1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:37,250 --> 00:00:39,750 ‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬ 4 00:00:53,208 --> 00:00:57,958 ‫תאר/י לך שנולדת‬ ‫לתוך גלקסיה של יצורים זעירים שנסחפים בזרם.‬ 5 00:01:00,250 --> 00:01:02,375 ‫גרגר קטנטן, אבוד באוקיינוס.‬ 6 00:01:09,958 --> 00:01:12,125 ‫מעולם לא פגשת את אביך או את אמך.‬ 7 00:01:16,291 --> 00:01:19,416 ‫אין מי שיראה לך לאן לשחות או מה לעשות.‬ 8 00:01:23,375 --> 00:01:26,916 ‫כך מתחילים חייו של דג הפנינון הקטן הזה.‬ 9 00:01:27,416 --> 00:01:28,625 ‫נקרא לו ״פאף״.‬ 10 00:01:31,291 --> 00:01:34,916 ‫הוא רק בן כמה חודשים,‬ ‫וגודלו כגודל ציפורן האצבע.‬ 11 00:01:35,500 --> 00:01:39,458 ‫הוא נסחף לו באוקיינוס אל עבר עתיד לא נודע.‬ 12 00:01:42,250 --> 00:01:43,958 ‫זהו עולמו של פאף.‬ 13 00:01:44,041 --> 00:01:48,458 ‫שונית אלמוגים שוקקת‬ ‫המהווה בית לאלפי יצורים.‬ 14 00:01:49,958 --> 00:01:54,041 ‫אבל כדי לראות את מה שפאף רואה,‬ ‫צריך להביט מקרוב.‬ 15 00:01:56,583 --> 00:01:58,250 ‫עוד יותר קרוב.‬ 16 00:02:03,125 --> 00:02:07,583 ‫מפני שסיפורה של כל שונית אלמוגים‬ ‫מתחיל ביושביה הקטנטנים ביותר.‬ 17 00:02:12,291 --> 00:02:16,875 ‫בפעם הראשונה, אנו פותחים חלון‬ ‫לעולמם המיקרוסקופי המדהים.‬ 18 00:02:20,375 --> 00:02:24,041 ‫עולם שבו דרמה מתרחשת‬ ‫בקנה מידה קטן מדי,‬ 19 00:02:25,250 --> 00:02:26,541 ‫במהירות רבה מדי,‬ 20 00:02:28,541 --> 00:02:31,916 ‫או בקצב איטי מדי בשביל העין האנושית.‬ 21 00:02:32,916 --> 00:02:35,416 ‫ומנקודת מבטו הזעירה של פאף,‬ 22 00:02:35,500 --> 00:02:37,333 ‫כל זה נראה בוודאי קסום.‬ 23 00:02:39,625 --> 00:02:42,708 ‫השונית כפי שמעולם לא ראינו אותה.‬ 24 00:03:02,291 --> 00:03:05,833 {\an8}‫לעין בלתי מזוינת,‬ ‫האוקיינוס הפתוח אולי נראה שומם,‬ 25 00:03:09,333 --> 00:03:13,791 {\an8}‫אבל כשמתבוננים מקרוב,‬ ‫נחשפים מיליארדי יצורים זעירים.‬ 26 00:03:16,791 --> 00:03:22,083 {\an8}‫חלקם כה זעירים,‬ ‫שמאות מהם יכולים לחיות בתוך טיפת מים אחת.‬ 27 00:03:26,208 --> 00:03:28,833 ‫כאן מתחיל פאף את מסע חייו.‬ 28 00:03:30,833 --> 00:03:34,958 ‫הוא בקע מביצה על השונית,‬ ‫ונסחף עם הזרמים לים הפתוח,‬ 29 00:03:35,041 --> 00:03:37,083 ‫שם הוא ניזון מפלנקטון זעיר.‬ 30 00:03:40,416 --> 00:03:43,041 ‫כך מתחילים רבים מדגי השונית את חייהם.‬ 31 00:04:08,166 --> 00:04:09,416 ‫אך תוך חודשים ספורים,‬ 32 00:04:09,500 --> 00:04:13,083 ‫הנשנושים המיקרוסקופיים האלה‬ ‫כבר לא מספיקים כדי לקיים אותו.‬ 33 00:04:14,583 --> 00:04:17,041 ‫עליו למצוא מזון גדול יותר.‬ 34 00:04:18,583 --> 00:04:21,208 ‫וזו בעיה גדולה כמו האוקיינוס.‬ 35 00:04:22,375 --> 00:04:25,166 ‫איך ימצא פאף את דרכו בחזרה לשונית?‬ 36 00:04:26,250 --> 00:04:31,875 {\an8}‫- שונית המחסום הגדולה -‬ 37 00:04:36,375 --> 00:04:40,708 ‫דבר מדהים קורה‬ ‫כשיצורים רבים מתאספים במקום אחד.‬ 38 00:04:41,458 --> 00:04:42,666 ‫קהלים גורמים לרעש,‬ 39 00:04:42,750 --> 00:04:45,250 ‫ושונית אלמוגים היא מקום שוקק.‬ 40 00:04:57,958 --> 00:05:00,375 ‫המים יכולים לשאת גלי קול למרחק קילומטרים.‬ 41 00:05:01,291 --> 00:05:03,125 ‫פאף צריך רק להקשיב.‬ 42 00:05:11,166 --> 00:05:16,041 ‫רוב מה שאתם רואים כאן נוצר‬ ‫ע״י יצורים קטנים יותר מקצה האצבע שלכם.‬ 43 00:05:16,958 --> 00:05:20,375 ‫אלפי דמויות שמככבות במיליוני סיפורים.‬ 44 00:05:23,458 --> 00:05:24,541 ‫לא מאמינים לי?‬ 45 00:05:25,125 --> 00:05:27,500 ‫נסו להביט מנקודת מבטו של פאף.‬ 46 00:05:52,583 --> 00:05:57,125 ‫הקטנים שביצורים האלה‬ ‫הם בסך הכול בגודל של גרגר חול.‬ 47 00:06:49,166 --> 00:06:52,500 ‫עולמו החדש של פאף‬ ‫הוא עולם מיקרוסקופי של יצורים זעירים‬ 48 00:06:52,583 --> 00:06:56,291 ‫שחיים את חייהם הרחק מענקים כמונו.‬ 49 00:07:20,708 --> 00:07:24,833 ‫בגיל שלושה חודשים בערך,‬ ‫פאף רק בגודל של סוכריית גומי.‬ 50 00:07:26,000 --> 00:07:27,666 ‫זה לא רק מאיים,‬ 51 00:07:28,541 --> 00:07:29,750 ‫זה מסוכן.‬ 52 00:07:32,208 --> 00:07:36,916 ‫למזלו של פאף, יש לו מנגנון הגנה גאוני:‬ 53 00:07:38,916 --> 00:07:40,041 ‫הוא רעיל,‬ 54 00:07:40,916 --> 00:07:42,916 ‫ויש עליו תווית אזהרה.‬ 55 00:07:44,083 --> 00:07:46,000 ‫הסימונים שעל גופו אומרים,‬ 56 00:07:46,583 --> 00:07:48,666 ‫״מי שיטרוף אותי, יצטער״.‬ 57 00:07:55,291 --> 00:07:58,166 ‫הוא אמנם רעיל, אבל לא בלתי מנוצח.‬ 58 00:08:05,041 --> 00:08:07,458 ‫ובסביבתו מסתתר טורף.‬ 59 00:08:18,500 --> 00:08:19,875 ‫זהרון.‬ 60 00:08:29,750 --> 00:08:32,333 ‫סנפיריו המרשימים של טורף אכזר זה‬ 61 00:08:32,416 --> 00:08:36,250 ‫מושלמים לכליאת טרפו בחללים צפופים.‬ 62 00:09:19,083 --> 00:09:22,666 ‫רוב הדגים שנולדים בשונית‬ ‫לא שורדים עד לגיל שנה.‬ 63 00:09:24,416 --> 00:09:25,375 ‫למזלו של פאף,‬ 64 00:09:25,958 --> 00:09:28,666 ‫האלמוגים יוצרים מבוך של מעברים קטנטנים‬ 65 00:09:28,750 --> 00:09:31,208 ‫שבהם יכול דגיג לבלות את הלילה,‬ 66 00:09:32,666 --> 00:09:33,541 ‫הרחק מהטורפים,‬ 67 00:09:34,541 --> 00:09:35,708 ‫לא חלק מהתפריט.‬ 68 00:09:44,833 --> 00:09:48,916 ‫בזמן שפאף ישן, היסודות של עולמו משתנים.‬ 69 00:09:58,083 --> 00:09:59,375 ‫מדי שנה,‬ 70 00:09:59,458 --> 00:10:03,166 ‫הירח, הגאות, וטמפרטורת המים‬ 71 00:10:03,250 --> 00:10:05,875 ‫מסמנים למיליארדי אלמוגים‬ 72 00:10:05,958 --> 00:10:09,958 ‫שהלילה הוא הלילה‬ ‫שבו עליהם לשלח את צאצאיהם אל הים.‬ 73 00:10:17,000 --> 00:10:19,375 ‫בקצותיהם של פוליפים זעירים של אלמוגים,‬ 74 00:10:19,458 --> 00:10:22,708 ‫מופיעים צרורות זעירים של ביציות וזרע.‬ 75 00:10:30,208 --> 00:10:33,916 ‫בסנכרון כמעט מושלם, הם ממריאים…‬ 76 00:10:38,000 --> 00:10:40,375 ‫ויוצאים למסע אל פני המים.‬ 77 00:10:46,250 --> 00:10:49,208 ‫הצרורות נסחפים בזרם, ומתערבבים בהשרצותיהן‬ 78 00:10:49,291 --> 00:10:51,750 ‫של אלפי מושבות אלמוגים אחרות.‬ 79 00:11:19,958 --> 00:11:22,625 ‫אם, בין מיליארדי הביציות ששוחררו הערב,‬ 80 00:11:22,708 --> 00:11:24,458 ‫אחת מהן תמצא את בן־זוגה…‬ 81 00:11:26,750 --> 00:11:29,208 ‫דבר יוצא דופן יקרה.‬ 82 00:11:32,583 --> 00:11:34,791 ‫זחל מיקרוסקופי נוצר,‬ 83 00:11:35,291 --> 00:11:39,416 ‫יצור כמעט בלתי נראה,‬ ‫בדרכו לבנות מושבת אלמוגים חדשה.‬ 84 00:11:42,416 --> 00:11:44,250 ‫הוא נסחף במשך ימים,‬ 85 00:11:45,750 --> 00:11:48,125 ‫עד שהוא שומע את קריאתה של השונית,‬ 86 00:11:49,416 --> 00:11:50,750 ‫וצולל,‬ 87 00:11:53,625 --> 00:11:56,583 ‫באומץ, אל תוך שדה מוקשים‬ ‫של טורפים ומלכודות.‬ 88 00:12:31,916 --> 00:12:33,750 ‫כשאתה בגודל של גרגר,‬ 89 00:12:34,875 --> 00:12:38,125 ‫חסילון באורך שלושה סנטימטרים‬ ‫יכול להיות מפלצתי.‬ 90 00:13:29,958 --> 00:13:34,291 ‫בשונית, הזחל מחפש לו מקום מגורים מושלם.‬ 91 00:13:44,833 --> 00:13:46,583 ‫כשהוא מוצא את המקום הנכון,‬ 92 00:13:47,083 --> 00:13:48,375 ‫הוא משנה צורה,‬ 93 00:13:49,541 --> 00:13:53,000 ‫מזחל ששוחה בחופשיות, לאלמוג צעיר.‬ 94 00:13:54,916 --> 00:13:58,375 ‫הוא גדל, והשלד שלו הופך לחלק מהשונית.‬ 95 00:14:00,958 --> 00:14:03,625 ‫בעזרת ״פועלי בניין״ זעירים אחרים,‬ 96 00:14:03,708 --> 00:14:05,625 ‫האלמוגים בונים מבנים חיים‬ 97 00:14:05,708 --> 00:14:08,791 ‫שבונים בתים לאינספור יצורים קטנים אחרים.‬ 98 00:14:10,000 --> 00:14:12,791 ‫נדרשות מאות שנים, ולפעמים אפילו אלפים,‬ 99 00:14:12,875 --> 00:14:18,083 ‫עד שדורות של בוני־שוניות‬ ‫בונים את עיר האלמוגים של פאף.‬ 100 00:14:33,458 --> 00:14:37,041 ‫בתוך מקום המסתור שלו בשונית,‬ ‫פאף מוגן בינתיים.‬ 101 00:14:38,083 --> 00:14:41,708 ‫אבל עליו לחמוק מטורפים, ולצאת לחפש מזון.‬ 102 00:14:47,041 --> 00:14:49,333 ‫ושוב, האלמוגים עוזרים.‬ 103 00:14:50,916 --> 00:14:54,708 ‫מפני שאלמוגים מייצרים אנרגיה‬ ‫שיצורי השונית ניזונים ממנה.‬ 104 00:14:58,625 --> 00:15:01,583 ‫הכול מתחיל ביצורים חד־תאיים, דמויי צמחים,‬ 105 00:15:01,666 --> 00:15:04,250 ‫שחיים בתוך האלמוגים: הזואוקסנתלות.‬ 106 00:15:05,666 --> 00:15:07,625 ‫שהשם הארוך לא יטעה אתכם.‬ 107 00:15:08,875 --> 00:15:11,750 ‫הכול פה קטנטן.‬ 108 00:15:13,541 --> 00:15:16,250 ‫היצורים הקטנים האלה‬ ‫הם השותפים לחיים של השונית,‬ 109 00:15:17,041 --> 00:15:20,750 ‫שמשתמשים באנרגיית השמש‬ ‫כדי לייצר מזון לאלמוגים הפונדקאים שלהם.‬ 110 00:15:21,666 --> 00:15:23,833 ‫וכשהאלמוגים גדלים ומשגשגים,‬ 111 00:15:24,416 --> 00:15:27,333 ‫הם חולקים את האנרגיה שלהם עם יתר השונית.‬ 112 00:15:32,875 --> 00:15:37,250 ‫יש יצורים שצורכים את האנרגיה ישירות;‬ ‫הם אוכלים את האלמוגים.‬ 113 00:15:40,208 --> 00:15:42,750 ‫הכוכבן הקוצני הצעיר הזה‬ 114 00:15:42,833 --> 00:15:47,958 ‫משתמש באברי חישה שבקצות זרועותיו‬ ‫כדי לאתר מושבות אלמוגים.‬ 115 00:15:53,208 --> 00:15:57,250 ‫חוש הריח התת־ימי המפותח שלו‬ ‫עוזר לו למצוא את המין הנכון,‬ 116 00:16:01,625 --> 00:16:05,833 ‫והוא טורף את הפוליפים של האלמוגים,‬ ‫ומותיר צלקת בשונית.‬ 117 00:16:13,541 --> 00:16:16,291 ‫לא כל תושבי השונית‬ ‫אוכלים את האלמוגים ישירות.‬ 118 00:16:17,958 --> 00:16:20,875 ‫אחרת, עיר האלמוגים הייתה נהרסת כליל.‬ 119 00:16:22,583 --> 00:16:25,916 ‫למרבה המזל,‬ ‫אלמוגים מספקים מזון גם בדרך אחרת.‬ 120 00:16:27,916 --> 00:16:30,208 ‫הם עושים זאת בעזרת ריר.‬ 121 00:16:39,541 --> 00:16:43,458 ‫אלמוגים פולטים ריר דקיק‬ ‫שיצורים כמו פאף לא מסוגלים לאכול,‬ 122 00:16:45,791 --> 00:16:50,500 ‫אבל קבוצה של אורגניזמים עתיקים‬ ‫מוודאת שהאנרגיה הזו לא תלך לאיבוד:‬ 123 00:16:52,500 --> 00:16:54,000 ‫ספוגי ים.‬ 124 00:16:55,500 --> 00:16:58,208 ‫לעין בלתי מזוינת, נראה שהם לא זזים,‬ 125 00:16:58,291 --> 00:17:00,125 ‫אבל כשמאיצים את הזמן,‬ 126 00:17:00,208 --> 00:17:02,416 ‫תפקידם החיוני בשונית מתגלה.‬ 127 00:17:07,875 --> 00:17:11,916 ‫ספוגי ים מזרימים‬ ‫כמויות אדירות של מים דרך גופם,‬ 128 00:17:12,000 --> 00:17:16,375 ‫מסננים את ריר האלמוגים,‬ ‫ומנצלים את האנרגיה שלהם כדי לגדול.‬ 129 00:17:25,875 --> 00:17:27,708 ‫כשהם שבעים,‬ 130 00:17:27,791 --> 00:17:31,375 ‫ספוגי הים מרכזים‬ ‫פסולת אורגנית על פני גופם,‬ 131 00:17:32,083 --> 00:17:36,083 ‫והתוצאה היא מזנון‬ ‫של נשנושים ליצורים זעירים.‬ 132 00:17:43,875 --> 00:17:47,291 ‫היצורים האלה נטרפים‬ ‫ע״י יצורים שגדולים מהם במקצת.‬ 133 00:17:49,125 --> 00:17:50,916 ‫לא. ״גדולים במקצת״.‬ 134 00:17:51,000 --> 00:17:52,541 ‫לא, זה גדול מדי.‬ 135 00:17:52,625 --> 00:17:54,250 ‫זה ענקי.‬ 136 00:17:54,333 --> 00:17:55,500 ‫זה… כן.‬ 137 00:17:55,583 --> 00:17:56,500 ‫ככה יותר טוב.‬ 138 00:18:01,458 --> 00:18:05,166 ‫חלק ממזונם הממוחזר נסחף מעלה במים,‬ 139 00:18:05,666 --> 00:18:08,708 ‫שם הוא נהפך למזונם של יצורים המסננים מים,‬ 140 00:18:09,416 --> 00:18:11,125 ‫כגון סלילונית הענק,‬ 141 00:18:11,708 --> 00:18:14,375 ‫שהיא ללא ספק התולעת הססגונית ביותר בים.‬ 142 00:18:35,916 --> 00:18:38,958 ‫סרטן חרסיתי זה, שגודלו כגודל שקד,‬ 143 00:18:39,041 --> 00:18:44,000 ‫משתמש בצבתות נוצתיות‬ ‫לאיסוף חלקיקי מזון זעירים מהמים.‬ 144 00:18:56,791 --> 00:19:00,291 ‫כאן למטה, כל משטח מכוסה בחיים.‬ 145 00:19:00,791 --> 00:19:02,541 ‫שום דבר לא מתבזבז.‬ 146 00:19:10,000 --> 00:19:13,000 ‫על גבו של חילזון ים בגודל זית‬ 147 00:19:13,583 --> 00:19:16,208 ‫מתגוררים יצורים קטנים עוד יותר.‬ 148 00:19:25,958 --> 00:19:30,416 ‫ללא כל היצורים הקטנים האלה‬ ‫שממחזרים את האנרגיה שנלכדת ע״י האלמוגים,‬ 149 00:19:30,500 --> 00:19:33,000 ‫היצורים הגדולים יותר היו נותרים ללא מזון.‬ 150 00:19:38,125 --> 00:19:42,416 ‫החיים בשונית תלויים באלפי יצורים‬ ‫שעובדים יחד בשיתוף פעולה,‬ 151 00:19:42,916 --> 00:19:44,833 ‫וכל אחד ממלא תפקיד חיוני.‬ 152 00:19:53,458 --> 00:19:57,125 ‫פאף מותאם בצורה מושלמת‬ ‫לציד בעולם הזעיר הזה.‬ 153 00:19:58,958 --> 00:20:04,250 ‫רוב הדברים שטורפים עלולים גם להיטרף.‬ 154 00:20:18,416 --> 00:20:20,833 ‫לא כל האלמוגים הם בלתי מזיקים.‬ 155 00:20:24,791 --> 00:20:26,041 ‫אחדים מהם טורפים.‬ 156 00:20:28,208 --> 00:20:30,625 ‫זרועותיהם מכוסות בתאים קטלניים‬ 157 00:20:30,708 --> 00:20:34,416 ‫שמשפדים ומשתקים יצורים זעירים.‬ 158 00:22:08,333 --> 00:22:11,125 ‫כדי לשרוד במעמקי השונית,‬ 159 00:22:11,916 --> 00:22:15,541 ‫פאף חייב להכיר את כל הסודות‬ ‫שאורבים בפינותיה החשוכות.‬ 160 00:22:18,333 --> 00:22:21,916 ‫יש בה מעברים מסוכנים במיוחד.‬ 161 00:22:35,500 --> 00:22:39,041 ‫החכאי הזה הוא באורך אגודל בערך.‬ 162 00:22:39,791 --> 00:22:42,583 ‫ענק בעולם הזעיר הזה.‬ 163 00:24:17,750 --> 00:24:20,541 ‫פאף גילה את כוח־העל שלו.‬ 164 00:24:21,291 --> 00:24:24,541 ‫הוא יכול להתנפח כמו בלון תוך שבריר שנייה,‬ 165 00:24:25,041 --> 00:24:27,250 ‫תכסיס שהציל הרגע את חייו.‬ 166 00:24:37,166 --> 00:24:41,875 ‫אך בהיותו אחד הדגים הקטנים ביותר בשונית,‬ ‫פאף נמצא בסכנה מתמדת.‬ 167 00:25:08,083 --> 00:25:11,166 ‫כוח־העל שלו אולי מרחיק טורפים לזמן מה,‬ 168 00:25:11,833 --> 00:25:14,208 ‫אך ישנם גם כוחות שמעבר לשליטתו.‬ 169 00:25:29,708 --> 00:25:32,083 ‫מעל לגלים מתחוללת סערה,‬ 170 00:25:32,166 --> 00:25:34,000 ‫בעולם אותו פאף לא יכיר לעולם.‬ 171 00:25:36,041 --> 00:25:39,250 ‫כוחה האכזרי מגיע לעומק האוקיינוס.‬ 172 00:26:24,625 --> 00:26:26,625 ‫למרות שיש בה מזון בשפע,‬ 173 00:26:26,708 --> 00:26:30,000 ‫השונית היא עדיין מקום אכזרי לדגיגים.‬ 174 00:26:34,875 --> 00:26:39,583 ‫האינסטינקט שלו אומר לו שאולי ישנם‬ ‫מקומות בטוחים יותר מעבר לעיר האלמוגים.‬ 175 00:26:43,500 --> 00:26:47,375 ‫אך למצוא את מקום המבטחים,‬ ‫עליו לחצות עולם חדש וזר:‬ 176 00:26:48,500 --> 00:26:50,000 ‫מישורי החול.‬ 177 00:26:54,208 --> 00:26:58,041 ‫כאן, בין גרגרי החול,‬ ‫כל סרטנית דואגת לעצמה.‬ 178 00:27:08,875 --> 00:27:13,166 ‫במישורים חיים יצורים‬ ‫שבוררים, מסננים ומתחפרים.‬ 179 00:27:57,958 --> 00:28:02,125 ‫כאן, דג לכוכב ים… זאב.‬ 180 00:28:15,416 --> 00:28:16,500 ‫בדיונות,‬ 181 00:28:16,583 --> 00:28:21,333 ‫פאף מגלה רכיכה שגוררת את קונכייתה‬ ‫בגן של אלמוגים מסוג נישאית.‬ 182 00:28:25,625 --> 00:28:28,541 ‫אלמוגים אלה, שגודלם כגודל אגוז מלך,‬ ‫חיים על החול,‬ 183 00:28:28,625 --> 00:28:32,250 ‫סופגים את אור השמש,‬ ‫וניזונים מיצורים זעירים.‬ 184 00:28:34,000 --> 00:28:36,583 ‫אבל הם לא רק משתזפים ומנשנשים.‬ 185 00:28:45,500 --> 00:28:49,166 ‫הם נמצאים בסכנה מתמדת של התהפכות,‬ ‫או היקברות בעודם חיים.‬ 186 00:28:50,166 --> 00:28:53,208 ‫זה גזר דין מוות לאלמוג שזקוק לאור השמש.‬ 187 00:28:58,250 --> 00:29:01,250 ‫אבל לפעמים, העזרה מגיעה ממקומות לא צפויים.‬ 188 00:29:02,375 --> 00:29:04,583 ‫כאילו… ממש לא צפויים.‬ 189 00:29:05,250 --> 00:29:06,166 ‫במקרה הזה…‬ 190 00:29:07,083 --> 00:29:08,166 ‫מחור של תולעת.‬ 191 00:29:18,583 --> 00:29:22,166 ‫התולעת הסיפונית חיה בחור בבסיסו של האלמוג.‬ 192 00:29:26,041 --> 00:29:28,958 ‫התולעת דואגת שבעל הבית שלה,‬ ‫האלמוג, יישאר ישר.‬ 193 00:29:30,666 --> 00:29:33,375 ‫בתמורה, האלמוג מציע לה הגנה‬ 194 00:29:33,458 --> 00:29:36,833 ‫בזמן שהדיירת החלקלקה מחפשת מזון בחול,‬ 195 00:29:37,500 --> 00:29:40,291 ‫וגוררת את האלמוג שלה על הדרך.‬ 196 00:29:46,583 --> 00:29:50,916 ‫אין כאן תפקידים קטנים,‬ ‫רק אורגניזמים קטנים.‬ 197 00:30:03,041 --> 00:30:06,750 ‫המסע לאורך המישור החולי אינו ארוך במיוחד,‬ 198 00:30:07,333 --> 00:30:10,291 ‫אך בשביל דגיג, זו ממש אודיסאה.‬ 199 00:30:15,750 --> 00:30:20,041 ‫אין כאן מקומות מסתור, ואין הרבה מה לאכול.‬ 200 00:30:26,791 --> 00:30:30,000 ‫בדיוק כשנראה שהחול עלול להימשך לנצח,‬ 201 00:30:30,083 --> 00:30:32,666 ‫נווה מדבר מופיע על האופק.‬ 202 00:30:36,916 --> 00:30:39,916 ‫מבוך של שורשי מנגרובים,‬ 203 00:30:40,000 --> 00:30:44,083 ‫מקומות מסתור ומעברים עם מזון רב‬ ‫ופחות דרכים להיטרף.‬ 204 00:30:51,333 --> 00:30:53,833 ‫המקום האידאלי לדגיג בגודל ציפורן,‬ 205 00:30:53,916 --> 00:30:57,750 ‫כדי לאכול, לגדול,‬ ‫ולפתח את כישורי ההישרדות שלו.‬ 206 00:31:20,583 --> 00:31:23,750 ‫והוא לא היחיד שעלה לרגל לכאן.‬ 207 00:31:24,250 --> 00:31:28,000 ‫המים הרדודים הם מקום מפלט‬ ‫לכל מיני דגיגי שוניות.‬ 208 00:31:53,416 --> 00:31:55,625 ‫פאף מצא את גנון הדגיגים שלו.‬ 209 00:31:58,583 --> 00:31:59,916 ‫העתיד נראה ורוד.‬ 210 00:32:16,000 --> 00:32:18,583 ‫חלפו ימים מאז הארוחה האחרונה שלו.‬ 211 00:32:19,708 --> 00:32:21,833 ‫מרוב רעב, בא לו לאכול סוס.‬ 212 00:32:24,875 --> 00:32:25,750 ‫או שלא.‬ 213 00:32:26,250 --> 00:32:29,291 ‫אבל הוא צריך למצוא מזון, ובמהרה.‬ 214 00:32:30,041 --> 00:32:32,541 ‫אולי הוא ילמד מהתבוננות בבני המקום.‬ 215 00:32:50,875 --> 00:32:55,125 ‫סוסוני ים בגודל זרת‬ ‫הם ציידים מומחים בעולם הזעיר הזה.‬ 216 00:32:56,000 --> 00:32:59,500 ‫הם צדים סרטנים קטנים יותר מגרגר אורז.‬ 217 00:33:01,958 --> 00:33:05,166 ‫היצורים הקטנטנים האלה‬ ‫מבלים את זמנם בכרסום אצות,‬ 218 00:33:05,250 --> 00:33:07,833 ‫ויצורים מיקרוסקופיים בעשבים ימיים.‬ 219 00:33:08,958 --> 00:33:11,791 ‫הם משחקים תפקיד חיוני‬ ‫במרקם התזונתי כאן;‬ 220 00:33:12,708 --> 00:33:16,875 ‫חוליה מקשרת בין צמחים‬ ‫לבין יצורים גדולים יותר, כמו פאף.‬ 221 00:34:21,958 --> 00:34:23,791 ‫בשטחי המרעה של הלגונה,‬ 222 00:34:23,875 --> 00:34:27,291 ‫אצות ועשבי ים מנצלים את אנרגיית השמש.‬ 223 00:34:34,583 --> 00:34:36,666 ‫הם מספקים מזון לקהילה,‬ 224 00:34:36,750 --> 00:34:39,958 ‫וגם מייצרים חמצן לכדור הארץ כולו.‬ 225 00:34:41,375 --> 00:34:43,958 ‫זו משימה חשובה עבור צמחים זעירים שכאלה.‬ 226 00:34:58,583 --> 00:35:01,583 ‫פרחי עשבי הים קטנים יותר מחרציות,‬ 227 00:35:09,750 --> 00:35:12,708 ‫והם מושכים בהמוניהם את הסרטנים הזעירים‬ 228 00:35:12,791 --> 00:35:15,708 ‫שפאף וסוסוני הים אוהבים לאכול.‬ 229 00:35:17,250 --> 00:35:21,833 ‫בדומה לדבורים, הסרטנים מסוגלים‬ ‫להעביר אבקנים מפרח לפרח.‬ 230 00:35:43,083 --> 00:35:46,083 ‫הלגונה היא קוסמוס של עולמות בתוך עולמות.‬ 231 00:35:47,416 --> 00:35:50,000 ‫ככל שמתקרבים, מגלים יותר ויותר.‬ 232 00:36:09,166 --> 00:36:10,791 ‫על עלה של עשב ים,‬ 233 00:36:11,291 --> 00:36:16,375 ‫אנטופרוקטה מיקרוסקופית‬ ‫מגלגלת את תוכן קיבתה הזעירה.‬ 234 00:36:19,208 --> 00:36:21,666 ‫מעט מאוד ידוע על העולם הזה.‬ 235 00:36:22,208 --> 00:36:23,708 ‫הוא פשוט קטן מדי.‬ 236 00:37:22,708 --> 00:37:26,958 ‫אחרי שישה חודשים במים הרדודים,‬ ‫פאף הוא כבר דג מתבגר.‬ 237 00:37:28,125 --> 00:37:29,875 ‫והוא אוכל בהתאם.‬ 238 00:37:39,875 --> 00:37:41,708 ‫הוא גדל פי ארבעה,‬ 239 00:37:43,375 --> 00:37:45,166 ‫וצבר ביטחון עצמי.‬ 240 00:38:04,000 --> 00:38:06,166 ‫אבל הוא תמיד על המשמר.‬ 241 00:38:06,250 --> 00:38:10,250 ‫גם בבית הגידול האידילי הזה אורבים טורפים.‬ 242 00:38:18,541 --> 00:38:21,875 ‫העקרבנון הזה מוסווה בצורה מושלמת,‬ 243 00:38:21,958 --> 00:38:24,916 ‫וממתין לקורבנות תמימים שיחלפו לידו.‬ 244 00:38:53,791 --> 00:38:57,000 ‫אבל לפעמים, ההסוואה דווקא פועלת נגדו.‬ 245 00:39:20,333 --> 00:39:23,041 ‫הלגונה היא רשת של מערכות יחסים.‬ 246 00:39:24,041 --> 00:39:27,000 ‫לאן שלא תביטו, סיפורים זעירים מתרחשים.‬ 247 00:39:46,666 --> 00:39:50,833 ‫סרטן הטרפזיה הזה לא אוהב‬ ‫שדגיגים נוגסים בביתו,‬ 248 00:39:54,375 --> 00:39:57,916 ‫ואין לו סבלנות לפרפרון הזה,‬ ‫שגודלו כגודל עינב.‬ 249 00:40:11,416 --> 00:40:13,500 ‫בדיוק כשחשב שמשימתו הושלמה,‬ 250 00:40:13,583 --> 00:40:16,250 ‫סרטן נזיר מחליט לרמוס את הפוליפים שלו.‬ 251 00:40:19,541 --> 00:40:21,958 ‫רואים שזה לא מקובל עליו.‬ 252 00:40:50,458 --> 00:40:53,833 ‫סרטנים יכולים להיראות קשוחים‬ ‫כשהם מחסלים פולשים,‬ 253 00:40:53,916 --> 00:40:58,291 ‫אבל ללא אלמוג המחסה שלו,‬ ‫גם הוא עלול להיות ארוחת הערב של מישהו.‬ 254 00:41:01,458 --> 00:41:05,125 ‫הסרטן זקוק לאלמוג שלו‬ ‫כשם שהאלמוג זקוק לסרטן שלו.‬ 255 00:41:08,875 --> 00:41:12,083 ‫כל יצור תלוי באחרים כדי לשרוד.‬ 256 00:41:29,000 --> 00:41:32,416 ‫פאף הקטן כבר הגיע לגודל אגודל של אדם,‬ 257 00:41:32,916 --> 00:41:35,166 ‫קצת יותר מחמישה סנטימטרים,‬ 258 00:41:35,250 --> 00:41:38,166 ‫ובית הגידול הזה סוף סוף קטן עליו.‬ 259 00:41:40,875 --> 00:41:45,708 ‫עכשיו, כשהוא גדול,‬ ‫שפע המזון שבשונית נראה לו מושך יותר.‬ 260 00:41:48,875 --> 00:41:51,416 ‫הוא יצטרך לחצות את מישורי החול שוב.‬ 261 00:41:51,500 --> 00:41:54,208 ‫אבל הפעם, פאף יוצא לדרך כבוגר צעיר,‬ 262 00:41:54,291 --> 00:41:56,333 ‫בחיפוש אחר בית קבע.‬ 263 00:42:21,625 --> 00:42:23,000 ‫בשלב מוקדם במסע,‬ 264 00:42:23,083 --> 00:42:25,625 ‫פאף נתקל בחילזון זומבי עיוור,‬ 265 00:42:25,708 --> 00:42:27,583 ‫שמנסה לרחרח את הארוחה הבאה שלו.‬ 266 00:42:36,875 --> 00:42:40,166 ‫אוכלי נבלות כמוהו‬ ‫הם צוות המנקים של האוקיינוס.‬ 267 00:42:41,000 --> 00:42:43,708 ‫זו עבודה מלוכלכת,‬ ‫אבל מישהו חייב לעשות אותה.‬ 268 00:43:06,916 --> 00:43:10,541 ‫לא רחוק משם, חילזון חרוט משחר לטרף.‬ 269 00:43:14,500 --> 00:43:17,875 ‫והוא מבחין בריחו של חילזון הזומבי.‬ 270 00:43:22,500 --> 00:43:24,375 ‫כך מתחיל מרדף במהירות נמוכה.‬ 271 00:43:33,458 --> 00:43:36,541 ‫כמו אריה שרודף אחרי צבייה במישורי אפריקה,‬ 272 00:43:36,625 --> 00:43:38,166 ‫זהו אקשן מסעיר.‬ 273 00:43:40,250 --> 00:43:44,000 ‫לא באמת. אבל הוא די מלהיב כשמאיצים אותו.‬ 274 00:43:52,083 --> 00:43:53,708 ‫כאן, אתה יכול לברוח,‬ 275 00:43:55,833 --> 00:43:57,083 ‫אבל לא להסתתר.‬ 276 00:43:59,041 --> 00:44:02,291 ‫לא מפני חוש הריח החד של חילזון החרוט.‬ 277 00:44:52,625 --> 00:44:56,166 ‫חילזון החרוט מחסל את הזומבי‬ ‫באמצעות צלצל ארסי.‬ 278 00:44:58,666 --> 00:44:59,666 ‫אכזרי.‬ 279 00:45:12,375 --> 00:45:14,291 ‫כאן, חילזון לחילזון זאב.‬ 280 00:45:15,375 --> 00:45:19,375 ‫אבל פאף לומד להתמודד עם האלימות בלי בעיות.‬ 281 00:45:20,500 --> 00:45:25,666 ‫וכרגע, מה שמעניין אותו‬ ‫זה לתפוס מזון מהיר בדרכו חזרה לשונית.‬ 282 00:45:50,583 --> 00:45:52,458 ‫כשפאף מתקרב לשונית,‬ 283 00:45:53,291 --> 00:45:55,208 ‫הוא מוצא עולם שהשתנה.‬ 284 00:45:58,541 --> 00:46:02,041 ‫צבעים מוזרים מצביעים‬ ‫על כך שהאלמוגים במצב קשה.‬ 285 00:46:13,291 --> 00:46:16,666 ‫טמפרטורת המים הרבה מעל לאזור הנוחות שלהם.‬ 286 00:46:30,208 --> 00:46:33,708 ‫בתוך האלמוגים, הזואוקסנתלות במצוקה,‬ 287 00:46:34,208 --> 00:46:36,333 ‫והאלמוגים מתחילים לפלוט אותן.‬ 288 00:46:38,750 --> 00:46:41,666 ‫ללא שותפותיהם שמספקות להם מזון,‬ 289 00:46:42,416 --> 00:46:45,291 ‫הם מתחילים להלבין ולגווע.‬ 290 00:46:48,875 --> 00:46:50,708 ‫האלמוגים גוססים.‬ 291 00:47:41,000 --> 00:47:42,875 ‫עירו התת־ימית של פאף,‬ 292 00:47:43,625 --> 00:47:46,166 ‫שנבנתה על פני אלפי שנים,‬ 293 00:47:46,833 --> 00:47:49,375 ‫נהפכה לעיי חורבות בגלל התחממות האוקיינוס.‬ 294 00:47:59,000 --> 00:48:03,541 ‫רבות משוניות האלמוגים ברחבי עולמנו‬ ‫כבר הגיעו למצב קטסטרופי שכזה.‬ 295 00:48:04,833 --> 00:48:07,750 ‫מדי שנה, הקריסה נמשכת.‬ 296 00:48:10,708 --> 00:48:13,916 ‫אם לא נשנה את התנהלותנו בעולמנו,‬ 297 00:48:14,541 --> 00:48:17,208 ‫עולמו של פאף יחדל להתקיים.‬ 298 00:48:42,750 --> 00:48:45,166 ‫זה היה אמור להיות סוף מסעו של פאף,‬ 299 00:48:46,333 --> 00:48:47,875 ‫אך הוא לא יכול להישאר כאן.‬ 300 00:48:48,875 --> 00:48:52,083 ‫הוא יצטרך להמשיך הלאה,‬ ‫בחיפוש אחר שונית בריאה למגורים.‬ 301 00:49:23,916 --> 00:49:25,708 ‫בגיל שנתיים בערך,‬ 302 00:49:25,791 --> 00:49:29,916 ‫פאף ארוך פי עשרה מאורכו המקורי,‬ ‫כשהגיע לשונית לראשונה.‬ 303 00:49:30,541 --> 00:49:32,916 ‫בערך כגודל כף ידך.‬ 304 00:49:35,291 --> 00:49:37,000 ‫שוב הגיעה העונה‬ 305 00:49:37,083 --> 00:49:40,208 ‫שבה מופעי הירח וטמפרטורת המים‬ 306 00:49:40,291 --> 00:49:43,208 ‫מפעילים את מערכות הרבייה‬ ‫של מיליארדי אלמוגים‬ 307 00:49:43,291 --> 00:49:46,083 ‫בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה.‬ 308 00:50:43,833 --> 00:50:48,708 ‫מה שהתחיל כזרזיף,‬ ‫עד מהרה, מציף את האוקיינוס בתקווה.‬ 309 00:50:57,458 --> 00:51:03,458 ‫דור חדש מתחיל לתקן, לחדש,‬ ‫וליצור שוניות אלמוגים חדשות.‬ 310 00:51:12,333 --> 00:51:17,166 ‫באותו לילה, אלפי יצורי שוניות אחרים‬ ‫מצטרפים להשרצה ההמונית.‬ 311 00:51:19,791 --> 00:51:23,583 ‫זה אירוע הרבייה הגדול ביותר בכדור הארץ.‬ 312 00:51:35,708 --> 00:51:38,750 ‫עם קצת מזל,‬ ‫חלק מהגיבורים המיקרוסקופיים האלה‬ 313 00:51:38,833 --> 00:51:42,458 ‫ייסחפו למקום שבו הדגים בריאים,‬ 314 00:51:43,250 --> 00:51:44,708 ‫המים נקיים,‬ 315 00:51:45,291 --> 00:51:47,666 ‫והטמפרטורה מושלמת.‬ 316 00:51:56,291 --> 00:51:59,875 ‫אם כך יהיה, הם עשויים, נגד כל הסיכויים,‬ 317 00:51:59,958 --> 00:52:01,916 ‫להשלים את משימתם החיונית:‬ 318 00:52:04,083 --> 00:52:09,041 ‫לבנות ולקיים את המבנה החי‬ ‫הגדול ביותר בכדור הארץ.‬ 319 00:52:25,666 --> 00:52:28,416 ‫פאף מצא סוף סוף את המקום השמח שלו;‬ 320 00:52:28,500 --> 00:52:30,375 ‫שונית אלמוגים בריאה.‬ 321 00:53:19,125 --> 00:53:21,625 ‫כעת, כשהוא גדול יותר ומלא ביטחון,‬ 322 00:53:21,708 --> 00:53:25,083 ‫אויבים שהטרידו אותו בעבר שומרים מרחק.‬ 323 00:53:57,208 --> 00:53:59,541 ‫כן… שחה מפה, זהרון.‬ 324 00:54:00,166 --> 00:54:01,833 ‫פשוט תמשיך לשחות.‬ 325 00:54:06,833 --> 00:54:09,958 ‫כדג בוגר, בקרוב פאף ימצא טריטוריה.‬ 326 00:54:10,041 --> 00:54:13,416 ‫אזור שהוא ילמד להכיר כמו את גב סנפירו.‬ 327 00:54:13,500 --> 00:54:16,166 ‫והוא יגן עליו מפני דגי אבו־נפחא אחרים,‬ 328 00:54:16,250 --> 00:54:18,708 ‫בתקווה שבאחד הימים, הוא ימצא בת־זוג.‬ 329 00:55:06,291 --> 00:55:09,000 ‫פאף וזוגתו יוכלו לחיות במשך עשור כמעט.‬ 330 00:55:11,708 --> 00:55:14,541 ‫באחד הימים, צאצאיהם ייסחפו לאוקיינוס‬ 331 00:55:14,625 --> 00:55:17,875 ‫וישחקו תפקיד חיוני‬ ‫במערכת האקולוגית הנפלאה הזאת.‬ 332 00:55:22,041 --> 00:55:24,166 ‫ויהיו להם נעליים גדולות למלא.‬ 333 00:55:27,833 --> 00:55:30,875 ‫חלוננו אל העולם הזעיר הזה‬ ‫נפתח רק לאחרונה.‬ 334 00:55:31,958 --> 00:55:37,958 ‫יצוריו הזעירים מתגלים כאינטליגנטיים‬ ‫ומורכבים יותר משיכולנו לדמיין.‬ 335 00:55:40,041 --> 00:55:42,916 ‫ישנם עוד מקומות בהם אפשר‬ ‫לשחות עם פנינונים,‬ 336 00:55:43,000 --> 00:55:46,375 ‫מפלצות מוסוות, ואלמוגים ססגוניים.‬ 337 00:55:49,875 --> 00:55:52,708 ‫היצורים הקטנים ויוצאי הדופן האלה‬ ‫עושים ככל יכולתם‬ 338 00:55:52,791 --> 00:55:54,666 ‫כדי לקיים את עולמם השברירי.‬ 339 00:55:57,333 --> 00:56:00,500 ‫השאר תלוי בנו.‬ 340 00:56:20,416 --> 00:56:22,125 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬