1
00:00:06,049 --> 00:00:09,802
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:19,645 --> 00:00:20,521
‫- לידו מרינה וילג' -‬

3
00:00:20,605 --> 00:00:21,522
‫- מליבו פארם -‬

4
00:00:27,695 --> 00:00:28,654
‫היי, מותק.‬

5
00:00:28,738 --> 00:00:30,281
‫שלום.‬
‫-אני אוהבת את הצבע ירוק.‬

6
00:00:30,364 --> 00:00:31,783
‫תודה.‬

7
00:00:31,866 --> 00:00:33,326
‫איך הבוקר שלך?‬

8
00:00:34,535 --> 00:00:36,370
‫עמוס.‬
‫-באמת?‬

9
00:00:36,454 --> 00:00:38,122
‫עמוס טוב או רע?‬
‫-עמוס טוב.‬

10
00:00:38,206 --> 00:00:40,041
‫טוב.‬
‫-עמוס טוב. כן, אני…‬

11
00:00:40,124 --> 00:00:43,086
‫פשוט הרבה… אני מתמודדת עם הרבה.‬

12
00:00:43,169 --> 00:00:45,922
‫זה… החדש?‬
‫-ייצוג הנכס על סאמיט דרייב, כן.‬

13
00:00:46,005 --> 00:00:48,049
‫נחמד להשיג ייצוג נכס כזה של 4.5.‬

14
00:00:48,132 --> 00:00:49,509
‫זה משמעותי במיוחד.‬

15
00:00:50,093 --> 00:00:52,303
‫אחר צוהריים טובים. מה שלומכן?‬
‫-מה שלומך?‬

16
00:00:52,386 --> 00:00:54,806
‫אני אזמין תה מנטה מרענן…‬

17
00:00:54,889 --> 00:00:57,058
‫נפלא.‬
‫-ואת הקסדייה.‬

18
00:00:57,141 --> 00:00:57,975
‫טעימי.‬

19
00:00:58,059 --> 00:01:00,728
‫אני אזמין כוס רוזה‬

20
00:01:00,812 --> 00:01:04,107
‫ואזמין את סלט הבורטה שלכם.‬

21
00:01:05,858 --> 00:01:10,321
‫אני חייבת להיות במיטבי הערב.‬
‫-בסדר. מה אמרת? "מי-טיבי"? "מיטיבי"?‬

22
00:01:10,404 --> 00:01:12,615
‫מה זאת אומרת?‬
‫-"מי-טיבי", למה הכוונה?‬

23
00:01:12,698 --> 00:01:14,367
‫אני צריכה להיות במיטבי.‬

24
00:01:14,450 --> 00:01:17,870
‫אני חייבת להיות במיטבי.‬
‫-במיטבי. סליחה.‬

25
00:01:17,954 --> 00:01:20,665
‫זה קורה כל הזמן.‬
‫אף אחד לא מבין מה אני אומרת.‬

26
00:01:20,748 --> 00:01:22,458
‫אני חייבת להיות…‬
‫-במיטבי, הבנתי.‬

27
00:01:22,542 --> 00:01:24,544
‫…בשליטה. עליי להיות בשליטה.‬
‫-בסדר. בטח.‬

28
00:01:24,627 --> 00:01:27,046
‫כלומר, קצת יין רוזה לא יפריע, אבל…‬

29
00:01:27,672 --> 00:01:31,050
‫לא, כי אם אשתה כוס רוזה אחת, אני כאילו,‬
‫"זה נחמד. בואי נשתה עוד אחת."‬

30
00:01:31,134 --> 00:01:33,761
‫בואי נשתה עוד אחת ו… כן.‬
‫-"בואי נזמין בקבוק."‬

31
00:01:33,845 --> 00:01:39,517
‫אני עדיין כל כך חדשה‬
‫שאני רוצה, כאילו להיות…‬

32
00:01:39,600 --> 00:01:40,643
‫כן, כמובן.‬

33
00:01:40,726 --> 00:01:43,896
‫אבל זה נהדר. את נשמעת כמו, את יודעת…‬

34
00:01:43,980 --> 00:01:46,899
‫כן.‬
‫-…את עובדת ולומדת.‬

35
00:01:46,983 --> 00:01:49,360
‫אני עדיין לומדת, ואני יודעת את זה.‬
‫אני עדיין מתלמדת.‬

36
00:01:49,443 --> 00:01:54,115
‫האגו שלי לא ענק. אני לא חושבת‬
‫שאקבל כל ייצוג נכס. את מבינה אותי?‬

37
00:01:54,198 --> 00:01:56,909
‫לכן כשההזדמנות הזו הגיעה…‬
‫-בסדר, גבירותיי.‬

38
00:01:56,993 --> 00:01:58,452
‫אני מאוד מתרגשת לקראת זה.‬
‫-תודה.‬

39
00:01:58,536 --> 00:02:00,705
‫תגידו לי אם תרצו משהו נוסף.‬

40
00:02:00,788 --> 00:02:04,834
‫אני מעריכה את זה.‬
‫ייצוג הנכס הזה חשוב לי מאוד,‬

41
00:02:04,917 --> 00:02:07,628
‫כי… למרות שזה קצת יותר לחץ.‬

42
00:02:07,712 --> 00:02:12,133
‫כלומר, הייתי עוזרת של מתווך בכיר,‬
‫בסוכנות הנדל"ן הקודמת שעבדתי בה.‬

43
00:02:12,216 --> 00:02:16,929
‫כן.‬
‫-כשאמרתי לו שאני עוזבת, הוא אמר לי,‬

44
00:02:17,013 --> 00:02:20,349
‫"את בקושי מצליחה כאן.‬
‫מה גורם לך לחשוב שתצליחי שם?"‬

45
00:02:20,433 --> 00:02:24,478
‫כך שאם אני מרגישה‬
‫שאני לא מתקדמת בקריירה שלי,‬

46
00:02:24,562 --> 00:02:26,689
‫זה כאילו שהוא צדק.‬

47
00:02:26,772 --> 00:02:29,275
‫את יכולה להצליח.‬
‫-אני יודעת שאני יכולה.‬

48
00:02:29,358 --> 00:02:31,611
‫אבל, את אף פעם לא יודעת.‬

49
00:02:31,694 --> 00:02:35,615
‫כי, את יודעת, מתווכים חדשים נכנסים‬
‫לתחום והם חושבים, "זה קטן עליי",‬

50
00:02:35,698 --> 00:02:38,784
‫ואז הם נכשלים בשנה הראשונה.‬

51
00:02:38,868 --> 00:02:40,328
‫כן, אבל אל תפקפקי בעצמך.‬

52
00:02:40,411 --> 00:02:42,163
‫טוב, אני…‬
‫-את יכולה לעשות זאת.‬

53
00:02:43,122 --> 00:02:43,956
‫את טובה.‬

54
00:02:44,040 --> 00:02:46,167
‫זה לא רק זה, זה כאילו,‬

55
00:02:46,918 --> 00:02:49,212
‫אני מרגישה שאני תמיד במצב של "הפעל".‬

56
00:02:49,921 --> 00:02:53,299
‫אין לי הפסקות. אף פעם.‬

57
00:02:53,382 --> 00:02:55,676
‫גם אני. גם אני ככה.‬

58
00:02:55,760 --> 00:02:57,428
‫פולי, אין לי אף אחד.‬

59
00:02:58,137 --> 00:02:59,847
‫כאילו, אני חוזרת הביתה,‬

60
00:02:59,931 --> 00:03:03,559
‫ואני עם הבן שלי, וזה רק אני והוא.‬

61
00:03:03,643 --> 00:03:06,187
‫אני עובדת כל הזמן.‬
‫-אני יודעת בדיוק על מה את מדברת.‬

62
00:03:06,270 --> 00:03:08,231
‫אני לבד. לגמרי לבד.‬

63
00:03:09,482 --> 00:03:11,984
‫למה את חושבת שאני יוצאת‬
‫לבלות בחברת אנשים כל הזמן,‬

64
00:03:12,068 --> 00:03:15,279
‫עם קבוצות שונות של חברים?‬
‫את רוצה לדבר על להיות לבד?‬

65
00:03:15,363 --> 00:03:18,324
‫כן.‬
‫-אני לבד, אז…‬

66
00:03:20,910 --> 00:03:24,121
‫זה שפולי משווה את המצב שלה…‬

67
00:03:24,205 --> 00:03:28,584
‫אני מצטערת, את לא יכולה‬
‫להשוות את זה שאני עובדת יום ולילה,‬

68
00:03:28,668 --> 00:03:33,506
‫ואז, הבן שלי, עם בית הספר‬
‫וספורט, וללהטט בין הכול…‬

69
00:03:33,589 --> 00:03:36,050
‫המצב שלנו כל כך שונה.‬

70
00:03:36,133 --> 00:03:38,678
‫היא לא קולטת. היא לא מבינה.‬

71
00:03:38,761 --> 00:03:43,891
‫אני יודעת שזה מציף רגשית,‬
‫אבל תנסי לא לחשוב על זה יותר מדי.‬

72
00:03:46,018 --> 00:03:50,231
‫אני מנסה להיות חברה תומכת לקיילה,‬

73
00:03:50,314 --> 00:03:54,318
‫שברור שהיא כורעת תחת העומס הרגשי בחייה.‬

74
00:03:54,402 --> 00:03:57,989
‫אבל גם אני מתווכת חדשה,‬

75
00:03:58,072 --> 00:04:01,534
‫ולה יש ייצוג נכס של 4.5 מיליון דולר.‬
‫כאילו, זאת הבעיה שלה.‬

76
00:04:01,617 --> 00:04:04,036
‫זה מצב שהייתי שמחה להיות בו.‬

77
00:04:04,120 --> 00:04:05,162
‫איזה יופי.‬

78
00:04:05,246 --> 00:04:06,622
‫אל תדאגו, גבירותיי.‬

79
00:04:06,706 --> 00:04:08,207
‫תודה רבה.‬

80
00:04:08,291 --> 00:04:12,461
‫אבל היא ממשיכה לראות‬
‫את המצב הזה כמצב שלילי.‬

81
00:04:12,545 --> 00:04:17,466
‫וזה באמת, ממש לא נורא.‬
‫וזאת הסיבה שנאלצתי להזמין כוס יין נוספת.‬

82
00:04:29,353 --> 00:04:30,521
‫- ברודוויי -‬

83
00:04:33,024 --> 00:04:34,400
‫- אלכסנדרה רוז -‬

84
00:04:34,483 --> 00:04:35,943
‫- פנסינולה לאונג' -‬

85
00:04:36,527 --> 00:04:39,447
‫היי. את נראית יפהפייה.‬
‫-היי. תודה.‬

86
00:04:39,530 --> 00:04:43,117
‫מקום נהדר לארוחת צוהריים.‬
‫-אני יודעת. זה יום נפלא, שטוף שמש.‬

87
00:04:43,200 --> 00:04:44,952
‫כן, השמש מאירה לכבודנו.‬

88
00:04:45,578 --> 00:04:46,412
‫תודה.‬

89
00:04:46,495 --> 00:04:47,705
‫כמובן.‬
‫-תודה.‬

90
00:04:47,788 --> 00:04:50,082
‫זה בשביל הגברות.‬
‫-אני אוהבת מים.‬

91
00:04:50,166 --> 00:04:52,752
‫כנראה הייתי אוֹצֶרֶת מים בחיים קודמים. תודה.‬

92
00:04:52,835 --> 00:04:54,170
‫תודה.‬

93
00:04:58,632 --> 00:05:00,551
‫יש לי בבית מערכת סינון מים‬

94
00:05:00,634 --> 00:05:04,972
‫שמספקת מים בסיסיים, עשירים בחמצן,‬
‫עם פרודות מסודרות במבנה של מיקרו-צבירים.‬

95
00:05:05,056 --> 00:05:09,101
‫אני אפילו לא יודעת מה זה אומר.‬
‫אבל כנראה שזה שומר על המולקולות קטנות.‬

96
00:05:09,185 --> 00:05:11,645
‫כן.‬
‫-אז את לא מתנפחת כשאת שותה מים.‬

97
00:05:11,729 --> 00:05:13,272
‫כמה עולה מערכת כזו?‬

98
00:05:13,356 --> 00:05:16,067
‫אני חושבת ש-6,000 דולר.‬
‫-ואו. מעניין.‬

99
00:05:16,692 --> 00:05:18,444
‫אנשים מבזבזים 6,000 דולר על תיק יד.‬

100
00:05:18,527 --> 00:05:21,655
‫למה אני לא יכולה‬
‫לבזבז 6,000 על מערכת סינון מים?‬

101
00:05:21,739 --> 00:05:24,408
‫ואת חוסכת כסף שהיית מוציאה‬
‫על בקבוקי מים. זו השקעה.‬

102
00:05:24,492 --> 00:05:25,743
‫יפהפה.‬

103
00:05:26,369 --> 00:05:29,080
‫בבקשה.‬
‫-תודה רבה.‬

104
00:05:29,163 --> 00:05:30,581
‫זה כמו יצירת אמנות.‬

105
00:05:30,664 --> 00:05:33,250
‫עדיין לא סיפרתי לך על מה שקרה בחוף הים.‬

106
00:05:33,334 --> 00:05:35,044
‫אני רוצה לשמוע את הכול.‬

107
00:05:35,127 --> 00:05:38,672
‫הלוואי שהיית שם. כלומר, זה היה מצב לא נוח.‬

108
00:05:38,756 --> 00:05:41,300
‫ברנדי ואני דיברנו עלייך.‬
‫-ברנדי ואת?‬

109
00:05:41,384 --> 00:05:47,181
‫כשהזכירו את שמך, פולי אמרה,‬
‫"אני שונאת את ג'רוויס. אני שונאת אותה."‬

110
00:05:48,808 --> 00:05:50,559
‫והייתי כאילו…‬
‫-חיקוי טוב.‬

111
00:05:50,643 --> 00:05:52,436
‫"אני שונאת אותה." כאילו…‬

112
00:05:52,520 --> 00:05:55,689
‫אני מצטערת, אבל בשביל לשנוא מישהי זה דורש…‬

113
00:05:55,773 --> 00:05:58,025
‫זאת פולי.‬
‫-את לא פשוט שונאת מישהי.‬

114
00:05:58,109 --> 00:06:00,444
‫לא, תמיד הייתי נחמדה אליה.‬

115
00:06:00,528 --> 00:06:05,616
‫מעולם לא עשית לה כלום.‬
‫-החמאתי לה על חלק מהבגדים שלה, לא על כולם.‬

116
00:06:06,742 --> 00:06:11,038
‫אבל זה עצוב וזאת באמת‬
‫לא הבעיה שלי, אלא שלה.‬

117
00:06:11,122 --> 00:06:13,374
‫אני מתרכזת בייצוג‬
‫הנכסים שלי בשווי מיליוני דולרים.‬

118
00:06:13,457 --> 00:06:17,169
‫לא מטריד אותי אם מישהו במשרד‬
‫לא מחבב אותי, או אם הם שונאים אותי.‬

119
00:06:17,253 --> 00:06:18,754
‫יש לי חיים משלי.‬

120
00:06:18,838 --> 00:06:20,464
‫יש אנשים שאין להם טעם טוב.‬

121
00:06:20,548 --> 00:06:22,383
‫אלוהים, אז תקלטי את זה.‬

122
00:06:22,466 --> 00:06:24,427
‫אני, כאילו, בהלם.‬

123
00:06:24,510 --> 00:06:28,764
‫ראיתי את אלכס הול, ממש מתעצבנת על ג'יו,‬

124
00:06:29,265 --> 00:06:31,434
‫ואהיה כנה, היא הייתה שיכורה מאוד.‬

125
00:06:32,017 --> 00:06:36,522
‫מרושלת, כאילו, מועדת, בולעת מילים.‬

126
00:06:36,605 --> 00:06:40,067
‫זה גרם לי אי נוחות.‬
‫אלכס הול כועסת על ג'יו משום מה.‬

127
00:06:40,151 --> 00:06:41,277
‫אני מחבבת את ג'יו.‬

128
00:06:41,360 --> 00:06:45,114
‫גם אני.‬
‫-הרגשתי שמציקים לו.‬

129
00:06:45,197 --> 00:06:47,741
‫הוא ברמה שלנו,‬
‫לכן אני חושבת שאנחנו מסתדרים.‬

130
00:06:47,825 --> 00:06:49,702
‫ואני חושבת שזה קטע שיש להן.‬

131
00:06:49,785 --> 00:06:54,373
‫כאילו, באופן מסוים‬
‫הן מציקות לג'יו כפי שהן מציקות לנו,‬

132
00:06:54,999 --> 00:06:58,669
‫ומרכלות עלינו כי אנחנו באותה רמה כמוהו.‬

133
00:06:58,752 --> 00:07:02,965
‫הן שוחות בבריכת הילדים,‬
‫ואנחנו שוחות באוקיינוס.‬

134
00:07:09,597 --> 00:07:13,100
‫- נכס שקיילה והול מייצגות -‬

135
00:07:15,352 --> 00:07:16,520
‫- אלכס הול -‬

136
00:07:16,604 --> 00:07:18,814
‫- קיילה -‬

137
00:07:22,276 --> 00:07:24,904
‫בחיי.‬
‫-רוצה לאחוז במעקה?‬

138
00:07:24,987 --> 00:07:26,280
‫תאחזי במעקה.‬

139
00:07:31,660 --> 00:07:32,912
‫מה דעתך?‬

140
00:07:32,995 --> 00:07:34,371
‫זה נוף יפהפה.‬

141
00:07:34,455 --> 00:07:35,789
‫הנוף נהדר.‬

142
00:07:35,873 --> 00:07:37,708
‫טוב, זה נהדר.‬

143
00:07:39,043 --> 00:07:40,794
‫בסדר. אז חמישה חדרי שינה.‬

144
00:07:40,878 --> 00:07:43,172
‫זה בית שמתאים למשפחה.‬

145
00:07:43,255 --> 00:07:46,175
‫עלינו לדאוג לבימוי מושלם של הנכס‬
‫אם אנו רוצות למכור ב-4.5 מיליון.‬

146
00:07:46,258 --> 00:07:48,594
‫את חושבת כך? בסדר.‬
‫-כן.‬

147
00:07:48,677 --> 00:07:52,598
‫זה מרגש מאוד שאלכס הול‬
‫כאן איתי, להקשיב לה,‬

148
00:07:52,681 --> 00:07:54,808
‫הדרך שבה היא מדברת, השאלות שהיא שואלת.‬

149
00:07:54,892 --> 00:07:58,354
‫אני לצידה כמו ספוג, פשוט סופגת הכול.‬

150
00:07:58,437 --> 00:07:59,438
‫זאת קיילה.‬

151
00:07:59,522 --> 00:08:01,732
‫היי. קיילה. נעים מאוד להכיר אותך.‬
‫-אני אייברי.‬

152
00:08:01,815 --> 00:08:02,983
‫אז תיכנסי.‬

153
00:08:03,734 --> 00:08:05,653
‫זה הבית.‬

154
00:08:05,736 --> 00:08:07,780
‫מה שמוכר את הבית זה הים, הנוף.‬

155
00:08:07,863 --> 00:08:14,245
‫אני חושבת שקיילה מסכימה, יש כמה רהיטים‬
‫שכולנו מסכימות שלא צריכים להיות פה.‬

156
00:08:14,328 --> 00:08:19,166
‫מה היית עושה עם הספה?‬
‫כפי שאת רואה, היא מגעילה.‬

157
00:08:19,250 --> 00:08:22,169
‫אני חושבת שנוכל לסדר את זה.‬

158
00:08:22,253 --> 00:08:25,214
‫אני טיפוס של פתרונות,‬
‫אני חושבת שנניח עליה כריות לבנות.‬

159
00:08:25,297 --> 00:08:28,884
‫מה לגבי השולחן הזה? כי הוא תופס הרבה מקום.‬

160
00:08:28,968 --> 00:08:31,178
‫הוא ענק.‬
‫-אבל החדר הוא די גדול.‬

161
00:08:31,262 --> 00:08:34,682
‫אבל החדר ייראה גדול עוד יותר‬
‫עם רהיטים קטנים יותר, וזה טוב.‬

162
00:08:34,765 --> 00:08:36,600
‫בכנות, הוא לא מטריד אותי.‬

163
00:08:37,643 --> 00:08:40,729
‫בואו נראה את אזור הסלון והמטבח.‬

164
00:08:40,813 --> 00:08:43,440
‫הייתי רוצה שהבית‬
‫ייראה כאילו גרה כאן משפחה.‬

165
00:08:43,524 --> 00:08:46,193
‫אני רוצה ספה, שטיח, אולי משהו בפינה הזאת.‬

166
00:08:46,277 --> 00:08:47,653
‫חדר באווירת חוף-מודרני.‬

167
00:08:47,736 --> 00:08:50,072
‫חוף-מודרני, אבל נוח למשפחה.‬

168
00:08:50,155 --> 00:08:53,993
‫נוכל להתאים חלק מהרהיטים‬
‫של בעל הבית ולהשתמש בספסלי העץ.‬

169
00:08:54,076 --> 00:08:56,036
‫לשים עליהם כריות, שייתנו הרגשה נעימה.‬

170
00:08:56,120 --> 00:08:58,038
‫אני לא אוהבת את כיסאות הבר.‬

171
00:08:58,122 --> 00:09:03,085
‫מן הסתם, נצטרך לרוקן את הארונות,‬
‫להוציא את הכול, לשים כלי אוכל…‬

172
00:09:03,168 --> 00:09:06,839
‫לשים צלחות. חשבתי אפילו‬
‫על צלחות שחורות. מה דעתך על שחור?‬

173
00:09:06,922 --> 00:09:08,841
‫שחור ייצור ניגודיות.‬

174
00:09:08,924 --> 00:09:11,302
‫אולי להשאיר חלק מהכוסות האלה?‬

175
00:09:11,385 --> 00:09:12,845
‫לא, הן ממש לא מתאימות.‬

176
00:09:13,387 --> 00:09:15,598
‫ואז יש את הרהיטים כאן בחוץ.‬

177
00:09:15,681 --> 00:09:20,394
‫אני חושבת שיהיה נחמד למקם פינת אוכל בחוץ.‬

178
00:09:20,894 --> 00:09:22,521
‫אני לא יודעת.‬

179
00:09:22,605 --> 00:09:25,441
‫כמו מיני שולחן אוכל גבוה.‬

180
00:09:25,524 --> 00:09:29,987
‫עלינו לראות איזה ריהוט חוץ יש לנו במלאי.‬
‫-שולחן גבוה, ממש לא.‬

181
00:09:30,070 --> 00:09:32,698
‫את לא רוצה לחסום את הנוף.‬
‫-את לא רוצה.‬

182
00:09:32,781 --> 00:09:35,326
‫רק משהו שאפשר לשבת סביבו ולאכול.‬

183
00:09:35,409 --> 00:09:37,369
‫כן, אני רוצה לחשוב על זה.‬

184
00:09:37,453 --> 00:09:40,080
‫כן. בהחלט צריך להוסיף צמחים.‬

185
00:09:40,164 --> 00:09:43,959
‫או שרשרת תאורה או משהו כזה, משהו יפה.‬

186
00:09:44,043 --> 00:09:47,463
‫לא מלמעלה, אבל אולי רק סביב אזור המרפסת.‬

187
00:09:47,546 --> 00:09:50,257
‫וכאן, אולי עציץ. לא כאן.‬

188
00:09:50,341 --> 00:09:51,508
‫זה מה שאמרתי עכשיו.‬

189
00:09:51,592 --> 00:09:53,093
‫הם טובים בזה.‬

190
00:09:53,177 --> 00:09:54,803
‫ואז זה…‬
‫-נשמע טוב.‬

191
00:09:55,554 --> 00:09:57,348
‫אפשר להיפטר מזה? את נהדרת.‬
‫-כן.‬

192
00:09:57,431 --> 00:09:58,682
‫תודה.‬
‫-אין בעיה.‬

193
00:09:58,766 --> 00:10:00,225
‫שיהיה לכן יום טוב.‬
‫-כן, גם לך.‬

194
00:10:00,309 --> 00:10:02,311
‫נעים להכיר אותך, קיילה.‬
‫-נעים להכיר אותך.‬

195
00:10:02,394 --> 00:10:03,228
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

196
00:10:04,772 --> 00:10:08,192
‫זה מה שימכור את הבית הזה.‬
‫-כן.‬

197
00:10:08,275 --> 00:10:12,363
‫אנחנו צריכות להדגיש את חמשת חדרי השינה,‬
‫כאילו, אווירה משפחתית.‬

198
00:10:12,446 --> 00:10:17,034
‫בדקתי את הנתונים. יש משהו‬
‫כמו שבעה נכסים עם חמישה חדרי שינה‬

199
00:10:17,117 --> 00:10:19,495
‫בכל לגונה ביץ' מתחת לשבעה מיליון.‬

200
00:10:19,578 --> 00:10:25,793
‫זה שאנחנו מוכרות ב-4.5 מיליון,‬
‫יהיה נכון לשווק את הנכס לקהל היעד הזה.‬

201
00:10:25,876 --> 00:10:28,712
‫כן.‬
‫-כמה ילדים, מישהו שצריך חמישה חדרי שינה.‬

202
00:10:28,796 --> 00:10:32,132
‫יש לי עין לעיצוב ולסטייל.‬
‫הרקע שלי הוא עיצוב פנים.‬

203
00:10:32,216 --> 00:10:35,219
‫מכרתי כל כך הרבה בתים כאלה,‬
‫שיכולתי לעשות את זה מתוך שינה.‬

204
00:10:35,302 --> 00:10:36,428
‫זו לא צריכה להיות בעיה.‬

205
00:10:36,512 --> 00:10:42,434
‫זה, את יודעת, מאוד חשוב לי‬
‫לא רק מפני שזה ייצוג הנכס הראשון שלי,‬

206
00:10:42,518 --> 00:10:43,686
‫אבל, את יודעת,‬

207
00:10:43,769 --> 00:10:48,399
‫זה כדי להוכיח לג'ייסון שמגיע לי להיות כאן.‬

208
00:10:48,482 --> 00:10:50,859
‫לא סיפרתי לך את זה, או לאף אחד,‬

209
00:10:50,943 --> 00:10:54,196
‫אבל אני עובדת כברמנית בלילות ובסופי שבוע.‬

210
00:10:56,407 --> 00:10:58,450
‫כן.‬
‫-בלילות את עובדת כברמנית?‬

211
00:10:58,534 --> 00:11:00,828
‫כן.‬
‫-כמה זמן את עושה את זה?‬

212
00:11:00,911 --> 00:11:04,748
‫כבר עשר שנים, אבל תמיד‬
‫היו לי שתיים או שלוש עבודות.‬

213
00:11:04,832 --> 00:11:05,666
‫אלוהים, כן.‬

214
00:11:05,749 --> 00:11:08,836
‫אני מעדיפה להיות במיטה,‬
‫לצפות בסרט עם הבן שלי,‬

215
00:11:08,919 --> 00:11:11,547
‫במקום לעבוד כל היום, להגיע הביתה,‬

216
00:11:11,630 --> 00:11:14,758
‫לאכול ממש מהר, להחליף בגדים, "ביי, מותק."‬

217
00:11:14,842 --> 00:11:18,512
‫ואז לחזור בארבע בבוקר. נמאס לי מזה.‬

218
00:11:18,595 --> 00:11:22,141
‫אני לא מאמינה שקיילה עובדת בשתי עבודות.‬

219
00:11:22,224 --> 00:11:25,978
‫זה קשה, ואני חושבת שבקריירה הזאת, בנדל"ן,‬

220
00:11:26,061 --> 00:11:28,105
‫צריך להיות מאוד מרוכזים,‬

221
00:11:28,188 --> 00:11:30,816
‫אחרת לדעתי לא תגיעו לפסגה.‬

222
00:11:30,899 --> 00:11:34,570
‫אז אני חושבת שהיא צריכה לקחת‬
‫את הסיכון, להתפטר מהעבודה, ולהתמקד בנדל"ן.‬

223
00:11:34,653 --> 00:11:39,616
‫אני מזדהה איתך. גם אני אם חד-הורית,‬
‫וגם אני צריכה לפרנס את המשפחה שלי.‬

224
00:11:39,700 --> 00:11:44,705
‫אני חושבת שכאימהות, אנו גורמות לזה‬
‫להיראות קל, ואנו נשים גאות, אבל זה לא קל.‬

225
00:11:45,622 --> 00:11:49,918
‫אני יודעת. וזה היה מצחיק‬
‫כי אתמול אכלתי ארוחת צוהריים עם פולי,‬

226
00:11:50,002 --> 00:11:54,131
‫והיא שאלה, "מה קורה?"‬
‫ויש הרבה דברים שמתרחשים.‬

227
00:11:54,214 --> 00:11:56,884
‫אז כשניסיתי להסביר לה,‬

228
00:11:56,967 --> 00:11:59,470
‫היא אמרה, "את בסדר. זה יהיה בסדר."‬

229
00:11:59,553 --> 00:12:01,847
‫"הייתי במצב שלך, עבדתי בכמה עבודות."‬

230
00:12:01,930 --> 00:12:03,807
‫סליחה, היית במצב שלי?‬

231
00:12:03,891 --> 00:12:07,227
‫ואני חושבת לעצמי, "את לא מבינה את זה."‬

232
00:12:07,311 --> 00:12:10,898
‫כן.‬
‫-את יודעת? כאילו, אין לך מושג.‬

233
00:12:10,981 --> 00:12:13,942
‫אני חושבת שזה ביחס אליה…‬

234
00:12:14,026 --> 00:12:19,114
‫כאילו, זה מה שהיא מכירה, אז זה כאילו,‬
‫"אני מעריכה אותך, אבל את לא מבינה."‬

235
00:12:19,198 --> 00:12:21,742
‫נכון. כן.‬
‫-כי אנשים לא יבינו את זה.‬

236
00:12:21,825 --> 00:12:27,498
‫כן. אני לרוב לא מדברת על זה‬
‫עם אף אחד, אז זה פשוט…‬

237
00:12:28,540 --> 00:12:29,625
‫אל תבכי.‬

238
00:12:31,585 --> 00:12:33,045
‫אל תבכי.‬
‫-היה לי…‬

239
00:12:34,588 --> 00:12:35,714
‫זה בסדר.‬

240
00:12:35,798 --> 00:12:40,719
‫פשוט בימים האחרונים אני מרגישה‬
‫שהכול נופל עליי בבת אחת,‬

241
00:12:40,803 --> 00:12:45,015
‫והבעיה היא שאני לא מרגישה שאני עושה מספיק.‬

242
00:12:45,098 --> 00:12:47,810
‫אני אף פעם לא מרוצה ממה שאני עושה.‬

243
00:12:47,893 --> 00:12:51,730
‫אני יכולה להיות אימא טובה יותר‬
‫מתווכת טובה יותר. את יודעת?‬

244
00:12:51,814 --> 00:12:54,817
‫נכון. את לא לבד בזה.‬
‫בשבילי אלה הם רגשות האשם.‬

245
00:12:54,900 --> 00:12:56,652
‫עלינו לנסות למצוא פתרונות,‬

246
00:12:56,735 --> 00:13:01,281
‫להתנהג כמו בוגרות‬
‫ופשוט לעשות כמיטב יכולתנו.‬

247
00:13:01,365 --> 00:13:03,075
‫אחרת לא תצליחי.‬

248
00:13:03,158 --> 00:13:06,537
‫את צריכה להיות מסוגלת להתמודד‬
‫עם מה שהעיסוק הזה יציב מולך,‬

249
00:13:06,620 --> 00:13:08,622
‫כי זה רק יהפוך להיות קשה יותר.‬

250
00:13:08,705 --> 00:13:10,707
‫כן.‬
‫-קיבלנו את ייצוג הנכס.‬

251
00:13:10,791 --> 00:13:15,379
‫אנחנו נשווק אותו, נמכור אותו,‬
‫וכל אחת מאיתנו תקבל תרוויח 50,000 דולר.‬

252
00:13:15,462 --> 00:13:18,924
‫אני אכנס איתך לבר ונזמין שוט,‬

253
00:13:19,007 --> 00:13:20,801
‫ואת תתפטרי.‬

254
00:13:20,884 --> 00:13:22,344
‫ביי, כלבות.‬
‫-כן.‬

255
00:13:22,427 --> 00:13:24,972
‫מה דעתך? כן?‬
‫-נשמע טוב.‬

256
00:13:25,055 --> 00:13:27,224
‫אל תדאגי, אחותי. אני דואגת לך.‬
‫-תודה.‬

257
00:13:47,411 --> 00:13:49,955
‫- ליסה, אשתו של אוסטין -‬

258
00:13:52,040 --> 00:13:54,376
‫היא פוחדת מהים.‬

259
00:13:54,459 --> 00:13:57,045
‫היה לה התקף חרדה כשהמים נגעו בכפות רגליה.‬

260
00:13:57,129 --> 00:14:01,008
‫עברנו לאורנג' קאונטי‬
‫לאחר שהתחלתי לעבוד עם ג'ייסון.‬

261
00:14:01,091 --> 00:14:05,596
‫זה מדהים. אני אוהב לקחת את הילדות‬
‫שלי לחוף הים, ליהנות עם המשפחה.‬

262
00:14:05,679 --> 00:14:09,892
‫זה החלום שלי שיהיה לי בית ליד הים.‬

263
00:14:09,975 --> 00:14:14,563
‫זו מטרה גדולה, אבל אני חושב‬
‫שאני במשרד הנכון כדי להגשים אותה.‬

264
00:14:15,272 --> 00:14:17,941
‫היא טבלה את הצ'יטו שלה בחול ואכלה אותה.‬

265
00:14:18,025 --> 00:14:19,026
‫קצת קראנץ' נוסף.‬

266
00:14:19,902 --> 00:14:23,322
‫אולי נוכל לדבר עם הסבים‬
‫ולתאם איתם יום בחודש,‬

267
00:14:23,405 --> 00:14:25,490
‫הם יבואו לפה ונוכל לצאת לערב משלנו.‬

268
00:14:25,574 --> 00:14:30,787
‫וגם, כשאתה יוצא לעבוד על דברים,‬
‫אתה יכול לצרף אותי אליך.‬

269
00:14:31,914 --> 00:14:32,915
‫לקחת אותך איתי?‬

270
00:14:32,998 --> 00:14:37,544
‫כמו מסיבות יום ההולדת במועדונים,‬
‫או יום הכיף בחוף הים.‬

271
00:14:38,170 --> 00:14:40,589
‫אני מבין. אבל זה היה אירוע של המשרד.‬

272
00:14:40,672 --> 00:14:43,133
‫וזה גם מצריך תיאום.‬

273
00:14:43,216 --> 00:14:46,720
‫הכול תמיד ברגע האחרון,‬
‫ואנחנו צריכים להשיג בייביסיטר ו…‬

274
00:14:46,803 --> 00:14:48,180
‫אבל אני מסכים.‬

275
00:14:48,263 --> 00:14:50,057
‫רציתי שתהיי שם.‬

276
00:14:50,140 --> 00:14:52,851
‫אף אחד לא הביא את בני הזוג שלהם.‬

277
00:14:52,935 --> 00:14:54,311
‫אלה היו רק אנחנו.‬

278
00:14:54,394 --> 00:14:58,857
‫אני לא חושבת שלמישהו היה אכפת אם הייתי שם.‬
‫-אני יודע. אבל זה קטע של המשרד.‬

279
00:14:58,941 --> 00:15:01,777
‫לא, זה רק אתה…‬
‫-בבקשה, אל תזרקי חול.‬

280
00:15:01,860 --> 00:15:06,281
‫…אתה יוצא ביום ההולדת שלך.‬
‫אנחנו לא חגגנו אותו יחד כי היינו עסוקים,‬

281
00:15:06,365 --> 00:15:12,412
‫ואז אתה יוצא לחוף כל היום בלעדיי, הבנת?‬

282
00:15:13,121 --> 00:15:14,039
‫מובן.‬

283
00:15:14,122 --> 00:15:18,251
‫אני במיטה בארבע בבוקר מתקשרת‬
‫אליך שוב ושוב כדי שתחזור הביתה.‬

284
00:15:18,335 --> 00:15:20,629
‫לא הגעתי הביתה בשעה ארבע בבוקר.‬

285
00:15:21,672 --> 00:15:22,631
‫אני לא.‬

286
00:15:23,423 --> 00:15:24,675
‫טוב, שלוש לפנות בוקר?‬

287
00:15:25,968 --> 00:15:27,302
‫אני לא זוכר.‬

288
00:15:28,303 --> 00:15:33,767
‫אני חושב שלפעמים אני מתלהב ושותה יותר מדי.‬

289
00:15:33,850 --> 00:15:38,438
‫אבל את עושה את אותו הדבר.‬
‫כאשר את מרגישה לפעמים חנוקה‬

290
00:15:38,522 --> 00:15:41,566
‫ואת צריכה להשתחרר ולהתאפס מחדש, את…‬

291
00:15:42,526 --> 00:15:44,403
‫יוצאת ומשתכרת.‬

292
00:15:44,486 --> 00:15:47,447
‫זה נכון. אם אני יוצאת,‬
‫אני האחרונה שחוזרת הביתה.‬

293
00:15:47,531 --> 00:15:50,200
‫כמוך. בגלל זה אנחנו ביחד.‬
‫-אני לא מתעצבן.‬

294
00:15:50,283 --> 00:15:54,913
‫אני מרגיש הרבה לחץ בעבודה‬
‫במשרד החדש, ואני רוצה להוכיח את עצמי.‬

295
00:15:54,997 --> 00:15:56,540
‫אני מבינה לגמרי.‬

296
00:15:56,623 --> 00:15:59,584
‫אני רוצה להשקיע שעות עבודה,‬
‫להיות חלק מהצוות,‬

297
00:15:59,668 --> 00:16:00,961
‫להוכיח את עצמי,‬

298
00:16:01,044 --> 00:16:03,755
‫וזה לוקח זמן, ובהתחלה צריך לעבוד קשה,‬

299
00:16:03,839 --> 00:16:08,218
‫וברגע שאוכיח את עצמי,‬
‫זה יהפוך להיות הרבה יותר קל.‬

300
00:16:08,301 --> 00:16:12,305
‫אני רוצה שתצליח, שתהיה חבר של כולם,‬

301
00:16:12,389 --> 00:16:14,599
‫אני רק רוצה שנהיה שווים.‬

302
00:16:14,683 --> 00:16:17,853
‫אני רוצה להרגיש שווה ולא להרגיש כמו ה…‬

303
00:16:19,354 --> 00:16:23,900
‫כמו ה… אומנת, להרגיש שאני תקועה בבית,‬
‫כאילו שאני לא יכולה לצאת.‬

304
00:16:27,279 --> 00:16:29,656
‫ברגע שאתחיל לעלות על הגל,‬

305
00:16:29,740 --> 00:16:34,161
‫אני חושב שאיכות החיים‬
‫שלנו תשתפר באופן ניכר.‬

306
00:16:39,541 --> 00:16:41,043
‫חייבים להקריב קצת.‬

307
00:16:42,419 --> 00:16:46,381
‫אז אני חושב שהתקשורת בינינו חשובה,‬
‫וכל עוד נוכל לתקשר זה עם זה…‬

308
00:16:48,925 --> 00:16:50,010
‫שלא יהיו לך ספקות.‬

309
00:16:50,510 --> 00:16:51,511
‫ביטחון.‬

310
00:16:52,095 --> 00:16:53,096
‫תני לי נשיקה.‬

311
00:16:53,597 --> 00:16:54,598
‫אני אוהב אותך.‬

312
00:16:55,182 --> 00:16:56,099
‫אני אוהבת אותך.‬

313
00:16:56,183 --> 00:16:58,560
‫את רוצה קצת מזה? בטוחה?‬
‫-לא.‬

314
00:17:00,020 --> 00:17:01,688
‫איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים?‬

315
00:17:02,522 --> 00:17:06,985
‫שיש לי את בית חלומותיי,‬
‫שהילדות שלי הולכות לבית ספר פרטי,‬

316
00:17:07,069 --> 00:17:11,156
‫שיש לי אומנת‬
‫כך שאשתי ואני נוכל לצאת לבלות.‬

317
00:17:11,239 --> 00:17:14,367
‫אני רוצה לפרנס את המשפחה שלי, לטפל בהם.‬

318
00:17:14,451 --> 00:17:16,369
‫אני רוצה להסב להם גאווה.‬

319
00:17:16,453 --> 00:17:18,288
‫המשפחה היא הכול, זה בטוח.‬

320
00:17:19,247 --> 00:17:21,249
‫כן, זה גורם לי להיות רגשני.‬

321
00:17:49,861 --> 00:17:53,865
‫- נכס פוטנציאלי לייצוג ע"י אלכסנדרה רוז -‬

322
00:17:57,953 --> 00:17:58,954
‫קדימה.‬

323
00:18:00,622 --> 00:18:02,040
‫היי, מה שלומך?‬

324
00:18:02,124 --> 00:18:03,708
‫אתם מכירים את ג'רוויס.‬

325
00:18:03,792 --> 00:18:07,087
‫כן. היי, טוב לראות אותך.‬
‫-אחר צוהריים טובים. נעים לראות אותך.‬

326
00:18:07,170 --> 00:18:11,007
‫וינס, אני ומירנה, חברים כבר בערך שנתיים?‬

327
00:18:11,091 --> 00:18:12,926
‫אנחנו נוסעים לטולום בשבוע הבא.‬

328
00:18:13,009 --> 00:18:14,219
‫כן, בשבוע הבא.‬
‫-ביחד.‬

329
00:18:14,302 --> 00:18:15,720
‫זה יהיה כיף.‬
‫-כן.‬

330
00:18:15,804 --> 00:18:20,684
‫וינס ואני מכירים זמן רב.‬
‫פגשתי אותו לראשונה כשפגשתי את בת הזוג שלו.‬

331
00:18:20,767 --> 00:18:23,186
‫אנחנו מכירים כבר כמה שנים.‬

332
00:18:23,270 --> 00:18:25,063
‫הייתי בבית שלהם הרבה פעמים.‬

333
00:18:25,147 --> 00:18:28,859
‫הם עורכים הרבה מסיבות מדהימות בבית שלהם.‬
‫ובלילה, הבית שלהם פשוט זוהר.‬

334
00:18:28,942 --> 00:18:31,444
‫זה אחד הבתים הכי סקסיים שביקרתי בהם.‬

335
00:18:31,528 --> 00:18:36,074
‫אנו יודעות שאתם די מסתייגים‬
‫מלמכור את הנכס,‬

336
00:18:36,158 --> 00:18:39,494
‫אבל יש לנו סוכן‬
‫בסוכנות הנדל"ן שלנו בקבוצת או,‬

337
00:18:39,578 --> 00:18:41,329
‫אחד הסוכנים המובילים במשרד,‬

338
00:18:41,413 --> 00:18:45,375
‫וג'יו אמר שאולי יש לו מישהו‬
‫שרוצה לרכוש את הבית.‬

339
00:18:45,458 --> 00:18:47,836
‫אז חשבנו שזה יהיה רעיון טוב‬
‫להראות לו את הבית.‬

340
00:18:47,919 --> 00:18:49,504
‫כן, כמובן.‬
‫-נשמע רעיון טוב.‬

341
00:18:49,588 --> 00:18:50,422
‫בסדר.‬

342
00:19:02,309 --> 00:19:05,061
‫- ג'יו -‬

343
00:19:12,152 --> 00:19:16,740
‫ג'יו הוא סוכן נהדר בקבוצת או.‬
‫אני מתרגשת שהוא יראה את הבית.‬

344
00:19:16,823 --> 00:19:18,033
‫זה יהיה נהדר.‬

345
00:19:18,116 --> 00:19:19,910
‫את מכירה את הבית די טוב.‬
‫-כן.‬

346
00:19:20,493 --> 00:19:23,330
‫טוב, זה מהמם. ואו.‬

347
00:19:23,413 --> 00:19:25,832
‫אני ג'יו מקבוצת או.‬
‫-וינסנט. נעים מאוד.‬

348
00:19:25,916 --> 00:19:27,709
‫נעים מאוד. אז זה הבית שלך?‬

349
00:19:27,792 --> 00:19:29,252
‫כן, הוא שלי.‬
‫-ואו.‬

350
00:19:29,336 --> 00:19:31,504
‫אני מכירה את וינס ומירנה כבר כמה שנים,‬

351
00:19:31,588 --> 00:19:35,258
‫והייתי בהרבה מסיבות בבית הזה,‬
‫אבל אני לא מכירה את כל הפרטים.‬

352
00:19:35,342 --> 00:19:38,261
‫לא. ואו, זה עוצר נשימה.‬

353
00:19:39,179 --> 00:19:42,057
‫- 4 חדרי שינה, 7 חדרי אמבט, 578 מ"ר,‬
‫דרך פונטנה, לגונה ביץ' -‬

354
00:19:42,682 --> 00:19:44,100
‫- מחיר: טרם נקבע -‬

355
00:19:44,643 --> 00:19:46,728
‫- עמלה: טרם נקבעה -‬

356
00:19:46,811 --> 00:19:48,521
‫כמה זמן אתה גר כאן?‬
‫-בערך שנה.‬

357
00:19:48,605 --> 00:19:53,860
‫זה שיפוץ של בית קיים שנבנה ב-1992.‬

358
00:19:53,944 --> 00:19:57,948
‫השארנו ממנו רק את היסודות, שינינו את הכול.‬

359
00:19:58,031 --> 00:20:00,617
‫די התמקמנו בבית, ואנחנו אוהבים לגור כאן,‬

360
00:20:00,700 --> 00:20:02,160
‫אבל אם המחיר יהיה נכון…‬

361
00:20:02,244 --> 00:20:05,372
‫איזה מחיר יהיה מתאים לך? אני סקרן.‬

362
00:20:06,373 --> 00:20:09,793
‫אני בהחלט חושב שזה בית‬
‫בשווי של 21,527 דולר למ"ר.‬

363
00:20:10,377 --> 00:20:12,963
‫וכמה מטרים רבועים יש לנכס?‬
‫-בערך 650 מ"ר.‬

364
00:20:13,546 --> 00:20:18,385
‫אני לא יכול לחכות לראות את הבית,‬
‫ואולי יהיה לי מישהו בשבילו, אז כן.‬

365
00:20:18,468 --> 00:20:20,387
‫בהחלט.‬
‫-אעשה לך סיור.‬

366
00:20:20,470 --> 00:20:22,097
‫תודה רבה. כן.‬
‫-קדימה.‬

367
00:20:22,180 --> 00:20:24,224
‫תראה את הנוף. נכון שהוא מדהים?‬

368
00:20:24,307 --> 00:20:26,643
‫אלוהים. רואה?‬
‫-מדהים.‬

369
00:20:26,726 --> 00:20:30,230
‫אני אוהב את ניופורט, הלב והנשמה שלי הם שם,‬
‫אבל אין שם את הנופים האלה.‬

370
00:20:30,313 --> 00:20:32,691
‫לא, ואפשר לראות מכאן את מלון מונטאז'.‬

371
00:20:32,774 --> 00:20:34,317
‫רוז, אמרת שבילית כאן?‬

372
00:20:34,401 --> 00:20:38,822
‫פעם אחת ישבתי ליד האח, שתיתי וביליתי.‬

373
00:20:38,905 --> 00:20:42,951
‫השענתי את הראש שלי לאחור, ונשרף לי השיער.‬

374
00:20:43,034 --> 00:20:45,203
‫לעזאזל.‬
‫-לא, כן. זה קרה.‬

375
00:20:45,287 --> 00:20:47,539
‫אני חושבת שהייתי פה באותו לילה.‬
‫-כן.‬

376
00:20:47,622 --> 00:20:49,833
‫נשפך עליי מרטיני אספרסו.‬

377
00:20:49,916 --> 00:20:52,419
‫אלוהים, איפה הייתה ההזמנה שלי?‬
‫אני מרגיש מחוץ לעניינים.‬

378
00:20:52,502 --> 00:20:56,464
‫אני מת על החלון‬
‫של המרפסת הזאת. נהדר לאירוח.‬

379
00:21:00,635 --> 00:21:03,179
‫אף פעם לא נמאס מהנוף הזה.‬
‫-אלוהים.‬

380
00:21:04,055 --> 00:21:06,850
‫וכל הקומה הזאת היא הסוויטה הראשית.‬

381
00:21:07,600 --> 00:21:10,520
‫הבעיה היחידה עם הבית הזה‬
‫היא שלעולם לא אצא מהמיטה.‬

382
00:21:10,603 --> 00:21:13,523
‫אני יודעת, גם אני.‬
‫הייתי נשארת במיטה כל היום.‬

383
00:21:13,606 --> 00:21:16,609
‫וג'יו, תראה את חדר האמבטיה.‬
‫נכון שזה ממש מהמם?‬

384
00:21:16,693 --> 00:21:17,527
‫הו, אלוהים.‬

385
00:21:17,610 --> 00:21:20,613
‫הנוף שרואים מהאמבט הוא מדהים.‬

386
00:21:20,697 --> 00:21:23,325
‫אתן יכולות לדמיין את השיווק‬
‫שתוכלו לעשות כאן?‬

387
00:21:23,408 --> 00:21:28,204
‫ידעתי שלרוז וג'רוויס יש טעם נהדר,‬
‫אבל הן היממו אותי עם הנכס הזה.‬

388
00:21:28,288 --> 00:21:32,542
‫סוף סוף יש עוד סוכנים‬
‫שפועלים ברמה שלי… כמעט.‬

389
00:21:38,298 --> 00:21:39,674
‫בואי הנה.‬

390
00:21:39,758 --> 00:21:41,551
‫רוצה להיות העוזרת שלי היום?‬

391
00:21:42,552 --> 00:21:44,095
‫- טיילר -‬

392
00:21:45,180 --> 00:21:48,433
‫טוב, סיימתי.‬
‫אני לא מרגישה שבא לי להמשיך לעבוד.‬

393
00:21:49,225 --> 00:21:51,353
‫מישהו מצטרף להאפי האוור?‬
‫-לי מתאים להצטרף.‬

394
00:21:51,436 --> 00:21:53,104
‫אני אכין את הבר.‬

395
00:21:53,188 --> 00:21:56,149
‫כולם יכולים לסיים את מה שהם עושים.‬
‫-ידעתי שהבר הזה היה רעיון גרוע.‬

396
00:21:56,232 --> 00:22:00,236
‫אני אפילו לא שותה ולדעתי זה רעיון נפלא.‬

397
00:22:00,320 --> 00:22:04,616
‫אפשר לדעת שפולי עומדת לשתות‬
‫הרבה כשהיא מגיעה למשרד באובר.‬

398
00:22:05,367 --> 00:22:08,370
‫אני שולח את המייל הזה, ואז אצטרף אליכם.‬

399
00:22:09,871 --> 00:22:12,457
‫העבודה הסתיימה!‬
‫-כן, זה הצליל הרשמי.‬

400
00:22:12,540 --> 00:22:15,460
‫זה הצליל, קדימה. תסגרו הכול.‬

401
00:22:19,005 --> 00:22:19,881
‫לחיים, חבר'ה!‬

402
00:22:21,800 --> 00:22:23,593
‫איזו התלהבות, פולי.‬

403
00:22:24,177 --> 00:22:26,513
‫"התלהבות" זה השם האמצעי שלי.‬
‫-כן.‬

404
00:22:27,555 --> 00:22:29,724
‫מי רוצה לשחק ביליארד?‬
‫-אוסטין טוב בביליארד.‬

405
00:22:29,808 --> 00:22:33,478
‫אני אשחק.‬
‫-אוסטין עושה את כל הקטע עם הזווית.‬

406
00:22:39,359 --> 00:22:40,652
‫היי, מותק.‬

407
00:22:40,735 --> 00:22:42,570
‫מה קורה?‬
‫-היי.‬

408
00:22:43,488 --> 00:22:46,199
‫תרצה למזוג לי כוס? יש לי משהו…‬

409
00:22:46,282 --> 00:22:48,576
‫משהו לחגוג.‬
‫-אנחנו חייבים לחגוג!‬

410
00:22:48,660 --> 00:22:50,078
‫ספרי לנו.‬
‫-כן, ספרי לנו.‬

411
00:22:51,037 --> 00:22:54,916
‫ממש עכשיו סגרתי נאמנות‬
‫על הנכס שאני מייצגת בפסיפיק ויסטה.‬

412
00:22:55,959 --> 00:22:58,169
‫כן, אלכס!‬
‫-תודה.‬

413
00:22:59,087 --> 00:23:00,505
‫תודה, ג'ייסון.‬

414
00:23:00,588 --> 00:23:03,341
‫זה היה כל כך מהיר. זה היה שבוע?‬
‫-זה היה מהיר.‬

415
00:23:03,425 --> 00:23:05,427
‫כן, 12 ימים.‬
‫-נכון.‬

416
00:23:05,510 --> 00:23:10,765
‫הלקוח של קיילה לא רצה לקנות,‬
‫אז מכרתי אותו. למישהו אחר.‬

417
00:23:10,849 --> 00:23:12,767
‫צלצלי בפעמון.‬
‫-אני אצלצל בפעמון.‬

418
00:23:12,851 --> 00:23:16,479
‫צלצלי בפעמון!‬

419
00:23:16,980 --> 00:23:18,440
‫אתם מוכנים? בסדר.‬

420
00:23:23,570 --> 00:23:25,613
‫ככה מצלצלים בפעמון!‬

421
00:23:25,697 --> 00:23:27,031
‫על כמה הייתה העסקה?‬

422
00:23:27,115 --> 00:23:30,702
‫המכיר היה 3.2, אבל מכרתי‬
‫ללקוח של המשרד בשישה אחוזים.‬

423
00:23:30,785 --> 00:23:32,328
‫יופי, בסדר.‬

424
00:23:32,829 --> 00:23:34,581
‫אלכס משלמת על המשקאות.‬

425
00:23:34,664 --> 00:23:37,167
‫כשעוברים לשלב של חשבון הנאמנות‬
‫זה סוג של רגע סוריאליסטי.‬

426
00:23:37,250 --> 00:23:40,503
‫תמיד נמצאים בחרדה,‬
‫בודקים שוב ושוב את הדואר הנכנס.‬

427
00:23:40,587 --> 00:23:42,464
‫מחכים לאישור שיגיע.‬

428
00:23:42,547 --> 00:23:48,303
‫זו העמלה הכי גבוהה שהרווחתי‬
‫עד היום, וזה ממש משנה חיים.‬

429
00:23:48,386 --> 00:23:51,764
‫מה שאלכס עשתה היום,‬
‫זה שהיא סגרה עסקה כזאת גדולה,‬

430
00:23:51,848 --> 00:23:54,934
‫זאת הסיבה בגללה בניתי‬
‫את המשרד הזה והבאתי אתכם לכאן.‬

431
00:23:55,560 --> 00:23:56,936
‫אלכס נותנת דוגמה.‬

432
00:23:57,020 --> 00:23:59,522
‫כשרואים את הול סוגרת עסקה כפולה,‬

433
00:23:59,606 --> 00:24:03,526
‫תביאי את הקסם הזה לכאן,‬
‫ונסגור עסקה כפולה גם על הנכס שאני מייצגת.‬

434
00:24:04,444 --> 00:24:06,112
‫ברכותיי.‬
‫-תודה.‬

435
00:24:11,117 --> 00:24:14,704
‫אני רק רוצה לומר כל הכבוד, גבירותיי.‬
‫-תודה.‬

436
00:24:14,787 --> 00:24:18,208
‫אני חושבת שאנו הסוכנים היחידים‬
‫שמקבלים ייצוג נכסים גדולים.‬

437
00:24:18,291 --> 00:24:20,585
‫כן, ובכן, אם מדברים על…‬

438
00:24:20,668 --> 00:24:26,633
‫הייתי במשרד ושמעתי את קיילה‬
‫מדברת עם המוכר שלה בסאמיט.‬

439
00:24:26,716 --> 00:24:28,426
‫היא שיתפה פעולה עם אלכס הול.‬

440
00:24:28,510 --> 00:24:29,511
‫זה בלגונה, נכון?‬

441
00:24:29,594 --> 00:24:30,970
‫כן, בלגונה.‬
‫-בסדר.‬

442
00:24:31,054 --> 00:24:35,725
‫וקיילה התקשתה לענות על שאלה‬

443
00:24:35,808 --> 00:24:38,520
‫והתחילה לגמגם עם המוכר.‬

444
00:24:38,603 --> 00:24:43,733
‫ואז המחיר הוא 4.5, נכון?‬

445
00:24:43,816 --> 00:24:45,818
‫שמעת את זה? זה היה על רמקול?‬

446
00:24:45,902 --> 00:24:48,530
‫זה היה על רמקול, ישבתי מאחוריה,‬

447
00:24:48,613 --> 00:24:51,574
‫והול עמדה ממש מעליה…‬

448
00:24:51,658 --> 00:24:52,909
‫אני לא יודעת מה לומר.‬

449
00:24:52,992 --> 00:24:54,619
‫…ופשוט חטפה לה את הטלפון…‬

450
00:24:54,702 --> 00:24:56,079
‫דאג? זאת אלכס.‬
‫-אני כאן.‬

451
00:24:56,162 --> 00:24:57,997
‫…מהידיים שלה.‬
‫-מה?‬

452
00:24:58,081 --> 00:25:01,376
‫חטפה את הטלפון והשתלטה על השיחה.‬

453
00:25:01,459 --> 00:25:04,504
‫כל כבוד לקיילה‬
‫שהיא מצליחה לסבול את אלכס הול.‬

454
00:25:04,587 --> 00:25:06,839
‫אני לא רוצה לעבוד איתה.‬
‫-אתה רוצה?‬

455
00:25:08,132 --> 00:25:11,886
‫לא, אלא אם כן הייתי נואש מאוד.‬

456
00:25:14,138 --> 00:25:16,474
‫לחייך ולצלצול הפעמון הראשון שלך.‬

457
00:25:16,558 --> 00:25:20,061
‫זה הרגיש טוב יותר משציפיתי.‬
‫חשבתי שזה ממש מעצים.‬

458
00:25:20,144 --> 00:25:21,896
‫כן. וזה רועש בטירוף.‬

459
00:25:21,980 --> 00:25:24,566
‫אני יודעת, אבל זה מרגיש ממש טוב.‬

460
00:25:24,649 --> 00:25:28,319
‫אני מטפלת בייצוג נכס חדש עם קיילה.‬
‫אני חושבת שאמרתי לך, נכון?‬

461
00:25:28,403 --> 00:25:30,029
‫אמרת במועדון.‬
‫-כן.‬

462
00:25:30,113 --> 00:25:33,366
‫נכון, בדיוק.‬
‫אז היא נהייתה מאוד רגשית, היא בכתה.‬

463
00:25:34,200 --> 00:25:35,868
‫היא בכתה, כן.‬

464
00:25:35,952 --> 00:25:38,413
‫בדיוק קיבלנו 4.5 מיליון…‬

465
00:25:39,163 --> 00:25:41,958
‫מה? את צריכה להיות מאושרת עד הגג.‬

466
00:25:42,041 --> 00:25:47,380
‫כן, אכלנו ארוחת צוהריים,‬
‫והיא הייתה קצת מוצפת רגשית והיא בכתה.‬

467
00:25:47,463 --> 00:25:50,675
‫היא העבירה את כל אחר הצוהריים‬

468
00:25:50,758 --> 00:25:55,138
‫בלהתלונן על זה שיש לה‬
‫נכס לייצוג בשווי 4.5 מיליון דולר.‬

469
00:25:55,221 --> 00:25:58,141
‫אני יודעת.‬
‫-…שהיא לבד ויש לה רק את הבן שלה.‬

470
00:25:58,224 --> 00:26:04,188
‫היא הסוכנת היחידה במשרד‬
‫שעדיין אין לה ייצוג נכס משלה.‬

471
00:26:04,272 --> 00:26:08,067
‫אני רווקה בת 35,‬
‫מבוגרת ממנה, ואין לי ילדים.‬

472
00:26:08,151 --> 00:26:10,987
‫יש לי כלב מזוין.‬
‫-כאילו, תדעי עם מי את מדברת.‬

473
00:26:11,070 --> 00:26:15,199
‫ולא התכוונתי לשתות, ואז ידעתי שאחרי…‬

474
00:26:15,283 --> 00:26:17,577
‫זה בגלל האנרגייה. האנרגייה משתנה.‬

475
00:26:17,660 --> 00:26:19,412
‫את סופגת…‬
‫-אחרי שתיים, היא הייתה כאילו…‬

476
00:26:19,495 --> 00:26:21,497
‫היא הייתה כאילו, "אני צריכה לשתות דחוף."‬

477
00:26:21,581 --> 00:26:24,292
‫אני כאילו, כן.‬
‫כשהיא הזמינה את הכוס השנייה שלה,‬

478
00:26:24,375 --> 00:26:28,046
‫כשידעתי שזה יהיה עוד יום מזוין‬
‫של הסיפורים המתבכיינים של קיילה,‬

479
00:26:28,129 --> 00:26:31,924
‫וזה היה רק אני והיא,‬
‫הייתי כאילו, "אני צריכה משקה."‬

480
00:26:34,594 --> 00:26:37,513
‫טיילר, תודיע לי אם אתה זקוק לעזרתי.‬
‫-אולי אצטרך.‬

481
00:26:38,848 --> 00:26:39,891
‫קטן עליך.‬

482
00:26:41,643 --> 00:26:47,482
‫אני קרועה כי אני רוצה‬
‫להיות שם בשבילה ולעזור לה,‬

483
00:26:47,565 --> 00:26:51,069
‫אבל באותו הזמן אני כאילו, זו האנרגייה.‬

484
00:26:51,152 --> 00:26:55,239
‫אם היא תמשיך להיות,‬
‫"אני כל כך מוצפת רגשית, אני אבכה,"‬

485
00:26:55,323 --> 00:26:59,369
‫זה מוריד אותי למטה מהר מדי.‬
‫אני לא יכולה להיות ליד אנרגייה שלילית.‬

486
00:26:59,452 --> 00:27:00,870
‫כן, זה לא מתאים לי.‬

487
00:27:00,953 --> 00:27:03,247
‫יש לה הרבה דברים לפתור.‬

488
00:27:03,331 --> 00:27:09,712
‫אני מייצגת איתה נכס עכשיו,‬
‫ואני לא מכירה אותה מספיק טוב…‬

489
00:27:09,796 --> 00:27:11,464
‫כדי לדעת איך היא עובדת.‬

490
00:27:11,547 --> 00:27:14,926
‫…זה מלחיץ אותי, להתמודד עם מישהי כזאת.‬

491
00:27:15,009 --> 00:27:16,552
‫כמה זמן העסקה שלך בנאמנות?‬

492
00:27:17,804 --> 00:27:20,640
‫אתן לא בנאמנות. לעזאזל.‬
‫-אנו אפילו לא בנאמנות.‬

493
00:27:20,723 --> 00:27:22,684
‫בואו נלך לשתות אצל חוויאר.‬

494
00:27:22,767 --> 00:27:24,143
‫בואו נזוז, בנות.‬

495
00:27:24,227 --> 00:27:26,104
‫בואו נשתכר… עוד יותר.‬

496
00:27:27,021 --> 00:27:28,147
‫כן, אני לא יודעת.‬

497
00:27:29,232 --> 00:27:30,441
‫זה השם שלי עכשיו.‬

498
00:27:30,525 --> 00:27:32,610
‫כן.‬
‫-השם שלי על השלט המזוין.‬

499
00:28:00,888 --> 00:28:03,349
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬