1 00:00:06,299 --> 00:00:10,094 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:19,562 --> 00:00:20,563 ‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬ 3 00:00:23,316 --> 00:00:25,026 ‫- אלכס הול -‬ 4 00:00:28,237 --> 00:00:29,072 ‫רוצה כוס קפה?‬ 5 00:00:29,155 --> 00:00:30,907 ‫יש לי קפה, מותק, תודה.‬ 6 00:00:30,990 --> 00:00:31,908 ‫היי, מוס.‬ 7 00:00:31,991 --> 00:00:33,201 ‫היי, ברנדי.‬ ‫-מה קורה?‬ 8 00:00:33,284 --> 00:00:34,786 ‫מה קורה? איך את מרגישה?‬ 9 00:00:34,869 --> 00:00:36,662 ‫מה שלומך? את נראית רעננה!‬ 10 00:00:36,746 --> 00:00:38,790 ‫באמת? כי אני עייפה.‬ ‫-כן!‬ 11 00:00:38,873 --> 00:00:40,750 ‫אתם עייפים?‬ ‫-את לא נראית עייפה. אני כן.‬ 12 00:00:40,833 --> 00:00:42,627 ‫זה היה מתיש. הרגשתי כמו ילדה.‬ 13 00:00:42,710 --> 00:00:47,048 ‫ברגע שחזרתי הביתה, הייתי כאילו…‬ ‫הייתי צריכה ללכת לישון מייד.‬ 14 00:00:47,131 --> 00:00:50,718 ‫אתמול בלילה אצל חוויאר היה מטורף.‬ ‫-לכולכם יש הנגאובר?‬ 15 00:00:50,802 --> 00:00:52,553 ‫אין לי הנגאובר, אני עייפה.‬ 16 00:00:52,637 --> 00:00:55,264 ‫אני מותשת, כאילו התאמנתי כל היום.‬ 17 00:00:55,348 --> 00:00:57,517 ‫את לא שותה מספיק מים, פולי?‬ ‫-בילינו… לא.‬ 18 00:00:57,600 --> 00:01:00,311 ‫אתם מכירים איזה ייצוג נכס‬ ‫שלא נמצא בשוק או שהוא בלעדי?‬ 19 00:01:00,394 --> 00:01:02,438 ‫יש לי לקוח שמחפש במקסימום 13 מיליון.‬ 20 00:01:02,522 --> 00:01:05,691 ‫ארבעה חדרי שינה, ארבעה חדרי אמבט.‬ ‫-הנכס שלי בסטרנד?‬ 21 00:01:05,775 --> 00:01:07,068 ‫מה המחיר שלו?‬ ‫-עבור עשר.‬ 22 00:01:07,151 --> 00:01:09,987 ‫מה היה התקציב של הלקוח? בעצם 13.‬ ‫-תוכלי לשלוח לי אותו?‬ 23 00:01:10,071 --> 00:01:16,702 ‫זאת בנייה חדשה, הם רק סיימו לבנות.‬ ‫חמישה חדרי שינה ואזור נפרד לסבתא.‬ 24 00:01:16,786 --> 00:01:20,581 ‫זה נשמע כמו נכס שיתאים להם.‬ ‫אשמח לראות אותו.‬ 25 00:01:20,665 --> 00:01:24,001 ‫האוכל הגיע.‬ ‫-תודה לאל.‬ 26 00:01:24,085 --> 00:01:25,336 ‫אני מורעבת.‬ ‫-כן.‬ 27 00:01:25,419 --> 00:01:29,048 ‫ארוחת צוהריים! קדימה, מוס-הגבר.‬ ‫-קדימה מוס כלבלבון.‬ 28 00:01:29,132 --> 00:01:31,425 ‫קחו אחד ותעבירו. אני לא חושב שתצטרכו.‬ 29 00:01:31,509 --> 00:01:34,011 ‫מה הזמנת?‬ ‫-רוטב לסלט. מה זה?‬ 30 00:01:34,095 --> 00:01:35,054 ‫קיש.‬ 31 00:01:35,138 --> 00:01:37,431 ‫המסיבה המשיכה עד מאוחר אתמול בלילה.‬ 32 00:01:37,515 --> 00:01:39,559 ‫כן, קיילה הייתה שיכורה לגמרי.‬ 33 00:01:39,642 --> 00:01:42,353 ‫כן, אני מסכימה. כולנו מסכימים.‬ 34 00:01:42,436 --> 00:01:47,608 ‫מאוד נפגעתי מההתנהגות‬ ‫של קיילה אתמול בלילה.‬ 35 00:01:47,692 --> 00:01:48,651 ‫מה קרה?‬ 36 00:01:48,734 --> 00:01:50,319 ‫אחרי כמה משקאות,‬ 37 00:01:50,403 --> 00:01:54,907 ‫היא ניסתה להתמזמז עם הגברים הנשואים במשרד.‬ 38 00:01:55,658 --> 00:01:57,243 ‫מה? מה זאת אומרת?‬ 39 00:01:58,828 --> 00:02:00,830 ‫היא ממש ניסתה לנשק אותי.‬ 40 00:02:03,499 --> 00:02:04,333 ‫ואו.‬ 41 00:02:04,417 --> 00:02:05,835 ‫אתה רציני?‬ ‫-כן.‬ 42 00:02:05,918 --> 00:02:10,256 ‫היא צריכה להפסיק לשתות כל כך הרבה.‬ ‫זה קרה מולי, פעמיים.‬ 43 00:02:10,339 --> 00:02:12,550 ‫היית שם?‬ ‫-באמת, כאילו… פעמיים!‬ 44 00:02:12,633 --> 00:02:13,759 ‫ואו.‬ 45 00:02:13,843 --> 00:02:16,262 ‫זה לחץ אצלי על נקודה רגישה.‬ 46 00:02:16,345 --> 00:02:22,643 ‫הנישואים שלי הסתיימו בגלל צד שלישי.‬ ‫-כשזה נוגע לנישואים שלך, זה רגיש מאוד.‬ 47 00:02:22,727 --> 00:02:27,356 ‫בכל פעם שאנחנו יוצאים,‬ ‫זאת תזכורת לכך, "שזה לא בסדר."‬ 48 00:02:28,566 --> 00:02:30,776 ‫בכנות, זה מחליא אותי.‬ 49 00:02:30,860 --> 00:02:33,654 ‫לראות את קיילה מתחילה‬ ‫אתמול בלילה עם טיילר,‬ 50 00:02:33,738 --> 00:02:38,451 ‫זה לא רק חוסר כבוד לטיילר ולנישואים שלו,‬ 51 00:02:38,534 --> 00:02:40,578 ‫אלא זה גם חוסר כבוד אליי.‬ 52 00:02:40,661 --> 00:02:43,706 ‫בעלי בגד בי, ולכן הנישואים שלי הסתיימו.‬ 53 00:02:43,789 --> 00:02:48,377 ‫אז לראות אותך מתרוצצת‬ ‫ומנסה להיות האישה האחרת,‬ 54 00:02:48,461 --> 00:02:53,883 ‫בכנות… זאת התנהגות נבזית.‬ 55 00:02:53,966 --> 00:02:58,679 ‫בכנות, אני לא הייתי מחזיקה את עצמי,‬ ‫הייתי תולשת לה את הראש.‬ 56 00:02:58,763 --> 00:03:02,308 ‫והדרך שבה היא עשתה זאת, היא למעשה אמרה…‬ 57 00:03:02,391 --> 00:03:03,976 ‫"אף אחד לא צריך לדעת."‬ 58 00:03:04,060 --> 00:03:06,354 ‫זה מה…‬ ‫-לא עושים את זה.‬ 59 00:03:06,437 --> 00:03:09,065 ‫היא אמרה לך, "אף אחד לא צריך לדעת"?‬ 60 00:03:11,692 --> 00:03:13,069 ‫כן, זה עובר את הגבול.‬ 61 00:03:13,152 --> 00:03:16,906 ‫קיילה מתחילה עם עמית לעבודה,‬ ‫ועוד גבר נשוי.‬ 62 00:03:19,158 --> 00:03:20,660 ‫לא בסדר.‬ 63 00:03:20,743 --> 00:03:23,996 ‫ומכניסה אותנו לסיפור,‬ ‫כשהיא עושה את זה מולנו.‬ 64 00:03:24,580 --> 00:03:26,207 ‫היא חוצה גבול מסוים.‬ 65 00:03:26,290 --> 00:03:31,629 ‫ומתוך הכבוד שיש לי לאשתי ולעצמי,‬ 66 00:03:31,712 --> 00:03:36,259 ‫זה דבר שאני לא רוצה שיהיה לידי,‬ ‫כך שאני מתכוון להתרחק ממנה.‬ 67 00:03:36,342 --> 00:03:38,052 ‫אתה לא צריך להתרחק.‬ 68 00:03:38,135 --> 00:03:40,888 ‫היא זאת שצריכה להתרחק.‬ ‫-אנו מעדיפים אותך עליה.‬ 69 00:03:40,972 --> 00:03:46,185 ‫זה גורם לנו אי נוחות.‬ ‫-זה לא במקום, זה לא בסדר, וזה דפוק.‬ 70 00:03:46,269 --> 00:03:49,021 ‫לא מתעסקים עם נישואים של אנשים. פשוט לא.‬ 71 00:03:49,105 --> 00:03:53,651 ‫באופן כללי, אני טיפוס די מאופק.‬ ‫הייתי אומר, בחור נחמד.‬ 72 00:03:53,734 --> 00:03:56,821 ‫כך שאני לא ממש רגיל למצב כזה.‬ 73 00:03:56,904 --> 00:04:00,408 ‫אבל, בינתיים, אני צריך להתרחק מקיילה‬ 74 00:04:00,491 --> 00:04:03,327 ‫ולהרחיק את עצמי מאירועים חברתיים.‬ 75 00:04:03,411 --> 00:04:05,371 ‫נשמע שזה האלכוהול. אני טועה?‬ 76 00:04:05,454 --> 00:04:07,081 ‫זה לא תירוץ.‬ ‫-לא.‬ 77 00:04:07,164 --> 00:04:09,500 ‫לא, זה לא תירוץ בכלל,‬ 78 00:04:09,583 --> 00:04:13,296 ‫אבל אולי מישהו צריך להושיב אותה‬ ‫ולערוך איתה שיחה רצינית?‬ 79 00:04:13,379 --> 00:04:14,422 ‫אנחנו לא שמרטפים.‬ 80 00:04:14,505 --> 00:04:16,632 ‫זו לא האחריות שלנו, אבל אני אומרת…‬ 81 00:04:16,716 --> 00:04:19,302 ‫תישארי בבית אם את לא יכולה לשלוט בעצמך.‬ ‫-כן.‬ 82 00:04:19,385 --> 00:04:22,221 ‫אם זה לא טיילר, זה יהיה אתה,‬ ‫ואם לא אתה, זה יהיה שון.‬ 83 00:04:22,305 --> 00:04:24,682 ‫זה ימשיך לקרות אם היא תמשיך לבלות כך.‬ 84 00:04:24,765 --> 00:04:27,143 ‫ואז היא בוכה שאין לה חברות,‬ 85 00:04:27,226 --> 00:04:30,646 ‫מעניין למה? מעניין למה אין לך חברות.‬ 86 00:04:30,730 --> 00:04:31,981 ‫כן.‬ 87 00:04:33,024 --> 00:04:35,276 ‫את מנסה להתחיל עם הבעלים שלהן.‬ 88 00:04:36,819 --> 00:04:38,904 ‫את מזדיינת עם נשואים.‬ 89 00:04:43,034 --> 00:04:44,869 ‫- עד מחר -‬ 90 00:05:03,095 --> 00:05:03,929 ‫הינה זה.‬ 91 00:05:10,811 --> 00:05:12,146 ‫- ג'ייסון -‬ 92 00:05:12,229 --> 00:05:14,523 ‫זה סוג הנכס שאני רוצה להראות לג'ייסון‬ 93 00:05:14,607 --> 00:05:17,902 ‫בראש ובראשונה, כי אני רוצה להרשים אותו.‬ 94 00:05:17,985 --> 00:05:23,449 ‫יש לו ציפיות גבוהות מכולנו, ואני רצינית.‬ ‫אני רוצה שיתייחסו אליי ברצינות.‬ 95 00:05:23,532 --> 00:05:26,786 ‫- 8 חדרי שינה, 15 חדרי אמבט, 1,672 מ"ר,‬ ‫לגונה ריביירה, לגונה ביץ' -‬ 96 00:05:26,869 --> 00:05:28,704 ‫- מחיר: 106,000,000 דולר -‬ 97 00:05:29,497 --> 00:05:30,998 ‫עמלה: 3,180,000 דולר -‬ 98 00:05:31,082 --> 00:05:34,585 ‫זו רצועת חוף אייקונית של קליפורניה.‬ ‫-אני מסכימה. זה יפהפה.‬ 99 00:05:34,668 --> 00:05:36,087 ‫בואי נראה את הבית.‬ ‫-בסדר.‬ 100 00:05:36,670 --> 00:05:38,964 ‫- בית אירוח בן 3 חדרי שינה -‬ 101 00:05:39,548 --> 00:05:40,633 ‫- גרוטו -‬ 102 00:05:44,762 --> 00:05:46,430 ‫לעזאזל, זה משרד נחמד.‬ 103 00:05:46,514 --> 00:05:49,016 ‫אם זה היה המשרד שלי, הייתי קוראת בו ספר.‬ 104 00:05:49,100 --> 00:05:49,934 ‫- משרד -‬ 105 00:05:50,017 --> 00:05:52,103 ‫חדר השינה הראשי נמצא מעלינו?‬ ‫-ממש מעליו.‬ 106 00:05:52,186 --> 00:05:56,440 ‫זה מגניב. אלוהים, אני אוהב‬ ‫שהוא נמצא על הצוק, אלוהים אדירים.‬ 107 00:05:56,524 --> 00:06:00,111 ‫בכנות, הבית הזה ממוקם‬ ‫באופן הכי מגניב שאי פעם ראיתי.‬ 108 00:06:00,194 --> 00:06:01,987 ‫את קולטת עד כמה אנחנו גבוהים?‬ ‫-כן.‬ 109 00:06:02,071 --> 00:06:04,490 ‫אנחנו בגובה 30 מטרים מהקרקע.‬ ‫-תראה!‬ 110 00:06:04,573 --> 00:06:08,411 ‫זה אפילו לא חוקי בלוס אנג'לס.‬ ‫-תראה. כנראה שאי אפשר לבנות כך יותר.‬ 111 00:06:08,494 --> 00:06:11,747 ‫אלוהים, זה מפחיד.‬ ‫-אני יודעת!‬ 112 00:06:12,915 --> 00:06:14,708 ‫לעזאזל!‬ ‫-אלוהים!‬ 113 00:06:15,418 --> 00:06:19,380 ‫הלכו לך משקפי השמש. אלוהים. ג'ייסון!‬ 114 00:06:19,463 --> 00:06:22,341 ‫לעזאזל. הם למטה על העץ.‬ ‫-לא!‬ 115 00:06:22,425 --> 00:06:25,052 ‫לא תוכל להביא אותם.‬ ‫-בן זו…‬ 116 00:06:25,136 --> 00:06:28,055 ‫אני אקיא אם אמשיך להסתכל למטה.‬ ‫-אפשר להגיד שלום למשקפיים.‬ 117 00:06:28,139 --> 00:06:30,933 ‫מזל שזה לא הטלפון שלי.‬ ‫-הם לא היו כל כך יקרים, אבל עדיין.‬ 118 00:06:31,016 --> 00:06:32,393 ‫לפחות זה לא היה השעון שלך.‬ 119 00:06:32,476 --> 00:06:35,729 ‫בדיוק. תודה.‬ ‫דרך טובה לשים את הכול בפרופורציות.‬ 120 00:06:35,813 --> 00:06:39,400 ‫למעשה, יש לי שלושה זוגות כאלה,‬ ‫כי אני אוהב אותם כל כך.‬ 121 00:06:39,483 --> 00:06:41,610 ‫אני חייבת להראות לך מה זה עושה.‬ 122 00:06:41,694 --> 00:06:43,446 ‫המיטה? ברור שהיא מסתובבת.‬ 123 00:06:43,529 --> 00:06:45,573 ‫ג'ייסון! אל תהרוס את זה!‬ 124 00:06:45,656 --> 00:06:48,325 ‫מה עוד היא תעשה?‬ ‫זה כמו בסרט של אוסטין פאוורס.‬ 125 00:06:48,409 --> 00:06:49,785 ‫בסדר. חכה.‬ ‫-טוב, קדימה!‬ 126 00:06:49,869 --> 00:06:52,538 ‫בסדר, מוכן?‬ ‫-רגע, שום דבר מוזר לא הולך…?‬ 127 00:06:53,247 --> 00:06:55,082 ‫לעזאזל.‬ 128 00:06:55,166 --> 00:06:58,752 ‫לעזאזל, זה מטריף.‬ 129 00:06:59,295 --> 00:07:01,714 ‫זה שווה 106 מיליון?‬ 130 00:07:01,797 --> 00:07:04,550 ‫לפחות 105.‬ ‫-בסדר.‬ 131 00:07:04,633 --> 00:07:05,634 ‫זה מטורף.‬ 132 00:07:06,510 --> 00:07:10,139 ‫בוא נלך לראות את שאר הבית.‬ ‫-בואי נראה את מגרש הטניס.‬ 133 00:07:10,222 --> 00:07:12,433 ‫למגרש הטניס.‬ ‫-בסדר.‬ 134 00:07:19,773 --> 00:07:21,901 ‫לעזאזל! זה מדליק.‬ 135 00:07:21,984 --> 00:07:24,945 ‫המגרש בנוי בכיוון‬ ‫של צפון-דרום וזה בדיוק מה שרוצים,‬ 136 00:07:25,029 --> 00:07:27,531 ‫כך השחקנים לא מסתנוורים מהשמש.‬ 137 00:07:27,615 --> 00:07:28,991 ‫אתה משחק טניס?‬ 138 00:07:29,074 --> 00:07:31,035 ‫כלומר, אני יכול לנצח אותך.‬ ‫-בסדר.‬ 139 00:07:31,118 --> 00:07:33,787 ‫זה מגרש הטניס הפרטי היחיד בכל לגונה ביץ'.‬ 140 00:07:33,871 --> 00:07:34,955 ‫זה מרשים.‬ 141 00:07:38,000 --> 00:07:39,376 ‫תודה שהבאת אותי לכאן.‬ 142 00:07:39,460 --> 00:07:42,671 ‫זה בדיוק סוג הנכס שאני רוצה שנציג ונמכור.‬ 143 00:07:42,755 --> 00:07:43,797 ‫כן. אני שמחה.‬ 144 00:07:43,881 --> 00:07:46,717 ‫אני שמח לראות אותו לפני שהוא יוצא לשוק.‬ 145 00:07:46,800 --> 00:07:50,679 ‫כי עכשיו אני יכול לספר ללקוחות שלי‬ ‫על הנכס, כי להם יש את הכסף.‬ 146 00:07:50,763 --> 00:07:53,432 ‫כן, אלה הדברים שאני רוצה להתמקד בהם.‬ 147 00:07:53,516 --> 00:07:57,186 ‫עלינו לשמור על המוניטין,‬ ‫ולהטביע את חותמנו באורנג' קאונטי.‬ 148 00:07:57,269 --> 00:07:59,813 ‫אני יודעת שיש הרבה לחץ.‬ 149 00:07:59,897 --> 00:08:03,150 ‫לקחתי את ייצוג הנכס החדש בלגונה עם קיילה.‬ 150 00:08:03,234 --> 00:08:05,027 ‫אבל יש פשוט…‬ 151 00:08:05,110 --> 00:08:08,906 ‫אני לא יודעת אם אתה מודע לדרמה שיש במשרד.‬ 152 00:08:08,989 --> 00:08:12,785 ‫לא נראה לי.‬ ‫-דרמה מאוד לא נוחה, מביכה.‬ 153 00:08:12,868 --> 00:08:13,994 ‫את מתכוונת לספר לי?‬ 154 00:08:14,078 --> 00:08:16,830 ‫יש את הקטע הזה עם קיילה,‬ 155 00:08:16,914 --> 00:08:20,960 ‫שהיא ניסתה לנשק את טיילר מספר פעמים.‬ 156 00:08:22,294 --> 00:08:23,254 ‫את רצינית?‬ 157 00:08:23,337 --> 00:08:24,505 ‫כן.‬ 158 00:08:25,422 --> 00:08:27,341 ‫זה לא מה שרציתי לשמוע.‬ 159 00:08:27,424 --> 00:08:30,970 ‫אני לא כאן כדי ליידע אותך בזה.‬ ‫אני אפילו לא יודעת מה לעשות.‬ 160 00:08:31,053 --> 00:08:37,101 ‫קשה להפריד בין העסקים שבהן אני מעורבת‬ ‫לבין חיי האישיים או הצד הרגשי שלהם,‬ 161 00:08:37,184 --> 00:08:40,229 ‫מעולם לא הייתי במצב כזה בסביבה מקצועית.‬ 162 00:08:40,312 --> 00:08:44,358 ‫זו התנהגות אנוכית,‬ ‫ואני לא יכולה לסבול את זה.‬ 163 00:08:44,441 --> 00:08:47,903 ‫אנחנו חדשים כאן,‬ ‫ואורנג' קאונטי הוא מקום קטן.‬ 164 00:08:47,987 --> 00:08:51,824 ‫זה לא סוג המוניטין‬ ‫שאני צריך שיהיה לסוכנים שלי.‬ 165 00:08:51,907 --> 00:08:55,369 ‫כך שאם זה יקרה בעבודה‬ ‫או אם טיילר ידבר איתי על זה,‬ 166 00:08:55,452 --> 00:08:56,704 ‫אני אתערב.‬ 167 00:08:56,787 --> 00:09:01,917 ‫אם זה לא יקרה, לפחות אני מקווה‬ ‫שהיא תבין שזה מצב לא מכובד…‬ 168 00:09:02,001 --> 00:09:02,835 ‫היא יודעת.‬ 169 00:09:02,918 --> 00:09:06,088 ‫…עבור אשתו, עבורו ועבור כל המשרד.‬ 170 00:09:11,719 --> 00:09:12,678 ‫- מלון, לה קאסה דל קמינו -‬ 171 00:09:22,730 --> 00:09:26,817 ‫מתאים לי, מתה על זה.‬ ‫-הייתי שמחה למכור את הבתים שעל הגבעה.‬ 172 00:09:26,900 --> 00:09:28,777 ‫זה קצת רחוק מהמשרד…‬ 173 00:09:28,861 --> 00:09:32,406 ‫תראי את הציפור. מצטערת,‬ ‫אני לא יכולה להתרכז. אני מפחדת.‬ 174 00:09:33,532 --> 00:09:35,534 ‫את בסדר?‬ ‫-אני כאילו, אני לא יכולה.‬ 175 00:09:35,618 --> 00:09:37,494 ‫רוצה שאבריח אותה?‬ ‫-לא!‬ 176 00:09:37,578 --> 00:09:41,290 ‫כי היא תעוף ו… אלוהים! תתרחקי.‬ 177 00:09:41,373 --> 00:09:44,251 ‫לורן, אלוהים, היא מתקרבת.‬ 178 00:09:44,335 --> 00:09:47,338 ‫עופי! עופי מכאן!‬ ‫-אלוהים, היא עוד תעוף לכאן.‬ 179 00:09:47,421 --> 00:09:49,423 ‫אני לא יכולה.‬ ‫-עופי.‬ 180 00:09:49,506 --> 00:09:52,051 ‫עופי מכאן!‬ 181 00:09:52,134 --> 00:09:55,679 ‫כלומר, זה הבית שלה,‬ ‫או הבית שלו, אני מבינה את זה,‬ 182 00:09:55,763 --> 00:09:58,223 ‫אבל הן יותר מדי גדולות בשבילי.‬ 183 00:09:58,307 --> 00:10:00,225 ‫יש להן… איברי מין?‬ 184 00:10:00,851 --> 00:10:03,854 ‫האם…‬ ‫-צריך להיות להן, כי הן צריכות להתרבות.‬ 185 00:10:04,980 --> 00:10:07,775 ‫אפשר להפוך אותן על הגב ולראות?‬ ‫-הן שונו גנטית, הן שכפולים?‬ 186 00:10:07,858 --> 00:10:12,029 ‫אני לא יודעת! זה רחוק מספיק‬ ‫בשבילך עכשיו? אני חושבת שהיא עזבה.‬ 187 00:10:12,112 --> 00:10:13,572 ‫אני פוקחת עליה עין…‬ 188 00:10:15,949 --> 00:10:19,411 ‫מה קורה? את מחפשת נכסים?‬ ‫היית במשרד או בבית?‬ 189 00:10:19,912 --> 00:10:21,497 ‫כן, הייתי במשרד.‬ 190 00:10:21,580 --> 00:10:23,874 ‫ישבנו לאכול ארוחת צוהריים…‬ 191 00:10:23,957 --> 00:10:24,792 ‫מי היו שם?‬ 192 00:10:24,875 --> 00:10:30,798 ‫היו שם אני, פולי, טיילר,‬ ‫שון, אלכס הול ואוסטין.‬ 193 00:10:30,881 --> 00:10:36,637 ‫אכלנו צוהריים, ופולי, כעסה שקיילה‬ 194 00:10:37,388 --> 00:10:41,225 ‫תמיד גורמת לגברים שבמשרד להרגיש שלא בנוח.‬ 195 00:10:41,308 --> 00:10:45,604 ‫מנסה לשכב עם הבעלים. לא קל להכעיס את פולי.‬ 196 00:10:45,688 --> 00:10:50,025 ‫ברור שזאת הייתה נקודה רגישה עבור פולי,‬ ‫כאילו, זה לחץ לה על נקודה רגישה.‬ 197 00:10:50,109 --> 00:10:53,153 ‫את יודעת למה אני מתכוונת?‬ ‫וחשבתי, "לעזאזל, קיילה."‬ 198 00:10:53,237 --> 00:10:55,072 ‫את מבינה את כוונתי? אני כאילו…‬ 199 00:10:55,739 --> 00:10:57,408 ‫אלוהים.‬ ‫-כן.‬ 200 00:10:57,491 --> 00:11:02,746 ‫לכולנו, אני בטוחה שגם לך,‬ ‫יש את הבחורה הזאת ברקע…‬ 201 00:11:02,830 --> 00:11:04,665 ‫כן.‬ ‫-…שרצתה להשיג את הגבר שלך.‬ 202 00:11:04,748 --> 00:11:08,460 ‫ולפעמים, כמו במקרה של פולי, הן מצליחות.‬ 203 00:11:08,544 --> 00:11:11,714 ‫שמעתי עליה שהיא פלרטטנית.‬ 204 00:11:11,797 --> 00:11:13,006 ‫פולי ממש התעצבנה.‬ 205 00:11:13,090 --> 00:11:18,053 ‫אותי זה מתסכל ומכעיס, כי עכשיו‬ ‫זה משנה את הדינמיקה של המשרד שלנו.‬ 206 00:11:18,137 --> 00:11:20,431 ‫פעם נוספת, קיילה מתנהגת באנוכיות,‬ 207 00:11:20,514 --> 00:11:27,104 ‫כי היא מציבה את הצרכים שלה,‬ ‫שהם לפלרטט, לשכב עם מישהו בסוף הערב,‬ 208 00:11:27,187 --> 00:11:30,357 ‫לפני מה שחשוב, כמו…‬ ‫-כן. זה לא בסדר.‬ 209 00:11:31,108 --> 00:11:33,777 ‫מאוחר יותר, כשחזרתי מהעבודה,‬ ‫תנחשי מי התקשרה אליי?‬ 210 00:11:33,861 --> 00:11:35,028 ‫לא, לא קיילה.‬ 211 00:11:35,112 --> 00:11:36,613 ‫קיילה התקשרה.‬ ‫-תפסיקי!‬ 212 00:11:36,697 --> 00:11:38,866 ‫טוב, אז מה אמרת?‬ 213 00:11:38,949 --> 00:11:42,161 ‫ברגע שעניתי, היא שאלה, "מה קורה?"‬ 214 00:11:42,244 --> 00:11:44,329 ‫ועניתי, "תגידי לי את מה קורה.‬ 215 00:11:44,413 --> 00:11:47,124 ‫את מנסה להתעסק‬ ‫עם הגברים הנשואים במשרד שלנו?"‬ 216 00:11:47,750 --> 00:11:50,043 ‫כאילו, ישר ולעניין, אחותי.‬ 217 00:11:50,127 --> 00:11:51,628 ‫מה היא אמרה?‬ 218 00:11:51,712 --> 00:11:54,298 ‫"מה? אנשים יודעים על זה?"‬ 219 00:11:54,381 --> 00:11:55,591 ‫אלוהים אדירים!‬ 220 00:11:55,674 --> 00:11:58,010 ‫ואני כאילו…‬ ‫-את צוחקת עליי?‬ 221 00:11:58,093 --> 00:12:01,597 ‫הדאיג אותה יותר מי אמר את זה.‬ 222 00:12:01,680 --> 00:12:03,348 ‫ואני אמרתי, "פולי."‬ ‫-כן.‬ 223 00:12:03,432 --> 00:12:07,269 ‫והיא אמרה, "למה פולי מדברת עליי?"‬ 224 00:12:07,352 --> 00:12:08,771 ‫זה מה שהדאיג אותה?‬ 225 00:12:08,854 --> 00:12:10,230 ‫זה כאילו, "אחותי."‬ 226 00:12:10,314 --> 00:12:13,192 ‫אני שמחה להיות צד ניטרלי במצב הזה.‬ 227 00:12:13,275 --> 00:12:15,778 ‫אבל את הגבר שלי אני לא אביא למשרד.‬ 228 00:12:15,861 --> 00:12:17,780 ‫מנת צ'יפס.‬ ‫-תודה.‬ 229 00:12:17,863 --> 00:12:20,783 ‫תודה. אנחנו צריכות עידוד אחרי השיחה הזאת.‬ 230 00:12:20,866 --> 00:12:21,867 ‫תודה.‬ 231 00:12:22,701 --> 00:12:23,702 ‫סלט קיסר.‬ ‫-תודה.‬ 232 00:12:23,786 --> 00:12:25,454 ‫זה יפהפה, תודה.‬ ‫-אין בעד מה.‬ 233 00:12:25,537 --> 00:12:27,706 ‫אני די שמחה שדיברתי עם קיילה.‬ 234 00:12:27,790 --> 00:12:31,335 ‫כי אני לא מהטיפוסים שנשענים לאחור‬ ‫ורק צופים בכל הדברים האלה שקורים,‬ 235 00:12:31,418 --> 00:12:35,047 ‫וכשמתקשרים אליי, אשחק אותה‬ ‫שאין לי מושג מה קורה. את מבינה?‬ 236 00:12:35,130 --> 00:12:36,256 ‫הבנתי.‬ ‫-אמרתי לה את דעתי.‬ 237 00:12:36,340 --> 00:12:38,550 ‫בסופו של דבר, אני עשיתי את החלק שלי.‬ 238 00:12:38,634 --> 00:12:40,552 ‫לחיים, אחותי.‬ ‫-לחיים.‬ 239 00:12:40,636 --> 00:12:43,847 ‫ותגידי לי, למה הציפור ממשיכה לצפות בנו.‬ 240 00:12:43,931 --> 00:12:47,559 ‫היא כאילו, "אני עוקבת אחריכן."‬ ‫-היא פוקחת עלינו עין.‬ 241 00:13:06,703 --> 00:13:08,080 ‫שלי?‬ 242 00:13:08,163 --> 00:13:10,582 ‫פולי מקבוצת אופנהיים.‬ ‫-נעים מאוד.‬ 243 00:13:10,666 --> 00:13:12,501 ‫אנחנו בצבעים תואמים.‬ ‫-נכון.‬ 244 00:13:12,584 --> 00:13:14,461 ‫שתינו קיבלנו את התזכיר.‬ 245 00:13:14,545 --> 00:13:18,382 ‫אני ממש מתרגשת מייצוג הנכס‬ ‫החדש שלי שעוד לא יצא לשוק.‬ 246 00:13:18,465 --> 00:13:23,637 ‫הנכס נמצא בבלבואה איילנד, שנמצא באחד‬ ‫האזורים היוקרתיים ביותר באורנג' קאונטי.‬ 247 00:13:23,720 --> 00:13:26,974 ‫אזור מאוד יוקרתי ומאוד מבוקש.‬ 248 00:13:27,057 --> 00:13:29,434 ‫האיכות של הנכסים היא…‬ 249 00:13:31,770 --> 00:13:33,730 ‫אי אפשר לומר שהנכס מושלם,‬ 250 00:13:33,814 --> 00:13:39,069 ‫אבל שמעתי שאת מעצבת פנים מדהימה, אז…‬ 251 00:13:39,152 --> 00:13:40,904 ‫הוא דורש הרבה עבודה.‬ 252 00:13:40,988 --> 00:13:44,241 ‫אבל את יכולה לקנות‬ ‫את הנכס הזה ב-2.7 מיליון דולר,‬ 253 00:13:44,324 --> 00:13:48,328 ‫להשקיע בו מיליון דולר, ואז למכור‬ ‫אותו ביותר מחמישה מיליון דולר.‬ 254 00:13:48,412 --> 00:13:49,329 ‫השקעה נהדרת.‬ 255 00:13:49,413 --> 00:13:54,084 ‫הוא בהחלט צריך מישהי עם חזון,‬ ‫אבל מסתבר שללקוחה של ג'יו יש את זה.‬ 256 00:13:54,167 --> 00:13:56,211 ‫אז אני מקווה שהיא תאהב את מה שהיא רואה.‬ 257 00:13:56,920 --> 00:13:57,754 ‫ואו.‬ 258 00:13:57,838 --> 00:14:00,132 ‫אני חושבת שהדלת מסבירה את הכול, לא?‬ 259 00:14:00,215 --> 00:14:01,049 ‫כן.‬ 260 00:14:06,513 --> 00:14:08,891 ‫אז יש לנו שלושה חדרי שינה,‬ ‫שלושה חדרי אמבט,‬ 261 00:14:09,850 --> 00:14:13,478 ‫שטח מגורים של 196 מ"ר.‬ 262 00:14:14,021 --> 00:14:15,689 ‫הנכס עדיין לא פורסם.‬ 263 00:14:15,772 --> 00:14:19,109 ‫קיבלנו את הנכס הזה לפני כמה ימים.‬ 264 00:14:19,192 --> 00:14:23,864 ‫כפי שאת יודעת,‬ ‫נכסים בבלבואה איילנד הם מאוד מבוקשים.‬ 265 00:14:25,240 --> 00:14:27,618 ‫אני מאוד מתרגשת שאת פה.‬ 266 00:14:27,701 --> 00:14:29,411 ‫וכן, בואי נסתכל.‬ 267 00:14:29,494 --> 00:14:33,540 ‫זה הראשון מבין‬ ‫שני חללים חיצוניים שיש לנכס.‬ 268 00:14:33,624 --> 00:14:35,876 ‫אז את יכולה לדמיין את זה…‬ 269 00:14:43,008 --> 00:14:45,552 ‫בבית יש אלמנטים ייחודיים,‬ 270 00:14:45,636 --> 00:14:50,599 ‫כמו ארונות הקיר המובנים האלה,‬ ‫אני חושבת שהם חמודים. אבל את יודעת…‬ 271 00:14:50,682 --> 00:14:53,602 ‫ואז נעבור דרך מטבח הפרוזדור.‬ 272 00:14:53,685 --> 00:14:56,188 ‫הבית נבנה ב-1938.‬ 273 00:14:56,271 --> 00:15:01,818 ‫זה מעניין שחדר האמבט נמצא ליד המטבח.‬ 274 00:15:01,902 --> 00:15:07,574 ‫ברור שאפשר לשנות את זה,‬ ‫אבל אלה הם שירותי האורחים.‬ 275 00:15:08,450 --> 00:15:10,285 ‫זה בעצם בתוך המטבח.‬ 276 00:15:10,369 --> 00:15:13,163 ‫השירותים בתוך המטבח. אלוהים.‬ 277 00:15:13,246 --> 00:15:18,460 ‫זאת תוכנית בית מעניינת שזקוקה לתכנון מחדש.‬ 278 00:15:19,544 --> 00:15:22,673 ‫יש שירותים במטבח, ש…‬ 279 00:15:24,132 --> 00:15:25,676 ‫אני לא יודעת מי ירצה בזה.‬ 280 00:15:25,759 --> 00:15:28,011 ‫שמתי לב שהנכס סובל מנזקים.‬ 281 00:15:28,095 --> 00:15:29,805 ‫כן, לצערי.‬ 282 00:15:29,888 --> 00:15:35,018 ‫בקומה העליונה יש מרפסת שיוצאת מתוך‬ ‫חדר השינה, ויש קצת נזק בגלל נזילת מים.‬ 283 00:15:35,102 --> 00:15:37,354 ‫טוב. בסדר.‬ ‫-כן.‬ 284 00:15:37,854 --> 00:15:40,273 ‫אנו נעלה לקומה העליונה‬ 285 00:15:41,066 --> 00:15:43,193 ‫לסוויטה הראשית.‬ 286 00:15:43,276 --> 00:15:46,905 ‫נכנס לתוכה אור טבעי.‬ 287 00:15:48,198 --> 00:15:49,700 ‫בואי נראה.‬ 288 00:15:49,783 --> 00:15:52,285 ‫אני חושבת שאם תפתחי את הדלת,‬ ‫הרצפה תשבר עוד יותר.‬ 289 00:15:52,369 --> 00:15:53,578 ‫כן, אולי נוותר על זה.‬ 290 00:15:53,662 --> 00:15:56,623 ‫אז נצא אל ה…‬ ‫-אלוהים אדירים.‬ 291 00:15:56,707 --> 00:15:58,542 ‫…פטיו שמחוץ לסוויטה הראשית.‬ 292 00:15:58,625 --> 00:16:00,711 ‫הפטיו בהחלט בגודל סביר.‬ 293 00:16:00,794 --> 00:16:03,964 ‫אפשר בהחלט ליצור מצב‬ ‫שהוא ייתן תחושה של יותר פרטיות…‬ 294 00:16:04,047 --> 00:16:06,425 ‫אין כאן מאחור שום דבר מקסים.‬ 295 00:16:07,968 --> 00:16:09,219 ‫כן.‬ ‫-ואו.‬ 296 00:16:09,761 --> 00:16:12,264 ‫זה חדר האמבט של הסוויטה הראשית.‬ 297 00:16:13,515 --> 00:16:15,767 ‫זה באמת…‬ ‫-ואו.‬ 298 00:16:15,851 --> 00:16:17,269 ‫לא הייתי מודעת לזה.‬ 299 00:16:17,352 --> 00:16:19,980 ‫זה די רע, לא?‬ ‫-אלוהים.‬ 300 00:16:20,063 --> 00:16:21,773 ‫אז כן, יש…‬ 301 00:16:22,691 --> 00:16:23,775 ‫הפתעה!‬ 302 00:16:25,277 --> 00:16:31,700 ‫אין כמו חור בקיר כדי להרוס סיור בנכס.‬ 303 00:16:31,783 --> 00:16:35,871 ‫אני רוצה לזחול לתוך החור הזה ולא לצאת.‬ 304 00:16:37,247 --> 00:16:38,123 ‫כן.‬ 305 00:16:38,206 --> 00:16:40,959 ‫זה לא מריח טוב, נכון?‬ 306 00:16:41,043 --> 00:16:42,753 ‫טוב, בסדר.‬ 307 00:16:45,005 --> 00:16:47,466 ‫זה 2.75?‬ 308 00:16:47,549 --> 00:16:49,593 ‫וזה חדר האמבט… הראשי?‬ 309 00:16:49,676 --> 00:16:50,552 ‫כן.‬ ‫-בסדר.‬ 310 00:16:50,635 --> 00:16:52,971 ‫וזהו חדר השינה השני,‬ 311 00:16:53,055 --> 00:16:56,349 ‫זה הקטן מבין שני חדרי השינה בצד הזה.‬ 312 00:16:56,433 --> 00:16:58,268 ‫בסדר.‬ ‫-כן. מה דעתך?‬ 313 00:16:59,936 --> 00:17:01,772 ‫זה שיפוץ מלא.‬ ‫-אהבת את זה? כן.‬ 314 00:17:01,855 --> 00:17:03,982 ‫יש… כן.‬ 315 00:17:04,816 --> 00:17:06,068 ‫כן, יש כאן פוטנציאל.‬ 316 00:17:06,151 --> 00:17:12,616 ‫זה פשוט במצב‬ ‫הרבה יותר הרוס ונורא מכפי שציפיתי.‬ 317 00:17:12,699 --> 00:17:17,037 ‫הייתי אומרת ש"נורא" זו בהחלט מילת היום.‬ 318 00:17:17,954 --> 00:17:20,624 ‫הריחות כאן פשוט זוועתיים.‬ 319 00:17:20,707 --> 00:17:23,585 ‫גם "זוועתיים" מתקבלת.‬ 320 00:17:23,668 --> 00:17:28,298 ‫אז בטח יש לך הרבה מה לחשוב עליו.‬ ‫אני יודעת שזה חתיכת פרויקט.‬ 321 00:17:29,341 --> 00:17:31,843 ‫אבל אין לנו הרבה זמן.‬ 322 00:17:31,927 --> 00:17:37,057 ‫יש התעניינות רבה בנכס,‬ ‫וזה חלום של מפתח נדל"ן. אז…‬ 323 00:17:37,140 --> 00:17:39,810 ‫זה הרבה לעכל, 2.75.‬ 324 00:17:39,893 --> 00:17:43,605 ‫אבל, כפי שאת יודעת,‬ ‫הנכסים בגודל הזה בבלבואה איילנד,‬ 325 00:17:43,688 --> 00:17:48,193 ‫משודרגים, נמכרים עבור…‬ ‫במחיר מאוד גבוה, אז…‬ 326 00:17:48,276 --> 00:17:51,113 ‫תרשי לי לדבר עם ג'יו על העניין.‬ 327 00:17:51,196 --> 00:17:53,615 ‫תודה רבה שבאת.‬ ‫-לא. זה בסדר.‬ 328 00:17:53,698 --> 00:17:56,910 ‫ואני מקווה שנדבר בקרוב.‬ 329 00:17:56,993 --> 00:17:58,912 ‫בסדר. תודה, יקירתי, ביי.‬ 330 00:17:58,995 --> 00:18:00,413 ‫תודה, ביי.‬ 331 00:18:14,427 --> 00:18:15,804 ‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬ 332 00:18:15,887 --> 00:18:17,305 ‫- קיילה -‬ 333 00:18:18,140 --> 00:18:23,061 ‫תודה ששוחחת איתי מוקדם יותר בקשר להכול.‬ 334 00:18:23,145 --> 00:18:25,689 ‫כן, לא ידעתי מה הסיבה שאת מתקשרת,‬ 335 00:18:25,772 --> 00:18:29,067 ‫והייתי כאילו… מה לעזאזל קורה?‬ 336 00:18:29,151 --> 00:18:31,570 ‫ניסיתי לחבר את החלקים יחד‬ 337 00:18:31,653 --> 00:18:34,948 ‫כי תהיתי למה אנשים מתנהגים בצורה שונה.‬ 338 00:18:35,031 --> 00:18:36,241 ‫הינה מגיעה פולי.‬ 339 00:18:37,200 --> 00:18:39,494 ‫מושלם. בכל מקרה…‬ 340 00:18:40,787 --> 00:18:42,122 ‫היי, ילדות.‬ ‫-היי.‬ 341 00:18:56,928 --> 00:18:57,929 ‫מה קורה, פולי?‬ 342 00:18:58,680 --> 00:18:59,598 ‫מה שלומך?‬ 343 00:18:59,681 --> 00:19:00,765 ‫טוב, מה שלומך?‬ 344 00:19:01,308 --> 00:19:02,434 ‫אני בסדר.‬ 345 00:19:03,852 --> 00:19:04,686 ‫בסדר.‬ 346 00:19:04,769 --> 00:19:08,690 ‫אני יודעת שפולי ריכלה עליי,‬ ‫כי ברנדי סיפרה לי הכול.‬ 347 00:19:08,773 --> 00:19:11,776 ‫זה גס רוח, ולעולם לא הייתי עושה לה את זה.‬ 348 00:19:12,986 --> 00:19:15,488 ‫פולי, אפשר לדבר איתך בכספת? בבקשה?‬ 349 00:19:15,572 --> 00:19:16,406 ‫כן.‬ 350 00:19:19,743 --> 00:19:22,579 ‫המשרד שלנו הוא בניין בנק ישן.‬ 351 00:19:22,662 --> 00:19:25,790 ‫כך שיש לנו כאן כספת,‬ 352 00:19:25,874 --> 00:19:28,710 ‫ולהיכנס לכספת זה אף פעם לא דבר טוב.‬ 353 00:19:31,338 --> 00:19:32,297 ‫מה קורה?‬ 354 00:19:33,006 --> 00:19:35,759 ‫אני יכולה לחתוך את המתח עם סכין.‬ 355 00:19:38,720 --> 00:19:43,141 ‫אז אתמול, שמתי לב‬ ‫שהאנרגייה הייתה קצת מוזרה,‬ 356 00:19:43,225 --> 00:19:45,185 ‫כאילו, התייחסת אליי אחרת.‬ 357 00:19:45,268 --> 00:19:47,979 ‫ניסיתי ליצור איתך קשר כדי לדבר על זה.‬ 358 00:19:48,063 --> 00:19:51,775 ‫ואז התקשרתי לברנדי כי ניסיתי להשיג אותך.‬ 359 00:19:51,858 --> 00:19:55,362 ‫הייתי בהלם כשגיליתי שאת מדברת עליי.‬ 360 00:19:55,946 --> 00:19:57,155 ‫על מה? ה…‬ 361 00:19:57,239 --> 00:19:58,907 ‫המצב עם טיילר.‬ 362 00:19:58,990 --> 00:19:59,866 ‫נכון.‬ ‫-כן.‬ 363 00:19:59,950 --> 00:20:02,994 ‫אז פשוט רציתי לבוא אלייך ו…‬ 364 00:20:03,078 --> 00:20:06,498 ‫לדבר על זה ולהבין מה קורה.‬ 365 00:20:06,581 --> 00:20:08,667 ‫ההתנהגות שלך היא עניין גדול.‬ 366 00:20:08,750 --> 00:20:10,627 ‫זה ביני לבינו.‬ 367 00:20:10,710 --> 00:20:14,214 ‫מה שאני לא מבינה היא מה הסיבה שאת מעורבת?‬ 368 00:20:14,297 --> 00:20:18,426 ‫עשית את זה מולי, בגלל זה.‬ ‫אני מעורבת כי את עירבת אותי‬ 369 00:20:18,510 --> 00:20:21,221 ‫בכך שהתנהגת בצורה הזאת מולי.‬ 370 00:20:21,304 --> 00:20:24,641 ‫יש לי זכות לומר‬ ‫שההתנהגות הזאת לא מתאימה לי.‬ 371 00:20:24,724 --> 00:20:27,978 ‫חשבתי שזאת תהיה שיחה שונה מאוד.‬ 372 00:20:33,775 --> 00:20:37,362 ‫מה קורה? מה הסוד הגדול?‬ ‫-זה בלגן.‬ 373 00:20:37,445 --> 00:20:39,447 ‫מה הסוד הגדול?‬ 374 00:20:39,990 --> 00:20:42,075 ‫אין סוד.‬ ‫-למה הן בכספת?‬ 375 00:20:42,158 --> 00:20:44,160 ‫תגידי להן לבוא לכאן, אני לא יודעת.‬ 376 00:20:44,244 --> 00:20:48,123 ‫קיילה התקשרה אליי ושוחחה איתי בטלפון.‬ 377 00:20:48,206 --> 00:20:53,169 ‫מה את הולכת לעשות?‬ ‫לעבור אחד אחד במשרד ולכפר על מעשייך?‬ 378 00:20:54,379 --> 00:20:56,172 ‫אי אפשר לכפר על זה, מותק.‬ 379 00:20:56,256 --> 00:20:59,175 ‫אני כבר יודעת שהיא הולכת לשחק אותה קורבן.‬ 380 00:20:59,259 --> 00:21:00,802 ‫אני לא אוהבת את המתח.‬ 381 00:21:00,885 --> 00:21:01,803 ‫אני לא אוהבת…‬ 382 00:21:02,304 --> 00:21:05,765 ‫את… "היא מחבבת אותי או לא,‬ ‫אמרתי או עשיתי משהו לא בסדר?"‬ 383 00:21:05,849 --> 00:21:08,351 ‫יש לך בעיה עם זה שיש לי בעיה עם זה?‬ 384 00:21:08,935 --> 00:21:10,270 ‫איך זה…‬ ‫-לא.‬ 385 00:21:10,353 --> 00:21:14,649 ‫הבעיה שיש לי היא שלא לקחת אותי‬ ‫הצידה ואמרת לי שיש לך בעיה איתי.‬ 386 00:21:14,733 --> 00:21:19,571 ‫ממש נמאס לי מזה שקיילה‬ ‫משחקת את תפקיד הקורבן,‬ 387 00:21:19,654 --> 00:21:22,490 ‫וזה תמיד מסתכם בזה שהיא מאוד מסכנה.‬ 388 00:21:22,574 --> 00:21:24,993 ‫אם היא מצפה ממני להתנצלות,‬ ‫מצפה לה משהו אחר.‬ 389 00:21:25,076 --> 00:21:27,746 ‫הקטע שלי איתך הוא, כאילו,‬ 390 00:21:27,829 --> 00:21:33,043 ‫ברור שלראות את ההתנהגות הזאת‬ ‫לוחץ לי על נקודה רגישה מאוד.‬ 391 00:21:33,126 --> 00:21:34,878 ‫אל תזמיני אותי לארוחת צוהריים‬ 392 00:21:34,961 --> 00:21:38,048 ‫ואז תשחקי אותה לא מודעת‬ ‫למה שקורה כאשר את מתלוננת על דברים,‬ 393 00:21:38,131 --> 00:21:41,843 ‫כי את מתלוננת על ייצוג הנכס,‬ ‫ומתלוננת על כך שאת לבד.‬ 394 00:21:41,926 --> 00:21:44,262 ‫קודם כול, מעולם לא נפתחתי בפנייך,‬ 395 00:21:44,346 --> 00:21:47,515 ‫נפתחתי קצת, ובטחתי בך קצת.‬ 396 00:21:47,599 --> 00:21:49,517 ‫ברור לי שיש לך מטען כלפיי.‬ 397 00:21:49,601 --> 00:21:52,896 ‫אני חושבת שתמיד היה לך מטען כלפיי.‬ 398 00:21:52,979 --> 00:21:55,690 ‫אבל בכנות, לא אכפת לי. את יודעת?‬ 399 00:21:55,774 --> 00:22:00,111 ‫אני פשוט… זה כל כך קטנוני וכל כך מיותר,‬ ‫ואין לי זמן לדברים האלה.‬ 400 00:22:00,195 --> 00:22:04,074 ‫אני יודעת שאת לא רוצה‬ ‫שזה יהיה עניין גדול, אבל זה עניין גדול.‬ 401 00:22:04,157 --> 00:22:07,786 ‫כולם יודעים על זה מפעמים קודמות.‬ ‫-אבל אני לא מדברת…‬ 402 00:22:07,869 --> 00:22:09,704 ‫אני יכולה לסיים?‬ ‫-זה כמו סימן אזהרה.‬ 403 00:22:09,788 --> 00:22:10,830 ‫בקשר למה?‬ 404 00:22:12,165 --> 00:22:17,212 ‫כן, אני לא יודעת מה את רוצה ממני. אני לא…‬ ‫-אני רק רוצה, שפעם הבאה,‬ 405 00:22:17,295 --> 00:22:20,298 ‫אם יש לך בעיה איתי, תבואי אליי, זה הכול.‬ 406 00:22:20,882 --> 00:22:23,468 ‫קיבלתי. אין בעיה.‬ ‫-בסדר. תודה.‬ 407 00:22:26,346 --> 00:22:27,555 ‫מה שלומך?‬ 408 00:22:28,056 --> 00:22:29,307 ‫את נראית כל כך נחמד.‬ 409 00:22:30,350 --> 00:22:31,851 ‫את בסדר?‬ ‫-כן.‬ 410 00:22:31,935 --> 00:22:33,853 ‫כן? אני בסדר.‬ ‫-מה שלומך?‬ 411 00:22:34,604 --> 00:22:37,315 ‫אני לא יודעת מה קורה.‬ 412 00:22:37,399 --> 00:22:40,276 ‫זה לא הלך לשום מקום.‬ 413 00:22:40,360 --> 00:22:41,361 ‫פשוט…‬ 414 00:22:42,153 --> 00:22:44,781 ‫היא כועסת שדיברתי עליה עם אנשים אחרים.‬ 415 00:22:44,864 --> 00:22:47,700 ‫זו צריכה להיות הדאגה האחרונה שלה.‬ ‫-זאת הבעיה שלה?‬ 416 00:22:47,784 --> 00:22:49,619 ‫היא זו שיש לה בעיה?‬ 417 00:22:54,416 --> 00:22:57,127 ‫אני בהלם. את צוחקת עליי?‬ 418 00:22:57,210 --> 00:22:58,753 ‫היא אמרה שיש לה בעיה?‬ 419 00:23:17,439 --> 00:23:20,984 ‫מה נוכל לעשות כדי לפרק‬ ‫את המתח והמבוכה שיש כאן.‬ 420 00:23:23,903 --> 00:23:26,489 ‫זה מה שאני אומרת. זה מצב לא נוח לכולם.‬ 421 00:23:26,573 --> 00:23:27,574 ‫זה לא…‬ 422 00:23:30,493 --> 00:23:31,494 ‫זה העניין.‬ 423 00:23:32,704 --> 00:23:33,705 ‫זה נעשה.‬ 424 00:23:33,788 --> 00:23:36,458 ‫זה נגמר. אני אתנצל בפני טיילר.‬ 425 00:23:36,541 --> 00:23:41,087 ‫ולאחר מכן, אני אודה לכן‬ ‫אם תפסיקו לדבר על זה.‬ 426 00:23:41,171 --> 00:23:43,590 ‫קיילה, זה לא תמיד קשור אלייך, מותק.‬ 427 00:23:43,673 --> 00:23:45,884 ‫אני חושבת שאת מתמודדת עם זה‬ 428 00:23:45,967 --> 00:23:50,972 ‫באופן שונה מאוד‬ ‫מכפי שחשבנו שתתמודדי עם זה.‬ 429 00:23:51,055 --> 00:23:53,558 ‫כאילו, אני לא ממש בטוחה איך…‬ 430 00:23:53,641 --> 00:23:59,314 ‫שם, זה ממש היה כאילו ציפית‬ ‫להתנצלות ממני על זה שדיברתי עלייך.‬ 431 00:24:00,106 --> 00:24:03,276 ‫אני רק אומרת שאם יש לך בעיה איתי,‬ 432 00:24:03,359 --> 00:24:07,280 ‫בבקשה תבואי אליי.‬ ‫אני לא רוצה שזה יקרה שוב.‬ 433 00:24:07,363 --> 00:24:09,115 ‫את חושבת רק על עצמך.‬ 434 00:24:09,199 --> 00:24:13,828 ‫את העמדת אותי, את פולי, ואנשים‬ ‫אחרים במשרד במצבים לא נוחים לא פעם.‬ 435 00:24:13,912 --> 00:24:15,205 ‫לא רק את טיילר.‬ 436 00:24:15,288 --> 00:24:17,707 ‫לכן קודם לכן, כשדיברתי איתך,‬ 437 00:24:17,790 --> 00:24:21,294 ‫אמרתי לך שחלק מהדברים‬ ‫שאת עושה, הם מאוד אנוכיים.‬ 438 00:24:21,377 --> 00:24:22,712 ‫כולל זה.‬ 439 00:24:22,795 --> 00:24:26,174 ‫יש לי בעיה עם זה. את מתכוונת להתנצל בפניי?‬ 440 00:24:26,257 --> 00:24:28,801 ‫את מתכוונת להתנצל בפני אלכס?‬ 441 00:24:28,885 --> 00:24:33,097 ‫כולם צריכים לקבל התנצלות‬ ‫לגבי ההתנהגות הזאת.‬ 442 00:24:33,181 --> 00:24:36,476 ‫ההשפעה של זה היא יותר מאשר רק את וטיילר.‬ 443 00:24:36,559 --> 00:24:37,435 ‫כלומר…‬ 444 00:24:39,020 --> 00:24:40,730 ‫אני יודעת. אני מזועזעת.‬ 445 00:24:40,813 --> 00:24:42,482 ‫ממש מזועזעת.‬ 446 00:24:43,358 --> 00:24:45,026 ‫אני באמת, אני נבוכה מאוד.‬ 447 00:24:46,444 --> 00:24:48,863 ‫אנחנו קבוצה מאוד פיזית, שנוגעת ומחבקת.‬ 448 00:24:48,947 --> 00:24:53,952 ‫אבל עלינו להיזהר מאוד‬ ‫שלא נחצה גבולות ברורים.‬ 449 00:24:54,035 --> 00:24:56,287 ‫כולנו התחברנו,‬ 450 00:24:56,371 --> 00:25:01,042 ‫אז אני יכולה לרקוד עם אוסטין‬ ‫ולהתכרבל על החוף עם טיילר.‬ 451 00:25:01,125 --> 00:25:03,670 ‫אנו יכולים לעשות זאת כי אנו חברים.‬ 452 00:25:03,753 --> 00:25:07,006 ‫כשזה מגיע למישהו שהוא נשוי,‬ ‫תשמרי את זה מכובד, את מבינה?‬ 453 00:25:07,090 --> 00:25:09,133 ‫תמיד. כאילו, עבורי…‬ 454 00:25:10,426 --> 00:25:11,261 ‫ברור!‬ 455 00:25:12,136 --> 00:25:14,264 ‫תאמינו לי, אני יותר מנבוכה.‬ 456 00:25:14,347 --> 00:25:18,810 ‫זה לא נראה שאת מצטערת על מה שעשית,‬ ‫זה נראה שאת מצטערת כי אנשים גילו.‬ 457 00:25:18,893 --> 00:25:23,648 ‫את כאילו, "הכביסה המלוכלכת שלי‬ ‫תלויה מול כולם, עכשיו כולם יודעים."‬ 458 00:25:23,731 --> 00:25:27,652 ‫כאילו, מצטערת, הסוד הקטן והמלוכלך נחשף.‬ 459 00:25:27,735 --> 00:25:29,946 ‫וזה עמית לעבודה, וזה…‬ 460 00:25:30,029 --> 00:25:35,827 ‫כל זה, כאילו, רע, רע, רע,‬ ‫חרא, חרא, רע. מספיק.‬ 461 00:25:54,721 --> 00:25:55,888 ‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬ 462 00:26:11,529 --> 00:26:15,658 ‫מה דעתך על הצגת הנכס ביום חמישי?‬ ‫הם אמרו שהם רוצים להציג בזמן השקיעה.‬ 463 00:26:15,742 --> 00:26:19,120 ‫כן, ברור שהם יודעים שזה הזמן‬ ‫הכי טוב להציג את הבית.‬ 464 00:26:19,203 --> 00:26:21,748 ‫אני חושבת שהוא מתחתן,‬ ‫והוא רוצה להרשים את אשתו החדשה.‬ 465 00:26:21,831 --> 00:26:24,125 ‫כן.‬ ‫-כלומר, זה היה מרשים אותי.‬ 466 00:26:24,208 --> 00:26:25,168 ‫כן, בדיוק.‬ 467 00:26:32,675 --> 00:26:36,471 ‫ואו! איזה נוף!‬ 468 00:26:38,014 --> 00:26:39,474 ‫שלום!‬ ‫-היי!‬ 469 00:26:39,557 --> 00:26:40,975 ‫תראו את זה.‬ 470 00:26:41,768 --> 00:26:43,186 ‫זה מדהים.‬ 471 00:26:43,269 --> 00:26:46,481 ‫ברוכה הבאה. אני שמחה‬ ‫שסוף סוף יכולת לבוא לראות את הנכס.‬ 472 00:26:46,564 --> 00:26:49,651 ‫כן! תודה רבה שאתן מראות לי את הנכס.‬ 473 00:26:49,734 --> 00:26:51,319 ‫כמובן!‬ ‫-תראו את זה!‬ 474 00:26:51,402 --> 00:26:54,197 ‫רוב הסוכנים לא מדברים איתי עכשיו.‬ 475 00:26:54,280 --> 00:26:58,534 ‫אז רוז וג'רוויס הזמינו אותי‬ ‫לראות את הנכס שלהן בדולפין טר,‬ 476 00:26:58,618 --> 00:27:01,537 ‫אז חשבתי, למה לא? יכול להיות שיש לי קונה.‬ 477 00:27:02,622 --> 00:27:04,832 ‫כמה חדרים יש לנכס?‬ ‫-חמישה.‬ 478 00:27:05,333 --> 00:27:06,918 ‫תשעה חדרי אמבט וחצי.‬ 479 00:27:08,670 --> 00:27:10,588 ‫- מחיר: 19,995,000 דולר -‬ 480 00:27:11,089 --> 00:27:12,882 ‫- עמלה: 559,850 דולר -‬ 481 00:27:16,552 --> 00:27:20,139 ‫לנכס יש שלוש קומות. ברחוב הזה‬ ‫כבר אי אפשר לבנות לגובה של שלוש קומות,‬ 482 00:27:20,223 --> 00:27:21,724 ‫כך שזה הופך אותו למיוחד.‬ 483 00:27:21,808 --> 00:27:24,102 ‫לבית יש פנלים סולריים על המרפסת.‬ 484 00:27:24,185 --> 00:27:25,186 ‫פנלים סולריים?‬ 485 00:27:25,269 --> 00:27:27,689 ‫כן, 95 אחוזים מהאנרגיה מגיעה מהם.‬ 486 00:27:28,731 --> 00:27:32,026 ‫הם התקינו את מפל המים‬ ‫כדי להוסיף לבית לחות.‬ 487 00:27:32,110 --> 00:27:34,904 ‫בכל הבית אין שימוש בעץ.‬ 488 00:27:34,987 --> 00:27:35,905 ‫אפשר לגעת בזה?‬ 489 00:27:36,614 --> 00:27:38,366 ‫את עלולה להירטב.‬ ‫-האם זה רטוב?‬ 490 00:27:38,449 --> 00:27:41,994 ‫זה על ה… כן, בסדר. "האם זה רטוב?"‬ 491 00:27:42,078 --> 00:27:43,329 ‫בסדר!‬ 492 00:27:43,413 --> 00:27:45,707 ‫אפשר להבין את זה בצורה שונה,‬ ‫אבל לא נעשה זאת.‬ 493 00:27:45,790 --> 00:27:46,916 ‫כן.‬ 494 00:27:50,336 --> 00:27:54,966 ‫ג'ייסון לא אוהב את הכיסאות,‬ ‫וביקש מאיתנו לבקש מהבעלים להיפטר מהם,‬ 495 00:27:55,049 --> 00:27:56,592 ‫ולביים את החלל עם משהו יותר טוב.‬ 496 00:27:56,676 --> 00:27:59,053 ‫אני אוהבת אותם. כי הם מתאימים לעיצוב.‬ 497 00:27:59,137 --> 00:28:00,388 ‫כן, הכחול, כן.‬ 498 00:28:00,471 --> 00:28:03,015 ‫אבל הוא התעקש על כך…‬ 499 00:28:03,099 --> 00:28:05,017 ‫מה דעתך על הכיסאות?‬ 500 00:28:05,101 --> 00:28:06,936 ‫אני מסכימה איתו.‬ ‫-באמת? כן.‬ 501 00:28:07,019 --> 00:28:08,020 ‫אני מסכימה איתו.‬ 502 00:28:08,104 --> 00:28:14,444 ‫לדעתי, יתאימו כיסאות קטנים וקלים,‬ ‫כדי להגדיל עוד יותר את החלל,‬ 503 00:28:14,527 --> 00:28:16,821 ‫כי הכיסאות האלה חוסמים את הגישה למטבח.‬ 504 00:28:16,904 --> 00:28:19,031 ‫כן.‬ ‫-אבל זו רק דעתי.‬ 505 00:28:19,115 --> 00:28:21,033 ‫יש לך נכס שאת מייצגת עם אלכס הול, נכון?‬ 506 00:28:21,117 --> 00:28:22,618 ‫כן.‬ ‫-איך זה הולך?‬ 507 00:28:22,702 --> 00:28:25,413 ‫באופן אישי, אני לומדת הרבה.‬ 508 00:28:26,080 --> 00:28:29,125 ‫אבל, את יודעת, זה… כן.‬ 509 00:28:30,001 --> 00:28:30,877 ‫מה?‬ 510 00:28:30,960 --> 00:28:33,546 ‫הייתה לנו תקרית קטנה בשבוע שעבר,‬ 511 00:28:33,629 --> 00:28:37,008 ‫וזה הפך את המצב לקצת מוזר.‬ 512 00:28:37,091 --> 00:28:40,428 ‫מה קרה?‬ ‫-אתן רוצות לשבת ולדבר?‬ 513 00:28:40,511 --> 00:28:42,889 ‫כן. אני רוצה.‬ ‫-אני רוצה לשמוע עוד.‬ 514 00:28:43,473 --> 00:28:45,057 ‫מרגיש טוב להיות כאן בחוץ.‬ 515 00:28:45,141 --> 00:28:47,185 ‫כן, אז…‬ 516 00:28:47,268 --> 00:28:48,936 ‫אז מה קורה?‬ 517 00:28:49,020 --> 00:28:52,982 ‫אז כולנו מבלים, שותים, מה שלא יהיה.‬ 518 00:28:53,065 --> 00:28:56,402 ‫אני ממש השתכרתי‬ ‫והתחלתי לפלרטט עם טיילר. ו…‬ 519 00:28:56,486 --> 00:28:57,445 ‫למה את צוחקת?‬ 520 00:28:58,529 --> 00:29:00,948 ‫כי אנחנו יודעות שאת דלוקה עליו.‬ 521 00:29:01,032 --> 00:29:02,950 ‫טוב, כלומר, מי לא דלוקה?‬ 522 00:29:03,034 --> 00:29:04,160 ‫אני לא.‬ ‫-כן, טוב…‬ 523 00:29:04,243 --> 00:29:06,078 ‫אני לא חושבת שהוא מושך. בעיניי.‬ 524 00:29:06,162 --> 00:29:09,707 ‫את אוהבת בחורים עם ידיים גדולות.‬ ‫-בדיוק. יש לו ידיים קטנות.‬ 525 00:29:13,419 --> 00:29:14,962 ‫באמת?‬ ‫-לא אמרתי את זה!‬ 526 00:29:15,046 --> 00:29:19,592 ‫בכל מקרה, זה לא היה בסדר,‬ ‫וגרם לי להתבייש בעצמי.‬ 527 00:29:19,675 --> 00:29:21,886 ‫בחייך, זה ממש לא כזה עניין גדול.‬ 528 00:29:21,969 --> 00:29:25,223 ‫זה ממש לא כזה עניין גדול. זה טבעי.‬ 529 00:29:25,306 --> 00:29:31,270 ‫אני מתמודדת עם הרבה דברים,‬ ‫ואין לי הרבה אנשים לדבר איתם עכשיו.‬ 530 00:29:31,354 --> 00:29:33,606 ‫אז לפני כמה ימים,‬ 531 00:29:33,689 --> 00:29:36,025 ‫אלכס הול, פולי, ועכשיו ברנדי…‬ 532 00:29:36,108 --> 00:29:37,735 ‫חשבתי שאני וברנדי בסדר.‬ 533 00:29:37,819 --> 00:29:41,489 ‫…היינו במשרד, וכולן היו כאילו…‬ 534 00:29:42,198 --> 00:29:43,908 ‫אני לא רוצה להישמע כמו הקורבן‬ 535 00:29:43,991 --> 00:29:46,661 ‫אז לא אגיד שהרגשתי שהן תוקפות אותי…‬ 536 00:29:46,744 --> 00:29:49,455 ‫כך את מרגישה, אז תגידי את זה.‬ 537 00:29:49,539 --> 00:29:51,249 ‫פולי רצתה התנצלות.‬ 538 00:29:51,332 --> 00:29:53,125 ‫פולי?‬ ‫-פולי רצתה התנצלות?‬ 539 00:29:53,209 --> 00:29:56,212 ‫היא חושבת שהיא נשואה לטיילר?‬ ‫-טוב…‬ 540 00:29:56,295 --> 00:29:59,215 ‫עכשיו כשאני חושבת על זה,‬ ‫אני כאילו, אני לא יודעת!‬ 541 00:29:59,298 --> 00:30:01,008 ‫מה הדינמיקה הזאת? כלומר…‬ 542 00:30:01,092 --> 00:30:03,678 ‫זה לא עניינן. כאילו, תישארו בנתיב שלכן.‬ 543 00:30:03,761 --> 00:30:07,640 ‫הן לא יודעות איך. הן כמו נהגות שיכורות,‬ ‫הן חוצות את כל הנתיבים.‬ 544 00:30:07,723 --> 00:30:10,059 ‫נשמע שהן מחפשות איך להיעלב.‬ 545 00:30:10,142 --> 00:30:14,063 ‫הן מנסות לתקוף אותך יחד.‬ ‫ככה זה בחורות. כפי שאנחנו יודעות.‬ 546 00:30:14,146 --> 00:30:16,649 ‫אני שונאת את זה כי חשבתי שאנחנו סבבה.‬ 547 00:30:16,732 --> 00:30:22,363 ‫לא היית שם, אבל בחוף,‬ ‫אלכס הול מצצה את האף של טיילר.‬ 548 00:30:22,446 --> 00:30:24,657 ‫מה?‬ ‫-ופולי רצה עירומה לים.‬ 549 00:30:24,740 --> 00:30:26,325 ‫כל כך לא במקום. מה?‬ 550 00:30:26,409 --> 00:30:30,079 ‫זה כל כך מגעיל.‬ ‫אני כאילו, למה היא עשתה את זה?‬ 551 00:30:30,162 --> 00:30:32,081 ‫אולי היא דלוקה על טיילר.‬ 552 00:30:32,164 --> 00:30:32,999 ‫אלוהים.‬ 553 00:30:33,082 --> 00:30:35,585 ‫הינה העניין. ראיתי את זה, לא אכפת לי.‬ 554 00:30:35,668 --> 00:30:38,671 ‫אבל, כאילו, אני זאת שלא בסדר!‬ 555 00:30:38,754 --> 00:30:42,842 ‫הן שופטות אותך,‬ ‫אבל הן יכולות לעשות מה שבא להן.‬ 556 00:30:44,051 --> 00:30:47,305 ‫אני לא יודעת כמה זמן הן יכעסו עליי,‬ 557 00:30:47,388 --> 00:30:49,765 ‫כי הן לא קיבלו את ההתנצלות שלי.‬ 558 00:30:49,849 --> 00:30:52,894 ‫לא היית צריכה להתנצל בפניהן.‬ ‫-למה להתנצל בפניהן?‬ 559 00:30:52,977 --> 00:30:55,646 ‫כי העמדתי אותן במצב לא נעים.‬ ‫-תעשי לי טובה.‬ 560 00:30:55,730 --> 00:30:59,108 ‫וזה שפולי הייתה עירומה‬ ‫לא גרם לאף אחת להרגיש לא בנוח?‬ 561 00:30:59,191 --> 00:31:02,820 ‫לא הייתי שם ואני מרגישה לא בנוח.‬ ‫-מי יתייחס אליה ברצינות?‬ 562 00:31:02,904 --> 00:31:05,406 ‫מביש את סוכנות הנדל"ן שלנו.‬ ‫-היא התפשטה.‬ 563 00:31:05,489 --> 00:31:07,074 ‫היא אמורה להיות מתווכת מקצועית.‬ 564 00:31:07,158 --> 00:31:10,286 ‫לא מתנהגים ככה.‬ ‫-היא איבדה את הכבוד העצמי שלה.‬ 565 00:31:10,369 --> 00:31:14,206 ‫והינה אני. כולם שופטים אותי.‬ ‫-לא עשית שום דבר רע.‬ 566 00:31:14,290 --> 00:31:17,376 ‫אלכס הול אמרה, "זה לא המופע‬ ‫של קיילה, לא הכול עוסק בך."‬ 567 00:31:17,460 --> 00:31:19,295 ‫מה?‬ ‫-להגיד דברים כאלה.‬ 568 00:31:19,378 --> 00:31:23,299 ‫היא זו שמתנהגת כמו דיווה‬ ‫ורוצה להיות במרכז תשומת הלב.‬ 569 00:31:23,382 --> 00:31:26,844 ‫היא לא יודעת לעצור. זאת השלכה שלה עלייך.‬ ‫-היא תוקפת אותך…‬ 570 00:31:26,928 --> 00:31:28,679 ‫כן, זה בדיוק מה שהיא עושה.‬ 571 00:31:28,763 --> 00:31:30,890 ‫למעשה, אני די מעריצה אותה.‬ 572 00:31:30,973 --> 00:31:33,059 ‫כן, אני יודעת.‬ ‫--אמרתי לה זאת בצורה ברורה מאוד.‬ 573 00:31:33,142 --> 00:31:35,603 ‫יש לי אליה הרבה הערכה,‬ ‫לכן צירפתי אותה לייצוג הנכס הזה.‬ 574 00:31:35,686 --> 00:31:38,522 ‫כן.‬ ‫-וכך היא מתייחסת אליי?‬ 575 00:31:38,606 --> 00:31:40,191 ‫תורידי אותה מייצוג הנכס.‬ ‫-לא אוריד.‬ 576 00:31:41,067 --> 00:31:43,152 ‫אני מעריכה את התמיכה שלכן, באמת.‬ 577 00:31:43,235 --> 00:31:47,448 ‫נחמד לדבר ולא להישפט על כל מה שאני אומרת.‬ 578 00:31:47,531 --> 00:31:48,908 ‫כן, בטוח.‬ 579 00:31:48,991 --> 00:31:51,452 ‫אז, אני באמת רוצה למכור את הבית הזה.‬ 580 00:31:51,535 --> 00:31:54,330 ‫תיזהרי. בייחוד בייצוג הנכס יחד איתה.‬ 581 00:31:54,413 --> 00:31:57,166 ‫כי לא אתפלא אם היא תבגוד בך.‬ 582 00:31:57,249 --> 00:31:58,542 ‫לעזאזל.‬ 583 00:31:58,626 --> 00:32:01,462 ‫היא נחש.‬ ‫-זו רק ההתחלה.‬ 584 00:32:30,241 --> 00:32:32,243 ‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬