1
00:00:06,132 --> 00:00:10,970
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:36,621 --> 00:00:40,124
‫- טיילר -‬

3
00:00:40,208 --> 00:00:42,627
‫- קיילה -‬

4
00:00:42,710 --> 00:00:44,545
‫מה קורה?‬
‫-מה שלומך?‬

5
00:00:44,629 --> 00:00:46,756
‫טוב. אני לא מגיע לכאן הרבה,‬

6
00:00:46,839 --> 00:00:50,301
‫אבל כל פעם שאני מבקר,‬
‫אני מרגיש שכאן אני צריך להיות.‬

7
00:00:50,384 --> 00:00:51,677
‫נכון? אני יודעת.‬
‫-כן.‬

8
00:00:51,761 --> 00:00:52,970
‫מה שלומכם?‬
‫-היי.‬

9
00:00:53,054 --> 00:00:54,639
‫אפשר להביא לכם משקה?‬

10
00:00:54,722 --> 00:00:57,391
‫אפשר להזמין "ראנץ' וואטר"?‬

11
00:00:57,475 --> 00:01:00,228
‫בהחלט. ובשבילך?‬
‫-אני אזמין רוזה.‬

12
00:01:00,311 --> 00:01:03,564
‫מושלם. אני אביא לך.‬
‫-תודה.‬

13
00:01:06,901 --> 00:01:09,195
‫הינה הרוזה בשבילך.‬
‫-תודה.‬

14
00:01:11,948 --> 00:01:14,534
‫שוב תודה על כך שאתה נפגש איתי.‬

15
00:01:14,617 --> 00:01:17,370
‫אני יודעת שלפני כמה לילות‬
‫עשיתי טעות ענקית.‬

16
00:01:18,955 --> 00:01:23,417
‫ואני לא זוכרת הכול,‬
‫אבל אני זוכרת את הניסיון שלי.‬

17
00:01:24,460 --> 00:01:26,879
‫אני מניחה שניסיתי לנשק אותך או משהו,‬

18
00:01:26,963 --> 00:01:30,091
‫ואני ממש, ממש מצטערת.‬

19
00:01:30,174 --> 00:01:35,221
‫ואני רוצה שתדע שלעולם‬
‫לא אעמיד אותך במצב כזה שוב,‬

20
00:01:35,304 --> 00:01:39,600
‫ואני באמת מאוד מצטערת שעשיתי את זה.‬

21
00:01:39,684 --> 00:01:44,397
‫לא, ברור שזה פשוט היה לילה פרוע,‬
‫ושום דבר לא קרה,‬

22
00:01:44,480 --> 00:01:49,235
‫אבל זה היה מספיק בשביל‬
‫לגרום לי להרגיש לא בנוח,‬

23
00:01:49,318 --> 00:01:52,488
‫וזאת לא הייתה הפעם הראשונה.‬

24
00:01:52,572 --> 00:01:56,742
‫אני חושב שכולנו חווינו סוג כזה של חוויה,‬

25
00:01:56,826 --> 00:01:59,912
‫אז להבא, אני צריך לדעת‬

26
00:01:59,996 --> 00:02:05,251
‫שיש גבולות במערכת היחסים שלנו,‬
‫גם המקצועית וגם האישית.‬

27
00:02:05,334 --> 00:02:08,588
‫אבל אני מעריך את זה שהתנצלת בפניי.‬
‫-בהחלט.‬

28
00:02:10,089 --> 00:02:12,967
‫לא הייתי עושה זאת אם הייתי פיכחת.‬
‫-אני יודע.‬

29
00:02:13,050 --> 00:02:15,261
‫כולנו נגענו קצת זה בזה,‬

30
00:02:15,344 --> 00:02:17,722
‫אז אני חייב לך התנצלות‬

31
00:02:17,805 --> 00:02:21,309
‫ואני מצטער שתרמתי לזה בצורה כזאת או אחרת.‬

32
00:02:21,392 --> 00:02:25,104
‫זה… כלומר, זה לא משהו שהייתי צריך לעשות.‬

33
00:02:25,188 --> 00:02:26,647
‫אלוהים.‬

34
00:02:27,231 --> 00:02:29,817
‫החרא הזה גורם לי חלחלה.‬

35
00:02:29,901 --> 00:02:31,986
‫אני שונאת לחשוב על זה.‬

36
00:02:32,069 --> 00:02:34,447
‫תאמיני לי, אני רק רוצה לעבור הלאה.‬

37
00:02:34,530 --> 00:02:39,118
‫אני פשוט… אני חושב‬
‫שאמרנו כל מה שצריך, וזהו.‬

38
00:02:39,202 --> 00:02:42,914
‫כל מה שמעניין אותי זה שאתה בסדר,‬

39
00:02:42,997 --> 00:02:46,083
‫ושמערכת היחסים שלך בסדר, כי הדאגה שלי…‬

40
00:02:46,167 --> 00:02:48,753
‫הקשר של אשתי ושלי חזק.‬
‫אנו מתקשרים זה עם זה.‬

41
00:02:48,836 --> 00:02:50,546
‫אין בינינו בעיה.‬

42
00:02:50,630 --> 00:02:52,548
‫כאילו, שום דבר לא קרה.‬
‫-כן.‬

43
00:02:53,507 --> 00:02:58,179
‫שמעתי שהיית במשרד, והול וכולן…‬

44
00:02:58,930 --> 00:03:01,682
‫היה סוג של עימות, אני מניח.‬

45
00:03:02,558 --> 00:03:08,731
‫התנצלתי בפני כולן על כך‬
‫שהכנסתי אותן למצב לא נעים.‬

46
00:03:08,814 --> 00:03:12,026
‫אתה יודע. וזה לא הספיק להן.‬

47
00:03:12,109 --> 00:03:17,281
‫הן אמרו שאני לא מצטערת כי התכוונתי לזה,‬
‫אלא שאני מצטערת כי נתפסתי.‬

48
00:03:19,283 --> 00:03:20,117
‫אז…‬

49
00:03:20,201 --> 00:03:24,080
‫זו תגובה די קשה.‬
‫-היי, אתה יודע, זה מה שזה.‬

50
00:03:32,421 --> 00:03:34,131
‫לא רציתי לבכות.‬

51
00:03:38,427 --> 00:03:40,429
‫בבקשה.‬
‫-זה פשוט…‬

52
00:03:40,972 --> 00:03:42,640
‫באמת לא רציתי לבכות.‬

53
00:03:42,723 --> 00:03:43,557
‫אל תבכי.‬

54
00:03:44,976 --> 00:03:49,939
‫אני מתביישת בעצמי ונבוכה, בגלל…‬

55
00:03:50,982 --> 00:03:53,609
‫כאילו, אני לא רוצה להיות "הבחורה ההיא".‬

56
00:03:53,693 --> 00:03:56,195
‫אני לא רוצה שיחשבו עליי באופן הזה,‬

57
00:03:56,279 --> 00:03:59,365
‫והן שפטו אותי בחומרה על כך.‬

58
00:03:59,448 --> 00:04:03,703
‫וכאילו, לא קיבלתי כל חסד מאף אחת מהבנות.‬

59
00:04:03,786 --> 00:04:08,082
‫ואני לא שופטת אותן.‬
‫אני לא שופטת אף אחד מכם.‬

60
00:04:08,165 --> 00:04:10,418
‫אתה מבין את כוונתי? גם הן לא מושלמות.‬

61
00:04:10,501 --> 00:04:13,796
‫הייתי עדה לדברים ולא היה אכפת לי.‬

62
00:04:13,879 --> 00:04:17,341
‫אני לא מכיר את כולן באותה מידה,‬
‫וכל אחת היא טיפוס אחר.‬

63
00:04:17,425 --> 00:04:19,468
‫ואני לא רוצה לומר משהו שהוא לא במקום, אבל,‬

64
00:04:19,552 --> 00:04:25,558
‫לדעתי כולן מתייחסות‬
‫אחת לשנייה באופן קצת מרושע.‬

65
00:04:25,641 --> 00:04:26,892
‫מנקודת המבט שלי.‬

66
00:04:26,976 --> 00:04:29,103
‫כאילו, את לא אדם רע.‬

67
00:04:29,186 --> 00:04:33,024
‫אם שאר הבנות לא יכולות‬
‫להמשיך הלאה, זאת בעיה שלהן.‬

68
00:04:46,245 --> 00:04:48,497
‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬

69
00:04:49,457 --> 00:04:50,875
‫- ג'יו -‬

70
00:04:50,958 --> 00:04:51,876
‫- סנטה מוניקה, קליפורניה -‬

71
00:04:51,959 --> 00:04:53,169
‫- שון -‬

72
00:04:53,252 --> 00:04:54,545
‫- ברנדי -‬

73
00:04:54,628 --> 00:04:57,340
‫איך בית כזה עולה 3.2 מיליון?‬
‫-בסנטה מוניקה?‬

74
00:04:57,423 --> 00:04:58,257
‫- לורן -‬

75
00:04:58,341 --> 00:04:59,884
‫- אלכסנדרה ג'רוויס -‬

76
00:04:59,967 --> 00:05:04,221
‫אני אוהבת כשהבוטוקס מתקבע, כי זה כאילו…‬

77
00:05:05,514 --> 00:05:06,932
‫אותם פנים.‬

78
00:05:07,016 --> 00:05:08,851
‫כשטיף ואני התחלנו לצאת,‬

79
00:05:08,934 --> 00:05:13,773
‫היא הייתה בטוחה שאני מקבל זריקות בוטוקס.‬

80
00:05:13,856 --> 00:05:16,442
‫שהייתי משתמש בסודיות בבוטוקס.‬
‫-השתמשת?‬

81
00:05:16,525 --> 00:05:18,152
‫מעולם לא השתמשתי בבוטוקס.‬

82
00:05:18,235 --> 00:05:20,988
‫מה הסוד?‬
‫-לא, יש לי קמטים. זה הסוד.‬

83
00:05:21,072 --> 00:05:23,115
‫מה? מה הפרצוף המופתע שלך?‬

84
00:05:23,908 --> 00:05:25,743
‫כן, כאילו…‬

85
00:05:27,453 --> 00:05:28,662
‫אלכס הגיעה.‬

86
00:05:28,746 --> 00:05:30,539
‫בוקר טוב, מתוקה!‬
‫-בוקר טוב.‬

87
00:05:30,623 --> 00:05:33,626
‫היי, גברת יפה. אני מתה על הבגד הזה.‬

88
00:05:33,709 --> 00:05:34,543
‫באמת?‬

89
00:05:34,627 --> 00:05:35,628
‫כן.‬
‫-תודה.‬

90
00:05:35,711 --> 00:05:37,880
‫איך עברה הצגת הבית לשלי?‬

91
00:05:37,963 --> 00:05:40,633
‫היא לגמרי…‬

92
00:05:41,300 --> 00:05:42,301
‫שנאה את זה.‬

93
00:05:43,844 --> 00:05:45,304
‫אני מאוד מתרגשת שאת פה.‬

94
00:05:45,388 --> 00:05:46,555
‫- שלי, הלקוחה של ג'יו -‬

95
00:05:50,309 --> 00:05:52,770
‫אני חושבת שאם תפתחי את הדלת,‬
‫הרצפה תשבר עוד יותר.‬

96
00:05:52,853 --> 00:05:54,897
‫כן, אולי נוותר על זה.‬

97
00:05:54,980 --> 00:05:55,856
‫ואו.‬

98
00:05:55,940 --> 00:05:58,901
‫השירותים בתוך המטבח. אלוהים.‬

99
00:05:59,735 --> 00:06:01,946
‫זה לא מריח טוב, נכון?‬

100
00:06:02,029 --> 00:06:02,988
‫מה דעתך?‬

101
00:06:03,948 --> 00:06:08,744
‫ההבעה על הפנים שלה הייתה כאילו‬
‫היא דרכה על חרא של כלבים.‬

102
00:06:09,537 --> 00:06:10,371
‫מה?‬

103
00:06:10,996 --> 00:06:12,123
‫לאורך כל הסיור.‬

104
00:06:12,206 --> 00:06:15,000
‫חווית את זה אי פעם? זה היה נורא.‬
‫-ידעתי שהיא תעשה את זה.‬

105
00:06:15,084 --> 00:06:17,336
‫היו לה פני פוקר,‬
‫או שהיא באמת לא אהבה את זה?‬

106
00:06:17,420 --> 00:06:20,840
‫לא, אפילו לא פני פוקר.‬
‫היא הסתכלה עליי עם פני קקי.‬

107
00:06:20,923 --> 00:06:23,592
‫תופתעי לדעת, אבל כרגע אני כותב הצעה.‬

108
00:06:23,676 --> 00:06:24,885
‫אז…‬

109
00:06:24,969 --> 00:06:27,221
‫משלי?‬
‫-כן. משלי.‬

110
00:06:27,304 --> 00:06:30,182
‫אמרתי לך שהיא משחקת אותה קשה להשגה.‬

111
00:06:30,266 --> 00:06:31,934
‫מה זה סוג המשחק הזה?‬

112
00:06:32,017 --> 00:06:33,936
‫לפעמים זה קורה. אנשים עושים זאת.‬

113
00:06:34,019 --> 00:06:37,690
‫במיוחד אם היא נפגשת עם הסוכנת‬
‫שמייצגת את הנכס ולא עם הסוכן שלה.‬

114
00:06:37,773 --> 00:06:39,567
‫יהיו לה פני פוקר.‬
‫-כן.‬

115
00:06:39,650 --> 00:06:42,278
‫אבל למה שהיא תגרום לי‬
‫לחשוב שהיא שונאת את זה?‬

116
00:06:42,361 --> 00:06:45,322
‫כי היא לא רוצה שתחשבי‬
‫שהיא באמת רוצה את זה.‬

117
00:06:45,406 --> 00:06:46,907
‫היא רוצה?‬
‫-היא ממש רוצה.‬

118
00:06:46,991 --> 00:06:49,285
‫היא משתמשת בזה כמנוף למשא ומתן.‬

119
00:06:49,368 --> 00:06:50,327
‫בדיוק.‬

120
00:06:50,411 --> 00:06:51,912
‫זה ערמומי.‬
‫-כן.‬

121
00:06:51,996 --> 00:06:56,083
‫כן. בשוק הזה, את רוצה לקוח שיאהב את הבית.‬

122
00:06:56,167 --> 00:07:00,713
‫זה לא שוק שבו משחקים קשוח,‬
‫כאילו, "אני יכולה גם לוותר."‬

123
00:07:00,796 --> 00:07:04,049
‫כמובן שהלקוחות של ג'יו‬
‫משחקים משחקים. אני לא מופתעת.‬

124
00:07:04,133 --> 00:07:06,427
‫היא מציעה 2,700,000 דולר.‬

125
00:07:06,510 --> 00:07:10,347
‫היא יכולה לסגור מהר, או…?‬
‫-שלושים יום, סגור.‬

126
00:07:11,098 --> 00:07:12,099
‫שישים אחוז מקדמה.‬

127
00:07:13,517 --> 00:07:15,686
‫תשלח את ההצעה. אני אעבור על הדברים.‬

128
00:07:15,769 --> 00:07:18,689
‫אני רוצה לוודא שהיא עומדת‬
‫בדרישות כפי שאתה אומר.‬

129
00:07:18,772 --> 00:07:21,150
‫את יודעת שאני עובד‬
‫רק עם לקוחות שעומדים בדרישות.‬

130
00:07:21,233 --> 00:07:23,819
‫אני אתקשר ואודיע לך.‬

131
00:07:25,529 --> 00:07:28,407
‫מפני ששלי התנהגה כאילו היא שונאת את פרל,‬

132
00:07:28,491 --> 00:07:31,952
‫כן, יכולתי להתעקש על המחיר של 2.75,‬

133
00:07:32,036 --> 00:07:38,209
‫אבל להשאיר את זה בסוכנות הנדל"ן זה ניצחון,‬
‫לא רק בשבילנו, בשביל ג'יו ובשבילי,‬

134
00:07:38,292 --> 00:07:42,338
‫זה גם ישמח את ג'ייסון‬
‫שאנחנו שומרים את העסקה בבית.‬

135
00:07:42,838 --> 00:07:47,343
‫אני יודעת שדיברנו על פרסום הנכס בשבוע הבא,‬

136
00:07:47,426 --> 00:07:50,137
‫וזה אחרי שצילמנו את הבית,‬
‫ותמחרנו אותו ב-2.75,‬

137
00:07:50,221 --> 00:07:56,810
‫אבל סוכן במשרד שלי כבר כתב הצעה‬
‫עבור קונה שמציעה סכום של 2.7.‬

138
00:07:56,894 --> 00:07:59,271
‫מה קורה עם דולפין טר?‬

139
00:07:59,355 --> 00:08:01,106
‫הייתה הרבה פעילות.‬

140
00:08:01,190 --> 00:08:03,901
‫לדעתי זה אחד הנופים‬
‫הכי יפים שראיתי בניופורט.‬

141
00:08:03,984 --> 00:08:05,945
‫בשבוע שעבר הגיע קונה,‬

142
00:08:06,028 --> 00:08:09,698
‫הוא אוהב הכול, אלא שהבית גדול מדי בשבילו.‬

143
00:08:09,782 --> 00:08:13,536
‫הוא מוכן לשלם עד 17 מיליון‬
‫על משהו שהוא חצי מהגודל.‬

144
00:08:13,619 --> 00:08:15,913
‫זה לא ממש הגיוני.‬
‫-כאילו…‬

145
00:08:15,996 --> 00:08:20,417
‫את רוצה לנער אותו ולומר,‬
‫"מבחינת השקעה, זה כל כך הרבה יותר טוב."‬

146
00:08:20,501 --> 00:08:21,710
‫נכון. כן.‬

147
00:08:21,794 --> 00:08:25,714
‫אני יודעת שאת רוצה‬
‫להתקדם מהר, אז אני מעדכנת אותך…‬

148
00:08:25,798 --> 00:08:27,550
‫- תמכרי את זה! -‬

149
00:08:30,094 --> 00:08:31,387
‫טוב, ביי.‬

150
00:08:36,100 --> 00:08:38,102
‫אז, מה חדש?‬

151
00:08:38,185 --> 00:08:40,938
‫אז היא מרוצה מה-2.7.‬

152
00:08:41,021 --> 00:08:43,023
‫בסדר. אני מרגיש שיש "אבל".‬

153
00:08:43,107 --> 00:08:44,817
‫היא מרוצה מהתנאים.‬

154
00:08:47,111 --> 00:08:50,322
‫היא מרוצה מתנאי התשלום.‬
‫-כן!‬

155
00:08:50,906 --> 00:08:56,120
‫הרגע הסכמתי להצעה מלקוח‬
‫של ג'יו לגבי הנכס ברחוב פרל, 2.7.‬

156
00:08:56,203 --> 00:08:57,788
‫יש!‬
‫-מדהים!‬

157
00:08:57,871 --> 00:09:00,791
‫כל הכבוד, חבר'ה.‬
‫-כן! בלי תנאים מוקדמים.‬

158
00:09:00,874 --> 00:09:02,668
‫אני יודעת!‬
‫-אני כאילו, כן!‬

159
00:09:02,751 --> 00:09:04,962
‫ברכותיי! כל הכבוד, חבר'ה.‬
‫-כן!‬

160
00:09:05,045 --> 00:09:06,297
‫לחיי פולי.‬

161
00:09:06,380 --> 00:09:09,592
‫אני מאושרת עד הגג‬
‫שנכנסנו לנאמנות על הנכס בפרל.‬

162
00:09:09,675 --> 00:09:12,136
‫אני כל כך מתרגשת.‬
‫זאת תהיה המכירה הכי גדולה שלי.‬

163
00:09:12,219 --> 00:09:16,265
‫אבל זה קצת מלחיץ אותי שזה עם שלי.‬

164
00:09:16,348 --> 00:09:19,810
‫זה יכול להתבטל, כך שאני עדיין לא חוגגת.‬

165
00:09:19,893 --> 00:09:21,770
‫זו מכירה גדולה.‬
‫-אני יודעת!‬

166
00:09:21,854 --> 00:09:22,771
‫היי, כולם.‬

167
00:09:22,855 --> 00:09:24,398
‫בוקר טוב.‬
‫-היי, חבר.‬

168
00:09:24,481 --> 00:09:25,733
‫מה שלומך?‬

169
00:09:25,816 --> 00:09:28,861
‫פשוט מאחר. מתמודד עם הילדות המטורפות שלי.‬

170
00:09:28,944 --> 00:09:33,324
‫הבת שלי הייזל דחפה פיסטוקים לאף שלה.‬

171
00:09:33,407 --> 00:09:34,450
‫אוי, לא!‬
‫-אלוהים.‬

172
00:09:34,533 --> 00:09:36,327
‫מה?‬
‫-לקחתם אותה לחדר מיון?‬

173
00:09:36,410 --> 00:09:39,788
‫לא. הוצאנו אותם, אבל זה היה מפחיד‬
‫כי היא הייתה כאילו,‬

174
00:09:39,872 --> 00:09:43,500
‫"אבא, אף," ושני הנחיריים שלה‬
‫היו מלאים בפיסטוקים.‬

175
00:09:43,584 --> 00:09:45,336
‫עם הקליפה?‬
‫-הם היו עם הקליפה?‬

176
00:09:45,419 --> 00:09:48,464
‫זאת השאלה שלי! עם הקליפה?‬
‫-בלי הקליפה, לא.‬

177
00:09:48,547 --> 00:09:51,383
‫שניהם היו תקועים בפנים,‬
‫ואני דוחף אותם החוצה.‬

178
00:09:51,467 --> 00:09:54,094
‫והיא מנסה, אמרתי לה לנשוף,‬
‫אבל היא עשתה…‬

179
00:09:54,178 --> 00:09:55,679
‫אוי, לא!‬

180
00:09:55,763 --> 00:09:58,265
‫אבל הוצאנו אותם. היא בסדר.‬

181
00:09:58,349 --> 00:10:01,602
‫סוכנת מקומית שאני מכירה‬
‫מלגונה ביץ' התקשרה אליי,‬

182
00:10:01,685 --> 00:10:05,481
‫ואמרה, "יש לי שאלה בנוגע לנכס שלך בסאמיט."‬

183
00:10:05,564 --> 00:10:08,942
‫היא כאילו, "הנכס שאת מייצגת,‬
‫או יותר נכון לומר מייצגת בשותפות?"‬

184
00:10:09,026 --> 00:10:11,070
‫ואני כאילו, "אה-הא."‬

185
00:10:11,695 --> 00:10:16,075
‫קיילה רשמה את עצמה בתור סוכנת מייצגת.‬

186
00:10:16,158 --> 00:10:17,660
‫דיברת עם קיילה על זה?‬

187
00:10:17,743 --> 00:10:21,455
‫אמרתי, "כשהסכמתי לעזור לך,‬
‫אמרתי לך שאני אהיה הסוכנת המייצגת."‬

188
00:10:21,538 --> 00:10:26,335
‫היא אמרה, "אני לא זוכרת את זה."‬
‫אני כאילו, "זה נוח לך שאת לא זוכרת דברים."‬

189
00:10:27,419 --> 00:10:31,173
‫היא מתנהגת אליי בגסות‬
‫ובחוסר כבוד בתהליך הזה.‬

190
00:10:31,256 --> 00:10:34,009
‫היא אמרה, "כבר דיברתי‬
‫עם ג'ייסון, זו הייתה ההחלטה שלי,‬

191
00:10:34,093 --> 00:10:37,638
‫והוא אמר, "בלה, בלה."‬
‫ועניתי, "קודם כול, זה לא עובד ככה."‬

192
00:10:37,721 --> 00:10:41,141
‫תשאלי כל אחד במשרד שעוסק בנדל"ן.‬

193
00:10:41,225 --> 00:10:44,728
‫זה מטורף. את צריכה‬
‫להיות מסוגלת לשתף פעולה עם אחרים.‬

194
00:10:45,562 --> 00:10:46,730
‫זה לא עובד ככה.‬

195
00:10:46,814 --> 00:10:49,316
‫בייצוג הנכס הראשון שלי, צירפתי אליי מישהו,‬

196
00:10:49,400 --> 00:10:51,568
‫הוא היה הסוכן המייצג, ואני הייתי,‬

197
00:10:51,652 --> 00:10:54,738
‫"אני רוצה ללמוד ממך,‬
‫תדריך אותי, ותן לי את הצ'ק."‬

198
00:10:54,822 --> 00:10:58,117
‫בתחום הנדל"ן יש נורמה.‬

199
00:10:58,200 --> 00:11:01,995
‫וכשמבקשים ממישהו עזרה‬
‫בייצוג נכס, הם הסוכנים המייצגים.‬

200
00:11:02,079 --> 00:11:04,665
‫אני מכירה את רוב הסוכנים בלגונה. זה מביך.‬

201
00:11:04,748 --> 00:11:05,708
‫אבל זה העניין.‬

202
00:11:05,791 --> 00:11:09,294
‫ויש סיבה שאני סוכנת מייצגת במשותף.‬
‫והסוכנים עדיין מתקשרים אליי.‬

203
00:11:09,378 --> 00:11:11,255
‫נכון.‬
‫-הם אפילו לא מתקשרים אליה.‬

204
00:11:11,338 --> 00:11:14,007
‫היא התחרפנה. אני כאילו, אלוהים!‬

205
00:11:14,091 --> 00:11:16,093
‫היא במצב של מגננה עכשיו.‬

206
00:11:16,176 --> 00:11:19,513
‫אני פשוט רוצה לגמור עם זה.‬
‫אפשר להריץ את זה ולמכור?‬

207
00:11:19,596 --> 00:11:20,723
‫כן.‬

208
00:11:20,806 --> 00:11:24,101
‫אני כמעט מוכנה לוותר על ייצוג הנכס.‬

209
00:11:35,988 --> 00:11:39,199
‫- הבית של ג'יו -‬

210
00:11:44,621 --> 00:11:47,040
‫אני חושב שהתה כמעט מוכן.‬

211
00:11:49,042 --> 00:11:51,211
‫מרשים מאוד, ג'יו.‬
‫-כריכי מלפפון.‬

212
00:11:51,295 --> 00:11:54,757
‫את יודעת, לפעמים אני…‬
‫-אני מרגישה כאילו זו שעת התה בלונדון.‬

213
00:11:54,840 --> 00:11:57,217
‫כן, אני ממש רוצה שתפגשי את רוז וג'רוויס.‬

214
00:11:57,301 --> 00:12:01,513
‫אני רואה שם הרבה מרץ ושאפתנות.‬

215
00:12:01,597 --> 00:12:02,806
‫ואני, כאילו…‬
‫-נכון.‬

216
00:12:02,890 --> 00:12:05,893
‫ואני רוצה להיות חלק מהמעגל הזה.‬

217
00:12:05,976 --> 00:12:10,731
‫אנחנו, שלושתנו,‬
‫זו הסיבה היחידה שהמשרד הזה מתפקד,‬

218
00:12:10,814 --> 00:12:15,569
‫ואימא שלי מכבדת אנשים שמוכרים נדל"ן מדהים.‬

219
00:12:15,652 --> 00:12:18,238
‫זה עולם שבו אדם לאדם זאב,‬

220
00:12:18,322 --> 00:12:22,326
‫ורוז וג'רוויס הן זוג כלבות פיטבול.‬

221
00:12:23,577 --> 00:12:26,538
‫אני לא יודע אם זה נשמע בסדר.‬
‫אני לא יודע אם זה טוב.‬

222
00:12:31,585 --> 00:12:33,545
‫אתה מתכוון לשים עליהן ציפוי?‬

223
00:12:33,629 --> 00:12:36,048
‫אני לא יודע אם הן אוהבות ציפוי.‬

224
00:12:36,131 --> 00:12:37,299
‫בסדר.‬

225
00:12:37,382 --> 00:12:39,009
‫אני רוצה שזה ישדר אלגנטיות.‬

226
00:12:39,092 --> 00:12:40,385
‫טוק טוק.‬

227
00:12:40,469 --> 00:12:41,678
‫היי.‬

228
00:12:41,762 --> 00:12:43,430
‫מה שלומך?‬
‫-תודה שבאת.‬

229
00:12:43,514 --> 00:12:45,557
‫תודה שהזמנת אותי.‬
‫-כן, כמובן.‬

230
00:12:45,641 --> 00:12:47,100
‫אימא, את מכירה את ג'רוויס.‬

231
00:12:47,184 --> 00:12:49,019
‫טוב לראות אותך.‬
‫-טוב לראות אותך.‬

232
00:12:49,102 --> 00:12:51,647
‫את נראית אופנתית כמו תמיד.‬
‫-הינה… את מדהימה.‬

233
00:12:51,730 --> 00:12:54,817
‫תודה.‬
‫-שמעתי שאת אוֹצֵרת מים.‬

234
00:12:54,900 --> 00:12:56,735
‫אז יש לי…‬

235
00:12:56,819 --> 00:12:58,946
‫הו, אלוהים.‬
‫-…כמה סוגים שיכולתי למצוא.‬

236
00:12:59,029 --> 00:13:02,616
‫מה? לא היית צריך לעשות את זה.‬
‫-תבחרי את מה שאת מעדיפה.‬

237
00:13:02,699 --> 00:13:05,869
‫נוכל לעשות מבחן טעימה עם עיניים מכוסות.‬
‫-התכוונתי לשאול.‬

238
00:13:05,953 --> 00:13:08,455
‫את באמת יכולה לדעת את ההבדל בין…?‬
‫-כן.‬

239
00:13:08,539 --> 00:13:09,790
‫את יכולה?‬
‫-זה ממש מטורף.‬

240
00:13:09,873 --> 00:13:11,542
‫היי!‬
‫-היי, מה שלומכם?‬

241
00:13:11,625 --> 00:13:12,459
‫היי.‬

242
00:13:12,543 --> 00:13:14,878
‫את נראית מדהים. תודה.‬
‫-את נראית יפהפה.‬

243
00:13:14,962 --> 00:13:17,631
‫היי, ג'יו.‬
‫-איך הולך? תודה שבאת.‬

244
00:13:17,714 --> 00:13:21,093
‫היי, ליסה. את נראית יפהפייה, כרגיל.‬
‫-היי. מה שלומך? גם את.‬

245
00:13:21,176 --> 00:13:23,303
‫תודה. דרך אגב, זה מדהים.‬

246
00:13:23,387 --> 00:13:25,097
‫אני שמח שאתן כאן.‬
‫-בית מדהים.‬

247
00:13:25,180 --> 00:13:27,850
‫אני רוצה לראות את הנוף הזה. אני פשוט בהלם.‬

248
00:13:29,601 --> 00:13:31,019
‫ואו. כל כך יפה, ג'יו.‬

249
00:13:31,103 --> 00:13:34,356
‫זה מיקום יחיד במינו.‬
‫-אף פעם לא נמאס ממנו.‬

250
00:13:34,439 --> 00:13:36,441
‫אני רוצה להאכיל את הדגים. יש כאן דגים?‬

251
00:13:36,525 --> 00:13:39,736
‫המים די צלולים היום.‬
‫-ואו, הם באמת צלולים.‬

252
00:13:40,320 --> 00:13:42,197
‫בואו נראה.‬
‫-זה בגלל הרוח שהייתה אתמול.‬

253
00:13:42,281 --> 00:13:45,701
‫אזרוק את זה למים ונראה אם הם אוכלים.‬
‫-היום זה כל כך צלול.‬

254
00:13:45,784 --> 00:13:47,786
‫דגים, צאו החוצה.‬

255
00:13:47,870 --> 00:13:51,123
‫אני לא חושב שזה עובד, ג'רוויס.‬
‫-ניסיתי לחלוק.‬

256
00:13:51,206 --> 00:13:53,166
‫מי רוצה כריך מלפפון?‬
‫-אני רוצה!‬

257
00:13:53,250 --> 00:13:54,501
‫קדימה, בואו נאכל.‬

258
00:13:56,545 --> 00:13:57,796
‫כולן שותות תה?‬

259
00:13:57,880 --> 00:14:00,716
‫כן. טוב, כדאי לכן בשלב הזה.‬
‫-יש לזה ריח טוב.‬

260
00:14:02,050 --> 00:14:03,844
‫ארל גריי.‬
‫-אני אוהבת ארל גריי.‬

261
00:14:03,927 --> 00:14:07,472
‫אתן צריכות להתרשם,‬
‫ואם לא, אז תשקרו שכן, בבקשה.‬

262
00:14:07,556 --> 00:14:08,974
‫למען האגו שלי.‬
‫-אני אוהבת את זה.‬

263
00:14:09,057 --> 00:14:11,143
‫אני התרשמתי, ג'יו, מבחר האוכל נהדר.‬

264
00:14:11,226 --> 00:14:13,395
‫הבית הזה ממש מדהים.‬

265
00:14:13,478 --> 00:14:14,396
‫הוא מהמם.‬

266
00:14:14,479 --> 00:14:16,481
‫זה החלום שלי, בית כזה על המים.‬

267
00:14:16,565 --> 00:14:22,029
‫אפשר לראות את ההפלגות‬
‫של אחר הצוהריים, ואת היכטות שעוברות.‬

268
00:14:22,112 --> 00:14:23,113
‫זה מדהים.‬

269
00:14:23,196 --> 00:14:26,408
‫הוצאתי את כל הדברים הטובים בשבילכן.‬

270
00:14:26,491 --> 00:14:28,160
‫נראה טעים.‬
‫-זה מדהים.‬

271
00:14:28,243 --> 00:14:31,371
‫ג'יו, אין לחמניות?‬
‫-תה מנחה. יש גם שמפניה.‬

272
00:14:31,455 --> 00:14:33,332
‫מה?‬
‫-אז אם מתחשק לכן…‬

273
00:14:33,415 --> 00:14:37,878
‫אני מאלבמה, כך שזה כמו אירוח דרומי.‬
‫אני ממש מעריכה את זה.‬

274
00:14:37,961 --> 00:14:39,755
‫אירוח אורנג' קאונטי.‬
‫-כן.‬

275
00:14:39,838 --> 00:14:42,925
‫אירוח דרום קליפורניה.‬
‫-כן. בבקשה.‬

276
00:14:45,218 --> 00:14:47,763
‫ליסה, אני חושבת‬
‫שאני צריכה לצאת איתך לקניות‬

277
00:14:47,846 --> 00:14:50,933
‫כי אני לא יכולה להסיר‬
‫את המבט שלי מהנעליים שלך.‬

278
00:14:51,016 --> 00:14:52,100
‫הן נהדרות.‬

279
00:14:52,184 --> 00:14:55,354
‫של מי הן?‬
‫-כן. אלה פראדה.‬

280
00:14:55,437 --> 00:14:58,398
‫אני מתה עליהן. אני חושבת‬
‫שהן צריכות שם. זהות משלהן.‬

281
00:14:58,482 --> 00:15:01,526
‫הן נראות כאילו הן עדיין בחיים.‬
‫זה מה שמדאיג אותי.‬

282
00:15:01,610 --> 00:15:04,154
‫טובות כדי ללכת להקיש על דלתות.‬
‫-כן, בהחלט.‬

283
00:15:04,237 --> 00:15:06,949
‫אני כל כך גאה בזה‬
‫שאתן הולכות ומקישות על דלתות.‬

284
00:15:07,032 --> 00:15:08,951
‫תודה.‬
‫-זאת השיטה הישנה,‬

285
00:15:09,034 --> 00:15:11,912
‫ולא כל אחד, אתן יודעות, מסוגל לעשות זאת.‬

286
00:15:11,995 --> 00:15:13,705
‫נהגת לעשות את זה?‬
‫-כל ה…‬

287
00:15:13,789 --> 00:15:16,917
‫סוכנות הנדל"ן הייתה לוקחת אותנו‬
‫לעשות זאת. לא הייתה לנו ברירה.‬

288
00:15:17,000 --> 00:15:18,710
‫שמעתי הרבה את הסיפור הזה.‬

289
00:15:18,794 --> 00:15:22,965
‫זה כמו שההורים שלכן מספרים לכן,‬
‫"היינו הולכים שמונה ק"מ בשלג לביה"ס."‬

290
00:15:23,048 --> 00:15:26,510
‫אבל אני חושבת שזה רעיון נהדר.‬
‫קיבלתן ייצוג נכס בזכות זה שהקשתן על דלתות?‬

291
00:15:26,593 --> 00:15:28,261
‫קיבלנו. כן.‬
‫-קיבלתן?‬

292
00:15:28,345 --> 00:15:30,555
‫ייצוג נכס של 20 מיליון בדולפין טר.‬

293
00:15:30,639 --> 00:15:33,725
‫ואו. אז אתן פשוט זוג עוצמתי.‬

294
00:15:33,809 --> 00:15:35,519
‫תודה.‬
‫-אני מעריכה את זה.‬

295
00:15:35,602 --> 00:15:37,688
‫איך כולם מסתדרים במשרד?‬

296
00:15:38,397 --> 00:15:39,773
‫בחיי.‬

297
00:15:39,856 --> 00:15:43,151
‫אני לא יודעת אם שמעת חלק מהשמועות.‬

298
00:15:43,235 --> 00:15:47,614
‫הבנות סימנו אותי כאחת שחושבת שמגיע לה.‬
‫אין להן מושג מאיזה רקע אני מגיעה.‬

299
00:15:47,698 --> 00:15:49,992
‫והן גם הפיצו עליי שמועה ש…‬

300
00:15:50,492 --> 00:15:53,161
‫אני שוכבת עם יזמי נדל"ן‬
‫כדי להשיג ייצוגי נכסים גדולים.‬

301
00:15:54,579 --> 00:15:59,084
‫ברגע שמשהו כזה נאמר,‬
‫אי אפשר לקחת את זה לאחור.‬

302
00:15:59,167 --> 00:16:02,212
‫נכון.‬
‫-הנזק שנגרם…‬

303
00:16:02,295 --> 00:16:05,799
‫זו חברת נדל"ן לנכסים יוקרתיים ומפוארים,‬

304
00:16:05,882 --> 00:16:09,803
‫ודברים כאלה לא מקובלים.‬

305
00:16:09,886 --> 00:16:13,682
‫זה ממש פוגע בי‬
‫כי הן לא יודעות מה הרקע שלי.‬

306
00:16:14,558 --> 00:16:16,852
‫באתי מרקע של כלום.‬

307
00:16:16,935 --> 00:16:19,688
‫הוריי הביולוגיים, שניהם חסרי בית.‬

308
00:16:20,480 --> 00:16:21,523
‫הם משתמשים בסמים.‬

309
00:16:21,606 --> 00:16:24,651
‫ואחי ואני נלקחנו מהם,‬

310
00:16:24,735 --> 00:16:26,653
‫כשהייתי בת חמש בערך,‬

311
00:16:26,737 --> 00:16:32,409
‫כי הם השתמשו בסמים בבתי מלון,‬
‫בזמן שהיו סוגרים אותנו בתוך הארונות.‬

312
00:16:32,993 --> 00:16:35,245
‫מישהו התקשר למשטרה. כן.‬
‫-מה?‬

313
00:16:35,328 --> 00:16:36,413
‫אלוהים.‬

314
00:16:37,122 --> 00:16:40,042
‫למזלי, אימצו אותי. למרבה הצער…‬

315
00:16:41,710 --> 00:16:46,256
‫ב-2003 בחג המולד,‬
‫כשהייתי בת שמונה, אבי המאמץ מת.‬

316
00:16:46,339 --> 00:16:52,095
‫אז, גדלתי בלי אבא, והחיים היו באמת קשים.‬

317
00:16:53,346 --> 00:16:54,347
‫כך שלהתבגר…‬
‫-ואו.‬

318
00:16:55,432 --> 00:16:59,561
‫זה היה מאוד קשה לאימא שלי כשאבי המאמץ מת,‬

319
00:16:59,644 --> 00:17:03,356
‫כי היא הייתה אם חד הורית‬
‫לי ולארבעת אחיי האחרים,‬

320
00:17:03,440 --> 00:17:06,777
‫כי הוריי המאמצים אימצו את כולנו‬

321
00:17:06,860 --> 00:17:09,529
‫מפני שהוריי הביולוגיים לא יכלו לטפל בנו.‬

322
00:17:09,613 --> 00:17:11,364
‫בעצם, כשאבי מת,‬

323
00:17:11,448 --> 00:17:15,744
‫אימא שלי קיבלה שיחת טלפון מעובדת סוציאלית‬
‫שסיפרה לה שאימי הביולוגית ילדה עוד תינוק.‬

324
00:17:15,827 --> 00:17:18,705
‫והיא לא רצתה להפריד בינינו.‬

325
00:17:18,789 --> 00:17:20,415
‫זה יהיה אחיך למחצה.‬

326
00:17:20,499 --> 00:17:22,084
‫כן, אז יש לנו אבות שונים…‬

327
00:17:22,167 --> 00:17:23,919
‫נכון.‬
‫-…כולם מאותה אימא ביולוגית.‬

328
00:17:24,002 --> 00:17:28,131
‫למעשה פגשתי את האימא הביולוגית‬
‫שלי ברחובות הנטינגטון ביץ',‬

329
00:17:28,215 --> 00:17:31,718
‫אזור דומה לביץ' בולווארד,‬
‫כאילו, אזור רע מאוד.‬

330
00:17:31,802 --> 00:17:33,887
‫היא שכבה בצד הרחוב.‬

331
00:17:33,970 --> 00:17:38,058
‫היא לא יכלה להסתכל לי בעיניים,‬
‫היא נכנסת ויוצאת מהכלא.‬

332
00:17:38,141 --> 00:17:39,518
‫ואו.‬
‫-היא הייתה כמו חיה.‬

333
00:17:39,601 --> 00:17:41,311
‫אני לא צוחקת. כמו חיה.‬

334
00:17:41,394 --> 00:17:45,148
‫להביט עלייך עכשיו, רוז, אף אחד לא יראה,‬

335
00:17:45,232 --> 00:17:47,526
‫ולא ידע את הכאב והטראומה שלך.‬

336
00:17:47,609 --> 00:17:49,361
‫ואת עברת טראומה.‬

337
00:17:49,444 --> 00:17:51,988
‫אני חושבת שזה הפך אותי למי שאני,‬

338
00:17:52,072 --> 00:17:54,866
‫ולא הייתי משנה שום דבר שאי פעם קרה לי‬

339
00:17:54,950 --> 00:17:56,827
‫כי בזכות זה אני נמצאת כאן.‬

340
00:17:56,910 --> 00:18:00,122
‫עוד יותר ראוי להערצה בגלל מי שהפכת להיות.‬

341
00:18:00,205 --> 00:18:04,334
‫ואפשר להשתמש בזה כתחמושת.‬
‫להשתמש ברעב הזה כדי להצליח.‬

342
00:18:04,417 --> 00:18:07,462
‫אפשר לשנות את המסלול.‬
‫-זה לגבי מהי המטרה אליה רוצים להגיע.‬

343
00:18:07,546 --> 00:18:11,258
‫אפשר לחבק אותך? אני כל כך גאה בך.‬
‫-אני יודע, גם אני.‬

344
00:18:11,341 --> 00:18:15,011
‫אז כואב לי שהבנות במשרד‬
‫חושבות שהן יכולות ללכלך עליי,‬

345
00:18:15,095 --> 00:18:18,890
‫אבל זה ברור שלא אספר להן,‬
‫"זה הרקע ממנו אני מגיעה."‬

346
00:18:18,974 --> 00:18:21,226
‫אבל הן פשוט רוצות לשפוט.‬

347
00:18:21,309 --> 00:18:25,105
‫זה עצוב לראות שאנשים‬
‫שונאים אותה כשהם לא מכירים אותה.‬

348
00:18:25,188 --> 00:18:27,691
‫היא נשפטת מפני שעכשיו היא מצליחה.‬

349
00:18:27,774 --> 00:18:30,485
‫אבל הן לא רואות מה היא עברה‬
‫כדי להגיע להיכן שהיא נמצאת.‬

350
00:18:30,569 --> 00:18:32,571
‫רוז, אני חושב שהן מרגישות מאוימות.‬
‫-כן.‬

351
00:18:32,654 --> 00:18:35,824
‫הן ימצאו דרך להוריד אותך לרמה שלהן.‬

352
00:18:35,907 --> 00:18:40,453
‫אם הן לא יוכלו לעשות זאת מבחינה מקצועית,‬
‫הן יעשו זאת מבחינה אישית.‬

353
00:18:40,537 --> 00:18:42,747
‫זה רק מראה מי הן באמת.‬

354
00:19:04,728 --> 00:19:05,729
‫אוי, לא!‬

355
00:19:06,938 --> 00:19:10,066
‫אתה רוצה שאעזור לך?‬
‫-תוכלי לעזור לי לצאת מהרכב שלי?‬

356
00:19:10,150 --> 00:19:12,235
‫אוי, לא! אתה לכוד.‬

357
00:19:12,319 --> 00:19:13,195
‫הצלחתי.‬

358
00:19:14,529 --> 00:19:15,447
‫תודה.‬

359
00:19:15,530 --> 00:19:16,364
‫גברתי.‬

360
00:19:16,448 --> 00:19:17,574
‫תודה.‬

361
00:19:17,657 --> 00:19:19,367
‫נכפתי בתוך הרכב שלי.‬

362
00:19:20,327 --> 00:19:21,703
‫אבל כן, רחוב קטנטן.‬

363
00:19:21,786 --> 00:19:23,288
‫אני אוהבת שזה רחוב ללא מוצא.‬
‫-כן.‬

364
00:19:23,371 --> 00:19:25,123
‫במיוחד מכיוון שללקוחות שלי יש ילדים.‬

365
00:19:28,460 --> 00:19:31,463
‫- 5 חדרי שינה, 7.5 חדרי אמבט, 566 מ"ר,‬
‫סיווארד איסלה, דנה פוינט -‬

366
00:19:31,546 --> 00:19:33,340
‫- מחיר מבוקש: 9,995,000 דולר -‬

367
00:19:33,840 --> 00:19:36,259
‫חמישה חדרים פלוס משרד, שבעה חדרי אמבט.‬

368
00:19:36,343 --> 00:19:39,471
‫גודל הנכס הוא 655 מ"ר,‬
‫וגודל השטח הוא כמעט 790 מ"ר.‬

369
00:19:40,722 --> 00:19:42,974
‫הדלת המקושתת הזאת לא מגניבה?‬
‫-זה נהדר.‬

370
00:19:43,058 --> 00:19:45,977
‫כן, ואז יש לך את מסך הקולנוע המדהים הזה,‬

371
00:19:46,061 --> 00:19:48,813
‫שלמעשה מאפשר לפצל ולחלק את המסך.‬

372
00:19:48,897 --> 00:19:51,024
‫הוא יכול לצפות במשחק פוטבול,‬

373
00:19:51,107 --> 00:19:53,401
‫את יכולה לצפות, לא יודע, במה שאת צופה.‬

374
00:19:53,485 --> 00:19:55,362
‫אולי את צופה במשחק הפוטבול.‬

375
00:19:56,112 --> 00:19:58,949
‫טיילר עורך לי תצוגה מקדימה‬
‫בנכס שהוא מייצג עבור הלקוחות שלי,‬

376
00:19:59,032 --> 00:20:01,034
‫שמתחילים להרחיב את המשפחה שלהם.‬

377
00:20:01,117 --> 00:20:02,827
‫אני אוהבת לעבוד עם משפחות.‬

378
00:20:02,911 --> 00:20:05,455
‫הם בדרך כלל סוג הלקוחות‬
‫שאני הכי אוהבת לעבוד איתם,‬

379
00:20:05,538 --> 00:20:09,209
‫כי זה מרגיש קצת אחרת‬
‫כשמוצאים להם את בית החלומות שלהם,‬

380
00:20:09,292 --> 00:20:12,671
‫או את הבית לתמיד שלהם, או את הבית הראשון.‬
‫זה משהו שאני יכולה להתחבר אליו.‬

381
00:20:12,754 --> 00:20:14,881
‫הרצפה מאריחים או מעץ?‬
‫-עץ.‬

382
00:20:14,965 --> 00:20:16,466
‫זה יפהפה.‬
‫-כן.‬

383
00:20:16,549 --> 00:20:20,762
‫אני אוהבת את המדרגות הקטנות‬
‫בסגנון רומיאו ויוליה.‬

384
00:20:20,845 --> 00:20:24,099
‫ואז למעלה נמצא הקטע הבאמת קסום.‬

385
00:20:26,893 --> 00:20:28,645
‫נכון?‬
‫-אלוהים.‬

386
00:20:31,815 --> 00:20:35,443
‫וכל זה נפתח לנוף‬
‫של וויט וואטר, סטרנד, ודנה בלוף.‬

387
00:20:35,527 --> 00:20:37,696
‫זה כל כך יפה, טיילר.‬

388
00:20:38,405 --> 00:20:39,364
‫אני אוהבת את זה.‬

389
00:20:39,447 --> 00:20:41,783
‫אני יכולה להעריך… לעזאזל.‬

390
00:20:42,492 --> 00:20:43,368
‫תביא מגבת.‬

391
00:20:43,451 --> 00:20:45,912
‫לעזאזל.‬
‫-אני לא יכול לקחת אותך לשום מקום.‬

392
00:20:45,996 --> 00:20:49,165
‫אני כל כך מצטערת. אלה רק מים.‬
‫-זה מיועד לזה, נכון?‬

393
00:20:49,249 --> 00:20:52,168
‫לא, זה כדי למלא סיר.‬
‫-כן, אבל אמורים לצאת מזה מים.‬

394
00:20:52,252 --> 00:20:54,087
‫כן, לתוך סיר.‬
‫-רק לא ככה.‬

395
00:20:54,671 --> 00:20:57,716
‫אז בוא ונראה את חדר השינה הראשי.‬
‫-כן, בואי נלך.‬

396
00:20:57,799 --> 00:21:00,176
‫זה בקומה הזאת, נכון?‬
‫-כן.‬

397
00:21:00,260 --> 00:21:03,513
‫זה חדר השינה הראשי. יש לך חדר אמבט ענקי.‬
‫-אלוהים.‬

398
00:21:03,596 --> 00:21:04,973
‫כיורים בשבילו ובשבילה.‬

399
00:21:05,056 --> 00:21:06,474
‫יפהפה.‬
‫-כן.‬

400
00:21:07,017 --> 00:21:09,185
‫ואז, את הנוף הזה.‬

401
00:21:09,769 --> 00:21:11,271
‫כל בוקר.‬

402
00:21:11,354 --> 00:21:12,939
‫אלוהים.‬

403
00:21:13,023 --> 00:21:14,941
‫הייתי רוצה לגור כאן.‬
‫-אני רוצה לגור כאן.‬

404
00:21:17,736 --> 00:21:19,654
‫אני מתה על החדר הזה!‬
‫-כן.‬

405
00:21:19,738 --> 00:21:25,368
‫יש מטבחון, מכונת כביסה, מייבש,‬
‫מיני מקרר, וגם חדר האמבט מדהים.‬

406
00:21:25,452 --> 00:21:27,746
‫והדלתות הקטנות כל כך חמודות.‬

407
00:21:27,829 --> 00:21:32,250
‫אני אוהבת את זה שהם התקינו דלתות צרפתיות,‬

408
00:21:32,334 --> 00:21:34,419
‫כי זה בגודל של דלת רגילה.‬

409
00:21:34,502 --> 00:21:36,463
‫אלוהים, זה כל כך מקסים.‬

410
00:21:36,546 --> 00:21:38,048
‫ואני רואה למה אתה מתכוון.‬

411
00:21:38,131 --> 00:21:39,549
‫כן.‬
‫-זה נהדר.‬

412
00:21:40,175 --> 00:21:42,177
‫את חושבת שזה יתאים ללקוחות שלך?‬

413
00:21:42,260 --> 00:21:44,679
‫אני רוצה להביא את הלקוחות שלי לכאן.‬
‫-תביאי אותם.‬

414
00:21:44,763 --> 00:21:46,473
‫אולי זה יעבוד, אולי לא.‬

415
00:21:46,556 --> 00:21:50,393
‫אני אוהבת את השכונה הזאת ואת הבית.‬
‫אני חושבת ששווה לנסות.‬

416
00:21:50,477 --> 00:21:52,020
‫בוא נביא אותם.‬
‫-כן.‬

417
00:21:52,103 --> 00:21:56,107
‫חוץ מהעבודה ומזה שאנו‬
‫מנסים למכור בתים ב-11 מיליון,‬

418
00:21:56,191 --> 00:21:59,652
‫כל העניין הזה עם קיילה‬
‫יוצא לגמרי מכלל שליטה.‬

419
00:21:59,736 --> 00:22:02,197
‫אני מתחילה לראות את הכול בצורה הגיונית.‬

420
00:22:02,280 --> 00:22:05,367
‫אני מבינה. אני מרגישה‬
‫שאני מבינה טוב יותר את קיילה,‬

421
00:22:05,450 --> 00:22:07,702
‫ואני מרגישה שהכול קשור לקיילה.‬

422
00:22:07,786 --> 00:22:10,955
‫היא התנצלה על מה שקרה. לקחה על זה אחריות.‬

423
00:22:11,039 --> 00:22:13,541
‫ומבחינתי זה נגמר, זה עבר.‬

424
00:22:13,625 --> 00:22:17,003
‫אז דיברתם על זה, והכול…‬
‫-נגמר. קיילה ואני בסדר.‬

425
00:22:17,545 --> 00:22:20,548
‫עם כל מה שהיה עם קיילה,‬
‫היו הרבה שבחשו בנושא.‬

426
00:22:20,632 --> 00:22:22,592
‫פולי כעסה, אלכס כעסה.‬

427
00:22:22,675 --> 00:22:26,513
‫ואני מעריך את זה שהן יצאו כנגד מה שהיה,‬

428
00:22:26,596 --> 00:22:31,893
‫אבל זה שאני טיפוס קצת מאופק,‬
‫זה מוציא אותי מחוץ לאזור הנוחות שלי.‬

429
00:22:31,976 --> 00:22:34,521
‫אבל עכשיו, המשרד יכול‬
‫להמשיך הלאה כמו שצריך.‬

430
00:22:34,604 --> 00:22:38,191
‫אפילו בייצוג הנכס שלקחנו,‬
‫היא מתנהגת באופן אנוכי מאוד.‬

431
00:22:38,274 --> 00:22:39,567
‫אני לא באמת… זה הכול.‬

432
00:22:39,651 --> 00:22:43,446
‫אני רק רוצה שכולם ימשיכו הלאה,‬
‫יתקדמו, ושיסיימו עם הקטע הזה.‬

433
00:22:54,958 --> 00:22:56,793
‫- מטבח אין דה קניון,‬
‫לגונה ביץ', קליפורניה -‬

434
00:22:56,876 --> 00:22:58,044
‫- מאפין שוקולד צ'יפס -‬
‫- עוגת קינמון קפה -‬

435
00:23:04,926 --> 00:23:05,760
‫שלום!‬

436
00:23:05,844 --> 00:23:07,220
‫היי. התגעגעתי אלייך.‬

437
00:23:07,303 --> 00:23:10,598
‫אני יודעת. אני מרגישה‬
‫שאם אני לא רואה אותך כל יום…‬

438
00:23:10,682 --> 00:23:12,225
‫זה מרגיש מוזר?‬
‫-…זה מרגיש מוזר.‬

439
00:23:12,308 --> 00:23:13,893
‫הזמנתי לך לאטה. את הרגיל שלך.‬

440
00:23:13,977 --> 00:23:17,856
‫תודה רבה. זה נראה כל כך יפה. מה את הזמנת?‬

441
00:23:17,939 --> 00:23:19,441
‫זה לאטה ורדים.‬

442
00:23:19,524 --> 00:23:21,568
‫יש לי עלה כותרת של ורד בפה.‬

443
00:23:22,110 --> 00:23:23,153
‫אני לא יכולה…‬

444
00:23:23,236 --> 00:23:24,404
‫זה לא אכיל?‬

445
00:23:24,904 --> 00:23:26,406
‫אני לא יודעת.‬
‫-אני בטוחה שכן.‬

446
00:23:26,489 --> 00:23:28,575
‫אני מנסה את הדברים המגונדרים.‬

447
00:23:29,367 --> 00:23:30,493
‫מה שלומך?‬
‫-אני בסדר.‬

448
00:23:30,577 --> 00:23:32,036
‫את בסדר? מה שלום אימא שלך?‬

449
00:23:32,120 --> 00:23:36,082
‫היא עוברת טיפולי כימותרפיה וכדומה,‬
‫אז היא לא תמיד מרגישה טוב.‬

450
00:23:36,166 --> 00:23:42,630
‫לפעמים עוברים ימים מבלי שאני מדברת איתה,‬
‫אם היא ישנה הרבה, או משהו כזה.‬

451
00:23:42,714 --> 00:23:44,799
‫אימא שלך במדינה אחרת, נכון?‬
‫-כן.‬

452
00:23:44,883 --> 00:23:47,677
‫היא בארקנסו.‬
‫-ארקנסו. בסדר. יוצא לך לראות אותה?‬

453
00:23:47,760 --> 00:23:51,431
‫אנחנו מדברות בפייסטיים כל יום,‬
‫אבל עכשיו, עם הקוביד, זה מטורף.‬

454
00:23:51,514 --> 00:23:53,683
‫המערכת החיסונית שלה בסיכון גבוה,‬

455
00:23:53,766 --> 00:23:58,062
‫אז הדבר האחרון שאני רוצה לעשות‬
‫זה לטוס לשם ולהסתכן בלהדביק אותה בקוביד.‬

456
00:23:58,146 --> 00:23:59,814
‫לחלוטין.‬
‫-זה לא שווה את זה.‬

457
00:23:59,898 --> 00:24:03,610
‫אבל לא ראיתי אותה‬
‫כבר חודשיים, וזה קשה מאוד.‬

458
00:24:03,693 --> 00:24:05,987
‫אימא שלי אובחנה לאחרונה כחולה בסרטן.‬

459
00:24:06,070 --> 00:24:07,947
‫אימא שלי היא טיפוס כזה:‬

460
00:24:08,031 --> 00:24:11,451
‫"לכי תצליחי. אל תדאגי בקשר אליי.‬
‫לא אכפת לי. לכי תצליחי."‬

461
00:24:11,534 --> 00:24:17,040
‫כך שזה לא פשוט בשבילה‬
‫להיות חולה בסרטן, כי בשלב הזה של חיי,‬

462
00:24:17,123 --> 00:24:22,337
‫אני רואה את הפוטנציאל לשנות‬
‫את העתיד של משפחתי, כולל של אימי,‬

463
00:24:22,420 --> 00:24:25,924
‫והיא עשתה הכול בשבילי כשגדלתי,‬

464
00:24:26,007 --> 00:24:28,468
‫אז עכשיו זו אני שצריכה לעשות הכול למענה.‬

465
00:24:28,551 --> 00:24:32,555
‫כשחלק מהסוכנים כאן‬
‫מרוויחים 500,000 דולר על עסקה,‬

466
00:24:32,639 --> 00:24:34,682
‫והם כאילו, "יש, 500,000 דולר!"‬

467
00:24:34,766 --> 00:24:37,393
‫אני יכולה להעביר את אימא שלי לכאן,‬

468
00:24:37,477 --> 00:24:39,687
‫והיא תוכל לקבל טיפול‬
‫מהרופאים הכי טובים בניופורט.‬

469
00:24:39,771 --> 00:24:43,024
‫אני צוחקת כשגוררים אותי‬
‫לדרמה כי אני כאילו,‬

470
00:24:43,107 --> 00:24:45,693
‫"אין לכם מושג. לא אכפת לי מזה."‬

471
00:24:45,777 --> 00:24:48,905
‫אני עובדת קשה כדי לתת לאימא שלי את הכול,‬

472
00:24:48,988 --> 00:24:53,535
‫אני עובדת קשה כדי לתת לילדים שלי‬
‫עתיד שרוב הילדים השחורים לא מקבלים.‬

473
00:24:53,618 --> 00:24:58,665
‫אבל אני יודעת שאת ואני‬
‫לגמרי התחברנו סביב הקשיים…‬

474
00:24:58,748 --> 00:25:01,960
‫זה היה קשה, הדרך בה גדלנו.‬
‫-בית הספר של החיים. נכון?‬

475
00:25:02,043 --> 00:25:03,545
‫נכון.‬
‫-לא היה לי כלום.‬

476
00:25:03,628 --> 00:25:09,050
‫הגעתי לאורנג' קאונטי מאזור לוס אנג'לס‬
‫רק עם הבגדים שלבשתי וזהו.‬

477
00:25:09,133 --> 00:25:10,885
‫דיברנו על זה, שנינו גרנו באינגלווד.‬

478
00:25:10,969 --> 00:25:12,804
‫כן.‬
‫-כן.‬

479
00:25:12,887 --> 00:25:16,766
‫אחרי שהתבגרתי בלוס אנג'לס,‬
‫עברתי למחוז סן ברנרדינו,‬

480
00:25:16,849 --> 00:25:19,352
‫אחת מהערים עם נתוני‬
‫הפשיעה הגבוהים ביותר בארה"ב.‬

481
00:25:19,435 --> 00:25:23,731
‫זה היה חשוב בשבילי לצאת‬
‫מהעיר הזאת ולרכוש לעצמי מוניטין,‬

482
00:25:23,815 --> 00:25:27,360
‫ואני אסירת תודה למקום‬
‫שממנו באתי, כי זה עיצב אותי כאדם.‬

483
00:25:27,443 --> 00:25:30,321
‫זה כל כך חשוב לנו להצליח.‬

484
00:25:30,405 --> 00:25:33,741
‫כן.‬
‫-כאילו, אין אפשרות אחרת.‬

485
00:25:33,825 --> 00:25:35,410
‫אין תוכנית ב'.‬
‫-אין לחזור אחורה.‬

486
00:25:35,493 --> 00:25:39,163
‫לא. אף אחד לא פשוט ייתן לנו‬
‫ייצוג נכס של 20 מיליון דולר.‬

487
00:25:39,247 --> 00:25:40,540
‫עלינו להילחם כדי לקבל אותו.‬

488
00:25:40,623 --> 00:25:43,876
‫זה לא קל, אבל אני בהחלט‬
‫מרגישה שזה יהיה שווה את זה.‬

489
00:25:47,505 --> 00:25:51,759
‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬

490
00:25:54,137 --> 00:25:56,556
‫מה אתה עושה?‬

491
00:25:58,641 --> 00:26:00,184
‫אלוהים אדירים!‬

492
00:26:00,268 --> 00:26:01,769
‫תרשי לי לצלם תמונה.‬

493
00:26:03,271 --> 00:26:07,609
‫קיילה, יש לך משהו בקוסטה מסה?‬

494
00:26:07,692 --> 00:26:10,403
‫כן, יש לי.‬
‫-מה המחיר?‬

495
00:26:10,486 --> 00:26:11,988
‫המחיר 1.8.‬

496
00:26:12,071 --> 00:26:17,702
‫שלושה חדרי שינה, שני חדרי אמבט וחצי,‬
‫אבל הנכס שודרג בצורה מושלמת.‬

497
00:26:18,202 --> 00:26:19,412
‫תרשה לי להראות לך.‬

498
00:26:19,495 --> 00:26:23,291
‫התמונות לא בסדר הנכון,‬
‫אבל זה החלק החיצוני.‬

499
00:26:23,374 --> 00:26:26,544
‫אבל אתה יכול…‬
‫אין לי תמונות עירום, אז אל תחשוש.‬

500
00:26:26,628 --> 00:26:29,088
‫אתה יכול לדפדף.‬
‫-אבל, זה מהמם.‬

501
00:26:31,299 --> 00:26:34,302
‫למישהו יש מטלית לניקוי מסך?‬

502
00:26:34,385 --> 00:26:35,762
‫אין לי, מותק. מצטערת.‬

503
00:26:35,845 --> 00:26:37,972
‫אני יודע למי יש. ללורן בטוח שיש.‬

504
00:26:39,140 --> 00:26:41,559
‫כן, תרשה לי פשוט לשלוף אותה מהתחת שלי.‬

505
00:26:41,643 --> 00:26:43,519
‫לי יש מטלית, אוסטין. הינה.‬

506
00:26:43,603 --> 00:26:45,980
‫מה?‬
‫-כן. תמיד יש לי אותן.‬

507
00:26:46,064 --> 00:26:48,066
‫אין עלייך. תודה.‬
‫-כן.‬

508
00:26:49,859 --> 00:26:53,154
‫טיילר, אתן לך סיבוב על המטלית המשומשת שלי.‬

509
00:26:56,574 --> 00:26:57,742
‫אלוהים, זה רע.‬

510
00:26:57,825 --> 00:26:59,494
‫אתה כל כך תוקפני.‬

511
00:27:00,411 --> 00:27:02,747
‫זה לא מסך מגע. איך הוא התלכלך כל כך?‬

512
00:27:02,830 --> 00:27:04,791
‫זאת אשמת הילדים שלי.‬
‫-נגעת בו?‬

513
00:27:07,251 --> 00:27:10,421
‫חבר'ה, בואו לאחור ונערוך פגישת צוות.‬

514
00:27:10,505 --> 00:27:14,008
‫אני רוצה לעבוד, אבל הווי-פיי שוב לא פועל.‬

515
00:27:14,092 --> 00:27:15,593
‫אני אתפוס מקום טוב.‬

516
00:27:17,303 --> 00:27:18,388
‫שב לידי, טיילר.‬

517
00:27:20,473 --> 00:27:23,810
‫אני רוצה לשאול את כולכם‬
‫מה שלומכם, ועל מה אתם עובדים. ברנדי?‬

518
00:27:23,893 --> 00:27:28,314
‫יש לי שני שחקני NBA שאני מציגה להם נכסים.‬
‫הראשון משחק בפועל והשני פרש.‬

519
00:27:28,398 --> 00:27:32,235
‫אז אם למישהו מכם יש נכס‬
‫בין שלושה לשישה מיליון, זה לראשון שביניהם,‬

520
00:27:32,318 --> 00:27:34,654
‫ועד עשרה מיליון, לשני, אני עובדת על זה.‬

521
00:27:34,737 --> 00:27:37,031
‫זה מחיר יפה, אז…‬
‫-בסדר.‬

522
00:27:37,115 --> 00:27:39,242
‫מתקרב לכיוון הדו-ספרתי, ברנדי.‬

523
00:27:39,867 --> 00:27:43,204
‫אני אגיע לשם. צעד אחרי צעד.‬
‫-אני יודע שתגיעי. אין לי ספק.‬

524
00:27:44,038 --> 00:27:44,872
‫ג'רוויס?‬

525
00:27:44,956 --> 00:27:47,709
‫יש לנו נכס שעוד לא פורסם,‬
‫עם מעגן לסירות. עשרה מיליון.‬

526
00:27:47,792 --> 00:27:49,794
‫באמת? איפה?‬
‫-כן. לידו.‬

527
00:27:50,294 --> 00:27:52,630
‫בסדר, יופי. פולי?‬

528
00:27:52,714 --> 00:27:58,010
‫שוב נכס שלא פורסם, אבל אני וג'יו‬
‫סגרנו השבוע נכס ברחוב בפרל.‬

529
00:27:59,220 --> 00:28:00,388
‫יופי, חבר'ה.‬

530
00:28:00,471 --> 00:28:02,515
‫סגרנו על 2.7.‬

531
00:28:02,598 --> 00:28:03,766
‫לא דו-ספרתי,‬

532
00:28:03,850 --> 00:28:07,270
‫אבל אם מסירים את הנקודה באמצע,‬
‫אלו שני מספרים,‬

533
00:28:07,353 --> 00:28:12,108
‫אז עשינו את זה כפול שתיים,‬
‫אז זה למעשה 5.2, 5.4 מיליון.‬

534
00:28:12,191 --> 00:28:13,484
‫כן.‬
‫-נכון.‬

535
00:28:13,568 --> 00:28:17,530
‫בין אם נבצע סגירה כפולה בעצמנו‬
‫או בתוך המשרד, זה אותו הדבר עבור ג'ייסון.‬

536
00:28:17,613 --> 00:28:19,449
‫עבורי זה אותו הדבר. זה נכון.‬

537
00:28:19,532 --> 00:28:20,992
‫"תשמרו את זה בבית!"‬

538
00:28:21,075 --> 00:28:23,953
‫כן. חבר'ה, לכו לצלצל בפעמון יחד.‬
‫תצלצלו ביחד.‬

539
00:28:24,036 --> 00:28:25,663
‫אני מצלצלת בפעמון!‬
‫-קדימה.‬

540
00:28:25,747 --> 00:28:26,956
‫עבודה טובה, פולי.‬

541
00:28:27,039 --> 00:28:28,332
‫עבודה טובה.‬
‫-תודה.‬

542
00:28:28,416 --> 00:28:30,793
‫אני מצלצלת חזק. אחת, שתיים, שלוש.‬
‫-קדימה.‬

543
00:28:35,965 --> 00:28:38,217
‫אז אולי תוכל למכור לג'יו את ה-20…‬

544
00:28:38,301 --> 00:28:41,179
‫בבקשה. בואי נטפל בזה עכשיו.‬
‫-זה הבא בתור!‬

545
00:28:41,262 --> 00:28:42,221
‫פולי מסוגלת.‬

546
00:28:42,305 --> 00:28:44,724
‫אני אצלצל בפעמון אם תמכרי את זה.‬
‫-נכון.‬

547
00:28:44,807 --> 00:28:46,100
‫קיילה, מה איתך?‬

548
00:28:46,184 --> 00:28:50,521
‫לי ולאלכס יש את הנכס‬
‫שאנו מייצגות בסאמיט בלגונה ביץ'.‬

549
00:28:50,605 --> 00:28:52,940
‫הוא יוצא לשוק ביום שני.‬

550
00:28:53,024 --> 00:28:57,695
‫תצוגה מקדימה לסוכנויות נדל"ן ברביעי הבא,‬
‫ואז את הבית הפתוח בסופ"ש שאחריו.‬

551
00:28:57,779 --> 00:29:01,616
‫היינו צריכות לדחות את זה בשבוע,‬
‫כי היינו צריכות לצלם את הנכס מחדש.‬

552
00:29:01,699 --> 00:29:04,202
‫התמונות לא היו טובות כפי שרצינו.‬

553
00:29:04,285 --> 00:29:07,663
‫אני חושבת שקיילה יכולה להסכים, זה היה…‬

554
00:29:07,747 --> 00:29:11,375
‫טוב, אני מניחה שקיילה לא מכירה‬
‫משהו אחר, אבל זה היה די קשה.‬

555
00:29:11,459 --> 00:29:13,544
‫זה טוב שייצוגי הנכסים הראשונים‬
‫שלך יהיו קשים.‬

556
00:29:13,628 --> 00:29:16,756
‫זה לא אחד מהייצוגים הראשונים שלי.‬
‫-לא, אני מדבר על קיילה.‬

557
00:29:16,839 --> 00:29:19,175
‫זה קשה מאוד בשבילי, כי קיילה לומדת.‬

558
00:29:19,258 --> 00:29:20,635
‫אבל על חשבון מה?‬

559
00:29:20,718 --> 00:29:24,972
‫התמונות מפורסמות, והן לא בסטנדרטים שלי.‬
‫הבית הפתוח לא במערכת כפי שאנו עושים את זה.‬

560
00:29:25,056 --> 00:29:29,101
‫ועכשיו היא גם מוצגת כ"סוכנת שמייצגת",‬
‫אלו מהאחריויות של סוכנת שמייצגת נכס.‬

561
00:29:29,185 --> 00:29:32,438
‫את צריכה לדעת מה את עושה.‬
‫אם לא, אני צריכה להיות הסוכנת שמייצגת‬

562
00:29:32,522 --> 00:29:36,400
‫כדי שאני אוכל להיות בשליטה, וזה סוף הדיון.‬

563
00:29:39,946 --> 00:29:41,405
‫אבל היא צירפה אותך.‬

564
00:29:41,489 --> 00:29:44,742
‫אז זה שונה.‬
‫-נכון. איך זה…?‬

565
00:29:44,826 --> 00:29:50,373
‫באופן כללי, זה שייצוג הנכס היה שלו וצירף‬
‫סוכן אחר, הוא מחליט מי יהיה הסוכן המייצג.‬

566
00:29:50,456 --> 00:29:53,125
‫ואז את יכולה להחליט אם לעשות את זה או לא.‬
‫-כן.‬

567
00:29:53,209 --> 00:29:58,214
‫מההתחלה, באתי לאלכס הול בבקשה‬
‫לעזרה כדי שתצטרף לייצוג הנכס שלי.‬

568
00:29:58,297 --> 00:30:03,052
‫זה יהיה ייצוג הנכס הראשון שלי, אי פעם.‬
‫אשמח לצרף אותך אליי.‬

569
00:30:03,135 --> 00:30:05,638
‫אשמח לעזור. זה ייצוג נכס ענקי בשבילך.‬
‫-יש!‬

570
00:30:05,721 --> 00:30:11,769
‫זה לא כאילו, "היי, אלכס.‬
‫הינה ייצוג נכס. תגידי לי מה לעשות." לא.‬

571
00:30:11,853 --> 00:30:14,355
‫אני רוצה לצרף אותך.‬
‫אז זו בעיה שלה, לא שלי.‬

572
00:30:14,438 --> 00:30:18,734
‫אלה חדשות ישנות. היא יכולה להיות‬
‫הסוכנת שמייצגת, אבל אני קצת ממורמרת,‬

573
00:30:18,818 --> 00:30:23,447
‫כי את באה אליי,‬
‫מבקשת ממני לעשות את כל העבודה‬

574
00:30:23,531 --> 00:30:27,034
‫ואפילו לא נותנת לי את הסיפוק,‬
‫כי עכשיו המכירה לא מתווספת לנתונים שלי.‬

575
00:30:27,118 --> 00:30:30,705
‫אלא אם כן מחפשים "סוכן שמייצג בשותפות"‬
‫מה שאף אחד לא עושה.‬

576
00:30:31,956 --> 00:30:33,624
‫את לא עשית את כל העבודה,‬

577
00:30:33,708 --> 00:30:37,003
‫אז זה שאת יושבת שם ואומרת שאני באה אלייך…‬

578
00:30:37,086 --> 00:30:39,130
‫אני מסדרת את הבלגן שלך.‬
‫-תני לי לסיים.‬

579
00:30:39,213 --> 00:30:41,549
‫זה קשה יותר מאשר לעשות זאת מלכתחילה.‬
‫-תני לי לסיים.‬

580
00:30:41,632 --> 00:30:43,175
‫זה לא מה שקרה.‬

581
00:30:43,259 --> 00:30:47,346
‫זה היה הצלם שלך, אז באתי אלייך לאישור,‬

582
00:30:47,430 --> 00:30:50,683
‫ואני שלחתי אימיילים, ארגנתי דברים וכדומה,‬

583
00:30:50,766 --> 00:30:55,730
‫אז זה לא הוגן שתשבי שם ותאמרי‬
‫שאת עושה את כל העבודה, כי את לא עושה.‬

584
00:30:55,813 --> 00:30:59,191
‫קיילה שוכחת שכאשר‬
‫היא לא הצליחה לדבר בטלפון,‬

585
00:30:59,275 --> 00:31:02,528
‫אם לא הייתי מתערבת,‬
‫לא היה לנו את ייצוג הנכס הזה.‬

586
00:31:03,154 --> 00:31:05,031
‫אני מדריכה אותך, וזה בסדר.‬

587
00:31:05,114 --> 00:31:07,783
‫אז אני צריכה… להשגיח,‬

588
00:31:07,867 --> 00:31:11,162
‫ויש לך אגו גדול ואת אומרת לי דברים כמו,‬

589
00:31:11,245 --> 00:31:13,831
‫"זו ההחלטה שלי, דיברתי עם ג'ייסון.‬
‫אני הסוכנת שמייצגת."‬

590
00:31:13,915 --> 00:31:19,921
‫הדבר היחיד שאת מתייחסת אליו הוא כשהתווכחנו‬
‫לגבי מי תהיה הסוכנת המייצגת של הנכס.‬

591
00:31:20,004 --> 00:31:22,882
‫בקשר לכל השאר, אין לי מושג על מה את מדברת.‬

592
00:31:22,965 --> 00:31:27,762
‫זה השאיר לי טעם רע…‬
‫-אמרתי לך מההתחלה.‬

593
00:31:27,845 --> 00:31:31,474
‫"אלכס, אני באה אלייך‬
‫כי מעולם לא ייצגתי נכס. אזדקק לעזרתך."‬

594
00:31:31,557 --> 00:31:33,559
‫ואני שמחה לעזור לך, קיילה.‬
‫-והסכמת.‬

595
00:31:33,643 --> 00:31:36,729
‫אז עכשיו שאת מתלוננת, זה לא הוגן.‬
‫-אני לא מתלוננת.‬

596
00:31:36,812 --> 00:31:38,522
‫אני פשוט מציינת את העובדות,‬

597
00:31:38,606 --> 00:31:41,859
‫ואני יודעת שיש אנשים אחרים‬
‫במשרד שיכולים לגבות את דבריי.‬

598
00:31:41,943 --> 00:31:44,362
‫הכול מתרכז בך.‬

599
00:31:44,445 --> 00:31:48,616
‫הבהרת זאת היטב כשאמרת,‬
‫"זו ההחלטה שלי, אני הסוכנת המייצגת.‬

600
00:31:48,699 --> 00:31:51,786
‫אני לא מדברת על זה יותר איתך."‬

601
00:31:51,869 --> 00:31:55,957
‫את אמרת, "זה חשוב לי,"‬
‫ורמזת שזה לא חשוב לי.‬

602
00:31:57,291 --> 00:32:00,544
‫זה לא מה שהתכוונתי.‬
‫-זה חשוב לי מאוד. בסדר.‬

603
00:32:02,797 --> 00:32:05,132
‫אתן עובדות יחד, אז תצטרכו לפתור את זה.‬

604
00:32:05,216 --> 00:32:09,261
‫אני לא אמשיך עוד ועוד.‬
‫היא הסוכנת המייצגת. אז…‬

605
00:32:09,345 --> 00:32:13,474
‫היא צריכה להיות. היא צירפה אותך.‬
‫אין כאן שום ספק.‬

606
00:32:13,557 --> 00:32:15,935
‫רוז, את מתערבת בשיחה כאשר אין לך מושג…‬

607
00:32:16,018 --> 00:32:18,479
‫יש לי מושג.‬
‫-את מתכוונת לצד אחד של הסיפור.‬

608
00:32:18,562 --> 00:32:21,148
‫את זו שבעיקר מדברת, היא בקושי אמרה…‬

609
00:32:21,232 --> 00:32:24,610
‫את אפילו לא קשורה לשיחה, אז אל תתערבי.‬

610
00:32:25,194 --> 00:32:27,822
‫זה גם הזמן שלנו.‬
‫אנו יושבות פה ומקשיבות לזה.‬

611
00:32:27,905 --> 00:32:29,991
‫למה אתן יושבות פה.‬
‫-אחותי.‬

612
00:32:31,200 --> 00:32:34,203
‫תירגעי.‬
‫-בואו לא ניתן לפגישת הצוות הזאת להתדרדר.‬

613
00:32:34,286 --> 00:32:35,746
‫אל תגידי לי להירגע, רוז.‬

614
00:32:36,414 --> 00:32:39,917
‫כולם יודעים שלא אומרים לאישה להירגע,‬

615
00:32:40,001 --> 00:32:44,005
‫כי הדבר האחרון שאני אעשה זה להירגע.‬

616
00:32:45,256 --> 00:32:47,508
‫אז למה זה כל כך חשוב לך?‬

617
00:32:47,591 --> 00:32:50,553
‫כי אני מוציאה הרבה כסף‬
‫על שיווק בשכונה הזאת.‬

618
00:32:50,636 --> 00:32:53,347
‫זה מוקדש לנתונים שלי,‬
‫והשם שלי מופיע על זה, זו הסיבה.‬

619
00:32:53,431 --> 00:32:55,141
‫השמות של שתיכן על הייצוג הזה.‬

620
00:32:55,224 --> 00:32:58,185
‫אני לא מתווכחת איתך, רוז.‬
‫-וקיילה רק מתחילה.‬

621
00:32:58,269 --> 00:32:59,603
‫גם קיילה משקיעה בשיווק.‬

622
00:32:59,687 --> 00:33:03,607
‫רק בגלל שאלכס הול משווקת‬
‫באזור הזה לא נותן לה זכות לומר,‬

623
00:33:03,691 --> 00:33:06,193
‫"זוזי, קיילה. את לא יכולה לבנות עסק משלך."‬

624
00:33:06,277 --> 00:33:09,697
‫זה הגיוני שהיא תצרף מישהי שיש לה ניסיון.‬

625
00:33:09,780 --> 00:33:11,907
‫אלכס הול.‬

626
00:33:12,491 --> 00:33:14,035
‫את לא מתכוונת להקשיב?‬

627
00:33:15,119 --> 00:33:15,953
‫בסדר.‬

628
00:33:16,037 --> 00:33:18,539
‫ואו.‬
‫-הקול שלך מעצבן אותי.‬

629
00:33:26,130 --> 00:33:29,133
‫אילו ידעתי שזה יגיע לזה,‬

630
00:33:29,216 --> 00:33:31,260
‫לא הייתי מבקשת ממנה.‬

631
00:33:36,265 --> 00:33:39,226
‫בשלב הזה, הייתי מתמקד במטרה. העמלה.‬

632
00:34:11,008 --> 00:34:13,260
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬