1
00:00:07,841 --> 00:00:12,346
‫- "איזה דבר מסתורי הוא הזמן."‬
‫אלבוס דמבלדור -‬

2
00:00:33,825 --> 00:00:34,743
‫תודה.‬

3
00:00:34,910 --> 00:00:36,203
‫- מונית -‬

4
00:00:37,204 --> 00:00:38,956
‫כן, אז אצפה במשחק.‬

5
00:01:00,018 --> 00:01:01,520
‫- אמה ווטסון‬
‫חנות ספרי יד שנייה, לונדון -‬

6
00:01:01,687 --> 00:01:03,272
‫- מת'יו לואיס‬
‫המונית השחורה, תקוע בפקק -‬

7
00:01:04,480 --> 00:01:05,566
‫- רובי קולטריין‬
‫בית הקפה בצ'לסי -‬

8
00:01:06,984 --> 00:01:11,071
‫- חגיגות ה-20 ל"הארי פוטר"‬
‫חוזרים להוגוורטס -‬

9
00:01:32,384 --> 00:01:33,802
‫- הנביא היומי‬
‫הבוגרים שבים להוגוורטס -‬

10
00:01:40,017 --> 00:01:41,143
‫- ט' פלטון -‬

11
00:01:41,310 --> 00:01:42,936
‫- ג' אולדמן -‬

12
00:02:39,618 --> 00:02:41,453
‫- אמה ווטסון‬
‫הרמיוני גריינג'ר -‬

13
00:02:41,620 --> 00:02:42,621
‫- גריפינדור -‬

14
00:02:52,589 --> 00:02:54,758
‫- רופרט גרינט‬
‫רון וויזלי, גריפינדור -‬

15
00:02:58,971 --> 00:03:00,097
‫- טום פלטון‬
‫דראקו מאלפוי -‬

16
00:03:00,264 --> 00:03:01,139
‫- סלית'רין -‬

17
00:03:04,601 --> 00:03:06,061
‫- בוני רייט‬
‫ג'יני וויזלי -‬

18
00:03:06,228 --> 00:03:07,604
‫- גריפינדור -‬

19
00:03:14,945 --> 00:03:16,488
‫- מת'יו לואיס‬
‫נוויל לונגבוטום, גריפינדור -‬

20
00:03:18,907 --> 00:03:21,827
‫- רובי קולטריין‬
‫רובאוס האגריד, גריפינדור -‬

21
00:03:28,500 --> 00:03:30,377
‫- רייף פיינס‬
‫לורד וולדמורט, סלית'רין -‬

22
00:03:37,426 --> 00:03:38,886
‫- הלנה בונהם קרטר‬
‫בלטריקס, סלית'רין -‬

23
00:03:41,972 --> 00:03:43,974
‫- גארי אולדמן‬
‫סיריוס בלק, גריפינדור -‬

24
00:03:45,225 --> 00:03:46,977
‫- יחד עם -‬

25
00:03:47,144 --> 00:03:48,979
‫- דניאל רדקליף‬
‫הארי פוטר -‬

26
00:03:49,146 --> 00:03:50,063
‫- גריפינדור -‬

27
00:04:17,048 --> 00:04:19,635
‫"הוא לא יכול היה לדעת שבאותו רגע ממש‬

28
00:04:19,801 --> 00:04:22,846
‫אנשים שהתכנסו בחשאי בכל רחבי המדינה‬

29
00:04:23,013 --> 00:04:27,226
‫מניפים את כוסותיהם ואומרים בלחש,‬

30
00:04:27,935 --> 00:04:31,063
‫'לחיי הארי פוטר, הילד ששרד'."‬

31
00:04:31,230 --> 00:04:35,484
‫- פרק 1‬
‫הילד ששרד -‬

32
00:04:35,651 --> 00:04:38,779
‫- "הארי פוטר ואבן החכמים"‬
‫"הארי פוטר וחדר הסודות" -‬

33
00:04:38,946 --> 00:04:40,197
‫דן.‬
‫-היי, גבר.‬

34
00:04:40,364 --> 00:04:42,115
‫נפלא לראות אותך.‬
‫-מה שלומך, אחי?‬

35
00:04:42,282 --> 00:04:43,825
‫מה שלומך?‬
‫-נחמד. ממש נחמד לראות אותך.‬

36
00:04:43,992 --> 00:04:45,494
‫- כריס קולומבוס - במאי -‬

37
00:04:45,661 --> 00:04:47,788
‫זה אדיר.‬
‫-זה לא ייאמן.‬

38
00:04:47,955 --> 00:04:50,123
‫כן, נכון.‬
‫-בפעם האחרונה שהיינו פה, היית נמוך יותר.‬

39
00:04:50,290 --> 00:04:52,084
‫רק במקצת.‬

40
00:04:52,251 --> 00:04:53,210
‫אדיב מצידך לומר את זה.‬

41
00:04:53,377 --> 00:04:54,378
‫- המשרד של אלבוס דמבלדור -‬

42
00:04:54,545 --> 00:04:56,505
‫אנחנו פה.‬
‫-כעבור 20 שנים.‬

43
00:04:56,672 --> 00:04:58,215
‫כן.‬
‫-זה די מוזר.‬

44
00:04:58,382 --> 00:05:00,843
‫איך זה הגיע אליך? אני מעולם לא...‬
‫לא זכיתי לשאול את השאלה הזאת,‬

45
00:05:01,009 --> 00:05:02,386
‫איך אתה ביימת לבסוף את "הארי פוטר"?‬

46
00:05:02,553 --> 00:05:04,596
‫ביימתי את זה לבסוף כי בתי אלינור‬

47
00:05:04,763 --> 00:05:06,431
‫שכנעה אותי לקרוא את הספרים,‬

48
00:05:06,598 --> 00:05:08,267
‫אחרי שסירבתי שלוש פעמים.‬
‫-טוב.‬

49
00:05:08,433 --> 00:05:10,018
‫ברגע ש"האסיר מאזקבאן" יצא,‬

50
00:05:10,185 --> 00:05:11,478
‫אמרתי...‬
‫-תודה, אלינור.‬

51
00:05:11,645 --> 00:05:15,023
‫אמרתי, "טוב, אקרא אותם, סוף סוף".‬

52
00:05:15,190 --> 00:05:17,109
‫ומייד ראיתי את הסרטים,‬

53
00:05:17,276 --> 00:05:19,570
‫פשוט ראיתי אותם. וזה לא קרה מאז.‬

54
00:05:19,736 --> 00:05:23,949
‫אחר כך הייתי צריך לטוס לאדינבורו‬
‫לפגוש את ג'ו רולינג,‬

55
00:05:24,116 --> 00:05:26,952
‫ובעיקרון אמרתי, "זה החזון שלי". היא אמרה,‬

56
00:05:27,119 --> 00:05:28,620
‫"בדיוק ככה אני רואה את הסרט".‬

57
00:05:29,496 --> 00:05:30,831
‫כשהספרים יצאו,‬

58
00:05:30,998 --> 00:05:32,624
‫תורים של ילדים השתרכו מעבר לפינה...‬

59
00:05:33,375 --> 00:05:34,293
‫- רובי קולטריין‬
‫רובאוס האגריד -‬

60
00:05:34,459 --> 00:05:36,795
‫כלומר, אלפי ילדים חיכו לספר העדכני.‬

61
00:05:36,962 --> 00:05:38,380
‫- "הארי פוטר ואוצרות המוות" -‬

62
00:05:40,757 --> 00:05:43,051
‫המון אנשים התחילו להתאהב‬
‫בכתיבה של ג'יי קיי רולינג.‬

63
00:05:43,218 --> 00:05:44,136
‫- בוני רייט‬
‫ג'יני וויזלי -‬

64
00:05:44,303 --> 00:05:47,222
‫לדעתי הייתי בטח בת שמונה.‬

65
00:05:47,389 --> 00:05:48,432
‫- אמה ווטסון‬
‫הרמיוני גריינג'ר -‬

66
00:05:48,599 --> 00:05:49,683
‫אני חושבת שאז יצא הספר הראשון.‬

67
00:05:49,850 --> 00:05:51,852
‫זה נהיה קטע משפחתי.‬

68
00:05:52,019 --> 00:05:53,562
‫אבא שלי היה עושה את כל הקולות,‬

69
00:05:53,729 --> 00:05:56,398
‫ואחי ואני נהיינו אובססיביים.‬

70
00:05:56,565 --> 00:05:58,609
‫התחננו בפניו שימשיך,‬

71
00:05:58,775 --> 00:06:00,402
‫ובכל פעם שהוא סיים פרק אמרנו,‬

72
00:06:00,569 --> 00:06:02,696
‫"עוד אחד, בבקשה? רק עוד אחד. בבקשה.‬

73
00:06:02,863 --> 00:06:04,114
‫עוד אחד..."‬

74
00:06:04,281 --> 00:06:05,115
‫- פרק ראשון‬
‫הילד ששרד -‬

75
00:06:05,282 --> 00:06:07,284
‫לחבר שלי מבית הספר היו שני הראשונים.‬

76
00:06:07,451 --> 00:06:08,952
‫הלכתי לישון אצלו,‬

77
00:06:09,119 --> 00:06:10,662
‫והוא אמר, "'אבן החכמים' על המדף".‬

78
00:06:10,829 --> 00:06:11,580
‫- מת'יו לואיס‬
‫נוויל -‬

79
00:06:11,747 --> 00:06:14,082
‫זה מה שעשינו במשך כל אותו לילה.‬

80
00:06:14,249 --> 00:06:16,710
‫ישבנו שנינו בדממה.‬
‫הוא קרא את "חדר הסודות",‬

81
00:06:16,877 --> 00:06:18,378
‫אני קראתי את "אבן החכמים".‬

82
00:06:18,545 --> 00:06:19,963
‫וזהו זה בעצם, מעולם לא הבטתי לאחור.‬

83
00:06:20,130 --> 00:06:22,841
‫בזמן הקריאה התחברנו מיידית לפרד ולג'ורג',‬

84
00:06:23,008 --> 00:06:25,177
‫כי אין תאומים רבים בספרות.‬

85
00:06:25,344 --> 00:06:27,679
‫"חדר הסודות" היה הספר הראשון שאני‬

86
00:06:27,846 --> 00:06:29,014
‫נשארתי ער כל הלילה וקראתי.‬

87
00:06:29,181 --> 00:06:29,973
‫- אלפרד אנוך‬
‫דין תומאס -‬

88
00:06:30,140 --> 00:06:31,725
‫הכתיבה הייתה כה חיה,‬

89
00:06:31,892 --> 00:06:33,185
‫קל כל כך להתחבר לדמויות.‬

90
00:06:33,352 --> 00:06:34,102
‫- דייוויד היימן - מפיק -‬

91
00:06:34,269 --> 00:06:36,188
‫זה היה יקום מפורט לפרטי פרטים...‬

92
00:06:36,355 --> 00:06:37,231
‫- רופרט גרינט‬
‫רון וויזלי -‬

93
00:06:37,397 --> 00:06:39,274
‫שעוצב באופן מושלם.‬

94
00:06:39,441 --> 00:06:40,859
‫אני חושב שקל מאוד לשכוח‬

95
00:06:41,026 --> 00:06:42,486
‫שבשעתו, אנשים דיברו על מות הקריאה.‬

96
00:06:42,653 --> 00:06:43,403
‫- דן רדקליף‬
‫הארי פוטר -‬

97
00:06:43,570 --> 00:06:45,697
‫אני חושבת שזו השקפת חיים יפה ויצירתית...‬

98
00:06:45,864 --> 00:06:46,615
‫- אוונה לינץ'‬
‫לונה -‬

99
00:06:46,782 --> 00:06:48,492
‫האמונה באפשרויות בלתי מוגבלות.‬

100
00:06:48,659 --> 00:06:51,203
‫אחת מהסיבות הרבות‬
‫שאני מעריץ כל כך את ג'יי קיי‬

101
00:06:51,370 --> 00:06:53,580
‫היא שמיליונים קוראים כעת ספרים,‬

102
00:06:53,747 --> 00:06:55,958
‫והם מעולם לא היו מרימים ספר בחייהם,‬

103
00:06:56,124 --> 00:06:58,961
‫ולפתע קולטים מהו כוחה של הכתיבה.‬

104
00:06:59,127 --> 00:07:00,337
‫כיפאק היי, הארי!‬

105
00:07:00,504 --> 00:07:03,465
‫ומבחינת ליהוק, זה היה...‬

106
00:07:03,632 --> 00:07:06,844
‫החיפוש אחר הארי פוטר היה מטורף.‬

107
00:07:07,010 --> 00:07:09,471
‫הסרט החדש של "הארי פוטר" מחפש ילדים‬

108
00:07:09,638 --> 00:07:13,642
‫שיגלמו את שלושת התפקידים הראשיים,‬
‫בסרט שעלותו מיליוני ליש"ט.‬

109
00:07:15,352 --> 00:07:17,563
‫אני זוכר שהלכנו לאודישן הראשון,‬

110
00:07:17,729 --> 00:07:21,108
‫והיו מאות אם לא אלפי אנשים.‬

111
00:07:21,275 --> 00:07:23,443
‫ואז קלטנו שאנחנו צמד התאומים היחיד שם‬

112
00:07:23,610 --> 00:07:27,155
‫שלא לבש בגדים זהים. לכן חצינו את הכביש‬

113
00:07:27,322 --> 00:07:30,492
‫וקנינו שתי חולצות זהות ותואמות.‬

114
00:07:30,659 --> 00:07:31,910
‫מהקולב.‬
‫-מהקולב.‬

115
00:07:32,077 --> 00:07:33,704
‫אמרו, "אלה יתאימו". והלכנו לדרכנו.‬

116
00:07:33,871 --> 00:07:36,039
‫הם נתנו לכולנו להתערבב,‬

117
00:07:36,206 --> 00:07:37,374
‫במעין התקהלות.‬

118
00:07:37,541 --> 00:07:38,667
‫והם הלכו, לכאורה.‬

119
00:07:38,834 --> 00:07:39,751
‫- טום פלטון‬
‫דראקו מאלפוי -‬

120
00:07:39,918 --> 00:07:42,421
‫וכמובן, היה עדיין אדון אחד‬
‫שאחז במיקרופון בום‬

121
00:07:42,588 --> 00:07:43,922
‫בדיוק מעל לראשינו,‬

122
00:07:44,089 --> 00:07:47,092
‫ואיזו ילדונת שאלה אותי, "מה זה?"‬

123
00:07:48,343 --> 00:07:50,679
‫אני חושב שאפילו אמרתי, "זה מיקרופון, דה".‬

124
00:07:51,513 --> 00:07:53,891
‫ואמרתי, "הם מצלמים אותנו. זה רק תכסיס".‬

125
00:07:54,057 --> 00:07:55,767
‫כאילו עשיתי את זה בעבר.‬

126
00:07:55,934 --> 00:07:57,394
‫ואני זוכר את זה כי זו הייתה אמה.‬

127
00:07:57,561 --> 00:08:02,357
‫הייתי אחוזת התרגשות סביב האודישן.‬

128
00:08:02,524 --> 00:08:05,736
‫תמיד ידעתי שאיבחן על התפקיד של הרמיוני,‬

129
00:08:05,903 --> 00:08:09,281
‫בצורה שהבהילה לדעתי את ההורים שלי,‬
‫כי הם חשבו,‬

130
00:08:09,448 --> 00:08:11,950
‫"מה נעשה איתה אם היא לא תתקבל לתפקיד?"‬

131
00:08:12,117 --> 00:08:13,076
‫אני פשוט התרגשתי.‬

132
00:08:13,243 --> 00:08:15,495
‫לא חשתי מבוהל. לא חשבתי,‬

133
00:08:15,662 --> 00:08:17,789
‫"מעניין כמה סרטים יצלמו". לא משהו כזה.‬

134
00:08:17,956 --> 00:08:19,124
‫חשבתי, "זה יהיה כיף".‬

135
00:08:19,291 --> 00:08:21,043
‫אני חושב שהלחץ הכי גדול בהתחלה‬

136
00:08:21,210 --> 00:08:22,377
‫היה מי יהיה הארי פוטר.‬

137
00:08:22,544 --> 00:08:25,005
‫לא מצאנו את הארי. לא מצאנו.‬
‫פשוט לא מצאנו את הארי.‬

138
00:08:25,172 --> 00:08:26,381
‫- ג'יי קיי רולינג‬
‫סופרת, "הארי פוטר" -‬

139
00:08:26,548 --> 00:08:29,009
‫וזה נהיה די מוזר ומלחיץ.‬

140
00:08:29,176 --> 00:08:32,929
‫הייתי בחדר המלון שלי בלונדון ערב אחד,‬

141
00:08:33,096 --> 00:08:35,057
‫צפיתי בגרסת ה-BBC של "דייוויד קופרפילד".‬

142
00:08:35,224 --> 00:08:37,017
‫מייד בא לי רעיון‬

143
00:08:37,183 --> 00:08:38,769
‫ואמרתי, "זה הארי פוטר.‬

144
00:08:38,936 --> 00:08:41,563
‫זה הילד שחיפשנו במשך חודשים".‬

145
00:08:41,730 --> 00:08:43,440
‫אז ביקשתי מהמלהקת, אמרתי,‬

146
00:08:43,607 --> 00:08:45,526
‫"חייבים להביא אותו לאודישן".‬

147
00:08:45,692 --> 00:08:46,860
‫היא אמרה, "זה בחיים לא יקרה.‬

148
00:08:47,027 --> 00:08:50,113
‫ההורים שלו לא רוצים‬
‫שהוא יהיה מעורב בעולם הזה.‬

149
00:08:50,280 --> 00:08:51,615
‫הם לא רוצים שהוא ייקח את התפקיד".‬

150
00:08:51,782 --> 00:08:54,159
‫אני חושב שהעסקה הייתה‬
‫לחתום על כל שבעת הסרטים,‬

151
00:08:54,326 --> 00:08:55,744
‫ושהם יצולמו בלוס אנג'לס.‬

152
00:08:55,911 --> 00:08:58,872
‫אז אימא ואבא אמרו,‬
‫"לא, זה ישבש את חייו קשות".‬

153
00:08:59,039 --> 00:09:04,044
‫למזלנו, דייוויד היימן‬
‫הלך לתיאטרון כעבור כמה שבועות.‬

154
00:09:04,211 --> 00:09:07,089
‫שני חבר'ה בשורה שלפניי התחילו להסתובב.‬

155
00:09:07,256 --> 00:09:09,633
‫דייוויד, בהיותו המפיק הנפלא שהוא,‬

156
00:09:09,800 --> 00:09:14,471
‫שכנע את אביו של דן להביא את דן לאודישן,‬

157
00:09:14,638 --> 00:09:17,224
‫ואז בעיקרון השגנו את הארי פוטר שלנו.‬

158
00:09:17,391 --> 00:09:18,767
‫ואקשן.‬

159
00:09:19,101 --> 00:09:20,811
‫זו ביצת דרקון.‬
‫-מה זה?‬

160
00:09:20,978 --> 00:09:22,437
‫זה מה שהיא.‬
‫-מה זה?‬

161
00:09:22,604 --> 00:09:23,605
‫ביצת דרקון.‬

162
00:09:24,273 --> 00:09:25,148
‫כן.‬

163
00:09:25,315 --> 00:09:28,151
‫הייתי ילד שמח מאוד,‬
‫ומתברר שהייתה לי איכות ממש טרודה.‬

164
00:09:28,318 --> 00:09:29,319
‫"אתה ממש מתוק,‬

165
00:09:29,486 --> 00:09:33,031
‫אבל נראה שעוברים עליך דברים רציניים."‬

166
00:09:33,198 --> 00:09:37,327
‫זה דווקא היה מרגש מאוד,‬
‫לראות את הילד הזה יושב שם ומדבר,‬

167
00:09:37,494 --> 00:09:40,080
‫ופשוט חשבתי, "כן, זה הוא.‬
‫תודה לאל, מצאנו אותו".‬

168
00:09:40,247 --> 00:09:43,250
‫את רופרט ואת אמה היה קל מאוד ללהק,‬

169
00:09:43,417 --> 00:09:45,335
‫כי הייתה תחושה שהם יצאו מהדפים.‬

170
00:09:45,502 --> 00:09:47,171
‫עשינו לשלושתם צילומי מבחן ביחד,‬

171
00:09:47,337 --> 00:09:49,089
‫כדי לוודא שיש ביניהם כימיה,‬

172
00:09:49,256 --> 00:09:51,800
‫והיא הייתה ניכרת מייד‬
‫בצילומי המבחן הראשונים.‬

173
00:09:51,967 --> 00:09:55,429
‫תזכרו, חבר'ה,‬
‫תתקרבו אליה כשהיא מגלה את המידע.‬

174
00:09:55,596 --> 00:09:56,805
‫ואקשן!‬

175
00:09:58,307 --> 00:10:00,142
‫מעולם לא חשבתי לבדוק פה.‬

176
00:10:01,018 --> 00:10:03,896
‫שאלתי אותו מהספרייה בסמסטר הראשון‬
‫כדי שיהיה לי משהו קליל לקרוא.‬

177
00:10:04,062 --> 00:10:04,980
‫זה נקרא "קליל"?‬

178
00:10:05,147 --> 00:10:06,273
‫תשתוק.‬

179
00:10:06,440 --> 00:10:09,443
‫אם פילץ' יגיח מעבר לפינה בכל רגע,‬

180
00:10:09,610 --> 00:10:12,029
‫יורידו לפחות 50 נקודות לגריפינדור.‬

181
00:10:15,115 --> 00:10:17,743
‫ידעתי! הינה זה.‬

182
00:10:18,327 --> 00:10:23,332
‫"ניקולס פלאמל הוא היוצר המוכר היחיד‬
‫של אבן החכמים."‬

183
00:10:23,916 --> 00:10:24,958
‫של מה?‬
‫-של מה?‬

184
00:10:25,125 --> 00:10:27,628
‫באמת, אתם לא קוראים?‬

185
00:10:27,794 --> 00:10:29,213
‫קאט! כל הכבוד.‬

186
00:10:30,881 --> 00:10:32,007
‫נפלא לראות אתכם.‬

187
00:10:32,174 --> 00:10:33,717
‫כן, זה הזוי, נכון?‬

188
00:10:33,884 --> 00:10:35,969
‫איך כולנו מרגישים לגבי זה‬
‫שחזרנו לדבר על זה?‬

189
00:10:36,136 --> 00:10:36,887
‫- מועדון גריפינדור -‬

190
00:10:37,054 --> 00:10:40,057
‫טוב, א', ממש מרגש, כמובן,‬

191
00:10:40,224 --> 00:10:43,268
‫וב', יש תחושה שלא חלף זמן בכלל‬

192
00:10:43,435 --> 00:10:46,021
‫ושחלף המון זמן, במקביל.‬

193
00:10:46,188 --> 00:10:47,856
‫כן, די אותו דבר. זה ממש הזוי.‬

194
00:10:48,023 --> 00:10:50,192
‫אין תחושה שחלף זמן רב.‬

195
00:10:50,359 --> 00:10:52,819
‫אין תחושה שכבר הרווחנו כנס מחזור.‬

196
00:10:52,986 --> 00:10:54,029
‫כן.‬
‫-אני יודעת.‬

197
00:10:54,196 --> 00:10:56,365
‫היו לי אבנים בכליות ונולדה לי תינוקת.‬

198
00:10:56,532 --> 00:10:58,325
‫כך שברור שהזמן חלף.‬
‫-באמת דיברת על זה.‬

199
00:10:58,492 --> 00:10:59,701
‫אני מרגיש את הגיל שלי.‬

200
00:10:59,868 --> 00:11:02,120
‫אבל יש כזו...‬
‫-נכון.‬

201
00:11:02,287 --> 00:11:05,791
‫...אסופת זיכרונות משותפים‬
‫ודברים שעשינו כולנו ביחד,‬

202
00:11:05,958 --> 00:11:07,793
‫ולכן קל מאוד‬

203
00:11:07,960 --> 00:11:09,461
‫לגלוש בחזרה למקום שבו היינו.‬

204
00:11:09,628 --> 00:11:12,089
‫האודישן הראשון שלנו,‬
‫היום שבו כולנו נפגשנו,‬

205
00:11:12,256 --> 00:11:13,966
‫לדעתי לראשונה...‬
‫-אלוהים, כן.‬

206
00:11:14,132 --> 00:11:15,843
‫...אני חושב שיצאתי מחדר ההלבשה שלי‬

207
00:11:16,009 --> 00:11:19,596
‫וראיתי עוד ילד צעיר בעל שיער חום‬
‫שהלך בכיוון ההפוך.‬

208
00:11:19,763 --> 00:11:21,640
‫לא ראיתי את פניו אבל חשבתי,‬
‫"ברור שאתה הארי אחר‬

209
00:11:21,807 --> 00:11:23,851
‫שנבחן היום".‬
‫-כן.‬

210
00:11:24,017 --> 00:11:26,728
‫ובחנו אותנו בשילובים שונים‬

211
00:11:26,895 --> 00:11:27,896
‫של רון, הארי והרמיוני.‬

212
00:11:28,063 --> 00:11:31,149
‫אני זוכר שהיה שילוב אחד‬
‫שבו שמו את שלושתנו ביחד.‬

213
00:11:31,316 --> 00:11:34,027
‫זכור לי שכשהיינו שלושתנו,‬

214
00:11:34,194 --> 00:11:36,280
‫הייתה תחושה שונה...‬
‫-נכון, כן.‬

215
00:11:36,446 --> 00:11:37,990
‫...ונכונה ונינוחה.‬

216
00:11:38,156 --> 00:11:39,533
‫הקליק זכור לי.‬

217
00:11:39,700 --> 00:11:42,286
‫היינו באולפן,‬
‫אמרו לנו שקיבלנו את התפקידים,‬

218
00:11:42,452 --> 00:11:45,622
‫ואז הם אמרו, "יופי. אז מכריזים שהתקבלתם.‬

219
00:11:45,789 --> 00:11:49,501
‫תהיה עכשיו המון תקשורת מחוץ לביתכם,‬
‫אז אתם לא יכולים ללכת הביתה".‬

220
00:11:49,668 --> 00:11:53,297
‫עד כה, הדברים די התהפכו על פניהם.‬

221
00:11:54,673 --> 00:11:55,591
‫זה...‬

222
00:11:56,175 --> 00:11:59,178
‫אני לא יודעת,‬
‫מעולם לא קרה לי דבר כזה בעבר.‬

223
00:11:59,344 --> 00:12:02,181
‫הבנתי את הרמיוני לגמרי.‬

224
00:12:02,764 --> 00:12:05,517
‫זאת אני. כאילו, אני הילדה הזאת.‬

225
00:12:05,684 --> 00:12:09,646
‫אפשר היה לטעון שאמה הייתה‬
‫האדם הכי חכם בצילומים.‬

226
00:12:09,813 --> 00:12:11,857
‫ואני מדבר על כולם. היא פשוט...‬

227
00:12:12,024 --> 00:12:13,775
‫היא הייתה ילדה מבריקה.‬

228
00:12:13,942 --> 00:12:16,069
‫אני חושב שאני דומה לדמות שלי במידה מפחידה.‬

229
00:12:18,113 --> 00:12:20,991
‫אז אני חי במשפחה בת שבע נפשות,‬

230
00:12:21,158 --> 00:12:24,328
‫יש לי אחות ג'ינג'ית ואני גר במחילה.‬

231
00:12:24,494 --> 00:12:28,165
‫רופרט היה הילד בן ה-12 הכי מוכן לצילומים‬

232
00:12:28,332 --> 00:12:29,625
‫בעולם באותו שלב.‬

233
00:12:29,791 --> 00:12:34,046
‫הוא היה כל כך, פשוט... חסר מורא.‬

234
00:12:34,213 --> 00:12:37,090
‫רופרט היה רון.‬

235
00:12:37,257 --> 00:12:39,676
‫ודן היה מעין הארי.‬

236
00:12:39,843 --> 00:12:41,970
‫מה אתה מרגיש לגבי הפרסום?‬

237
00:12:42,137 --> 00:12:43,138
‫יהיה מגניב.‬

238
00:12:44,431 --> 00:12:46,225
‫כולנו דיברנו על זה.‬

239
00:12:46,391 --> 00:12:49,061
‫כמה נוח גרמת לכולנו להרגיש באודישנים,‬

240
00:12:49,228 --> 00:12:51,855
‫ואיך שזה נמשך במידה רבה לצילומים.‬

241
00:12:52,022 --> 00:12:54,775
‫הזיכרון שלי הוא שזה נראה חסר מאמץ בשבילך.‬

242
00:12:55,317 --> 00:12:58,320
‫בסרט הראשון עמדתי למות כל הזמן,‬
‫אבל אני פשוט...‬

243
00:12:58,487 --> 00:13:01,615
‫אני תמיד מאמין שאסור לשדר חרדה כזו.‬

244
00:13:01,782 --> 00:13:03,075
‫אני רוצה שכולם ירגישו נוח.‬

245
00:13:03,242 --> 00:13:05,285
‫אני רוצה שכולם ירגישו שזו משפחה.‬

246
00:13:05,452 --> 00:13:07,204
‫אני רוצה שכולם ירגישו כמו בבית.‬

247
00:13:16,004 --> 00:13:19,633
‫- השנה הראשונה בהוגוורטס -‬

248
00:13:29,017 --> 00:13:31,520
‫טוב, כיתה. תקשיבו לי,‬
‫ברוכים הבאים לשיעור התעופה הראשון שלכם.‬

249
00:13:31,687 --> 00:13:34,147
‫אני רוצה שתרימו את היד מעל המטאטא.‬

250
00:13:34,314 --> 00:13:36,108
‫בשבועות הראשונים לצילומים,‬

251
00:13:36,275 --> 00:13:38,610
‫הילדים בהלם, בעיקרון.‬

252
00:13:38,777 --> 00:13:39,820
‫- הארי פוטר‬
‫טייק 1-איי -‬

253
00:13:39,987 --> 00:13:43,240
‫בדיעבד, אני די נדהם מהעובדה‬
‫שמעולם לא הייתי‬

254
00:13:43,407 --> 00:13:45,075
‫המום מזה לגמרי.‬

255
00:13:45,242 --> 00:13:48,912
‫דן, כשאתה מפנה לה גב הפעם, תסתובב.‬

256
00:13:49,079 --> 00:13:52,708
‫תחזיק את זה, תביט למעלה‬
‫כאילו אתה עומד לתפוס את זה, טוב?‬

257
00:13:52,875 --> 00:13:55,711
‫אבל אני גם חושב‬
‫שזה שוב חלק מכך שכריס וכל הצוות...‬

258
00:13:55,878 --> 00:13:57,754
‫הם נתנו לנו לכייף כל הזמן.‬

259
00:13:57,921 --> 00:13:59,047
‫מובן שהיינו ילדים,‬

260
00:13:59,214 --> 00:14:01,925
‫וכולנו ציפינו לעשות שטויות ביחד.‬

261
00:14:02,092 --> 00:14:05,262
‫כריס קולומבוס יצר אווירה של פארק שעשועים.‬

262
00:14:05,929 --> 00:14:09,057
‫במידה רבה היינו ילדים‬
‫שהתנהגו כמו ילדים בצילומים.‬

263
00:14:09,224 --> 00:14:12,144
‫הזיכרון החזק שלי מהסרט הראשון...‬

264
00:14:12,311 --> 00:14:14,897
‫מ"אבן החכמים", שבדיוק למדתי לשחק "סלאם".‬

265
00:14:15,063 --> 00:14:16,481
‫אתם יודעים מה עשינו הרבה,‬

266
00:14:16,648 --> 00:14:17,816
‫המשחק הזה...‬
‫-אלוהים.‬

267
00:14:17,983 --> 00:14:19,693
‫של המכות. כן.‬
‫-המון מכות בידיים.‬

268
00:14:19,860 --> 00:14:23,780
‫לכולנו היו ידיים אדומות ובוהקות מזה‬

269
00:14:23,947 --> 00:14:26,366
‫שהכינו זה את זה ממש חזק.‬
‫-גם שוקיים.‬

270
00:14:26,533 --> 00:14:27,576
‫כן.‬
‫-כן.‬

271
00:14:27,743 --> 00:14:28,827
‫זכורה לי גרסת השוקיים.‬

272
00:14:28,994 --> 00:14:29,870
‫כן.‬

273
00:14:31,371 --> 00:14:32,372
‫סליחה.‬

274
00:14:34,541 --> 00:14:36,752
‫אני האלוף!‬

275
00:14:36,919 --> 00:14:39,254
‫הם כנראה הקשו לעצמם על העבודה‬

276
00:14:39,421 --> 00:14:42,758
‫כשהרשו לנו ליהנות כל כך,‬
‫כי זה הסיח את דעתנו‬

277
00:14:42,925 --> 00:14:44,635
‫מהעבודה שהיינו אמורים לעשות.‬

278
00:14:44,801 --> 00:14:47,137
‫ולשאר הצופים, יש לי מלכודת עכברים.‬

279
00:14:47,304 --> 00:14:48,972
‫תלחץ על צילום.‬
‫-יקירי, אל תשים את זה על האף,‬

280
00:14:49,139 --> 00:14:50,724
‫אחרת כל האיפור שלך ירד.‬

281
00:14:50,891 --> 00:14:55,062
‫הייתה בעיה רצינית,‬
‫שבמהלך טייק, תשומת הלב שלנו...‬

282
00:14:55,229 --> 00:14:56,897
‫הייתה מתפוגגת לסירוגין.‬

283
00:14:57,064 --> 00:14:59,399
‫הם אמרו משפט ואז חייכו למצלמה,‬

284
00:14:59,566 --> 00:15:01,777
‫או שהם שמחו כל כך להופיע בסרט "הארי פוטר",‬

285
00:15:01,944 --> 00:15:04,196
‫שהם לא הצליחו לבלום‬
‫את ההתרגשות שלהם די זמן‬

286
00:15:04,363 --> 00:15:05,656
‫כדי להתרכז בסצנה שלמה.‬

287
00:15:06,365 --> 00:15:07,950
‫חבר'ה.‬

288
00:15:08,116 --> 00:15:10,869
‫קולומבוס עבד הרבה עם ילדים,‬

289
00:15:11,036 --> 00:15:13,455
‫והוא היה נהדר איתם, ממש כך.‬

290
00:15:13,622 --> 00:15:15,874
‫הוא נהג לכרוע ברך כדי לדבר איתם,‬

291
00:15:16,041 --> 00:15:17,793
‫והם התגודדו כדי שאיש לא ישמע.‬

292
00:15:17,960 --> 00:15:21,672
‫הוא גם היה כזה אבהי, אפשר היה לחוש בזה,‬

293
00:15:22,256 --> 00:15:23,674
‫היינו כמו חלק מהמשפחה שלו.‬

294
00:15:23,841 --> 00:15:25,509
‫תשתמש בזה בחופשיות רבה יותר.‬

295
00:15:26,301 --> 00:15:27,135
‫אתה סתם מדבר...‬

296
00:15:27,302 --> 00:15:28,387
‫הפסקה ראשונה.‬
‫-אתה מבין אותי?‬

297
00:15:28,554 --> 00:15:29,972
‫כן.‬
‫-אתה כאילו קפוא ככה,‬

298
00:15:30,138 --> 00:15:31,306
‫אבל אתה יכול להגיד...‬
‫-לא.‬

299
00:15:31,473 --> 00:15:32,599
‫"אתם באמת חושבים..."‬

300
00:15:32,766 --> 00:15:35,227
‫מובן שאפשר להשתמש בזה. טוב?‬

301
00:15:35,394 --> 00:15:36,645
‫יופי. אבל עבודה טובה.‬

302
00:15:36,812 --> 00:15:39,606
‫אבל זה לא קל, כי נדרשת סבלנות עצומה‬

303
00:15:39,773 --> 00:15:41,775
‫עם ילדים. במיוחד עם...‬

304
00:15:42,401 --> 00:15:44,778
‫עם ילדים היפראקטיביים ונרגשים כמו שהיינו.‬

305
00:15:44,945 --> 00:15:47,197
‫- בנק גרינגוטס -‬

306
00:15:47,364 --> 00:15:49,283
‫נראה חינני.‬
‫-הם רצו...‬

307
00:15:49,449 --> 00:15:50,826
‫איזה קטע לראות אתכם פה.‬

308
00:15:50,993 --> 00:15:52,744
‫שלום. נחבאים.‬

309
00:15:52,911 --> 00:15:54,538
‫שני חברי גריפינדור מבלים.‬

310
00:15:54,705 --> 00:15:56,331
‫בוא הנה.‬
‫-טוב לראות אותך, אחי.‬

311
00:15:57,875 --> 00:16:00,919
‫איך כריס קולומבוס‬
‫שמר על מצב רוח טוב כל כך?‬

312
00:16:01,086 --> 00:16:03,005
‫אנחנו די התרוצצנו,‬
‫אבל אני מניח שהיינו בני 11.‬

313
00:16:03,172 --> 00:16:05,424
‫יכולת לגרום לשלושה אנשים לעשות מה שצריך.‬

314
00:16:05,591 --> 00:16:07,217
‫אבל זה לא אומר שתגרום לחמישה שמאחור‬

315
00:16:07,384 --> 00:16:08,135
‫לעשות מה שצריך.‬
‫-לא.‬

316
00:16:08,302 --> 00:16:10,262
‫רופרט היה בלתי נלאה. ברגע שהוא התחיל...‬

317
00:16:10,429 --> 00:16:11,972
‫ברגע שנפרצו אצלו הסכרים...‬
‫-אלוהים, כן.‬

318
00:16:12,139 --> 00:16:13,891
‫אבל זאת הסיבה שזה עבד, לא?‬

319
00:16:14,057 --> 00:16:16,518
‫כי קולומבוס אפשר לנו בעיקרון להיות...‬

320
00:16:16,685 --> 00:16:17,561
‫כן, אמת.‬
‫-...ילדים.‬

321
00:16:17,728 --> 00:16:19,396
‫לא זכורה לי תחושה שעבדנו.‬

322
00:16:19,563 --> 00:16:21,064
‫אבל זה חשוב כל כך. שזה היה ככה.‬

323
00:16:21,231 --> 00:16:23,192
‫כן. לכן זאת התחושה כשצופים בזה.‬

324
00:16:23,358 --> 00:16:24,943
‫יש תחושה של... ילדים.‬
‫-כן. אמת.‬

325
00:16:25,110 --> 00:16:26,737
‫אבל אני אגיד לכם מה מצחיק בזה,‬

326
00:16:26,904 --> 00:16:29,406
‫שהיינו מוקפים בכל השמנה והסולתה...‬

327
00:16:29,573 --> 00:16:32,492
‫של שחקני בריטניה,‬
‫ושלא היה לנו מושג מי כל אחד מהם.‬

328
00:16:32,659 --> 00:16:34,953
‫נכון.‬
‫-חשבתי שריצ'רד האריס עבד פה‬

329
00:16:35,120 --> 00:16:37,998
‫כמדריך טיולים, במשך זמן מה.‬

330
00:16:40,834 --> 00:16:44,338
‫לדעתי לאף אחד מהילדים לא הייתה היכולת‬

331
00:16:44,505 --> 00:16:47,299
‫להבין את כובד המשקל‬
‫של מי שעבדו איתם בזמנו.‬

332
00:16:47,466 --> 00:16:49,968
‫מי שהאגריד פגש בכפר לא היה זר.‬

333
00:16:50,135 --> 00:16:50,969
‫זה היה סנייפ.‬

334
00:16:51,136 --> 00:16:53,722
‫וזה אומר שהוא יודע איך לעקוף את פלאפי.‬

335
00:16:53,889 --> 00:16:55,265
‫ועכשיו שדמבלדור נסע...‬

336
00:16:55,432 --> 00:16:56,475
‫שלום לכם.‬

337
00:16:56,642 --> 00:16:58,685
‫האצולה הבריטית של עולם המשחק.‬

338
00:16:59,895 --> 00:17:01,146
‫מה יש לך להגיד להגנתך?‬

339
00:17:01,313 --> 00:17:02,606
‫אני נשבע שאני לא יודע איך זה קרה!‬

340
00:17:02,773 --> 00:17:04,983
‫כשאני חושב על האנשים שזכיתי‬

341
00:17:05,150 --> 00:17:06,693
‫לגדול לצידם ולשמוע...‬

342
00:17:06,859 --> 00:17:08,779
‫כן, לשמוע אותם מתקשרים‬

343
00:17:08,945 --> 00:17:10,821
‫ולשמוע את החדות של אנשים...‬

344
00:17:10,989 --> 00:17:13,450
‫השחקנים הבוגרים באו‬

345
00:17:13,617 --> 00:17:15,410
‫והיו השובבים, באורח מוזר.‬

346
00:17:18,163 --> 00:17:19,205
‫זה דווקא מעולה.‬

347
00:17:19,373 --> 00:17:20,707
‫למשל, רובי קולטריין...‬

348
00:17:20,874 --> 00:17:24,169
‫הוא היה כזה ילד, ממש לא בוגר,‬

349
00:17:24,336 --> 00:17:27,256
‫וכאילו, כיפי ממש.‬

350
00:17:27,422 --> 00:17:30,467
‫הוא אהב להצחיק אותנו, והוא היה מצוין בזה.‬

351
00:17:30,634 --> 00:17:32,803
‫ניסיתי פשוט הכול.‬

352
00:17:32,970 --> 00:17:36,807
‫ניסיתי קרמים. ניסיתי ג'ל. ניסיתי גילוח.‬

353
00:17:36,974 --> 00:17:41,061
‫בכל רגע שאני קמה, כאילו...‬
‫בעלי מאיים לעזוב אותי.‬

354
00:17:41,228 --> 00:17:44,648
‫אילו הוא אהב אותי באמת, לא היה מפריע לו‬
‫טיפה שיעור על הפנים, אני בטוחה,‬

355
00:17:44,815 --> 00:17:47,317
‫אבל הוא מערים קשיים.‬

356
00:17:48,068 --> 00:17:50,404
‫- המועדון של גריפינדור‬
‫ביה"ס הוגוורטס לכישוף ולקוסמות -‬

357
00:17:50,571 --> 00:17:53,699
‫טוב הלב הזה והחמימות שנבעו ממך,‬

358
00:17:53,866 --> 00:17:55,200
‫הם עשו את ההבדל.‬

359
00:17:55,367 --> 00:17:57,619
‫טוב, בילינו המון זמן ביחד.‬

360
00:17:57,786 --> 00:18:00,330
‫אני יודע. ביליתי איתכם יותר זמן‬
‫מאשר עם הילדים שלי‬

361
00:18:00,497 --> 00:18:02,124
‫בשלב מסוים.‬
‫-אני יודעת. מטורף.‬

362
00:18:02,791 --> 00:18:03,542
‫אני יודעת.‬

363
00:18:03,709 --> 00:18:05,669
‫אני חושב שרוב הסצנות החביבות עליי, בכנות,‬

364
00:18:05,836 --> 00:18:08,964
‫במבט לאחור,‬
‫היו איתך ועם החבורה בבקתה של האגריד.‬

365
00:18:09,131 --> 00:18:12,009
‫אני כל הזמן נזכרת בסצנה‬
‫שבה קוראים לי "בוצדמית".‬

366
00:18:12,176 --> 00:18:14,720
‫כן.‬
‫-אתה היית נחמד אליי כל כך באותו יום...‬

367
00:18:14,887 --> 00:18:16,680
‫כן.‬
‫-כי זאת הייתה הפעם הראשונה‬

368
00:18:16,847 --> 00:18:18,473
‫שהיה לי קטע משחק גדול.‬

369
00:18:23,395 --> 00:18:24,438
‫הוא קרא לי "בוצדמית".‬

370
00:18:25,647 --> 00:18:28,233
‫לא נכון.‬
‫-מה זה "בוצדם"?‬

371
00:18:28,692 --> 00:18:30,319
‫זה אומר דם מלוכלך.‬

372
00:18:30,485 --> 00:18:33,197
‫"בוצדם" זה כינוי גנאי למישהו‬
‫שנולד להורים מוגלגים.‬

373
00:18:33,363 --> 00:18:36,533
‫מישהו שהוריו לא קוסמים. מישהו כמוני.‬

374
00:18:36,700 --> 00:18:38,535
‫שלושתכם נהייתם שחקנים ממש נהדרים.‬

375
00:18:38,702 --> 00:18:40,245
‫כשנכחתם בתפאורות האלה,‬

376
00:18:40,412 --> 00:18:42,289
‫הרגשתם שממש נכנסתם לעולם.‬

377
00:18:42,456 --> 00:18:44,791
‫כן.‬
‫-בכל התפאורות של סטיוארט קרייג,‬

378
00:18:44,958 --> 00:18:46,543
‫תשומת הלב לפרטים הייתה יוצאת מהכלל.‬

379
00:18:49,338 --> 00:18:51,465
‫- יצירת הבלתי אפשרי -‬

380
00:18:51,632 --> 00:18:55,385
‫תמיד הייתי נחוש‬
‫שאסור שתהיה להוגוורטס תחושה‬

381
00:18:55,552 --> 00:18:58,931
‫שהוא עולם שלא יכול להתקיים במציאות.‬

382
00:18:59,097 --> 00:19:01,767
‫היה לי חופש יצירתי עצום,‬

383
00:19:01,934 --> 00:19:04,561
‫כך שיכולנו לבנות את העולם הזה יש מאין.‬

384
00:19:04,728 --> 00:19:07,356
‫חלק מהתפאורות ב"פוטר" היו מהממות בעיניי,‬

385
00:19:07,523 --> 00:19:08,815
‫ואני עוסק בזה כבר 35 שנים,‬

386
00:19:08,982 --> 00:19:10,025
‫חשבתי, "אללי!"‬

387
00:19:10,192 --> 00:19:13,153
‫בפעם הראשונה שביקרתי בסט הצילומים,‬

388
00:19:13,320 --> 00:19:17,157
‫הובילו אותי באולם הגדול שהיה מהמם.‬

389
00:19:18,242 --> 00:19:20,744
‫כל הרצפות עשויות מאבן יורק אמיתית.‬

390
00:19:20,911 --> 00:19:22,871
‫במרבית הסצנות היו 250 ניצבים,‬

391
00:19:23,038 --> 00:19:24,748
‫כולם בני 18 והם מתרוצצים,‬

392
00:19:24,915 --> 00:19:26,708
‫אז לא תניח רצפה מפלסטיק.‬

393
00:19:26,875 --> 00:19:28,210
‫היא חייבת להיות אמיתית.‬

394
00:19:28,377 --> 00:19:30,796
‫וכל הנרות הדלוקים תלויים מחוטים.‬

395
00:19:30,963 --> 00:19:32,589
‫אחד מהרגעים החביבים עליי ביותר בצילומים‬

396
00:19:32,756 --> 00:19:34,174
‫היה הרגע שבו כל הנרות המרחפים‬

397
00:19:34,341 --> 00:19:36,510
‫התחילו לשרוף את החבלים שחיברו אותם לתקרה,‬

398
00:19:36,677 --> 00:19:37,928
‫והם התחילו ליפול באולם הגדול.‬

399
00:19:38,095 --> 00:19:39,805
‫מאות נרות אמיתיים‬

400
00:19:39,972 --> 00:19:41,974
‫שהיו דלוקים באמת...‬
‫-אלוהים.‬

401
00:19:42,140 --> 00:19:44,685
‫...על חוטי דיג מהתקרה.‬

402
00:19:44,852 --> 00:19:46,520
‫כיום, הרוב היה נעשה‬
‫באמצעות אפקטים חזותיים.‬

403
00:19:46,687 --> 00:19:47,688
‫העובדה שזכינו באמת‬

404
00:19:47,855 --> 00:19:48,730
‫להיות בסט הזה.‬
‫-נכון.‬

405
00:19:48,897 --> 00:19:49,815
‫ממש מגניב.‬

406
00:19:49,982 --> 00:19:51,108
‫תודה לסטיוארט קרייג.‬
‫-כן.‬

407
00:19:51,275 --> 00:19:53,068
‫אנחנו אוהבים אותך, סטיוארט קרייג.‬
‫-כן.‬

408
00:20:03,579 --> 00:20:05,163
‫הסצנה הכי קשה לצילום הייתה קווידיץ',‬

409
00:20:05,330 --> 00:20:07,791
‫והצופים היו צריכים להבין את הכללים מייד.‬

410
00:20:07,958 --> 00:20:10,335
‫קווידיץ' הוא משחק קל מאוד להבנה.‬

411
00:20:10,794 --> 00:20:12,129
‫בכל קבוצה יש שבעה שחקנים.‬

412
00:20:12,296 --> 00:20:16,049
‫שלושה רודפים, שני חובטים,‬
‫שומר אחד ומחפש אחד.‬

413
00:20:16,383 --> 00:20:17,176
‫זה אתה.‬

414
00:20:17,342 --> 00:20:21,471
‫לכן ג'ו רולינג הכינה למעננו ספר חוקים,‬
‫ספר חוקים לקווידיץ',‬

415
00:20:21,638 --> 00:20:24,057
‫שמסביר כל פרט במשחק.‬

416
00:20:24,224 --> 00:20:24,975
‫- מגרש קווידיץ' -‬

417
00:20:25,142 --> 00:20:26,852
‫ואז עם סטיוארט קרייג, המעצב האומנותי שלנו,‬

418
00:20:27,019 --> 00:20:29,062
‫עוצב המראה של מגרש הקווידיץ',‬

419
00:20:29,229 --> 00:20:34,067
‫ונוצר מגרש בעל תחושה אותנטית ואמיתית ממש,‬

420
00:20:34,234 --> 00:20:37,029
‫למשחק שהוא לחלוטין לא אמיתי.‬

421
00:20:37,279 --> 00:20:41,325
‫המון אנרגיה והתלהבות. היכון, אקשן!‬

422
00:20:41,491 --> 00:20:42,451
‫היא מבקיעה!‬

423
00:20:42,618 --> 00:20:46,246
‫אנג'לינה ג'ונסון מבקיעה!‬
‫עשר נקודות לגריפינדור!‬

424
00:20:46,413 --> 00:20:48,665
‫תמיד רציתי לספר לך שהיה רגע‬

425
00:20:48,832 --> 00:20:50,542
‫ביום השני אולי, או השלישי.‬

426
00:20:50,709 --> 00:20:54,630
‫המצלמה מתמקדת עליך ואתה אומר,‬
‫"אנחנו לא הולכים הביתה. לא באמת".‬

427
00:20:54,796 --> 00:20:57,633
‫זו הרגשה מוזרה, לנסוע הביתה. נכון?‬

428
00:20:58,300 --> 00:21:01,386
‫אני לא נוסע הביתה. לא באמת.‬

429
00:21:02,095 --> 00:21:04,473
‫יש לי דמעות...‬
‫אני עדיין דומע כשאני חושב על זה.‬

430
00:21:04,640 --> 00:21:08,310
‫חשבתי, "הבחור הזה, הילד הזה,‬
‫הוא שחקן מדהים".‬

431
00:21:08,477 --> 00:21:10,646
‫תודה.‬
‫-ובאותו רגע‬

432
00:21:10,812 --> 00:21:12,898
‫נפתח למעננו בעצם עולם שלם,‬

433
00:21:13,065 --> 00:21:15,859
‫והסרט הראשון מזכיר מאוד ספר אגדות,‬
‫הוא מזמין מאוד...‬

434
00:21:16,026 --> 00:21:17,986
‫כן, מקסים ו...‬
‫-ברוכים הבאים להוגוורטס.‬

435
00:21:18,153 --> 00:21:20,656
‫עד שמגיעים לסוף הסרט.‬
‫-ואני ממס פרצוף של אדם.‬

436
00:21:20,822 --> 00:21:21,823
‫כן, בדיוק.‬

437
00:21:26,995 --> 00:21:29,706
‫הסרט הראשון היה להיט.‬
‫-כן.‬

438
00:21:29,873 --> 00:21:33,293
‫ברגע שהוא נהיה להיט‬
‫ואנשים קיבלו לא רק את הסרט‬

439
00:21:33,460 --> 00:21:34,837
‫אלא קיבלו את הליהוק...‬
‫-נכון, כן.‬

440
00:21:35,003 --> 00:21:36,713
‫היה לי כיף חיים בסרט השני.‬
‫-מגניב.‬

441
00:21:36,880 --> 00:21:39,174
‫"חדר הסודות", כי הייתי חופשי.‬

442
00:21:54,773 --> 00:22:00,237
‫- ערכי משפחת וויזלי -‬

443
00:22:03,532 --> 00:22:05,033
‫טוב, בואו.‬

444
00:22:06,410 --> 00:22:07,494
‫טוב, בואו.‬

445
00:22:12,666 --> 00:22:15,335
‫בוקר טוב, וויזלים.‬
‫-בוקר טוב, אבא.‬

446
00:22:16,086 --> 00:22:19,506
‫תמיד אהבתי כל סצנה‬
‫שבה כל הוויזלים היו ביחד,‬

447
00:22:19,673 --> 00:22:20,716
‫כמו הסצנות במחילה.‬

448
00:22:20,883 --> 00:22:23,635
‫תמיד הייתה אנרגיה מוטרפת.‬
‫כולם הגיבו זה לזה.‬

449
00:22:23,802 --> 00:22:24,887
‫- המחילה של משפחת וויזלי -‬

450
00:22:25,053 --> 00:22:26,763
‫העניין שזכור לי מהמחילה,‬

451
00:22:26,930 --> 00:22:28,140
‫שהיא כל הזמן השתנתה.‬

452
00:22:28,307 --> 00:22:30,184
‫היא התרחבה והתכווצה.‬

453
00:22:30,350 --> 00:22:33,353
‫רגע אחד הייתה אח גדולה עם אבקת פלו,‬

454
00:22:33,520 --> 00:22:35,939
‫ואז היא נהייתה קטנה יותר.‬

455
00:22:36,523 --> 00:22:38,984
‫כן, התפאורה הייתה חיה ונושמת. היא השתנתה.‬

456
00:22:39,151 --> 00:22:41,820
‫אני מרגישה שהתפקיד הכי שווה‬
‫היה להיות וויזלי ב"הארי פוטר".‬

457
00:22:41,987 --> 00:22:44,823
‫הייתה לנו מעין משפחת הוגוורטס,‬
‫אבל הרגשתי שזה מיוחד מאוד‬

458
00:22:44,990 --> 00:22:47,784
‫שהייתה משפחה ממשית נוספת.‬
‫-זה היה נפלא.‬

459
00:22:47,951 --> 00:22:50,037
‫כל הסצנות שהיו לנו בנוסף לשאר.‬

460
00:22:50,204 --> 00:22:51,705
‫ונפלא לעבוד עם ג'ולי.‬

461
00:22:51,872 --> 00:22:55,000
‫נהגנו להגיע לצילומים,‬
‫"שלום, אימא". "שלום, אבא."‬

462
00:22:55,167 --> 00:22:57,628
‫ג'ולי וולטרס שגילמה את אימא שלי,‬
‫גברת וויזלי,‬

463
00:22:57,794 --> 00:23:00,506
‫הייתה נפלאה ונהדרת כל כך איתי.‬

464
00:23:00,672 --> 00:23:03,300
‫היא ממש לקחה אותי תחת חסותה והיא הייתה‬

465
00:23:03,467 --> 00:23:05,135
‫דמות אם מושלמת.‬

466
00:23:05,302 --> 00:23:07,554
‫הייתי ממש קרוב אל התאומים.‬

467
00:23:07,721 --> 00:23:10,015
‫הם באמת היו כמו אחים בוגרים.‬

468
00:23:10,182 --> 00:23:13,143
‫ג'ולי וולטרס ומארק ויליאמס‬
‫היו כמו המשפחה השנייה שלי.‬

469
00:23:13,310 --> 00:23:15,020
‫הם תמיד נשארו בדמות,‬

470
00:23:15,187 --> 00:23:18,148
‫והיה להם מעין... הם היו מגיבים זה לזה.‬

471
00:23:18,315 --> 00:23:22,277
‫דמבלדום...‬
‫-מי? מי, יקירי?‬

472
00:23:22,444 --> 00:23:24,112
‫דמבלדור בוודאי יודע שאתה פה, הארי.‬

473
00:23:25,572 --> 00:23:26,406
‫קאט.‬

474
00:23:27,366 --> 00:23:29,910
‫לעצור. זה לא עובד.‬

475
00:23:30,786 --> 00:23:33,997
‫לא להאמין. אתם נראים נפלא. מה שלומכם?‬

476
00:23:34,164 --> 00:23:35,707
‫זה מדהים. מה שלום כולם?‬

477
00:23:35,874 --> 00:23:37,459
‫מצוין, תודה. איך אתה?‬
‫-טוב.‬

478
00:23:37,626 --> 00:23:40,087
‫זה מרגש כל כך.‬
‫זאת הפעם הראשונה שחזרתי מאז "אזקבאן".‬

479
00:23:40,254 --> 00:23:41,672
‫לא ידענו שתחזור.‬

480
00:23:42,506 --> 00:23:48,554
‫ערכי משפחת וויזלי... התחשבות, הכלה וכיף!‬

481
00:23:49,012 --> 00:23:52,307
‫הארי, אתה בטח יודע הכול על מוגלגים.‬

482
00:23:53,058 --> 00:23:56,228
‫מהו בדיוק התפקיד של ברווזון גומי?‬

483
00:23:56,728 --> 00:23:58,689
‫היה לנו טבעי מאוד להיות ביחד.‬

484
00:23:58,856 --> 00:24:01,942
‫זו הייתה משפחה, חוץ מאשר במובן החוקי.‬

485
00:24:02,109 --> 00:24:04,653
‫זה גם מה שמגניב בזה, לראות את הרגש הזה‬

486
00:24:04,820 --> 00:24:06,613
‫של קבלת האחר.‬

487
00:24:06,780 --> 00:24:09,908
‫ורואים את ההפך הגמור במשפחת מאלפוי.‬

488
00:24:10,075 --> 00:24:12,327
‫כן, זו תמיד השוואה מצוינת בין שתי המשפחות.‬

489
00:24:12,494 --> 00:24:14,329
‫יש ניגודיות מוחלטת.‬

490
00:24:15,122 --> 00:24:17,749
‫נו, נו, דראקו, תשחק יפה.‬

491
00:24:19,501 --> 00:24:20,502
‫מר פוטר.‬

492
00:24:20,669 --> 00:24:23,005
‫- תכירו את משפחת מאלפוי -‬

493
00:24:23,172 --> 00:24:26,341
‫לוציוס מאלפוי. אנחנו סוף סוף נפגשים.‬

494
00:24:26,508 --> 00:24:27,759
‫שמעתי על "הארי פוטר" לראשונה‬

495
00:24:27,926 --> 00:24:29,803
‫כי כולם קראו את הספרים בתחתית,‬
‫בכל מקום שנסעתי אליו.‬

496
00:24:29,970 --> 00:24:30,971
‫- ג'ייסון אייזקס‬
‫לוציוס -‬

497
00:24:31,513 --> 00:24:34,641
‫אני משוכנע שגילמתי בסוף את לוציוס‬
‫כי לא הייתי מעוניין בזה.‬

498
00:24:34,808 --> 00:24:37,352
‫הלכתי להיבחן לתפקיד‬
‫של גילדרוי לוקהארט וכריס אמר,‬

499
00:24:37,519 --> 00:24:39,646
‫"זה היה מעולה. אכפת לך להיבחן לתפקיד אחר?"‬

500
00:24:39,813 --> 00:24:42,191
‫עמדתי לגלם את קפטן הוק ב"פיטר פן" וחשבתי,‬

501
00:24:42,357 --> 00:24:44,526
‫"אני לא רוצה לגלם‬
‫שני נבלים בסיפורי ילדים",‬

502
00:24:44,693 --> 00:24:48,572
‫ונבחנתי בשיניים חשוקות, מריר נורא,‬

503
00:24:48,739 --> 00:24:51,158
‫ומובן שזה בדיוק מה שהיה נחוץ,‬

504
00:24:51,325 --> 00:24:54,411
‫וביקשו ממני לגלם את לוציוס,‬
‫ותודה לאל שביקשו.‬

505
00:24:54,953 --> 00:24:56,496
‫איך אתה מעז!‬

506
00:24:56,663 --> 00:24:59,791
‫הטעם להימצאות שלו בעלילה,‬
‫בעיניי, היה להסביר‬

507
00:24:59,958 --> 00:25:04,546
‫למה דראקו כזה בריון מחריד,‬
‫אכזרי וסדיסטי בבית הספר.‬

508
00:25:04,713 --> 00:25:09,551
‫שיער ג'ינג'י וגלימה שירשת מאחיך.‬
‫אתה מוכרח להיות ממשפחת וויזלי.‬

509
00:25:10,260 --> 00:25:15,432
‫דראקו הוא תוצר של הוריו.‬
‫ויש לו הורים איומים ממש.‬

510
00:25:15,599 --> 00:25:17,226
‫אילו האגריד היה ההשפעה העיקרית עליך,‬

511
00:25:17,392 --> 00:25:19,436
‫רוב הסיכויים שהיית אומר, "הכול טוב, אחי?"‬

512
00:25:19,603 --> 00:25:21,605
‫היית מקסים וחבקן גדול.‬

513
00:25:22,022 --> 00:25:23,357
‫הוא לא יפהפה?‬

514
00:25:23,732 --> 00:25:25,776
‫שיהיה בריא. תראו, הוא מזהה את אימא שלו!‬

515
00:25:30,614 --> 00:25:34,743
‫אם אבא שלך הוא פסיכופת שמנופף במקל קוברה,‬

516
00:25:34,910 --> 00:25:37,538
‫כנראה לא תהיה הברנש הכי חביב.‬

517
00:25:38,080 --> 00:25:39,581
‫שלושים ושבע, טייק ראשון, סמן למצלמה.‬

518
00:25:39,748 --> 00:25:45,879
‫טום, תזכור.‬
‫לאט, תספר סיפור אבל ברשעות. ברכות.‬

519
00:25:46,046 --> 00:25:47,422
‫היכון, ואקשן.‬

520
00:25:47,589 --> 00:25:49,508
‫הערצתי את טום מהשנייה שפגשתי אותו.‬

521
00:25:49,675 --> 00:25:52,469
‫הוא תמיד היה חמוד ממש.‬

522
00:25:52,636 --> 00:25:55,055
‫העבודה עם ג'ייסון הייתה תענוג אמיתי.‬

523
00:25:56,348 --> 00:25:58,976
‫למעשה, העבודה עם ג'ייסון‬
‫לא תמיד הייתה תענוג.‬

524
00:25:59,142 --> 00:26:05,482
‫הוא נהפך מיידית‬
‫לאדם הכי לא ידידותי ומחריד שפגשתי מעודי.‬

525
00:26:05,649 --> 00:26:07,276
‫אני רק זוכר שתפסתי אותו,‬

526
00:26:07,442 --> 00:26:09,987
‫והייתי הכי לא נעים שיכולתי,‬

527
00:26:10,153 --> 00:26:13,282
‫וראיתי איך פרצופו הקטן‬
‫חיפש כל הזמן אישור מצידי.‬

528
00:26:13,448 --> 00:26:15,993
‫הסצנה הראשונה שבה צולמתי ירדה בעריכה.‬

529
00:26:16,159 --> 00:26:17,411
‫היא בסצנות שירדו בעריכה.‬

530
00:26:17,578 --> 00:26:20,038
‫דראקו נגע במשהו. והשתמשתי במקל ואמרתי...‬

531
00:26:21,164 --> 00:26:23,333
‫אל תיגע בשום דבר, דראקו.‬

532
00:26:23,500 --> 00:26:25,419
‫אבל לא ידעתי עד כמה השיניים חדות,‬

533
00:26:25,586 --> 00:26:27,880
‫והן נכנסו היישר לידו הקטנה של טום,‬

534
00:26:28,046 --> 00:26:31,008
‫והוא הרים אליי מבט ובעיניו נקוו דמעות...‬

535
00:26:31,425 --> 00:26:32,259
‫כן, אבא.‬

536
00:26:32,426 --> 00:26:33,719
‫ואמרתי, "טום, אני ממש מצטער.‬

537
00:26:33,886 --> 00:26:36,221
‫לא ידעתי עד כמה הן חדות ועד כמה זה כבד".‬

538
00:26:36,388 --> 00:26:38,932
‫והוא אמר, "אני יודע. זה בסדר.‬
‫זה טוב לסצנה".‬

539
00:26:39,099 --> 00:26:40,601
‫הוא היה אבא מרושע,‬

540
00:26:40,934 --> 00:26:43,854
‫וכשאמרו "קאט", הוא ניגש לחבק ולומר,‬

541
00:26:44,021 --> 00:26:45,606
‫"הרבצתי לך חזק מדי?"‬

542
00:26:45,772 --> 00:26:48,192
‫הוא היה ממש ג'קיל והייד, האיש הזה.‬

543
00:26:56,825 --> 00:27:00,871
‫הארי פוטר, איזה כבוד.‬

544
00:27:01,038 --> 00:27:04,291
‫אני זוכר שאמרתי לחבר שקיבלתי איזה תפקיד.‬

545
00:27:04,458 --> 00:27:06,251
‫זה גמדון ב"הארי פוטר".‬

546
00:27:06,418 --> 00:27:12,257
‫וצווחות האושר והייאוש המוחלט‬

547
00:27:12,424 --> 00:27:15,844
‫מחוסר ההבנה שלי עד כמה הדמות הזאת חשובה.‬

548
00:27:16,011 --> 00:27:16,970
‫- טובי ג'ונס, דובי -‬

549
00:27:21,141 --> 00:27:24,520
‫צילמנו טייק והוא אמר, "תודה".‬
‫ואני הנפתי את הרגל קדימה,‬

550
00:27:24,686 --> 00:27:26,939
‫רכנתי והנפתי את המקל,‬

551
00:27:27,105 --> 00:27:30,025
‫וכריס אמר, "קאט. אפשר לנקות את הרצפה‬
‫היכן שג'ייסון החליק, בבקשה?"‬

552
00:27:30,192 --> 00:27:33,153
‫ואמרתי, "לא, לא החלקתי".‬
‫הוא אמר, "אז מה קרה?"‬

553
00:27:33,320 --> 00:27:35,656
‫ואמרתי, "בעטתי בדובי במורד המדרגות".‬

554
00:27:42,246 --> 00:27:45,874
‫וחשבתי, "זה יהיה כיף לא נורמלי".‬

555
00:27:47,292 --> 00:27:50,045
‫מר מאלפוי!‬

556
00:27:51,713 --> 00:27:53,131
‫יש לי משהו ששייך לך.‬

557
00:27:55,217 --> 00:27:56,969
‫הגרב מעורר רחמים, לא?‬

558
00:27:57,135 --> 00:27:59,972
‫ברמה מסוימת, אבל ברמה אחרת, הוא הכול.‬

559
00:28:00,138 --> 00:28:03,225
‫ולדעתי, זה היופי שבדמות.‬

560
00:28:03,392 --> 00:28:06,436
‫האדון נתן לדובי גרב.‬

561
00:28:06,603 --> 00:28:08,105
‫מה? אני לא נתתי...‬

562
00:28:09,064 --> 00:28:12,484
‫האדון הגיש לדובי ביגוד.‬

563
00:28:12,901 --> 00:28:15,696
‫דובי חופשי.‬

564
00:28:15,988 --> 00:28:20,367
‫אחד מהנושאים המרכזיים‬
‫הוא ברית החברים שמחזיקה מעמד.‬

565
00:28:35,090 --> 00:28:37,634
‫אז לך ולי היה אחד מהצחוקים הכי גדולים‬

566
00:28:37,801 --> 00:28:39,261
‫יחד עם ריצ'רד האריס.‬
‫-כן.‬

567
00:28:39,428 --> 00:28:43,473
‫הייתה לנו בובה אנימטרונית‬
‫של פוקס עוף החול,‬

568
00:28:43,640 --> 00:28:46,018
‫וזו הייתה ציפור אדומה וגדולה שלא קיימת.‬

569
00:28:46,185 --> 00:28:47,019
‫היא לא קיימת.‬

570
00:28:47,186 --> 00:28:49,688
‫היא לא הייתה לא מציאותית,‬
‫היא יכולה להתקיים, אני מניח.‬

571
00:28:49,855 --> 00:28:53,984
‫ריצ'רד נכנס והסתכל על עוף החול ואמר,‬

572
00:28:54,151 --> 00:28:57,070
‫"וואו, מאלפים את החיות האלה‬
‫בצורה נפלאה בימינו".‬

573
00:28:57,237 --> 00:29:00,616
‫כי הייתה מצלמה בתוך העיניים‬
‫כדי שהם יוכלו לראות את ריצ'רד מביט אליה,‬

574
00:29:00,782 --> 00:29:04,453
‫והם חשבו, "לא נרצה להרוס את הקסם.‬

575
00:29:04,620 --> 00:29:06,288
‫לכן ניתן לציפור להמשיך להגיב ולזוז".‬

576
00:29:06,455 --> 00:29:08,373
‫וזה נכנס לאיזו מחזוריות‬

577
00:29:08,540 --> 00:29:10,459
‫שריצ'רד חשב, "הציפור מגיבה אליי".‬

578
00:29:12,169 --> 00:29:14,588
‫יצורים מרתקים, עופות החול.‬

579
00:29:15,130 --> 00:29:17,925
‫הם מסוגלים לשאת משאות כבדים להדהים.‬

580
00:29:18,091 --> 00:29:21,512
‫לדמעות שלהם יש כוחות ריפוי.‬

581
00:29:21,678 --> 00:29:23,514
‫מעולם לא אמרנו לו.‬
‫-לא, מעולם לא אמרנו לו.‬

582
00:29:23,680 --> 00:29:24,890
‫הוא חשב שזו ציפור אמיתית.‬

583
00:29:25,057 --> 00:29:26,975
‫זה מטורף שהיה לנו חלק בזה.‬

584
00:29:27,142 --> 00:29:28,519
‫אני לא מכיר אדם נוסף‬

585
00:29:28,685 --> 00:29:30,103
‫שהיה מסוגל להתחיל את הסדרה כמוך.‬

586
00:29:30,270 --> 00:29:33,524
‫זה גורם לי להרגיש נפלא.‬
‫תמיד חשתי אשמה כי עזבתי.‬

587
00:29:33,690 --> 00:29:34,608
‫ממש כך.‬

588
00:29:34,775 --> 00:29:37,027
‫כשאמרתי לכם "שלום", חשבתי,‬

589
00:29:37,194 --> 00:29:39,488
‫"אני לא מאמין שאני עוזב אותם".‬

590
00:29:39,655 --> 00:29:44,201
‫אני חושב שלא מפרגנים לך מספיק על מה שהשגת‬

591
00:29:44,368 --> 00:29:47,120
‫בשני הסרטים הראשונים ועם כולנו,‬
‫אז תודה רבה לך.‬

592
00:29:47,287 --> 00:29:49,915
‫זו הייתה החוויה הנפלאה בחיי.‬

593
00:29:53,502 --> 00:29:58,257
‫"אתה אינך מסוגל להכיר בכך‬
‫שאין זה משנה באיזה מעמד מישהו נולד,‬

594
00:29:59,216 --> 00:30:01,802
‫אלא מה קורה איתו כשהוא גדל."‬

595
00:30:07,015 --> 00:30:08,267
‫- פרק 2‬
‫התבגרות -‬

596
00:30:08,433 --> 00:30:11,895
‫- "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן"‬
‫"הארי פוטר וגביע האש" -‬

597
00:30:12,229 --> 00:30:13,146
‫שלום.‬

598
00:30:13,313 --> 00:30:14,356
‫- גארי אולדמן‬
‫סיריוס בלק -‬

599
00:30:15,816 --> 00:30:16,650
‫- כיתת שיקויים -‬

600
00:30:16,817 --> 00:30:18,026
‫מה שלומך?‬

601
00:30:18,193 --> 00:30:21,321
‫טוב. תודה שבאת. תודה על השיחה.‬

602
00:30:22,364 --> 00:30:23,115
‫- הבריחה מאזקבאן -‬

603
00:30:23,282 --> 00:30:25,826
‫מי זה? האיש הזה.‬

604
00:30:26,827 --> 00:30:28,161
‫"מי זה"?‬

605
00:30:28,912 --> 00:30:31,206
‫זה סיריוס בלק, זה.‬

606
00:30:32,749 --> 00:30:35,460
‫סיריוס בלק הוא דמות מהותית ב"הארי פוטר".‬

607
00:30:35,627 --> 00:30:37,963
‫זה חלק מהמוטיבים של ג'ו,‬
‫"לא להסתכל על הקנקן".‬

608
00:30:38,130 --> 00:30:39,548
‫- דייוויד היימן - מפיק -‬

609
00:30:39,715 --> 00:30:42,759
‫הדימוי של סיריוס בלק כפושע‬
‫הוא זה שמוצג להארי.‬

610
00:30:42,926 --> 00:30:44,720
‫רוצח מסתובב לו חופשי.‬

611
00:30:45,095 --> 00:30:46,388
‫אתה מתכוון לסיריוס בלק?‬

612
00:30:47,055 --> 00:30:48,599
‫אבל מה לו ולי?‬

613
00:30:49,057 --> 00:30:53,061
‫ויחד עם זאת, כשהארי פוגש אותו‬
‫במהלך הסרט השלישי,‬

614
00:30:53,228 --> 00:30:56,690
‫הוא מגלה שהוא לא מי שנאמר לו שהוא.‬

615
00:30:56,857 --> 00:30:58,609
‫הוא מישהו שונה בתכלית.‬

616
00:30:58,775 --> 00:31:02,821
‫וגארי שחקן כה מרשים. אחת מהסיבות שבחרנו בו‬

617
00:31:02,988 --> 00:31:06,200
‫היא שיש לו כמובן יכולת להיות אפל,‬

618
00:31:06,366 --> 00:31:11,872
‫אבל יש לו כזו נשמה, וכזו חמימות פנימית.‬

619
00:31:12,331 --> 00:31:15,751
‫אפשר לשאול אותך,‬
‫מתי פנו אליך לראשונה לגלם את סיריוס?‬

620
00:31:15,918 --> 00:31:21,131
‫הייתי מודע ל"הארי פוטר",‬
‫אבל זה היה במידה רבה משהו לילדים.‬

621
00:31:21,298 --> 00:31:24,176
‫אנשים אמרו לי לקרוא את הספרים,‬
‫ויש לי ילדים,‬

622
00:31:24,343 --> 00:31:27,221
‫כך שזה עמד להיות איפשהו ביקום שלי.‬

623
00:31:27,763 --> 00:31:31,308
‫ואז נכנסה גישה קצת יותר אפלה,‬

624
00:31:31,475 --> 00:31:32,726
‫והספר היה מעניין.‬

625
00:31:32,893 --> 00:31:36,855
‫פגשתי את אלפונסו, ואני חושב שבשעתו‬
‫הוא היה הגורם העיקרי שמשך אותי.‬

626
00:31:37,022 --> 00:31:39,816
‫תזכרו, חבר'ה, שעליכם לטפל בצפרדעים שלכם.‬

627
00:31:39,983 --> 00:31:40,943
‫אל תדאג.‬

628
00:31:41,109 --> 00:31:44,613
‫ב"אזקבאן", יש התבגרות.‬

629
00:31:45,030 --> 00:31:49,785
‫הם חוצים מהילדות אל שנות הנעורים שלהם.‬

630
00:31:50,577 --> 00:31:52,329
‫בשני הסרטים הראשונים, הארי עדיין ילד.‬

631
00:31:52,496 --> 00:31:54,248
‫- אלפונסו קוארון - במאי -‬

632
00:31:54,540 --> 00:31:59,962
‫יש אופטימיות רבה יותר סביב הנימה עצמה.‬

633
00:32:00,712 --> 00:32:02,965
‫אף על פי כן, כשהוא חוגג 13,‬

634
00:32:03,131 --> 00:32:07,344
‫יש עננה גדולה שמעיבה על סביבתו של הארי,‬

635
00:32:07,803 --> 00:32:11,056
‫והיינו צריכים להעביר את זה, גם עיצובית.‬

636
00:32:20,023 --> 00:32:20,941
‫מה קורה?‬

637
00:32:22,568 --> 00:32:24,570
‫לא יודע. אולי יש תקלה.‬

638
00:32:33,579 --> 00:32:36,999
‫ב"האסיר מאזקבאן" הייתה תחושה‬
‫של עידן חדש לגמרי, למעשה.‬

639
00:32:38,333 --> 00:32:39,877
‫הסיפור אפל בהרבה.‬

640
00:32:40,043 --> 00:32:41,086
‫- רופרט גרינט‬
‫רון וויזלי -‬

641
00:32:41,253 --> 00:32:43,881
‫היו בו הרבה נושאים בוגרים.‬

642
00:32:44,047 --> 00:32:49,303
‫תיאורי הסוהרסנים‬
‫של ג'יי קיי רולינג מפחידים מאוד,‬

643
00:32:50,304 --> 00:32:53,140
‫ורציתי מאוד להעביר את התחושה שהסוהרסנים,‬

644
00:32:53,307 --> 00:32:57,728
‫מה שהם עושים זה לשאוב את השמחה,‬

645
00:32:58,187 --> 00:33:02,149
‫שהם שואבים את המהות של הארי,‬

646
00:33:02,983 --> 00:33:07,988
‫אבל אני חושב שהחלק הכי חשוב‬
‫בהשגת המטרה הזאת היה המשחק של דן.‬

647
00:33:09,990 --> 00:33:12,826
‫מתי היה "אזקבאן"... בן כמה היית?‬

648
00:33:12,993 --> 00:33:14,161
‫ארבע עשרה.‬

649
00:33:14,578 --> 00:33:16,371
‫באמת? כשנפגשנו לראשונה?‬
‫-כן.‬

650
00:33:16,538 --> 00:33:20,459
‫אני חושב שהיה לי קטע אבהי טבעי.‬

651
00:33:26,965 --> 00:33:28,884
‫אתה תהרוג אותי, הארי?‬

652
00:33:29,051 --> 00:33:32,262
‫האדם הראשון שאני זוכר‬
‫שהשתאיתי ממנו כשהוא בא‬

653
00:33:32,429 --> 00:33:34,056
‫היה גארי אולדמן.‬
‫-אני זוכרת את זה.‬

654
00:33:34,223 --> 00:33:36,975
‫את זוכרת שהתחרפנתי?‬
‫-אני זוכרת שעשית לי שיחה שלמה על גארי.‬

655
00:33:37,142 --> 00:33:39,520
‫כן, אמרת, "תקשיבי, אמה,‬
‫את צריכה להיות רגועה,‬

656
00:33:39,686 --> 00:33:42,064
‫כי גארי אולדמן... זה עניין ממש רציני,‬

657
00:33:42,231 --> 00:33:44,650
‫ואת צריכה להיות רגועה". ואמרתי, "טוב".‬

658
00:33:44,816 --> 00:33:47,402
‫שזו הייתה בעצם השלכה של הפחדים שלי,‬

659
00:33:47,569 --> 00:33:50,906
‫כי חשבתי, "דן, אתה צריך להיות רגוע.‬
‫האיש הזה הוא עניין רציני".‬

660
00:33:52,324 --> 00:33:54,952
‫דן היה טיפה מבוהל בהתחלה,‬

661
00:33:55,536 --> 00:33:57,538
‫וגארי היה נדיב להדהים‬

662
00:33:57,704 --> 00:33:59,373
‫כאדם אבל גם כשחקן,‬

663
00:33:59,540 --> 00:34:04,503
‫והוא אימץ אותו מיידית‬
‫ושיתף אותו בתהליך המשחק.‬

664
00:34:05,128 --> 00:34:07,798
‫היה ממש מקסים לראות את שניהם.‬

665
00:34:08,382 --> 00:34:12,219
‫וזה היה כמעט שיקוף של היחסים ביניהם,‬

666
00:34:12,386 --> 00:34:16,931
‫כי במובנים רבים,‬
‫הארי הפך את סיריוס בלק לטוטם,‬

667
00:34:17,391 --> 00:34:22,728
‫הטוטם שהוא בלתי נגיש ומפחיד במובנים רבים.‬

668
00:34:22,896 --> 00:34:24,940
‫וזה לא היה שונה מהסרט,‬

669
00:34:25,107 --> 00:34:27,442
‫שכשהם מגלים מי הם באמת,‬

670
00:34:27,609 --> 00:34:30,027
‫אז נוצר לפתע חיבור מדהים.‬

671
00:34:30,195 --> 00:34:32,281
‫ראו אותם בין הצילומים,‬

672
00:34:32,447 --> 00:34:35,199
‫יושבים ביחד, מדברים וצוחקים,‬

673
00:34:35,367 --> 00:34:38,328
‫ואפשר היה לראות,‬
‫לפי האופן שבו דן הביט בגארי,‬

674
00:34:38,495 --> 00:34:41,956
‫את ההערצה והכבוד שהוא רחש לו.‬

675
00:34:42,123 --> 00:34:43,375
‫כל הדברים בצריף המצווח בסוף,‬

676
00:34:43,542 --> 00:34:45,793
‫הרגשתי שאני, רופרט ואמה‬
‫צפינו בטניס בסצנה הזאת,‬

677
00:34:45,960 --> 00:34:47,880
‫וחשבנו, "זה משחק, חבר'ה.‬

678
00:34:48,045 --> 00:34:50,132
‫לזה כולנו צריכים לכוון".‬

679
00:34:50,591 --> 00:34:52,259
‫היו שם טים ספול‬

680
00:34:52,426 --> 00:34:54,761
‫ואלן ריקמן האחד והיחיד.‬
‫-כן.‬

681
00:34:54,928 --> 00:34:58,265
‫דייוויד ת'יוליס, אתה, אמה, רופרט.‬

682
00:34:58,432 --> 00:35:00,559
‫ממש נחמד מצידך לכלול‬
‫אותי, את אמה ואת רופרט בחבורה הזאת.‬

683
00:35:00,726 --> 00:35:04,396
‫לראות אתכם משחקים,‬
‫אבל גם פשוט לראות אתכם כאנשים,‬

684
00:35:04,563 --> 00:35:06,523
‫ולראות את השחקנים המדהימים האלה‬

685
00:35:06,690 --> 00:35:08,734
‫ולחשוב, "כן, אתם סתם אנשים",‬

686
00:35:08,901 --> 00:35:10,235
‫והייתם נהנים בין לבין,‬

687
00:35:10,402 --> 00:35:12,738
‫וכל התהליך לא חייב להיות סבל.‬
‫זה יכול להיות רציני,‬

688
00:35:12,905 --> 00:35:14,907
‫ולפעמים הראית לי את הקסם שבזה,‬

689
00:35:15,073 --> 00:35:16,325
‫וזה היה חשוב מאוד.‬

690
00:35:16,491 --> 00:35:17,242
‫בוא נהרוג אותו!‬

691
00:35:17,409 --> 00:35:19,536
‫חכה!‬
‫-חיכיתי מספיק!‬

692
00:35:20,662 --> 00:35:22,080
‫שתים עשרה שנים חיכיתי!‬

693
00:35:23,540 --> 00:35:24,750
‫ועוד באזקבאן!‬

694
00:35:25,417 --> 00:35:29,046
‫בחיים לא צילמתי סצנה‬
‫עם שחקנים מדהימים כל כך.‬

695
00:35:29,463 --> 00:35:30,714
‫זו סצנה ארוכה מאוד.‬

696
00:35:30,881 --> 00:35:33,675
‫זו סצנה עם הרבה תפניות במהלכה.‬

697
00:35:33,842 --> 00:35:35,427
‫והיא הייתה כיף גדול.‬

698
00:35:35,594 --> 00:35:38,764
‫זו סצנה מותחת,‬
‫שהרבה דברים מוטלים בה על הכף.‬

699
00:35:38,931 --> 00:35:41,767
‫לא! בטחתי בך!‬

700
00:35:41,934 --> 00:35:45,229
‫ורואים אצל רופרט, אמה ודן‬

701
00:35:45,395 --> 00:35:47,814
‫שהם מסורים לגמרי לסצנה.‬

702
00:35:48,440 --> 00:35:51,652
‫אני אוהב אותה. יש לי זיכרון נפלא ממנה.‬

703
00:35:51,818 --> 00:35:54,905
‫אמרתי לדמבלדור‬
‫שאתה עזרת לחבר ותיק להיכנס לטירה,‬

704
00:35:55,072 --> 00:35:57,032
‫והינה ההוכחה לכך.‬

705
00:35:57,199 --> 00:35:58,242
‫ממש מבריק, סנייפ.‬

706
00:35:58,408 --> 00:36:00,911
‫שוב מיקדת את שכלך המבריק בבעיה‬

707
00:36:01,078 --> 00:36:02,955
‫וכהרגלך הגעת למסקנה הלא נכונה.‬

708
00:36:04,331 --> 00:36:05,874
‫תמיד אהבתי את הדמות של סיריוס.‬

709
00:36:06,041 --> 00:36:07,835
‫אני אוהב את היחסים שיש להארי ולסיריוס.‬

710
00:36:08,001 --> 00:36:09,545
‫הוא כמו דוד מגניב,‬

711
00:36:09,711 --> 00:36:11,630
‫אבל גם דמות של אח בוגר ו...‬
‫-כן.‬

712
00:36:11,797 --> 00:36:14,466
‫הוא מתואר כנבל,‬

713
00:36:14,633 --> 00:36:19,805
‫ואז יש תפנית, כשאומרים,‬
‫"הפלילו אותו. הוא בחור טוב".‬

714
00:36:19,972 --> 00:36:22,349
‫הוא אדיב כל כך וחם ומגניב.‬

715
00:36:22,516 --> 00:36:24,101
‫הוא די מגניב.‬

716
00:36:24,268 --> 00:36:27,688
‫כן.‬
‫-הלוואי שהייתי רואה את התמונה כולה.‬

717
00:36:27,855 --> 00:36:30,732
‫אנחנו גילינו רק...‬
‫-כן, מספר לספר.‬

718
00:36:30,899 --> 00:36:32,860
‫אני לא יודע אם אתה, כי היית הארי...‬
‫-אני לא.‬

719
00:36:33,026 --> 00:36:34,778
‫רק ריקמן. ריקמן ידע וזהו זה.‬

720
00:36:34,945 --> 00:36:37,114
‫ריקמן?‬
‫-היה לו מידע פנים.‬

721
00:36:37,281 --> 00:36:38,407
‫איך הוא סידר את זה?‬

722
00:36:38,574 --> 00:36:40,158
‫בשלב מוקדם מאוד הוא אמר לג'ו,‬

723
00:36:40,325 --> 00:36:43,078
‫הוא אמר,‬
‫"אני חושב שאני צריך לדעת מה קורה".‬

724
00:36:43,245 --> 00:36:44,454
‫"אני צריך לדעת."‬

725
00:36:45,414 --> 00:36:48,750
‫רק תן לי סיבה! אני מתחנן!‬

726
00:36:48,917 --> 00:36:51,503
‫מתאים לריקמן לדעת, נכון?‬
‫-אכן, כן.‬

727
00:36:51,670 --> 00:36:53,463
‫והוא לא סיפר לכריס, הוא לא סיפר לאיש.‬

728
00:36:53,630 --> 00:36:55,716
‫כריס היה אומר לו,‬
‫"למה אתה עושה את זה ככה?"‬

729
00:36:55,883 --> 00:36:57,426
‫הוא אמר, "אספר לך אחר כך".‬

730
00:37:02,389 --> 00:37:05,434
‫כן, "אתה תגלה. זה לשותפי סוד בלבד".‬

731
00:37:05,601 --> 00:37:06,560
‫אנחנו נגיע לזה.‬

732
00:37:07,019 --> 00:37:10,189
‫דן לא היה ילד שחקן. הוא היה אחד מהשחקנים.‬

733
00:37:10,355 --> 00:37:14,109
‫אלפונסו אמר, "עכשיו אתם מתבגרים.‬
‫אתייחס אליכם כאל מתבגרים".‬

734
00:37:14,276 --> 00:37:15,277
‫והוא היה הראשון‬

735
00:37:15,444 --> 00:37:17,946
‫שנתן לנו שיעורי בית.‬
‫-כן.‬

736
00:37:18,113 --> 00:37:19,406
‫להשתחרר.‬

737
00:37:19,573 --> 00:37:22,868
‫הוא רצה להכיר אותנו, לכן הוא נתן לנו תרגיל‬

738
00:37:23,035 --> 00:37:26,288
‫שבו הוא ביקש מאיתנו‬
‫לכתוב חיבור בתור הדמות.‬

739
00:37:28,957 --> 00:37:31,960
‫הוא אמר,‬
‫"אתם מכירים את הדמויות האלה בשלב הזה‬

740
00:37:32,127 --> 00:37:35,088
‫טוב יותר מכפי שאי פעם אוכל להבין אותן,‬

741
00:37:35,255 --> 00:37:36,381
‫אז תספרו לי אתם".‬

742
00:37:36,548 --> 00:37:40,177
‫ואחרי בערך חצי עמוד פוליו, חשבתי,‬

743
00:37:40,344 --> 00:37:42,262
‫"אני מרגיש שכיסיתי הכול.‬

744
00:37:42,429 --> 00:37:45,557
‫ג'ו כתבה 500 עמודים על זה,‬

745
00:37:45,724 --> 00:37:48,227
‫אבל אני מרגיש שהעמוד הזה די מסכם את זה.‬

746
00:37:48,393 --> 00:37:50,437
‫יופי, טוב. כן. מגניב.‬
‫אני גאה בזה. אגיש את זה".‬

747
00:37:50,604 --> 00:37:56,068
‫מובן שאמה כתבה משהו כמו 12 עמודים.‬
‫הם היו כתובים בצורה יפהפייה.‬

748
00:37:56,610 --> 00:38:00,072
‫רופרט לא הגיש שום דבר.‬

749
00:38:00,239 --> 00:38:01,406
‫אני לא עשיתי את זה.‬

750
00:38:01,573 --> 00:38:03,825
‫ואמרתי, "רופרט, איפה המטלה שלך?"‬

751
00:38:03,992 --> 00:38:08,830
‫הוא אמר, "טוב,‬
‫חשבתי שרון לא היה עושה את זה...‬

752
00:38:10,290 --> 00:38:12,000
‫אז לא עשיתי את זה".‬

753
00:38:12,167 --> 00:38:14,336
‫למזלי, אלפונסו די הבין‬

754
00:38:14,503 --> 00:38:17,422
‫שזה מתאים לדמות שלי לא לעשות את זה.‬

755
00:38:17,589 --> 00:38:21,009
‫רופרט הוא רון.‬

756
00:38:21,593 --> 00:38:23,971
‫הוא רון במאת האחוזים.‬

757
00:38:24,847 --> 00:38:29,059
‫המשחק של אמה נטול מאמץ.‬

758
00:38:29,226 --> 00:38:30,477
‫היא עושה הרבה הכנות.‬

759
00:38:30,644 --> 00:38:34,565
‫כשמצלמים את הסצנות,‬
‫זה כאילו הכול זורם ממנה.‬

760
00:38:34,731 --> 00:38:37,651
‫למען האמת, הם שחקנים נהדרים.‬

761
00:38:38,944 --> 00:38:41,780
‫סיריוס בלק מוצא גאולה‬

762
00:38:41,947 --> 00:38:46,243
‫כשהארי מבין מי הוא באמת.‬

763
00:38:46,410 --> 00:38:50,038
‫זה רגע של שחרור אדיר, של חירות אדירה.‬

764
00:38:50,205 --> 00:38:53,041
‫וכל זה מועבר בצורה סמלית‬

765
00:38:53,208 --> 00:38:57,296
‫כששניהם עפים בלילה, תחת הלבנה.‬

766
00:39:02,759 --> 00:39:04,344
‫זו הייתה מעין משפחה, לא?‬

767
00:39:04,511 --> 00:39:08,056
‫כן.‬
‫-יותר מכל חוויה אחרת.‬

768
00:39:08,223 --> 00:39:09,766
‫זה לא קיים בקולנוע,‬

769
00:39:09,933 --> 00:39:13,103
‫כי אתה עובד עם חבורת אנשים,‬
‫אתה מתיידד איתם,‬

770
00:39:13,270 --> 00:39:16,064
‫ואת רובם לא תראה שוב.‬

771
00:39:16,440 --> 00:39:19,401
‫אבל ב"הארי פוטר" היינו חוזרים,‬

772
00:39:19,568 --> 00:39:21,904
‫וזה מה שהפך את זה...‬

773
00:39:22,070 --> 00:39:25,282
‫בין דברים רבים, מה שייחד את זה מאוד.‬

774
00:39:25,449 --> 00:39:28,410
‫כן, יש תחושה שבכך שמשתתפים בסרטים האלה,‬

775
00:39:28,577 --> 00:39:29,703
‫זוכים להיות חלק מתולדות הקולנוע.‬

776
00:39:32,372 --> 00:39:36,376
‫- עידן גדול חדש -‬

777
00:39:39,588 --> 00:39:45,135
‫הוגוורטס נבחר לארח‬
‫את טורניר הקוסמים המשולש.‬

778
00:39:47,596 --> 00:39:52,267
‫"גביע האש"... לעשות את כל הדברים‬
‫של טורניר הקוסמים המשולש,‬

779
00:39:52,434 --> 00:39:55,771
‫היה מקסים כל כך להיות מופתעים‬

780
00:39:55,938 --> 00:39:59,358
‫והמומים ולהיסחף על ידי‬

781
00:40:00,359 --> 00:40:04,238
‫הקסם של הסצנות ולהיות מופתעים.‬

782
00:40:04,404 --> 00:40:07,324
‫אני זוכרת שראיתי את תלמידות בובאטון‬
‫מגיעות עם הכניסה שלהן‬

783
00:40:07,491 --> 00:40:08,784
‫ואת תלמידי דורמשטרנג.‬

784
00:40:09,785 --> 00:40:10,869
‫זה היה ממש מגניב.‬

785
00:40:13,205 --> 00:40:15,707
‫בסרט הרביעי רצינו במאי בריטי.‬

786
00:40:15,874 --> 00:40:17,376
‫רצינו משהו תיאטרלי מאוד.‬

787
00:40:17,543 --> 00:40:18,836
‫קאט! תודה רבה.‬

788
00:40:19,336 --> 00:40:23,924
‫מייק הוא אדם נלהב, קולני,‬

789
00:40:24,758 --> 00:40:25,884
‫מלא תשוקה.‬

790
00:40:27,803 --> 00:40:29,429
‫הוא היה במאי מושלם לסרט הזה.‬

791
00:40:29,596 --> 00:40:32,057
‫זה היה סרט ממש בומבסטי,‬

792
00:40:32,224 --> 00:40:35,936
‫מפוצץ באקשן, נפלא ואקסצנטרי.‬

793
00:40:36,103 --> 00:40:37,187
‫אני אוהב את מייק. הוא היה נפלא.‬

794
00:40:37,354 --> 00:40:39,690
‫היה נדמה שהוא לקוח מהספרים.‬

795
00:40:39,857 --> 00:40:42,609
‫הוא היה כמו דמות מהוגוורטס.‬

796
00:40:42,776 --> 00:40:44,945
‫הספר הרביעי הוא הגדול מכולם.‬

797
00:40:45,112 --> 00:40:46,572
‫אורכו כ-900 עמודים, זה מעצור לדלת.‬

798
00:40:46,738 --> 00:40:47,948
‫- מייק ניואל - במאי -‬

799
00:40:48,115 --> 00:40:49,032
‫זו לבנת בניין.‬

800
00:40:49,199 --> 00:40:50,492
‫אקשן!‬

801
00:40:50,659 --> 00:40:54,246
‫וחשבתי שעל מנת שזה ממש ימסמר‬

802
00:40:54,413 --> 00:40:56,999
‫את החמודים הקטנים למקומם,‬

803
00:40:57,165 --> 00:41:01,628
‫חייבת להיות לזה ליבה אנרגטית גדולה.‬

804
00:41:02,796 --> 00:41:04,756
‫הוא כמו זיקוק מלא אנרגיה.‬

805
00:41:04,923 --> 00:41:07,009
‫הוא מתלהב מאוד מדברים,‬

806
00:41:07,176 --> 00:41:10,762
‫ויש לו איכויות ממש מקסימות וילדותיות.‬

807
00:41:11,513 --> 00:41:12,931
‫הוא גם אהב את ההומור,‬

808
00:41:13,098 --> 00:41:15,392
‫ותמיד ניסה למצוא אותו בכל סצנה.‬

809
00:41:15,559 --> 00:41:18,562
‫ככל הנראה, רק אחרי כמה סרטים‬

810
00:41:18,729 --> 00:41:20,272
‫התחלתי להרגיש לחוץ.‬

811
00:41:20,439 --> 00:41:23,400
‫ואני זוכר...‬
‫-המצב השתנה כשקולומבוס עזב,‬

812
00:41:23,567 --> 00:41:24,735
‫זה בפירוש היה שונה במקצת.‬

813
00:41:24,902 --> 00:41:26,820
‫הייתה אווירה שונה. אני חושב שמייק ניואל...‬

814
00:41:26,987 --> 00:41:28,405
‫מייק התייחס אלינו כמו למבוגרים.‬

815
00:41:28,572 --> 00:41:29,615
‫זה העניין?‬
‫-כן.‬

816
00:41:29,781 --> 00:41:31,533
‫אני מניח שזה כך.‬
‫-כן.‬

817
00:41:31,700 --> 00:41:32,618
‫- מארק ויליאמס‬
‫ארתור וויזלי -‬

818
00:41:32,784 --> 00:41:33,785
‫נהנינו בצילומים.‬

819
00:41:36,872 --> 00:41:40,167
‫התאומים וויזלי, שחיבבתי מאוד,‬

820
00:41:40,334 --> 00:41:42,127
‫הם היו צריכים לריב.‬

821
00:41:42,878 --> 00:41:45,839
‫צילמנו את הסצנה שבה פרד וג'ורג' נדחים‬

822
00:41:46,006 --> 00:41:47,257
‫מהשתתפות בטורניר הקוסמים המשולש.‬

823
00:41:47,424 --> 00:41:50,135
‫וחבשנו פאות וזקנים,‬

824
00:41:50,302 --> 00:41:51,470
‫נראינו כמו קשישים.‬

825
00:41:51,637 --> 00:41:54,473
‫ומייק אמר, "טוב,‬
‫אני חושב שתתעצבנו זה על זה ממש,‬

826
00:41:54,640 --> 00:41:56,225
‫אני חושב שאתם צריכים לריב בגלל זה".‬

827
00:41:56,391 --> 00:41:57,518
‫שניהם היו די...‬

828
00:41:59,019 --> 00:42:00,395
‫עדינים.‬

829
00:42:00,938 --> 00:42:02,064
‫קאט!‬

830
00:42:02,231 --> 00:42:04,650
‫ואמרתי, "בחייכם, בנים. באמת? זו מריבה".‬

831
00:42:04,816 --> 00:42:06,777
‫מייק ניגש ואמר, "לא ולא".‬

832
00:42:06,944 --> 00:42:07,945
‫טוב, מי רוצה לריב?‬

833
00:42:08,529 --> 00:42:11,323
‫וכמו אידיוט אמרתי, "כן, טוב".‬

834
00:42:11,490 --> 00:42:15,911
‫מובן שאני הייתי‬
‫אדון שמנמן בן 60 בשלב ההוא,‬

835
00:42:16,537 --> 00:42:20,290
‫ו... ממש לא הייתי צריך לעשות את זה.‬

836
00:42:20,457 --> 00:42:24,878
‫אז הוא צלל לעברי, ופשוט עשה ככה.‬

837
00:42:25,754 --> 00:42:27,965
‫ואני אמרתי על זה, "טוב".‬
‫אז עשיתי לו אותו דבר.‬

838
00:42:28,131 --> 00:42:30,968
‫אני זוכר שאחזתי בו במותניים,‬

839
00:42:31,134 --> 00:42:33,387
‫וניסיתי להטיח אותו מצד לצד,‬

840
00:42:33,554 --> 00:42:36,056
‫וסדקתי כמה צלעות.‬

841
00:42:36,223 --> 00:42:39,560
‫כך שהתייסרתי נורא מאותו שלב.‬

842
00:42:39,726 --> 00:42:42,020
‫אבל כמובן, מה שהיה נפלא,‬

843
00:42:42,187 --> 00:42:44,815
‫שיצאתי טמבל מוחלט,‬

844
00:42:44,982 --> 00:42:47,609
‫וזה שיפר את ההרגשה של כולם.‬

845
00:42:47,860 --> 00:42:50,696
‫נכון שאסור לשבור לבמאי צלע?‬

846
00:42:55,784 --> 00:43:00,581
‫- קסם באוויר -‬

847
00:43:02,583 --> 00:43:03,709
‫ב"גביע האש",‬

848
00:43:03,876 --> 00:43:06,712
‫הסרט עוסק במתבגרים,‬

849
00:43:06,879 --> 00:43:08,630
‫בהתאהבויות ראשונות,‬

850
00:43:08,797 --> 00:43:11,091
‫בהזמנה של מישהו לדייט, לנשף חג המולד.‬

851
00:43:11,258 --> 00:43:14,178
‫הם פשוט שיקפו את כל השלבים המביכים שעוברים‬

852
00:43:14,344 --> 00:43:16,513
‫כמתבגר, וזו גם הייתה ההרגשה,‬

853
00:43:16,680 --> 00:43:19,057
‫כי עברנו, פשוטו כמשמעו, אותן חוויות.‬

854
00:43:19,224 --> 00:43:21,894
‫כמות ההכנות והאימונים‬

855
00:43:22,060 --> 00:43:25,063
‫שאמה ואני עשינו זה לזה,‬
‫למשל בשליחת הודעות למין השני.‬

856
00:43:25,230 --> 00:43:27,316
‫למשל, אם היא שלחה הודעה לבן,‬
‫או שאני שלחתי הודעה לבת, אמרתי,‬

857
00:43:27,482 --> 00:43:28,942
‫"היא שלחה לי כמות כזו של נשיקות בחזרה.‬

858
00:43:29,109 --> 00:43:30,652
‫מה לעשות? זה סיוט".‬

859
00:43:30,819 --> 00:43:34,323
‫היה בינינו קטע של אח בוגר ואחות צעירה.‬

860
00:43:34,907 --> 00:43:38,452
‫זה היה סרט מעניין מאוד‬
‫מבחינת ההורמונים הרבים שהתעופפו סביב.‬

861
00:43:39,203 --> 00:43:43,415
‫היו התאהבויות ואנשים יצאו זה עם זה ונפרדו,‬

862
00:43:43,582 --> 00:43:45,375
‫בדיוק כמו שקורה...‬
‫בדיוק כמו שקרה לי בבית הספר.‬

863
00:43:45,542 --> 00:43:46,460
‫- מת'יו לואיס‬
‫נוויל לונגבוטום -‬

864
00:43:46,627 --> 00:43:48,212
‫זו הייתה סביבה זהה,‬

865
00:43:48,378 --> 00:43:50,631
‫אלא שזה קרה‬
‫בשיעור התגוננות מפני כוחות האופל.‬

866
00:43:54,176 --> 00:43:57,304
‫הסרט הזה היה בשיא ההורמונים, לפחות אצלי.‬

867
00:44:01,308 --> 00:44:02,643
‫זה היה בדיוק מה שמצפים,‬

868
00:44:02,809 --> 00:44:04,895
‫והסרט הרביעי במיוחד, זה שהיו בו...‬

869
00:44:05,062 --> 00:44:07,356
‫התלמידות מבובאטון והתלמידים מדורמשטרנג.‬

870
00:44:07,523 --> 00:44:11,568
‫כך שממילא הייתה חבורת מתבגרים הורמונליים,‬

871
00:44:11,735 --> 00:44:13,445
‫ואז הביאו שתי חבורות ענקיות‬

872
00:44:13,612 --> 00:44:17,449
‫של אנשים חדשים,‬
‫שכולם יפים בכוונה, בשביל הסרט.‬

873
00:44:18,367 --> 00:44:19,910
‫כך שזה... כן, זה היה...‬

874
00:44:20,077 --> 00:44:21,662
‫בסרט הזה הכול התפרץ.‬

875
00:44:22,496 --> 00:44:24,498
‫למה הן תמיד חייבות להסתובב בחבורות?‬

876
00:44:25,123 --> 00:44:29,545
‫הוא בעצם מתבגר גמלוני בצורה שגרתית מאוד,‬

877
00:44:29,711 --> 00:44:32,714
‫ואני מניח שזה די לא שגרתי‬
‫לדמות הגיבור בסרט.‬

878
00:44:33,215 --> 00:44:36,009
‫אתה הורג דרקונים.‬
‫אם אתה לא יכול להשיג דייט, מי יכול?‬

879
00:44:36,176 --> 00:44:37,845
‫אני חושב שכרגע אני מעדיף את הדרקון.‬

880
00:44:38,011 --> 00:44:41,265
‫ג'ו כתבה את דמותו‬
‫בצורה חביבה מאוד באותן שנים,‬

881
00:44:41,431 --> 00:44:44,268
‫ואני חש שזה לא דרש...‬

882
00:44:44,434 --> 00:44:49,857
‫מאמץ אדיר מצידי להתחבר לגמלוניות שלי,‬

883
00:44:50,023 --> 00:44:51,400
‫ולצד החנוני שלי כמתבגר.‬

884
00:44:51,567 --> 00:44:52,609
‫צ'ו?‬

885
00:44:53,610 --> 00:44:54,444
‫כן?‬

886
00:44:56,905 --> 00:44:58,907
‫רק תהיתי אם אולי תרצי לבוא איתי לנשף?‬

887
00:45:00,325 --> 00:45:02,119
‫סליחה? לא הבנתי.‬

888
00:45:02,286 --> 00:45:04,329
‫ניכר שזה סיפור של התבגרות.‬

889
00:45:07,749 --> 00:45:11,962
‫אחת מהסצנות הגדולות ביותר‬
‫הייתה נשף חג המולד.‬

890
00:45:12,129 --> 00:45:16,341
‫נשף חג המולד הוא לפני הכול...‬

891
00:45:17,384 --> 00:45:18,594
‫נשף ריקודים.‬

892
00:45:19,887 --> 00:45:22,598
‫הסצנה שבה התלמידים לומדים לרקוד‬

893
00:45:22,764 --> 00:45:25,517
‫הייתה די דומה לנשף טיפוסי‬
‫בבית הספר בגיל הזה.‬

894
00:45:25,684 --> 00:45:28,187
‫יש בנות בצד אחד ובנים בצד השני.‬

895
00:45:28,353 --> 00:45:30,731
‫היינו באולם גדול באוקספורד.‬

896
00:45:30,898 --> 00:45:32,691
‫מגי בדיוק באמצע והיא אומרת,‬

897
00:45:32,858 --> 00:45:34,610
‫"טוב, אלמד אתכם לרקוד".‬

898
00:45:34,776 --> 00:45:36,778
‫מובן שהיא בוחרת ברופרט,‬

899
00:45:36,945 --> 00:45:38,614
‫והיא אומרת...‬

900
00:45:38,780 --> 00:45:41,617
‫הנח את יד ימינך על מותני.‬

901
00:45:41,783 --> 00:45:42,618
‫איפה?‬

902
00:45:42,784 --> 00:45:46,288
‫הילד בן 14, והוא יודע להצחיק.‬

903
00:45:46,455 --> 00:45:47,748
‫זה מעולה.‬

904
00:45:48,498 --> 00:45:51,168
‫בקטע מוזר, הרגשתי די נבוך מזה.‬
‫לא ממש ידעתי...‬

905
00:45:51,335 --> 00:45:54,421
‫מעולם לא רקדתי עם גברת לפני כן,‬

906
00:45:54,588 --> 00:45:56,256
‫כך שזה היה עניין חדש למדי.‬

907
00:45:57,216 --> 00:45:59,051
‫לעולם לא תיתנו לו לשכוח את זה, מה?‬

908
00:45:59,218 --> 00:46:00,177
‫לעולם לא.‬
‫-לעולם לא.‬

909
00:46:00,344 --> 00:46:02,638
‫וכן, מובן שג'יימס ואוליבר, התאומים,‬

910
00:46:02,804 --> 00:46:05,349
‫הם כל הזמן ירדו עליי.‬

911
00:46:06,225 --> 00:46:07,142
‫שיגענו אותו.‬

912
00:46:07,309 --> 00:46:09,186
‫שיגענו אותו גם ככה, מראש.‬
‫-לפני שהתחלנו לצלם.‬

913
00:46:09,353 --> 00:46:12,481
‫הם שכנעו אותי לפני שצילמנו‬

914
00:46:12,648 --> 00:46:14,650
‫שמתוכנן ריקוד שלם.‬

915
00:46:14,816 --> 00:46:16,610
‫אמרנו, "אתה מכיר את הצעדים שלך?‬

916
00:46:18,195 --> 00:46:20,531
‫אתה יודע, הריקוד. כולנו רוקדים את הריקוד‬

917
00:46:20,697 --> 00:46:22,533
‫כבר שישה שבועות או משהו כזה".‬

918
00:46:22,699 --> 00:46:25,410
‫הם רק ניסו להגביר את הלחץ.‬

919
00:46:25,577 --> 00:46:27,579
‫וככה.‬

920
00:46:27,746 --> 00:46:30,165
‫לא, אתה תצטרך להוביל בסופו של דבר.‬

921
00:46:30,332 --> 00:46:31,542
‫הבנת?‬

922
00:46:33,877 --> 00:46:37,381
‫אחד מהימים הכי קסומים היה הנשף הגדול,‬

923
00:46:38,423 --> 00:46:41,635
‫כי היו המון צעירים יפים להדהים,‬

924
00:46:41,802 --> 00:46:42,928
‫לבושים בצורה מושלמת.‬

925
00:46:44,429 --> 00:46:45,931
‫אלוהים אדירים.‬

926
00:46:50,644 --> 00:46:53,355
‫מה זה? מה זה צריך להיות?‬

927
00:46:53,522 --> 00:46:54,606
‫גלימת הטקס שלי.‬

928
00:46:55,274 --> 00:46:58,026
‫החליפות שלבשנו היו עם דשים רחבים מאוד,‬

929
00:46:58,193 --> 00:47:01,154
‫וזנבות ארוכים, וכן, אתה לא...‬

930
00:47:01,321 --> 00:47:05,117
‫לא הרגשת מגניב באף שלב.‬

931
00:47:05,284 --> 00:47:07,160
‫אני נראה כמו דודה טסי של אבא שלי!‬

932
00:47:09,913 --> 00:47:12,207
‫ויש לי ריח כמו של דודה טסי של אבא שלי.‬

933
00:47:12,374 --> 00:47:16,503
‫אני רק זוכרת שזה היה ממש אגרסיבי,‬

934
00:47:16,670 --> 00:47:19,381
‫הצווארון בעל שש השכבות שלבשת?‬
‫-המלמלה הקטנה, כן.‬

935
00:47:19,548 --> 00:47:22,759
‫אבל דווקא די אהבתי את זה.‬
‫זה היה די... זה התאים לוויזלי.‬

936
00:47:23,260 --> 00:47:25,262
‫כן, זה היה מושלם.‬
‫-הרגשתי שזה הולם אותי.‬

937
00:47:25,429 --> 00:47:26,763
‫זה לא היה הולם אנשים רבים.‬

938
00:47:26,930 --> 00:47:30,767
‫מובן שאמה נראתה יפהפייה בשמלה מדהימה.‬

939
00:47:30,934 --> 00:47:33,687
‫ואני ורופרט נראינו כמו, אני לא יודע,‬

940
00:47:34,146 --> 00:47:37,274
‫החברים של אוסטין פאוורס או משהו,‬
‫שמחכים בצד.‬

941
00:47:38,483 --> 00:47:40,485
‫היא נראית יפהפייה!‬

942
00:47:40,694 --> 00:47:42,946
‫אני חושבת שלראשונה,‬

943
00:47:43,113 --> 00:47:45,324
‫הארי ורון, רון בפרט,‬

944
00:47:46,867 --> 00:47:51,288
‫רואים את הרמיוני כאישה צעירה.‬

945
00:47:51,955 --> 00:47:55,334
‫לא סתם עוזרת שיש להם.‬

946
00:47:56,168 --> 00:47:57,461
‫זו הרמיוני גריינג'ר?‬

947
00:47:57,628 --> 00:47:59,087
‫עם ויקטור קרום?‬

948
00:47:59,880 --> 00:48:00,923
‫לא.‬

949
00:48:01,089 --> 00:48:02,508
‫בשום אופן לא.‬

950
00:48:03,967 --> 00:48:05,844
‫כולם יכולים להתחבר לזה.‬

951
00:48:06,011 --> 00:48:07,554
‫לכן אני מחבב את הסיפורים האלה,‬

952
00:48:07,721 --> 00:48:10,516
‫שהם מקבילים כל כך לחיים של כולם,‬

953
00:48:10,682 --> 00:48:12,559
‫כמו הנשף הבית ספרי הראשון,‬

954
00:48:12,726 --> 00:48:14,853
‫והרגשות האלה,‬

955
00:48:15,020 --> 00:48:18,273
‫החרדות האלה, חוסר הביטחון.‬

956
00:48:18,440 --> 00:48:21,485
‫ידעתי שזה עניין רציני והייתי אומללה.‬

957
00:48:22,236 --> 00:48:23,111
‫אני...‬

958
00:48:23,278 --> 00:48:28,033
‫פשוט ידעתי שזה כמו הרגע‬
‫שבו הברווזון המכוער נהפך לברבור.‬

959
00:48:28,200 --> 00:48:30,702
‫ידעתי שיש פתאום המון לחץ.‬

960
00:48:30,869 --> 00:48:33,539
‫אל תנופפי בזרועות, טוב?‬

961
00:48:33,705 --> 00:48:37,292
‫מייק ניואל הדריך אותי‬
‫איך לרדת במדרגות בשמלה.‬

962
00:48:37,459 --> 00:48:39,711
‫"הזרועות שלך מתנופפות יותר מדי.‬
‫את הולכת מהר מדי.‬

963
00:48:39,878 --> 00:48:41,672
‫את צריכה ללכת לאט יותר."‬

964
00:48:41,839 --> 00:48:43,882
‫הוא נתן לי מיליון הנחיות שונות‬

965
00:48:44,049 --> 00:48:44,967
‫איך לרדת במדרגות.‬

966
00:48:45,133 --> 00:48:47,469
‫וכמובן, נפלתי במדרגות.‬

967
00:48:48,262 --> 00:48:51,932
‫היינו חבורת מתבגרים נבוכים מאוד שנאמר להם,‬

968
00:48:52,099 --> 00:48:54,184
‫"אתם עומדים ללמוד צעדי ריקוד בשביל זה".‬

969
00:48:54,601 --> 00:48:56,019
‫את סומכת עליי, נכון?‬

970
00:48:56,186 --> 00:48:58,397
‫אני לא רקדן ולעולם לא אצליח לרקוד.‬

971
00:48:58,564 --> 00:49:02,359
‫כן, אני מרגיש שאני די נוקשה‬
‫בסצנת הריקוד הזאת.‬

972
00:49:06,154 --> 00:49:08,365
‫תראו את זה. בסטייל.‬

973
00:49:08,657 --> 00:49:10,409
‫בר מזל.‬

974
00:49:10,576 --> 00:49:13,745
‫אמה ואני תמיד אהבנו זה את זה, בעצם.‬

975
00:49:13,912 --> 00:49:16,748
‫נכנסתי לחדר שבו למדנו.‬

976
00:49:16,915 --> 00:49:21,753
‫המטלה שנתנו לנו הייתה לצייר‬
‫איך אלוהים נראה לדעתנו,‬

977
00:49:21,920 --> 00:49:26,800
‫וטום צייר נערה‬
‫עם כובע מצחייה הפוך על סקייטבורד,‬

978
00:49:27,342 --> 00:49:31,180
‫ואני לא יודעת איך להגיד את זה.‬
‫פשוט התאהבתי בו.‬

979
00:49:31,346 --> 00:49:33,098
‫אני חושב שישבתי בכיסא האיפור והשיער...‬

980
00:49:33,265 --> 00:49:34,266
‫- טום פלטון‬
‫דראקו מאלפוי -‬

981
00:49:34,433 --> 00:49:36,185
‫ומישהו אמר משהו בסגנון,‬

982
00:49:36,351 --> 00:49:37,436
‫"כן, היא דלוקה עליך".‬

983
00:49:37,603 --> 00:49:40,898
‫נהגתי לבוא כל יום‬
‫ולחפש את המספר שלו בדף הנוכחות.‬

984
00:49:41,064 --> 00:49:43,358
‫זה היה מספר שבע, ואם זה...‬

985
00:49:43,525 --> 00:49:47,154
‫אם המספר שלו היה בדף הנוכחות,‬
‫זה היה יום מרגש במיוחד.‬

986
00:49:47,696 --> 00:49:51,158
‫הוא היה מבוגר ממני בשלוש שנים,‬
‫כך שבעיניו זה היה,‬

987
00:49:51,325 --> 00:49:53,368
‫"את כמו אחותי הקטנה".‬

988
00:49:53,535 --> 00:49:55,662
‫התחלתי לגונן עליה מאוד.‬

989
00:49:55,829 --> 00:49:58,373
‫כן, תמיד הייתה לי חולשה אליה,‬

990
00:49:59,166 --> 00:50:00,792
‫וזה נמשך עד היום.‬

991
00:50:01,418 --> 00:50:03,170
‫למעשה, אני חושבת שהאמת הייתה‬

992
00:50:03,337 --> 00:50:09,092
‫שטום היה זה שיכולתי לעיתים קרובות‬
‫להיות פגיעה יותר במחיצתו.‬

993
00:50:09,259 --> 00:50:11,887
‫תמיד היה משהו כמו... לא יודע, קרבה.‬

994
00:50:12,054 --> 00:50:16,099
‫מעולם, מעולם, מעולם‬
‫לא קרה בינינו משהו רומנטי.‬

995
00:50:16,266 --> 00:50:17,476
‫אנחנו פשוט אוהבים זה את זה.‬

996
00:50:18,810 --> 00:50:20,437
‫זה כל מה שאני יכולה להגיד בנושא.‬

997
00:50:26,443 --> 00:50:29,279
‫ביחד. אחת, שתיים, שלוש.‬
‫-שתיים, שלוש!‬

998
00:50:36,662 --> 00:50:40,290
‫ב"גביע האש", היקום משתנה,‬

999
00:50:40,457 --> 00:50:43,877
‫ולפתע וולדמורט מופיע.‬

1000
00:50:44,044 --> 00:50:49,466
‫- זה שאין לנקוב בשמו -‬

1001
00:50:50,884 --> 00:50:52,302
‫ליהקתי את רייף פיינס‬

1002
00:50:52,469 --> 00:50:56,640
‫כי הוא אחד השחקנים העוצמתיים של דורו.‬

1003
00:50:56,807 --> 00:50:59,685
‫וידעתי שיש לו כוח גדול.‬

1004
00:50:59,852 --> 00:51:04,106
‫מין כוח אישיותי עדין ומתוחכם.‬

1005
00:51:04,773 --> 00:51:09,278
‫לאחותי יש ילדים‬
‫שהיו אז בערך בני עשר, 11, 12.‬

1006
00:51:09,444 --> 00:51:10,654
‫אמרתי, "מרתה, אני לא מכיר‬

1007
00:51:10,821 --> 00:51:13,156
‫את העניין הזה של 'הארי פוטר',‬
‫וולדמורט. מה זה?"‬

1008
00:51:13,323 --> 00:51:14,241
‫- רייף פיינס‬
‫וולדמורט -‬

1009
00:51:14,408 --> 00:51:17,786
‫"מה? מציעים לך לגלם את וולדמורט?‬

1010
00:51:17,953 --> 00:51:19,538
‫אתה מוכרח לעשות את זה!"‬

1011
00:51:25,502 --> 00:51:27,379
‫ואז הוצגו לי ציורים,‬

1012
00:51:27,546 --> 00:51:28,922
‫רעיונות לעיצוב המראה.‬

1013
00:51:29,506 --> 00:51:31,425
‫לא ציפיתי לזה,‬

1014
00:51:31,592 --> 00:51:33,719
‫וחשבתי, "וואו, זה מראה חזק".‬

1015
00:51:34,469 --> 00:51:36,471
‫לא הרגשתי שוולדמורט הוא בן אנוש,‬

1016
00:51:36,638 --> 00:51:38,891
‫אלא מהות הרוע.‬

1017
00:51:39,057 --> 00:51:40,559
‫אני יודע שהוא היה אנושי,‬

1018
00:51:40,726 --> 00:51:43,020
‫אבל הוא הפך למשהו דמוי נחש.‬

1019
00:51:43,187 --> 00:51:44,313
‫אז היה הקול,‬

1020
00:51:44,479 --> 00:51:47,149
‫מעין לחישה צרודה כשל נחש,‬

1021
00:51:47,316 --> 00:51:51,528
‫משהו שאני מניח שהוא מין קול לוחש,‬

1022
00:51:52,362 --> 00:51:53,989
‫התנשמות מלחששת.‬

1023
00:51:55,073 --> 00:51:56,074
‫"הארי פוטר."‬

1024
00:51:57,201 --> 00:51:58,619
‫בא למות.‬

1025
00:51:59,536 --> 00:52:03,790
‫רייף רצה להיות מרושע‬
‫ולא מהעולם הזה בצורה מוחלטת,‬

1026
00:52:03,957 --> 00:52:07,961
‫והדרך הטובה ביותר לעשות זאת‬
‫הייתה להסיר את האף שלו.‬

1027
00:52:08,795 --> 00:52:10,005
‫יש לו אף, אזהרת ספוילר.‬

1028
00:52:10,172 --> 00:52:10,923
‫- ג'ייסון אייזקס‬
‫לוציוס -‬

1029
00:52:11,089 --> 00:52:12,883
‫והוא היה מכוסה במדבקות,‬

1030
00:52:13,050 --> 00:52:16,512
‫אז הוא היה קצת פחות מאיים מאשר על המסך,‬

1031
00:52:17,137 --> 00:52:18,639
‫חוץ מאשר כשאמרו "אקשן".‬

1032
00:52:18,805 --> 00:52:20,766
‫ומסיבה כלשהי, הוא הבעית אותי.‬

1033
00:52:21,683 --> 00:52:24,102
‫אני יכול לגעת בך.‬

1034
00:52:25,062 --> 00:52:26,396
‫האיפור ארך שלוש שעות בערך,‬

1035
00:52:26,563 --> 00:52:28,565
‫צביעת הידיים, הציפורניים, השיניים,‬

1036
00:52:28,732 --> 00:52:31,235
‫ואפילו עם האף שלי,‬

1037
00:52:32,486 --> 00:52:34,321
‫הרגשתי...‬

1038
00:52:37,991 --> 00:52:39,701
‫חזק, הרגשתי בעל עוצמה,‬

1039
00:52:39,868 --> 00:52:41,495
‫הרגשתי מרושע.‬

1040
00:52:42,704 --> 00:52:45,499
‫הדבר המשמעותי היה‬

1041
00:52:45,666 --> 00:52:49,628
‫שאחד האנשים שאתה מניח‬
‫שתהיה להם חשיבות גדולה בסיפור‬

1042
00:52:49,795 --> 00:52:51,630
‫הוא סדריק דיגורי.‬

1043
00:52:51,797 --> 00:52:55,926
‫בעימות הזה, סדריק נהרג.‬

1044
00:52:56,468 --> 00:52:57,803
‫הרוג את המיותר.‬

1045
00:52:57,970 --> 00:53:00,180
‫אבדה קדברה!‬
‫-לא! סדריק!‬

1046
00:53:02,599 --> 00:53:04,142
‫והארי,‬

1047
00:53:04,309 --> 00:53:07,312
‫הוא מצליח לקחת את הגופה‬

1048
00:53:07,980 --> 00:53:12,317
‫ולנחות בחזרה בסוף התחרות,‬

1049
00:53:12,484 --> 00:53:16,196
‫ואביו של סדריק דיגורי מאמין שבנו ניצח,‬

1050
00:53:16,405 --> 00:53:17,990
‫ואז מבין‬

1051
00:53:18,156 --> 00:53:21,577
‫שהילד מת, ומיילל כמו כלב.‬

1052
00:53:21,743 --> 00:53:23,120
‫זה הבן שלי!‬

1053
00:53:26,081 --> 00:53:28,000
‫זה הבן שלי!‬

1054
00:53:29,084 --> 00:53:34,173
‫פתאום קורה משהו בלתי צפוי לחלוטין ורציני.‬

1055
00:53:34,631 --> 00:53:39,094
‫ופתאום אתה מבין שהסרט הזה‬
‫לא עוסק בחיים, אלא במוות.‬

1056
00:53:39,636 --> 00:53:43,473
‫זו סצנה חשובה כל כך,‬
‫משום שזו גם הפעם הראשונה שבה הארי...‬

1057
00:53:44,057 --> 00:53:47,436
‫חווה מוות כזה של מישהו צעיר שקרוב אליו.‬

1058
00:53:48,729 --> 00:53:51,064
‫זו סצנה שבה אני זוכר בבהירות רבה שחשבתי,‬

1059
00:53:51,231 --> 00:53:52,774
‫"זה... כן, אלה סרטי ילדים,‬

1060
00:53:52,941 --> 00:53:54,610
‫אבל בחיי, הם אומרים גם דברים מאתגרים".‬

1061
00:53:54,776 --> 00:53:56,653
‫הוא חזר.‬

1062
00:53:57,404 --> 00:53:59,072
‫וולדמורט חזר.‬

1063
00:53:59,239 --> 00:54:01,408
‫רגע מותו של סדריק דיגורי‬

1064
00:54:01,575 --> 00:54:05,621
‫הוא הרגע שבו הסדרה מתבגרת,‬

1065
00:54:06,038 --> 00:54:09,541
‫ועכשיו הילדים עזבו את הילדות‬

1066
00:54:10,250 --> 00:54:14,922
‫ויהיה עליהם להתעמת עם סכנות הבגרות,‬

1067
00:54:15,088 --> 00:54:17,799
‫וכל זה מגיע מרגע המוות ההוא.‬

1068
00:54:17,966 --> 00:54:19,885
‫סדריק דיגורי נרצח‬

1069
00:54:20,928 --> 00:54:22,429
‫על ידי לורד וולדמורט!‬

1070
00:54:24,515 --> 00:54:26,391
‫שלושתם נמצאים במצוקה,‬

1071
00:54:26,892 --> 00:54:30,354
‫וזה מה שמחשל חברויות, כידוע לנו.‬

1072
00:54:38,278 --> 00:54:43,116
‫"'במילים אחרות,‬
‫היכולת שלך לאהוב מגינה עליך',‬

1073
00:54:43,283 --> 00:54:45,786
‫צהל דמבלדור,‬

1074
00:54:45,953 --> 00:54:48,622
‫'זאת ההגנה היחידה שיכולה לחסן‬

1075
00:54:48,789 --> 00:54:52,125
‫מפני כוחות הפיתוי של וולדמורט.‬

1076
00:54:52,292 --> 00:54:56,129
‫למרות כל הפיתויים שאליהם נחשפת,‬

1077
00:54:56,296 --> 00:55:00,926
‫כל הסבל שסבלת, נותרת בעל לב תמים'."‬

1078
00:55:03,554 --> 00:55:04,888
‫- פרק 3‬
‫האור והחושך שבו -‬

1079
00:55:05,055 --> 00:55:07,766
‫- "הארי פוטר ומסדר עוף החול"‬
‫"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" -‬

1080
00:55:07,933 --> 00:55:11,770
‫- בנק גרינגוטס -‬

1081
00:55:13,313 --> 00:55:15,107
‫- הלנה בונהם קרטר‬
‫בלטריקס לסטריינג' -‬

1082
00:55:15,274 --> 00:55:17,401
‫כמה נחמד מצידך‬
‫לאפשר לנו לעשות את זה בבית שלך.‬

1083
00:55:17,568 --> 00:55:19,069
‫אני יודעת, זה נחמד כל כך.‬

1084
00:55:20,028 --> 00:55:21,655
‫אתה יודע מה תמיד רציתי לעשות?‬

1085
00:55:21,822 --> 00:55:24,741
‫בוא נראה אם אנחנו יכולים לעלות לכאן.‬

1086
00:55:24,908 --> 00:55:26,368
‫- בנק הקוסמים גרינגוטס‬
‫סמטת דיאגון -‬

1087
00:55:26,535 --> 00:55:28,537
‫תראה, הם באמת לא נראים טוב כל כך.‬

1088
00:55:29,955 --> 00:55:31,039
‫כולם עדיין כאן.‬

1089
00:55:31,206 --> 00:55:32,291
‫הם באמת עדיין כאן.‬

1090
00:55:32,457 --> 00:55:35,544
‫מישהו האכיל אותם? זה עצוב כל כך.‬

1091
00:55:35,711 --> 00:55:38,714
‫אוקיי, אתה יכול להיות הארי פוטר.‬
‫-אוקיי, הבנתי.‬

1092
00:55:41,466 --> 00:55:42,926
‫אני ארד מצד ימין ואת מצד שמאל.‬

1093
00:55:43,093 --> 00:55:44,052
‫כן, ובוא נתחרה, בסדר?‬

1094
00:55:44,219 --> 00:55:45,512
‫למקומות, היכון, צא.‬

1095
00:55:45,679 --> 00:55:46,638
‫אלוהים!‬

1096
00:55:47,848 --> 00:55:49,516
‫אנחנו מתמזמזים כאן למטה.‬

1097
00:55:50,767 --> 00:55:51,643
‫תתמודדו.‬

1098
00:55:51,810 --> 00:55:52,644
‫- כספת לסטריינג'‬
‫גרינגוטס -‬

1099
00:55:52,811 --> 00:55:54,688
‫אתה יודע מה? צילמתי משהו.‬

1100
00:55:54,855 --> 00:55:57,941
‫אתמול בלילה, חשבתי שאוציא את התמונות האלו.‬

1101
00:55:58,108 --> 00:55:59,902
‫ביקשתי ממך חתימה.‬

1102
00:56:00,068 --> 00:56:01,445
‫אלוהים, מה כתבתי?‬

1103
00:56:01,612 --> 00:56:04,615
‫לא, תקריא את זה. נחמד כל כך לפגוש אותך.‬

1104
00:56:05,157 --> 00:56:06,116
‫מה כתוב שם?‬

1105
00:56:06,283 --> 00:56:07,701
‫"הב"ק היקרה..."‬
‫-כן.‬

1106
00:56:07,868 --> 00:56:11,663
‫"היה לי לעונג להיות כוכב לצידך‬
‫ולהיות מושב לכוסך..."‬

1107
00:56:12,915 --> 00:56:14,291
‫איזה משחק מילים מתוחכם.‬

1108
00:56:14,458 --> 00:56:16,043
‫זה היה מתוחכם.‬
‫-אני בכנות‬

1109
00:56:16,210 --> 00:56:18,253
‫עדיין די מרוצה ממנו.‬
‫-היית פיוטי. כן.‬

1110
00:56:18,420 --> 00:56:20,881
‫"...כלומר, שתמיד בסופו של דבר‬
‫החזקתי את הקפה שלך.‬

1111
00:56:21,048 --> 00:56:22,925
‫אני אוהב אותך..."‬
‫-ומה כתוב אז?‬

1112
00:56:27,221 --> 00:56:29,014
‫אתה יכול לשתף.‬
‫-אני יכול. אפשר לשתף את זה עכשיו.‬

1113
00:56:29,181 --> 00:56:32,059
‫אמרתי, "אני אוהב אותך, ואני רק‬
‫מצטער שלא נולדתי עשר שנים מוקדם יותר.‬

1114
00:56:32,226 --> 00:56:33,435
‫אולי היה לי סיכוי".‬

1115
00:56:33,602 --> 00:56:34,686
‫זה בסדר עכשיו.‬

1116
00:56:34,853 --> 00:56:36,522
‫"הרבה אהבה, ותודה שהיית מגניבה."‬

1117
00:56:36,688 --> 00:56:38,774
‫נכון שזה יפה? אנצור את זה לעד.‬

1118
00:56:38,941 --> 00:56:41,401
‫תודה.‬
‫-זה נמצא בשירותים שלי, דן.‬

1119
00:56:48,825 --> 00:56:51,995
‫סערה מתקרבת, הארי.‬
‫כדאי שנהיה מוכנים כשהיא תגיע.‬

1120
00:56:58,252 --> 00:57:00,712
‫הופעתי בסרט החמישי, "מסדר עוף החול".‬

1121
00:57:00,879 --> 00:57:01,672
‫הבאתי את השיניים שלי.‬

1122
00:57:01,839 --> 00:57:03,674
‫הלנה הביאה את השיניים שלה.‬
‫-השיניים שלי. אני חושבת...‬

1123
00:57:03,841 --> 00:57:04,800
‫היא הבטיחה לי שהיא לא עשתה דבר‬

1124
00:57:04,967 --> 00:57:07,010
‫בכל הנוגע לניקיון שלהן.‬

1125
00:57:07,177 --> 00:57:10,514
‫לא, זה שריד אמיתי. חלפו 11 שנים, ו...‬

1126
00:57:10,681 --> 00:57:12,599
‫כן.‬
‫-כן, יש להן ריח רע במקצת.‬

1127
00:57:12,975 --> 00:57:13,809
‫אבל...‬

1128
00:57:13,976 --> 00:57:15,894
‫את עומדת לשים אותן ישר בתוך הפה.‬
‫-השיניים עזרו לי.‬

1129
00:57:16,061 --> 00:57:17,479
‫כן. בסדר, הינה הן נכנסות.‬
‫-כן.‬

1130
00:57:17,646 --> 00:57:19,773
‫מה דעתך?‬
‫-כן, שכחתי.‬

1131
00:57:19,940 --> 00:57:22,317
‫אתה זוכר אותי?‬
‫-אני זוכר את זה, כן.‬

1132
00:57:26,029 --> 00:57:27,865
‫השיניים עזרו.‬
‫-עם הדמות.‬

1133
00:57:28,031 --> 00:57:29,616
‫אני חושבת שרציתי להסוות את עצמי.‬

1134
00:57:29,783 --> 00:57:32,995
‫כשהתפקיד הוצע לי לראשונה,‬
‫ג'ו כתבה לי בהודעה סודית,‬

1135
00:57:33,161 --> 00:57:34,746
‫"אולי עוד לא נכתב עליה הרבה,‬

1136
00:57:34,913 --> 00:57:36,790
‫אבל היא עומדת לעשות משהו משמעותי".‬

1137
00:57:36,957 --> 00:57:39,376
‫היה כיף עם בלטריקס כי התפקיד עודד...‬

1138
00:57:39,543 --> 00:57:41,712
‫ילדותיות ושובבות.‬

1139
00:57:41,879 --> 00:57:42,963
‫הייתי ממש...‬

1140
00:57:43,130 --> 00:57:44,423
‫ואנרכיסטיות גמורה.‬
‫-פסיכופתית, כן.‬

1141
00:57:44,590 --> 00:57:46,008
‫יש בה עליצות...‬

1142
00:57:46,175 --> 00:57:48,010
‫הייתה עליצות.‬
‫-...וזה אפילו יותר מטריד.‬

1143
00:57:48,177 --> 00:57:49,595
‫ברור שבלטריקס לא חושבת שהיא רשעה.‬

1144
00:57:49,761 --> 00:57:50,846
‫לא.‬
‫-היא חושבת שהיא ההפך מכך.‬

1145
00:57:51,013 --> 00:57:52,347
‫כן.‬
‫-אז הייתי צריכה לבנות‬

1146
00:57:52,514 --> 00:57:55,559
‫סיבה לכך שעליה לפגוע באנשים‬

1147
00:57:55,726 --> 00:57:58,854
‫ולמה, מבחינתה, היא לא רגישה לזה.‬

1148
00:57:59,021 --> 00:58:01,398
‫זה גורם לה להרגיש חזקה.‬

1149
00:58:03,108 --> 00:58:05,819
‫פוטר הפצפון.‬

1150
00:58:10,824 --> 00:58:14,119
‫בלטריקס הייתה מין דבר פראי ובלתי נשלט.‬

1151
00:58:14,286 --> 00:58:18,123
‫אף פעם אי אפשר היה לצפות‬
‫מה יהיה הדבר הבא שיצא מהפה שלה.‬

1152
00:58:19,541 --> 00:58:22,294
‫זה מאוד מרגש עבור שחקן,‬
‫כי לא משנה מה היא עשתה בטייק הזה,‬

1153
00:58:22,461 --> 00:58:25,130
‫זה לא אומר שהיא תעשה‬
‫אותו דבר גם בטייק הבא.‬

1154
00:58:25,297 --> 00:58:27,382
‫אני זוכר שניסיתי לקחת פיקוד על הסצנה,‬

1155
00:58:27,549 --> 00:58:29,718
‫ושהיא פשוט עשתה חיים.‬

1156
00:58:30,802 --> 00:58:32,137
‫היא הורשתה לעשות ככל העולה על רוחה.‬

1157
00:58:32,304 --> 00:58:33,805
‫היא יכלה לקרקר, לקפוץ למעלה ולמטה...‬

1158
00:58:33,972 --> 00:58:35,057
‫הירגעו.‬

1159
00:58:35,516 --> 00:58:37,184
‫...ולהגיד מה שהיא רוצה,‬

1160
00:58:37,351 --> 00:58:40,562
‫ואני פשוט לא ידעתי...‬
‫ניסיתי לגרום לה להישמע לי.‬

1161
00:58:40,729 --> 00:58:42,105
‫חתיכת חצוי-דם מטונף!‬

1162
00:58:42,272 --> 00:58:44,650
‫זה בסדר. הוא רק בחור סקרן, לא?‬

1163
00:58:44,816 --> 00:58:46,318
‫כל הזמן רציתי להגיד לה, "תשתקי!"‬

1164
00:58:46,902 --> 00:58:48,111
‫דראקו.‬

1165
00:58:51,323 --> 00:58:53,367
‫- האולם הגדול‬
‫בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות -‬

1166
00:58:56,954 --> 00:58:57,829
‫הרגתי אותך, לא?‬

1167
00:58:57,996 --> 00:59:00,415
‫הרגת אותי, אבל...‬
‫-כן. אני מצטערת.‬

1168
00:59:00,791 --> 00:59:01,708
‫לא היה מנוס מכך.‬

1169
00:59:01,875 --> 00:59:03,836
‫אני זוכרת שהתאמנו על הרבה קסמים וכל מיני.‬

1170
00:59:04,002 --> 00:59:06,713
‫היית קוסם מצוין, הייתי מכשפה מצוינת.‬

1171
00:59:06,880 --> 00:59:09,591
‫והיה לנו דו-קרב אמיתי שירד כולו בעריכה.‬

1172
00:59:11,093 --> 00:59:12,386
‫והתעצבנתי מאוד.‬
‫-כן.‬

1173
00:59:12,553 --> 00:59:14,805
‫כי חשבתי, "למדתי בבית ספר‬
‫לשרביטים במשך שבועות."‬

1174
00:59:14,972 --> 00:59:16,932
‫והיינו על הסט ההוא במשך ימים.‬

1175
00:59:17,099 --> 00:59:18,809
‫התאמנו במשך ימים.‬
‫-כן.‬

1176
00:59:18,976 --> 00:59:20,686
‫אני חושבת שזה באמת היה‬
‫אחד מהקטעים הראשונים שלי‬

1177
00:59:20,853 --> 00:59:21,854
‫ונפלת לפרגוד.‬

1178
00:59:22,020 --> 00:59:23,480
‫מה זה היה, הפרגוד?‬

1179
00:59:23,647 --> 00:59:24,773
‫אני נופל מבעד לפרגוד.‬

1180
00:59:25,107 --> 00:59:28,694
‫והיו השערות, האם הוא חוזר?‬

1181
00:59:28,861 --> 00:59:30,737
‫כן.‬
‫-האם אפשר לחזור מאחורי הפרגוד?‬

1182
00:59:31,154 --> 00:59:32,573
‫כן. לא, אי אפשר.‬
‫-לא, אי אפשר.‬

1183
00:59:32,739 --> 00:59:34,074
‫אבדה קדברה!‬

1184
00:59:51,967 --> 00:59:53,552
‫אני תמיד אומר שהיה קטע מעניין‬

1185
00:59:53,719 --> 00:59:55,512
‫עבור כולנו, בתור שחקנים צעירים‬

1186
00:59:55,679 --> 00:59:58,432
‫כי הייתה קבוצה מסוימת, מגי...‬

1187
00:59:58,599 --> 01:00:00,726
‫כן.‬
‫-...דייוויד בראדלי, ואלן,‬

1188
01:00:00,893 --> 01:00:02,811
‫הם הכירו אותנו כשהיינו בני עשר או 11.‬

1189
01:00:02,978 --> 01:00:05,230
‫וכשאת הגעת, כבר הייתי בן 15 או 16.‬

1190
01:00:05,397 --> 01:00:07,149
‫כן.‬
‫-אז את וגארי ודייוויד...‬

1191
01:00:07,316 --> 01:00:09,193
‫כן.‬
‫-...התייחסתם אלינו יותר כמו למבוגרים.‬

1192
01:00:09,359 --> 01:00:13,071
‫אהבתי את זה.‬
‫זיהיתם שחלק מאיתנו היו מוכנים להגיד,‬

1193
01:00:13,238 --> 01:00:15,866
‫"תוכלו לתת לי דחיפה?‬
‫אנחנו רוצים גם לנסות להיות שחקנים".‬

1194
01:00:17,034 --> 01:00:22,247
‫- התבגרות -‬

1195
01:00:23,957 --> 01:00:26,418
‫כשאנחנו מגיעים ל"מסדר עוף החול",‬

1196
01:00:26,585 --> 01:00:29,171
‫העולם נעשה פוליטי יותר.‬

1197
01:00:29,338 --> 01:00:31,673
‫וחשתי שאנחנו זקוקים לבמאי‬

1198
01:00:31,840 --> 01:00:34,259
‫שמסוגל להתמודד עם זה בצורה מהנה.‬

1199
01:00:34,426 --> 01:00:39,264
‫דייוויד ייטס עובד טוב כל כך עם שחקנים,‬
‫דוחף אותם באמת בכיוון הנכון.‬

1200
01:00:40,098 --> 01:00:45,938
‫יש להתנגד לקדמה כשהיא לשם הקדמה בלבד.‬

1201
01:00:46,104 --> 01:00:49,483
‫דייוויד היה איש כזה מתוק ועדין,‬

1202
01:00:49,650 --> 01:00:52,152
‫שבאמת אכפת לו מכל הדמויות האלו.‬

1203
01:00:52,945 --> 01:00:55,614
‫ונוסף על זה, היו לנו גם המון‬
‫שיחות אישיות עם דייוויד ייטס.‬

1204
01:00:55,781 --> 01:00:58,867
‫נכנסתי ל"מסדר עוף החול"‬
‫מתוך מחשבה על השחקנים הצעירים,‬

1205
01:00:59,034 --> 01:01:02,412
‫ומתוך השאלה איך מבגרים את כל הסיפור‬

1206
01:01:02,579 --> 01:01:05,249
‫והופכים אותו לבוגר יותר‬
‫מבחינת הנושאים שבו, ואפל יותר.‬

1207
01:01:05,415 --> 01:01:06,542
‫- דייוויד ייטס‬
‫במאי "מסדר עוף החול" -‬

1208
01:01:06,708 --> 01:01:07,918
‫- "הנסיך חצוי הדם"‬
‫"אוצרות המוות" -‬

1209
01:01:12,840 --> 01:01:17,261
‫היה על הסיפור להתרחב ולגדול,‬
‫ולהיעשות מפחיד יותר ויותר.‬

1210
01:01:21,515 --> 01:01:24,977
‫קנה המידה והמורכבות התעצמו מאוד,‬

1211
01:01:25,143 --> 01:01:28,605
‫מילדותיות להשפעה על אירועים‬

1212
01:01:28,772 --> 01:01:31,483
‫והשתתפות בעולם הגדול.‬

1213
01:01:31,650 --> 01:01:33,777
‫הוא בסך הכול ילד!‬

1214
01:01:34,319 --> 01:01:36,947
‫אם תמשיכו לדבר מוטב כבר‬
‫שתגייסו אותו למסדר תכף ומייד.‬

1215
01:01:37,114 --> 01:01:38,156
‫יופי. אני רוצה להצטרף.‬

1216
01:01:38,615 --> 01:01:40,409
‫אם וולדמורט מגייס צבא, אז אני רוצה להילחם.‬

1217
01:01:44,913 --> 01:01:49,418
‫כשהתחלתי, אחד הדברים‬
‫שדייוויד והאולפן דיברו איתי לגביו,‬

1218
01:01:49,918 --> 01:01:54,548
‫הוא שאמה לא בטוחה שהיא רוצה‬
‫לחזור להשתתף בסרט "פוטר" נוסף.‬

1219
01:01:55,549 --> 01:01:56,466
‫הארי!‬

1220
01:01:59,928 --> 01:02:02,639
‫אין ספק שאנשים שוכחים עם מה היא התמודדה‬

1221
01:02:02,806 --> 01:02:04,725
‫ובאיזה חן היא עשתה את זה.‬

1222
01:02:05,976 --> 01:02:07,978
‫דן ורופרט היו זה לצד זה.‬

1223
01:02:08,896 --> 01:02:12,649
‫לי היו חברים משלי,‬
‫ואילו אמה לא הייתה רק צעירה יותר,‬

1224
01:02:12,816 --> 01:02:14,776
‫היא הייתה לבדה.‬

1225
01:02:16,737 --> 01:02:19,573
‫מצאתי קטע ביומן שהיה כזה...‬

1226
01:02:21,742 --> 01:02:24,161
‫אני מבינה שלעיתים הייתי בודדה.‬

1227
01:02:25,495 --> 01:02:28,707
‫מעולם לא דיברנו‬
‫על זה בסרט, כי היינו רק ילדים.‬

1228
01:02:30,375 --> 01:02:32,377
‫בתור ילד בן 14, לא הייתי פונה‬

1229
01:02:32,544 --> 01:02:33,545
‫למישהי אחרת בגילי ואומר,‬

1230
01:02:33,712 --> 01:02:35,422
‫"היי, מה שלומך? הכול בסדר?"‬

1231
01:02:36,965 --> 01:02:38,091
‫"מסדר עוף החול".‬

1232
01:02:38,258 --> 01:02:40,969
‫אז העניינים התחילו להתחמם מבחינת כולנו.‬

1233
01:02:41,136 --> 01:02:42,554
‫אבל שקלת לפרוש?‬

1234
01:02:42,721 --> 01:02:44,181
‫מעולם לא דיברתי איתך על כך באמת.‬

1235
01:02:44,348 --> 01:02:46,058
‫כן, אני חושבת...‬

1236
01:02:47,059 --> 01:02:48,268
‫אני חושבת שפחדתי.‬
‫-כן.‬

1237
01:02:48,435 --> 01:02:51,188
‫אני לא יודעת אם אי פעם‬
‫הרגשת שהמצב מגיע לנקודת מפנה...‬

1238
01:02:51,355 --> 01:02:52,689
‫בהחלט.‬
‫-...שבה אמרת,‬

1239
01:02:52,856 --> 01:02:54,191
‫"בערך כך זה ימשיך לנצח מעכשיו".‬

1240
01:02:54,358 --> 01:02:57,736
‫כן. היו לי רגעים כאלה,‬
‫פחות או יותר, לכל אורך התקופה.‬

1241
01:02:59,404 --> 01:03:02,783
‫גם לי היו רגשות דומים לאלה של אמה.‬

1242
01:03:03,909 --> 01:03:07,496
‫הייתי מהרהר איך ייראו החיים אם אפסיק.‬

1243
01:03:07,663 --> 01:03:10,123
‫אבל מעולם לא דיברנו על כך באמת.‬

1244
01:03:10,290 --> 01:03:13,085
‫אני מניח שכל אחד מאיתנו עבר את זה בקצב שלו‬

1245
01:03:13,252 --> 01:03:15,671
‫והיינו מאוד שקועים וממוקדים באותו זמן.‬

1246
01:03:15,838 --> 01:03:17,881
‫ופשוט לא הבנו‬

1247
01:03:18,799 --> 01:03:22,010
‫שכולנו מרגישים תחושות דומות.‬

1248
01:03:24,012 --> 01:03:29,768
‫כן, הסיפור של הפרסום התחיל להשפיע, בגדול.‬

1249
01:03:32,145 --> 01:03:34,565
‫אף אחד לא היה צריך‬
‫לשכנע אותי להשלים את הסרטים.‬

1250
01:03:37,109 --> 01:03:39,361
‫המעריצים רצו באמת שנצליח,‬

1251
01:03:39,528 --> 01:03:42,030
‫וכולנו תמכנו זה בזה באמת.‬

1252
01:03:42,656 --> 01:03:44,074
‫נכון שזה נהדר?‬

1253
01:03:53,333 --> 01:03:55,002
‫תמיד מדהים לפגוש אנשים.‬

1254
01:03:55,169 --> 01:03:59,214
‫הסרטים האלה משמעותיים‬
‫כל כך עבורם כי הם גדלו לצידנו,‬

1255
01:03:59,381 --> 01:04:02,676
‫והם עזרו להם בדברים קשים מאוד בחייהם.‬

1256
01:04:02,843 --> 01:04:06,054
‫ואני פשוט גאה מאוד להיות חלק ממשהו‬

1257
01:04:06,221 --> 01:04:09,683
‫שיש לו משמעות רבה כל כך עבור רבים כל כך.‬

1258
01:04:16,440 --> 01:04:18,859
‫חשבתי על משהו שדמבלדור אמר לי.‬

1259
01:04:19,651 --> 01:04:20,736
‫מה?‬

1260
01:04:21,862 --> 01:04:23,780
‫שעל אף שצפוי לנו מאבק,‬

1261
01:04:24,865 --> 01:04:27,284
‫יש לנו דבר אחד שלוולדמורט אין.‬

1262
01:04:28,118 --> 01:04:29,119
‫כן?‬

1263
01:04:31,538 --> 01:04:33,165
‫משהו ששווה להילחם עבורו.‬

1264
01:04:37,252 --> 01:04:39,630
‫עם בני, בילי, היינו צופים בהם מדי לילה.‬

1265
01:04:39,796 --> 01:04:41,548
‫אם הוא היה נעשה מדוכדך,‬

1266
01:04:41,715 --> 01:04:44,301
‫הוא היה צופה באחד מסרטי "פוטר".‬

1267
01:04:44,468 --> 01:04:45,677
‫זה היה המקום הבטוח שלו.‬

1268
01:04:45,844 --> 01:04:47,513
‫אני ממש מחכה לצפות בסרטים‬

1269
01:04:47,679 --> 01:04:49,640
‫עם ילדיי המשוערים יום אחד.‬

1270
01:04:49,806 --> 01:04:51,225
‫זו השפעה עצומה.‬

1271
01:04:51,391 --> 01:04:52,976
‫זה יוצא מן הכלל.‬
‫-זה לא ייאמן.‬

1272
01:04:53,936 --> 01:04:56,980
‫- אאוטסיידרים -‬

1273
01:04:57,147 --> 01:05:00,192
‫כתבתי לג'יי קיי רולינג מגיל 11 בערך,‬

1274
01:05:00,359 --> 01:05:01,401
‫כדי להודות לה,‬

1275
01:05:01,568 --> 01:05:04,571
‫ולומר שהחיים היו בעיניי‬
‫קצת חסרי תקווה אלמלא הארי פוטר.‬

1276
01:05:04,947 --> 01:05:08,408
‫למזלי, היא קראה את המכתב וענתה לי.‬

1277
01:05:08,575 --> 01:05:11,161
‫אז אני אחת מבני המזל הבודדים‬

1278
01:05:11,328 --> 01:05:14,331
‫שיכולים להגיד שג'יי קיי רולינג‬
‫הייתה חברה שלהם לעט.‬

1279
01:05:14,498 --> 01:05:17,626
‫- האם תרצו להשתתף בסרט? -‬

1280
01:05:18,335 --> 01:05:21,255
‫החלק הראשון של האודישנים‬
‫היה מטורף ופתוח לכולם.‬

1281
01:05:21,755 --> 01:05:23,590
‫ממש כל אחד יכול לבוא.‬

1282
01:05:23,757 --> 01:05:25,259
‫- אין צורך בניסיון -‬

1283
01:05:25,425 --> 01:05:27,678
‫זו ההזדמנות שלי,‬
‫יוצאים לדרך. בואו ניסע ללונדון.‬

1284
01:05:28,136 --> 01:05:29,263
‫עפים, כמובן.‬

1285
01:05:29,429 --> 01:05:33,100
‫ואלפי אנשים עמדו בתור.‬

1286
01:05:33,267 --> 01:05:35,227
‫אני זוכרת את דן בבהירות רבה.‬

1287
01:05:35,394 --> 01:05:36,144
‫- מאולתר -‬

1288
01:05:36,311 --> 01:05:37,396
‫זה היה באודישן המצולם שלי.‬

1289
01:05:37,563 --> 01:05:38,647
‫דבקון.‬

1290
01:05:40,566 --> 01:05:41,984
‫ואני זוכרת שהוא דיבר איתי,‬

1291
01:05:42,150 --> 01:05:43,819
‫ושכחתי כל הזמן שאני צריכה לענות לו,‬

1292
01:05:43,986 --> 01:05:45,988
‫כי אני רגילה כל כך לצפות בו על המסך.‬

1293
01:05:46,780 --> 01:05:48,198
‫אז פשוט הנהנתי.‬

1294
01:05:49,157 --> 01:05:52,661
‫ואני חושבת שזה תרם‬
‫במידת מה לכל האווירה של לונה לאבגוד,‬

1295
01:05:52,828 --> 01:05:54,496
‫כי היא קצת מרחפת באמת.‬

1296
01:05:55,789 --> 01:05:56,999
‫שלום לכולם.‬

1297
01:05:58,584 --> 01:05:59,751
‫אתה נראה מזעזע, רון.‬

1298
01:06:00,586 --> 01:06:05,257
‫ואז הוא מצא את העולם הסודי הזה‬
‫של המשונים, החריגים,‬

1299
01:06:05,424 --> 01:06:07,467
‫של אנשים שיש להם כוח משונה כזה,‬

1300
01:06:07,634 --> 01:06:11,805
‫אבל בכל זאת יש להם‬
‫אנושיות עצומה ועומק ופגיעות.‬

1301
01:06:11,972 --> 01:06:15,475
‫הסרטים אפשרו לאנשים להשלים עם חלקים מעצמם.‬

1302
01:06:15,642 --> 01:06:18,562
‫אז היה משחרר למדי לראות את המוזרות שלך‬

1303
01:06:18,729 --> 01:06:21,273
‫בתור כוח-על שמיוצג על המסך.‬

1304
01:06:21,940 --> 01:06:23,817
‫אני זוכר את הפעם הראשונה‬
‫שבה פגשתי את כולכם.‬

1305
01:06:23,984 --> 01:06:26,820
‫חבורת החריגים הגדולה ביותר שאי פעם ראיתי.‬

1306
01:06:27,321 --> 01:06:28,322
‫והינה אנחנו.‬

1307
01:06:28,780 --> 01:06:30,073
‫אנחנו עדיין חבורה של חריגים.‬

1308
01:06:30,240 --> 01:06:33,076
‫טוב, אולי, אבל יש לנו זה את זה.‬

1309
01:06:34,077 --> 01:06:35,245
‫לא הייתי טוב בלימודים.‬

1310
01:06:35,412 --> 01:06:37,497
‫עדיף לך לנסות‬
‫את "מדריך גושאוק לתורת הצמחים".‬

1311
01:06:37,664 --> 01:06:39,291
‫לא היו לי המון חברים.‬

1312
01:06:40,459 --> 01:06:42,085
‫תסתכל לאן אתה הולך, לונגבוטום.‬

1313
01:06:44,379 --> 01:06:45,756
‫אני חושבת שנהדר להיות חריג.‬

1314
01:06:45,923 --> 01:06:47,549
‫ואני חושבת שזו אולי‬
‫הסיבה לכך שזה כה פופולרי.‬

1315
01:06:47,716 --> 01:06:49,176
‫- הלנה בונהם קרטר‬
‫בלטריקס לסטריינג' -‬

1316
01:06:49,343 --> 01:06:50,969
‫כולם רוצים לדעת שהם שייכים.‬

1317
01:06:51,136 --> 01:06:53,514
‫זה מקל מאוד על הבדידות, לדעתי.‬

1318
01:06:53,680 --> 01:06:55,015
‫הייתי ילד די ביישן.‬

1319
01:06:55,182 --> 01:07:00,729
‫אני יכול להזדהות עם התחושה‬
‫שאתה לא יודע בדיוק מה המקום שלך.‬

1320
01:07:00,896 --> 01:07:02,856
‫עבודה קשה זה חשוב,‬

1321
01:07:03,023 --> 01:07:04,483
‫אבל יש משהו חשוב אפילו יותר.‬

1322
01:07:04,650 --> 01:07:06,818
‫שתק!‬
‫-להאמין בעצמכם.‬

1323
01:07:08,862 --> 01:07:12,366
‫כולם הרגישו יותר שהם שייכים‬

1324
01:07:12,533 --> 01:07:15,160
‫על ידי הצפייה בדמויות האלו שלא היו שייכות.‬

1325
01:07:17,454 --> 01:07:18,622
‫- כשהארי פגש את ג'יני -‬

1326
01:07:18,789 --> 01:07:20,499
‫כשבוני רק הגיעה,‬

1327
01:07:20,666 --> 01:07:23,877
‫היא הייתה רק בת תשע, אולי.‬

1328
01:07:24,044 --> 01:07:26,964
‫אימא, ראית את הסוודר שלי?‬
‫-כן, יקירתי, החתול לבש אותו.‬

1329
01:07:27,881 --> 01:07:28,715
‫שלום.‬

1330
01:07:29,383 --> 01:07:32,386
‫תמיד חשבתי שהקשר הזה של ג'יני והארי,‬

1331
01:07:32,553 --> 01:07:35,347
‫איך שהוא התפתח לאט‬

1332
01:07:35,514 --> 01:07:39,518
‫וסיבך איתו את כל משפחת וויזלי‬

1333
01:07:39,685 --> 01:07:42,771
‫והארי הופך למעשה לבן משפחת וויזלי בעצמו.‬

1334
01:07:43,856 --> 01:07:45,524
‫מעולם לא ממש ציפיתי לדבר הזה,‬

1335
01:07:45,691 --> 01:07:46,942
‫במיוחד בזמן שקראתי את הספרים.‬

1336
01:07:47,109 --> 01:07:48,485
‫בוני הייתה הצעירה ביותר.‬

1337
01:07:49,069 --> 01:07:51,405
‫אז זה פשוט היה קצת כזה, "מה? זה מוזר".‬

1338
01:07:52,573 --> 01:07:53,782
‫תעצום את העיניים.‬

1339
01:07:54,366 --> 01:07:56,368
‫ואתם יודעים, יש מין לחץ,‬

1340
01:07:56,535 --> 01:08:00,038
‫זה גיבור הסיפור האהוב.‬

1341
01:08:00,205 --> 01:08:03,333
‫אז כולם על הסט הזה‬
‫מכירים אותך כשש או שבע שנים,‬

1342
01:08:03,500 --> 01:08:04,626
‫והם ראו אותך מתבגר.‬

1343
01:08:04,793 --> 01:08:07,087
‫ועכשיו הם הולכים פשוט לצפות בך מתנשק.‬

1344
01:08:07,546 --> 01:08:08,380
‫אחלה, כן.‬

1345
01:08:15,929 --> 01:08:19,140
‫כלומר, יש תפקידים נשיים‬
‫מדהימים רבים כל כך שג'ו כתבה‬

1346
01:08:19,308 --> 01:08:20,600
‫ואני חושבת שזה חשוב מאוד.‬

1347
01:08:20,767 --> 01:08:26,732
‫אני גאה כל כך בבוני,‬
‫באוונה ובקייטי על מי שהן‬

1348
01:08:26,899 --> 01:08:27,941
‫ועל מי שהן הפכו להיות.‬

1349
01:08:28,108 --> 01:08:31,153
‫כולן הפכו לאקטיביסטיות מופלאות.‬

1350
01:08:31,319 --> 01:08:36,575
‫כל אחת מהבנות האלו‬
‫הייתה בת אדם נפלאה ונהדרת.‬

1351
01:08:39,328 --> 01:08:41,787
‫- המועדון של סלית'רין‬
‫בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות -‬

1352
01:08:42,038 --> 01:08:43,790
‫תשמעי, התגעגעתי לחברתך.‬

1353
01:08:43,957 --> 01:08:45,834
‫באמת? תודה לך.‬
‫-אין ספק.‬

1354
01:08:46,001 --> 01:08:47,920
‫קיבלת משהו? כי אני גנבתי לא מעט.‬

1355
01:08:48,086 --> 01:08:49,129
‫באמת?‬
‫-כן, כן.‬

1356
01:08:49,296 --> 01:08:50,881
‫מבינה, לא למדתי את זה.‬
‫-הייתי צריכה להגיד לך.‬

1357
01:08:51,048 --> 01:08:54,885
‫זה די מרגיע אותי כי בהחלט‬
‫ניסיתי לגנוב את השרביט שלי.‬

1358
01:08:55,344 --> 01:08:58,180
‫ואני דואג שאם הייתי עושה זאת,‬
‫בטח כבר הייתי מאבד אותו איפשהו.‬

1359
01:08:58,346 --> 01:08:59,805
‫אתה יודע שהם לא עובדים, טום?‬

1360
01:08:59,973 --> 01:09:05,187
‫טוב, הבטיחו לי שככל שהזמן עובר,‬
‫עם מספיק תרגול...‬

1361
01:09:05,354 --> 01:09:06,563
‫זה יעבוד.‬
‫-כן.‬

1362
01:09:06,729 --> 01:09:08,524
‫אבל די מצחיק להסתכל‬
‫על זה עכשיו במבט לאחור,‬

1363
01:09:08,689 --> 01:09:12,069
‫איך אנחנו עושים את התנועות‬
‫המורכבות להפליא האלו, ודבר לא קורה.‬

1364
01:09:12,236 --> 01:09:14,779
‫דבר לא קורה,‬
‫חוץ מפעם אחת שבה לי זה כן עבד.‬

1365
01:09:14,947 --> 01:09:18,158
‫והם אמרו, "אוקיי, הפעם‬
‫נפוצץ את הבית של האגריד".‬

1366
01:09:18,325 --> 01:09:19,910
‫כן, עשית את זה בעצמך, נכון? כן.‬

1367
01:09:20,077 --> 01:09:22,037
‫והם אמרו, "אנחנו נפעל לפי הסימן שלך.‬

1368
01:09:22,203 --> 01:09:24,372
‫כשתטילי את הכישוף שלך, הבית יתפוצץ".‬

1369
01:09:26,375 --> 01:09:29,211
‫ולמעשה הייתי מופתעת מאוד‬

1370
01:09:29,377 --> 01:09:32,464
‫ומפוחדת מהתגובה של עצמי, כי חשבתי, "וואו".‬

1371
01:09:36,218 --> 01:09:38,886
‫זה היה ריגוש איום של עוצמה.‬
‫-כן.‬

1372
01:09:39,054 --> 01:09:41,223
‫הייתה לי מידה רבה של...‬
‫-כן, בטח.‬

1373
01:09:41,390 --> 01:09:44,017
‫רק כיוונתי לשם את השרביט שלי וזה התפוצץ.‬

1374
01:09:44,184 --> 01:09:47,645
‫כן, זה מספק הרבה יותר‬
‫מאשר לגרום לנוצה לרחף.‬

1375
01:09:47,813 --> 01:09:48,814
‫כן.‬

1376
01:09:51,608 --> 01:09:54,361
‫אז מה דראקו עשה עם הארונית המשונה הזו?‬

1377
01:09:54,528 --> 01:09:55,946
‫ומי היו כל האנשים האלה?‬

1378
01:09:56,321 --> 01:09:58,240
‫אתם לא קולטים? זה היה טקס.‬

1379
01:09:58,615 --> 01:09:59,533
‫טקס חניכה.‬

1380
01:09:59,700 --> 01:10:01,743
‫תפסיק, הארי. אני יודעת למה אתה חותר.‬

1381
01:10:01,910 --> 01:10:03,745
‫זה קרה. הוא הפך לאחד מהם.‬

1382
01:10:04,413 --> 01:10:05,414
‫אחד ממה?‬

1383
01:10:06,790 --> 01:10:10,043
‫הארי משוכנע‬
‫שדראקו מאלפוי הוא כעת אוכל-מוות.‬

1384
01:10:11,128 --> 01:10:14,298
‫- דראקו -‬

1385
01:10:14,464 --> 01:10:16,133
‫ילד שלא קיבל חיבה,‬

1386
01:10:16,300 --> 01:10:19,178
‫אהבה מאפשרת מצד ההורה או המבוגר,‬

1387
01:10:19,344 --> 01:10:22,055
‫עלול לפתח מין כעס ושנאה כלפי העולם‬

1388
01:10:22,222 --> 01:10:23,932
‫ועובר לצד האפל.‬

1389
01:10:24,099 --> 01:10:26,560
‫אתה מעז לדבר אליי כך בביתי שלי?‬

1390
01:10:26,727 --> 01:10:27,519
‫לוציוס.‬

1391
01:10:27,686 --> 01:10:30,063
‫הרבה כל כך מהמסע של דראקו‬

1392
01:10:30,230 --> 01:10:32,649
‫עוסק בשאלה האם הוא‬
‫מנסה לרצות את אביו או לא.‬

1393
01:10:32,816 --> 01:10:35,819
‫בסרט השישי, גורמים לו‬
‫לעשות את הדבר הגרוע ביותר שיש,‬

1394
01:10:35,986 --> 01:10:38,363
‫או לנסות לעשות את הדבר‬
‫הגרוע ביותר שיש, להרוג את דמבלדור.‬

1395
01:10:38,530 --> 01:10:40,741
‫ומן הסתם אנחנו רואים אותו מתפרק.‬

1396
01:10:40,908 --> 01:10:44,536
‫דראקו, לפני שנים, הכרתי ילד‬

1397
01:10:44,703 --> 01:10:47,331
‫שבחר בכל ההחלטות הלא נכונות.‬

1398
01:10:49,041 --> 01:10:50,167
‫אנא, תן לי לעזור לך.‬

1399
01:10:50,334 --> 01:10:51,543
‫אני לא רוצה את עזרתך.‬

1400
01:10:52,878 --> 01:10:54,630
‫אתה לא מבין?‬

1401
01:10:54,796 --> 01:10:56,215
‫אני חייב לעשות את זה.‬

1402
01:10:57,633 --> 01:10:58,842
‫אני מוכרח להרוג אותך.‬

1403
01:10:59,968 --> 01:11:01,178
‫אחרת הוא יהרוג אותי.‬

1404
01:11:01,345 --> 01:11:03,472
‫מה שהיה נהדר עם טום ב"נסיך חצוי הדם" הוא‬

1405
01:11:03,639 --> 01:11:05,849
‫שפתאום לוקחים את הבחור הרע הזה,‬

1406
01:11:06,016 --> 01:11:10,270
‫שבסרטים הקודמים תמיד היה דו-ממדי קצת.‬

1407
01:11:10,437 --> 01:11:13,899
‫והצלחנו לתת לו הזדמנות לחקור‬

1408
01:11:14,066 --> 01:11:17,194
‫מסע מורכב ומעניין הרבה יותר.‬

1409
01:11:17,361 --> 01:11:18,570
‫וישבתי איתו ואמרתי,‬

1410
01:11:18,737 --> 01:11:22,032
‫"טום, תראה, זו ההזדמנות שלך להתבלט באמת".‬

1411
01:11:22,199 --> 01:11:24,451
‫אני זוכר שדייוויד ייטס אמר,‬

1412
01:11:24,618 --> 01:11:28,747
‫"אם נוכל להשיג אפילו‬
‫אחוז אחד של חמלה או אהדה כלפיו,‬

1413
01:11:28,914 --> 01:11:30,415
‫אז עשינו את עבודתנו".‬

1414
01:11:30,582 --> 01:11:31,792
‫עשה את זה!‬

1415
01:11:33,126 --> 01:11:34,336
‫לדעתי, דראקו הוא הגיבור.‬

1416
01:11:34,503 --> 01:11:35,963
‫הארי תמיד יעשה את הדבר הנכון.‬

1417
01:11:36,129 --> 01:11:37,172
‫הארי תמיד יבחר בדבר הנכון.‬

1418
01:11:37,339 --> 01:11:39,216
‫מבחינתו אף פעם אין באמת שום דילמה.‬

1419
01:11:39,716 --> 01:11:42,761
‫דראקו שובר את שלשלאות המשפחה האיומה הזאת‬

1420
01:11:42,928 --> 01:11:45,138
‫והאחריות שלו ומה שמצופה ממנו לעשות.‬

1421
01:11:45,305 --> 01:11:46,723
‫ולצפות בטום‬

1422
01:11:47,558 --> 01:11:51,770
‫יוצר את המאבק הזה על המסך,‬
‫ומבטא באמת את כל הדקויות האלו,‬

1423
01:11:51,937 --> 01:11:54,398
‫את כל הסיבוך הזה,‬
‫כל שדה המוקשים המוסרי הענק הזה‬

1424
01:11:54,565 --> 01:11:57,359
‫שהוא חוצה על קצות האצבעות,‬
‫זה היה פשוט מרשים כל כך.‬

1425
01:11:58,318 --> 01:11:59,319
‫לא.‬

1426
01:12:11,665 --> 01:12:12,749
‫סוורוס...‬

1427
01:12:22,176 --> 01:12:23,177
‫בבקשה.‬

1428
01:12:24,595 --> 01:12:25,679
‫אבדה קדברה!‬

1429
01:12:37,191 --> 01:12:38,775
‫אין ספק שזה מדהים לחזור,‬

1430
01:12:38,942 --> 01:12:43,780
‫אבל אני... זה כל כך...‬
‫אני מניחה שזה מכה בתדהמה...‬

1431
01:12:44,364 --> 01:12:47,492
‫שאנשים רבים כל כך‬
‫ששנינו חשבנו שיהיו בסביבה עוד זמן רב יותר‬

1432
01:12:47,659 --> 01:12:50,996
‫מאשר שהם היו, כמו...‬

1433
01:12:51,163 --> 01:12:54,499
‫הלן ואלן וריצ'רד ו...‬

1434
01:12:54,666 --> 01:12:57,628
‫כן. הם כמו בני משפחה.‬

1435
01:12:57,794 --> 01:12:59,087
‫האבל הוא אותו אבל.‬

1436
01:12:59,254 --> 01:13:00,005
‫כן.‬

1437
01:13:00,172 --> 01:13:02,007
‫פשוט מוקדם מדי.‬

1438
01:13:02,174 --> 01:13:03,091
‫כן.‬

1439
01:13:14,019 --> 01:13:15,687
‫אל תרחם על המתים, הארי.‬

1440
01:13:17,189 --> 01:13:18,398
‫רחם על החיים.‬

1441
01:13:19,900 --> 01:13:23,570
‫ומעל לכול, רחם על כל אלה שחיים ללא אהבה.‬

1442
01:13:29,409 --> 01:13:32,371
‫לא טוב לשקוע בחלומות, הארי,‬

1443
01:13:33,038 --> 01:13:34,706
‫ולשכוח לחיות.‬

1444
01:13:37,125 --> 01:13:38,126
‫- ריצ'רד האריס‬
‫1930 - 2002 -‬

1445
01:13:38,293 --> 01:13:43,173
‫ריצ'רד האריס היה אדם כה מיוחד וחם.‬

1446
01:13:44,633 --> 01:13:46,468
‫הוא היה חייכן כל כך.‬

1447
01:13:48,846 --> 01:13:52,766
‫ריצ'רד היה קורע, כנראה אחד האנשים‬
‫הכי מצחיקים שהכרתי מימיי.‬

1448
01:13:53,100 --> 01:13:57,729
‫הוא היה פרחח בן 11‬
‫שלכוד בגוף של גבר בן 70 פלוס.‬

1449
01:13:57,896 --> 01:14:00,315
‫אתה מוכן לעשות סיבוב נוסף בשבילנו, בבקשה?‬

1450
01:14:02,234 --> 01:14:03,610
‫העיניים שלו פשוט נצצו,‬

1451
01:14:03,777 --> 01:14:05,696
‫מה שהפך אותו לדמבלדור המושלם, דרך אגב.‬

1452
01:14:05,863 --> 01:14:07,322
‫הוא היה מצחיק בטירוף.‬

1453
01:14:07,489 --> 01:14:08,323
‫אבוי!‬

1454
01:14:09,616 --> 01:14:10,492
‫שעוות אוזניים.‬

1455
01:14:11,243 --> 01:14:15,247
‫ריצ'רד גריפית'ס‬
‫היה פשוט מעולה בתפקיד מר דרסלי.‬

1456
01:14:15,414 --> 01:14:16,331
‫- ריצ'רד גריפית'ס‬
‫1947 - 2013 -‬

1457
01:14:16,498 --> 01:14:18,834
‫קסם? אין דבר כזה.‬

1458
01:14:20,169 --> 01:14:25,424
‫הוא אימץ את הרשעות שלו בכאלה להט ותשוקה.‬

1459
01:14:25,883 --> 01:14:28,135
‫פטירתו הייתה זו שהכי השפיעה עליי‬

1460
01:14:28,302 --> 01:14:29,678
‫כיוון שהוא נהג בידע שלו בנדיבות.‬

1461
01:14:29,845 --> 01:14:32,055
‫הוא אמר, "אני רוצה לחלוק איתך הכול".‬

1462
01:14:37,352 --> 01:14:38,395
‫- ג'ון הרט‬
‫1940 - 2017 -‬

1463
01:14:38,562 --> 01:14:41,982
‫תהיתי מתי אראה אותך, מר פוטר.‬

1464
01:14:43,483 --> 01:14:47,571
‫אני מרגיש ממש בר מזל שהיה לי קשר מועט‬

1465
01:14:47,738 --> 01:14:50,699
‫עם כל האנשים המדהימים שנפטרו.‬
‫ריצ'רד גריפית'ס.‬

1466
01:14:51,783 --> 01:14:54,077
‫אתם יודעים, אהיה זקן מאוד יום אחד ואגיד,‬

1467
01:14:54,244 --> 01:14:56,747
‫"הכרתי אגדות של ממש".‬

1468
01:14:56,914 --> 01:14:58,332
‫אני יודעת שאני לא אמורה להיות כאן.‬

1469
01:14:58,498 --> 01:15:00,417
‫- הלן מקרורי‬
‫1968 - 2021 -‬

1470
01:15:00,584 --> 01:15:03,504
‫אדון האופל עצמו אסר עליי לדבר על זה.‬

1471
01:15:03,670 --> 01:15:05,297
‫הלן מקרורי שיחקה את אשתי.‬

1472
01:15:05,714 --> 01:15:09,551
‫אמרתי, "אני חושב שפגשתי כרגע‬
‫את השחקנית הכי טובה שראיתי אי פעם".‬

1473
01:15:10,886 --> 01:15:11,720
‫בוא.‬

1474
01:15:11,887 --> 01:15:13,931
‫אני מרגיש בר מזל על כך שעבדתי איתה‬

1475
01:15:14,097 --> 01:15:18,936
‫וחלקתי איתה כל כך הרבה‬
‫צחוק לא בוגר בצילומים, בכנות.‬

1476
01:15:20,729 --> 01:15:21,939
‫היא לימדה אותי הרבה.‬

1477
01:15:22,105 --> 01:15:22,940
‫- הארי פוטר -‬

1478
01:15:23,774 --> 01:15:24,983
‫אני לא מצליח אפילו להגיד את זה.‬

1479
01:15:30,364 --> 01:15:32,533
‫הייתה לה יכולת כזאת, כן, פשוט...‬

1480
01:15:33,534 --> 01:15:36,745
‫להפגין אמפתיה בעזרת העיניים שלה.‬

1481
01:15:37,663 --> 01:15:39,498
‫היה תענוג אמיתי לעבוד איתה.‬

1482
01:15:44,962 --> 01:15:46,004
‫- אלן ריקמן‬
‫1946 - 2016 -‬

1483
01:15:46,171 --> 01:15:50,676
‫אוכל ללמד אתכם כיצד לכשף את השכל‬
‫וללכוד את החושים.‬

1484
01:15:50,843 --> 01:15:53,262
‫אלן ריקמן מעולם‬
‫לא דיבר איתי כאילו אני ילדה.‬

1485
01:15:53,929 --> 01:15:58,767
‫הוא תמיד התייחס‬
‫למחשבותיי ולדעותיי ברצינות רבה,‬

1486
01:15:59,184 --> 01:16:01,436
‫וזה תמיד ריגש אותי מאוד.‬

1487
01:16:02,229 --> 01:16:04,147
‫אלן היה חבר יקר מאוד.‬

1488
01:16:04,481 --> 01:16:06,984
‫כשהגיעה הסצנה האחרונה,‬
‫הסצנה האחרונה שלו...‬

1489
01:16:08,527 --> 01:16:10,362
‫הוא מציית לך...‬

1490
01:16:12,239 --> 01:16:14,324
‫ולך בלבד.‬

1491
01:16:15,200 --> 01:16:16,201
‫האומנם?‬

1492
01:16:16,994 --> 01:16:19,162
‫הייתי קצת מאוים על ידו.‬

1493
01:16:19,329 --> 01:16:22,541
‫הדיוק שלו, המומחיות שלו בהגשת השורות,‬

1494
01:16:22,708 --> 01:16:25,169
‫והיה לנו מין קרב משונה ראש-בראש,‬

1495
01:16:25,335 --> 01:16:26,753
‫עם וולדמורט וסנייפ.‬

1496
01:16:26,920 --> 01:16:29,840
‫שני שחקנים יכולים להתענג‬
‫על קרב סיף מטפורי זה עם זה.‬

1497
01:16:30,007 --> 01:16:32,593
‫אלן היה קוסם מהבחינה הזו כשחקן.‬

1498
01:16:38,140 --> 01:16:40,559
‫אלה שאוהבים אותנו‬
‫לעולם לא עוזבים אותנו באמת.‬

1499
01:16:42,102 --> 01:16:43,520
‫ותמיד תוכל למצוא אותם...‬

1500
01:16:46,231 --> 01:16:47,441
‫כאן, בפנים.‬

1501
01:16:54,615 --> 01:16:58,243
‫- לזכרם -‬

1502
01:17:23,644 --> 01:17:24,728
‫וזכור זאת...‬

1503
01:17:26,104 --> 01:17:27,314
‫אתה לא לבד.‬

1504
01:17:32,402 --> 01:17:33,487
‫שרביט הסמבוק,‬

1505
01:17:36,573 --> 01:17:38,992
‫השרביט הכי חזק שנוצר אי פעם.‬

1506
01:17:39,493 --> 01:17:41,119
‫אבן האוב.‬

1507
01:17:46,124 --> 01:17:48,752
‫גלימת ההיעלמות.‬

1508
01:17:50,295 --> 01:17:52,297
‫יחד הם יוצרים את אוצרות המוות.‬

1509
01:17:52,673 --> 01:17:56,093
‫יחד הם הופכים אותך לאדון המוות.‬

1510
01:17:57,427 --> 01:17:58,846
‫הילד ששרד.‬

1511
01:18:02,307 --> 01:18:03,141
‫הארי!‬

1512
01:18:08,939 --> 01:18:10,148
‫בא למות.‬

1513
01:18:14,152 --> 01:18:15,654
‫אבדה קדברה!‬

1514
01:18:24,788 --> 01:18:28,750
‫- דניאל רדקליף,‬
‫רופרט גרינט, אמה ווטסון -‬

1515
01:18:28,917 --> 01:18:32,087
‫"הצעדים שהם נקטו כדי להגן על משפחותיהם‬

1516
01:18:32,254 --> 01:18:35,507
‫גרמו לו להבין,‬
‫יותר משכל דבר אחר יכול היה לגרום,‬

1517
01:18:35,674 --> 01:18:38,260
‫שהם באמת התכוונו לבוא איתו,‬

1518
01:18:38,427 --> 01:18:41,930
‫ושהם ידעו בדיוק עד כמה זה יהיה מסוכן.‬

1519
01:18:42,347 --> 01:18:44,933
‫הוא רצה לומר להם כמה זה משמעותי עבורו,‬

1520
01:18:45,142 --> 01:18:48,729
‫אבל הוא פשוט לא הצליח‬
‫למצוא מילים חשובות מספיק."‬

1521
01:18:52,733 --> 01:18:54,902
‫- פרק 4‬
‫משהו ששווה להילחם עבורו -‬

1522
01:18:55,068 --> 01:18:58,405
‫- "הארי פוטר ואוצרות המוות" חלק 1‬
‫"הארי פוטר ואוצרות המוות" חלק 2 -‬

1523
01:18:58,572 --> 01:19:03,577
‫זה גם מגניב ממש וגם מוזר, להסתובב כאן‬

1524
01:19:03,744 --> 01:19:06,914
‫ולראות את הסטים שהיינו בהם כילדים,‬

1525
01:19:07,080 --> 01:19:08,874
‫שהתייחסו להכול ברמת הכבוד‬

1526
01:19:09,041 --> 01:19:11,210
‫שבה ילדים מתייחסים לדברים‬
‫כשסתם נמצאים במקום ונהנים.‬

1527
01:19:11,376 --> 01:19:13,378
‫זה מוזר. אני חווה רגעים נוסטלגיים מוזרים.‬

1528
01:19:13,754 --> 01:19:15,464
‫זוכרים את האוגרת שלי?‬
‫מישהו זוכר את האוגרת שלי?‬

1529
01:19:15,631 --> 01:19:16,423
‫כן.‬
‫-מילי.‬

1530
01:19:16,590 --> 01:19:17,925
‫כן. לא זכרתי את שמה של האוגרת, אני מתנצל.‬

1531
01:19:18,091 --> 01:19:19,218
‫כן.‬
‫-זה בסדר.‬

1532
01:19:19,384 --> 01:19:20,594
‫זה בסדר. נוחי על משכבך בשלום, מילי.‬

1533
01:19:20,761 --> 01:19:24,139
‫אני זוכר שהיה לך אוגר‬
‫ושחשתי קנאה מעורפלת על כך שיש לך חיה‬

1534
01:19:24,306 --> 01:19:25,224
‫איתך על הסט.‬

1535
01:19:25,390 --> 01:19:27,726
‫בנו לה ארון קבורה במחלקת הנגרות, נכון?‬

1536
01:19:27,893 --> 01:19:31,188
‫כשמילי מתה, מעצבי התפאורה בנו לה‬

1537
01:19:31,355 --> 01:19:33,815
‫ארון קבורה מעץ לפי מידותיה‬

1538
01:19:33,982 --> 01:19:36,443
‫שהיה מרופד בקטיפה מבפנים.‬
‫-זה היה יפהפה.‬

1539
01:19:36,610 --> 01:19:41,657
‫ושמה היה חרוט,‬
‫כי אני לא ידעתי את נפשי מרוב צער.‬

1540
01:19:41,949 --> 01:19:43,951
‫קיימנו טקס אשכבה?‬
‫אני חושב שאמרנו כמה מילים.‬

1541
01:19:44,201 --> 01:19:49,706
‫רציתי כל הזמן להחזיק‬
‫את מילי המתה, וללטף אותה ולגעת בה.‬

1542
01:19:49,873 --> 01:19:54,753
‫והוא אמר, "אמה, צריך להשאיר‬
‫את מילי בתוך ארון הקבורה עכשיו".‬

1543
01:19:54,920 --> 01:19:56,088
‫שכחתי‬

1544
01:19:56,255 --> 01:19:57,214
‫הרבה כל כך מזה.‬

1545
01:19:57,381 --> 01:19:59,967
‫אני לא מרגיש שעבר זמן רב.‬

1546
01:20:00,133 --> 01:20:01,260
‫אני יודעת.‬

1547
01:20:01,426 --> 01:20:03,011
‫כולנו עדיין נראים טוב יותר‬
‫מכפי שנראינו באפילוג,‬

1548
01:20:03,178 --> 01:20:04,096
‫שזה נהדר.‬
‫-כן.‬

1549
01:20:04,263 --> 01:20:05,681
‫הספקנו להגיע לפני זה.‬
‫-זה ניצחון.‬

1550
01:20:08,767 --> 01:20:10,185
‫תיק?‬
‫-כן.‬

1551
01:20:10,602 --> 01:20:11,436
‫סוודר?‬

1552
01:20:12,145 --> 01:20:13,772
‫היה לי מצח ענק‬

1553
01:20:14,231 --> 01:20:15,232
‫וחליפת שומן.‬

1554
01:20:15,399 --> 01:20:18,068
‫כן, הייתי מאוד... הייתי...‬
‫-אני חושב שהייתי קצת...‬

1555
01:20:18,235 --> 01:20:20,445
‫כן, אתה נכנסת לזה. אמרת,‬

1556
01:20:20,612 --> 01:20:22,072
‫"תעשו לי מצח".‬
‫-נכון. כן, נכנסתי לזה.‬

1557
01:20:22,239 --> 01:20:23,490
‫כן, נכנסת לזה בגדול.‬
‫-כן.‬

1558
01:20:23,657 --> 01:20:24,992
‫הייתי גאה בך כל כך.‬

1559
01:20:27,244 --> 01:20:29,288
‫אף אחד אחר לא יוכל להבין באמת,‬

1560
01:20:29,454 --> 01:20:31,623
‫מה שחווינו היה דבר ייחודי מאוד.‬

1561
01:20:31,790 --> 01:20:34,543
‫אני חושב שדייוויד ייטס‬
‫נהג לתאר אותנו בתור אסטרונאוטים,‬

1562
01:20:34,710 --> 01:20:38,797
‫כי אף אחד אחר לא חווה‬
‫את זה באמת בקנה מידה כזה,‬

1563
01:20:38,964 --> 01:20:41,383
‫ואנחנו נהיה מחוברים לנצח בזכות זה.‬

1564
01:20:46,680 --> 01:20:48,390
‫כמה מהזיכרונות המתוקים ביותר‬
‫שיש לי של שלושתנו‬

1565
01:20:48,557 --> 01:20:50,976
‫קשורים בכך שכל אחד מאיתנו ידע שעלינו‬

1566
01:20:51,143 --> 01:20:53,437
‫לדאוג זה לזה בדרכים צנועות‬

1567
01:20:53,604 --> 01:20:54,479
‫כמו, למשל,‬

1568
01:20:54,646 --> 01:20:57,232
‫"קר מאוד, אז כולנו פשוט...‬

1569
01:20:57,399 --> 01:20:58,692
‫כולנו נעמוד יחד",‬

1570
01:20:58,859 --> 01:21:00,444
‫או, "אני מותשת.‬

1571
01:21:00,611 --> 01:21:03,405
‫האם זה בסדר מבחינתך, דן, אם אירדם עליך?‬

1572
01:21:03,572 --> 01:21:06,992
‫בין הטייקים, כי אני עייפה כל כך", או...‬

1573
01:21:07,159 --> 01:21:09,578
‫אני חושב שכולנו נרדמנו במגוון...‬

1574
01:21:09,745 --> 01:21:11,038
‫זה על זה‬

1575
01:21:11,205 --> 01:21:13,624
‫בכמה מהקתדרלות והמבנים‬
‫המפוארים ביותר בבריטניה.‬

1576
01:21:15,584 --> 01:21:17,628
‫רמת האמון שהייתה לי‬

1577
01:21:17,794 --> 01:21:20,297
‫שאותה בנינו לאורך עשר השנים האלו הייתה...‬

1578
01:21:20,464 --> 01:21:23,217
‫שאם אנחנו עושים פעלול, סמכתי על כך‬

1579
01:21:23,383 --> 01:21:25,052
‫שאחד מכם יתפוס אותי.‬

1580
01:21:25,219 --> 01:21:27,262
‫נראה לי שאמון וביטחון ברמה הזאת ו...‬

1581
01:21:27,429 --> 01:21:28,931
‫זה דורש, אתם יודעים...‬

1582
01:21:29,097 --> 01:21:30,557
‫יש מעט מאוד סביבות עבודה‬

1583
01:21:30,724 --> 01:21:32,100
‫שבהן אתה מקבל זמן רב כל כך לבנות את זה.‬

1584
01:21:32,267 --> 01:21:33,477
‫וזה היה לא מילולי.‬

1585
01:21:33,644 --> 01:21:35,646
‫כאילו שלושתנו יכולנו לתקשר‬

1586
01:21:35,812 --> 01:21:37,898
‫בלי להגיד דבר.‬

1587
01:21:38,065 --> 01:21:39,525
‫פשוט ידענו מה צריך לעשות.‬

1588
01:21:40,067 --> 01:21:43,070
‫כל אחד מאיתנו היה חזק מאוד לטובת האחרים.‬

1589
01:21:44,488 --> 01:21:45,906
‫צריך להחליף בגדים.‬

1590
01:21:52,454 --> 01:21:53,664
‫איך לכל הרוחות...‬

1591
01:21:53,830 --> 01:21:55,666
‫לחש הרחבה סמוי.‬

1592
01:21:57,084 --> 01:21:58,502
‫את מדהימה, בחיי.‬

1593
01:21:59,419 --> 01:22:01,046
‫תמיד אותה נימת הפתעה.‬

1594
01:22:01,755 --> 01:22:04,007
‫לסרטים האלה הייתה תחושה שונה מאוד.‬

1595
01:22:04,174 --> 01:22:06,510
‫היינו הרחק מהוגוורטס במשך חלק גדול מהזמן,‬

1596
01:22:06,927 --> 01:22:08,470
‫במחנאות במקומות שונים.‬

1597
01:22:08,762 --> 01:22:12,266
‫הנימה הייתה אפלה הרבה יותר.‬
‫הייתה הרגשה שזה סרט שונה.‬

1598
01:22:12,432 --> 01:22:14,434
‫דמבלדור שולח אותך למצוא‬
‫את כל ההורקרוקסים האלה,‬

1599
01:22:14,601 --> 01:22:16,186
‫אבל לא אומר לך איך להשמיד אותם.‬

1600
01:22:16,353 --> 01:22:18,814
‫זה מרענן מאוד, אני חושב, כי כולנו זכינו‬

1601
01:22:18,981 --> 01:22:21,316
‫לעשות דברים רציניים יותר,‬

1602
01:22:21,483 --> 01:22:24,570
‫וזו הייתה הזדמנות אמיתית‬
‫לצלול עמוק יותר עם הדמויות הללו.‬

1603
01:22:24,736 --> 01:22:26,363
‫את באה או נשארת?‬

1604
01:22:30,951 --> 01:22:32,578
‫ראיתי את שניכם באותו ערב.‬

1605
01:22:33,495 --> 01:22:35,414
‫רון, זה... זה שום דבר!‬

1606
01:22:38,125 --> 01:22:38,959
‫רון!‬

1607
01:22:40,210 --> 01:22:42,296
‫הסצנה שחשבתי שתהיה מביכה מאוד‬

1608
01:22:42,462 --> 01:22:43,881
‫ושלא הייתי בטוחה לגביה בכלל,‬

1609
01:22:44,047 --> 01:22:45,883
‫שזו הסצנה שבה רקדנו...‬

1610
01:22:46,049 --> 01:22:47,342
‫כאילו, אני...‬
‫-כן.‬

1611
01:22:47,509 --> 01:22:51,221
‫עכשיו, זו אחת מהסצנות‬
‫האהובות עליי בכל הסדרה‬

1612
01:22:51,680 --> 01:22:53,640
‫כי רמת ההיכרות‬

1613
01:22:53,807 --> 01:22:55,684
‫שהייתה ביני לבינך באותו זמן,‬

1614
01:22:55,851 --> 01:22:58,312
‫אני לא חושבת שהייתי‬
‫מסוגלת לצלם סצנה כזאת עם שחקן אחר.‬

1615
01:22:58,478 --> 01:22:59,938
‫זו גם סצנה מעניינת,‬

1616
01:23:00,105 --> 01:23:01,607
‫קודם כול כי צילמנו סרטי "הארי פוטר",‬

1617
01:23:01,773 --> 01:23:03,775
‫ובסרט האחרון, הבמאי בא ואמר,‬

1618
01:23:03,942 --> 01:23:05,068
‫"היי, מה דעתכם לרקוד סלואו‬

1619
01:23:05,235 --> 01:23:06,737
‫לצלילי ניק קייב במשך חמש דקות?" ואת אמרת,‬

1620
01:23:06,904 --> 01:23:08,739
‫"רגע, על איזה סרט אנחנו עובדים?"‬
‫-אמרנו, "מה?"‬

1621
01:23:08,906 --> 01:23:10,324
‫"כאילו, נהדר. אבל אוקיי."‬

1622
01:23:34,348 --> 01:23:37,559
‫הסצנה הזו אמרה כל כך הרבה,‬
‫זה נאמר בלי מילים, אהבתי את זה מאוד.‬

1623
01:23:37,726 --> 01:23:39,937
‫ונוסף על כך, באותו אופן שבו הדמויות‬

1624
01:23:40,103 --> 01:23:41,396
‫זכו ברגע של כיף,‬

1625
01:23:41,563 --> 01:23:43,106
‫הרגשתי שגם אתה ואני זכינו ברגע של כיף...‬

1626
01:23:43,273 --> 01:23:45,108
‫כן.‬
‫-...שגם אנחנו‬

1627
01:23:45,275 --> 01:23:47,444
‫היינו צריכים בשלב הזה, אני חושבת.‬
‫-כן, בהחלט.‬

1628
01:23:47,861 --> 01:23:49,571
‫איזה בוגד קטן ומחורבן.‬

1629
01:23:49,738 --> 01:23:51,031
‫כבר לא נשאר איש שאפשר לבטוח בו?‬

1630
01:23:51,198 --> 01:23:53,367
‫היה קטע בסרט האחרון שבו‬

1631
01:23:53,534 --> 01:23:54,701
‫רצנו ביער.‬

1632
01:23:54,868 --> 01:23:57,871
‫רצנו ביער, ניסינו שלא‬
‫להיתפס על ידי החטפנים.‬

1633
01:23:58,038 --> 01:23:58,956
‫ואקשן.‬

1634
01:24:01,124 --> 01:24:02,417
‫נו, אל תעמדו שם!‬

1635
01:24:02,793 --> 01:24:03,836
‫תחטפו אותם!‬

1636
01:24:04,002 --> 01:24:07,422
‫בכנות, אני זוכר שאת ואני...‬
‫אמה נעשתה תחרותית להפליא...‬

1637
01:24:07,589 --> 01:24:10,217
‫תחרותית ברמה מגוחכת.‬
‫-...בנוגע לשאלה מי רץ מהר יותר.‬

1638
01:24:13,512 --> 01:24:15,055
‫נראה לי שרופרט תמיד חשב משהו כמו,‬

1639
01:24:15,222 --> 01:24:17,933
‫"תעשו מה שבא לכם".‬
‫-הוא פשוט חשב, "תעשו את הקטע שלכם.‬

1640
01:24:18,100 --> 01:24:20,561
‫אני אהיה פה".‬
‫-כן, מבחינתי ריצה היא פעלול.‬

1641
01:24:21,478 --> 01:24:22,479
‫הליכה היא פעלול.‬

1642
01:24:29,278 --> 01:24:32,447
‫אני לחלוטין לא אוהב לצפות‬
‫בהרבה מהסצנות שלי בסרט הזה.‬

1643
01:24:32,614 --> 01:24:34,449
‫אבל צפיתי בשניכם, ואני חושב שאתם נהדרים.‬

1644
01:24:34,616 --> 01:24:36,368
‫אבל אני זוכרת שזה היה דבר חמוד מאוד.‬

1645
01:24:36,535 --> 01:24:38,954
‫אני זוכרת באמת את שלושתנו אומרים זה לזה‬

1646
01:24:39,121 --> 01:24:41,373
‫שאנחנו עושים עבודה טובה‬
‫או ששיחקנו היטב בסצנה.‬

1647
01:24:41,540 --> 01:24:43,125
‫במיוחד מכיוון שהתחלנו בגיל צעיר‬

1648
01:24:43,292 --> 01:24:44,585
‫ובאמת לא ידענו מה אנחנו עושים,‬

1649
01:24:44,751 --> 01:24:47,421
‫אז כשראינו מישהו מאיתנו‬
‫משחק באמת קצת, אמרנו,‬

1650
01:24:47,588 --> 01:24:49,339
‫"מגניב!" כן. "כל הכבוד."‬
‫-"זה היה מגניב מאוד."‬

1651
01:24:49,506 --> 01:24:51,216
‫כאילו, "נראה שכולנו משתפרים".‬

1652
01:24:51,383 --> 01:24:52,885
‫"הפצצת."‬
‫-"מעולה. עבודה טובה."‬

1653
01:24:53,051 --> 01:24:55,721
‫כלומר, מן הסתם, הנשיקה שלנו‬

1654
01:24:56,096 --> 01:24:58,557
‫הייתה הדבר המחריד ביותר‬

1655
01:24:58,724 --> 01:25:02,102
‫שמישהו מאיתנו אי פעם היה צריך לעבור.‬

1656
01:25:03,729 --> 01:25:06,857
‫- ציפייה -‬

1657
01:25:07,024 --> 01:25:08,525
‫אני הרמיוני גריינג'ר.‬

1658
01:25:08,692 --> 01:25:10,485
‫ואתה...‬

1659
01:25:11,361 --> 01:25:13,780
‫רון וויזלי.‬
‫-נעים מאוד.‬

1660
01:25:14,114 --> 01:25:18,410
‫"זה לביוסה, לא לביוסאר."‬

1661
01:25:18,744 --> 01:25:22,789
‫היא ממש סיוט, בחיי!‬
‫אין פלא שבכלל אין לה חברים.‬

1662
01:25:24,750 --> 01:25:25,876
‫אני חושב שהיא שמעה אותך.‬

1663
01:25:26,043 --> 01:25:28,337
‫זה פשוט נבנה כל כך לאורך כל הסדרה...‬

1664
01:25:28,504 --> 01:25:29,505
‫שמונה סרטים.‬

1665
01:25:29,671 --> 01:25:31,465
‫אני מת על סיפור האהבה של רון והרמיוני,‬

1666
01:25:31,632 --> 01:25:35,719
‫ועל האופן שבו זה מבעבע כל הזמן‬
‫באופן כלשהו מתחת לפני הסיפור.‬

1667
01:25:43,018 --> 01:25:46,396
‫מערכת היחסים הזו הייתה‬
‫מאופקת כל כך במשך זמן רב כל כך.‬

1668
01:25:46,563 --> 01:25:48,398
‫קצת משחת שיניים.‬

1669
01:25:50,234 --> 01:25:52,069
‫סלגהורן עושה מסיבה בחג המולד.‬

1670
01:25:52,986 --> 01:25:54,446
‫ואנחנו אמורים להביא מישהו.‬

1671
01:25:54,613 --> 01:25:55,864
‫אני מניח שתזמיני את מקלאגן.‬

1672
01:25:56,031 --> 01:25:59,368
‫הצופים נואשים לראות את שניהם מתנשקים.‬

1673
01:25:59,535 --> 01:26:02,162
‫למען האמת, התכוונתי להזמין אותך.‬
‫-באמת?‬

1674
01:26:02,913 --> 01:26:04,373
‫אנחנו מצלמים בהמשך השבוע סצנה‬

1675
01:26:04,540 --> 01:26:06,166
‫שכדאי שנדבר עליה לאחר שתקראו אותה.‬

1676
01:26:06,333 --> 01:26:08,627
‫כי נצלם השבוע את הנשיקה בין רון להרמיוני.‬

1677
01:26:08,794 --> 01:26:10,712
‫מה?‬
‫-נצלם את הנשיקה בין רון להרמיוני.‬

1678
01:26:10,879 --> 01:26:13,090
‫השבוע?‬
‫-בחדר הסודות.‬

1679
01:26:14,132 --> 01:26:16,844
‫ברגע הזה של סכנה יוצאת דופן,‬

1680
01:26:17,010 --> 01:26:20,097
‫הם פונים זה לזה, ואז פשוט מתנשקים.‬

1681
01:26:23,183 --> 01:26:26,186
‫חיכינו לזה במשך שבעה סרטים.‬

1682
01:26:26,353 --> 01:26:27,896
‫דיברתי עם שניהם בקרוונים שלהם,‬

1683
01:26:28,438 --> 01:26:30,649
‫וידאתי ששניהם חשים בנוח.‬

1684
01:26:30,816 --> 01:26:33,443
‫זה היה כמעט‬
‫כמו להכין אותם לאירוע ספורט חשוב,‬

1685
01:26:34,653 --> 01:26:37,948
‫להגיד להם, "אוקיי, חברים,‬
‫אתם יכולים לעשות את זה, זה ילך מצוין".‬

1686
01:26:38,115 --> 01:26:40,951
‫זה היה אמור להיות מזמוז דרמטי,‬

1687
01:26:41,118 --> 01:26:43,912
‫אבל אתה ואני לא הצלחנו‬
‫לשלוט בעצמנו, לא הפסקנו לצחוק.‬

1688
01:26:44,079 --> 01:26:45,205
‫כן.‬
‫-ואני הייתי פשוט מפוחדת מאוד‬

1689
01:26:45,372 --> 01:26:48,083
‫שלא נצליח לעולם,‬
‫כי לא יכולנו להתייחס לזה ברצינות.‬

1690
01:26:49,501 --> 01:26:52,504
‫אני לא שיפרתי את המצב, כי אמרו לי בפירוש‬

1691
01:26:52,671 --> 01:26:54,715
‫שפשוט התנהגתי כמו חמור גמור בנושא,‬

1692
01:26:54,882 --> 01:26:57,384
‫ואמרתי, "אני אבוא לסט ואצפה בכם מתנשקים".‬

1693
01:26:57,551 --> 01:27:00,387
‫טוב, כולם רצו להגיע לסט‬
‫בשביל זה כי כולם אמרו,‬

1694
01:27:00,554 --> 01:27:01,680
‫"זה יהיה טוב, חבר'ה".‬

1695
01:27:01,847 --> 01:27:03,849
‫אנחנו צריכים...‬
‫-אני מצטער על זה, חברים.‬

1696
01:27:04,266 --> 01:27:06,310
‫ידעתי שאצטרך פחות או יותר להיות‬

1697
01:27:06,476 --> 01:27:08,103
‫זו שגורמת לזה לקרות‬

1698
01:27:08,270 --> 01:27:10,105
‫כי רופרט לא...‬

1699
01:27:10,439 --> 01:27:12,149
‫אז הייתי צריכה ללכת על זה.‬

1700
01:27:12,524 --> 01:27:13,859
‫בלי לדפוק חשבון.‬

1701
01:27:14,026 --> 01:27:17,279
‫הייתי צריכה להיכנס לנשיקה‬
‫עם תנופה כדי להצליח.‬

1702
01:27:17,738 --> 01:27:18,780
‫ורופרט...‬

1703
01:27:18,947 --> 01:27:22,367
‫יכולתי כמעט... בטייק הראשון‬
‫ראיתי את הפנים של רופרט‬

1704
01:27:22,534 --> 01:27:26,246
‫מתפוצצים מהפתעה‬
‫כי הוא חשב שזה רק הטייק הראשון.‬

1705
01:27:26,413 --> 01:27:27,831
‫אני חושב שאיבדתי את ההכרה.‬

1706
01:27:27,998 --> 01:27:30,834
‫אני זוכר רק את הפנים שלך‬
‫מתקרבים יותר ויותר לפנים שלי.‬

1707
01:27:31,460 --> 01:27:33,754
‫בכל פעם שאתה מדבר על זה‬
‫אתה גורם לזה להישמע כאילו‬

1708
01:27:33,921 --> 01:27:35,964
‫זה היה מופע אימים של ממש בראש שלך.‬

1709
01:27:36,131 --> 01:27:38,550
‫זה לא היה נורא כל כך. אני יודע.‬

1710
01:27:50,229 --> 01:27:52,523
‫לנשק את רופרט הוא אחד הדברים הקשים ביותר‬

1711
01:27:52,689 --> 01:27:54,274
‫שאי פעם היה עליי לעשות.‬

1712
01:27:54,441 --> 01:27:57,236
‫הרגשתי שזה לא בסדר,‬

1713
01:27:57,402 --> 01:27:59,154
‫ממש לא בסדר בכל רמה אפשרית,‬

1714
01:27:59,321 --> 01:28:01,949
‫כי דן, רופרט ואני ממש כמו אחים.‬

1715
01:28:04,993 --> 01:28:05,911
‫את בסדר?‬

1716
01:28:06,411 --> 01:28:07,246
‫הארי!‬

1717
01:28:07,412 --> 01:28:10,916
‫שלושתנו, אני חושבת, הרגשנו‬
‫מתואמים כל כך במידה שזה היה חשוב לנו.‬

1718
01:28:13,377 --> 01:28:14,878
‫אני זוכרת את הסצנה שבה אמרת,‬

1719
01:28:15,045 --> 01:28:16,880
‫"לא, חברים, אני זה שצריך ללכת לבדי",‬

1720
01:28:17,047 --> 01:28:18,465
‫בסרט הזה.‬

1721
01:28:18,632 --> 01:28:20,592
‫ונתתי לך חיבוק כדי להיפרד.‬

1722
01:28:20,759 --> 01:28:22,886
‫אבוא איתך.‬
‫-לא, תהרגו את הנחש.‬

1723
01:28:25,889 --> 01:28:28,684
‫ידעתי שאני נפרדת מהסדרה,‬

1724
01:28:28,851 --> 01:28:31,395
‫ידעתי שאני נפרדת ממך, והייתי מוכרחה‬

1725
01:28:31,562 --> 01:28:36,191
‫לבטא כלפי חוץ‬
‫איך הרגשתי באמת לגבי זה שהכול...‬

1726
01:28:37,317 --> 01:28:39,152
‫מגיע לסיומו.‬
‫-כן.‬

1727
01:28:43,073 --> 01:28:48,579
‫- הקרב האחרון -‬

1728
01:28:51,665 --> 01:28:54,751
‫זה דימוי מקראי מאוד,‬
‫נשיאתו של הארי לצד השני של הגשר.‬

1729
01:28:57,963 --> 01:29:01,133
‫אם תשאל את ג'ו,‬
‫או כל אחד שמעורה בזה עמוקות,‬

1730
01:29:01,300 --> 01:29:03,594
‫הם יגידו פשוט שמדובר בקרב בין טוב לרע.‬

1731
01:29:03,760 --> 01:29:05,345
‫זה עד כדי כך פשוט.‬

1732
01:29:08,765 --> 01:29:10,893
‫אני חייב הרבה כל כך לנוויל כדמות.‬

1733
01:29:12,144 --> 01:29:14,354
‫הייתי ביישן מאוד,‬
‫מעולם לא דיברתי בקול רם בכיתה.‬

1734
01:29:14,521 --> 01:29:15,939
‫מעולם לא הייתי מתקומם נגד שום דבר‬

1735
01:29:16,106 --> 01:29:18,734
‫כי במידה רבה הייתי... הוא.‬

1736
01:29:20,819 --> 01:29:23,488
‫הסיפור הנהדר של נוויל הוא שהוא האלוף.‬

1737
01:29:26,200 --> 01:29:27,826
‫הקטע המופלא בסוף,‬

1738
01:29:27,993 --> 01:29:29,912
‫הנאום הנהדר של מת'יו, אתם יודעים...‬

1739
01:29:31,747 --> 01:29:33,207
‫הטוב חייב לנצח, כמובן.‬

1740
01:29:33,373 --> 01:29:34,541
‫- רובי קולטריין‬
‫רובאוס האגריד -‬

1741
01:29:34,791 --> 01:29:37,127
‫זה לא משנה, שהארי איננו.‬
‫-עזוב, נוויל.‬

1742
01:29:37,294 --> 01:29:38,837
‫אנשים מתים כל יום.‬

1743
01:29:39,963 --> 01:29:41,381
‫הלילה איבדנו את הארי.‬

1744
01:29:43,675 --> 01:29:47,095
‫אבל הוא עדיין עימנו, כאן בפנים.‬

1745
01:29:50,682 --> 01:29:51,892
‫הם לא מתו לשווא.‬

1746
01:29:52,059 --> 01:29:53,685
‫אבל הדבר ש"הארי פוטר" עשה עבורי,‬

1747
01:29:53,852 --> 01:29:56,688
‫גם כסיפור, וגם כשחקן שמשתתף בו...‬

1748
01:29:57,648 --> 01:29:58,565
‫אבל אתה תמות לשווא.‬

1749
01:29:58,732 --> 01:30:01,401
‫...זה שהוא עזר לי לגלות,‬
‫בהתחלה מה אני לא...‬

1750
01:30:01,568 --> 01:30:03,195
‫ליבו של הארי אכן פעם למעננו!‬

1751
01:30:03,403 --> 01:30:04,404
‫למען כולנו!‬

1752
01:30:05,405 --> 01:30:07,658
‫...וכתוצאה מכך גיליתי מה אני.‬

1753
01:30:10,536 --> 01:30:11,745
‫קונפרינגו!‬

1754
01:30:21,547 --> 01:30:22,631
‫כשמסתכלים על הספר,‬

1755
01:30:22,798 --> 01:30:25,342
‫העימות הסופי בין וולדמורט להארי‬

1756
01:30:26,051 --> 01:30:29,137
‫מתרחש באולם הגדול, בשעה שקהל עצום צופה.‬

1757
01:30:29,596 --> 01:30:32,808
‫ואני רציתי מאוד‬
‫משהו ישיר יותר ועוצמתי יותר‬

1758
01:30:32,975 --> 01:30:34,852
‫ויצרי יותר מזה.‬

1759
01:30:35,394 --> 01:30:39,064
‫כיוון ששני היריבים האלה כמעט התחברו‬

1760
01:30:39,439 --> 01:30:43,694
‫מבחינה רוחנית, אם תרצו,‬
‫בדרך ההורקרוקסית המשונה הזו.‬

1761
01:30:43,861 --> 01:30:45,529
‫חשבתי, לא יהיה נפלא‬

1762
01:30:45,696 --> 01:30:48,115
‫אם דן פשוט יתפוס את רייף‬

1763
01:30:48,282 --> 01:30:49,992
‫וימשוך אותו מהמגדל?‬

1764
01:30:50,158 --> 01:30:53,161
‫קדימה, טום. בוא נסיים את זה כפי שהתחלנו.‬

1765
01:30:54,079 --> 01:30:55,205
‫ביחד.‬

1766
01:30:55,372 --> 01:30:57,708
‫בזמן שהם מתעתקים הם מתמזגים.‬

1767
01:30:57,875 --> 01:30:59,918
‫הקשר העמוק הזה שאנחנו‬

1768
01:31:00,085 --> 01:31:02,880
‫שזרנו בסיפורים ובסרטים,‬

1769
01:31:03,046 --> 01:31:04,548
‫ניתן יהיה לראות אותו ברגע הזה‬

1770
01:31:04,715 --> 01:31:06,383
‫לפני שהם מתרסקים בחצר.‬

1771
01:31:11,096 --> 01:31:12,806
‫זה עייף אותי פיזית במידה רבה.‬

1772
01:31:12,973 --> 01:31:15,559
‫השקענו בזה את כל הכוחות שלנו.‬
‫אני חושב שהיינו די מותשים בסוף.‬

1773
01:31:15,726 --> 01:31:18,520
‫צילמנו בחודשים הקרים כשהשמיים אפורים.‬

1774
01:31:18,687 --> 01:31:22,191
‫הזרוע שלי נתפסה כל כך,‬
‫כי הדבר הזה היה זרם פעיל בתוכך‬

1775
01:31:22,357 --> 01:31:23,442
‫שהיה עליך ל...‬

1776
01:31:24,735 --> 01:31:26,153
‫לדחוף אותו בחזרה לכיוונו.‬

1777
01:31:27,154 --> 01:31:30,365
‫לצד האתגר הפיזי של עשיית הסרטים,‬

1778
01:31:30,532 --> 01:31:32,659
‫היה לחץ קל מהמחשבה,‬

1779
01:31:32,826 --> 01:31:34,494
‫"אתה זה שהולך לסיים את זה".‬

1780
01:31:34,703 --> 01:31:37,748
‫זה חייב להסתיים באקורד מרשים.‬
‫זה חייב להיות בעל משמעות.‬

1781
01:31:37,915 --> 01:31:40,751
‫זה חייב להדהד. זה חייב להשביע.‬

1782
01:32:23,627 --> 01:32:30,133
‫- התחלה חדשה -‬

1783
01:32:30,926 --> 01:32:31,969
‫מי את?‬

1784
01:32:32,177 --> 01:32:35,055
‫שלום. שמי אמה ווטסון,‬
‫משחקת את התפקיד של הרמיוני גריינג'ר.‬

1785
01:32:35,973 --> 01:32:38,016
‫לא, לעולם לא.‬
‫-אני מעדיף שלעולם לא יראו אותי כך.‬

1786
01:32:38,183 --> 01:32:39,726
‫מה?‬
‫-לא משנה.‬

1787
01:32:39,893 --> 01:32:41,019
‫אתה מעדיף שלא יראו אותך ככה?‬

1788
01:32:41,186 --> 01:32:42,354
‫כן.‬
‫-למה?‬

1789
01:32:42,521 --> 01:32:44,189
‫כי הוא לא אוהב את הסיכה בשיער שלו.‬

1790
01:32:44,356 --> 01:32:45,691
‫כן.‬
‫-מר רדקליף.‬

1791
01:32:45,858 --> 01:32:46,859
‫כן.‬

1792
01:32:48,026 --> 01:32:48,986
‫מצלמה!‬

1793
01:32:49,152 --> 01:32:50,654
‫מה אתה...‬
‫-אתה מהתקשורת.‬

1794
01:32:50,821 --> 01:32:52,823
‫אני מהתקשורת. בדיוק, איך ידעת?‬

1795
01:32:52,990 --> 01:32:54,783
‫זה היום הראשון שלך. איך המרגש?‬

1796
01:32:54,950 --> 01:32:57,077
‫פנטסטי לחלוטין.‬

1797
01:32:57,244 --> 01:32:59,872
‫את מתרגשת?‬
‫-בהחלט.‬

1798
01:33:00,372 --> 01:33:01,456
‫אני לא יכולה לחכות.‬

1799
01:33:01,623 --> 01:33:03,250
‫אחרי כל ההכנה הזאת,‬

1800
01:33:03,792 --> 01:33:04,793
‫סוף סוף זה קורה.‬

1801
01:33:04,960 --> 01:33:07,296
‫אוקיי, חזרו לעבודה.‬
‫אנשים צריכים לטפח אתכם.‬

1802
01:33:07,462 --> 01:33:08,297
‫כן.‬

1803
01:33:13,719 --> 01:33:15,637
‫על מה אתה חושב‬
‫כשאתה חושב על זה עכשיו, רופ,‬

1804
01:33:15,804 --> 01:33:16,847
‫כשאתה מסתכל על זה במבט לאחור?‬

1805
01:33:17,014 --> 01:33:18,098
‫מבחינתי אלה זיכרונות טובים מאוד.‬

1806
01:33:18,265 --> 01:33:19,224
‫מה זה מבחינתך?‬

1807
01:33:19,391 --> 01:33:20,767
‫אני גאה מאוד בכך שהשתתפתי בסרטים.‬

1808
01:33:20,934 --> 01:33:22,603
‫אני חושב שלקראת הסוף,‬

1809
01:33:22,769 --> 01:33:25,439
‫זו הייתה תקופה מוזרה, במיוחד כשסיימנו.‬

1810
01:33:25,856 --> 01:33:29,610
‫אני מרגיש שכבר לא הצלחתי‬
‫להבחין מי אני ומי הדמות.‬

1811
01:33:29,776 --> 01:33:32,279
‫לא ידעתי בדיוק איפה הם מתחילים ונגמרים.‬

1812
01:33:32,446 --> 01:33:34,781
‫כן. היו הזדמנויות שבהן חשבתי, "מי אני?"‬

1813
01:33:34,948 --> 01:33:37,159
‫כלומר, "מה אני אוהב לעשות, ומה חשוב לי?"‬

1814
01:33:37,326 --> 01:33:39,828
‫אלה היו דברים מוזרים.‬
‫אפילו השם שלי לא הרגיש כמו השם שלי.‬

1815
01:33:40,204 --> 01:33:41,455
‫כן.‬
‫-הרגשתי שאני יודע‬

1816
01:33:41,622 --> 01:33:42,539
‫לעשות רק דבר אחד.‬
‫-כן.‬

1817
01:33:42,706 --> 01:33:43,832
‫כן.‬
‫-ידעתי איך לגלם את רון.‬

1818
01:33:43,999 --> 01:33:47,586
‫רון היה הדמות האהובה עליי,‬
‫אז היה מגניב כל כך לגלם אותו בסרט.‬

1819
01:33:48,045 --> 01:33:51,882
‫זה כמעט כאילו התנסינו‬
‫בצורה הקיצונית ביותר של משחק מתודי.‬

1820
01:33:53,091 --> 01:33:54,927
‫זה תמיד נועד להסתיים בשלב מסוים.‬

1821
01:33:55,093 --> 01:33:57,930
‫מעולם לא היינו אמורים לעשות את זה לנצח.‬

1822
01:33:58,764 --> 01:34:01,725
‫התחושה שלי כרגע, כשאני רואה אותך כאן,‬

1823
01:34:01,892 --> 01:34:03,727
‫לאחר שהיינו בנפרד זמן מה...‬

1824
01:34:04,728 --> 01:34:05,938
‫אני מנסה לא להיעשות רגשנית.‬

1825
01:34:06,563 --> 01:34:09,024
‫אני מרגישה שאתה עמוד תווך בחיי.‬

1826
01:34:09,191 --> 01:34:11,652
‫זה דבר ממש מהמם, כי ראיתי אותך גדלה.‬

1827
01:34:11,818 --> 01:34:13,570
‫ראינו זה את זה גדלים. גדלנו יחד.‬

1828
01:34:13,737 --> 01:34:14,947
‫אנחנו משפחה.‬

1829
01:34:15,906 --> 01:34:18,784
‫תמיד נהיה. אנחנו לא‬
‫צריכים להיפגש... אלוהים.‬

1830
01:34:19,326 --> 01:34:22,538
‫על אף שאנחנו לא נפגשים כל הזמן.‬

1831
01:34:23,580 --> 01:34:25,207
‫כן, זה...‬

1832
01:34:26,750 --> 01:34:29,503
‫זה קשר חזק מאוד שתמיד יהיה לנו,‬

1833
01:34:29,670 --> 01:34:32,673
‫ותמיד יהיה לנו חלק זה בחייו של זה.‬

1834
01:34:44,685 --> 01:34:47,354
‫נחמד כל כך לראות אותך.‬
‫-טוב כל כך לראות אותך.‬

1835
01:34:49,189 --> 01:34:50,399
‫אני אוהב אותך.‬

1836
01:34:56,530 --> 01:34:57,614
‫כידידה.‬

1837
01:35:00,701 --> 01:35:03,579
‫רק כדי שיהיה ברור לכל הצופים.‬
‫-רק כדי שיהיה ברור...‬

1838
01:35:03,745 --> 01:35:06,957
‫אבל זה נכון. יש אהבה רבה כל כך.‬

1839
01:35:07,457 --> 01:35:08,375
‫תודה, רופס.‬

1840
01:35:08,542 --> 01:35:11,378
‫היום זו עדיין חזרה, וזו הרצה ו...‬

1841
01:35:12,546 --> 01:35:14,256
‫כשתהיו מוכנים. ואקשן.‬

1842
01:35:16,133 --> 01:35:18,427
‫כשסיימנו את הסצנות האחרונות...‬

1843
01:35:18,886 --> 01:35:23,056
‫אחד הדברים האחרונים שצילמנו בכל הסרט...‬

1844
01:35:23,223 --> 01:35:25,601
‫קפצנו מול המצלמה‬

1845
01:35:25,767 --> 01:35:28,645
‫ונחתנו על מזרן פעלולים ענק.‬

1846
01:35:28,812 --> 01:35:30,564
‫הכול הסתכם בזה.‬

1847
01:35:30,731 --> 01:35:33,233
‫הטייק הזה שבו אנחנו קופצים לתוך ארובה.‬

1848
01:35:33,400 --> 01:35:36,945
‫זו הייתה כזו מטפורה למה שקרה באמת.‬

1849
01:35:37,112 --> 01:35:39,656
‫היינו צריכים לקפוץ על מזרן, בעצם,‬

1850
01:35:39,823 --> 01:35:41,700
‫כדי לעבור לעולם אחר.‬

1851
01:35:42,951 --> 01:35:46,330
‫הרגש הקולקטיבי היה מוחשי להפליא,‬

1852
01:35:46,496 --> 01:35:50,083
‫ועבור האנשים שתמכו בהם‬
‫ועמדו לצידם לאורך כל הדרך,‬

1853
01:35:50,250 --> 01:35:53,337
‫כל מי שראה אותם גדלים.‬

1854
01:35:57,716 --> 01:35:59,718
‫ביום האחרון, איבדתי את העשתונות.‬

1855
01:36:02,679 --> 01:36:05,098
‫אני זוכרת שכולנו פשוט חיבקנו זה את זה.‬

1856
01:36:07,768 --> 01:36:09,603
‫שלושתנו היינו...‬

1857
01:36:10,312 --> 01:36:11,355
‫הרוסים לגמרי.‬

1858
01:36:14,191 --> 01:36:16,443
‫אני חושבת שזו הייתה‬
‫הפעם הראשונה שבה הרשינו לעצמנו‬

1859
01:36:16,610 --> 01:36:19,446
‫לעכל או להפנים‬

1860
01:36:19,613 --> 01:36:22,533
‫שעשינו את זה, סיימנו את זה.‬

1861
01:36:23,158 --> 01:36:27,371
‫זה כל כך טבוע בי.‬
‫כלומר, אני מודד את חיי בעזרת הסרטים האלה.‬

1862
01:36:27,538 --> 01:36:29,665
‫מישהו שואל, "מתי עברת את מבחן הנהיגה?"‬

1863
01:36:29,831 --> 01:36:31,959
‫ואני אומר, "מסדר עוף החול".‬

1864
01:36:32,668 --> 01:36:36,755
‫כל חלק של חיי מקושר ל"פוטר".‬

1865
01:36:38,966 --> 01:36:42,261
‫כשאני פוגש אנשים שזה חלק חשוב בחייהם,‬

1866
01:36:42,427 --> 01:36:44,304
‫או שהספרים או הסרטים היו באופן כלשהו‬

1867
01:36:44,471 --> 01:36:46,515
‫חלק מהזהות שלהם,‬

1868
01:36:46,682 --> 01:36:48,600
‫כן, זה גורם לי לגאווה גדולה.‬

1869
01:36:48,767 --> 01:36:52,312
‫יש משהו ב"הארי פוטר" שמעשיר את החיים.‬

1870
01:36:52,479 --> 01:36:55,816
‫כשהמצב נעשה אפל מאוד, והזמנים קשים מאוד,‬

1871
01:36:55,983 --> 01:36:58,443
‫סיפורים מעניקים לנו‬
‫מקומות שאנחנו יכולים ללכת אליהם,‬

1872
01:36:58,610 --> 01:37:00,320
‫שאפשר לנוח בהם‬

1873
01:37:00,487 --> 01:37:02,614
‫ולהרגיש נתמכים.‬

1874
01:37:02,781 --> 01:37:04,658
‫אני לא חושב שהבנתי את ההשפעה‬

1875
01:37:04,825 --> 01:37:06,785
‫שהייתה לסרטים האלה כשהשתתפנו בהם.‬

1876
01:37:06,952 --> 01:37:08,537
‫כמות האנשים שאמרו דברים כמו,‬

1877
01:37:08,704 --> 01:37:10,956
‫"אלה הסרטים היחידים‬
‫שאבא שלי ואני צופים בהם ביחד,‬

1878
01:37:11,123 --> 01:37:12,416
‫אנחנו לא מסוגלים לדבר על שום דבר אחר.‬

1879
01:37:12,583 --> 01:37:14,710
‫ואנחנו צופים ב'הארי פוטר'‬
‫ביחד וזה הקטע שלנו".‬

1880
01:37:14,877 --> 01:37:18,088
‫מדהים להיות חלק קטן מתוך זה,‬

1881
01:37:18,255 --> 01:37:20,507
‫ופשוט לראות איך זה ממשיך להתקיים,‬

1882
01:37:20,674 --> 01:37:24,094
‫ומוצא מדיומים חדשים‬
‫כמו ההצגה, "חיות הפלא",‬

1883
01:37:24,261 --> 01:37:28,807
‫זה פשוט חי לנצח, ומדהים לראות זאת.‬

1884
01:37:28,974 --> 01:37:31,727
‫הארי פוטר!‬

1885
01:37:31,894 --> 01:37:34,730
‫אין דבר דומה לסיפורים של "הארי פוטר",‬

1886
01:37:34,897 --> 01:37:38,358
‫הסיפורים שמסופרים בתוכם,‬
‫מסעותיהן האישיים של הדמויות.‬

1887
01:37:38,525 --> 01:37:42,196
‫אני חושבת שיש לזה‬
‫השפעה משנה ומעצבת על אנשים.‬

1888
01:37:42,362 --> 01:37:43,280
‫זה קסם.‬

1889
01:37:43,447 --> 01:37:44,406
‫יפה כאן.‬

1890
01:37:44,573 --> 01:37:47,618
‫כל ילד תוהה איך הוא ישתלב...‬

1891
01:37:47,784 --> 01:37:48,911
‫- טובי ג'ונס‬
‫דובי -‬

1892
01:37:49,077 --> 01:37:52,331
‫וזה מסע אפי שכל ילד עובר.‬

1893
01:37:52,497 --> 01:37:54,791
‫דובי תמיד יהיה שם בשביל הארי פוטר.‬

1894
01:37:54,958 --> 01:37:58,420
‫זה מעורר השראה רבה עבור אנשים צעירים‬
‫להגיד, "זה יכול באותה מידה להיות אני,‬

1895
01:37:58,587 --> 01:38:00,255
‫שחווה את רגע הספק, או הפקפוק,‬

1896
01:38:00,422 --> 01:38:01,965
‫או הוויכוח הזה עם הוריי".‬

1897
01:38:04,468 --> 01:38:05,677
‫הישארו קרובים אליי.‬

1898
01:38:06,345 --> 01:38:07,554
‫עד הסוף.‬

1899
01:38:09,306 --> 01:38:10,516
‫מניסיוני, זה...‬

1900
01:38:10,682 --> 01:38:11,808
‫- ג'יי קיי רולינג‬
‫סופרת "הארי פוטר" -‬

1901
01:38:11,975 --> 01:38:13,769
‫עולם יוצא דופן להיות מעורה בו,‬

1902
01:38:13,936 --> 01:38:15,938
‫וזה עולם יפהפה.‬

1903
01:38:16,522 --> 01:38:17,439
‫הארי.‬

1904
01:38:17,689 --> 01:38:18,690
‫הארי.‬

1905
01:38:18,982 --> 01:38:19,775
‫הארי.‬

1906
01:38:19,942 --> 01:38:22,194
‫וזה מה שמרפא בו כל כך‬

1907
01:38:22,361 --> 01:38:24,363
‫וטוב בו כל כך, שהוא גרם‬

1908
01:38:24,905 --> 01:38:28,909
‫לאנשים שאלמלא כן היו מרגישים בודדים‬
‫להרגיש שהם שייכים.‬

1909
01:38:29,535 --> 01:38:30,744
‫אל תיתן לו את זה, הארי.‬

1910
01:38:33,247 --> 01:38:36,208
‫מרבית המעריצים שבאים היום ואומרים לי שלום‬

1911
01:38:36,375 --> 01:38:38,544
‫לא נולדו אפילו כשצילמנו את הסרטים. אז...‬

1912
01:38:38,710 --> 01:38:39,670
‫- טום פלטון‬
‫דראקו מאלפוי -‬

1913
01:38:39,837 --> 01:38:42,422
‫זה גורם לך מהר מאוד להרגיש קצת זקן יותר,‬

1914
01:38:42,923 --> 01:38:47,219
‫ואסיר תודה עד מאוד על כך שזה נמסר‬

1915
01:38:48,011 --> 01:38:49,221
‫לדורות אחרים.‬

1916
01:38:49,388 --> 01:38:51,098
‫מתאמן לבלט, פוטר?‬

1917
01:38:55,394 --> 01:38:57,521
‫אחד הדברים שהיו ייחודיים ב"הארי פוטר",‬

1918
01:38:57,688 --> 01:39:01,358
‫חוץ מהדמיון המופלא והעולמות והדמויות‬

1919
01:39:01,525 --> 01:39:04,236
‫שג'ו רולינג יצרה,‬

1920
01:39:04,403 --> 01:39:05,946
‫הייתה העובדה שזכית לראות‬

1921
01:39:06,113 --> 01:39:09,616
‫ילדים צעירים הופכים למבוגרים.‬

1922
01:39:10,075 --> 01:39:11,994
‫ולראות את המסע הזה בסרטים,‬

1923
01:39:12,160 --> 01:39:13,996
‫אני לא חושב שאי פעם ראינו את זה בעבר.‬

1924
01:39:14,580 --> 01:39:16,206
‫אני לא יודע אם אי פעם נראה זאת שוב.‬

1925
01:39:16,373 --> 01:39:19,251
‫אני פשוט מרגישה בת מזל כל כך‬
‫שאני זוכה להיות חלק מעולם‬

1926
01:39:19,418 --> 01:39:22,504
‫שאנשים אוהבים כל כך ושמשמח אנשים.‬

1927
01:39:23,213 --> 01:39:26,091
‫יש משהו באסקפיזם שאתה מוצא,‬

1928
01:39:26,258 --> 01:39:28,093
‫אסקפיזם בצורתו הבריאה,‬

1929
01:39:28,260 --> 01:39:30,929
‫אני חושב שזה מה ש"הארי פוטר" עושה.‬

1930
01:39:31,096 --> 01:39:32,306
‫לזה נועדו הסיפורים האלה.‬

1931
01:39:32,472 --> 01:39:33,849
‫הם מדריך לחיים.‬

1932
01:39:34,016 --> 01:39:34,766
‫- איאן הארט‬
‫פרופ' קווירל -‬

1933
01:39:34,933 --> 01:39:37,519
‫אני חושב שזו סופה של תקופה,‬
‫אלו עשר שנים מחיי,‬

1934
01:39:37,686 --> 01:39:40,772
‫והילדים שלי התבגרו‬
‫במהלך התקופה הזו, כמובן.‬

1935
01:39:40,939 --> 01:39:43,150
‫זה רובי קולטריין,‬

1936
01:39:43,317 --> 01:39:44,693
‫שומר הקרקעות המשובח ביותר בהוגוורטס,‬

1937
01:39:44,860 --> 01:39:46,612
‫יומו האחרון ב"הארי פוטר".‬

1938
01:39:53,869 --> 01:39:54,995
‫המורשת של הסרטים‬

1939
01:39:55,162 --> 01:39:58,248
‫היא שהדור של ילדיי יראה אותם לילדיהם.‬

1940
01:39:58,415 --> 01:40:01,043
‫כך שתוכל לצפות בהם בעוד 50 שנה, בקלות.‬

1941
01:40:02,419 --> 01:40:04,546
‫אני לא אהיה כאן, למרבה הצער. אבל...‬

1942
01:40:06,089 --> 01:40:08,550
‫אל תחשבי על זה אף לא לרגע.‬

1943
01:40:08,717 --> 01:40:11,303
‫אבל האגריד יהיה. כן.‬

1944
01:40:13,639 --> 01:40:15,641
‫כשאני מסתכל על זה עכשיו במבט לאחור,‬

1945
01:40:16,350 --> 01:40:17,559
‫אלה זיכרונות נעימים מאוד.‬

1946
01:40:17,851 --> 01:40:19,061
‫אני חושב על זה הרבה.‬

1947
01:40:19,228 --> 01:40:21,396
‫זו הייתה תקופה נהדרת, באמת. זה היה...‬

1948
01:40:22,523 --> 01:40:23,732
‫זה היה מדהים.‬

1949
01:40:24,441 --> 01:40:26,568
‫זו הייתה החוויה הכי טובה, והכי...‬

1950
01:40:27,653 --> 01:40:29,780
‫מדהימה במובן ש...‬

1951
01:40:31,281 --> 01:40:33,909
‫אני לא יכולה באמת להסביר לכם,‬
‫הם אנשים טובים כל כך.‬

1952
01:40:34,868 --> 01:40:36,161
‫הם היו אדיבים כל כך ו...‬

1953
01:40:37,496 --> 01:40:40,415
‫ושניהם קיבלו עליהם‬
‫את האחריות שבזה ברצינות רבה,‬

1954
01:40:40,582 --> 01:40:44,002
‫ואני... הערכתי את זה כל כך.‬

1955
01:40:44,670 --> 01:40:48,507
‫זה באמת כמו משפחה.‬
‫יש בינינו קשר מהותי כל כך.‬

1956
01:40:50,008 --> 01:40:51,927
‫הם אנשים שחשובים לי מאוד.‬

1957
01:40:53,095 --> 01:40:55,013
‫הצוות בסרטים האלה היה לא ייאמן.‬

1958
01:40:55,180 --> 01:40:56,974
‫יש אנשים בסרטים האלה שהם...‬

1959
01:41:01,603 --> 01:41:03,605
‫יסודיים למי שאני.‬

1960
01:41:06,400 --> 01:41:09,236
‫כאדם וכשחקן,‬

1961
01:41:09,570 --> 01:41:13,323
‫אני מרגיש כה בר מזל להיות במקום‬
‫שבו אני נמצא ולחיות את החיים שיש לי,‬

1962
01:41:13,490 --> 01:41:16,159
‫ולהיות מסוגל לעבוד‬
‫עם האנשים שאיתם אני עובד עכשיו.‬

1963
01:41:16,326 --> 01:41:19,413
‫אבל דבר מזה לא היה אפשרי בלי זה.‬

1964
01:41:20,414 --> 01:41:21,832
‫אז כן. היה...‬

1965
01:41:22,791 --> 01:41:24,001
‫זה היה מאוד...‬

1966
01:41:25,252 --> 01:41:26,879
‫אלו היו עשר שנים טובות מאוד.‬

1967
01:41:30,465 --> 01:41:33,093
‫אקספקטו פטרונום.‬

1968
01:41:44,897 --> 01:41:46,315
‫אחרי זמן כה רב?‬

1969
01:41:47,733 --> 01:41:48,942
‫תמיד.‬

1970
01:42:44,831 --> 01:42:46,834
‫תרגום כתוביות: יהונתן בן ששון‬