1 00:00:07,173 --> 00:00:09,703 ‫סאנג יכול להיות מתנשא, יהיר, ילדותי, נרקיסיסט,‬ 2 00:00:09,903 --> 00:00:11,493 ‫אבל הוא לא אדם רע.‬ 3 00:00:11,693 --> 00:00:13,373 - ‫- אפשר לעזור לך? - ריג'ס פאטוף.‬ 4 00:00:13,573 --> 00:00:16,413 ‫עליי לייעץ למר סאנג בכל הנושאים העסקיים.‬ 5 00:00:16,613 --> 00:00:21,423 ‫ותגלו... שזה... ממחיש את רצונותיו של מר סאנג.‬ 6 00:00:21,623 --> 00:00:22,463 ‫מי הבעלים שלנו?‬ 7 00:00:22,663 --> 00:00:23,963 ‫קרובת המשפחה היחידה של סאנג.‬ 8 00:00:24,163 --> 00:00:26,753 ‫אימא שלו, שגרה בבוסאן ולא דוברת אנגלית.‬ 9 00:00:26,953 --> 00:00:28,093 ‫מה את עושה פה?‬ 10 00:00:28,293 --> 00:00:30,053 ‫שימשתי לסאנג אשת קשר קריאטיבית.‬ 11 00:00:30,253 --> 00:00:32,893 - ‫- "אשת קשר קריאטיבית"? - הענקתי לעצמי תואר משודרג.‬ 12 00:00:33,093 --> 00:00:35,513 ‫אז את אומרת שהוא פשוט נכנס לו מהרחוב יום אחד‬ 13 00:00:35,713 --> 00:00:38,433 ‫וגרם לסאנג להעביר לו את מלוא הסמכויות?‬ 14 00:00:38,633 --> 00:00:39,353 ‫אני לא מאמין.‬ 15 00:00:39,553 --> 00:00:42,543 ‫את מריחה את זה? זה כמו פרי רקוב.‬ 16 00:01:17,363 --> 00:01:18,603 ‫הלו?‬ 17 00:01:18,803 --> 00:01:21,453 ‫איליין? כאן ריג'ס פאטוף.‬ 18 00:01:22,493 --> 00:01:25,623 ‫מר פאט... הכול בסדר?‬ 19 00:01:26,623 --> 00:01:27,713 ‫עכשיו...‬ 20 00:01:28,923 --> 00:01:30,423 ‫עכשיו 3:00 לפנות בוקר.‬ 21 00:01:32,043 --> 00:01:34,413 ‫התקשרתי לשאול אם תהיי פנויה‬ 22 00:01:34,613 --> 00:01:37,633 ‫לבוא למשרד קצת מוקדם מהרגיל.‬ 23 00:01:42,143 --> 00:01:45,683 ‫בהחלט. אם זה דחוף אוכל להגיע ב-8:00.‬ 24 00:01:47,103 --> 00:01:48,443 ‫זה מאכזב.‬ 25 00:01:49,103 --> 00:01:51,813 ‫קיוויתי למשהו מיידי יותר.‬ 26 00:02:14,253 --> 00:02:15,503 ‫הלו?‬ 27 00:02:15,713 --> 00:02:18,453 ‫איליין? כאן ריג'ס פאטוף.‬ 28 00:02:18,653 --> 00:02:20,623 ‫כן, מר פאטוף, הרגע דיברנו.‬ 29 00:02:20,823 --> 00:02:23,123 ‫התקשרתי לשאול אם תהיי פנויה‬ 30 00:02:23,323 --> 00:02:26,353 ‫לבוא למשרד קצת מוקדם מהרגיל.‬ 31 00:02:29,693 --> 00:02:31,443 ‫אוכל להגיע בתוך 40 דקות.‬ 32 00:02:36,153 --> 00:02:37,863 ‫זמנך תם‬ 33 00:02:55,463 --> 00:02:58,053 {\an8}‫היועץ‬ 34 00:03:16,193 --> 00:03:17,973 ‫שמי איליין היימן.‬ 35 00:03:18,173 --> 00:03:21,363 ‫עכשיו 3:23 ביום שלישי בבוקר,‬ 36 00:03:21,863 --> 00:03:23,953 ‫ובעת ההקלטה‬ 37 00:03:24,153 --> 00:03:27,913 ‫אני נוסעת למשרדים של קומפוור בדאונטאון אל-איי.‬ 38 00:03:30,003 --> 00:03:34,573 ‫אם יקרה לי משהו, וההודעה הזאת תישלף מהענן שלי,‬ 39 00:03:34,773 --> 00:03:38,213 ‫אני מקווה שהיא תשפוך קצת אור על מה שאולי התרחש.‬ 40 00:03:40,923 --> 00:03:44,373 ‫כאשת קשר קריאטיבית באחד מאולפני המשחקים לניידים הכי מצליחים‬ 41 00:03:44,573 --> 00:03:45,643 ‫בלוס אנג'לס,‬ 42 00:03:46,393 --> 00:03:48,603 ‫אני מצפה לעבודה קשה ולשעות ארוכות.‬ 43 00:03:50,393 --> 00:03:53,773 ‫תמיד הייתי מוכנה לעשות כל מה שנדרש כדי להצליח.‬ 44 00:03:55,403 --> 00:03:57,843 ‫אבל אני לא יודעת מהיכן האיש הזה בא,‬ 45 00:03:58,043 --> 00:04:00,613 ‫אני לא יודעת איך הוא עלה למעמדו,‬ 46 00:04:03,033 --> 00:04:05,533 ‫ואני לא יודעת איזו סמכות יש לו.‬ 47 00:04:10,373 --> 00:04:11,453 ‫יבוא.‬ 48 00:04:15,253 --> 00:04:16,673 ‫למה התעכבת כל כך?‬ 49 00:04:18,383 --> 00:04:21,763 - ‫- נהגתי מהוואלי. - את לא יכולה לגור קרוב יותר?‬ 50 00:04:23,343 --> 00:04:26,183 ‫אני חולקת דירה עם שני שחקנים בראשית דרכם.‬ 51 00:04:27,093 --> 00:04:29,213 ‫זה בערך כל מה שנוכל להרשות לעצמנו.‬ 52 00:04:29,403 --> 00:04:31,353 ‫מגנוליה 4866.‬ 53 00:04:34,853 --> 00:04:36,003 ‫אתה יודע איפה אני גרה?‬ 54 00:04:36,203 --> 00:04:39,843 ‫עם אלייג'ה ודייזי.‬ 55 00:04:40,043 --> 00:04:41,693 ‫אלה שהם לא ממש שחקנים.‬ 56 00:04:42,533 --> 00:04:43,823 ‫מה זה?‬ 57 00:04:44,743 --> 00:04:45,723 ‫זה עוסק בי?‬ 58 00:04:45,923 --> 00:04:47,183 ‫זה התיק שלך מכוח אדם.‬ 59 00:04:47,383 --> 00:04:49,163 ‫נתקלתי בו בחדר התיוק.‬ 60 00:04:50,203 --> 00:04:52,623 - ‫- יש לנו חדר תיוק? - נו, כמובן.‬ 61 00:04:53,373 --> 00:04:56,333 ‫בכל חברה שייעצתי בה אי פעם יש חדר תיוק.‬ 62 00:04:57,333 --> 00:05:00,253 ‫פשוט הנחתי שהכול בשרת.‬ 63 00:05:00,963 --> 00:05:03,113 ‫סאנג הבטיח שאין אצלנו פליטות פחמן.‬ 64 00:05:03,313 --> 00:05:05,623 ‫אפשר ללמוד המון מהתיקים האלה.‬ 65 00:05:05,823 --> 00:05:08,373 ‫לדוגמה, ידעת שהגיל הממוצע‬ 66 00:05:08,573 --> 00:05:12,063 ‫של עובדי קומפוור הוא 27? את בת 27.‬ 67 00:05:12,513 --> 00:05:15,883 ‫שרמת ההשכלה הממוצעת היא תואר ראשון?‬ 68 00:05:16,083 --> 00:05:17,673 ‫יש לך תואר ראשון.‬ 69 00:05:17,873 --> 00:05:20,773 ‫שהשכר הממוצע הוא 62,000 דולרים?‬ 70 00:05:21,943 --> 00:05:24,363 ‫לדאבוני, את מרוויחה טיפה מתחת.‬ 71 00:05:26,243 --> 00:05:28,683 ‫הזמנת אותי לבוא ב-3:00 לפנות בוקר,‬ 72 00:05:28,883 --> 00:05:31,583 ‫בטרנינג שלי, כדי להגיד לי שאני ממוצעת?‬ 73 00:05:37,713 --> 00:05:40,653 ‫מבחר צ'ורוס. שני קינמון,‬ 74 00:05:40,853 --> 00:05:44,383 ‫שני מאצ'ה-קראנץ', שני שוקולד מריר עם פיסטוק.‬ 75 00:05:49,223 --> 00:05:51,053 - ‫- איליין? - מה?‬ 76 00:05:51,933 --> 00:05:55,603 ‫קינמון, מאצ'ה-קראנץ' או שוקולד מריר עם פיסטוק?‬ 77 00:05:57,643 --> 00:05:59,423 ‫אני לא טיפוס של ארוחת בוקר.‬ 78 00:05:59,623 --> 00:06:03,073 ‫צריך לנסוע רחוק כדי למצוא צ'ורוס ב-3:00 לפנות בוקר.‬ 79 00:06:04,073 --> 00:06:05,733 ‫זה הכול, דיינה.‬ 80 00:06:11,573 --> 00:06:12,573 ‫שבי.‬ 81 00:06:21,293 --> 00:06:23,133 ‫למה אני פה, מר פאטוף?‬ 82 00:06:25,553 --> 00:06:27,953 ‫טיסה המריאה מנמה"ת של סיאול‬ 83 00:06:28,153 --> 00:06:31,493 ‫לפני שעה ו-20 דקות בדרכה ללוס אנג'לס.‬ 84 00:06:31,693 --> 00:06:33,413 ‫יש על הסיפון נוסעת‬ 85 00:06:33,613 --> 00:06:35,973 ‫שתחבל באינטרסים של מר סאנג.‬ 86 00:06:36,643 --> 00:06:39,603 ‫אסור להם להשלים את הטיסה.‬ 87 00:06:42,903 --> 00:06:45,733 ‫אתה רוצה שאחזיר טיסה מסחרית למקום מוצאה?‬ 88 00:06:46,533 --> 00:06:47,303 ‫באמצע הטיסה?‬ 89 00:06:47,503 --> 00:06:49,763 ‫את פותרת בעיות מטבעך, איליין.‬ 90 00:06:49,963 --> 00:06:52,163 - ‫- כך כתוב בתיק שלך. - באמת?‬ 91 00:06:54,373 --> 00:06:57,833 ‫מיהו האדם בטיסה הזאת?‬ 92 00:07:03,463 --> 00:07:04,593 ‫אהן סי-וו.‬ 93 00:07:06,303 --> 00:07:07,303 ‫אימא של סאנג?‬ 94 00:07:08,263 --> 00:07:09,343 ‫היא באה הנה?‬ 95 00:07:10,473 --> 00:07:15,433 ‫היא מתכוונת לפרק ולהרוס את כל מה שמר סאנג יצר.‬ 96 00:07:17,643 --> 00:07:19,103 ‫את החלום שלו.‬ 97 00:07:20,813 --> 00:07:21,893 ‫את הגורל שלו.‬ 98 00:07:25,113 --> 00:07:26,673 ‫מה הוא זיין לו?‬ 99 00:07:26,873 --> 00:07:27,733 ‫את הפרצוף.‬ 100 00:07:28,323 --> 00:07:29,443 ‫את הפה שלו.‬ 101 00:07:30,113 --> 00:07:33,103 ‫את הגרון שלו, ישר... כלומר, לא בנחמדות.‬ 102 00:07:33,303 --> 00:07:35,683 ‫מותק, אם זה מה שנראה לי, תערב את הרשויות.‬ 103 00:07:35,883 --> 00:07:37,693 ‫לא. אנחנו נערב.‬ 104 00:07:37,883 --> 00:07:39,913 ‫"אנחנו"? מי עוד ראה את זה?‬ 105 00:07:40,913 --> 00:07:42,373 ‫רק אני ואיליין.‬ 106 00:07:44,253 --> 00:07:46,043 ‫אתם מבלים שוב ביחד?‬ 107 00:07:46,753 --> 00:07:50,093 ‫לא, אנחנו לא מבלים ביחד אלא תקועים באותה סירה טובעת.‬ 108 00:07:53,183 --> 00:07:54,183 ‫כן.‬ 109 00:08:00,643 --> 00:08:04,193 ‫אאסוף אותך אחרי העבודה ותעזור בקניות.‬ 110 00:08:04,773 --> 00:08:05,773 ‫איזה כיף מצפה לנו.‬ 111 00:08:06,693 --> 00:08:08,403 - ‫- אוהב אותך. - תבלה.‬ 112 00:08:09,943 --> 00:08:12,513 ‫ומותק, אם האיש הרע הזה מנסה‬ 113 00:08:12,713 --> 00:08:15,863 ‫לשים משהו בפה שלך, תבוא לספר לאימא.‬ 114 00:08:16,623 --> 00:08:17,623 ‫טוב.‬ 115 00:08:31,423 --> 00:08:32,323 ‫מה קרה?‬ 116 00:08:32,523 --> 00:08:35,163 ‫הוא ביטל את כל תוכנית הפיתוח.‬ 117 00:08:35,363 --> 00:08:37,643 - ‫- ממתי? - משעה 5:30 הבוקר.‬ 118 00:08:49,773 --> 00:08:50,863 ‫אתם...‬ 119 00:08:51,443 --> 00:08:54,093 ‫הוא לא יכול לבטל את כל מה שעבדנו עליו.‬ 120 00:08:54,293 --> 00:08:56,013 ‫שמעתי ש"קרפופל" נטחן.‬ 121 00:08:56,213 --> 00:08:58,473 ‫עוד 95 מאיתנו מחפשים עבודה.‬ 122 00:08:58,673 --> 00:08:59,833 ‫"קרפופל"!‬ 123 00:09:02,333 --> 00:09:03,663 ‫לא. שילך להזדיין.‬ 124 00:09:04,753 --> 00:09:05,963 ‫שיזדיין.‬ 125 00:09:12,923 --> 00:09:14,133 ‫לאן אתה הולך?‬ 126 00:09:14,763 --> 00:09:17,913 ‫השקעתי עשרה שבועות בלכידת תנועה של חתולים מחרבנים.‬ 127 00:09:18,113 --> 00:09:21,103 ‫למה? כי סאנג שילם לי על זה 5,800 דולרים לחודש.‬ 128 00:09:21,723 --> 00:09:23,003 ‫השלמתי עם זה.‬ 129 00:09:23,203 --> 00:09:27,133 ‫עכשיו המזדיין הזה נוחת בעיר וחושב שיבטל הכול כאילו זה חסר משמעות?‬ 130 00:09:27,333 --> 00:09:29,003 ‫קרייג, קח יום חופשי.‬ 131 00:09:29,203 --> 00:09:33,133 - ‫- תחשוב לפני שתעשה דבר שתתחרט עליו. - פאטי מתפרנסת, שכה"ד ישולם, אסתכן.‬ 132 00:09:33,333 --> 00:09:36,363 - ‫- טוב. יש לו מצב רוח משונה. - הוא מצב רוח משונה!‬ 133 00:09:36,823 --> 00:09:38,243 - ‫- זוזי הצידה. - היי.‬ 134 00:09:39,163 --> 00:09:41,183 ‫אימא של סאנג בדרך הנה מסיאול.‬ 135 00:09:41,383 --> 00:09:43,233 - ‫- מה? - הטיסה שלה תכף נוחתת.‬ 136 00:09:43,433 --> 00:09:45,043 ‫למה לא אמרת לי את זה?‬ 137 00:09:46,083 --> 00:09:48,373 ‫אלוהים! כמעט התפטרתי מהעבודה.‬ 138 00:09:49,793 --> 00:09:51,613 ‫אני לא יודעת מה הכוונות שלה.‬ 139 00:09:51,813 --> 00:09:54,253 ‫רגע. את חושבת שהיא באה עם עורכי דין?‬ 140 00:09:59,553 --> 00:10:01,413 - ‫- נו? - שינוי באסטרטגיה.‬ 141 00:10:01,613 --> 00:10:02,763 ‫חבר'ה, תתגודדו.‬ 142 00:10:03,933 --> 00:10:06,423 ‫המהלך הוא כזה. נרכין ראש,‬ 143 00:10:06,623 --> 00:10:08,423 ‫נעמיד פני עסוקים, כי המנהל החדש‬ 144 00:10:08,623 --> 00:10:10,603 ‫לא יהיה פה עוד הרבה זמן.‬ 145 00:10:36,923 --> 00:10:39,673 ‫תסלחי לי... תוכלי לעזור לי?‬ 146 00:10:41,183 --> 00:10:43,183 ‫אני מצטערת. אני לא דוברת את זה.‬ 147 00:10:44,513 --> 00:10:47,883 ‫תצטרכי לבחור את השפה הנבחרת שלך...‬ 148 00:10:48,073 --> 00:10:49,213 ‫חכי רק רגע.‬ 149 00:10:49,413 --> 00:10:52,063 ‫זה רק יציג לנו פרסומת קודם.‬ 150 00:10:53,613 --> 00:10:55,613 ‫סאנג וו... אני אימא שלו...‬ 151 00:10:57,323 --> 00:11:00,353 - ‫- גברת אהן? - סאנג. סאנג וו.‬ 152 00:11:00,553 --> 00:11:02,433 ‫כן. את במקום הנכון.‬ 153 00:11:02,633 --> 00:11:05,183 ‫שמי איליין היימן. עבדתי עם הבן שלך.‬ 154 00:11:05,383 --> 00:11:06,333 ‫בואי ותשבי.‬ 155 00:11:07,333 --> 00:11:09,333 ‫רוזי, תוכלי להביא לנו מים?‬ 156 00:11:10,503 --> 00:11:11,713 ‫אקח את התיק שלך.‬ 157 00:11:18,383 --> 00:11:20,803 ‫חברים, תשומת לב, בבקשה.‬ 158 00:11:30,683 --> 00:11:33,773 ‫היום יש לנו אורחת מיוחדת מאוד.‬ 159 00:11:34,273 --> 00:11:35,443 ‫מאמא סאנג.‬ 160 00:11:36,273 --> 00:11:41,703 ‫שבנה היפה נשחט באופן כה אלים ואכזרי על אדמה זו ממש.‬ 161 00:11:42,743 --> 00:11:46,033 ‫בשם כל משרתיו הענווים של מר סאנג...‬ 162 00:11:47,283 --> 00:11:51,333 ‫תרשי לנו לקחת ממך את כאבך.‬ 163 00:12:21,693 --> 00:12:22,693 ‫דברי.‬ 164 00:12:23,613 --> 00:12:24,823 ‫תפתחי את ליבך.‬ 165 00:12:31,543 --> 00:12:33,543 ‫הבן שלי...‬ 166 00:12:35,543 --> 00:12:37,253 ‫היה ילד טוב.‬ 167 00:12:37,673 --> 00:12:39,343 ‫סאנג היה ילד טוב.‬ 168 00:12:41,463 --> 00:12:44,803 ‫הייתה לו אהבה בלב.‬ 169 00:12:45,723 --> 00:12:46,893 ‫הוא אהב את כולנו.‬ 170 00:12:48,353 --> 00:12:49,683 ‫אבל...‬ 171 00:12:50,513 --> 00:12:53,183 ‫השטן לקח אותו.‬ 172 00:12:56,443 --> 00:12:59,613 ‫כדי לכבד את זיכרו, תעבדו קשה יותר.‬ 173 00:13:40,443 --> 00:13:44,653 ‫דיינה, ידוע אם למאמא סאנג יש סידור ללילה?‬ 174 00:13:45,153 --> 00:13:47,453 ‫היא נכנסה עם המזוודה שלה.‬ 175 00:13:47,783 --> 00:13:49,533 ‫אף אחד לא אמר לי כלום.‬ 176 00:13:50,203 --> 00:13:52,063 ‫תזמיני לה סוויטה בפנרית'.‬ 177 00:13:52,263 --> 00:13:55,523 ‫שם סאנג אירח את כל האח"מים שביקרו אצלו.‬ 178 00:13:55,723 --> 00:13:57,983 ‫אני חושבת שזה מה שהוא היה רוצה לאימא שלו.‬ 179 00:13:58,183 --> 00:13:59,573 ‫טוב, אני מבולבלת.‬ 180 00:13:59,773 --> 00:14:01,943 ‫אני העוזרת שלו עכשיו, או שזו עדיין את?‬ 181 00:14:02,143 --> 00:14:04,423 ‫את העוזרת. אני אשת הקשר הקריאטיבית שלו.‬ 182 00:14:06,013 --> 00:14:08,013 ‫תזכירי לי שוב, מה זה?‬ 183 00:14:09,763 --> 00:14:13,213 ‫כמה לחץ יידרש, לדעתך, לשבור את הזכוכית הזאת?‬ 184 00:14:13,403 --> 00:14:15,083 - ‫- "פסז' רואים לך"? - כן.‬ 185 00:14:15,283 --> 00:14:17,583 ‫אפשר להעמיד שם פיל.‬ 186 00:14:17,783 --> 00:14:20,803 ‫פיל? לא. צמד קרנפים, אולי.‬ 187 00:14:21,003 --> 00:14:24,903 - ‫- שני קרנפים שוקלים יותר מפיל אחד. - זה נשמע לא נכון.‬ 188 00:14:26,323 --> 00:14:27,933 ‫היי, בא לך ללכת לאכול צוהריים?‬ 189 00:14:28,133 --> 00:14:30,473 ‫מצטער, אנחנו עסוקים בהעמדת פני עסוקים.‬ 190 00:14:30,673 --> 00:14:31,643 ‫לך דע.‬ 191 00:14:31,843 --> 00:14:35,523 ‫פילים שוקלים 5,900 קילו, משקל שיא של קרנף הוא 3,200.‬ 192 00:14:35,723 --> 00:14:38,483 ‫כן, הזכוכית כה חזקה שפיל יכול לזיין קרנף מעלינו.‬ 193 00:14:38,683 --> 00:14:40,923 - ‫- תרצה להמר על זה? - לא.‬ 194 00:14:41,883 --> 00:14:44,793 ‫למעשה, אנחנו... אלך קודם לארוחת צוהריים.‬ 195 00:14:46,423 --> 00:14:48,213 ‫מתי מגיע חיל הפרשים?‬ 196 00:14:48,673 --> 00:14:50,953 ‫אולי היא עוד לא שכרה אף אחד.‬ 197 00:14:51,153 --> 00:14:53,663 ‫עברו רק שבועיים. היא עוד מתאבלת.‬ 198 00:14:53,863 --> 00:14:56,543 ‫ברור שהוא דובר קוריאנית שוטפת. למה לא?‬ 199 00:14:56,743 --> 00:14:59,253 ‫מי יודע מה הוא יגיד. אולי יחתים אותה על משהו?‬ 200 00:14:59,453 --> 00:15:02,923 - ‫- למה אתה מצפה שכל התשובות יהיו אצלי? - זה עלול לקחת חודשים.‬ 201 00:15:03,123 --> 00:15:05,383 - ‫- אם זה יקרה, נמתין. - לא!‬ 202 00:15:05,583 --> 00:15:06,973 ‫ראית מה הוא עשה לסאנג.‬ 203 00:15:07,173 --> 00:15:09,783 ‫אי אפשר לעבוד אצל הבן זונה החולני הזה, נכון?‬ 204 00:15:12,283 --> 00:15:13,953 ‫מתברר שחלקנו יכולים.‬ 205 00:15:14,323 --> 00:15:16,953 ‫שישה חודשים עם התואר הזה, זה כל מה שנחוץ לי.‬ 206 00:15:17,703 --> 00:15:20,863 ‫סאנג לא יכול לכתוב לי המלצה אישית. פאטוף יכול.‬ 207 00:15:21,063 --> 00:15:24,573 ‫חשבת שתרשימי את הבוס עם הטרנינג והגומייה בשיער?‬ 208 00:15:24,773 --> 00:15:28,783 ‫הוא קרא לי לבוא ב-3:00 לפנות בוקר, כדי לעצור טיסה של 747 באמצע.‬ 209 00:15:28,983 --> 00:15:30,033 ‫הבן זונה כזה מטורף.‬ 210 00:15:30,233 --> 00:15:32,513 - ‫- חייבים לעשות את הדבר הנכון. - סגור.‬ 211 00:15:34,013 --> 00:15:35,853 ‫אני עייפה מדי. אני לא יודעת...‬ 212 00:15:36,473 --> 00:15:37,683 ‫מהו הדבר הנכון?‬ 213 00:15:39,643 --> 00:15:42,713 - ‫- ניתן למאמא סאנג את הקלטת. - היא לא צריכה לראות את זה.‬ 214 00:15:42,913 --> 00:15:46,843 ‫ברור שהיא לא צריכה לראות, אבל זה יאיץ את תהליך הסילוק, וזה מה שנדרש.‬ 215 00:15:47,043 --> 00:15:48,783 ‫מה לעזאזל הוא זומם עכשיו?‬ 216 00:15:54,113 --> 00:15:55,873 ‫אתה הולך, מר פאטוף?‬ 217 00:15:56,743 --> 00:16:00,903 ‫דיינה הייתה מתחשבת דיה להזמין למאמא סאנג חדר בפנרית'.‬ 218 00:16:01,103 --> 00:16:02,713 ‫אני מלווה אותה לשם עכשיו.‬ 219 00:16:03,753 --> 00:16:06,153 ‫מר פאטוף, דיינה רצתה שאתן לך את זה.‬ 220 00:16:06,353 --> 00:16:07,903 ‫זאת הכתובת של המלון.‬ 221 00:16:08,103 --> 00:16:09,923 ‫תרצה שאארגן הסעה?‬ 222 00:16:10,553 --> 00:16:14,333 ‫מר סאנג היה רוצה שאדאג לאימא שלו אישית.‬ 223 00:16:14,533 --> 00:16:17,973 ‫אוודא שהיא תגיע למלון בביטחה.‬ 224 00:16:18,263 --> 00:16:20,933 ‫מכאן, אישה טובה.‬ 225 00:16:23,233 --> 00:16:24,443 ‫המזוודה שלה.‬ 226 00:16:27,813 --> 00:16:30,573 ‫מה היינו עושים בלעדייך, איליין?‬ 227 00:16:37,453 --> 00:16:41,023 ‫איך זה נקרא כשמישהו מזיין את הבן ואת האימא?‬ 228 00:16:41,223 --> 00:16:43,003 ‫בטח יש לזה שם.‬ 229 00:17:04,983 --> 00:17:10,223 ‫היי, איאן, אם אני רוצה לראות את התיק האישי שלי, ממי לבקש?‬ 230 00:17:10,413 --> 00:17:12,933 ‫תמלאי בקשה באתר הבית, הוא יגיע במייל מאובטח.‬ 231 00:17:13,133 --> 00:17:15,223 ‫לא, אני מתכוונת לעותק המודפס.‬ 232 00:17:15,423 --> 00:17:18,533 - ‫- אני רוצה לראות מה יש בחדר התיוק. - במה?‬ 233 00:17:18,913 --> 00:17:20,123 ‫חדר התיוק?‬ 234 00:17:21,703 --> 00:17:23,873 ‫אתה לא מכיר את חדר התיוק?‬ 235 00:17:24,333 --> 00:17:26,123 ‫אני חושב שיש לנו מחסן.‬ 236 00:17:26,873 --> 00:17:27,873 ‫היכן?‬ 237 00:18:27,393 --> 00:18:28,773 - ‫- מה אתה עושה? - שיט.‬ 238 00:18:29,893 --> 00:18:32,513 ‫לא! לא, לא, לא.‬ 239 00:18:32,713 --> 00:18:34,843 ‫אם לא תיתני את זה למאמא סאנג, אני אתן,‬ 240 00:18:35,043 --> 00:18:38,033 ‫כי לא אבוא הנה מחר אם הוא עדיין פה.‬ 241 00:18:43,073 --> 00:18:45,163 ‫בסדר. אעשה את זה.‬ 242 00:18:46,493 --> 00:18:47,703 ‫שבועת זרת?‬ 243 00:19:13,313 --> 00:19:14,403 ‫תודה.‬ 244 00:19:19,033 --> 00:19:20,403 - ‫- היי. - יש חדר על שמך?‬ 245 00:19:20,993 --> 00:19:22,563 ‫אני מבקרת אורחת.‬ 246 00:19:22,763 --> 00:19:24,493 ‫ההזמנה בשם קומפוור.‬ 247 00:19:27,083 --> 00:19:28,483 ‫יש לנו הזמנה,‬ 248 00:19:28,683 --> 00:19:31,153 ‫אבל אף אחד עוד לא קיבל את החדר הזה.‬ 249 00:19:31,353 --> 00:19:32,293 ‫היא לא פה?‬ 250 00:19:55,733 --> 00:19:56,513 ‫היי.‬ 251 00:19:56,713 --> 00:19:59,383 ‫אני במלון אבל אימא סאנג עוד לא נרשמה על החדר.‬ 252 00:19:59,583 --> 00:20:00,943 ‫מה? הוא לא הסיע אותה?‬ 253 00:20:01,953 --> 00:20:03,353 ‫אולי הוא לקח אותה לאכול?‬ 254 00:20:03,553 --> 00:20:07,033 ‫אולי היא בתא המטען של מכוניתו, מבותרת לסטייקים.‬ 255 00:20:11,373 --> 00:20:13,903 - ‫- לעזאזל, הוא פה. - בדירה שלך?‬ 256 00:20:14,103 --> 00:20:16,113 ‫לא, במשרד. אני פה. הרגע הוא נכנס.‬ 257 00:20:16,313 --> 00:20:18,213 - ‫- הוא לבד? - אני לא יודע.‬ 258 00:20:19,673 --> 00:20:20,613 ‫כן, הוא לבד.‬ 259 00:20:20,813 --> 00:20:21,913 ‫תשאל אותו איפה היא.‬ 260 00:20:22,113 --> 00:20:23,513 ‫תשאלי אותו את.‬ 261 00:20:25,803 --> 00:20:27,183 ‫בסדר, אשאל.‬ 262 00:20:27,383 --> 00:20:28,433 ‫טוב, ביי.‬ 263 00:20:41,403 --> 00:20:44,223 ‫את מתקשרת אליי בשעה די מאוחרת, איליין.‬ 264 00:20:44,423 --> 00:20:48,683 ‫אני יודעת. אני מצטערת. פשוט העובדים גייסו תרומה‬ 265 00:20:48,883 --> 00:20:51,943 ‫וחשבו שזו תהיה מחווה נחמדה לשלוח לאימא סאנג פרחים,‬ 266 00:20:52,143 --> 00:20:54,123 ‫או אולי מגש פירות.‬ 267 00:20:54,583 --> 00:20:56,363 ‫כולנו אהבנו מאוד את סאנג.‬ 268 00:20:56,563 --> 00:20:58,423 ‫אם זה הולם לדעתך.‬ 269 00:20:59,093 --> 00:21:03,553 ‫איזה מספר חדר או סוויטה לרשום במשלוח, מר פאטוף?‬ 270 00:21:04,633 --> 00:21:07,583 ‫לקחת אותה לפנרית', נכון?‬ 271 00:21:07,783 --> 00:21:10,083 ‫לא. היה לאימא סאנג סידור אחר.‬ 272 00:21:10,283 --> 00:21:12,143 ‫אפשר לבטל את המלון.‬ 273 00:21:14,393 --> 00:21:15,733 ‫איפה היא שוהה?‬ 274 00:21:17,193 --> 00:21:18,733 ‫היא לא אמרה.‬ 275 00:21:20,023 --> 00:21:21,973 ‫אבל הורדת אותה איפשהו,‬ 276 00:21:22,173 --> 00:21:23,593 ‫עם המזוודה שלה?‬ 277 00:21:23,793 --> 00:21:25,863 ‫איפה היינו?‬ 278 00:21:26,613 --> 00:21:29,123 ‫כן, אנא תנסה לחשוב.‬ 279 00:21:30,623 --> 00:21:33,733 ‫אני זוכר שראיתי סירות פדלים קטנות‬ 280 00:21:33,933 --> 00:21:37,123 ‫שנראות כמו ברבורים, וחשבתי כמה שהן מצחיקות.‬ 281 00:21:40,463 --> 00:21:44,363 ‫דיינה, אני צריכה שתתקשרי לכל המלונות באזור של פארק מקארתור,‬ 282 00:21:44,563 --> 00:21:47,333 ‫ותבררי אם אהן סי-וו רשומה אצלם.‬ 283 00:21:47,533 --> 00:21:49,143 ‫אני באמבטיה, איליין.‬ 284 00:21:49,343 --> 00:21:51,183 ‫כן, אבל את מחזיקה בטלפון.‬ 285 00:22:05,533 --> 00:22:08,113 ‫פקקים. 20 דקות. סליחה. פאטי‬ 286 00:22:28,053 --> 00:22:29,203 ‫תסלחו לי.‬ 287 00:22:29,403 --> 00:22:33,043 ‫ראיתם אישה קוריאנית, כבת 50, גוררת מזוודה סגולה גדולה?‬ 288 00:22:33,243 --> 00:22:34,473 ‫סליחה, לא.‬ 289 00:22:39,063 --> 00:22:40,193 ‫תסלחו לי.‬ 290 00:22:40,853 --> 00:22:45,023 ‫אני מחפשת אישה קוריאנית בגיל העמידה עם מזוודה סגולה.‬ 291 00:22:45,403 --> 00:22:46,403 ‫לא.‬ 292 00:22:58,503 --> 00:23:01,083 - ‫- קרייג. - מר פאטוף.‬ 293 00:23:01,793 --> 00:23:03,943 ‫עדיין עובד. זה ראוי לציון.‬ 294 00:23:04,143 --> 00:23:06,173 ‫אני רק מחכה להסעה הביתה.‬ 295 00:23:07,673 --> 00:23:08,803 ‫מה זה?‬ 296 00:23:09,763 --> 00:23:11,623 ‫זה עוד לא משהו ממשי.‬ 297 00:23:11,823 --> 00:23:13,393 ‫טוב, תסביר לי את זה.‬ 298 00:23:14,803 --> 00:23:19,003 ‫בסדר. זה מבוסס על מאמץ המתיחה של זכוכית.‬ 299 00:23:19,203 --> 00:23:20,753 ‫אתה רואה את הפס הכחול שכאן?‬ 300 00:23:20,953 --> 00:23:23,553 ‫חיברתי אותו לכתובת רשת של מחשבון עומס זכוכית.‬ 301 00:23:23,753 --> 00:23:27,023 ‫ככל שהזכוכית עבה יותר כך אפשר להעמיס עליה יותר. אז...‬ 302 00:23:28,073 --> 00:23:30,363 ‫פיל, וזה בסדר.‬ 303 00:23:30,823 --> 00:23:34,453 ‫ואז פיל וקרנף, זה עדיין בסדר.‬ 304 00:23:35,913 --> 00:23:37,743 ‫פיל, קרנף, קוף.‬ 305 00:23:40,503 --> 00:23:41,503 ‫קוף רע.‬ 306 00:23:43,253 --> 00:23:44,733 ‫לאן הם הלכו?‬ 307 00:23:44,933 --> 00:23:47,903 - ‫- הם פשוט נופלים לקרקעית. - מה יש בקרקעית?‬ 308 00:23:48,103 --> 00:23:51,673 ‫כל דבר אפשרי. יכולות להיות יתדות מתכת,‬ 309 00:23:52,093 --> 00:23:56,933 ‫או טרמפולינות, או... כל דבר.‬ 310 00:23:57,853 --> 00:24:00,603 ‫מה אתה רוצה שזה יהיה, קרייג?‬ 311 00:24:02,483 --> 00:24:05,943 ‫מה אתה רוצה למצוא כשתפסיק ליפול?‬ 312 00:24:08,323 --> 00:24:10,323 ‫אני רוצה לשחק. מתי זה יהיה מוכן?‬ 313 00:24:12,283 --> 00:24:15,493 ‫אולי כדאי שנדבר קודם עם איליין?‬ 314 00:24:16,203 --> 00:24:17,123 ‫איליין?‬ 315 00:24:19,043 --> 00:24:20,443 ‫היא אשת הקשר הקריאטיבית שלך.‬ 316 00:24:20,643 --> 00:24:23,693 ‫זה בערך מה שהיא עושה, כדי שאתה לא תצטרך לעשות את זה.‬ 317 00:24:23,893 --> 00:24:24,983 ‫כמובן. איליין.‬ 318 00:24:25,183 --> 00:24:27,493 ‫בינינו, התחלתי לתהות‬ 319 00:24:27,693 --> 00:24:29,363 ‫מה היא עושה פה.‬ 320 00:24:29,563 --> 00:24:30,503 ‫עבודה טובה.‬ 321 00:24:31,673 --> 00:24:32,923 ‫תודה, בוס.‬ 322 00:25:13,513 --> 00:25:15,913 - ‫- הוא רוצה להפיק את זה. - מה?‬ 323 00:25:16,113 --> 00:25:18,913 ‫במשך שנתיים, סאנג מעולם לא קיבל שום הצעה שהצעתי לו,‬ 324 00:25:19,113 --> 00:25:21,503 ‫ואז פאטוף צץ ובתוך יומיים...‬ 325 00:25:21,703 --> 00:25:22,893 ‫הוא הרג את מאמא סאנג.‬ 326 00:25:24,273 --> 00:25:26,383 - ‫- רגע, מה? - אני לא יודעת איפה היא.‬ 327 00:25:26,583 --> 00:25:28,103 ‫דיינה לא מאתרת אותה. אני...‬ 328 00:25:28,903 --> 00:25:30,093 ‫שאתקשר למשטרה?‬ 329 00:25:30,293 --> 00:25:33,803 ‫לא. ומה? ומה תגידי, שאיבדנו תיירת?‬ 330 00:25:34,003 --> 00:25:37,823 ‫בחייך. אולי היא צריכה קצת זמן להתאבל.‬ 331 00:25:42,033 --> 00:25:44,403 - ‫- לילה טוב, קרייג. - רגע, רגע, רגע.‬ 332 00:25:44,603 --> 00:25:47,003 ‫מה? את עצבנית עליי?‬ 333 00:25:47,793 --> 00:25:49,983 ‫אני עייפה מדי בשביל להתעצבן עליך.‬ 334 00:25:50,183 --> 00:25:52,613 ‫כואב לי. ישנתי שלוש שעות.‬ 335 00:25:52,813 --> 00:25:55,203 ‫כל מה שאכלתי זה תה חם וצ'ורוס.‬ 336 00:25:55,403 --> 00:25:59,243 ‫אני בקושי רואה, ועכשיו אני צריכה לנהוג 40 דקות אל הוואלי.‬ 337 00:25:59,443 --> 00:26:02,813 - ‫- שמעת שסגרו את כביש 101? - לעזאזל עם החיים הדפוקים שלי!‬ 338 00:26:04,393 --> 00:26:06,543 ‫כן, יש פקקים בכל אזור הקניון.‬ 339 00:26:06,743 --> 00:26:08,813 ‫הכרכרה שלי מגיעה. את בסדר?‬ 340 00:26:09,903 --> 00:26:11,053 ‫תמיד.‬ 341 00:26:11,253 --> 00:26:14,683 ‫טוב. תנסי לישון קצת, כי יש לנו עבודה מחר.‬ 342 00:26:14,883 --> 00:26:16,493 - ‫- טוב. - ביי.‬ 343 00:27:00,743 --> 00:27:03,373 ‫ברוכה הבאה מאמא סאנג‬ 344 00:27:57,843 --> 00:28:00,713 ‫תיוק‬ 345 00:29:20,383 --> 00:29:22,323 ‫תרגום כתוביות: תמי יפה‬ 346 00:29:22,523 --> 00:29:24,473 ‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬