1 00:00:11,563 --> 00:00:14,243 ‫- אדגר -‬ 2 00:00:23,203 --> 00:00:27,363 ‫ארבעים ושמונה שעות עברו‬ ‫מאז שאדגר אנדרסון נראה לאחרונה‬ 3 00:00:27,363 --> 00:00:30,163 ‫בסביבות 8:00 בבוקר, בדרכו לבית הספר.‬ 4 00:00:30,163 --> 00:00:34,923 ‫אנחנו קוראים לכל מי שיש לו מידע,‬ ‫גם אם נראה זניח, בבקשה, צרו איתנו קשר.‬ 5 00:00:34,923 --> 00:00:38,843 ‫תתקשרו, ותעזרו לנו להחזיר את אדגר הביתה.‬ 6 00:00:40,083 --> 00:00:42,523 ‫המפקח.‬ 7 00:00:42,523 --> 00:00:43,443 ‫גרג.‬ 8 00:00:43,963 --> 00:00:46,803 ‫לתת לו ללכת לבית הספר כשהוא רק בכיתה ד',‬ 9 00:00:47,443 --> 00:00:49,043 ‫זו החלטה שאתם מתחרטים עליה?‬ 10 00:00:49,043 --> 00:00:50,723 ‫בוא לא נסטה מהנושא, גרג.‬ 11 00:00:50,723 --> 00:00:52,803 ‫רב-ניצב!‬ ‫-מרי.‬ 12 00:00:52,803 --> 00:00:57,483 ‫ראינו בשנה האחרונה זינוק‬ ‫של 4.7 אחוזים בפשעים אלימים וברצח.‬ 13 00:00:57,483 --> 00:00:59,803 ‫אתה מייחס גם את זה לסטטיסטיקה?‬ 14 00:00:59,803 --> 00:01:01,563 ‫אני רק מצטטת כאן את התקשורת.‬ 15 00:01:01,563 --> 00:01:04,843 ‫אנחנו לא מייחסים את זה‬ ‫לשום דבר. בהחלט לא לרצח.‬ 16 00:01:04,843 --> 00:01:07,683 ‫דרך אגב, מרי, את התקשורת.‬ 17 00:01:07,683 --> 00:01:09,363 ‫מה לגבי מרלון רושל?‬ 18 00:01:09,363 --> 00:01:12,043 ‫כשילד נוסף נעלם ברחוב שלנו,‬ 19 00:01:12,043 --> 00:01:15,163 ‫אין ספק שהעירייה צריכה‬ ‫לפנות יותר מאשר רק אשפה.‬ 20 00:01:15,163 --> 00:01:16,523 ‫יש לכם חשוד?‬ 21 00:01:16,523 --> 00:01:20,403 ‫אנחנו עובדים על זה.‬ ‫אנחנו מבקשים מהציבור לגלות ערנות.‬ 22 00:01:20,403 --> 00:01:23,523 ‫זה עשוי להיות שכן, או חבר.‬ ‫אנחנו לא שוללים שום דבר.‬ 23 00:01:24,123 --> 00:01:27,923 ‫אנחנו צריכים לתת לילדים האלה‬ ‫לחזור לבית הספר ולהתחיל ביומם.‬ 24 00:01:27,923 --> 00:01:29,483 ‫אבל לפני שנעשה את זה,‬ 25 00:01:29,483 --> 00:01:32,603 ‫אני רוצה לתת להורים של אדגר‬ 26 00:01:33,123 --> 00:01:35,843 ‫לומר כמה מילים.‬ 27 00:01:50,603 --> 00:01:53,723 ‫אדגר, אם אתה צופה בזה...‬ 28 00:01:55,883 --> 00:01:57,043 ‫אני מצטער, חבר.‬ 29 00:02:01,283 --> 00:02:02,643 ‫פשוט תחזור הביתה, בסדר?‬ 30 00:02:04,123 --> 00:02:07,443 ‫תוכיח לכל הגבירות והאדונים‬ ‫מהתקשורת שאתה לא מת.‬ 31 00:02:09,283 --> 00:02:10,403 ‫אלוהים.‬ 32 00:02:11,403 --> 00:02:12,883 ‫לא! תתרחק!‬ 33 00:02:15,763 --> 00:02:17,803 ‫בסדר, חברים. סיימנו.‬ 34 00:02:18,323 --> 00:02:21,643 ‫אם יהיו התפתחויות, נודיע לכם.‬ 35 00:02:21,643 --> 00:02:22,923 ‫תודה רבה.‬ 36 00:02:29,723 --> 00:02:31,683 ‫גופה או חשוד.‬ 37 00:02:31,683 --> 00:02:34,123 ‫שניהם, ואולי תצליח לשמור על המשרה שלך.‬ 38 00:03:05,803 --> 00:03:08,923 ‫- אריק -‬ 39 00:03:08,923 --> 00:03:13,283 {\an8}‫- ילד נעדר -‬ 40 00:03:18,843 --> 00:03:20,363 {\an8}‫- חושב עליך אדגר -‬ 41 00:03:25,603 --> 00:03:27,043 ‫תודה.‬ ‫-אוכל לעזור במשהו?‬ 42 00:03:27,043 --> 00:03:28,843 ‫תוכל לקחת את אלה?‬ ‫-כמובן.‬ 43 00:03:30,003 --> 00:03:32,003 ‫- יום טוב סאנשיין -‬ 44 00:03:36,723 --> 00:03:38,843 ‫אתה זוכר את סבסטיאן מהכיתה שלי?‬ 45 00:03:38,843 --> 00:03:41,643 ‫היי, גבר. אני ממש מצטער.‬ 46 00:03:42,243 --> 00:03:45,643 ‫כן, מה משמעות הביטוי הזה בכלל?‬ ‫אני כבר לא יודע.‬ 47 00:03:45,643 --> 00:03:48,203 ‫איך אתה מכיר את אשתי?‬ ‫-היא הייתה המורה שלי.‬ 48 00:03:48,203 --> 00:03:49,963 ‫וינסנט, מה הבעיה שלך?‬ 49 00:03:49,963 --> 00:03:52,603 ‫בחייך, קאסי. מה...‬ ‫-אני כל כך מצטערת, סבסטיאן.‬ 50 00:03:52,603 --> 00:03:53,843 ‫זה בסדר. אני פשוט...‬ 51 00:03:53,843 --> 00:03:55,723 ‫כן.‬ ‫-אוקיי, עלונים...‬ 52 00:03:55,723 --> 00:03:59,523 ‫אולי תפזר מברודוויי עד לשדרה התשיעית?‬ ‫-לא, אני צריך ללכת לעבודה.‬ 53 00:03:59,523 --> 00:04:02,003 ‫מה?‬ ‫-יש לי תוכנית, בסדר?‬ 54 00:04:02,003 --> 00:04:05,923 ‫אני צריך שהבובה של אדגר תשתתף במופע.‬ 55 00:04:05,923 --> 00:04:07,603 ‫מצאו את החולצה שלו, וינסנט.‬ 56 00:04:07,603 --> 00:04:09,843 ‫חולצה קרועה ומכוסה בדם.‬ ‫-אני יודע.‬ 57 00:04:09,843 --> 00:04:10,763 ‫מה אם הוא מת?‬ 58 00:04:10,763 --> 00:04:13,203 ‫מה אם חטפו אותו?‬ ‫-תפסיקי. אל תגידי את זה!‬ 59 00:04:13,203 --> 00:04:14,523 ‫הוא לא מת.‬ 60 00:04:15,283 --> 00:04:16,443 ‫אני אמצא אותו.‬ 61 00:04:17,483 --> 00:04:19,523 ‫אימא שלך הציעה פרס.‬ 62 00:04:19,523 --> 00:04:21,683 ‫עשרים וחמישה אלף דולר.‬ 63 00:04:21,683 --> 00:04:23,403 ‫הם מנסים לעזור.‬ ‫-זה לא יקרה.‬ 64 00:04:25,123 --> 00:04:28,243 ‫יותר סביר שכסף יחזיר אותו‬ ‫מאשר בובה מזוינת.‬ 65 00:04:28,763 --> 00:04:29,723 ‫וינסנט!‬ 66 00:04:30,443 --> 00:04:33,203 ‫למה אמרת שם, "אני מצטער"?‬ 67 00:04:34,363 --> 00:04:35,643 ‫"אני מצטער, חבר."‬ 68 00:04:35,643 --> 00:04:36,963 ‫זה סתם משהו שאומרים.‬ 69 00:04:43,083 --> 00:04:44,923 ‫כן, פישלת.‬ 70 00:04:44,923 --> 00:04:47,323 ‫לך מכאן.‬ 71 00:04:49,723 --> 00:04:51,243 ‫הוא אוהב את בית הספר?‬ 72 00:04:51,243 --> 00:04:52,163 ‫אדגר?‬ 73 00:04:52,763 --> 00:04:53,963 ‫הוא אהב...‬ 74 00:04:54,923 --> 00:04:56,483 ‫הוא אוהב לצייר.‬ 75 00:04:56,483 --> 00:04:59,003 ‫הוא לא מאוד חברתי. זה לא יוצא דופן.‬ 76 00:04:59,003 --> 00:05:00,203 ‫בן יחיד.‬ 77 00:05:01,643 --> 00:05:05,443 ‫הוא בורח ממנו, לא אליו... אל הבית.‬ 78 00:05:05,443 --> 00:05:06,443 ‫ההורים רבים.‬ 79 00:05:06,963 --> 00:05:09,043 ‫שני אלה יורים אש.‬ 80 00:05:09,043 --> 00:05:13,083 ‫אתה מלמד את הילדים,‬ ‫ומקווה שחלק מזה יגיע הביתה.‬ 81 00:05:16,203 --> 00:05:18,883 ‫ראית את אדגר עם מישהו חוץ מההורים שלו?‬ 82 00:05:18,883 --> 00:05:21,643 ‫לרוב אימא שלו אוספת אותו. לפעמים אבא שלו.‬ 83 00:05:22,243 --> 00:05:23,443 ‫אז מי הבחור הזה?‬ 84 00:05:24,163 --> 00:05:25,763 ‫אנחנו מתחילים, גברת ראיין.‬ 85 00:05:25,763 --> 00:05:26,843 ‫אני מצטערת.‬ 86 00:05:27,563 --> 00:05:30,403 ‫יש עכשיו טקס חלוקת פרסים. פעם בסמסטר.‬ 87 00:05:30,403 --> 00:05:31,923 ‫זה מרצה את האימהות.‬ 88 00:05:32,523 --> 00:05:33,523 ‫תודה לך.‬ 89 00:05:38,043 --> 00:05:41,763 ‫אלוהים אדירים. יש לו ילד, ועוד אחד בדרך?‬ 90 00:05:43,963 --> 00:05:46,363 ‫אוקיי. בסדר, נתראה מאוחר יותר הערב.‬ 91 00:05:49,603 --> 00:05:51,763 ‫כן. לגמרי.‬ ‫-בסדר.‬ 92 00:05:53,603 --> 00:05:54,603 ‫מה זה היה?‬ 93 00:05:56,003 --> 00:05:59,163 ‫קנדי. השוטר שניסית לעצור?‬ 94 00:05:59,163 --> 00:06:01,563 ‫הוא מת בתאונת פגע וברח אתמול בלילה.‬ 95 00:06:01,563 --> 00:06:03,603 ‫שיט.‬ ‫-כן.‬ 96 00:06:03,603 --> 00:06:06,163 ‫השאיר אלמנה וילד, ועוד אחד בדרך.‬ 97 00:06:06,883 --> 00:06:09,163 ‫כמה מהחבר'ה יתאספו וירימו כוסית לזכרו.‬ 98 00:06:09,163 --> 00:06:11,363 ‫אולי כדאי שתשמור על פרופיל נמוך.‬ 99 00:06:12,763 --> 00:06:16,803 ‫בטח איזה תלמיד קולג' שיכור.‬ ‫גנב את המכונית של אבא שלו, נהג מהר מדי.‬ 100 00:06:16,803 --> 00:06:18,883 ‫הוא נראה די עצבני ב"דה לוקס".‬ 101 00:06:18,883 --> 00:06:21,043 ‫כל הזמן דיבר על משהו שקשור לשמונה.‬ 102 00:06:21,043 --> 00:06:24,563 ‫הנחתי לזה, אבל כשהאזנתי לקלטת,‬ ‫הוא בהחלט נשמע נסער בנוגע ל...‬ 103 00:06:24,563 --> 00:06:26,283 ‫היי. איזו קלטת?‬ 104 00:06:27,243 --> 00:06:28,963 ‫נשאת עליך מכשיר הקלטה, מייקי?‬ 105 00:06:28,963 --> 00:06:31,723 ‫קנדי אמר שמונה. מי זה שמונה, לעזאזל?‬ 106 00:06:31,723 --> 00:06:34,923 ‫לכל הרוחות, מייקי.‬ ‫האובססיה הזאת ל"דה לוקס"...‬ 107 00:06:34,923 --> 00:06:36,003 ‫קריפ...‬ 108 00:06:36,003 --> 00:06:39,243 ‫כלומר, אתה חייב לרסן אותה. אתה מבזבז זמן.‬ 109 00:06:39,243 --> 00:06:41,563 ‫סגרנו את העסק הזה בפשיטה על "הסיירה".‬ 110 00:06:41,563 --> 00:06:43,803 ‫מה לעזאזל? שמונה? למי אכפת?‬ 111 00:06:43,803 --> 00:06:46,363 ‫קנדי סתם דיבר שטויות.‬ 112 00:06:46,363 --> 00:06:49,163 ‫תמצא לי את המשוגעים,‬ ‫את המוזרים, את הקווירים.‬ 113 00:06:49,163 --> 00:06:50,963 ‫ארבעים ושמונה שעות?‬ 114 00:06:51,483 --> 00:06:54,683 ‫הילד המסכן מת, או שמחזיקים בו איפשהו.‬ 115 00:06:55,243 --> 00:06:57,043 ‫בוא נשים קץ לייסורי האם, בסדר?‬ 116 00:06:58,003 --> 00:06:59,403 ‫תשיג לי כיווני חקירה.‬ 117 00:07:19,883 --> 00:07:24,043 ‫וינסנט, לא ציפינו לך היום.‬ ‫הם בדיוק מנסים את הבובה החדשה.‬ 118 00:07:24,043 --> 00:07:25,883 ‫כן.‬ ‫-מאש אומר...‬ 119 00:07:25,883 --> 00:07:28,083 ‫היי, זר. אתה בסדר?‬ 120 00:07:28,083 --> 00:07:29,283 ‫וינסנט כאן.‬ 121 00:07:29,843 --> 00:07:30,803 ‫מה...‬ 122 00:07:34,483 --> 00:07:35,523 ‫היי.‬ 123 00:07:36,443 --> 00:07:37,723 ‫מה אעשה בבית?‬ 124 00:07:39,443 --> 00:07:43,443 ‫פשוט תעמידו פנים שאני לא כאן.‬ ‫בבקשה תמשיכו במה שעשיתם.‬ 125 00:07:43,443 --> 00:07:44,723 ‫אוקיי.‬ 126 00:07:45,443 --> 00:07:47,163 ‫כן. קדימה, תמשיכו.‬ 127 00:07:48,723 --> 00:07:50,123 ‫מאק החפרפרת אומר...‬ 128 00:07:50,123 --> 00:07:51,483 ‫איבדתי את דרכי.‬ 129 00:07:51,483 --> 00:07:53,923 ‫פניתי ימינה ואז שמאלה.‬ 130 00:07:55,483 --> 00:07:56,963 ‫הבנתי. מאק החפרפרת.‬ 131 00:07:56,963 --> 00:07:59,643 ‫אז זאת חפרפרת סקוטית.‬ 132 00:08:01,083 --> 00:08:01,923 ‫למה?‬ 133 00:08:01,923 --> 00:08:04,443 ‫המנהלים לא מפסיקים לדחוף לנו‬ 134 00:08:04,443 --> 00:08:08,603 ‫שבממוצע, רק תשעה אחוזים מהילדים בניו יורק‬ 135 00:08:08,603 --> 00:08:10,843 ‫נהנים מסוג כלשהו של מרחב בחוץ.‬ 136 00:08:10,843 --> 00:08:14,123 ‫אבל יש עולם שאנחנו לא רואים.‬ 137 00:08:19,803 --> 00:08:22,283 ‫רואים אותם עולים‬ 138 00:08:22,803 --> 00:08:24,483 ‫מהביוב.‬ 139 00:08:25,163 --> 00:08:26,763 ‫עולם קסום‬ 140 00:08:26,763 --> 00:08:29,203 ‫שמאק קורא לו בית.‬ 141 00:08:29,963 --> 00:08:32,643 ‫באג ומאש רוצים ללכת איתו.‬ ‫-נכון.‬ 142 00:08:32,643 --> 00:08:34,443 ‫אבל מאק אומר...‬ ‫-אתה ראש-סמרטוט.‬ 143 00:08:34,443 --> 00:08:38,163 ‫למה לעזאזל שתרצה להיתקע בכל החרא והלכלוך?‬ 144 00:08:38,163 --> 00:08:39,643 ‫ברח, ילד, ברח.‬ 145 00:08:39,643 --> 00:08:44,403 ‫כי רק בחשכה אפשר לראות את הכוכבים.‬ 146 00:08:44,403 --> 00:08:46,883 ‫איך רואים את הכוכבים אם תקועים בביוב?‬ 147 00:08:46,883 --> 00:08:48,243 ‫בחייך.‬ 148 00:08:48,243 --> 00:08:50,723 ‫מצטער. מאק הוא בעיה שדורשת מדבירים.‬ 149 00:08:50,723 --> 00:08:55,083 ‫אנחנו לא מציגים מכרסמים וביוב.‬ ‫אנחנו מציגים פארקים וקווי רקיע.‬ 150 00:08:55,083 --> 00:08:56,323 ‫אני בעד בובה חדשה.‬ 151 00:08:56,323 --> 00:08:59,603 ‫אבל לכל הרוחות, מה זה, לעזאזל?‬ 152 00:08:59,603 --> 00:09:02,003 ‫אתה גועלי, וינסנט. לפחות הוא מנסה.‬ 153 00:09:02,003 --> 00:09:03,443 ‫אוקיי. בואו נצא להפסקה.‬ 154 00:09:03,443 --> 00:09:05,243 ‫כן, ורוניקה, תשתקי קצת.‬ 155 00:09:05,243 --> 00:09:07,603 ‫לא, ברצינות. בחייך. את טובה מזה.‬ 156 00:09:07,603 --> 00:09:10,043 ‫לבעוט באדם כשהוא על הקרשים.‬ ‫-אין צורך.‬ 157 00:09:10,043 --> 00:09:13,483 ‫כל העיתונים, מ"הפוסט"‬ ‫ועד "הניו יורק טיימס", קוטלים אותך‬ 158 00:09:13,483 --> 00:09:16,683 ‫כי נתת לילד בן תשע ללכת לבד לבית הספר.‬ 159 00:09:18,203 --> 00:09:20,563 ‫הנה היא. זאת הבחורה שלי.‬ 160 00:09:24,603 --> 00:09:25,603 ‫בבקשה.‬ 161 00:09:26,763 --> 00:09:28,283 ‫בבקשה, חבר'ה.‬ ‫-כן.‬ 162 00:09:40,563 --> 00:09:44,283 ‫אני יודע שזה חרא. מה אתה...‬ ‫זה חרא. מה אתה רוצה ממני?‬ 163 00:09:44,283 --> 00:09:46,043 ‫יש לך משהו טוב יותר?‬ 164 00:09:46,043 --> 00:09:47,123 ‫אולי.‬ 165 00:09:47,763 --> 00:09:48,883 ‫כן?‬ 166 00:09:51,283 --> 00:09:53,203 ‫רוני לא התכוונה לזה.‬ ‫-היא כן.‬ 167 00:09:54,323 --> 00:09:55,563 ‫פאק.‬ 168 00:09:57,443 --> 00:09:58,883 ‫אוי, חבר.‬ 169 00:10:01,003 --> 00:10:02,443 ‫יש חדשות או...‬ 170 00:10:07,163 --> 00:10:08,683 ‫תן לי חמש דקות.‬ 171 00:10:09,243 --> 00:10:10,403 ‫אני כבר חוזר.‬ 172 00:10:15,723 --> 00:10:19,123 ‫אוי, וינסנט.‬ 173 00:10:20,003 --> 00:10:21,083 ‫שתוק!‬ 174 00:10:25,443 --> 00:10:27,763 ‫מבחינה טכנית, אם היית רוצה להיפטר ממני,‬ 175 00:10:27,763 --> 00:10:29,643 ‫כבר היית עושה את זה.‬ 176 00:10:36,203 --> 00:10:39,323 ‫ספנס, צילומי המצלמות‬ ‫במעגל סגור. אני עדיין מחכה.‬ 177 00:10:39,323 --> 00:10:42,603 ‫עברו יומיים. אני יודע‬ ‫שזה לוקח זמן, אבל בבקשה.‬ 178 00:10:42,603 --> 00:10:46,243 ‫עדת הראייה האחרונה זו אישה‬ ‫שחושבת שהיא ראתה אותו ליד ביה"ס.‬ 179 00:10:59,083 --> 00:11:02,163 ‫מייקי, הנה אתה. מהארכיון שלפו עוד תיקים.‬ 180 00:11:02,163 --> 00:11:04,923 ‫בעלי עבר פלילי,‬ ‫במרחק חמישה רחובות מדירת הילד.‬ 181 00:11:04,923 --> 00:11:07,683 ‫חלקם ישנים מאוד. יש כאן לא מעט.‬ 182 00:11:07,683 --> 00:11:08,603 ‫תודה.‬ 183 00:11:08,603 --> 00:11:11,563 ‫אני אברר לגבי המצלמה‬ ‫מחוץ לדירה של משפחת אנדרסון.‬ 184 00:11:11,563 --> 00:11:13,243 ‫שלום, יחידת נעדרים 27.‬ 185 00:11:13,243 --> 00:11:14,723 ‫כן.‬ 186 00:11:15,963 --> 00:11:17,763 ‫בסדר, תוכל לחזור על זה, בבקשה?‬ 187 00:11:21,443 --> 00:11:24,243 ‫אני מעריכה את זה.‬ ‫בהקדם האפשרי. תודה, דוני.‬ 188 00:11:25,523 --> 00:11:26,643 ‫שיט.‬ 189 00:11:31,963 --> 00:11:33,323 ‫- ג'ורג' לאבט -‬ 190 00:11:43,963 --> 00:11:48,683 ‫אם הצפת שוב את מספר ארבע,‬ ‫מר פרטרידג', אתה משלם את החשבון הארור.‬ 191 00:11:48,683 --> 00:11:53,123 ‫אני לא אצבע מחדש ואתקין שטיח בכל פעם שאתה...‬ 192 00:11:53,643 --> 00:11:57,483 ‫מר לאבט? הבלש מייקל לדרויט. אפשר להיכנס?‬ 193 00:12:07,203 --> 00:12:09,923 ‫המקום מבולגן. טיגנתי ביצים.‬ 194 00:12:09,923 --> 00:12:12,003 ‫אנחנו רק רוצים להעיף מבט, מר לאבט.‬ 195 00:12:16,763 --> 00:12:18,683 ‫מה הדלת הזאת? תבדוק לאן זה הולך.‬ 196 00:12:18,683 --> 00:12:21,643 ‫יש לך מפתח?‬ ‫-זה רק חדר הדוודים.‬ 197 00:12:23,083 --> 00:12:24,443 ‫תפתח את הדלת, מר לאבט.‬ 198 00:12:33,243 --> 00:12:37,483 ‫יש שם רק זבל ומיטות מתקפלות. בבקשה.‬ 199 00:12:58,723 --> 00:13:00,443 ‫אתה קורא מגזין לילדים?‬ 200 00:13:01,963 --> 00:13:03,923 ‫כן, אני אוהב תשבצים.‬ 201 00:13:04,483 --> 00:13:06,043 ‫לדרויט, לכאן.‬ 202 00:13:16,803 --> 00:13:17,683 ‫כאן.‬ 203 00:13:39,003 --> 00:13:40,003 ‫לא.‬ 204 00:13:40,523 --> 00:13:42,363 ‫תחזור למטה. למטה.‬ 205 00:13:44,443 --> 00:13:45,563 ‫זו קופסת מיץ?‬ 206 00:13:46,803 --> 00:13:49,483 ‫תפתחו את השער.‬ ‫אני רוצה חיפוש כאן למטה, עכשיו.‬ 207 00:13:50,723 --> 00:13:53,523 ‫היי. אדגר אנדרסון. הוא נעדר יומיים.‬ 208 00:13:53,523 --> 00:13:57,763 ‫בבקשה, גברתי. הבן שלי. תודה.‬ ‫אדוני, בבקשה. הבן שלי.‬ 209 00:13:57,763 --> 00:14:00,363 ‫ילד קטן, נעדר כבר יומיים. אדגר אנדרסון.‬ 210 00:14:00,363 --> 00:14:02,643 ‫אדוני, ראית את...‬ ‫-זוזי מהדרך, גברת!‬ 211 00:14:02,643 --> 00:14:04,883 ‫אלוהים. העיר המזוינת הזאת.‬ 212 00:14:04,883 --> 00:14:07,283 ‫היכן שחלומות נוצרים. ילד חמוד.‬ 213 00:14:18,523 --> 00:14:21,563 ‫- תבטחו בישו -‬ 214 00:14:21,563 --> 00:14:24,043 ‫מה קורה, בוס?‬ ‫-איחרת.‬ 215 00:14:27,523 --> 00:14:30,563 ‫המשטרה אומרת שהם עושים משהו.‬ 216 00:14:30,563 --> 00:14:34,643 ‫אני לא יודע מה הם באמת עושים. זה פשוט...‬ 217 00:14:34,643 --> 00:14:36,003 ‫סיימת עם זה?‬ 218 00:14:41,043 --> 00:14:43,283 ‫אני מנסה לדבר. קח.‬ 219 00:14:45,603 --> 00:14:47,203 ‫משטרת ניו יורק חסרת תועלת.‬ 220 00:14:47,203 --> 00:14:50,043 ‫"הבן של סאם"‬ ‫הוא רק קצה הקרחון המזוין, ידידי,‬ 221 00:14:50,043 --> 00:14:52,243 ‫אז אני לוקח את העניינים לידיי.‬ 222 00:14:52,243 --> 00:14:55,243 ‫זאת הבובה החדשה. זה בשביל הילד.‬ 223 00:14:57,923 --> 00:15:01,323 ‫אנחנו מסדרים מחדש‬ ‫את כיסאות הנוח בטיטניק, בסדר?‬ 224 00:15:01,323 --> 00:15:07,283 ‫כלומר, ג'רי כבר ייעד‬ ‫את כל תקציב הסתיו ל"הקטור ודבורי הדבש".‬ 225 00:15:07,283 --> 00:15:09,883 ‫לעזאזל, לני. הקטור ודבורת הדבש המזוינת?‬ 226 00:15:09,883 --> 00:15:11,723 ‫כן.‬ ‫-החובבנים האלה.‬ 227 00:15:11,723 --> 00:15:16,643 ‫אמרתי לך. לא הזהרתי שוב ושוב‬ ‫שהם חגים סביבנו, מתגנבים, מריחים דם?‬ 228 00:15:16,643 --> 00:15:18,203 ‫לעזאזל, בנאדם. אוקיי.‬ 229 00:15:18,203 --> 00:15:22,363 ‫טוב, דבר עם ג'רי על העבודה שאני עשיתי.‬ 230 00:15:22,363 --> 00:15:25,083 ‫דברי איתו על זה. בסדר? על זה.‬ 231 00:15:25,083 --> 00:15:28,523 ‫לא על החרא המאותגר אופטית שג'קסון מקדם.‬ 232 00:15:28,523 --> 00:15:30,563 ‫זה. דבר איתו על זה.‬ 233 00:15:30,563 --> 00:15:32,523 ‫מה זה, לעזאזל?‬ 234 00:15:33,123 --> 00:15:35,683 ‫זה... זה כאוס.‬ 235 00:15:35,683 --> 00:15:37,963 ‫אלה רק רישומים. זה...‬ 236 00:15:38,963 --> 00:15:40,683 ‫אני צריך בובה. אני צריך...‬ 237 00:15:42,443 --> 00:15:47,923 ‫הדבר היחיד שעובד כאן‬ ‫הוא הפה ההרסני שלך, ויני.‬ 238 00:15:47,923 --> 00:15:51,563 ‫אני לא יודע איך אתה עושה את זה.‬ ‫איך למרות כל מה שקורה בחייך,‬ 239 00:15:51,563 --> 00:15:57,643 ‫אתה עדיין מקשה על אנשים‬ ‫למצוא אהדה אנושית בסיסית כלפיך?‬ 240 00:15:59,083 --> 00:16:02,483 ‫אין לי תוכנית.‬ ‫אין לי את הבובנאי הראשי שלי.‬ 241 00:16:03,083 --> 00:16:06,203 ‫אין לי... אין לי כלום! טוב?‬ 242 00:16:06,203 --> 00:16:08,563 ‫ואתה בא לכאן ואומר לי את המובן מאליו.‬ 243 00:16:08,563 --> 00:16:10,243 ‫אני צריך פתרונות.‬ 244 00:16:10,803 --> 00:16:12,683 ‫הכנתי לו פרנץ' טוסט.‬ 245 00:16:12,683 --> 00:16:13,803 ‫מה?‬ 246 00:16:15,483 --> 00:16:17,203 ‫הוא לא רצה אותו.‬ 247 00:16:19,963 --> 00:16:22,723 ‫הכנתי לו פרנץ' טוסט...‬ 248 00:16:25,763 --> 00:16:27,043 ‫בבוקר שבו...‬ 249 00:16:27,763 --> 00:16:29,403 ‫אתה יודע, בבוקר...‬ 250 00:16:33,963 --> 00:16:36,403 ‫זה רעיון של אדגר.‬ 251 00:16:38,243 --> 00:16:40,163 ‫ואני רוצה להפוך אותו לאמיתי,‬ 252 00:16:40,723 --> 00:16:42,843 ‫כי אם נצליח להעלות אותו לתוכנית,‬ 253 00:16:43,883 --> 00:16:45,283 ‫אולי הילד יראה אותו,‬ 254 00:16:46,643 --> 00:16:48,363 ‫ואולי הוא יחזור הביתה.‬ 255 00:16:51,483 --> 00:16:53,163 ‫אוקיי.‬ ‫-אתה בא למסיבה?‬ 256 00:16:53,163 --> 00:16:56,683 ‫עשרים וחמש שנים‬ ‫של יצירת טלוויזיה נהדרת. זו סיבה למסיבה.‬ 257 00:16:56,683 --> 00:16:58,803 ‫היי, ג'רי, חבר.‬ 258 00:17:04,923 --> 00:17:06,203 ‫נוכל לדבר בבקשה?‬ 259 00:17:07,883 --> 00:17:09,123 ‫אני ארד אליך.‬ 260 00:17:19,163 --> 00:17:21,163 ‫ראית את הילד הזה? הבן שלי נעדר.‬ 261 00:17:21,163 --> 00:17:24,203 ‫גברתי. אדוני.‬ ‫גברתי, ראית את הילד הקטן הזה?‬ 262 00:17:24,203 --> 00:17:25,363 ‫הבן שלי נעדר.‬ 263 00:17:25,363 --> 00:17:26,763 ‫תודה רבה.‬ 264 00:17:27,483 --> 00:17:30,643 ‫היי, ראית את הילד הקטן הזה?‬ ‫את יכולה להעיף מבט?‬ 265 00:17:30,643 --> 00:17:33,043 ‫תודה. אני מעריכה את זה. אדוני?‬ 266 00:17:35,843 --> 00:17:37,123 ‫אדגר!‬ 267 00:17:37,123 --> 00:17:40,843 ‫מצטערת, תסלחו לי. מצטערת, תסלחו לי. אדגר!‬ 268 00:17:40,843 --> 00:17:44,003 ‫מצטערת, תסלחו לי. אדגר! תסלחו לי.‬ 269 00:17:46,043 --> 00:17:49,163 ‫אדגר! תסלחו לי.‬ 270 00:17:49,163 --> 00:17:50,683 ‫היי, תיזהרי!‬ ‫-היי!‬ 271 00:17:52,043 --> 00:17:53,163 ‫הוא כאן!‬ 272 00:17:57,203 --> 00:17:59,083 ‫למה את לובשת את הז'קט של בני?‬ 273 00:17:59,083 --> 00:18:01,083 ‫תתרחקי ממני, גברת.‬ 274 00:18:21,283 --> 00:18:25,043 ‫שרת שעובד בדירתו של אדגר אנדרסון בן התשע‬ 275 00:18:25,043 --> 00:18:28,483 ‫נעצר בעקבות היעלמותו של הילד.‬ 276 00:18:28,483 --> 00:18:31,603 ‫מר ג'ורג' לאבט נעצר בשעות הבוקר המאוחרות...‬ 277 00:18:42,683 --> 00:18:45,723 ‫לא, אנחנו... אנחנו חייבים לו את זה.‬ 278 00:18:45,723 --> 00:18:48,083 ‫הוא לא אמור להיות בעבודה, בסדר?‬ 279 00:18:48,083 --> 00:18:53,363 ‫כן. אז תן לו להציג את ההצעה‬ ‫כדי שנוכל להניח את ההנחה הזאת.‬ 280 00:18:53,363 --> 00:18:54,563 ‫בחייך.‬ 281 00:18:55,923 --> 00:18:58,523 ‫כנראה. אבל הוא עושה את זה...‬ 282 00:18:58,523 --> 00:19:02,563 ‫יש כאן רעיון מדהים. זאת לא חובתנו לתוכנית?‬ 283 00:19:09,643 --> 00:19:11,203 ‫וינסנט.‬ ‫-ג'רי.‬ 284 00:19:11,203 --> 00:19:13,883 ‫אני... משתתף בצערך.‬ 285 00:19:13,883 --> 00:19:15,603 ‫למה? הוא עוד לא מת.‬ 286 00:19:16,803 --> 00:19:19,243 ‫תניח לבנאדם. הוא לא איבד את הילד שלך.‬ 287 00:19:19,243 --> 00:19:20,483 ‫תסתום. ‬ 288 00:19:25,283 --> 00:19:28,323 ‫לני סיפר לי שאתה עובד על בובה חדשה.‬ 289 00:19:28,323 --> 00:19:30,083 ‫כן, זה נכון.‬ 290 00:19:30,083 --> 00:19:31,203 ‫כן.‬ 291 00:19:31,203 --> 00:19:32,763 ‫יש לו שם?‬ 292 00:19:32,763 --> 00:19:33,883 ‫כן.‬ 293 00:19:34,803 --> 00:19:37,603 ‫אריק.‬ ‫-ויהי אור.‬ 294 00:19:37,603 --> 00:19:38,603 ‫אריק?‬ 295 00:19:39,843 --> 00:19:40,683 ‫כן.‬ 296 00:19:40,683 --> 00:19:44,963 ‫הוא יפוצץ את הקטור‬ ‫ואת החלום הרטוב שלו על דבורת הדבש, גלוריה,‬ 297 00:19:44,963 --> 00:19:49,243 ‫וגן החרא העלוב שלה, לאלפי חתיכות,‬ 298 00:19:49,243 --> 00:19:51,563 ‫וידחוף אותנו דרך מסך הטלוויזיה המזוין...‬ 299 00:19:51,563 --> 00:19:53,763 ‫וינסנט, אתה לא צריך להיות כאן.‬ ‫-ג'רי.‬ 300 00:19:53,763 --> 00:19:57,043 ‫מן הראוי שנשמע את הרעיון שלו.‬ 301 00:19:57,683 --> 00:20:02,163 ‫כי כולם כאן תומכים בו,‬ ‫ואני מרגיש שווינסנט עלה על משהו.‬ 302 00:20:08,203 --> 00:20:10,283 ‫אוקיי. ביום שישי.‬ 303 00:20:10,283 --> 00:20:12,843 ‫בשעה 14:00. אני אכנס את הצוות.‬ 304 00:20:12,843 --> 00:20:14,163 ‫תצטיין.‬ 305 00:20:15,323 --> 00:20:16,283 ‫אצטיין.‬ 306 00:20:17,363 --> 00:20:18,403 ‫כן.‬ 307 00:20:23,003 --> 00:20:25,003 ‫יום שישי, 14:00. תצטיין.‬ 308 00:20:25,003 --> 00:20:27,083 ‫תודה, לני.‬ ‫-אל תפשל.‬ 309 00:20:27,083 --> 00:20:29,323 ‫אתה חבר. את חבר ממש טוב.‬ 310 00:20:30,363 --> 00:20:31,603 ‫תמיד.‬ 311 00:20:34,443 --> 00:20:35,723 ‫לקחת את הבן שלי?‬ 312 00:20:38,963 --> 00:20:40,363 ‫תמיד חיבבת אותו.‬ 313 00:20:45,563 --> 00:20:48,283 ‫לני. חזרה אחרונה. חמש דקות.‬ 314 00:20:51,483 --> 00:20:52,643 ‫אוקיי.‬ 315 00:20:52,643 --> 00:20:53,683 ‫הלו?‬ 316 00:20:55,603 --> 00:20:56,603 ‫וינסנט.‬ 317 00:20:57,323 --> 00:20:58,523 ‫זאת המשטרה.‬ 318 00:21:01,363 --> 00:21:04,163 ‫לארי.‬ ‫-תיעוד מצלמות במעגל סגור אצלך עד סוף היום.‬ 319 00:21:04,883 --> 00:21:08,723 ‫הרגע הגיעו תוצאות זיהוי פלילי‬ ‫על החולצה. סוג דם או חיובי.‬ 320 00:21:08,723 --> 00:21:10,603 ‫תבדקי מול התיק הרפואי של הילד?‬ 321 00:21:10,603 --> 00:21:14,403 ‫ותשיגי לי הכול על ג'ורג' לאבט.‬ ‫תבדקי אם הוא עבר אבחון פסיכיאטרי.‬ 322 00:21:14,403 --> 00:21:17,123 ‫תקראי לי כשגברת קלארק תגיע,‬ ‫וגם הזוג אנדרסון.‬ 323 00:21:17,123 --> 00:21:19,683 ‫היא כבר כאן, דורשת לדבר עם הלקוח שלה.‬ 324 00:21:19,683 --> 00:21:22,283 ‫ואיזה ויליאם התקשר. אמר שאתה יודע מי הוא.‬ 325 00:21:26,323 --> 00:21:27,283 ‫גברת קלארק.‬ 326 00:21:27,283 --> 00:21:31,523 ‫אז אתה מוכן לתת למשטרת ניו יורק‬ ‫להפליל עוד גבר שחור?‬ 327 00:21:31,523 --> 00:21:35,283 ‫תענוג, כמו תמיד. יש לו תיק על אונס קטינה.‬ 328 00:21:35,283 --> 00:21:38,043 ‫אישום שבוטל בערעור‬ ‫לפני תשע שנים, הבלש לדרויט.‬ 329 00:21:38,043 --> 00:21:40,763 ‫הוא גר ארבע קומות מתחת למשפחת אנדרסון.‬ 330 00:21:40,763 --> 00:21:43,563 ‫הוא היה האחרון‬ ‫שראה את הילד בבוקר שבו הוא נעלם.‬ 331 00:21:43,563 --> 00:21:46,003 ‫איזה בלש אהיה אם לא אביא אותו לתשאול?‬ 332 00:21:46,843 --> 00:21:48,563 ‫אני עושה כמיטב יכולתי.‬ 333 00:21:48,563 --> 00:21:51,123 ‫תתאמץ יותר, כי הכי טוב שלך לא טוב מספיק.‬ 334 00:21:51,123 --> 00:21:53,643 ‫איפה גדלת, לדרויט?‬ ‫-הלס קיצ'ן.‬ 335 00:21:54,163 --> 00:21:56,843 ‫והגעת לכאן? יותר בטוח לך בבית.‬ 336 00:21:56,843 --> 00:21:58,563 ‫רוצה לדעת איך לאיית גזענים?‬ 337 00:21:58,563 --> 00:22:00,323 ‫"משטרת ניו יורק".‬ 338 00:22:03,403 --> 00:22:04,483 ‫אחרייך.‬ 339 00:22:04,483 --> 00:22:05,723 ‫תודה.‬ 340 00:22:13,843 --> 00:22:14,963 ‫די כבר.‬ 341 00:22:18,243 --> 00:22:19,883 ‫- ראיות -‬ 342 00:22:21,563 --> 00:22:23,963 ‫אתה מזהה את זה, מר לאבט?‬ 343 00:22:25,323 --> 00:22:27,483 ‫מצאנו את זה במרתף הדירה שלך.‬ 344 00:22:27,483 --> 00:22:30,163 ‫מה זה עשה שם?‬ ‫-מרשי לא חייב לענות.‬ 345 00:22:30,163 --> 00:22:32,163 ‫נראה שזה שייך לאדגר אנדרסון.‬ 346 00:22:35,003 --> 00:22:37,243 ‫נתת לאדגר לבוא לדירה שלך, מר לאבט?‬ 347 00:22:38,043 --> 00:22:39,083 ‫כן.‬ 348 00:22:39,083 --> 00:22:42,443 ‫למה אדגר היה בדירה שלך?‬ ‫-הוא אהב לצייר.‬ 349 00:22:43,123 --> 00:22:44,123 ‫על הקיר?‬ 350 00:22:44,883 --> 00:22:48,363 ‫יש שם רק עכבישים ועובש, אז למה לא?‬ 351 00:22:48,363 --> 00:22:51,883 ‫הוא אהב להתחבא בחשכה. הוא הרגיש בטוח ככה.‬ 352 00:22:51,883 --> 00:22:54,083 ‫אתה נותן להרבה ילדים לבוא לדירה שלך...‬ 353 00:22:54,083 --> 00:22:55,803 ‫לא, אני לא!‬ 354 00:22:55,803 --> 00:22:57,763 ‫שוב, מרשי לא חייב לענות.‬ 355 00:22:57,763 --> 00:23:01,483 ‫אז למה אדגר היה בדירה שלך?‬ ‫-הוא לא אהב את הריבים שלהם.‬ 356 00:23:01,483 --> 00:23:03,723 ‫את הריבים של מי?‬ ‫-של אימא ואבא שלו.‬ 357 00:23:05,563 --> 00:23:07,323 ‫הוא שמע אותם רבים באותו בוקר?‬ 358 00:23:07,323 --> 00:23:08,923 ‫הם רבים כל הזמן.‬ 359 00:23:08,923 --> 00:23:11,603 ‫ספציפית באותו בוקר.‬ ‫-הבוקר ההוא לא היה שונה.‬ 360 00:23:14,843 --> 00:23:16,163 ‫תסתכל במשהו אחר.‬ 361 00:23:22,083 --> 00:23:25,043 ‫מצאנו את החולצה של אדגר. אתה מזהה אותה?‬ 362 00:23:26,163 --> 00:23:27,843 ‫תסתכל טוב.‬ 363 00:23:30,323 --> 00:23:31,563 ‫יש עליה דם.‬ 364 00:23:32,883 --> 00:23:34,883 ‫אתה יודע איפה אדגר, מר לאבט?‬ 365 00:23:35,803 --> 00:23:36,923 ‫תסתכל עליי.‬ 366 00:23:38,483 --> 00:23:39,763 ‫אתה יודע איפה אדגר?‬ 367 00:23:44,603 --> 00:23:45,803 ‫ריצית מאסר.‬ 368 00:23:45,803 --> 00:23:47,323 ‫בוטל בערעור.‬ 369 00:23:47,323 --> 00:23:49,883 ‫כיפרתי על מעשיי.‬ ‫-רק אשמים צריכים לכפר.‬ 370 00:23:52,283 --> 00:23:54,443 ‫אתה אשם, מר לאבט?‬ ‫-הבלש לדרויט.‬ 371 00:23:54,963 --> 00:23:57,163 ‫אני דורשת לשוחח בפרטיות עם מרשי.‬ 372 00:23:57,163 --> 00:24:00,483 ‫מר לאבט, אתה יכול לאשר‬ ‫את סוג הדם שלך? בבקשה.‬ 373 00:24:03,243 --> 00:24:04,603 ‫סוג דם או.‬ 374 00:24:06,323 --> 00:24:08,283 ‫הסוג הכי נפוץ שיש.‬ 375 00:24:17,443 --> 00:24:18,563 ‫מר וגברת אנדרסון?‬ 376 00:24:20,203 --> 00:24:21,723 ‫הוא אצלו? אדגר אצלו?‬ 377 00:24:21,723 --> 00:24:24,323 ‫זה לא ג'ורג'. הוא לעולם לא יעשה כלום.‬ 378 00:24:24,323 --> 00:24:26,723 ‫אתה לא יכול לדעת. תפסיק להגיד את זה.‬ 379 00:24:26,723 --> 00:24:27,723 ‫נו באמת, קאסי.‬ 380 00:24:27,723 --> 00:24:30,123 ‫ערכנו חיפוש בדירה של מר לאבט.‬ 381 00:24:30,123 --> 00:24:34,483 ‫מצאנו ראיות לציורי ילדים‬ ‫במרתף שלו וקופסת מיץ.‬ 382 00:24:34,483 --> 00:24:37,003 ‫מישהו מכם מזהה את זה?‬ 383 00:24:38,803 --> 00:24:40,163 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 384 00:24:40,163 --> 00:24:42,403 ‫ידעתם שאדגר הולך לדירה של מר לאבט?‬ 385 00:24:42,403 --> 00:24:45,443 ‫כל הילדים הולכים לדירה שלו.‬ ‫-הוא לא מדבר על זה.‬ 386 00:24:45,443 --> 00:24:48,003 ‫ג'ורג' הכיר את אדגר כל חייו.‬ ‫-בדיוק.‬ 387 00:24:48,003 --> 00:24:50,323 ‫אנחנו לא מסיקים שום מסקנות כרגע.‬ 388 00:24:52,483 --> 00:24:53,803 ‫אל תעשה את זה.‬ 389 00:24:57,003 --> 00:25:00,803 ‫בטלוויזיה אומרים שאם הוא היה בחיים,‬ ‫כבר הייתם מוצאים אותו.‬ 390 00:25:00,803 --> 00:25:03,443 ‫פשוט... כבו את הטלוויזיה.‬ 391 00:25:03,443 --> 00:25:07,923 ‫סיווגנו את סוג הדם שעל החולצה.‬ ‫בודקים אותו מול התיק הרפואי של אדגר.‬ 392 00:25:07,923 --> 00:25:10,483 ‫מה סוג הדם?‬ ‫-או פלוס.‬ 393 00:25:12,523 --> 00:25:14,963 ‫הוא איי חיובי. אדגר איי חיובי.‬ 394 00:25:14,963 --> 00:25:16,643 ‫אוי, לא.‬ 395 00:25:16,643 --> 00:25:18,003 ‫אלה חדשות טובות.‬ 396 00:25:18,803 --> 00:25:22,243 ‫האם פרס יעזור, אם נפיץ שיש פרס?‬ 397 00:25:22,243 --> 00:25:25,043 ‫אולי. אני מבטיח שנתקשר‬ ‫ברגע שיהיה לנו משהו.‬ 398 00:25:25,043 --> 00:25:27,843 ‫הבלש לדרויט.‬ ‫-תסלחו לי, אני צריך ללכת.‬ 399 00:25:32,283 --> 00:25:33,523 ‫מה את עושה, קאסי?‬ 400 00:25:33,523 --> 00:25:35,203 ‫אתה מסריח מאלכוהול.‬ 401 00:25:39,283 --> 00:25:42,043 ‫קאסי. חכי. קאסי!‬ 402 00:25:42,043 --> 00:25:43,563 ‫מייקי.‬ ‫-כן.‬ 403 00:25:44,083 --> 00:25:45,163 ‫איך הלך?‬ 404 00:25:45,763 --> 00:25:48,003 ‫סוג הדם של לאבט תואם לדם שעל החולצה.‬ 405 00:25:48,003 --> 00:25:49,043 ‫בחור שחור?‬ 406 00:25:50,683 --> 00:25:51,523 ‫תפסת אותו.‬ 407 00:25:51,523 --> 00:25:54,923 ‫הוא אמר שהוא היה בבניין כל היום‬ ‫ותיקן דליפה בקומה השנייה.‬ 408 00:25:54,923 --> 00:25:57,323 ‫אנחנו מחכים לעדים שיאשרו את האליבי שלו.‬ 409 00:25:57,323 --> 00:26:01,123 ‫אבל מצאנו ציורים,‬ ‫ציורי ילדים על קירות המרתף שלו.‬ 410 00:26:01,123 --> 00:26:03,363 ‫אל תשחרר אותו עד שתקבל הודאה.‬ 411 00:26:03,363 --> 00:26:05,243 ‫יש לו עורך דין?‬ ‫-רנטה קלארק.‬ 412 00:26:05,243 --> 00:26:06,803 ‫שיט. היא נודניקית אמיתית.‬ 413 00:26:06,803 --> 00:26:09,163 ‫במיוחד כשהיא יודעת שהלקוח שלה אשם.‬ 414 00:26:09,163 --> 00:26:12,003 ‫ניחוש שלי, התיק יעבור‬ ‫למחלק רצח עד סוף השבוע.‬ 415 00:26:12,003 --> 00:26:15,843 ‫מייקי. אימא של מרלון רושל‬ ‫השאירה לך הודעה שוב.‬ 416 00:26:15,843 --> 00:26:17,763 ‫כבר לא נשאר לי מה לומר.‬ 417 00:26:17,763 --> 00:26:19,403 ‫מרלון רושל? שוב?‬ 418 00:26:19,403 --> 00:26:21,763 ‫הבן שלה מת ואיננו.‬ 419 00:26:21,763 --> 00:26:25,403 ‫אבל הילד הזה? אימא שלו‬ ‫אולי תוכל לפחות לקבור את הבן שלה.‬ 420 00:26:25,923 --> 00:26:27,643 ‫צריך לחגוג את הניצחונות.‬ 421 00:26:28,163 --> 00:26:30,283 ‫שניכם, נתראה בשישי. ארוחת ערב.‬ 422 00:26:30,883 --> 00:26:32,643 ‫לורנזה בישלה כל השבוע.‬ 423 00:26:32,643 --> 00:26:35,043 ‫ומספיק עם הנסיעות ל"דה לוקס", בסדר?‬ 424 00:26:35,043 --> 00:26:37,683 ‫אתה הולך הערב? לטקס האשכבה של קנדי?‬ 425 00:26:40,683 --> 00:26:43,083 ‫אני כבר לא ממש מכיר אף אחד במחלק מוסר.‬ 426 00:26:44,603 --> 00:26:48,003 ‫אני מכירה את אשתו. כמה מאיתנו‬ ‫מכירות עוד מהעבודה כמקלידות.‬ 427 00:26:48,603 --> 00:26:50,203 ‫אני ודיינה עברנו הרבה ביחד.‬ 428 00:26:52,563 --> 00:26:54,683 ‫לילה טוב.‬ 429 00:26:59,563 --> 00:27:01,203 ‫אתה לא תורם, לדרויט?‬ 430 00:27:02,403 --> 00:27:04,603 ‫אנחנו אוספים כסף עבור האלמנה של קנדי.‬ 431 00:27:08,923 --> 00:27:10,643 ‫אובדן גדול למשטרה.‬ 432 00:27:12,443 --> 00:27:13,843 ‫בבקשה.‬ 433 00:27:13,843 --> 00:27:15,883 ‫אני בטוח שהאלמנה שלו תעריך את זה.‬ 434 00:27:22,923 --> 00:27:26,483 ‫חתיכת חרא. הוא צריך לחזור לשם.‬ 435 00:27:40,283 --> 00:27:43,483 ‫עברו כמעט שלושה ימים.‬ ‫המשטרה מצאה עוד כיווני חקירה?‬ 436 00:27:43,483 --> 00:27:46,083 ‫תתרחקו. קדימה. זוזו הצידה. תנו להם לעבור.‬ 437 00:27:46,083 --> 00:27:49,443 ‫תנו להם קצת פרטיות. בחייכם. הילד שלו נעדר.‬ 438 00:28:01,083 --> 00:28:02,443 ‫קח את אלה, בסדר?‬ ‫-אוקיי.‬ 439 00:28:05,283 --> 00:28:07,723 ‫הוא לא שם.‬ 440 00:28:46,323 --> 00:28:49,403 ‫- עשרים וחמישה אלף דולר -‬ 441 00:28:52,123 --> 00:28:53,123 ‫בדיוק.‬ 442 00:28:53,803 --> 00:28:55,563 ‫אני גדלתי בעיר הזאת.‬ 443 00:28:55,563 --> 00:28:59,683 ‫ומבחינתי, תמיד הרגשתי‬ ‫שהיא כמו הבחורה שמחכה לך בבית.‬ 444 00:29:00,403 --> 00:29:03,363 ‫זה זמן רב נאבקים בעירייה נגד הביקורת,‬ 445 00:29:03,363 --> 00:29:08,003 ‫כשהמספר הגואה של דרי הרחוב‬ ‫גולש למנהרות הרכבת התחתית ולתעלות הניקוז...‬ 446 00:29:09,483 --> 00:29:10,403 ‫בבקשה.‬ 447 00:29:13,963 --> 00:29:16,083 ‫בבקשה. אפשר...‬ 448 00:29:16,083 --> 00:29:20,763 ‫אפשר בבקשה לדבר על זה? על הצ'ק מאימא שלי?‬ 449 00:29:21,323 --> 00:29:22,923 ‫אפשר בבקשה לדבר על זה?‬ 450 00:29:22,923 --> 00:29:24,683 ‫תני לי את השלט המזוין!‬ 451 00:29:27,963 --> 00:29:30,323 ‫ידעת שהוא נוהג ללכת לדירה של ג'ורג'?‬ 452 00:29:30,323 --> 00:29:32,043 ‫כל ילד הולך לשם.‬ 453 00:29:32,043 --> 00:29:33,923 ‫נתת לו ללכת לדירה הזאת?‬ 454 00:29:33,923 --> 00:29:37,643 ‫אנחנו מדברים על ג'ורג'. אדגר גדל איתו.‬ 455 00:29:37,643 --> 00:29:39,323 ‫אז תמצא לי מישהו אחר.‬ 456 00:29:39,323 --> 00:29:42,203 ‫תמצא לי מישהו אחר‬ ‫שיכול להגיד לי איפה הבן שלי!‬ 457 00:29:42,203 --> 00:29:43,883 ‫הוא גם הבן שלי!‬ 458 00:29:52,443 --> 00:29:56,843 ‫וינסנט. אתה חושב שאני רוצה‬ ‫לקחת את הכסף הזה מההורים שלך?‬ 459 00:29:58,163 --> 00:30:01,883 ‫זה משיג לנו מידע, בסדר?‬ ‫אנשים לא עוזרים בלי תמריצים.‬ 460 00:30:01,883 --> 00:30:05,323 ‫אם תיקחי מהם כסף,‬ ‫הם ייקחו את נשמתך. הם מבינים רק כסף.‬ 461 00:30:05,323 --> 00:30:06,883 ‫הוא הנכד שלהם.‬ 462 00:30:06,883 --> 00:30:11,003 ‫תצייני פעם אחת מחורבנת‬ ‫שבה הם הביעו איזשהו עניין בנכד שלהם!‬ 463 00:30:13,003 --> 00:30:15,323 ‫את לא יכולה, אז אני אחזיר את זה.‬ 464 00:30:15,323 --> 00:30:19,323 ‫את חייבת לשתף איתי פעולה.‬ ‫אנחנו חייבים להישאר מאוחדים.‬ 465 00:30:50,123 --> 00:30:52,123 ‫חשבתי שראיתי אותו היום.‬ 466 00:30:53,643 --> 00:30:55,603 ‫אבל זה היה רק ז'קט.‬ 467 00:30:56,563 --> 00:30:59,043 ‫זה היה רק ז'קט שנראה כמו שלו.‬ 468 00:31:10,763 --> 00:31:12,803 ‫מה אתה עושה עם הציורים שלו?‬ 469 00:31:14,923 --> 00:31:17,563 ‫אמרתי לך. אני עובד על בובה חדשה.‬ 470 00:31:20,563 --> 00:31:23,323 ‫אם אוכל להכניס את אריק לתוכנית...‬ 471 00:31:24,043 --> 00:31:26,203 ‫אריק?‬ ‫-אדגר יראה אותו.‬ 472 00:31:26,723 --> 00:31:32,323 ‫ואז הוא יידע כמה אנחנו אוהבים אותו,‬ ‫כמה אנחנו רוצים שהוא יחזור הביתה.‬ 473 00:31:32,323 --> 00:31:33,723 ‫הוא ידע מה לעשות.‬ 474 00:31:34,883 --> 00:31:36,283 ‫אלוהים.‬ 475 00:31:39,163 --> 00:31:40,483 ‫אתה משתגע.‬ 476 00:31:42,883 --> 00:31:45,483 ‫לא. מה?‬ 477 00:31:46,403 --> 00:31:49,363 ‫היית צריך להגיד להם שיצאת אחריו.‬ 478 00:31:50,683 --> 00:31:52,403 ‫היית צריך לספר למשטרה.‬ 479 00:31:52,403 --> 00:31:54,203 ‫היא עלתה עליך, וינסנט.‬ 480 00:32:00,083 --> 00:32:02,283 ‫איך קיבלת את החתך במצח?‬ 481 00:32:08,803 --> 00:32:11,923 ‫וינסנט, איך קיבלת את החתך במצח?‬ 482 00:32:13,923 --> 00:32:15,643 ‫מה סוג הדם שלך?‬ 483 00:32:23,323 --> 00:32:25,403 ‫אני מחזיר לאימא שלי את הצ'ק שלה.‬ 484 00:32:49,523 --> 00:32:53,723 {\an8}‫- הנכד בן התשע‬ ‫של מפתח הנכסים רוברט אנדרסון נעדר -‬ 485 00:32:57,443 --> 00:33:01,563 ‫אולי אתה לא מחבב אותי,‬ ‫אבל אתה זקוק לי, וינסנט.‬ 486 00:33:01,563 --> 00:33:02,963 ‫לא מקשיב.‬ 487 00:33:02,963 --> 00:33:05,563 ‫רק אתה יודע איך המוח של הילד הזה פועל.‬ 488 00:33:05,563 --> 00:33:06,603 ‫לא מקשיב.‬ 489 00:33:06,603 --> 00:33:08,883 ‫תכניס אותי לתוכנית, והילד יראה את זה.‬ 490 00:33:08,883 --> 00:33:11,363 ‫תכניס אותי לתוכנית, והילד יחזור הביתה.‬ 491 00:33:15,523 --> 00:33:17,643 ‫לא אסרב לזה.‬ ‫-בחייך. ברצינות?‬ 492 00:33:22,243 --> 00:33:24,403 ‫הדרך היחידה לתקן את המצב‬ 493 00:33:24,403 --> 00:33:27,043 ‫היא לעשות את הדבר היחיד שהילד ביקש ממך.‬ 494 00:33:27,043 --> 00:33:27,963 ‫תפסיק.‬ 495 00:33:27,963 --> 00:33:31,003 ‫אתה מתנהג כמו אבא מחורבן.‬ 496 00:33:32,603 --> 00:33:33,603 ‫כן.‬ 497 00:33:34,363 --> 00:33:36,043 ‫עכשיו אתה שומע אותי.‬ 498 00:33:36,043 --> 00:33:38,243 ‫אמרו לך פעם שאתה מניאק?‬ 499 00:33:50,763 --> 00:33:51,843 ‫מר לאבט.‬ 500 00:33:56,163 --> 00:33:59,603 ‫בחייך, גבר. אתה יודע‬ ‫שאני לא יכול לדבר בלי עורכת הדין שלי.‬ 501 00:34:03,123 --> 00:34:04,683 ‫יש משהו שאתה רוצה לספר לי?‬ 502 00:34:04,683 --> 00:34:06,283 ‫מה זה?‬ ‫-קח את זה.‬ 503 00:34:08,403 --> 00:34:10,083 ‫אתה יודע מי זה.‬ 504 00:34:13,083 --> 00:34:14,563 ‫זה אמור להיות אני?‬ 505 00:34:16,323 --> 00:34:17,443 ‫באמת?‬ 506 00:34:18,203 --> 00:34:20,803 ‫לא עשיתי את זה אז. לא עשיתי את זה עכשיו.‬ 507 00:34:21,563 --> 00:34:23,763 ‫אתם תעשו מה שתרצו בכל מקרה.‬ 508 00:34:24,643 --> 00:34:27,323 ‫בנאדם, אני בן 72.‬ 509 00:34:27,963 --> 00:34:32,723 ‫לא עמד לי כבר כל כך הרבה זמן,‬ ‫שאפילו ישו עצמו היה מכריז שמדובר בנס.‬ 510 00:34:34,203 --> 00:34:38,323 ‫ואני לא אוהב ילדים‬ ‫כמו שאתה חושב שאני אוהב. זה מגעיל.‬ 511 00:34:43,003 --> 00:34:44,483 ‫אני אגיד לך מה.‬ 512 00:34:45,683 --> 00:34:47,523 ‫ככל שתחזיק אותי כאן יותר זמן,‬ 513 00:34:47,523 --> 00:34:51,283 ‫ייקח לך יותר זמן לגלות‬ ‫מי מחזיק באדגר הקטן.‬ 514 00:34:52,123 --> 00:34:54,883 ‫אז האחריות על כך היא עליך, בלש.‬ 515 00:35:03,883 --> 00:35:04,923 ‫טיילור.‬ 516 00:35:05,683 --> 00:35:06,723 ‫תפתח.‬ 517 00:35:14,123 --> 00:35:15,883 ‫תשאיר אותו כאן עד שאומר אחרת.‬ 518 00:36:01,163 --> 00:36:02,443 ‫היי, יוסוף!‬ 519 00:36:03,603 --> 00:36:05,883 ‫מה?‬ ‫-הבאתי את הדברים שרצית.‬ 520 00:36:12,203 --> 00:36:13,803 ‫מה לקח לך כל כך הרבה זמן?‬ 521 00:36:13,803 --> 00:36:15,083 ‫לך תזדיין, בנאדם.‬ 522 00:36:15,963 --> 00:36:17,083 ‫לכי תזדייני.‬ 523 00:36:25,883 --> 00:36:28,083 ‫וינסנט. אימא שלך יודעת שבאת לבקר?‬ 524 00:36:28,083 --> 00:36:30,203 ‫מה הכיף בזה?‬ 525 00:36:39,683 --> 00:36:41,723 ‫טיה, אימא שלי בבית?‬ 526 00:36:41,723 --> 00:36:45,283 ‫טיה, אספת את הבגדים‬ ‫של מר אנדרסון מניקוי יבש?‬ 527 00:36:45,283 --> 00:36:47,923 ‫כן, גברת אנדרסון. אני אתלה אותם עכשיו.‬ 528 00:36:47,923 --> 00:36:48,883 ‫אימא.‬ 529 00:36:48,883 --> 00:36:51,883 ‫אתה יודע שמנומס להתקשר קודם, וינסנט.‬ 530 00:36:55,563 --> 00:36:58,763 ‫אם היית עונה לשיחות ממני ומודיע שאתה בא,‬ 531 00:36:58,763 --> 00:37:00,723 ‫הייתי מכינה לך משהו לאכול.‬ 532 00:37:02,923 --> 00:37:03,963 ‫תרד מזה.‬ 533 00:37:09,363 --> 00:37:11,803 ‫אני לא רעב.‬ ‫-אז לפחות תשתה קצת תה.‬ 534 00:37:13,123 --> 00:37:17,563 ‫המשטרה אמרה לכם עוד משהו, על המעצר?‬ 535 00:37:17,563 --> 00:37:19,243 ‫לא.‬ ‫-ברור שהוא שחור.‬ 536 00:37:19,243 --> 00:37:22,683 ‫אלוהים אדירים, אימא.‬ ‫הכסף שלכם. אנחנו לא צריכים אותו.‬ 537 00:37:22,683 --> 00:37:25,883 ‫אתה תמיד נהיה ככה‬ ‫אחרי שאתה עושה משהו לא בסדר.‬ 538 00:37:26,603 --> 00:37:30,283 ‫תרגיש טוב יותר אחרי התה.‬ ‫-נצטרך משהו חזק יותר מזה.‬ 539 00:37:36,443 --> 00:37:39,883 ‫אתה נראה עייף.‬ ‫אתה נהיה עצבני כשאתה לא מצליח לישון.‬ 540 00:37:39,883 --> 00:37:42,883 ‫הכסף שלכם לא יחזיר את אדגר.‬ 541 00:37:43,443 --> 00:37:44,283 ‫בסדר?‬ 542 00:37:44,803 --> 00:37:47,763 ‫אז אולי לא היית צריך לאבד אותו מלכתחילה.‬ 543 00:37:51,403 --> 00:37:52,883 ‫את צודקת. אני באמת עייף.‬ 544 00:37:53,483 --> 00:37:55,043 ‫אני יכול לישון כאן, בבקשה?‬ 545 00:37:55,683 --> 00:37:57,123 ‫המיטה לא מסודרת.‬ 546 00:37:58,043 --> 00:38:01,123 ‫לא נוכל לבקש מטיה לסדר עכשיו.‬ ‫אתה יודע איך היא נהיית.‬ 547 00:38:01,643 --> 00:38:03,003 ‫אתה לא יכול ללכת הביתה?‬ 548 00:38:03,523 --> 00:38:06,123 ‫אוי, אל תגיד לי שהיא סילקה אותך שוב.‬ 549 00:38:07,003 --> 00:38:09,803 ‫מלון. אתה צריך כסף למלון?‬ 550 00:38:13,483 --> 00:38:17,563 ‫לא, אני לא צריך כסף למלון מזוין!‬ 551 00:38:17,563 --> 00:38:20,963 ‫אתה כן. אני רואה. אתה מתחיל שוב.‬ 552 00:38:23,683 --> 00:38:28,163 ‫היית ככה כשהיית ילד. תמיד דיברת לעצמך.‬ 553 00:38:29,003 --> 00:38:30,123 ‫והיית אומר,‬ 554 00:38:31,643 --> 00:38:35,683 ‫"זה שאת לא רואה את זה‬ ‫לא אומר שזה לא שם, אימא."‬ 555 00:38:35,683 --> 00:38:37,083 ‫אני צריך ללכת עכשיו.‬ 556 00:38:37,603 --> 00:38:40,123 ‫כל הפעמים שברחת מבית הספר,‬ 557 00:38:40,643 --> 00:38:43,603 ‫והקיץ ההוא, כשהיית בן 16.‬ 558 00:38:45,483 --> 00:38:47,403 ‫ואתה יודע מה הייתי עושה אז?‬ 559 00:38:50,323 --> 00:38:52,403 ‫אתה צריך לחזור לקחת את התרופות.‬ 560 00:38:52,403 --> 00:38:53,483 ‫לא.‬ 561 00:38:54,003 --> 00:38:56,523 ‫ייתכן שעדיין יש לי את המספר של ד"ר מייסון.‬ 562 00:38:56,523 --> 00:38:59,203 ‫לא. בבקשה. אימא.‬ 563 00:38:59,203 --> 00:39:02,443 ‫את מוכנה להקשיב לי?‬ ‫-מה הבעיה שלך, וינסנט?‬ 564 00:39:02,443 --> 00:39:05,243 ‫אני מפחד. אני מפחד!‬ ‫-אוי, שקט!‬ 565 00:39:07,923 --> 00:39:09,603 ‫אבא שלך עובד.‬ 566 00:39:11,483 --> 00:39:12,763 ‫אתה יודע, וינסנט,‬ 567 00:39:14,163 --> 00:39:18,283 ‫אתה צריך להפסיק להאשים את כולם בבעיה,‬ 568 00:39:18,283 --> 00:39:22,683 ‫ולהתחיל לראות שהפתרון נמצא בך.‬ 569 00:39:34,563 --> 00:39:36,283 ‫אנחנו לא צריכים את הכסף שלכם.‬ 570 00:39:43,003 --> 00:39:44,323 ‫אז תקנה עוד נחושת.‬ 571 00:39:44,323 --> 00:39:46,843 ‫יש לי 1850 מטר רבוע ו-12 חדרי רחצה‬ 572 00:39:46,843 --> 00:39:48,523 ‫שיצטרכו צנרת נחושת.‬ 573 00:39:50,283 --> 00:39:51,283 ‫אבא?‬ 574 00:40:23,123 --> 00:40:24,763 ‫מותק? זה אני.‬ 575 00:40:29,723 --> 00:40:32,603 ‫התקשרת לעבודה קודם. אתה בסדר?‬ 576 00:40:35,083 --> 00:40:36,683 ‫דיברנו על זה!‬ 577 00:40:42,803 --> 00:40:43,803 ‫אוי, תראה אותך.‬ 578 00:40:45,043 --> 00:40:47,563 ‫סיכמנו שלא תעשה את זה עד שאגיע הביתה.‬ 579 00:40:48,283 --> 00:40:49,883 ‫למה, כדי שתוכל להצטרף אליי?‬ 580 00:40:50,843 --> 00:40:52,763 ‫עכשיו אתה סתם מתחכם. קדימה.‬ 581 00:40:53,883 --> 00:40:55,083 ‫בעדינות.‬ 582 00:40:56,563 --> 00:40:57,963 ‫ועכשיו למעלה.‬ 583 00:40:59,123 --> 00:41:00,323 ‫זה בסדר.‬ 584 00:41:03,963 --> 00:41:05,203 ‫תיזהר על הזרועות.‬ 585 00:41:05,963 --> 00:41:07,603 ‫אתה עמוס.‬ ‫-עוד אחת.‬ 586 00:41:07,603 --> 00:41:09,803 ‫לא רציתי שתיאלץ להתמודד גם איתי.‬ 587 00:41:12,203 --> 00:41:13,203 ‫הנה.‬ 588 00:41:17,643 --> 00:41:19,203 ‫אתה בטוח שלא אכפת לך שאצא?‬ 589 00:41:19,803 --> 00:41:21,523 ‫יש לך חום. אני יכול להישאר.‬ 590 00:41:21,523 --> 00:41:22,763 ‫לא.‬ 591 00:41:23,683 --> 00:41:25,323 ‫לא, לך לעבודה.‬ 592 00:41:25,963 --> 00:41:29,323 ‫אתה צריך למצוא ילד אבוד.‬ ‫מי עוד יעשה את זה?‬ 593 00:41:30,763 --> 00:41:31,803 ‫תודה.‬ 594 00:41:49,923 --> 00:41:51,123 ‫מה זה?‬ 595 00:41:52,963 --> 00:41:55,643 ‫צהוב זה בשבילך. ירוק זה לקרוליין.‬ 596 00:41:57,443 --> 00:41:59,043 ‫ויש חשבון העו"ש.‬ 597 00:41:59,043 --> 00:42:00,643 ‫אני לא מדבר על זה היום.‬ 598 00:42:01,683 --> 00:42:04,403 ‫לא לדבר על זה לא יגרום לבעיה להיעלם.‬ 599 00:42:04,403 --> 00:42:05,483 ‫ביי!‬ 600 00:42:10,163 --> 00:42:13,443 ‫יש לי בורבון בן עשר מאחור. הגיע הערב.‬ 601 00:42:14,003 --> 00:42:16,323 ‫אולי אחר כך.‬ ‫-אתה לא יודע מה אתה מפסיד.‬ 602 00:42:17,763 --> 00:42:19,683 ‫שני המבורגרים! שני צ'יפס!‬ 603 00:42:19,683 --> 00:42:21,763 ‫היי, ילד, אתה רעב?‬ ‫-כן.‬ 604 00:42:41,723 --> 00:42:43,523 ‫נכניס שניים בכל פעם, בסדר?‬ 605 00:42:48,963 --> 00:42:50,243 ‫אדוני השוטר.‬ 606 00:43:11,283 --> 00:43:12,603 ‫איפה גייטור?‬ 607 00:43:38,603 --> 00:43:40,323 ‫זה היה חזק.‬ 608 00:43:42,163 --> 00:43:44,123 ‫אני אצטרך צ'ייסר בשביל זה!‬ 609 00:43:51,603 --> 00:43:52,523 ‫- פרטי -‬ 610 00:43:58,283 --> 00:43:59,363 ‫מייקי.‬ 611 00:43:59,363 --> 00:44:00,683 ‫אנחנו צריכים לדבר.‬ 612 00:44:01,403 --> 00:44:02,443 ‫אוקיי.‬ 613 00:44:04,563 --> 00:44:05,603 ‫בוא נדבר.‬ 614 00:44:06,763 --> 00:44:08,003 ‫ליד הבר.‬ 615 00:44:15,763 --> 00:44:17,883 ‫אני רוצה שתקשיב למשהו, גייטור.‬ 616 00:44:18,643 --> 00:44:20,323 ‫פעם היית קורא לי אלכס.‬ 617 00:44:21,483 --> 00:44:25,003 ‫באותו לילה, כשעצרתי את השוטרים‬ ‫ שניסו לסחוט את המקום...‬ 618 00:44:25,003 --> 00:44:26,643 ‫לכל יונק הטפיל שלו.‬ 619 00:44:27,123 --> 00:44:28,323 ‫שוטרים הם הטפיל שלי.‬ 620 00:44:28,323 --> 00:44:31,763 ‫שמעתי כמה דברים.‬ ‫-כמו שאמרתי. תמיד בתפקיד.‬ 621 00:44:34,003 --> 00:44:36,883 ‫יש לי בורבון בן עשר מאחור. הגיע הערב.‬ 622 00:44:37,403 --> 00:44:39,803 ‫אולי אחר כך.‬ ‫-אתה לא יודע מה אתה מפסיד.‬ 623 00:44:43,123 --> 00:44:44,763 ‫שני המבורגרים! שני צ'יפס!‬ 624 00:44:46,083 --> 00:44:48,083 ‫היי, ילד, אתה רעב?‬ ‫-כן.‬ 625 00:44:50,243 --> 00:44:52,523 ‫הילד שנעלם בן תשע.‬ 626 00:44:53,523 --> 00:44:54,443 ‫עשר, ביולי.‬ 627 00:44:57,043 --> 00:44:59,363 ‫אתה רוצה להתנהג כאילו אתה לא מבין אותי?‬ 628 00:44:59,363 --> 00:45:01,523 ‫יש לי בורבון בן עשר מאחור...‬ 629 00:45:02,123 --> 00:45:03,203 ‫למרות מה שנראה לך,‬ 630 00:45:04,043 --> 00:45:06,603 ‫למרות מה שהייתי בעברי, מייקי,‬ 631 00:45:06,603 --> 00:45:08,683 ‫המקום הזה נקי.‬ 632 00:45:08,683 --> 00:45:11,643 ‫למדתי מ"הסיירה". ריציתי את עונשי.‬ 633 00:45:11,643 --> 00:45:15,083 ‫אספק כל סטייה שתרצה,‬ ‫אבל זה חייב להיות חוקי.‬ 634 00:45:15,083 --> 00:45:18,923 ‫ככה התעקשתי שהמקום ינוהל‬ ‫בזמן שלא הייתי, וככה הוא מנוהל משחזרתי.‬ 635 00:45:21,243 --> 00:45:24,643 ‫חלק מהבחורים שאני רואה כאן‬ ‫עדיין נראים לי צעירים למדי.‬ 636 00:45:25,363 --> 00:45:29,043 ‫דורשים מהם תעודת זהות ובדיקה‬ ‫פעם בחודש. יש לי כל המסמכים.‬ 637 00:45:29,603 --> 00:45:31,163 ‫אני מפנה סוטים למקום אחר.‬ 638 00:45:31,963 --> 00:45:34,323 ‫הבחורים שלי עושים שעווה לפני זיון בתחת.‬ 639 00:45:36,363 --> 00:45:37,443 ‫אני איש עסקים.‬ 640 00:45:38,043 --> 00:45:41,203 ‫אבל העבר... העבר מאחוריי, מייקי.‬ 641 00:45:41,203 --> 00:45:43,323 ‫באמת?‬ ‫-באמת.‬ 642 00:45:45,563 --> 00:45:46,803 ‫טוב. אתה לא מאמין לי.‬ 643 00:45:53,923 --> 00:45:56,323 ‫כן, מכאן.‬ 644 00:45:58,363 --> 00:46:01,163 ‫מנדי, הילד שלך שוב כאן הערב?‬ 645 00:46:01,163 --> 00:46:05,123 ‫פעם אחרונה. אני מבטיחה, גייטור.‬ ‫אבא שלו אוסף אותו בעוד עשר דקות.‬ 646 00:46:05,843 --> 00:46:07,603 ‫צ'ארלי, אכלת מספיק פאי.‬ 647 00:46:11,083 --> 00:46:13,723 ‫והבורבון בן העשר שהתעניינת בו כל כך.‬ 648 00:46:14,243 --> 00:46:15,203 ‫אתה רוצה לנסות?‬ 649 00:46:21,923 --> 00:46:22,763 ‫היי.‬ 650 00:46:22,763 --> 00:46:23,843 ‫בוא הנה.‬ 651 00:46:24,723 --> 00:46:27,843 ‫אני נקי, מייקי. ריציתי את עונשי.‬ 652 00:46:29,723 --> 00:46:33,003 ‫אז למה אתה חוזר הנה כל הזמן?‬ 653 00:46:46,323 --> 00:46:47,523 ‫תודה, גייטור.‬ 654 00:47:01,963 --> 00:47:06,963 {\an8}‫- ילד נעדר, אדגר אנדרסון -‬ 655 00:47:11,923 --> 00:47:13,763 ‫הקלטות על השולחן שלך, לדרויט.‬ 656 00:47:35,963 --> 00:47:37,803 ‫נעדרים, הבלש לדרויט.‬ 657 00:47:38,603 --> 00:47:41,203 ‫נראה שכולם שכחו מהבן שלי.‬ 658 00:47:42,123 --> 00:47:44,763 ‫שמו מרלון גבריאל רושל.‬ 659 00:47:44,763 --> 00:47:47,403 ‫הוא נעדר מאז 12 ביוני 1984.‬ 660 00:47:47,403 --> 00:47:49,643 ‫אף אחד לא שכח את מרלון, ססיל.‬ 661 00:47:50,363 --> 00:47:54,403 ‫היעלמותו של אדגר אנדרסון‬ ‫מעלה שאלות עמוקות יותר עבור...‬ 662 00:48:00,363 --> 00:48:02,043 ‫ונעבור לדרק...‬ 663 00:48:02,563 --> 00:48:04,323 ‫- דה לוקס -‬ 664 00:48:30,003 --> 00:48:31,203 ‫חזק מספיק?‬ 665 00:48:32,603 --> 00:48:33,563 ‫זה חייב להיות.‬ 666 00:48:34,243 --> 00:48:36,363 ‫אתה תיתן גם לי חלק מזה, יוסוף?‬ 667 00:48:37,243 --> 00:48:38,323 ‫חלק ממה?‬ 668 00:48:46,483 --> 00:48:48,483 ‫החומר הזה מרקיב לך את המוח, ילדה.‬ 669 00:49:05,283 --> 00:49:08,043 ‫בבוא השעה, מגיע האדם.‬ 670 00:49:08,043 --> 00:49:10,923 ‫האגדה ששמה וינסנט אנדרסון.‬ 671 00:49:23,523 --> 00:49:27,523 ‫אתה יודע, אתה באמת צריך‬ ‫להפסיק להאשים את כולם בבעיה,‬ 672 00:49:27,523 --> 00:49:31,163 ‫ולהתחיל לראות שהפתרון נמצא בך.‬ 673 00:49:53,083 --> 00:49:55,403 ‫עכשיו אנחנו מתקדמים.‬ 674 00:51:16,043 --> 00:51:19,003 ‫- תעודת לידה, אדגר אנדרסון -‬ 675 00:51:24,403 --> 00:51:28,123 ‫- סוג דם: או חיובי -‬ 676 00:51:33,963 --> 00:51:36,363 ‫אפשר לדבר עם הבלש לדרויט, בבקשה?‬