1
00:00:05,964 --> 00:00:07,465
‫- בפרקים הקודמים של‬
‫הדיפלומטית -‬

2
00:00:07,465 --> 00:00:09,843
‫לנקוב ארגן את המתקפה על נושאת המטוסים,‬

3
00:00:09,843 --> 00:00:11,428
‫אבל הקרמלין לא שכר אותו.‬

4
00:00:11,428 --> 00:00:13,430
‫אני חושבת שזה היה ראש הממשלה.‬

5
00:00:13,430 --> 00:00:15,598
‫השיחה מגיעה מבפנים.‬

6
00:00:15,598 --> 00:00:20,353
‫ושלושה אמריקאים, כולל בעלי,‬
‫התפוצצו פה כרגע.‬

7
00:00:20,353 --> 00:00:23,606
‫המודיעין הצרפתי חושב‬
‫שאנחנו הולכים להרוג את רומן לנקוב.‬

8
00:00:23,606 --> 00:00:24,858
‫אנחנו לא.‬

9
00:00:24,858 --> 00:00:25,817
‫נכון?‬

10
00:00:25,817 --> 00:00:28,194
‫אני חושב שהוא יהיה בסדר גמור.‬
‫-אני לא.‬

11
00:00:28,194 --> 00:00:31,656
‫כי רבנו, ועכשיו אני בצרות.‬

12
00:00:31,656 --> 00:00:32,907
‫מר גרוב!‬

13
00:00:35,994 --> 00:00:39,497
‫סליחה. שר החוץ ביקש ממני ליידע אותך בזה.‬

14
00:00:39,497 --> 00:00:40,498
‫- גרוב מת -‬

15
00:00:40,498 --> 00:00:42,500
‫מי עוד ידע שאתה נפגש איתו?‬

16
00:00:42,500 --> 00:00:45,045
‫אני אמרתי לך, את אמרת לסטיוארט.‬

17
00:00:45,045 --> 00:00:47,130
‫אמרתי למרגרט רוילין.‬

18
00:00:47,130 --> 00:00:48,882
‫מרגרט רוילין נעדרת.‬

19
00:00:48,882 --> 00:00:51,551
‫לנקוב עלול להיהרג‬
‫על ידי הכוחות המיוחדים הבריטיים,‬

20
00:00:51,551 --> 00:00:53,053
‫ורוילין נעדרת.‬

21
00:00:53,053 --> 00:00:55,388
‫את חושבת שהיא מתה? את חושבת שטרוברידג'...‬

22
00:00:55,388 --> 00:00:56,848
‫ייתכן שהוא...‬

23
00:00:58,641 --> 00:00:59,684
‫עושה ניקיון.‬

24
00:01:00,560 --> 00:01:02,353
‫הנישואים שלי מתפרקים.‬

25
00:01:05,565 --> 00:01:08,818
‫המנתחים ניתחו במשך כמעט 11 שעות.‬

26
00:01:09,319 --> 00:01:11,196
‫רוני לא שרדה.‬

27
00:01:12,864 --> 00:01:14,115
‫מחלקה שתיים, אפשר לעזור?‬

28
00:01:14,115 --> 00:01:15,784
‫אני הולך למצוא את השגרירה.‬

29
00:01:15,784 --> 00:01:17,786
‫אני צריך שתשאירי אותה על הקו.‬

30
00:01:17,786 --> 00:01:18,995
‫אני יכולה לחכות.‬

31
00:01:19,662 --> 00:01:21,081
‫זו כלל לא טרחה.‬

32
00:01:31,758 --> 00:01:34,511
‫- הדיפלומטית -‬

33
00:01:57,367 --> 00:01:58,493
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

34
00:02:00,161 --> 00:02:02,080
‫טוב לראות אותך על הרגליים.‬
‫-תודה.‬

35
00:02:02,080 --> 00:02:03,206
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

36
00:02:03,206 --> 00:02:04,290
‫מכאן, גברתי.‬

37
00:02:05,917 --> 00:02:07,335
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

38
00:02:35,989 --> 00:02:37,073
‫את בסדר?‬

39
00:02:37,073 --> 00:02:38,241
‫זה לא חכם.‬

40
00:02:38,241 --> 00:02:39,492
‫תלבשי את זה.‬

41
00:02:40,285 --> 00:02:42,537
‫למה את לא יכולה לקחת אותי ישר למכונית?‬

42
00:02:42,537 --> 00:02:43,955
‫אף אחד לא יכול לגעת בך כאן.‬

43
00:02:44,914 --> 00:02:46,291
‫אלה אנשים מסוכנים.‬

44
00:02:46,291 --> 00:02:47,792
‫אנחנו צריכים שהם יראו אותך.‬

45
00:02:47,792 --> 00:02:50,920
‫הם יפסיקו לחפש אותך‬
‫אם הם יחשבו שהם יודעים איפה את.‬

46
00:02:50,920 --> 00:02:53,548
‫את לא במנוסה. את בלוויה של עמית לעבודה.‬

47
00:02:54,966 --> 00:02:58,303
‫זה המקום הכי בטוח בלונדון בשעתיים הקרובות.‬

48
00:03:25,580 --> 00:03:27,290
‫חבל מאוד, אדם כל כך טוב.‬

49
00:03:27,290 --> 00:03:28,374
‫נורא.‬

50
00:03:29,500 --> 00:03:30,376
‫ויליאם.‬

51
00:03:31,377 --> 00:03:32,253
‫מזעזע.‬

52
00:03:33,129 --> 00:03:34,756
‫שלוש שורות שמאלה.‬

53
00:03:49,103 --> 00:03:51,189
‫- טקס הלוויה של סר מריט גרוב, חבר פרלמנט -‬

54
00:04:39,904 --> 00:04:41,864
‫"כשהאור גווע‬

55
00:04:42,365 --> 00:04:46,661
‫"באחר צהריים חורפי, בכנסייה מבודדת,‬

56
00:04:46,661 --> 00:04:50,999
‫"ההיסטוריה היא עכשיו ואנגליה.‬

57
00:04:52,000 --> 00:04:55,044
‫"לא נחדל מלחקור‬

58
00:04:55,044 --> 00:04:59,382
‫"ובסוף כל החקירות שלנו‬
‫נגיע למקום בו התחלנו,‬

59
00:05:00,508 --> 00:05:03,052
‫"ונכיר את המקום בפעם הראשונה.‬

60
00:05:04,012 --> 00:05:05,346
‫"הכול יהיה כשורה."‬

61
00:05:06,931 --> 00:05:07,974
‫אתה רואה?‬

62
00:05:08,641 --> 00:05:11,311
‫כן, הכול טוב.‬
‫אנחנו רוצים שאנשים יבחינו בך.‬

63
00:05:11,311 --> 00:05:13,521
‫ואז הם יוכלו להפסיק לחפש אותך.‬

64
00:05:13,521 --> 00:05:14,439
‫הכול בסדר?‬

65
00:05:15,023 --> 00:05:16,065
‫כן, סתם לחץ.‬

66
00:05:16,065 --> 00:05:20,778
‫"...האש והוורד אחד הם."‬

67
00:05:21,279 --> 00:05:25,658
‫"סוף דבר, אחיי, חזקו באדוננו‬

68
00:05:26,659 --> 00:05:28,453
‫"ובעוז גבורתו.‬

69
00:05:29,537 --> 00:05:32,206
‫"הצטיידו בנשק אלוהים‬

70
00:05:32,707 --> 00:05:37,795
‫"למען תוכלו עמוד נגד תחבולות השטן.‬

71
00:05:39,047 --> 00:05:41,549
‫"כי לא מול בשר ודם נלחמים אנו...‬

72
00:05:43,092 --> 00:05:44,802
‫"כי עם שרים ושליטים.‬

73
00:05:46,137 --> 00:05:47,347
‫"אל מול כוחות.‬

74
00:05:48,014 --> 00:05:51,809
‫"נגד המושלים בחשכת העולם הזה.‬

75
00:05:52,393 --> 00:05:54,312
‫"עם הרוחות הרעות...‬

76
00:05:55,813 --> 00:05:57,023
‫"אשר במרומים.‬

77
00:05:58,107 --> 00:06:00,943
‫"על כן אחזו בכלי נשקו של האל‬

78
00:06:00,943 --> 00:06:05,239
‫"למען תוכלו לקום ביום הרע,‬

79
00:06:05,239 --> 00:06:06,532
‫"ולמלא צבאכם...‬

80
00:06:08,493 --> 00:06:09,535
‫"ולעמוד.‬

81
00:06:11,954 --> 00:06:13,164
‫"עמדו נא.‬

82
00:06:23,508 --> 00:06:24,425
‫"עמדו נא.‬

83
00:06:26,219 --> 00:06:28,805
‫"חגורי האמת במותניכם.‬

84
00:06:31,307 --> 00:06:32,725
‫"תפשו את מגן האמונה.‬

85
00:06:34,310 --> 00:06:38,898
‫"אשר תוכלו לכבות בו את חיצי הרשע הדולקים."‬

86
00:06:54,997 --> 00:06:56,958
‫מרגרט רוילין מאחור.‬

87
00:07:08,386 --> 00:07:15,226
‫"אני נשבע לך ארצי, כל הדברים הארציים..."‬

88
00:07:23,943 --> 00:07:25,945
‫עכשיו.‬
‫-מעיל עכשיו, בבקשה.‬

89
00:07:28,239 --> 00:07:29,907
‫קצת יותר מהר יהיה ממש מעולה.‬

90
00:07:29,907 --> 00:07:31,117
‫האל.‬
‫-כן, הבנתי.‬

91
00:07:32,535 --> 00:07:33,536
‫שיט!‬

92
00:07:34,370 --> 00:07:35,288
‫אני ארים את זה.‬

93
00:07:37,748 --> 00:07:38,749
‫אלוהים.‬
‫-אתה בסדר?‬

94
00:07:38,749 --> 00:07:40,418
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

95
00:07:41,043 --> 00:07:41,961
‫יש לך סחרחורת?‬

96
00:07:44,714 --> 00:07:46,132
‫אל תקום.‬

97
00:07:46,132 --> 00:07:47,508
‫קח לך רגע.‬

98
00:07:50,470 --> 00:07:51,429
‫הוא בסדר עכשיו?‬

99
00:07:52,763 --> 00:07:55,308
‫אתה צריך לשכב?‬
‫-לא, אני בסדר.‬

100
00:07:57,518 --> 00:07:58,603
‫מרגיש יותר טוב?‬
‫-כן.‬

101
00:07:58,603 --> 00:08:00,021
‫סליחה, תודה.‬

102
00:08:09,280 --> 00:08:10,281
‫מרגרט?‬

103
00:08:12,158 --> 00:08:13,534
‫אפשר לעזור לך, אדוני?‬

104
00:08:19,624 --> 00:08:20,625
‫סליחה.‬

105
00:09:10,550 --> 00:09:11,634
‫אתה בסדר?‬

106
00:09:11,634 --> 00:09:13,970
‫כן, אני חייב לעצור.‬

107
00:09:14,470 --> 00:09:15,304
‫בסדר.‬

108
00:09:17,265 --> 00:09:18,933
‫את צריכה פיפי?‬
‫-לא.‬

109
00:09:19,934 --> 00:09:23,312
‫את לא תעזרי לי להגיע לשירותי הגברים.‬

110
00:09:23,896 --> 00:09:25,147
‫תירגע.‬

111
00:09:25,690 --> 00:09:26,524
‫תראי...‬

112
00:09:28,526 --> 00:09:30,903
‫את עדיין יכולה לעזוב איתי.‬

113
00:09:31,404 --> 00:09:33,114
‫הכוונה לנישואים.‬

114
00:09:33,114 --> 00:09:34,198
‫בסדר. לך בלעדיי.‬

115
00:09:34,198 --> 00:09:37,368
‫אני מתכוון לזה.‬
‫את לא חייבת להישאר רק כי התפוצצתי.‬

116
00:09:37,368 --> 00:09:38,411
‫זו לא הסיבה.‬

117
00:09:38,411 --> 00:09:40,705
‫קפטן מארש, תודה לך על שירותך היום.‬

118
00:09:41,205 --> 00:09:44,333
‫לכבוד לי להיות כאן, אדוני.‬
‫לכבוד הוא לי לראות אותך.‬

119
00:09:44,917 --> 00:09:46,085
‫למיטב הבנתי...‬

120
00:09:46,085 --> 00:09:47,253
‫הזדיינתם?‬

121
00:09:49,505 --> 00:09:50,423
‫לא!‬

122
00:09:51,507 --> 00:09:52,550
‫לא הזדיינתי איתו.‬

123
00:09:53,384 --> 00:09:54,844
‫תכננת לעשות את זה?‬

124
00:09:57,722 --> 00:09:58,598
‫כן.‬

125
00:10:02,268 --> 00:10:03,477
‫את עדיין יכולה.‬

126
00:10:03,477 --> 00:10:04,770
‫אני לא רוצה.‬

127
00:10:05,563 --> 00:10:06,981
‫הוא יכול להשתין בעצמו.‬

128
00:10:06,981 --> 00:10:08,190
‫גם אתה.‬

129
00:10:25,124 --> 00:10:25,958
‫הוא בסדר?‬

130
00:10:27,918 --> 00:10:28,794
‫פחות או יותר.‬

131
00:10:28,794 --> 00:10:29,712
‫יופי.‬

132
00:10:33,549 --> 00:10:35,343
‫החשדות שלנו אושרו.‬

133
00:10:36,093 --> 00:10:39,347
‫המעצר, יכול להיות... שזה יותר מזה.‬

134
00:10:40,139 --> 00:10:42,099
‫אתה יכול לעצור את זה?‬
‫-אני מנסה.‬

135
00:10:42,099 --> 00:10:44,393
‫הוא האדם היחיד שיכול לזהות את המפגע.‬

136
00:10:44,393 --> 00:10:47,188
‫הוא צריך להיות בחיים.‬
‫-אני משתדל מאוד.‬

137
00:10:52,485 --> 00:10:53,986
‫מרגרט רוילין הייתה שם.‬

138
00:10:55,905 --> 00:10:56,739
‫עכשיו?‬

139
00:10:59,241 --> 00:11:00,576
‫אבל זה טוב, נכון?‬

140
00:11:01,160 --> 00:11:03,746
‫היא לא... נעלמה באיזו תעלה.‬

141
00:11:04,914 --> 00:11:05,998
‫זו ברכה.‬

142
00:11:12,922 --> 00:11:15,007
‫הייתי נוראית בפריז.‬

143
00:11:15,007 --> 00:11:15,925
‫לא.‬

144
00:11:16,425 --> 00:11:21,889
‫ניסית לעזור ו...‬
‫-את חששת לחייו של בעלך.‬

145
00:11:22,390 --> 00:11:23,599
‫אני מצטערת.‬

146
00:11:25,101 --> 00:11:26,018
‫הוא בסדר.‬

147
00:11:28,521 --> 00:11:29,939
‫הנישואים שלי...‬

148
00:11:31,399 --> 00:11:32,274
‫גם בסדר.‬

149
00:11:34,694 --> 00:11:36,278
‫הכול כפי שהוא אמור להיות.‬

150
00:11:52,712 --> 00:11:54,338
‫היא...?‬
‫-כן.‬

151
00:11:54,338 --> 00:11:55,631
‫איפה?‬

152
00:11:55,631 --> 00:11:57,508
‫למטה. חדר כניסה.‬

153
00:11:58,134 --> 00:11:59,051
‫מה היא אמרה?‬

154
00:11:59,051 --> 00:12:01,053
‫היא רוצה לדבר עם דניסון.‬

155
00:12:03,305 --> 00:12:05,474
‫למה?‬
‫-אני לא יודעת.‬

156
00:12:06,392 --> 00:12:07,435
‫לא איתך או איתי?‬

157
00:12:07,435 --> 00:12:08,394
‫לא.‬

158
00:12:08,894 --> 00:12:11,063
‫למה לעזאזל הברחנו אותה לכאן?‬

159
00:12:11,063 --> 00:12:13,524
‫היא לא חושבת שהיא בטוחה.‬
‫-מפני מי?‬

160
00:12:14,024 --> 00:12:16,485
‫לא ברור. ודניסון שונא אותה...‬

161
00:12:16,485 --> 00:12:17,403
‫כן.‬

162
00:12:17,403 --> 00:12:19,488
‫אז היא חשבה שאת תוכלי לקרוא לו.‬

163
00:12:20,614 --> 00:12:22,825
‫היא אמרה שאתם קרובים באופן יוצא דופן.‬

164
00:12:23,868 --> 00:12:26,162
‫מה זה אומר, לעזאזל?‬
‫-זה מה שהיא אמרה.‬

165
00:12:27,288 --> 00:12:28,789
‫על זה משלמים לי.‬

166
00:12:29,290 --> 00:12:32,209
‫להתקרב בצורה יוצאת דופן לשר החוץ.‬

167
00:12:32,209 --> 00:12:33,335
‫אז תתקשרי אליו.‬

168
00:12:33,335 --> 00:12:34,503
‫ומה אני אגיד?‬

169
00:12:35,004 --> 00:12:37,381
‫לא יודעת.‬
‫אני לא זו שקרובה אליו באופן יוצא דופן.‬

170
00:12:39,592 --> 00:12:42,344
‫אנחנו קצת פחות קרובים ממה שהיינו לפני יום.‬

171
00:12:42,344 --> 00:12:43,429
‫מה זאת אומרת?‬

172
00:12:44,013 --> 00:12:45,055
‫פוליטיקה.‬

173
00:12:46,766 --> 00:12:48,017
‫הוא יסרב?‬

174
00:12:49,894 --> 00:12:52,104
‫אוי, חבר'ה!‬

175
00:12:53,022 --> 00:12:54,565
‫זה כמו מצעד ניצחון.‬

176
00:12:54,565 --> 00:12:56,150
‫תנו לו קצת מקום, חבר'ה.‬

177
00:12:56,150 --> 00:12:58,068
‫אה! בוסית.‬

178
00:12:58,068 --> 00:13:01,447
‫אתה לא אמור להיות פה.‬
‫ד"ר קסטן יודע שאתה בעבודה?‬

179
00:13:01,447 --> 00:13:04,992
‫אני שוכב על הספה וחושב על רוני,‬
‫ואז אני מקבל התקף חרדה.‬

180
00:13:05,618 --> 00:13:06,952
‫כן. אני מבינה.‬

181
00:13:08,120 --> 00:13:09,163
‫ברוך שובך.‬

182
00:13:09,163 --> 00:13:10,080
‫אוקיי.‬

183
00:13:10,915 --> 00:13:13,626
‫תתנהגו כאילו יש לכם עבודה. כולכם.‬

184
00:13:14,126 --> 00:13:15,085
‫אפשר לשתף אותו?‬

185
00:13:15,085 --> 00:13:16,045
‫לא.‬

186
00:13:18,839 --> 00:13:19,882
‫אתה רוצה לשבת?‬

187
00:13:19,882 --> 00:13:20,966
‫רעיון לא רע.‬

188
00:13:20,966 --> 00:13:23,010
‫כן, אל תגזים על היום הראשון.‬

189
00:13:23,010 --> 00:13:24,553
‫קח את זה בקלות. אין מה למהר.‬

190
00:13:24,553 --> 00:13:26,722
‫אני עדיין מתרגל לזה.‬

191
00:13:26,722 --> 00:13:30,601
‫אולי אני אקח את אלה, ואז אתה...‬
‫-תצטרך להוריד את עצמך.‬

192
00:13:30,601 --> 00:13:32,061
‫זה לא הכיסא הכי מתאים.‬

193
00:13:32,061 --> 00:13:33,395
‫הנה, קחי אותם.‬

194
00:13:33,896 --> 00:13:35,773
‫אתה רוצה כרית?‬
‫-אני בסדר.‬

195
00:13:35,773 --> 00:13:37,066
‫תפסיקו להתרוצץ.‬

196
00:13:37,942 --> 00:13:40,194
‫התדרוך שלכן. קדימה.‬
‫-סיימנו.‬

197
00:13:40,194 --> 00:13:41,570
‫נראה לי.‬
‫-כן.‬

198
00:13:42,655 --> 00:13:45,407
‫פשוט... את התכוונת...‬

199
00:13:45,407 --> 00:13:46,617
‫להתקשר. כן.‬

200
00:13:47,451 --> 00:13:48,828
‫אם אתן צריכות לדבר...‬

201
00:13:48,828 --> 00:13:49,787
‫סיימנו.‬

202
00:13:50,287 --> 00:13:52,414
‫את בטוחה?‬
‫-כן.‬

203
00:13:55,793 --> 00:13:56,877
‫נתראה אחר כך.‬

204
00:14:07,638 --> 00:14:08,556
‫סטיוארט.‬

205
00:14:09,723 --> 00:14:11,433
‫אני כל כך מצטערת.‬

206
00:14:11,433 --> 00:14:12,601
‫על מה?‬

207
00:14:12,601 --> 00:14:13,936
‫אני שלחתי אותך לשם.‬

208
00:14:14,520 --> 00:14:16,021
‫אוי, לא.‬

209
00:14:16,021 --> 00:14:18,649
‫אם לא הייתי שולחת אותך,‬
‫לא היית מתקרב למקום הזה.‬

210
00:14:18,649 --> 00:14:21,694
‫ממש לא. שום דבר כאן הוא לא באשמתך.‬

211
00:14:22,945 --> 00:14:23,779
‫ובכן...‬

212
00:14:23,779 --> 00:14:25,656
‫אני אגיד לך מה שאמרת לאליס.‬

213
00:14:25,656 --> 00:14:28,325
‫אל תתנצלי על דברים שהם לא באשמתך.‬

214
00:14:28,826 --> 00:14:29,660
‫סוף דבר.‬

215
00:14:37,585 --> 00:14:40,421
‫שמעתי משהו.‬

216
00:14:41,297 --> 00:14:42,840
‫כן?‬
‫-כן.‬

217
00:14:42,840 --> 00:14:44,383
‫ש...‬

218
00:14:44,383 --> 00:14:50,306
‫למישהו יש קטע מיוחד עם מישהי‬
‫והוא לא רצה לספר לי על זה.‬

219
00:14:50,306 --> 00:14:52,600
‫גברתי.‬
‫-ואני מבינה את זה. כאילו, בחייך.‬

220
00:14:52,600 --> 00:14:54,810
‫ואני לא רוצה לחטט, כי זה עניין שלך.‬

221
00:14:55,311 --> 00:14:57,980
‫אבל זה הדבר הכי חמוד ששמעתי בחיים.‬

222
00:14:58,981 --> 00:14:59,899
‫היא זרקה אותי.‬

223
00:15:07,323 --> 00:15:08,532
‫אפשר לעזור?‬

224
00:15:08,532 --> 00:15:09,909
‫לא, אני בסדר.‬

225
00:15:10,826 --> 00:15:15,289
‫אני רק אבדוק את האימייל שלי‬
‫ואעמיד פנים שהכול רגיל לחלוטין.‬

226
00:15:15,289 --> 00:15:16,457
‫אני אפתח את הדלת.‬

227
00:15:16,457 --> 00:15:18,000
{\an8}‫- רוני באקהרסט -‬

228
00:15:44,276 --> 00:15:46,654
‫כן?‬
‫-יש לך שיחה מהשגרירה ויילר.‬

229
00:15:48,113 --> 00:15:48,989
‫תודה.‬

230
00:15:50,282 --> 00:15:51,283
‫הלו?‬

231
00:15:51,825 --> 00:15:52,826
‫אני צריכה לפגוש אותך.‬

232
00:15:53,827 --> 00:15:54,912
‫אתה יכול לבוא לפה?‬

233
00:15:56,121 --> 00:15:58,540
‫קייט, אני לא חושב שזה רעיון טוב.‬

234
00:15:59,124 --> 00:16:00,292
‫אלוהים.‬

235
00:16:01,377 --> 00:16:02,962
‫סליחה. טעות שלי.‬

236
00:16:03,545 --> 00:16:06,590
‫אני צריכה להיפגש איתך כאן, בשגרירות.‬
‫זה דחוף.‬

237
00:16:06,590 --> 00:16:10,135
‫גברתי השגרירה, צבא קטן של עובדי מדינה‬
‫מטפל בלוח הזמנים שלי.‬

238
00:16:10,135 --> 00:16:11,804
‫אוכל להפנות אותך לאחד מהם?‬

239
00:16:11,804 --> 00:16:14,765
‫יש לנו ספר תנחומים‬
‫עבור משפחתה של רוני באקהרסט.‬

240
00:16:14,765 --> 00:16:17,184
‫אני אהיה אסירת תודה עד אין קץ‬

241
00:16:17,184 --> 00:16:20,354
‫אם תוכל להקדיש לזה רגע היום,‬
‫במקום בהמשך השבוע,‬

242
00:16:20,354 --> 00:16:22,272
‫ותבוא כאילו, עכשיו כזה.‬

243
00:16:22,272 --> 00:16:23,440
‫אני באמת לא יכול.‬

244
00:16:23,440 --> 00:16:25,484
‫לא הייתי עושה את זה אם זה לא...‬

245
00:16:28,362 --> 00:16:29,488
‫אתה חייב.‬

246
00:16:31,198 --> 00:16:34,785
‫משככי כאבים זה טוב,‬
‫אבל באמצע היום הם מתפוגגים.‬

247
00:16:34,785 --> 00:16:37,037
‫כן, ואז אתה מבין שהגזמת.‬

248
00:16:37,037 --> 00:16:38,205
‫זה חתיכת זין.‬

249
00:16:38,831 --> 00:16:39,707
‫בבקשה.‬

250
00:16:39,707 --> 00:16:41,375
‫מעולה, תודה.‬

251
00:16:42,710 --> 00:16:45,129
‫הטוב ביותר בבריטניה.‬
‫-כן. תודה רבה.‬

252
00:16:52,094 --> 00:16:55,931
‫אני חושב שאולי נפטפט. רק שנינו.‬

253
00:16:57,599 --> 00:16:59,268
‫כן. בטח.‬

254
00:17:03,397 --> 00:17:05,941
‫איפה מצאתם אותו?‬
‫-אין לי מושג.‬

255
00:17:13,532 --> 00:17:15,743
‫אני אמרתי כמה דברים באותו יום.‬
‫-לא.‬

256
00:17:15,743 --> 00:17:17,703
‫התנהגתי כמו אידיוט.‬
‫-אל תדאג.‬

257
00:17:17,703 --> 00:17:20,039
‫אני מצטער. על הכול.‬

258
00:17:20,039 --> 00:17:21,665
‫זו לא אשמתך בכלל.‬

259
00:17:21,665 --> 00:17:24,543
‫טוב אני מצטער בכל אופן.‬

260
00:17:24,543 --> 00:17:27,004
‫אל תתנצל על דברים שלא באשמתך.‬

261
00:17:28,047 --> 00:17:30,924
‫אתה נשמע כמו אשתך.‬
‫-היא למדה את זה ממני.‬

262
00:17:34,094 --> 00:17:35,888
‫זה לא סוף העולם.‬

263
00:17:37,264 --> 00:17:41,518
‫להתנצל על דברים שלא באשמתך.‬
‫אני יכול לחשוב על דברים גרועים יותר.‬

264
00:17:42,936 --> 00:17:46,982
‫אתה חושב שאני אתנצל?‬

265
00:17:48,484 --> 00:17:52,696
‫אני לא חושב על כלום.‬
‫-על רוני? או על כך שפוצצו אותך?‬

266
00:17:52,696 --> 00:17:53,614
‫לא זה ולא זה.‬

267
00:17:53,614 --> 00:17:56,992
‫כי לא הבאתי חומר נפץ פלסטי למסיבה.‬
‫מישהו אחר הביא.‬

268
00:17:56,992 --> 00:18:00,079
‫סליחה! חלב וסוכר.‬
‫עדיף מאוחר מאשר אף פעם, נכון?‬

269
00:18:01,163 --> 00:18:03,707
‫ניל, אתה יכול לבקש שיביאו את המכונית שלי?‬

270
00:18:03,707 --> 00:18:04,625
‫בטח.‬

271
00:18:46,458 --> 00:18:47,960
‫מרגרט רוילין בחזקתנו.‬

272
00:19:02,933 --> 00:19:04,935
‫אתה רוצה תה?‬
‫-באמת שלא.‬

273
00:19:11,984 --> 00:19:12,901
‫מתנצלת.‬

274
00:19:12,901 --> 00:19:15,404
‫אין בעיה. היה לכולנו זמן לחשוב.‬

275
00:19:18,866 --> 00:19:21,952
‫אתה עוד תגרום לזה שיהרגו אותך.‬
‫-ייתכן שזה קורה עכשיו.‬

276
00:19:21,952 --> 00:19:26,915
‫הוא מעורר מהומה בנוגע לקנוניה‬
‫של הכוחות המיוחדים להתנקש ברומן לנקוב.‬

277
00:19:26,915 --> 00:19:28,375
‫איך זה שאי אפשר למצוא אותך,‬

278
00:19:28,375 --> 00:19:30,919
‫אבל אנחנו לא יכולים למצמץ‬
‫בלי שתשמעי על זה?‬

279
00:19:30,919 --> 00:19:34,923
‫אתה קוטר. ונרגן.‬
‫-אפשר לחזור לעניין של "להיהרג"?‬

280
00:19:34,923 --> 00:19:37,467
‫כמות הפעמים שהתייחסת בזלזול לעזרה שלי.‬

281
00:19:37,467 --> 00:19:38,927
‫לא מספיק כדי להבהיר את הנקודה.‬

282
00:19:38,927 --> 00:19:41,096
‫אני חושבת שאתה מתיש.‬

283
00:19:42,222 --> 00:19:46,977
‫ובכל זאת, אני אישן גרוע‬
‫אם תתאדה ברחוב כמו מריט.‬

284
00:19:47,477 --> 00:19:50,480
‫האנשים שאיבדו סבלנות כלפיו‬
‫מאבדים את הסבלנות כלפיך.‬

285
00:19:50,480 --> 00:19:53,025
‫מי הם?‬
‫-אני לא יכולה לספר לך.‬

286
00:19:53,025 --> 00:19:57,279
‫אז אני אגרום לזה שיהרגו אותי.‬
‫סיכנתי כבר את חיי בכך שאני מדברת איתכם.‬

287
00:19:57,279 --> 00:19:59,740
‫זה בטח שווה משהו.‬
‫-זה לא.‬

288
00:20:01,325 --> 00:20:05,412
‫אזרחים בריטים שכרו את רומן לנקוב‬

289
00:20:05,996 --> 00:20:09,082
‫שישגר טיל לעבר HMS קורייג'וס.‬

290
00:20:11,293 --> 00:20:12,169
‫איך את יודעת?‬

291
00:20:12,169 --> 00:20:16,632
‫במשך 40 שנה,‬
‫היה זה תפקידי לדעת כל מה שקורה בווייטהול.‬

292
00:20:16,632 --> 00:20:18,550
‫ניסיתי לפרוש ונכשלתי.‬

293
00:20:18,550 --> 00:20:21,428
‫את צריכה לומר לנו על מי את מדברת.‬

294
00:20:21,428 --> 00:20:23,513
‫אני אתן לך שם אחד.‬
‫-אוקיי.‬

295
00:20:24,139 --> 00:20:27,184
‫מריט גרוב.‬
‫-להפיל טבח על אדם מת.‬

296
00:20:27,184 --> 00:20:29,019
‫את לא מפסיקה להרשים.‬

297
00:20:29,019 --> 00:20:31,063
‫עם מי הוא עבד?‬
‫-אמרתי שם אחד.‬

298
00:20:31,063 --> 00:20:32,814
‫ניקול טרוברידג'?‬
‫-אוסטין, באמת?‬

299
00:20:32,814 --> 00:20:35,192
‫שלושה שמות. גרוב, טרוברידג' ורוילין.‬

300
00:20:35,192 --> 00:20:36,193
‫תן לה לדבר.‬

301
00:20:38,695 --> 00:20:41,490
‫יש קיצוניים בממשלה שלנו‬
‫בדיוק כפי שיש אצלכם.‬

302
00:20:41,490 --> 00:20:44,284
‫אז גרוב עבד עם קיצונים בריטים?‬

303
00:20:44,284 --> 00:20:45,285
‫או שגרוב היה כזה?‬

304
00:20:45,285 --> 00:20:47,246
‫הוא הפך לכזה. שחה עם הזרם.‬

305
00:20:47,246 --> 00:20:49,790
‫הוא נבחר שוב על גב האיום של מהגרים פולשים‬

306
00:20:49,790 --> 00:20:51,541
‫ומותה של בריטניה.‬

307
00:20:51,541 --> 00:20:54,294
‫אז גרוב שכר את לנקוב להפציץ ספינה בריטית?‬

308
00:20:54,294 --> 00:20:55,921
‫בשם ראש הממשלה.‬

309
00:20:55,921 --> 00:20:57,130
‫לא נכון.‬

310
00:20:57,130 --> 00:21:00,425
‫גרוב תכנן להיפגש עם בעלך‬
‫והשתיקו אותו בגלל זה.‬

311
00:21:00,425 --> 00:21:03,595
‫עכשיו אתה אורב במסדרונות‬
‫ואומר לכל מי שאפשר‬

312
00:21:03,595 --> 00:21:05,222
‫שמישהו מחפש לפגוע בלנקוב.‬

313
00:21:05,222 --> 00:21:06,139
‫זה נכון.‬

314
00:21:06,139 --> 00:21:09,226
‫אכן! ואתה גורם להם להרגיש מאוד לא בנוח.‬

315
00:21:09,226 --> 00:21:12,187
‫למה שגרוב ירצה לתקוף כלי שיט בריטי?‬

316
00:21:16,608 --> 00:21:17,442
‫סקוטלנד?‬

317
00:21:18,735 --> 00:21:21,029
‫תנועת הפרישה צברה יותר מדי תאוצה.‬

318
00:21:21,613 --> 00:21:25,575
‫הם רצו אירוע מאחד.‬
‫-ניקול רצה אירוע מאחד.‬

319
00:21:25,575 --> 00:21:27,411
‫למה גרוב רצה לדבר עם האל?‬

320
00:21:27,411 --> 00:21:30,080
‫מריט היה חסר יציבות לחלוטין.‬

321
00:21:30,080 --> 00:21:33,333
‫אם מצפונו היה מתעורר ובני ארצו היו מגלים...‬

322
00:21:33,333 --> 00:21:34,876
‫איך הם היו מגלים?‬

323
00:21:34,876 --> 00:21:37,796
‫כשמישהו רוצה לדעת מה ראש הממשלה חושב,‬

324
00:21:37,796 --> 00:21:39,756
‫הוא לא מצותת לטלפון שלו, הוא מצותת לשלי.‬

325
00:21:39,756 --> 00:21:43,427
‫אז כשאני מדברת עם ניקול,‬
‫אני משתמשת בטלפון חד פעמי.‬

326
00:21:44,011 --> 00:21:45,637
‫אבל אם מישהו מתקשר אליי...‬

327
00:21:46,596 --> 00:21:49,391
‫גרוב התקשר אלייך. לומר שהוא מודאג?‬

328
00:21:49,391 --> 00:21:51,601
‫לא, יקירתי. את התקשרת.‬

329
00:21:59,484 --> 00:22:00,610
‫יבוא.‬

330
00:22:03,113 --> 00:22:03,947
‫מה שלומך?‬

331
00:22:03,947 --> 00:22:05,240
‫מעולה.‬

332
00:22:05,240 --> 00:22:07,826
‫מגניב. ראש הממשלה מגיע.‬

333
00:22:12,789 --> 00:22:14,416
‫סטיוארט זקוק לשגרירה.‬

334
00:22:14,416 --> 00:22:16,418
‫היא לא פנויה.‬
‫-אמרתי לו את זה.‬

335
00:22:20,672 --> 00:22:22,883
‫תן לה לנהל חקירה פשוטה.‬

336
00:22:22,883 --> 00:22:24,885
‫זה לא עולה לך כלום.‬

337
00:22:24,885 --> 00:22:28,055
‫היית צריך לפנות לרשויות.‬
‫-הם הרשויות!‬

338
00:22:28,055 --> 00:22:28,972
‫גברתי השגרירה.‬

339
00:22:43,904 --> 00:22:45,739
‫ראש הממשלה מגיע לחתום על הספר.‬

340
00:22:46,448 --> 00:22:47,282
‫עכשיו?‬

341
00:22:47,282 --> 00:22:49,159
‫כן, את חייבת לפגוש אותו בחוץ.‬

342
00:22:49,159 --> 00:22:50,077
‫קיבינימט!‬

343
00:22:53,455 --> 00:22:55,415
‫אני לא יכולה.‬
‫-את יכולה ועוד איך.‬

344
00:22:55,415 --> 00:22:57,209
‫שר החוץ נמצא כאן.‬

345
00:22:57,751 --> 00:22:58,585
‫עדיין?‬

346
00:22:58,585 --> 00:23:01,505
‫הוא עוד לא חתם. דיברנו.‬

347
00:23:01,505 --> 00:23:02,881
‫טוב.‬
‫-לא סיימנו.‬

348
00:23:02,881 --> 00:23:04,174
‫סיימי עם זה.‬

349
00:23:04,174 --> 00:23:07,302
‫סטיוארט.‬
‫-גברתי. מה קורה בדיוק?‬

350
00:23:09,346 --> 00:23:10,430
‫זה לא משנה.‬

351
00:23:12,474 --> 00:23:16,269
‫מעולה! אז נתראה למטה‬
‫בעוד עשר דקות לקבל את פני רוה"מ.‬

352
00:23:22,734 --> 00:23:26,530
‫היא אישרה את התאוריה שלך.‬
‫זה מגיע מתוך הממשלה שלך.‬

353
00:23:26,530 --> 00:23:30,158
‫היא מגנה על ניקול.‬
‫אני מסגיר אותה למשטרה באופן מידי.‬

354
00:23:30,158 --> 00:23:32,244
‫לא, אתה לא יכול. מה אם הם מעורבים?‬

355
00:23:32,244 --> 00:23:33,787
‫היא משקרת.‬
‫-אולי.‬

356
00:23:33,787 --> 00:23:37,374
‫אבל אם יש שמץ של סיכוי‬
‫שמישהו פאקינג יהרוג אותך,‬

357
00:23:37,374 --> 00:23:38,542
‫לא, תפסיק.‬

358
00:23:38,542 --> 00:23:40,460
‫יש לי מחויבות.‬

359
00:23:40,460 --> 00:23:43,588
‫עצור. יש לנו כמה ימים‬
‫לפני המעצר של לנקוב, נכון?‬

360
00:23:43,588 --> 00:23:46,591
‫התכוונתי לפתוח בחקירה.‬
‫ראש צוות ההגנה. היום.‬

361
00:23:46,591 --> 00:23:47,592
‫תעשה את זה מחר.‬

362
00:23:47,592 --> 00:23:50,011
‫אני אחזיק אותה הלילה.‬
‫אשים אותה בבית מסתור.‬

363
00:23:50,011 --> 00:23:51,596
‫נראה מה עוד יש לה לומר.‬

364
00:23:51,596 --> 00:23:53,348
‫להחזיק אותה?‬
‫-כן.‬

365
00:23:54,099 --> 00:23:55,725
‫זה...‬
‫-חוקי?‬

366
00:23:55,725 --> 00:23:58,019
‫אני לא חוטפת אותה. היא מפחדת.‬

367
00:23:59,479 --> 00:24:02,858
‫היא הסתתרה בעליית הגג של מישהו.‬
‫נראה שאנחנו עושים לה טובה.‬

368
00:24:02,858 --> 00:24:05,694
‫ומה שיש לנו זו הזדמנות לחקור אותה.‬

369
00:24:05,694 --> 00:24:07,362
‫אני עדיין לא בטוחה שזה חוקי.‬

370
00:24:07,362 --> 00:24:09,072
‫בואו נדבר על זה.‬
‫-אנחנו מדברים.‬

371
00:24:09,072 --> 00:24:10,532
‫רק אנחנו.‬

372
00:24:11,950 --> 00:24:12,784
‫כן?‬

373
00:24:13,410 --> 00:24:16,538
‫גברתי השגרירה?‬
‫מר הייפורד רוצה מאוד שתצטרפי אליו.‬

374
00:24:16,538 --> 00:24:17,831
‫תגיד לו שאני באה.‬

375
00:24:17,831 --> 00:24:19,124
‫רוה"מ כמעט הגיע.‬

376
00:24:19,124 --> 00:24:21,501
‫הוא יחתום על הספר והוא רוצה לדבר איתך.‬

377
00:24:23,044 --> 00:24:23,879
‫רוה"מ?‬

378
00:24:30,427 --> 00:24:33,096
{\an8}‫- שגרירות ארצות הברית של אמריקה -‬

379
00:24:40,729 --> 00:24:41,813
‫אדוני.‬

380
00:24:41,813 --> 00:24:43,815
‫ראש הממשלה. טוב לראות אותך.‬

381
00:24:52,532 --> 00:24:53,658
‫אובדן נורא.‬
‫-כן.‬

382
00:24:53,658 --> 00:24:55,702
‫אדם צעיר ששירת את המדינה שלך ושלי.‬

383
00:24:55,702 --> 00:24:57,120
‫תודה, אדוני.‬

384
00:24:58,705 --> 00:24:59,831
‫מכאן.‬

385
00:25:00,373 --> 00:25:03,001
‫צעד גדול אחורה.‬
‫אני לא צריך אותך בתמונה שלי.‬

386
00:25:08,006 --> 00:25:10,967
‫- נציגי ארצות הברית של אמריקה -‬

387
00:25:10,967 --> 00:25:13,303
‫- רוני באקהרסט -‬

388
00:25:16,306 --> 00:25:17,140
‫גבירתי.‬

389
00:25:17,933 --> 00:25:19,476
‫תני לו רגע.‬

390
00:25:19,976 --> 00:25:21,811
‫אתם תתחילו לדבר.‬

391
00:25:21,811 --> 00:25:24,856
‫אולי כדאי שתתני לשר החוץ להתמקד ברוני.‬

392
00:25:37,118 --> 00:25:38,954
‫אדוני, אפשר להביא לך משהו לשתות?‬

393
00:25:38,954 --> 00:25:40,247
‫לא, תודה.‬

394
00:25:40,247 --> 00:25:41,289
‫תרצי רישום הערות?‬

395
00:25:41,289 --> 00:25:44,000
‫אנחנו לא רוצים רישום הערות.‬
‫-סליחה.‬

396
00:25:45,293 --> 00:25:47,712
‫ואתם עדיין אחרינו, זה אפשרי שאני והשגרירה‬

397
00:25:47,712 --> 00:25:50,257
‫נקבל רגע של פרטיות?‬
‫-כמובן.‬

398
00:25:50,882 --> 00:25:52,592
‫זה ביכולתנו?‬

399
00:26:07,691 --> 00:26:08,775
‫איך אפשר לעזור?‬

400
00:26:18,952 --> 00:26:20,203
‫מרגרט רוילין.‬

401
00:26:21,288 --> 00:26:22,539
‫היא נעלמה.‬

402
00:26:23,582 --> 00:26:26,251
‫לא היו לה ילדים.‬
‫לא היה לה צורך, היה לה אותי.‬

403
00:26:26,751 --> 00:26:27,919
‫ככה כתבו ב"גרדיאן".‬

404
00:26:29,087 --> 00:26:30,338
‫למה התקשרת אליה?‬

405
00:26:31,172 --> 00:26:33,800
‫היא רווקה זקנה ושברירית.‬
‫היא יכולה להישבר בשנייה.‬

406
00:26:33,800 --> 00:26:36,720
‫כשהיא נעלמה, ביקשתי ממטה התקשורת‬
‫לבדוק את שיחות הטלפון שלה.‬

407
00:26:36,720 --> 00:26:37,721
‫התקשרת אליה.‬

408
00:26:39,973 --> 00:26:41,600
‫כן.‬
‫-מפריז. למה?‬

409
00:26:43,435 --> 00:26:45,145
‫היא אומרת לי איך לטפל בך.‬

410
00:26:45,145 --> 00:26:46,730
‫אני צריך טיפול?‬

411
00:26:46,730 --> 00:26:48,565
‫נראה שהנשיא חושב כך.‬

412
00:26:49,149 --> 00:26:50,317
‫לכן אני כאן.‬

413
00:26:52,110 --> 00:26:53,361
‫מה הייתה העצה שלה?‬

414
00:26:53,361 --> 00:26:55,572
‫אם אומר לך, זה לא יעבוד.‬

415
00:26:58,074 --> 00:27:01,328
‫יועצת וחברה נעלמה בלילה שבו נרצח עמיתנו.‬

416
00:27:01,328 --> 00:27:03,997
‫תוכלי בבקשה לענות על השאלה וזהו?‬

417
00:27:04,497 --> 00:27:05,957
‫התקשרתי לשאול איך תגיב‬

418
00:27:05,957 --> 00:27:08,918
‫אם הצרפתים לא ישתפו פעולה‬
‫עם המעצר של לנקוב.‬

419
00:27:08,918 --> 00:27:10,837
‫כי הדבר הראשון שהם אמרו היה לא.‬

420
00:27:10,837 --> 00:27:14,174
‫רציתי לדעת אם תכעס אם לא נצליח.‬

421
00:27:15,508 --> 00:27:18,219
‫היא אמרה שאתה תשמח שדניסון נכשל.‬

422
00:27:19,804 --> 00:27:20,722
‫היא זונה.‬

423
00:27:21,514 --> 00:27:22,682
‫היא טועה?‬

424
00:27:23,266 --> 00:27:24,225
‫ברור שלא.‬

425
00:27:27,854 --> 00:27:28,772
‫מה עוד?‬

426
00:27:29,689 --> 00:27:30,815
‫זהו, פחות או יותר.‬

427
00:27:31,483 --> 00:27:33,735
‫גברת ויילר, אין לי הרבה זמן.‬

428
00:27:35,695 --> 00:27:39,574
‫היא אמרה שאתה חושב שאתה משחק שחמט,‬
‫אבל אתה בעצם משחק דמקה.‬

429
00:27:42,410 --> 00:27:44,079
‫זה נשמע אותנטי.‬

430
00:27:44,663 --> 00:27:48,458
‫היא התכוונה שאתה מסבך את העניינים‬
‫ובגלל זה אתה מדבר איתה.‬

431
00:27:50,085 --> 00:27:51,294
‫לא לזה היא התכוונה.‬

432
00:27:51,795 --> 00:27:54,673
‫אדוני, אם אשמע ממנה אצור איתך קשר מיד.‬

433
00:27:55,799 --> 00:27:57,133
‫לא בטוח שאני שם זין.‬

434
00:28:01,388 --> 00:28:03,390
{\an8}‫- שגרירות ארצות הברית של אמריקה -‬

435
00:28:05,642 --> 00:28:08,728
‫אמרת שאני מסיחה את דעתו של שר החוץ מרוני.‬

436
00:28:09,688 --> 00:28:11,690
‫נראה לי שכולנו קצת מוסחים היום.‬

437
00:28:11,690 --> 00:28:13,983
‫אתה בסדר עם הקביים?‬
‫-כן, הם לא רעים.‬

438
00:28:13,983 --> 00:28:15,902
‫אתה חושב שתצליח להגיע לשם?‬

439
00:28:15,902 --> 00:28:16,820
‫כן.‬

440
00:28:22,784 --> 00:28:24,494
‫אתה יודע שקורים המון דברים.‬

441
00:28:24,494 --> 00:28:28,123
‫אין לי מושג מה קורה.‬
‫את משתתקת בכל פעם שאני נכנס לחדר.‬

442
00:28:28,707 --> 00:28:31,167
‫כולם ממוקדים ברוני.‬

443
00:28:31,167 --> 00:28:32,085
‫אני יודע.‬

444
00:28:32,585 --> 00:28:34,546
‫כשדיברתי עם שר החוץ,‬

445
00:28:34,546 --> 00:28:36,798
‫שוחחנו על מי שאולי הרג את רוני.‬

446
00:28:36,798 --> 00:28:38,341
‫תרדפי כרצונך אחרי הרוצח.‬

447
00:28:38,341 --> 00:28:40,593
‫רק תקדישי חמש דקות‬
‫להסתכל על התמונה של רוני.‬

448
00:28:41,177 --> 00:28:43,638
‫אני חושבת שאולי זה הבחור‬
‫שחתם כרגע על הספר הזה.‬

449
00:28:43,638 --> 00:28:44,639
‫מה?‬

450
00:28:44,639 --> 00:28:46,307
‫שנינו לחצנו את ידו.‬

451
00:28:47,267 --> 00:28:48,560
‫ראש הממשלה.‬

452
00:28:49,644 --> 00:28:50,478
‫איך?‬

453
00:28:50,478 --> 00:28:52,772
‫מרגרט רוילין נמצאת בבניין הזה.‬

454
00:28:52,772 --> 00:28:54,065
‫אל תסתכל לשם.‬

455
00:28:54,566 --> 00:28:58,862
‫לנקוב נשכר על ידי חברים בממשלה הבריטית.‬
‫מריט גרוב היה אחד מהם.‬

456
00:28:58,862 --> 00:29:01,364
‫היא לא אומרת מי עוד,‬
‫אבל זה בטוח טרוברידג'.‬

457
00:29:02,240 --> 00:29:03,700
‫גרוב התחרט,‬

458
00:29:03,700 --> 00:29:08,204
‫אז השותפים שלו הרגו אותו‬
‫ואת רוני, וכמעט הרגו אותך.‬

459
00:29:08,204 --> 00:29:12,208
‫ואיכשהו הכול נגרם כי התקשרתי לרוילין.‬

460
00:29:14,002 --> 00:29:18,590
‫פניה של רוני צרובות בזיכרוני.‬
‫אני לא צריכה להסתכל על תמונה.‬

461
00:29:30,101 --> 00:29:33,897
‫יש טיסה של חיה"א הצבאי‬
‫שממריאה מבסיס חיל האוויר המלכותי מילדנהול.‬

462
00:29:34,439 --> 00:29:37,192
‫ארון ההעברה יועמס על ידי שמונה נחתים.‬

463
00:29:37,776 --> 00:29:41,362
‫הדגל שמתנוסס כרגע מעל השגרירות‬
‫יכסה את הארון.‬

464
00:29:41,863 --> 00:29:44,991
‫המזכיר גאנון יגיש אותו‬
‫למשפחתו של רוני בדובר.‬

465
00:29:46,785 --> 00:29:48,036
‫כדאי שתשב.‬

466
00:29:49,329 --> 00:29:51,706
‫זה לא הזמן המתאים להגיד לי מה לעשות.‬

467
00:29:51,706 --> 00:29:53,333
‫היא לא הייתה צריכה לספר לך.‬

468
00:29:53,333 --> 00:29:55,919
‫את חייבת להוציא מפה את רוילין.‬

469
00:29:56,419 --> 00:29:59,005
‫את מסתירה מישהי שיש לה מידע על פשע,‬

470
00:29:59,005 --> 00:30:03,468
‫שאולי לקחה חלק בפשע רחב היקף.‬
‫-אני אקח את זה לתשומת ליבי.‬

471
00:30:03,468 --> 00:30:06,471
‫את יודעת שהשגרירה התקשרה לרוילין‬

472
00:30:06,471 --> 00:30:07,597
‫ביום הפיצוץ?‬

473
00:30:07,597 --> 00:30:09,015
‫היא סיפרה לך את זה?‬
‫-כן.‬

474
00:30:09,015 --> 00:30:11,309
‫ומה היא אמרה בשיחת הטלפון?‬

475
00:30:12,936 --> 00:30:16,564
‫זוכר כשרק התחלנו לצאת‬
‫ואמרתי שיהיו המון דברים שלא אספר לך,‬

476
00:30:16,564 --> 00:30:18,858
‫ואמרת שזה בסדר, ותוכל להתמודד עם זה?‬

477
00:30:18,858 --> 00:30:20,777
‫כן.‬
‫-תתמודד עם זה.‬

478
00:30:20,777 --> 00:30:22,821
‫זוכרת שאמרת שזה נגמר?‬

479
00:30:25,240 --> 00:30:26,950
‫אני לא החבר שלך כרגע.‬

480
00:30:26,950 --> 00:30:28,785
‫אני סגן ראש המשימה,‬

481
00:30:28,785 --> 00:30:31,079
‫והשגרירה וראש תחנת ה-CIA...‬

482
00:30:31,079 --> 00:30:33,915
‫ראש התחנה חוקרת‬
‫מידע מודיעיני שהתקבל מאדם אקראי‬

483
00:30:33,915 --> 00:30:35,750
‫בנוגע להתקפה על אזרחים אמריקאים.‬

484
00:30:35,750 --> 00:30:40,046
‫השגרירה מטפחת קשרים‬
‫שעשויים לשרת את האינטרסים הלאומיים שלנו,‬

485
00:30:40,046 --> 00:30:41,506
‫כפי שנשכרה לעשות.‬

486
00:30:41,506 --> 00:30:43,216
‫זה מה שקורה?‬
‫-כן.‬

487
00:30:43,216 --> 00:30:46,553
‫כי נראה שהיא רצה עם מספריים‬
‫היישר אליי ואל הצוות שלי.‬

488
00:30:49,055 --> 00:30:52,725
‫היא אמרה את זה בעצמה,‬
‫היא לא תסלח לעצמה שהיא התקשרה לרוילין‬

489
00:30:52,725 --> 00:30:54,686
‫ואמרה לה מה שהיא לא אמרה לה.‬

490
00:30:54,686 --> 00:30:57,105
‫אנשים שבני הזוג שלהם‬
‫הלכו למגדלים ב-11 בספטמבר‬

491
00:30:57,105 --> 00:31:00,108
‫לעולם לא יסלחו לעצמם‬
‫שהם נתנו להם לצאת מהדלת.‬

492
00:31:00,108 --> 00:31:02,944
‫זה לא אומר שהם הטיסו מטוס לתוך בניין.‬

493
00:31:02,944 --> 00:31:05,071
‫לא! לא אותו דבר.‬

494
00:31:06,573 --> 00:31:07,574
‫לא אותו דבר.‬

495
00:31:09,409 --> 00:31:11,703
‫בני הזוג ויילר הם כאלה מגניבים.‬

496
00:31:11,703 --> 00:31:14,914
‫הם מדברים עם טרוריסטים,‬
‫מחבקים מצביאים ושותים דם של לאמה.‬

497
00:31:15,498 --> 00:31:17,834
‫החרא הזה לא קרה כשבני הזוג וייל היו פה.‬

498
00:31:18,418 --> 00:31:21,713
‫רוני עדיין הייתה בחיים‬
‫אם בני הזוג וייל היו פה.‬

499
00:31:22,297 --> 00:31:23,923
‫זה לא עובד ככה.‬

500
00:31:23,923 --> 00:31:25,466
‫ככה בדיוק זה עובד.‬

501
00:31:58,791 --> 00:32:00,293
‫ביירון. תן לנו רגע.‬

502
00:32:11,429 --> 00:32:12,430
‫את התקשרת אליה.‬

503
00:32:13,681 --> 00:32:14,515
‫כן.‬

504
00:32:15,224 --> 00:32:16,976
‫אמרתי לך להתרחק ממנה.‬

505
00:32:17,769 --> 00:32:21,481
‫דאגתי לפנות אותך מאירוע ציבורי‬
‫ביום שהגעת לכאן.‬

506
00:32:21,981 --> 00:32:23,942
‫רק כדי שתוכלי להתחמק מהאישה הזאת.‬

507
00:32:25,318 --> 00:32:27,862
‫אבל לונדון היא לא הצבה רצינית.‬
‫מה אני מבין?‬

508
00:32:28,446 --> 00:32:31,366
‫אף פעם לא עבדתי בבגדד,‬
‫לשם הולכים הגברים האמיתיים.‬

509
00:32:32,408 --> 00:32:35,328
‫אם אתה חושב שאני מכבדת אותך פחות‬
‫מכל האנשים שאני...‬

510
00:32:35,328 --> 00:32:37,914
‫לא מזיז לי איך את מרגישה כלפיי, גברתי.‬

511
00:32:39,415 --> 00:32:40,959
‫עשית טעות טקטית.‬

512
00:32:41,793 --> 00:32:44,379
‫אמרתי לך מי היא. התעלמת ממני.‬

513
00:32:45,380 --> 00:32:48,132
‫עשית טעות טקטית. והיא הייתה טעות קטלנית.‬

514
00:32:55,098 --> 00:32:58,267
‫אפשר לעזור, אדוני?‬
‫-לא, אי אפשר.‬

515
00:33:04,023 --> 00:33:05,483
‫הצג שק!‬

516
00:33:09,028 --> 00:33:11,030
{\an8}‫- חיל האוויר של ארצות הברית -‬

517
00:33:43,896 --> 00:33:45,314
‫הצג שק!‬

518
00:34:05,084 --> 00:34:06,419
‫סטיוארט כועס.‬

519
00:34:07,420 --> 00:34:08,337
‫ברור שהוא כועס.‬

520
00:34:08,921 --> 00:34:10,715
‫עליי.‬
‫-ועליי.‬

521
00:34:11,299 --> 00:34:13,384
‫כן?‬
‫-די נהדר, למען האמת.‬

522
00:34:13,384 --> 00:34:17,930
‫הוא אמר, "אני יודע שזו לא אשמתך,‬
‫אבל אתה בכל זאת צריך להתנצל".‬

523
00:34:17,930 --> 00:34:18,848
‫והתנצלת?‬

524
00:34:18,848 --> 00:34:19,974
‫כן.‬

525
00:34:21,768 --> 00:34:22,602
‫התנצלתי?‬

526
00:34:23,686 --> 00:34:24,896
‫אני... אני לא בטוח.‬

527
00:34:25,855 --> 00:34:26,773
‫אני צריכה להתנצל.‬

528
00:34:26,773 --> 00:34:27,732
‫למה?‬

529
00:34:27,732 --> 00:34:31,069
‫רוילין אומרת שמישהו תקף את גרוב‬

530
00:34:31,069 --> 00:34:33,821
‫כי התקשרתי אליה ואמרתי שהוא לחוץ.‬

531
00:34:34,572 --> 00:34:36,449
‫מתאם אינו מעיד על סיבתיות.‬

532
00:34:36,449 --> 00:34:39,702
‫אני לא יודעת מה זה אומר.‬
‫אני מעמידה פנים שכן, אבל אני לא.‬

533
00:34:40,286 --> 00:34:42,580
‫זה אומר שזו לא אשמתך.‬

534
00:34:43,456 --> 00:34:44,791
‫תגיד את זה לסטיוארט.‬

535
00:34:45,374 --> 00:34:48,377
‫את גילית קונספירציה בתוך הממשלה הזאת.‬

536
00:34:49,378 --> 00:34:53,424
‫הם יתפסו את לנקוב‬
‫כי מישהו אמר לך איפה למצוא אותו.‬

537
00:34:53,424 --> 00:34:54,467
‫אני מיוחדת מאוד.‬

538
00:34:54,467 --> 00:34:57,386
‫אז לנקוב יגיד‬
‫שראש הממשלה המזדיין שכר אותו.‬

539
00:34:57,386 --> 00:35:01,557
‫אני ביצעתי שיחת טלפון‬
‫שבלעדיה זה לא יכול היה לקרות.‬

540
00:35:02,058 --> 00:35:05,728
‫אני רואה מה החלק שלי בזה.‬
‫גם סטיוארט רואה. אתה אף פעם לא יכולת.‬

541
00:35:07,146 --> 00:35:08,648
‫אתה לא תראה את זה עכשיו.‬

542
00:35:15,196 --> 00:35:16,405
‫יום אחד,‬

543
00:35:16,906 --> 00:35:19,700
‫וכנראה שזה לא יהיה היום,‬

544
00:35:19,700 --> 00:35:23,830
‫אבל יום אחד את תגידי, "עשיתי לך חיים קשים.‬

545
00:35:24,705 --> 00:35:29,669
‫"על המטוס בקאבול,‬
‫הבית בביירות, אבל עכשיו אני מבינה.‬

546
00:35:31,045 --> 00:35:33,798
‫"המחיר של לעשות עסקים."‬

547
00:35:54,735 --> 00:35:58,531
‫אני חושבת שאתה צריך לתת לי רגע.‬
‫אני לא חושבת שכדאי לך להיכנס הנה.‬

548
00:35:58,531 --> 00:36:01,200
‫את שולחת אותי לחדר?‬
‫-אני אלך. אתה יכול להישאר.‬

549
00:36:01,200 --> 00:36:02,451
‫מה זה, לעזאזל?‬

550
00:36:03,244 --> 00:36:06,122
‫אתה חושב שאני אוותר לך עכשיו?‬

551
00:36:06,122 --> 00:36:09,041
‫כי עכשיו אני יודעת‬
‫איך זה להיות בעמדת הנהגה?‬

552
00:36:09,041 --> 00:36:10,793
‫לפני כן הייתי סתם השפוטה שלך,‬

553
00:36:10,793 --> 00:36:15,506
‫אבל עכשיו אני בוגרת מספיק‬
‫להבין שזה המחיר של לעשות עסקים?‬

554
00:36:16,424 --> 00:36:18,551
‫אל תגיד לי את המילים האלה שוב בחיים.‬

555
00:36:19,844 --> 00:36:22,847
‫אז אין לך פרספקטיבה מהצד השני של השולחן?‬

556
00:36:22,847 --> 00:36:27,643
‫הפרספקטיבה היא שאתה עשית דברים‬
‫שהצוות שלך נהרג בגללם, ועכשיו גם אני.‬

557
00:36:28,769 --> 00:36:29,937
‫אוי, אל תתחילי.‬

558
00:36:29,937 --> 00:36:31,355
‫צודק. כדאי שתישן בחדר השני.‬

559
00:36:31,355 --> 00:36:34,066
‫לא, תשני את בחדר השני. יש שם מזרן מחורבן.‬

560
00:36:34,066 --> 00:36:36,444
‫באמת?‬
‫-כן, באמת. לכי.‬

561
00:37:14,690 --> 00:37:15,858
‫לא הייתי הוגנת.‬

562
00:37:18,277 --> 00:37:19,528
‫שינית את דעתך?‬

563
00:37:20,071 --> 00:37:21,364
‫זה התפקיד.‬

564
00:37:22,198 --> 00:37:24,700
‫תמיד התנהגתי כאילו זה אתה.‬

565
00:37:26,118 --> 00:37:27,203
‫נכון מאוד.‬

566
00:37:29,747 --> 00:37:30,957
‫יש בעבודה...‬

567
00:37:32,583 --> 00:37:35,211
‫מרכיב מעורר סלידה מבחינה מוסרית.‬

568
00:38:03,614 --> 00:38:07,493
‫אז התובנה הגדולה שלך היא שלא נולדתי נורא,‬

569
00:38:07,493 --> 00:38:09,912
‫העבודה הפכה אותי לכזה, ועכשיו גם אותך?‬

570
00:38:11,539 --> 00:38:12,373
‫כן.‬

571
00:38:13,708 --> 00:38:16,002
‫אני לא חושב ששינית מספיק את דעתך.‬

572
00:38:16,585 --> 00:38:17,878
‫זו התחלה, נכון?‬

573
00:38:19,547 --> 00:38:24,677
‫במשך עשר שנים, נתתי לך להתנהג‬
‫כאילו הייתי אדם ללא מצפן מוסרי.‬

574
00:38:25,386 --> 00:38:26,679
‫עשיתי את זה למענך.‬

575
00:38:27,722 --> 00:38:28,973
‫זה היה מעשה חסד.‬

576
00:38:29,974 --> 00:38:32,435
‫לא, אתה העברת את זה אליי.‬

577
00:38:32,435 --> 00:38:36,147
‫פטרת את עצמך כי אני הייתי המצפון של שנינו.‬

578
00:38:36,147 --> 00:38:40,359
‫קת'רין. תעשי לי טובה מזדיינת‬
‫ותשני בחדר השני.‬

579
00:38:45,865 --> 00:38:47,825
‫לא... ייאמן!‬

580
00:38:55,416 --> 00:38:56,334
‫פאק.‬

581
00:39:02,298 --> 00:39:04,383
‫קייט.‬
‫-אני הולכת!‬

582
00:39:04,383 --> 00:39:08,137
‫אפשר לקבל 30 שניות‬
‫למצוא את המשקפיים המזדיינים שלי?‬

583
00:39:08,137 --> 00:39:09,597
‫אני לא מגיע לנעליים.‬

584
00:42:00,601 --> 00:42:03,270
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬