1
00:00:14,390 --> 00:00:16,392
‫- צ'אונמיונג לוגיסטיקה -‬

2
00:00:30,198 --> 00:00:33,743
‫- השליח הלוחם -‬

3
00:00:46,089 --> 00:00:47,381
‫המטרה נהרגה.‬

4
00:01:44,438 --> 00:01:46,983
‫הייתה תקרית באזור 5-7. אזור 5-7.‬

5
00:01:48,234 --> 00:01:49,652
‫פאק.‬

6
00:02:11,632 --> 00:02:13,301
‫אתה השליח האגדי 5-8?‬

7
00:02:13,301 --> 00:02:15,553
‫קוראים לי סה-וול. יון סה-וול.‬

8
00:02:19,932 --> 00:02:21,475
‫4-1.‬
‫-שומעת.‬

9
00:02:21,475 --> 00:02:23,936
‫יש פה בעיה. בואי מהר.‬
‫-קיבלתי.‬

10
00:04:04,412 --> 00:04:05,246
‫סמל לי.‬

11
00:04:07,373 --> 00:04:08,541
‫בוא נתחיל.‬

12
00:04:10,376 --> 00:04:11,210
‫תיכנסו.‬

13
00:04:21,387 --> 00:04:23,139
‫- תאורת חדר מגורים -‬

14
00:04:38,988 --> 00:04:40,114
‫- הסריקה הושלמה -‬

15
00:04:48,831 --> 00:04:51,625
‫נראה שהתקרית קשורה‬
‫למקרי החטיפה באזורים הכלליים.‬

16
00:04:51,625 --> 00:04:55,504
‫תבדוק כל כיוון חקירה אפשרי.‬
‫תעביר לי רק את הדוח הסופי.‬

17
00:04:55,504 --> 00:04:58,257
‫אני אוודא שהחקירה תהיה יסודית.‬

18
00:04:59,967 --> 00:05:02,011
‫אבל בקשר לחדר...‬

19
00:05:02,720 --> 00:05:03,971
‫אני מוכנה לקבל אחריות.‬

20
00:05:05,931 --> 00:05:07,016
‫אל תגידי את זה.‬

21
00:05:07,767 --> 00:05:09,602
‫כולנו לצדך, המפקדת.‬

22
00:05:28,037 --> 00:05:29,121
‫סול-אה!‬

23
00:05:31,374 --> 00:05:32,625
‫הוא פתח עיניים!‬

24
00:05:36,337 --> 00:05:38,964
‫סול-אה, הילד הפליט פתח עיניים!‬

25
00:05:44,929 --> 00:05:46,347
‫איך קוראים לך?‬

26
00:05:47,973 --> 00:05:48,891
‫סה-וול.‬

27
00:05:50,851 --> 00:05:52,103
‫יון סה-וול.‬

28
00:06:06,659 --> 00:06:08,494
‫אתה בסדר? חוזר להכרה?‬

29
00:06:10,788 --> 00:06:11,872
‫יון סה-וול!‬

30
00:06:22,591 --> 00:06:23,551
‫איפה אני?‬

31
00:06:24,927 --> 00:06:27,054
‫סאול-אה! איפה סאול-אה?‬

32
00:06:29,348 --> 00:06:30,516
‫אתה לא אמור לזוז.‬

33
00:06:30,516 --> 00:06:32,059
‫למה אתה פה?‬

34
00:06:34,854 --> 00:06:36,939
‫תעזוב אותי. אני חייב להגיע לסאול-אה.‬

35
00:06:37,440 --> 00:06:38,566
‫תעזוב אותי!‬

36
00:06:39,608 --> 00:06:40,609
‫היא נהרגה.‬

37
00:06:40,609 --> 00:06:41,986
‫נהרגה?‬

38
00:06:42,570 --> 00:06:44,113
‫אין לך יותר מה לעשות שם.‬

39
00:06:45,156 --> 00:06:46,031
‫שטויות.‬

40
00:06:46,031 --> 00:06:47,992
‫אני אלך לראות בעצמי.‬

41
00:06:49,410 --> 00:06:50,744
‫תעזבו אותי.‬

42
00:06:51,871 --> 00:06:52,705
‫תעזבו אותי!‬

43
00:07:11,348 --> 00:07:13,517
‫נראה שהגולגולת שלו עצרה את הקליע.‬

44
00:07:14,268 --> 00:07:16,812
‫אם זה מה שנדמה לי...‬
‫-מספיק להיום.‬

45
00:07:17,938 --> 00:07:20,649
‫בואי נשאיר את זה בינינו.‬
‫-טוב.‬

46
00:07:21,817 --> 00:07:23,027
‫אתה רוצה שאני אסתכל?‬

47
00:07:23,819 --> 00:07:24,695
‫אני בסדר.‬

48
00:07:54,391 --> 00:07:55,976
‫אז זאת לא הייתה סתם שמועה.‬

49
00:08:53,409 --> 00:08:59,832
‫- שריפת גופתה‬
‫של גברת ג'ונג סאול-אה הושלמה -‬

50
00:09:07,464 --> 00:09:08,674
‫לעזאזל!‬

51
00:09:09,800 --> 00:09:12,386
‫לא אמרתי לך שהיא תישבר אם תלחץ חזק מדי?‬

52
00:09:12,386 --> 00:09:15,097
‫בניתי אותה מספיק חזקה כדי לשרוד שנה,‬

53
00:09:15,097 --> 00:09:17,850
‫אבל אתה כל הזמן מבקש ממני לתקן אותה.‬
‫מה לעשות?‬

54
00:09:18,475 --> 00:09:19,643
‫נו, סבא...‬

55
00:09:20,311 --> 00:09:23,230
‫אני לא היחיד שמשתמש במשאבה התת קרקעית.‬

56
00:09:23,230 --> 00:09:26,150
‫כל אחד משתמש בה בעוצמה אחרת ובלחץ אחר.‬

57
00:09:26,150 --> 00:09:28,444
‫בגלל זה היא כל הזמן מתקלקלת. לא?‬

58
00:09:30,571 --> 00:09:31,780
‫כנראה שכן.‬

59
00:09:32,698 --> 00:09:33,532
‫אז מה?‬

60
00:09:34,617 --> 00:09:36,577
‫איך המים? הזרם חזק?‬

61
00:09:37,161 --> 00:09:40,247
‫לא כל כך. המים מטפטפים החוצה.‬

62
00:09:41,749 --> 00:09:43,292
‫כדאי שנתחיל לחפש מקום חדש.‬

63
00:09:44,418 --> 00:09:46,754
‫הם טובים במציאת מי תהום.‬

64
00:09:46,754 --> 00:09:48,881
‫קח אותם איתך, ותחפשו ביחד.‬

65
00:10:10,736 --> 00:10:13,530
‫בטח קשה לך בגלל סה-וול.‬

66
00:10:15,824 --> 00:10:18,285
‫היה לו אותך, ואת החברים שלו,‬

67
00:10:19,453 --> 00:10:21,372
‫אז הרגשתי הקלה מסוימת.‬

68
00:10:23,415 --> 00:10:26,168
‫אז מה הבעיה? קרה לו משהו?‬

69
00:10:27,419 --> 00:10:30,714
{\an8}‫- האזור המיוחד -‬

70
00:10:35,844 --> 00:10:38,514
‫הגענו למתחם הממשלה באזור המיוחד.‬

71
00:10:44,520 --> 00:10:47,940
{\an8}‫על כל עובדי האזור המיוחד‬
‫להקפיד על שעות עבודה מדויקות‬

72
00:10:47,940 --> 00:10:52,027
‫כפי שנקבעו על ידי הממשלה,‬
‫כדי למנוע בזבוז חמצן.‬

73
00:10:56,865 --> 00:10:58,242
‫נחמד לראות אותך כל כך הרבה.‬

74
00:10:58,242 --> 00:11:00,035
‫אין בזה שום דבר נעים.‬

75
00:11:00,661 --> 00:11:01,495
‫בוא איתי.‬

76
00:11:04,873 --> 00:11:07,376
‫באמת ראוי שמשפחת הקורבן תנהל את החקירה?‬

77
00:11:07,960 --> 00:11:09,044
‫איך אתה יודע?‬

78
00:11:09,628 --> 00:11:10,713
‫התמונות המשפחתיות.‬

79
00:11:12,840 --> 00:11:14,591
‫האישה שעמדה לצד הקורבן‬

80
00:11:15,843 --> 00:11:17,052
‫יושבת עכשיו מולי.‬

81
00:11:17,052 --> 00:11:20,431
‫אנחנו פה כדי לגבות‬
‫עדות בנוגע למקרה באזור 5-7,‬

82
00:11:20,431 --> 00:11:23,350
‫מפיך, שליח 5-8, שדיווח על התקרית.‬

83
00:11:23,350 --> 00:11:26,603
‫לכן אנחנו יושבים‬
‫בחדר הפגישות ולא בחדר חקירות.‬

84
00:11:27,354 --> 00:11:28,272
‫בואי נתחיל.‬

85
00:11:32,693 --> 00:11:35,696
‫שמעת על מקרי החטיפה באזורים הכלליים?‬

86
00:11:35,696 --> 00:11:36,613
‫כן.‬

87
00:11:36,613 --> 00:11:38,615
‫המכנה המשותף של כל החטיפות‬

88
00:11:38,615 --> 00:11:40,951
‫הוא שמצלמות האבטחה באזור נוטרלו,‬

89
00:11:41,535 --> 00:11:44,997
‫וכרטיסי הזיכרון‬
‫שמתעדים כניסות ויציאות נעלמו.‬

90
00:11:46,206 --> 00:11:49,084
‫אולם המקרה באזור 5-7 שונה במובן זה...‬

91
00:11:49,084 --> 00:11:50,043
‫שמדובר ברצח.‬

92
00:11:58,260 --> 00:11:59,136
‫נכון.‬

93
00:12:00,095 --> 00:12:01,597
‫זה מקרה הרצח היחיד,‬

94
00:12:02,264 --> 00:12:04,516
‫והיה לו עד, שגם דיווח עליו.‬

95
00:12:07,102 --> 00:12:09,813
‫כיוון שכל הקורבנות פתחו את הדלת ללא חשש,‬

96
00:12:09,813 --> 00:12:11,231
‫אפשר לצמצם‬

97
00:12:12,191 --> 00:12:13,108
‫את רשימת החשודים‬

98
00:12:14,485 --> 00:12:16,779
‫לקרובי משפחה, חיילים ושליחים.‬

99
00:12:18,197 --> 00:12:21,158
‫אמרת שאני עד,‬
‫אבל עכשיו אני מרגיש כמו חשוד.‬

100
00:12:21,158 --> 00:12:24,286
‫יומן העבודה של השליח‬
‫מתעד את מעשיו בפירוט של דקות,‬

101
00:12:25,370 --> 00:12:27,206
‫אז כבר ידוע שיש לך אליבי מוצק.‬

102
00:12:28,290 --> 00:12:30,626
‫אני פשוט משאירה את כל האפשרויות פתוחות.‬

103
00:12:32,127 --> 00:12:33,587
‫יש לי יסוד סביר לחשד‬

104
00:12:33,587 --> 00:12:35,923
‫שמילאת תפקיד בחטיפות,‬

105
00:12:37,174 --> 00:12:39,009
‫כמו לפתוח את הדלת עבור החוטפים.‬

106
00:12:39,009 --> 00:12:41,178
‫לעזור לפושעים ואז לדווח עליהם‬

107
00:12:41,178 --> 00:12:42,763
‫לא נשמע לי הגיוני.‬

108
00:12:42,763 --> 00:12:47,267
‫אז תספר לי מה ראית ושמעת,‬
‫בתור מי שדיווח על התקרית.‬

109
00:12:48,060 --> 00:12:49,394
‫שמעתי ירייה...‬

110
00:12:53,607 --> 00:12:55,818
‫אבל כשהגעתי לזירה, הכול כבר נגמר.‬

111
00:13:02,282 --> 00:13:04,326
‫- ההדמיה הושלמה‬
‫חמישה הרוגים -‬

112
00:13:04,326 --> 00:13:05,994
‫כמה אנשים היו שם?‬

113
00:13:05,994 --> 00:13:08,038
‫הגופות נעלמו או משהו?‬

114
00:13:08,038 --> 00:13:10,791
‫הגופה היחידה בזירה הייתה גופת הקורבן.‬

115
00:13:12,376 --> 00:13:15,420
‫אתה זוכר איך הם נראו,‬
‫או פרטים מזהים כלשהם?‬

116
00:13:18,715 --> 00:13:21,301
‫אני לא בטוח. המראות בזירה היו נוראים.‬

117
00:13:21,301 --> 00:13:23,846
‫למה עזבת את הזירה לפני שהגענו?‬

118
00:13:23,846 --> 00:13:25,848
‫את יודעת למה יותר טוב ממני.‬

119
00:13:27,766 --> 00:13:29,601
‫שליחים חייבים להגיע בזמן.‬

120
00:13:35,858 --> 00:13:37,276
‫אתה חושב שאני טיפשה?‬

121
00:13:37,276 --> 00:13:39,319
‫את זאת שחושבת שאני טיפש.‬

122
00:13:39,319 --> 00:13:43,073
‫בהדמיה בטח ראית כמה הם היו ומה הם עשו.‬

123
00:13:44,366 --> 00:13:46,285
‫זה לא מה שמעניין אותך.‬

124
00:13:47,119 --> 00:13:50,122
‫משלוח דחוף לא אפשר לי להישאר בזירה.‬

125
00:13:51,665 --> 00:13:54,251
‫את בטח רוצה לדעת לאן המשלוח היה מיועד.‬

126
00:13:58,297 --> 00:13:59,965
‫בואי נסיים פה להיום.‬

127
00:14:00,591 --> 00:14:01,592
‫אני מאחר לעבודה.‬

128
00:14:17,858 --> 00:14:24,114
‫- חמישה הרוגים -‬

129
00:14:24,114 --> 00:14:25,741
‫מבצע הדיכוי העיקרי הושלם.‬

130
00:14:25,741 --> 00:14:29,536
{\an8}‫תיכנסו למבנה,‬
‫ותהרגו את שאר הפליטים הפורעים.‬

131
00:14:53,810 --> 00:14:55,437
‫ג'ונג סול-אה, תתאפסי.‬

132
00:14:56,104 --> 00:14:56,939
‫סליחה, המפקד.‬

133
00:15:47,072 --> 00:15:48,573
‫בבקשה אל תהרגי אותי.‬

134
00:16:34,870 --> 00:16:35,787
‫יון סה-וול.‬

135
00:16:45,964 --> 00:16:47,674
‫אתה לא זוכר שום דבר?‬

136
00:16:49,843 --> 00:16:51,595
‫יש לי הבזקים של זיכרון,‬

137
00:16:53,013 --> 00:16:54,598
‫אבל הראש כואב לי יותר מדי.‬

138
00:16:55,557 --> 00:16:57,809
‫כשהכאב עובר, אני לא זוכר כלום.‬

139
00:16:59,436 --> 00:17:00,395
‫אני מצטער.‬

140
00:17:02,731 --> 00:17:03,732
‫רק אני שרדתי.‬

141
00:17:07,194 --> 00:17:08,653
‫הייתי צריך להגן עליה.‬

142
00:17:13,950 --> 00:17:14,785
‫לא.‬

143
00:17:16,578 --> 00:17:18,246
‫אני אסירת תודה על זה ששרדת.‬

144
00:17:18,872 --> 00:17:19,790
‫אני רצינית.‬

145
00:17:31,093 --> 00:17:33,011
‫לא יכולת לעזוב בגלל סאול-אה.‬

146
00:17:34,638 --> 00:17:36,848
‫השתגעת מרוב שהיית סגור בבית.‬

147
00:17:39,059 --> 00:17:40,227
‫לך עם החברים שלך.‬

148
00:17:42,646 --> 00:17:44,648
‫גרתי פה, כי חשבתי שאתן המשפחה שלי.‬

149
00:17:47,192 --> 00:17:49,152
‫ולא הרגשתי שאני משתגע פה.‬

150
00:17:50,487 --> 00:17:52,572
‫פשוט היה לי לא נעים ממך ומסאול-אה.‬

151
00:18:25,647 --> 00:18:26,481
‫זה...‬

152
00:18:29,693 --> 00:18:30,735
‫תישאר בחיים.‬

153
00:18:33,363 --> 00:18:34,865
‫אני אבוא לבקר מדי פעם.‬

154
00:18:46,001 --> 00:18:47,002
‫תודה על הכול.‬

155
00:18:49,504 --> 00:18:50,922
‫תודה שהצלת אותי,‬

156
00:18:51,840 --> 00:18:52,841
‫שגידלת אותי...‬

157
00:18:55,177 --> 00:18:56,261
‫ושצעקת עליי.‬

158
00:18:57,345 --> 00:18:58,680
‫תודה על הכול.‬

159
00:19:14,946 --> 00:19:18,575
‫טיהור האוויר החל. רמת זיהום 3.‬

160
00:19:35,967 --> 00:19:37,219
‫לחפש אותו...‬

161
00:19:39,137 --> 00:19:40,263
‫או לחכות שהוא יגיע?‬

162
00:19:47,020 --> 00:19:48,271
‫אלוהים, אני גמור.‬

163
00:19:48,855 --> 00:19:50,565
‫גם אני גמור.‬

164
00:19:56,613 --> 00:19:57,614
‫לא מצאתם אותו?‬

165
00:19:57,614 --> 00:19:59,532
‫חיפשנו בכל מקום, אבל לא מצאנו.‬

166
00:20:00,408 --> 00:20:01,910
‫הוא בטוח בחיים, נכון?‬

167
00:20:01,910 --> 00:20:05,622
‫אחותו הייתה באה הנה אם הוא היה מת?‬

168
00:20:05,622 --> 00:20:07,832
‫יודעים מה? כשהמטומטם הזה יגיע,‬

169
00:20:07,832 --> 00:20:10,293
‫אני ארביץ לו עד שהוא כמעט ימות.‬

170
00:20:10,293 --> 00:20:12,254
‫אתה יכול להרביץ לסה-וול? באמת?‬

171
00:20:13,505 --> 00:20:15,757
‫למה? מה? נראה לך שלא?‬

172
00:20:20,011 --> 00:20:21,012
‫סבא!‬

173
00:20:21,680 --> 00:20:24,349
‫סה-וול בטח מרגיש כזאת אשמה,‬
‫שהוא רוצה למות.‬

174
00:20:24,849 --> 00:20:26,351
‫סביר מאוד.‬

175
00:20:43,868 --> 00:20:45,245
‫מה אתה מנסה לעשות?‬

176
00:20:47,038 --> 00:20:48,206
‫תרביץ לי.‬

177
00:20:48,206 --> 00:20:49,374
‫מה?‬

178
00:20:50,000 --> 00:20:51,209
‫או שפשוט תהרוג אותי.‬

179
00:20:52,794 --> 00:20:54,254
‫הממזר הזה דפוק לגמרי!‬

180
00:21:03,888 --> 00:21:04,723
‫תנו לו!‬

181
00:21:14,607 --> 00:21:15,817
‫מה אמרתי לך?‬

182
00:21:15,817 --> 00:21:18,028
‫הוא בטח רצה שיהרגו אותו במכות.‬

183
00:21:18,528 --> 00:21:19,946
‫ממזרים מסריחים.‬

184
00:21:19,946 --> 00:21:21,573
‫הם הולכים להרוג אותו!‬

185
00:21:21,573 --> 00:21:23,199
‫תתפסו משהו, בסדר?‬

186
00:21:23,950 --> 00:21:24,951
‫הנה!‬

187
00:21:27,120 --> 00:21:29,706
‫בכל מקרה תיחנק עוד מעט. הספיק לך?‬

188
00:21:29,706 --> 00:21:32,083
‫תפסיקו, אפסים!‬
‫-תפסיקו, אפסים...‬

189
00:21:37,172 --> 00:21:38,340
‫כולכם השתגעתם.‬

190
00:21:38,340 --> 00:21:40,050
‫אהה...‬
‫-פאק.‬

191
00:21:41,551 --> 00:21:43,845
‫טוב, הלילה אהרוג את כולכם!‬

192
00:21:43,845 --> 00:21:45,597
‫אל תתקרבו!‬

193
00:21:45,597 --> 00:21:47,849
‫אהה...‬
‫-תישארו שם!‬

194
00:21:51,227 --> 00:21:53,063
‫סה-וול!‬
‫-סה-וול!‬

195
00:22:20,090 --> 00:22:21,925
‫אנחנו מגייסים פועלי בניין.‬

196
00:22:22,425 --> 00:22:25,470
‫עם תום החוזה,‬
‫תקבלו אספקת חמצן ומזון למשך שנה.‬

197
00:22:28,098 --> 00:22:30,100
‫אנחנו מגייסים פועלי בניין.‬

198
00:22:30,600 --> 00:22:34,270
‫עם תום החוזה,‬
‫תקבלו אספקת חמצן ומזון למשך שנה.‬

199
00:22:37,482 --> 00:22:40,360
‫מאות פליטים נכנסו בזמן האחרון לאזור A.‬

200
00:22:40,360 --> 00:22:42,570
‫הם נואשים לסיים את הבנייה.‬

201
00:22:43,154 --> 00:22:45,448
‫מי ינהל את תוכנית היישוב מחדש, לדעתך?‬

202
00:22:46,157 --> 00:22:48,076
‫הממשלה? צ'אונמיונג?‬

203
00:22:49,244 --> 00:22:51,329
‫כמו שזה נראה, צ'אונמיונג. נכון?‬

204
00:22:51,329 --> 00:22:54,499
‫התקווה של הפליטים לחיות באזור כללי תתפוגג.‬

205
00:22:56,000 --> 00:22:59,170
‫כשתיכנס לאזור A,‬
‫תעכב את העבודה עד כמה שאפשר.‬

206
00:23:00,130 --> 00:23:03,174
‫יש לך כישרון לחלוקת פקודות שקשה למלא.‬

207
00:23:12,684 --> 00:23:14,811
‫השמש קצת יותר בהירה, לא?‬

208
00:23:18,565 --> 00:23:22,068
‫והעתיד שלי אפל יותר,‬
‫כי אני חייב לעלות על האוטובוס הזה.‬

209
00:23:33,163 --> 00:23:35,039
‫לא, העתיד שלך בהיר יותר.‬

210
00:23:41,963 --> 00:23:43,548
‫התכוונתי להרביץ לו.‬

211
00:23:44,215 --> 00:23:45,133
‫איזה מטומטם.‬

212
00:23:45,925 --> 00:23:47,635
‫עברו יומיים שלמים.‬

213
00:23:49,387 --> 00:23:52,765
‫איך קוראים לזה? "תרדמת"?‬

214
00:23:53,391 --> 00:23:54,517
‫זה מה שזה?‬

215
00:23:55,018 --> 00:23:56,895
‫נראה לי שכן.‬

216
00:23:57,770 --> 00:23:58,771
‫דרך אגב,‬

217
00:23:59,856 --> 00:24:02,775
‫אני אצא אפס אם אני אגיד שאני רעב?‬

218
00:24:03,902 --> 00:24:06,571
‫בכל מקרה אתם אפסים, אז אתם יכולים לאכול.‬

219
00:24:08,615 --> 00:24:10,950
‫הוא צודק. צריך לאכול משהו.‬

220
00:24:20,001 --> 00:24:22,504
‫בגללך הלכתי מכות בפעם הראשונה בחיים.‬

221
00:24:23,838 --> 00:24:25,465
‫בינתיים יש לי אפס ניצחונות.‬

222
00:25:02,877 --> 00:25:03,836
‫הוא עדיין מעולף?‬

223
00:25:06,506 --> 00:25:08,383
‫יכול להיות שעדיף שיישן ככה,‬

224
00:25:08,383 --> 00:25:11,177
‫מאשר שיהיה ער ויאכל לעצמו את הלב.‬

225
00:25:12,595 --> 00:25:17,600
‫השינה משקמת את הגוף,‬
‫את הלב ואפילו את הנפש.‬

226
00:25:29,237 --> 00:25:32,073
‫חתיכת מטומטם.‬
‫רציתי לעזור לך לחיות כמו בן אדם.‬

227
00:25:32,949 --> 00:25:34,117
‫תתאפס על עצמך.‬

228
00:25:42,750 --> 00:25:45,628
‫זה מר ריו סאוק, מנכ"ל קבוצת צ'אונמיונג.‬

229
00:25:51,217 --> 00:25:54,762
‫אתה קורא לעצמך דודן שלי,‬
‫אבל אתה לא זמין במשך ימים?‬

230
00:25:54,762 --> 00:25:56,848
‫מה מר ריו יחשוב עליי עכשיו?‬

231
00:25:58,057 --> 00:25:59,267
‫האנשים שנחטפים.‬

232
00:26:02,020 --> 00:26:03,354
‫לאן שולחים אותם?‬

233
00:26:04,230 --> 00:26:07,650
‫יש שמועות על ניסויים בבני אדם וכאלה דברים.‬

234
00:26:08,610 --> 00:26:11,112
‫חתיכת מטומטם, תפסיק לדבר שטויות!‬

235
00:26:11,863 --> 00:26:12,947
‫אני לא יכול.‬

236
00:26:13,698 --> 00:26:14,866
‫להיות שליח,‬

237
00:26:16,200 --> 00:26:17,285
‫ולהיות המפתח.‬

238
00:26:19,746 --> 00:26:21,372
‫אלה תפקידים מלאי ייסורים.‬

239
00:26:22,290 --> 00:26:23,333
‫מר 5-7,‬

240
00:26:24,208 --> 00:26:25,376
‫מה הבעיה?‬

241
00:26:25,877 --> 00:26:29,005
‫כל כך קשה להיות המפתח לאזורים הכלליים?‬

242
00:26:29,005 --> 00:26:31,883
‫אתה חושב שאנחנו לוקחים אותם ופוגעים בהם?‬

243
00:26:32,467 --> 00:26:34,510
‫זה בדיוק מה ששמעתי.‬

244
00:26:35,136 --> 00:26:36,471
‫ניסויים בבני אדם...‬

245
00:26:38,056 --> 00:26:38,890
‫ומוות.‬

246
00:26:38,890 --> 00:26:41,643
‫אתה פשוט לא מבין מה אני עושה פה.‬

247
00:26:43,019 --> 00:26:45,813
‫אני לא מנסה להרוג אנשים, אלא להציל אותם.‬

248
00:26:46,731 --> 00:26:49,150
‫לכן בחרתי אדם מהימן כמוך.‬

249
00:26:50,151 --> 00:26:51,235
‫אתה מבין?‬

250
00:26:59,452 --> 00:27:00,286
‫בסדר גמור.‬

251
00:27:03,331 --> 00:27:04,832
‫תשמש כמפתח‬

252
00:27:05,500 --> 00:27:07,251
‫עוד פעם אחת אחרונה,‬

253
00:27:07,919 --> 00:27:10,338
‫ואני ארשה לך לגור פה, באזור הליבה,‬

254
00:27:10,338 --> 00:27:12,006
‫עד סוף חייך.‬
‫-מה?‬

255
00:27:12,590 --> 00:27:14,008
‫הוא מציע לך את טוב לבו.‬

256
00:27:14,592 --> 00:27:15,885
‫תגיד לו "תודה רבה".‬

257
00:27:16,761 --> 00:27:19,055
‫אני אדאג לך עד סוף חייך.‬

258
00:27:20,848 --> 00:27:21,808
‫בתמורה...‬

259
00:27:26,062 --> 00:27:27,563
‫תצטרך לסכן את חייך.‬

260
00:27:34,278 --> 00:27:36,989
‫אני רק אומר, אל תשכח מה יש לך בעורף.‬

261
00:27:42,537 --> 00:27:45,123
‫מדאיג שכל כך הרבה ילדי פליטים נעלמים.‬

262
00:27:45,123 --> 00:27:46,916
‫קיבלתי היום עוד הודעה.‬

263
00:27:47,750 --> 00:27:48,960
‫מיקום?‬

264
00:27:48,960 --> 00:27:50,920
‫אזור הפליטים סונגפה. זכר בסוף שנות העשרה.‬

265
00:27:50,920 --> 00:27:52,338
‫עדים?‬

266
00:27:52,338 --> 00:27:54,716
‫ראו אותו הולך לאזור הפליטים גאנגנאם.‬

267
00:27:54,716 --> 00:27:57,343
‫שניים בסאוצ'ו, ואחד ביאואידו.‬

268
00:27:59,220 --> 00:28:00,638
‫יותר ויותר קרוב.‬

269
00:28:00,638 --> 00:28:03,307
‫רכב בלי לוחיות, כמו בפעם הקודמת.‬

270
00:28:03,891 --> 00:28:06,477
‫רכב בלי לוחיות בדרך לגאנגנאם...‬

271
00:28:10,523 --> 00:28:12,275
‫צריך לתפוס אחד מהם.‬

272
00:28:17,071 --> 00:28:18,239
‫זה מתקן מעקב.‬

273
00:28:18,823 --> 00:28:19,907
‫אנחנו סומכים עליך.‬

274
00:28:20,742 --> 00:28:22,201
‫אנו מבטיחים להציל אותך.‬

275
00:28:39,302 --> 00:28:40,261
‫הם נפלו בפח?‬

276
00:28:41,387 --> 00:28:42,722
‫וידאנו את המיקום.‬

277
00:28:42,722 --> 00:28:44,307
‫נצא לפעולה הלילה.‬

278
00:28:49,937 --> 00:28:50,855
‫היציאה מאובטחת.‬

279
00:28:51,898 --> 00:28:53,399
‫טיפלתי במדרגות החיצוניות.‬

280
00:28:55,902 --> 00:28:57,528
‫גם המדרגות המרכזיות פתוחות.‬

281
00:28:59,989 --> 00:29:01,115
‫אני נכנס למסדרון.‬

282
00:29:03,367 --> 00:29:04,243
‫מה עם 5-7?‬

283
00:29:04,827 --> 00:29:05,995
‫הוא חזר לעבודה.‬

284
00:29:28,476 --> 00:29:29,477
‫מה זה?‬

285
00:29:30,019 --> 00:29:31,229
‫מה הם עושים פה?‬

286
00:29:33,397 --> 00:29:34,524
‫ממזרים מטורפים.‬

287
00:29:35,441 --> 00:29:37,068
‫איך הם עשו את זה לילדים?‬

288
00:30:02,760 --> 00:30:03,594
‫גבר...‬

289
00:30:12,353 --> 00:30:13,354
‫סה-וול.‬

290
00:30:14,355 --> 00:30:16,858
‫טוב, כשאנשים מתים...‬

291
00:30:16,858 --> 00:30:18,442
‫הם הופכים לכוכבים בשמיים?‬

292
00:30:20,611 --> 00:30:21,904
‫אל תתחיל עם השטויות האלה.‬

293
00:30:22,488 --> 00:30:24,115
‫בסדר.‬
‫-בעצם...‬

294
00:30:28,911 --> 00:30:30,955
‫אני מעדיף שהם יהפכו לכוכבים.‬

295
00:30:38,504 --> 00:30:40,923
‫סה-וול!‬

296
00:30:40,923 --> 00:30:42,633
‫התעוררת!‬

297
00:30:45,261 --> 00:30:46,512
‫תן לי יד!‬
‫-היי!‬

298
00:30:48,973 --> 00:30:49,891
‫תחזיק חזק!‬

299
00:30:51,350 --> 00:30:52,602
‫אתם צוחקים עליי?‬

300
00:30:53,269 --> 00:30:55,396
‫התחתונים, המכנסיים. המכנסיים שלי!‬

301
00:30:55,396 --> 00:30:56,856
‫למה דחפת אותי, מטומטם?‬

302
00:30:56,856 --> 00:30:57,773
‫לא!‬

303
00:30:58,357 --> 00:30:59,859
‫חסר-תועלת!‬
‫-חסר-תועלת!‬

304
00:31:01,736 --> 00:31:03,654
‫למה עזבת אותו, מטומטם?‬

305
00:31:03,654 --> 00:31:05,072
‫סליחה!‬

306
00:31:05,072 --> 00:31:07,909
‫זה דווקא נראה כיף, בהנחה שהוא לא מת.‬

307
00:31:09,410 --> 00:31:11,662
{\an8}‫- קבוצת צ'אונמיונג -‬

308
00:31:11,662 --> 00:31:13,623
{\an8}‫על מה אתה חושב כל כך הרבה?‬

309
00:31:15,791 --> 00:31:17,376
‫הנשיאה הייתה פה.‬

310
00:31:17,877 --> 00:31:21,756
‫היו הפרעות באזור A, ורצח באזורים הכלליים.‬

311
00:31:22,423 --> 00:31:24,467
‫מה קורה שם?‬

312
00:31:25,718 --> 00:31:29,722
‫הנשיאה מדברת יותר מאשר עושה.‬
‫היא מגזימה עם הדאגות המיותרות שלה.‬

313
00:31:29,722 --> 00:31:31,724
‫אתה לא זה שמגזים?‬

314
00:31:33,726 --> 00:31:35,227
‫לכן באתי לעדכן אותך.‬

315
00:31:35,227 --> 00:31:36,145
‫שכח מזה.‬

316
00:31:36,646 --> 00:31:38,314
‫שמעתי את כל הדברים החשובים.‬

317
00:31:38,940 --> 00:31:40,858
‫אתה בוטח בנשיאה יותר מאשר בי?‬

318
00:31:44,362 --> 00:31:45,488
‫בן...‬

319
00:31:45,488 --> 00:31:46,572
‫כן, אבא.‬

320
00:31:46,572 --> 00:31:50,785
‫אני לא בוטח באף אחד, לא מאז שירדתי הנה.‬

321
00:31:50,785 --> 00:31:52,787
‫ופחות מכולם אני בוטח בך.‬

322
00:31:52,787 --> 00:31:54,413
‫למה שלא תבטח בבן שלך?‬

323
00:31:54,413 --> 00:31:58,542
‫בניתי את המקום הזה ופיתחתי את ליבת האוויר‬
‫כדי להציל יותר בני אדם,‬

324
00:31:58,542 --> 00:32:00,628
‫כדי להציל לפחות עוד אדם אחד.‬

325
00:32:01,295 --> 00:32:03,589
‫אבל החמצתי דברים רבים מדי,‬

326
00:32:04,090 --> 00:32:06,217
‫כי הייתי עסוק בעבודה במשך עשורים.‬

327
00:32:06,217 --> 00:32:08,719
‫הצצת הצצה מדויקת לעתיד,‬

328
00:32:09,220 --> 00:32:12,807
‫וסיכנת הכול כדי לבנות את המקום הזה‬
‫באמצעות קור רוח ותו לא.‬

329
00:32:20,564 --> 00:32:21,983
‫כשאתה מסתכל על כל זה,‬

330
00:32:22,900 --> 00:32:24,777
‫מה זה מזכיר לך?‬

331
00:32:25,361 --> 00:32:27,196
‫אני רואה אנשים טיפשים,‬

332
00:32:27,863 --> 00:32:31,450
‫שחיים בעולם שיצרת עבורם,‬
‫אבל מקבלים אותו כמובן מאליו.‬

333
00:32:32,368 --> 00:32:34,203
‫אמרת שצ'אונמיונג עדיין לא שלי.‬

334
00:32:34,203 --> 00:32:35,371
‫זה נכון. אבל...‬

335
00:32:36,622 --> 00:32:38,708
‫יום אחד תיתן בי את האמון שמגיע לי.‬

336
00:32:47,508 --> 00:32:49,969
‫אני לא יכול אפילו להעלות על דעתי‬

337
00:32:51,053 --> 00:32:53,848
‫כמה עצום הצער שאתה חש בלבך...‬

338
00:32:57,018 --> 00:32:59,603
‫אבל הצער יקטן בסוף היום.‬

339
00:32:59,603 --> 00:33:00,521
‫מעט.‬

340
00:33:02,356 --> 00:33:05,192
‫ואז הוא יקטן עוד מעט,‬

341
00:33:05,192 --> 00:33:07,570
‫אחרי שעוד יום יעבור.‬

342
00:33:08,279 --> 00:33:10,072
‫וככה, יום אחרי יום,‬

343
00:33:10,948 --> 00:33:15,161
‫ככל שתמשיך לחיות, כך הצער ילך ויקטן,‬

344
00:33:17,079 --> 00:33:19,498
‫ובסוף הוא יהפוך לגעגוע. כמו הצער שלי.‬

345
00:33:22,376 --> 00:33:25,212
‫כולנו חיים ככה,‬

346
00:33:26,672 --> 00:33:31,927
‫ממירים את הצער שלנו בגעגועים.‬

347
00:33:33,179 --> 00:33:35,014
‫אני מתמלא בעצב, ואז בכעס...‬

348
00:33:38,976 --> 00:33:40,728
‫ואז אני מתחיל להתגעגע אליה.‬

349
00:33:42,646 --> 00:33:43,731
‫אני פוחד...‬

350
00:33:47,902 --> 00:33:50,237
‫שאשכח את כל הרגשות האלה.‬

351
00:33:51,113 --> 00:33:53,991
‫סה-וול, המשוגע שלנו.‬

352
00:33:54,617 --> 00:33:57,620
‫אתה מתבגר. אתה ממש מתבגר.‬

353
00:34:16,889 --> 00:34:17,723
‫בן...‬

354
00:34:18,724 --> 00:34:22,144
‫אני לא בוטח באף אחד, לא מאז שירדתי הנה.‬

355
00:34:22,144 --> 00:34:26,357
‫העולם חרב לפני עשרות שנים,‬
‫וגם פה אנשים משתגעים.‬

356
00:34:26,357 --> 00:34:28,901
‫ופחות מכולם אני בוטח בך.‬

357
00:34:31,946 --> 00:34:35,366
‫אתה אפילו לא יודע שהבן שלך גוסס.‬
‫אין פלא שאני משתגע.‬

358
00:34:49,213 --> 00:34:53,175
‫- יציאה 5‬
‫אפגוג'אונג -‬

359
00:35:10,484 --> 00:35:11,861
‫- אפגוג'אונג -‬

360
00:35:11,861 --> 00:35:16,866
‫בינתיים נראה שהכול בסדר.‬

361
00:35:18,033 --> 00:35:20,494
‫אבל בצד הזה, טוב...‬

362
00:35:24,915 --> 00:35:28,919
‫הם כל הזמן משתפרים, ואז מתדרדרים.‬

363
00:35:31,505 --> 00:35:34,800
‫אולי צריך עוד קצת זמן.‬

364
00:35:34,800 --> 00:35:36,468
‫אתה יכול להסתכל גם על זה?‬

365
00:35:44,727 --> 00:35:46,061
‫זה מאזור A.‬

366
00:35:46,061 --> 00:35:47,605
‫- אזור כללי 1-1 -‬

367
00:35:51,108 --> 00:35:53,569
‫מה? יש לך משהו להגיד?‬

368
00:35:55,362 --> 00:35:57,114
‫יון סה-וול פה, נכון?‬

369
00:35:58,616 --> 00:35:59,491
‫סה-וול?‬

370
00:36:06,498 --> 00:36:09,043
‫הוא קיבל כדור בעורף, ושרד.‬

371
00:36:10,169 --> 00:36:11,462
‫הקליע נהדף ממנו?‬

372
00:36:14,131 --> 00:36:15,549
‫הוא גם מחלים מהר מאוד.‬

373
00:36:17,635 --> 00:36:19,303
‫ידעת‬

374
00:36:20,179 --> 00:36:21,222
‫שהוא מוטנט?‬

375
00:36:24,225 --> 00:36:27,645
‫אבא שלו באמת עבד במכרה אוקסיאניום.‬

376
00:36:29,313 --> 00:36:31,565
‫הוא היה מוקף בחומר רדיואקטיבי.‬

377
00:36:32,233 --> 00:36:33,776
‫ילדי המכרות.‬

378
00:36:38,906 --> 00:36:41,617
‫כמעט מאה ילדי פליטים נעלמו בינתיים.‬

379
00:36:42,743 --> 00:36:45,579
‫ויש חטיפות גם באזורים הכלליים.‬

380
00:36:46,080 --> 00:36:47,498
‫כל החטופים הם מתבגרים,‬

381
00:36:48,415 --> 00:36:49,416
‫בערך בגיל של סה-וול.‬

382
00:36:50,251 --> 00:36:53,796
‫זה חשוב לך שהוא מוטנט?‬

383
00:37:07,351 --> 00:37:10,562
‫הוא במצב קשה. בגוף, בלב ובנפש.‬

384
00:37:11,397 --> 00:37:13,607
‫אתה לא יכול להשאיר אותו אצלי עוד קצת?‬

385
00:37:34,420 --> 00:37:36,714
‫- תיק רצח‬
‫אזור 5-7 -‬

386
00:37:38,340 --> 00:37:41,302
‫אמרת שאני עד,‬
‫אבל עכשיו אני מרגיש כמו חשוד.‬

387
00:37:41,302 --> 00:37:43,387
‫לעזור לפושעים ואז לדווח עליהם‬

388
00:37:43,387 --> 00:37:44,805
‫לא נשמע לי הגיוני.‬

389
00:37:48,976 --> 00:37:50,561
‫- הגישה סורבה -‬

390
00:37:50,561 --> 00:37:51,478
‫סמל לי.‬

391
00:37:53,105 --> 00:37:56,108
‫לפי הוראה ממשרד השר,‬
‫תיקי המקרים באזורים הכלליים‬

392
00:37:56,108 --> 00:37:57,776
‫כבר לא בתחום אחריותנו.‬

393
00:37:58,610 --> 00:38:00,195
‫בגללי?‬
‫-כן.‬

394
00:38:01,322 --> 00:38:04,575
‫יחסייך עם הקורבן צוינו בהודעה הרשמית.‬

395
00:38:08,078 --> 00:38:11,081
‫אבל אל תדאגי, הרווחנו המון זמן.‬

396
00:38:12,374 --> 00:38:13,250
‫מה זאת אומרת?‬

397
00:38:13,250 --> 00:38:16,920
‫הסמל לי הורה לנו‬
‫לגבות את כל המידע שיכולנו לגשת אליו.‬

398
00:38:17,504 --> 00:38:19,423
‫שמרתי את כל המידע על הרצח.‬

399
00:38:19,423 --> 00:38:21,091
‫מצאתי עשרה תיקי חטיפה.‬

400
00:38:21,675 --> 00:38:24,136
‫אני גיביתי את נתוני המסלולים של השליחים.‬

401
00:38:28,140 --> 00:38:29,224
‫תודה רבה לכולם.‬

402
00:38:29,933 --> 00:38:33,312
‫העיקר שתיתני לנו‬
‫חופשה ארוכה כשהתיק הזה ייגמר.‬

403
00:38:38,567 --> 00:38:40,486
‫חופשה?‬
‫-כן, חופשה.‬

404
00:38:53,999 --> 00:38:55,292
‫- 5-7‬
‫שליח -‬

405
00:38:56,460 --> 00:38:57,503
‫5-7.‬

406
00:38:58,629 --> 00:39:01,715
{\an8}‫- מסוף משלוחים -‬

407
00:39:42,631 --> 00:39:44,967
‫הוא לא היה בנקודת המפגש?‬

408
00:39:46,093 --> 00:39:47,302
‫לא, אדוני.‬

409
00:39:49,847 --> 00:39:51,265
‫- לוח בקרה‬
‫5-7 -‬

410
00:39:53,434 --> 00:39:54,435
‫אין לי ברירה.‬

411
00:39:55,018 --> 00:39:58,063
‫אדוני! אני אמצא דרך לגרום לו להבין.‬

412
00:39:58,063 --> 00:39:59,773
‫תן לו רק עוד הזדמנות אחת.‬

413
00:39:59,773 --> 00:40:00,899
‫מר או,‬

414
00:40:01,859 --> 00:40:03,819
‫אתה יודע למה אני עושה את זה בעצמי?‬

415
00:40:04,528 --> 00:40:06,029
‫כי זה חשוב.‬

416
00:40:06,029 --> 00:40:07,114
‫כן.‬

417
00:40:07,114 --> 00:40:10,492
‫כשאני נותן לאחרים לעשות את זה,‬
‫הם מבינים לא נכון.‬

418
00:40:10,492 --> 00:40:13,245
‫הם חושבים שלהם זה לא יקרה.‬

419
00:40:14,997 --> 00:40:15,956
‫אתה צודק.‬

420
00:40:18,333 --> 00:40:19,501
‫החטיפות.‬

421
00:40:20,335 --> 00:40:22,129
‫אתה המפתח, נכון?‬
‫-כן.‬

422
00:40:22,129 --> 00:40:23,881
‫מי הגברים המקועקעים האלה?‬

423
00:40:24,840 --> 00:40:26,091
‫הם מצ'אונמיונג?‬

424
00:40:27,301 --> 00:40:28,552
‫אני לא יודע.‬

425
00:40:28,552 --> 00:40:29,761
‫אני מצטער.‬

426
00:40:30,345 --> 00:40:32,598
‫לקחו אותם והרגו אותם בגללי ו...‬

427
00:40:35,017 --> 00:40:36,894
‫לקחו אותם? לאן?‬

428
00:40:37,478 --> 00:40:38,687
‫לא, לא משנה.‬

429
00:40:38,687 --> 00:40:39,605
‫אני לא יודע.‬

430
00:40:39,605 --> 00:40:42,065
‫הכול יהיה בסדר כשאמות. אני צריך למות.‬

431
00:40:42,065 --> 00:40:45,152
‫ספר לי כל מה שאתה יודע. לאן לקחו אותם?‬

432
00:40:47,237 --> 00:40:48,822
‫לניסויים בבני אדם...‬

433
00:40:51,033 --> 00:40:51,867
‫מה זה היה?‬

434
00:41:07,716 --> 00:41:09,593
‫- נפטר -‬

435
00:41:09,593 --> 00:41:11,011
‫חבל מאוד.‬

436
00:41:12,054 --> 00:41:12,888
‫לא, אדוני.‬

437
00:41:13,430 --> 00:41:16,683
‫היה חסר לו בורג. הוא היה נטל על המשפחה.‬

438
00:41:16,683 --> 00:41:17,601
‫או,‬

439
00:41:18,519 --> 00:41:21,188
‫שמעתי שהמטרה שנהרגה‬
‫הייתה אחות של רב-סרן במודיעין.‬

440
00:41:21,188 --> 00:41:22,314
‫כן, אדוני.‬

441
00:41:22,898 --> 00:41:25,984
‫אבא שלהן ניהל מכרה אוקסיאניום.‬

442
00:41:27,069 --> 00:41:29,029
‫גם הרב-סרן היא אחת מהמטרות שלנו?‬

443
00:41:29,029 --> 00:41:30,280
‫לא, אדוני.‬

444
00:41:30,280 --> 00:41:33,242
‫היא נולדה לפני שאבא שלה הוצב במכרה.‬

445
00:41:34,368 --> 00:41:35,994
‫התכוונתי לספר לך...‬

446
00:41:35,994 --> 00:41:36,954
‫-או ג'י-הוואן -‬

447
00:41:41,458 --> 00:41:42,376
‫מר או,‬

448
00:41:42,876 --> 00:41:45,128
‫בזמן האחרון גילית רשלנות.‬

449
00:41:47,756 --> 00:41:51,218
‫אני מצטער, אדוני! אני לא אטעה יותר לעולם.‬

450
00:41:52,886 --> 00:41:53,762
‫אדוני...‬

451
00:41:59,893 --> 00:42:01,228
‫אני מצטער...‬

452
00:42:01,812 --> 00:42:02,688
‫- עצור -‬

453
00:42:05,941 --> 00:42:07,234
‫מר או.‬

454
00:42:07,234 --> 00:42:08,485
‫כן, אדוני?‬

455
00:42:08,485 --> 00:42:11,488
‫אני מקווה שלעולם לא תשכח‬
‫איך אתה מרגיש ברגע זה.‬

456
00:42:13,782 --> 00:42:14,616
‫אני לא אשכח.‬

457
00:42:16,326 --> 00:42:17,494
‫יש עוד משהו.‬

458
00:42:17,494 --> 00:42:19,788
‫אנחנו צריכים שליח חדש שישמש כמפתח.‬

459
00:42:20,330 --> 00:42:21,915
‫נבחר אחד עכשיו?‬

460
00:42:26,336 --> 00:42:27,337
‫לא.‬

461
00:42:28,005 --> 00:42:29,840
‫אסור לחזור על אותה טעות.‬

462
00:42:31,341 --> 00:42:34,428
‫אני חושב שצריך אירוע שיסיח את דעת כולם,‬

463
00:42:34,428 --> 00:42:36,763
‫כדי שנוכל לבצע את התוכנית המקיפה שלנו.‬

464
00:42:36,763 --> 00:42:38,098
‫אירוע?‬

465
00:42:41,393 --> 00:42:43,312
‫מזמן לא הפקנו מופע.‬

466
00:43:02,998 --> 00:43:05,083
‫באיזה מקום הוא בדירוג?‬
‫-13.‬

467
00:43:06,209 --> 00:43:07,502
‫הוא סופג את המכות מצוין.‬

468
00:43:11,590 --> 00:43:13,550
‫ראית את ההודעה על 5-7?‬

469
00:43:15,385 --> 00:43:16,261
‫מה הודיעו?‬

470
00:43:17,387 --> 00:43:18,805
‫שהוא מת מעודף עבודה.‬

471
00:43:19,473 --> 00:43:22,726
‫כבר היו אנשים שציידים הרגו,‬
‫אבל מוות מרוב עבודה?‬

472
00:43:25,854 --> 00:43:27,189
‫מתי ימצאו לו מחליף?‬

473
00:43:27,773 --> 00:43:28,815
‫זה יכול לקחת זמן.‬

474
00:43:29,441 --> 00:43:31,735
‫הפעם יעשו את זה כמו שצריך, כנראה.‬

475
00:43:32,736 --> 00:43:33,570
‫"כמו שצריך"?‬

476
00:43:41,453 --> 00:43:42,496
‫יפה!‬

477
00:43:54,466 --> 00:43:57,052
‫הבעיטות של 4-1 באמת אדירות.‬

478
00:43:59,721 --> 00:44:00,555
‫5-8!‬

479
00:44:01,139 --> 00:44:02,182
‫בוא הנה, 5-8!‬

480
00:44:04,893 --> 00:44:05,894
‫אני?‬

481
00:44:05,894 --> 00:44:07,104
‫כן.‬
‫-כן.‬

482
00:45:18,884 --> 00:45:19,968
‫מה זה?‬

483
00:45:29,728 --> 00:45:30,729
‫קח.‬

484
00:45:37,944 --> 00:45:40,864
‫סוף סוף יש לך הזדמנות להגשים את החלום שלך.‬

485
00:46:02,427 --> 00:46:03,470
‫4-1.‬

486
00:46:03,470 --> 00:46:04,596
‫כן. דבר.‬

487
00:46:05,931 --> 00:46:07,516
‫ניפגש הלילה.‬
‫-בסדר.‬

488
00:46:08,266 --> 00:46:09,601
‫תכבה את הסיגריה.‬

489
00:46:15,899 --> 00:46:17,317
‫מה יש לנו פה?‬

490
00:46:34,376 --> 00:46:36,253
‫דרך מרעננת להיכנס לתמונה.‬

491
00:49:22,836 --> 00:49:27,841
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬