1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:11,400 --> 00:00:14,840
‫שוטרים גרמנים במזרח הכבוש ב-1942.‬

4
00:00:17,520 --> 00:00:21,480
‫הם כאן כדי לאכוף‬
‫את השלטון הגרמני בטריטוריות הכבושות.‬

5
00:00:31,360 --> 00:00:34,080
‫הם ממלאים בדקדקנות את הפקודות שניתנו להם.‬

6
00:00:40,400 --> 00:00:42,240
‫יש להם משימה מיוחדת.‬

7
00:00:45,320 --> 00:00:48,760
‫לירות, במאות ואלפי יהודים.‬

8
00:00:50,440 --> 00:00:52,120
‫מטווח אפס.‬

9
00:00:52,960 --> 00:00:56,640
{\an8}‫היסטוריונים ומומחים אחרים‬
‫ביצעו מחקרים מקיפים‬

10
00:00:56,640 --> 00:00:59,040
{\an8}‫על אותם גברים שלחצו על ההדק.‬

11
00:00:59,040 --> 00:01:02,840
{\an8}‫הם רוצים לדעת‬
‫איך טבח המוני כזה יכול לקרות.‬

12
00:01:03,520 --> 00:01:05,280
‫והם מגלים תגלית מדהימה.‬

13
00:01:07,720 --> 00:01:09,920
{\an8}‫האנשים האלה לא היו חייבים להרוג.‬

14
00:01:10,440 --> 00:01:12,600
{\an8}‫הם לא היו חייבים לציית לפקודה.‬

15
00:01:15,440 --> 00:01:18,240
‫אם היה לך אומץ לומר, "אני לא יכול לירות",‬

16
00:01:18,760 --> 00:01:20,640
‫אולי נחשבת לפחדן,‬

17
00:01:20,640 --> 00:01:23,600
‫אולי קיבלת נזיפה בתיק שלך,‬

18
00:01:23,600 --> 00:01:26,400
‫אבל לא נענשת בשום דרך חמורה.‬

19
00:01:27,960 --> 00:01:33,160
‫עשרים שנה אחרי המלחמה, נערך משפט בגין‬
‫הרציחות שבוצעו בידי יחידת משטרת המבורג.‬

20
00:01:33,960 --> 00:01:35,680
‫אז מה היה המניע שלהם?‬

21
00:01:36,480 --> 00:01:37,880
‫למה הם ירו?‬

22
00:01:39,640 --> 00:01:44,240
‫הם לא מוציאים להורג‬
‫שמונעים אידאולוגית ושפועלים מרצונם החופשי.‬

23
00:01:44,240 --> 00:01:46,840
‫הם לא רוצחים מיומנים.‬

24
00:01:46,840 --> 00:01:51,440
‫הם אנשים עם משרות אזרחיות,‬
‫כמו נהגי מוניות או שרברבים.‬

25
00:01:51,440 --> 00:01:55,960
‫מכל הבחינות, הם היו אנשים רגילים לחלוטין.‬

26
00:02:00,920 --> 00:02:07,920
‫- אנשים מן השורה -‬

27
00:02:13,240 --> 00:02:16,280
{\an8}‫המבורג, בקיץ 1942,‬

28
00:02:16,800 --> 00:02:19,200
{\an8}‫שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה.‬

29
00:02:20,160 --> 00:02:23,640
{\an8}‫המשטר מגייס אנשים למשימה מיוחדת.‬

30
00:02:27,800 --> 00:02:32,120
‫ב-1942, אתה באמת נמצא‬
‫בתחתית מאגר כוח העבודה‬

31
00:02:32,120 --> 00:02:34,720
{\an8}‫בגלל האבדות, כמובן,‬

32
00:02:34,720 --> 00:02:36,840
{\an8}‫שהצבא סופג ברוסיה,‬

33
00:02:36,840 --> 00:02:39,720
{\an8}‫וכמות כוח האדם ההולכת וגדלה שהם צריכים‬

34
00:02:39,720 --> 00:02:43,600
{\an8}‫כדי להחזיק באימפריה הגרמנית ההולכת וגדלה.‬

35
00:02:47,080 --> 00:02:49,480
‫הם רוצים כל אדם שיוכלו להשיג‬

36
00:02:49,480 --> 00:02:52,120
‫רק כדי למלא את המחסור בכוח אדם.‬

37
00:02:52,720 --> 00:02:57,000
‫בני משפחה מבוגרים‬
‫שכבר לא מתאימים לוורמאכט הגרמני,‬

38
00:02:57,000 --> 00:03:00,760
‫גם כן מגויסים. רבים אינם אוהדי נאצים,‬

39
00:03:00,760 --> 00:03:03,960
‫ואינם עוינים במיוחד כלפי יהודים.‬

40
00:03:03,960 --> 00:03:08,400
‫למעשה, הם באים‬
‫מרקע סוציאל-דמוקרטי היסטורי.‬

41
00:03:08,400 --> 00:03:12,120
‫היו ביניהם אופים ובעלי מלאכה‬

42
00:03:12,120 --> 00:03:17,720
‫נגרים, סוחרים ועובדי משרד.‬

43
00:03:18,360 --> 00:03:24,680
{\an8}‫אותו גדוד משטרה בעצם שיקף‬
‫את אוכלוסיית העובדים הממוצעת של המבורג.‬

44
00:03:24,680 --> 00:03:25,960
{\an8}‫- סטפן קול‬
‫סוציולוג -‬

45
00:03:26,560 --> 00:03:29,280
‫הם מגויסים כשוטרי מילואים.‬

46
00:03:29,960 --> 00:03:33,720
‫למעשה, האימונים שלהם,‬
‫כמעט ולא נותנים להם מספיק זמן‬

47
00:03:33,720 --> 00:03:35,880
‫כדי להתכונן לקראת מה שמצפה להם.‬

48
00:03:38,280 --> 00:03:41,160
‫ב-21 ביוני, 1942,‬

49
00:03:42,080 --> 00:03:45,760
‫הם נפרדים ממשפחותיהם ועוזבים את בתיהם.‬

50
00:04:00,240 --> 00:04:05,160
‫הם קיבלו תיאור מופשט למדי של המשימה שלהם,‬

51
00:04:05,160 --> 00:04:09,040
‫שהייתה מורכבת מאבטחת אזורי הכיבוש הגרמני.‬

52
00:04:09,040 --> 00:04:11,040
‫הם נלקחים לפולין.‬

53
00:04:11,040 --> 00:04:14,800
‫ב-25 ביוני, גדוד 101 של משטרת המילואים‬

54
00:04:14,800 --> 00:04:18,520
‫מגיע לחלק הדרומי של מחוז לובלין.‬

55
00:04:25,240 --> 00:04:27,240
‫אנחנו יודעים שלא נעשתה הכנה.‬

56
00:04:27,240 --> 00:04:29,880
‫הם לא ידעו שהם יעשו זאת כשהם נשלחו לפולין.‬

57
00:04:29,880 --> 00:04:32,440
‫המפקדים לא ידעו. טראפ לא באמת...‬

58
00:04:32,440 --> 00:04:36,320
‫רב סרן טראפ לא ידע‬
‫מה הוא הולך לעשות עד יום לפני כן.‬

59
00:04:38,320 --> 00:04:41,320
‫זה ה-13 ביולי, 1942,‬

60
00:04:41,320 --> 00:04:44,520
‫והגדוד צריך להתייצב מוקדם בבוקר.‬

61
00:04:48,920 --> 00:04:51,400
{\an8}‫- צוות, 500 איש -‬
‫- טראפ, וילהלם (רב סרן) -‬

62
00:04:51,400 --> 00:04:57,920
{\an8}‫רב סרן טראפ, שמעביר את הפקודה,‬
‫הוא גבר מבוגר שמאוד פופולרי בקרב אנשיו‬

63
00:04:57,920 --> 00:05:02,800
{\an8}‫כי הוא לא המפקד הסמכותי הטיפוסי.‬

64
00:05:02,800 --> 00:05:04,560
{\an8}‫- הראלד ולצר‬
‫פסיכולוג חברתי -‬

65
00:05:04,560 --> 00:05:06,760
‫האנשים קוראים לו "פאפא" טראפ.‬

66
00:05:06,760 --> 00:05:10,280
‫זה מעיד על סוג מערכת יחסים שיש להם.‬

67
00:05:10,280 --> 00:05:16,080
‫רב סרן טראפ עומד מול הגדוד ואומר,‬

68
00:05:16,640 --> 00:05:20,320
‫"יש לי פקודה נוראה לתת לכם היום."‬

69
00:05:26,000 --> 00:05:29,840
‫קולו נחנק, דמעות זולגות על לחייו.‬

70
00:05:29,840 --> 00:05:34,040
‫הוא פיזית...‬
‫הוא נאבק באופן גלוי לשלוט בעצמו פיזית.‬

71
00:05:34,040 --> 00:05:37,120
‫זה היה בשבילו דבר נורא וקשה מאוד לעשות,‬

72
00:05:37,120 --> 00:05:40,720
‫להסביר לאנשיו מה הוא עומד לבקש מהם לעשות.‬

73
00:05:42,040 --> 00:05:48,400
‫הם אמורים לירות‬
‫ב-1,500 גברים, נשים, וילדים יהודים.‬

74
00:05:55,320 --> 00:05:57,480
‫ואז הוא הציע את ההצעה הזאת.‬

75
00:05:57,480 --> 00:06:00,880
‫"אם מישהו מהפקודים‬
‫מרגיש שהוא לא מסוגל לעשות את זה,‬

76
00:06:00,880 --> 00:06:04,000
‫"הוא יכול לפרוש, ולא יצטרך לקחת בזה חלק."‬

77
00:06:07,320 --> 00:06:13,440
‫להגיד לאנשים לפרוש אם הם לא רוצים להשתתף‬

78
00:06:13,440 --> 00:06:15,640
‫מחייב אותם לנקוט פעולה.‬

79
00:06:15,640 --> 00:06:18,960
‫אבל כשאנחנו עומדים בפני החלטה‬

80
00:06:18,960 --> 00:06:22,840
‫ואנחנו לא יודעים בדיוק‬
‫מה הדבר הנכון לעשות,‬

81
00:06:22,840 --> 00:06:25,520
‫אנחנו בדרך כלל לא עושים כלום.‬

82
00:06:38,400 --> 00:06:40,080
‫אדם אחד אכן יוצא.‬

83
00:06:42,080 --> 00:06:44,400
‫קפטן הפלוגה שלו, שנבוך מאוד‬

84
00:06:44,400 --> 00:06:47,280
‫שאחד מאנשיו יהיה "הפחדן" הראשון‬

85
00:06:47,960 --> 00:06:51,120
‫שלא ישתתף, מתחיל לצעוק עליו.‬

86
00:06:51,720 --> 00:06:54,480
‫וטראפ עוצר אותו, לוקח את האיש תחת חסותו.‬

87
00:06:55,840 --> 00:06:58,280
‫ואז כתריסר אנשים הולכים בעקבותיו.‬

88
00:07:11,760 --> 00:07:14,480
‫עמוד דום! משוחררים.‬

89
00:07:15,600 --> 00:07:21,480
‫מנקודת מבט היסטורית, זה מצב מעניין מאוד‬

90
00:07:21,480 --> 00:07:25,240
‫כי הפקודות מתועדות‬

91
00:07:25,240 --> 00:07:31,360
‫וזה ברור מהאופן שבו הפקודות ניתנו‬
‫שהאנשים לא היו חייבים להרוג.‬

92
00:07:31,360 --> 00:07:34,600
‫חלק מהנרטיב שלאחר המלחמה‬
‫היה שאתם חייבים לקחת חלק,‬

93
00:07:34,600 --> 00:07:37,920
‫אחרת היו יורים בכם.‬

94
00:07:37,920 --> 00:07:42,520
‫כאן אפשר להראות בבירור שזה לא היה המקרה.‬

95
00:07:42,520 --> 00:07:43,840
‫הם יכלו להחליט.‬

96
00:07:46,400 --> 00:07:49,840
‫זה כנראה היה נכון לגבי כל יחידות ההרג.‬

97
00:07:50,440 --> 00:07:53,200
‫עד היום לא נמצא אפילו מקרה אחד‬

98
00:07:53,200 --> 00:07:58,960
‫שבו חייו של פקוד היו בסכנה‬
‫אם הוא סירב לירות באזרחים לא חמושים.‬

99
00:08:03,360 --> 00:08:09,040
‫הכול מתחיל בספטמבר 1939.‬
‫הוורמאכט הגרמני פולש לפולין.‬

100
00:08:09,640 --> 00:08:12,400
‫בתוך כמה שבועות, המדינה מובסת.‬

101
00:08:13,920 --> 00:08:19,120
‫מיליוני פולנים נופלים בשבי הגרמנים‬
‫ועכשיו הם צריכים להיות תחת שמירה.‬

102
00:08:19,120 --> 00:08:22,960
‫לשם כך, המשטר זקוק לכוחות ביטחון.‬

103
00:08:24,600 --> 00:08:28,360
‫ברייך הגרמני, עשרות אלפי גברים מתגייסים‬

104
00:08:28,360 --> 00:08:31,720
‫כדי להיות שוטרים בטריטוריות הכבושות.‬

105
00:08:32,240 --> 00:08:35,640
‫הם מקווים להימנע משירות צבאי בחזית.‬

106
00:08:36,160 --> 00:08:41,080
‫עם כל כך הרבה מועמדים,‬
‫למשטר יש את המותרות להיות בררני מאוד.‬

107
00:08:42,160 --> 00:08:47,040
‫כ-160 אלף גברים הגישו בקשה להתנדב למשטרה,‬

108
00:08:47,040 --> 00:08:49,720
{\an8}‫ואפשר היה לקבל רק בין 26 ל-30 אלף.‬

109
00:08:49,720 --> 00:08:51,120
{\an8}‫- סטפן קלמפ‬
‫היסטוריון -‬

110
00:08:51,120 --> 00:08:56,360
{\an8}‫הם עברו אימונים במשך שישה חודשים,‬
‫ובעיקר, קיבלו הכשרה אידאולוגית,‬

111
00:08:56,360 --> 00:09:01,200
‫מה שהבהיר להם היטב מה היה מצופה מהם.‬

112
00:09:01,200 --> 00:09:06,680
‫נאמר להם שבתור הגזע העליון,‬

113
00:09:06,680 --> 00:09:11,680
‫הם צריכים להבטיח שהמדיניות‬
‫הנציונל-סוציאליסטית נקבעת ומיושמת‬

114
00:09:11,680 --> 00:09:12,880
‫בטריטוריות הכבושות.‬

115
00:09:13,400 --> 00:09:17,360
‫אחרי האימונים שלהם הם מגלים‬
‫את המשמעות האמיתית של זה.‬

116
00:09:18,880 --> 00:09:21,000
‫התפקיד שלהם הוא לעזור ליישם‬

117
00:09:21,000 --> 00:09:24,880
‫את המדיניות הנאצית האכזרית‬
‫בטריטוריות הכבושות.‬

118
00:09:25,400 --> 00:09:30,560
‫וזו הסיבה שהמשטר‬
‫בחר אנשים שמזדהים עם הרעיון הנאצי.‬

119
00:09:32,120 --> 00:09:36,080
‫מקובצים לגדודי משטרה, הם נשלחים לפולין.‬

120
00:09:37,600 --> 00:09:42,240
‫שם הם ידכאו, ירדפו וירצחו אזרחים,‬

121
00:09:42,240 --> 00:09:44,600
‫בפרט יהודים.‬

122
00:09:48,120 --> 00:09:52,800
‫כבר באוקטובר או בנובמבר 1939,‬

123
00:09:52,800 --> 00:09:55,960
‫היחידות האלה החלו לירות באזרחים.‬

124
00:09:55,960 --> 00:10:01,040
‫לוחמי התנגדות פולנים, אנשי דת,‬
‫אינטלקטואלים, אפילו יהודים,‬

125
00:10:01,600 --> 00:10:04,880
‫לגרש אנשים מביתם, להגלות אותם.‬

126
00:10:04,880 --> 00:10:09,920
‫בסך הכול, אפשר לומר שהיחידות האלה‬

127
00:10:09,920 --> 00:10:14,480
‫מימשו את מדיניות‬
‫ההשמדה הנציונל-סוציאליסטית.‬

128
00:10:15,800 --> 00:10:19,720
‫רק שנתיים לאחר מכן,‬
‫המתקפה על ברית המועצות.‬

129
00:10:19,720 --> 00:10:22,720
‫זו מלחמת כיבוש והשמדה.‬

130
00:10:23,360 --> 00:10:25,480
‫לפי התוכניות של גרמניה,‬

131
00:10:25,480 --> 00:10:29,880
‫שלושים מיליון סובייטים‬
‫צריכים למות כדי לפנות מקום לחיות.‬

132
00:10:34,360 --> 00:10:39,280
‫יחידות הריגה ניידות,‬
‫המורכבות ממשטרה וכוחות משימה של האס-אס,‬

133
00:10:39,280 --> 00:10:43,960
‫שנקראים "איינזצגרופן",‬
‫מגבות את הכוחות בקרב.‬

134
00:10:43,960 --> 00:10:50,760
‫ב-27 ביוני 1941,‬
‫גדוד המשטרה 309 נכנס לביאליסטוק.‬

135
00:10:50,760 --> 00:10:52,880
‫האנשים המתוכנתים אידאולוגית‬

136
00:10:52,880 --> 00:10:57,200
‫נועלים 800 יהודים‬
‫בבית הכנסת ומבעירים אותו.‬

137
00:10:58,000 --> 00:11:00,000
‫ואז הם הורגים עוד.‬

138
00:11:01,480 --> 00:11:06,400
‫למחרת, השוטרים זוכים לכבוד על כך‬
‫שהם "אבטחו" את העיר, כפי שהם מכנים זאת.‬

139
00:11:09,880 --> 00:11:13,720
‫בסך הכול, 18,000 גברים מתקדמים‬
‫מאחורי קו החזית אל הכפרים והעיירות,‬

140
00:11:13,720 --> 00:11:17,640
‫- פולין הכבושה בידי הנאצים, 1941 -‬
‫- פולין הכבושה על ידי ברית המועצות, 1941 -‬

141
00:11:17,640 --> 00:11:23,200
‫שם בעיקר צעירים שטופי מוח חמושים יורים‬
‫בכל הגברים, הנשים והילדים היהודים למוות.‬

142
00:11:23,200 --> 00:11:28,320
‫עכשיו השואה מתחילה,‬
‫הרצח ההמוני השיטתי של היהודים.‬

143
00:11:29,320 --> 00:11:32,080
‫רבים מהיורים חווים טראומה מההרג,‬

144
00:11:32,680 --> 00:11:35,000
‫- פולין הכבושה בידי הנאצים, 1941-1942 -‬

145
00:11:35,000 --> 00:11:39,120
‫זאת אחת הסיבות לכך שמחנות השמדה גדולים,‬
‫כמו אושוויץ, צצים בסוף 1941.‬

146
00:11:39,120 --> 00:11:42,200
{\an8}‫- אושוויץ, חלמנו, מיידנק,‬
‫בלז'ץ, טרבלינקה, סוביבור -‬

147
00:11:42,200 --> 00:11:47,800
{\an8}‫צריך להפוך את תהליך הרצח ההמוני‬
‫ליעיל יותר ועדין יותר על המבצעים.‬

148
00:11:47,800 --> 00:11:50,000
{\an8}‫אם ננסה להבין‬

149
00:11:50,000 --> 00:11:54,600
{\an8}‫הפרופורציות של קורבנות השואה‬

150
00:11:54,600 --> 00:11:57,400
{\an8}‫מבחינת האופן שבו הם נספו,‬

151
00:11:57,400 --> 00:12:00,040
{\an8}‫ההערכה הטובה ביותר היא לדעתי‬

152
00:12:00,040 --> 00:12:04,800
‫שבערך חצי, קרוב לשלושה מיליון,‬
‫מתו במחנות המוות, בתאי הגזים.‬

153
00:12:05,800 --> 00:12:10,800
‫שקרוב למיליון מתו,‬
‫במה שאני מכנה, תנאי כליאה.‬

154
00:12:10,800 --> 00:12:15,240
‫רעב ומגפות בגטאות,‬
‫צעדות המוות בסוף המלחמה.‬

155
00:12:15,240 --> 00:12:20,600
‫כלומר שיותר משני מיליון‬
‫מתו בידי כיתות יורים,‬

156
00:12:20,600 --> 00:12:22,480
‫מתו בהוצאות להורג ההמוניות האלה.‬

157
00:12:24,320 --> 00:12:28,600
‫יותר משני מיליון אנשים נרצחו,‬
‫פנים אל פנים עם הרוצחים שלהם.‬

158
00:12:29,440 --> 00:12:34,440
‫עובדה לא ידועה אפילו היום,‬
‫היא "השואה הנשכחת".‬

159
00:12:36,120 --> 00:12:39,160
‫לייפאיה, קיץ 1941,‬

160
00:12:40,040 --> 00:12:43,240
‫באזור הפעילות של איינזצגרופה A.‬

161
00:12:43,760 --> 00:12:46,120
‫זה הסרט היחיד שהתגלה‬

162
00:12:46,120 --> 00:12:49,200
‫שמראה ירי של יהודים בחזית המזרחית.‬

163
00:12:50,560 --> 00:12:52,720
‫באופן רשמי, אסור לצלם,‬

164
00:12:53,200 --> 00:12:56,160
‫כי ההרג אמור להישאר סוד.‬

165
00:13:01,640 --> 00:13:03,360
‫הם עשו רק שתי טעויות.‬

166
00:13:03,360 --> 00:13:06,480
{\an8}‫אחת, הם שמרו תיעוד של הכול.‬

167
00:13:06,480 --> 00:13:08,360
{\an8}‫- בנג'מין פרנץ‬
‫עורך דין ארה"ב -‬

168
00:13:08,360 --> 00:13:09,840
{\an8}‫והוא נשלח לברלין,‬

169
00:13:09,840 --> 00:13:14,520
{\an8}‫שם אוחד עם שאר התיעודים‬
‫מהפלוגות האחרות C ,B ו-D.‬

170
00:13:15,200 --> 00:13:20,520
‫וזה נתן תמונה מקיפה‬
‫של את מי הם הרגו באילו ערים,‬

171
00:13:20,520 --> 00:13:23,920
‫באיזו עיר, באיזו יחידה, באיזו שעה.‬

172
00:13:24,440 --> 00:13:28,160
‫זו הייתה הטעות הראשונה, לשמור את התיעוד.‬
‫השנייה היא שמצאתי אותם.‬

173
00:13:28,960 --> 00:13:30,640
‫נירנברג אחרי המלחמה.‬

174
00:13:31,160 --> 00:13:34,080
‫מה שנקרא "רייך אלף השנים" טמון בחורבות.‬

175
00:13:35,560 --> 00:13:39,240
‫בעיר שבה הנאצים פעם ערכו‬
‫את עצרות המפלגה הנאצית שלהם,‬

176
00:13:39,240 --> 00:13:42,400
‫בעלות הברית רוצות‬
‫להעמיד לדין פשעים גרמנים.‬

177
00:13:44,400 --> 00:13:49,040
‫בארמון הצדק של נירנברג,‬
‫פושעי המלחמה העיקריים עומדים למשפט.‬

178
00:13:51,520 --> 00:13:55,880
‫הם הורו על הפשעים וייתבעו בהתאם.‬

179
00:13:55,880 --> 00:13:58,560
‫אבל מי ביצע את הרציחות?‬

180
00:13:58,560 --> 00:14:02,120
‫עורך הדין בן ה-27, בנג'מין פרנץ,‬

181
00:14:02,640 --> 00:14:06,920
‫קיבל את המשימה לברר זאת ויצא לחפש רמזים.‬

182
00:14:07,640 --> 00:14:13,360
‫בתחילת 1947, צוות החקירה‬
‫שלו מצא ממצא משמעותי.‬

183
00:14:13,360 --> 00:14:16,320
‫יום אחד, אחד החוקרים שלי הגיע.‬

184
00:14:16,320 --> 00:14:18,360
‫והוא אמר, "תראה מה מצאתי."‬

185
00:14:18,360 --> 00:14:20,920
‫והוא נתן לי כמה מסמכים...‬

186
00:14:25,440 --> 00:14:28,360
‫אלה רשימות מוות מיחידות ההרג הניידות,‬

187
00:14:28,360 --> 00:14:30,560
‫האס-אס איינזצגרופן.‬

188
00:14:31,400 --> 00:14:34,920
‫הרצח של מאות אלפי אנשים תועד‬

189
00:14:34,920 --> 00:14:37,360
‫כתיעוד של הישגים.‬

190
00:14:40,800 --> 00:14:43,080
‫לקחתי מכונת חישוב קטנה‬

191
00:14:43,080 --> 00:14:46,320
‫והתחלתי לסכום את הדוחות של איינזצגרופה A‬

192
00:14:46,320 --> 00:14:50,560
‫עשרת אלפים הרוגים כאן. 15,000 הרוגים כאן.‬
‫עשרים אלף הרוגים כאן.‬

193
00:14:50,560 --> 00:14:52,760
‫והתחלתי לסכום אותם.‬

194
00:14:52,760 --> 00:14:56,480
‫כשהגעתי ליותר ממיליון, אמרתי, "זה מספיק".‬

195
00:14:57,600 --> 00:15:01,480
‫פרנץ רוצה להעמיד‬
‫את אנשי האס-אס האחראים למשפט.‬

196
00:15:02,000 --> 00:15:03,920
‫אבל הממונה עליו מסרב.‬

197
00:15:04,480 --> 00:15:06,800
‫אין להם את התקציב או הזמן.‬

198
00:15:08,120 --> 00:15:12,680
‫התרגזתי קצת ואמרתי,‬
‫"אתה לא יכול לשחרר אותם!‬

199
00:15:12,680 --> 00:15:17,120
‫"יש לי מיליון רציחות ביד,‬
‫אתה לא יכול לשחרר אותם!"‬

200
00:15:17,760 --> 00:15:20,680
‫אז הוא אמר, "אתה יכול‬
‫לעשות זאת בנוסף לעבודה שלך?"‬

201
00:15:20,680 --> 00:15:23,600
‫אמרתי, "בוודאי."‬
‫הוא אמר, "בסדר. קיבלת את זה."‬

202
00:15:24,360 --> 00:15:29,440
‫וכך קרה שלמקרה הראשון שלי כעורך דין,‬

203
00:15:29,440 --> 00:15:31,600
‫הפכתי לתובע הראשי‬

204
00:15:31,600 --> 00:15:34,120
‫במשפט הרצח הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.‬

205
00:15:36,240 --> 00:15:40,360
{\an8}‫נקמה היא לא המטרה שלנו,‬
‫וגם איננו מבקשים רק גמול צודק.‬

206
00:15:40,360 --> 00:15:42,120
{\an8}‫- בנג'מין פרנץ‬
‫נירנברג 1947 -‬

207
00:15:43,000 --> 00:15:47,960
‫אנו מבקשים מבית המשפט הזה‬
‫לאשר באמצעות תביעת עונשין בינלאומית,‬

208
00:15:49,000 --> 00:15:52,760
‫את זכותו של האדם לחיות בשלום ובכבוד.‬

209
00:15:53,360 --> 00:15:57,800
‫הנאשמים הם 24 אנשי אס-אס מהאיינזצגרופן.‬

210
00:15:57,800 --> 00:16:00,640
‫כולם הובילו יחידות הרג ניידות.‬

211
00:16:02,680 --> 00:16:07,360
‫הם לא מתאימים‬
‫לדימוי ההוליוודי של פושע נאצי.‬

212
00:16:07,360 --> 00:16:12,760
{\an8}‫הדימוי הזה הוא של חייל‬
‫לא אינטליגנטי במיוחד,‬

213
00:16:12,760 --> 00:16:17,080
{\an8}‫ושאכפת לו רק להרוג כמה שיותר אנשים.‬

214
00:16:17,600 --> 00:16:21,480
‫אבל המציאות ההיסטורית היא שהם לא היו כאלה.‬

215
00:16:21,480 --> 00:16:27,080
‫לחלק ממנהיגי האיינזצגרופן‬
‫היה שני דוקטורטים.‬

216
00:16:27,080 --> 00:16:33,440
‫הם בעיקר אנשים ממעמד הביניים,‬
‫משכילים, באמת אנשים חכמים‬

217
00:16:33,440 --> 00:16:39,080
‫שיכולים לנהל שיחה על מוצרט או בטהובן.‬

218
00:16:39,800 --> 00:16:42,240
‫נתחיל עם הנאשם אולנדורף.‬

219
00:16:42,240 --> 00:16:45,280
‫אחד מהם הוא אוטו אולנדורף,‬

220
00:16:45,280 --> 00:16:48,680
‫זה שעמד בראש יחידת האיינזצגרופה D.‬

221
00:16:49,400 --> 00:16:55,200
‫הוא נתן פקודות ל-600 גברים‬
‫שרצחו 90,000 איש בשנה אחת.‬

222
00:16:56,160 --> 00:17:00,000
‫אולנדורף עשה עליי רושם טוב.‬

223
00:17:00,680 --> 00:17:03,280
{\an8}‫ידעתי שהוא אב לחמישה ילדים.‬

224
00:17:03,280 --> 00:17:06,080
{\an8}‫- בנג'מין פרנץ‬
‫התובע הראשי במשפט האיינזצגרופן -‬

225
00:17:06,080 --> 00:17:07,240
{\an8}‫הוא היה כן.‬

226
00:17:08,080 --> 00:17:10,440
‫הוא הציג דמות טובה.‬

227
00:17:10,440 --> 00:17:13,080
‫הוא היה נאה. הוא היה רהוט.‬

228
00:17:13,560 --> 00:17:16,040
{\an8}‫היה לו ביטחון עצמי‬
‫ואנשים ראו בכך דבר מושך.‬

229
00:17:16,040 --> 00:17:17,600
{\an8}‫- הילארי ארל‬
‫ההיסטוריונית -‬

230
00:17:18,920 --> 00:17:24,720
‫אני חושבת שהעולם ציפה שהאדם הזה‬

231
00:17:24,720 --> 00:17:27,200
‫שהיה אחראי על...‬

232
00:17:28,240 --> 00:17:31,600
‫אחראי על יחידת הרג ניידת יהיה משהו שונה.‬

233
00:17:31,600 --> 00:17:38,560
‫הם ציפו שהוא יהיה מכוער,‬
‫זקן, מטורף, פתולוגי, סדיסטי,‬

234
00:17:38,560 --> 00:17:41,960
‫אולי טיפש, טיפוס חריג כלשהו.‬

235
00:17:41,960 --> 00:17:45,040
‫אבל הוא היה אדם בעל כישרונות.‬
‫השופט חיבב אותו.‬

236
00:17:45,560 --> 00:17:48,840
‫השופט אמר, "אני מחבב‬
‫את הבחור הזה. הוא נראה נחמד.‬

237
00:17:48,840 --> 00:17:51,280
‫"אבל הוא הרג אנשים. אני לא מבין את זה."‬

238
00:17:54,000 --> 00:17:57,240
‫אולנדורף מפתיע את בית המשפט בפתיחות שלו.‬

239
00:17:57,240 --> 00:17:59,640
‫השופט מודה לו כמה פעמים‬

240
00:17:59,640 --> 00:18:02,520
‫על ההצהרות שהוא כבר נתן לבעלות הברית‬

241
00:18:02,520 --> 00:18:05,320
‫במהלך חקירה ב-1946.‬

242
00:18:06,640 --> 00:18:10,360
‫באיזה אופן הם הועברו למקום ההוצאה להורג?‬

243
00:18:12,080 --> 00:18:15,200
‫הם הוסעו לשם במשאיות.‬

244
00:18:15,200 --> 00:18:18,800
‫תמיד כמה שרק ניתן‬
‫להוציא להורג באופן מיידי.‬

245
00:18:20,920 --> 00:18:22,720
‫זה היה רעיון שלך?‬

246
00:18:23,680 --> 00:18:24,560
‫כן.‬

247
00:18:26,200 --> 00:18:29,200
‫באילו תנוחות נורו הקורבנות?‬

248
00:18:31,520 --> 00:18:33,600
‫עמידה או כריעה.‬

249
00:18:37,800 --> 00:18:41,840
‫בדיוק כפי שהיה ב-13 ביולי, 1942,‬

250
00:18:42,360 --> 00:18:48,480
‫גדוד 101 של משטרת המילואים של המבורג‬
‫נמצא בדרכו להוצאה להורג הראשונה.‬

251
00:18:49,560 --> 00:18:52,480
‫השוטרים לא מוכנים למה שמחכה להם.‬

252
00:18:53,640 --> 00:18:57,680
‫הם בהחלט לא קיבלו הוראות‬
‫כיצד לבצע טבח על ידי כיתת יורים.‬

253
00:18:58,400 --> 00:19:00,640
‫בפעם הראשונה הכול מאולתר.‬

254
00:19:02,240 --> 00:19:04,960
‫הם נלקחו ליער.‬

255
00:19:04,960 --> 00:19:11,080
‫ואז השוטרים הובילו אותם‬
‫לתוך היער בזה אחר זה,‬

256
00:19:11,080 --> 00:19:13,640
‫חלקן נשים, חלקם ילדים.‬

257
00:19:21,800 --> 00:19:24,600
‫אז במקום להפוך‬
‫את ההוצאה להורג למשהו לא אישי,‬

258
00:19:25,080 --> 00:19:28,320
‫ובמקום לשמור מרחק בין הרוצח לקורבן,‬

259
00:19:28,320 --> 00:19:33,200
‫כאן יש לכם הזדהות אישית‬
‫עם האדם אותו אתם עומדים להרוג,‬

260
00:19:33,200 --> 00:19:35,600
‫ואתם הורגים את האדם הזה מטווח אפס.‬

261
00:19:40,000 --> 00:19:45,520
‫כמה מהשוטרים דיווחו שהם מנהלים‬
‫שיחות בזמן שהם הובילו אותם לתוך היער.‬

262
00:19:46,040 --> 00:19:50,880
‫חלקם, למעשה, היו יהודים גרמנים‬
‫שעזבו את גרמניה קודם לכן.‬

263
00:19:51,720 --> 00:19:55,920
‫באחת מהמשפחות היה יהודי‬
‫שהיה הבעלים של הקינו, בית הקולנוע בהמבורג,‬

264
00:19:55,920 --> 00:19:58,320
‫לשם האיש הזה הלך כדי לצפות בסרטים.‬

265
00:19:58,320 --> 00:20:02,680
‫והוא גילה שהוא עומד להרוג‬
‫את בעל הקולנוע שבו הוא נהג לצפות בסרטים.‬

266
00:20:05,480 --> 00:20:10,240
‫ומיותר לומר שהמחיר הפסיכולוגי‬
‫שזה גבה היה גדול מאוד.‬

267
00:20:10,240 --> 00:20:15,760
‫הקורבנות חששו לחייהם‬
‫וידעו שהמוות נמצא במרחק רגעים ספורים.‬

268
00:20:15,760 --> 00:20:19,480
‫השוטרים חוו משבר רגשי‬

269
00:20:19,480 --> 00:20:23,440
‫כי הם ידעו שהם‬
‫עומדים להרוג מישהו מטווח אפס.‬

270
00:20:45,520 --> 00:20:49,480
‫אז, זו חוויה מבעיתה מאוד.‬

271
00:20:49,480 --> 00:20:51,960
‫חלק מהחיילים התחילו להרגיש לא טוב,‬

272
00:20:51,960 --> 00:20:54,720
‫כי הם היו מכוסים בחלקי מוח ודם.‬

273
00:20:56,240 --> 00:21:00,240
‫הם מקיאים, הם מתייאשים,‬
‫הם לא יכולים להמשיך.‬

274
00:21:05,120 --> 00:21:07,400
‫הטבח נמשך שעות.‬

275
00:21:07,960 --> 00:21:14,520
‫בסופו של דבר, 1,500 גברים,‬
‫נשים וילדים יהודים שוכבים מתים ביער.‬

276
00:21:24,240 --> 00:21:28,920
‫כשהם הלכו הביתה באותו לילה,‬
‫הציעו להם משקאות חריפים, ורובם השתכרו,‬

277
00:21:28,920 --> 00:21:31,160
‫אבל רובם לא היה מסוגל לאכול.‬

278
00:21:31,160 --> 00:21:34,480
‫האוכל הוגש, אבל לרובם לא היה תיאבון לאכול.‬

279
00:21:35,040 --> 00:21:37,920
‫לחלק מהם היו סיוטים באותו לילה.‬

280
00:21:37,920 --> 00:21:43,480
‫אחד מהם אפילו ירה‬
‫באקדח שלו בתקרה מתוך סיוט.‬

281
00:21:43,480 --> 00:21:48,400
‫וכפי שאדם אחר אמר‬
‫לאחד המפקדים שאינו קצין שלו,‬

282
00:21:48,400 --> 00:21:51,160
‫"אם הייתי צריך‬
‫לעשות את זה שוב, הייתי משתגע."‬

283
00:21:51,160 --> 00:21:52,800
‫אז היו...‬

284
00:21:52,800 --> 00:21:57,080
‫עבור חלק מהאנשים,‬
‫זו הייתה חוויה מחרידה לחלוטין,‬

285
00:21:57,080 --> 00:21:59,960
‫והם לא יכלו לדמיין שאי פעם יעשו זאת שוב.‬

286
00:22:01,560 --> 00:22:04,360
‫המשטר יודע מה הוא מבקש מהאנשים.‬

287
00:22:05,280 --> 00:22:09,640
‫כבר בקיץ 1941, מנהיג בכיר של האס-אס‬

288
00:22:09,640 --> 00:22:15,200
‫מתייחס ל"תמיכה הפסיכולוגית‬
‫לאלה המעורבים במעשה הזה."‬

289
00:22:16,160 --> 00:22:18,040
‫"הרשמים של היום‬

290
00:22:18,040 --> 00:22:23,840
‫"היו אמורים להימחק על ידי עריכת‬
‫כינוסים של אחווה בערבים."‬

291
00:22:25,360 --> 00:22:31,480
‫אוטו אולנדורף התמודד עם אותן בעיות‬
‫גם עם אנשיו, שהשתתפו בטבח.‬

292
00:22:33,040 --> 00:22:36,280
‫אוטו אולנדורף אמר,‬

293
00:22:36,280 --> 00:22:39,800
‫"אנשיי סבלו יותר מהקורבנות."‬

294
00:22:40,360 --> 00:22:46,080
‫כשמסתכלים על זה מנקודת המבט של היום,‬

295
00:22:46,080 --> 00:22:50,040
‫זאת פרשנות מחודשת מגוחכת.‬

296
00:22:50,040 --> 00:22:55,520
‫אלה הפושעים שמחפשים מנגנונים פסיכולוגיים‬

297
00:22:55,520 --> 00:22:58,640
‫שהם יכולים להשתמש בהם‬
‫כדי ללהק את עצמם כקורבנות‬

298
00:22:58,640 --> 00:23:02,840
‫בגלל העובדה שהם היו צריכים‬
‫לעשות דברים שגרמו להם לסבול.‬

299
00:23:09,000 --> 00:23:13,760
‫הוא חש הזדהות עם אנשיו‬
‫מפני שהיה עליהם לעשות משהו‬

300
00:23:13,760 --> 00:23:16,080
‫שגרם להם לכאב.‬

301
00:23:16,080 --> 00:23:19,680
‫חלק מחיילי האיינזצגרופן‬

302
00:23:19,680 --> 00:23:23,880
‫לקחו תינוק והטיחו את ראשו על עץ.‬

303
00:23:24,520 --> 00:23:25,720
‫כדי לחסוך תחמושת.‬

304
00:23:26,280 --> 00:23:30,160
‫אולנדורף הסביר,‬
‫"לא הרשיתי לאנשיי לעשות את זה.‬

305
00:23:30,160 --> 00:23:35,960
‫"אם היו תינוקות, אמרתי להם‬
‫שיורו לאם להצמיד את התינוק לחזה שלה,‬

306
00:23:35,960 --> 00:23:38,160
‫"ואז לכוון לתינוק.‬

307
00:23:38,160 --> 00:23:41,400
‫"כי אז הם הורגים את שניהם בירייה אחת,‬

308
00:23:41,400 --> 00:23:44,880
‫"והם חוסכים תחמושת,‬
‫והאמהות מפסיקות לבכות."‬

309
00:23:44,880 --> 00:23:48,920
‫אז זו הייתה חמלה עבור אנשיו,‬
‫לא עבור הקורבנות.‬

310
00:23:56,200 --> 00:23:58,680
‫במשפט האיינזצגרופן,‬

311
00:23:58,680 --> 00:24:03,920
‫בית המשפט רוצה לדעת מה הניע‬
‫את אולנדורף לתת את הפקודות האלה להרוג.‬

312
00:24:03,920 --> 00:24:06,960
‫הוא טוען שהוא פשוט היה נאמן לממשלה שלו.‬

313
00:24:06,960 --> 00:24:09,960
‫פקודת החיסול‬

314
00:24:09,960 --> 00:24:12,400
‫הגיעה מהפיהרר של הרייך.‬

315
00:24:13,680 --> 00:24:19,600
‫אז, במובן הזה,‬
‫זו מדיניות שנקבעה על ידי הפיהרר.‬

316
00:24:19,600 --> 00:24:22,320
‫ברוח התעמולה הנאצית,‬

317
00:24:22,320 --> 00:24:24,920
‫אולנדורף מאמין שהיהודים אחראים‬

318
00:24:24,920 --> 00:24:27,480
‫לקומוניזם בברית המועצות,‬

319
00:24:27,480 --> 00:24:30,200
‫ולכן הם אויבי הרייך הגרמני.‬

320
00:24:32,280 --> 00:24:34,920
‫למה אולנדורף מאמין שתעמולה היא אמת?‬

321
00:24:34,920 --> 00:24:37,080
‫אני לא חושבת שהוא האמין שזו תעמולה.‬

322
00:24:37,080 --> 00:24:39,760
‫הוא גדל במשפחה לאומנית.‬

323
00:24:40,560 --> 00:24:44,280
‫באוניברסיטה, היו לו פרופסורים שלימדו‬

324
00:24:44,280 --> 00:24:48,560
‫על בעיות הבולשביזם,‬

325
00:24:48,560 --> 00:24:51,640
‫הבעיות של הקומוניסטים, הבעיות של היהודים.‬

326
00:24:52,160 --> 00:24:54,640
‫מאביסים אותך בזה שוב ושוב.‬

327
00:24:54,640 --> 00:24:59,400
‫וזה מחזק את מערכת האמונות שכבר מצויה בך.‬

328
00:24:59,400 --> 00:25:04,680
‫ואז ממשלה מגיעה לשלטון‬
‫שאומרת, "כן, זה נכון".‬

329
00:25:04,680 --> 00:25:09,960
‫הוא בהחלט האמין שהבולשביקים הם יהודים‬

330
00:25:09,960 --> 00:25:11,640
‫ושצריך להרוג אותם.‬

331
00:25:16,280 --> 00:25:21,520
‫ניצולה מאחד ממעשי הטבח‬
‫מעידה לאחר המלחמה בבית המשפט.‬

332
00:25:24,560 --> 00:25:30,920
{\an8}‫הם העמידו אותנו בשורה‬
‫על שפת הבור, צמודים זה לזה.‬

333
00:25:31,680 --> 00:25:33,200
{\an8}‫ואז הם התחילו לירות.‬

334
00:25:33,200 --> 00:25:36,040
{\an8}‫- דינה פרוניצ'בה‬
‫בית הדין הצבאי בקייב 1946 -‬

335
00:25:36,040 --> 00:25:42,280
‫עצמתי עיניים, קפצתי אגרופים,‬
‫דרכתי את גופי וקפצתי.‬

336
00:25:42,280 --> 00:25:44,560
‫הנפילה הרגישה כנצח.‬

337
00:25:44,560 --> 00:25:47,240
‫לבסוף, נחתתי על גוויות.‬

338
00:25:47,240 --> 00:25:48,760
‫לא נפגעתי מהירי.‬

339
00:25:49,600 --> 00:25:52,640
‫לאחר זמן מה, הירי פסק.‬

340
00:25:55,360 --> 00:26:00,840
‫שמעתי גרמנים יורדים אל תוך הבור...‬

341
00:26:03,080 --> 00:26:06,240
‫כדי לחסל את אלו שעדיין נאנחו.‬

342
00:26:07,840 --> 00:26:12,840
‫חלקם עדיין התעוותו והתכווצו‬
‫בפרפורי גסיסתם.‬

343
00:26:12,840 --> 00:26:16,920
‫הם השתמשו בפנסים‬
‫לראות מי עדיין בחיים וירו בהם.‬

344
00:26:17,840 --> 00:26:23,200
‫העמדתי פנים שאני מתה, מפחדת שיגלו אותי.‬

345
00:26:32,320 --> 00:26:35,920
‫רוב האנשים בגדוד 101 של משטרת המילואים‬

346
00:26:35,920 --> 00:26:38,360
‫לא היו נאצים מתוך אמונה.‬

347
00:26:39,160 --> 00:26:41,000
‫עשרים שנה אחרי המלחמה,‬

348
00:26:41,000 --> 00:26:46,200
‫הם מתארים לחוקרים‬
‫איך הם חוו את רצח היהודים.‬

349
00:26:47,040 --> 00:26:49,280
‫אני עדיין רואה את התמונה במוחי.‬

350
00:26:49,280 --> 00:26:51,240
‫אני זוכר שחשבתי‬

351
00:26:51,240 --> 00:26:54,840
‫שלא הייתה לנו מספיק אדמה‬
‫כדי לכסות כל כך הרבה גופות.‬

352
00:26:58,040 --> 00:27:02,760
‫כעסתי שהפכנו לחיות, לרוצחים.‬

353
00:27:04,920 --> 00:27:08,480
‫לא ראינו ביהודים כבני אדם.‬

354
00:27:12,840 --> 00:27:16,160
{\an8}‫הטבח הראשון ביהודים ביוזפוב‬
‫היה מטריד מאוד, טראומטי מאוד.‬

355
00:27:16,160 --> 00:27:18,560
{\an8}‫- בדק את חקירות השוטרים‬
‫שנעשו לאחר המלחמה -‬

356
00:27:18,560 --> 00:27:20,320
{\an8}‫ואז הם מתרגלים לזה מהר מאוד.‬

357
00:27:20,320 --> 00:27:24,480
‫המהירות שבה הם התרגלו למה שהם עושים,‬

358
00:27:24,480 --> 00:27:29,440
‫המהירות שבה הם התרגלו להרוג‬
‫כסוג של שגרה רגילה‬

359
00:27:29,440 --> 00:27:36,200
‫הייתה עבורי אחת מההפתעות שעלו מהחקירה.‬

360
00:27:36,200 --> 00:27:39,280
‫אפשר לראות שאת פעולות ההריגה הראשונות,‬

361
00:27:39,280 --> 00:27:42,040
‫האנשים יכולים לתאר אותן בפרטי פרטים.‬

362
00:27:42,040 --> 00:27:47,040
‫לאחר מכן, זה הופך להיות מטושטש לגמרי.‬
‫הם אפילו לא זוכרים באיזו עיירה זה היה.‬

363
00:27:47,040 --> 00:27:48,920
‫- גדוד 101 של משטרת המילואים -‬

364
00:27:48,920 --> 00:27:53,400
‫התנהגות הפקודים מושפעת מאוד מהנהגת הגדוד.‬

365
00:27:53,400 --> 00:27:57,520
‫במושכות ההנהגה אחז רב סרן וילהלם טראפ,‬

366
00:27:57,520 --> 00:28:00,160
‫שפיקד על 500 אנשים.‬

367
00:28:03,320 --> 00:28:07,400
‫הוא היה מפקד פופולרי ומכובד, והוא אמר,‬

368
00:28:07,400 --> 00:28:11,040
‫"אם הייתה לי ברירה,‬
‫לא הייתי נותן לך את הפקודה. אבל..."‬

369
00:28:11,040 --> 00:28:16,480
‫הוא קרא להם לסולידריות,‬
‫לתמוך בו במשימה הזאת,‬

370
00:28:16,480 --> 00:28:20,040
‫שלא הגיעה ממנו,‬

371
00:28:20,040 --> 00:28:23,680
‫וביקש מהם לא לנטוש אותו.‬

372
00:28:29,040 --> 00:28:32,720
‫זה היה שילוב של כפייה ורצון חופשי.‬

373
00:28:33,560 --> 00:28:37,680
‫אמרו להם שהם יכולים לסרב לעשות את זה,‬

374
00:28:37,680 --> 00:28:44,200
‫אבל שהם יצטרכו לקבל את זה‬
‫שחבריהם יאלצו לעשות זאת במקומם.‬

375
00:28:44,200 --> 00:28:48,800
‫השילוב הזה של, "זה חייב להיעשות,‬

376
00:28:48,800 --> 00:28:51,880
‫"גדוד המשטרה חייב לעשות את העבודה."‬

377
00:28:51,880 --> 00:28:56,800
‫ו"אם אתה חלש, אתה יכול לסרב,‬
‫אבל זה על חשבון החברים שלך."‬

378
00:28:56,800 --> 00:28:59,000
‫השילוב הזה יוצר לחץ‬

379
00:28:59,000 --> 00:29:03,440
‫מה שהוביל לכך שרובם לקחו חלק בירי.‬

380
00:29:05,760 --> 00:29:12,240
{\an8}‫- לומאזי, פולין, 17 באוגוסט, 1942 -‬

381
00:29:12,240 --> 00:29:17,560
{\an8}‫- רצח של 1,700 יהודים‬
‫על ידי גדוד 101 של משטרת המילואים -‬

382
00:29:34,800 --> 00:29:38,680
‫רק שוטרים מעטים‬
‫מסרבים לבצע את הפקודה להרוג.‬

383
00:29:40,640 --> 00:29:43,240
‫לא! כבר קיווינו שזה נגמר.‬

384
00:29:43,880 --> 00:29:45,440
‫עוד תפוחי אדמה?‬

385
00:29:45,440 --> 00:29:48,960
‫באופן אובייקטיבי,‬

386
00:29:48,960 --> 00:29:52,320
‫שום דבר רע לא קרה למתנגדים.‬

387
00:29:52,320 --> 00:29:58,000
‫הם קיבלו עבודה של ניקוי בתי שימוש וכדומה.‬

388
00:29:58,000 --> 00:30:05,000
‫קראו להם בשמות.‬
‫ממזר, עכברוש מלוכלך, רכרוכי ועוד.‬

389
00:30:05,520 --> 00:30:08,040
‫האנשים האלה לא ביקרו בבתיהם,‬

390
00:30:08,040 --> 00:30:11,880
‫הם לא חזרו למשפחות שלהם בסוף היום.‬

391
00:30:11,880 --> 00:30:17,160
‫במקום זאת, הם היו למשך זמן‬
‫בלתי ידוע חלק מקבוצת גברים,‬

392
00:30:17,160 --> 00:30:21,600
‫תמיד עם אותם אנשים, שיכולים להתעלל בהם,‬

393
00:30:21,600 --> 00:30:24,320
‫להעליב אותם ולהדיר אותם.‬

394
00:30:24,920 --> 00:30:31,640
‫אתם צריכים להיות בטוחים בעצמכם מאוד‬
‫כדי שתוכלו לסבול את זה.‬

395
00:30:31,640 --> 00:30:38,360
‫אולי זה רק עונש חברתי ולא גופני,‬

396
00:30:38,360 --> 00:30:42,720
‫אבל עבור בני אדם, עונש חברתי‬
‫הוא אחד הדברים הקשים מנשוא.‬

397
00:30:57,000 --> 00:31:01,360
‫על מה הם חושבים, מה מניע אותם?‬
‫אני לא חושב שהם אובססיביים כלפי יהודים.‬

398
00:31:03,520 --> 00:31:05,760
‫יש להם יותר מוטיבציה לגבי...‬

399
00:31:05,760 --> 00:31:08,440
‫מה שהם חושבים שאנשים אחרים חושבים עליהם‬

400
00:31:08,440 --> 00:31:10,680
‫מאשר על מה שהם חושבים על יהודים.‬

401
00:31:10,680 --> 00:31:13,360
‫אני חושב שהם מאוד אובססיביים לגבי עצמם,‬

402
00:31:13,360 --> 00:31:15,440
‫על איך הם יעברו את זה.‬

403
00:31:15,440 --> 00:31:20,320
‫קפטן וולפגנג הופמן‬
‫מאמין שהוא יכול לעמוד בלחץ,‬

404
00:31:21,200 --> 00:31:22,760
‫אבל יש לו בעיה.‬

405
00:31:23,480 --> 00:31:28,240
‫לאחד הקפטנים יש מחלה פסיכוסומטית.‬

406
00:31:29,040 --> 00:31:33,400
‫הוא נהיה חולה בכל פעם‬
‫שהגדוד שלו אמור לבצע פעולת הרג.‬

407
00:31:33,400 --> 00:31:37,480
‫כך שהוא נמצא במיטה עם התכווצויות‬
‫קיבה נוראות ולא יכול לצאת ממנה.‬

408
00:31:37,480 --> 00:31:40,800
‫והוא צריך שפעולת ההרג תנוהל על ידי פקודו.‬

409
00:31:41,400 --> 00:31:45,000
‫הוא רצה להיות רוצח, אבל הגוף שלו קרס.‬

410
00:31:45,880 --> 00:31:49,040
‫והגברים, כמובן, חשבו שזה פחדני מאוד.‬

411
00:31:49,040 --> 00:31:51,360
‫הוא היה נבוך עד כדי ייאוש.‬

412
00:31:51,360 --> 00:31:55,240
‫המצב אצל קפטן יוליוס וולהאוף שונה מאוד.‬

413
00:31:55,240 --> 00:31:59,960
‫הוא שאפתן, רוצה לפתח קריירה‬
‫ולהצטיין בעבודתו.‬

414
00:31:59,960 --> 00:32:02,000
‫והוא מאוהב.‬

415
00:32:04,200 --> 00:32:09,920
‫וולהאוף התחתן בהמבורג ביוני,‬
‫זמן קצר לפני הטבח הראשון.‬

416
00:32:09,920 --> 00:32:16,400
‫כקצין, הוא רשאי לקחת‬
‫את אשתו לפולין, לאזור המבצעים.‬

417
00:32:17,000 --> 00:32:19,640
‫הוא רוצה לפצות על שהחמיץ את ירח הדבש שלו.‬

418
00:32:26,120 --> 00:32:29,800
‫וולהאוף מביא את כלתו ההרה לטיהור הגטו.‬

419
00:32:32,800 --> 00:32:38,720
‫טיהור הגטו הנורא ביותר במבצע כולו‬
‫שהוזכר כמעט בכל העדויות של האנשים,‬

420
00:32:38,720 --> 00:32:43,080
‫היה כאשר 11,000 יהודים פונו ממיינדזיז'ץ,‬

421
00:32:43,080 --> 00:32:45,880
‫ירו ב-1,000 מהם רק במהלך טיהור הגטו,‬

422
00:32:45,880 --> 00:32:48,200
‫הרחובות היו מכוסים בגופות,‬

423
00:32:48,200 --> 00:32:51,280
‫והעלו את ה-10,000 האחרים ברכבת לטרבלינקה.‬

424
00:32:51,280 --> 00:32:55,400
‫הרכבת הייתה מלאה עד אפס מקום, כך שעליהם‬
‫לדחוס את האנשים בכוח ולמסמר את הדלתות,‬

425
00:32:55,400 --> 00:32:56,800
‫או שהם ייפרצו לרווחה.‬

426
00:32:59,040 --> 00:33:03,280
‫והיא עומדת בכיכר וצופה בזה, עדה לכל זה.‬

427
00:33:03,840 --> 00:33:07,160
‫זה מראה, במובן מסוים,‬
‫איך וולהאוף התגאה במה שהוא עשה,‬

428
00:33:07,160 --> 00:33:09,040
‫הוא רצה להתרברב בזה בפני כלתו.‬

429
00:33:09,040 --> 00:33:10,960
‫הוא כלל לא התבייש או היה נבוך.‬

430
00:33:12,080 --> 00:33:15,000
‫גטאות מתחילים לצוץ בכל רחבי המזרח.‬

431
00:33:15,720 --> 00:33:19,800
‫אנשים מוחזקים כלואים בגטאות‬
‫לפני שהם נרצחים.‬

432
00:33:19,800 --> 00:33:24,120
‫הקורבנות הוסרטו וצולמו על ידי מייסריהם.‬

433
00:33:35,720 --> 00:33:38,880
‫שוטרים שומרים על האנשים והורגים אותם.‬

434
00:33:39,920 --> 00:33:43,680
‫אבל רק כל עוד הנציונל-סוציאליסטים‬
‫נמצאים בשלטון.‬

435
00:33:44,960 --> 00:33:48,120
‫לא לפני או אחרי התקופה הזאת,‬

436
00:33:48,120 --> 00:33:52,920
‫היה שוטר שהחליט להרוג יהודים בהמוניהם.‬

437
00:33:52,920 --> 00:33:55,840
‫אני לא מאמינה שאנשים נולדים כדי להרוג.‬

438
00:33:56,360 --> 00:34:00,480
‫אבל אני כן חושבת‬
‫שנוכל להפוך לרוצחים, בנסיבות הנכונות.‬

439
00:34:00,480 --> 00:34:04,520
{\an8}‫עלינו לחשוב מהי מערכת היחסים‬
‫בין היחיד למדינה.‬

440
00:34:04,520 --> 00:34:07,800
{\an8}‫אם המדינה היא מדינה שאומרת,‬

441
00:34:08,640 --> 00:34:10,160
{\an8}‫"זו הקבוצה שאנחנו שונאים,‬

442
00:34:10,160 --> 00:34:15,320
‫"ואני רוצה שאתם, או אנחנו רוצים‬
‫שתוודאו שהקבוצה הזאת תטופל,"‬

443
00:34:15,320 --> 00:34:17,320
‫זו מערכת יחסים חשובה מאוד.‬

444
00:34:25,800 --> 00:34:31,440
‫אנשים אלה, גם אם הם שותפים‬
‫לאידאולוגיה של המדינה‬

445
00:34:31,440 --> 00:34:35,280
‫שעבורה הם כלי משחק או אמצעים,‬

446
00:34:35,280 --> 00:34:39,040
‫כשהמדינה כבר לא מחזיקה בשלטון,‬

447
00:34:39,040 --> 00:34:41,760
‫כשממשלות מתחלפות,‬

448
00:34:41,760 --> 00:34:45,520
‫הם כבר לא פועלים,‬
‫או אין להם יותר סיבה להתקיים‬

449
00:34:45,520 --> 00:34:48,760
‫כדי להשתתף באלימות המדינה.‬

450
00:34:48,760 --> 00:34:52,240
‫וזו אחת הסיבות, לדעתי,‬
‫שהבנת אלה שביצעו את הפשעים‬

451
00:34:52,240 --> 00:34:55,640
‫היא חיונית בשבילנו‬
‫כדי שנוכל לחשוב באופן ביקורתי‬

452
00:34:55,640 --> 00:34:59,680
‫על מערכת היחסים שלנו עם המדינה‬
‫ומה שהיא אומרת לנו לעשות.‬

453
00:35:01,400 --> 00:35:03,440
‫הרייך הגרמני לפני המלחמה.‬

454
00:35:04,000 --> 00:35:06,880
‫ב-1933, הנאצים עלו לשלטון‬

455
00:35:06,880 --> 00:35:10,360
‫ושינו את החוקים כך שיתאימו לרעיונותיהם.‬

456
00:35:11,320 --> 00:35:14,720
‫השנאה האכזרית ליהודים‬
‫הופכת להיות תורת המדינה,‬

457
00:35:14,720 --> 00:35:19,200
{\an8}‫ומייד הם מתחילים לגרש‬
‫את כל היהודים מהחברה הגרמנית.‬

458
00:35:19,760 --> 00:35:23,520
‫כ-2,000 חוקים אנטי-יהודיים אושרו.‬

459
00:35:27,120 --> 00:35:33,520
‫קבוצה של אנשים מודרת באופן שיטתי,‬
‫סובלת מאות קלון ומושפלת.‬

460
00:35:43,360 --> 00:35:46,760
‫הצעד הראשון לקראת רצח המוני‬

461
00:35:46,760 --> 00:35:51,840
‫זו הבחנה מוחלטת בין "אנחנו" לבין "הם".‬

462
00:35:51,840 --> 00:35:56,280
‫כולם שמו לב שאנשים מאבדים את עבודתם,‬

463
00:35:56,280 --> 00:35:58,800
‫נאלצים לעזוב את בתיהם,‬

464
00:35:58,800 --> 00:36:04,560
‫חפציהם נמכרים במכירות פומביות,‬
‫עסקים עוברים "אריזציה".‬

465
00:36:04,560 --> 00:36:07,400
‫כל זה היה תהליך ציבורי.‬

466
00:36:07,400 --> 00:36:09,320
‫זה לא היה סוד.‬

467
00:36:09,320 --> 00:36:13,920
‫והתהליך הזה מחזק את הפילוג.‬

468
00:36:13,920 --> 00:36:17,880
‫אלו "הם", בזמן ש"אנחנו" האחרים.‬

469
00:36:27,600 --> 00:36:33,280
‫אם בתיאוריה אגדיר מישהו כשונה‬

470
00:36:33,280 --> 00:36:37,040
‫וגם מעשית אתייחס אליהם בצורה שונה,‬

471
00:36:37,040 --> 00:36:41,480
‫הנכונות להשתמש באלימות כלפי האדם הזה‬

472
00:36:41,480 --> 00:36:45,400
‫תגדל באופן טבעי.‬

473
00:36:49,280 --> 00:36:52,080
‫האלימות הפיזית מסלימה בזמן המלחמה.‬

474
00:36:52,080 --> 00:36:55,880
‫תחת הכיבוש הגרמני, פוגרומים מתרחשים במזרח.‬

475
00:36:55,880 --> 00:36:58,480
‫יהודים מותקפים על ידי אזרחים.‬

476
00:36:58,480 --> 00:37:02,120
‫תמונות מלמברג בקיץ 1941.‬

477
00:37:02,680 --> 00:37:06,200
‫הכובשים מעודדים את אותן התפרצויות אלימות.‬

478
00:37:06,200 --> 00:37:10,200
‫אלה ששרדו נהרגו אחר כך על ידי הגרמנים.‬

479
00:37:13,200 --> 00:37:17,280
{\an8}‫אחד ממבצעי הפשעים שנכח בלמברג‬
‫מעיד בבית המשפט אחרי המלחמה.‬

480
00:37:17,280 --> 00:37:19,720
{\an8}‫- האנס אייסמן‬
‫בית הדין הצבאי בקייב 1946 -‬

481
00:37:19,720 --> 00:37:24,760
{\an8}‫המפקד שלנו סיפר לקבוצה שלנו‬
‫שמנתה 12 גברים על המשימות העתידיות שלנו.‬

482
00:37:25,400 --> 00:37:31,000
‫היינו צריכים לרכז‬
‫את כל האוכלוסייה היהודית ולירות בהם.‬

483
00:37:32,240 --> 00:37:43,160
‫השיירה עצרה כ-70 עד 90 מטרים מהבור.‬

484
00:37:44,800 --> 00:37:50,320
‫הגרופנפיהרר חילק את אנשיו באופן הבא...‬

485
00:37:50,880 --> 00:37:56,920
‫הגרופנפיהרר חילק את אנשיו באופן הבא...‬

486
00:37:57,800 --> 00:38:06,000
‫...שישה אנשים לאבטחה, שישה אנשים לירי.‬

487
00:38:06,000 --> 00:38:08,560
‫המשימה שלי הייתה ירי.‬

488
00:38:08,560 --> 00:38:11,520
‫אישית, המשימה שלי הייתה ירי.‬

489
00:38:12,240 --> 00:38:17,920
‫כך ביצענו את הירי...‬

490
00:38:18,440 --> 00:38:23,800
‫...קבוצות של 45-50 איש הובאו אל שפת הבור.‬

491
00:38:24,680 --> 00:38:26,920
‫...הם הובאו קרוב אל הבור.‬

492
00:38:26,920 --> 00:38:31,640
‫הם היו צריכים לעמוד עם הפנים אלינו...‬

493
00:38:31,640 --> 00:38:33,520
‫...וכך הם נורו.‬

494
00:38:47,720 --> 00:38:51,920
‫הם ראו בזה מטלה, משימה, עבודה,‬

495
00:38:51,920 --> 00:38:54,760
‫משהו שהם היו צריכים לעשות.‬

496
00:38:55,680 --> 00:39:00,640
‫אז במובן הזה, זה הפך לשגרתי.‬

497
00:39:00,640 --> 00:39:04,360
‫אבל אני חושב שהם עדיין‬
‫תמיד היו מודעים לקושי של זה.‬

498
00:39:04,360 --> 00:39:07,240
‫הם תמיד היו מודעים‬
‫שהם קיבלו את העבודה המלוכלכת.‬

499
00:39:07,240 --> 00:39:10,480
‫הם התבקשו לעשות משהו שהיה קשה מאוד,‬

500
00:39:10,480 --> 00:39:14,120
‫וזה היה המזל הרע שלהם שהם שובצו לגדוד הזה‬

501
00:39:14,120 --> 00:39:15,840
‫ונשלחו לעשות את זה.‬

502
00:39:24,320 --> 00:39:29,520
‫כל אחד ממבצעי הפשעים פיתח דרך משלו‬

503
00:39:29,520 --> 00:39:34,160
‫כדי להצדיק את מה שהם עשו.‬

504
00:39:34,160 --> 00:39:36,800
‫"מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלכת."‬

505
00:39:36,800 --> 00:39:42,520
‫או אולי, "יש לנו חובה היסטורית למלא."‬

506
00:39:42,520 --> 00:39:48,280
‫גורם נוסף היה אולי,‬
‫"אני טוב בזה יותר מאנשים אחרים."‬

507
00:39:48,280 --> 00:39:51,000
‫לכולם היו הצדקות‬

508
00:39:51,000 --> 00:39:56,480
‫שאפשרו להם למצוא משמעות ברציחות.‬

509
00:39:56,480 --> 00:40:01,400
‫בסופו של דבר, זה מראה שהרצח ההמוני‬

510
00:40:01,400 --> 00:40:07,760
‫מבוצע על ידי אנשים‬
‫שלא מבצעים פקודות כמו מכונה,‬

511
00:40:07,760 --> 00:40:13,560
‫אלא כאלה שחושבים ומבינים מה הם עושים.‬

512
00:40:16,000 --> 00:40:21,160
{\an8}‫- לובני, אוקראינה, 16 באוקטובר, 1941 -‬

513
00:40:21,160 --> 00:40:26,880
{\an8}‫- יהודים לפני הוצאתם להורג -‬

514
00:40:34,480 --> 00:40:39,160
‫ניסיתי, והצלחתי, לירות רק בילדים.‬

515
00:40:40,400 --> 00:40:44,240
‫הגבר שלצידי ירה באימא‬
‫ואני הייתי יורה בילד שלה.‬

516
00:40:44,240 --> 00:40:46,560
‫אמרתי לעצמי שהילד, אחרי הכול,‬

517
00:40:46,560 --> 00:40:49,480
‫לא יוכל לחיות בלי אימא שלו.‬

518
00:40:52,760 --> 00:40:57,760
‫הוא מתרגם את המעשה המזעזע שלו‬

519
00:40:57,760 --> 00:41:03,160
‫למשהו טוב מבחינה מוסרית במובן של "גאולה".‬

520
00:41:03,160 --> 00:41:07,800
‫זה המפתח להבנה למה הם עשו זאת.‬

521
00:41:07,800 --> 00:41:09,560
‫זה לא ציות בעיניים עצומות.‬

522
00:41:09,560 --> 00:41:15,120
‫במקום זאת, הם מפרשים‬
‫את הפקודות בצורה שמקובלת עליהם‬

523
00:41:15,120 --> 00:41:19,200
‫ומאפשרת להם לראות את עצמם‬
‫כצדקנים מבחינה מוסרית.‬

524
00:41:22,480 --> 00:41:24,880
‫למה ירו גם בילדים?‬

525
00:41:24,880 --> 00:41:27,240
‫אולנדורף מתבקש להסביר.‬

526
00:41:29,080 --> 00:41:34,120
‫השאלה הזו חיונית‬
‫להליך נגד מנהיגי האיינזצגרופן.‬

527
00:41:36,120 --> 00:41:37,520
‫שאלתי את השאלה הזאת.‬

528
00:41:37,520 --> 00:41:39,920
{\an8}‫הוא אמר, "כי אם הם יגדלו,‬

529
00:41:39,920 --> 00:41:42,480
{\an8}‫"והם ידעו מה עשינו להורים שלהם,‬

530
00:41:42,480 --> 00:41:44,800
{\an8}‫"הם יהיו אויבי גרמניה.‬

531
00:41:44,800 --> 00:41:49,200
{\an8}‫"והייתי מעוניין בהגנה ארוכת טווח‬
‫של המולדת שלי.‬

532
00:41:49,200 --> 00:41:52,400
‫"ולכן זה הכרחי גם להרוג את הילדים."‬

533
00:41:52,400 --> 00:41:56,320
‫אוטו אולנדורף, בעצמו אב לחמישה ילדים,‬

534
00:41:56,320 --> 00:41:59,480
‫לא מראה שמץ של חרטה.‬

535
00:42:00,360 --> 00:42:03,680
‫מה עם רב סרן וילהלם טראפ?‬

536
00:42:04,400 --> 00:42:06,960
‫האם הוא מבין את מעשי העוולה שביצע?‬

537
00:42:06,960 --> 00:42:09,640
‫הוא יודע שמה שהוא עושה זה נורא.‬

538
00:42:09,640 --> 00:42:12,240
‫הוא אפילו אמר לנהג שלו בשלב מסוים,‬

539
00:42:12,240 --> 00:42:16,600
‫"חס וחלילה שגרמניה תפסיד במלחמה הזאת,‬
‫כי אם מה שאנחנו עושים כאן בפולין‬

540
00:42:16,600 --> 00:42:20,320
‫"אי פעם יובא לדין,‬
‫שאלוהים ירחם עלינו, הגרמנים."‬

541
00:42:28,080 --> 00:42:31,960
‫רק לאחר מכן עלה בדעתי שזה לא בסדר.‬

542
00:42:34,200 --> 00:42:35,800
‫התחלתי להתחבט עם עצמי,‬

543
00:42:35,800 --> 00:42:39,080
‫הרעיונות הברורים שהיו פעם נעלמו.‬

544
00:42:39,680 --> 00:42:41,280
‫תפסיק להתווכח!‬

545
00:42:41,280 --> 00:42:44,920
‫ההרג המתמיד הפך את האנשים למנותקים רגשית.‬

546
00:42:44,920 --> 00:42:47,800
‫תפסיק!‬
‫-הוא התחיל עם זה!‬

547
00:42:47,800 --> 00:42:49,120
‫אלוהים אדירים!‬

548
00:42:49,120 --> 00:42:51,400
‫מה אתה רוצה?‬
‫-אני רוצה ללכת הביתה!‬

549
00:42:51,400 --> 00:42:55,000
‫מבחינתי, במובן מסוים,‬
‫אחת מהמסקנות הכי מחרידות‬

550
00:42:55,000 --> 00:42:58,320
{\an8}‫שהתגלו, זה שעם הזמן‬
‫הגדוד התחלק לשלוש קבוצות.‬

551
00:42:58,320 --> 00:43:01,520
{\an8}‫- מחבר: "אנשים מן השורה.‬
‫גדוד 101 של משטרת המילואים" -‬

552
00:43:01,520 --> 00:43:05,400
{\an8}‫קבוצה אחת הייתה קבוצה של אנשים‬
‫שלמדו ליהנות מלהרוג בני אדם אחרים.‬

553
00:43:06,640 --> 00:43:10,440
‫והם חזרו ממבצעי ההרג האלה‬

554
00:43:10,440 --> 00:43:13,560
‫ואכלו ארוחת צהריים גדולה‬
‫והתבדחו על מה שהם עשו.‬

555
00:43:14,120 --> 00:43:20,360
{\an8}‫אדם אחד שמתענג במיוחד‬
‫מההריגה הוא הרטוויג גנאדה.‬

556
00:43:20,360 --> 00:43:27,320
{\an8}‫הוא הופך לרוצח אכזרי וסדיסטי‬
‫שנהנה מלענות את הקורבנות לפני הירי.‬

557
00:43:27,320 --> 00:43:30,880
‫יהודים נאלצים לזחול עירומים‬
‫לאורך הדרך אל הבור,‬

558
00:43:30,880 --> 00:43:34,800
‫בזמן שגנאדה מורה לאנשיו‬
‫להכות את הקורבנות באלות.‬

559
00:43:35,680 --> 00:43:38,120
‫אז הנה מישהו שהשתנה פשוטו כמשמעו‬

560
00:43:38,120 --> 00:43:40,640
‫על ידי מה שהם עשו ומה שהם ראו,‬

561
00:43:40,640 --> 00:43:44,000
‫ומתדרדר להיות אדם מזוויע‬

562
00:43:44,000 --> 00:43:46,480
‫בפרק זמן קצר למדי.‬

563
00:43:47,840 --> 00:43:51,120
‫והייתה קבוצת אמצע. הם היו די פסיביים.‬

564
00:43:51,120 --> 00:43:53,520
‫כשהם התבקשו להשתתף במבצע,‬

565
00:43:53,520 --> 00:43:55,280
‫הם עשו מה שאמרו להם,‬

566
00:43:55,280 --> 00:43:57,240
‫אבל הם מעולם לא לקחו יוזמה‬

567
00:43:57,240 --> 00:44:00,000
‫או לצאת מזה או לעשות יותר.‬

568
00:44:00,000 --> 00:44:02,800
{\an8}‫הקבוצה השלישית היא המתנגדים.‬

569
00:44:02,800 --> 00:44:05,320
{\an8}‫כמו סגן היינץ בומן,‬

570
00:44:05,320 --> 00:44:07,840
{\an8}‫שדאג שיעבירו אותו בחזרה להמבורג‬

571
00:44:07,840 --> 00:44:09,840
{\an8}‫אחרי כמה שבועות.‬

572
00:44:09,840 --> 00:44:11,760
{\an8}‫אבל זה לא הפך אותו לגיבור.‬

573
00:44:11,760 --> 00:44:16,000
{\an8}‫הם תמיד מצאו דרכים‬

574
00:44:16,000 --> 00:44:18,560
{\an8}‫לשמור על מכונת ההרג פועלת.‬

575
00:44:18,560 --> 00:44:25,200
{\an8}‫מישהו היה אומר שהם עסוקים‬
‫או שהם הרגישו חלשים מדי באותו יום.‬

576
00:44:25,200 --> 00:44:28,040
‫אבל זה לא היה מעשה של התנגדות,‬

577
00:44:28,040 --> 00:44:31,200
‫זה היה רק ניסיון לחלץ את היחיד‬

578
00:44:31,200 --> 00:44:36,480
‫מבלי לפקפק בלגיטימיות‬
‫של גדוד המשטרה בכללותו.‬

579
00:44:56,560 --> 00:44:59,080
‫אנשי גדוד משטרת המילואים‬

580
00:44:59,080 --> 00:45:02,960
‫מעורבים בירי של 38,000 יהודים.‬

581
00:45:03,560 --> 00:45:07,960
‫והם שולחים עוד 45,000 למחנות השמדה.‬

582
00:45:08,920 --> 00:45:12,080
‫העניין המרכזי והמבעית‬

583
00:45:12,080 --> 00:45:14,560
‫במקרה של גדוד 101 של משטרת המילואים‬

584
00:45:14,560 --> 00:45:18,640
‫זה שאתם לא צריכים לפעול מתוך שכנוע‬

585
00:45:18,640 --> 00:45:20,840
‫להיות מונעים על ידי אידאולוגיה,‬

586
00:45:20,840 --> 00:45:22,920
‫כדי לבצע הרג המוני.‬

587
00:45:25,200 --> 00:45:29,960
‫יש יותר מ-130 גדודי משטרה‬
‫במלחמת העולם השנייה.‬

588
00:45:30,760 --> 00:45:36,400
‫מבין כל היחידות האלה, לגדוד המבורג‬
‫יש את שיעור הרציחות הרביעי בגובהו.‬

589
00:45:53,160 --> 00:45:57,040
‫במובן מסוים, גדוד 101‬
‫של משטרת המילואים, אינו טיפוסי.‬

590
00:45:57,040 --> 00:45:59,760
‫וזה הופך את זה לאפילו יותר מפחיד.‬

591
00:45:59,760 --> 00:46:03,000
‫אנחנו רואים איך גדוד בלי שום הכנה,‬

592
00:46:03,000 --> 00:46:06,920
‫בלי סלקציה, בלי שטיפת מוח, בלי נאציפיקציה,‬

593
00:46:06,920 --> 00:46:11,640
‫יכול בכל זאת להפוך‬
‫לאחת מיחידות ההרג הפוריות ביותר‬

594
00:46:11,640 --> 00:46:13,560
‫במשטרת הסדר הגרמנית.‬

595
00:46:15,680 --> 00:46:20,600
‫נירנברג, 10 באפריל, 1948.‬
‫יום מתן פסק הדין.‬

596
00:46:30,040 --> 00:46:31,840
‫מוות בתלייה.‬

597
00:46:32,400 --> 00:46:37,160
‫ואז הם מורידים את הידיים,‬
‫מניחים את זה, מהנהנים לשופט, זזים אחורה.‬

598
00:46:37,160 --> 00:46:38,800
‫ובום, למעלית.‬

599
00:46:38,800 --> 00:46:40,880
‫והם יורדים לגיהינום.‬

600
00:46:48,320 --> 00:46:53,320
‫הלכתי לאגף הנידונים למוות,‬
‫שנמצא ממש מתחת לבית המשפט,‬

601
00:46:53,920 --> 00:46:54,920
‫כדי לדבר איתו.‬

602
00:46:54,920 --> 00:46:59,840
‫מעולם לא דיברתי עם אף נאשם,‬
‫אף מילה אחת, מחוץ לאולם בית המשפט.‬

603
00:47:07,480 --> 00:47:10,360
‫למרות שקיוויתי שהוא יגיד לי...‬

604
00:47:10,360 --> 00:47:13,800
‫כשירדתי לראות אותו,‬
‫וידעתי בביטחון שהוא יתלה,‬

605
00:47:14,920 --> 00:47:16,800
‫"אפשר לעשות משהו בשבילך?"‬

606
00:47:16,800 --> 00:47:21,280
‫חשבתי שהוא יגיד, "תגיד לילדים שלי‬
‫שאני אוהב אותם, תגיד לאשתי שאני מצטער."‬

607
00:47:21,280 --> 00:47:23,960
{\an8}‫אף לא מילה אחת של צער או חרטה.‬

608
00:47:24,520 --> 00:47:28,360
{\an8}‫הוא אמר שבנסיבות דומות‬
‫אם הוא היה חייב, הוא היה יורה באחותו.‬

609
00:47:28,360 --> 00:47:29,280
{\an8}‫- אולנדורף -‬

610
00:47:29,280 --> 00:47:33,400
‫אמרתי, "שלום, מר אולנדורף,"‬
‫וטרקתי עליו את הדלת.‬

611
00:47:37,520 --> 00:47:42,720
‫- אולנדורף אוטו‬
‫מוצא להורג, שביעי ביוני, 1951 -‬

612
00:47:44,160 --> 00:47:46,360
‫התראיינתי ל-CNN, והם שאלו,‬

613
00:47:46,360 --> 00:47:50,240
‫"איך זה הרגיש לדבר עם המפלצות האלה?"‬

614
00:47:50,240 --> 00:47:53,600
‫ואמרתי, "הם לא היו מפלצות."‬
‫הם אמרו, "מה זאת אומרת?‬

615
00:47:53,600 --> 00:47:57,000
‫"הם הרגו אלפי ילדים.‬
‫אתה לא קורא לזה מפלצת?"‬

616
00:47:57,000 --> 00:48:02,320
‫אמרתי, "האם האיש שהפיל את הפצצה,‬
‫הפצצה האטומית על הירושימה,‬

617
00:48:02,320 --> 00:48:03,920
‫"גם הוא היה מפלצת?"‬

618
00:48:03,920 --> 00:48:05,640
‫זה היה הנשיא טרומן.‬

619
00:48:05,640 --> 00:48:08,200
‫אף פעם לא קיבלתי תשובה לשאלה הזאת.‬

620
00:48:08,200 --> 00:48:14,920
‫אז אין לי ספק שאולנדורף היה פטריוטי גרמני,‬

621
00:48:14,920 --> 00:48:19,280
‫והוא ביצע את מה שחשב שהוא לטובת מדינתו.‬

622
00:48:19,280 --> 00:48:25,120
‫אבל זה לא טיעון שצריך לאפשר‬
‫לבן אדם רגיל לטעון ולצאת לחופשי.‬

623
00:48:32,040 --> 00:48:34,960
‫אחרי המלחמה, הגרמנים רוצים לשכוח.‬

624
00:48:38,400 --> 00:48:40,040
‫וכך גם המשטרה.‬

625
00:48:40,880 --> 00:48:45,840
‫שישים אלף שוטרים היו מעורבים‬
‫בירי המוני במהלך המלחמה.‬

626
00:48:47,160 --> 00:48:51,160
‫רבים נשארים באכיפת החוק אחרי 1945.‬

627
00:48:54,160 --> 00:48:58,280
‫רק בסוף שנות ה-50 מתברר‬

628
00:48:58,280 --> 00:49:03,200
‫באיזו מידה גרמנים‬
‫מן השורה היו מעורבים בשואה.‬

629
00:49:04,080 --> 00:49:08,960
‫מערכת המשפט חוקרת יותר מ-172,000 איש,‬

630
00:49:08,960 --> 00:49:13,920
‫כולל חברים באס-אס, בגסטאפו ובמשטרה.‬

631
00:49:13,920 --> 00:49:20,440
‫פחות מ-500 מהם הורשעו במעורבותם ברצח העם.‬

632
00:49:20,440 --> 00:49:23,240
‫התביעה הייתה אסון.‬

633
00:49:23,240 --> 00:49:26,880
{\an8}‫נאסף הרבה חומר ומסמכים,‬

634
00:49:26,880 --> 00:49:29,560
{\an8}‫היו ראיות טובות מאוד,‬

635
00:49:29,560 --> 00:49:35,240
{\an8}‫אבל לא היה רצון להעניש‬
‫את אלה שהיו מעורבים בפשעים.‬

636
00:49:36,160 --> 00:49:40,560
‫גם גדוד המבורג מובא לחקירה.‬

637
00:49:40,560 --> 00:49:44,360
‫נחקרו 210 חברים לשעבר בגדוד.‬

638
00:49:44,360 --> 00:49:48,360
‫ארבעה עשר מהם מואשמים ב-1967.‬

639
00:49:49,000 --> 00:49:52,600
‫המשפט מצליח לחשוף פרטים‬

640
00:49:52,600 --> 00:49:56,720
‫על התהליכים ודפוסי ההתנהגות בגדוד.‬

641
00:49:56,720 --> 00:49:59,840
‫גם יוליוס וולהאוף מועמד לדין.‬

642
00:50:00,360 --> 00:50:03,000
{\an8}‫האיש שהביא את אשתו לפולין.‬

643
00:50:10,040 --> 00:50:13,800
‫רבים מהאנשים האלה‬
‫רואים את עצמם כקורבן כפול.‬

644
00:50:14,720 --> 00:50:18,880
‫הם הקורבן שנבחר למלא‬
‫את העבודה המלוכלכת ביותר של הרייך השלישי.‬

645
00:50:18,880 --> 00:50:25,120
‫ואז הם קורבן שלאחר מעשה‬
‫של מוסר חדש או חוק חדש‬

646
00:50:25,120 --> 00:50:27,080
‫שהוכנס אחרי המלחמה,‬

647
00:50:27,080 --> 00:50:29,880
‫שהם מחשיבים כבלתי הוגן לחלוטין‬
‫להחיל אותו עליהם‬

648
00:50:29,880 --> 00:50:33,400
‫שכן זה לא היה "לא חוקי" כשהם עשו את זה.‬

649
00:50:33,400 --> 00:50:36,160
‫זה מה שהממשלה הורתה לעשות.‬

650
00:50:36,160 --> 00:50:40,280
‫הם אכולים ברחמים עצמיים, לא באשמה.‬

651
00:50:40,280 --> 00:50:45,000
‫"מסכן שכמוני". לא הקורבן. "מסכן שכמוני.‬
‫תראו מה התבקשתי והייתי חייב לעשות".‬

652
00:50:45,880 --> 00:50:49,480
‫רק שני נאשמים צריכים לרצות עונש מאסר.‬

653
00:50:50,120 --> 00:50:53,640
‫אחד הנאשמים הוא יוליוס וולהאוף‬<i>‫.‬</i>

654
00:50:54,240 --> 00:50:58,920
‫כ-83,000 איש נרצחו,‬
‫ואף אחד מהם לא מרגיש אחראי.‬

655
00:50:59,560 --> 00:51:01,880
‫הם היו המריונטות שפעלו בשטח.‬

656
00:51:03,440 --> 00:51:06,320
‫אבל לכל שוטר היה חופש בחירה,‬

657
00:51:06,320 --> 00:51:08,760
‫אבל לא בצורה משמעותית.‬

658
00:51:09,520 --> 00:51:13,960
‫אלו שלא רצחו מתוך שכנוע, הסתגלו לעשות זאת.‬

659
00:51:13,960 --> 00:51:16,560
‫אני חושב שלצערי, מה שזה מראה לנו זה‬

660
00:51:16,560 --> 00:51:20,480
‫שכל סוגי האנשים יכולים להפוך‬
‫לרוצחים בנסיבות מסוימות.‬

661
00:51:20,480 --> 00:51:25,880
{\an8}‫שמשטרים שרוצים לבצע רצח עם או רצח המוני‬

662
00:51:25,880 --> 00:51:31,120
{\an8}‫לעולם לא ייכשלו בכך‬
‫בגלל מחסור באנשים שילחצו על ההדק.‬

663
00:51:31,120 --> 00:51:36,560
{\an8}‫רצח עם התרחש מספר פעמים מאז השואה.‬

664
00:51:37,160 --> 00:51:41,120
{\an8}‫היו מעשי טבח ורציחות המוניות.‬

665
00:51:41,120 --> 00:51:44,120
‫יש הקשרים אחרים‬

666
00:51:44,120 --> 00:51:47,960
‫שבהם נמצא את המנגנונים האלה‬

667
00:51:47,960 --> 00:51:50,880
‫שמובילים אנשים להרוג אחרים‬

668
00:51:50,880 --> 00:51:57,680
‫ללא מניע אישי או פסיכולוגי.‬

669
00:51:57,680 --> 00:52:04,600
‫בכל מקום שאנשים יכולים להגיד לעצמם,‬
‫"אני שן בגלגל השיניים, אני לא אחראי",‬

670
00:52:05,480 --> 00:52:08,920
‫עם הגישה הזאת, כמעט הכול אפשרי.‬

671
00:52:13,440 --> 00:52:18,080
‫השואה הייתה פשע ייחודי בתכנון ובביצוע.‬

672
00:52:18,680 --> 00:52:20,360
‫ובכל זאת, עד עצם היום הזה,‬

673
00:52:20,360 --> 00:52:24,600
{\an8}‫אנשים ממשיכים להירצח‬
‫כי הם שייכים לקבוצה אחרת.‬

674
00:52:24,600 --> 00:52:31,680
{\an8}‫- סרברניצה, בוסניה, 1995‬
‫יותר מ-8,000 אנשים נרצחו -‬

675
00:52:40,000 --> 00:52:47,000
{\an8}‫- רואנדה, 1994,‬
‫יותר מ-800,000 אזרחים נרצחו -‬

676
00:52:59,080 --> 00:53:05,000
{\an8}‫- מי ליי, וייטנאם 1968,‬
‫נרצחו 504 אזרחים -‬

677
00:53:05,000 --> 00:53:12,080
{\an8}‫- מתוכם 173 ילדים (56 תינוקות) -‬

678
00:53:22,640 --> 00:53:26,200
‫אנחנו אוהבים לחשוב‬
‫שאנחנו שולטים בגורל שלנו.‬

679
00:53:26,200 --> 00:53:29,000
‫אבל אני חושב שלמעשה,‬

680
00:53:29,000 --> 00:53:34,640
‫אנחנו מעוצבים יותר על ידי דברים‬
‫שיש לנו מעט מאוד שליטה עליהם.‬

681
00:53:35,200 --> 00:53:39,280
‫הדרך שבה נשיג שליטה גדולה יותר‬
‫היא פשוט בכך שנהיה מודעים להם יותר.‬

682
00:53:39,280 --> 00:53:42,800
‫אחת הנקודות בכתיבת ספר‬
‫כמו "אנשים מן השורה"‬

683
00:53:42,800 --> 00:53:48,720
‫היא כדי שאנשים יהיו מודעים יותר‬
‫לפגיעות שלנו, לגמישות שלנו,‬

684
00:53:48,720 --> 00:53:52,720
‫כדי שכאשר נתמודד עם נסיבות כאלה,‬

685
00:53:52,720 --> 00:53:56,320
‫אנחנו לא נופתע, שיש לנו יכולת‬

686
00:53:56,320 --> 00:54:00,200
‫לקבל החלטה מודעת יותר ממה שהיינו מקבלים.‬

687
00:54:10,840 --> 00:54:12,520
‫האם אדם רגיל הוא מפלצת?‬

688
00:54:13,040 --> 00:54:17,680
‫אני חושבת שכל האנשים מסוגלים לעשות דברים‬

689
00:54:17,680 --> 00:54:21,560
‫שהם לא מדמיינים שהם מסוגלים לעשות.‬

690
00:54:21,560 --> 00:54:25,880
‫אני חושבת שאנחנו רוצים להחריג מבצעי פשעים,‬

691
00:54:25,880 --> 00:54:27,720
‫אנשים כמו אולנדורף,‬

692
00:54:27,720 --> 00:54:32,960
‫כי אנחנו לא רוצים להסתכל במראה‬
‫ולראות את עצמנו משתקפים ממנה בחזרה.‬

693
00:54:41,360 --> 00:54:44,720
‫הם לבשו חליפות, הם היו משכילים,‬
‫הם למדו באוניברסיטה,‬

694
00:54:44,720 --> 00:54:47,200
‫הם דיברו מספר שפות.‬

695
00:54:47,200 --> 00:54:52,400
‫ואני חושבת שאנחנו רוצים להאמין‬
‫שלעולם לא נעשה מה שהאנשים האלה עשו.‬

696
00:54:52,400 --> 00:54:54,840
‫אתם לא חייבים להיות אידאולוגיים.‬

697
00:54:54,840 --> 00:54:58,120
‫אתם לא חייבים להיות מלאים בשנאה.‬

698
00:54:58,120 --> 00:55:01,320
‫אתם לא חייבים להיות שום דבר,‬
‫ואתם עדיין מסוגלים להרוג.‬

699
00:55:01,960 --> 00:55:05,880
‫אז השאלה היא, "האם אנשים רגילים‬
‫או אנשים מן השורה הם מפלצות?"‬

700
00:55:05,880 --> 00:55:08,320
‫אני חושבת שלכולנו יש את הפוטנציאל לכך.‬

701
00:55:10,160 --> 00:55:14,040
{\an8}‫החוויה בנירנברג עיצבה אותו לנצח.‬

702
00:55:15,120 --> 00:55:19,520
‫במשך כל חייו, בנג'מין פרנץ פעל כדי להבטיח‬

703
00:55:19,520 --> 00:55:23,400
‫שפשעים נגד האנושות לא יחזרו על עצמם.‬

704
00:55:24,040 --> 00:55:29,480
‫כמו כן, ביוזמתו נוסד‬
‫בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג,‬

705
00:55:29,480 --> 00:55:33,200
‫שם עדיין מעמידים כיום לדין פשעי מלחמה.‬

706
00:55:36,800 --> 00:55:39,920
‫כולנו תושבי כוכב לכת קטן אחד.‬

707
00:55:40,760 --> 00:55:43,000
{\an8}‫הרעיון הוא שכאשר אנחנו מכירים‬

708
00:55:43,000 --> 00:55:47,320
{\an8}‫לא בכך שיש לנו דתות שונות,‬
‫מדינות שונות, צבעים שונים,‬

709
00:55:47,320 --> 00:55:51,280
{\an8}‫אלא שכל בני האדם מאכלסים כוכב לכת קטן אחד.‬

710
00:55:51,280 --> 00:55:55,480
‫אם נלך באותה הדרך, נצליח.‬

711
00:55:55,480 --> 00:55:58,120
‫אם לא נעשה זאת, נפסיק להתקיים.‬

712
00:55:59,120 --> 00:56:02,000
‫אני עשיתי את שלי. אני בן מאה.‬

713
00:56:02,000 --> 00:56:04,560
‫אני לא יודע עוד כמה זמן אוכל להמשיך.‬

714
00:56:04,560 --> 00:56:06,800
‫אבל כל עוד אוכל, אעשה זאת.‬

715
00:56:06,800 --> 00:56:10,040
‫עכשיו אני משאיר זאת לצעירים לשאת את הלפיד.‬

716
00:56:12,360 --> 00:56:15,120
‫קדימה, שימו לב. בשביל הבית.‬

717
00:56:15,120 --> 00:56:17,320
‫כן, קצת חיבוקים.‬

718
00:56:19,640 --> 00:56:20,480
‫טוב.‬

719
00:58:04,560 --> 00:58:07,560
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬