1
00:00:05,883 --> 00:00:09,720
‫היי, אנחנו קידס אין דה הול.
אני מארק, זה דייב.‬

2
00:00:10,345 --> 00:00:12,514
‫ברוס וסקוט.‬

3
00:00:12,639 --> 00:00:13,474
‫היי.‬

4
00:00:14,266 --> 00:00:17,394
‫וקווין, אני כאן. אנחנו חמישה.‬

5
00:00:20,397 --> 00:00:21,398
‫141
ריבולי‬

6
00:00:21,482 --> 00:00:22,608
‫ריבולי‬

7
00:00:23,650 --> 00:00:27,488
‫באמת רציתי להיות חלק מקידס אין דה הול.
זאת האמת.‬

8
00:00:27,571 --> 00:00:29,907
‫ראיתי את אחת ההופעות שלהם בריבולי‬

9
00:00:30,032 --> 00:00:33,702
‫וחשבתי, "אלוהים! מה אפשר לעשות
בסאטרדיי נייט לייב‬

10
00:00:33,786 --> 00:00:38,081
‫"שיהיה מגניב ורענן כמו זה?"‬

11
00:00:40,584 --> 00:00:43,754
‫אני זוכר את הפעם הראשונה
שראיתי אותם בריבולי.‬

12
00:00:43,837 --> 00:00:47,466
‫חשבתי שהם מצחיקים, חכמים, מקוריים.‬

13
00:00:47,549 --> 00:00:50,469
‫זה לא היה דומה לשום דבר שעשיתי באס-אן-אל.‬

14
00:00:50,552 --> 00:00:54,473
‫מבחינה אסטרטגית, אני אשב בקצה, עמדת הכוח.‬

15
00:00:56,225 --> 00:00:58,435
‫קידס אין דה הול גרמו לי לצחוק.‬

16
00:00:58,519 --> 00:01:00,896
‫וכמעט שום דבר לא גורם לי לצחוק.‬

17
00:01:02,606 --> 00:01:07,778
‫אני חושב שאנחנו מוכנים
להתחיל את ההופעה ולהתחיל לקטול!‬

18
00:01:08,779 --> 00:01:09,947
‫מופיעים עכשיו
קידס אין דה הול‬

19
00:01:16,453 --> 00:01:19,706
‫אי אפשר לשטות
באוהדי קומדיה מושבעים ביחס לאיכות,‬

20
00:01:19,790 --> 00:01:21,917
‫וזה העניין בקידס אין דה הול.‬

21
00:01:22,000 --> 00:01:23,418
‫אני מוחץ לך את הראש.‬

22
00:01:23,710 --> 00:01:25,504
‫מארק‬

23
00:01:25,587 --> 00:01:28,048
‫אם התעניינת בקומדיות
הכרת את קידס אין דה הול.‬

24
00:01:28,131 --> 00:01:30,008
‫ואם לא הכרת, אז מה אתה עושה פה?‬

25
00:01:30,092 --> 00:01:32,010
‫הם פשוט היו מצחיקים מאוד.‬

26
00:01:32,094 --> 00:01:33,011
‫אקשן, ברוס.‬

27
00:01:33,095 --> 00:01:35,055
‫יש לי כרוב במקום ראש.‬

28
00:01:35,138 --> 00:01:36,181
‫ברוס‬

29
00:01:36,265 --> 00:01:39,852
‫הם היו הלהקה הקומית היחידה
ששיקפה את דור האיקס.‬

30
00:01:39,935 --> 00:01:43,689
‫לאף אחד לא הייתה
השפעה גדולה יותר מהחבר'ה האלה.‬

31
00:01:43,772 --> 00:01:46,316
‫הם פשוט עושים את זה.
לא שמים קצוץ.‬

32
00:01:46,400 --> 00:01:48,443
‫רוצה לדעת משהו? אני רופא גרוע.‬

33
00:01:48,527 --> 00:01:49,361
‫דייב‬

34
00:01:49,444 --> 00:01:51,572
‫אנרכיסטי, מרדני.‬

35
00:01:51,655 --> 00:01:52,948
‫יחיד במינו.‬

36
00:01:53,031 --> 00:01:54,741
‫קנדי!‬

37
00:01:54,825 --> 00:01:58,412
‫הם לימדו אותי שמי שגדל בטורונטו
יכול להשיג דברים.‬

38
00:01:58,495 --> 00:02:00,581
‫הייתה להם השפעה גדולה עליי.‬

39
00:02:00,664 --> 00:02:03,208
‫רשע! לא מנומס ורשע!‬

40
00:02:03,292 --> 00:02:04,459
‫קווין‬

41
00:02:04,543 --> 00:02:08,088
‫הם היו פורצי דרך, רב מיניים ורב מגדריים.‬

42
00:02:08,171 --> 00:02:09,464
‫אני לא יודע מה הם היו.‬

43
00:02:09,548 --> 00:02:12,968
‫אם אתה הומוסקסואל
והעיניים שלנו נפגשות, המסר נקלט!‬

44
00:02:13,051 --> 00:02:13,886
‫סקוט‬

45
00:02:13,969 --> 00:02:18,640
‫הם שיחקו נשים בכזו אמפתיה
ולפעמים הנשים היו פשוט יפהפיות.‬

46
00:02:18,724 --> 00:02:22,811
‫אתה צריך להיות מסוגל לגלות מה מצחיק
במקומות חשוכים למדי.‬

47
00:02:22,895 --> 00:02:24,187
‫אבא שתה.‬

48
00:02:24,271 --> 00:02:27,649
‫אבל אני יודע שזה עזר לי
להתנהג בצורה טיפשית כמערכת הגנה.‬

49
00:02:27,733 --> 00:02:30,319
‫קומדיה לא חייבת לבוא ממקום קשה,‬

50
00:02:30,402 --> 00:02:32,321
‫אבל רבים מאיתנו שרוטים.‬

51
00:02:33,322 --> 00:02:37,326
‫בסופו של דבר, קומדיה היא דבר אחד,
לצחוק למוות בפרצוף.‬

52
00:02:37,409 --> 00:02:39,578
‫התחברנו כדי לעזור זה לזה‬

53
00:02:39,661 --> 00:02:41,830
‫ונמשיך לעשות זאת עד שלא נוכל יותר.‬

54
00:02:43,248 --> 00:02:48,337
‫ילדים במסדרון‬

55
00:02:49,087 --> 00:02:53,675
‫אנחנו עם קידס אין דה הול.
זו הרגשה אדירה שאתם כאן.‬

56
00:02:53,884 --> 00:02:56,762
‫- אז מעולם לא ראית משהו אדיר?
- תודה לך.‬

57
00:03:00,390 --> 00:03:05,354
‫קלגרי, 1981‬

58
00:03:10,776 --> 00:03:12,027
‫זה היה בקלגרי.‬

59
00:03:12,152 --> 00:03:14,655
‫זו הסצנה עם מכונת הכתיבה. אני חייב...‬

60
00:03:14,738 --> 00:03:19,076
‫הם ניסו לעשות קומדיה איכשהו
ונתקלו בתאטרון לוס מוס.‬

61
00:03:20,661 --> 00:03:23,330
‫זה היה תאטרון אלתורי, צורה דמוקרטית מאוד,‬

62
00:03:23,413 --> 00:03:26,875
‫אלתור תחרותי. זה היה פרוע, הקהל היה לוהט.‬

63
00:03:26,959 --> 00:03:28,418
‫להקת אודיינס,‬

64
00:03:28,502 --> 00:03:33,423
‫ביל גימל הגדול, נורם היסקוק הגדול,
מארק מק'קיני הגדול יותר, פרנק הענק...‬

65
00:03:33,507 --> 00:03:36,843
‫זה מבריק, אם הייתי צריך
לתכנן את הדרך שלי על הבמה,‬

66
00:03:36,927 --> 00:03:38,387
‫לא הייתי מסוגל לעשות את זה.‬

67
00:03:38,470 --> 00:03:42,140
‫זה היה חייב להיות מקרי
ובלי הרבה זמן למחשבה.‬

68
00:03:48,689 --> 00:03:50,565
‫למדתי בקולג' מאונט רויאל.‬

69
00:03:51,483 --> 00:03:56,238
‫הייתי בעיצומו של עסק
ונכנסתי לתאטרון האלתורי.‬

70
00:03:56,613 --> 00:03:59,491
‫וזה היה כמו לצאת מהארון.‬

71
00:03:59,574 --> 00:04:02,577
‫זה כמו למצוא את אלוהים.‬

72
00:04:04,329 --> 00:04:08,166
‫פשוט ראיתי את האנשים האלה
משתטים על הבמה וחשבתי,‬

73
00:04:08,250 --> 00:04:09,918
‫"לעזאזל, אני רוצה לעשות את זה".‬

74
00:04:10,669 --> 00:04:14,047
‫הכול קרה מהר מאוד
ברגע שהגעתי לתאטרון לוס מוס.‬

75
00:04:14,131 --> 00:04:16,925
‫אני חושב שבתוך חודשיים פגשתי את מארק.‬

76
00:04:17,384 --> 00:04:21,972
‫אני זוכר בבהירות, באחת הסצנות הראשונות שלו
ברוס צבע את הבמה‬

77
00:04:22,055 --> 00:04:23,265
‫עם הראש שלו.‬

78
00:04:23,724 --> 00:04:28,145
‫אני זוכר שהייתה לו סצנה
שבה הוא היה צריך פסנתר,‬

79
00:04:28,228 --> 00:04:31,440
‫לקח לו הרבה זמן לעשות חזרות ואני אמרתי,‬

80
00:04:31,523 --> 00:04:33,692
‫"כמה זמן עוד תצטרך?"‬

81
00:04:33,775 --> 00:04:38,530
‫זה בערך הזיכרון הראשון שלי
מהחברות המסובכת והיפה שלנו.‬

82
00:04:45,328 --> 00:04:47,372
‫טורונטו, 1982‬

83
00:04:47,456 --> 00:04:50,876
‫פגשתי את קווין
בסדנת האלתור הראשונה של סקנד סיטי‬

84
00:04:50,959 --> 00:04:52,836
‫שהשתתפתי בה באולד פייר הול.‬

85
00:04:53,670 --> 00:04:56,757
‫חילקו אותנו לזוגות באופן אקראי לתרגיל.‬

86
00:04:57,340 --> 00:05:01,261
‫עשינו את תרגיל המראה,
שבו מחקים זה את תנועותיו של זה.‬

87
00:05:01,344 --> 00:05:05,182
‫התחלנו לעשות את זה מצחיק ובצורה קומית.‬

88
00:05:05,265 --> 00:05:08,894
‫הייתה בינינו כימיה מההתחלה וכל כימיה קומית‬

89
00:05:08,977 --> 00:05:11,605
‫היא סוג של התאהבות במישהו.‬

90
00:05:11,688 --> 00:05:13,648
‫הוא היה כמו החברה הראשונה שלי.‬

91
00:05:14,566 --> 00:05:19,988
‫זו באמת הייתה אהבה ממבט ראשון
מפני שמבלי שהכרנו, הצלחנו להצחיק זה את זה‬

92
00:05:20,072 --> 00:05:23,241
‫ולקלוט את המקצבים באופן מיידי.‬

93
00:05:23,450 --> 00:05:24,993
‫וזה מעולם לא השתנה.‬

94
00:05:25,077 --> 00:05:28,580
‫זו עדיין הקרבה הכי גדולה שהרגשתי לקומיקאי.‬

95
00:05:28,663 --> 00:05:30,999
‫כשהסדנה הסתיימה, ניגשתי לדייב,‬

96
00:05:31,083 --> 00:05:34,503
‫לא ידעתי מה שמו, וביקשתי שיצטרף ללהקה שלי,
ולא הייתה לי להקה.‬

97
00:05:34,586 --> 00:05:37,089
‫דייב הסכים מיד. "כן, נשמע כיפי."‬

98
00:05:37,214 --> 00:05:39,591
‫זו הייתה תחילתה של קידס אין דה הול.‬

99
00:05:39,674 --> 00:05:41,802
‫לבה, לבה, לבה חמה ומותכת.‬

100
00:05:41,885 --> 00:05:43,178
‫- חמה ומותכת.
- כן?‬

101
00:05:43,261 --> 00:05:44,179
‫מאגמה.‬

102
00:05:44,262 --> 00:05:46,348
‫עשינו תאטרון אלתורי בטורונטו
במשך שנה.‬

103
00:05:46,431 --> 00:05:49,559
‫היינו טובים, אבל למדנו באותו זמן,
אז היינו גולמיים.‬

104
00:05:49,643 --> 00:05:53,480
‫שמענו על להקת תאטרון אלתורי
שנקראה אודיינס.‬

105
00:05:53,563 --> 00:05:56,566
‫שמענו עליהם, הם שמעו עלינו.‬

106
00:05:58,026 --> 00:06:02,239
‫ברוס הגיע לטורונטו ראשון
והוא נראה כמו בחור קטן ומוזר.‬

107
00:06:02,697 --> 00:06:04,866
‫אני אמרתי, "מה הקטע עם הבחור הזה?"‬

108
00:06:04,950 --> 00:06:07,160
‫- הנה הוא בא. קורע.
- מגיע. ואו!‬

109
00:06:07,244 --> 00:06:10,539
‫אז ראיתי אותו עושה קומדיה
והבנתי שהוא קורע מצחוק.‬

110
00:06:10,622 --> 00:06:12,415
‫והלב שלי עושה...‬

111
00:06:14,251 --> 00:06:15,919
‫הלב שלו עושה...‬

112
00:06:16,670 --> 00:06:20,173
‫דייב ואני עמדנו בתור
כדי לצפות באלתורים של סקנד סיטי‬

113
00:06:20,257 --> 00:06:24,136
‫כשמארק היה שם.
הוא היה בחור רגיל עם משקפיים.‬

114
00:06:24,219 --> 00:06:27,764
‫שמעתי שהוא היה גאון.
אמרתי לדייב, "הוא לא מצחיק".‬

115
00:06:27,848 --> 00:06:30,142
‫הוא מתענג לספר לי את זה,‬

116
00:06:30,225 --> 00:06:33,770
‫שבפעם הראשונה שהוא פגש אותי הוא חשב,
"הבחור הזה לא מצחיק".‬

117
00:06:33,854 --> 00:06:38,400
‫מה הכלי המשונה והמוזר הזה
שהכרחת אותי להביא לכאן?‬

118
00:06:38,483 --> 00:06:39,609
‫מה זה שם?‬

119
00:06:39,693 --> 00:06:43,196
‫זה חייב להיות סימן מן האלים
שהם רוצים שנתפתח!‬

120
00:06:43,280 --> 00:06:46,116
‫ואז ראינו אותו מופיע והוא היה מבריק.‬

121
00:06:46,199 --> 00:06:50,745
‫אחרי שראינו זה את זה בהופעה הראשונה,
אמרנו, "בואו נעשה דברים יחד".‬

122
00:06:50,829 --> 00:06:53,206
‫עבדנו כשתי להקות נפרדות באותם המקומות.‬

123
00:06:53,290 --> 00:06:56,877
‫כל הזמן התנגשנו זה בזה בדרך לבמה,
אז פשוט הפכנו ללהקה אחת.‬

124
00:06:56,960 --> 00:07:00,672
‫הייתי רוצה לומר שהטלנו מטבע,
מפני שהאודיינס היה התואר שלי,‬

125
00:07:00,755 --> 00:07:03,049
‫אבל תודה לאל שלא ניצחתי בקרב הזה.‬

126
00:07:03,133 --> 00:07:05,218
‫הסכמנו על השם קידס אין דה הול.‬

127
00:07:05,302 --> 00:07:08,680
‫אני זוכר שברוס אמר,
"אבל רק לבינתיים כי אני שונא אותו".‬

128
00:07:08,763 --> 00:07:13,059
‫קידס אין דה הול, מה זה לעזאזל?‬

129
00:07:13,143 --> 00:07:15,395
‫גוואר! זה שם.‬

130
00:07:15,478 --> 00:07:18,648
‫מפיק שכר את קידס אין דה הול
המקוריים להופיע.‬

131
00:07:18,732 --> 00:07:22,485
‫היה לנו אז שם אחר
והוא סיפר לנו על המופע של ג'ק בני,‬

132
00:07:22,569 --> 00:07:26,072
‫שהיו ילדים שהסתובבו באולמות‬

133
00:07:26,156 --> 00:07:27,908
‫וניסו למכור לג'ק בדיחות.‬

134
00:07:27,991 --> 00:07:29,993
‫הם נקראו "קידס אין דה הול".‬

135
00:07:30,076 --> 00:07:33,288
‫פשוט הרמתי מבט בשלב מסוים
וארבעתנו היינו שם,‬

136
00:07:33,830 --> 00:07:38,835
‫ואז סקוט הגיע.
רואים איך גילמתי את זה, שסקוט הגיע?‬

137
00:07:42,547 --> 00:07:44,507
‫המשפחה שלי הייתה מצחיקה.‬

138
00:07:44,841 --> 00:07:48,178
‫כל ארוחת ערב הייתה כך, "מה קרה באותו יום?‬

139
00:07:48,261 --> 00:07:52,224
‫"מי האידיוט שראית? בואו נצחק עליו".‬

140
00:07:55,185 --> 00:07:57,604
‫הכול התמקד בלגרום לאנשים לצחוק.‬

141
00:07:59,397 --> 00:08:04,861
‫אבל כשלמדתי באוניברסיטת יורק,
לא היו לי כוונות להיות קומיקאי.‬

142
00:08:04,945 --> 00:08:07,530
‫הייתי בתאטרון, שיחקתי.‬

143
00:08:07,614 --> 00:08:09,532
‫רציתי להיות כוכב קולנוע.‬

144
00:08:10,659 --> 00:08:13,620
‫רציתי להיות ג'יימס דין.‬

145
00:08:14,996 --> 00:08:19,501
‫מתי היה הרגע שהבנת ש"קומדיה היא מי שאני"?‬

146
00:08:20,543 --> 00:08:24,589
‫טוב, זה לא היה עד...
זה היה כשפגשתי את הקידס אין דה הול.‬

147
00:08:25,340 --> 00:08:27,300
‫תראו את כרטיס הזהב שלי.‬

148
00:08:29,511 --> 00:08:31,596
‫לא!‬

149
00:08:31,763 --> 00:08:36,268
‫הם פשוט עשו שטויות וזה נראה כל כך כיף,‬

150
00:08:36,351 --> 00:08:37,978
‫ובכל זאת זה היה גם משחק.‬

151
00:08:38,061 --> 00:08:39,104
‫אני אוהב את זה!‬

152
00:08:39,187 --> 00:08:43,525
‫העליתי סצנה נוראה על תעלומת רצח,‬

153
00:08:43,650 --> 00:08:45,610
‫והיו סופגניות עם ריבה.‬

154
00:08:45,694 --> 00:08:48,571
‫"תסתכל מתחת למושב שלך,
יש שם סופגנייה בשבילך".‬

155
00:08:48,655 --> 00:08:50,657
‫אני אפילו לא זוכר. קווין?‬

156
00:08:50,740 --> 00:08:53,785
‫זה היה נורא והם התחילו לזרוק אותן עלינו.‬

157
00:08:55,537 --> 00:08:59,332
‫אני זוכר את ברוס אומר,
"מה לעזאזל? מי זורק סופגניות?"‬

158
00:08:59,416 --> 00:09:02,585
‫ברור שזה הייתי אני,
כי היו רק שבעה אנשים בקהל.‬

159
00:09:02,669 --> 00:09:06,214
‫זה היה אופייני לסקוט.
הוא זרק את הסופגנייה וצעק, "לך תזדיין".‬

160
00:09:06,298 --> 00:09:09,217
‫הוא אמר, "אני אצטרף ללהקה הזאת".‬

161
00:09:09,301 --> 00:09:12,721
‫פשוט הייתי צריך לגרום להם לשים לב אליי.‬

162
00:09:12,804 --> 00:09:14,222
‫זה מטורף.‬

163
00:09:14,306 --> 00:09:17,267
‫אני זוכר שראיתי אלתור בתאטרון אלתורי,‬

164
00:09:17,350 --> 00:09:19,269
‫וסקוט היה על הבמה.‬

165
00:09:19,894 --> 00:09:23,982
‫עשיתי מערכון שהיה פשוט נורא.‬

166
00:09:24,482 --> 00:09:28,069
‫זה היה פנטומימה על קקי באסלה.‬

167
00:09:28,153 --> 00:09:33,158
‫הוא פנטומימה של שליחת יד פנימה
ושליפת גוש חרא ואמר, "הוא המאהב שלי!"‬

168
00:09:34,284 --> 00:09:36,202
‫ואני צחקתי,‬

169
00:09:36,286 --> 00:09:39,122
‫אולי היה עוד אדם אחד בקהל שצחק,‬

170
00:09:39,205 --> 00:09:41,958
‫וזה היה סוג של,
"הבחור הזה מוצא חן בעיניי".‬

171
00:09:46,671 --> 00:09:50,425
‫סקוט העלה את הרמה
מפני שהוא היה מוכן לתת את כולו.‬

172
00:09:50,508 --> 00:09:51,801
‫תתרחק ממני.‬

173
00:09:51,885 --> 00:09:53,803
‫זה היה כמו קיפוד.‬

174
00:09:53,887 --> 00:09:56,973
‫גם אנחנו היינו צריכים לתת את כל כולנו
כדי להתחרות בו.‬

175
00:09:57,057 --> 00:10:00,060
‫עד אז הייתה הרגשה שחסרה חתיכה שנמצאה.‬

176
00:10:00,143 --> 00:10:03,563
‫אפילו לא היינו מודעים לגמרי
לכך שהייתה חסרה חתיכה.‬

177
00:10:05,440 --> 00:10:10,487
‫יום אחד הם אלתרו שיר
על כך שאני חבר בקידס אין דה הול.‬

178
00:10:10,570 --> 00:10:12,906
‫וסקוט חבר בלהקה‬

179
00:10:12,989 --> 00:10:15,325
‫וסקוט התחיל לבכות ולעשן.‬

180
00:10:16,868 --> 00:10:21,206
‫ברגע שהם הזמינו אותי להצטרף,
ידעתי שלא אעזוב לעולם.‬

181
00:10:21,998 --> 00:10:25,752
‫אף אחד לא נכנס אחריי. זרקתי את המפתח.‬

182
00:10:34,219 --> 00:10:37,430
‫רחוב קווין, 1984‬

183
00:10:42,977 --> 00:10:45,647
‫כבחור צעיר, המקום הזה ברחוב קווין‬

184
00:10:45,730 --> 00:10:48,942
‫היה הקילומטר החשוב ביותר בעולם בשבילי.‬

185
00:10:49,025 --> 00:10:51,694
‫רק המקום המזוין הזה, בר ריבולי,‬

186
00:10:51,778 --> 00:10:55,073
‫וכל המלצריות המגניבות עם סינרי העור שלהן.‬

187
00:10:55,156 --> 00:10:58,243
‫רחוב קווין היה מקום קסום.
בייחוד אם באת מהפרברים.‬

188
00:10:58,326 --> 00:11:02,038
‫זה היה רחוב שבו כולם לבשו שחור ולא חייכו.‬

189
00:11:02,122 --> 00:11:06,459
‫לא משנה איזה חלום היה לי על מה שאהיה,
זה היה צריך לקרות שם.‬

190
00:11:06,543 --> 00:11:10,380
‫פשוט כור היתוך אמיתי של יצירתיות.‬

191
00:11:10,463 --> 00:11:14,676
‫זה היה על וידאו,
זה היה על ריקוד, זה היה על קומדיה.‬

192
00:11:14,759 --> 00:11:18,638
‫תמיד קרה משהו וריבולי היה המרכז.‬

193
00:11:18,721 --> 00:11:22,517
‫ריבולי‬

194
00:11:22,600 --> 00:11:24,018
‫בוא, איש מצלמה.‬

195
00:11:24,102 --> 00:11:26,938
‫כן, נהגתי לעזור לכוון את התאורה ואת הבמה.‬

196
00:11:27,021 --> 00:11:31,651
‫סקוט היה תופס את כל החלל
כדי לפרוש את כל התלבושות שלו.‬

197
00:11:31,734 --> 00:11:35,029
‫הבמה כללה, אם עמדת על הבמה, את זה.‬

198
00:11:35,113 --> 00:11:36,698
‫הייתה שם במה צדדית.‬

199
00:11:36,781 --> 00:11:39,909
‫מישהו היה מדבר כאן.
התאורה הייתה מכוונת לכאן‬

200
00:11:39,993 --> 00:11:41,619
‫ואז התאורה כוונה לכאן.‬

201
00:11:41,703 --> 00:11:45,206
‫והיינו משחקים,
לא משנה איזו תפאורה הייתה שם.‬

202
00:11:53,381 --> 00:11:54,924
‫תראו אותה!‬

203
00:11:56,134 --> 00:11:57,510
‫סלחי לי, גברת.‬

204
00:11:57,594 --> 00:12:01,347
‫אני לא יודע איך שרדנו,
כי בשנה וחצי הראשונות בריבולי,‬

205
00:12:01,431 --> 00:12:06,144
‫היו שם 17, 20 אנשים, אולי 35 בערב מוצלח.‬

206
00:12:06,478 --> 00:12:10,398
‫לא הייתה שם התלהבות.
אבל חיבבנו אלה את אלה מאוד.‬

207
00:12:10,482 --> 00:12:13,234
‫תשעים ותשעה בקבוקי בירה על הקיר‬

208
00:12:13,318 --> 00:12:15,445
‫תשעים ותשעה בקבוקי בירה‬

209
00:12:15,528 --> 00:12:18,114
‫תוריד אחד ותעביר אותו‬

210
00:12:18,239 --> 00:12:20,492
‫ואז תשעים ותשעה...‬

211
00:12:20,575 --> 00:12:22,911
‫תשעים ותשעה בקבוקי בירה על הקיר‬

212
00:12:22,994 --> 00:12:27,123
‫עשינו הרבה מופעים בלי צופים
והמשכנו לעשות אותם.‬

213
00:12:27,957 --> 00:12:32,170
‫אני חושב שהייתי צריך
את כל החזרות והניסיונות‬

214
00:12:32,253 --> 00:12:36,549
‫והכישלונות הרבים כדי למצוא את הדרך שלנו.‬

215
00:12:36,633 --> 00:12:40,512
‫חבר ותיק קפץ לבקר,
אז חשבנו שכדאי לאלתר.‬

216
00:12:40,595 --> 00:12:41,846
‫מייק מאיירס!‬

217
00:12:42,263 --> 00:12:45,892
‫עשיתי הרבה אלתורים
עם הקידס אין דה הול בריבולי.‬

218
00:12:46,017 --> 00:12:50,563
‫היה מספק מאוד
להצליח מול הקהל של רחוב קווין.‬

219
00:12:52,357 --> 00:12:55,735
‫תמיד שאפתי להשתייך לקידס אין דה הול.‬

220
00:12:55,818 --> 00:12:58,988
‫הם היו כמו להקה שהכירה רק שלושה אקורדים,‬

221
00:12:59,072 --> 00:13:00,949
‫אבל הם היו נהדרים ועם אנרגיה נהדרת.‬

222
00:13:01,032 --> 00:13:02,200
‫חתיכת חרא.‬

223
00:13:02,283 --> 00:13:04,786
‫בפעם הראשונה שראיתי אותם, זו הייתה התגלות.‬

224
00:13:04,869 --> 00:13:08,164
‫ישבתי בריבולי עם 20 אנשים וחשבתי,‬

225
00:13:08,248 --> 00:13:10,792
‫"זה הדבר הכי גדול שראיתי אי פעם".‬

226
00:13:12,252 --> 00:13:14,837
‫לחבר של אחותי הייתה מצלמת וידאו‬

227
00:13:14,921 --> 00:13:17,715
‫שנהגתי לקחת אתי
להופעות של קידס אין דה הול.‬

228
00:13:17,799 --> 00:13:20,051
‫- זה היה נחמד מאוד, נכון?
- היה בסדר.‬

229
00:13:20,134 --> 00:13:23,221
‫אז צילמתי בווידאו הרבה מההופעות הראשונות.‬

230
00:13:25,181 --> 00:13:28,268
‫זו הייתה גישה חדשה מאוד לקומדיה,‬

231
00:13:28,351 --> 00:13:31,104
‫קצת מבוססת על החוויה האישית.‬

232
00:13:31,187 --> 00:13:32,981
‫אימא, אנחנו שם.‬

233
00:13:33,064 --> 00:13:36,067
‫אימא, אנחנו שם. תפתחי את החלון, אנחנו כאן.‬

234
00:13:36,150 --> 00:13:40,071
‫זה היה מרתק בעיניי
כי אף אחד אחר לא עשה את זה.‬

235
00:13:40,280 --> 00:13:44,576
‫בפרברים הם נמסים לתוך הלילה‬

236
00:13:44,659 --> 00:13:48,746
‫כשאנחנו הופכים לאבות שלנו‬

237
00:13:48,830 --> 00:13:52,417
‫אחד המערכונים הראשונים שכתב ברוס
היה סצנה בשם "הפרברים".‬

238
00:13:52,500 --> 00:13:54,210
‫מה השורה מהשיר?‬

239
00:13:54,294 --> 00:13:57,255
‫"אני יכול לראות את המשהו
של הפרברים". שכחתי.‬

240
00:13:57,338 --> 00:13:59,591
‫אתה תחפש את זה, תמצא את זה.‬

241
00:14:00,425 --> 00:14:05,263
‫אני רוצה שתסתכל לי לתוך העיניים ותראה‬

242
00:14:05,388 --> 00:14:07,390
‫את כוחם של הפרברים‬

243
00:14:16,107 --> 00:14:18,860
‫ברוס ואחותו, 1972‬

244
00:14:18,943 --> 00:14:21,946
‫המשפחה של קווין, 1975‬

245
00:14:22,030 --> 00:14:24,073
‫ארבעה מאיתנו גדלו בפרברים.‬

246
00:14:24,157 --> 00:14:25,450
‫סקוט עם אבא ואחים, 1972‬

247
00:14:25,533 --> 00:14:27,744
‫הפרברים הם אחידים ומשעממים.‬

248
00:14:27,827 --> 00:14:29,203
‫דייב ואחאים, 1968‬

249
00:14:29,287 --> 00:14:32,498
‫אני חושב שהפרברים באמת זרעו הרס במוח שלנו.‬

250
00:14:32,832 --> 00:14:35,335
‫הפרברים היו מהודקים מדי לצוואר שלי.‬

251
00:14:35,418 --> 00:14:39,505
‫אולי הפרברים הם לולאה שחונקת אותי.‬

252
00:14:39,756 --> 00:14:41,341
‫אימא.‬

253
00:14:41,424 --> 00:14:44,052
‫מארק הגיע מעולם שונה מאיתנו.‬

254
00:14:44,135 --> 00:14:46,262
‫מארק והמשפחה, 1975‬

255
00:14:46,346 --> 00:14:50,224
‫הוא הגיע ממשפחה של דיפלומטים,
קהילה תרבותית למדי.‬

256
00:14:50,850 --> 00:14:54,520
‫בהתחלה חשבתי שאני דחוי באשמתי,‬

257
00:14:54,604 --> 00:14:57,440
‫אבל אז, בהדרגה, התחלתי לאמץ את זה.‬

258
00:14:57,523 --> 00:15:00,443
‫עמדתי להיות ראש הממשלה של המדינה הזאת.‬

259
00:15:00,526 --> 00:15:04,030
‫אבל הייתי בן 20 והיה אל-אס-די בסביבה.‬

260
00:15:04,155 --> 00:15:08,576
‫לא למדתי. הברזתי משיעורים.
הלכתי לקלגרי. התקבלתי לתאטרון.‬

261
00:15:08,660 --> 00:15:10,578
‫סליחה, אני צריך לשחק.‬

262
00:15:12,372 --> 00:15:17,210
‫קלגרי הייתה עיר נפט הומופובית מאוד,‬

263
00:15:17,293 --> 00:15:21,089
‫שבה בחורים נסעו בטנדרים ורדפו אחריי ברחוב.‬

264
00:15:22,799 --> 00:15:27,845
‫חיפשתי מקלט, תחילה בספורט
ואחר כך במוסיקת רוק.‬

265
00:15:27,929 --> 00:15:29,889
‫אש, אש, אש‬

266
00:15:30,139 --> 00:15:32,016
‫אש על המוח שלי...‬

267
00:15:34,686 --> 00:15:38,064
‫בדיוק כשהפאנק התחיל,
שמעתי את "אלוהים נצור את המלכה",‬

268
00:15:38,147 --> 00:15:41,776
‫במהירות 45 וזה פשוט פוצץ לי את המוח.‬

269
00:15:42,985 --> 00:15:47,407
‫זה היה משהו כמו מין, כעס,
החברה לא חייבת להיות כזאת.‬

270
00:15:48,991 --> 00:15:52,620
‫זה היה כמו כמוסה של הרואין ישר למוח.‬

271
00:15:52,704 --> 00:15:55,081
‫יש הרואין בכמוסות? אני לא חושב.‬

272
00:15:55,164 --> 00:15:58,876
‫ברוס היה כל כך מגניב, זה היה מפחיד.
באחת השיחות הראשונות שלנו‬

273
00:15:58,960 --> 00:16:02,505
‫לא ידעתי מה להגיד, אז שאלתי,
"איזו מוזיקה אתה אוהב?"‬

274
00:16:02,588 --> 00:16:05,550
‫הוא אמר, "לו ריד,
מסיבת יום ההולדת וכמובן, איגי".‬

275
00:16:07,844 --> 00:16:11,055
‫הייתי אובססיבי ביחס למוזיקה,
שלא כמו עכשיו.‬

276
00:16:11,931 --> 00:16:15,184
‫הייתי אובססיבי לפאנק. הייתי אובססיבי למרד.‬

277
00:16:15,268 --> 00:16:18,062
‫לא צריך להיות בקטע של מוזיקה
כדי לאהוב פאנק.‬

278
00:16:18,146 --> 00:16:19,981
‫"מישהו רוצה להילחם בי על זה?"‬

279
00:16:20,064 --> 00:16:23,317
‫לא צריך להיות בקטע של מוזיקה
כדי להיות בעל גישה פאנקיסטית.‬

280
00:16:23,401 --> 00:16:27,238
‫אני זוכרת ששמעתי
שהם החבר'ה החמים החדשים בזירה,‬

281
00:16:27,321 --> 00:16:31,451
‫ושהם היו סוג של להקת פאנק רוק,
וזה היה הדבר המגניב והחדש הזה‬

282
00:16:31,534 --> 00:16:33,828
‫שלא היה דומה לשום דבר אחר.‬

283
00:16:33,911 --> 00:16:38,541
‫בזמן האחרון בעבודה,
שמעתי הרבה חבר'ה מתלוננים על העבודה שלהם.‬

284
00:16:39,000 --> 00:16:41,586
‫לא אני. אני אוהב את העבודה שלי.‬

285
00:16:41,878 --> 00:16:44,464
‫העבודה שלי? אני מתרומם.‬

286
00:16:44,922 --> 00:16:48,885
‫בזמנו, להיות הומוסקסואל
היה מרדני מאוד, במובן מסוים.‬

287
00:16:48,968 --> 00:16:53,890
‫היה מסוכן להעלות
את נושא ההומוסקסואליות על הבמה.‬

288
00:16:53,973 --> 00:16:56,517
‫כן, למצוץ זין? עבודה של גבר.‬

289
00:16:56,601 --> 00:16:57,769
‫תזיין אותי.‬

290
00:16:58,978 --> 00:17:01,481
‫מתרומם רץ, מתרוצץ חופשי‬

291
00:17:01,564 --> 00:17:03,900
‫תראו את המתרומם, תראו אותו רץ...‬

292
00:17:03,983 --> 00:17:05,276
‫מצא חן בעיניי שסקוט הומו,‬

293
00:17:05,359 --> 00:17:09,197
‫ומצא חן בעיניי שהוא העלה את הנושא במופע.‬

294
00:17:09,280 --> 00:17:14,786
‫השתמשנו בהומוסקסואליות כנגד סטרייטים.‬

295
00:17:16,704 --> 00:17:20,374
‫זו הפעם הראשונה
שנתקלתי במישהו שיצא מהארון,‬

296
00:17:20,458 --> 00:17:24,337
‫ששיחק דמות הומוסקסואלית חיובית,
שהיה חסר בושה.‬

297
00:17:24,420 --> 00:17:27,965
‫וכך בעולם הקטן והפרברי שלי, זה היה מטורף.‬

298
00:17:29,383 --> 00:17:33,095
‫ידעתי שבתוך הקבוצה הזו
אני יכול להיות אני עצמי.‬

299
00:17:35,765 --> 00:17:41,312
‫בכל רגע בחיי כצעיר הייתי צריך להסתיר משהו.‬

300
00:17:43,147 --> 00:17:44,982
‫אבא שלי היה אלים.‬

301
00:17:45,233 --> 00:17:48,152
‫יש לי בדיחה על זה
שהוא ניסה להוציא אותי מזה במכות,‬

302
00:17:48,236 --> 00:17:51,239
‫אבל זה רק גרם לי לאהוב סקס אלים, אז...‬

303
00:17:53,533 --> 00:17:56,410
‫נהגתי להאשים את אבי בכך שהפך אותי להומו.‬

304
00:17:57,078 --> 00:18:01,499
‫אם הייתי הומו בחברה שמקבלת את זה,
זה לא היה עניין גדול, נכון?‬

305
00:18:01,582 --> 00:18:04,836
‫אז חשבתי, "אאשים את החברה".‬

306
00:18:04,919 --> 00:18:08,923
‫אז כעסתי על אבא שלי
וחשבתי שאוסיף עוד סיבה לכעס,‬

307
00:18:09,006 --> 00:18:12,426
‫שנאה כנגד החברה, והיה איזון בין השניים.‬

308
00:18:13,678 --> 00:18:16,514
‫ועכשיו אני זז כמו דוגמנית מסלול.‬

309
00:18:18,182 --> 00:18:22,687
‫הם רצו ליצור קומדיה
שמכעיסה ומשמחת אנשים בעת ובעונה אחת,‬

310
00:18:23,437 --> 00:18:26,941
‫מתרחקת מהמעמד הבינוני המכובד.‬

311
00:18:27,024 --> 00:18:29,402
‫במיוחד עבור חמישה קומיקאים צעירים‬

312
00:18:29,485 --> 00:18:33,906
‫שניסו לפתח קריירה בכל תחום‬

313
00:18:33,990 --> 00:18:35,658
‫מלבד זה של הוריהם.‬

314
00:18:39,287 --> 00:18:40,621
‫יום הולדת שמח, בן.‬

315
00:18:41,205 --> 00:18:45,376
‫מצעד ההורות הגרועה הוא מרהיב.‬

316
00:18:45,459 --> 00:18:48,504
‫אני פשוט לא יכול לשתות כמו ששתיתי בגיל 40.‬

317
00:18:48,588 --> 00:18:51,966
‫האנשים התועים והאומללים ביותר,‬

318
00:18:52,049 --> 00:18:56,053
‫אבל אומללים במובן חדש, מקורי ומלהיב.‬

319
00:18:57,221 --> 00:19:00,766
‫אבא שלי היה שיכור מפורסם.
הוא נהג לעשות דברים מזעזעים.‬

320
00:19:00,850 --> 00:19:03,728
‫פעם הוא רדף אחריי מסביב לשולחן עם סכין.‬

321
00:19:03,811 --> 00:19:07,690
‫אבל אני יודע שזה עזר לי להיות טיפשי יותר,
כמעין מערכת הגנה.‬

322
00:19:07,773 --> 00:19:11,819
‫השתמשתי בהרבה דברים נוראיים שהוא עשה ואמר.‬

323
00:19:11,903 --> 00:19:13,321
‫אבא שתה.‬

324
00:19:13,404 --> 00:19:16,949
‫בן, כמה בנות התקשרו אליך היום? אפס?‬

325
00:19:17,033 --> 00:19:20,286
‫"נכון. כמה בנות התקשרו
אליך אתמול? אפס? כן".‬

326
00:19:20,369 --> 00:19:24,415
‫בן, אתה יודע מה אומרים,
אפס ועוד אפס שווה מתרומם!‬

327
00:19:25,041 --> 00:19:26,334
‫אבא שלי אמר את זה.‬

328
00:19:26,417 --> 00:19:28,544
‫אם אתה ילד של אלכוהוליסט,‬

329
00:19:28,628 --> 00:19:32,924
‫אתה לומד לעמוד על המשמר כאמצעי הגנה.‬

330
00:19:33,007 --> 00:19:36,886
‫אתה צריך להיות מודע מאוד
למצב הרגשי של אנשים אחרים.‬

331
00:19:36,969 --> 00:19:39,180
‫וזה מסייע לך להיות קומיקאי.‬

332
00:19:39,263 --> 00:19:42,433
‫קידס אין דה הול מזמינים למופע
"יותר מדי אבות שיכורים"‬

333
00:19:42,516 --> 00:19:47,313
‫כולנו ניסינו מאוד להוכיח
לאבות שלנו שאנחנו גברים.‬

334
00:19:49,273 --> 00:19:51,359
‫בכך שהתלבשנו כמו נשים.‬

335
00:19:55,488 --> 00:20:00,117
‫אני בטוחה שהיית בהלם
כשגילית שאני האימא החדשה שלך.‬

336
00:20:00,201 --> 00:20:02,703
‫דייב היה הראשון שראיתי מגלם אישה.‬

337
00:20:02,787 --> 00:20:07,792
‫היה לו סוודר על הכתפיים
ואז חשבתי, "זה מגניב".‬

338
00:20:07,875 --> 00:20:11,837
‫כך הם גילמו נשים.
היה לנו סוודר שכולם חלקו בו.‬

339
00:20:11,921 --> 00:20:15,675
‫זו הדלת שלי כאן. תודה על ערב מקסים.‬

340
00:20:15,758 --> 00:20:19,220
‫גילמנו את כל הנשים באמצעות
היציבה והקולות שלנו בלבד.‬

341
00:20:19,303 --> 00:20:22,598
‫פשוט שינינו את האופן
שבו עמדנו, זזנו ודיברנו.‬

342
00:20:22,682 --> 00:20:26,310
‫הקהל היה משעה את חוסר האמון שלו
ומקבל אותנו כנשים‬

343
00:20:26,394 --> 00:20:27,979
‫כשגילמנו את התפקידים האלה.‬

344
00:20:28,062 --> 00:20:31,023
‫- הלו? טיפאני?
- טביתא?‬

345
00:20:31,315 --> 00:20:33,693
‫- מה את עושה?
- מה את עושה?‬

346
00:20:33,776 --> 00:20:36,737
‫- בדיוק התקשרתי אלייך.
- בדיוק התקשרתי אלייך.‬

347
00:20:36,821 --> 00:20:39,490
‫- אבל זה לא צלצל.
- זה לא צלצל גם כאן.‬

348
00:20:39,573 --> 00:20:41,575
‫אלוהים!‬

349
00:20:44,537 --> 00:20:47,873
‫ההתפתחות הייתה איטית וזה היה,
"גם אני משחק אישה?"‬

350
00:20:47,957 --> 00:20:49,458
‫ואז עשינו את זה.‬

351
00:20:49,542 --> 00:20:53,129
‫חשבתי, "האם אני בדראג?
אני חושב שאני משחק אישה".‬

352
00:20:53,212 --> 00:20:56,966
‫השעון שלי נעצר. חשוב שאגיע לפגישה הזאת...‬

353
00:20:57,049 --> 00:20:59,468
‫אני מצטערת, אני יוצאת עם מישהו.‬

354
00:20:59,552 --> 00:21:01,637
‫אימא שלי בהחלט הייתה מזועזעת‬

355
00:21:01,721 --> 00:21:04,640
‫כשאמרתי לה שהדמות שלי, נינה,
מבוססת עליה קלות.‬

356
00:21:04,724 --> 00:21:06,642
‫היי, אני נינה.
-שלום, אני דני.‬

357
00:21:06,726 --> 00:21:07,935
‫שלום.
-מה שלומך?‬

358
00:21:08,019 --> 00:21:09,186
‫בסדר, תודה רבה לך.‬

359
00:21:09,270 --> 00:21:11,439
‫שלום לכולם, אני נינה.‬

360
00:21:11,522 --> 00:21:14,567
‫היא אמרה, "מה? האישה האיומה הזאת?"‬

361
00:21:15,401 --> 00:21:16,694
‫919, טייק שלוש.‬

362
00:21:17,903 --> 00:21:20,614
‫הם שיחקו נשים כאילו היו דמויות.‬

363
00:21:20,698 --> 00:21:22,742
‫זה היה אמין, זה היה אמיתי.‬

364
00:21:22,825 --> 00:21:23,951
‫לא הייתה תחושה של...‬

365
00:21:24,035 --> 00:21:28,372
‫"אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה
שבו נחבוש פאות ונדבר על המחזור".‬

366
00:21:28,456 --> 00:21:33,169
‫כי יש לי גישה חיובית לגבי הווסת.‬

367
00:21:34,336 --> 00:21:38,591
‫ומובן שהיה צריך לתת לנשים האלה
לבטא את קולן.‬

368
00:21:38,674 --> 00:21:41,385
‫האאוטסיידריות והפמיניסטיות,‬

369
00:21:41,469 --> 00:21:43,888
‫זה מה... אלה האנשים שלנו.‬

370
00:21:45,056 --> 00:21:50,936
‫ריבולי, 1985‬

371
00:21:52,271 --> 00:21:55,733
‫תודה. המופע הבא שלנו בריבולי
יתקיים בעוד שבועיים.‬

372
00:21:55,816 --> 00:21:58,110
‫נעשה מרתון של שלושה ימים.‬

373
00:21:58,194 --> 00:22:01,322
‫למי שנמאס מהחומר הישן שלנו,‬

374
00:22:01,405 --> 00:22:04,200
‫נציג את כל הדברים החדשים,
אז בואו לראות אותנו.‬

375
00:22:04,325 --> 00:22:06,368
‫במשך זמן מה זה לא עבד,‬

376
00:22:06,452 --> 00:22:11,082
‫ולא יכולנו להסתכל אלה על אלה ולהגיד,
"זה עובד? מה התוכנית שלנו?"‬

377
00:22:11,165 --> 00:22:15,419
‫לא שזה לא עבד בכלל
אבל כשאתה צעיר ומישהו אומר,‬

378
00:22:15,503 --> 00:22:18,255
‫"אתם מבריקים", אתה יכול לחיות על זה‬

379
00:22:18,339 --> 00:22:20,216
‫במקום על אוכל במשך שבועיים.‬

380
00:22:20,299 --> 00:22:23,594
‫ומדי פעם היה מערכון שהצליח.‬

381
00:22:24,845 --> 00:22:26,514
‫אני מוחץ לך את הראש.‬

382
00:22:27,932 --> 00:22:29,725
‫הראשים שלכם נמחצים.‬

383
00:22:31,477 --> 00:22:33,312
‫תמותו. תמותו.‬

384
00:22:41,403 --> 00:22:44,782
‫כשבחרנו את המערכונים הטובים ביותר,
אלה שהצליחו תמיד,‬

385
00:22:44,865 --> 00:22:47,743
‫וחיברנו אותם יחד למופע, בסדר הנכון,‬

386
00:22:47,827 --> 00:22:50,412
‫המופע היה טוב, הוא בהחלט שיקף אותנו.‬

387
00:22:50,496 --> 00:22:54,500
‫זה היה כמו לעשות זום
ולהתמקד בכל מה שהיינו.‬

388
00:22:54,583 --> 00:22:56,752
‫אני זוכר זמן...‬

389
00:22:56,836 --> 00:22:59,171
‫פתאום המופע תפס.‬

390
00:22:59,255 --> 00:23:01,757
‫מהופעה לפני עשרה אנשים בערך,‬

391
00:23:01,841 --> 00:23:05,803
‫לפתע נדחסו לריבולי 400 אנשים.‬

392
00:23:12,101 --> 00:23:15,396
‫כל עשרות אלפי השעות על הבמה השתלמו.‬

393
00:23:15,479 --> 00:23:18,649
‫ראיתי את אחת ההופעות שלהם.
חשבתי, "אלוהים".‬

394
00:23:18,732 --> 00:23:22,778
‫כמו ההבדל בין ההופעות הראשונות
של הסקס פיסטולס והמאוחרות של הקלאש.‬

395
00:23:25,739 --> 00:23:29,243
‫אני זוכר שיום אחד הגעתי ואנשים עמדו בתור.‬

396
00:23:29,326 --> 00:23:31,996
‫חשבתי, "יש עוד מופע לפנינו?"‬

397
00:23:32,079 --> 00:23:37,376
‫וענו לי, "לא, הם עומדים בתור למופע שלכם
בעוד שעתיים וחצי".‬

398
00:23:37,459 --> 00:23:39,336
‫חשבתי, "אלוהים אדירים".‬

399
00:23:39,420 --> 00:23:40,671
‫קידס אין דה הול‬

400
00:23:40,754 --> 00:23:41,797
‫ריבולי, 17 במרץ
יום שלישי 5 דולרים‬

401
00:23:41,881 --> 00:23:43,215
‫קידס אין דה הול‬

402
00:23:43,299 --> 00:23:44,383
‫מארק, סקוט, קווין, ברוס, דייב‬

403
00:23:44,466 --> 00:23:45,301
‫במופע "ציני מכדי לזיין!"‬

404
00:23:45,384 --> 00:23:47,845
‫בחודשים הבאים הכרטיסים תמיד אזלו‬

405
00:23:47,928 --> 00:23:49,471
‫והפכנו להיות משהו.‬

406
00:23:49,555 --> 00:23:53,350
‫משהו קטן ופולחני
בעולם הפולחני שנקרא רחוב קווין.‬

407
00:23:53,434 --> 00:23:55,811
‫זו הייתה הרגשה נהדרת, מעין מומנטום.‬

408
00:23:55,895 --> 00:23:58,022
‫הרגשה שזה מוביל לאנשהו.‬

409
00:23:58,105 --> 00:24:01,233
‫קיבלנו ביקורת מדהימה בעיתון המקומי.‬

410
00:24:01,317 --> 00:24:03,736
‫לא אגיד את השם שלו, אני כל כך מגניב.‬

411
00:24:03,819 --> 00:24:08,073
‫היינו בגלוב ובמייל והייתה ביקורת מפוארת,‬

412
00:24:08,199 --> 00:24:12,620
‫הביקורת שהיית רוצה לקבל שאמרה,
"הנה באים הקידס אין דה הול".‬

413
00:24:17,082 --> 00:24:20,920
‫באותו יום נחתו בטורונטו
ציידי כישרונות של אס-אן-אל‬

414
00:24:21,003 --> 00:24:24,757
‫למסע החיפוש המסורתי שלהם בסקנד סיטי.‬

415
00:24:25,090 --> 00:24:29,678
‫אבל אנחנו היינו שם בעמוד הראשון
של מדור הבידור בגלוב ובמייל,‬

416
00:24:29,762 --> 00:24:32,306
‫והם אמרו, "כדאי שנלך לראות גם אותם".‬

417
00:24:35,142 --> 00:24:40,439
‫הטלפון צלצל והרמתי את האפרכסת
וזו הייתה אישה.‬

418
00:24:41,106 --> 00:24:45,402
‫היא אמרה,
"אני ציידת כישרונות של לורן מייקלס.‬

419
00:24:45,486 --> 00:24:48,989
‫"אנחנו רוצים לראות את המופע שלכם".
אמרתי, "הכרטיסים אזלו".‬

420
00:24:49,073 --> 00:24:51,992
‫והם אמרו, "אנחנו מתקשרים
מסאטרדיי נייט לייב.‬

421
00:24:52,076 --> 00:24:53,869
‫"אנחנו מחפשים כישרונות".‬

422
00:24:53,953 --> 00:24:58,415
‫ואני אמרתי, "כן, אני מצטער
אבל כל הכרטיסים למופע נמכרו.‬

423
00:24:58,499 --> 00:25:00,918
‫"אולי תוכלו לקנות כרטיסים ממישהו".‬

424
00:25:01,001 --> 00:25:02,670
‫ואז ניתקתי את הטלפון.‬

425
00:25:02,753 --> 00:25:07,758
‫ארבעת הבחורים האחרים הסתכלו עליי,
"מה לעזאזל עשית?"‬

426
00:25:07,841 --> 00:25:09,843
‫ואני אמרתי, "טעיתי, נכון?"‬

427
00:25:14,306 --> 00:25:16,642
‫נהדר!‬

428
00:25:17,893 --> 00:25:20,187
‫נהדר!‬

429
00:25:20,271 --> 00:25:26,151
‫ועכשיו כוכבי המופע שלנו,
הארט פומרנץ ולורן מייקלס!‬

430
00:25:26,777 --> 00:25:28,737
‫ערב טוב, אני לורן מייקלס,‬

431
00:25:28,821 --> 00:25:33,242
‫ובשלב הזה אנחנו רוצים לעצור
כדי לבחון משבר לאומי חמור.‬

432
00:25:33,325 --> 00:25:36,745
‫כל מי שעבד עם לורן אי פעם
עושה חיקוי של לורן.‬

433
00:25:36,829 --> 00:25:39,498
‫"זו הסיבה שצ'פלין
היה כוכב גדול יותר מבאסטר קיטון."‬

434
00:25:39,581 --> 00:25:41,250
‫"ברוס, אתה מכיר את מדונה?"‬

435
00:25:41,333 --> 00:25:43,669
‫"אתה מתכוון לעשות משהו בסתיו הזה, מארק?"‬

436
00:25:43,752 --> 00:25:46,922
‫"העניין הוא שקווין נמצא שם, אבל הוא שקט,‬

437
00:25:47,006 --> 00:25:50,134
‫"אבל הוא רועש, אבל הוא שם,
אבל הוא שקט והוא יושב הרבה".‬

438
00:25:52,428 --> 00:25:55,806
‫אני חושב שכשאתה הבוס,
אנשים צוחקים על הבוס.‬

439
00:25:56,682 --> 00:25:59,727
‫חשבתי שהם מרעננים. זה היה מקורי.‬

440
00:25:59,810 --> 00:26:03,147
‫חשבתי שהם מצחיקים
וידעתי איך לגרום לזה לעבוד.‬

441
00:26:03,230 --> 00:26:06,483
‫- אני יכול להיות מראת הווידאו שלך.
- בסדר, טוב. בסדר.‬

442
00:26:06,567 --> 00:26:07,568
‫זה לורן מייקלס.‬

443
00:26:07,651 --> 00:26:10,195
‫עבור קנדי, זה גדול יותר מאשר עבור אמריקני,‬

444
00:26:10,279 --> 00:26:13,782
‫כי הוא באמת היה טוב.
הוא הלך וכבש את אמריקה.‬

445
00:26:13,866 --> 00:26:15,993
‫לורן על הסט של סאטרדיי נייט לייב, 1978‬

446
00:26:16,076 --> 00:26:21,081
‫הילדים סימלו בעיניו
עוד ניסיון לגדולה קנדית.‬

447
00:26:22,708 --> 00:26:26,712
‫היה אודישן בריבולי של
"הטוב ביותר של" בדלתיים סגורות.‬

448
00:26:26,795 --> 00:26:29,006
‫ואני מניח שזו הדרך של אס-אן-אל.‬

449
00:26:29,089 --> 00:26:33,594
‫הרכבנו 12 או 15 מערכונים
עבור ענקי הקומדיה האלה.‬

450
00:26:33,677 --> 00:26:37,139
‫בפעם הראשונה אי פעם,
התחרות נעשתה מכוערת באותו שבוע‬

451
00:26:37,222 --> 00:26:40,684
‫מפני שכולנו נלחמנו להופיע.‬

452
00:26:40,768 --> 00:26:43,771
‫אני זוכר את הפעם הראשונה
שראיתי אותם בריבולי.‬

453
00:26:43,854 --> 00:26:48,609
‫זו הייתה פשוט אנרגיה, זה היה מחשמל,
ואפשר היה פשוט להגיד‬

454
00:26:48,692 --> 00:26:52,946
‫שזה חכם ולא דומה לשום דבר שעשיתי באס-אן-אל‬

455
00:26:53,030 --> 00:26:54,239
‫ואהבתי את כל זה.‬

456
00:26:54,323 --> 00:26:55,699
‫תחזיקו אותי.‬

457
00:26:55,783 --> 00:27:00,079
‫אי אפשר היה לדעת אם הם צוחקים
כי אנשים לא צוחקים סתם כך.‬

458
00:27:00,162 --> 00:27:01,580
‫אחרי המופע, לורן אמר,‬

459
00:27:01,663 --> 00:27:03,832
‫"מה נעשה עם חמשתכם?"‬

460
00:27:03,916 --> 00:27:07,294
‫ואז זה נעשה הכי מתוח... "הכי מתוח?"‬

461
00:27:08,087 --> 00:27:13,008
‫הזמן המתוח ביותר בחיינו.
אחרי שהם עזבו, מה הולך לקרות?‬

462
00:27:13,092 --> 00:27:15,594
‫ייקחו את כולנו?
מישהו מאיתנו? אף לא אחד?‬

463
00:27:15,677 --> 00:27:19,640
‫ואז, כמה שבועות לאחר מכן, ברוס אמר,
"אני חייב להגיד לכם משהו.‬

464
00:27:19,723 --> 00:27:23,143
‫"הם רוצים שמארק ואני נכתוב בשבילם".
ככה נודע לנו.‬

465
00:27:23,227 --> 00:27:27,398
‫סאטרדיי נייט לייב בחרו בנו ככותבים,
ואלה חדשות ענקיות.‬

466
00:27:27,481 --> 00:27:32,778
‫זה בוודאי היה קשה מאוד
לבחורים האחרים. כן. כן.‬

467
00:27:32,861 --> 00:27:35,447
‫נהדר בשבילם. הקידס אין דה הול השיגו משהו.‬

468
00:27:35,531 --> 00:27:38,909
‫אבל נורא שזה לא הייתי אני. לא. מצטער.‬

469
00:27:41,578 --> 00:27:45,290
‫הרגשתי שאולי זה הסוף.‬

470
00:27:45,374 --> 00:27:49,503
‫ברוס ומארק היו בניו יורק
ועשו את הדבר הנפלא הזה.‬

471
00:27:49,586 --> 00:27:54,341
‫סקוט, קווין ודייב המסכנים נשארו מאחור
עם שק מלא בפאות ישנות.‬

472
00:27:54,842 --> 00:27:58,095
‫עשינו הופעה אחרונה גדולה לפני שהם עזבו,‬

473
00:27:58,178 --> 00:28:01,348
‫זה היה ערב ענק, היו המון אנשים.‬

474
00:28:02,641 --> 00:28:08,397
‫כולנו בכינו על הבמה ואמרנו,
"אנחנו באמת מתרגשים בשביל מארק וברוס,‬

475
00:28:08,480 --> 00:28:12,484
‫"ואני לא יודע מה הולך לקרות ללהקה,
אבל תודה לכם שהייתם כאן".‬

476
00:28:13,485 --> 00:28:14,820
‫אבל לא יצא לך ללכת?‬

477
00:28:14,903 --> 00:28:17,823
‫לא, זו הייתה טעות טכנית של איזה פקיד.‬

478
00:28:17,906 --> 00:28:19,533
‫- חמש שניות.
- הנה זה בא.‬

479
00:28:19,616 --> 00:28:22,661
‫- ארבע, שלוש, שתיים...
- צלם.‬

480
00:28:23,370 --> 00:28:25,205
‫סאטרדיי נייט לייב, 1986‬

481
00:28:25,289 --> 00:28:28,041
‫מארק וברוס, היה הגיוני לחלוטין‬

482
00:28:28,125 --> 00:28:32,588
‫פשוט להעניק להם את החוויה הזאת,
"ככה יוצרים תוכנית".‬

483
00:28:33,714 --> 00:28:36,049
‫עבדתי בבית הקפה "סקנד קאפ",‬

484
00:28:36,175 --> 00:28:40,429
‫ושבועיים לאחר מכן,
הראיתי למדונה את המערכון שלי.‬

485
00:28:41,722 --> 00:28:44,266
‫בסאטרדיי נייט לייב לא הייתי כל כך טוב.‬

486
00:28:44,349 --> 00:28:48,729
‫תמיד נאבקתי בהם
על רעיונות מוזרים שרציתי לבצע.‬

487
00:28:50,314 --> 00:28:51,857
‫זו הייתה מכונה גדולה.‬

488
00:28:52,399 --> 00:28:54,067
‫אני מניח שזה היה גדול עליי.‬

489
00:28:54,151 --> 00:28:59,948
‫הכול היה נורא. מענה, מייסר,
מורט עצבים, מתיש.‬

490
00:29:00,365 --> 00:29:02,409
‫אבל זה באמת לא היה כיף.‬

491
00:29:03,702 --> 00:29:05,746
‫אני זוכר שהלכתי לראות אותם.‬

492
00:29:06,455 --> 00:29:08,415
‫ברוס עלה המון במשקל,‬

493
00:29:08,499 --> 00:29:11,960
‫והם נראו נורא, שניהם. הם לא היו מאושרים.‬

494
00:29:13,420 --> 00:29:16,924
‫באמצעות התהליך הזה
של הכישלון בסאטרדיי נייט לייב,‬

495
00:29:17,007 --> 00:29:19,718
‫הבנתי עד כמה הייתי זקוק לקידס אין דה הול.‬

496
00:29:20,677 --> 00:29:25,349
‫ואז כשחזרנו בחג המולד,
זה היה כמו איחוד של מאהבים מורעבים.‬

497
00:29:25,432 --> 00:29:29,853
‫אתם הגיבורים האלמונים על שחזרתם
מפני שכל להקה אחרת הייתה מתפרקת,‬

498
00:29:29,937 --> 00:29:32,898
‫- אבל אתם...
- צפית באס-אן-אל באותה שנה?‬

499
00:29:32,981 --> 00:29:34,107
‫כן.‬

500
00:29:34,191 --> 00:29:37,903
‫הייתה חיבה אמיתית בין כל החמישה.‬

501
00:29:37,986 --> 00:29:42,115
‫וחשבתי, "צריך לשמור על הקבוצה הזאת יחד".‬

502
00:29:44,451 --> 00:29:48,539
‫בדרך לעיר ניו יורק, 1987‬

503
00:29:50,958 --> 00:29:53,043
‫הבירה חופשית כמו הקוקאין.‬

504
00:29:53,126 --> 00:29:55,420
‫זה פועל? זה מצלם אותי עכשיו?‬

505
00:29:55,504 --> 00:29:57,297
‫אני חייב לדבר עם הטייס.‬

506
00:29:57,798 --> 00:29:59,216
‫תרגיעו.‬

507
00:29:59,716 --> 00:30:01,593
‫תרגיעו.‬

508
00:30:02,010 --> 00:30:06,139
‫לולא ההופעה שמארק, סקוט תומפסון ואני
חלקנו מדי ערב,‬

509
00:30:06,890 --> 00:30:08,559
‫מתחת התאורה הלוהטת הזאת,‬

510
00:30:08,976 --> 00:30:13,105
‫הלהקה הזו לא הייתה על המטוס הזה
בדרך להרפתקה הזאת. לא.‬

511
00:30:13,272 --> 00:30:16,024
‫זה היה בסתיו 1987,‬

512
00:30:16,567 --> 00:30:19,987
‫לורן הביא את כל החמישה לניו יורק.‬

513
00:30:21,154 --> 00:30:24,491
‫הרעיון היה שהם יכתבו ויבצעו חומר‬

514
00:30:24,575 --> 00:30:26,618
‫לקראת פיילוט של שעה.‬

515
00:30:30,372 --> 00:30:32,207
‫זאת ניו יורק.‬

516
00:30:32,791 --> 00:30:35,002
‫זה רחוב 23 מערב.‬

517
00:30:36,545 --> 00:30:38,213
‫ימק"א, פול הלך לשם.‬

518
00:30:39,840 --> 00:30:42,926
‫לורן שילם לנו במזומן כמו אבא.‬

519
00:30:43,010 --> 00:30:45,887
‫"כיסחת את הדשא,
יש לך מסלול חלוקת עיתונים,‬

520
00:30:45,971 --> 00:30:49,016
‫"הוצאת את הזבל. הנה חמישה דולרים".‬

521
00:30:49,433 --> 00:30:54,146
‫היינו ממש צעירים. אלה היו שנות ה-80,
סוף שנות ה-80 בניו יורק.‬

522
00:30:54,229 --> 00:30:58,150
‫מחכה לנו לילה גדול. האקסטזי התחיל להשפיע.‬

523
00:31:05,657 --> 00:31:09,077
‫היינו גברים צעירים
שקיבלו את המפתחות לממלכה.‬

524
00:31:09,161 --> 00:31:12,372
‫חלק מאיתנו הגזים.‬

525
00:31:12,456 --> 00:31:15,459
‫ברצוני להציג בפניכם נקניקיות בניו יורק.‬

526
00:31:20,005 --> 00:31:22,966
‫הילד הזה לא היה לוקח את הזין שלי.‬

527
00:31:23,050 --> 00:31:24,635
‫אני אהרוג אותך, לעזאזל.‬

528
00:31:29,056 --> 00:31:32,851
‫הם היו פשוט צעירים ומשוחררים
ורצו לעשות מיליון דברים.‬

529
00:31:32,934 --> 00:31:34,645
‫אתה יודע איפה הילדים שלך?‬

530
00:31:42,653 --> 00:31:46,114
‫כאן, הנה זה. נחמד. קווין.‬

531
00:31:49,493 --> 00:31:52,788
‫במהלך הימים, התרכזנו בכתיבת הפיילוט.‬

532
00:31:52,871 --> 00:31:54,414
‫בשביל זה היינו שם.‬

533
00:31:54,498 --> 00:31:57,501
‫ההופעות נועדו למנוע מאיתנו להחליד,‬

534
00:31:57,584 --> 00:32:00,921
‫ולורן אמר שכדי להקשיח אותנו
לקראת הקהל האמריקני.‬

535
00:32:02,798 --> 00:32:04,424
‫ילדה רעה, ילדה רעה.‬

536
00:32:04,508 --> 00:32:08,428
‫הייתה תחושה שהם צריכים לפתח
את היצירות הכי טובות שלהם,‬

537
00:32:08,512 --> 00:32:10,430
‫להתכונן להופעה בטלוויזיה.‬

538
00:32:13,433 --> 00:32:16,812
‫לורן נהג לתת לנו מדי שבוע
את תוכנית העבודה.‬

539
00:32:16,895 --> 00:32:19,940
‫הוא נהג לומר,
"אני רוצה שתחממו לאנשים האלה.‬

540
00:32:20,023 --> 00:32:23,694
‫"תבצעו את ההופעות האלה
ונראה מה תעשו בשבוע הבא".‬

541
00:32:24,111 --> 00:32:28,907
‫רציתי שהם יצברו את הניסיון‬

542
00:32:28,990 --> 00:32:31,785
‫שהם לא יכלו לצבור בריבולי.‬

543
00:32:31,868 --> 00:32:32,953
‫אני לו.‬

544
00:32:33,036 --> 00:32:34,496
‫גמרת טוב, לו?‬

545
00:32:34,579 --> 00:32:37,207
‫גמרת, לו?‬

546
00:32:37,416 --> 00:32:42,003
‫אם תסתכלו טוב בחמשת הבחורים האלה,
זו קבוצה של מוזרים.‬

547
00:32:42,087 --> 00:32:44,923
‫כלומר, באמת. ממש מוזרים.‬

548
00:32:46,216 --> 00:32:49,261
‫פגשתי את הקידס אין דה הול בזמן שניהלתי חדר‬

549
00:32:49,344 --> 00:32:52,264
‫שנקרא "וסט בנק קפה דאונסטרס תיאטר בר".‬

550
00:32:52,347 --> 00:32:55,058
‫כמאה מושבים, במה קטנה ונחמדה,‬

551
00:32:55,142 --> 00:32:57,561
‫מקום מושלם לעבוד בו על פרויקטים.‬

552
00:32:57,644 --> 00:33:00,021
‫לואיס היה אחד המעריצים הראשונים שלנו.‬

553
00:33:00,105 --> 00:33:03,233
‫אני חושב שהוא אמר, "בחייכם, הם טובים!"‬

554
00:33:03,316 --> 00:33:05,193
‫הוא תמך בנו.‬

555
00:33:05,277 --> 00:33:08,488
‫אני עודדתי כי באמת חשבתי...‬

556
00:33:08,572 --> 00:33:10,574
‫הם היו פשוט מצחיקים מאוד.‬

557
00:33:10,657 --> 00:33:13,452
‫תראה, אם אשכב איתך, זה יהיה רק מתוך רחמים.‬

558
00:33:14,411 --> 00:33:16,788
‫אני מלך זיוני הרחמים.‬

559
00:33:17,038 --> 00:33:20,417
‫מה שנפלא בקומדיה זה
שכשקומדיה היא ממש טובה,‬

560
00:33:20,500 --> 00:33:24,379
‫היא מציגה נקודת מבט נוספת והם עשו את זה.‬

561
00:33:24,463 --> 00:33:26,923
‫נרחץ אותו ביין ונהפוך אותו נקי‬

562
00:33:27,048 --> 00:33:29,468
‫וזו היא מכונת צליבה...‬

563
00:33:31,344 --> 00:33:34,890
‫הם חזרו לטורונטו לעשות את הפיילוט
ואני אמרתי,‬

564
00:33:34,973 --> 00:33:37,893
‫"אני חושב שאתם קרובים,
אבל אתם מסוגלים ליותר".‬

565
00:33:37,976 --> 00:33:42,063
‫אומרים שברק לא מכה פעמיים.
גיליתי שהוא יכול להכות 19 פעמים.‬

566
00:33:42,147 --> 00:33:43,315
‫זה היה חם וקר.‬

567
00:33:43,398 --> 00:33:46,526
‫הקהל אהב אותנו, הקהל לא אהב אותנו.‬

568
00:33:46,651 --> 00:33:50,113
‫זה היה כמו בטורונטו, עבדנו על זה,‬

569
00:33:50,197 --> 00:33:52,032
‫ואז משהו ניצת.‬

570
00:33:56,036 --> 00:34:00,874
‫בזבזנו את הכסף של הפיילוט
על ארבע הדירות שגרנו בהן.‬

571
00:34:00,957 --> 00:34:03,293
‫הרגשנו כאילו זה לא יקרה.‬

572
00:34:05,045 --> 00:34:06,880
‫כאן סי-בי-סי.‬

573
00:34:06,963 --> 00:34:12,594
‫המשרת שלי על פני כדור הארץ בסי-בי-סי,
המפיק, איוון פסאן, מנהל התוכניות.‬

574
00:34:13,762 --> 00:34:15,972
‫הייתי מיודד עם איוון פסאן,‬

575
00:34:16,056 --> 00:34:18,892
‫ואני זוכר שהתקשרתי אליו ואמרתי,‬

576
00:34:19,017 --> 00:34:21,853
‫"אולי תשקיע בתוכנית של קידס אין דה הול?"‬

577
00:34:21,937 --> 00:34:24,314
‫תמיד רציתי לעשות איתם משהו.‬

578
00:34:24,397 --> 00:34:26,525
‫הם היו חצופים, הם היו רעננים.‬

579
00:34:27,025 --> 00:34:30,445
‫לורן ואני אמרנו,
"לא יהיה נהדר ליצור תוכנית?"‬

580
00:34:30,529 --> 00:34:34,199
‫הרבה תוכניות של הסי-בי-סי
באותה תקופה היו למבוגרים,‬

581
00:34:34,282 --> 00:34:37,911
‫ואני רציתי שיהיה משהו לאנשים מתחת לגיל 40.‬

582
00:34:37,994 --> 00:34:40,580
‫בלי הקדמות מיותרות, הקידס אין דה הול.‬

583
00:34:42,582 --> 00:34:44,626
‫זה היה פיילוט לסדרה.‬

584
00:34:44,709 --> 00:34:48,964
‫בזמנו הציגו את זה כספיישל,
אבל בשבילנו זה היה פיילוט.‬

585
00:34:49,047 --> 00:34:52,467
‫קיווינו שזה יהיה מספיק טוב
כדי להפוך לסדרה.‬

586
00:34:53,593 --> 00:34:56,638
‫קלטת פיילוט טורונטו, 1988‬

587
00:34:58,265 --> 00:35:00,684
‫הצילומים נערכו באולפני סי-בי-סי,‬

588
00:35:01,518 --> 00:35:04,813
‫ואנשי מפתח מאס-אן-אל הגיעו מניו יורק‬

589
00:35:04,896 --> 00:35:07,190
‫כדי לעזור לבנות את הסט ולהאיר אותו.‬

590
00:35:09,192 --> 00:35:13,488
‫באותו זמן, הסיכוי שפיילוט יהפוך לסדרה
היה אחד לעשרה.‬

591
00:35:15,407 --> 00:35:17,659
‫הרבה היה תלוי בזה.‬

592
00:35:18,493 --> 00:35:21,746
‫ההימור היה עצום, זה היה הכול או לא כלום.‬

593
00:35:21,913 --> 00:35:23,874
‫אני זוכר שהייתי ממש לחוץ.‬

594
00:35:24,207 --> 00:35:27,252
‫הפיילוט היה חייב להפוך לתוכנית
או שאהיה סדרן קולנוע.‬

595
00:35:27,335 --> 00:35:29,838
‫לא הרגשתי טוב במהלך כל זה.‬

596
00:35:29,921 --> 00:35:35,093
‫למרות שאני חושב שידענו את החומר,
זה היה קשה. זה היה חייב לעבוד.‬

597
00:35:36,136 --> 00:35:39,639
‫מה שהם עמדו לעבור
היה עסקי שעשועים מקצועיים,‬

598
00:35:39,723 --> 00:35:42,183
‫והם מעולם לא עמדו מול מצלמות טלוויזיה,‬

599
00:35:42,267 --> 00:35:44,436
‫דבר שדרש מערך כישורים שונה לגמרי.‬

600
00:35:45,270 --> 00:35:49,482
‫עשינו שתי הקלטות מול שני סוגי קהל,
ובהקלטה הראשונה היינו מפוחדים.‬

601
00:35:50,483 --> 00:35:55,113
‫אני זוכר שהשתנתי וחשבתי,
"הביצים שלי נכנסו בחזרה לתוך הגוף?"‬

602
00:35:55,864 --> 00:35:58,283
‫למרות שעשינו חזרות כל השבוע
מול מצלמות,‬

603
00:35:58,366 --> 00:36:03,079
‫אני זוכר שבהתחלה חשבתי,
"אני פונה לקהל או למצלמה?"‬

604
00:36:04,956 --> 00:36:07,083
‫אבל בהופעה הראשונה אף אחד לא צחק.‬

605
00:36:09,419 --> 00:36:11,129
‫זו הייתה הופעה מחורבנת.‬

606
00:36:14,591 --> 00:36:17,552
‫וזו הייתה הפעם היחידה שלורן צעק עלינו.‬

607
00:36:17,636 --> 00:36:20,430
‫הוא אמר לנו לקחת את עצמנו בידיים.‬

608
00:36:21,056 --> 00:36:24,100
‫הוא אמר, "זה חייב להיות טוב פי 19".‬

609
00:36:24,184 --> 00:36:29,230
‫מה? זה אפשרי מבחינה מתמטית?
"כדי שיהיה לנו סיכוי למכור את זה."‬

610
00:36:29,314 --> 00:36:32,734
‫יכולתי לומר להם שזה מושלם.‬

611
00:36:32,984 --> 00:36:35,195
‫זה היה שקר.‬

612
00:36:35,278 --> 00:36:37,530
‫מהות עסקי השעשועים היא‬

613
00:36:37,614 --> 00:36:41,117
‫לרדת מהבמה
כדי שאפשר יהיה לבצע כניסה נוספת.‬

614
00:36:43,411 --> 00:36:48,416
‫המסר היה, "אכזבתם אותי
וזו ההזדמנות הגדולה שלכם".‬

615
00:36:52,462 --> 00:36:55,006
‫זה הזרים לנו את הדם הפאנקיסטי.‬

616
00:36:55,090 --> 00:36:57,759
‫אני מניח שחלק מאיתנו כעסו על לורן.‬

617
00:36:57,842 --> 00:37:01,054
‫אני כעסתי שאנחנו מרשים לעצמנו
להיות כל כך עלובים.‬

618
00:37:03,139 --> 00:37:05,308
‫אז שמנו מוזיקת פאנק רוק רועשת‬

619
00:37:05,392 --> 00:37:09,437
‫והתחלנו לנפץ את כל הרהיטים בחדר ההלבשה.‬

620
00:37:09,521 --> 00:37:14,401
‫אני לא עשיתי את זה, אני ילד של דיפלומט.
אנחנו לא הורסים חדרי הלבשה.‬

621
00:37:14,484 --> 00:37:16,861
‫קווין, הרסת את חדר ההלבשה שלך?‬

622
00:37:16,945 --> 00:37:17,946
‫לא!‬

623
00:37:18,530 --> 00:37:21,116
‫סקוט ואני השתנו בכיור למזל טוב.‬

624
00:37:21,908 --> 00:37:25,537
‫וכך, כשיצאנו מהחדר הזה, המשכנו‬

625
00:37:25,620 --> 00:37:27,497
‫ונתנו הופעה של פעם בחיים.‬

626
00:37:29,499 --> 00:37:32,752
‫היי, מיליונרים שכמותכם! צאו מהזבל הזה!‬

627
00:37:33,962 --> 00:37:35,547
‫אני רוצה לפגוש בחורה...‬

628
00:37:35,922 --> 00:37:37,132
‫אישה.‬

629
00:37:37,465 --> 00:37:40,218
‫אעזור לך עם הכפתור של הסוודר.‬

630
00:37:40,677 --> 00:37:41,970
‫אופס, הרוח.‬

631
00:37:45,056 --> 00:37:47,308
‫בהופעה השנייה הייתה הרגשה
של הופעה בריבולי.‬

632
00:37:47,392 --> 00:37:49,060
‫זה היה נהדר.‬

633
00:37:49,144 --> 00:37:52,230
‫דמויות שראיתי
במשך ארבע שנים על הבמה בריבולי‬

634
00:37:52,313 --> 00:37:55,108
‫היו עכשיו בתלבושות על הסט.‬

635
00:37:55,191 --> 00:37:57,819
‫והן היו אמיתיות, הן קמו לתחייה.‬

636
00:37:57,902 --> 00:38:00,780
‫אני מלך זיוני הרחמים.‬

637
00:38:00,864 --> 00:38:03,533
‫קל להכות, קשה להרוג.‬

638
00:38:06,619 --> 00:38:10,498
‫כשראיתי את הפיילוט שלהם,
נכנסתי לדיכאון קיומי,‬

639
00:38:10,582 --> 00:38:14,627
‫מפני שהבנתי שהם עשו
כל מה שאי פעם רציתי לעשות.‬

640
00:38:14,711 --> 00:38:18,631
‫עד עצם היום הזה,
אני חושב שזה פיילוט קומדי כמעט מושלם.‬

641
00:38:18,715 --> 00:38:21,259
‫הוא היה מדוכא אחרי שצפה בזה. הוא אמר,‬

642
00:38:21,342 --> 00:38:25,722
‫"לעזאזל, עשיתם את זה.
עשיתם מה שכולם רוצים לעשות. לעזאזל!"‬

643
00:38:25,972 --> 00:38:27,724
‫והוא פשוט רתח.‬

644
00:38:27,807 --> 00:38:29,726
‫רואה את זה? הראש שלך שטוח.‬

645
00:38:29,809 --> 00:38:34,272
‫אימא שלך עדיין מלבישה אותך?
היא הייתה צריכה לרסק לך את הראש.‬

646
00:38:34,355 --> 00:38:35,315
‫לילה טוב.‬

647
00:38:40,862 --> 00:38:43,656
‫עשינו חזרות ומישהו מסי-בי-סי בא ואמר,‬

648
00:38:43,740 --> 00:38:47,160
‫"איזה ג'נטלמן שנשמע מכובד רוצה לדבר איתך".‬

649
00:38:47,243 --> 00:38:49,037
‫וחשבנו, "האם זה לורן?"‬

650
00:38:49,120 --> 00:38:52,665
‫לורן תמיד דיבר עם מארק
מפני שהוא היה בן של דיפלומט.‬

651
00:38:52,749 --> 00:38:57,837
‫קיבלתי את השיחה וזה היה לורן.
"מזל טוב, הם רוצים 22".‬

652
00:38:57,921 --> 00:39:00,673
‫- אמרנו, "מה?"
- זה היה 20.‬

653
00:39:01,132 --> 00:39:03,218
‫זה היה 20 פרקים, כן.‬

654
00:39:03,301 --> 00:39:06,387
‫- "קיבלנו את זה?"
- הוא אמר, "חכו עד שתשמעו".‬

655
00:39:06,471 --> 00:39:09,265
‫הוא המשיך לומר את זה
במשך מה שנראה כמו חמש דקות,‬

656
00:39:09,349 --> 00:39:11,226
‫"חכו עד שתשמעו".‬

657
00:39:11,309 --> 00:39:15,188
‫"מה זה?" "יש לנו תוכנית". "טוב, תודה לאל".‬

658
00:39:15,313 --> 00:39:17,440
‫"כמה, עשרה פרקים?" הוא אמר, "לא".‬

659
00:39:17,524 --> 00:39:21,402
‫"שנים עשר פרקים?"
"עשרים פרקים בעונה". "מה?"‬

660
00:39:25,115 --> 00:39:26,825
‫אמרת כן?‬

661
00:39:26,908 --> 00:39:28,660
‫מי זה? עם מי אני מדבר?‬

662
00:39:28,743 --> 00:39:29,869
‫רשת אייץ'-בי-או.‬

663
00:39:29,953 --> 00:39:31,538
‫אייץ'-בי-או נתנו את הכסף.‬

664
00:39:31,621 --> 00:39:32,872
‫בחורים!‬

665
00:39:32,956 --> 00:39:35,125
‫הבאנו את הצוותים, את המתקנים.‬

666
00:39:35,917 --> 00:39:39,129
‫הצלחנו לקבץ מספיק כדי להעלות תוכנית.‬

667
00:39:39,212 --> 00:39:40,421
‫אנחנו באוויר.‬

668
00:39:40,505 --> 00:39:43,091
‫- חדשות מצוינות, שמוק.
- כל הכבוד, שמוק.‬

669
00:39:43,174 --> 00:39:45,093
‫שמפניה.‬

670
00:39:46,803 --> 00:39:50,765
‫ההפקה מתחילה, 1989‬

671
00:39:59,440 --> 00:40:01,484
‫לפני התוכנית, מה אני מרגיש?‬

672
00:40:01,818 --> 00:40:05,572
‫אני מרגיש שמח, עצוב, ישנוני,
מתרגש יותר מאי פעם,‬

673
00:40:05,655 --> 00:40:07,490
‫אני מרגיש טראומטי, אני מרגיש משועמם.‬

674
00:40:07,949 --> 00:40:09,742
‫לא הכרנו את הטלוויזיה.‬

675
00:40:09,826 --> 00:40:14,455
‫אז העונה הראשונה מלאה מערכונים
שנעשו בלי הרבה עריכה.‬

676
00:40:14,539 --> 00:40:18,293
‫הם היו להיט גדול בריבולי בשעה 11:39 בלילה.‬

677
00:40:20,003 --> 00:40:24,048
‫על הבמה אתה פשוט עושה דברים, נכון?
אתה מבצע את הכניסה שלך.‬

678
00:40:24,132 --> 00:40:25,592
‫הטלוויזיה היא חיה.‬

679
00:40:27,385 --> 00:40:30,430
‫אני זוכר את הצילומים
של "התנ"ך של ד"ר סוס".‬

680
00:40:31,764 --> 00:40:35,643
‫סקוט היה צריך לעשות את תנוחת הצליבה
כל כך הרבה זמן.‬

681
00:40:35,727 --> 00:40:38,438
‫הזרועות מתנוונות,‬

682
00:40:38,521 --> 00:40:42,817
‫והוא ממש התייסר כי זה לקח הרבה זמן.‬

683
00:40:42,901 --> 00:40:46,070
‫תזדרזו! פשוט תעשו את זה. קדימה, מהר.‬

684
00:40:46,154 --> 00:40:48,740
‫הזרועות שלי ממש עומדות ליפול. קדימה.‬

685
00:40:48,823 --> 00:40:50,158
‫- מוכן?
- מוכן!‬

686
00:40:50,950 --> 00:40:51,868
‫קדימה!‬

687
00:40:53,244 --> 00:40:55,455
‫אתה הולך לכיוון המצלמה?‬

688
00:40:55,872 --> 00:40:57,165
‫אקשן, ברוס.‬

689
00:40:57,665 --> 00:41:00,418
‫אנשי הצוות היו עובדים ותיקים של סי-בי-סי.‬

690
00:41:00,501 --> 00:41:02,629
‫הם נדלקו על הדמויות.‬

691
00:41:02,712 --> 00:41:06,257
‫בחורים היו באים אליי,
"אתה מתכוון לגלם את הג'ינג'ית הערב?"‬

692
00:41:06,341 --> 00:41:08,176
‫מתי הסיוט הזה יסתיים?‬

693
00:41:08,760 --> 00:41:12,513
‫"לא, לא אגלם את הג'ינג'ית הערב".
"לעזאזל! בסדר".‬

694
00:41:12,597 --> 00:41:15,099
‫כל מי שאומר שהוא לא נדלק על דייב‬

695
00:41:15,183 --> 00:41:17,477
‫כשהוא שיחק דמות נשית מסוימת, משקר.‬

696
00:41:17,852 --> 00:41:18,895
‫זה הגיע.‬

697
00:41:19,354 --> 00:41:23,691
‫הייתי אובססיבית ומבולבלת כשדייב לבש דראג,
וחשבתי שהוא סקסי מאוד.‬

698
00:41:23,775 --> 00:41:27,195
‫דייב היה לוהט.
מה אני יכול להגיד, הוא היה לוהט!‬

699
00:41:29,072 --> 00:41:31,866
‫אין שום ויכוח על זה.
בדראג, הייתי הסקסי ביותר.‬

700
00:41:31,950 --> 00:41:35,912
‫גבירותיי ורבותיי, ברוס מקלוך.‬

701
00:41:35,995 --> 00:41:39,749
‫הכי כיף היה לעשות תוכניות בשידור חי,‬

702
00:41:39,832 --> 00:41:43,336
‫אנשים באו שוב כאילו עמדו בתור בריבולי.‬

703
00:41:44,337 --> 00:41:46,798
‫לחברה שלי סו, היו אחיות גדולות ומגניבות,‬

704
00:41:46,881 --> 00:41:50,593
‫וג'ולי, אחותה הגדולה והמגניבה,
הכירה מישהו שעבד בצוות‬

705
00:41:50,677 --> 00:41:54,430
‫הוא היה מיודד עם ברוס וככה קיבלנו כרטיסים.‬

706
00:41:54,514 --> 00:41:57,016
‫אז הלכנו לאולפן סי-בי-סי.‬

707
00:41:58,893 --> 00:42:01,104
‫המצלמות התקרבו.‬

708
00:42:02,313 --> 00:42:06,359
‫הייתה במה מצד שמאל ואמרתי, "בשביל מה זה?"‬

709
00:42:06,442 --> 00:42:09,028
‫התוכנית מתחילה ולהקת שאדווי מן מנגנת,‬

710
00:42:09,112 --> 00:42:10,446
‫הם ניגנו בשידור חי.‬

711
00:42:16,869 --> 00:42:21,416
‫השיר "סוף שבוע ממוצע"
היה בסינגל הראשון שלנו.‬

712
00:42:21,499 --> 00:42:25,753
‫הוא הפך לשיר הנושא
שהם פתחו איתו את כל התוכניות שלהם.‬

713
00:42:28,506 --> 00:42:32,385
‫שאדווי מן הם שהפכו אותנו למגניבים,
אם היינו מגניבים בכלל.‬

714
00:42:32,468 --> 00:42:35,513
‫הם ניגנו וזה היה פשוט מעולה.‬

715
00:42:36,139 --> 00:42:39,517
‫ניגנו בכל הקלטה של כל פרק.‬

716
00:42:40,059 --> 00:42:42,312
‫אתה יכול פשוט לנגן... תו אחד.‬

717
00:42:42,395 --> 00:42:44,731
‫זה כמו ללחוץ על כפתור. אנשים מכירים את זה.‬

718
00:42:45,732 --> 00:42:48,735
‫מלהיב לראות אנשים כל כך מתלהבים מזה.‬

719
00:42:48,818 --> 00:42:50,945
‫לפעמים דייב ואני היינו רוקדים‬

720
00:42:51,029 --> 00:42:53,656
‫מול הקהל והקהל אהב את זה.‬

721
00:42:53,740 --> 00:42:56,826
‫צוות השיער, האיפור והתלבושות
היו כמו צוות במסלול מרוצים‬

722
00:42:56,909 --> 00:42:59,871
‫והם הלבישו אותנו בתוך 15 דקות,‬

723
00:42:59,954 --> 00:43:04,500
‫ואז עלינו שוב על הבמה בריקוד של שאדווי מן.‬

724
00:43:07,045 --> 00:43:10,506
‫אני רוצה להודות לכם מאוד שבאתם. תודה רבה.‬

725
00:43:10,590 --> 00:43:11,799
‫תודה רבה לכם!‬

726
00:43:11,883 --> 00:43:14,886
‫אנחנו רוצים להודות לשאדווי מן!‬

727
00:43:16,429 --> 00:43:21,392
‫כשזה הסתיים, היינו מעבר להתרגשות, אמרנו,
"צריך לעשות את זה בכל הקלטה.‬

728
00:43:21,476 --> 00:43:23,394
‫"חייבים להביא את כל החברים שלנו".‬

729
00:43:23,478 --> 00:43:26,481
‫זו הייתה התוכנית החמה בעיר
ולא היה שום סיכוי.‬

730
00:43:27,607 --> 00:43:30,151
‫העונה הראשונה עלתה ב-1989‬

731
00:43:30,568 --> 00:43:33,696
‫אני בטלוויזיה וכך גם הקידס אין דה הול.‬

732
00:43:33,780 --> 00:43:36,657
‫הם היו בכל מקום. הם היו פורצי דרך.‬

733
00:43:36,741 --> 00:43:38,785
‫הם היו רב מיניים, רב מגדריים.‬

734
00:43:38,868 --> 00:43:40,286
‫אני לא יודע מה הם היו.‬

735
00:43:40,370 --> 00:43:43,498
‫החבר'ה האלה היו
הבני זונות הכי מגניבים בטלוויזיה‬

736
00:43:43,581 --> 00:43:44,957
‫והם היו משלנו.‬

737
00:43:45,041 --> 00:43:49,796
‫אמריקנים מבינים בקנדה
כמו שסטרייטים מבינים בהומוסקסואלים.‬

738
00:43:49,879 --> 00:43:54,008
‫ראיתי אותם מתפתחים
והופכים לאנשי מקצוע מדהימים.‬

739
00:43:54,092 --> 00:43:57,595
‫הם הפכו לישות עצמאית ואני פשוט נדהמתי.‬

740
00:43:57,678 --> 00:44:01,099
‫מייד ידעתי שזה טוב. הטווח, הטירוף.‬

741
00:44:01,182 --> 00:44:04,477
‫- אנחנו רוצים שני מרקים מחורבנים.
- שני מרקים מחורבנים.‬

742
00:44:08,439 --> 00:44:12,318
‫רבותיי, רבותיי, זו פגישה עסקית.‬

743
00:44:12,402 --> 00:44:15,780
‫גדלתי על פייתון,
צפיתי באס-אן-אל בחטיבת הביניים.‬

744
00:44:15,863 --> 00:44:20,118
‫אחרי שיש לך חזיית ספורט,
את עולה כיתה אל הקידס אין דה הול.‬

745
00:44:21,994 --> 00:44:23,162
‫אלוהים!‬

746
00:44:25,623 --> 00:44:27,667
‫- תסתכל לשמיים, אידיוט!
- אני מסתכל!‬

747
00:44:27,792 --> 00:44:31,087
‫הדהים אותי עד כמה הם היו צעירים ורעננים.‬

748
00:44:31,170 --> 00:44:34,674
‫אף אחד לא נראה מסוכן.
ברור שהייתה שם תבונה.‬

749
00:44:34,757 --> 00:44:38,845
‫כל חמשת הילדים נראו כל כך בטוחים כשחקנים,‬

750
00:44:38,928 --> 00:44:42,056
‫ביכולת שלהם להיהפך לדמויות השונות.‬

751
00:44:42,140 --> 00:44:46,310
‫- מישל, את בוכה?
- לא! אני לא בוכה.‬

752
00:44:46,811 --> 00:44:49,397
‫אני רק חושבת על טוני.‬

753
00:44:49,480 --> 00:44:54,152
‫הייתה הרגשה שאלה באמת הם.
הם שובבים, הם לא שמים קצוץ.‬

754
00:44:54,235 --> 00:44:58,406
‫הרגשת איך הם נהנים להיות חופשיים.‬

755
00:45:04,662 --> 00:45:08,249
‫סאטרדיי נייט לייב תמיד מסקר
מה שנלקח מהכותרות הראשיות.‬

756
00:45:08,332 --> 00:45:10,126
‫קידס אין דה הול לא עשו את זה.‬

757
00:45:10,209 --> 00:45:14,839
‫הם לא התעסקו בתרבות הפופ.
הם בחנו את אמריקה היומיומית.‬

758
00:45:14,922 --> 00:45:18,551
‫זה לא מערכון פוליטי על מחאה כלשהי או משהו.‬

759
00:45:18,634 --> 00:45:21,053
‫זה על אנשים ועל הפרצוף שלהם.‬

760
00:45:21,637 --> 00:45:24,348
‫הם היו חמישה בחורים סקסיים‬

761
00:45:24,432 --> 00:45:27,977
‫שהשתובבו כמו הביטלס ב"הארד דייס נייט".‬

762
00:45:28,060 --> 00:45:29,729
‫הם היו מקסימים.‬

763
00:45:29,812 --> 00:45:32,273
‫האם הצלחת התוכנית שינתה את חייהם?‬

764
00:45:32,356 --> 00:45:33,649
‫יש לנו יותר כסף עכשיו.‬

765
00:45:33,733 --> 00:45:35,568
‫אהבתי את קידס אין דה הול מייד,‬

766
00:45:35,651 --> 00:45:37,862
‫ואני זוכרת שהתגנבתי מסיבה שהם היו בה.‬

767
00:45:37,945 --> 00:45:40,031
‫"אלוהים, זה כל כך מדהים".‬

768
00:45:41,991 --> 00:45:44,368
‫עסקי השעשועים הם כיף,
עסקי שעשועים אמיתיים.‬

769
00:45:44,452 --> 00:45:48,581
‫עסקי השעשועים האמריקניים כייפיים.
אהבתי את זה.‬

770
00:45:53,419 --> 00:45:55,963
‫נהגתי ללכת לברים ולכתוב את הרעיונות שלי.‬

771
00:45:56,047 --> 00:45:58,716
‫וכשהתוכנית שודרה, לא יכולתי לעשות את זה.‬

772
00:45:58,799 --> 00:46:01,260
‫- היו אומרים, "היי, ברוס!"
- החבר של סקוט.‬

773
00:46:01,344 --> 00:46:04,805
‫הייתה לי חברה, התמזמזנו והטלוויזיה פעלה,‬

774
00:46:04,889 --> 00:46:08,059
‫וראיתי סצנה של קידס אין דה הול
ששיחקתי בה אישה.‬

775
00:46:08,142 --> 00:46:10,144
‫זה היה די מוזר.‬

776
00:46:10,228 --> 00:46:14,232
‫- מה אנשים אמרו על התוכנית שלנו?
- הם חשבו שהיא נועזת, מקורית.‬

777
00:46:14,315 --> 00:46:16,108
‫כל החברים שלי ואני אוהבים אותה.‬

778
00:46:16,192 --> 00:46:19,779
‫- אהבו אותה באייץ'-בי-או?
- אני חושב שאייץ'-בי-או היו מרוצים.‬

779
00:46:19,862 --> 00:46:22,490
‫- הביקורות טובות.
- המעריצים נראים מאושרים.‬

780
00:46:22,573 --> 00:46:23,824
‫- המעריצים.
- כן.‬

781
00:46:23,908 --> 00:46:25,743
‫זה פשוט בקושי ברבים.‬

782
00:46:28,663 --> 00:46:31,332
‫עשינו חזרות, מישהו מסי-בי-סי בא ואמר,‬

783
00:46:31,415 --> 00:46:34,460
‫"מארק, ג'נטלמן שנשמע מכובד
רוצה לדבר איתך".‬

784
00:46:34,544 --> 00:46:36,003
‫שלום!‬

785
00:46:36,254 --> 00:46:37,922
‫כן, קיבלתי גם את השיחה הזאת.‬

786
00:46:39,298 --> 00:46:41,342
‫כן, ביטלו את התוכנית.‬

787
00:46:41,551 --> 00:46:43,177
‫אז מארק בא וסיפר לנו.‬

788
00:46:43,261 --> 00:46:44,345
‫אני אשב.‬

789
00:46:44,428 --> 00:46:45,596
‫זה היה סוג של הלם.‬

790
00:46:50,226 --> 00:46:52,478
‫הרגשתי כאילו זה נגמר.‬

791
00:46:53,354 --> 00:46:58,693
‫לא חשבתי על זה כעל פסק דין
בשאלה האם התוכנית היה טוב או רע.‬

792
00:46:58,776 --> 00:47:02,321
‫זה היה תוצאה כלכלית גרידא
של מה שעבר באותה תקופה על אייץ'-בי-או.‬

793
00:47:02,863 --> 00:47:07,660
‫מה שטוב בלהקות זה שיש כוח באחדות.‬

794
00:47:07,743 --> 00:47:12,123
‫אתה הולך לשתות אחרי זה,
יושב ומדבר ויש לך בן ברית.‬

795
00:47:12,206 --> 00:47:16,210
‫כולנו יצאנו לבר עלוב,
ישבנו והצחקנו אלה את אלה‬

796
00:47:16,294 --> 00:47:20,131
‫במשך כשעתיים, השתכרנו וצחקנו על גורלנו.‬

797
00:47:20,214 --> 00:47:23,092
‫הייתה הכרה בכך שקרענו את התחת,‬

798
00:47:23,175 --> 00:47:24,719
‫ועכשיו ביטלו אותנו.‬

799
00:47:24,802 --> 00:47:26,345
‫ומה עכשיו?‬

800
00:47:27,305 --> 00:47:30,141
‫מובן שחשבתי ביהירות,
"לא תוכלו לעצור אותנו.‬

801
00:47:30,224 --> 00:47:33,603
‫"אני לא יודע מה הולך לקרות
אבל לא תוכלו לעצור אותנו".‬

802
00:48:02,923 --> 00:48:04,925
‫תרגום כתוביות: תרגום כתוביות‬

803
00:48:05,009 --> 00:48:07,011
‫בקרת כתוביות
בקרת כתוביות‬