1
00:00:10,846 --> 00:00:11,805
‫רבותיי, חזרנו.‬

2
00:00:11,889 --> 00:00:13,098
‫"קידס אין דה הול"‬

3
00:00:13,766 --> 00:00:15,267
‫בסדר. איפה היינו?‬

4
00:00:15,392 --> 00:00:17,811
‫כן, אם זיכרוני אינו מטעיני...‬

5
00:00:18,812 --> 00:00:19,646
‫אתה מפוטר‬

6
00:00:19,730 --> 00:00:22,816
‫אחרי העונה הראשונה, כולנו קרענו את התחת‬

7
00:00:22,900 --> 00:00:24,359
‫ועכשיו ביטלו אותנו.‬

8
00:00:24,443 --> 00:00:27,196
‫ממזרים! אני לא מאמין שהם פיטרו אותך.‬

9
00:00:27,279 --> 00:00:28,113
‫עכשיו שמענו.‬

10
00:00:29,156 --> 00:00:30,324
‫עדיין לא קלטתי.‬

11
00:00:30,407 --> 00:00:32,618
‫"לא, צריך לעשות קידס אין דה הול".‬

12
00:00:32,701 --> 00:00:34,369
‫לא יכולתי לעשות שום דבר אחר.‬

13
00:00:35,871 --> 00:00:38,582
‫ילדים במסדרון‬

14
00:00:40,125 --> 00:00:41,627
‫בואו נתחיל.‬

15
00:00:42,753 --> 00:00:44,505
‫תגלחי את הראש. תתחילי שוב.‬

16
00:00:44,588 --> 00:00:46,340
‫הכול מידרדר, בנאדם.‬

17
00:00:46,423 --> 00:00:50,219
‫אחרי העונה הראשונה,
התוכנית שלנו בוטלה וזה היה הלם.‬

18
00:00:50,302 --> 00:00:52,179
‫הרבה מחשבות על מה שיקרה הלאה.‬

19
00:00:52,262 --> 00:00:53,096
‫קווין מקדונלד‬

20
00:00:53,180 --> 00:00:54,264
‫או יותר דאגות.‬

21
00:00:54,348 --> 00:00:56,558
‫זה היה משהו מאורגן פחות.
פשוט דאגות.‬

22
00:00:56,642 --> 00:00:59,686
‫חשבנו במשך חודש או חודשיים, כמה חודשים.‬

23
00:00:59,770 --> 00:01:00,896
‫רודאו דרייב
400‬

24
00:01:01,980 --> 00:01:02,856
‫תודה.‬

25
00:01:03,899 --> 00:01:06,735
‫היו הפרסים האלה, פרסי "קייבל אייס",‬

26
00:01:06,819 --> 00:01:08,070
‫וזה היה עניין גדול.‬

27
00:01:08,153 --> 00:01:10,322
‫הכבלים נחשבו למשהו אופנתי...‬

28
00:01:10,405 --> 00:01:11,240
‫פרסי קייבל אייס, 1990‬

29
00:01:11,323 --> 00:01:12,825
‫בהשוואה לפרסי ה"אמי".‬

30
00:01:12,908 --> 00:01:13,742
‫מארק מק'קיני‬

31
00:01:13,826 --> 00:01:17,663
‫היינו מועמדים לכמה פרסים,
אני הייתי מועמד לשחקן הטוב ביותר.‬

32
00:01:17,746 --> 00:01:18,997
‫שחקן בסדרת קומדיה
מארק מק'קיני, קידס אין דה הול אייץ'-בי-או‬

33
00:01:19,081 --> 00:01:20,916
‫גארי שנדלינג
התוכנית של גארי שנדלינג, שואוטיים‬

34
00:01:20,999 --> 00:01:22,376
‫נסענו ללוס אנג'לס.‬

35
00:01:22,459 --> 00:01:24,962
‫סוף שבוע אחרון בעסקי השעשועים.‬

36
00:01:25,045 --> 00:01:28,382
‫אני זוכר שהלכתי לטקס ה"אייס".
חשבתי שזו בדיחה.‬

37
00:01:28,465 --> 00:01:29,299
‫ברוס מקלוך‬

38
00:01:29,383 --> 00:01:32,386
‫חשבתי שבאנו לכאן כדי להשתכר
באיזו מסיבה אחרי הטקס.‬

39
00:01:35,806 --> 00:01:37,432
‫והזוכה הוא...‬

40
00:01:39,351 --> 00:01:40,352
‫הזוכה...‬

41
00:01:41,770 --> 00:01:43,939
‫מארק זכה וכולם היו כל כך מאושרים.‬

42
00:01:44,022 --> 00:01:47,150
‫אפילו כלהקה קומית מגניבה.
היינו כל כך מאושרים.‬

43
00:01:48,277 --> 00:01:51,405
‫זכיתי בפרס השחקן הטוב ביותר
והבסתי את גארי שנדלינג.‬

44
00:01:51,488 --> 00:01:55,033
‫"אני מוחץ לך את הראש, גארי".
נוח על משכבך בשלום.‬

45
00:01:55,117 --> 00:01:57,077
‫תראה לו את פרס "אייס". קדימה.‬

46
00:01:58,912 --> 00:02:01,039
‫- שתי כוסות בורבון עם קרח.
- כן, בבקשה.‬

47
00:02:02,291 --> 00:02:04,376
‫חשבתי שזה רגיל בעסקי השעשועים.‬

48
00:02:04,459 --> 00:02:07,838
‫אנשים שזוכים ב"אמי" ואומרים,
"חבל שביטלו אותנו". הקהל צוחק.‬

49
00:02:07,921 --> 00:02:11,592
‫זה הספיק כדי שלורן יגיד,
"באמת? אתם רוצים לבטל להם את התוכנית?"‬

50
00:02:11,675 --> 00:02:14,595
‫שכחתי להודות לו בנאום שלי באותו ערב.‬

51
00:02:14,678 --> 00:02:17,764
‫מובן שלורן הבין במהירות
איך לגרום לנו להמשיך.‬

52
00:02:17,848 --> 00:02:19,141
‫תודה, מר מייקלס.‬

53
00:02:19,224 --> 00:02:20,559
‫על לא דבר, מר מקלוך.‬

54
00:02:20,642 --> 00:02:21,476
‫לורן מייקלס
מפיק בפועל, סאטרדיי נייט לייב‬

55
00:02:21,560 --> 00:02:22,936
‫האקסיומה בטלוויזיה‬

56
00:02:23,020 --> 00:02:25,689
‫היא שככל שאתה שם יותר זמן,
כך אתה שם יותר זמן.‬

57
00:02:25,772 --> 00:02:29,484
‫אז אם אתה מגיע לעונה השנייה,
העונה השלישית היא בלתי נמנעת.‬

58
00:02:29,568 --> 00:02:34,406
‫אתה לא יודע איך זה יתפתח,
אבל אתה יודע שיש לזה פוטנציאל.‬

59
00:02:35,073 --> 00:02:37,743
‫לורן היה נכנס ונפגש עם אייץ-בי-או.‬

60
00:02:37,826 --> 00:02:40,120
‫ללורן הייתה יכולת השפעה כזו.‬

61
00:02:40,203 --> 00:02:41,038
‫דייב פולי‬

62
00:02:41,121 --> 00:02:43,749
‫הוא שכנע אנשים שזה יהיה משהו.‬

63
00:02:44,750 --> 00:02:46,710
‫עונה שנייה‬

64
00:02:46,793 --> 00:02:49,254
‫בעונה השנייה החלטנו
שהתוכנית תהיה טובה יותר.‬

65
00:02:49,338 --> 00:02:52,674
‫בעונה הראשונה הייתה בעיה
ונדרשו 13 חודשים להפיק אותה.‬

66
00:02:53,508 --> 00:02:55,385
‫ואם יש לך לוח שנה,‬

67
00:02:55,469 --> 00:02:58,847
‫אתה יודע שזה יותר חודשים
ממספר החודשים בלוח שנה.‬

68
00:02:59,097 --> 00:03:02,351
‫הבנו שהתוכנית לא יכולה
לקחת כל כך הרבה זמן.‬

69
00:03:03,352 --> 00:03:05,228
‫זה היה דבר טבעי להביא כותבים.‬

70
00:03:05,312 --> 00:03:09,733
‫כלומר, היה קצת לחץ
לגבי כמה חומר צריך ליצור.‬

71
00:03:10,859 --> 00:03:14,821
‫האגו שלנו היה כזה
שלמרות שעבדו איתנו כותבים מצוינים,‬

72
00:03:14,905 --> 00:03:18,408
‫הם יכלו להכניס קטע לתוכנית
רק אם כתבו אותו עם אחד מאיתנו.‬

73
00:03:22,454 --> 00:03:24,790
‫כשאתה כותב קומדיה עם אנשים,‬

74
00:03:24,873 --> 00:03:27,042
‫זה בסגנון של למי יש הכי גדול?‬

75
00:03:27,125 --> 00:03:27,960
‫פול בליני, כותב, "גבר במגבת"‬

76
00:03:28,043 --> 00:03:31,129
‫אתה כל הזמן מנסה לכפות את החזון שלך.‬

77
00:03:31,213 --> 00:03:34,633
‫מישהו היה מגיע עם טיוטה ראשונית
והיו מיליון הערות.‬

78
00:03:34,716 --> 00:03:36,843
‫אז היה שכתוב ואחר כך עוד אחד.‬

79
00:03:36,927 --> 00:03:40,555
‫אתה כזה כותב קומדיות טוב שמגיעה לך העלאה?‬

80
00:03:40,639 --> 00:03:43,016
‫- טוב...
- כתבת את המערכון הזה, נכון?‬

81
00:03:43,100 --> 00:03:44,101
‫כן.‬

82
00:03:44,935 --> 00:03:46,603
‫זה בטח הנושא העתיק בעולם,‬

83
00:03:46,687 --> 00:03:48,188
‫"בחור מבקש מהבוס שלו העלאה במשכורת".‬

84
00:03:48,271 --> 00:03:50,440
‫זה באמת מוכיח שאתה שווה לנו
ב"קומדיה בע"מ".‬

85
00:03:50,524 --> 00:03:51,358
‫קומדיה בע"מ‬

86
00:03:51,441 --> 00:03:55,237
‫הייתה תחרות גדולה,
לא רק כדי להכניס את החומר שלך לתוכנית,‬

87
00:03:55,320 --> 00:03:58,365
‫אלא על הפילוסופיה של כל מהות התוכנית,‬

88
00:03:58,448 --> 00:04:00,951
‫מפני שלכל אחד הייתה דעה בנושא.‬

89
00:04:02,035 --> 00:04:05,539
‫מה כל כך מפחיד אנשים במילה מתרומם?‬

90
00:04:05,914 --> 00:04:07,541
‫רציתי להשפיע על תרבות.‬

91
00:04:07,708 --> 00:04:09,876
‫אסור היה לדבר על הומוסקסואלים.‬

92
00:04:09,960 --> 00:04:10,794
‫סקוט תומפסון‬

93
00:04:10,877 --> 00:04:12,796
‫ובוודאי שלא בקומדיה.‬

94
00:04:12,879 --> 00:04:15,132
‫הקומדיה הייתה עולם של גברים סטרייטים.‬

95
00:04:15,924 --> 00:04:18,343
‫אני מניח שחשבתי, "אני אהיה הראשון".‬

96
00:04:18,427 --> 00:04:19,594
‫מישהו חייב להיות.‬

97
00:04:19,678 --> 00:04:20,846
‫בהתחלה היית הומו, נכון?‬

98
00:04:20,929 --> 00:04:22,347
‫- נכון.
- נכון.‬

99
00:04:22,431 --> 00:04:24,933
‫- ואז היית ממש הומו.
- בסדר.‬

100
00:04:25,058 --> 00:04:26,977
‫ואז הוא היה הומו מעצבן.‬

101
00:04:27,060 --> 00:04:28,437
‫- כן.
- אתה זוכר את זה?‬

102
00:04:28,520 --> 00:04:31,398
‫- אני לא זוכר את זה, קווין, לא.
- ועכשיו אתה לא הומו?‬

103
00:04:31,481 --> 00:04:33,358
‫אנשים בסאטרדיי נייט לייב...‬

104
00:04:33,442 --> 00:04:34,317
‫מייק מאיירס, כותב ושחקן‬

105
00:04:34,401 --> 00:04:36,570
‫אמרו עליהם, "הלהקה ההומואית הזאת?"‬

106
00:04:36,653 --> 00:04:38,780
‫הייתי עונה, "באמת? זה מה שאתה חושב?"‬

107
00:04:38,864 --> 00:04:40,699
‫אני אכניס את זה לתיק.‬

108
00:04:42,951 --> 00:04:44,703
‫סקוט עזר לנו להיות חשובים.‬

109
00:04:44,786 --> 00:04:48,999
‫דייב ואני היינו במנעד אחר
ורצינו שזה יהיה הכי מצחיק.‬

110
00:04:49,082 --> 00:04:51,460
‫אם זה אומר משהו על מצב האנושות, שאבורך.‬

111
00:04:51,752 --> 00:04:52,753
‫רשע!‬

112
00:04:52,836 --> 00:04:53,962
‫רשע!‬

113
00:04:54,337 --> 00:04:55,756
‫חסר נימוס ורשע!‬

114
00:04:55,839 --> 00:04:57,591
‫מבחינה קומית דייב חצי ממני.‬

115
00:04:57,674 --> 00:04:59,885
‫אנחנו הזוג הטוב ביותר בקידס אין דה הול.‬

116
00:04:59,968 --> 00:05:03,430
‫קווין ודייב הם בדרנים של העידן המודרני.‬

117
00:05:03,513 --> 00:05:06,767
‫יש להם הרעיונות והתזמון הטוב בעולם.‬

118
00:05:06,850 --> 00:05:10,020
‫יום אחד באתי למשרד, "מה נכתוב היום?‬

119
00:05:10,103 --> 00:05:12,064
‫"הדבר הנורא הזה שאתה עושה לאנשים".‬

120
00:05:12,147 --> 00:05:12,981
‫"מה זה?"‬

121
00:05:13,065 --> 00:05:15,692
‫"אתה מבטיח שתעשה משהו
ולעולם לא עושה את זה".‬

122
00:05:15,776 --> 00:05:18,195
‫היית אמור לפגוש אותי במסעדה בשעה שמונה.‬

123
00:05:18,278 --> 00:05:19,154
‫איפה היית?‬

124
00:05:19,237 --> 00:05:20,238
‫פרח מזיכרוני.‬

125
00:05:20,822 --> 00:05:22,824
‫אבל אני מרגיש נורא בקשר לכל העניין.‬

126
00:05:22,908 --> 00:05:24,326
‫לא, אני לא רוצה לשמוע את זה.‬

127
00:05:24,409 --> 00:05:26,953
‫אתה מלך ההבטחות חסרות המשמעות, אתה יודע?‬

128
00:05:27,037 --> 00:05:29,998
‫מפני שאני ילד של אלכוהוליסט.
אני תמיד רוצה לרצות אנשים.‬

129
00:05:30,082 --> 00:05:31,541
‫אני מתכוון לזה.‬

130
00:05:31,625 --> 00:05:35,796
‫ואז ההרגשה הזו נעלמת
ו"אני לא צריך לעשות את זה עכשיו".‬

131
00:05:36,588 --> 00:05:37,923
‫אני אוהב נושאים טובים.‬

132
00:05:38,006 --> 00:05:41,134
‫הייתי גאה מאוד לו כתבתי
נושא למערכון חשוב באמת.‬

133
00:05:41,218 --> 00:05:42,761
‫אבל הייתי שחקן אופי.‬

134
00:05:44,179 --> 00:05:45,347
‫אמחץ לך את הראש.‬

135
00:05:46,556 --> 00:05:48,433
‫לאף אחד אין רעיונות טובים יותר ממארק.‬

136
00:05:48,517 --> 00:05:51,895
‫ואף אחד לא מתסכל יותר, כשמחכים לפעמים‬

137
00:05:51,978 --> 00:05:54,648
‫לרעיונות המבריקים שלו. תעבור לקטע.‬

138
00:05:58,485 --> 00:06:00,403
‫איזו חווה נפלאה!‬

139
00:06:00,487 --> 00:06:03,573
‫אני זוכר שהוא צפה בקטע של תרנגולות זזות‬

140
00:06:03,657 --> 00:06:05,575
‫כדי להמציא את גברת תרנגולת.‬

141
00:06:05,659 --> 00:06:07,285
‫אני גברת תרנגולת.‬

142
00:06:07,369 --> 00:06:09,412
‫- גברת תרנגולת?
- כן, ואני אוהבת את החיים.‬

143
00:06:09,496 --> 00:06:12,207
‫כולם הכירו את מוחץ הראשים
וגם את גברת תרנגולת.‬

144
00:06:12,290 --> 00:06:13,125
‫לורן אש, שחקנית וקומיקאית‬

145
00:06:13,208 --> 00:06:15,502
‫הם פשוט הפכו לחלק מרוח הזמן.‬

146
00:06:15,585 --> 00:06:17,003
‫אני מוחץ לך את הראש.‬

147
00:06:17,087 --> 00:06:18,088
‫אני מוחץ אותך.‬

148
00:06:18,839 --> 00:06:20,924
‫למחוץ אותו... למחוץ את הראש.‬

149
00:06:21,007 --> 00:06:22,008
‫ג'ניפר ואלן, מופע הברונית פון סקץ'‬

150
00:06:22,425 --> 00:06:24,970
‫אני מוכר נעליים!‬

151
00:06:26,138 --> 00:06:30,767
‫אני בדרך כל לא ממציא דמויות.
בדרך כלל אני ממציא רעיון מוזר.‬

152
00:06:31,143 --> 00:06:32,561
‫היי, כולם, תראו!‬

153
00:06:33,019 --> 00:06:34,521
‫זה החזיר המעופף!‬

154
00:06:34,604 --> 00:06:36,022
‫שלום לכולם!‬

155
00:06:40,277 --> 00:06:41,194
‫בחוץ.‬

156
00:06:43,155 --> 00:06:46,825
‫כל מה שעשיתי בכל יום
היה לחשוב על עוד ועוד רעיונות.‬

157
00:06:46,908 --> 00:06:49,828
‫איך לשפר את זה או להפוך את זה
למוזר או מגניב יותר?‬

158
00:06:49,911 --> 00:06:51,663
‫אלה הם הדייבים שאני מכיר‬

159
00:06:51,746 --> 00:06:53,623
‫אלה הם הדייבים שאני מכיר‬

160
00:06:53,707 --> 00:06:55,792
‫אלה הם הדייבים שאני מכיר‬

161
00:06:55,876 --> 00:06:58,837
‫היה צריך לעצור את "הדייבים שאני מכיר"
בשלב הדיבור על זה.‬

162
00:06:58,920 --> 00:06:59,754
‫אדי איזארד, שחקן וקומיקאי‬

163
00:06:59,838 --> 00:07:02,674
‫אבל לא, הוא ממשיך
והם עושים מזה מערכון שלם.‬

164
00:07:02,757 --> 00:07:06,094
‫דייב קפיסאנו, אני בקושי מכיר אותו‬

165
00:07:07,721 --> 00:07:09,431
‫אלה הם הדייבים שאני מכיר‬

166
00:07:09,514 --> 00:07:11,183
‫אלה הם הדייבים שאני מכיר‬

167
00:07:11,266 --> 00:07:13,226
‫אני אוהב את זה. צריך לקחת רעיון‬

168
00:07:13,310 --> 00:07:17,230
‫ולמרוח אותו כך שאנשים יגידו,
"לא יכול להיות שזה עדיין אותו רעיון".‬

169
00:07:17,314 --> 00:07:19,399
‫אנחנו הדייבים שהוא מכיר‬

170
00:07:19,482 --> 00:07:21,234
‫אנחנו הדייבים שהוא מכיר‬

171
00:07:21,318 --> 00:07:23,361
‫אנחנו הדייבים שהוא מכיר‬

172
00:07:23,445 --> 00:07:24,905
‫אנחנו הדייבים שהוא מכיר‬

173
00:07:24,988 --> 00:07:27,782
‫קידס אין דה הול היו אנשים שונים לגמרי,‬

174
00:07:27,866 --> 00:07:29,409
‫אבל היה להם חזון אמנותי.‬

175
00:07:29,492 --> 00:07:31,953
‫הם היו מוכנים להתאבד על כל מכשול.‬

176
00:07:32,037 --> 00:07:32,871
‫דן רדיקן, מפיק אחראי, קידס אין דה הול‬

177
00:07:32,954 --> 00:07:35,373
‫האם מישהו מכם היכה פעם את אביו?‬

178
00:07:35,457 --> 00:07:37,626
‫- מה?
- על מה אתה מדבר?‬

179
00:07:37,709 --> 00:07:38,710
‫הכית פעם את אבא שלך?‬

180
00:07:38,793 --> 00:07:42,714
‫ואייץ'-בי-או אמרו,
"אנחנו מרגישים שהתוכנית לא ממש מגובשת.‬

181
00:07:42,797 --> 00:07:46,051
‫"צריך משהו שמחבר בין פרק לפרק".‬

182
00:07:46,134 --> 00:07:50,013
‫היה להם מערכון שבו הם ישבו כקבוצה,
עשו קטע קצר.‬

183
00:07:50,096 --> 00:07:53,308
‫אייץ'-בי-או אמרו,
"אם תעשו משהו כזה בכל פרק,‬

184
00:07:53,391 --> 00:07:54,768
‫"זה יחבר הכול יחד".‬

185
00:07:54,851 --> 00:07:59,105
‫והקידס אין דה הול אמרו,
"לכו תזדיינו! אתם יודעים מה?‬

186
00:07:59,189 --> 00:08:01,691
‫"לא נעשה את זה. לעזאזל, אנחנו פורשים".‬

187
00:08:03,360 --> 00:08:04,736
‫תישאר על הרצפה, אדוני.‬

188
00:08:05,695 --> 00:08:07,822
‫תמיד עמדנו על המשמר, התמסחרנו,‬

189
00:08:07,906 --> 00:08:10,533
‫ולא היינו עצמנו, לא היינו אותנטיים.‬

190
00:08:11,076 --> 00:08:13,578
‫אנחנו תמיד צריכים להסביר לזרים,‬

191
00:08:13,662 --> 00:08:15,622
‫"לא, אנחנו לא עושים זאת כך".‬

192
00:08:15,705 --> 00:08:19,376
‫יש תחושה ש"כך קומדיה מתנהלת בדרך כלל".‬

193
00:08:19,459 --> 00:08:21,753
‫- כן, נכון.
- "זה לא מה שאנחנו עושים".‬

194
00:08:21,836 --> 00:08:23,713
‫יש להם גישה של "לעזאזל עם זה".‬

195
00:08:23,797 --> 00:08:26,341
‫"אם אני חושב שזה מצחיק,
זה מצחיק. לך תזדיין".‬

196
00:08:26,424 --> 00:08:27,259
‫איוון פסאן, מנהל תוכניות לשעבר סי-בי-סי‬

197
00:08:27,342 --> 00:08:30,262
‫אף פעם לא ממש ידעת מה הם יעשו.‬

198
00:08:30,345 --> 00:08:32,389
‫זה היה חלק מהסכנה ומהכיף.‬

199
00:08:32,472 --> 00:08:35,350
‫מה האיש הרע הזה עושה לחמור המחמד שלי?‬

200
00:08:35,976 --> 00:08:38,603
‫זה לא סתם איש רע, בן.‬

201
00:08:38,687 --> 00:08:40,063
‫זה היטלר.‬

202
00:08:40,855 --> 00:08:43,316
‫זה הגיע לרשת. הנה הערת הרשת.‬

203
00:08:43,400 --> 00:08:47,195
‫"היטלר יכול לזיין את החמור,
אבל החמור חייב להיות בחיים".‬

204
00:08:47,279 --> 00:08:48,405
‫כן, זה נכון.‬

205
00:08:48,989 --> 00:08:51,283
‫- כן, תשאירו אותו בחיים.
- כן, ו...‬

206
00:08:52,575 --> 00:08:56,788
‫אז זה השתנה מהיטלר מזיין חמור מת
להיטלר מזיין חמור מחמד.‬

207
00:08:56,871 --> 00:08:58,707
‫- זה יותר גרוע.
- הרבה יותר גרוע.‬

208
00:08:59,874 --> 00:09:00,917
‫הרבה יותר גרוע.‬

209
00:09:01,001 --> 00:09:02,836
‫מגיע היישר אליכם, מזרח יורק.‬

210
00:09:03,169 --> 00:09:04,004
‫אטוביקוק.‬

211
00:09:04,087 --> 00:09:05,547
‫- סקארבורו.
- בולטון.‬

212
00:09:05,630 --> 00:09:07,048
‫- מיסיסוגה.
- ברמפטון.‬

213
00:09:07,132 --> 00:09:08,550
‫- ברמליאה.
- פיקרינג.‬

214
00:09:08,633 --> 00:09:09,968
‫- שוב מיסיסוגה.
- טוטנהאם.‬

215
00:09:10,051 --> 00:09:12,053
‫הם רצו שיכבדו אותם הצעירים יותר מכול,‬

216
00:09:12,137 --> 00:09:15,348
‫אבל תמיד חשבתי שבאופן יחסי
לעמדה האלטרנטיבית שלהם,‬

217
00:09:15,432 --> 00:09:17,976
‫הם היו בדרנים טובים מאוד.‬

218
00:09:18,059 --> 00:09:21,271
‫אני אוהב את הבחורה שהחבר שלי אוהב‬

219
00:09:21,813 --> 00:09:24,524
‫אבל הוא לא אוהב אותה אפילו חצי‬

220
00:09:24,607 --> 00:09:27,277
‫הצחוק הגיע מקצב בדיחות שלא ייאמן.‬

221
00:09:27,360 --> 00:09:29,237
‫ראיתי אתמול בערב סרט נהדר.‬

222
00:09:29,321 --> 00:09:30,613
‫זה היה ב"לייט שואו".‬

223
00:09:30,697 --> 00:09:31,656
‫זה היה...‬

224
00:09:32,574 --> 00:09:33,408
‫איך זה נקרא...‬

225
00:09:33,491 --> 00:09:37,037
‫כמה מערכונים יהפכו לקלאסיקות,
כמו האזרח קיין.‬

226
00:09:37,120 --> 00:09:39,289
‫- האזרח קיין.
- פסיכו!‬

227
00:09:39,372 --> 00:09:42,125
‫זה על בעל אכסניה מטורף שרוצח אישה במקלחת?‬

228
00:09:42,208 --> 00:09:45,337
‫לא, לא. סיפרתי לך, זה על איל עיתונות.‬

229
00:09:45,420 --> 00:09:49,674
‫- הייתה לו מזחלת בשם רוזבאד...
- אז אני מניח שזה לא היה פסיכו, נכון?‬

230
00:09:49,758 --> 00:09:51,259
‫לא, זה לא היה פסיכו.‬

231
00:09:51,343 --> 00:09:53,094
‫- זה היה האזרח קיין.
- לא, זה היה...‬

232
00:09:53,178 --> 00:09:55,096
‫זה מערכון שהכי מאפיין את קווין ודייב,‬

233
00:09:55,180 --> 00:09:59,768
‫שם כמעט הכול מבוסס
על תסכולים שבאים והולכים.‬

234
00:09:59,851 --> 00:10:01,144
‫- אני רוצה את זה.
- תן לי לפתור את זה.‬

235
00:10:01,227 --> 00:10:02,437
‫אני רוצה לזכור את זה בעצמי.‬

236
00:10:02,520 --> 00:10:04,105
‫- בבקשה.
- פשוט תשב!‬

237
00:10:06,232 --> 00:10:07,901
‫קווין מתפוצץ מכעס?‬

238
00:10:07,984 --> 00:10:10,403
‫זה הדבר הכי מצחיק שראיתי. "הו, אלוהים".‬

239
00:10:10,487 --> 00:10:13,281
‫אתה רוצה קברן!‬

240
00:10:13,365 --> 00:10:16,910
‫אתה רוצה קברן!‬

241
00:10:16,993 --> 00:10:21,206
‫אני חושב שיש בזה יותר סיפוק
מאשר ב"מי ראשון?"‬

242
00:10:21,873 --> 00:10:23,958
‫אבל בכולם יש דיוק‬

243
00:10:24,042 --> 00:10:26,628
‫שאני יודע שהצפייה בהם משאירה אותי כן.‬

244
00:10:26,711 --> 00:10:30,006
‫זה הולך, אלוהים,
בדיוק כשחשבתי שאני אמן מדויק.‬

245
00:10:30,090 --> 00:10:31,341
‫"בסדר, זה נהדר".‬

246
00:10:31,424 --> 00:10:33,259
‫והם השתפרו בכל שנה.‬

247
00:10:35,929 --> 00:10:39,766
‫עונה שלישית‬

248
00:10:41,559 --> 00:10:45,105
‫בריאן? מה אתה עושה עם הארנק של אביך, מותק?‬

249
00:10:46,231 --> 00:10:48,983
‫רק חיפשתי את מספר הטלפון של דודה בארב.‬

250
00:10:49,067 --> 00:10:50,568
‫הייתי בן 20 חרדתי.‬

251
00:10:50,652 --> 00:10:51,486
‫פרד ארמיסן, קומיקאי‬

252
00:10:51,569 --> 00:10:54,781
‫והקידס אין דה הול היו הלהקה הקומית היחידה‬

253
00:10:54,864 --> 00:10:56,491
‫ששיקפה את דור האיקס.‬

254
00:10:56,574 --> 00:10:57,534
‫אז אני מעריץ.‬

255
00:10:57,617 --> 00:10:59,994
‫חזיר שכמוך! חתיכת חזיר שכמוך!‬

256
00:11:00,078 --> 00:11:02,747
‫זה לא היה מערכון אחד במיוחד שדיבר אליי.‬

257
00:11:02,831 --> 00:11:05,208
‫כל האווירה הייתה כזו.‬

258
00:11:08,670 --> 00:11:11,172
‫דור האיקס, זו דקות הבחנה. מעמד של "זר".‬

259
00:11:11,256 --> 00:11:12,090
‫ג'נין גרופאלו, שחקנית וקומיקאית‬

260
00:11:12,173 --> 00:11:15,427
‫מה, אתם מסטולים? אתם מעשנים קראק או משהו?‬

261
00:11:15,510 --> 00:11:17,595
‫לקחתם סמים? הרחתם דבק?‬

262
00:11:17,679 --> 00:11:21,141
‫יש בהם אווירה של מוסיקת רוק אלטרנטיבית
עם קטעי הקישור‬

263
00:11:21,224 --> 00:11:25,270
‫וסרטי שמונת המ"מ בשחור לבן,
שתמיד חשבתי שזה מגניב.‬

264
00:11:25,353 --> 00:11:28,898
‫אתה יכול לחתום לי על הסיכה
כדי שיהיה לי סט מלא של סיכות חתומות?‬

265
00:11:28,982 --> 00:11:30,233
‫- בסדר.
- אני כל כך אוהבת אותך.‬

266
00:11:30,316 --> 00:11:32,986
‫- אתם הכי טובים.
- ברור שאנחנו הכי טובים.‬

267
00:11:33,069 --> 00:11:35,196
‫זה נכון. אני זוכר אותך.
אתה מהקידס אין דה הול, נכון?‬

268
00:11:36,531 --> 00:11:38,741
‫באמת הזדהיתי עם דור האיקס.‬

269
00:11:38,825 --> 00:11:42,620
‫זה היה יכול להיות גם מהמוזיקה.
תנועת הגראנג'.‬

270
00:11:42,704 --> 00:11:47,792
‫אני חושב שראו בנו
את הזרוע הקומית של תנועת הגראנג'.‬

271
00:11:47,876 --> 00:11:50,920
‫עברתי לסיאטל בשנות ה-90,
אז הייתי ממש שם.‬

272
00:11:51,004 --> 00:11:53,131
‫בשנות ה-90, זה נעשה אפל.‬

273
00:11:53,214 --> 00:11:56,926
‫- יש לכם גראס?
- לא, אבל תנסה קצת הרואין.‬

274
00:11:57,010 --> 00:11:58,761
‫אני רק רוצה קצת גראס, כמו...‬

275
00:11:59,596 --> 00:12:01,639
‫תתקדם, בנאדם.‬

276
00:12:01,723 --> 00:12:04,601
‫הקידס אין דה הול אמרו, "אלה מי שאנחנו".‬

277
00:12:04,684 --> 00:12:06,686
‫אני חושב שאנשים מזדהים עם זה.‬

278
00:12:06,769 --> 00:12:09,022
‫- תוכנית נהדרת.
- אהבת את זה?‬

279
00:12:09,105 --> 00:12:11,232
‫- אהבתי את זה.
- כן? האם זה...‬

280
00:12:11,316 --> 00:12:13,526
‫דיבר אל רגישויות הנעורים שלך?‬

281
00:12:13,610 --> 00:12:15,904
‫כן, כן, זה מצחיק.‬

282
00:12:16,029 --> 00:12:18,031
‫חוץ מהקטעים על המתרוממים.‬

283
00:12:18,114 --> 00:12:20,575
‫קידס אין דה הול היו שם בתקופה הזאת,‬

284
00:12:20,658 --> 00:12:24,370
‫הם היו חלק מעיבוד העניין,
במיוחד מהזווית ההומוסקסואלית.‬

285
00:12:24,454 --> 00:12:28,208
‫הומוסקסואליות עדיין הייתה
רעיון מופשט בקרב הרבה אנשים.‬

286
00:12:28,666 --> 00:12:29,918
‫יש עכשיו האפי האוור.‬

287
00:12:30,001 --> 00:12:31,294
‫הגיע הזמן למונולוג.‬

288
00:12:31,377 --> 00:12:32,587
‫התאספו מסביב, בחורים.‬

289
00:12:34,297 --> 00:12:36,799
‫היה חשוב לי מאוד
לבצע את הדמות של באדי קול.‬

290
00:12:36,883 --> 00:12:39,385
‫אם מישהו שיחק הומוסקסואל נשי,‬

291
00:12:39,469 --> 00:12:44,098
‫זה תמיד היה אדם סטרייט
שלעג להתנהגות של גברים הומוסקסואלים.‬

292
00:12:44,182 --> 00:12:48,937
‫זה אף פעם לא היה הומוסקסואל
שלקח בעלות בגאווה על הנשיות שלו.‬

293
00:12:49,938 --> 00:12:52,899
‫באדי הפך לנשק חזק מאוד.‬

294
00:12:52,982 --> 00:12:55,944
‫אפשר לתת לדמות להיות ולומר דברים‬

295
00:12:56,027 --> 00:12:59,239
‫שאתה, כשחקן או ככותב, לא היית מעז לומר.‬

296
00:12:59,322 --> 00:13:01,991
‫זה כמו לומר שהשטן הוא מתרומם.‬

297
00:13:05,453 --> 00:13:07,539
‫אולי זו הסיבה שאלוהים כזה הומופוב.‬

298
00:13:07,622 --> 00:13:11,251
‫רבים נעלבו מבאדי קול.
"אתה לא יכול... זה לא בסדר".‬

299
00:13:11,334 --> 00:13:14,170
‫הם לא יכלו להעלות על דעתם
את העובדה שגבר הומוסקסואל‬

300
00:13:14,254 --> 00:13:17,382
‫ישחק את הדמות הזו ולא יתבייש.‬

301
00:13:17,465 --> 00:13:20,051
‫איידס היה משהו שקרה לאנשים אחרים.‬

302
00:13:20,134 --> 00:13:24,514
‫אבל מאז מג'יק ג'ונסון,
הבנתי שזה יכול לקרות אפילו לי.‬

303
00:13:25,014 --> 00:13:26,683
‫צחקנו על איידס.‬

304
00:13:26,766 --> 00:13:28,977
‫מפני שחשבתי רק על איידס.‬

305
00:13:29,060 --> 00:13:32,772
‫תעשה קומדיה, אל תידבק באיידס.‬

306
00:13:32,855 --> 00:13:37,610
‫זו הייתה המטרה שלי, "אל תידבק באיידס".‬

307
00:13:39,571 --> 00:13:42,031
‫חשיפה! הבלונדינית הסקסית
שהדביקה את מג'יק באיידס‬

308
00:13:45,702 --> 00:13:48,663
‫אני זוכר שהרגשתי שזה כל כך חשוב לנו.‬

309
00:13:48,746 --> 00:13:50,999
‫הייתה עוצמה רבה יותר בהיותי הטרוסקסואל‬

310
00:13:51,082 --> 00:13:52,917
‫שנישק את סקוט תומפסון על השפתיים‬

311
00:13:53,001 --> 00:13:55,086
‫בעיצומו של משבר האיידס.‬

312
00:13:56,629 --> 00:14:00,800
‫איידס עדיין היה גזר דין מוות
וזה היה נושא לא נעים‬

313
00:14:00,883 --> 00:14:02,385
‫לאנשים רבים מאוד.‬

314
00:14:02,510 --> 00:14:07,223
‫מובן שזו בדיוק הסיבה
שהקידס נמשכו למשהו כזה.‬

315
00:14:10,018 --> 00:14:12,562
‫לא השתגעתי על באדי קול באותה תקופה.‬

316
00:14:12,645 --> 00:14:16,274
‫עכשיו כשאני מסתכל על באדי קול,
אני חושב, "קודם כול..."‬

317
00:14:16,357 --> 00:14:17,191
‫מייקל מוסטו, עיתונאי ונהנתן‬

318
00:14:17,275 --> 00:14:20,653
‫אם הוא סטראוטיפ, הוא לא כל כך רחוק ממני.‬

319
00:14:20,737 --> 00:14:24,490
‫וגם, הדברים שהוא אומר די מדויקים.‬

320
00:14:24,616 --> 00:14:25,825
‫תן לי את המקל הזה.‬

321
00:14:26,534 --> 00:14:27,535
‫אבל אתה גבר.‬

322
00:14:28,244 --> 00:14:29,245
‫תוויות.‬

323
00:14:29,996 --> 00:14:33,666
‫אם אנשים רצו ליציאה,
זה מה שקומדיה צריכה לעשות.‬

324
00:14:33,750 --> 00:14:36,628
‫כל עוד החצי השני נשאר וצחק.‬

325
00:14:36,711 --> 00:14:40,840
‫זה עדיין בעל עוצמה עכשיו כשאני צופה בזה.
הומוסקסואל מוצהר‬

326
00:14:40,923 --> 00:14:43,051
‫עם טוויסט מטורף.‬

327
00:14:43,134 --> 00:14:46,512
‫והסוראליזם שנבע מהדברים‬

328
00:14:46,596 --> 00:14:49,390
‫שהוא הוסיף לזה, היה נפלא.‬

329
00:14:49,474 --> 00:14:51,434
‫באדי הוא מלכת אלפא.‬

330
00:14:51,517 --> 00:14:55,021
‫הוא לעולם לא מושא הבדיחה. הוא תמיד מנצח.‬

331
00:14:59,734 --> 00:15:01,361
‫טצ'דאון!‬

332
00:15:01,944 --> 00:15:03,946
‫תחזיק את זה. אני אחזור.‬

333
00:15:11,037 --> 00:15:13,665
‫עונה רביעית‬

334
00:15:13,748 --> 00:15:16,834
‫העונה הרביעית היא הטובה ביותר
למערכוני הקולנוע שלנו.‬

335
00:15:17,502 --> 00:15:20,838
‫השאיפות והחזון עבור כל חבר בלהקה‬

336
00:15:20,922 --> 00:15:22,715
‫גדלו בטור הנדסי.‬

337
00:15:22,799 --> 00:15:24,926
‫עם הצמיחה הטבעית של כישרון...‬

338
00:15:25,009 --> 00:15:25,843
‫ג'ים בידרמן, מפיק, קידס אין דה הול‬

339
00:15:25,968 --> 00:15:29,472
‫וככל שהקול שלהם התבגר,
הוא כאילו אמר, "יש לי חזון גדול יותר".‬

340
00:15:30,890 --> 00:15:34,519
‫סיריל סנט ג'ון
אמן היחלצות‬

341
00:15:35,144 --> 00:15:38,648
‫זו הייתה פשוט גניבה
ממה שהשפיע עלינו בילדות.‬

342
00:15:38,731 --> 00:15:39,565
‫קלי מקין, במאי קולנוע, קידס אין דה הול‬

343
00:15:40,817 --> 00:15:42,902
‫שנות ה-60 של הקולנוע האיטלקי.‬

344
00:15:43,528 --> 00:15:46,030
‫האחים כהן, דייוויד לינץ'.‬

345
00:15:46,114 --> 00:15:47,073
‫עוזב כל כך מהר?‬

346
00:15:47,156 --> 00:15:49,117
‫למה שלא תיתן לי סיבה להישאר?‬

347
00:15:54,122 --> 00:15:55,206
‫זה יספיק.‬

348
00:15:57,583 --> 00:15:59,585
‫קאט וסיימנו.‬

349
00:16:01,254 --> 00:16:04,966
‫זה היה נפלא.
התחלנו לשחק עם נקודות מבט וסגנון,‬

350
00:16:05,049 --> 00:16:07,468
‫עם אווירה ומשחק בקומדיה.‬

351
00:16:12,557 --> 00:16:15,059
‫אני זוכרת מערכון של גברת תרנגולת‬

352
00:16:15,143 --> 00:16:17,061
‫שבו היא פגשה את אימא שלה‬

353
00:16:17,145 --> 00:16:18,771
‫והיה לה רגע של התגלות.‬

354
00:16:18,855 --> 00:16:22,275
‫- את בסדר, יקירה?
- כן. אני נזכרת.‬

355
00:16:23,735 --> 00:16:26,821
‫לא חשבתי על העובדה שלדמות קומית‬

356
00:16:26,904 --> 00:16:29,240
‫בתוכנית מערכונים יכול להיות עומק.‬

357
00:16:29,323 --> 00:16:30,742
‫מה זה?‬

358
00:16:31,409 --> 00:16:34,996
‫הם עשו דברים ניסיוניים
מגניבים וקצת מוזרים.‬

359
00:16:35,079 --> 00:16:36,581
‫כמעט כמו סרטים קצרים.‬

360
00:16:43,129 --> 00:16:47,675
‫התוכנית החלה להיות יקרה מאוד כשניסינו לבצע‬

361
00:16:47,759 --> 00:16:50,178
‫את מה שיצא מחדר הכותבים.‬

362
00:16:51,929 --> 00:16:54,432
‫השיא היה במערכון "אהבה ונקניקיות",‬

363
00:16:54,557 --> 00:16:56,058
‫שהיה פרויקט של ברוס.‬

364
00:16:57,727 --> 00:17:01,105
‫הייתי אז בקטע של סרטים מוזרים של טרקובסקי,‬

365
00:17:01,189 --> 00:17:02,648
‫וזה היה אחד ש...‬

366
00:17:02,732 --> 00:17:05,818
‫רצינו להתעסק בסגנון, סגנון, סגנון.‬

367
00:17:07,487 --> 00:17:11,741
‫זה על דמות קטנה ומוזרה
שעובדת במפעל לנקניקיות.‬

368
00:17:11,824 --> 00:17:13,785
‫התחלתי לחפש אזכורים.‬

369
00:17:13,868 --> 00:17:17,830
‫היה סרט קומי על מעדנייה קטנה,
סרט קצר של דייוויד לינץ',‬

370
00:17:17,914 --> 00:17:20,958
‫סרטים מזרח אירופאיים אחרים שראיתי.‬

371
00:17:21,459 --> 00:17:24,962
‫זה קטע ויזואלי מאוד,
אז לא היה הרבה דיאלוג.‬

372
00:17:28,966 --> 00:17:32,053
‫אני אוהב את הקטע הזה
מפני שאין בו אפילו בדיחה אחת.‬

373
00:17:32,136 --> 00:17:36,307
‫אולי יש בו צחוק. אני יודע שזה מצחיק
כשסקוט צועק, "נקניקיות!"‬

374
00:17:36,724 --> 00:17:39,185
‫נקניקיות!‬

375
00:17:39,268 --> 00:17:40,853
‫נקניקיות!‬

376
00:17:40,937 --> 00:17:42,980
‫נקניקיות!‬

377
00:17:43,064 --> 00:17:45,733
‫אני לא יודע אם אחרים אוהבים את הקטע הזה.‬

378
00:17:45,817 --> 00:17:46,818
‫זה היה נורא.‬

379
00:17:46,901 --> 00:17:49,445
‫בזבזנו יומיים של הפקה,‬

380
00:17:49,529 --> 00:17:50,613
‫מעולם לא עשינו את זה.‬

381
00:17:52,532 --> 00:17:55,201
‫מחלקת האמנות בזבזה כל כך הרבה כסף,‬

382
00:17:55,284 --> 00:17:56,577
‫וכל המשאבים האלה‬

383
00:17:56,661 --> 00:17:59,747
‫הושקעו במערכון הזה
שלא הבחנתי בו אפילו בבדיחה אחת.‬

384
00:17:59,831 --> 00:18:01,165
‫אז שנאתי את זה.‬

385
00:18:03,167 --> 00:18:04,335
‫זה מבריק.‬

386
00:18:04,460 --> 00:18:05,795
‫זה צולם באופן יפהפה.‬

387
00:18:05,878 --> 00:18:10,424
‫כלומר, הגרסה השחוקה של זה הייתה,
"זה עבור הסליל של הבמאי שלהם".‬

388
00:18:13,386 --> 00:18:16,138
‫חשבתי שאחרי שזה ייגמר אצטרך למצוא עבודה,‬

389
00:18:16,222 --> 00:18:18,683
‫וחשבתי שזה נראה כמו עבודה מהנה.‬

390
00:18:19,267 --> 00:18:20,768
‫הייתי סוג של מניאק.‬

391
00:18:20,852 --> 00:18:24,355
‫אמרתי, "לא אחזור אלא אם ייתנו לי
לביים סרטים בשנה הבאה".‬

392
00:18:30,653 --> 00:18:31,529
‫עונה חמישית‬

393
00:18:31,612 --> 00:18:33,990
‫היה הרבה מתח בעונה החמישית.‬

394
00:18:34,073 --> 00:18:36,242
‫ברוס רצה לביים.‬

395
00:18:36,325 --> 00:18:39,287
‫סקוט רצה תוכנית משלו, חצי שעה שלו,‬

396
00:18:39,412 --> 00:18:41,247
‫אז הוא ניהל משא ומתן על זה.‬

397
00:18:41,330 --> 00:18:42,164
‫בקתה 2000‬

398
00:18:42,248 --> 00:18:44,792
‫ברוכים הבאים לבקתה 2000.‬

399
00:18:45,084 --> 00:18:47,003
‫הבית הצפוני שלי הרחק מהבית.‬

400
00:18:47,086 --> 00:18:50,298
‫בשלב הזה, לכולם היו שאיפות שונות.‬

401
00:18:50,381 --> 00:18:54,176
‫אפשר היה להתחיל לראות
שהלכידות שהייתה שם קודם כבר לא קיימת.‬

402
00:18:54,260 --> 00:18:57,221
‫היה קשה יותר לפענח
מה האסטרטגיה הטובה ביותר לכולנו.‬

403
00:18:57,305 --> 00:18:58,890
‫- קדימה!
- ממזר שכמוך! תיכנסו בו!‬

404
00:19:01,100 --> 00:19:04,687
‫"אני רוצה לעשות את זה, תבטל את המערכון
כדי שאוכל לעשות מה שאני רוצה".‬

405
00:19:04,770 --> 00:19:07,148
‫דברים מהסוג הזה קרו כל הזמן.‬

406
00:19:08,316 --> 00:19:11,777
‫הם צעקו אלה על אלה וקראו בשמות נוראיים,‬

407
00:19:11,861 --> 00:19:14,280
‫היו להם התקפי זעם והם עזבו בכעס.‬

408
00:19:14,363 --> 00:19:17,366
‫סקוט היה טוב בזה מפני שהיה לו מזג סוער.‬

409
00:19:17,450 --> 00:19:19,702
‫מארק וברוס הבריקו בזה.‬

410
00:19:19,785 --> 00:19:20,912
‫ברוס היה קשוח.‬

411
00:19:20,995 --> 00:19:22,622
‫הוא ניסה לשלוט בעניינים.‬

412
00:19:22,705 --> 00:19:26,834
‫הייתי פשוט, "בדרך שלי, בדרך שלי.
אני יותר טוב. עוד סצנות, עוד סצנות".‬

413
00:19:27,501 --> 00:19:30,046
‫ברוס ואני התחלנו לירוק זה על זה.‬

414
00:19:30,129 --> 00:19:33,424
‫כמעט הגענו למכות מפני שהוא חרא שתלטן,‬

415
00:19:33,507 --> 00:19:36,427
‫וגם אני, לא היו לי כוונות טהורות.‬

416
00:19:40,014 --> 00:19:42,892
‫לא היה לנו מנגנון קבלת החלטות בריא,‬

417
00:19:42,975 --> 00:19:44,810
‫אז זה היה מתיש.‬

418
00:19:44,894 --> 00:19:47,813
‫אין דבר מתיש יותר בעסקי השעשועים
מקומדיית מערכונים,‬

419
00:19:47,897 --> 00:19:49,982
‫ואין דבר מתיש יותר‬

420
00:19:50,107 --> 00:19:53,778
‫מאשר להיות חמשת הבחורים
שצריכים לאשר כל דבר.‬

421
00:19:53,861 --> 00:19:55,821
‫הייתי כל כך לחוץ ומבולבל.‬

422
00:19:55,905 --> 00:19:59,158
‫הייתי נכנס למיטה בלילה
והאוזניים שלי היו מצלצלות.‬

423
00:19:59,241 --> 00:20:03,537
‫היינו מופיעים בטלוויזיה,
יוצאים למסע הופעות, כותבים, לא עצרנו לרגע.‬

424
00:20:03,621 --> 00:20:07,583
‫מבחינה רגשית, לא יכולנו לעשות את זה.
פשוט לא יכולנו להמשיך יותר.‬

425
00:20:08,417 --> 00:20:10,878
‫הייתה לנו פגישה שבה דיברנו על זה,‬

426
00:20:10,962 --> 00:20:12,505
‫"נראה שנצטרך להפסיק".‬

427
00:20:12,630 --> 00:20:15,049
‫לא ידענו כמה זמן נוכל להמשיך עם זה.‬

428
00:20:15,132 --> 00:20:17,426
‫הייתי היחיד שאמר, "בואו נעשה עוד עונה".‬

429
00:20:17,510 --> 00:20:18,886
‫מפני שהייתי שחקן האופי.‬

430
00:20:18,970 --> 00:20:22,098
‫שיחקתי דמויות מוזרות יותר ויותר
וספציפיות יותר,‬

431
00:20:22,181 --> 00:20:26,143
‫הרבה מהן בסרטים שנראו משגעים
ועדיין לא הייתי עייף,‬

432
00:20:26,227 --> 00:20:27,603
‫ולא היו לי שאיפות.‬

433
00:20:30,356 --> 00:20:31,899
‫מארק רצה להמשיך,‬

434
00:20:32,024 --> 00:20:35,194
‫אבל כולנו הסתכלנו עליו
במבט של "אנחנו לא יכולים.‬

435
00:20:35,277 --> 00:20:37,154
‫"אנחנו לא יכולים להמשיך בזה".‬

436
00:20:37,238 --> 00:20:38,614
‫- סליחה?
- סקוט!‬

437
00:20:40,074 --> 00:20:42,076
‫אני כל כך אתגעגע לזה.‬

438
00:20:42,785 --> 00:20:45,287
‫העובדה שלא התכוונו לנסות ולהמשיך עוד עונה‬

439
00:20:45,371 --> 00:20:46,622
‫הקלה עלינו מאוד‬

440
00:20:46,706 --> 00:20:49,041
‫ולמעשה, שוב נהנינו מזה.‬

441
00:20:49,125 --> 00:20:51,419
‫הייתה הרגשה שאפשר לנשום סוף סוף.‬

442
00:20:52,336 --> 00:20:54,964
‫ידענו שפרק נהדר בחיינו הסתיים.‬

443
00:20:55,047 --> 00:20:57,425
‫ידענו שעשינו קומדיה מעולה.‬

444
00:21:00,344 --> 00:21:01,846
‫אי אפשר היה להשתיק אותי.‬

445
00:21:05,558 --> 00:21:08,144
‫החוגגים בבית אומרים, "כן!"‬

446
00:21:08,227 --> 00:21:10,980
‫אנחנו עוברים לאולפן טלוויזיה בטורונטו.‬

447
00:21:11,063 --> 00:21:14,483
‫הקידס אין דה הול עבדו שם,
צילמו את התוכנית האחרונה שלהם.‬

448
00:21:15,568 --> 00:21:18,738
‫פרק סיום הסדרה, 1994‬

449
00:21:19,530 --> 00:21:21,157
‫בסדר, חמש דקות לתוכנית.‬

450
00:21:21,240 --> 00:21:22,450
‫- חמש דקות.
- כן.‬

451
00:21:24,368 --> 00:21:25,369
‫קדימה.‬

452
00:21:26,579 --> 00:21:28,497
‫זה דבר יפה לומר.‬

453
00:21:33,127 --> 00:21:35,254
‫שתהיה תוכנית טובה.‬

454
00:21:36,714 --> 00:21:38,257
‫זה לא הסוף.‬

455
00:21:38,758 --> 00:21:42,344
‫לא, זו אפילו לא תחילת הסוף.‬

456
00:21:43,345 --> 00:21:46,223
‫אבל אולי זה סוף ההתחלה.‬

457
00:21:46,307 --> 00:21:50,895
‫פרק הסיום היה נוקב במיוחד
והם עשו זאת באופן תאטרלי מאוד.‬

458
00:21:50,978 --> 00:21:54,273
‫אנחנו דורשים שכולכם
תמסרו את אישורי הכניסה שלכם.‬

459
00:21:55,232 --> 00:21:56,650
‫את ספלי הקפה שלכם,‬

460
00:21:58,027 --> 00:21:59,320
‫ואת הפאות שלכם.‬

461
00:21:59,403 --> 00:22:01,822
‫- מה... בחייך, זה...
- להתראות.‬

462
00:22:10,581 --> 00:22:12,083
‫הנחתי של מי היה הרעיון.‬

463
00:22:12,208 --> 00:22:13,959
‫זה לא היה שלי אבל זה היה מדהים.‬

464
00:22:14,043 --> 00:22:16,629
‫הייתה בזה אמירה גדולה בתנועה מהירה אחת.‬

465
00:22:16,712 --> 00:22:17,671
‫- שלום!
- שלום!‬

466
00:22:29,850 --> 00:22:31,727
‫זה היה מאוד נוגע ללב.‬

467
00:22:31,811 --> 00:22:33,979
‫ג'ים בידרמן, מפיק, קידס אין דה הול‬

468
00:22:34,063 --> 00:22:35,356
‫זה היה מדכא.‬

469
00:22:35,439 --> 00:22:38,275
‫אתה צופה בזה, כמו,
"לעזאזל, זה נגמר". זה נעשה.‬

470
00:22:41,862 --> 00:22:44,698
‫זה היה עצוב. כן, יש לי דמעות.‬

471
00:22:47,284 --> 00:22:50,371
‫חלק מהאנשים בכו וחלק חיבקו ואני...‬

472
00:22:50,454 --> 00:22:53,666
‫פשוט הייתי אדיש.
זה מה שפרוטסטנטי אנגלו-סקסי לבן עושה.‬

473
00:22:58,796 --> 00:23:03,509
‫תוכנית הטלוויזיה קידס אין דה הול 1995-1989‬

474
00:23:07,346 --> 00:23:09,557
‫תודה לאל שזה סוף סוף נגמר.‬

475
00:23:17,982 --> 00:23:20,651
‫אנחנו מתקדמים אל
הקריירה שאחרי תקופת הטלוויזיה.‬

476
00:23:20,734 --> 00:23:23,237
‫כדאי שנכה בברזל בעודו חם.‬

477
00:23:23,320 --> 00:23:25,948
‫רצינו לנהוג לפי המודל של פייתון.‬

478
00:23:26,031 --> 00:23:29,368
‫כלהקת מערכונים, הייתה רק תוכנית אחת,
מונטי פייתון.‬

479
00:23:29,451 --> 00:23:32,204
‫ומונטי פייתון עשה כמה עונות
של תוכנית טלוויזיה‬

480
00:23:32,288 --> 00:23:34,582
‫וסרט כל שלוש או ארבע שנים.‬

481
00:23:34,665 --> 00:23:36,208
‫חייו של בריאן, מונטי פייתון‬

482
00:23:36,292 --> 00:23:37,626
‫משמעות החיים, מונטי פייתון‬

483
00:23:37,710 --> 00:23:40,963
‫אחרי שהסדרה הסתיימה,
כולנו יצאנו לחופשה קצרה,‬

484
00:23:41,046 --> 00:23:44,758
‫וכולנו חזרנו וניסינו להציע רעיונות לסרטים.‬

485
00:23:44,842 --> 00:23:46,760
‫אני חושב שעדיין היינו עייפים מדי.‬

486
00:23:46,844 --> 00:23:51,182
‫ולפתע, בפעם הראשונה, מודאגים לגבי...‬

487
00:23:51,307 --> 00:23:54,059
‫"מה יהיה הלאה ומה נעשה?‬

488
00:23:54,143 --> 00:23:55,811
‫"מה יקרה אם זה לא יצליח?"‬

489
00:23:57,062 --> 00:24:00,107
‫היה לי ילד קטן ואישה בהריון‬

490
00:24:01,317 --> 00:24:04,361
‫ודי מהר החסכונות שלי הידלדלו.‬

491
00:24:05,946 --> 00:24:09,658
‫בסופו של דבר קיבלתי הזדמנות
לעשות פיילוט של עיקר החדשות.‬

492
00:24:10,117 --> 00:24:13,078
‫קבעו לנו הופעות חיות וכדי שאוכל לעשות‬

493
00:24:13,162 --> 00:24:16,999
‫את הפיילוט לעיקר החדשות,
היינו צריכים להעביר מופע אחד לניו יורק.‬

494
00:24:17,541 --> 00:24:20,044
‫הצעתי לשלם על כרטיסי הטיסה חזרה.‬

495
00:24:20,127 --> 00:24:20,961
‫קידס אין דה הול‬

496
00:24:21,045 --> 00:24:23,005
‫היינו פחות אדיבים, כמו,‬

497
00:24:23,088 --> 00:24:26,300
‫"מה הם הכללים
אם אפשר פשוט לעזוב את הלהקה?"‬

498
00:24:26,383 --> 00:24:28,886
‫היינו צעירים. כן, נמרצים.‬

499
00:24:29,678 --> 00:24:31,847
‫היה מוזר מפני שדייב ואני חברים טובים.‬

500
00:24:31,931 --> 00:24:35,017
‫חשבנו שאם הלהקה תתפרק,
עדיין נהיה דייב ואני.‬

501
00:24:35,768 --> 00:24:36,977
‫קווין היה הגרוע ביותר,‬

502
00:24:37,061 --> 00:24:39,438
‫התעקש יותר מכולם שעליי לדחות את הפיילוט.‬

503
00:24:39,521 --> 00:24:43,442
‫אני פשוט אמרתי, "זה מטורף.
אני לא מתכוון לעשות את זה".‬

504
00:24:45,819 --> 00:24:49,949
‫אני זוכר שלראשונה פחדתי להיכנס
לחדר הכותבים עם הקידס אין דה הול.‬

505
00:24:50,032 --> 00:24:51,909
‫הבעיה הייתה שבגלל שזה היה סרט,‬

506
00:24:51,992 --> 00:24:54,203
‫פתאום הסכמתי עם מארק וברוס.‬

507
00:24:54,286 --> 00:24:56,497
‫אני זה ששינה את הדינמיקה.‬

508
00:24:56,580 --> 00:24:58,374
‫הייתי סוג של הבעיה.‬

509
00:24:58,457 --> 00:25:00,960
‫הם מעולם לא כתבו ביחד.‬

510
00:25:01,043 --> 00:25:03,963
‫היו ויכוחים על מה שצריך לעשות...‬

511
00:25:04,046 --> 00:25:06,799
‫איך אנחנו עומדים מאחורי
מה שאנחנו מאמינים בו,‬

512
00:25:06,882 --> 00:25:08,759
‫ובכל זאת מצלמים סרט הוליוודי?‬

513
00:25:08,842 --> 00:25:10,177
‫אהבתי את התסריט.‬

514
00:25:10,261 --> 00:25:14,556
‫זה פשוט לא היה הדבר שאולפן יגיב עליו...‬

515
00:25:14,640 --> 00:25:16,267
‫"אנחנו כל כך נרגשים".‬

516
00:25:17,977 --> 00:25:20,646
‫נאבקנו בתסריט עם פרמאונט.‬

517
00:25:20,729 --> 00:25:23,524
‫הם לא אפשרו לנו לעשות מה שרצינו.‬

518
00:25:23,732 --> 00:25:25,651
‫וכתבנו כל כך הרבה טיוטות.‬

519
00:25:28,028 --> 00:25:31,282
‫לא מצא חן בעיניי
שמיהרנו לעמוד בלוח הזמנים של פרמאונט.‬

520
00:25:31,365 --> 00:25:32,574
‫אבל איש לא הקשיב לי‬

521
00:25:32,658 --> 00:25:35,619
‫מפני שכולם כעסו עליי
שעשיתי את עיקר החדשות.‬

522
00:25:35,703 --> 00:25:37,037
‫לא הצלחנו להסכים על כלום‬

523
00:25:37,121 --> 00:25:39,623
‫והרעיונות שלי לא יכלו להיכנס לתסריט.‬

524
00:25:39,707 --> 00:25:42,418
‫אז אמרתי, "אצמצם את מה שאני עושה בזה,‬

525
00:25:42,501 --> 00:25:45,004
‫"כי אני לא רוצה להיות ליד החבר'ה האלה".‬

526
00:25:45,504 --> 00:25:48,632
‫המנהל שלנו התקשר,
"אל תדאג, הם לא יעשו את הסרט.‬

527
00:25:48,716 --> 00:25:50,676
‫"פרמאונט שונאים את התסריט. זה לא יקרה".‬

528
00:25:50,759 --> 00:25:54,346
‫אבל אם לא תחתום על החוזים,
לא ישלמו לאף אחד על הכתיבה.‬

529
00:25:54,430 --> 00:25:56,640
‫אז אמרתי, "אחתום על החוזים".‬

530
00:25:56,724 --> 00:25:59,226
‫לורן שכנע את פרמאונט לעשות את זה.‬

531
00:25:59,310 --> 00:26:01,437
‫לא ידעתי שדייב היה עד כדי כך אומלל.‬

532
00:26:01,520 --> 00:26:05,649
‫חשבתי, "סרט לפרמאונט,
ברור שתופיע ותעשה את זה".‬

533
00:26:05,733 --> 00:26:08,986
‫ואז, בשלב מסוים הוא סירב והיו עורכי דין.‬

534
00:26:09,069 --> 00:26:13,741
‫אז היינו צריכים לתבוע אותו
כדי שיבוא לעשות את הסרט.‬

535
00:26:14,283 --> 00:26:16,660
‫זו הייתה תחושה של בגידה או יותר...‬

536
00:26:16,744 --> 00:26:19,830
‫לא הרגשתי שזו הייתה בגידה,
זו הייתה באמת בגידה.‬

537
00:26:19,913 --> 00:26:21,790
‫- אקשן!
- אקשן!‬

538
00:26:21,915 --> 00:26:23,000
‫ריקי הדברה‬

539
00:26:24,084 --> 00:26:25,336
‫הפקת בריין קנדי, 1995‬

540
00:26:25,419 --> 00:26:27,504
‫כן, כן. ויין, שלום.‬

541
00:26:27,588 --> 00:26:31,342
‫ויין, שלום, מותק.‬

542
00:26:32,426 --> 00:26:34,011
‫ההפקה הייתה נוראית.‬

543
00:26:34,094 --> 00:26:36,597
‫אף אחד מאיתנו כבר לא דיבר כחבר.‬

544
00:26:37,973 --> 00:26:40,434
‫הם היו מסתובבים בקרוואנים אלה של אלה.‬

545
00:26:40,517 --> 00:26:43,479
‫דייב היה... הקרוואן שלו היה במורד הרחוב.‬

546
00:26:43,562 --> 00:26:46,398
‫אף אחד לא הלך לשם, הצד הרע של העיר.‬

547
00:26:47,733 --> 00:26:49,860
‫הקרע הגדול ביותר היה בין קווין ודייב.‬

548
00:26:49,943 --> 00:26:52,571
‫הם באמת נפרדו.‬

549
00:26:53,864 --> 00:26:58,160
‫הם אמרו דברים נוראים זה לזה.
אמרתי לדייב דברים נוראים.‬

550
00:26:58,243 --> 00:26:59,453
‫זה היה מכוער.‬

551
00:27:00,454 --> 00:27:01,497
‫כן, זה היה מכוער.‬

552
00:27:01,580 --> 00:27:05,417
‫לא הייתי רוצה להגיד שום דבר
על המצב של דייב פולי,‬

553
00:27:05,501 --> 00:27:06,960
‫אבל זה די רציני.‬

554
00:27:07,294 --> 00:27:10,089
‫הכול לגמרי לא נכון, השמועות ששומעים‬

555
00:27:10,172 --> 00:27:12,841
‫- אבל זה טוב. אף אחד...
- זה בסדר גמור.‬

556
00:27:12,925 --> 00:27:15,177
‫לא, אף אחד לא עזב את הלהקה, זה מגוחך.‬

557
00:27:15,260 --> 00:27:17,346
‫- מגוחך.
- אנחנו חמישה בחורים מאושרים.‬

558
00:27:17,429 --> 00:27:18,806
‫אין בכלל רטבים?‬

559
00:27:21,225 --> 00:27:24,228
‫לא דיברתי עם דייב
במשך כל ההפקה של "בריין קנדי".‬

560
00:27:24,311 --> 00:27:26,397
‫דיברתי עם דייב רק בזמן הצילומים.‬

561
00:27:26,480 --> 00:27:28,190
‫זה מעולם לא הפריע לעבודה שלנו.‬

562
00:27:28,273 --> 00:27:31,819
‫כל מה שהתרחש בין "אקשן" ו"קאט" היה מושלם.‬

563
00:27:32,903 --> 00:27:36,198
‫רוב היחסים של דייב עם הלהקה היו דרכי.‬

564
00:27:36,281 --> 00:27:39,118
‫זו הייתה הרגשה איומה לעשות כך קומדיה.‬

565
00:27:40,452 --> 00:27:42,079
‫עשינו קומדיה על דיכאון,‬

566
00:27:42,162 --> 00:27:45,165
‫והאווירה הזו גרמה לדברים מדכאים.‬

567
00:27:49,169 --> 00:27:52,631
‫הרבה דברים קרו בחיים האישיים של כולם...‬

568
00:27:53,882 --> 00:27:56,760
‫וזה גרם לזה להיות באמת מפרך וקשה.‬

569
00:27:56,844 --> 00:28:00,389
‫אשתי עזבה אותי
לפני כמה חודשים בגלל הסרט,‬

570
00:28:00,472 --> 00:28:03,809
‫ובגלל זה אני לא נרדם בלילות.‬

571
00:28:03,892 --> 00:28:05,519
‫כולנו היינו מדוכאים.‬

572
00:28:06,520 --> 00:28:07,813
‫אחי מת.‬

573
00:28:07,896 --> 00:28:09,606
‫אחי התאבד.‬

574
00:28:11,400 --> 00:28:14,653
‫הסרט עזר כי היה לי מה לעשות,‬

575
00:28:14,736 --> 00:28:16,113
‫אבל הייתי אדם שבור.‬

576
00:28:17,197 --> 00:28:20,409
‫- תרחיק את זה ממני.
- למה? אני כאן כדי לעבוד.‬

577
00:28:20,492 --> 00:28:23,745
‫מפני שאני אבעט את זה
מעל הראש שלך לתוך המים.‬

578
00:28:23,829 --> 00:28:25,831
‫יש יותר מדי אנשים.‬

579
00:28:25,914 --> 00:28:29,126
‫כל יום היה גן עדן עד עכשיו.
זה רק יום רע אחד.‬

580
00:28:29,835 --> 00:28:32,796
‫הבדיחה הייתה שכל הימים היו רעים.‬

581
00:28:34,089 --> 00:28:37,342
‫עבדנו כל כך קשה על הסרט הזה,
זה לא היה כיף.‬

582
00:28:37,426 --> 00:28:40,846
‫אני זוכר שאמרתי לקווין,
"גם אם נרוויח מאה מיליון דולר,‬

583
00:28:40,929 --> 00:28:43,182
‫"זה לא יהיה שווה את זה". זה היה כל כך קשה.‬

584
00:28:45,225 --> 00:28:47,394
‫מבחינה כלכלית, זה היה אסון.‬

585
00:28:47,478 --> 00:28:50,647
‫אפילו מבחינת הביקורת,
מעט מאוד מבקרים אהבו אותו.‬

586
00:28:50,731 --> 00:28:54,610
‫המבקרים שאהבו, אהבו אותו
אבל אלה ששנאו אותו, שנאו אותו.‬

587
00:28:54,693 --> 00:28:57,404
‫במובן מסוים זה היה... אישי.‬

588
00:28:57,488 --> 00:29:00,324
‫חשבתי שהסרט הזה נורא!‬

589
00:29:00,407 --> 00:29:03,785
‫איום ונורא! מחריד! טיפשי! אידיוטי!‬

590
00:29:03,869 --> 00:29:05,662
‫לא מצחיק! כואב!‬

591
00:29:05,746 --> 00:29:09,041
‫האסון של "בריין קנדי"
גרם לנו לחשוב, "סיימנו".‬

592
00:29:12,419 --> 00:29:14,296
‫באמת קשה לקבל כישלון.‬

593
00:29:14,379 --> 00:29:17,883
‫וברגע שטעמת את זה,
אתה לא רוצה לטעום את זה שוב.‬

594
00:29:18,342 --> 00:29:22,304
‫בשלב הזה, היה קשה לאחד אותם מחדש.‬

595
00:29:23,597 --> 00:29:27,142
‫קבוצות של גברים שמנסים להבין זאת
זה דבר מוזר מאוד.‬

596
00:29:27,226 --> 00:29:30,229
‫כלומר, אני חושב שכולנו התקשינו להבין‬

597
00:29:30,312 --> 00:29:34,107
‫שאנחנו חלק מקבוצה שהייתה גדולה מאיתנו.‬

598
00:29:36,109 --> 00:29:40,447
‫באותו זמן היינו צמודים אלה לאלה במשך עשור.‬

599
00:29:40,531 --> 00:29:42,950
‫היה טבעי שנרצה להתרחק מזה.‬

600
00:29:44,326 --> 00:29:45,577
‫הייתי קצת אבוד.‬

601
00:29:46,787 --> 00:29:49,414
‫זה היה, כנראה, הדבר הכי קשה בחיים שלי.‬

602
00:29:50,332 --> 00:29:52,543
‫הייתי ללא ספק מחוץ ללהקה.‬

603
00:29:52,626 --> 00:29:55,796
‫הייתי מחוץ ללהקה לפני "בריין קנדי" ואמרתי,‬

604
00:29:55,879 --> 00:29:57,881
‫"אלה היו עשר שנים נחמדות. נתראה חבר'ה".‬

605
00:29:59,883 --> 00:30:02,135
‫אני מניח שזה מה שיקרה.‬

606
00:30:02,219 --> 00:30:04,221
‫הקידס אין דה הול התפרקו.‬

607
00:30:14,898 --> 00:30:16,483
‫היי, כולם.‬

608
00:30:17,192 --> 00:30:19,027
‫אל תיבהלו.‬

609
00:30:19,111 --> 00:30:22,114
‫כלומר, אני רק מוחץ לכם את הראש.‬

610
00:30:22,197 --> 00:30:26,285
‫ביום האב הזה, ערוץ "קומדי סנטרל"
יקדיש 12 שעות לילדים האהובים עלינו,‬

611
00:30:26,368 --> 00:30:27,661
‫הקידס אין דה הול.‬

612
00:30:27,744 --> 00:30:31,373
‫מה שקומדי סנטרל עשו, ושהועיל מאוד לתוכנית,‬

613
00:30:31,456 --> 00:30:33,041
‫הם עשו מרתון.‬

614
00:30:33,125 --> 00:30:37,921
‫וזה באמת הצית
את ההתעניינות האמריקנית בתוכנית.‬

615
00:30:38,005 --> 00:30:41,675
‫לא ילדנו אותם,
אבל אנחנו אוהבים אותם כאילו היו שלנו.‬

616
00:30:41,758 --> 00:30:43,385
‫צפו ביום האב עם הקידס,‬

617
00:30:43,468 --> 00:30:46,597
‫מרתון של 12 שעות, 21 ביוני, מ-12 בצהריים.‬

618
00:30:46,680 --> 00:30:50,684
‫התוכניות משכו צעירים ומעונות סטודנטים,
אנשים כאלה.‬

619
00:30:50,767 --> 00:30:51,643
‫דייוויד הימלפרב
עו"ד ומנהל, קידס אין דה הול‬

620
00:30:51,727 --> 00:30:54,521
‫צעירים עישנו גראס וצפו בתוכניות.‬

621
00:30:54,605 --> 00:30:55,480
‫אני מחזיקה את זה בפנים.‬

622
00:30:55,564 --> 00:30:59,359
‫לפתע, קומדי סנטרל הציגו אותנו
בפני קהל חדש לגמרי.‬

623
00:31:00,402 --> 00:31:03,113
‫גיליתי את קומדי סנטרל ואת קידס אין דה הול.‬

624
00:31:03,196 --> 00:31:04,114
‫אריק מקורמק, שחקן‬

625
00:31:04,197 --> 00:31:07,117
‫מארק היה ערפד שהביא את סקוט הביתה‬

626
00:31:07,200 --> 00:31:10,287
‫ונראה היה שהוא מתכוון לזיין אותו‬

627
00:31:10,370 --> 00:31:12,664
‫וסקוט לא הבין מה קורה.‬

628
00:31:12,748 --> 00:31:15,542
‫לבסוף, כשהוא הבין שהערפד מתחיל איתו,‬

629
00:31:15,626 --> 00:31:17,002
‫אמר, "אני חייב להגיד לך..."‬

630
00:31:17,085 --> 00:31:18,670
‫אני לא עושה כלום.‬

631
00:31:19,296 --> 00:31:21,214
‫- אתה גומר, נכון?
- כן.‬

632
00:31:21,298 --> 00:31:22,299
‫נהדר.‬

633
00:31:23,258 --> 00:31:24,593
‫אני זוכר שחשבתי...‬

634
00:31:26,178 --> 00:31:28,096
‫"איך לעזאזל הם אמרו את זה?‬

635
00:31:28,180 --> 00:31:30,515
‫"מישהו צופה במה שאני צופה?"‬

636
00:31:30,599 --> 00:31:34,144
‫בחדר השינה שלי, הדלקתי את הטלוויזיה
לתוכנית של קידס אין דה הול,‬

637
00:31:34,227 --> 00:31:35,395
‫ואני זוכר שצפיתי‬

638
00:31:35,479 --> 00:31:38,023
‫בפה פעור. ילד בן 16...‬

639
00:31:38,106 --> 00:31:38,940
‫ג'יי ברושל, שחקן, כותב ובמאי‬

640
00:31:39,024 --> 00:31:41,109
‫אני לא פותחת רגליים בשביל שום ורדים.‬

641
00:31:43,779 --> 00:31:45,739
‫מה לעזאזל!‬

642
00:31:45,822 --> 00:31:47,699
‫הם הלכו על זה!‬

643
00:31:47,783 --> 00:31:49,826
‫תראו, הנה לסבית עם פירסינג בפטמות.‬

644
00:31:50,369 --> 00:31:51,328
‫היי, היי, היי.‬

645
00:31:51,411 --> 00:31:53,121
‫יש שם גבר בבגדי עור ותחת חשוף.‬

646
00:31:53,205 --> 00:31:55,040
‫תראו, הנה אדונית עם העבד שלה.‬

647
00:31:55,123 --> 00:31:57,334
‫הייתי לסבית צעירה וצפיתי בשידורים חוזרים.‬

648
00:31:57,417 --> 00:31:58,251
‫מיי מרטין, קומיקאית‬

649
00:31:58,335 --> 00:32:00,671
‫חשבתי, "זה מדהים".‬

650
00:32:00,754 --> 00:32:05,467
‫הרגשתי שהם אנרכיסטים, מורדים וקוראי תיגר.‬

651
00:32:06,259 --> 00:32:08,512
‫כן, זה פוצץ לי את המוח.‬

652
00:32:16,520 --> 00:32:19,981
‫אחד הדברים הראשונים שעשיתי ברשת
היה לחפש את קידס אין דה הול.‬

653
00:32:20,065 --> 00:32:22,275
‫הייתה קבוצת דיון של קידס אין דה הול‬

654
00:32:22,359 --> 00:32:25,112
‫שנקראה, "אלט טי-וי קידס אין דה הול".‬

655
00:32:25,195 --> 00:32:26,196
‫טבי פיליפס, מנהלת מדיה, קידס אין דה הול‬

656
00:32:26,655 --> 00:32:29,866
‫דיברנו באותה שפה, אותם ציטוטים, הפניות.‬

657
00:32:29,950 --> 00:32:31,118
‫אלט טי-וי קידס אין דה הול‬

658
00:32:31,201 --> 00:32:32,994
‫אני אוהבת את בריין קנדי!‬

659
00:32:33,078 --> 00:32:35,205
‫לא רצינו לראות בהם משהו שהתפרק.‬

660
00:32:35,288 --> 00:32:37,916
‫עדיין היינו שם בשביל הקסם של חמשתם,‬

661
00:32:37,999 --> 00:32:39,459
‫ודיברנו על זה כל הזמן.‬

662
00:32:39,543 --> 00:32:42,337
‫אם הם לא יתאחדו, אני אקפוץ מגשר.‬

663
00:32:45,173 --> 00:32:46,007
‫עיקר החדשות, פרומו 323‬

664
00:32:46,842 --> 00:32:48,844
‫שקט, בבקשה. שקט!‬

665
00:32:50,679 --> 00:32:52,097
‫כולנו הצלחנו.‬

666
00:32:52,180 --> 00:32:53,515
‫דייב בעיקר החדשות.‬

667
00:32:53,598 --> 00:32:54,933
‫הוא היה הכוכב של זה.‬

668
00:32:55,016 --> 00:32:58,145
‫הופעתי אצל לארי סנדרס, תוכנית מדהימה.‬

669
00:32:58,228 --> 00:32:59,938
‫ברוס ביים סרטים.‬

670
00:33:00,021 --> 00:33:02,357
‫מארק הופיע בסאטרדיי נייט לייב.‬

671
00:33:02,441 --> 00:33:04,526
‫קווין היה אליל של סרטים מצוירים.‬

672
00:33:04,943 --> 00:33:07,362
‫שום דבר לא היה כמו קידס אין דה הול.‬

673
00:33:09,698 --> 00:33:11,116
‫הכת שהפכנו להיות,‬

674
00:33:11,199 --> 00:33:13,577
‫זו הייתה רכבת שקט עם מנוע שקט.‬

675
00:33:13,660 --> 00:33:15,996
‫עורכי הדין שלנו אמרו,
"אחרי סאטרדיי נייט לייב,‬

676
00:33:16,079 --> 00:33:18,915
‫"אתם במקום השני
מבחינת הדירוג בקומדי סנטרל".‬

677
00:33:18,999 --> 00:33:20,500
‫זה הדהים אותי.‬

678
00:33:23,295 --> 00:33:26,840
‫קווין וסקוט גרו בלוס אנג'לס.
התקשרתי לקווין...‬

679
00:33:26,923 --> 00:33:29,926
‫והחברות שלנו החלה להשתקם.‬

680
00:33:30,385 --> 00:33:33,013
‫אז שנינו התחלנו להיפגש עם סקוט.‬

681
00:33:33,096 --> 00:33:34,264
‫רבותיי...‬

682
00:33:34,347 --> 00:33:37,559
‫אבא שלי קיבל שבץ.
הם שאלו, "הוא עדיין שותה?"‬

683
00:33:37,642 --> 00:33:39,269
‫אמרתי, "כן, כן, כן.‬

684
00:33:39,352 --> 00:33:42,355
‫"זו לא היד שהוא שותה איתה
שהפכה משותקת, הוא בסדר".‬

685
00:33:43,023 --> 00:33:44,858
‫כולנו צחקנו ואני חושב...‬

686
00:33:44,941 --> 00:33:47,235
‫אני לא יכול לדבר בשמם אבל התחלתי לחשוב...‬

687
00:33:47,319 --> 00:33:48,570
‫"נוכל לעשות את זה".‬

688
00:33:48,653 --> 00:33:51,907
‫וזה היה צעד לקראת החזרה.‬

689
00:33:53,700 --> 00:33:56,203
‫יש משהו מיוחד בקידס אין דה הול.‬

690
00:33:56,286 --> 00:33:59,206
‫הכימיה הזאת, הם לא ימצאו את זה
בשום מקום אחר.‬

691
00:33:59,289 --> 00:34:00,624
‫אז התקשרתי לחבר'ה,‬

692
00:34:00,707 --> 00:34:04,711
‫"תנו לי סמכות לצאת ולבקש הצעה בשבילכם".‬

693
00:34:04,795 --> 00:34:07,672
‫עמדנו לצאת לסיור הראשון שלנו
וקיימנו שיחת ועידה.‬

694
00:34:07,756 --> 00:34:11,676
‫אני זוכר שסקוט,
שהוא בעל החוש העסקי הגרוע בעולם,‬

695
00:34:11,760 --> 00:34:15,388
‫אמר, "אנחנו לא מתכוונים
לנסות ולהרוויח מזה כסף, נכון?"‬

696
00:34:15,472 --> 00:34:19,976
‫זה... לא היה אכפת לי להרוויח קצת כסף.‬

697
00:34:20,060 --> 00:34:24,481
‫אז, כמובן, בסוף, הוא אמר,
"חשבתי שנרוויח יותר".‬

698
00:34:25,232 --> 00:34:26,817
‫תסתכלו על הקורה. זה די טוב.‬

699
00:34:27,984 --> 00:34:29,236
‫הכול נמכר תוך שתי שניות.‬

700
00:34:29,319 --> 00:34:30,153
‫קידס אין דה הול, 22-21 בינואר 2000‬

701
00:34:30,237 --> 00:34:33,448
‫הכרטיסים מקומדי סנטרל נמכרו מהר.‬

702
00:34:33,532 --> 00:34:34,741
‫ואימא שלי הודיעה‬

703
00:34:34,825 --> 00:34:38,203
‫שיש לה כרטיסים למאסי הול
להופעה של הקידס אין דה הול.‬

704
00:34:38,286 --> 00:34:41,623
‫הגעתי לשם והאווירה הייתה מחשמלת.‬

705
00:34:41,706 --> 00:34:46,044
‫הקהל היה כל כך מגוון,
הומוסקסואלים, צעירים, מגניבים.‬

706
00:34:46,127 --> 00:34:48,880
‫הייתה הרגשה שזה הדבר הכי מגניב בעולם.‬

707
00:34:48,964 --> 00:34:50,674
‫ידעתי שאני רוצה לעשות קומדיה,‬

708
00:34:50,757 --> 00:34:55,053
‫אבל חשבתי, "אם זה משהו כזה, אז אלה החיים".‬

709
00:34:56,471 --> 00:34:57,597
‫שתהיה לך הופעה טובה.‬

710
00:34:59,140 --> 00:35:01,810
‫קידס אין דה הול היו תמיד מופע חי טוב.‬

711
00:35:01,893 --> 00:35:05,564
‫הם טובים יותר על הבמה
ממה שהיו אי פעם בכל מדיום מצולם.‬

712
00:35:05,647 --> 00:35:08,817
‫לכן, בשבילם להתאחד מחדש
ולצאת לסבב הופעות בשנת 2000,‬

713
00:35:08,900 --> 00:35:10,861
‫מובן שזה עמד להיות מלהיב.‬

714
00:35:10,944 --> 00:35:13,196
‫הבנתי, "הו, אלוהים,‬

715
00:35:13,280 --> 00:35:16,408
‫"יש שם נחשול מעריצים".‬

716
00:35:16,992 --> 00:35:19,619
‫קידס אין דה הול‬

717
00:35:20,704 --> 00:35:23,665
‫אותם בחורים, שמלות חדשות, 2000‬

718
00:35:23,748 --> 00:35:27,544
‫רק במסע ההופעות הבנו מה קרה,‬

719
00:35:27,627 --> 00:35:30,672
‫שהפכנו למשהו עיקרי, אתה מבין.‬

720
00:35:30,755 --> 00:35:32,966
‫תניחו להומוסקסואל הנחמד הזה.‬

721
00:35:33,049 --> 00:35:34,885
‫סלח לי, אדוני. אתה בסדר?‬

722
00:35:34,968 --> 00:35:37,178
‫לך לעזאזל, משבית שמחות.‬

723
00:35:41,808 --> 00:35:43,018
‫זאת קת'י!‬

724
00:35:47,522 --> 00:35:49,566
‫קל להכות, קשה להרוג.‬

725
00:35:49,649 --> 00:35:50,817
‫לחיי רג'.‬

726
00:35:58,700 --> 00:36:00,327
‫מסע ההופעות הראשון היה מדהים.‬

727
00:36:00,410 --> 00:36:02,871
‫הבנו שיש לנו קהל גדול.‬

728
00:36:02,954 --> 00:36:04,039
‫זה היה כיף!‬

729
00:36:05,957 --> 00:36:08,543
‫בהחלט אנרגיה של מופע רוק.‬

730
00:36:08,627 --> 00:36:12,213
‫אנשים היו עושים סימנים עם הידיים וצורחים,‬

731
00:36:12,297 --> 00:36:13,131
‫"יחי השטן!"‬

732
00:36:16,509 --> 00:36:17,761
‫הם כמו איירון מיידן.‬

733
00:36:17,844 --> 00:36:20,680
‫הם עדיין יכולים לקרוע, לא משנה מה.‬

734
00:36:22,599 --> 00:36:25,852
‫רוב הקומיקאים היו מעדיפים להיות בלהקת רוק.‬

735
00:36:25,936 --> 00:36:28,647
‫כל להקת רוק רוצה להיות להקה קומית.‬

736
00:36:31,608 --> 00:36:32,859
‫זה היה מטורף!‬

737
00:36:32,943 --> 00:36:33,777
‫תודה‬

738
00:36:33,860 --> 00:36:36,029
‫אנחנו מכורים לזה מאז.‬

739
00:36:39,866 --> 00:36:41,701
‫הנכדה שלי, ג'ייני...‬

740
00:36:41,785 --> 00:36:43,078
‫הו, האם ג'ייני מתה?‬

741
00:36:44,955 --> 00:36:47,624
‫- מה חשבת על המופע?
- הוא היה אדיר.‬

742
00:36:49,626 --> 00:36:52,712
‫הגענו בשנת 2002, בפעם האחרונה.‬

743
00:36:52,796 --> 00:36:54,130
‫אתם מעריצים גדולים?‬

744
00:36:54,214 --> 00:36:56,007
‫יש לנו את כל הדיסקים שאפשר להשיג.‬

745
00:36:56,091 --> 00:37:01,096
‫זה היה האוסף הגדול ביותר
של מוזרים וחנונים שראית אי פעם.‬

746
00:37:01,179 --> 00:37:03,556
‫הדבר זה עבר מעיר לעיר‬

747
00:37:03,640 --> 00:37:07,227
‫ותמיד ראינו את אותם אנשים בכל מקום.‬

748
00:37:07,310 --> 00:37:09,062
‫בנות גותיות עם תסביך אב.‬

749
00:37:09,145 --> 00:37:10,230
‫בני 41.‬

750
00:37:10,313 --> 00:37:11,314
‫- מוזרים.
- כן.‬

751
00:37:11,398 --> 00:37:13,233
‫משכנו טיפוסים דחויים.‬

752
00:37:13,608 --> 00:37:15,193
‫ויש הרבה מאיתנו.‬

753
00:37:15,652 --> 00:37:18,238
‫סטנדאפיסטים. הם חנונים, מפסידנים.‬

754
00:37:18,321 --> 00:37:19,155
‫טים בלייר, תוכנית מערכונים טולבויז‬

755
00:37:19,239 --> 00:37:20,657
‫הם חבורת חנונים.‬

756
00:37:20,740 --> 00:37:24,577
‫הדבר הכי גדול עם קידס אין דה הול הוא
שהם הפכו את המערכונים למשהו מגניב.‬

757
00:37:25,161 --> 00:37:28,289
‫אני חושב שמסע ההופעות החיות
שהתחלנו בשנת 2000,‬

758
00:37:28,373 --> 00:37:29,499
‫ועשינו כמה,‬

759
00:37:29,582 --> 00:37:32,002
‫איחד אותנו באופן שהתוכנית מעולם לא איחדה.‬

760
00:37:32,085 --> 00:37:35,130
‫אנחנו מחבבים אלה את אלה יותר מאי פעם.‬

761
00:37:35,213 --> 00:37:37,424
‫אני חושב שאנחנו במקום נהדר.‬

762
00:37:39,718 --> 00:37:42,554
‫במסע ההופעות השלישי,
לא רצינו לקפוא על השמרים,‬

763
00:37:42,637 --> 00:37:45,181
‫זה היה מסע הופעות עם מערכונים חדשים.
היה מלהיב.‬

764
00:37:45,265 --> 00:37:47,308
‫המופע היה טוב יותר מכל ההופעות שלנו.‬

765
00:37:47,392 --> 00:37:49,811
‫המשכנו לחשוב,
"המערכונים שכתבנו היו מעולים,‬

766
00:37:49,894 --> 00:37:52,647
‫"אלה שכתבנו למסע ההופעות.
נוכל לכתוב נוספים".‬

767
00:37:52,731 --> 00:37:54,983
‫זו הסיבה שעשינו את "מוות מגיע לעיר".‬

768
00:37:57,235 --> 00:38:00,321
‫אני מניח שהגיהינום קפא. הם חזרו.‬

769
00:38:07,162 --> 00:38:08,329
‫מוות מגיע לעיר‬

770
00:38:08,621 --> 00:38:09,956
‫יש יותר דרמטי מזה?‬

771
00:38:13,251 --> 00:38:16,296
‫אנחנו קומיקאים אפלים ומה אפל יותר ממוות?‬

772
00:38:16,379 --> 00:38:18,757
‫אנחנו כנראה די אובססיביים בעניין הזה.‬

773
00:38:19,215 --> 00:38:22,302
‫אני מקווה שהדבר האחרון שאומר על כדור הארץ‬

774
00:38:22,385 --> 00:38:24,262
‫לא יהיה, "אני אוהב אותך", אלא בדיחה.‬

775
00:38:24,345 --> 00:38:26,306
‫אל תיתנו למוזיקה למות.‬

776
00:38:26,389 --> 00:38:28,558
‫לא נעזוב אותך. לא נעזוב.‬

777
00:38:28,641 --> 00:38:30,018
‫ואל תחליפו אותי.‬

778
00:38:30,435 --> 00:38:34,272
‫מוות הוא פשוט מצחיק מטבעו
מפני שהוא שולל כל דבר אחר.‬

779
00:38:34,355 --> 00:38:36,983
‫מוות הוא הדבר היחיד שאמור להזכיר‬

780
00:38:37,067 --> 00:38:42,030
‫שכל דבר אחר בחיים מגוחך ובעצם חסר משמעות.‬

781
00:38:42,113 --> 00:38:43,948
‫אז אני כל כך שקוע בזה.‬

782
00:38:44,449 --> 00:38:47,660
‫אני מצטער אם סיפור מותי
והולדתי מחדש שעמם אותך.‬

783
00:38:48,328 --> 00:38:51,664
‫אולי אם היו ציצים בסיפור שלי,
היית מתעניין יותר.‬

784
00:38:51,748 --> 00:38:53,666
‫- מוות וציצים היו עושים את זה.
- רק רגע.‬

785
00:38:53,750 --> 00:38:57,337
‫כלומר, הבדיחה האולטימטיבית בחיים היא
שאתה הולך למות.‬

786
00:38:57,420 --> 00:38:58,505
‫זו שורת המחץ.‬

787
00:39:00,048 --> 00:39:02,175
‫מגיל צעיר השלמתי עם זה‬

788
00:39:02,258 --> 00:39:05,261
‫שאנחנו פשוט לא יודעים מה מצפה לנו.‬

789
00:39:05,678 --> 00:39:06,513
‫מאה שנה לתיכון ברמפטון‬

790
00:39:06,596 --> 00:39:09,265
‫יורה צעיר חמוש
בשני רובים אוטומטיים שוטט באולמות‬

791
00:39:09,349 --> 00:39:11,976
‫של בית הספר הזה הבוקר וירה בכל מי שזז.‬

792
00:39:12,060 --> 00:39:15,355
‫הייתי באירוע ירי כשהייתי ילד בבית הספר.‬

793
00:39:16,397 --> 00:39:19,734
‫בתוך עשר דקות, מורה,
תלמיד והיורה היו מתים‬

794
00:39:19,818 --> 00:39:21,569
‫ו-14 תלמידים נפצעו.‬

795
00:39:25,198 --> 00:39:29,202
‫אני חושב שזו הייתה שנת ההוראה הראשונה
של מרגרט רייט,‬

796
00:39:29,285 --> 00:39:30,537
‫והיא נרצחה.‬

797
00:39:33,915 --> 00:39:35,500
‫על ידי הילד שישב מאחוריי.‬

798
00:39:37,710 --> 00:39:40,505
‫הירי בבית הספר עיצב את ילדותו.‬

799
00:39:40,755 --> 00:39:44,217
‫אפשר לדמיין את רמת הטראומה מירי בבית הספר.‬

800
00:39:44,300 --> 00:39:47,804
‫זה לא היה נפוץ אז
וזה היה הדבר המזעזע ביותר.‬

801
00:39:47,887 --> 00:39:50,723
‫אני לא חושב שאפשר להתגבר
על טראומה כזאת. באמת שלא.‬

802
00:39:57,689 --> 00:40:00,191
‫כשעשינו את "מוות מגיע לעיר",‬

803
00:40:00,275 --> 00:40:02,485
‫היה לי כאב בבטן.‬

804
00:40:03,278 --> 00:40:06,906
‫אני תמיד חושב על הכדור
שפספס אותי כשהייתי ילד.‬

805
00:40:06,990 --> 00:40:09,826
‫אני תמיד חושב שהוא עוקב אחריי כל חיי.‬

806
00:40:11,035 --> 00:40:13,246
‫פשוט עוקב אחריי ועוקב אחריי.‬

807
00:40:13,580 --> 00:40:15,582
‫ואז לבסוף פוגע.‬

808
00:40:15,665 --> 00:40:18,877
‫פשוט ידעתי שזה משהו נורא.‬

809
00:40:22,213 --> 00:40:26,009
‫הרופא אמר לי שיש לי
לימפומה שאינה הודג'קין בקיבה.‬

810
00:40:26,092 --> 00:40:29,846
‫זה סרטן אלים מאוד שהורג מהר מאוד.‬

811
00:40:32,807 --> 00:40:33,683
‫בסדר.‬

812
00:40:33,808 --> 00:40:37,187
‫אני זוכר שהלכתי עם סקוט
לטיפולי הכימותרפיה הראשונים שלו.‬

813
00:40:37,270 --> 00:40:41,149
‫הייתה סבירות גבוהה שהוא ימות.‬

814
00:40:42,066 --> 00:40:46,988
‫כל צילומי "מוות מגיע לעיר"
היו סביב טיפולי הסרטן שלי.‬

815
00:40:47,071 --> 00:40:50,241
‫יכולנו ללכת לסי-בי-סי ולהגיד,
"אפשר לחכות שישה חודשים?"‬

816
00:40:50,325 --> 00:40:53,745
‫אבל הרגשנו שלא,
זה יכול להיות שיקוי מרפא בשבילו.‬

817
00:40:53,828 --> 00:40:57,582
‫ההשקפה של סקוט ושלנו הייתה
שדרך הרבה יותר טובה לבלות את הזמן‬

818
00:40:57,665 --> 00:41:00,168
‫היא לעשות את הדבר שאנחנו אוהבים יותר מכול.‬

819
00:41:03,004 --> 00:41:04,589
‫- סקוט? איפה אנחנו?
- כן.‬

820
00:41:04,672 --> 00:41:07,634
‫אנחנו עומדים כאן בנורת' ביי, אונטריו.‬

821
00:41:08,092 --> 00:41:11,221
‫מתכוננים ליום השני
של צילומי "מוות מגיע לעיר".‬

822
00:41:14,265 --> 00:41:16,059
‫מוות מגיע לעיר, 2009‬

823
00:41:16,142 --> 00:41:19,312
‫בעיקרון, בשבילי,
חשבתי, "אני צריך לעשות את זה.‬

824
00:41:19,395 --> 00:41:21,481
‫"זה עשוי להיות הדבר האחרון שאעשה".‬

825
00:41:21,564 --> 00:41:22,565
‫לסימן שלך.‬

826
00:41:24,692 --> 00:41:26,736
‫- אני יכול להתחיל שוב?
- כן.‬

827
00:41:26,819 --> 00:41:29,781
‫לא היינו בטוחים
איך זה ישפיע עליו מבחינה גופנית,‬

828
00:41:29,864 --> 00:41:32,116
‫אם הוא יוכל להופיע בכלל.‬

829
00:41:33,243 --> 00:41:34,702
‫זה היה מוזר בהתחלה,‬

830
00:41:34,786 --> 00:41:37,830
‫וקשה לדעת איך לעזור כשהיו לו רגעים קשים.‬

831
00:41:37,914 --> 00:41:40,416
‫מפני שהוא היה פורץ בבכי הרבה.‬

832
00:41:40,500 --> 00:41:42,627
‫אני לא טוב בניחום אנשים,‬

833
00:41:42,710 --> 00:41:45,171
‫אז התנהגתי בטיפשות והוא היה מתעודד קצת.‬

834
00:41:45,255 --> 00:41:49,133
‫קווין, סקוט ואני,
כולנו גרנו בקבוצת קוטג'ים אחת‬

835
00:41:49,217 --> 00:41:50,385
‫על אגם ניפיסינג.‬

836
00:41:51,761 --> 00:41:56,140
‫היינו יושבים על החוף,
שותים ומדברים, מדליקים אש,‬

837
00:41:56,224 --> 00:41:58,101
‫והיו לנו לילות נהדרים יחד.‬

838
00:41:59,894 --> 00:42:01,437
‫הכול השתבש.‬

839
00:42:01,521 --> 00:42:04,357
‫שריר השוק שלי התנפח. לא יכולתי אפילו ללכת.‬

840
00:42:04,440 --> 00:42:08,403
‫עשינו תכנית על מוות והמוות ארב לי.‬

841
00:42:09,779 --> 00:42:10,989
‫בכיתי הרבה.‬

842
00:42:11,739 --> 00:42:12,865
‫הייתי עצוב מאוד.‬

843
00:42:12,949 --> 00:42:14,951
‫פחדתי. זה היה מבעית.‬

844
00:42:15,034 --> 00:42:17,954
‫אני זוכר שעשינו חזרות והוא נכנס.‬

845
00:42:18,037 --> 00:42:21,165
‫הוא חבש כובע ונראה מבוגר יותר
מכפי שהוא נראה עכשיו.‬

846
00:42:21,249 --> 00:42:25,086
‫אני זוכר שהוא שכב על פוטון,‬

847
00:42:25,753 --> 00:42:27,380
‫והתחיל לבכות.‬

848
00:42:28,589 --> 00:42:31,592
‫אני ניגשתי ו...‬

849
00:42:32,510 --> 00:42:33,594
‫אני מצטער.‬

850
00:42:34,304 --> 00:42:38,141
‫נשכבתי לידו וחיבקתי אותו, ערסלתי אותו.‬

851
00:42:41,060 --> 00:42:43,313
‫ואמרתי, "אתה לא עומד למות.‬

852
00:42:44,772 --> 00:42:48,776
‫"מארק עומד למות
מפני שהוא שותה כל כך הרבה יין.‬

853
00:42:48,860 --> 00:42:50,486
‫"ואתה יודע מי עומד למות?‬

854
00:42:50,570 --> 00:42:53,656
‫"דייב עומד למות
מפני שאשתו לשעבר תהרוג אותו.‬

855
00:42:53,740 --> 00:42:55,783
‫"ואתה יודע מה יקרה לקווין?‬

856
00:42:55,867 --> 00:42:58,578
‫"הלב שלו יקרוס כשהוא יבצע אלתורים.‬

857
00:42:58,995 --> 00:43:02,457
‫"אתה יודע איך אני אמות?
אני אעביד את עצמי עד מוות.‬

858
00:43:04,334 --> 00:43:05,752
‫"אתה תמות אחרון."‬

859
00:43:11,299 --> 00:43:12,925
‫- הנה אנחנו מתחילים.
- מוכן?‬

860
00:43:13,926 --> 00:43:14,886
‫תיכנס לכאן.‬

861
00:43:14,969 --> 00:43:17,305
‫אין התרוממות רוח גדולה יותר‬

862
00:43:17,388 --> 00:43:22,226
‫מאשר להגיע אל סף מוות ולנצח.‬

863
00:43:22,977 --> 00:43:24,729
‫פעמון הכימותרפיה בטיפול יומי‬

864
00:43:24,812 --> 00:43:26,022
‫- צלצל בפעמון.
- הנה אנחנו מתחילים.‬

865
00:43:26,105 --> 00:43:27,940
‫- מוכנים?
- כן.‬

866
00:43:31,110 --> 00:43:32,195
‫שברתי את זה.‬

867
00:43:41,662 --> 00:43:43,498
‫אתה פשוט לא יודע‬

868
00:43:43,581 --> 00:43:46,709
‫אני חושב שאני אסביר את המופע‬

869
00:43:46,793 --> 00:43:48,252
‫אנחנו קידס אין דה הול‬

870
00:43:48,336 --> 00:43:50,922
‫סיבוב הופעות לאחר האיחוד, 2015‬

871
00:43:51,005 --> 00:43:54,258
‫אתם כאן
אולי רק בגלל הגשם‬

872
00:43:54,342 --> 00:43:57,595
‫אז אני חושב שאני אסביר‬

873
00:43:57,678 --> 00:44:00,348
‫אנחנו קידס אין דה הול‬

874
00:44:00,431 --> 00:44:01,391
‫קידס אין דה הול‬

875
00:44:01,474 --> 00:44:05,395
‫המורשת שלהם היא כזו שמעצימה חריגים וזרים,‬

876
00:44:05,478 --> 00:44:06,896
‫נגד הרשויות.‬

877
00:44:06,979 --> 00:44:09,232
‫הם גורמים לי להתגאות בהיותי קנדית, בכנות.‬

878
00:44:09,315 --> 00:44:10,942
‫הרבה מהסצנות שלהם נצחיות.‬

879
00:44:11,025 --> 00:44:14,237
‫אני לא חושב שמישהו הצליח כמוהם.‬

880
00:44:14,320 --> 00:44:16,114
‫מטורף בעיניי שיש ילדים‬

881
00:44:16,197 --> 00:44:18,116
‫שלא מכירים את קידס אין דה הול.‬

882
00:44:18,199 --> 00:44:22,745
‫הייתי מעמיד את כל החוכמה והכישרון שלהם
כנגד כל אחד‬

883
00:44:22,829 --> 00:44:23,913
‫בעולם.‬

884
00:44:23,996 --> 00:44:27,458
‫הופענו במועדון שנקרא ריבולי‬

885
00:44:27,542 --> 00:44:29,585
‫מארק לורן גילה אותנו‬

886
00:44:29,669 --> 00:44:32,880
‫ולא אהב שלושה מחברי קידס אין דה הול‬

887
00:44:33,464 --> 00:44:37,260
‫מיטב היצירה שלהם היא באמת
בשורה הראשונה של הקומדיה, נקודה.‬

888
00:44:37,343 --> 00:44:38,678
‫אני חושב שקידס אין דה הול‬

889
00:44:38,761 --> 00:44:42,432
‫ייחשבו לאחת מלהקות המערכונים
הטובות בכל הזמנים.‬

890
00:44:42,515 --> 00:44:45,977
‫אנחנו המופע
שסבא שלכם סיפר לכם עליו‬

891
00:44:46,060 --> 00:44:48,187
‫הקידס אין דה הול המזדקנים‬

892
00:44:48,563 --> 00:44:49,397
‫קבל את התגובה שלו!‬

893
00:44:49,480 --> 00:44:51,357
‫צלם את התגובה שלו.‬

894
00:44:51,441 --> 00:44:52,358
‫- תגיד להם.
- מוכן.‬

895
00:44:52,775 --> 00:44:54,485
‫קידס אין דה הול היו והם עדיין‬

896
00:44:54,569 --> 00:44:55,945
‫יורשיו של מונטי פייתון.‬

897
00:44:59,449 --> 00:45:00,700
‫אתחול מחדש, 2022‬

898
00:45:00,783 --> 00:45:02,535
‫אנחנו לא נפרוש‬

899
00:45:02,618 --> 00:45:06,164
‫אנחנו לא נפרוש‬

900
00:45:06,247 --> 00:45:08,332
‫אנחנו לא נפרוש‬

901
00:45:08,416 --> 00:45:10,126
‫עד שאחד מאיתנו ימות‬

902
00:45:10,209 --> 00:45:12,879
‫כנראה דייב‬

903
00:45:18,092 --> 00:45:19,844
‫בסדר, תתכוננו, בבקשה.‬

904
00:45:19,927 --> 00:45:21,179
‫תנועת מצלמה.‬

905
00:45:23,723 --> 00:45:24,599
‫פריים.‬

906
00:45:24,974 --> 00:45:27,351
‫מה ינגנו בלוויה שלך, מארק?‬

907
00:45:27,435 --> 00:45:28,686
‫אלוהים, אני לא יודע.‬

908
00:45:28,769 --> 00:45:31,689
‫מארק, תורך. תכין את העפר. ו... עפר.‬

909
00:45:32,482 --> 00:45:35,026
‫זה תלוי. יהיה ערפל בלוויה שלי?‬

910
00:45:35,109 --> 00:45:36,027
‫סביר להניח.‬

911
00:45:36,110 --> 00:45:38,529
‫לעזאזל. אז רק אחד, אתם יודעים,‬

912
00:45:38,613 --> 00:45:40,573
‫- כינור אפלצ'י.
- תו אחד?‬

913
00:45:40,656 --> 00:45:41,949
‫ינגן רק תו אחד.‬

914
00:45:44,785 --> 00:45:46,871
‫אנחנו אוהבים אלה את אלה. זה העניין.‬

915
00:45:46,954 --> 00:45:50,333
‫לא הייתי יכול לעשות שום דבר
אם לא הייתם כותבים לי‬

916
00:45:50,416 --> 00:45:52,502
‫את התפקידים הקטנים והמושלמים האלה.‬

917
00:45:52,585 --> 00:45:56,172
‫יש לך מזל גדול מאוד בחיים אם אתה מוצא‬

918
00:45:56,255 --> 00:45:59,008
‫שניים או שלושה אנשים
שיש לך כימיה איתם,‬

919
00:45:59,091 --> 00:46:02,929
‫אבל למצוא ארבעה אנשים זה נס.‬

920
00:46:03,012 --> 00:46:06,641
‫קידס אין דה הול הם סיפור אהבה.
ארבעת האנשים הגרועים ביותר‬

921
00:46:06,724 --> 00:46:09,393
‫שתיאלץ לאהוב במשך 40 שנה.‬

922
00:46:09,477 --> 00:46:11,812
‫אנגן מוזיקה של טי רקס בלוויה של סקוט.‬

923
00:46:11,896 --> 00:46:12,813
‫טי רקס?‬

924
00:46:12,897 --> 00:46:15,858
‫- מטאל גורו, זה נכון?
- אני מניח שכן.‬

925
00:46:15,942 --> 00:46:18,277
‫אני לא מכיר את השיר, אבל הוא חשוב לי.‬

926
00:46:18,361 --> 00:46:19,946
‫לי אפילו לא תהיה לוויה,‬

927
00:46:20,029 --> 00:46:23,366
‫אז פשוט תארגנו
הקרנה של "מרק ברווז" וזהו.‬

928
00:46:25,618 --> 00:46:26,452
‫תמשיכו.‬

929
00:46:26,536 --> 00:46:30,456
‫בהתחלה, כל העניין היה,
"האם אני יכול להצחיק את ארבעתם?"‬

930
00:46:32,291 --> 00:46:34,794
‫קידס אין דה הול הם הקהל שלי לכל החיים.‬

931
00:46:34,877 --> 00:46:37,505
‫שימו לב שכללתי את המילה "קהל".‬

932
00:46:37,880 --> 00:46:39,423
‫השם הטוב ביותר אי פעם.‬

933
00:46:42,260 --> 00:46:44,345
‫אני מניח ששלי יהיה, "אני מצטער".‬

934
00:46:44,428 --> 00:46:46,889
‫- על המוות או על החיים?
- על החיים שלי.‬

935
00:46:46,973 --> 00:46:48,057
‫מצטער.‬

936
00:46:48,140 --> 00:46:51,394
‫הם הרבה דברים. הם משפחה, ישועה.‬

937
00:46:51,477 --> 00:46:53,187
‫הם סוף לבדידות‬

938
00:46:53,271 --> 00:46:57,525
‫ואף אחד, אף אחד לא מבין אותי
כמו הארבעה האלה.‬

939
00:46:59,151 --> 00:47:03,072
‫אני מרגיש שיש עכשיו חמלה אלה לאלה ו...‬

940
00:47:04,031 --> 00:47:07,368
‫כן, לא, נמשיך לעשות את זה עד שלא נוכל.‬

941
00:47:08,953 --> 00:47:10,162
‫קאט, בבקשה.‬

942
00:47:12,373 --> 00:47:13,749
‫זה לא הסוף.‬

943
00:47:14,292 --> 00:47:16,877
‫לא, זו אפילו לא ההתחלה של הסוף.‬

944
00:47:16,961 --> 00:47:18,421
‫איי-טי ואהבה‬

945
00:47:18,504 --> 00:47:19,880
‫אתה לא חבר.‬

946
00:47:19,964 --> 00:47:21,882
‫אתה לא חבר, אתה נדחף.‬

947
00:47:21,966 --> 00:47:25,678
‫הם קוראים לזה אתחול מחדש
אבל אנחנו חושבים על זה כעונה השישית.‬

948
00:47:26,387 --> 00:47:29,724
‫תוכנית טלוויזיה היא שחרור נחמד לכולם.‬

949
00:47:30,641 --> 00:47:32,393
‫אין לנו חופש כזה בשום מקום אחר.‬

950
00:47:32,476 --> 00:47:33,394
‫2 מארק‬

951
00:47:33,477 --> 00:47:34,478
‫3 דייב‬

952
00:47:35,896 --> 00:47:37,815
‫זה שוב אנחנו נגד העולם.‬

953
00:47:37,898 --> 00:47:39,942
‫איזה ריגוש!‬

954
00:48:14,977 --> 00:48:16,979
‫תרגום כתוביות: אסנת חזן‬

955
00:48:17,063 --> 00:48:19,065
‫בקרת כתוביות
רינת זוהר-מנחם‬