1
00:00:08,675 --> 00:00:13,304
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:31,865 --> 00:00:35,869
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

3
00:00:35,952 --> 00:00:38,246
‫היי, מתאים לך פסטה?‬

4
00:00:38,329 --> 00:00:39,914
‫כן. את מכירה אותי.‬
‫-בסדר.‬

5
00:00:39,998 --> 00:00:41,916
‫מגניב.‬
‫-ביקשתי פעם משהו אחר?‬

6
00:00:42,000 --> 00:00:45,420
‫אני יודעת, אתה ממש משעמם.‬
‫רוצה גבינת צ'דר מגורדת מעל?‬

7
00:00:45,503 --> 00:00:47,255
‫זה הדבר האחרון שכתבתי כאן.‬

8
00:00:47,338 --> 00:00:49,549
‫מצחיק ש… את רואה נסתרות?‬
‫-תפסיק.‬

9
00:00:49,632 --> 00:00:51,968
‫לא כתבת את זה.‬
‫-תראי, "גבינת צ'דר".‬

10
00:00:52,469 --> 00:00:55,472
‫כמה מוזר. אלוהים.‬
‫-צ'דר. תעלומה. בסדר.‬

11
00:00:57,265 --> 00:00:58,308
‫אתה מצחיק.‬

12
00:00:59,392 --> 00:01:03,146
‫הייתי אמורה ללכת למסיבת יום ההולדת של סטלה‬

13
00:01:03,229 --> 00:01:06,316
‫ולגמרי… הוזמנתי, אבל לעולם לא אעשה את זה.‬

14
00:01:06,399 --> 00:01:08,276
‫הוזמנת?‬
‫-לא אלך. אין סיכוי.‬

15
00:01:08,359 --> 00:01:09,194
‫השנה?‬

16
00:01:09,277 --> 00:01:12,489
‫כן. מלאו לה 94 או 95 או משהו.‬

17
00:01:12,572 --> 00:01:16,034
‫אבל כולם היו מנומסים והזמינו אותי.‬

18
00:01:16,534 --> 00:01:18,828
‫זה לא קרה. זה לא יקרה.‬
‫-כן, בהחלט.‬

19
00:01:18,912 --> 00:01:22,499
‫כן. אתה יודע, כל כך הרבה דברים קורים איתה,‬

20
00:01:22,582 --> 00:01:24,542
‫ואני לא רוצה שום קשר איתה.‬

21
00:01:27,295 --> 00:01:32,217
‫כל חיי, עד לפני שנתיים,‬
‫חשבתי שסטלה היא אמי.‬

22
00:01:32,300 --> 00:01:35,428
‫הרוצחת הזאת. וזה יישמע נורא,‬

23
00:01:35,512 --> 00:01:38,264
‫היא לא אדם רע כי היא הייתה רוצחת.‬

24
00:01:38,348 --> 00:01:40,266
‫היא עשתה המון דברים אחרים.‬

25
00:01:40,350 --> 00:01:43,436
‫עדיין לא התעמתי עם סטלה‬

26
00:01:43,520 --> 00:01:45,355
‫בנוגע לאופן שבו היא קיבלה אותי.‬

27
00:01:46,856 --> 00:01:49,442
‫היא סיפרה לי שקר אחר שקר.‬

28
00:01:50,777 --> 00:01:52,862
‫כל חיי חשבתי שהיא אימא שלי,‬

29
00:01:52,946 --> 00:01:55,865
‫ואני לא יודעת איך היא הצליחה לעשות את זה.‬

30
00:01:55,949 --> 00:01:58,618
‫ואיך היא קיבלה אותי מאמי הביולוגית.‬

31
00:01:58,701 --> 00:02:03,706
‫איזה שקר היא סיפרה שגרם לאמי למסור אותי?‬

32
00:02:03,790 --> 00:02:08,545
‫כי אמי לעולם לא הייתה מוסרת אותי‬
‫למישהי מרושעת ואיומה כמוה.‬

33
00:02:09,129 --> 00:02:12,841
‫כילד, סיפרו לי שאמה של אמי הייתה בכלא.‬

34
00:02:12,924 --> 00:02:15,760
‫זה לא היה סוד,‬
‫ בהתחשב בכך שהיא ישבה בכלא 30 שנה,‬

35
00:02:15,844 --> 00:02:18,346
‫והייתה בבית הסוהר חלק ניכר מהילדות שלי.‬

36
00:02:19,931 --> 00:02:21,891
‫אנשים מהכלא היו כותבים לי.‬

37
00:02:21,975 --> 00:02:24,018
‫הם היו כותבים, "בתנ"ך כתוב‬

38
00:02:24,102 --> 00:02:27,939
‫שאמורים לכבד אם ואב.‬
‫זה לא בסדר שאת לא מבקרת את אמך,‬

39
00:02:28,022 --> 00:02:29,858
‫ואת לא מדברת איתה".‬

40
00:02:29,941 --> 00:02:33,153
‫העניין הוא לא עם מי את שומרת על קשר‬
‫או מאמינה לדבריו.‬

41
00:02:33,236 --> 00:02:35,321
‫כן, בואי נחגוג ביחד את חג המולד.‬

42
00:02:35,405 --> 00:02:37,907
‫כן, טוב…‬
‫-כן, אני יודעת. זה מטורף.‬

43
00:02:37,991 --> 00:02:40,076
‫היא בהחלט ניצלה את התנ"ך לטובתה‬

44
00:02:40,160 --> 00:02:44,789
‫כשציטטה ממנה‬
‫וניסתה לכפות את הרעיון הזה על ילדיה.‬

45
00:02:44,873 --> 00:02:47,292
‫ולהפעיל כל מניפולציה אפשרית.‬

46
00:02:47,375 --> 00:02:49,419
‫היא תמיד הצטרפה לכנסיות.‬
‫-כן.‬

47
00:02:49,502 --> 00:02:52,422
‫ושם היא מצאה אנשים פגיעים‬

48
00:02:52,505 --> 00:02:53,756
‫להערים עליהם.‬

49
00:02:53,840 --> 00:02:56,092
‫"אנחנו צריכים כסף. צריכים כך או אחרת."‬

50
00:02:56,176 --> 00:02:58,261
‫הם רצו לעזור והיא הייתה מביאה אותי.‬

51
00:02:58,344 --> 00:02:59,596
‫כן.‬
‫-כי הייתי קטנה.‬

52
00:02:59,679 --> 00:03:03,892
‫אז היא הביאה אותי אליהם‬
‫והיא ידעה מה היא עושה.‬

53
00:03:03,975 --> 00:03:07,562
‫סטלה היא רוצחת, נוכלת, שקרנית.‬

54
00:03:07,645 --> 00:03:10,732
‫אני פשוט לא… אני לא יודעת איפה זה נגמר.‬

55
00:03:11,399 --> 00:03:15,820
‫כלומר, זה נמשך עוד ועוד.‬
‫היא כל מה שאדם רע יכול להיות.‬

56
00:03:15,904 --> 00:03:17,655
‫וזה הקטע המטורף.‬

57
00:03:17,739 --> 00:03:20,241
‫היא בת 94 והיא עדיין חיה.‬

58
00:03:21,284 --> 00:03:22,702
‫אתה יודע, טיילר,‬

59
00:03:22,785 --> 00:03:28,082
‫אולי לא אדע לעולם מה קרה.‬
‫-כן.‬

60
00:03:28,166 --> 00:03:31,002
‫לא מדובר באישה שעשתה טעות או שתיים.‬

61
00:03:31,085 --> 00:03:32,921
‫מדובר בסטלה,‬

62
00:03:33,004 --> 00:03:38,885
‫שבמשך חיים שלמים הרסה לאנשים את החיים.‬

63
00:03:39,761 --> 00:03:42,138
‫אני חושב שאמי נהפכה לקורבן,‬

64
00:03:42,222 --> 00:03:43,389
‫אבל גם לניצולה.‬

65
00:03:43,473 --> 00:03:47,268
‫אבל יותר מזה, מגיע לה לקבל הסבר למה שקרה.‬

66
00:03:47,352 --> 00:03:50,063
‫למה אמה לא הייתה יכולה לגדל אותה.‬

67
00:03:50,146 --> 00:03:53,900
‫ולמה האישה האחרת הזאת‬
‫לקחה אותה ולא החזירה.‬

68
00:03:54,651 --> 00:03:58,154
‫חושבים שכמדיום, אני אמור להצליח‬
‫לדבר עם כל אחד בצד השני‬

69
00:03:58,238 --> 00:04:00,615
‫ולהבין איך סטלה קיבלה אותה,‬

70
00:04:00,698 --> 00:04:02,200
‫אבל זה לא עובד ככה.‬

71
00:04:02,283 --> 00:04:05,870
‫במובן מסוים, אני בדיוק כמו כל אחד אחר‬
‫שמחפש תשובות.‬

72
00:04:07,580 --> 00:04:08,873
‫אני לא יודעת, טיילר.‬

73
00:04:09,457 --> 00:04:13,044
‫אני לא יודעת מתי זה ייגמר איתה.‬
‫אני מניחה שביום שהיא תמות,‬

74
00:04:13,127 --> 00:04:17,257
‫ואני אשאר להתמודד עם זה כל חיי.‬

75
00:04:18,716 --> 00:04:24,764
‫היו יכולים להיות לה חיים אחרים לגמרי‬
‫והפושעת הזאת גזלה אותם ממנה.‬

76
00:04:24,847 --> 00:04:29,477
‫בגדול, אני רוצה שהיא תתקרב כמה שניתן‬
‫לתחושה של סגירת מעגל.‬

77
00:04:29,560 --> 00:04:33,690
‫אני רוצה לדעת יותר‬
‫על מה שקרה למשפחה של אמי.‬

78
00:04:33,773 --> 00:04:36,985
‫אני רוצה לקבל תשובות לכמה מהפרטים החסרים.‬

79
00:04:37,068 --> 00:04:39,654
‫אני חושב שאפשר להירפא‬

80
00:04:39,737 --> 00:04:42,323
‫אם נסכים להביט בדברים כמו שהם‬

81
00:04:42,407 --> 00:04:44,784
‫בלי בושה ולחוות אותם שוב.‬

82
00:04:52,959 --> 00:04:57,380
‫- פרק 2: אימא יקרה -‬

83
00:04:59,424 --> 00:05:03,303
‫- פאלוס ורדס, קליפורניה -‬

84
00:05:05,513 --> 00:05:06,848
‫נסיעה קופצנית.‬

85
00:05:07,557 --> 00:05:09,809
‫אלוהים, זה…‬
‫-אלוהים אדירים!‬

86
00:05:09,892 --> 00:05:13,021
‫אלוהים. ראית את זה?‬
‫-למען השם!‬

87
00:05:13,104 --> 00:05:14,689
‫חתיכת ירידה.‬
‫-וואו.‬

88
00:05:15,189 --> 00:05:18,026
‫אני זה שאמור לנהוג כאן. באמת.‬

89
00:05:20,653 --> 00:05:23,072
‫אני לא ממש צריכה להגיד לך איך לנהוג,‬

90
00:05:23,156 --> 00:05:24,866
‫כי אני יודעת שבבוא היום,‬

91
00:05:24,949 --> 00:05:27,452
‫כשתקבל את הרישיון שלך, אתה תהיה נהג מעולה.‬

92
00:05:28,369 --> 00:05:30,496
‫אתה לא מרגיש שאתה נוהג לפעמים?‬

93
00:05:30,997 --> 00:05:32,248
‫אבל את גרועה בניווט,‬

94
00:05:32,332 --> 00:05:34,167
‫כי את רואה רק את מה שקרוב.‬

95
00:05:39,672 --> 00:05:42,133
‫אני חושב שאני קורא כמה אנשים היום,‬

96
00:05:42,216 --> 00:05:45,261
‫כי אני קולט קבוצות שונות.‬
‫-באמת?‬

97
00:05:45,345 --> 00:05:47,805
‫יש סבתא אחת‬

98
00:05:48,306 --> 00:05:50,850
‫שחיה חיים מלאים לגמרי, כך אני חש.‬

99
00:05:52,226 --> 00:05:54,395
‫ולמעשה, תזמנה את מותה.‬

100
00:05:55,772 --> 00:05:59,567
‫אז היא עברה כשהיא הייתה מוכנה לכך.‬

101
00:06:00,193 --> 00:06:01,027
‫מעניין.‬

102
00:06:01,527 --> 00:06:04,864
‫אז נראה איך זה יתבטא היום.‬

103
00:06:09,911 --> 00:06:11,454
‫יש לי הפתעה בשבילכם.‬

104
00:06:11,954 --> 00:06:13,915
‫יש לי תלמיד אחד‬

105
00:06:13,998 --> 00:06:16,125
‫שלימדתי לפני הרבה זמן,‬

106
00:06:16,209 --> 00:06:18,586
‫והייתה לו השפעה גדולה על חיי,‬

107
00:06:18,669 --> 00:06:20,922
‫ולי הייתה השפעה גדולה על חייו,‬

108
00:06:21,005 --> 00:06:23,800
‫וזה ממש מגניב, ואני רוצה שתפגשו אותו.‬

109
00:06:23,883 --> 00:06:26,177
‫הוא יבוא עד לכאן?‬
‫-כן.‬

110
00:06:26,260 --> 00:06:30,098
‫כל החברים שלי חושבים שאנחנו‬

111
00:06:30,181 --> 00:06:33,434
‫מצלמים תוכנית על איך זה להיות מורה,‬

112
00:06:33,518 --> 00:06:35,937
‫ולא סיפרתי לאף אחד כלום.‬

113
00:06:36,020 --> 00:06:39,482
‫הוא היה תלמיד שלך בסן דייגו?‬
‫-לא. בהנפורד. גרנו בהנפורד.‬

114
00:06:39,565 --> 00:06:41,818
‫הנפורד.‬
‫-כן, לפני הרבה זמן.‬

115
00:06:44,487 --> 00:06:45,321
‫אוקיי.‬

116
00:06:46,948 --> 00:06:48,783
‫זה מהודר.‬
‫-כן.‬

117
00:06:48,866 --> 00:06:50,743
‫כאילו, אני מרגיש מאוד…‬

118
00:06:50,827 --> 00:06:52,870
‫מהודר?‬
‫-לא, עשיר.‬

119
00:06:52,954 --> 00:06:54,622
‫בסדר.‬
‫-בסדר.‬

120
00:06:55,415 --> 00:06:57,542
‫בהצלחה בקריאה.‬
‫-תודה.‬

121
00:07:02,880 --> 00:07:05,466
‫מישהו רוצה לשתות משהו? כמו תה קר או…‬

122
00:07:05,550 --> 00:07:06,926
‫בטח, אני אשמח.‬
‫-כן?‬

123
00:07:07,009 --> 00:07:08,261
‫זה יהיה נהדר.‬
‫-תודה.‬

124
00:07:08,344 --> 00:07:10,930
‫קורי נחמדה.‬
‫-אני אוהבת את זה.‬

125
00:07:11,013 --> 00:07:13,224
‫הזדמנות לנשנש.‬
‫-אני יודעת, נכון?‬

126
00:07:13,307 --> 00:07:14,642
‫שלום.‬

127
00:07:15,685 --> 00:07:19,689
‫אלוהים! אתה התלמיד?‬
‫-איך הולך?‬

128
00:07:19,772 --> 00:07:22,400
‫היא בדיוק סיפרה לנו על תלמיד שלה.‬

129
00:07:22,483 --> 00:07:25,653
‫וואו! אלוהים!‬
‫-טריש, התלמיד שלך הגיע!‬

130
00:07:25,736 --> 00:07:29,073
‫אלוהים!‬
‫-כמה מוזר! מצחיק.‬

131
00:07:29,866 --> 00:07:30,825
‫מה?‬

132
00:07:31,325 --> 00:07:33,119
‫אלוהים!‬
‫-היי!‬

133
00:07:33,202 --> 00:07:34,871
‫אתה מכיר אותו?‬
‫-לא.‬

134
00:07:34,954 --> 00:07:37,373
‫הוא מ"הוליוד מדיום". זה טיילר הנרי.‬

135
00:07:37,457 --> 00:07:39,333
‫לא ידעתי!‬

136
00:07:41,419 --> 00:07:43,296
‫כל כך טוב לראות אותך.‬

137
00:07:43,880 --> 00:07:46,007
‫אני רוצה להיפגש איתך כבר שנה.‬

138
00:07:46,090 --> 00:07:47,508
‫אני יודעת. זה כאילו…‬

139
00:07:47,592 --> 00:07:49,719
‫עכשיו זה קורה. אלוהים!‬
‫-זה קורה.‬

140
00:07:49,802 --> 00:07:52,555
‫הוא בהחלט הפתיע אותי.‬
‫-אלוהים.‬

141
00:07:52,638 --> 00:07:54,682
‫כן! קדימה. איזה נוף משגע.‬
‫-אז…‬

142
00:07:54,765 --> 00:07:56,017
‫היי!‬

143
00:07:56,100 --> 00:07:58,102
‫מה שלומך?‬
‫-טוב, מה שלומכם?‬

144
00:07:58,603 --> 00:08:00,813
‫מטורף.‬
‫-כן. אנחנו אוכלים.‬

145
00:08:00,897 --> 00:08:02,440
‫אין בעיה. נעים להכיר אתכם.‬

146
00:08:03,357 --> 00:08:05,318
‫תודה!‬
‫-תראי אותך, קור.‬

147
00:08:05,401 --> 00:08:08,654
‫אני המארחת המגושמת.‬
‫-המארחת המשובחת.‬

148
00:08:09,155 --> 00:08:10,781
‫זה כל כך סוראליסטי.‬

149
00:08:10,865 --> 00:08:14,452
‫כן. היי, חומד.‬
‫-כמה מצחיק. שלום! כולם בסדר?‬

150
00:08:14,535 --> 00:08:15,411
‫כן!‬

151
00:08:15,495 --> 00:08:17,914
‫יופי. אני שמח להיות כאן.‬
‫-הפתעה!‬

152
00:08:17,997 --> 00:08:20,291
‫הצלחת להפתיע מדיום, אז כל הכבוד.‬

153
00:08:23,169 --> 00:08:24,295
‫בסדר. אז…‬

154
00:08:24,378 --> 00:08:27,548
‫לא ראיתי אותך הרבה זמן, אז חשבתי…‬

155
00:08:28,049 --> 00:08:29,717
‫האנשים האלו חשובים בחיי.‬

156
00:08:29,800 --> 00:08:31,469
‫אתה אדם חשוב מאוד בחיי.‬

157
00:08:31,552 --> 00:08:33,137
‫וחשבתי לקבץ את כולם.‬

158
00:08:33,221 --> 00:08:35,223
‫רציתי לראות אם תפתיע אותם…‬

159
00:08:35,306 --> 00:08:37,225
‫כן. אני מופתע. כולנו מופתעים.‬

160
00:08:37,308 --> 00:08:40,228
‫ותעשה להם קריאה. זה יהיה…‬

161
00:08:40,311 --> 00:08:41,312
‫בהחלט.‬

162
00:08:41,395 --> 00:08:43,523
‫דיברנו על זה…‬
‫-היא שאלה.‬

163
00:08:43,606 --> 00:08:46,067
‫אנחנו מעריצות ודיברנו על זה במשך שנים.‬

164
00:08:46,150 --> 00:08:48,152
‫כן. וחשבתי לעצמי, "יום אחד".‬

165
00:08:48,236 --> 00:08:51,239
‫חשבתי, "נעשה את זה עכשיו. נלך על זה".‬
‫-בהחלט.‬

166
00:08:51,322 --> 00:08:54,033
‫אנחנו גורמים לזה לקרות. אני נרגש.‬

167
00:08:54,116 --> 00:08:56,160
‫מעולם לא חשבתי שאזכה לחוויה כזאת.‬

168
00:08:56,244 --> 00:08:57,495
‫אני יודעת.‬
‫-באמת.‬

169
00:08:57,578 --> 00:08:59,622
‫בקשר לזה, עברתם פעם קריאה?‬

170
00:08:59,705 --> 00:09:00,957
‫משהו כזה?‬
‫-לא.‬

171
00:09:01,040 --> 00:09:02,041
‫טוב, מגניב.‬

172
00:09:02,124 --> 00:09:04,502
‫את עברת פעם? בסדר.‬
‫-קצת.‬

173
00:09:05,002 --> 00:09:08,548
‫אז גיליתי על היכולת שלו‬

174
00:09:08,631 --> 00:09:10,424
‫בכיתת המתמטיקה שלי.‬

175
00:09:11,801 --> 00:09:13,970
‫טיילר ישב מאחור.‬

176
00:09:14,053 --> 00:09:17,765
‫הוא היה שקט מאוד וחשבתי,‬
‫"טוב, אני צריכה להכיר אותו".‬

177
00:09:17,848 --> 00:09:20,685
‫זה הילד שאת חושבת, "אני אבין את זה".‬

178
00:09:20,768 --> 00:09:25,106
‫ואז חמותי חלתה מאוד.‬

179
00:09:25,189 --> 00:09:26,857
‫היא אושפזה בבית החולים.‬

180
00:09:26,941 --> 00:09:29,110
‫ואז הבת שלי התקשרה ואמרה,‬

181
00:09:29,193 --> 00:09:32,113
‫"אימא, את צריכה לשלוח לשם‬
‫את ג'ושוע ואת דלה".‬

182
00:09:32,863 --> 00:09:35,408
‫אז שלחתי את הילדים באותו לילה.‬

183
00:09:35,491 --> 00:09:38,911
‫הם נסעו לשם והיו בבית החולים.‬

184
00:09:38,995 --> 00:09:42,915
‫היא נפטרה, וקיקי התקשרה אליי בבוקר‬
‫ואמרה, "אימא, היא נפטרה".‬

185
00:09:42,999 --> 00:09:47,420
‫היא אמרה, "זה היה מטורף,‬
‫כי היא לא נראתה טוב".‬

186
00:09:47,503 --> 00:09:51,465
‫ואחרי מותה, היא אמרה,  "בחיי שהיא‬
‫נראית כאילו היא יכולה לקום ולרוץ".‬

187
00:09:51,549 --> 00:09:53,175
‫היא פשוט נראתה אחרת.‬

188
00:09:53,259 --> 00:09:56,929
‫חשבתי, "אני הולכת לעבודה".‬
‫הלכתי לעבודה ונכנסתי לכיתה,‬

189
00:09:57,013 --> 00:10:00,766
‫וניסיתי ללמד, ולבסוף הפעמון צלצל.‬

190
00:10:00,850 --> 00:10:04,061
‫כל הילדים יצאו וטיילר המשיך לשבת.‬

191
00:10:04,145 --> 00:10:08,441
‫פשוט המשיך לשבת.‬
‫והוא אמר, "מיס קאמפ, אני יכול לדבר איתך?"‬

192
00:10:08,524 --> 00:10:12,653
‫אמרתי, "כן, בטח. על מה אתה רוצה לדבר?"‬

193
00:10:13,154 --> 00:10:15,781
‫הוא אמר, "אני לא יודע איך תקבלי את זה,‬

194
00:10:16,282 --> 00:10:19,702
‫אבל יש לי הודעה עבורך". הייתי כזה…‬

195
00:10:19,785 --> 00:10:21,329
‫אמרתי, "כן?"‬

196
00:10:21,412 --> 00:10:24,707
‫והוא אמר, "לוריין רוצה שאמסור לך‬

197
00:10:25,583 --> 00:10:26,959
‫שמותר לבכות".‬

198
00:10:27,043 --> 00:10:29,879
‫הסתכלתי עליו ופשוט איבדתי את זה.‬

199
00:10:29,962 --> 00:10:33,424
‫התחלתי לבכות. והוא אמר,‬
‫"היא רוצה שתדעי שמותר לבכות,‬

200
00:10:33,507 --> 00:10:38,304
‫ושהיא מודה לך על ששלחת את הילדים לביתה,‬

201
00:10:39,805 --> 00:10:43,017
‫כי היא מרגישה הרבה יותר טוב,‬
‫היא מרגישה שביכולתה לרוץ".‬

202
00:10:43,100 --> 00:10:45,186
‫והסתכלתי עליו והייתי כזה…‬

203
00:10:46,145 --> 00:10:47,146
‫ופשוט…‬

204
00:10:49,273 --> 00:10:50,274
‫היה לי רגע.‬

205
00:10:51,817 --> 00:10:54,528
‫זה היה ענק.‬
‫זה מה שהייתי צריכה לשמוע באותו יום.‬

206
00:10:54,612 --> 00:10:56,947
‫ואמרת, "אני רואה שההילה שלך שונה".‬

207
00:10:57,031 --> 00:11:00,159
‫וחשבתי, "וואו! מה קורה?"‬

208
00:11:00,242 --> 00:11:01,786
‫מה קורה פה?‬

209
00:11:01,869 --> 00:11:03,996
‫וזה היה משמעותי, והאמנתי לו מיד‬

210
00:11:04,080 --> 00:11:06,457
‫כי אף אחד לא קרא לה לוריין.‬

211
00:11:07,166 --> 00:11:08,167
‫אף אחד.‬

212
00:11:08,250 --> 00:11:09,919
‫כולם קראו לה נאן.‬
‫-כן.‬

213
00:11:10,002 --> 00:11:11,796
‫או דלה.‬
‫-כן.‬

214
00:11:11,879 --> 00:11:16,842
‫בתור מתבגר, טיילר היה שקט מאוד,‬
‫מופנם מאוד.‬

215
00:11:16,926 --> 00:11:20,346
‫כל יום הוא היה שואל,‬
‫"מה שלומך היום? מה קורה?"‬

216
00:11:20,429 --> 00:11:23,933
‫עכשיו, במבט לאחור, השקט שלו נראה הגיוני.‬

217
00:11:24,016 --> 00:11:27,895
‫הוא בטח ספג המון מידע כל הזמן.‬

218
00:11:27,978 --> 00:11:33,734
‫הוא אדם מיוחד בחיי ששינה אותי לטובה.‬

219
00:11:34,819 --> 00:11:38,030
‫היום, כשאני מתחיל בתהליך,‬
‫כל אחד עשוי להגיע.‬

220
00:11:38,114 --> 00:11:42,159
‫לעתים קרובות בקריאות,‬
‫יש הכרה גם באנשים שנפטרו וגם באנשים חיים.‬

221
00:11:42,243 --> 00:11:46,539
‫אז אני צריך לנווט ולהבין‬
‫מי מנוח, מי עדיין כאן‬

222
00:11:46,622 --> 00:11:47,915
‫ומה המסר.‬

223
00:11:47,998 --> 00:11:51,627
‫לפעמים אני עובד עם חפצים.‬

224
00:11:51,711 --> 00:11:53,879
‫יש אנשים שמביאים חפצים. אחרים לא.‬

225
00:11:53,963 --> 00:11:56,090
‫הבאתם חפצים היום?‬

226
00:11:56,173 --> 00:11:59,468
‫לא ידעתי אז לא הבאתי כלום.‬
‫אתה לא הבאת כלום.‬

227
00:11:59,552 --> 00:12:03,180
‫הבאתי משהו כשהלכתי‬
‫להביא משקאות לכולם וראיתי אותך.‬

228
00:12:03,264 --> 00:12:05,307
‫יש לך את זה בהישג יד?‬

229
00:12:05,391 --> 00:12:08,936
‫על האצבע שלי. ממש בהישג יד.‬
‫-מגניב. תוכלי להניח שם? אהבתי.‬

230
00:12:09,854 --> 00:12:10,855
‫אנחנו מתבדחים.‬

231
00:12:11,355 --> 00:12:13,482
‫אחזיק בזה, רק כדי להתחיל.‬
‫-בסדר.‬

232
00:12:13,566 --> 00:12:16,402
‫נתחיל… נראה מה יעלה כאן,‬

233
00:12:16,485 --> 00:12:17,486
‫ואז אעבור אליכם.‬

234
00:12:17,570 --> 00:12:19,029
‫בתאוריה, בכל אופן.‬
‫-בסדר.‬

235
00:12:19,113 --> 00:12:21,115
‫ונראה מה יקרה.‬
‫-בחיי.‬

236
00:12:21,198 --> 00:12:23,242
‫אני אתחיל להתחבר.‬

237
00:12:23,909 --> 00:12:26,120
‫אתחיל להעביר אנשים אחד אחד.‬

238
00:12:28,497 --> 00:12:29,331
‫בסדר.‬

239
00:12:30,666 --> 00:12:31,500
‫אוקיי.‬

240
00:12:33,419 --> 00:12:34,253
‫כן.‬

241
00:12:38,883 --> 00:12:40,176
‫כשאנחנו מדברים איתך,‬

242
00:12:40,259 --> 00:12:42,553
‫אני רוצה לדבר על המשפחה שלך מצד אמך,‬

243
00:12:42,636 --> 00:12:43,971
‫איך שזה עובר.‬

244
00:12:44,054 --> 00:12:46,265
‫ומעניין מאוד שזה מגיע כך.‬

245
00:12:47,641 --> 00:12:50,644
‫כי הם מדברים על שושלת ארוכה של אנשי חינוך,‬

246
00:12:50,728 --> 00:12:54,023
‫דורות רבים של אנשי חינוך‬
‫בצורה כזאת או אחרת.‬

247
00:12:54,106 --> 00:12:57,610
‫אבל אני רואה שלושה ספציפית.‬
‫את מכירה שלושה דורות לפחות?‬

248
00:12:57,693 --> 00:12:59,236
‫כן.‬
‫-טוב, יופי.‬

249
00:12:59,737 --> 00:13:01,447
‫אז אני מרגיש את הגברת הזאת.‬

250
00:13:01,947 --> 00:13:05,075
‫אני מתחבר לצד של אמך‬
‫יותר מלצד של אביך, בסדר?‬

251
00:13:05,159 --> 00:13:06,827
‫זה הכיוון, ככה זה עובר.‬

252
00:13:08,204 --> 00:13:10,331
‫היא נכנסת. היא מתעקשת מאוד.‬

253
00:13:10,414 --> 00:13:13,667
‫היא מדברת על אמך, ואני חש שהיא חיה.‬

254
00:13:13,751 --> 00:13:15,211
‫חשוב לזכור זאת.‬
‫-כן.‬

255
00:13:16,712 --> 00:13:17,671
‫אוקיי.‬

256
00:13:21,592 --> 00:13:25,179
‫אני חש שעליי להדגיש את אמה.‬
‫זה האדם שקיווית לשמוע ממנו?‬

257
00:13:25,262 --> 00:13:27,014
‫אני רק מוודא.‬
‫-לא ייאמן, כן.‬

258
00:13:27,097 --> 00:13:29,099
‫מתה על זה.‬
‫-היא מראה לי משהו מצחיק.‬

259
00:13:29,183 --> 00:13:31,185
‫מבחינת ההתייחסות, זה מצחיק.‬

260
00:13:31,268 --> 00:13:33,521
‫אני חש שהיא חיה חיים מלאים.‬

261
00:13:33,604 --> 00:13:37,733
‫היא לא מראה לי טראומה או מוות מוקדם מדי.‬

262
00:13:37,817 --> 00:13:41,445
‫יש איזו בדיחה‬
‫על ""החזיקי מעמד עד גיל 100".‬

263
00:13:41,529 --> 00:13:43,781
‫היא פספסה את זה.‬
‫-"אני אגיע לגיל 100!"‬

264
00:13:43,864 --> 00:13:45,533
‫אני חש שהיא לא הגיעה לזה.‬

265
00:13:45,616 --> 00:13:47,243
‫אבל היא התקרבה.‬
‫-כמעט. כן.‬

266
00:13:47,326 --> 00:13:48,702
‫ובאופן שאני חש בזה,‬

267
00:13:49,620 --> 00:13:52,248
‫היא מדגישה כמה דברים.‬

268
00:13:53,833 --> 00:13:56,335
‫היא מראה לי את מגדל אייפל.‬
‫-היא מפריז!‬

269
00:13:56,836 --> 00:13:58,671
‫לא ייאמן!‬
‫-אבל יש צילום.‬

270
00:13:58,754 --> 00:14:01,590
‫יש צילום שלה בחזית מגדל אייפל או…‬

271
00:14:01,674 --> 00:14:02,675
‫בתוך המגדל.‬
‫-כן.‬

272
00:14:02,758 --> 00:14:05,010
‫ויש על זה דגש חזק.‬

273
00:14:05,094 --> 00:14:08,097
‫אני רואה את הצורה המשולשת.‬
‫-אלוהים.‬

274
00:14:08,180 --> 00:14:10,057
‫כן, בסדר.‬
‫-וואו. מפריז.‬

275
00:14:10,140 --> 00:14:10,975
‫היא מפריז.‬

276
00:14:11,058 --> 00:14:12,560
‫מגניב.‬
‫-זה מצחיק.‬

277
00:14:12,643 --> 00:14:15,145
‫ממש מגניב. בסדר.‬

278
00:14:15,729 --> 00:14:19,024
‫היא מעלה כמה דברים שקשורים לבנות שלה.‬

279
00:14:19,108 --> 00:14:21,735
‫הייתה לה יותר מבת אחת?‬
‫-שתי בנות, כן.‬

280
00:14:22,862 --> 00:14:25,823
‫זה חיבור לשני מקומות.‬
‫כשאנחנו מדברים על הבנות שלה,‬

281
00:14:25,906 --> 00:14:28,784
‫אני חושד שהיא מראה לי אחת כאן ואחת שם.‬

282
00:14:28,868 --> 00:14:31,120
‫החוף המזרחי והמערבי.‬
‫-נפרדות גאוגרפית,‬

283
00:14:31,203 --> 00:14:34,123
‫אבל גם פלורידה.‬
‫-דודה שלי גרה שם. הבת שלה.‬

284
00:14:34,206 --> 00:14:37,710
‫הבנתי. אני טיילר, דודה, פלורידה, מוזר.‬

285
00:14:38,252 --> 00:14:42,464
‫היא מאשרת את התחושה שלי‬
‫שהיא תזמנה את מותה.‬

286
00:14:42,965 --> 00:14:45,342
‫נדמה שהיא עיכבה את מותה,‬

287
00:14:45,426 --> 00:14:46,886
‫ועשתה זאת כשהייתה מוכנה.‬

288
00:14:47,553 --> 00:14:51,223
‫אם אמרו במשפחה,‬
‫"מעניין אם היא מעכבת ומתזמנת את זה",‬

289
00:14:51,307 --> 00:14:52,725
‫אין כל ספק שהיא תזמנה.‬

290
00:14:52,808 --> 00:14:56,312
‫היא הרחיקה ממנה את מה שזה לא יהיה‬
‫וחיכתה שילדיי ייפרדו ממנה.‬

291
00:14:56,395 --> 00:14:58,230
‫ואז נפטרה. כן, היא תזמנה הכול.‬

292
00:14:58,314 --> 00:15:00,774
‫יש דגש חזק על זה.‬
‫-כן?‬

293
00:15:00,858 --> 00:15:03,611
‫היא רוצה שיידעו. "ידעתי שזה יקרה,‬

294
00:15:03,694 --> 00:15:07,156
‫ואני מרגישה שהייתה לי שליטה בסוף."‬
‫-כן. אתה צודק.‬

295
00:15:07,239 --> 00:15:11,076
‫זה ממש אדיר.‬
‫-וואו. כלומר, פגעת בול.‬

296
00:15:11,160 --> 00:15:14,580
‫יופי. מדהים. אחזיר לך את זה.‬
‫-תודה.‬

297
00:15:14,663 --> 00:15:15,915
‫אני מתחבר…‬

298
00:15:16,999 --> 00:15:18,459
‫קחו לעצמכם…‬
‫-בטוח?‬

299
00:15:18,542 --> 00:15:21,045
‫כן. תיהנו.‬
‫-תודה, אדוני.‬

300
00:15:21,128 --> 00:15:23,088
‫אז אני אחליף הילוך.‬

301
00:15:23,756 --> 00:15:27,384
‫ונמשיך משם. זה די מעניין. בסדר…‬

302
00:15:27,968 --> 00:15:30,012
‫קבל קצת רוח!‬
‫-אני יודע.‬

303
00:15:30,095 --> 00:15:32,264
‫אני נראה כמו ביונסה עם הרוח בשיער.‬

304
00:15:33,515 --> 00:15:34,850
‫בסדר, אז…‬

305
00:15:35,559 --> 00:15:36,477
‫כן.‬

306
00:15:42,024 --> 00:15:44,526
‫בואו נדבר על המנוח הצעיר יותר.‬

307
00:15:44,610 --> 00:15:47,863
‫זה טראומטי יותר עבורך, איך שזה מגיע,‬

308
00:15:48,364 --> 00:15:50,574
‫זה מישהו שבהחלט מת בטרם עת.‬

309
00:15:50,658 --> 00:15:54,203
‫לפני גיל העמידה אפילו, אז ממש בטרם עת.‬

310
00:15:54,286 --> 00:15:56,997
‫האדם הזה מביא איתו הרבה חרדה.‬

311
00:15:57,081 --> 00:16:00,334
‫כשזה קורה, זה בדרך כלל אומר‬
‫שהם מהססים לדבר על הפטירה‬

312
00:16:00,417 --> 00:16:03,963
‫בגלל האופי הטראומטי של האירוע.‬

313
00:16:04,046 --> 00:16:07,383
‫יש דגש על גילוי,‬

314
00:16:07,466 --> 00:16:09,343
‫לראות גופה של מישהו אחרי מותו.‬

315
00:16:09,426 --> 00:16:12,221
‫דגש חזק על זה ורצון שזה לא יהיה טראומטי‬

316
00:16:12,304 --> 00:16:13,764
‫עבור האנשים המעורבים.‬

317
00:16:13,847 --> 00:16:15,641
‫כן.‬
‫-אבל זה עניין שלם.‬

318
00:16:15,724 --> 00:16:21,355
‫וזה קשור מאוד לעובדה‬
‫שראינו מישהו מיד אחרי מותו.‬

319
00:16:22,106 --> 00:16:25,359
‫אין ספק שזה היה בטרם עת.‬
‫-כן.‬

320
00:16:25,442 --> 00:16:30,447
‫קשה מאוד להתכוונן לזה כי אני מרגיש ש…‬

321
00:16:31,031 --> 00:16:31,865
‫אני בטוחה.‬

322
00:16:33,534 --> 00:16:35,077
‫היו מצבים שבהם‬

323
00:16:35,160 --> 00:16:38,247
‫שהם לא זכו בהזדמנות להיפרד כמו שהם רצו.‬

324
00:16:39,081 --> 00:16:41,625
‫כשדבר כזה מגיע, זה בדרך כלל מעיד‬

325
00:16:41,709 --> 00:16:43,711
‫על הזדמנות לתקשורת אחרונה‬

326
00:16:43,794 --> 00:16:46,213
‫שלא זכינו לה. זה הגיוני?‬
‫-כן.‬

327
00:16:46,296 --> 00:16:48,716
‫כן, אני בטוחה שזה חבר שלי, טראוויס.‬

328
00:16:48,799 --> 00:16:49,633
‫כן.‬

329
00:16:50,592 --> 00:16:54,888
‫אחד החברים הכי טובים שלנו‬
‫ניסה להשיג אותו כל הלילה ולא הצליח.‬

330
00:16:54,972 --> 00:16:57,182
‫כן.‬
‫-והוא לא התעורר.‬

331
00:16:57,266 --> 00:16:59,101
‫אבל אני חושבת שהיו לו בעיות לב.‬

332
00:16:59,184 --> 00:17:01,687
‫והחבר שלנו מצא אותו במיטה.‬

333
00:17:01,770 --> 00:17:06,150
‫כן, נכון.‬
‫-ואי אפשר היה להעיר אותו. זה היה…‬

334
00:17:06,233 --> 00:17:08,152
‫כן.‬

335
00:17:08,235 --> 00:17:10,654
‫אין לי מילים. באמת שאין לי מילים.‬

336
00:17:13,365 --> 00:17:16,452
‫הוא מתנצל כמעט על איך שזה קרה.‬

337
00:17:16,535 --> 00:17:20,039
‫בעיקרון. זה מעורפל.‬
‫הוא מדגיש רק את התחושה הזאת,‬

338
00:17:20,122 --> 00:17:22,207
‫וחשוב לי שזה יהיה ברור, שלווה מלאה.‬

339
00:17:22,291 --> 00:17:24,168
‫הוא משדר בהירות נפשית ברורה.‬

340
00:17:24,251 --> 00:17:26,253
‫בהירות ברורה.‬
‫-אני אוהבת את זה.‬

341
00:17:26,336 --> 00:17:28,172
‫אני חושב שאולי לפני מותו,‬

342
00:17:28,255 --> 00:17:32,217
‫מצבו הנפשי לא היה ברור כל כך,‬

343
00:17:32,301 --> 00:17:34,678
‫זה יהיה ניסוח מכבד.‬
‫-כן.‬

344
00:17:34,762 --> 00:17:37,639
‫כן.‬
‫-אז הוא מודע לבהירות שלו עכשיו.‬

345
00:17:37,723 --> 00:17:39,475
‫הוא אומר, "אני בסדר גמור".‬

346
00:17:39,558 --> 00:17:40,726
‫הוא כאן.‬
‫-זה אדיר.‬

347
00:17:40,809 --> 00:17:43,812
‫כן, וזה משהו טרגי במיוחד,‬

348
00:17:43,896 --> 00:17:45,689
‫כי התחושה היא‬

349
00:17:45,773 --> 00:17:47,191
‫שהוא נפטר כשהמצב היה…‬

350
00:17:47,691 --> 00:17:48,859
‫בשיפור.‬

351
00:17:48,942 --> 00:17:51,904
‫הוא עבד קשה כדי להגיע לזה.‬
‫-כן, נכון.‬

352
00:17:51,987 --> 00:17:55,407
‫כן. והוא עזר להרבה אנשים במסע שלו,‬

353
00:17:55,491 --> 00:18:00,329
‫ואני חושבת שבגלל זה היינו המומים כל כך.‬

354
00:18:00,412 --> 00:18:03,415
‫מבינים? הוא הוציא מכולם את הטוב שבהם.‬

355
00:18:04,583 --> 00:18:06,043
‫אלו אנשים מיוחדים מאוד.‬

356
00:18:06,126 --> 00:18:07,294
‫זה ממש מדהים.‬

357
00:18:07,878 --> 00:18:09,713
‫הוא קרע לך את הצורה.‬
‫-אני יודעת.‬

358
00:18:10,881 --> 00:18:12,049
‫זה בסדר.‬
‫-חומד.‬

359
00:18:12,132 --> 00:18:13,342
‫אבל אני מרגישה נפלא.‬

360
00:18:13,425 --> 00:18:17,137
‫אני מרגישה שאני יכול להעביר את זה למשפחתו.‬

361
00:18:17,221 --> 00:18:18,347
‫יש לו שלוש בנות.‬

362
00:18:18,430 --> 00:18:21,350
‫הם אהבו אותו מאוד. כולם אהבו אותו.‬

363
00:18:21,433 --> 00:18:24,686
‫טראוויס עזר לי להשיל את עורי‬

364
00:18:24,770 --> 00:18:27,272
‫ולהתפתח לאדם שאני אמורה להיות.‬

365
00:18:28,524 --> 00:18:32,277
‫הוא היה כמו אח גדול בשבילי‬
‫כשהייתי זקוקה לכך מאוד.‬

366
00:18:32,361 --> 00:18:34,988
‫כן. בסדר.‬

367
00:18:39,576 --> 00:18:42,037
‫כמו שזה קורה, בזמן שאני משרבט ומתרכז,‬

368
00:18:42,121 --> 00:18:43,789
‫אני מרגיש שעליי לדבר איתך.‬

369
00:18:44,289 --> 00:18:46,041
‫אני חש שעליי לדבר על אמך.‬

370
00:18:46,792 --> 00:18:49,378
‫בסדר? וזה מסובך קצת.‬

371
00:18:49,461 --> 00:18:51,421
‫אני רוצה שתדעי שהאנרגיה שלה‬

372
00:18:51,505 --> 00:18:52,840
‫היא אנרגיה טובה,‬

373
00:18:52,923 --> 00:18:56,718
‫אבל אני חש שהיא למדה דברים רבים מאז מותה‬

374
00:18:56,802 --> 00:18:58,887
‫לגבי דברים שאפשר היה לעשות אחרת.‬

375
00:19:00,180 --> 00:19:04,601
‫בחיים, אני מאמין שאנחנו עושים‬
‫מה שביכולתנו עם מה שיש לנו.‬

376
00:19:05,853 --> 00:19:08,188
‫אבל אני חש גם שהיו מצבים‬

377
00:19:08,272 --> 00:19:12,901
‫שהיא לא ראתה או לא הודתה בהם כשטעתה.‬

378
00:19:13,652 --> 00:19:15,904
‫מצבים שהיא הייתה יכולה לפעול בהם אחרת.‬

379
00:19:16,780 --> 00:19:20,159
‫ולפי האופן שזה עובר,‬

380
00:19:20,242 --> 00:19:23,912
‫התחושה היא של "אני מבינה עכשיו,‬
‫ואני מצטערת".‬

381
00:19:25,956 --> 00:19:28,625
‫למעשה, נאלצת לקבל את ההתנצלות‬
‫שמעולם לא הוצעה.‬

382
00:19:28,709 --> 00:19:30,669
‫וואו.‬
‫-בגדול.‬

383
00:19:30,752 --> 00:19:34,923
‫היא רוצה להתנצל בפנייך היום‬
‫כי היא לא ראתה את זה כשהייתה בחיים.‬

384
00:19:36,175 --> 00:19:37,134
‫לא באופן מלא.‬

385
00:19:37,217 --> 00:19:39,386
‫אבל היא רואה את זה עכשיו משם.‬

386
00:19:40,304 --> 00:19:44,308
‫וברגעים שחשת בהם‬
‫שאת זקוקה לאימא יותר מכל דבר אחר,‬

387
00:19:44,391 --> 00:19:48,228
‫היא חשה שהיא הייתה מוגבלת‬
‫ביכולת שלה לעשות את זה.‬

388
00:19:48,312 --> 00:19:49,771
‫לתת את זה בצורה מלאה.‬

389
00:19:50,272 --> 00:19:54,067
‫היא משדרת תחושה של "אני רואה את זה עכשיו,‬
‫אני מבינה את זה עכשיו,‬

390
00:19:54,651 --> 00:19:55,903
‫ואני מצטערת".‬

391
00:19:56,653 --> 00:20:00,240
‫והיא משדרת הרבה אהבה אלייך.‬

392
00:20:00,741 --> 00:20:03,619
‫אני מרגיש שיותר מהכול, היא מתחרטת‬

393
00:20:03,702 --> 00:20:05,537
‫על שהיא הלכה לאיבוד בפרטים.‬

394
00:20:06,371 --> 00:20:09,333
‫והיא גאה מאוד בטיפול שלך בילדייך,‬

395
00:20:09,416 --> 00:20:11,335
‫ועל שלא חזרת על הטעויות שלה.‬

396
00:20:11,418 --> 00:20:12,920
‫כן!‬
‫-זה מקסים.‬

397
00:20:13,003 --> 00:20:17,299
‫ובזכות זה, היא מרגישה שאת הבת הכי טובה‬

398
00:20:17,382 --> 00:20:19,426
‫שהייתה יכולה להיות לה אי פעם.‬

399
00:20:19,509 --> 00:20:23,222
‫אבל היא הבינה דברים רבים מאז מותה.‬

400
00:20:23,722 --> 00:20:26,308
‫ואני חושב שזה הדבר היפה‬

401
00:20:26,391 --> 00:20:28,977
‫כשאנשים מתקשרים. יש שינוי בהבנה‬

402
00:20:29,061 --> 00:20:33,941
‫לגבי מה שהם היו יכולים לעשות אחרת.‬
‫והיא באמת מצטערת.‬

403
00:20:35,234 --> 00:20:36,944
‫תודה.‬
‫-כמובן.‬

404
00:20:38,153 --> 00:20:41,406
‫אלוהים.‬
‫-עכשיו את זו שחטפה.‬

405
00:20:42,616 --> 00:20:45,786
‫חוטפים חזק, רושמים שמות.‬
‫-אבל ההרגשה נהדרת.‬

406
00:20:45,869 --> 00:20:48,997
‫יופי. מדובר בהקלה. זאת המטרה.‬

407
00:20:49,081 --> 00:20:51,166
‫זה כל העניין.‬
‫-סגירת מעגל.‬

408
00:20:51,792 --> 00:20:53,710
‫היו בינינו יחסים מוזרים מאוד.‬

409
00:20:53,794 --> 00:20:56,255
‫היא הייתה פוגענית מאוד רק כלפיי.‬

410
00:20:57,506 --> 00:20:59,967
‫ואף פעם לא הבנתי למה.‬

411
00:21:00,050 --> 00:21:01,802
‫אפילו כשהיא נפטרה,‬

412
00:21:02,302 --> 00:21:05,389
‫בכיתי כי חשבתי, "לעולם לא אקבל התנצלות".‬

413
00:21:06,390 --> 00:21:09,518
‫אז… זה די מטלטל.‬

414
00:21:11,436 --> 00:21:14,106
‫לא סיפרתי. אנשים רבים לא ידעו.‬

415
00:21:14,606 --> 00:21:17,484
‫וזה היה כמעט כמו "אימא יקרה".‬

416
00:21:17,567 --> 00:21:18,902
‫כן.‬

417
00:21:18,986 --> 00:21:21,321
‫החיים שלי איתה…‬
‫-כן.‬

418
00:21:21,405 --> 00:21:25,367
‫אבל אני שמחה שהיא מרגישה טוב יותר.‬
‫-כן.‬

419
00:21:25,450 --> 00:21:29,162
‫יש לקיחת אחריות בהתנצלות הזאת,‬
‫וזה מה שחשוב.‬

420
00:21:29,246 --> 00:21:32,291
‫זה מטלטל,‬
‫כי אני מחזיקה את השרשרת שלה במכונית.‬

421
00:21:32,374 --> 00:21:34,293
‫ולא הבאתי אותה כי חשבתי,‬

422
00:21:35,127 --> 00:21:37,587
‫לא ידעתי אם רציתי שהיא תעלה.‬

423
00:21:37,671 --> 00:21:40,007
‫כן.‬
‫-היה עליה לעשות זאת.‬

424
00:21:40,757 --> 00:21:44,553
‫נשמע שזה היה נחוץ, וזה בסדר.‬

425
00:21:44,636 --> 00:21:47,264
‫בסדר. אתה ברכה.‬

426
00:21:47,347 --> 00:21:49,599
‫תמיד היית.‬
‫-את ברכה עבורי.‬

427
00:21:49,683 --> 00:21:53,520
‫עברתי תקופה קשה מאוד בתיכון.‬
‫נאלצתי לעזוב בטרם עת.‬

428
00:21:53,603 --> 00:21:57,357
‫והודות לך, הצלחתי לצאת מהסביבה ההיא.‬

429
00:21:57,441 --> 00:22:00,110
‫אבל החוויה שלי בתיכון הייתה רעילה מאוד.‬

430
00:22:01,361 --> 00:22:03,655
‫ובכל הכנות, היה שלב‬

431
00:22:03,739 --> 00:22:05,532
‫ששקלתי בו לשים קץ לחיי.‬

432
00:22:06,116 --> 00:22:08,035
‫לא קיבלתי את התמיכה שהייתי צריך,‬

433
00:22:08,118 --> 00:22:10,495
‫והרגשתי ש…‬

434
00:22:10,579 --> 00:22:13,165
‫כשאתה מתבגר, הכול נראה הרבה יותר גדול.‬

435
00:22:13,248 --> 00:22:17,085
‫ולולא את, אני באמת לא חושב‬
‫שהייתי כאן היום,‬

436
00:22:17,169 --> 00:22:18,670
‫בכנות מוחלטת.‬

437
00:22:18,754 --> 00:22:21,465
‫התמיכה שנתת לי, האהבה שגילית כלפיי.‬

438
00:22:21,548 --> 00:22:24,134
‫היית הרבה יותר ממורה עבורי.‬

439
00:22:24,634 --> 00:22:26,970
‫היה לי קשה מאוד בשנות התיכון.‬

440
00:22:27,054 --> 00:22:30,724
‫הציקו לי, התמודדתי עם בריונות.‬
‫לא רק שהייתי מדיום, אלא גם גיי.‬

441
00:22:30,807 --> 00:22:33,977
‫בנוסף, הייתי ילד יחיד אז היה לי נתיב משלי.‬

442
00:22:34,061 --> 00:22:36,688
‫קיבלתי תגובות מעורבות מאוד‬
‫מאנשים בבית הספר,‬

443
00:22:36,772 --> 00:22:39,191
‫וזאת הייתה תקופה קשה מאוד בחיי.‬

444
00:22:39,274 --> 00:22:42,152
‫זה גבה מחיר מבריאותי הנפשית,‬
‫מהרווחה הרגשית שלי.‬

445
00:22:42,235 --> 00:22:43,779
‫פחדתי ללכת לבית הספר.‬

446
00:22:44,529 --> 00:22:47,949
‫אני מספר עלייך לכולם‬
‫ועל כך שמורה אחת יכולה להשפיע‬

447
00:22:48,033 --> 00:22:50,827
‫על כל חייו של מישהו,‬
‫כי הם יכולים להציל חיים,‬

448
00:22:50,911 --> 00:22:53,830
‫ולא היית מודעת לזה בכלל.‬
‫ואני רק מקווה שאת יודעת‬

449
00:22:53,914 --> 00:22:55,040
‫שבזכותך‬

450
00:22:55,123 --> 00:22:57,459
‫אני יושב על הכיסא הזה היום.‬

451
00:22:58,377 --> 00:23:01,004
‫הושטת לי יד כשהייתי זקוק לזה יותר מכל.‬

452
00:23:01,088 --> 00:23:02,130
‫תודה.‬

453
00:23:03,006 --> 00:23:06,968
‫אלוהים. אני אלך למכונית לבכות.‬

454
00:23:07,052 --> 00:23:08,720
‫אני יודעת.‬
‫-תודה. זה טוב.‬

455
00:23:09,221 --> 00:23:11,848
‫שמחתי מאוד להכיר את כולכם.‬

456
00:23:11,932 --> 00:23:13,767
‫תודה על היום.‬
‫-בסדר.‬

457
00:23:13,850 --> 00:23:15,477
‫זה היה מיוחד. כן.‬

458
00:23:15,560 --> 00:23:17,062
‫בסדר.‬
‫-תודה.‬

459
00:23:17,145 --> 00:23:18,605
‫תודה. להתראות.‬
‫-ביי!‬

460
00:23:18,688 --> 00:23:19,564
‫ביי!‬

461
00:23:20,065 --> 00:23:22,651
‫זה היה ממש מרגש.‬
‫-אני יודע.‬

462
00:23:22,734 --> 00:23:23,735
‫מי היה מאמין?‬

463
00:23:23,819 --> 00:23:24,694
‫הוא ממש חמוד.‬

464
00:23:24,778 --> 00:23:27,197
‫אלוהים, זה היה מטורף.‬
‫-ממש מתוק.‬

465
00:23:27,280 --> 00:23:29,199
‫אני רוצה להתקשר לאמי.‬
‫-אני יודעת.‬

466
00:23:29,282 --> 00:23:30,617
‫אני מתה.‬
‫-מטורף.‬

467
00:23:30,700 --> 00:23:33,328
‫חשבתי על כל שיחות הטלפון שאעשה.‬

468
00:23:33,412 --> 00:23:35,622
‫המשפחה של טראוויס תהיה…‬
‫-מטורף, נכון?‬

469
00:23:35,705 --> 00:23:37,249
‫אני חושבת שהם יתרגשו מאוד.‬

470
00:23:37,332 --> 00:23:39,042
‫אין סיכוי שטיילר ידע את זה.‬

471
00:23:40,043 --> 00:23:41,628
‫חיבוק גדול.‬
‫-חיבוק גדול.‬

472
00:23:42,963 --> 00:23:45,048
‫תודה רבה.‬
‫-בטח.‬

473
00:23:48,385 --> 00:23:52,013
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

474
00:23:52,806 --> 00:23:55,058
‫זה צריך להתבשל עוד קצת.‬
‫-אני יודעת.‬

475
00:23:55,142 --> 00:23:57,519
‫אני עושה את זה שנים רבות יותר מחייך.‬

476
00:23:57,602 --> 00:23:58,937
‫טוב…‬

477
00:23:59,020 --> 00:24:01,148
‫בחייך. אתה יודע לטגן בייקון?‬

478
00:24:01,231 --> 00:24:02,566
‫הוא יודע לבשל ביצים.‬

479
00:24:05,193 --> 00:24:07,320
‫זאת החרטה שלי. היה עליי ללמד אותו.‬

480
00:24:07,404 --> 00:24:09,030
‫שיהיה.‬
‫-דברים שלא עשיתי.‬

481
00:24:09,114 --> 00:24:11,533
‫עשיתי את זה כי חשבתי שכך עושה אימא טובה.‬

482
00:24:11,616 --> 00:24:14,453
‫במקום ללמד אותו…‬
‫-הפכת אותי לתלוי.‬

483
00:24:14,953 --> 00:24:18,123
‫הייתי מחממת לו מכנסיים במייבש‬

484
00:24:18,206 --> 00:24:19,583
‫כשהוא היה בבי"ס יסודי,‬

485
00:24:19,666 --> 00:24:22,169
‫כדי שהם יהיו נעימים וחמים‬
‫כשהוא יצא לביה"ס.‬

486
00:24:22,252 --> 00:24:23,086
‫לא!‬

487
00:24:23,170 --> 00:24:25,505
‫תרזה היא מורה רוחנית גשמית?‬

488
00:24:27,924 --> 00:24:30,719
‫לא יודע. היא יכולה‬
‫לכתוב זאת בקורות החיים שלה.‬

489
00:24:31,470 --> 00:24:34,890
‫כשאני מוצף, אני זקוק לעזרה כדי להתקרקע.‬
‫אז אני פונה לאנשים.‬

490
00:24:34,973 --> 00:24:38,101
‫אני פונה לאמי. היא משגעת אותי לפעמים‬
‫אבל היא נהדרת.‬

491
00:24:38,685 --> 00:24:40,729
‫לא כדאי שנצא מאוחר יותר מ-9:15.‬

492
00:24:40,812 --> 00:24:41,980
‫בסדר, אני אזדרז.‬

493
00:24:42,063 --> 00:24:45,901
‫השיער שלך נראה טוב. ריססת אותו?‬
‫-קיבלתי את הגנים שלך.‬

494
00:24:45,984 --> 00:24:47,819
‫רוצה שארטיב לך את השיער?‬

495
00:24:47,903 --> 00:24:51,114
‫או שאתה תעשה זאת? בסדר.‬
‫-לא. חשבתי שאת…‬

496
00:24:51,198 --> 00:24:53,450
‫אז מי מקרקע אותך כשהיא משגעת אותך?‬

497
00:24:53,533 --> 00:24:55,243
‫כשאמי משגעת אותי,‬

498
00:24:55,744 --> 00:24:57,746
‫אני חושב שקלינט מקרקע אותי.‬

499
00:24:57,829 --> 00:24:59,206
‫יופי של חולצה.‬

500
00:25:00,207 --> 00:25:02,334
‫נראה טוב. אני מזיע.‬
‫-אתה מיוזע לגמרי.‬

501
00:25:02,417 --> 00:25:03,627
‫אני תמיד מזיע.‬

502
00:25:03,710 --> 00:25:05,629
‫התחתונים שלי עלו ממש גבוה.‬

503
00:25:05,712 --> 00:25:10,342
‫הם ממש יצאו להרפתקה, למסע דרכים.‬

504
00:25:10,425 --> 00:25:13,220
‫המסע הזה לא… חדר הרחצה הזה מגעיל.‬

505
00:25:13,303 --> 00:25:15,597
‫טוב, אלו הדברים האמיתיים, נכון?‬

506
00:25:15,680 --> 00:25:20,060
‫ואז הוא משגע אותי. אז אני מתבודד קצת.‬

507
00:25:20,644 --> 00:25:22,646
‫לא, יש לי את ננסי.‬

508
00:25:24,022 --> 00:25:24,856
‫כישרון.‬

509
00:25:28,151 --> 00:25:29,110
‫תודה, ננסי.‬

510
00:25:29,194 --> 00:25:31,404
‫ואז היא משגעת אותי עם קקי על המדרגות.‬

511
00:25:31,488 --> 00:25:34,032
‫ואז אני חוזר לקלינט. זה כמו משולש.‬

512
00:25:47,170 --> 00:25:48,338
‫המקום…‬
‫-כן.‬

513
00:25:48,421 --> 00:25:51,216
‫אנחנו נוסעים לשדרות סאנסט. אז…‬

514
00:25:51,299 --> 00:25:53,093
‫כן, לשם אנחנו נוסעים ברגע זה.‬

515
00:25:53,176 --> 00:25:55,095
‫יש לי קצת…‬
‫-כדאי לפנות…‬

516
00:25:55,178 --> 00:25:57,639
‫הרבה משלוחים, לא מגיע הרבה.‬

517
00:25:58,139 --> 00:26:00,517
‫אתה אומר את זה הרבה. אני כזה…‬

518
00:26:00,600 --> 00:26:02,102
‫דברים מגיעים?‬
‫-אתה חש בזה?‬

519
00:26:06,898 --> 00:26:07,816
‫היי!‬

520
00:26:09,818 --> 00:26:12,779
‫ההזמנה שלך שם. יש גם תוספת היום בשבילך.‬

521
00:26:12,862 --> 00:26:15,073
‫נהדר. תודה רבה.‬
‫-כן. כמובן.‬

522
00:26:15,615 --> 00:26:19,327
‫אני מעורב ב"פרוג'קט אנג'ל פוד"‬
‫ארבע-חמש שנים כבר.‬

523
00:26:20,036 --> 00:26:21,162
‫מה נשמע?‬

524
00:26:21,246 --> 00:26:22,622
‫אני כל כך מתרגשת!‬

525
00:26:23,832 --> 00:26:28,086
‫בסדר, הכול טוב. יש לך שלוש שקיות היום.‬

526
00:26:28,169 --> 00:26:31,423
‫אני מרגיש שהרגעים שאני עוזר בהם לאנשים‬
‫מגדירים את חיי.‬

527
00:26:31,506 --> 00:26:33,550
‫אני עושה זאת בתקשור אבל כשאני יכול‬

528
00:26:33,633 --> 00:26:35,760
‫לעשות זאת בדרך אחרת, זה נעים.‬

529
00:26:38,888 --> 00:26:41,808
‫תודה שאתה בא ועושה את זה כל הזמן.‬

530
00:26:41,891 --> 00:26:43,268
‫כן, בהחלט.‬

531
00:26:43,351 --> 00:26:44,269
‫טיילר!‬

532
00:26:45,020 --> 00:26:46,313
‫מה נשמע, בראד?‬
‫-טוב.‬

533
00:26:47,314 --> 00:26:49,941
‫טוב לראות אותך.‬
‫-איך היו המשלוחים היום?‬

534
00:26:50,025 --> 00:26:53,111
‫מדהים. אני כל כך אסיר תודה.‬
‫-נהדר.‬

535
00:26:53,194 --> 00:26:55,322
‫רציתי לדבר איתך בזריזות.‬
‫-למה?‬

536
00:26:55,405 --> 00:26:57,407
‫שמחתי לפגוש אותך.‬
‫-שמחתי להכיר.‬

537
00:26:57,490 --> 00:26:59,159
‫כן. אני יודע שזה אקראי.‬

538
00:26:59,826 --> 00:27:01,995
‫אימא שלך.‬
‫-כן.‬

539
00:27:02,078 --> 00:27:03,538
‫נוכל לדבר על זה בזריזות?‬

540
00:27:03,622 --> 00:27:05,248
‫כן.‬
‫-אתה פתוח לזה?‬

541
00:27:05,332 --> 00:27:06,291
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

542
00:27:06,374 --> 00:27:10,128
‫כשמקיימים קריאה,‬
‫עוזר שהאדם יודע שזה מה שעומד לקרות.‬

543
00:27:10,211 --> 00:27:13,632
‫כשזה קורה במפתיע, זה עלול להיות מציף מאוד.‬

544
00:27:13,715 --> 00:27:15,425
‫לפעמים זה עלול לסגור אותם.‬

545
00:27:15,508 --> 00:27:18,011
‫ולכן אני לא עושה את זה בדרך כלל.‬

546
00:27:18,094 --> 00:27:21,264
‫אני לא מבצע קריאות בסופרמרקט‬
‫לאנשים שאינם חושדים בדבר.‬

547
00:27:21,348 --> 00:27:23,850
‫אי אפשר לדעת באיזה מקום הם, אבל במקרה הזה,‬

548
00:27:23,933 --> 00:27:25,810
‫הרגשתי שהוא זקוק לזה.‬

549
00:27:26,478 --> 00:27:28,271
‫אז אנחנו צריכים לעשות קריאה.‬

550
00:27:28,772 --> 00:27:30,982
‫הכול טוב. זה לא משהו גדול.‬
‫-בסדר.‬

551
00:27:31,066 --> 00:27:33,902
‫התחושה ממש בסדר,‬
‫אבל אני מרגיש שעליי לדבר על אמך.‬

552
00:27:33,985 --> 00:27:37,322
‫הדבר המעניין הוא‬
‫שאני חש שעליי לדבר על הקטנים,‬

553
00:27:37,405 --> 00:27:39,366
‫ועל השגחה על הקטנים.‬

554
00:27:39,449 --> 00:27:41,993
‫יש הכרה בתחושה שאני מקבל.‬

555
00:27:42,077 --> 00:27:43,411
‫ראיתי כל הזמן ילד קטן.‬

556
00:27:44,120 --> 00:27:46,122
‫ותחושה של רצון שזה ייוודע.‬

557
00:27:46,206 --> 00:27:47,791
‫היא מחבקת את הילד הקטן.‬

558
00:27:47,874 --> 00:27:50,001
‫והיא מרגישה שהיא לא זכתה להיות איתו‬

559
00:27:50,085 --> 00:27:52,337
‫בדרך שהיא רצתה בחייה, אבל…‬

560
00:27:52,837 --> 00:27:55,507
‫היא מכירה בו וממשיכה להראות לי‬

561
00:27:55,590 --> 00:27:58,343
‫סמלים של חיבוקים ואהבה.‬

562
00:27:58,426 --> 00:28:03,723
‫ותחושה של גאווה על איך שהצלחת עם המשפחה,‬

563
00:28:03,807 --> 00:28:07,727
‫שיצרת לעצמך משפחה‬
‫ומצאת תחושה של משפחה לעצמך.‬

564
00:28:09,145 --> 00:28:12,482
‫זה מעניין מאוד אבל אני רוצה לחזור ולהדגיש‬

565
00:28:12,565 --> 00:28:14,192
‫כמה היא גאה בך,‬

566
00:28:14,275 --> 00:28:16,945
‫אבל אני חושב שגם בבן הזוג שלך. אתה נשוי?‬

567
00:28:17,028 --> 00:28:18,113
‫כן.‬

568
00:28:18,196 --> 00:28:20,949
‫טוב, היא רוצה לקרוא לו הבן שלה גם.‬

569
00:28:21,032 --> 00:28:22,492
‫אתה צריך לדעת שהיום,‬

570
00:28:22,575 --> 00:28:24,744
‫כמו שזה מגיע, היא מחבקת אותו.‬

571
00:28:25,662 --> 00:28:28,248
‫עולה תחושה של משפחה,‬

572
00:28:28,331 --> 00:28:31,292
‫לראות את המשפחה שלך, את הילד הקטן הזה.‬
‫אני לא יודע,‬

573
00:28:31,376 --> 00:28:34,170
‫אני לא יודע מה זה אבל יש תחושה של חיבוק,‬

574
00:28:34,254 --> 00:28:38,383
‫ותחושה שהיא תהיה מוכרת‬
‫בזכות הסיפורים שתספר לו.‬

575
00:28:38,466 --> 00:28:40,844
‫כן. זה כל כך…‬
‫-ותמשיך את המורשת הזאת.‬

576
00:28:42,429 --> 00:28:44,305
‫כן. תודה על זה.‬
‫-כן.‬

577
00:28:44,389 --> 00:28:46,057
‫אימא שלי…‬
‫-כמובן.‬

578
00:28:47,142 --> 00:28:51,855
‫כשבעלי ואני עברנו את תהליך אימוץ הבן שלנו,‬

579
00:28:53,440 --> 00:28:56,317
‫כשדיברתי על זה עם אמי, היא אמרה,‬

580
00:28:56,401 --> 00:28:59,904
‫"ברדלי, אני לא רוצה לדבר על זה.‬
‫למה אתה עושה את זה?‬

581
00:28:59,988 --> 00:29:02,323
‫מספיק גרוע שאתה גיי".‬

582
00:29:02,824 --> 00:29:05,660
‫נכון? להביא ילד.‬
‫-כן.‬

583
00:29:06,244 --> 00:29:08,872
‫ואז היא נפטרה באופן מפתיע.‬
‫-כן.‬

584
00:29:10,123 --> 00:29:13,793
‫כל השנים האלו חלפו… הבן שלי בן 13.‬

585
00:29:13,877 --> 00:29:18,465
‫ועכשיו היא מכירה…‬
‫-ומחבקת.‬

586
00:29:18,548 --> 00:29:20,842
‫ומחבקת אותו, ו…‬
‫-כן.‬

587
00:29:21,426 --> 00:29:25,555
‫לאחרונה, מזה שבוע בערך,‬
‫גבריאל מבקש לשמוע סיפורים.‬

588
00:29:25,638 --> 00:29:28,391
‫אז סיפרתי לו את כל הסיפורים האלו‬

589
00:29:28,475 --> 00:29:32,270
‫על אמי האנרגטית, המקסימה והראוותנית.‬

590
00:29:32,353 --> 00:29:35,356
‫אז אני ממש מעריך את זה, טיילר.‬

591
00:29:37,817 --> 00:29:38,902
‫זה חיבוק גם ממנה.‬

592
00:29:38,985 --> 00:29:41,446
‫אני רוצה שתדע את זה. היא כל כך גאה בך,‬

593
00:29:41,529 --> 00:29:45,116
‫ובאופן שבו טיפלת בדברים.‬
‫אני מאמין שאנשים גדלים כשהם נפטרים.‬

594
00:29:45,200 --> 00:29:46,743
‫אנחנו רואים דברים אחרת.‬

595
00:29:46,826 --> 00:29:49,245
‫היא כל כך גאה במשפחה שיצרת.‬

596
00:29:49,329 --> 00:29:50,914
‫תודה. גם אני גאה במשפחתי.‬

597
00:29:50,997 --> 00:29:52,207
‫יופי, כך אמור להיות.‬

598
00:29:54,167 --> 00:29:58,129
‫אימא שלי מעולם לא באמת השלימה‬
‫עם זה שאני גיי.‬

599
00:29:58,213 --> 00:29:59,589
‫בטח.‬
‫-היא השתדלה מאוד.‬

600
00:29:59,672 --> 00:30:00,965
‫כן. היא התכוונה לטוב.‬

601
00:30:01,466 --> 00:30:04,260
‫בהשתדלות.‬
‫-כן.‬

602
00:30:04,344 --> 00:30:07,347
‫באחת הפעמים האחרונות שהיא הייתה עם בעלי,‬

603
00:30:07,430 --> 00:30:11,184
‫היא ישבה ודיברה איתו, וניסתה כמיטב יכולתה.‬

604
00:30:11,851 --> 00:30:15,271
‫אבל האישור שלה תמיד היה כל כך חשוב לי.‬

605
00:30:15,355 --> 00:30:18,274
‫ורק לשמוע אחרי כל כך הרבה שנים שהיא כאן,‬

606
00:30:18,358 --> 00:30:20,652
‫ושהיא צופה, ושהיא…‬

607
00:30:20,735 --> 00:30:24,489
‫שהיא גאה במשפחה שהקמנו.‬

608
00:30:24,572 --> 00:30:26,199
‫בדיוק. זה מה שיפה.‬

609
00:30:26,282 --> 00:30:29,118
‫יש לזה המון משמעות.‬
‫-אני ממש שמח.‬

610
00:30:29,828 --> 00:30:33,081
‫לא ציפיתי לקריאה היום. בכלל.‬

611
00:30:33,164 --> 00:30:35,667
‫יש לטיילר מתנה נהדרת,‬

612
00:30:35,750 --> 00:30:39,921
‫ולחלוק עם אחרים את אהבתו וטוב לבו‬
‫באמצעות המתנה הזאת,‬

613
00:30:40,004 --> 00:30:43,508
‫זה ריפוי. כמו שאני מרגיש היום, נרפא.‬

614
00:30:43,591 --> 00:30:46,469
‫ביי, חבר'ה. תודה.‬
‫-ביי.‬

615
00:30:51,766 --> 00:30:54,394
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

616
00:30:54,477 --> 00:30:56,980
‫אני צריך קערה. רוצה להביא קערה?‬

617
00:30:57,063 --> 00:30:58,231
‫כן, שתי שניות.‬

618
00:30:58,314 --> 00:31:00,817
‫זה 20 על 20 ס"מ? כן.‬

619
00:31:01,734 --> 00:31:04,571
‫ברגעים כאלו אני מבין‬
‫שהייתי צריך לגלח את הצוואר.‬

620
00:31:05,113 --> 00:31:08,700
‫הוא שעיר, תסתכל.‬
‫תגיד לי, יש לי צוואר שעיר?‬

621
00:31:09,492 --> 00:31:10,994
‫זה רע?‬
‫-לא יותר מדי.‬

622
00:31:11,077 --> 00:31:13,246
‫לא יותר מדי?‬
‫-יכול להיות גרוע יותר.‬

623
00:31:13,329 --> 00:31:15,999
‫רבע כוס מים.‬
‫-תוכל לעשות את זה?‬

624
00:31:16,082 --> 00:31:17,458
‫רבע? מה זה אומר?‬

625
00:31:17,542 --> 00:31:20,295
‫רבע כוס… אני חושב שבמקרה הזה…‬

626
00:31:20,378 --> 00:31:22,839
‫זה מחוק, אבל זה הרבע, שם.‬

627
00:31:25,466 --> 00:31:26,509
‫יותר מדי.‬

628
00:31:26,593 --> 00:31:28,595
‫רבע בדיוק.  אני לא יודע לגביך…‬

629
00:31:28,678 --> 00:31:29,846
‫רגע, זה לא.‬

630
00:31:29,929 --> 00:31:32,682
‫מילאתי חצי.‬
‫-חצי. אני שמח שלא…‬

631
00:31:34,100 --> 00:31:36,686
‫מי ידע שקשה כל כך לבשל?‬
‫-רוצה לפצח את הביצה?‬

632
00:31:38,229 --> 00:31:40,940
‫כן, בטח. איפה?‬

633
00:31:43,568 --> 00:31:47,238
‫לעזאזל. טוב, קדימה, אפרוח קטן.‬

634
00:31:49,324 --> 00:31:52,327
‫מה התרנגולות האלו אוכלות? זו ביצה קשה?‬
‫-צריך עזרה?‬

635
00:31:52,410 --> 00:31:54,704
‫לא פיצחת אותה.‬
‫-תעשה את זה אתה.‬

636
00:31:57,707 --> 00:31:58,708
‫את זה אני יכול.‬

637
00:32:01,961 --> 00:32:04,505
‫מה יקרה אם תשרוף את החומיות?‬

638
00:32:04,589 --> 00:32:06,716
‫אולי נקבל כוכב מישלן,‬

639
00:32:06,799 --> 00:32:08,301
‫אבל מסוג הצמיגים.‬

640
00:32:08,384 --> 00:32:10,053
‫ארבעים ואחת שניות?‬
‫-דקות.‬

641
00:32:11,095 --> 00:32:15,433
‫בוא נבהה זה בעיני זה במשך 45 דקות,‬

642
00:32:15,516 --> 00:32:19,687
‫ונספר זה לזה איך אנחנו מרגישים.‬
‫-40 דקות.‬

643
00:32:21,272 --> 00:32:23,691
‫אומרים שזוגות...‬
‫-זה לאפשר לך לבצע קריאה.‬

644
00:32:25,860 --> 00:32:27,487
‫זו דרך אחת להסתכל על זה.‬

645
00:32:37,789 --> 00:32:40,166
‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

646
00:32:46,965 --> 00:32:48,049
‫הלו?‬
‫-שלום.‬

647
00:32:48,132 --> 00:32:48,967
‫היי.‬

648
00:32:49,467 --> 00:32:51,719
‫שלחת לי את התצהיר, נכון?‬

649
00:32:51,803 --> 00:32:55,598
‫כן. שלחתי את שלי.‬
‫-בסדר. כתוב, "פושע אפשרי".‬

650
00:32:56,557 --> 00:32:59,268
‫כן, בהחלט יש לו רישום מעצר.‬

651
00:33:01,270 --> 00:33:03,064
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

652
00:33:09,654 --> 00:33:11,781
‫להסתכל עלייך, נכון?‬
‫-כן, גברתי.‬

653
00:33:12,407 --> 00:33:16,202
‫שמי רובין מרטינלי.‬
‫אני הבעלים של "מרטינלי חקירות",‬

654
00:33:16,285 --> 00:33:20,039
‫ואני חוקרת פרטית בג'ורג'יה ובאלבמה.‬

655
00:33:20,123 --> 00:33:22,333
‫אני מטפלת בתיקים פליליים ואזרחיים.‬

656
00:33:23,209 --> 00:33:27,880
‫משמורת על ילדים,‬
‫בני זוג בוגדים, נעדרים, רצח,‬

657
00:33:27,964 --> 00:33:29,549
‫פשעי מין.‬

658
00:33:30,174 --> 00:33:32,635
‫אז הוא לא שילם חשבונות. יש לו שעבודים.‬

659
00:33:35,138 --> 00:33:37,390
‫אצטרך לחזור אלייך, חומד.‬
‫-בסדר.‬

660
00:33:37,473 --> 00:33:38,391
‫בסדר. ביי.‬

661
00:33:41,519 --> 00:33:44,605
‫מה נשמע? אני טיילר.‬
‫-היי, מה שלומך? נעים מאוד.‬

662
00:33:44,689 --> 00:33:46,441
‫אני הת'ר.‬
‫-היי. רובין מרטינלי.‬

663
00:33:46,524 --> 00:33:48,943
‫טיילר.‬
‫-נעים להכיר.‬

664
00:33:49,027 --> 00:33:52,739
‫טיילר הגיע למשרד שלי היום‬
‫כדי לעזור לעסק שלי ולי‬

665
00:33:52,822 --> 00:33:54,782
‫להתמקד בכיווני חקירה‬

666
00:33:54,866 --> 00:33:57,952
‫או תחושות שלו לגבי שני מקרים.‬

667
00:33:58,036 --> 00:33:59,495
‫רציתי להגיד לך,‬

668
00:33:59,579 --> 00:34:02,457
‫כשראיתי אותך בטלוויזיה עם כל הכוכבים,‬

669
00:34:02,540 --> 00:34:06,461
‫קיוויתי מאוד שכחוקרת פרטית, בתיקים שלי,‬

670
00:34:06,544 --> 00:34:09,547
‫העובדה שאתה צעיר כל כך, שופע אנרגיה ולהט,‬

671
00:34:09,630 --> 00:34:12,175
‫אולי נוכל להשתמש בזה בחקירות.‬

672
00:34:12,258 --> 00:34:15,386
‫במקרים שלא פוענחו, במקרים חדשים.‬
‫זה יוכל לעזור מאוד.‬

673
00:34:15,470 --> 00:34:17,805
‫בהחלט. אשמח לעזור בכל דרך.‬

674
00:34:17,889 --> 00:34:20,475
‫אני לא שולט במסרים שאני מקבל,‬

675
00:34:20,558 --> 00:34:22,935
‫אבל הם בדרך כלל חזקים למדי,‬

676
00:34:23,019 --> 00:34:25,688
‫וכשזה קורה,‬
‫אני זורם איתם לאן שהם לוקחים אותי.‬

677
00:34:25,772 --> 00:34:27,190
‫כן.‬
‫-אז, כן.‬

678
00:34:27,273 --> 00:34:29,859
‫בדרך כלל, חפצים יכולים לעזור.‬

679
00:34:29,942 --> 00:34:32,236
‫לפעמים הם עוזרים לי לאתר חיבור.‬

680
00:34:32,320 --> 00:34:34,697
‫זה בסדר אם אין לך, אבל…‬

681
00:34:34,781 --> 00:34:36,949
‫אין לי חפצים.‬

682
00:34:37,033 --> 00:34:38,701
‫יש לי את התיקים שלהם.‬

683
00:34:38,785 --> 00:34:39,660
‫הבנתי. בסדר.‬

684
00:34:39,744 --> 00:34:41,746
‫אנחנו תקועים בשני מקרים.‬

685
00:34:41,829 --> 00:34:45,124
‫אחד מהם הוא תיק ישן יותר והשני חדש יותר.‬

686
00:34:45,208 --> 00:34:48,211
‫מעניין שבזמן שאת מדברת,‬
‫ועדיין לא נותנת פרטים,‬

687
00:34:49,837 --> 00:34:52,173
‫יש, באחד התיקים לפחות, שאלה‬

688
00:34:52,256 --> 00:34:54,050
‫אם מישהו חי או מת?‬

689
00:34:54,133 --> 00:34:55,802
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

690
00:34:55,885 --> 00:34:58,012
‫זה אחד מהשניים?‬
‫-כן.‬

691
00:34:58,096 --> 00:35:00,348
‫בסדר. אז אני אשרבט.‬

692
00:35:00,431 --> 00:35:02,350
‫זה ייתן לנו רמז‬

693
00:35:03,851 --> 00:35:05,603
‫לכיוון. אז יש לנו שני מקרים.‬

694
00:35:06,104 --> 00:35:07,396
‫כן.‬
‫-אחד ישן יותר.‬

695
00:35:08,564 --> 00:35:09,774
‫אחד חדש יותר.‬

696
00:35:11,943 --> 00:35:15,029
‫ואני אנסה להפריד בין השניים,‬

697
00:35:15,113 --> 00:35:16,114
‫אבל תני לי לראות.‬

698
00:35:19,408 --> 00:35:22,286
‫ניתן לזה רגע. בסדר.‬

699
00:35:22,787 --> 00:35:23,913
‫לגבי החדש יותר,‬

700
00:35:25,373 --> 00:35:27,834
‫אני לא קולט את רוחו של האדם הזה.‬

701
00:35:27,917 --> 00:35:32,046
‫צריך להדגיש שמדובר בנקבה,‬
‫אבל אני לא מקבל שום סימן‬

702
00:35:32,130 --> 00:35:34,715
‫לכך שהאדם הזה מנוח. חשוב שיהיה ברור.‬

703
00:35:34,799 --> 00:35:36,759
‫יכול להיות שכן.‬
‫-אנחנו חושבים שלא.‬

704
00:35:36,843 --> 00:35:37,677
‫הבנתי.‬

705
00:35:40,805 --> 00:35:42,390
‫אתן לזה רק רגע.‬

706
00:35:43,307 --> 00:35:45,351
‫הקריאה של תיק שונה מאוד‬

707
00:35:45,434 --> 00:35:48,396
‫מקריאה למישהו שיקיר נפשו נפטר.‬

708
00:35:48,479 --> 00:35:50,439
‫כמדיום, אני מדבר עם אנשים מתים.‬

709
00:35:50,523 --> 00:35:54,986
‫אם היא לא מתה, עליי להשתמש ביכולת אחרת‬

710
00:35:55,069 --> 00:35:56,279
‫שנקראת צפייה מרחוק.‬

711
00:35:56,362 --> 00:35:59,448
‫המקור הוא רק האינטואיציה שלי, אבל…‬

712
00:35:59,532 --> 00:36:04,412
‫שוב ושוב עולה התחושה שהאדם הזה פחד לדבר.‬

713
00:36:04,495 --> 00:36:08,291
‫צפייה מרחוק היא‬
‫אמצעי של התרשמות אינטואיטיבית,‬

714
00:36:08,374 --> 00:36:11,586
‫בדרך כלל בנוגע למצב, מקום או אדם.‬

715
00:36:11,669 --> 00:36:14,088
‫אבל בלי קשר, מדובר ביכולות מנטליות‬

716
00:36:14,172 --> 00:36:16,007
‫שמיוחסות בדרך כלל לראיית הנסתר.‬

717
00:36:16,090 --> 00:36:19,510
‫דימויים מנטליים חזקים‬
‫שמתגבשים לתמונה כלשהי‬

718
00:36:19,594 --> 00:36:21,971
‫של משהו אמיתי שקיים.‬

719
00:36:24,891 --> 00:36:28,102
‫בסדר. נדמה שהם רוצים להעלות‬

720
00:36:28,853 --> 00:36:32,523
‫מצב של חוסר מודעות סביב התיק הזה.‬

721
00:36:33,482 --> 00:36:36,319
‫או שמדובר בחוסר ייצוג של מיעוטים,‬

722
00:36:36,402 --> 00:36:39,447
‫או שיש בעיה של ייצוג וחוסר מודעות‬

723
00:36:39,530 --> 00:36:41,032
‫לעובדה שהם נעדרים.‬

724
00:36:41,115 --> 00:36:46,913
‫התיק החדש יותר משדר‬
‫תחושה חזקה של חוסר ייצוג,‬

725
00:36:46,996 --> 00:36:48,456
‫באופן שזה מועבר.‬

726
00:36:48,539 --> 00:36:50,833
‫בתיק החדש יותר, מדובר בבת מיעוטים?‬

727
00:36:51,834 --> 00:36:54,170
‫הבנתי. זה מעניין.‬

728
00:36:59,133 --> 00:37:03,095
‫בסדר. הם מבקשים שאדבר‬
‫על התייחסות לכינויים,‬

729
00:37:03,638 --> 00:37:07,975
‫שמות שונים, שמכירים אותם בגלל משהו אחר.‬

730
00:37:08,059 --> 00:37:09,727
‫אני לא יודע מה המשמעות,‬

731
00:37:09,810 --> 00:37:11,395
‫אם יש לכך משמעות פלילית,‬

732
00:37:11,479 --> 00:37:14,815
‫או שמדובר רק בכינוי, אבל זה ממשיך לעלות.‬

733
00:37:14,899 --> 00:37:18,152
‫אנחנו יודעים על כינויים כלשהם?‬
‫על שמות שונים?‬

734
00:37:18,236 --> 00:37:20,988
‫כן.‬
‫-זה חלק משמעותי במצב הזה.‬

735
00:37:21,072 --> 00:37:23,032
‫בסדר.‬
‫-זה חלק משמעותי. זה…‬

736
00:37:23,115 --> 00:37:27,286
‫זה קצה חוט חשוב‬
‫כי יש לה שם יוצא דופן מאוד.‬

737
00:37:27,370 --> 00:37:31,832
‫אז אם מדובר בשם אחר,‬
‫אני צריכה לחפש אותה בנתיב אחר לגמרי.‬

738
00:37:31,916 --> 00:37:36,420
‫נכון. האם היה מצב שבו‬
‫הטלפון שלה, האינטרנט שלה,‬

739
00:37:36,504 --> 00:37:38,589
‫נבדקו בקפדנות?‬

740
00:37:39,090 --> 00:37:43,344
‫אנחנו יודעים על זה אבל אין לנו גישה לזה.‬

741
00:37:43,427 --> 00:37:46,347
‫הבנתי. יש משהו דיגיטלי‬

742
00:37:46,847 --> 00:37:50,768
‫שיכול לתת כיוון לגבי מה שקרה לה.‬

743
00:37:50,851 --> 00:37:52,728
‫דברים כמו מסרונים אחרונים.‬

744
00:37:52,812 --> 00:37:54,605
‫היו לה חיים דיגיטליים מאוד.‬

745
00:37:54,689 --> 00:37:56,190
‫יש שם הרבה.‬
‫-בהחלט.‬

746
00:37:56,274 --> 00:37:58,484
‫יש לי תחושה של תיעוד.‬

747
00:38:00,945 --> 00:38:03,406
‫במקביל, האדם הזה, וחשוב לי להיות ברור,‬

748
00:38:03,489 --> 00:38:05,658
‫התמודד עם בעיות נפשיות.‬

749
00:38:05,741 --> 00:38:08,619
‫התחושה היא שזה לא תמיד אובחן,‬

750
00:38:08,703 --> 00:38:11,622
‫או שזה לא ברור לגמרי,‬

751
00:38:11,706 --> 00:38:13,833
‫אבל זה מוסיף גורם מורכב,‬

752
00:38:13,916 --> 00:38:16,877
‫כי אני חש גם שהאדם הזה לא היה‬

753
00:38:16,961 --> 00:38:19,380
‫במצב נפשי ברור במיוחד ושזה התדרדר.‬

754
00:38:19,463 --> 00:38:22,091
‫היא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית.‬
‫-באמת? בסדר.‬

755
00:38:22,174 --> 00:38:23,009
‫כן.‬

756
00:38:23,592 --> 00:38:26,762
‫היא אובחנה לפני כן‬
‫או שזאת הייתה הפעם הראשונה?‬

757
00:38:26,846 --> 00:38:28,973
‫לא, והיא בדיוק השתחררה.‬

758
00:38:29,056 --> 00:38:32,852
‫הבנתי. טוב, אני מרגיש שיש בזה יותר‬
‫מרק בעיות פסיכיאטריות.‬

759
00:38:32,935 --> 00:38:35,563
‫התחושה היא של "העבר שלי חוזר לרדוף אותי".‬

760
00:38:41,193 --> 00:38:44,947
‫הדבר המוזר הוא שאני מרגיש באופן מובהק‬

761
00:38:45,031 --> 00:38:47,575
‫שהיא לא לבד.‬

762
00:38:47,658 --> 00:38:50,953
‫לא מדובר במצב שבו מישהו נכנס ליער ומת.‬

763
00:38:51,037 --> 00:38:52,288
‫לא משהו כזה.‬

764
00:38:52,371 --> 00:38:54,874
‫אבל לא ייאמן שאמרת את זה.‬
‫-כן.‬

765
00:38:54,957 --> 00:38:55,958
‫שמעת מה אמרת?‬

766
00:38:57,960 --> 00:39:01,380
‫אמרת שלא מדובר במצב שבו היא נכנסה ליער.‬

767
00:39:01,464 --> 00:39:03,466
‫נכון.‬
‫-ומתה.‬

768
00:39:03,549 --> 00:39:06,677
‫כי היא ניסתה לצאת ליער ולמות.‬

769
00:39:08,054 --> 00:39:08,888
‫הבנתי.‬

770
00:39:09,388 --> 00:39:10,222
‫וזה לא קרה.‬

771
00:39:10,806 --> 00:39:13,100
‫טוב. אנחנו יודעים למה?‬

772
00:39:13,809 --> 00:39:14,643
‫כן.‬

773
00:39:15,269 --> 00:39:18,439
‫אני חושב שזה הכיוון הנכון.‬
‫-כן.‬

774
00:39:18,522 --> 00:39:20,691
‫היא הסתירה בבוץ את החפצים שלה.‬

775
00:39:22,026 --> 00:39:23,944
‫אכתוב משהו פרטי‬

776
00:39:24,028 --> 00:39:27,031
‫שאני לא רוצה לצלם, אבל אתן לך לקרוא אותו.‬

777
00:39:27,114 --> 00:39:28,699
‫משהו לחשוב עליו.‬

778
00:39:28,783 --> 00:39:30,618
‫בסדר? תנו לי רגע.‬
‫-כן, בסדר.‬

779
00:39:30,701 --> 00:39:31,702
‫מוודא.‬

780
00:39:44,840 --> 00:39:46,217
‫אתן לך את זה.‬

781
00:39:47,385 --> 00:39:48,844
‫זה לתיק החדש יותר.‬

782
00:39:49,428 --> 00:39:53,057
‫תרחיקי את זה מהמצלמה, אז כדאי להסתיר…‬

783
00:39:53,140 --> 00:39:55,601
‫לא עכשיו?‬
‫-את יכולה לקרוא,‬

784
00:39:55,684 --> 00:39:57,353
‫רק תוודאי שהמצלמה לא רואה.‬

785
00:39:57,853 --> 00:40:01,607
‫אני רוצה לכבד את הפרטיות של האדם הזה.‬

786
00:40:01,690 --> 00:40:04,652
‫ו… בסדר.‬
‫-זה נכון במאה אחוז.‬

787
00:40:05,486 --> 00:40:08,489
‫אבל…‬

788
00:40:12,535 --> 00:40:13,369
‫אני…‬

789
00:40:15,329 --> 00:40:16,705
‫אנחנו יודעים את זה, אז…‬

790
00:40:16,789 --> 00:40:19,625
‫אתם יודעים את זה?‬
‫-כל שעה חשובה.‬

791
00:40:19,708 --> 00:40:24,130
‫הבנתי. אני חושד שיש משהו שקשור לזה‬

792
00:40:24,213 --> 00:40:26,632
‫בכל הנוגע למה שקרה לאדם הזה.‬

793
00:40:26,715 --> 00:40:27,550
‫כן.‬

794
00:40:31,971 --> 00:40:35,307
‫- טיילר ביקש‬
‫לא להמשיך לדון בזה לעיני המצלמה -‬

795
00:40:35,391 --> 00:40:38,894
‫- בשל האופי הרגיש של המידע שהתקבל. -‬

796
00:40:39,270 --> 00:40:41,730
‫עדיין יש לי תקווה בשבילה. באמת.‬
‫-גם לי.‬

797
00:40:42,982 --> 00:40:45,818
‫עכשיו נוכל אולי לעבור לתיק הישן יותר.‬

798
00:40:46,610 --> 00:40:47,445
‫אוקיי.‬

799
00:40:50,239 --> 00:40:53,075
‫יש גופה בתיק הזה. הבנתי.‬

800
00:40:53,742 --> 00:40:57,121
‫טוב, הם רוצים שאדבר על מי שאחראי‬

801
00:40:57,204 --> 00:41:00,541
‫לתיק המסוים הזה, שחוקר אותו, משהו כזה.‬

802
00:41:02,042 --> 00:41:04,253
‫עולה בי איזו תחושה‬

803
00:41:04,336 --> 00:41:06,088
‫של ניהול או טיפול לא נכונים.‬

804
00:41:06,172 --> 00:41:09,383
‫זו תחושה של משהו מפותל כמעט, כמו…‬

805
00:41:10,468 --> 00:41:14,346
‫היה צריך לעשות יותר בזמנו‬
‫כדי להבין מה קורה.‬

806
00:41:14,430 --> 00:41:17,850
‫אז יש איזו תחושה מוזרה קצת.‬

807
00:41:18,350 --> 00:41:20,352
‫אתה צודק ב-100 אחוז.‬
‫-הבנתי.‬

808
00:41:23,063 --> 00:41:25,024
‫זה מעניין.‬

809
00:41:34,158 --> 00:41:37,578
‫התחושה שאני מקבל… הדרך היחידה לתאר זאת…‬

810
00:41:40,581 --> 00:41:44,001
‫זה גורם לי להזיע, וזה סימן טוב.‬
‫אני צריך רק לפשוט את זה.‬

811
00:41:44,543 --> 00:41:46,462
‫הדברים מתחילים לעבור דרך הגוף.‬

812
00:41:49,590 --> 00:41:50,424
‫אוקיי.‬

813
00:41:56,222 --> 00:41:58,224
‫כן. כשאני מתחבר לזה,‬

814
00:41:58,307 --> 00:42:00,809
‫מסיבה כלשהי, הוא מקשה עליי לנשום.‬

815
00:42:02,311 --> 00:42:06,941
‫אבל אני מרגיש צורך‬
‫לגעת בצוואר, באופן מוזר.‬

816
00:42:07,024 --> 00:42:10,361
‫אני מרגיש שאני מתקשה לנשום.‬
‫מתעוררת בי בחילה‬

817
00:42:10,444 --> 00:42:13,030
‫רק מהניסיון להתחבר.‬

818
00:42:13,531 --> 00:42:14,365
‫בחיי.‬

819
00:42:18,744 --> 00:42:22,331
‫הוא נמצא במקום שהיה מוכר לו?‬

820
00:42:22,414 --> 00:42:24,542
‫כן, מוכר מאוד.‬
‫-זה מה שאני…‬

821
00:42:24,625 --> 00:42:25,876
‫הוא הלך הביתה.‬

822
00:42:26,585 --> 00:42:31,632
‫לפעמים, במקרים כאלו,‬
‫כשמיצינו את כל המשאבים,‬

823
00:42:31,715 --> 00:42:33,467
‫ואז פרט קטן אחד‬

824
00:42:33,551 --> 00:42:36,428
‫שלא הכרנו קודם פותח הרבה. אז…‬

825
00:42:36,512 --> 00:42:41,308
‫כן. יש לנו זירת פשע פיזית, אז זה יעזור לך.‬

826
00:42:41,392 --> 00:42:42,685
‫הבנתי. בסדר.‬

827
00:42:50,276 --> 00:42:51,735
‫הייתי בזירות פשע בעבר,‬

828
00:42:51,819 --> 00:42:54,613
‫במקרה הזה אנחנו יודעים שיש גופה,‬

829
00:42:54,697 --> 00:42:57,032
‫אבל לא ברור מה הוביל למותו של הצעיר.‬

830
00:42:57,116 --> 00:43:00,494
‫זה מצב ייחודי שבו יש שם חוקרת פרטית‬

831
00:43:00,578 --> 00:43:03,122
‫כשאני מנסה להבין מה בדיוק קרה.‬

832
00:43:03,205 --> 00:43:05,749
‫אז במובנים רבים, אני בשטח לא מוכר.‬

833
00:43:06,834 --> 00:43:08,460
‫זאת זירת הפשע.‬

834
00:43:12,214 --> 00:43:14,633
‫אני מניחה שזו אנדרטה קטנה לזכרו.‬

835
00:43:18,095 --> 00:43:21,015
‫אתה חש במשהו שעולה?‬

836
00:43:25,644 --> 00:43:26,478
‫כן.‬

837
00:43:29,148 --> 00:43:30,274
‫זה חזק מדי.‬

838
00:44:14,735 --> 00:44:16,153
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬