1
00:00:08,174 --> 00:00:12,595
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:13,096 --> 00:00:17,100
‫מישהו היה במצב קשה מאוד רגשית‬

3
00:00:17,183 --> 00:00:20,145
‫לפני מותו, וזה קשור לשינויים במשפחה.‬

4
00:00:20,228 --> 00:00:24,399
‫אני צריך להסביר את זה, כי…‬
‫-יש לי צמרמורת.‬

5
00:00:24,482 --> 00:00:26,943
‫אם מישהו היה בתהליך של פרידה,‬

6
00:00:27,027 --> 00:00:29,195
‫או של מאבק על משמורת,‬

7
00:00:29,279 --> 00:00:32,282
‫ואז האדם הזה מת. זה מה שהם משדרים לי.‬

8
00:00:32,365 --> 00:00:33,575
‫במי מדובר?‬

9
00:00:37,370 --> 00:00:38,455
‫זה בסדר.‬

10
00:00:39,205 --> 00:00:41,499
‫זה אבא שלי.‬
‫-אבא שלך, כן.‬

11
00:00:55,764 --> 00:01:02,479
‫- פרק 7: הלם של החיים -‬

12
00:01:07,567 --> 00:01:09,402
‫בן כמה הוא היה במותו?‬

13
00:01:11,613 --> 00:01:13,948
‫בשנות השלושים לחייו.‬
‫-כן, 34.‬

14
00:01:14,032 --> 00:01:18,745
‫כן. אז אני חש שחשוב לדבר עליו היום.‬

15
00:01:19,245 --> 00:01:20,872
‫וזה יהיה רציני.‬

16
00:01:28,046 --> 00:01:31,299
‫הייתה לו חברה באותה עת‬
‫והוא התכונן לעזוב אותה.‬

17
00:01:31,841 --> 00:01:33,343
‫יום אחד היה ולמחרת איננו.‬

18
00:01:33,426 --> 00:01:36,054
‫אבא שלנו מעולם לא הגיע‬
‫לאסוף אותנו מבית הספר.‬

19
00:01:36,137 --> 00:01:38,973
‫כן.‬
‫-והוא עשה את זה יום לפני מותו.‬

20
00:01:39,057 --> 00:01:42,727
‫הוא אמר לנו שהוא נוסע לזמן מה,‬
‫אבל שהוא יחזור,‬

21
00:01:42,811 --> 00:01:44,395
‫ואז, למחרת, הוא נהרג.‬

22
00:01:44,479 --> 00:01:45,313
‫כן.‬

23
00:01:47,315 --> 00:01:49,275
‫הייתי צעיר כשאיבדתי את אבי,‬

24
00:01:49,359 --> 00:01:52,695
‫אז הרגשתי שאיבדתי‬
‫את הדמות הגברית שהייתי זקוק לה.‬

25
00:01:52,779 --> 00:01:54,739
‫עד היום אני לא יודע להתגלח.‬

26
00:01:54,823 --> 00:01:58,827
‫דברים קטנים כאלו‬
‫כמו להתגלח או ללמוד נהיגה.‬

27
00:01:58,910 --> 00:02:00,912
‫למעשה, לימדתי את עצמי לנהוג.‬

28
00:02:00,995 --> 00:02:03,414
‫החיים היו שונים לו אבי היה בחיים,‬

29
00:02:03,498 --> 00:02:06,209
‫כי אז הייתה לי דמות אב שכל כך ייחלתי לה.‬

30
00:02:07,127 --> 00:02:08,211
‫טוב, אני ממשיך.‬

31
00:02:09,838 --> 00:02:11,464
‫אבא.‬

32
00:02:12,257 --> 00:02:15,510
‫יש לכם שאלות בכל הנוגע לאבא,‬

33
00:02:15,593 --> 00:02:16,761
‫בנוגע למותו?‬

34
00:02:16,845 --> 00:02:19,514
‫משהו לא פתור לגביו שאוכל אולי לעזור בו?‬

35
00:02:19,597 --> 00:02:22,392
‫אחת השאלות הגדולות שלי שרציתי לשאול אותו…‬

36
00:02:22,475 --> 00:02:24,435
‫עברו כבר ארבע שנים בערך.‬

37
00:02:25,186 --> 00:02:27,397
‫יצאתי מהארון מול אימא שלי.‬
‫-נחמד.‬

38
00:02:27,897 --> 00:02:28,982
‫והמשפחה שלי.‬
‫-כן.‬

39
00:02:29,065 --> 00:02:33,528
‫ותמיד תהיתי, כי כמובן שזה משהו‬

40
00:02:33,611 --> 00:02:36,156
‫שאני מרגיש שמעסיק אותי כל חיי.‬
‫-כן.‬

41
00:02:36,239 --> 00:02:39,993
‫ואני חושב שהוא העיר משהו כשהייתי בן שש.‬

42
00:02:40,076 --> 00:02:44,247
‫אבא שלי, בין אם הוא תפס אותי עושה משהו,‬

43
00:02:44,330 --> 00:02:45,915
‫או שאמרתי משהו,‬

44
00:02:45,999 --> 00:02:47,876
‫אבל אני זוכר שהוא אמר ספציפית‬

45
00:02:47,959 --> 00:02:51,337
‫שהוא יודע שאנהל חיים אחרים כשאגדל,‬

46
00:02:51,421 --> 00:02:54,174
‫אבל שלא יתפוס אותי עושה את זה שוב.‬
‫-כן.‬

47
00:02:54,257 --> 00:02:56,301
‫ואני רוצה לדעת איך הוא מרגיש לגבי…‬

48
00:02:56,384 --> 00:02:57,594
‫ברור.‬
‫-לגבי זה עכשיו.‬

49
00:02:57,677 --> 00:02:58,511
‫ברור.‬

50
00:03:00,388 --> 00:03:03,766
‫לגדול כגיי שחור בעיירה קטנה באלבמה,‬

51
00:03:03,850 --> 00:03:05,101
‫יש בי עדיין בושה,‬

52
00:03:05,185 --> 00:03:07,896
‫אני עדיין חש שלא הייתי בטוח בעצמי מספיק‬

53
00:03:07,979 --> 00:03:11,524
‫כדי להיות אותנטי ולהראות את מי שאני.‬

54
00:03:11,608 --> 00:03:14,944
‫אז כשמלאו לי 23,‬
‫יצאתי מהארון במעגל המשפחתי שלי,‬

55
00:03:15,028 --> 00:03:17,447
‫ותמיד תהיתי מה הוא חשב על זה.‬

56
00:03:17,530 --> 00:03:18,907
‫אם זה היה בסדר מבחינתו.‬

57
00:03:19,490 --> 00:03:21,743
‫זה לא משהו שהוא חש איתו בנוח.‬

58
00:03:21,826 --> 00:03:24,871
‫אבל כשאתה לא יודע, זה תמיד נמצא לך בראש,‬

59
00:03:24,954 --> 00:03:26,164
‫כאילו, "מה אם…?"‬

60
00:03:26,789 --> 00:03:27,624
‫אוקיי.‬

61
00:03:31,002 --> 00:03:33,421
‫תן לי רגע. נראה שהוא מחליף נושא.‬

62
00:03:34,422 --> 00:03:35,757
‫בסדר. הבנתי.‬

63
00:03:36,299 --> 00:03:39,219
‫הוא מנתב אותי לפטירה שלו, שהייתה די קשה.‬

64
00:03:39,719 --> 00:03:44,098
‫הדבר המעניין הוא שמבחינתו,‬
‫התחושה הייתה כמו הרף עין.‬

65
00:03:44,724 --> 00:03:47,101
‫זה ממש מעניין. כהרף עין.‬

66
00:03:47,185 --> 00:03:49,270
‫אני לא יודע למה, אבל הוא מציין זאת.‬

67
00:03:49,354 --> 00:03:50,605
‫"אני פה, ואז אני לא."‬

68
00:03:50,688 --> 00:03:53,191
‫פעמים רבות, אנשים מאובחנים כחולי סרטן,‬

69
00:03:53,274 --> 00:03:54,984
‫וזה תהליך ארוך. זה לא כך כאן.‬

70
00:03:55,068 --> 00:03:56,694
‫זה קרה מהר מאוד.‬
‫-כן.‬

71
00:03:56,778 --> 00:03:59,614
‫באופן שאני חווה את זה, ממש כהרף עין.‬

72
00:03:59,697 --> 00:04:03,159
‫יום אחד, אני כאן. למחרת, אני לא.‬
‫אז זה עולה‬

73
00:04:03,243 --> 00:04:07,247
‫ממש כאילו אני חווה צליפת שוט,‬
‫זאת הדרך היחידה לתאר זאת.‬

74
00:04:07,330 --> 00:04:10,750
‫אני חש בכוח חיצוני שלוחץ על הגוף שלי,‬

75
00:04:11,334 --> 00:04:13,211
‫ואז נעצר בגוף שלי,‬

76
00:04:13,795 --> 00:04:17,465
‫אבל מעביר הדהוד שלם בגוף שלי.‬

77
00:04:17,548 --> 00:04:20,093
‫ממש מוזר לתאר את זה ואני מקווה שאני לא…‬

78
00:04:21,469 --> 00:04:23,179
‫אני חושב שאני מבין.‬
‫-זה…‬

79
00:04:23,263 --> 00:04:27,767
‫זאת אומרת, אבא שלי נהרג בתאונת דרכים.‬

80
00:04:27,850 --> 00:04:30,520
‫הבנתי.‬
‫-הוא תמיד חגר חגורת בטיחות…‬

81
00:04:30,603 --> 00:04:32,230
‫נכון.‬
‫-כשהחלק הזה מאחוריו.‬

82
00:04:32,313 --> 00:04:33,648
‫כן.‬
‫-ו…‬

83
00:04:34,148 --> 00:04:38,152
‫זאת הייתה התנגשות חזיתית,‬
‫אז החזה שלו פגע בלוח המחוונים.‬

84
00:04:38,236 --> 00:04:41,739
‫כן. אני מצטער.‬
‫-וריסק את הריאות שלו.‬

85
00:04:41,823 --> 00:04:43,700
‫וכך הוא איבד את חייו,‬

86
00:04:43,783 --> 00:04:46,202
‫בגלל האופן שבו הוא חגר את החגורה.‬
‫-הגיוני.‬

87
00:04:46,286 --> 00:04:47,870
‫כך החזה שלו נמחץ.‬

88
00:04:47,954 --> 00:04:50,498
‫אני ממש מצטער שנאלצתם לעבור את זה.‬

89
00:04:50,999 --> 00:04:52,417
‫זה היה פתאומי מאוד,‬

90
00:04:52,500 --> 00:04:55,920
‫ואני רוצה שתדעו שהוא לא מציין כאב או סבל.‬

91
00:04:59,966 --> 00:05:03,970
‫הדבר המעניין כאן, והוא מראה לי הרבה,‬
‫אז אני פשוט אמשיך.‬

92
00:05:04,470 --> 00:05:07,807
‫משהו מוזר בכך שלא יכולת‬
‫לחוות מיד תחושה של אבל.‬

93
00:05:07,890 --> 00:05:09,600
‫לא.‬
‫-כאילו פשוט לא יכולת.‬

94
00:05:09,684 --> 00:05:11,894
‫היה עלייך להיות חזקה למען כל האחרים.‬

95
00:05:11,978 --> 00:05:13,938
‫וזה דבר גדול.‬
‫-כן, זהו זה.‬

96
00:05:14,022 --> 00:05:17,066
‫הוא מכבד את זה, וזה חשוב.‬
‫-זה מתוק.‬

97
00:05:17,150 --> 00:05:19,902
‫כן. ואמשיך הלאה כי יש לו הרבה מה לומר.‬

98
00:05:24,240 --> 00:05:27,869
‫זה מעניין,‬
‫כי אתה לא הגיי היחיד במשפחה שלך.‬

99
00:05:27,952 --> 00:05:29,829
‫זה משהו שכדאי לזכור.‬
‫-אתה צודק.‬

100
00:05:29,912 --> 00:05:33,791
‫והוא מבקש ממני לציין את זה,‬
‫כך שהוא מכיר ביותר מאחד.‬

101
00:05:35,293 --> 00:05:37,462
‫הוא משדר תחושה של אישור לגבי זה.‬

102
00:05:37,545 --> 00:05:40,381
‫כן. חיובי מאוד, כי זה לא רק אתה.‬

103
00:05:42,592 --> 00:05:45,345
‫אבל הוא רוצה גם לשבח אותך‬
‫על האופן שבו התמודדת,‬

104
00:05:45,428 --> 00:05:48,264
‫והוא גאה בך מאוד על הדרך שעשית אחרי.‬

105
00:05:48,348 --> 00:05:50,933
‫הוא משדר שוב תחושה של…‬

106
00:05:51,017 --> 00:05:52,769
‫גאווה בכך שאתה הבן שלו.‬

107
00:05:53,353 --> 00:05:55,313
‫עליך לדעת שהוא חש שזה לכבוד לו‬

108
00:05:55,396 --> 00:05:57,523
‫בצורה ממש יפה. אז…‬

109
00:05:58,024 --> 00:06:01,444
‫אחרי הקריאה, והמסר מאבא שלי,‬

110
00:06:01,527 --> 00:06:03,696
‫והוא אמר לי שהוא גאה בי,‬

111
00:06:03,780 --> 00:06:06,616
‫אני מרגיש שאני יכול להיות אותנטי.‬

112
00:06:06,699 --> 00:06:09,202
‫קשתות של גייז שחורים מכל עבר,‬

113
00:06:09,285 --> 00:06:10,787
‫ללא דאגה כלל.‬

114
00:06:11,329 --> 00:06:13,581
‫בסדר. ביי.‬
‫-תודה.‬

115
00:06:16,542 --> 00:06:19,420
‫אני שמחה מאוד שבאתי. הייתי עושה את זה שוב.‬

116
00:06:19,921 --> 00:06:23,508
‫הלוואי שהיה לי בכיס טיילר קטן‬
‫שאפשר לשלוף בכל רגע.‬

117
00:06:24,801 --> 00:06:25,802
‫נכון.‬

118
00:06:27,637 --> 00:06:28,596
‫איך היה?‬

119
00:06:28,679 --> 00:06:30,681
‫היה נהדר. מרפא מאוד, ו…‬

120
00:06:31,432 --> 00:06:33,434
‫כן.‬
‫-יש פה גברים ממש חמודים!‬

121
00:06:33,518 --> 00:06:36,521
‫וזה היה מטורף.‬

122
00:06:36,604 --> 00:06:37,563
‫היה מטורף.‬

123
00:06:37,647 --> 00:06:38,606
‫איזה יופי.‬

124
00:06:38,689 --> 00:06:42,068
‫כן. הדברים האלו מרפאים מאוד‬

125
00:06:42,151 --> 00:06:44,153
‫כשאנשים שומעים אותם.‬
‫-כן.‬

126
00:06:57,291 --> 00:07:01,712
‫- בניסיה, קליפורניה -‬

127
00:07:10,972 --> 00:07:13,057
‫ראיתי חיזיון של ברווזים היום.‬
‫-באמת?‬

128
00:07:13,141 --> 00:07:14,434
‫כן. חשבתי, "בסדר".‬

129
00:07:14,517 --> 00:07:16,102
‫מוזר.‬
‫-ברווזונים קטנים.‬

130
00:07:16,644 --> 00:07:17,937
‫אז איך אתה מרגיש?‬

131
00:07:18,438 --> 00:07:21,357
‫אני מחזיק מעמד. הלילה היה קשה.‬
‫היה לי התקף חרדה.‬

132
00:07:21,441 --> 00:07:23,985
‫אלו היו רגשות אינטואיטיביים.‬

133
00:07:24,068 --> 00:07:27,071
‫כאילו שחייו של מישהו נגזלו ממנו.‬
‫-ספר לי.‬

134
00:07:27,989 --> 00:07:30,825
‫יש תחושה ייחודית כשמדובר במשהו שנגזל.‬

135
00:07:30,908 --> 00:07:33,119
‫כמה זמן נמשך התקף החרדה?‬

136
00:07:33,202 --> 00:07:35,830
‫שלוש שעות בערך. זה עלה חזק מאוד.‬

137
00:07:38,958 --> 00:07:42,128
‫כשאני בהתקף חרדה,‬
‫אני מרגיש שאני לא יכול לנשום.‬

138
00:07:42,211 --> 00:07:44,881
‫אני מרגיש מתוח, כאילו העולם מתמוטט סביבי.‬

139
00:07:45,381 --> 00:07:48,342
‫זה בדרך כלל מעיד על אובדן קשה‬

140
00:07:48,426 --> 00:07:50,094
‫שאני עומד להיחשף לו.‬

141
00:07:50,178 --> 00:07:53,890
‫טוב, אני רוצה לשרבט.‬
‫-בסדר, בבקשה. אני אהיה בשקט.‬

142
00:07:53,973 --> 00:07:56,642
‫זה יהיה נדיר.‬

143
00:07:57,226 --> 00:07:59,103
‫נדיר? זה מה שאמרת?‬
‫-נדיר. כן.‬

144
00:07:59,187 --> 00:08:00,062
‫חכמולוג.‬

145
00:08:02,106 --> 00:08:02,940
‫אני צוחק.‬

146
00:08:03,024 --> 00:08:04,775
‫אתה תשרבט ואני לא אדבר.‬

147
00:08:10,615 --> 00:08:12,200
‫תראה את הבית הקטן הזה.‬

148
00:08:12,283 --> 00:08:13,993
‫אני לא יכול להסתכל.‬
‫-סליחה.‬

149
00:08:14,076 --> 00:08:15,786
‫אני מתרכז.‬
‫-בסדר.‬

150
00:08:15,870 --> 00:08:18,206
‫לא אדבר יותר. אני מצטערת.‬
‫-בסדר.‬

151
00:08:21,542 --> 00:08:25,713
‫מכאן זה ישר, אבל…‬
‫גם הם צריכים לעצור. בסדר.‬

152
00:08:43,022 --> 00:08:44,232
‫מה קורה היום?‬

153
00:08:44,732 --> 00:08:47,068
‫הקריאה מיועדת למישהי קרובה אליי מאוד.‬

154
00:08:47,151 --> 00:08:48,986
‫נהדר. נפלא.‬
‫-היא מעריצה גדולה.‬

155
00:08:49,070 --> 00:08:52,990
‫אז אני רוצה שתדע‬
‫שהאדם שהקריאה מיועדת לו‬

156
00:08:53,074 --> 00:08:55,368
‫לא יודע שאתה כאן.‬

157
00:08:56,410 --> 00:08:57,620
‫אלוהים.‬
‫-אז זו הפתעה.‬

158
00:08:57,703 --> 00:09:00,623
‫חתיכת הפתעה. זה מלהיב.‬
‫-חתיכת הפתעה. מעריצה גדולה.‬

159
00:09:00,706 --> 00:09:03,459
‫זה יהיה ממש טוב.‬
‫-שלום.‬

160
00:09:09,006 --> 00:09:09,966
‫מקסים!‬

161
00:09:10,049 --> 00:09:10,925
‫הפתעה.‬

162
00:09:11,008 --> 00:09:12,677
‫אני יכול לחבק אותך?‬
‫-זה בסדר?‬

163
00:09:12,760 --> 00:09:14,136
‫כן, כמובן.‬

164
00:09:17,348 --> 00:09:18,599
‫אני טיילר.‬

165
00:09:18,683 --> 00:09:19,517
‫אני יודעת.‬

166
00:09:20,977 --> 00:09:22,770
‫אני בסדר רק בזכותך.‬

167
00:09:23,563 --> 00:09:25,940
‫אוי, מתוקה. אלוהים.‬

168
00:09:27,233 --> 00:09:29,860
‫ג'סטין ואני נפגשנו בכנס,‬

169
00:09:29,944 --> 00:09:31,028
‫כנס מוזיקה.‬

170
00:09:31,612 --> 00:09:34,073
‫וראיתי אותה, וחשבתי, "אלוהים".‬

171
00:09:34,156 --> 00:09:36,284
‫מעולם לא הרגשתי כך קודם.‬

172
00:09:36,367 --> 00:09:39,287
‫הרגשתי שאני מכיר אותה מאז ומתמיד.‬

173
00:09:39,370 --> 00:09:42,582
‫וברגע שנפגשנו, ידעתי שנהיה מחוברים‬

174
00:09:42,665 --> 00:09:44,000
‫עד יומנו האחרון.‬

175
00:09:44,083 --> 00:09:47,753
‫דיברנו קצת על העתיד וחיפשתי טבעות, אבל…‬

176
00:09:47,837 --> 00:09:50,631
‫ניסיתי להבין מה היא חושבת.‬

177
00:09:50,715 --> 00:09:53,968
‫ואז, אחרי כל מה שקרה,‬

178
00:09:54,051 --> 00:09:56,804
‫אמרתי, "כן , אני לא יכול‬
‫לעשות את זה כרגע",‬

179
00:09:56,887 --> 00:10:01,017
‫ופשוט הנחתי לזה.‬

180
00:10:01,100 --> 00:10:02,935
‫לא היה לי מושג לאן אני מגיע.‬

181
00:10:03,019 --> 00:10:06,314
‫ראיתי אותו ואמרתי, "אקרא בשבילו",‬
‫אבל זה בשבילך.‬

182
00:10:06,397 --> 00:10:07,773
‫אני מצטערת.‬
‫-זה בסדר.‬

183
00:10:07,857 --> 00:10:09,567
‫זו הפתעה גדולה.‬

184
00:10:09,650 --> 00:10:11,068
‫אני מבין. הכול טוב.‬

185
00:10:11,152 --> 00:10:13,487
‫נתמקם בנוחות ונעשה את זה.‬

186
00:10:13,571 --> 00:10:17,533
‫הנה כמה דברים בשבילך, לקריאה.‬

187
00:10:17,617 --> 00:10:19,076
‫אני נרגש לקראת זה.‬

188
00:10:19,160 --> 00:10:21,787
‫תודה רבה על הכול.‬
‫-כמובן. כן.‬

189
00:10:23,456 --> 00:10:24,749
‫תודה.‬
‫-בהחלט.‬

190
00:10:24,832 --> 00:10:26,792
‫להתראות.‬
‫-נתראה עוד מעט.‬

191
00:10:26,876 --> 00:10:27,918
‫נעים מאוד.‬
‫-גם לי.‬

192
00:10:28,002 --> 00:10:30,671
‫והיום, נעשה את זה יחד. אני אשרבט.‬

193
00:10:30,755 --> 00:10:32,548
‫אני רואה שיש לך כמה חפצים.‬
‫-כן.‬

194
00:10:32,632 --> 00:10:34,133
‫זה יהיה שימושי.‬
‫-בסדר.‬

195
00:10:34,216 --> 00:10:35,509
‫אני אחזיק בהם.‬
‫-בסדר.‬

196
00:10:35,593 --> 00:10:37,219
‫ונראה מה יעלה.‬

197
00:10:37,303 --> 00:10:39,180
‫בסדר.‬
‫-ונמשיך משם, בסדר?‬

198
00:10:39,263 --> 00:10:41,390
‫טוב, אז בשלב הזה את יכולה…‬
‫-בסדר.‬

199
00:10:41,474 --> 00:10:42,642
‫להוציא אותם.‬
‫-בסדר.‬

200
00:10:42,725 --> 00:10:45,061
‫זה יאפשר לי לחוש. תודה.‬

201
00:10:47,146 --> 00:10:48,105
‫אוקיי.‬

202
00:10:53,319 --> 00:10:54,945
‫מי זה?‬

203
00:10:56,947 --> 00:11:00,368
‫אתמול בלילה עלתה בי תחושה‬
‫של אדם צעיר יותר שנפטר,‬

204
00:11:00,451 --> 00:11:05,164
‫בטרם עת. זכר צעיר שאני חש שעליי לציין.‬

205
00:11:05,247 --> 00:11:07,041
‫זה נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

206
00:11:07,124 --> 00:11:08,042
‫אוקיי.‬

207
00:11:08,125 --> 00:11:12,213
‫כשהוא נפטר, אני מרגיש שהיה הרבה למה לחכות,‬

208
00:11:12,296 --> 00:11:14,090
‫דברים מלהיבים שעמדו לקרות,‬

209
00:11:14,173 --> 00:11:16,509
‫בשבועות או בחודשים הבאים אולי.‬

210
00:11:16,592 --> 00:11:17,968
‫אבל הוא רוצה שתדעי‬

211
00:11:18,052 --> 00:11:20,429
‫שהוא חש שהוא נפטר בתקופת שיא בחייו.‬

212
00:11:21,097 --> 00:11:23,391
‫בדרך שבה זה עולה…‬

213
00:11:26,936 --> 00:11:30,022
‫האדם הזה שופע חיים.‬

214
00:11:30,106 --> 00:11:32,525
‫אני חווה תחושה כזאת של…‬

215
00:11:32,608 --> 00:11:35,861
‫עולה על פניי חיוך מאיר כשאני חושב עליו.‬

216
00:11:35,945 --> 00:11:38,489
‫הוא מראה לי… מוזר!‬

217
00:11:42,326 --> 00:11:45,121
‫הוא משתטה. בואי נראה.‬
‫הוא מנסה להצחיק אותי.‬

218
00:11:45,204 --> 00:11:47,540
‫מצחיק!‬
‫-אנסה להבין מה זה.‬

219
00:11:48,374 --> 00:11:49,375
‫הוא עושה…‬

220
00:11:51,210 --> 00:11:52,169
‫כמה מצחיק!‬

221
00:11:53,337 --> 00:11:55,548
‫היה לו אולי מעין ריקוד קטן.‬

222
00:11:55,631 --> 00:11:56,549
‫או כמו…‬
‫-כן.‬

223
00:11:56,632 --> 00:11:59,802
‫הדרך היחידה לתאר זאת…‬

224
00:12:00,302 --> 00:12:03,097
‫קשה מאוד להסביר את זה, אבל הוא גורם לי…‬

225
00:12:03,180 --> 00:12:04,014
‫להתנועע.‬

226
00:12:04,682 --> 00:12:07,226
‫נראה לי. ואני רקדן גרוע, אז אני לא יכול.‬

227
00:12:07,309 --> 00:12:09,687
‫אבל הוא עולה בצורה מצחיקה.‬

228
00:12:09,770 --> 00:12:12,773
‫את מכירה את זה?‬
‫-כן.‬

229
00:12:12,857 --> 00:12:14,233
‫הוא קורע מצחוק.‬

230
00:12:14,734 --> 00:12:16,152
‫בסדר, נסנכרן את זה.‬

231
00:12:18,279 --> 00:12:21,240
‫אני רואה יונים, שחרור יונים, וזה מוזר.‬

232
00:12:21,323 --> 00:12:22,616
‫כך עשינו פה.‬
‫-אין מצב.‬

233
00:12:22,700 --> 00:12:25,619
‫טוב, כי אני רואה יונים מתעופפות.‬

234
00:12:26,120 --> 00:12:29,123
‫זה עולה בתחושה חזקה של התרגשות.‬
‫-כן.‬

235
00:12:30,583 --> 00:12:32,752
‫בסדר. הוא מראה לי…‬

236
00:12:33,252 --> 00:12:36,172
‫כמו "אימא מספר אחת". זה מתוק.‬

237
00:12:36,255 --> 00:12:39,008
‫מכירה עבודות של ילדים בכיתה א' או ב'?‬

238
00:12:39,091 --> 00:12:40,885
‫הוא מראה לי "אימא מספר אחת".‬

239
00:12:40,968 --> 00:12:42,094
‫זה ממש מצחיק.‬

240
00:12:42,845 --> 00:12:44,221
‫כל כך מתוק.‬

241
00:12:44,305 --> 00:12:45,639
‫אז הוא היה הבן שלך?‬

242
00:12:47,349 --> 00:12:49,268
‫איך קראו לו? בן כמה הוא היה ו…‬

243
00:12:49,351 --> 00:12:53,189
‫אשמח לספר לך. שמו דמאני אלייז'ה צ'אדלי.‬

244
00:12:53,856 --> 00:12:55,316
‫והוא היה בן 17.‬

245
00:12:58,027 --> 00:12:59,028
‫הוא בני היחיד.‬

246
00:13:02,156 --> 00:13:06,494
‫הייתי אימא צעירה למדי במושגים של היום.‬

247
00:13:06,577 --> 00:13:09,497
‫הייתי בשנתי השנייה במכללה.‬

248
00:13:11,081 --> 00:13:12,750
‫משום מה, הוא שם הכול עלייך‬

249
00:13:12,833 --> 00:13:14,752
‫ואומר שאת היית צריכה לעשות הכול.‬

250
00:13:16,587 --> 00:13:18,547
‫וזה די מעניין.‬

251
00:13:19,673 --> 00:13:22,051
‫את ואביו לא הייתם יחד?‬
‫-אם חד-הורית.‬

252
00:13:22,134 --> 00:13:22,968
‫הבנתי. בסדר.‬

253
00:13:24,845 --> 00:13:27,723
‫אני והילד הקטן הזה עשינו הכול.‬

254
00:13:27,807 --> 00:13:32,394
‫בכל מקום היו לנו להט ושמחה.‬

255
00:13:32,478 --> 00:13:34,897
‫שרים, רוקדים, צוחקים.‬

256
00:13:34,980 --> 00:13:36,607
‫צוחקים תמיד.‬

257
00:13:37,107 --> 00:13:39,735
‫אז זה היה קצר, אבל היו לנו הרבה חיים יחד.‬

258
00:13:43,364 --> 00:13:44,949
‫הוא מזכיר שלושה אנשים.‬

259
00:13:45,533 --> 00:13:49,328
‫אני מנסה להבין. זה קשור למועד קרוב למותו.‬

260
00:13:49,912 --> 00:13:52,498
‫אני מנסה להבין אם הוא אחד מהשלושה.‬

261
00:13:53,207 --> 00:13:54,458
‫ידוע לך…?‬
‫-אפשר לענות?‬

262
00:13:54,542 --> 00:13:56,210
‫כן, בהחלט.‬
‫-הוא אחד מהשלושה.‬

263
00:13:56,293 --> 00:13:57,127
‫בסדר, הבנתי.‬

264
00:13:57,211 --> 00:13:58,671
‫באופן שבו זה עולה,‬

265
00:13:58,754 --> 00:14:00,631
‫יש הכרה בהחלטה‬

266
00:14:00,714 --> 00:14:02,508
‫שמישהו קיבל ברגע האחרון,‬

267
00:14:02,591 --> 00:14:06,387
‫וזאת החלטה שמתלווה לה‬
‫תחושת אשמה חזקה משום מה.‬

268
00:14:10,015 --> 00:14:12,935
‫הוא זה שהחליט ללכת באותו ערב,‬

269
00:14:13,018 --> 00:14:15,479
‫והוא לא היה אמור כי זה היה ביום חול.‬

270
00:14:15,563 --> 00:14:16,522
‫אני כל כך מצטער.‬

271
00:14:16,605 --> 00:14:18,941
‫אז הוא יודע שהוא לא היה אמור.‬

272
00:14:19,441 --> 00:14:23,070
‫כן, יש בכך טרגיות ו…‬

273
00:14:26,824 --> 00:14:28,367
‫זה ממש מוזר.‬

274
00:14:35,416 --> 00:14:38,961
‫קליק. אני כל הזמן שומע "קליק",‬

275
00:14:39,044 --> 00:14:40,462
‫זה עולה שוב ושוב.‬

276
00:14:42,172 --> 00:14:43,799
‫קליק.‬

277
00:14:44,550 --> 00:14:47,344
‫קליק. אני מנסה להבין מה זה,‬

278
00:14:47,428 --> 00:14:51,599
‫כי יש דגש על חגורת בטיחות‬
‫וניסיון לצאת ממכונית,‬

279
00:14:51,682 --> 00:14:55,227
‫אבל אני מנסה להבין מה זה,‬

280
00:14:55,311 --> 00:14:56,353
‫כי, כאילו,‬

281
00:14:57,062 --> 00:14:58,772
‫אני מרגיש חגור,‬

282
00:14:59,273 --> 00:15:03,152
‫אבל אז אני מנסה לשחרר אותה, ואז קורה משהו.‬

283
00:15:03,235 --> 00:15:04,486
‫זה ממש מוזר.‬

284
00:15:05,195 --> 00:15:07,698
‫אני לא מנסה לרדת לפרטים.‬

285
00:15:07,781 --> 00:15:12,369
‫אבל הוא היה בעצמו במכונית כשהוא…‬

286
00:15:12,453 --> 00:15:14,496
‫נהרג? בסדר.‬
‫-הוא היה במושב הנוסע.‬

287
00:15:14,580 --> 00:15:16,582
‫אולי הוא מנסה לומר שהוא רצה לברוח.‬

288
00:15:16,665 --> 00:15:18,751
‫התחושה היא שאני מנסה‬

289
00:15:19,418 --> 00:15:20,836
‫לפתוח את החגורה,‬

290
00:15:21,420 --> 00:15:23,213
‫ואז אני מרגיש שקורה משהו, אז…‬

291
00:15:24,715 --> 00:15:27,509
‫יש הכרה בזה, בהפתעה הזאת.‬

292
00:15:27,593 --> 00:15:29,637
‫יחד עם זאת, הוא לא מציין כאב.‬

293
00:15:29,720 --> 00:15:32,932
‫אני לא חש כאב כשהוא מעלה את זה.‬

294
00:15:33,015 --> 00:15:34,475
‫אם זה לא קשה מדי,‬

295
00:15:34,558 --> 00:15:37,686
‫יש לך מושג מה הוביל לפטירה?‬

296
00:15:38,395 --> 00:15:42,316
‫קשה מאוד לדבר על החלק הזה.‬
‫-כן.‬

297
00:15:42,942 --> 00:15:47,029
‫הבן שלי היה בשנתו האחרונה בתיכון,‬

298
00:15:47,655 --> 00:15:50,783
‫מוזיקאי, עשה כמיטב יכולתו.‬

299
00:15:51,700 --> 00:15:55,120
‫הבן שלי היה עם חבר,‬

300
00:15:56,997 --> 00:15:59,750
‫והוא עשה מה שבני נוער עושים‬

301
00:15:59,833 --> 00:16:02,336
‫ויצא ערב אחד, כשהוא לא היה אמור לצאת.‬

302
00:16:05,464 --> 00:16:06,715
‫והוא לא חזר הביתה.‬

303
00:16:11,095 --> 00:16:12,096
‫הוא נרצח.‬

304
00:16:14,264 --> 00:16:15,432
‫במכונית.‬

305
00:16:16,266 --> 00:16:18,185
‫והוא היה אמור לחזור הביתה.‬

306
00:16:21,230 --> 00:16:25,442
‫במשטרה חושבים ששני הבחורים‬
‫נסעו לפגוש מישהו אחר,‬

307
00:16:26,068 --> 00:16:29,655
‫ושהיו חילופי דברים כלשהם ביניהם‬

308
00:16:30,239 --> 00:16:33,534
‫שגרמו לאדם ההוא‬

309
00:16:34,660 --> 00:16:37,287
‫לירות בבני ובחברו.‬

310
00:16:45,754 --> 00:16:48,507
‫אני רק רוצה לחבק אותו. הוא חיבק נהדר.‬

311
00:16:48,590 --> 00:16:49,425
‫כן.‬

312
00:16:50,134 --> 00:16:52,803
‫את רק רוצה שהילדים שלך יהיו בטוחים.‬

313
00:16:52,886 --> 00:16:56,974
‫כן.‬
‫-אין גרוע יותר מלהיכשל בכך.‬

314
00:16:57,725 --> 00:16:59,184
‫כן, מובן.‬

315
00:17:01,603 --> 00:17:04,273
‫כן. תודה על הפתיחות.‬

316
00:17:05,983 --> 00:17:07,234
‫איני יכול לדמיין זאת.‬

317
00:17:11,864 --> 00:17:15,701
‫הוא מנסה לחבק אותך.‬
‫זה מתוק. אני אוהב את זה.‬

318
00:17:16,910 --> 00:17:19,747
‫אתה רואה אותו מנסה לחבק אותי?‬
‫-הוא מראה לי דימוי.‬

319
00:17:19,830 --> 00:17:21,874
‫זה מעניין. חיבוק מאחור.‬

320
00:17:21,957 --> 00:17:24,043
‫אני מרגיש שהוא רצה לחבק אותך מאחור.‬

321
00:17:24,126 --> 00:17:25,335
‫זה כל כך מתוק.‬

322
00:17:25,419 --> 00:17:26,754
‫כל כך מתוק.‬

323
00:17:28,088 --> 00:17:29,423
‫אני אוהבת אותך.‬

324
00:17:30,632 --> 00:17:33,218
‫אני שמח שזה קרה היום. זה משמח את לבי.‬

325
00:17:33,302 --> 00:17:34,428
‫גם אני.‬

326
00:17:35,095 --> 00:17:39,433
‫זה מצחיק. לעתים קרובות אני קולט דברים‬
‫עוד לפני שאני מגיע למקום.‬

327
00:17:39,516 --> 00:17:42,186
‫כן.‬
‫-התעוררתי, והיה לי חיזיון של ברווזים.‬

328
00:17:43,020 --> 00:17:45,355
‫זה נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

329
00:17:45,439 --> 00:17:48,358
‫זה היה מצחיק.‬
‫התעוררתי וחשבתי, "ברווזונים!"‬

330
00:17:52,071 --> 00:17:53,572
‫זה מדהים.‬

331
00:17:54,239 --> 00:17:57,576
‫אז כשהוא היה בן קצת יותר משנה,‬

332
00:17:57,659 --> 00:17:59,912
‫גרנו כאן, ממש קרוב למים,‬

333
00:17:59,995 --> 00:18:04,708
‫ובמתחם הדירות היו שני ברווזים‬
‫ששחו להם מסביב כל הזמן.‬

334
00:18:04,792 --> 00:18:07,836
‫ותמיד היינו מבחינים בהם,‬
‫ובגלל זה הספסל הזה כאן.‬

335
00:18:07,920 --> 00:18:09,338
‫אז הספסל מוקדש לו?‬

336
00:18:09,421 --> 00:18:11,590
‫הספסל… לא ידעת אפילו?‬
‫-לא.‬

337
00:18:11,673 --> 00:18:13,467
‫לא הייתי בטוח.‬
‫-הספסל מוקדש לו.‬

338
00:18:13,550 --> 00:18:14,676
‫אני אוהב את זה.‬

339
00:18:14,760 --> 00:18:16,678
‫יש עוד משהו שנשמע אקראי.‬

340
00:18:17,805 --> 00:18:20,140
‫תהיה סיטואציה כלשהי שקשורה לעץ.‬

341
00:18:20,224 --> 00:18:22,601
‫והוא אומר, כאילו, "תשתלו את העץ.‬

342
00:18:23,227 --> 00:18:26,271
‫תשתלו אותו כבר". עליכם לשתול אותו.‬
‫-בסדר.‬

343
00:18:26,355 --> 00:18:28,482
‫כאילו, "חייבים לעשות את כל הקטע".‬

344
00:18:28,565 --> 00:18:30,526
‫וזה משהו שדיברתם עליו?‬

345
00:18:30,609 --> 00:18:32,820
‫שותלים כאן גם עצים לזכר אנשים,‬

346
00:18:32,903 --> 00:18:35,989
‫וחשבתי, "אי אפשר שני דברים. זה אנוכי".‬

347
00:18:36,490 --> 00:18:38,951
‫עליכם לשתול את העץ.‬
‫-אלוהים.‬

348
00:18:39,034 --> 00:18:41,620
‫כל הדברים הקטנים שמשמשים כתזכורות, נכון?‬

349
00:18:41,703 --> 00:18:43,831
‫וזה חשוב. אז…‬

350
00:18:43,914 --> 00:18:46,667
‫אתה מדהים.‬
‫-זו זכות גדולה.‬

351
00:18:46,750 --> 00:18:48,460
‫אני כל כך שמחה שהוא עלה דרכך.‬

352
00:18:48,544 --> 00:18:52,089
‫כן. בכנות, חשתי בו הבוקר ואתמול בלילה.‬

353
00:18:52,172 --> 00:18:58,220
‫הציפה אותי התחושה של כמה נורא שזה קרה,‬

354
00:18:58,303 --> 00:19:00,973
‫אבל חשתי בכוח שלך בעת ובעונה אחת.‬

355
00:19:01,056 --> 00:19:03,142
‫וזה ממש…‬
‫-חשוב לי מאוד לשמוע.‬

356
00:19:03,725 --> 00:19:05,936
‫אני מקווה שתצאי מהחוויה היום‬

357
00:19:06,019 --> 00:19:08,480
‫עם תזכורת שהוא לעולם לא יעזוב אותך.‬

358
00:19:08,564 --> 00:19:10,774
‫בסדר.‬
‫-אז תודה לך על זה.‬

359
00:19:10,858 --> 00:19:13,068
‫תודה רבה לך.‬
‫-אני אתן לך חיבוק גדול.‬

360
00:19:13,819 --> 00:19:16,196
‫אני מוצפת ברגשות רבים.‬

361
00:19:16,280 --> 00:19:20,117
‫את לא חושבת שתזכי שוב‬
‫לנהל שיחה עם הבן שלך.‬

362
00:19:20,200 --> 00:19:22,244
‫ובשיחה עם טיילר הרגשתי‬

363
00:19:22,327 --> 00:19:25,122
‫שאני מנהלת שיחה עם הילד שלי.‬

364
00:19:25,831 --> 00:19:29,501
‫הרגשתי שהוא שם,‬
‫ואני לא יודעת איך להסביר את זה.‬

365
00:19:30,002 --> 00:19:31,295
‫משהו נעשה קליל יותר.‬

366
00:19:31,795 --> 00:19:33,881
‫מתחשק לחייך יותר.‬

367
00:19:35,883 --> 00:19:38,510
‫החיבור עם הבן שלי דרך טיילר‬

368
00:19:39,011 --> 00:19:40,179
‫מקל על הכול.‬

369
00:19:41,889 --> 00:19:44,266
‫תודה רבה. אני לא מאמינה שעשית את זה.‬

370
00:19:45,142 --> 00:19:47,644
‫אני אוהב אותך.‬
‫-תודה רבה לך!‬

371
00:19:49,354 --> 00:19:51,356
‫הלב שלי מדלג.‬

372
00:19:51,440 --> 00:19:53,775
‫אני יודע. כך הרגשתי כל היום.‬

373
00:19:53,859 --> 00:19:56,862
‫הוא רקד בשביל טיילר כמו שהוא רוקד.‬

374
00:19:56,945 --> 00:20:00,199
‫הנענוע הקטן הזה שלו?‬
‫-וטיילר ניסה לרקוד כמוהו.‬

375
00:20:00,282 --> 00:20:03,243
‫אלוהים, מדהים.‬
‫-וטיילר אמר, "אני לא יודע לרקוד".‬

376
00:20:04,578 --> 00:20:07,623
‫אמרתי, "כך בדיוק הוא היה עושה‬
‫כדי להצחיק את כולם".‬

377
00:20:07,706 --> 00:20:11,752
‫והיית צריך לראות את טיילר מחייך.‬
‫זה היה כאילו שחייכתי לדמאני.‬

378
00:20:12,628 --> 00:20:16,131
‫כי החיוך שלו היה גדול,‬
‫והוא אמר שהוא חש בחיוך הגדול שלו.‬

379
00:20:19,176 --> 00:20:24,056
‫זה כל מה שרציתי,‬
‫ואני לא יודעת איך עשית את זה.‬

380
00:20:24,139 --> 00:20:28,185
‫מנחם אותי לדעת שטיילר רואה אותו שמח.‬

381
00:20:28,268 --> 00:20:30,729
‫כן.‬
‫-נראה שהוא שמח.‬

382
00:20:33,732 --> 00:20:37,152
‫לא רציתי שהיחסים שלנו‬
‫יוגדרו ויתבססו על טרגדיה.‬

383
00:20:37,236 --> 00:20:40,864
‫אני רוצה שהיחסים שלנו‬
‫יהיו מבוססים על ריפוי ושלווה.‬

384
00:20:40,948 --> 00:20:44,159
‫ואני רוצה שנבנה חיים משותפים.‬

385
00:20:44,243 --> 00:20:47,496
‫חיים שתמיד נוכל להיות בהם זה למען זה,‬

386
00:20:47,579 --> 00:20:49,706
‫ואני תמיד אהיה כאן למענך.‬

387
00:20:50,332 --> 00:20:51,625
‫אלוהים.‬

388
00:20:54,795 --> 00:20:56,046
‫מהרגע שנפגשנו,‬

389
00:20:56,129 --> 00:20:58,423
‫ידעתי שאת האישה בשבילי.‬

390
00:20:58,507 --> 00:21:00,217
‫לא היו לי כל ספק בכך.‬

391
00:21:00,300 --> 00:21:03,428
‫אני מתעורר כל יום ורוצה רק להיות איתך.‬

392
00:21:03,512 --> 00:21:05,973
‫תינשאי לי, ג'סטין?‬

393
00:21:06,056 --> 00:21:06,890
‫כן.‬

394
00:21:09,476 --> 00:21:10,811
‫אוי, אלוהים.‬

395
00:21:12,729 --> 00:21:14,273
‫אלוהים, טום.‬

396
00:21:15,357 --> 00:21:17,150
‫אני לא מאמינה.‬

397
00:21:18,902 --> 00:21:20,279
‫אני כל כך אוהבת אותך.‬

398
00:21:32,040 --> 00:21:33,292
‫איזה יום!‬

399
00:21:34,251 --> 00:21:35,419
‫אני אוהב את זה.‬

400
00:21:43,427 --> 00:21:45,137
‫אני לא יודעת אם אנשים מאמינים‬

401
00:21:45,220 --> 00:21:49,308
‫שאתה פשוט נכנס למיטה‬
‫ונשאר בה עד למחרת היום.‬

402
00:21:49,391 --> 00:21:51,351
‫אני משעמם מאוד מחוץ לשעות העבודה.‬

403
00:21:51,435 --> 00:21:54,104
‫אני יודעת, אבל הקריאות שואבות ממך הרבה.‬

404
00:21:55,147 --> 00:21:59,609
‫נכון. אני נמצא הרבה זמן במצב נייח,‬
‫מתחת לשמיכות.‬

405
00:21:59,693 --> 00:22:00,527
‫כן.‬

406
00:22:01,862 --> 00:22:04,990
‫ניקיתי את החדר שלך בזמן שהתקלחת,‬

407
00:22:05,073 --> 00:22:06,783
‫ושמעתי אותך מדבר עם מישהו.‬

408
00:22:06,867 --> 00:22:07,993
‫מנהל שיחה?‬

409
00:22:08,076 --> 00:22:10,537
‫כן. במקלחת, עם עצמך.‬

410
00:22:10,620 --> 00:22:12,539
‫לא עם עצמי, אבל…‬
‫-באמת?‬

411
00:22:12,622 --> 00:22:16,084
‫כן. כך אני מרפה מדברים.‬
‫-כן.‬

412
00:22:16,168 --> 00:22:21,048
‫אני צריך לנקות את הראש שלי מדברים.‬
‫-אני יודעת.‬

413
00:22:21,131 --> 00:22:25,052
‫אני צריך להיכנס למצב מסוים של תודעה‬

414
00:22:25,135 --> 00:22:27,012
‫כדי לבצע את העבודה שלי ביעילות.‬

415
00:22:27,095 --> 00:22:31,016
‫זה דורש ממני להתנתק מכל שאר הדברים‬

416
00:22:31,099 --> 00:22:33,268
‫ולהתחבר לזה,‬

417
00:22:33,352 --> 00:22:34,686
‫מה שזה לא יהיה.‬

418
00:22:34,770 --> 00:22:38,607
‫ונדמה שהם לא רוצים שאדע, אבל זה סיפור אחר.‬

419
00:22:39,566 --> 00:22:43,862
‫מה שזה לא יהיה, הם בחרו באדם הנכון‬
‫לתת לו את המתנה הזאת.‬

420
00:22:44,363 --> 00:22:48,075
‫טוב, אני אסיר תודה על היכולות.‬

421
00:22:48,158 --> 00:22:50,410
‫לא הייתי יכול לעשות את זה לבד.‬

422
00:22:50,494 --> 00:22:51,578
‫ואני יודע את זה,‬

423
00:22:52,079 --> 00:22:55,123
‫אבל זה קצת כמו לקפוץ ממטוס‬

424
00:22:55,207 --> 00:22:57,667
‫ולהאמין שהמצנח ייפתח.‬

425
00:22:58,168 --> 00:22:59,961
‫כי הם תמיד…‬
‫-אלוהים, טיילר.‬

426
00:23:00,045 --> 00:23:02,339
‫הם תמיד היו המצנח שלי, כביכול.‬

427
00:23:02,422 --> 00:23:05,384
‫זאת אומרת… הם.‬

428
00:23:07,386 --> 00:23:09,096
‫זו הרגשה מחורבנת.‬

429
00:23:10,430 --> 00:23:14,226
‫אפשר להסתכל על זה כך.‬
‫אני חושב שזה מלהיב ומהנה.‬

430
00:23:14,976 --> 00:23:16,937
‫לכל דבר יש מחיר.‬
‫-אני יודעת.‬

431
00:23:17,020 --> 00:23:19,481
‫זה חלק מזה, חלק מהעבודה.‬

432
00:23:19,564 --> 00:23:22,943
‫אני יודעת שזה גובה ממך מחיר,‬
‫ואני כל כך מצטערת.‬

433
00:23:23,026 --> 00:23:25,028
‫אני רואה את זה בפניך הקטנות עכשיו.‬

434
00:23:25,112 --> 00:23:26,655
‫אני רואה…‬
‫-אני בסדר גמור.‬

435
00:23:26,738 --> 00:23:28,323
‫בסדר.‬
‫-אני ממש בסדר.‬

436
00:23:28,407 --> 00:23:30,784
‫זה לא משהו חדש מבחינתי.‬

437
00:23:30,867 --> 00:23:32,411
‫זה לא הסיבוב הראשון שלי.‬

438
00:23:38,792 --> 00:23:44,756
‫- למחרת בבוקר, המפיקים העבירו לטיילר‬
‫הודעה מטום וג'סטין. -‬

439
00:23:44,881 --> 00:23:48,593
‫זה מטום וג'סטין.‬
‫-אני צריכה משקפיים. תן לראות.‬

440
00:23:48,677 --> 00:23:50,137
‫לא זכיתי לפגוש אותם.‬

441
00:23:50,220 --> 00:23:52,806
‫אמרתי לו שלום אבל זהו.‬
‫-בואי נצפה.‬

442
00:23:53,890 --> 00:23:54,766
‫היי, טיילר.‬

443
00:23:54,850 --> 00:23:55,851
‫היי, טיילר.‬

444
00:23:55,934 --> 00:23:57,352
‫אני עדיין מעכלת.‬

445
00:23:57,436 --> 00:24:01,398
‫אני עדיין המומה מכך שפגשתי אותך‬
‫וזכיתי לקריאה כל כך מדהימה.‬

446
00:24:01,481 --> 00:24:04,568
‫אני אסירת תודה. חדשות מרגשות.‬
‫-חדשות גדולות!‬

447
00:24:04,651 --> 00:24:06,862
‫זה מה שקרה אחרי הקריאה.‬

448
00:24:06,945 --> 00:24:08,196
‫אלוהים.‬

449
00:24:08,280 --> 00:24:10,699
‫בזכותך. אנחנו אסירי תודה.‬
‫-תודה.‬

450
00:24:10,782 --> 00:24:15,412
‫וחיבוק גדול לאימא שלך.‬
‫רציתי רק לשלוח לשניכם חיבוק גדול.‬

451
00:24:16,496 --> 00:24:18,039
‫תודה רבה. ביי!‬

452
00:24:18,123 --> 00:24:20,041
‫כמה מתוק. הייתי שמחה לפגוש אותה.‬

453
00:24:20,625 --> 00:24:22,002
‫זה כל כך מתוק.‬

454
00:24:22,502 --> 00:24:26,673
‫זה אדיר. אלוהים.‬
‫-אני אפרוץ בבכי מכוער כמו קים.‬

455
00:24:26,756 --> 00:24:28,425
‫כל כך מתוק.‬
‫-וואו.‬

456
00:24:36,892 --> 00:24:40,770
‫- ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

457
00:24:40,854 --> 00:24:42,981
‫אני ממש אוהב את ניו אורלינס.‬
‫-גם אני.‬

458
00:24:43,482 --> 00:24:48,069
‫כן, יש לה משמעות חדשה לגמרי בשבילי.‬
‫-כן.‬

459
00:24:48,153 --> 00:24:49,321
‫אני בניו אורלינס.‬

460
00:24:49,404 --> 00:24:52,908
‫אני מקווה מאוד להבהרות‬
‫בנוגע להיסטוריה המשפחתית שלי.‬

461
00:24:53,700 --> 00:24:56,203
‫אני מרגיש שאני נראה עייף היום,‬
‫כי אני עייף.‬

462
00:24:56,912 --> 00:24:59,122
‫עברת הרבה השבוע.‬
‫-כן.‬

463
00:24:59,206 --> 00:25:04,503
‫הרבה לחץ רגשי כל יום, אז…‬

464
00:25:05,587 --> 00:25:09,257
‫הגעתי למבוי סתם במחקר‬
‫שדודה שלי מרי עשתה, וקלינט.‬

465
00:25:09,341 --> 00:25:10,717
‫- רחוב ברבן -‬

466
00:25:10,800 --> 00:25:14,930
‫לא מצאנו תשובות מוצקות‬
‫למעט הבהרות בנוגע לסדר הדברים.‬

467
00:25:15,430 --> 00:25:17,265
‫זה מתסכל מאוד.‬

468
00:25:17,349 --> 00:25:20,393
‫במיוחד בהתחשב בכך שהמצב שלי ייחודי מאוד.‬

469
00:25:20,477 --> 00:25:22,938
‫היכולת שלי ייחודית מאוד. זה קשה למדיומים.‬

470
00:25:23,021 --> 00:25:26,942
‫מצפים מאיתנו לתשובות ואין לי.‬
‫אני עדיין זקוק לעזרה.‬

471
00:25:27,025 --> 00:25:28,693
‫נעים מאוד. אני טיילר.‬

472
00:25:28,777 --> 00:25:31,112
‫כמה טוב להיפגש. אני נרגשת!‬
‫-נעים מאוד.‬

473
00:25:31,196 --> 00:25:32,489
‫תודה רבה.‬
‫-היי.‬

474
00:25:32,572 --> 00:25:36,117
‫החלטתי לפנות לפמלה סלייטון,‬
‫גנאלוגית חוקרת.‬

475
00:25:36,201 --> 00:25:39,371
‫היא מומחית לניתוח DNA ואיתור משפחתי.‬

476
00:25:39,454 --> 00:25:42,415
‫אם מישהו יכול למצוא את החלקים החסרים,‬
‫זאת היא.‬

477
00:25:42,499 --> 00:25:46,044
‫זה תחום חדש לגמרי עבורי,‬
‫אז אנחנו מעריכים את זה מאוד.‬

478
00:25:46,127 --> 00:25:49,464
‫אסביר לך בקצרה למה באנו.‬
‫-כן.‬

479
00:25:49,548 --> 00:25:52,717
‫אימא שלי, לפני שלוש שנים,‬
‫באמצעות בדיקת "23 אנד מי",‬

480
00:25:52,801 --> 00:25:56,096
‫גילתה שהיא נלקחה כתינוקת,‬

481
00:25:56,179 --> 00:25:59,224
‫ושההורים שלה אינם באמת הוריה.‬

482
00:25:59,307 --> 00:26:02,978
‫הם שיקרו.‬
‫-DNA. אז בעצם לא חשדתם בדבר?‬

483
00:26:03,061 --> 00:26:07,732
‫מעולם לא חשדנו. אף פעם.‬
‫-אז ביצעתם בדיקה, כמו כולם.‬

484
00:26:08,233 --> 00:26:10,443
‫חשבתם, "אגלה מה המקורות הלאומיים שלי,‬

485
00:26:10,527 --> 00:26:11,820
‫וזה יהיה אדיר".‬
‫-כן.‬

486
00:26:11,903 --> 00:26:14,698
‫ופתאום אתם חוטפים הלם.‬
‫-בדיוק.‬

487
00:26:14,781 --> 00:26:19,494
‫אין לך מושג כמה הרבה זה קורה.‬
‫-אני בטוח.‬

488
00:26:19,578 --> 00:26:20,954
‫אנחנו במצב מיוחד קצת,‬

489
00:26:21,037 --> 00:26:23,039
‫כי האישה שחשבתי שהיא סבתי,‬

490
00:26:23,123 --> 00:26:24,124
‫שמה היה סטלה,‬

491
00:26:24,207 --> 00:26:26,334
‫הורשעה בשני מקרי רצח.‬

492
00:26:26,418 --> 00:26:30,297
‫היא הייתה מעורבת‬
‫במספר מקרי מוות בדרך זו או אחרת.‬

493
00:26:30,380 --> 00:26:32,299
‫היא ישבה בכלא יותר מ-30 שנה.‬

494
00:26:32,382 --> 00:26:34,175
‫אוכל להאט אותך קצת?‬
‫-אני יודע.‬

495
00:26:34,259 --> 00:26:37,345
‫כי זרקת עליי הרבה מאוד מידע.‬

496
00:26:37,429 --> 00:26:40,599
‫זה הרבה.‬
‫-בסדר. סבתך הביולוגית.‬

497
00:26:40,682 --> 00:26:42,767
‫היא מסרה את אמך לסטלה?‬

498
00:26:42,851 --> 00:26:45,020
‫כן, אבל אנחנו לא יודעים למה.‬

499
00:26:45,103 --> 00:26:48,940
‫אז כשדודתך, אחותה למחצה של אימא שלך,‬

500
00:26:49,024 --> 00:26:52,611
‫יצרה קשר עם אמך, מה היא סיפרה שקרה?‬

501
00:26:53,528 --> 00:26:55,780
‫אנחנו יודעים שאמי נולדה בניו אורלינס.‬

502
00:26:55,864 --> 00:26:58,617
‫ודודה שלי חקרה קצת את העניין,‬

503
00:26:58,700 --> 00:27:01,202
‫וגילתה שהיו כל מיני עניינים בביה"ח‬

504
00:27:01,786 --> 00:27:03,079
‫בתקופה שאמי נולדה בה.‬

505
00:27:03,830 --> 00:27:06,333
‫אתה חושב שלסטלה היה קשר לכל זה?‬

506
00:27:06,416 --> 00:27:08,918
‫זה מה שאנחנו מנסים להבין.‬
‫-בנוסף לכל השאר?‬

507
00:27:09,502 --> 00:27:11,129
‫אני מניח שמישהו בטח עזר לה.‬

508
00:27:11,212 --> 00:27:13,298
‫תעודת הלידה של אימא שלי זויפה,‬

509
00:27:13,381 --> 00:27:14,924
‫פרטים בה שונו.‬

510
00:27:15,925 --> 00:27:20,096
‫בדרך כלל, תעודת לידה מונפקת בבית החולים.‬

511
00:27:20,180 --> 00:27:21,973
‫נכון.‬
‫-את יולדת והם באים,‬

512
00:27:22,057 --> 00:27:25,185
‫אוספים את הפרטים ומפיקים את התעודה.‬

513
00:27:25,268 --> 00:27:28,688
‫אשמח מאוד לראות‬
‫את תעודת הלידה המקורית של אימא שלך,‬

514
00:27:28,772 --> 00:27:31,024
‫ואני מניחה שהיא נעלמה.‬

515
00:27:31,107 --> 00:27:32,984
‫זאת באמת התשובה החסרה.‬

516
00:27:33,568 --> 00:27:35,695
‫אם תעודת הלידה המקורית תימצא,‬

517
00:27:35,779 --> 00:27:38,573
‫והשם של סטלה הופיע בה מלכתחילה,‬

518
00:27:38,657 --> 00:27:40,325
‫זה ישקף את העובדה הרחבה יותר‬

519
00:27:40,408 --> 00:27:42,994
‫שסבתי לא הייתה מסוגלת לטפל באימא שלי,‬

520
00:27:43,078 --> 00:27:44,788
‫שהיא הייתה במצב נואש,‬

521
00:27:44,871 --> 00:27:47,248
‫ושמישהו ניצל את המצב הזה.‬

522
00:27:47,332 --> 00:27:50,752
‫יש לי שאלה אחרת, בכיוון שונה לגמרי.‬

523
00:27:50,835 --> 00:27:51,961
‫מיהו הסב הביולוגי?‬

524
00:27:52,045 --> 00:27:56,466
‫סב ביולוגי? זה היה קטע חד-פעמי.‬

525
00:27:56,549 --> 00:27:59,928
‫אז כל מה שתמצאי מצד האב יעזור מאוד גם.‬

526
00:28:00,011 --> 00:28:02,055
‫אתה מרשה לי לחטט?‬
‫-כמובן.‬

527
00:28:02,138 --> 00:28:03,431
‫כן. בהחלט.‬

528
00:28:03,515 --> 00:28:04,974
‫כן?‬
‫-בהחלט, כן.‬

529
00:28:05,058 --> 00:28:07,227
‫זה מפותל ומסובך מאוד,‬

530
00:28:07,310 --> 00:28:10,230
‫ונעריך מאוד כל תשובה שתוכלי לספק.‬

531
00:28:10,313 --> 00:28:14,109
‫אני מבינה את הרצון בתשובות ובסגירת מעגל,‬

532
00:28:14,192 --> 00:28:18,738
‫ופשוט לדעת מאיפה באת.‬

533
00:28:18,822 --> 00:28:20,657
‫אנחנו רגילים…‬

534
00:28:20,740 --> 00:28:22,992
‫אני מאומצת ולכן מבינה את זה.‬
‫-כן.‬

535
00:28:23,076 --> 00:28:25,120
‫אנחנו רגילים להדחיק מידע,‬

536
00:28:25,203 --> 00:28:27,997
‫ולהדחיק דברים שמכאיבים לנו.‬
‫-בטח.‬

537
00:28:28,081 --> 00:28:31,459
‫ואנחנו יכולים לשמור על חזית אמיצה,‬

538
00:28:31,543 --> 00:28:34,129
‫ולהעמיד פנים שהכול בסדר.‬
‫-כן.‬

539
00:28:34,212 --> 00:28:37,173
‫אבל ההשפעה של זה עשויה להיות עמוקה מאוד.‬

540
00:28:37,257 --> 00:28:39,426
‫אז בשלב הזה, השאלה היא, מה הצעד הבא?‬

541
00:28:40,260 --> 00:28:42,470
‫בסדר. אז ראשית, בוא נוודא‬

542
00:28:42,554 --> 00:28:43,888
‫שסטלה היא באמת סטלה.‬

543
00:28:43,972 --> 00:28:49,018
‫אחר כך ארצה לבדוק אם יש דרך‬
‫להשיג את תעודת הלידה המקורית,‬

544
00:28:49,102 --> 00:28:52,605
‫ואז אלך לחטט קצת בעניין משפחת האב.‬

545
00:28:52,689 --> 00:28:53,898
‫זה יהיה מדהים.‬
‫-טוב?‬

546
00:28:53,982 --> 00:28:55,692
‫אני לא יכולה להבטיח דבר.‬

547
00:28:55,775 --> 00:28:58,445
‫אני אף פעם לא מבטיחה הצלחה ללקוחות שלי,‬

548
00:28:58,528 --> 00:29:02,615
‫אבל אני יכולה להבטיח לך שלא אוותר.‬

549
00:29:09,205 --> 00:29:11,791
‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

550
00:29:13,710 --> 00:29:16,629
‫קרה דבר ממש מוזר.‬
‫הייתי ער אתמול בשתיים בבוקר.‬

551
00:29:16,713 --> 00:29:22,343
‫היה מעין צל גבוה שחסם את האור‬
‫שנכנס מבחוץ פנימה.‬

552
00:29:22,427 --> 00:29:24,471
‫נעשה חשוך לרגע.‬
‫-היית ער?‬

553
00:29:24,554 --> 00:29:27,891
‫הייתי ער לגמרי. ואז הבנתי שאני בקומה 11.‬

554
00:29:27,974 --> 00:29:29,517
‫אלוהים, יש לי צמרמורת.‬

555
00:29:29,601 --> 00:29:31,644
‫כלומר, מה שהיה בחדר שלי‬

556
00:29:31,728 --> 00:29:32,979
‫חלף על פני החלון.‬

557
00:29:33,062 --> 00:29:38,651
‫אז דיברתי אליו ואמרתי,‬
‫"שלום. היי, אני מקווה שאתה בטוב.‬

558
00:29:38,735 --> 00:29:39,986
‫אני צריך לנוח קצת".‬

559
00:29:40,069 --> 00:29:43,531
‫ואז נעשה ממש קר בתוך החדר.‬

560
00:29:43,615 --> 00:29:46,493
‫לא קור של מזגן, קור מקפיא.‬
‫-אין מצב.‬

561
00:29:46,576 --> 00:29:48,286
‫חשתי צמרמורת בכל הגוף ואמרתי,‬

562
00:29:48,369 --> 00:29:51,080
‫"אסתתר מתחת לשמיכה עכשיו ואודה לך אם תלך".‬

563
00:29:51,164 --> 00:29:53,875
‫והסתתרתי מתחת לשמיכה.‬
‫-אלוהים. אין סיכוי.‬

564
00:29:53,958 --> 00:29:56,544
‫זה הלחיץ אותי.‬
‫חשבתי, "לא נעשה את זה עכשיו.‬

565
00:29:56,628 --> 00:29:58,463
‫אני לא בעבודה".‬

566
00:29:58,963 --> 00:30:01,299
‫זה כל כך מוזר.‬

567
00:30:04,427 --> 00:30:05,553
‫נפלא להכיר אותך.‬

568
00:30:05,637 --> 00:30:07,138
‫היכנס.‬
‫-אני שמח להיות כאן.‬

569
00:30:07,222 --> 00:30:09,808
‫זאת גינת הבית היפה ביותר שראיתי אי פעם.‬

570
00:30:09,891 --> 00:30:11,059
‫תודה רבה.‬

571
00:30:11,142 --> 00:30:13,520
‫קריר כאן אז אני צריכה שמיכה.‬

572
00:30:13,603 --> 00:30:14,896
‫באמת קריר. אלוהים.‬

573
00:30:14,979 --> 00:30:17,357
‫משום כך הבאתי מעיל, ליתר ביטחון.‬

574
00:30:17,440 --> 00:30:19,818
‫יוצא דופן בעונה זו של השנה.‬
‫-כן.‬

575
00:30:19,901 --> 00:30:21,110
‫בדרום.‬

576
00:30:21,194 --> 00:30:23,488
‫טוב, תודה על שהזמנתן אותי היום.‬

577
00:30:23,571 --> 00:30:25,657
‫אני נרגש לראות מה יעלה.‬

578
00:30:25,740 --> 00:30:27,575
‫יש לך חפץ בשבילי?‬
‫-כן.‬

579
00:30:27,659 --> 00:30:29,452
‫את יכולה להניח על השולחן.‬
‫-טוב.‬

580
00:30:31,287 --> 00:30:33,665
‫בסדר, אז אני אשרבט.‬

581
00:30:35,124 --> 00:30:36,668
‫אז יש את זה.‬

582
00:30:38,253 --> 00:30:39,754
‫נראה לאן נגיע עם זה,‬

583
00:30:39,838 --> 00:30:44,467
‫כי יש כמה אנשים שעולים כמעניינים.‬

584
00:30:46,594 --> 00:30:47,428
‫אוקיי.‬

585
00:30:48,763 --> 00:30:49,597
‫אוקיי.‬

586
00:30:50,265 --> 00:30:53,184
‫עולה התייחסות לליאו,‬
‫וזה אומר אחד משני דברים.‬

587
00:30:53,268 --> 00:30:54,686
‫או בן מזל אריה,‬

588
00:30:54,769 --> 00:30:56,104
‫או מישהו בשם לנרד.‬

589
00:30:57,105 --> 00:31:00,692
‫אלוהים!‬
‫-מיהו לנרד?‬

590
00:31:00,775 --> 00:31:02,819
‫זה הגיוני?‬
‫-כן. ברצינות?‬

591
00:31:02,902 --> 00:31:03,736
‫כן.‬

592
00:31:04,654 --> 00:31:06,072
‫זה סבא שלי.‬

593
00:31:06,155 --> 00:31:09,158
‫בסדר, זה עולה בתחושה של… "אל תשכחי אותי."‬

594
00:31:09,242 --> 00:31:12,579
‫אנחנו לא שוכחים אותך.‬
‫-כן. הוא לגמרי מחובר.‬

595
00:31:12,662 --> 00:31:14,539
‫אבל הוא חשוב, אז…‬

596
00:31:14,622 --> 00:31:17,292
‫יש פה הרבה. בסדר, אני ממשיך.‬

597
00:31:20,003 --> 00:31:22,213
‫בסדר. הוא היה חמוד.‬
‫-כן.‬

598
00:31:22,297 --> 00:31:23,506
‫כשהוא עולה.‬

599
00:31:23,590 --> 00:31:27,176
‫את יודעת איך אנשים מתחילים להקריח‬
‫ואז ממש מקריחים,‬

600
00:31:27,260 --> 00:31:31,139
‫ומתנהגים בצחוק כאילו הם מסרקים את שערם,‬

601
00:31:31,222 --> 00:31:32,849
‫כאילו, בתנועה כזאת.‬
‫-כן.‬

602
00:31:33,516 --> 00:31:36,144
‫הוא משדר לי בדיחה של "מחלפות שיער שופעות!"‬

603
00:31:36,227 --> 00:31:38,062
‫אבל ברור שהוא קירח,‬

604
00:31:38,146 --> 00:31:40,481
‫או מקריח מאוד לפחות.‬
‫-אלוהים.‬

605
00:31:40,565 --> 00:31:43,401
‫הוא היה מכסה את הקרחת.‬

606
00:31:43,484 --> 00:31:46,195
‫כאילו, "אני מסתדר עם מה שיש לי".‬
‫-כן.‬

607
00:31:46,279 --> 00:31:49,616
‫אבל הוא מודע לזה, וזה מצחיק.‬
‫-בסדר.‬

608
00:31:49,699 --> 00:31:52,619
‫אחזיק בזה עכשיו,‬
‫אחרי שאני יודע שנוצר חיבור.‬

609
00:31:53,953 --> 00:31:56,289
‫ונראה אם אקלוט כאן משהו.‬

610
00:31:59,417 --> 00:32:00,376
‫אוקיי.‬

611
00:32:01,836 --> 00:32:03,379
‫אני מניח את החפץ.‬

612
00:32:06,007 --> 00:32:08,217
‫אני מרגיש שעליי להעלות אדם צעיר יותר.‬

613
00:32:08,301 --> 00:32:10,136
‫אני יכול לדעת שמדובר בזכר.‬

614
00:32:10,219 --> 00:32:12,555
‫הוא משדר תחושה של היותו בן זמננו,‬

615
00:32:12,639 --> 00:32:17,226
‫וזה מעיד בדרך כלל על רמה דורית מקבילה.‬

616
00:32:17,810 --> 00:32:19,979
‫הלב שלי הולם חזק.‬
‫-הכל טוב.‬

617
00:32:20,063 --> 00:32:23,316
‫הבחור הזה עולה שוב ושוב ומראה לי משקפיים.‬

618
00:32:23,399 --> 00:32:26,861
‫כמו משקפיים שמרכיבים. כאילו, "משקפיים".‬

619
00:32:26,945 --> 00:32:29,364
‫זה פשוט מצחיק אותי.‬

620
00:32:29,447 --> 00:32:32,617
‫הוא עולה בתחושה‬
‫שהוא לא רוצה שאהיה רציני מדי.‬

621
00:32:32,700 --> 00:32:34,786
‫הוא משדר רגשות קלילים.‬

622
00:32:34,869 --> 00:32:37,497
‫והוא רוצה שזה יהיה הדגש היום,‬

623
00:32:37,580 --> 00:32:39,207
‫לא העצב שסובב את מותו.‬
‫-טוב.‬

624
00:32:39,290 --> 00:32:42,418
‫הוא נראה לי אדם שכשהוא נכנס לחדר, ‬

625
00:32:42,502 --> 00:32:44,879
‫יש לו נוכחות ברורה מאוד.‬

626
00:32:44,963 --> 00:32:46,756
‫כאילו, אי אפשר להתעלם ממנו,‬

627
00:32:46,839 --> 00:32:50,259
‫אבל הוא לא בהכרח רצה שיבחינו בו,‬
‫אם זה הגיוני.‬

628
00:32:50,343 --> 00:32:52,804
‫הגובה שלו היה 1.87 מטרים, אז…‬

629
00:32:52,887 --> 00:32:55,264
‫בחור גבוה.‬
‫-הבחינו בו כשהוא נכנס.‬

630
00:32:55,348 --> 00:32:57,642
‫כן, הוא כזה, "אני מעדיף להיות טפט".‬

631
00:32:57,725 --> 00:32:59,894
‫כן, בדיוק.‬
‫-כן, זה חמוד.‬

632
00:33:00,603 --> 00:33:01,729
‫אני אשרבט.‬

633
00:33:02,438 --> 00:33:03,564
‫אוקיי.‬

634
00:33:09,487 --> 00:33:11,614
‫יש שם התייחסות.‬

635
00:33:12,115 --> 00:33:13,324
‫אוקיי.‬

636
00:33:13,408 --> 00:33:15,493
‫כשהוא עולה, התחושה היא‬

637
00:33:15,576 --> 00:33:20,206
‫שהיו לו חיים מלאים בתקופת הזמן שהייתה לו.‬

638
00:33:20,289 --> 00:33:23,042
‫אבל החיים שלו נקטעו, כך זה עולה.‬

639
00:33:23,126 --> 00:33:25,128
‫יש תחושה חזקה של טרגיות.‬

640
00:33:28,589 --> 00:33:33,011
‫טוב. כן, הוא מציין משהו‬
‫שקשור ליום ולנטיין.‬

641
00:33:33,094 --> 00:33:36,806
‫אני לא יודע למה הוא מעלה את זה,‬
‫אבל זאת הייתה תקופה קשה למישהו.‬

642
00:33:36,889 --> 00:33:39,100
‫זאת התקופה שהוא נפטר בה.‬

643
00:33:39,183 --> 00:33:40,977
‫הבנתי. כן, זהו.‬

644
00:33:43,563 --> 00:33:45,648
‫זו תחושה חזקה של…‬

645
00:33:46,941 --> 00:33:48,943
‫"אני כאן, ואז אני לא."‬

646
00:33:49,027 --> 00:33:51,612
‫אני לא מרגיש שהיה זמן של הידרדרות.‬

647
00:33:51,696 --> 00:33:54,741
‫ממש לא.‬
‫-מבינה? אני ממש חש בלבי נעצר.‬

648
00:33:54,824 --> 00:33:57,076
‫וזה כל מה שהוא נותן לי בעניין הזה.‬

649
00:33:57,160 --> 00:33:59,287
‫כן.‬
‫-יש פה משהו מוזר,‬

650
00:33:59,370 --> 00:34:01,122
‫באופן שזה עולה בו. זה כאילו,‬

651
00:34:01,205 --> 00:34:03,666
‫כשאנשים שמעו על זה, הם אמרו, "באמת?‬

652
00:34:03,750 --> 00:34:05,668
‫בטוח? אפשר לבדוק שוב?"‬
‫-כן.‬

653
00:34:05,752 --> 00:34:07,587
‫כאילו…‬
‫-זאת הייתה התגובה שלי.‬

654
00:34:07,670 --> 00:34:09,714
‫אמרתי, "בטוח?" כאילו, "מה?"‬

655
00:34:10,298 --> 00:34:11,924
‫כלומר, הוא היה בן 33.‬

656
00:34:12,425 --> 00:34:15,303
‫הוא באמת מעלה… זה כל כך מוזר.‬

657
00:34:15,386 --> 00:34:19,557
‫אני מנסה להבין את הפטירה,‬
‫כי מדובר במשהו ספציפי מאוד.‬

658
00:34:19,640 --> 00:34:23,102
‫כן.‬
‫-ולא משהו שמוכר לי.‬

659
00:34:23,186 --> 00:34:25,188
‫וקיוויתי לתשובות בעניין הזה.‬

660
00:34:25,271 --> 00:34:27,273
‫אני יכולה לדבר על זה? בסדר.‬
‫-כן.‬

661
00:34:27,982 --> 00:34:32,195
‫אז אנחנו יודעים שהוא עבד כל היום,‬

662
00:34:32,278 --> 00:34:36,240
‫ואז הוא הלך לפגוש את אשתו בבר ולבלות.‬

663
00:34:36,324 --> 00:34:37,700
‫והוא שתה כמה משקאות.‬

664
00:34:37,784 --> 00:34:41,120
‫לא משהו שיגרום לו להרגיש רע.‬
‫-בטח.‬

665
00:34:41,204 --> 00:34:44,082
‫בכלל לא. אבל הוא היה במגרש החניה‬

666
00:34:44,165 --> 00:34:46,459
‫ופשוט התעלף.‬

667
00:34:46,542 --> 00:34:48,878
‫למיטב זיכרוני, הוא נפל על ברכיו,‬

668
00:34:48,961 --> 00:34:50,421
‫ואז נפל לאחור.‬
‫-כן.‬

669
00:34:50,505 --> 00:34:52,465
‫הוא קיבל מכה בראש.‬
‫-כן.‬

670
00:34:52,548 --> 00:34:54,967
‫והם אמרו שהמכה בחלק האחורי של הראש‬

671
00:34:55,051 --> 00:34:56,260
‫גרמה לדימום מוחי.‬

672
00:34:56,344 --> 00:34:59,639
‫וחשבתי, לא יכול להיות‬
‫שהמכה הייתה כל כך חזקה.‬

673
00:34:59,722 --> 00:35:02,058
‫כך נדמה. אם אתה על הברכיים ונופל לאחור…‬

674
00:35:02,141 --> 00:35:03,351
‫כן.‬
‫-כן.‬

675
00:35:03,434 --> 00:35:07,438
‫זה לא מה שאני קולט מבחינת סיבת המוות.‬

676
00:35:07,522 --> 00:35:09,565
‫אז זה העניין. זה מזכיר לי‬

677
00:35:09,649 --> 00:35:13,111
‫אנשים שלוקים לפעמים בתסחיף ריאתי, בשבץ,‬

678
00:35:13,194 --> 00:35:14,403
‫או התקפי לב לפעמים.‬

679
00:35:14,487 --> 00:35:17,532
‫אבל הוא משדר תחושה של טלטלה פנימית,‬

680
00:35:17,615 --> 00:35:20,284
‫ואז אני חש שלבי נעצר.‬
‫-וואו. בסדר.‬

681
00:35:20,368 --> 00:35:23,037
‫אז קרה שם משהו פנימי.‬

682
00:35:23,121 --> 00:35:25,206
‫בסדר. הם ביצעו נתיחה, כמובן,‬

683
00:35:25,289 --> 00:35:27,333
‫אז אנחנו יודעים שהיה לו לב מוגדל.‬

684
00:35:27,416 --> 00:35:30,086
‫בסדר.‬
‫-אבל לא נמצא כל סימן להתקף לב,‬

685
00:35:30,169 --> 00:35:31,879
‫או משהו כזה, אבל…‬
‫-כן.‬

686
00:35:31,963 --> 00:35:33,756
‫הוא לא סבל, שיהיה ברור.‬
‫-בסדר.‬

687
00:35:33,840 --> 00:35:36,384
‫הוא משדר תחושת קלילות, שמחה ועליצות.‬

688
00:35:36,467 --> 00:35:37,802
‫לפי הפרשנות שלי,‬

689
00:35:37,885 --> 00:35:41,097
‫יכול היה להיות דימום מוחי לצד הבעיה בלב.‬

690
00:35:41,180 --> 00:35:43,975
‫שני הדברים האלו בהחלט יכולים להיות גורם,‬

691
00:35:44,058 --> 00:35:46,602
‫אבל מבחינתי, הלב הוא המפתח,‬

692
00:35:46,686 --> 00:35:48,646
‫באופן שבו זה עולה.‬
‫-בסדר.‬

693
00:35:48,729 --> 00:35:51,524
‫היה לו לב נפלא, אבל האיבר היה פגוע.‬

694
00:35:51,607 --> 00:35:53,776
‫וזה משהו משפחתי אצלנו, בעיות לב.‬

695
00:35:53,860 --> 00:35:55,069
‫אז זה הגיוני.‬
‫-הבנתי.‬

696
00:35:55,570 --> 00:35:58,114
‫אני רק רוצה לדעת‬
‫מי הוא היה מבחינתך ומה שמו?‬

697
00:35:58,614 --> 00:36:00,032
‫אחי, בריאן.‬

698
00:36:01,450 --> 00:36:06,080
‫בריאן היה מוזר קצת, מצחיק כזה.‬

699
00:36:06,664 --> 00:36:07,999
‫גבוה מאוד.‬

700
00:36:08,583 --> 00:36:11,377
‫הכינוי "שעועית ירוקה" התאים לו.‬

701
00:36:11,460 --> 00:36:16,424
‫לא היינו קרובים במיוחד‬
‫כי הייתי צעירה ממנו בחמש שנים.‬

702
00:36:16,507 --> 00:36:18,217
‫רציתי להיות קרובה אליו יותר,‬

703
00:36:18,301 --> 00:36:21,179
‫אבל זה לא קרה בגלל פער הגילים,‬

704
00:36:21,262 --> 00:36:22,722
‫עד כמה שרציתי בכך.‬

705
00:36:22,805 --> 00:36:26,100
‫ואז הוא נפטר לפתע.‬

706
00:36:26,726 --> 00:36:30,396
‫לא זכיתי לחיבור ממשי איתו.‬

707
00:36:31,063 --> 00:36:33,983
‫ורציתי שנהיה קרובים. זה היה קשה מאוד.‬

708
00:36:37,236 --> 00:36:38,070
‫בסדר.‬

709
00:36:38,613 --> 00:36:40,781
‫הוא מעלה את אמכם בצורה חזקה.‬

710
00:36:40,865 --> 00:36:43,826
‫כן. יש לו דברים בשבילה.‬

711
00:36:43,910 --> 00:36:46,454
‫הוא מתייחס גם לאבא, באופן שבו זה עולה.‬

712
00:36:46,537 --> 00:36:48,039
‫אז אבא חי?‬

713
00:36:48,122 --> 00:36:49,665
‫כן.‬
‫-הוא בתמונה.‬

714
00:36:49,749 --> 00:36:52,168
‫שני ההורים שלי עדיין חיים.‬
‫-כן.‬

715
00:37:01,093 --> 00:37:04,513
‫תני לי לראות. אני מנסה להבין מה זה.‬

716
00:37:13,731 --> 00:37:15,816
‫אני מנסה לחשוב איך לטפל בזה.‬

717
00:37:17,777 --> 00:37:21,155
‫כמה אנשים בצד השני היו מעורבים‬

718
00:37:21,239 --> 00:37:25,243
‫בלעזור לאימא שלך להבין משהו.‬

719
00:37:25,952 --> 00:37:27,828
‫ואני מנסה להבין במה מדובר.‬

720
00:37:27,912 --> 00:37:30,623
‫יש בצד השני אנשים שנפטרו.‬
‫-בסדר.‬

721
00:37:30,706 --> 00:37:32,583
‫הם מרגישים שהם הובילו‬

722
00:37:32,667 --> 00:37:35,920
‫את אמך להבנה של משהו.‬

723
00:37:36,003 --> 00:37:38,005
‫זה מעורפל, אבל אני חייב להמשיך,‬

724
00:37:38,089 --> 00:37:40,299
‫כי זה נעשה ספציפי יותר בהדרגה.‬

725
00:37:40,383 --> 00:37:41,509
‫תנו לי לראות.‬

726
00:37:42,969 --> 00:37:45,596
‫יש המון אנשים ואני מתקשה לעקוב.‬

727
00:37:45,680 --> 00:37:46,722
‫זו אימא שלך.‬

728
00:37:47,765 --> 00:37:52,270
‫אני תוהה אם לא היה משהו חשוב‬
‫באופן שבו היא גדלה,‬

729
00:37:52,353 --> 00:37:53,729
‫כמו שזה עולה כאן.‬

730
00:37:54,230 --> 00:37:57,525
‫הדבר המוזר הוא‬
‫שלא מדובר רק בחינוך שהיא קיבלה.‬

731
00:37:57,608 --> 00:37:59,652
‫אלוהים.‬
‫-זה יעיף לי את הראש.‬

732
00:37:59,735 --> 00:38:02,822
‫אם זה נכון,‬
‫אנחנו משחזרים את המסע של אימא שלי.‬

733
00:38:02,905 --> 00:38:05,825
‫באמת?‬
‫-ויש בזה משהו דומה.‬

734
00:38:05,908 --> 00:38:09,120
‫אני לא רוצה לומר זהה‬
‫אבל דומה מבחינת התחושה‬

735
00:38:09,203 --> 00:38:12,999
‫של גילוי, הרחבת המודעות, מסקנה.‬

736
00:38:13,082 --> 00:38:16,877
‫ואני מרגיש שהאנשים בצד השני‬
‫ניסו לגרום לזה לקרות.‬

737
00:38:16,961 --> 00:38:19,338
‫האנשים בצד השני ניסו לגרום לזה לקרות?‬

738
00:38:19,422 --> 00:38:23,467
‫כן, הם קידמו את האירועים האלו‬
‫כדי שאימא שלך תבין את זה.‬

739
00:38:23,551 --> 00:38:27,346
‫אם זה הגיוני. זה הגיוני?‬
‫-כן. זה כל כך אדיר!‬

740
00:38:27,430 --> 00:38:28,389
‫אלוהים.‬

741
00:39:10,181 --> 00:39:11,599
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬