1
00:00:10,885 --> 00:00:16,349
‫כמה אנשים בצד השני היו מעורבים‬
‫בלעזור לאימא שלך‬

2
00:00:17,475 --> 00:00:18,727
‫להבין משהו.‬

3
00:00:18,810 --> 00:00:21,271
‫אנחנו משחזרים את המסע של אימא שלי.‬
‫-באמת?‬

4
00:00:21,354 --> 00:00:25,150
‫ויש בזה משהו דומה מבחינת התחושה‬

5
00:00:25,233 --> 00:00:28,820
‫של גילוי, הרחבת המודעות, מסקנה.‬

6
00:00:28,903 --> 00:00:33,450
‫ואני מרגיש שהאנשים בצד השני‬
‫קידמו את האירועים האלו,‬

7
00:00:33,533 --> 00:00:35,910
‫כדי שאימא שלך תבין את זה.‬

8
00:00:35,994 --> 00:00:37,662
‫זה הגיוני?‬
‫-כן!‬

9
00:00:54,054 --> 00:00:56,139
‫משנים קצת את הנושא.‬

10
00:00:56,222 --> 00:00:59,559
‫אני צריך להתחבר שוב למה שעלה קודם.‬

11
00:01:00,060 --> 00:01:02,062
‫האח הוא דגש חשוב היום.‬

12
00:01:02,145 --> 00:01:04,481
‫הוא רוצה שאדבר על עבודתו משום מה.‬

13
00:01:04,564 --> 00:01:06,608
‫בסדר.‬
‫-מתעסק בדברים.‬

14
00:01:06,691 --> 00:01:08,860
‫אנשים יכנו אותו אולי "מר תיקונים",‬

15
00:01:08,943 --> 00:01:11,404
‫או משהו כזה, אבל זה מסוג המצבים…‬

16
00:01:11,488 --> 00:01:13,615
‫זה אדיר. אתה מעולה.‬
‫-כשמישהו…‬

17
00:01:13,698 --> 00:01:16,785
‫את מתוקה. איך זה מתאים ל…?‬

18
00:01:16,868 --> 00:01:18,578
‫הוא מכונאי.‬
‫-בסדר.‬

19
00:01:18,661 --> 00:01:20,163
‫העניין…‬
‫-הוא תיקן מכוניות.‬

20
00:01:20,246 --> 00:01:21,456
‫אנשים ביקשו שיעשה‬

21
00:01:21,539 --> 00:01:25,001
‫דברים שהוא לא היה מוסמך לעשות‬
‫אבל ציפו ממנו שיצליח.‬

22
00:01:25,085 --> 00:01:27,587
‫אלוהים. לא ייאמן!‬
‫-אני יודע.‬

23
00:01:27,670 --> 00:01:30,715
‫סליחה, אני פשוט המומה מ…‬
‫-הכול טוב.‬

24
00:01:30,799 --> 00:01:32,258
‫האינטואיציה שלך.‬
‫-בסדר.‬

25
00:01:36,596 --> 00:01:38,556
‫שני דברים נראים לי מוזרים.‬

26
00:01:39,057 --> 00:01:40,600
‫יש הכרה ב"וי-איי".‬

27
00:01:40,683 --> 00:01:43,394
‫מבחינתי זה מייצג בדרך כלל את וירג'יניה.‬

28
00:01:43,478 --> 00:01:46,064
‫יש קשר כלשהו לווירג'יניה?‬
‫-כן.‬

29
00:01:46,147 --> 00:01:49,109
‫יש קשר כלשהו לפלורידה? מישהו שגר בפלורידה?‬

30
00:01:49,192 --> 00:01:53,279
‫כן, הזכרת את וירג'יניה.‬
‫אימא שלי נולדה בווירג'יניה.‬

31
00:01:53,363 --> 00:01:58,451
‫ומרגריט, אמה הביולוגית, גרה בפלורידה.‬

32
00:01:58,535 --> 00:02:01,371
‫אז כנראה שהיא העלתה את זה.‬

33
00:02:01,454 --> 00:02:03,456
‫החלק הזה כל כך מרגש.‬
‫-כן.‬

34
00:02:03,540 --> 00:02:05,291
‫עם אימא שלי, כי… אלוהים.‬

35
00:02:05,375 --> 00:02:07,335
‫אתה מדבר על הרבה דברים.‬
‫-כן.‬

36
00:02:07,418 --> 00:02:08,753
‫בחיי.‬
‫-נראה.‬

37
00:02:08,837 --> 00:02:13,383
‫נראה אם נוכל ליצור חיבור, אבל יש התייחסות.‬

38
00:02:13,466 --> 00:02:15,051
‫אנסה להבין מה זה.‬

39
00:02:17,345 --> 00:02:21,391
‫אני יכול לתאר את זה‬
‫רק כתחושה שהאנשים בצד שלה,‬

40
00:02:21,891 --> 00:02:24,769
‫היו הזדמנויות למפגש שפוספסו.‬

41
00:02:24,853 --> 00:02:27,147
‫אמי לא זכתה להכיר את אמה הביולוגית.‬

42
00:02:27,230 --> 00:02:29,315
‫כן.‬
‫-אז אני לא יודע אם זה משהו דומה,‬

43
00:02:29,399 --> 00:02:31,234
‫אבל יש הכרה בתחושה של…‬

44
00:02:31,317 --> 00:02:34,612
‫נכון.‬
‫-לא לזכות בהזדמנות אמיתית להתחבר.‬

45
00:02:35,572 --> 00:02:37,198
‫אימא שלי אומצה.‬
‫-בסדר.‬

46
00:02:37,282 --> 00:02:40,618
‫כשהייתה תינוקת, בת כמה ימים.‬
‫-הבנתי. וואו.‬

47
00:02:40,702 --> 00:02:45,623
‫בילדותה, היא לא פגשה ולא הכירה‬
‫את המשפחה הביולוגית שלה.‬

48
00:02:45,707 --> 00:02:47,375
‫הבנתי.‬
‫-עד לאחרונה.‬

49
00:02:48,126 --> 00:02:50,003
‫היא ביצעה בדיקת DNA.‬

50
00:02:50,086 --> 00:02:51,588
‫זה היה לפני…‬
‫-כן? וואו.‬

51
00:02:52,088 --> 00:02:53,423
‫לפני שנה וחצי אולי?‬

52
00:02:53,506 --> 00:02:57,886
‫באמצעות בדיקת ה-DNA‬
‫הצלחנו לאתר את הצד של אימא שלה.‬

53
00:02:58,636 --> 00:03:01,181
‫אותו הדבר עם אימא שלי. מקבילה מעניינת.‬

54
00:03:01,264 --> 00:03:04,184
‫ואימא שלה נפטרה לפני כעשר שנים.‬

55
00:03:04,267 --> 00:03:06,769
‫בסדר.‬
‫-אז היא לא הספיקה לפגוש אותה,‬

56
00:03:06,853 --> 00:03:09,439
‫אבל פגשנו שתי אחיות למחצה.‬

57
00:03:09,522 --> 00:03:11,316
‫כן?‬
‫-היה לה אח למחצה.‬

58
00:03:11,399 --> 00:03:16,404
‫כדי להדהים אותך,‬
‫לאמי היו גם שלושה אחים, אחים למחצה.‬

59
00:03:16,487 --> 00:03:20,074
‫בסדר.‬
‫-ואחד נפטר.‬

60
00:03:20,158 --> 00:03:23,328
‫שניים עדיין חיים. אז זה מסתורי כרגע.‬

61
00:03:23,411 --> 00:03:25,163
‫וואו. כן.‬
‫-כן.‬

62
00:03:25,246 --> 00:03:30,001
‫היא פגשה את הצד הזה במשפחה,‬
‫ויש לנו תמונות משפחתיות עכשיו.‬

63
00:03:30,084 --> 00:03:34,047
‫הם אמרו לנו, "חיפשנו אתכם הרבה זמן.‬

64
00:03:34,130 --> 00:03:36,841
‫כאילו, חיפשנו אתכם באופן פעיל".‬

65
00:03:36,925 --> 00:03:38,551
‫והיא תהתה כל חייה.‬

66
00:03:38,635 --> 00:03:40,803
‫כלומר, היא בת 70 ומשהו עכשיו.‬
‫-כן.‬

67
00:03:40,887 --> 00:03:46,559
‫על ערש מותה, אימא שלה אמרה, "בתי האבודה".‬

68
00:03:48,603 --> 00:03:51,314
‫זה מטורף, כי זה בדיוק מה שקרה לאימא שלי‬

69
00:03:51,397 --> 00:03:52,607
‫כשאימא שלה גססה.‬

70
00:03:52,690 --> 00:03:55,235
‫אתה רציני?‬
‫ -היא ממש אמרה…‬

71
00:03:55,318 --> 00:03:58,905
‫היא סבלה מדמנציה,‬
‫אבל זכרה את הילדה הקטנה שהיא חיפשה.‬

72
00:03:58,988 --> 00:04:00,782
‫את הבת האבודה שלה.‬
‫-כן.‬

73
00:04:01,282 --> 00:04:03,534
‫זה מפחיד. אני לא מתכוון לסטות מהנושא.‬

74
00:04:03,618 --> 00:04:05,787
‫לא, זה…‬
‫-אבל זה ממש מוזר, את ואני.‬

75
00:04:06,454 --> 00:04:10,250
‫הידיעה כשלעצמה עושה שקט, אתה מבין?‬
‫-כן, בטח.‬

76
00:04:10,333 --> 00:04:12,585
‫אז…‬
‫-זו ברכה בחייה.‬

77
00:04:12,669 --> 00:04:15,546
‫היא הצליחה למצוא את האחים שלה. איזו מתנה.‬

78
00:04:15,630 --> 00:04:19,550
‫מעניין שיש בינינו הקבלה‬
‫של גילויים בנוגע למשפחה‬

79
00:04:19,634 --> 00:04:21,552
‫בשנים מאוחרות והמשפחה הביולוגית.‬

80
00:04:21,636 --> 00:04:23,763
‫אמי עדיין לא יודעת מי אביה.‬

81
00:04:23,846 --> 00:04:27,558
‫וזה מעורר הרבה מאוד סקרנות.‬

82
00:04:27,642 --> 00:04:29,269
‫אותו הדבר עם אמך.‬
‫-נכון.‬

83
00:04:29,352 --> 00:04:30,812
‫היא לא יודעת מי אביה.‬

84
00:04:31,562 --> 00:04:33,940
‫אני ממש מודה לך שבאת לכאן,‬

85
00:04:34,023 --> 00:04:36,651
‫כי זה עזר לי מאוד.‬
‫-בהחלט.‬

86
00:04:36,734 --> 00:04:40,321
‫אז, תודה.‬
‫-נפלא לראות אותך. שמחתי להכיר.‬

87
00:04:40,405 --> 00:04:43,449
‫גם אותך. תודה.‬
‫-תודה על הכול.‬

88
00:04:43,533 --> 00:04:45,034
‫שמור על עצמך.‬
‫-ביי!‬

89
00:04:45,868 --> 00:04:46,828
‫אוקיי.‬

90
00:04:50,373 --> 00:04:51,874
‫זה היה אדיר, נכון?‬
‫-כן.‬

91
00:04:52,458 --> 00:04:53,584
‫הלב שלי מלא.‬

92
00:04:54,085 --> 00:04:57,839
‫כל העניין הזה היה מציף מאוד אבל מרגש מאוד.‬

93
00:04:57,922 --> 00:05:01,926
‫כשמתחברים ככה לטיילר, ממש מרגישים‬

94
00:05:02,010 --> 00:05:06,014
‫שנוצר חיבור ישיר למי שאבד לך.‬

95
00:05:06,097 --> 00:05:09,517
‫זה כמעט כאילו הם בכלל לא עזבו.‬

96
00:05:09,600 --> 00:05:12,312
‫זה די מדהים.‬

97
00:05:12,395 --> 00:05:14,147
‫זה היה די מטורף.‬

98
00:05:14,647 --> 00:05:16,149
‫אחרי אלפי קריאות‬

99
00:05:16,232 --> 00:05:18,192
‫וחיבור לכל כך הרבה סיפורי משפחות,‬

100
00:05:18,276 --> 00:05:21,654
‫מוזר מאוד להתחבר למישהו‬
‫עם כל כך הרבה נקודות דמיון‬

101
00:05:21,738 --> 00:05:22,947
‫לסיפור המשפחה שלי.‬

102
00:05:23,031 --> 00:05:26,409
‫יכול להיות שבצד השני ארגנו את הקריאה הזאת‬

103
00:05:26,492 --> 00:05:31,414
‫כדי להראות לי שעליי להישמע‬
‫לעצה שקיבלתי ולזו שנתתי.‬

104
00:05:33,708 --> 00:05:37,712
‫- פרק 8: כאוס -‬

105
00:05:44,469 --> 00:05:47,889
‫אחד הלקוחות שלי קנה שולחן פינג-פונג.‬

106
00:05:47,972 --> 00:05:51,059
‫מתברר שסוזן סרנדון‬
‫הפכה את הפינג-פונג למבוקש.‬

107
00:05:51,976 --> 00:05:53,061
‫כן.‬
‫-זה אקראי.‬

108
00:05:53,144 --> 00:05:56,064
‫אקראי מאוד. זה בטח היה ספורט‬
‫עוד לפני סוזן סרנדון,‬

109
00:05:56,147 --> 00:05:57,273
‫אבל היא השקיעה בזה‬

110
00:05:57,357 --> 00:05:59,692
‫והעניין המריא.‬

111
00:05:59,776 --> 00:06:01,069
‫איפה שמעת את זה?‬

112
00:06:01,152 --> 00:06:03,154
‫כתבו מאמרים על היחסים…‬
‫-באמת?‬

113
00:06:03,237 --> 00:06:05,156
‫בין סוזן סרנדון לפינג-פונג.‬

114
00:06:05,239 --> 00:06:06,741
‫אני לא גרועה בזה.‬

115
00:06:06,824 --> 00:06:10,203
‫אני לא מעולה. אבל לפעמים אני יכולה…‬

116
00:06:10,286 --> 00:06:13,081
‫לפגוע בכדור?‬
‫-כן, לפעמים אני מצליחה לפגוע בכדור.‬

117
00:06:13,581 --> 00:06:16,084
‫אני לא ידוע כמוצלח בתיאום עין-יד.‬

118
00:06:16,167 --> 00:06:19,128
‫יכולת מנטלית, בטח. תיאום עין-יד…‬

119
00:06:19,212 --> 00:06:20,421
‫לא כל כך.‬

120
00:06:31,099 --> 00:06:36,813
‫- מונטסיטו, קליפורניה -‬

121
00:06:43,528 --> 00:06:46,197
‫שלום. מה נשמע?‬
‫-אלוהים.‬

122
00:06:46,781 --> 00:06:50,785
‫טיילר. מה שלומך? נעים להכיר.‬
‫-שלום. נעים להכיר.‬

123
00:06:50,868 --> 00:06:52,412
‫אני קארי.‬
‫-נפלא להכיר אותך.‬

124
00:06:52,495 --> 00:06:54,288
‫תודה שהזמנת אותי היום.‬
‫-כמובן.‬

125
00:06:54,372 --> 00:06:56,582
‫אני רואה שיש לך פה כמה דברים.‬
‫-כן.‬

126
00:06:56,666 --> 00:06:58,459
‫התכוננת. אני אוהב את זה.‬
‫-נכון.‬

127
00:06:58,543 --> 00:07:00,753
‫בסדר. אז אחזיק את זה קודם.‬
‫-בסדר.‬

128
00:07:00,837 --> 00:07:03,172
‫נראה מה יעלה, באופן כללי, אבל…‬
‫-בסדר.‬

129
00:07:03,256 --> 00:07:06,426
‫אז נעבור על כל התמונה. תני לי שנייה.‬

130
00:07:06,509 --> 00:07:08,052
‫בואי נתחיל להתחבר.‬

131
00:07:08,136 --> 00:07:09,846
‫נראה מה יעלה.‬

132
00:07:09,929 --> 00:07:11,806
‫סליחה ששכחתי. שמך הפרטי?‬

133
00:07:11,889 --> 00:07:15,268
‫קארי.‬
‫-קארי, בסדר. מדהים. קארי.‬

134
00:07:15,768 --> 00:07:17,562
‫נראה מה יעלה.‬

135
00:07:21,899 --> 00:07:23,609
‫בסדר. כן.‬

136
00:07:32,410 --> 00:07:33,244
‫כן?‬

137
00:07:34,245 --> 00:07:36,372
‫בסדר. יש לי אחד, שניים…‬

138
00:07:38,124 --> 00:07:39,083
‫זה מוזר.‬

139
00:07:40,918 --> 00:07:45,214
‫באופן שבו זה עולה, יש התייחסות‬

140
00:07:45,298 --> 00:07:47,049
‫למה שהייתי מכנה פטירה טרגית.‬

141
00:07:47,133 --> 00:07:49,927
‫פטירות כאלו הן תמיד בטרם עת,‬
‫לא צפויות בדרך כלל.‬

142
00:07:50,011 --> 00:07:52,638
‫כשמישהו נלקח מאיתנו מוקדם מדי.‬

143
00:07:52,722 --> 00:07:55,808
‫הדבר המוזר בזה הוא‬
‫שזה חוזר על עצמו פעמיים.‬

144
00:07:55,892 --> 00:07:59,729
‫אז זה אדם אחד שמת צעיר מאוד או מוקדם,‬

145
00:07:59,812 --> 00:08:01,647
‫או בנסיבות טרגיות,‬

146
00:08:01,731 --> 00:08:04,150
‫ואז עולה מצב טרגי נוסף‬

147
00:08:04,233 --> 00:08:07,153
‫של מישהו אחר שנפטר בטרם עת.‬

148
00:08:07,737 --> 00:08:12,450
‫את מתחברת לשני מקרים של אנשים‬
‫שנפטרו באופן טרגי ובטרם עת?‬

149
00:08:12,533 --> 00:08:13,618
‫בהחלט.‬
‫-בסדר.‬

150
00:08:13,701 --> 00:08:16,913
‫אני מרגיש שבאתי לכאן כדי לדבר על שני אלו.‬

151
00:08:16,996 --> 00:08:20,374
‫כי הם בלתי נפרדים,‬
‫כך הייתי מתאר זאת. בסדר.‬

152
00:08:21,709 --> 00:08:22,585
‫בסדר.‬

153
00:08:25,588 --> 00:08:26,964
‫בסדר, כן.‬

154
00:08:27,048 --> 00:08:29,967
‫טוב, אני מרגיש שעלינו לדבר‬
‫על תהליך האבל שלך‬

155
00:08:30,051 --> 00:08:32,512
‫בהקשר לאנשים מסוימים שנפטרו,‬

156
00:08:32,595 --> 00:08:34,263
‫אבל התחושה שעולה‬

157
00:08:34,347 --> 00:08:37,892
‫היא של אי יכולת להתאבל בזמן ההתרחשות.‬

158
00:08:37,975 --> 00:08:40,186
‫כאילו נאלצת לקבוע מועד חדש לצער שלך,‬

159
00:08:40,269 --> 00:08:41,687
‫או לעכב אותו משמעותית.‬

160
00:08:41,771 --> 00:08:45,650
‫התחושה היא שזה קורה, ואני לא יכול לעבור‬

161
00:08:45,733 --> 00:08:47,401
‫תהליך טבעי של אבל.‬

162
00:08:47,485 --> 00:08:48,402
‫זה התעכב.‬

163
00:08:48,986 --> 00:08:51,614
‫נדבר על איך זה קרה וכל זה,‬

164
00:08:52,114 --> 00:08:53,199
‫אמשיך עוד.‬

165
00:08:56,869 --> 00:09:00,623
‫זה לא ייחודי אבל אני קולט סמליות של מים,‬

166
00:09:00,706 --> 00:09:02,124
‫ואני לא יודע למה.‬

167
00:09:02,708 --> 00:09:04,961
‫אני רואה מים.‬

168
00:09:05,044 --> 00:09:07,213
‫כן, אתה…‬
‫-באופן משמעותי. זה הגיוני?‬

169
00:09:07,797 --> 00:09:09,423
‫כן.‬
‫-כן.‬

170
00:09:09,507 --> 00:09:12,260
‫המים… כל הסיפור כאן הוא המים.‬
‫-כן.‬

171
00:09:14,554 --> 00:09:17,348
‫אני ממשיך. הרבה נכנס לכאן.‬

172
00:09:20,226 --> 00:09:23,020
‫אני לא יודע מה זה אומר. יש את זה…‬

173
00:09:26,816 --> 00:09:30,695
‫אנסה לטפל בזה כמיטב יכולתי.‬

174
00:09:32,154 --> 00:09:34,532
‫הצעיר מהשניים ממשיך להעלות את חג המולד.‬

175
00:09:34,615 --> 00:09:37,410
‫סמליות של חג המולד, אורות…‬

176
00:09:37,493 --> 00:09:41,080
‫אבל זה יותר מילד שאוהב את חג המולד.‬
‫יש פה משהו.‬

177
00:09:41,706 --> 00:09:46,711
‫התאונה התרחשה כמה ימים אחרי חג המולד.‬

178
00:09:46,794 --> 00:09:49,046
‫זאת הייתה החגיגה האחרונה שלנו.‬
‫-כן.‬

179
00:09:49,589 --> 00:09:53,384
‫זה עולה בתחושה חיובית ושמחה מאוד,‬

180
00:09:53,467 --> 00:09:56,804
‫אבל אפשר לחוש שזו עונה מרירה-מתוקה.‬

181
00:09:57,305 --> 00:09:58,306
‫אז אני ממשיך.‬

182
00:10:00,141 --> 00:10:03,603
‫מסיבה כלשהי, יש דגש רב עלייך,‬

183
00:10:03,686 --> 00:10:06,856
‫לגבי מה שהיה עלייך לעשות, גם לפני הפטירות,‬

184
00:10:06,939 --> 00:10:08,941
‫אבל גם לאחר מכן.‬

185
00:10:10,234 --> 00:10:12,778
‫אז יש תחושה של הכרת תודה סביב זה.‬

186
00:10:13,362 --> 00:10:14,697
‫זה ממש מעניין.‬

187
00:10:14,780 --> 00:10:17,491
‫אני אם חד-הורית.‬
‫-בסדר, מדהים.‬

188
00:10:17,575 --> 00:10:20,328
‫מבלי למסור יותר מדי פרטים,‬
‫שתי הפטירות האלו‬

189
00:10:20,411 --> 00:10:23,956
‫התרחשו, כך נראה לי, לפני פחות משנתיים.‬

190
00:10:24,040 --> 00:10:26,083
‫מי הם בשבילך?‬

191
00:10:27,293 --> 00:10:28,127
‫הבנות שלי.‬

192
00:10:29,754 --> 00:10:32,423
‫היו לי שלוש בנות נפלאות.‬

193
00:10:33,924 --> 00:10:35,885
‫מורגן הייתה בת 25.‬

194
00:10:36,385 --> 00:10:38,804
‫סאמר וסוייר היו בנות 12.‬

195
00:10:38,888 --> 00:10:43,601
‫יש לי תאומות.‬
‫סוייר הייתה תמיד הבוס בין השתיים.‬

196
00:10:43,684 --> 00:10:47,063
‫היא אהבה לקבוע וסאמר שמחה להצטרף אליה.‬

197
00:10:47,146 --> 00:10:48,814
‫הדבר המדליק בין מורגן לביני,‬

198
00:10:48,898 --> 00:10:50,941
‫כשהיא נהפכה לאישה בוגרת,‬

199
00:10:51,025 --> 00:10:54,320
‫היא נהפכה לא רק לבתי, אלא לחברה שלי.‬

200
00:10:54,403 --> 00:10:57,156
‫היא הייתה מעורבת מאוד בחייהן של התאומות.‬

201
00:10:57,239 --> 00:11:01,994
‫אבל בתשעה בינואר, 2018,‬

202
00:11:02,078 --> 00:11:06,290
‫איבדתי את בתי סוייר ואת בתי מורגן.‬

203
00:11:06,791 --> 00:11:10,002
‫היינו ארבע פעם, והבית שלנו היה מלא בצחוק,‬

204
00:11:10,086 --> 00:11:13,839
‫רעש, התרגשות, אנרגיה.‬

205
00:11:13,923 --> 00:11:16,092
‫ועכשיו הוא שקט מאוד.‬

206
00:11:16,592 --> 00:11:20,721
‫יש בו נערה צעירה ואימא,‬

207
00:11:20,805 --> 00:11:26,185
‫ושתיהן שבורות ומנסות להתמודד כל יום.‬

208
00:11:27,895 --> 00:11:29,480
‫תחושה של בלבול.‬

209
00:11:29,563 --> 00:11:32,149
‫הרגשתי מבולבל מאוד. כך אוכל לתאר זאת.‬

210
00:11:32,733 --> 00:11:36,320
‫תקשיבי, כשאנשים נהרגים בתאונות דרכים,‬
‫אין בלבול בדרך כלל.‬

211
00:11:36,404 --> 00:11:38,531
‫כן.‬
‫-זה לא עולה בי בצורה כזאת.‬

212
00:11:38,614 --> 00:11:40,491
‫מה שעולה חזק הוא תחושה‬

213
00:11:40,574 --> 00:11:43,327
‫של הצורך לקבל החלטה מיידית.‬

214
00:11:43,411 --> 00:11:44,912
‫מה עושים? לאן הולכים?‬

215
00:11:44,995 --> 00:11:46,539
‫מה קורה? ואז זה קורה.‬

216
00:11:46,622 --> 00:11:47,915
‫כן.‬
‫-פשוט כך.‬

217
00:11:47,998 --> 00:11:49,792
‫אז זה לא…‬

218
00:11:52,294 --> 00:11:55,715
‫זה מסובך מאוד, זאת הדרך היחידה לתאר את זה.‬

219
00:11:56,215 --> 00:11:57,925
‫כאוס.‬
‫-כן, בהחלט.‬

220
00:11:58,008 --> 00:11:59,385
‫היה כאוס.‬
‫-מהומה.‬

221
00:11:59,468 --> 00:12:00,302
‫כן.‬

222
00:12:02,763 --> 00:12:03,597
‫זה מוזר.‬

223
00:12:05,182 --> 00:12:07,685
‫יש כמה דברים שאמורים להיות כאן אבל אינם.‬

224
00:12:07,768 --> 00:12:09,019
‫והם חפצים.‬

225
00:12:09,103 --> 00:12:11,814
‫אז זה די מוזר. אמור להיות יותר.‬

226
00:12:11,897 --> 00:12:13,482
‫כן, נכון.‬
‫-יש פה משהו מוזר.‬

227
00:12:13,566 --> 00:12:17,319
‫אני תוהה אם קרה משהו‬

228
00:12:17,403 --> 00:12:20,197
‫שגרם לפחות חפצים ממה שיש לנו בדרך כלל.‬

229
00:12:20,281 --> 00:12:21,949
‫הכול.‬
‫-כן.‬

230
00:12:22,032 --> 00:12:24,243
‫איבדנו הכול.‬

231
00:12:24,326 --> 00:12:25,369
‫אני ממש מצטער.‬

232
00:12:29,707 --> 00:12:31,292
‫כמו שזה עולה,‬

233
00:12:31,375 --> 00:12:34,128
‫הם מדברים על היום שזה קרה בו,‬

234
00:12:34,712 --> 00:12:36,297
‫על המקום שזה קרה בו.‬

235
00:12:37,214 --> 00:12:39,508
‫נראה כאילו…‬

236
00:12:40,217 --> 00:12:42,303
‫אני רואה הרבה חורבן.‬

237
00:12:42,887 --> 00:12:45,890
‫מדובר בנזק בקנה מידה גדול.‬
‫-כן.‬

238
00:12:45,973 --> 00:12:48,100
‫אבל בנוסף לפטירות האלו.‬
‫-כן.‬

239
00:12:48,684 --> 00:12:50,811
‫מעניין אותי לדבר על מה שקרה,‬

240
00:12:50,895 --> 00:12:53,898
‫אבל מעולם לא עלה בי משהו בצורה כזאת.‬
‫התחושה היא…‬

241
00:12:54,732 --> 00:12:56,859
‫הדבר הכי קרוב שעולה בדעתי זה…‬

242
00:12:57,359 --> 00:12:59,737
‫נתקלתי במישהו שמת במפולת בוץ.‬

243
00:12:59,820 --> 00:13:02,072
‫זאת הייתה תחושה דומה. תחושה של…‬

244
00:13:03,491 --> 00:13:05,868
‫מהר מאוד. זה הגיוני?‬

245
00:13:05,951 --> 00:13:08,329
‫כן.‬
‫-אני מצטער.‬

246
00:13:10,498 --> 00:13:13,375
‫בחיי. בסדר.‬

247
00:13:16,420 --> 00:13:20,716
‫כן. קשה להסביר את זה,‬
‫כי אני לא בטוח במה מדובר.‬

248
00:13:20,800 --> 00:13:23,928
‫הפרשנות הכי טובה שלי היא שהייתה שיחה‬

249
00:13:24,011 --> 00:13:27,723
‫בימים שקדמו למוות, או ברגעים שקדמו לו,‬

250
00:13:27,807 --> 00:13:29,642
‫על משהו שעלינו לעשות,‬

251
00:13:30,893 --> 00:13:34,021
‫אבל שלא קורה מספיק מהר. ואני…‬

252
00:13:34,104 --> 00:13:37,358
‫כן. היו שיחות לפני התאונה.‬

253
00:13:37,441 --> 00:13:39,693
‫על ש"צריך לעשות משהו. מה עושים?"‬

254
00:13:39,777 --> 00:13:41,445
‫כן.‬
‫-זה ממש מוזר.‬

255
00:13:42,571 --> 00:13:43,781
‫אני רוצה להיות ברור.‬

256
00:13:43,864 --> 00:13:46,325
‫אף אחת מהן לא משדרת תחושות של כאב.‬

257
00:13:46,408 --> 00:13:49,286
‫באמת?‬
‫-אני אומר בקריאות לאנשים‬

258
00:13:49,370 --> 00:13:51,705
‫אם מישהו סבל מכאבים. אין לי תחושה כזאת.‬

259
00:13:51,789 --> 00:13:55,209
‫זה קרה כל כך מהר.‬
‫אני מרגיש שעזבתי את הגוף לפני…‬

260
00:13:55,292 --> 00:13:57,294
‫לפני שאני חש במשהו.‬
‫-בסדר.‬

261
00:13:57,795 --> 00:13:59,505
‫הן רוצות לשחרר אותך‬

262
00:13:59,588 --> 00:14:04,176
‫מכל רגשות אשם, דין וחשבון,‬
‫חרטה על שלא עשית משהו.‬

263
00:14:04,260 --> 00:14:07,721
‫למרות שהיו דיונים קודמים‬
‫לגבי מה שצריך לעשות.‬

264
00:14:07,805 --> 00:14:10,474
‫החלטה שהתקבלה.‬
‫-כן. איש לא יכול היה לדעת‬

265
00:14:10,975 --> 00:14:12,518
‫מה עומד לקרות.‬

266
00:14:12,601 --> 00:14:14,186
‫נכון, ובשלב הזה,‬

267
00:14:15,145 --> 00:14:17,982
‫אני רוצה שתשתפי כמה שנוח לך‬

268
00:14:18,065 --> 00:14:20,651
‫במה שקרה.‬

269
00:14:20,734 --> 00:14:21,569
‫טוב…‬

270
00:14:24,488 --> 00:14:26,657
‫זאת הייתה מפולת הבוץ של מונטסיטו.‬

271
00:14:27,741 --> 00:14:30,703
‫ו-23 איש נהרגו.‬

272
00:14:30,786 --> 00:14:32,204
‫שתיים מהם היו הבנות שלי.‬

273
00:14:32,705 --> 00:14:37,960
‫גשם זלעפות הרים גל קטלני‬
‫של הצפות ומפולות בוץ.‬

274
00:14:38,043 --> 00:14:41,755
‫הבוקר, צוותי החילוץ מתחרים בשעון‬
‫ומחפשים ניצולים,‬

275
00:14:41,839 --> 00:14:45,718
‫והצילומים שמגיעים חושפים חורבן מזעזע.‬

276
00:14:47,011 --> 00:14:50,639
‫ערב לפני מפולת הבוץ, סופה גדולה התקרבה.‬

277
00:14:50,723 --> 00:14:53,851
‫חלק מאזור מונטסיטו פונה וחלק אחר לא.‬

278
00:14:53,934 --> 00:14:55,144
‫אני לא פוניתי.‬

279
00:14:55,227 --> 00:14:56,061
‫כן.‬

280
00:14:56,604 --> 00:15:00,024
‫אבל היה עלינו להחליט אם להישאר או לצאת.‬

281
00:15:00,107 --> 00:15:02,234
‫השכבתי אותן לישון ואמרתי, "אל תפחדו.‬

282
00:15:02,318 --> 00:15:04,612
‫כשתשמעו את הגשם, אל תפחדו".‬

283
00:15:05,195 --> 00:15:07,823
‫וזאת הפעם האחרונה שראיתי את בתי סוייר.‬

284
00:15:09,700 --> 00:15:14,163
‫ואז התחיל גשם זלעפות ו…‬

285
00:15:16,123 --> 00:15:20,544
‫בשלוש וחצי בבוקר,‬
‫הבית שלנו התפוצץ עם כולנו בתוכו.‬

286
00:15:22,671 --> 00:15:27,259
‫מורגן ואני אחזנו זו בזו בתוך המים,‬

287
00:15:27,843 --> 00:15:32,514
‫בבוץ , והוא נע במהירות של כ-130 קמ"ש.‬

288
00:15:32,598 --> 00:15:34,767
‫כולנו נסחפנו לכיוונים אחרים.‬

289
00:15:36,060 --> 00:15:36,894
‫ו…‬

290
00:15:38,312 --> 00:15:41,523
‫כל עצם כמעט בפלג גופי העליון נשברה.‬

291
00:15:41,607 --> 00:15:42,983
‫בקושי שרדתי.‬

292
00:15:43,067 --> 00:15:45,653
‫היה לי מזל שנקברתי בבוץ.‬

293
00:15:45,736 --> 00:15:48,948
‫שהפנים שלי נותרו בחוץ ויכולתי לזעוק לעזרה.‬

294
00:15:49,031 --> 00:15:53,285
‫ואני לא זוכרת כלום אחרי זה למשך כמה ימים.‬

295
00:15:53,369 --> 00:15:56,497
‫הבת שלי, סאמר, ששרדה,‬

296
00:15:56,580 --> 00:15:59,833
‫כשמצאנו אותה, היא הייתה קבורה‬
‫בעומק שלושה מטרים בבוץ,‬

297
00:15:59,917 --> 00:16:03,128
‫כששרידים של בתים ומכוניות נערמו מעליה.‬

298
00:16:03,712 --> 00:16:05,506
‫התמזל מזלם והם מצאו אותה,‬

299
00:16:05,589 --> 00:16:07,967
‫אבל היא הייתה בתרדמת במשך כמה שבועות.‬

300
00:16:08,050 --> 00:16:10,219
‫לא ידענו אם היא תשרוד.‬

301
00:16:10,803 --> 00:16:13,555
‫מצאנו את סוייר רק למחרת בבוקר.‬

302
00:16:13,639 --> 00:16:14,932
‫והיא נהרגה.‬

303
00:16:15,015 --> 00:16:17,518
‫חלפו חמישה ימים עד שמצאנו את מורגן.‬

304
00:16:18,811 --> 00:16:20,104
‫זאת אומרת, אני…‬

305
00:16:22,564 --> 00:16:25,150
‫ניסיתי להציל את בתי הבכורה ולא הצלחתי.‬

306
00:16:26,735 --> 00:16:29,363
‫כן.‬

307
00:16:35,536 --> 00:16:36,370
‫כן.‬

308
00:16:53,971 --> 00:16:55,556
‫אני צריך רגע, אני מצטער.‬

309
00:16:55,639 --> 00:16:59,226
‫מי שצופה בקריאות שלי‬
‫יודע שאני אף פעם לא מתקשה רגשית,‬

310
00:16:59,309 --> 00:17:01,520
‫אבל זה… לבי יוצא אלייך.‬

311
00:17:01,603 --> 00:17:03,147
‫תודה.‬
‫-אני כל כך מצטער.‬

312
00:17:04,106 --> 00:17:06,900
‫זה היה מחריד.‬
‫-כן. זה כל כך טרגי.‬

313
00:17:06,984 --> 00:17:09,403
‫שמישהו יעבור דבר כזה, זה כל כך…‬

314
00:17:09,486 --> 00:17:13,657
‫לקום בבוקר למחרת ולהמשיך בחיים.‬

315
00:17:13,741 --> 00:17:17,578
‫הכוח שנדרשת להפגין ועדיין נדרשת,‬

316
00:17:17,661 --> 00:17:20,706
‫רק כדי לקום בבוקר, צריך להיות עצום.‬

317
00:17:20,789 --> 00:17:22,666
‫אז לבי יוצא אלייך.‬

318
00:17:22,750 --> 00:17:23,792
‫תודה.‬
‫-כן.‬

319
00:17:24,501 --> 00:17:25,586
‫אני אשרבט.‬

320
00:17:25,669 --> 00:17:28,630
‫אתחבר לזה שוב, אניח בצד את הרגשות שלי,‬

321
00:17:28,714 --> 00:17:31,967
‫ואצלול פנימה. נראה מה יש עוד.‬

322
00:17:32,051 --> 00:17:34,928
‫אבל אני אוהב את העליזות שהן מעלות.‬

323
00:17:35,929 --> 00:17:38,265
‫הן מעלות ומבקשות שאציין‬

324
00:17:38,348 --> 00:17:40,684
‫שלוש צורות נפרדות של הנצחה.‬

325
00:17:40,768 --> 00:17:42,019
‫כן.‬
‫-שלוש נפרדות.‬

326
00:17:42,102 --> 00:17:44,521
‫את מודעת לזה? בסדר, אני אוהב את זה.‬
‫-כן.‬

327
00:17:44,605 --> 00:17:47,649
‫באופן שבו זה עולה.‬
‫-זה היה לפני כ-3.5 שנים.‬

328
00:17:47,733 --> 00:17:50,861
‫כל שנה מתקיים אירוע לזכרן.‬

329
00:17:50,944 --> 00:17:54,198
‫אני אוהב את זה. בקשר לזה, יש משהו מיוחד‬

330
00:17:54,281 --> 00:17:58,118
‫בנוגע להנצחת שמותיהן בדרך גדולה הרבה יותר.‬

331
00:17:58,202 --> 00:18:01,955
‫אז תחשבי על זה כמשהו שקשור יותר למקום.‬

332
00:18:02,039 --> 00:18:04,917
‫אני רואה את זה ברמה של לוח,‬

333
00:18:05,000 --> 00:18:07,211
‫ותחושה של התרגשות סביב זה.‬

334
00:18:07,294 --> 00:18:08,754
‫יש כמה לוחות.‬

335
00:18:08,837 --> 00:18:10,631
‫מגניב.‬
‫-שקיימים כבר.‬

336
00:18:11,590 --> 00:18:13,509
‫כמו אנדרטה, הייתי אומרת.‬
‫-כן.‬

337
00:18:14,176 --> 00:18:18,847
‫על אחד הלוחות הטבעתי‬
‫שיר של אחת הבנות שלי.‬

338
00:18:18,931 --> 00:18:19,848
‫אני אוהב את זה.‬

339
00:18:21,100 --> 00:18:22,184
‫אחד המסרים החשובים‬

340
00:18:22,267 --> 00:18:25,562
‫שעולים כאן הוא‬
‫הרצון לשחרר כל תחושה של אשמה‬

341
00:18:25,646 --> 00:18:30,317
‫בנוגע לסיבת היותן שם.‬
‫בכל פעם שעולה סמל של להרפות,‬

342
00:18:30,901 --> 00:18:34,196
‫זה תמיד ביטוי לרצון שלהם שמישהו לא ייאחז‬

343
00:18:34,279 --> 00:18:36,156
‫ב"מה היה קורה אם…‬

344
00:18:36,240 --> 00:18:39,326
‫מה אם הייתי עושה משהו אחרת?"‬
‫תחושה חזקה מאוד של…‬

345
00:18:39,409 --> 00:18:40,786
‫"אימא, זה בסדר."‬

346
00:18:42,871 --> 00:18:45,791
‫טיילר פתח בפניי דלתות היום‬

347
00:18:45,874 --> 00:18:50,796
‫שלא חשבתי שאפשריות עבורי.‬

348
00:18:53,173 --> 00:18:55,217
‫לשבת בנחל הזה,‬

349
00:18:55,300 --> 00:19:01,765
‫ולחוות תחושות של שמחה ועליצות,‬

350
00:19:01,849 --> 00:19:04,059
‫זה משהו שחשבתי שלא אחוש עוד לעולם.‬

351
00:19:06,395 --> 00:19:10,274
‫היכולת למצוא שמחה בטרגדיה‬

352
00:19:10,357 --> 00:19:13,610
‫היא תמיד משהו שאני מחפשת.‬

353
00:19:14,111 --> 00:19:16,029
‫אני רוצה לאהוב את המקום הזה שוב.‬

354
00:19:16,113 --> 00:19:18,949
‫לאהוב את הנחל שוב,‬
‫וטיילר נתן לי את המתנה הזאת.‬

355
00:19:33,714 --> 00:19:35,549
‫אז נוסעים ללגונה ביץ'?‬

356
00:19:36,049 --> 00:19:37,134
‫לאורך קו החוף.‬

357
00:19:37,217 --> 00:19:41,180
‫וזה אמור להיות ממש יפה,‬
‫אחרי שתפגוש את לורי קמפבל היום.‬

358
00:19:41,263 --> 00:19:44,349
‫יהיה מעניין לפגוש מדיום אחר.‬

359
00:19:45,267 --> 00:19:47,477
‫עברתי בעצמי קריאות בעבר, לא מעט.‬

360
00:19:47,561 --> 00:19:50,355
‫עברתי חוויות שונות של אישור.‬

361
00:19:50,439 --> 00:19:53,025
‫חלקן היו יוצאות דופן, אחרות היו שגרתיות.‬

362
00:19:53,108 --> 00:19:54,943
‫צריך למצוא את מה שמתאים לך.‬

363
00:19:56,612 --> 00:19:58,864
‫מעניין מה היא תראה.‬
‫-אני מתרגשת, טיילר.‬

364
00:19:58,947 --> 00:20:02,659
‫אין לך מושג. כל הזמן בדקתי בשעון,‬
‫"הגיע הזמן לקום?"‬

365
00:20:04,328 --> 00:20:06,705
‫מעניין אם כך אנשים חשים לפני פגישה איתך.‬

366
00:20:07,331 --> 00:20:09,833
‫כן, מוזר להיות בצד השני.‬
‫-כן.‬

367
00:20:09,917 --> 00:20:12,002
‫אני מחובר מאוד לסיפור של משפחתי.‬

368
00:20:12,085 --> 00:20:14,213
‫הוא זורם בעורקים שלי.‬

369
00:20:14,296 --> 00:20:17,007
‫אז אני בהחלט מוטה,‬

370
00:20:17,090 --> 00:20:19,635
‫וזה מקשה עליי להתחבר בצורה אינטואיטיבית.‬

371
00:20:19,718 --> 00:20:22,846
‫קריאה אצל מדיום תאפשר למידע הזה לעלות‬

372
00:20:22,930 --> 00:20:25,390
‫באמצעות מישהו שמנותק ממני,‬

373
00:20:25,474 --> 00:20:28,185
‫מישהו שאולי יספק את התשובות שאני מחפש.‬

374
00:20:29,478 --> 00:20:33,190
‫- לגונה ביץ', קליפורניה -‬

375
00:20:34,107 --> 00:20:36,318
‫אלוהים, כל כך יפה.‬
‫-כן.‬

376
00:20:36,401 --> 00:20:38,737
‫רוצים לשבת?‬
‫-כן, נעשה את זה.‬

377
00:20:38,820 --> 00:20:39,863
‫אנחנו נרגשים.‬
‫-כן.‬

378
00:20:39,947 --> 00:20:42,616
‫לא, אתם! ישבתי כאן וחשבתי…‬

379
00:20:43,367 --> 00:20:46,453
‫שמעתי אתכם וחשבתי, "אלוהים, הם כאן!"‬

380
00:20:46,536 --> 00:20:47,955
‫אני בוטח בלורי קמפבל.‬

381
00:20:48,038 --> 00:20:49,289
‫אני מקווה שהיא‬

382
00:20:49,373 --> 00:20:51,875
‫תוסיף תובנות לתעלומה המשפחתית הזאת.‬

383
00:20:51,959 --> 00:20:54,920
‫היא אחת הבודדות שאני בוטח בה‬
‫בעניין רגיש כל כך.‬

384
00:20:55,504 --> 00:20:57,297
‫אני חושב שיש סבירות גבוהה‬

385
00:20:57,381 --> 00:20:59,383
‫שהיא תספק תשובות לשאלות שלנו.‬

386
00:21:01,093 --> 00:21:04,221
‫לפני שהגעתם, כתבתי כמה הערות‬

387
00:21:04,304 --> 00:21:05,889
‫לגבי דברים שעלו.‬

388
00:21:05,973 --> 00:21:09,309
‫הם הזכירו בריאות כל הזמן.‬
‫בריאות זה הדבר הראשון שעלה.‬

389
00:21:09,393 --> 00:21:13,146
‫וכשאני רואה את הלב, זה כמו פעמת.‬

390
00:21:13,230 --> 00:21:14,690
‫יש מצב של פעמת?‬

391
00:21:14,773 --> 00:21:16,650
‫נולדתי עם לב לא מפותח במלואו,‬

392
00:21:16,733 --> 00:21:18,944
‫ואני חווה פעמת כל חיי.‬

393
00:21:19,027 --> 00:21:22,114
‫זה מעניין. התחושה היא שהריאות שלך הן‬

394
00:21:22,197 --> 00:21:25,617
‫כמו של אדם שעבר דלקת סמפונות,‬
‫דלקת ריאות או קצרת.‬

395
00:21:25,701 --> 00:21:28,787
‫כן. הריאות שלי מכוסות במשהו שנקרא בועיות.‬

396
00:21:29,371 --> 00:21:31,999
‫וכשהן פוקעות, הן גורמות לקריסת ריאות.‬

397
00:21:32,082 --> 00:21:33,750
‫אז עברתי ניתוח.‬

398
00:21:33,834 --> 00:21:36,128
‫ריאה שקרסה לפני שנה.‬
‫-יש סיכון להישנות.‬

399
00:21:36,211 --> 00:21:38,005
‫זה משהו שתמיד אתמודד איתו.‬

400
00:21:38,088 --> 00:21:39,965
‫שאתה מודע לו.‬
‫-כן. ערני.‬

401
00:21:40,048 --> 00:21:43,176
‫תחת השגחת רופא.‬
‫אתה רק צריך להיזהר בעניין הזה.‬

402
00:21:43,260 --> 00:21:45,053
‫תודה.‬
‫-מעניין. כן.‬

403
00:21:49,391 --> 00:21:52,102
‫אני קולטת הרבה...‬
‫אני תמיד מחפשת פרטים מוזרים.‬

404
00:21:52,185 --> 00:21:55,689
‫כתבתי כמה שמות. אם לא תזהו אותם, זה בסדר.‬

405
00:21:55,772 --> 00:21:58,108
‫כתבתי את השם ג'וזף.‬

406
00:21:59,276 --> 00:22:01,028
‫לא ידעתי אם ג'ו או ג'וזף.‬

407
00:22:02,029 --> 00:22:06,450
‫במשפחה של אמי,‬
‫אנחנו מאמינים שלאביה קראו ג'וזף.‬

408
00:22:08,327 --> 00:22:10,037
‫אני מקווה שלורי תעלה תובנות‬

409
00:22:10,120 --> 00:22:12,622
‫בנוגע לרגשות שמסתתרים מאחורי מה שקרה לאמי.‬

410
00:22:12,706 --> 00:22:16,543
‫מצד שני, יצרתי קשר גם עם גנאלוגית חוקרת.‬

411
00:22:17,169 --> 00:22:20,255
‫היא מומחית לניתוח DNA ואיתור משפחתי.‬

412
00:22:20,339 --> 00:22:23,425
‫אם מישהו יכול למצוא את החלקים החסרים,‬
‫זאת היא.‬

413
00:22:23,508 --> 00:22:27,429
‫טוב, בהחלט הצבתם בפניי אתגר.‬

414
00:22:27,512 --> 00:22:32,768
‫בהתחלה נראה שג'ו קאורט הוא אביך הביולוגי‬

415
00:22:32,851 --> 00:22:34,519
‫בגלל ה-DNA שלך.‬

416
00:22:34,603 --> 00:22:37,439
‫וג'ו קאורט מנוח.‬

417
00:22:37,522 --> 00:22:39,775
‫אז אני לא רוצה להגיד משהו‬

418
00:22:39,858 --> 00:22:41,943
‫ואז לגלות שזה לא נכון.‬

419
00:22:42,652 --> 00:22:45,906
‫אחרי בדיקה מעמיקה של ה-DNA,‬

420
00:22:45,989 --> 00:22:49,117
‫אין כל ספק שג'ו קאורט הוא אביך הביולוגי.‬

421
00:22:49,201 --> 00:22:50,369
‫וואו, בסדר.‬

422
00:22:50,452 --> 00:22:53,663
‫ניסיתי לברר כמה שיותר על ג'ו.‬

423
00:22:53,747 --> 00:22:54,706
‫על חייו.‬
‫-תודה.‬

424
00:22:54,790 --> 00:23:00,045
‫סיפרו לי על ג'ו שהוא היה בחור אדמוני.‬

425
00:23:00,128 --> 00:23:03,507
‫אני יודעת שהוא שירת בצבא.‬

426
00:23:03,590 --> 00:23:06,426
‫הוא השתתף בשתי מלחמות, אני חושבת.‬
‫-וואו.‬

427
00:23:06,510 --> 00:23:09,429
‫הוא חי בגפו.‬

428
00:23:09,513 --> 00:23:12,974
‫הוא קיבל ארוחות מהכנסייה.‬
‫הוא היה הולך לאכול.‬

429
00:23:13,058 --> 00:23:16,603
‫כך שהוא ניהל חיים שקטים ורגועים מאוד.‬
‫-טוב.‬

430
00:23:16,686 --> 00:23:21,483
‫ולמעשה, הם הבינו שמשהו לא בסדר‬

431
00:23:21,566 --> 00:23:24,152
‫כשהוא לא הגיע לכנסייה במשך שבוע,‬

432
00:23:24,236 --> 00:23:28,073
‫אז מכבי האש פרצו לביתו‬

433
00:23:28,156 --> 00:23:30,826
‫וגילו שהוא נפטר.‬

434
00:23:30,909 --> 00:23:32,494
‫מעניין. לא ידעתי את זה.‬

435
00:23:32,577 --> 00:23:33,912
‫וואו.‬
‫-זה מדהים.‬

436
00:23:34,996 --> 00:23:36,540
‫לא הייתי יודעת לעולם.‬
‫-כן.‬

437
00:23:36,623 --> 00:23:37,791
‫תודה.‬
‫-בבקשה.‬

438
00:23:37,874 --> 00:23:42,879
‫דבי, שתואמת לך ב-DNA,‬
‫חושבת שיש לה כמה תמונות,‬

439
00:23:42,963 --> 00:23:44,798
‫והיא תחפש אותן.‬

440
00:23:44,881 --> 00:23:47,259
‫ואז יש את ברוס, הבן דוד.‬

441
00:23:47,342 --> 00:23:50,262
‫בן דוד מדרגה ראשונה, פשוט מקסים.‬

442
00:23:50,345 --> 00:23:53,473
‫הוא אמר, "אם יש לי בת דודה נוספת,‬
‫אני רוצה לדעת על זה.‬

443
00:23:53,557 --> 00:23:54,474
‫שתתקשר אליי".‬

444
00:23:54,558 --> 00:23:56,017
‫אז הוא היה…‬
‫-תודה.‬

445
00:23:56,101 --> 00:23:58,645
‫הוא ממש… למען הכנות, הוא היה נרגש.‬

446
00:23:58,728 --> 00:24:00,105
‫הוא התרגש.‬

447
00:24:00,188 --> 00:24:01,398
‫זה משמח אותי.‬
‫-מתוק.‬

448
00:24:01,481 --> 00:24:02,774
‫כן?‬

449
00:24:02,858 --> 00:24:04,901
‫נעים להרגיש רצויה.‬

450
00:24:04,985 --> 00:24:08,905
‫ונעים לחוש בחביבות הזאת שאת מספרת עליה.‬

451
00:24:08,989 --> 00:24:10,031
‫תראו, אלו…‬

452
00:24:10,115 --> 00:24:12,075
‫אלו שארי בשרכם, נכון?‬
‫-כן.‬

453
00:24:12,159 --> 00:24:14,953
‫אז יהיה ממש מדליק שתכירו אותם.‬

454
00:24:15,036 --> 00:24:15,871
‫כן.‬

455
00:24:16,913 --> 00:24:18,498
‫אבל הבאתי חפץ.‬

456
00:24:19,082 --> 00:24:20,876
‫את יכולה לגעת בו. את לא חייבת.‬

457
00:24:21,585 --> 00:24:22,711
‫זה נפלא.‬

458
00:24:28,508 --> 00:24:30,635
‫ראיתי אחות, מיד.‬

459
00:24:35,223 --> 00:24:37,601
‫בנוגע לאמך הביולוגית,‬

460
00:24:37,684 --> 00:24:40,645
‫מדוע זה היה כאילו נלקחת מזרועותיה?‬

461
00:24:40,729 --> 00:24:42,772
‫כי כך קרה. בבית החולים.‬

462
00:24:42,856 --> 00:24:44,941
‫הגברת שלקחה אותי מאימא שלי.‬
‫-מי?‬

463
00:24:45,025 --> 00:24:46,026
‫קוראים לה סטלה.‬

464
00:24:46,109 --> 00:24:48,445
‫בסדר. כי זה כאילו, "בחיי".‬

465
00:24:49,946 --> 00:24:52,199
‫היא נעלה אתכם פעם בארון,‬

466
00:24:52,282 --> 00:24:55,076
‫או בחדר, ולא נתנה לכם לצאת?‬
‫-היא עשתה הכול.‬

467
00:24:55,160 --> 00:24:56,703
‫אני חשה לכלוך, הזנחה.‬

468
00:24:56,786 --> 00:24:59,873
‫אני חשה שמשאירים אותי בפנים.‬
‫-כן.‬

469
00:24:59,956 --> 00:25:04,127
‫התחושה היא של ילד בודד מאוד ומנותק.‬

470
00:25:04,211 --> 00:25:05,378
‫זאת התחושה.‬

471
00:25:05,462 --> 00:25:11,718
‫אז אחד הילדים שהאישה הזאת גידלה‬
‫היה באמת נעול בארון.‬

472
00:25:13,595 --> 00:25:17,474
‫לאחד הילדים היה רקע אתני שונה משלך?‬

473
00:25:17,557 --> 00:25:18,892
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

474
00:25:18,975 --> 00:25:21,436
‫רציתי לשאול על תעודת הלידה המקורית.‬

475
00:25:21,520 --> 00:25:24,648
‫אני יודע שהתקשינו להשיג אותה.‬
‫-כן.‬

476
00:25:24,731 --> 00:25:26,816
‫התקדמנו בעניין הזה או…?‬

477
00:25:26,900 --> 00:25:29,945
‫כשבודקים את תאריכי התיוק וכל השאר,‬

478
00:25:30,028 --> 00:25:33,156
‫נראה שזאת תעודת הלידה המקורית.‬

479
00:25:33,240 --> 00:25:36,368
‫אני חושבת שמרי מילאה אותה ורשמה את הכתובת.‬

480
00:25:36,451 --> 00:25:37,911
‫אני חושבת שרחוב פלישה…‬

481
00:25:37,994 --> 00:25:40,205
‫רחוב פליסיטי. כן.‬
‫-רחוב פליסיטי.‬

482
00:25:40,288 --> 00:25:42,832
‫וכשראיתי את זה, חשבתי,‬

483
00:25:42,916 --> 00:25:46,836
‫אפשר היה לראות בנוגע לסטלה…‬

484
00:25:46,920 --> 00:25:49,631
‫סטלה היא האם. היכן היא נולדה? "לא ידוע".‬

485
00:25:49,714 --> 00:25:51,633
‫איך זה שאינך יודעת איפה נולדת?‬

486
00:25:51,716 --> 00:25:52,634
‫כן.‬
‫-כן.‬

487
00:25:54,344 --> 00:25:57,055
‫אני מרגישה שהאישה שלקחה אותך,‬

488
00:25:57,138 --> 00:25:58,473
‫אני חושבת שהיא נוכלת.‬

489
00:25:58,557 --> 00:26:02,227
‫אז אימא שלך וסבתא שלך חשבו‬

490
00:26:02,310 --> 00:26:05,564
‫שהגברת מחזירה את התינוקת לחדר התינוקות.‬

491
00:26:06,064 --> 00:26:08,984
‫אבל זה מה שאני רוצה לומר על זה.‬

492
00:26:09,067 --> 00:26:14,114
‫יש מצב שבו מישהי יולדת ילד לא רצוי,‬

493
00:26:14,197 --> 00:26:15,907
‫ופשוט נפטרת ממנו.‬

494
00:26:15,991 --> 00:26:19,411
‫במצב אחר, מישהי יולדת ילד,‬

495
00:26:19,911 --> 00:26:22,622
‫ויש שם הרבה חיבה ואהבה,‬

496
00:26:22,706 --> 00:26:25,041
‫אבל היא לא מסוגלת לגדל את הילד הזה.‬

497
00:26:25,125 --> 00:26:27,294
‫את לא נולדת במצב הראשון,‬

498
00:26:27,377 --> 00:26:28,587
‫אלא במצב השני.‬

499
00:26:28,670 --> 00:26:30,797
‫כלומר, מישהי שאהבה אותך מאוד.‬
‫-כן.‬

500
00:26:30,880 --> 00:26:34,134
‫אבל לא הייתה יכולה לטפל בך ולגדל אותך.‬

501
00:26:34,217 --> 00:26:36,511
‫לפעמים אנחנו צריכים לשחרר מתוך אהבה.‬

502
00:26:36,595 --> 00:26:38,346
‫כן.‬
‫-ולא כי אנחנו רוצים,‬

503
00:26:38,430 --> 00:26:40,098
‫אלא כי אנחנו חייבים.‬

504
00:26:41,641 --> 00:26:44,561
‫עכשיו מדובר במסע החדש שמתחיל עבורך.‬

505
00:26:44,644 --> 00:26:45,478
‫כן.‬

506
00:26:46,521 --> 00:26:47,522
‫זה היה טריפ.‬

507
00:26:47,606 --> 00:26:49,190
‫זה היה מטורף, טיילר.‬

508
00:26:49,274 --> 00:26:50,900
‫אני בצד השני עכשיו.‬

509
00:26:50,984 --> 00:26:53,528
‫אלוהים. איזו מתנה קיבלנו.‬
‫-אני יודע.‬

510
00:26:53,612 --> 00:26:56,239
‫מה שהכי הפתיע אותי זה שהיא…‬

511
00:26:57,115 --> 00:27:01,411
‫ידעה שאמי מסרה אותי‬
‫כי היא עשתה את זה מתוך אהבה.‬

512
00:27:01,494 --> 00:27:03,330
‫לא מפני שהיא לא אהבה אותי.‬

513
00:27:03,413 --> 00:27:05,624
‫ושהיא רצתה את הכי טוב בשבילי.‬

514
00:27:06,333 --> 00:27:10,587
‫וזה ריפוי. זה ריפוי.‬

515
00:27:10,670 --> 00:27:12,297
‫כן, נכון.‬

516
00:27:19,638 --> 00:27:23,224
‫- לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

517
00:27:28,521 --> 00:27:29,397
‫תביאי!‬

518
00:27:32,150 --> 00:27:34,027
‫אני מעריצה גדולה של טיילר.‬

519
00:27:34,110 --> 00:27:37,572
‫החלטתי לכתוב לאתר שלו כי מישהו בדיוק נפטר,‬

520
00:27:37,656 --> 00:27:40,617
‫ורציתי למצוא דרך להתחבר אליו.‬

521
00:27:42,661 --> 00:27:44,120
‫היי, טיילר.‬
‫-היי.‬

522
00:27:45,205 --> 00:27:46,498
‫זאת פנלופי.‬

523
00:27:46,998 --> 00:27:48,458
‫היי, פנלופי.‬

524
00:27:48,541 --> 00:27:49,542
‫היי.‬

525
00:27:50,543 --> 00:27:52,045
‫היי, קטנטונת.‬

526
00:27:52,545 --> 00:27:55,006
‫מה נשמע? נפלא להכיר אותך.‬
‫-נעים להכיר.‬

527
00:27:55,090 --> 00:27:56,633
‫נעים מאוד. תודה על ההזמנה.‬

528
00:27:56,716 --> 00:27:57,717
‫כן. תודה.‬

529
00:27:57,801 --> 00:27:59,010
‫זה ממש מגניב.‬

530
00:28:00,428 --> 00:28:02,263
‫אני אלטף פה לרגע,‬

531
00:28:02,889 --> 00:28:05,975
‫ואז נתחיל בקריאה . בסדר.‬

532
00:28:06,768 --> 00:28:07,727
‫כל כך חמודה.‬

533
00:28:14,484 --> 00:28:15,360
‫מתוקה.‬

534
00:28:15,443 --> 00:28:16,277
‫נכון.‬

535
00:28:19,531 --> 00:28:21,866
‫בסדר. אתה…‬

536
00:28:21,950 --> 00:28:24,494
‫זה עולה בצורה מעניינת.‬

537
00:28:25,245 --> 00:28:28,498
‫אני מרגיש שעליי לדבר‬
‫על מישהו שאיבד חיית מחמד.‬

538
00:28:28,998 --> 00:28:31,042
‫אני כל הזמן מקבל התייחסות…‬

539
00:28:31,126 --> 00:28:34,212
‫קלטתי אנרגיה ילדית,‬
‫אבל אז הבנתי, "זו חיה".‬

540
00:28:34,713 --> 00:28:36,464
‫כדאי לזכור את זה.‬
‫-בסדר.‬

541
00:28:38,508 --> 00:28:39,884
‫כלומר, אגיד כך.‬

542
00:28:39,968 --> 00:28:42,512
‫חיות עולות לפעמים בקריאות, אבל…‬

543
00:28:43,513 --> 00:28:45,223
‫לא ברמה כזאת.‬

544
00:28:45,807 --> 00:28:47,392
‫אז זה אינטנסיבי מאוד.‬
‫-כן.‬

545
00:28:47,475 --> 00:28:48,935
‫באופן שזה עולה בו.‬

546
00:28:50,061 --> 00:28:52,355
‫זו בהחלט תחושה של חיית מחמד.‬
‫-כן.‬

547
00:28:53,648 --> 00:28:55,525
‫אבל יש גם אווירה טרגית סביב זה.‬

548
00:28:57,819 --> 00:29:01,030
‫זה מעניין. אז אניח את זה בצד.‬

549
00:29:05,118 --> 00:29:08,538
‫בסדר. הבנתי. שם.‬

550
00:29:10,373 --> 00:29:13,126
‫עולה משהו שקשור יותר לזמן שלנו.‬

551
00:29:13,209 --> 00:29:15,837
‫כן.‬
‫-חבר. בן זוג.‬

552
00:29:15,920 --> 00:29:17,589
‫כן.‬
‫-אנרגיה כזאת.‬

553
00:29:17,672 --> 00:29:19,799
‫כך זה עולה. זה הגיוני?‬
‫-כן.‬

554
00:29:22,427 --> 00:29:25,054
‫הם מתלוצצים על איות שגוי של שמך.‬

555
00:29:25,138 --> 00:29:26,222
‫זה מוזר, אני יודע.‬

556
00:29:26,931 --> 00:29:28,850
‫אני לא יודע למה, אבל זה ספציפי.‬

557
00:29:28,933 --> 00:29:30,393
‫כאילו, לא ג' אלא י'.‬

558
00:29:30,977 --> 00:29:32,353
‫איך את מאייתת את שמך?‬

559
00:29:32,437 --> 00:29:34,522
‫י-ס-מ-י-ן.‬
‫-בסדר.‬

560
00:29:34,606 --> 00:29:38,693
‫יש בזה משהו מצחיק.‬
‫-בסדר, אם זה מי שאני חושבת שזה…‬

561
00:29:38,777 --> 00:29:41,738
‫הוא היה מתבדח על השם שלי.‬

562
00:29:41,821 --> 00:29:45,742
‫כאילו, ג'זמין או יאז או משהו.‬

563
00:29:45,825 --> 00:29:48,328
‫זה כאילו שעליי לצחוק ממנו.‬
‫-הוא בחור מצחיק.‬

564
00:29:48,411 --> 00:29:51,247
‫מעניין שזה עולה ככה. זו השתטות.‬

565
00:29:53,666 --> 00:29:57,462
‫ועולה ממנו גם תחושה של התרגשות.‬
‫התרגשות גדולה.‬

566
00:29:58,046 --> 00:30:00,465
‫הוא עולה כחתיכת טיפוס.‬
‫-הוא טיפוס.‬

567
00:30:00,548 --> 00:30:01,758
‫טיפוס ללא ספק.‬

568
00:30:01,841 --> 00:30:04,969
‫הוא מראה לי דברים אקראיים‬
‫שלא הייתי מודע להם.‬

569
00:30:05,053 --> 00:30:08,139
‫כמו אנשים שאוכלים צ'יטוס חריף מתוך שקית.‬

570
00:30:08,223 --> 00:30:10,308
‫דברים ממש אקראיים ומוזרים.‬
‫-אלוהים!‬

571
00:30:10,391 --> 00:30:12,811
‫הוא צוחק על זה. כמו כשהאצבעות מתלכלכות‬

572
00:30:12,894 --> 00:30:14,437
‫מהתיבול האדום אבל אני…‬
‫-כן.‬

573
00:30:15,772 --> 00:30:17,607
‫אז, אנחנו…‬

574
00:30:18,316 --> 00:30:22,362
‫אני מניחה שבתיכון אכלתי הרבה ג'אנק פוד.‬

575
00:30:24,197 --> 00:30:25,949
‫אז, אני לא יודעת.‬

576
00:30:26,032 --> 00:30:31,037
‫יש לנו בדיחה מתמשכת‬
‫על אצבעות אדומות וצ'יטוס חריף.‬

577
00:30:31,120 --> 00:30:32,705
‫זה היה אקראי.‬
‫-כן.‬

578
00:30:32,789 --> 00:30:35,375
‫מצחיק, כי אני מדבר על שאריות על הידיים,‬

579
00:30:35,458 --> 00:30:36,292
‫ואני…‬
‫-כן.‬

580
00:30:36,376 --> 00:30:38,461
‫עובר דרך זה. אקראי.‬
‫-זה הוא.‬

581
00:30:38,545 --> 00:30:39,963
‫זה מצחיק.‬

582
00:30:40,046 --> 00:30:45,260
‫הייתי בת 13, אני חושבת,‬
‫כשפגשתי את דייוויד.‬

583
00:30:45,343 --> 00:30:48,513
‫אני לא חושבת שהייתה לי ברירה.‬
‫הוא פשוט היה צוחק עליי.‬

584
00:30:48,596 --> 00:30:53,810
‫הוא היה שובב מאוד והיה מקניט אותי כל הזמן.‬

585
00:30:53,893 --> 00:30:56,980
‫כמו אח גדול. היינו קרובים מאוד.‬

586
00:30:57,063 --> 00:30:58,439
‫הוא שמח מאוד שאת כאן.‬

587
00:30:59,190 --> 00:31:00,358
‫אני חש בזה.‬

588
00:31:00,859 --> 00:31:03,111
‫אני מנסה להבין מה קרה, כי…‬

589
00:31:04,571 --> 00:31:07,782
‫זה מוזר. מצב מוזר.‬

590
00:31:07,866 --> 00:31:10,910
‫אני חש… הוא לא מעלה כאב בעת הפטירה.‬

591
00:31:10,994 --> 00:31:12,579
‫כאילו, אני כאן ואז אני לא.‬

592
00:31:13,121 --> 00:31:14,956
‫הוא מעלה את הסמליות של…‬

593
00:31:15,039 --> 00:31:16,958
‫לעצום עיניים ולמות.‬

594
00:31:17,041 --> 00:31:19,961
‫זה ממש מוזר. אני לא… כן.‬
‫-כן, זה היה מהיר מאוד.‬

595
00:31:20,503 --> 00:31:26,634
‫הוא עישן ג'וינט שהכיל פנטניל.‬

596
00:31:26,718 --> 00:31:29,345
‫ואני חושבת שזה הרג אותו מיד.‬

597
00:31:29,429 --> 00:31:30,388
‫זה מתאים.‬
‫-אז…‬

598
00:31:31,097 --> 00:31:32,265
‫תודה ששיתפת.‬

599
00:31:32,348 --> 00:31:34,350
‫מישהו שלא היה אובדני.‬
‫-לא.‬

600
00:31:34,434 --> 00:31:38,104
‫שהתרגש מאוד לחיות את חייו, ואז פשוט נפטר.‬

601
00:31:38,187 --> 00:31:40,398
‫אני חושב שתהיה מודעות סביב זה‬

602
00:31:40,481 --> 00:31:42,233
‫וסביב האפשרות שזה עלול לקרות,‬

603
00:31:42,317 --> 00:31:45,904
‫ואנשים שקרובים אליו יתמכו בכך ויגידו,‬

604
00:31:45,987 --> 00:31:48,781
‫"היי, יש לוודא שאנחנו יודעים‬
‫מה נכנס לגוף שלנו",‬

605
00:31:48,865 --> 00:31:50,074
‫ודברים כאלו.‬
‫-כן.‬

606
00:31:50,575 --> 00:31:54,454
‫בסך הכול, הוא בסדר ושליו, ו…?‬
‫-כן, הכול טוב.‬

607
00:31:54,537 --> 00:31:55,622
‫התחושה שעולה טובה.‬

608
00:31:57,832 --> 00:31:58,833
‫אוקיי.‬

609
00:32:00,418 --> 00:32:04,297
‫אניח אותו בצד לרגע כי עולים דברים נוספים.‬

610
00:32:06,382 --> 00:32:07,342
‫בסדר, זה עכשיו.‬

611
00:32:07,926 --> 00:32:09,469
‫אני חוזר לעניין החיה.‬

612
00:32:11,888 --> 00:32:15,808
‫מה שמעניין הוא שהקטנה הזאת‬
‫עשויה להבחין בקטן הזה,‬

613
00:32:15,892 --> 00:32:17,602
‫כך זה עולה.‬

614
00:32:17,685 --> 00:32:21,397
‫כדאי לזכור את זה. הם יוצרים חיבור ברור.‬

615
00:32:22,190 --> 00:32:23,024
‫זה מוזר.‬

616
00:32:23,524 --> 00:32:29,572
‫הקטנה הזאת תעשה אולי את אותם דברים,‬
‫או שיש נקודות דמיון.‬

617
00:32:29,656 --> 00:32:33,117
‫עולה תחושה מובהקת של דמיון, באופן מסוים.‬

618
00:32:33,910 --> 00:32:37,664
‫זה יכול להיות אפילו במקום שבו החיה תשכב,‬

619
00:32:37,747 --> 00:32:40,124
‫או מקום שהיא אוהבת לשכב או לשבת בו.‬

620
00:32:40,208 --> 00:32:41,918
‫יש שם משהו מקביל.‬

621
00:32:42,001 --> 00:32:43,211
‫כן. בדיוק.‬
‫-אז…‬

622
00:32:43,294 --> 00:32:45,630
‫שמת לב לזה בעבר?‬
‫-שמתי לב בהחלט.‬

623
00:32:45,713 --> 00:32:49,300
‫הבנתי. כי זה עולה כמשהו מתוק כמעט,‬

624
00:32:49,384 --> 00:32:51,302
‫באופן שזה עולה בו.‬
‫-זה… כן.‬

625
00:32:51,928 --> 00:32:54,472
‫אשאל אותך בישירות. למי זה קשור?‬

626
00:32:54,555 --> 00:32:57,100
‫לכלב שלי שמת.‬
‫-כן.‬

627
00:32:58,768 --> 00:33:02,522
‫קראו לו אסטרו והוא היה אהבת חיי.‬

628
00:33:02,605 --> 00:33:03,982
‫כן.‬

629
00:33:04,065 --> 00:33:05,775
‫ביצעתי כבר מאות קריאות,‬

630
00:33:05,858 --> 00:33:08,486
‫ומעולם לא קרה‬
‫שחיית מחמד הייתה הראשונה לעלות.‬

631
00:33:09,362 --> 00:33:11,823
‫אני מתרכז באנשים שהיו אנושיים בחייהם.‬

632
00:33:11,906 --> 00:33:13,992
‫כן.‬
‫-אבל ברור שזה דבר חשוב מאוד.‬

633
00:33:14,075 --> 00:33:15,994
‫חשוב מאוד.‬
‫-אני רוצה שתדעי היום‬

634
00:33:16,077 --> 00:33:18,287
‫שזה עולה כדבר חשוב‬

635
00:33:18,371 --> 00:33:19,998
‫בנוגע לחיה.‬
‫-כן.‬

636
00:33:22,291 --> 00:33:25,628
‫טוב, אגיד לגבי הקטן הזה, ואני צריך לציין…‬

637
00:33:27,797 --> 00:33:31,384
‫אני מרגיש בעניין הזה שאם הוא לא היה מת‬

638
00:33:31,467 --> 00:33:32,927
‫באופן שבו זה קרה,‬

639
00:33:33,428 --> 00:33:36,264
‫עניין רפואי אחר עולה לי.‬

640
00:33:36,347 --> 00:33:38,683
‫כמו רגישות כלשהי שהייתה לחיה הזאת.‬

641
00:33:38,766 --> 00:33:41,686
‫נכון.‬
‫-שיכולה הייתה בקלות לגרום למותה בכל מקרה.‬

642
00:33:43,271 --> 00:33:49,318
‫היינו מודעים לקושי שהיה לנו בנשימה.‬

643
00:33:49,402 --> 00:33:53,364
‫ראינו שהוא רוצה לשחק כל הזמן,‬

644
00:33:53,448 --> 00:33:55,575
‫כמו התנהגות רגילה של כל גור.‬

645
00:33:55,658 --> 00:33:57,744
‫ונאלצנו להרחיק צעצועים‬

646
00:33:57,827 --> 00:33:59,537
‫כי הוא היה מתרגש נורא,‬

647
00:33:59,620 --> 00:34:00,997
‫ונהפך לקצר נשימה.‬
‫-כן.‬

648
00:34:01,080 --> 00:34:04,625
‫אז נאלצנו לסגור אותו בלי הצעצועים שלו.‬
‫-כן.‬

649
00:34:05,209 --> 00:34:07,503
‫משום כך החלטנו‬

650
00:34:07,587 --> 00:34:11,758
‫לבדוק מה האפשרויות בכל הנוגע לטיפול בבעיה.‬

651
00:34:11,841 --> 00:34:18,347
‫בטח. כן.‬
‫-והוא נפטר בזמן הניתוח ו…‬

652
00:34:18,431 --> 00:34:21,559
‫נדמה שהדבר המשני הגיע משום מקום.‬

653
00:34:21,642 --> 00:34:22,894
‫אבל זה מעניין.‬
‫-כן.‬

654
00:34:22,977 --> 00:34:25,438
‫כי אני לא מרגיש שהוא היה חי זמן רב‬

655
00:34:25,521 --> 00:34:27,523
‫עם הבעיה הראשונית בכל מקרה.‬

656
00:34:27,607 --> 00:34:30,026
‫אני מרגיש שחלק מהמסר כאן הוא‬

657
00:34:30,109 --> 00:34:34,697
‫שעל אף החוויה הטרגית‬
‫והמחרידה מבחינת העיתוי,‬

658
00:34:34,781 --> 00:34:37,533
‫החיה הזאת הייתה כבר בדעיכה בחייה.‬

659
00:34:37,617 --> 00:34:40,828
‫והיינו מודעים לכך מאוד.‬

660
00:34:40,912 --> 00:34:44,082
‫ותהינו, מה לעשות?‬

661
00:34:44,165 --> 00:34:46,667
‫כן.‬
‫-וזה מתקף את זה, ללא ספק.‬

662
00:34:46,751 --> 00:34:48,586
‫זה מעניין ועצוב.‬

663
00:34:48,669 --> 00:34:51,297
‫כי אנחנו מנסים לעזור לבעלי החיים שלנו,‬

664
00:34:51,380 --> 00:34:54,133
‫אבל הטבע בוחר בכיוון הזה לפעמים.‬

665
00:34:54,217 --> 00:34:56,385
‫אבל אני קולט תחושה של שלווה.‬

666
00:34:57,678 --> 00:35:01,057
‫האובדן הזה היה קשה לי מאוד‬
‫כי חשתי מחוברת אליו מאוד,‬

667
00:35:01,140 --> 00:35:04,644
‫והוא היה כמו בן, יותר מאשר כמו כלב.‬

668
00:35:04,727 --> 00:35:06,479
‫הוא היה כמו הילד שלי.‬

669
00:35:08,189 --> 00:35:09,899
‫בסדר. כמובן.‬
‫-תודה רבה.‬

670
00:35:09,982 --> 00:35:12,068
‫טיילר, זה היה מדהים.‬

671
00:35:12,151 --> 00:35:15,113
‫אני כל כך שמח שדיברנו היום,‬
‫ביום כל כך יפה.‬

672
00:35:15,196 --> 00:35:17,406
‫זאת הייתה חוויה של פעם בחיים,‬

673
00:35:17,490 --> 00:35:20,451
‫ואני אסירת תודה על שאתה‬
‫חולק את המתנה הזאת עם כולם.‬

674
00:35:20,535 --> 00:35:22,787
‫לא הייתי מוותר על זה.‬
‫-שמחתי להכיר.‬

675
00:35:22,870 --> 00:35:24,122
‫גם אותך.‬
‫-ביי.‬

676
00:35:29,377 --> 00:35:31,170
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

677
00:35:31,295 --> 00:35:34,215
‫ננסי! היי!‬

678
00:35:36,342 --> 00:35:40,221
‫אני מאמין שכל יצור בעל חושים‬
‫יכול לעלות בקריאה.‬

679
00:35:40,304 --> 00:35:43,224
‫בקריאות, כשאני מתייחס לחיות שמתו,‬

680
00:35:43,307 --> 00:35:46,269
‫זה לא שהכלב עולה תוך כדי נביחות בהכרח,‬

681
00:35:46,352 --> 00:35:50,773
‫אלא המהות שהחיה גילמה בחייה.‬

682
00:35:50,857 --> 00:35:56,320
‫אז בקריאות, בעוד שאני נוטה‬
‫להתחבר לנשמה של משהו‬

683
00:35:56,404 --> 00:35:58,656
‫שאכלס גוף אדם, אותו הדבר יקרה לפעמים‬

684
00:35:58,739 --> 00:36:00,575
‫לדברים שאכלסו גוף של חיה.‬

685
00:36:00,658 --> 00:36:03,202
‫זה לא שונה כל כך. אנחנו חלק מממלכת החיות.‬

686
00:36:03,703 --> 00:36:08,457
‫בחיי, אני חושב שחיות מחמד‬
‫מתחברות יותר כשהן מופרדות.‬

687
00:36:08,541 --> 00:36:09,584
‫כן.‬

688
00:36:11,294 --> 00:36:14,630
‫וגם כשנמצאים איתן הרבה זמן, אחד על אחד.‬

689
00:36:14,714 --> 00:36:17,508
‫היא התחברה אליי הרבה יותר‬
‫בזמן שלא היית פה.‬

690
00:36:17,592 --> 00:36:19,218
‫היא התנהגה טוב יותר?‬

691
00:36:19,302 --> 00:36:21,012
‫לא. ממש לא.‬

692
00:36:22,138 --> 00:36:24,724
‫לא מפתיע. בסדר, גברת.‬

693
00:36:27,101 --> 00:36:28,477
‫את אוהבת חיבוקים.‬

694
00:36:28,978 --> 00:36:30,396
‫היא אוהבת חיבוקים.‬

695
00:36:41,282 --> 00:36:45,286
‫- הנפורד, קליפורניה‬
‫מקום הולדתו של טיילר -‬

696
00:36:45,870 --> 00:36:49,207
‫נראה שאנחנו במרחק כמה דקות מחדר התה.‬

697
00:36:49,290 --> 00:36:51,209
‫ביצעתי שם המון קריאות.‬

698
00:36:51,292 --> 00:36:55,254
‫בסמטה. כן.‬
‫-בסמטה? הזכרת את זה פעם.‬

699
00:36:55,338 --> 00:36:58,507
‫בעודי בהנפורד, אפגוש את בעלי חנות התה‬

700
00:36:58,591 --> 00:36:59,926
‫שביצעתי בה קריאות פעם.‬

701
00:37:00,009 --> 00:37:02,678
‫הבטחתי קריאה לסטיב ולאריאן לפני שנים,‬

702
00:37:02,762 --> 00:37:06,766
‫אבל עברתי ללוס אנג'לס‬
‫לפני שהספקתי לקיים את ההבטחה.‬

703
00:37:07,350 --> 00:37:08,184
‫אז חזרתי.‬

704
00:37:08,809 --> 00:37:11,062
‫היי, טיילר!‬

705
00:37:11,854 --> 00:37:15,274
‫בפעם האחרונה שראיתי אותם,‬
‫הייתי נער. זה מוזר.‬

706
00:37:15,358 --> 00:37:17,777
‫נלך להעיף מבט בסמטה.‬
‫-סמטת צ'יינה.‬

707
00:37:17,860 --> 00:37:19,445
‫מדהים.‬
‫-אני מתה על זה.‬

708
00:37:19,528 --> 00:37:20,947
‫מגיל 16 עד 18‬

709
00:37:21,030 --> 00:37:24,075
‫ביצעתי קריאות ב"אל.טי. סו טי רום".‬

710
00:37:24,158 --> 00:37:26,744
‫זה טרקלין הקוקטיילים של "השושלת הקיסרית".‬

711
00:37:27,620 --> 00:37:29,664
‫כל כך יפה. כל כך מקושט.‬

712
00:37:30,164 --> 00:37:32,625
‫הייתי פוגש שם עד שמונה לקוחות ביום.‬

713
00:37:32,708 --> 00:37:35,711
‫שהיתי ימים שלמים בסמטת צ'יינה.‬

714
00:37:37,505 --> 00:37:39,966
‫מעולם לא חשבתי שאהיה במקום שאני בו היום‬

715
00:37:40,049 --> 00:37:43,719
‫ושאחזור לשם. חשבתי שאשאר שם כל חיי.‬

716
00:37:43,803 --> 00:37:45,930
‫רוצה לראות את התא החביב עליך?‬
‫-בשמחה.‬

717
00:37:46,514 --> 00:37:49,475
‫הייתי עובר בין שניהם.‬
‫-אלו היו התאים?‬

718
00:37:49,558 --> 00:37:52,979
‫כשאנשים התחילו להבחין בי כאן,‬
‫העדפתי את זה שבסמטה.‬

719
00:37:53,062 --> 00:37:56,482
‫כי אנשים היו נכנסים ואומרים,‬
‫"אני רוצה קריאה". ואז הייתי…‬

720
00:37:56,565 --> 00:38:00,444
‫הפריעו לו כל הזמן‬
‫כי הוא היה הידוען המקומי שלנו.‬

721
00:38:00,528 --> 00:38:01,904
‫את מתוקה.‬
‫-כן!‬

722
00:38:02,488 --> 00:38:05,449
‫הבאתי את זה היום, ואתם תראו אותי משרבט.‬

723
00:38:05,533 --> 00:38:06,993
‫כך אני מתחבר.‬

724
00:38:07,076 --> 00:38:08,077
‫אנחנו זוכרים.‬

725
00:38:08,160 --> 00:38:09,578
‫כן!‬
‫-שרבוטים.‬

726
00:38:09,662 --> 00:38:12,206
‫אנשים היו נכנסים ותוהים, "מה הוא עושה?‬

727
00:38:12,290 --> 00:38:14,208
‫"הוא מצייר אותם?" והם היו בוכים,‬

728
00:38:14,292 --> 00:38:16,210
‫אז הם ידעו שזה לא העניין.‬

729
00:38:16,294 --> 00:38:18,587
‫אבל, כן. אז אני אשרבט,‬

730
00:38:18,671 --> 00:38:21,340
‫ונראה. תנו לי רגע.‬

731
00:38:22,925 --> 00:38:23,759
‫אוקיי.‬

732
00:38:27,054 --> 00:38:29,640
‫עולה דמות של אם. אימא שלך נפטרה?‬

733
00:38:30,599 --> 00:38:33,769
‫כן. אני קולט הרבה דימויים של התרגשות.‬

734
00:38:33,853 --> 00:38:36,522
‫תחושה של שמחה, אבל תחושה של איסוף.‬

735
00:38:36,605 --> 00:38:38,107
‫כאילו אני אוסף פתקים.‬

736
00:38:38,190 --> 00:38:41,694
‫אני חושב שהיא שמרה דברים‬
‫שמעוררים את השאלה, "מה לעזאזל?"‬

737
00:38:41,777 --> 00:38:44,739
‫תנו לי לתאר את זה, כי אני בטוח שיש הרבה‬

738
00:38:44,822 --> 00:38:48,576
‫מסמכים יקרי ערך, סיפורים יקרי ערך,‬
‫אבל יהיו גם דברים, כאילו,‬

739
00:38:48,659 --> 00:38:51,245
‫"גברתי, למה זה כאן 40 שנה כבר?"‬

740
00:38:51,329 --> 00:38:52,413
‫משהו כמו עיתון.‬

741
00:38:52,496 --> 00:38:55,249
‫מה החשיבות שב…‬
‫-היא נפטרה לפני חודשיים בלבד.‬

742
00:38:55,333 --> 00:38:57,626
‫אני מצטער. ממש לא מזמן. כן.‬
‫ -זה היה…‬

743
00:38:58,127 --> 00:39:01,339
‫ועברתי על החפצים שלה כדי…‬

744
00:39:01,422 --> 00:39:05,426
‫לא היה לה מחשב, אז הכול ככה.‬

745
00:39:05,509 --> 00:39:07,887
‫נכון. אני מאמין.‬
‫ -ו…‬

746
00:39:07,970 --> 00:39:10,723
‫אני מנסה לפענח את החפצים שלה,‬

747
00:39:10,806 --> 00:39:12,808
‫וזה כאילו, למה זה היה חשוב לך?‬

748
00:39:12,892 --> 00:39:14,685
‫ויש גם כמה חפצי אמנות‬

749
00:39:14,769 --> 00:39:18,856
‫שאתרום למוזאון מקדש הדאואיזם.‬

750
00:39:18,939 --> 00:39:21,108
‫מדהים.‬
‫-מפני שהם שייכים לשם,‬

751
00:39:21,192 --> 00:39:23,361
‫לא בארגז עם החפצים של אימא.‬

752
00:39:24,070 --> 00:39:26,739
‫אמי הייתה מאנשי השימור‬

753
00:39:26,822 --> 00:39:28,824
‫והידע של סמטת צ'יינה.‬

754
00:39:28,908 --> 00:39:31,869
‫היא עבדה שעות רבות במוזאון המקדש‬

755
00:39:31,952 --> 00:39:33,537
‫וערכה סיורים.‬

756
00:39:33,621 --> 00:39:37,166
‫היא שמחה לערוך סיוע לכל מי שרצה לראות.‬

757
00:39:41,587 --> 00:39:42,963
‫כשמדברים על המקדש,‬

758
00:39:43,631 --> 00:39:47,385
‫עולה היבט מסוים,‬
‫ואני מנסה להבין אם זה באמת שם.‬

759
00:39:47,468 --> 00:39:49,929
‫אבל יהיה צורך במה שנראה כמו…‬

760
00:39:50,805 --> 00:39:53,808
‫שיפוץ כלשהו, אבל רק בחלק אחד.‬

761
00:39:54,392 --> 00:39:56,435
‫ביקשנו מפקחים לבדוק את המבנה?‬

762
00:39:56,519 --> 00:40:00,356
‫לוודא שהכול תקין?‬
‫-יש בגינה שלנו גרם מדרגות‬

763
00:40:00,439 --> 00:40:05,027
‫שצריך לתקן אותו כי הוא… נרקב.‬
‫-הבנתי.‬

764
00:40:05,111 --> 00:40:07,530
‫נפול. כל הדברים האלו.‬
‫-בטח.‬

765
00:40:07,613 --> 00:40:10,825
‫ואימא שלה…‬
‫-זה היה אחד הדברים האחרונים שלה.‬

766
00:40:10,908 --> 00:40:13,119
‫לוודא שהעניין הזה יטופל.‬

767
00:40:13,202 --> 00:40:14,036
‫כן.‬

768
00:40:15,454 --> 00:40:18,040
‫דבר נוסף הוא להימנע מכל דבר שקשור לאש.‬

769
00:40:18,124 --> 00:40:19,875
‫זה מוזר. כל דבר ש…‬

770
00:40:20,668 --> 00:40:21,710
‫זה משונה.‬

771
00:40:21,794 --> 00:40:24,797
‫"להימנע מחום." אני לא יודע מה זה.‬

772
00:40:27,341 --> 00:40:30,344
‫אתם יודעים על שרפות חמורות או מצבים‬

773
00:40:30,428 --> 00:40:34,181
‫שקשורים לסיפורים‬
‫על שריפה גדולה שהחריבה הכול?‬

774
00:40:34,932 --> 00:40:36,100
‫לא ממש.‬

775
00:40:36,809 --> 00:40:38,060
‫מעניין.‬

776
00:40:41,230 --> 00:40:42,398
‫אני לא יודע מה זה.‬

777
00:40:42,982 --> 00:40:45,109
‫אבל זה ממשיך לעלות. זה לא מזכיר דבר?‬

778
00:40:45,192 --> 00:40:46,360
‫לא. לא מיד,‬

779
00:40:46,444 --> 00:40:48,195
‫אבל בטח נעלה על זה כש…‬
‫-כן.‬

780
00:40:48,696 --> 00:40:50,030
‫נחשוב על זה.‬
‫-הכול טוב.‬

781
00:40:50,114 --> 00:40:53,075
‫אני חייב להגיד שרק להיות כאן,‬
‫זה מזכך מבחינתי.‬

782
00:40:53,159 --> 00:40:54,535
‫זה ממש מיוחד.‬
‫-כן.‬

783
00:40:54,618 --> 00:40:56,412
‫מתחילים מהנקודה שבה עצרנו.‬

784
00:40:56,495 --> 00:40:58,747
‫אני יודע. זה כל כך סוראליסטי.‬

785
00:40:58,831 --> 00:41:01,333
‫אני מודה לכם מאוד על האירוח,‬

786
00:41:01,417 --> 00:41:03,961
‫אבל גם הענקתם לאנשים הזדמנות להיכנס‬

787
00:41:04,044 --> 00:41:05,796
‫ולחוות דברים משמעותיים מאוד.‬

788
00:41:05,880 --> 00:41:09,216
‫זה היה לעונג. זה היה חשוב מאוד גם לנו.‬

789
00:41:09,300 --> 00:41:11,218
‫כן. אני באמת אסיר תודה.‬

790
00:41:18,225 --> 00:41:22,646
‫- מאוחר יותר באותו לילה, סמטת צ'יינה -‬

791
00:41:30,696 --> 00:41:34,700
‫למרבה הצער, השרפה,‬
‫שפרצה כנראה בגרם המדרגות,‬

792
00:41:34,783 --> 00:41:38,871
‫גרמה לנזקי חום ועשן קשים‬
‫לחדר המקדש בקומה השנייה.‬

793
00:41:38,954 --> 00:41:40,789
‫וינג, שאיבדה לאחרונה את אמה,‬

794
00:41:40,873 --> 00:41:43,959
‫התמוטטה כשהורשתה לשוב ביום חמישי בבוקר.‬

795
00:41:44,043 --> 00:41:47,338
‫קרסתי על ברכיי בערימת השרידים.‬

796
00:42:31,882 --> 00:42:33,300
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬