1
00:00:06,043 --> 00:00:07,963
‫- סדרה של NETLFIX -‬

2
00:00:08,043 --> 00:00:10,123
‫- מעודדי הייבן־מור – תחרות אזורית -‬

3
00:00:10,203 --> 00:00:13,283
‫על המתחרים בתחרות העידוד האזורית‬
‫של הייבן־מור‬

4
00:00:13,363 --> 00:00:16,883
‫להשלים את ההרשמה בחמש הדקות הבאות.‬

5
00:00:16,963 --> 00:00:18,883
‫נותרו חמש דקות להירשם.‬

6
00:00:20,443 --> 00:00:24,403
‫כמה זמן זה ייקח?‬
‫הם לא יכולים להשאיר אותנו ככה.‬

7
00:00:24,923 --> 00:00:26,923
‫זה בסדר. גברת קרסון בדרך.‬

8
00:00:27,003 --> 00:00:29,443
‫- אימפריאל ווסטרן – ליברטי -‬

9
00:00:31,243 --> 00:00:32,202
‫המצב לא טוב.‬

10
00:00:32,963 --> 00:00:36,323
‫לאור מה שקרה, באנרמן נפסלו.‬

11
00:00:36,403 --> 00:00:37,643
‫מה?‬
‫-זה לא הוגן.‬

12
00:00:37,723 --> 00:00:39,803
‫לא עשינו כלום.‬
‫-גם הוא לא.‬

13
00:00:39,883 --> 00:00:41,883
‫הם בטח יודעים שהוא חף מפשע.‬

14
00:00:41,963 --> 00:00:45,083
‫האישום נוגע לסמים משפרי ביצועים.‬

15
00:00:45,163 --> 00:00:47,443
‫מבחינתם, ייתכן שכולכם נטלתם אותם.‬

16
00:00:48,643 --> 00:00:51,403
‫אני אשתין בכוס אם זה אומר שנתחרה.‬

17
00:00:51,483 --> 00:00:53,923
‫אין זמן לבדוק ולקבל תוצאות.‬

18
00:00:54,003 --> 00:00:55,843
‫נהדר. אז קל יותר פשוט…‬

19
00:00:55,923 --> 00:00:57,003
‫- באנרמן – נפסלו -‬

20
00:00:59,683 --> 00:01:01,563
‫טוב, זה היה מהיר ואכזרי.‬

21
00:01:05,083 --> 00:01:06,483
‫נוכל לדבר במשרד?‬

22
00:01:07,003 --> 00:01:08,283
‫אפשר לדבר כאן.‬

23
00:01:08,883 --> 00:01:11,323
‫הרי הגרוע מכול כבר קרה, לא?‬
‫-לא.‬

24
00:01:14,243 --> 00:01:18,563
‫המאמן האריס, אתה מושעה מתפקידך‬
‫עד להודעה חדשה.‬

25
00:01:20,243 --> 00:01:22,563
‫החל מרגע זה.‬
‫-את יודעת שזה לא נכון.‬

26
00:01:22,643 --> 00:01:23,723
‫אין לי ברירה.‬

27
00:01:25,683 --> 00:01:28,243
‫את יכולה לבדוק מי הפליל אותי.‬

28
00:01:29,163 --> 00:01:32,523
‫כרגע, העדיפות מבחינתי‬
‫היא מוניטין בית הספר.‬

29
00:01:32,603 --> 00:01:34,683
‫אנחנו עדיין המארחים של האירוע.‬

30
00:01:36,003 --> 00:01:38,683
‫אני מצפה שתביאו לבאנרמן גאווה.‬

31
00:01:39,763 --> 00:01:41,483
‫צאו וקבלו את פני האורחים.‬

32
00:01:43,363 --> 00:01:44,203
‫זה נעשה.‬

33
00:01:51,403 --> 00:01:54,283
‫מה את עושה פה?‬
‫-נהנית מהניצחון שלי.‬

34
00:01:54,363 --> 00:01:56,883
‫יהיה כיף היום. קניתי פופקורן.‬

35
00:01:56,963 --> 00:01:58,683
‫תיהני, כי זה תכף ייגמר.‬

36
00:01:59,803 --> 00:02:01,003
‫את חמודה כשאת כועסת.‬

37
00:02:01,083 --> 00:02:04,323
‫ברור לך שקל לספר למשטרה על כל מה שעשית.‬

38
00:02:05,003 --> 00:02:06,083
‫למה לא סיפרתן?‬

39
00:02:07,523 --> 00:02:10,522
‫רגע, אני יודעת למה. אין לכן ראיות.‬

40
00:02:10,603 --> 00:02:12,483
‫אין לך מושג מה יש לנו.‬

41
00:02:12,563 --> 00:02:14,283
‫כן. יש לי.‬

42
00:02:14,883 --> 00:02:16,883
‫איך?‬
‫-יש לי דרכים משלי.‬

43
00:02:18,003 --> 00:02:22,363
‫תחשבי על מה שאת עושה.‬
‫זה עלול להרוס את חייו של אבי.‬

44
00:02:24,003 --> 00:02:25,043
‫עדיין משתלם.‬

45
00:02:26,203 --> 00:02:27,483
‫מה קרה לך?‬

46
00:02:28,083 --> 00:02:31,443
‫כי בטח משהו קרה שהפך אותך לכזאת.‬

47
00:02:32,883 --> 00:02:36,003
‫למדתי שהחיים יותר מהנים כשמנצחים.‬

48
00:02:36,523 --> 00:02:39,483
‫ברוכים הבאים לבית הספר הפרטי באנרמן.‬

49
00:02:40,243 --> 00:02:44,843
‫אנחנו גאים להיות מארחי‬
‫תחרות העידוד האזורית של הייבן־מור.‬

50
00:02:44,923 --> 00:02:47,403
‫בהצלחה לכל הקבוצות שמתחרות היום.‬

51
00:02:47,923 --> 00:02:49,403
‫קלרה הקטנה והמסכנה.‬

52
00:02:50,043 --> 00:02:51,643
‫את אפילו לא במשחק.‬

53
00:02:56,523 --> 00:02:57,403
‫- עידוד -‬

54
00:02:58,083 --> 00:02:59,963
‫- איסוף ראיות -‬

55
00:03:00,883 --> 00:03:02,523
‫- נשיאת בית הספר באנרמן -‬

56
00:03:06,523 --> 00:03:07,603
‫- חשודים, מניע? -‬

57
00:03:14,203 --> 00:03:15,763
‫היי. ברוכים הבאים לבאנרמן.‬

58
00:03:15,843 --> 00:03:17,923
‫במפה יש כל מה שאתם צריכים,‬

59
00:03:18,643 --> 00:03:21,163
‫ובהצלחה בתחרות, אני מניחה.‬

60
00:03:22,683 --> 00:03:26,483
‫אני לא צריכה מפה. מן הסתם.‬
‫-את בקבוצה של רושגרוב?‬

61
00:03:26,563 --> 00:03:30,963
‫זה כיף להיות בקבוצה שאין לה מאמן מסומם.‬

62
00:03:31,043 --> 00:03:34,163
‫ובטח כיף כשיש חברות חדשות להתעלל בהן.‬

63
00:03:35,643 --> 00:03:38,083
‫ציפיתי להביס את באנרמן היום,‬

64
00:03:38,163 --> 00:03:40,123
‫אבל זה עדיף.‬

65
00:03:41,523 --> 00:03:46,483
‫ככה אני זוכה לראות אתכן‬
‫יושבות בצד מדוכאות.‬

66
00:03:47,083 --> 00:03:48,683
‫טרגי מכדי להתחרות.‬

67
00:03:52,723 --> 00:03:53,563
‫אופס.‬

68
00:04:01,243 --> 00:04:03,843
‫- באדיבות א.ל.מ -‬

69
00:04:36,003 --> 00:04:41,563
‫- טקסי סיום לימודים בבאנרמן -‬

70
00:04:41,643 --> 00:04:42,843
‫- רצח בבאנרמן -‬

71
00:04:42,923 --> 00:04:44,963
‫- מקרה רצח נוסף בבי"ס פרטי מוביל -‬

72
00:04:45,563 --> 00:04:47,643
‫- מוות טרגי של כוכב כדורגל -‬

73
00:04:47,723 --> 00:04:49,763
‫- מותו של רוני קנט – חשד לפלילים -‬

74
00:04:49,843 --> 00:04:51,003
‫- רצח בבאנרמן -‬

75
00:04:52,083 --> 00:04:53,803
‫מה את עושה כאן?‬

76
00:04:54,683 --> 00:04:56,083
‫לא שלחתי לך הודעה.‬

77
00:04:58,963 --> 00:05:00,003
‫וגם לא לך.‬

78
00:05:00,883 --> 00:05:03,443
‫אני כאן כי אני מתוסכלת מאוד.‬

79
00:05:03,523 --> 00:05:05,643
‫אני צריכה מקום להביע את זה.‬

80
00:05:05,723 --> 00:05:07,843
‫אני צריכה הפסקה מלהיות נחמדה.‬

81
00:05:08,643 --> 00:05:10,243
‫ובדרך כלל זה בסדר מצידי.‬

82
00:05:11,803 --> 00:05:12,723
‫מה איתך?‬

83
00:05:14,083 --> 00:05:16,443
‫הרגשתי די נורא.‬

84
00:05:17,643 --> 00:05:20,083
‫כי המוזרות הכי טובות שיש לא היו איתי.‬

85
00:05:22,723 --> 00:05:23,803
‫אפשר להתחבק עכשיו?‬

86
00:05:23,883 --> 00:05:27,243
‫אין לי מושג אם אנחנו‬
‫אמורות לדבר על הבעיות שלנו, אבל…‬

87
00:05:37,083 --> 00:05:39,403
‫מבאס לא להיות חברות שלכן.‬

88
00:05:39,923 --> 00:05:44,323
‫אני דווקא הייתי בסדר.‬
‫זה לא שבכיתי כאן או משהו.‬

89
00:05:44,403 --> 00:05:47,403
‫בטח, גם אני. הייתי לגמרי סבבה בלעדיכן.‬

90
00:05:48,523 --> 00:05:51,803
‫אני לא רוצה להסיח את הדעת‬
‫מהחיבוקים וההשלמה, אבל…‬

91
00:05:51,883 --> 00:05:54,843
‫כולנו כאן עכשיו…‬
‫-זה בטח סימן.‬

92
00:05:55,363 --> 00:05:56,643
‫מצאתי משהו.‬

93
00:05:57,603 --> 00:06:00,683
‫חשבתי למה מאוס מתנהגת ככה,‬

94
00:06:00,763 --> 00:06:02,563
‫והתמונות על הלוח שלה.‬

95
00:06:02,643 --> 00:06:07,163
‫אותם פרצופים שוב ושוב.‬
‫ברור שהוא היה חשוב לה מאוד.‬

96
00:06:07,243 --> 00:06:10,763
‫אז חקרתי קצת, ומצאתי משהו שיכול לעזור.‬

97
00:06:10,843 --> 00:06:13,123
‫רק תגידי לי שיש פתרון.‬
‫-חובה שיהיה.‬

98
00:06:13,203 --> 00:06:14,683
‫אנחנו א.ל.מ אחרי הכול.‬

99
00:06:17,523 --> 00:06:21,243
‫לכולם יש מישהו, נכון?‬
‫מישהו שהם מקשיבים לו.‬

100
00:06:21,323 --> 00:06:23,723
‫מישהו שגורם להם להשתנות או להפסיק.‬

101
00:06:24,243 --> 00:06:26,323
‫אני חושבת שהוא האדם הזה בשביל מאוס.‬

102
00:06:26,403 --> 00:06:27,563
‫- מסלול האתלטיקה -‬

103
00:06:28,323 --> 00:06:32,523
‫על פי מה שמצאתי,‬
‫הוא בא לרוץ כאן כל שבת בצהריים.‬

104
00:06:33,163 --> 00:06:36,883
‫מה אם זו השבת היחידה‬
‫שבה הוא החליט להישאר בבית וללמוד?‬

105
00:06:37,363 --> 00:06:39,483
‫גרוע מזה, מה אם אצטרך לרוץ?‬

106
00:06:41,523 --> 00:06:43,163
‫אין צורך לדאוג בקשר לזה.‬

107
00:06:43,243 --> 00:06:45,883
‫היי! כריסטופר בימן?‬
‫-כן?‬

108
00:06:52,763 --> 00:06:53,843
‫מי אתן?‬

109
00:06:59,083 --> 00:07:00,083
‫שמי קלרה.‬

110
00:07:01,203 --> 00:07:02,083
‫קלרה האריס.‬

111
00:07:03,123 --> 00:07:07,683
‫באנו לדבר על אחותך.‬
‫-היא די יצאה משליטה.‬

112
00:07:07,763 --> 00:07:09,483
‫ומטילה אימה על ביה"ס.‬

113
00:07:10,483 --> 00:07:13,203
‫אנחנו חושבות שזו נקמה.‬
‫-איזו נקמה?‬

114
00:07:13,283 --> 00:07:16,643
‫בשבילך. נראה שהיא עושה הכול בשבילך.‬

115
00:07:16,723 --> 00:07:21,123
‫זיהיתי אותך מהתמונות שיש לה,‬
‫ועשיתי קצת מחקר.‬

116
00:07:22,803 --> 00:07:24,603
‫אני יודעת שהפלילו אותך על רצח.‬

117
00:07:25,083 --> 00:07:26,563
‫ובאנרמן לא עשו דבר.‬

118
00:07:27,083 --> 00:07:30,443
‫הם רצו להכניס מישהו לכלא כדי להמשיך הלאה.‬

119
00:07:30,523 --> 00:07:34,283
‫ולהתמקד במה שבאמת אכפת להם.‬
‫שיקום המוניטין שלהם.‬

120
00:07:34,803 --> 00:07:36,163
‫צדקנו עד כה?‬

121
00:07:36,243 --> 00:07:38,923
‫רציתן להזכיר לי תקופה רעה בחיי?‬

122
00:07:39,003 --> 00:07:42,003
‫לא רצינו לבוא בכלל. היינו חייבות לבוא.‬

123
00:07:42,643 --> 00:07:46,923
‫המצב לא היה טוב בבאנרמן,‬
‫אז החלטנו לעשות משהו בנידון.‬

124
00:07:47,443 --> 00:07:51,123
‫והחלטנו שהגיע הזמן שא.ל.מ יעשו קאמבק.‬

125
00:07:51,203 --> 00:07:54,603
‫אנחנו יודעות שא.ל.מ‬
‫ניקו אותך מאשמה. עזרו לך.‬

126
00:07:55,123 --> 00:07:56,923
‫קיווינו שתוכל לעזור לנו.‬

127
00:08:09,643 --> 00:08:12,083
‫- כריסטופר מתקשר… -‬

128
00:08:14,443 --> 00:08:15,483
‫היי, אח גדול.‬

129
00:08:25,523 --> 00:08:28,163
‫רושגרוב הופיעו.‬
‫-מאוס תגיע בקרוב.‬

130
00:08:28,243 --> 00:08:29,803
‫רגע, איך קראת למג?‬

131
00:08:31,443 --> 00:08:34,643
‫מאוס. זה בערך הכינוי שלה.‬

132
00:08:34,722 --> 00:08:37,043
‫אני חושבת שוויולה המציאה אותו.‬

133
00:08:38,043 --> 00:08:40,683
‫כי היא שקטה, כמו עכבר.‬

134
00:08:41,883 --> 00:08:44,603
‫ואו. נשמע שבאמת קשה לה.‬

135
00:08:45,443 --> 00:08:47,403
‫אבל בגללה גם לכולם קשה.‬

136
00:08:47,483 --> 00:08:50,603
‫אני עדיין לא בטוח לגבי הדברים שסיפרתם.‬

137
00:08:51,203 --> 00:08:55,043
‫היא פגעה באחותך‬
‫והפלילה את אבא שלך? היא לא כזאת.‬

138
00:08:55,923 --> 00:08:57,163
‫אם אתה לא מאמין,‬

139
00:08:58,443 --> 00:08:59,683
‫תבטיח לי משהו.‬

140
00:09:00,723 --> 00:09:02,363
‫תבטיח לי שתנסה לחקור.‬

141
00:09:03,323 --> 00:09:05,323
‫תדרבן אותה. תשאל שאלות.‬

142
00:09:06,163 --> 00:09:07,163
‫תגיע לאמת.‬

143
00:09:08,003 --> 00:09:09,563
‫כמה שזה נחמד.‬

144
00:09:12,203 --> 00:09:14,403
‫לא צחקת כשאמרת שזה רציני.‬

145
00:09:14,923 --> 00:09:16,403
‫מה שהן טוענות נכון?‬

146
00:09:18,003 --> 00:09:19,363
‫מה עשית, מג?‬

147
00:09:20,483 --> 00:09:21,723
‫דברים וכאלה.‬

148
00:09:22,243 --> 00:09:24,443
‫את יכולה לספר לי. אני מבין.‬

149
00:09:25,163 --> 00:09:27,803
‫אני יודע טוב יותר מכולם‬
‫למה באנרמן מסוגלים.‬

150
00:09:28,563 --> 00:09:31,683
‫זה היה בעבר. המצב שונה עכשיו.‬
‫-לא ממש.‬

151
00:09:32,203 --> 00:09:34,843
‫אתה באוניברסיטה. אבל אני תקועה פה.‬

152
00:09:36,283 --> 00:09:39,403
‫הבריונות. לטאטא הכול מתחת לשטיח.‬

153
00:09:40,163 --> 00:09:41,243
‫ובכל זאת,‬

154
00:09:42,763 --> 00:09:44,723
‫להפליל מישהו לא יעזור בכלום.‬

155
00:09:46,003 --> 00:09:47,323
‫הגיע הזמן שתתוודי.‬

156
00:09:50,403 --> 00:09:51,363
‫הייתי מוכנה.‬

157
00:09:52,283 --> 00:09:53,963
‫אבל אין לי מושג במה מדובר.‬

158
00:09:55,683 --> 00:09:57,163
‫לא שיקרת מספיק?‬

159
00:09:58,403 --> 00:10:00,803
‫עוד לא השתעממת מזה?‬
‫-ואת?‬

160
00:10:02,683 --> 00:10:04,083
‫הן שיקרו לי, כריס.‬

161
00:10:05,323 --> 00:10:07,723
‫הן העמידו פנים שנשנה ביחד את בית הספר.‬

162
00:10:08,483 --> 00:10:11,963
‫גרוע מכך, הן העמידו פנים‬
‫שהן חברות שלי, רק כדי לרמות אותי.‬

163
00:10:13,003 --> 00:10:16,563
‫וזה כאב, כי הזדקקתי לחברות. אין לי אף אחת.‬

164
00:10:18,523 --> 00:10:19,643
‫זה נכון?‬

165
00:10:20,323 --> 00:10:22,123
‫לא חשבנו שנוכל לבטוח בה.‬

166
00:10:22,883 --> 00:10:24,683
‫אם כך, אני לא יכול לבטוח בכן.‬

167
00:10:37,083 --> 00:10:37,923
‫כן?‬

168
00:10:38,003 --> 00:10:39,003
‫- מאמני ספורט -‬

169
00:10:39,483 --> 00:10:40,963
‫- אוהבים את המאמן האריס -‬

170
00:10:41,603 --> 00:10:43,323
‫הנחתי שאתה עדיין אורז.‬

171
00:10:45,323 --> 00:10:49,123
‫ברכותיי. הופעה מרשימה של סיינט אן.‬

172
00:10:50,523 --> 00:10:51,403
‫אני בספק.‬

173
00:10:52,123 --> 00:10:55,883
‫השלכות הסל שלהן נוראיות.‬
‫כמו ציפורים שיכורות בטורנדו.‬

174
00:10:56,403 --> 00:10:59,403
‫היי. מה לימדתי אותך על הרוח הספורטיבית?‬

175
00:11:00,323 --> 00:11:01,283
‫אפילו היום?‬

176
00:11:02,163 --> 00:11:04,203
‫בנסיבות האלה?‬

177
00:11:06,923 --> 00:11:09,723
‫לא, את צודקת. היום מותר לנו להתמרמר.‬

178
00:11:10,803 --> 00:11:14,243
‫וכדי לעשות את זה כמו שצריך, נצטרך חטיפים.‬

179
00:11:14,963 --> 00:11:17,923
‫לכי למכונת החטיפים‬
‫ליד אולם הספורט, כי…‬

180
00:11:18,003 --> 00:11:20,723
‫שם יש את הצ'יפס הכי טוב, אני יודעת.‬

181
00:11:29,123 --> 00:11:30,443
‫גרייס.‬
‫-יש לך דקה?‬

182
00:11:32,203 --> 00:11:33,683
‫יש לי רק דקה אחת.‬

183
00:11:36,443 --> 00:11:37,643
‫נתראה אחר כך.‬

184
00:11:38,923 --> 00:11:40,243
‫רק רציתי לומר ש…‬

185
00:11:42,523 --> 00:11:44,723
‫מצטער שלא התאפשר לך להתחרות היום.‬

186
00:11:45,883 --> 00:11:46,723
‫תודה.‬

187
00:11:48,483 --> 00:11:49,963
‫גם אני מצטער על זה.‬

188
00:11:50,643 --> 00:11:51,763
‫הבנתי משהו.‬

189
00:11:51,843 --> 00:11:54,923
‫הבנתי למה דיברת עם המורה שלי,‬
‫ולמה היית בביתי.‬

190
00:11:55,643 --> 00:11:58,363
‫חשבת שאני אחראי לדברים שקרו בביה"ס.‬

191
00:11:59,043 --> 00:12:01,003
‫מה זה משנה? טעיתי.‬

192
00:12:01,563 --> 00:12:04,083
‫זה משנה כי כעסתי על ששיקרת,‬
‫אבל הייתה סיבה.‬

193
00:12:04,163 --> 00:12:06,923
‫אז זה גרם לי לחשוב על הדברים שעשיתי ו…‬

194
00:12:08,123 --> 00:12:09,963
‫מה התירוץ שלי?‬
‫-ובכן?‬

195
00:12:12,243 --> 00:12:14,443
‫אני חושב שאני צריך ללמוד לקבל סירוב.‬

196
00:12:15,043 --> 00:12:16,603
‫כן, כדאי שתעבוד על זה.‬

197
00:12:17,363 --> 00:12:20,003
‫שנתחיל עם סרטוני הדרכה ביוטיוב?‬

198
00:12:21,243 --> 00:12:22,363
‫טוב, חזרתי.‬

199
00:12:24,763 --> 00:12:25,603
‫אני רואה.‬

200
00:12:25,683 --> 00:12:28,323
‫לא רציתי שתחשבי שאני מוותר עלייך. אני לא.‬

201
00:12:29,083 --> 00:12:32,323
‫רציתי לתת לך מרחב,‬
‫שזה ממש לא אותו הדבר. רציתי שתדעי.‬

202
00:12:35,723 --> 00:12:36,683
‫אמרתי את זה.‬

203
00:12:39,003 --> 00:12:39,923
‫אני הולך עכשיו.‬

204
00:12:40,923 --> 00:12:41,763
‫אוון, חכה.‬

205
00:12:43,683 --> 00:12:47,763
‫תודה שנתת לי מרחב, ולא לחצת עליי, אבל‬

206
00:12:48,283 --> 00:12:50,283
‫אין צורך שתעשה זאת עוד.‬

207
00:12:57,763 --> 00:12:59,683
‫מבחינת אי השגת מה שאתה רוצה,‬

208
00:12:59,763 --> 00:13:02,883
‫זה מרגיש קשוח יותר מסרטון הדרכה ביוטיוב.‬

209
00:13:03,843 --> 00:13:05,763
‫תני לי שנה ואני אשמח בשבילם.‬

210
00:13:06,283 --> 00:13:07,163
‫כל הכבוד.‬

211
00:13:18,043 --> 00:13:20,363
‫- מעודדי הייבן־מור -‬

212
00:13:26,123 --> 00:13:29,483
‫ברכות לקבוצה האחרונה שמתחרה היום.‬

213
00:13:29,563 --> 00:13:33,163
‫כעת השופטים ירכזו את תוצאותיהם‬
‫ויבחרו את המנצחים.‬

214
00:13:33,243 --> 00:13:34,723
‫- עוד מעט, אבא. מבטיחה! -‬

215
00:13:34,803 --> 00:13:36,083
‫טוב. תודה לכולם.‬

216
00:13:39,963 --> 00:13:41,203
‫איזה יום מדהים.‬

217
00:13:41,283 --> 00:13:45,483
‫אני בטוחה שהשופטים שלנו‬
‫יתקשו להחליט על המנצחים.‬

218
00:13:46,563 --> 00:13:49,883
‫אנחנו מפריעים לתחרות‬
‫כדי למסור הודעה דחופה.‬

219
00:13:49,963 --> 00:13:52,563
‫מוקדם יותר היום, באנרמן נפסלו.‬

220
00:13:53,123 --> 00:13:55,363
‫א.ל.מ רוצים שתדעו את האמת.‬

221
00:13:55,443 --> 00:13:56,483
‫טוב, נכון.‬

222
00:13:57,843 --> 00:13:59,563
‫הפללתי את המאמן האריס.‬

223
00:14:00,403 --> 00:14:01,723
‫הייתי חייבת.‬

224
00:14:02,243 --> 00:14:05,043
‫ידעתי שזה יפגע במוניטין של באנרמן.‬
‫-זאת מאוס!‬

225
00:14:06,803 --> 00:14:08,283
‫היא בכלל לא נשמעת פתטית.‬

226
00:14:08,963 --> 00:14:12,003
‫ידעתי שזה יפגע במוניטין של באנרמן.‬

227
00:14:14,763 --> 00:14:16,483
‫אנחנו א.ל.מ אחרי הכול.‬

228
00:14:18,003 --> 00:14:22,363
‫דיברתי עם מאוס, והיא הייתה‬
‫בטוחה שאין לנו שום דבר עליה,‬

229
00:14:22,883 --> 00:14:25,883
‫שזה גרם לי לחשוב איך היא יודעת בוודאות.‬

230
00:14:32,003 --> 00:14:34,323
‫היא בטח שתלה את זה עליי אתמול.‬

231
00:14:35,043 --> 00:14:36,963
‫רומי, תוכלי לנתב מחדש את המכשיר?‬

232
00:14:37,043 --> 00:14:38,883
‫כך שההקלטה תגיע אלינו? בטח.‬

233
00:14:38,963 --> 00:14:41,443
‫יופי, כי נצטרך תוכנית חלופית.‬

234
00:14:42,883 --> 00:14:44,203
‫כריסטופר בימן?‬

235
00:14:45,083 --> 00:14:46,003
‫מי אתן?‬

236
00:14:47,163 --> 00:14:51,243
‫שמי קלרה. קלרה האריס.‬
‫-באנו לדבר על אחותך.‬

237
00:14:52,523 --> 00:14:55,003
‫זה רק אנחנו. את יכולה להיות כנה.‬

238
00:14:56,243 --> 00:14:59,243
‫לא תשנא אותי?‬
‫-לעולם לא אוכל לשנוא אותך.‬

239
00:15:01,643 --> 00:15:02,483
‫טוב, נכון.‬

240
00:15:03,683 --> 00:15:05,403
‫הפללתי את המאמן האריס.‬

241
00:15:06,243 --> 00:15:10,123
‫הייתי חייבת לעשות זאת.‬
‫ידעתי שזה יפגע במוניטין של באנרמן.‬

242
00:15:10,203 --> 00:15:11,483
‫המוניטין של באנרמן.‬

243
00:15:12,083 --> 00:15:15,643
‫מה עם כל השאר?‬
‫איך את מסבירה את המקרה של ליילה?‬

244
00:15:16,123 --> 00:15:19,083
‫ליילה קיבלה אזהרה.‬
‫לא אשמתי שהיא בחרה להתעלם.‬

245
00:15:19,163 --> 00:15:20,723
‫יכולת לעצור שם.‬

246
00:15:20,803 --> 00:15:24,083
‫זה לא הספיק. הייתי חייבת להקצין.‬
‫-כאילו איבדת את עצמך.‬

247
00:15:24,163 --> 00:15:25,123
‫מצאתי את עצמי.‬

248
00:15:25,203 --> 00:15:30,203
‫בכנות, היה לי ממש כיף, כריס,‬
‫ובאנרמן לא ישרוד עוד זמן רב.‬

249
00:15:30,283 --> 00:15:32,683
‫כשזה יקרה, זה יהיה כי אני אדירה.‬

250
00:15:40,043 --> 00:15:41,843
‫את לא הולכת לשום מקום.‬

251
00:15:41,923 --> 00:15:45,123
‫זלזלת בנו. באמת חשבת שפשוט נניח לזה?‬

252
00:15:45,203 --> 00:15:48,243
‫קוראים לנו א.ל.מ.‬
‫את יודעת מה זה מייצג, נכון?‬

253
00:15:48,323 --> 00:15:50,043
‫אני יודעת, אנחנו לא מתעצבנות.‬

254
00:15:50,123 --> 00:15:52,403
‫רומס, רוצה לסיים את המשפט?‬

255
00:15:52,883 --> 00:15:53,923
‫אנו סוגרות חשבון.‬

256
00:15:55,523 --> 00:15:57,123
‫ואת יודעת מה, מאוס?‬

257
00:15:58,563 --> 00:16:00,163
‫תמיד היינו במשחק.‬

258
00:16:02,083 --> 00:16:05,043
‫מג? את מוכנה לבוא איתי, בבקשה?‬

259
00:16:06,483 --> 00:16:09,083
‫כל המצב הזה מאוד לא מקובל.‬

260
00:16:09,163 --> 00:16:13,883
‫כן. עם זאת, שמעת את זה בעצמך.‬
‫המאמן האריס הופלל.‬

261
00:16:14,443 --> 00:16:17,283
‫כבר אין סיבה לפסילה שלנו.‬

262
00:16:17,363 --> 00:16:19,443
‫חוץ מכך שהיום בעיקרון נגמר.‬

263
00:16:20,643 --> 00:16:22,203
‫"בעיקרון נגמר" זה לא נגמר.‬

264
00:16:23,963 --> 00:16:25,763
‫הקבוצה שלי עבדה קשה בשביל זה.‬

265
00:16:25,843 --> 00:16:28,083
‫אצטרך לדון עם שאר השופטים.‬

266
00:16:28,563 --> 00:16:31,323
‫הוא יכול להביא לנו מים?‬
‫-אני לא הוא, אני הם.‬

267
00:16:31,403 --> 00:16:34,243
‫סאם, זה לא העיתוי המתאים.‬
‫-לא, זה בסדר.‬

268
00:16:35,923 --> 00:16:37,043
‫אני מתנצלת.‬

269
00:16:39,523 --> 00:16:41,723
‫רק אל תעשי זאת שוב כשתהיי צמאה.‬

270
00:16:43,203 --> 00:16:46,803
‫תודה.‬
‫-אז עכשיו פשוט נחכה?‬

271
00:16:46,883 --> 00:16:48,243
‫לא משנה מה יקרה,‬

272
00:16:48,883 --> 00:16:50,203
‫לא ויתרתם.‬

273
00:16:52,203 --> 00:16:53,763
‫הבאתם גאווה לבאנרמן.‬

274
00:16:54,363 --> 00:16:57,443
‫השבתם מלחמה. מעתה והלאה, גם אני אעשה זאת.‬

275
00:17:01,643 --> 00:17:02,563
‫תראו אתכם.‬

276
00:17:03,523 --> 00:17:06,642
‫להוטים, ומחכים, ומקווים,‬

277
00:17:07,563 --> 00:17:09,603
‫כאילו זה חג המולד וסנטה אולי יגיע.‬

278
00:17:10,243 --> 00:17:11,083
‫ויולה,‬

279
00:17:12,283 --> 00:17:13,723
‫אולי תקפצי לאיזו תעלה?‬

280
00:17:14,523 --> 00:17:16,003
‫הייתי נוחתת באופן מושלם.‬

281
00:17:18,043 --> 00:17:19,523
‫בניגוד למישהי אחרת.‬

282
00:17:34,323 --> 00:17:37,683
‫סליחה, אני יכולה… ממש סליחה.‬

283
00:17:38,723 --> 00:17:41,123
‫כן, סליחה, מתנצלת. סליחה, תודה.‬

284
00:17:42,283 --> 00:17:43,243
‫תודה.‬

285
00:17:43,923 --> 00:17:46,283
‫מטרידנית.‬
‫-את זו שרצה לכיווני.‬

286
00:17:46,363 --> 00:17:47,763
‫בטח, אבל…‬

287
00:17:50,563 --> 00:17:52,283
‫למה את כאן, ג'ס?‬

288
00:17:52,883 --> 00:17:55,803
‫אם אענה בכנות,‬
‫זה יהרוס לי את התוכנית להיות אדישה.‬

289
00:17:57,563 --> 00:18:00,963
‫אמרת שאת אף פעם‬
‫לא יודעת מה קורה איתי, אז זו האמת.‬

290
00:18:01,603 --> 00:18:02,483
‫התחרפנתי.‬

291
00:18:03,763 --> 00:18:08,003
‫ביטלתי בגלל עוד סיבות,‬
‫אבל זו הייתה הסיבה העיקרית. פחד.‬

292
00:18:09,483 --> 00:18:10,763
‫ממה פחדת?‬

293
00:18:11,643 --> 00:18:16,243
‫חשבתי שאצא עם המון‬
‫בחורות חמודות לאורך שנים,‬

294
00:18:17,003 --> 00:18:20,963
‫ואז אולי בגיל 33 אמצא מישהי‬
‫שממש מוצאת חן בעיניי.‬

295
00:18:22,763 --> 00:18:23,883
‫הגעת מוקדם.‬

296
00:18:32,243 --> 00:18:33,083
‫בסדר.‬

297
00:18:33,723 --> 00:18:36,403
‫זו אולי הנשיקה הראשונה המושלמת ביותר.‬

298
00:18:37,003 --> 00:18:39,883
‫יופי. כי השנייה תהיה נוראית.‬

299
00:18:44,563 --> 00:18:46,483
‫צודקת. ממש גרועה.‬

300
00:18:46,563 --> 00:18:49,763
‫כנראה שצריך להתנשק שוב‬
‫כדי למחוק את הזיכרון של השנייה.‬

301
00:18:52,683 --> 00:18:55,043
‫האם קבוצת העידוד של באנרמן יכולה לגשת?‬

302
00:18:56,403 --> 00:18:57,323
‫כדאי לך…‬

303
00:18:57,963 --> 00:18:59,043
‫כן, בסדר.‬

304
00:19:09,883 --> 00:19:12,003
‫רצתי המון היום.‬

305
00:19:13,603 --> 00:19:14,683
‫מה?‬

306
00:19:14,763 --> 00:19:15,843
‫אתם רשאים להתחרות.‬

307
00:19:16,883 --> 00:19:19,363
‫אבל זה צריך לקרות עכשיו.‬

308
00:19:19,443 --> 00:19:23,163
‫התחרות מסתיימת ב־17:00.‬
‫נותרו לכם חמש דקות.‬

309
00:19:23,243 --> 00:19:24,243
‫מוכנים?‬

310
00:19:24,963 --> 00:19:27,003
‫נוכל לעשות את זה, נכון, חבר'ה?‬
‫-כן!‬

311
00:19:27,083 --> 00:19:27,923
‫אז קדימה!‬

312
00:19:34,723 --> 00:19:39,243
‫בעקבות שינוי בלוח הזמנים,‬
‫קבלו בבקשה את מעודדי באנרמן!‬

313
00:19:39,323 --> 00:19:41,963
‫זו שהכניסה אותך לבית החולים‬
‫נמצאת כעת במשטרה.‬

314
00:19:42,043 --> 00:19:43,163
‫בגללך.‬

315
00:19:43,843 --> 00:19:46,563
‫אמרת שתגלי מי פגע בי. ועמדת בהבטחה.‬

316
00:19:46,643 --> 00:19:48,083
‫אני לא מודה בכלום.‬

317
00:19:48,163 --> 00:19:51,763
‫את, רומי וגרייס. זה בטח אתן.‬
‫-שוב, לא מודה בכלום.‬

318
00:19:51,843 --> 00:19:54,923
‫התחלתן את זה בגללי. עשיתן את זה בשבילי.‬

319
00:19:56,483 --> 00:19:59,603
‫בלי להיות רגשנית מדי,‬
‫הייתי עושה בשבילך המון.‬

320
00:20:01,923 --> 00:20:04,963
‫יודעת מה? נראה לי שהקבוצה‬
‫צריכה יותר מפליירית אחת.‬

321
00:20:05,763 --> 00:20:07,403
‫היי, אבא? כלומר, המאמן?‬

322
00:20:07,923 --> 00:20:09,923
‫אני וקלרה נחלוק את התרגיל.‬

323
00:20:10,003 --> 00:20:12,323
‫בדיוק דיברנו שאין צורך לפחד, לא?‬

324
00:20:12,403 --> 00:20:14,723
‫אין קשר לפחד. זה עניין של ניצחון.‬

325
00:20:15,803 --> 00:20:17,923
‫אני בהרמות ואת בהשלכות סל?‬

326
00:20:18,563 --> 00:20:21,163
‫זה הגיוני.‬
‫-היא טובה יותר בהשלכות סל, לא?‬

327
00:20:22,363 --> 00:20:23,563
‫כולם מסכימים?‬

328
00:20:23,643 --> 00:20:25,203
‫מסכימים.‬
‫-במאה אחוז.‬

329
00:20:25,283 --> 00:20:28,363
‫אפשר להתחיל?‬
‫-טוב, בואו נעשה זאת. קדימה!‬

330
00:21:37,563 --> 00:21:39,803
‫תודה לכל מי שהופיע היום.‬

331
00:21:39,883 --> 00:21:42,803
‫בבקשה תישארו איתנו בזמן שהשופטים מתייעצים.‬

332
00:21:45,843 --> 00:21:48,003
‫כל הכבוד, חבר'ה. קלרה?‬

333
00:21:52,083 --> 00:21:55,323
‫את מוכנה לספר לי‬
‫איך היית מעורבת בטיהור שמי?‬

334
00:21:55,843 --> 00:21:56,683
‫בשום דבר.‬

335
00:21:57,923 --> 00:22:01,523
‫מוקדם יותר, וידאת שאתעכב בדיוק כמה שנדרש.‬

336
00:22:01,603 --> 00:22:03,003
‫זה רק צירוף מקרים?‬
‫-כן.‬

337
00:22:05,043 --> 00:22:07,163
‫קלרה, אני צריך שתדעי משהו.‬

338
00:22:10,603 --> 00:22:12,403
‫אתה צריך שאדע השנה?‬

339
00:22:12,923 --> 00:22:15,883
‫תתחשבי בי, מותק, בבקשה. זה קשה.‬

340
00:22:15,963 --> 00:22:17,163
‫בסדר, סליחה.‬

341
00:22:20,883 --> 00:22:22,283
‫אני חושב שעזרת לי.‬

342
00:22:23,083 --> 00:22:26,963
‫לא אכריח אותך להודות, אבל אני חושב שעזרת,‬

343
00:22:28,403 --> 00:22:31,083
‫כי אני חושב שאת חכמה מאוד.‬

344
00:22:32,283 --> 00:22:34,443
‫כשאני עושה דברים שאינם מובנים לך,‬

345
00:22:35,283 --> 00:22:38,963
‫כמו להציב את ליילה כפליירית,‬
‫זה לא בגלל שאת בעדיפות נמוכה.‬

346
00:22:39,603 --> 00:22:40,563
‫זה בגלל…‬

347
00:22:41,403 --> 00:22:43,883
‫זה בגלל שאני לא דואג לך.‬

348
00:22:43,963 --> 00:22:44,923
‫כלומר,‬

349
00:22:46,603 --> 00:22:49,443
‫לא אכפת לי אם מדי פעם תדאג לי.‬

350
00:22:49,523 --> 00:22:51,123
‫כן, אני יודע. סליחה.‬

351
00:22:51,643 --> 00:22:52,843
‫זה יצא לא טוב.‬

352
00:22:55,603 --> 00:22:57,003
‫אני דוחף את ליילה.‬

353
00:22:57,883 --> 00:23:01,243
‫כי היא צריכה דחיפה. את לא.‬

354
00:23:02,483 --> 00:23:06,523
‫אני מביט בך,‬
‫ורואה נערה שיכולה לשלוט בעולם.‬

355
00:23:09,163 --> 00:23:10,083
‫לא ידעתי.‬

356
00:23:11,443 --> 00:23:12,563
‫זה בגללי.‬

357
00:23:14,043 --> 00:23:17,523
‫אני אנסה להיות יותר ברור מעתה והלאה.‬

358
00:23:18,843 --> 00:23:21,043
‫יותר ברור מלומר שאתה חושב שאני אדירה?‬

359
00:23:22,043 --> 00:23:26,243
‫בסדר, תסחטי מחמאות.‬
‫זה הוגן. את אדירה ואת חכמה.‬

360
00:23:27,523 --> 00:23:28,363
‫ו…‬

361
00:23:30,643 --> 00:23:31,483
‫תודה.‬

362
00:23:32,923 --> 00:23:33,843
‫על שהצלת אותי.‬

363
00:23:36,883 --> 00:23:39,883
‫שימו לב, כולם. התוצאות הגיעו.‬

364
00:23:40,803 --> 00:23:43,443
‫במקום השלישי, סיינט אן.‬

365
00:23:52,443 --> 00:23:55,563
‫באנרמן ורושגרוב, תוכלו לגשת אלינו?‬

366
00:24:03,763 --> 00:24:06,603
‫הצגתם ביצועים מדהימים היום.‬

367
00:24:07,923 --> 00:24:08,963
‫ו…‬

368
00:24:10,603 --> 00:24:11,523
‫ברכותינו.‬

369
00:24:11,603 --> 00:24:14,403
‫בפעם הראשונה אי פעם, הזוכה בגביע האזורי‬

370
00:24:14,483 --> 00:24:16,523
‫היא קבוצת בית הספר הפרטי באנרמן.‬

371
00:24:39,483 --> 00:24:44,483
‫טוב, מנקודת התצפית הזאת,‬
‫אני מרגישה שזו הממלכה שלנו.‬

372
00:24:45,003 --> 00:24:49,083
‫במובן מסוים. כלומר,‬
‫תפסנו את האיש הרע, בעצם האישה.‬

373
00:24:49,803 --> 00:24:51,123
‫ונוכל לעשות יותר.‬

374
00:24:52,243 --> 00:24:54,803
‫זוכרות מה אמרתי כשהתמודדתי לנשיאות?‬

375
00:24:55,563 --> 00:24:59,083
‫לא ממש, לא.‬
‫-רק חצי הקשבתי.‬

376
00:24:59,163 --> 00:25:03,483
‫הקטע לגבי זה שלאף אחד לא מגיע לפחד,‬
‫להרגיש לבד או ליפול קורבן לבריונות.‬

377
00:25:04,283 --> 00:25:06,683
‫נראה לי שא.ל.מ תמשיך כדי לוודא שזה יקרה.‬

378
00:25:07,283 --> 00:25:09,643
‫אבל קודם, רומי,‬

379
00:25:09,723 --> 00:25:12,483
‫את צריכה לספר לנו מה הקטע עם ג'ס.‬

380
00:25:13,363 --> 00:25:15,643
‫וגרייס צריכה לספר לנו עליה ועל אוון.‬

381
00:25:15,723 --> 00:25:17,643
‫כן, יש הרבה על מה לדבר.‬

382
00:25:18,323 --> 00:25:20,203
‫ואני די מחבבת את אחותי עכשיו.‬

383
00:25:21,763 --> 00:25:23,803
‫בהחלט כדאי שנדבר גם על זה.‬

384
00:26:11,363 --> 00:26:16,363
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬