1
00:00:22,565 --> 00:00:24,609
{\an8}‫- פורצ'ן‬
‫האם האיש הזה יכול להציל את העולם? -‬

2
00:00:24,609 --> 00:00:28,279
{\an8}‫- רולינג סטון‬
‫אליס דרגון רוצה להפסיק עם הפלסטיק -‬

3
00:00:33,117 --> 00:00:34,368
‫תחזיק מעמד, חבוב.‬

4
00:00:49,342 --> 00:00:50,718
‫זה כל כך יפה.‬

5
00:01:30,633 --> 00:01:32,718
‫לא, זה לא מה שאנחנו עושים.‬

6
00:01:35,429 --> 00:01:36,764
‫זה מה שאנחנו עושים.‬

7
00:01:37,473 --> 00:01:38,724
‫כן, אתה בשליטה.‬

8
00:01:39,600 --> 00:01:42,520
‫- אבא בהפרעה -‬

9
00:01:44,021 --> 00:01:44,981
‫בוקר טוב, בקי.‬

10
00:01:46,065 --> 00:01:47,984
‫היי, ג'ון, מה שלום ארלו?‬

11
00:01:47,984 --> 00:01:49,235
‫סוף סוף ישן כל הלילה.‬

12
00:01:49,235 --> 00:01:51,112
‫אמרתי לך שהוא יסתדר.‬

13
00:01:51,946 --> 00:01:55,366
‫מליסה, אהבתי את חישוב‬
‫יחסי האקטיבטור־תימין.‬

14
00:01:55,366 --> 00:01:58,077
‫תודה, בוס. מעריכה את זה.‬
‫-ואני מעריך אותך.‬

15
00:02:00,872 --> 00:02:02,790
‫מה? פיט, מי זאת?‬

16
00:02:02,790 --> 00:02:05,209
‫הבת שלי, סופיה. הייתה בעיה עם השמרטפית.‬

17
00:02:05,209 --> 00:02:07,420
‫אני מקווה שזה בסדר. היא לא תפריע.‬

18
00:02:07,420 --> 00:02:10,464
‫כמובן. סופיה, תמיד תפריעי.‬

19
00:02:10,464 --> 00:02:13,843
‫תשאלי שאלות, תאתגרי הנחות, תעשי בלגן.‬

20
00:02:14,719 --> 00:02:16,053
‫אולי אפילו תשברי כמה דברים.‬

21
00:02:16,888 --> 00:02:17,722
‫אנסה.‬

22
00:02:17,722 --> 00:02:19,724
‫מתוקה, את יודעת מה אנחנו עושים כאן?‬

23
00:02:19,724 --> 00:02:20,933
‫ביוטכנולוגיה.‬

24
00:02:20,933 --> 00:02:23,519
‫ואת יודעת מה משמעות המילה המפוצצת הזאת?‬

25
00:02:23,519 --> 00:02:27,648
‫ביוטכנולוגיה, או ביוטק, הוא כל מחקר ופיתוח‬

26
00:02:27,648 --> 00:02:31,986
‫שכוללים שינוי של אורגניזם חי‬
‫כדי לענות על צורך אנושי.‬

27
00:02:32,695 --> 00:02:34,113
‫בסדר. אז היא די יודעת.‬

28
00:02:34,113 --> 00:02:37,617
‫זה כולל כל דבר,‬
‫החל מהנדסה גנטית ועד דלק ביולוגי,‬

29
00:02:37,617 --> 00:02:39,577
‫כדי ליצור אנזים, כמו שאתה יצרת,‬

30
00:02:39,577 --> 00:02:42,580
‫שיכול להפוך קנה סוכר לחומר דמוי פלסטיק‬

31
00:02:42,580 --> 00:02:44,457
‫שמתכלה לחלוטין.‬

32
00:02:45,374 --> 00:02:47,877
‫טכנית, זה לא פלסטיק.‬
‫-אמרתי "דמוי פלסטיק".‬

33
00:02:48,628 --> 00:02:49,962
‫זה פוליאתילן.‬

34
00:02:49,962 --> 00:02:52,215
‫זה למעשה ביו־פוליאתילן.‬

35
00:02:52,215 --> 00:02:54,133
‫אני יודע את זה.‬
‫-זה לא נשמע כך.‬

36
00:02:54,133 --> 00:02:57,053
‫איך ייתכן שלא אדע אם המצאתי אותו?‬
‫-זה מה שתהיתי.‬

37
00:02:57,053 --> 00:02:59,347
‫יש דגני בוקר במטבח, מתוקה.‬

38
00:02:59,347 --> 00:03:01,599
‫טוב, אני אלך לאכול דגני בוקר,‬

39
00:03:01,599 --> 00:03:04,936
‫במטבח של החברה שלי שאני הקמתי.‬

40
00:03:06,354 --> 00:03:09,815
‫כן, אני מבינה, טד. אליס מרגיש נהדר.‬

41
00:03:09,815 --> 00:03:15,613
‫אני חושבת שהוא העביר את הלילה במעבדה.‬
‫אני מבטיחה לך שהוא ממוקד במטרה.‬

42
00:03:16,489 --> 00:03:18,282
‫אני לא אוהב את הכפות שלנו.‬

43
00:03:18,866 --> 00:03:20,952
‫רגע. לא, לא אכפת לי.‬

44
00:03:20,952 --> 00:03:22,745
‫הדירקטוריון בלחץ.‬

45
00:03:22,745 --> 00:03:23,955
‫מה שאני כן אוהב‬

46
00:03:23,955 --> 00:03:26,582
‫זה את סאונת האינפרה אדום החדשה‬
‫במשרד שלי. תודה.‬

47
00:03:26,582 --> 00:03:29,377
‫אהיה סמנכ"לית כספים איומה‬
‫אילולא אאשר סאונת אינפרה אדום‬

48
00:03:29,377 --> 00:03:32,672
‫כדי שתחמם את עצמך מבפנים‬
‫כמו בוריטו במיקרוגל?‬

49
00:03:32,672 --> 00:03:34,715
‫אני צלול יותר כשמח העצם שלי חמים.‬

50
00:03:34,715 --> 00:03:38,511
‫אתה בסדר? פשוט נראה שאתה נהיה קצת, אולי...‬

51
00:03:38,511 --> 00:03:41,180
‫אגיד את זה ישירות. מטורף יותר.‬

52
00:03:41,180 --> 00:03:45,393
‫או שאני פשוט מאפשר ליופי של העולם‬
‫לרגש אותי בצורה עמוקה יותר?‬

53
00:03:45,393 --> 00:03:46,936
‫זה בדיוק אותו הדבר.‬

54
00:03:46,936 --> 00:03:49,438
‫יש לנו פגישת דירקטוריון בעוד 15 דקות.‬

55
00:03:49,438 --> 00:03:50,523
‫הם ירצו לשמוע‬

56
00:03:50,523 --> 00:03:53,901
‫שאין כל ספק שתעמוד‬
‫ביעד העדכני של פרויקט הפחמן.‬

57
00:03:53,901 --> 00:03:56,279
‫עשיתי כל שביכולתי להרוויח עוד זמן,‬

58
00:03:56,279 --> 00:03:58,072
‫אך מכיוון שאתה ממשיך לא לעמוד בזמנים,‬

59
00:03:58,072 --> 00:04:00,908
‫אתה עלול לאבד את השליטה על החברה שלך.‬

60
00:04:02,827 --> 00:04:04,078
‫אני לא אנשום איתך.‬

61
00:04:04,662 --> 00:04:05,538
‫זה ירגיע אותך.‬

62
00:04:05,538 --> 00:04:08,040
‫אני מאמינה שאני בדיוק ברמת העצבים הנכונה.‬

63
00:04:09,083 --> 00:04:10,376
‫תפסיק לנשום.‬

64
00:04:11,919 --> 00:04:15,548
‫הדירקטוריון הבחין שהמטפל הארגוני‬
‫שהם הביאו לך, נעלם,‬

65
00:04:15,548 --> 00:04:17,341
‫כך שהם תוהים גם לגבי זה.‬

66
00:04:18,509 --> 00:04:22,013
‫אנה, אנחנו עושים משהו שמעולם לא נעשה.‬

67
00:04:22,013 --> 00:04:23,806
‫משהו שישנה את העולם.‬

68
00:04:23,806 --> 00:04:25,975
‫וזה דורש יצירתיות אדירה.‬

69
00:04:25,975 --> 00:04:30,021
‫ואם איינשטיין צדק כשאמר,‬
‫"יצירתיות היא אינטליגנציה שנהנית",‬

70
00:04:30,021 --> 00:04:32,898
‫אז אויבת היצירתיות היא התנהגות נאותה.‬

71
00:04:33,941 --> 00:04:35,401
‫אני מבינה למה אנשים מאמינים בך.‬

72
00:04:36,277 --> 00:04:39,655
‫נתראה בחדר הישיבות ב־9:45. אל תאחר.‬

73
00:04:40,239 --> 00:04:41,741
‫ואל תאכל עם שתי כפות.‬

74
00:04:56,422 --> 00:04:57,465
‫אתה מאחר.‬

75
00:04:57,465 --> 00:04:58,382
‫אל תיכנסי.‬

76
00:04:58,382 --> 00:04:59,300
‫אלוהים.‬

77
00:05:00,301 --> 00:05:01,510
‫מה אתה עושה?‬

78
00:05:01,510 --> 00:05:04,722
‫אני רוצה שהישיבה תתקיים בסאונה.‬
‫זה מעודד כנות.‬

79
00:05:04,722 --> 00:05:06,807
‫ואז חיפשתי מגבת, ו...‬

80
00:05:07,391 --> 00:05:09,060
‫אני ממש נהנה להיות עירום.‬

81
00:05:09,060 --> 00:05:10,895
‫אולי חזרת מוקדם מדי.‬

82
00:05:10,895 --> 00:05:13,439
‫לא. עושה לי טוב להיות מעורב.‬

83
00:05:14,065 --> 00:05:16,400
‫התאונה של קייטי הייתה רק לפני כמה חודשים.‬

84
00:05:16,400 --> 00:05:18,319
‫הייתם נשואים 30 שנה. אז אולי...‬

85
00:05:18,319 --> 00:05:20,446
‫לא. קייטי הייתה רוצה שאמשיך הלאה.‬

86
00:05:20,446 --> 00:05:22,573
‫כמובן שאני רציתי שהיא תמשיך.‬

87
00:05:23,741 --> 00:05:25,576
‫אליס, אני מאוד מצטערת שהיא איננה.‬

88
00:05:25,576 --> 00:05:26,619
‫תודה.‬

89
00:05:27,536 --> 00:05:28,454
‫תוכלי לסלוח לי?‬

90
00:05:28,454 --> 00:05:32,583
‫אני מעוניין להיות עירום שוב ולחוש‬
‫את האוויר הקר על איבר המין האומלל שלי.‬

91
00:05:33,584 --> 00:05:35,795
‫אני אקבע מועד חדש לישיבת הדירקטוריון.‬

92
00:05:35,795 --> 00:05:38,381
‫אומר להם שאתה בסדר, אבל שעטלף נשך אותך,‬

93
00:05:38,381 --> 00:05:41,634
‫או ששאפת לשלשת עטלפים,‬
‫או כל דבר שקשור לעטלפים.‬

94
00:05:41,634 --> 00:05:43,219
‫כולם שונאים עטלפים כרגע.‬

95
00:05:43,719 --> 00:05:44,595
‫אנה.‬

96
00:05:45,721 --> 00:05:48,224
‫את עושה כל כך הרבה בשבילי,‬
‫שאני מהסס לספר לך את זה.‬

97
00:05:48,224 --> 00:05:49,475
‫זה לא ימצא חן בעינייך.‬

98
00:05:50,351 --> 00:05:52,686
‫זה נוגע למטפל שהדירקטוריון הביא עבורי.‬

99
00:05:53,646 --> 00:05:54,647
‫אלוהים.‬

100
00:06:00,486 --> 00:06:04,365
‫מלקולם, נכון שאתה אובססיבי לגבי אליס‬
‫ותעשה הכול למענו?‬

101
00:06:04,365 --> 00:06:06,450
‫כן.‬
‫-אנחנו במרוץ לעמוד בזמנים,‬

102
00:06:06,450 --> 00:06:08,661
‫ואני צריכה את אליס במעבדה, אבל הוא בסחרור.‬

103
00:06:08,661 --> 00:06:11,330
‫כלפי מעלה?‬
‫-כן, מלקולם.‬

104
00:06:11,330 --> 00:06:13,707
‫אשתו, שהוא אהב יותר מכול, מתה,‬

105
00:06:13,707 --> 00:06:17,336
‫וכמו מטוס שאיבד את כנפיו,‬
‫הוא מסתחרר כלפי מעלה.‬

106
00:06:17,336 --> 00:06:19,380
‫אני יודע. זה למעשה כלפי מטה.‬

107
00:06:19,380 --> 00:06:22,383
‫זה מעבר לאובדן של קייטי.‬
‫היא שמרה אותו יציב.‬

108
00:06:22,383 --> 00:06:26,011
‫עוד שבוע הוא יגור בפארק‬
‫ויתייעץ עם סנאים בענייני היתוך.‬

109
00:06:26,011 --> 00:06:29,890
‫הוא אהב את קייטי בעוצמה‬
‫שנמצאת רק במוזיקה ובשירה.‬

110
00:06:29,890 --> 00:06:31,642
‫כמעט כמו שאתה אוהב אותו.‬

111
00:06:32,810 --> 00:06:34,186
‫אני שולחת אותך לניו יורק.‬

112
00:06:34,186 --> 00:06:36,230
‫בסדר. למה?‬

113
00:06:36,230 --> 00:06:39,275
‫להחזיר את האדם היחידי‬
‫שיכול לייצב אותו כמו קייטי.‬

114
00:06:39,275 --> 00:06:41,193
‫בסדר. מי?‬

115
00:06:57,835 --> 00:06:59,295
‫בסדר. שיפור משבוע שעבר.‬

116
00:06:59,295 --> 00:07:00,337
‫באמת?‬

117
00:07:00,337 --> 00:07:02,965
‫לגמרי. בשבוע שעבר,‬
‫גברת פטרמן דפקה על הקיר,‬

118
00:07:02,965 --> 00:07:05,092
‫אז ברור שגם היא מבחינה בשיפור.‬

119
00:07:06,802 --> 00:07:09,805
‫מה הבעיה?‬
‫-אני בכלל לא רוצה לנגן בחליל.‬

120
00:07:09,805 --> 00:07:10,973
‫אבא שלי מאלץ אותי.‬

121
00:07:12,308 --> 00:07:14,768
‫עניינים בין אב לבנו.‬
‫עדיף שלא תשמע מה יש לי לומר.‬

122
00:07:14,768 --> 00:07:17,438
‫בסדר.‬
‫-אנחנו כל כך משתדלים לרצות אותם, נכון?‬

123
00:07:17,438 --> 00:07:21,358
‫אבל הם רוצים לעצב אותך בדרך מסוימת,‬
‫אפילו שזה לא מי שאתה רוצה להיות.‬

124
00:07:21,358 --> 00:07:24,820
‫ואתה מקווה שהדינמיקה תשתנה,‬
‫אבל כשאתה מבין שזה לא יקרה,‬

125
00:07:24,820 --> 00:07:27,948
‫אתה משלים עם העובדה‬
‫שלא משנה כמה אתה אוהב אותם,‬

126
00:07:27,948 --> 00:07:30,284
‫אתה חייב הפסקה, וההפסקה הזאת כואבת,‬

127
00:07:30,284 --> 00:07:31,619
‫אבל תקשיב טוב, ראיין.‬

128
00:07:32,119 --> 00:07:33,078
‫היא גם מבריאה.‬

129
00:07:34,121 --> 00:07:36,248
‫אז השיעור נגמר?‬

130
00:07:36,248 --> 00:07:37,333
‫לא, קטנצ'יק.‬

131
00:07:37,333 --> 00:07:39,168
‫השיעור אף פעם לא נגמר.‬

132
00:07:39,168 --> 00:07:42,630
‫לא עד שנלמד‬
‫לנווט את מערכת היחסים המסובכת הזאת.‬

133
00:07:48,385 --> 00:07:49,470
‫הוא נהדר.‬

134
00:07:49,470 --> 00:07:50,721
‫זה אני!‬

135
00:07:50,721 --> 00:07:51,680
‫זה אתה!‬

136
00:07:58,729 --> 00:08:00,814
‫אחי, מתי אכלת בפעם האחרונה?‬

137
00:08:01,774 --> 00:08:05,110
‫לא מרוויחים הרבה משיעורי חליל,‬
‫כך שאני לא יוצא לעיתים קרובות.‬

138
00:08:05,110 --> 00:08:07,905
‫חוץ מזה, הרוטב של העוף הולך ומתקרב לפירה,‬

139
00:08:07,905 --> 00:08:09,365
‫אז עליי להזדרז.‬

140
00:08:09,365 --> 00:08:12,243
‫זה בטח קשה‬
‫כשאסור שהמזונות שלך ייגעו זה בזה.‬

141
00:08:12,243 --> 00:08:14,245
‫זה בסדר, אבל אז אני לא יכול לאכול אותם.‬

142
00:08:17,373 --> 00:08:21,043
‫אתה בעיר, אנחנו אוכלים על חשבון החברה.‬
‫למה אבא שלי שלח אותך?‬

143
00:08:21,043 --> 00:08:22,336
‫אבא שלך לא שלח אותי.‬

144
00:08:23,045 --> 00:08:25,673
‫שני חברים לא יכולים לצאת‬
‫בלי שיהיה מניע נסתר?‬

145
00:08:25,673 --> 00:08:27,591
‫אם הם כנים זה עם זה.‬

146
00:08:27,591 --> 00:08:28,676
‫טוב, אנה שלחה אותי.‬

147
00:08:28,676 --> 00:08:30,094
‫יש מניע נסתר.‬
‫-בום.‬

148
00:08:30,094 --> 00:08:32,263
‫דיברת עם אבא שלך מאז האזכרה?‬

149
00:08:32,263 --> 00:08:33,556
‫כמה פעמים. למה?‬

150
00:08:33,556 --> 00:08:34,598
‫איך הוא נשמע לך?‬

151
00:08:34,598 --> 00:08:36,350
‫מצבו לא טוב.‬

152
00:08:36,350 --> 00:08:39,812
‫הוא דיבר על פרויקט צדדי בעבודה‬
‫שיהפוך אותו לבלתי נראה.‬

153
00:08:39,812 --> 00:08:43,148
‫הוא רוצה להיעלם.‬
‫אני חושב שכדאי לערב פסיכיאטר.‬

154
00:08:43,148 --> 00:08:44,942
‫הדירקטוריון הביא לו פסיכיאטר.‬

155
00:08:44,942 --> 00:08:47,653
‫הבחור בחן את אליס כמה ימים ואז נעלם.‬

156
00:08:47,653 --> 00:08:50,906
‫אני לא מתכוון שהוא הפך לבלתי נראה.‬
‫הוא פשוט נעלם.‬

157
00:08:50,906 --> 00:08:52,157
‫שוב, לא בלתי נראה.‬

158
00:08:52,157 --> 00:08:54,910
‫תראה, אני אוהב את אבא שלי. באמת. פשוט...‬

159
00:08:54,910 --> 00:08:57,121
‫אז בוא ללוס אנג'לס‬
‫כדי לעזור להחזיר אותו למעבדה.‬

160
00:08:57,121 --> 00:09:00,416
‫אני לא חושב שזה רעיון טוב.‬
‫-מה אם אגיד לך...‬

161
00:09:01,041 --> 00:09:02,209
‫בבקשה?‬

162
00:09:04,420 --> 00:09:06,672
‫זוכר כשזכיתי בפרס המדע בכיתה ח'?‬
‫-לא.‬

163
00:09:06,672 --> 00:09:10,467
‫בדיוק. וזה מכיוון שאליס דרגון הופיע,‬
‫ואז ביקשו ממנו לנאום,‬

164
00:09:10,467 --> 00:09:12,970
‫והוא עלה על הבמה ואמר שהפרויקט שלי מדויק,‬

165
00:09:12,970 --> 00:09:16,640
‫אבל שאני צריך לחשוב בגדול יותר,‬
‫לקחת יותר סיכונים, לזוז מהר, לשבור דברים.‬

166
00:09:17,141 --> 00:09:18,350
‫זו הייתה חוות נמלים.‬

167
00:09:18,350 --> 00:09:21,770
‫זה היה נאום נהדר. בזכותו בחרתי לעסוק במדע.‬

168
00:09:21,770 --> 00:09:23,522
‫אתה מפספס את הנקודה שלי.‬

169
00:09:23,522 --> 00:09:26,817
‫אבא שלי תמיד מנסה לשנות אותי‬
‫כדי שאהיה דומה לו,‬

170
00:09:26,817 --> 00:09:28,819
‫ושאר העולם מעודד אותו.‬

171
00:09:28,819 --> 00:09:31,363
‫בגלל זה פרשתי מהמדע,‬
‫ועברתי לגור במרחק של כ־5,000 ק"מ.‬

172
00:09:32,448 --> 00:09:34,992
‫לפחות כשאימי הייתה בסביבה‬
‫היא התערבה לטובתי.‬

173
00:09:34,992 --> 00:09:37,745
‫אבל בלעדיה, זה מתיש.‬

174
00:09:38,287 --> 00:09:40,247
‫ג'קסון, אליס בסחרור.‬

175
00:09:40,748 --> 00:09:43,083
‫לאחרונה למדתי שזה קורה רק בכיוון אחד,‬

176
00:09:43,083 --> 00:09:45,169
‫ועכשיו אתה המשפחה היחידה שיש לו.‬

177
00:09:45,169 --> 00:09:49,089
‫בסדר. אני אבוא. ל־24 שעות. זהו זה.‬

178
00:09:49,089 --> 00:09:51,342
‫מצוין. אתה תתחרט על זה.‬

179
00:09:51,342 --> 00:09:53,010
‫אתה לא מתכוון שלא אתחרט?‬

180
00:09:53,010 --> 00:09:56,889
‫לא. אני מקטין את הציפיות שלך‬
‫כדי שלא תתאכזב.‬

181
00:09:56,889 --> 00:09:59,141
‫אלוהים. למה אני עושה את זה?‬

182
00:09:59,808 --> 00:10:00,809
‫מושלם.‬

183
00:10:06,815 --> 00:10:08,692
‫יבוא.‬
‫-היי, אנה.‬

184
00:10:08,692 --> 00:10:11,111
‫ג'קסון! הגעת.‬

185
00:10:12,363 --> 00:10:13,781
‫נהדר לראות אותך.‬

186
00:10:14,490 --> 00:10:16,116
‫שב.‬
‫-בסדר.‬

187
00:10:16,116 --> 00:10:18,952
‫אבא שלך עובד על פרויקט חדש ומלהיב.‬

188
00:10:18,952 --> 00:10:21,497
‫זו שיטה לשאיבת פחמן מהאטמוספרה‬

189
00:10:21,497 --> 00:10:23,999
‫ושימוש בו כדי לייצר בטון.‬

190
00:10:23,999 --> 00:10:27,002
‫היא תכלא גזים משני־אקלים ליותר מאלף שנים‬

191
00:10:27,002 --> 00:10:29,838
‫וממש תציל את העולם.‬

192
00:10:29,838 --> 00:10:32,091
‫אתה אוהב את העולם, נכון?‬
‫-חלקים מסוימים.‬

193
00:10:32,091 --> 00:10:34,593
‫שווה להציל אותו, נכון?‬
‫-חלקים מסוימים.‬

194
00:10:34,593 --> 00:10:35,928
‫גם אני.‬

195
00:10:35,928 --> 00:10:39,932
‫אליס תמיד היה מוזר,‬
‫ואנחנו אוהבים את זה בו. ממש אוהבים.‬

196
00:10:39,932 --> 00:10:42,976
‫אבל מאז שאימך נפטרה, הוא נהיה,‬

197
00:10:42,976 --> 00:10:46,313
‫בוא ננסח זאת כ"מוזר עוד יותר".‬

198
00:10:47,773 --> 00:10:49,274
‫מה קרה למטפל שמצאתם עבורו?‬

199
00:10:49,274 --> 00:10:52,528
‫אני לא יודעת. הוא נעלם.‬
‫מה אתה מצפה שאעשה לגבי זה?‬

200
00:10:52,528 --> 00:10:53,821
‫בסדר.‬

201
00:10:53,821 --> 00:10:56,573
‫עברו שבועות מאז שרגלו של אביך דרכה במעבדה‬

202
00:10:56,573 --> 00:10:58,867
‫כדי לעבוד על הפרויקט שיציל את העולם,‬

203
00:10:58,867 --> 00:11:00,619
‫שאני יודעת שאיננו מושלם,‬

204
00:11:00,619 --> 00:11:03,497
‫ועדיין, כולנו אוהבים דובי קוטב,‬
‫ואנחנו לא רוצים שהם ימותו.‬

205
00:11:03,497 --> 00:11:07,292
‫לכן אנחנו צריכים שיחזור למעבדה.‬
‫אני מאמינה שגם הוא זקוק לזה.‬

206
00:11:07,292 --> 00:11:09,378
‫אני אדבר איתו, אבל אני לא אופטימי.‬

207
00:11:09,378 --> 00:11:11,588
‫נהדר. אתה המוצא האחרון שלנו.‬
‫-מה?‬

208
00:11:11,588 --> 00:11:13,632
‫צא לדרך.‬
‫-את יודעת איפה הוא?‬

209
00:11:13,632 --> 00:11:16,385
‫כי אני כבר מתחרט על זה, אז כדאי שאזדרז.‬

210
00:11:16,385 --> 00:11:19,096
‫היום יום שלישי.‬
‫הוא כבר לא מגיע בימי שלישי.‬

211
00:11:19,096 --> 00:11:22,599
‫למה לא?‬
‫-אתה שואל את כל השאלות הנכונות.‬

212
00:11:29,523 --> 00:11:31,483
‫- חואן הגנן - אדריכלות נוף -‬

213
00:11:37,072 --> 00:11:39,700
‫ג'קסון! מלקולם אמר לי שאולי תבוא.‬

214
00:11:40,659 --> 00:11:42,411
‫חואן, זה הבן שלי.‬

215
00:11:43,078 --> 00:11:44,037
‫המוזיקאי.‬

216
00:11:44,037 --> 00:11:45,038
‫חלילן.‬

217
00:11:45,038 --> 00:11:48,375
‫או חליליסט? סליחה.‬
‫אני יודע שהסברת לי, אבל אני רק זוכר‬

218
00:11:48,375 --> 00:11:50,377
‫שמדובר בחיים של מאבק תמידי.‬

219
00:11:51,086 --> 00:11:54,715
‫נכון שאין הרבה נגני חליל מצליחים בעולם,‬
‫אבל זה טוב.‬

220
00:11:54,715 --> 00:11:57,676
‫היצע וביקוש. אין הרבה היצע.‬
‫-כי אין ביקוש.‬

221
00:12:00,304 --> 00:12:03,432
‫למה אתה עובד בגינון?‬
‫בוא נדבר על החיים שלך.‬

222
00:12:03,432 --> 00:12:04,850
‫פעם לימדתי פילוסופיה.‬

223
00:12:04,850 --> 00:12:07,019
‫לילה אחד, אנשים באו...‬
‫-לא אתה, חואן.‬

224
00:12:07,019 --> 00:12:11,064
‫כדי שאהיה יצירתי בעבודה האחרת שלי,‬
‫עליי להרחיב את ההתנסויות שלי.‬

225
00:12:11,064 --> 00:12:12,900
‫חשבתי שלכך נועד המיקרו־מינון.‬

226
00:12:12,900 --> 00:12:15,277
‫הוא לקח יותר מדי. רקד עם פיקוס.‬

227
00:12:15,277 --> 00:12:16,945
‫זה היה יפה עד שברון לב.‬

228
00:12:16,945 --> 00:12:18,363
‫אבל כן, אני בהפסקה.‬

229
00:12:18,363 --> 00:12:21,366
‫בינתיים, העבודה הזאת עוזרת לי להרגיש חי.‬

230
00:12:21,366 --> 00:12:24,953
‫להרגיש שאני משפיע על משהו‬
‫באופן מיידי. שתלת דשא פעם?‬

231
00:12:24,953 --> 00:12:26,663
‫לא. אבא, אני גר בניו יורק.‬

232
00:12:26,663 --> 00:12:29,124
‫בשבוע שעבר הפרדתי‬
‫בין שני עכברושים שרבו ביניהם.‬

233
00:12:29,124 --> 00:12:30,918
‫בבוקר יש רק אדמה.‬

234
00:12:30,918 --> 00:12:34,671
‫באמצע היום יש מדשאה ירוקה ומלאת חיים.‬

235
00:12:34,671 --> 00:12:36,131
‫זה כמו ללדת.‬

236
00:12:38,008 --> 00:12:38,842
‫מדשאה.‬

237
00:12:38,842 --> 00:12:43,472
‫זה נהדר. בוא תצא מהבור,‬
‫ותראה לי את הפרויקט שאתה עובד עליו.‬

238
00:12:43,472 --> 00:12:46,517
‫או שאתן לך את חפירה, ותבין מה הפסדת.‬

239
00:12:46,517 --> 00:12:48,393
‫נסה משהו חדש. תרחיב את עולמך.‬

240
00:12:48,393 --> 00:12:51,104
‫כדי שאהיה כמוך?‬
‫חי על מיקרו־מינון ומתעלס עם עץ?‬

241
00:12:51,104 --> 00:12:54,149
‫זה לא היה מיני. רקדנו בוסה נובה.‬

242
00:12:55,359 --> 00:12:56,193
‫נכון?‬

243
00:12:59,154 --> 00:13:00,948
‫מה כל כך רע בלהיות יותר כמוני?‬

244
00:13:00,948 --> 00:13:03,242
‫התמונה שלך הופיעה אי פעם על שער ה"טיים"?‬

245
00:13:04,243 --> 00:13:06,870
‫אני לא רוצה להיות אתה. יש מספיק ממך בעולם.‬

246
00:13:09,832 --> 00:13:12,835
‫כואב לראות אותו ככה.‬
‫-הוא לא רוצה אותי בחייו.‬

247
00:13:13,502 --> 00:13:16,421
‫אולי כי אתה מנסה לשנות אותו.‬
‫-אני רק רוצה לעזור לו.‬

248
00:13:16,421 --> 00:13:20,759
‫ילדים. הם רוצים את עזרתנו.‬
‫הם גם רוצים שיאהבו אותם כמו שהם.‬

249
00:13:20,759 --> 00:13:23,971
‫איך נוכל לקבל אותם ללא תנאים, ובו בזמן,‬

250
00:13:23,971 --> 00:13:26,640
‫לעזור להם לחיות חיים שהם לא יכולים לדמיין?‬

251
00:13:32,604 --> 00:13:33,438
‫תספר לי.‬

252
00:13:33,438 --> 00:13:36,149
‫לך. תבררו ביחד.‬

253
00:13:37,025 --> 00:13:39,528
‫למה פילוסופים לא יכולים לתת תשובה ברורה?‬

254
00:13:39,528 --> 00:13:40,737
‫בשביל מה?‬

255
00:13:44,533 --> 00:13:47,202
‫ג'קסון, אל תלך.‬

256
00:13:47,202 --> 00:13:48,328
‫למה?‬

257
00:13:49,371 --> 00:13:52,916
‫אני רוצה להראות לך על מה אנחנו עובדים.‬
‫-במעבדה, נכון?‬

258
00:13:53,709 --> 00:13:56,962
‫ברור שבמעבדה. תשים את המכונית שלך‬
‫במכונית שלי וניסע יחד.‬

259
00:14:00,465 --> 00:14:03,260
‫זה מדהים. זה צמח?‬
‫-זו ביומסה.‬

260
00:14:03,260 --> 00:14:05,429
‫צפופה פי 10,000 מצמח.‬

261
00:14:05,429 --> 00:14:07,139
‫למעשה...‬
‫-בערך פי 10,000.‬

262
00:14:07,139 --> 00:14:09,224
‫פי 9,942.‬

263
00:14:09,224 --> 00:14:12,269
‫כמו צמח, הוא שואב פחמן דו חמצני מהאוויר.‬

264
00:14:12,269 --> 00:14:15,272
‫מאה אלף מהם יהיו שווי ערך‬
‫לנטיעת טריליון עצים.‬

265
00:14:15,272 --> 00:14:17,190
‫תשע מאות מיליארד.‬
‫-בערך טריליון עצים.‬

266
00:14:17,190 --> 00:14:19,651
‫שישאבו 40 מיליארד טון...‬
‫-39.247.‬

267
00:14:19,651 --> 00:14:22,696
‫בערך 40 מיליארד טון‬
‫של גזים פחמניים משני־אקלים‬

268
00:14:22,696 --> 00:14:24,406
‫מהאטמוספרה מדי שנה.‬

269
00:14:24,406 --> 00:14:28,994
‫בום. כדור הארץ מנצח.‬
‫בפרצוף שלכם, כל מי שהימר נגדנו ונגד המדע.‬

270
00:14:28,994 --> 00:14:30,037
‫בסדר.‬

271
00:14:30,037 --> 00:14:32,873
‫רגע, יש עוד.‬
‫רובי, ספרי לנו במה עוד כדור הארץ מנצח?‬

272
00:14:32,873 --> 00:14:37,669
‫לא, תורה של לונה לככב.‬
‫לונה, תסבירי בפשטות, בלי מספרים.‬

273
00:14:38,795 --> 00:14:40,839
‫כשהביומסה תגיע לצפיפות המרבית שלה,‬

274
00:14:40,839 --> 00:14:42,341
‫נוסיף אנזים‬

275
00:14:42,341 --> 00:14:46,261
‫שממיר את הפחמן‬
‫לחומר שאפשר להשתמש בו ליצירת בטון.‬

276
00:14:46,261 --> 00:14:48,555
‫בום, לכו לעזאזל, מניאקים.‬

277
00:14:49,681 --> 00:14:53,143
‫סליחה. לפעמים אני לא טובה‬
‫במצבים חברתיים. בום.‬

278
00:14:54,061 --> 00:14:56,688
‫אז, עבדנו עם דהידרוגנאזים תלויים,‬

279
00:14:56,688 --> 00:15:00,442
‫אבל לא הצלחנו להעביר‬
‫מספיק אלקטרונים בין חלבוני הפרוקסידאז.‬

280
00:15:00,442 --> 00:15:03,737
‫ניסיתם לבודד את האוקסידורדוקטאז‬
‫המחומצן העצמאי?‬

281
00:15:04,488 --> 00:15:06,823
‫הוא חכם מאיתנו?‬
‫-ההורים שלי חושבים כך.‬

282
00:15:06,823 --> 00:15:09,409
‫שטויות. כולכם מבריקים, כולל הוא.‬

283
00:15:09,409 --> 00:15:12,454
‫שמשתמש באינטליגנציה שלו‬
‫כדי לנשוף בצינור עם חורים.‬

284
00:15:12,454 --> 00:15:13,538
‫תודה. טוב להיות פה.‬

285
00:15:15,707 --> 00:15:18,752
‫רובי למדה התחדשות רקמות‬
‫במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.‬

286
00:15:18,752 --> 00:15:22,089
‫זה מה שג'קסון למד‬
‫בתואר שלו בהנדסה באוניברסיטת קורנל.‬

287
00:15:22,089 --> 00:15:24,007
‫לפני שקיבל "החלטות אחרות".‬

288
00:15:24,007 --> 00:15:26,301
‫באמת? עבדתי על אף מלאכותי.‬

289
00:15:26,301 --> 00:15:28,845
‫מגניב. עבדתי על בוהן. זה האף של כף הרגל.‬

290
00:15:28,845 --> 00:15:32,057
‫אחד מהמרצים שלי יצר פין. האף של המפשעה.‬

291
00:15:35,394 --> 00:15:38,021
‫לונה.‬
‫-גם אני רואה את זה.‬

292
00:15:38,021 --> 00:15:39,481
‫אני צריך להראות לך משהו.‬

293
00:15:41,733 --> 00:15:42,651
‫מה?‬

294
00:15:43,944 --> 00:15:46,363
‫אני פה רק ללילה אחד, אז...‬

295
00:15:46,363 --> 00:15:50,075
‫אז לא להתאהב בך?‬
‫תודה על האזהרה. האמת שזה הקטע שלי.‬

296
00:15:50,075 --> 00:15:53,996
‫לא, לא לזה התכוונתי. התכוונתי ש...‬

297
00:15:56,957 --> 00:15:58,125
‫אני הולך למצוא את אבא.‬

298
00:15:59,292 --> 00:16:01,461
‫תנסה להחזיר אותו לכאן.‬
‫הוא לא היה בסביבה הרבה.‬

299
00:16:01,461 --> 00:16:02,379
‫אין בעיה.‬

300
00:16:03,046 --> 00:16:06,675
‫אוי לא, עכשיו אני צריכה לראות אותך עוזב?‬
‫איך אעמוד בזה?‬

301
00:16:14,516 --> 00:16:16,018
‫את יודעת לאן אבא שלי הלך?‬

302
00:16:20,105 --> 00:16:21,189
‫אלוהים!‬

303
00:16:21,189 --> 00:16:25,277
‫אנחנו עובדים על גלימת היעלמות.‬
‫היא עדיין לא מוכנה.‬

304
00:16:25,277 --> 00:16:28,030
‫יש גם את הדילמה הקלסית‬
‫של "העיניים בגלימת ההיעלמות".‬

305
00:16:28,030 --> 00:16:30,282
‫צריך חורים כדי שהמשתמש יוכל לראות.‬

306
00:16:30,282 --> 00:16:32,284
‫ואז זה נראה כמו זוג עיניים מרחפות בחלל.‬

307
00:16:32,284 --> 00:16:34,202
‫ההפך הגמור מלהיות בלתי נראה.‬

308
00:16:34,202 --> 00:16:36,872
‫יותר כמו מעטה ה"אלוהים אדירים! מה זה?"‬

309
00:16:38,707 --> 00:16:40,125
‫ננו־פילמנטים.‬
‫-סליחה?‬

310
00:16:40,125 --> 00:16:42,335
‫החומר שמשמש לעקם את האור כדי שהוא לא יוחזר‬

311
00:16:42,335 --> 00:16:44,254
‫צריך להיות דק כל כך שניתן לראות דרכו.‬

312
00:16:44,254 --> 00:16:46,423
‫ניסינו את זה?‬
‫-דיברנו על זה.‬

313
00:16:46,423 --> 00:16:47,883
‫קדימה! תגרמי לזה לקרות.‬

314
00:16:47,883 --> 00:16:51,970
‫אני רוצה שהאור יגיד, "איפה הוא?"‬
‫"לא יודע". "אף פעם לא סמכתי עליו".‬

315
00:16:51,970 --> 00:16:54,056
‫טוב, בטח. בואו נעצבן את האור.‬

316
00:16:54,056 --> 00:16:56,892
‫אבל זה יכול לקחת שנים,‬
‫ויש לנו קריוקי הערב.‬

317
00:16:57,392 --> 00:16:59,061
‫אני מקווה שאת...‬
‫-אני לא שרה.‬

318
00:17:02,773 --> 00:17:04,066
‫זה ממש מגניב.‬

319
00:17:04,066 --> 00:17:05,317
‫היית נהנה להיות כאן.‬

320
00:17:07,027 --> 00:17:11,114
‫לא, אל תתחיל.‬
‫אני לא אעבוד בשבילך. אני נגן חליל.‬

321
00:17:11,865 --> 00:17:13,200
‫זה לא נשמע חזק.‬

322
00:17:13,200 --> 00:17:14,951
‫זה בגלל החליל.‬

323
00:17:14,951 --> 00:17:16,369
‫לפחות תבוא לקריוקי.‬

324
00:17:16,369 --> 00:17:19,331
‫רובי תהיה שם.‬
‫צעירה, חכמה, ולא ראתה אותך מנגן בחליל.‬

325
00:17:19,331 --> 00:17:23,001
‫אני לא אעשה כלום עם רובי.‬
‫ותפסיק לנסות להפוך אותי למישהו אחר.‬

326
00:17:23,001 --> 00:17:27,714
‫אני לא רוצה שתהיה מישהו אחר.‬
‫אני רוצה שתהיה בדיוק גרסה שלך.‬

327
00:17:27,714 --> 00:17:28,799
‫גרסה שלי?‬

328
00:17:28,799 --> 00:17:31,676
‫בדיוק סוג של מי שאתה.‬
‫-אז לא אני.‬

329
00:17:31,676 --> 00:17:34,554
‫אתה, אבל עם שכלולים. רוצה לשמוע מה הם?‬

330
00:17:34,554 --> 00:17:36,598
‫לא, אני לא זה שצריך לתקן אותו.‬

331
00:17:36,598 --> 00:17:37,933
‫למה זה קשור אליי?‬

332
00:17:37,933 --> 00:17:41,061
‫אתה אוהב את זה כשזה קשור אליך.‬
‫זה תמיד קשור אליך.‬

333
00:17:41,061 --> 00:17:42,437
‫ודרך אגב, זה באמת קשור אליך.‬

334
00:17:42,437 --> 00:17:44,272
‫בסדר. אפשר לדבר עליי.‬
‫-יופי.‬

335
00:17:44,272 --> 00:17:46,775
‫לא עכשיו. אני צריך לבחור שיר לקריוקי.‬

336
00:17:48,276 --> 00:17:50,654
‫בבקשה תבוא. תוכל לרדת עליי שם.‬

337
00:17:54,241 --> 00:17:56,576
‫- פאט'ס -‬

338
00:18:16,138 --> 00:18:17,430
‫שיחקתי אותה בענק.‬

339
00:18:18,765 --> 00:18:21,643
‫יש לה ביצים לשיר אותו שיר אחריי.‬

340
00:18:21,643 --> 00:18:23,979
‫אולי כדי ללמד אותך איך צריך לבצע אותו.‬

341
00:18:24,563 --> 00:18:25,981
‫לא בטוחה שאני מכירה אותך.‬

342
00:18:27,149 --> 00:18:29,901
‫חשוב מכך, האם את מכירה את עצמך?‬

343
00:18:31,194 --> 00:18:34,531
‫כן! אנה בנט!‬
‫הזמרת וסמנכ"לית הכספים הכי טובה בביוטק!‬

344
00:18:34,531 --> 00:18:37,325
‫וכן, גם אם לוקחים בחשבון‬
‫את ג'נט מ"יונייטד תרפיוטיקס".‬

345
00:18:37,325 --> 00:18:41,121
‫יש לה קול טוב, אבל היא חלשה‬
‫באינדוקציות ובתחזיות פיננסיות.‬

346
00:18:42,372 --> 00:18:44,291
‫בחייכם, אתם יודעים שהיא כזו.‬

347
00:18:48,920 --> 00:18:49,838
‫היי.‬

348
00:18:49,838 --> 00:18:52,257
‫היי. יצאתי להפסקה.‬

349
00:18:52,257 --> 00:18:57,220
‫שלא תחשוב שאני לא נהנית מאנשים רועשים‬
‫או ממקומות הומי אדם. אני לגמרי בקטע.‬

350
00:18:57,220 --> 00:18:58,805
‫באתי לדבר עם אבא שלי,‬

351
00:18:58,805 --> 00:19:01,892
‫אבל יצא לי רק לראות אותו שוחט שיר מוצלח.‬

352
00:19:17,407 --> 00:19:20,327
‫וזה מה שקורה כשאף אחד לא אומר לך לא.‬

353
00:19:21,995 --> 00:19:23,705
‫- בר -‬

354
00:19:23,705 --> 00:19:25,624
‫אז למה באת הערב?‬

355
00:19:26,875 --> 00:19:29,711
‫אמרו לי שאני צריכה‬
‫להשתדל לצאת מאזור הנוחות שלי.‬

356
00:19:29,711 --> 00:19:32,464
‫כן, גם לי אמרו שלא יזיקו לי כמה שכלולים.‬

357
00:19:37,093 --> 00:19:39,471
‫בגיל שש, אבא שלי הכריח אותי‬
‫להשתתף בהצגת בית הספר.‬

358
00:19:40,180 --> 00:19:41,431
‫ואז הוא צעק לי מהקהל.‬

359
00:19:41,932 --> 00:19:44,059
‫"לא שומעים אותך. דברי בקול רם יותר."‬

360
00:19:44,059 --> 00:19:46,645
‫רציתי לבכות, אבל פחדתי‬
‫שהוא יצעק לי שאבכה בקול רם יותר.‬

361
00:19:47,687 --> 00:19:48,521
‫אז פשוט השתנתי.‬

362
00:19:50,065 --> 00:19:52,776
‫בקולי קולות.‬
‫-זה הדבר הכי עצוב ששמעתי.‬

363
00:19:54,194 --> 00:19:56,780
‫תודה. רואה, אני טובה במפגשים עם אנשים.‬

364
00:19:59,241 --> 00:20:01,993
‫אבא שלי חושב שאני טועה.‬
‫-לגבי מה?‬

365
00:20:01,993 --> 00:20:03,787
‫באופן כללי. לגבי כל דבר.‬

366
00:20:05,330 --> 00:20:06,373
‫ומה דעתך?‬

367
00:20:06,957 --> 00:20:09,834
‫אני לא יודע.‬
‫אני מנסה להתפרנס מנגינה בחליל.‬

368
00:20:09,834 --> 00:20:12,295
‫אולי זו טעות. מי מעסיק חלילנים?‬

369
00:20:12,295 --> 00:20:14,798
‫אנשים שרוצים להיפטר מעכברושים בכפר שלהם.‬

370
00:20:14,798 --> 00:20:16,383
‫וזה קרה רק פעם אחת.‬

371
00:20:16,383 --> 00:20:18,510
‫ולחלילן מהמלין בכלל לא שילמו.‬

372
00:20:19,094 --> 00:20:22,097
‫נכון. אבא שלו בטח אמר,‬
‫"קיבלת רק ילדים מכל זה?"‬

373
00:20:22,097 --> 00:20:25,600
‫כן, והוא כזה, "תניח לי, אבא.‬
‫אני יודע מה אני עושה.‬

374
00:20:25,600 --> 00:20:27,352
‫"לכולם משלמים בילדים בהתחלה".‬

375
00:20:28,603 --> 00:20:29,813
‫הנה אתה. בוא, תורך.‬

376
00:20:29,813 --> 00:20:31,982
‫לא, אני לא שר. אמרת שנדבר.‬

377
00:20:31,982 --> 00:20:33,733
‫תשיר קודם. בוא, יהיה כיף.‬

378
00:20:33,733 --> 00:20:35,443
‫בבקשה אל תגיד לי מה כיף.‬

379
00:20:35,443 --> 00:20:37,445
‫אתה אוהב קריוקי. אני לא. אז מה?‬

380
00:20:37,445 --> 00:20:39,155
‫תרחיב את האופקים. תחיה קצת.‬

381
00:20:39,781 --> 00:20:40,782
‫אולי תלך לחדר הכושר.‬

382
00:20:40,782 --> 00:20:43,118
‫בסדר. אולי כדאי שתלך לעבודה ותישאר שם.‬

383
00:20:43,118 --> 00:20:45,495
‫במקום לבלות את היום בלידת מדשאות.‬

384
00:20:45,495 --> 00:20:47,289
‫אני רוצה להרחיב את עולמי.‬

385
00:20:47,289 --> 00:20:49,624
‫למה זה מפריע לך? את יכולה ללכת.‬

386
00:20:49,624 --> 00:20:50,542
‫תודה.‬

387
00:20:53,878 --> 00:20:59,467
‫אבא, אם לא תתמקד בעבודה האמיתית שלך,‬
‫הדירקטוריון יפטר אותך.‬

388
00:21:00,051 --> 00:21:04,514
‫זה מגוחך. חוץ מזה,‬
‫כל העבודה שנועדה להתבצע, תבוצע.‬

389
00:21:04,514 --> 00:21:07,350
‫חואן לימד אותי כשהתעכבנו בעבודה‬
‫על גן הזן של משפחת מנדלבאום.‬

390
00:21:08,351 --> 00:21:09,352
‫בסדר. ניסיתי.‬

391
00:21:09,894 --> 00:21:12,772
‫אני אוהב אותך.‬
‫אני נוסע לשדה התעופה. נתראה בחג המולד.‬

392
00:21:15,150 --> 00:21:16,276
‫אני מתגעגע לאימא שלך.‬

393
00:21:20,822 --> 00:21:22,324
‫כל כך שזה בלתי נסבל.‬

394
00:21:22,907 --> 00:21:24,909
‫ומשהו השתנה. ה...‬

395
00:21:26,244 --> 00:21:29,039
‫המוח שלי, אני כבר לא יכול סתם לפתור בעיות.‬

396
00:21:29,039 --> 00:21:32,500
‫אני צריך להתרגש.‬
‫להרגיש שאני מקבל השראה. אני פשוט צריך,‬

397
00:21:33,752 --> 00:21:34,711
‫להרגיש.‬

398
00:21:36,421 --> 00:21:39,007
‫תגיד לי איך לעזור לך.‬
‫-תתמוך בגינון שלי.‬

399
00:21:39,758 --> 00:21:42,844
‫אני תומך בך.‬
‫אני האדם היחיד בחייך שלא נענה לדרישותיך.‬

400
00:21:42,844 --> 00:21:44,054
‫אף פעם לא מאוחר מדי.‬

401
00:21:46,681 --> 00:21:48,308
‫בחייך, אתה עוזב?‬

402
00:21:48,308 --> 00:21:51,561
‫סתם העלינו רעיונות,‬
‫לא צריך לאמץ את הרעיון הראשון.‬

403
00:21:57,901 --> 00:22:00,320
‫הכול בסדר? איפה ג'קסון?‬

404
00:22:01,279 --> 00:22:02,822
‫הוא הלך.‬
‫-מה?‬

405
00:22:02,822 --> 00:22:07,327
‫אני לא יודע איך לעשות את זה בלי אימא שלו.‬
‫קייטי תמיד עזרה לנו בניהול השיחות.‬

406
00:22:08,203 --> 00:22:11,623
‫עכשיו אנחנו סתם מעצבנים זה את זה.‬
‫-אולי הוא רק צריך להירגע.‬

407
00:22:11,623 --> 00:22:14,042
‫לא, אני מכיר אותו. הוא ויתר.‬

408
00:22:16,419 --> 00:22:17,670
‫אתה מכיר אותו, מה?‬

409
00:22:29,015 --> 00:22:30,350
‫אני לא מכיר אותו.‬

410
00:22:54,999 --> 00:22:57,127
‫הבן שלי, החלילן.‬

411
00:22:58,002 --> 00:23:00,171
‫או חליליסט. אני חייב להיות סגור על זה.‬

412
00:23:04,259 --> 00:23:07,846
‫עד כמה שהייתי רוצה‬
‫שתישאר לעבוד איתי, יש לך כשרון.‬

413
00:23:08,555 --> 00:23:12,725
‫כשרון חסר תועלת שמתאים לנישה קטנה מאוד.‬

414
00:23:12,725 --> 00:23:13,852
‫אבל עדיין...‬

415
00:23:16,938 --> 00:23:17,939
‫גם אני מתגעגע אליה.‬

416
00:23:20,650 --> 00:23:21,484
‫אני יודע.‬

417
00:23:23,069 --> 00:23:24,070
‫ואני מתגעגע לזה.‬

418
00:23:28,658 --> 00:23:29,534
‫ג'קסון.‬

419
00:23:30,368 --> 00:23:34,414
‫חשבתי לעצמי, עכשיו כשאתה ואביך‬
‫מסתדרים קצת יותר טוב,‬

420
00:23:34,414 --> 00:23:35,999
‫אולי תישאר זמן רב יותר.‬

421
00:23:35,999 --> 00:23:40,503
‫אני צריך להעביר שיעור מחר.‬
‫שרלוט מזעזעת, כך שהיא זקוקה נואשות לעזרתי.‬

422
00:23:40,503 --> 00:23:43,089
‫לא התכוונתי לספר לך, כי זה די רציני.‬

423
00:23:43,089 --> 00:23:45,091
‫ואני לא רוצה שתהיה שותף.‬

424
00:23:45,592 --> 00:23:47,886
‫שותף לדירה או אולי שותף לעסק?‬

425
00:23:47,886 --> 00:23:50,263
‫לפשע, ג'קסון. שותף לפשע.‬

426
00:23:50,263 --> 00:23:53,057
‫כמו שזה פשע כשהבן לא רוצה להיות שותף בעסק?‬

427
00:23:53,057 --> 00:23:56,311
‫המטפל שהדירקטוריון הביא כדי לטפל באביך,‬

428
00:23:56,311 --> 00:23:57,687
‫אני יודעת מה קרה לו.‬

429
00:23:57,687 --> 00:23:59,397
‫אלוהים. מה קרה לו?‬

430
00:23:59,397 --> 00:24:00,523
‫מה קורה?‬

431
00:24:00,523 --> 00:24:02,025
‫המטפל שהדירקטוריון שלח?‬

432
00:24:02,025 --> 00:24:03,359
‫לזלי.‬
‫-כן.‬

433
00:24:03,359 --> 00:24:05,195
‫מה קרה לו?‬
‫-הוא במרתף שלי.‬

434
00:24:05,195 --> 00:24:06,237
‫במרתף שלך?‬

435
00:24:06,237 --> 00:24:09,073
‫נעלת אותו במרתף שלך. ראוי להזכיר זאת.‬

436
00:24:09,073 --> 00:24:10,575
‫לעזאזל!‬

437
00:24:10,575 --> 00:24:13,870
‫הוא איים לשלוח לדירקטוריון‬
‫דו"ח מאוד לא מחמיא עליי‬

438
00:24:13,870 --> 00:24:17,123
‫אלא אם אתן לו הרבה כסף. וזה מה שעשיתי.‬

439
00:24:17,624 --> 00:24:19,959
‫ואז הוא רצה עוד.‬
‫-כמה זמן הוא שם?‬

440
00:24:19,959 --> 00:24:21,669
‫כמה ימים.‬
‫-ואת ידעת?‬

441
00:24:21,669 --> 00:24:25,256
‫רק מאז אתמול כשאביך היה עירום,‬
‫והייתי עסוקה עד מעל לראש.‬

442
00:24:25,840 --> 00:24:27,884
‫תעזור לנו.‬
‫-זו בעיה? כן.‬

443
00:24:27,884 --> 00:24:31,054
‫אבל כמו סוגיית ההיעלמות,‬
‫אני מאמין שזו בעיה פתירה.‬

444
00:24:33,097 --> 00:24:36,935
‫אני צריך ללכת להאכיל אותו.‬
‫הוא כועס מאוד כשארוחת הערב שלו מתעכבת.‬

445
00:25:59,559 --> 00:26:02,478
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬