1
00:00:11,095 --> 00:00:12,972
‫אבא שלי מחזיק בן ערובה.‬

2
00:00:12,972 --> 00:00:15,308
‫בסך הכול מדובר באדם אחד שלכוד במרתף.‬

3
00:00:15,308 --> 00:00:17,685
‫אנחנו חייבים לשחרר אותו. עכשיו.‬

4
00:00:17,685 --> 00:00:20,980
‫אתה לגמרי צודק. כדאי שנשקול את זה כאופציה.‬

5
00:00:20,980 --> 00:00:22,940
‫את מנסה לגרור אותי לסיעור מוחות.‬

6
00:00:22,940 --> 00:00:25,109
‫תראה, אם המטפל הזה יגלה למישהו‬

7
00:00:25,109 --> 00:00:28,196
‫שהוא, בוא נאמר, "מתארח בניגוד לרצונו",‬

8
00:00:28,196 --> 00:00:30,782
‫אבא שלך ייכנס לכלא והחברה תתמוטט.‬

9
00:00:30,782 --> 00:00:34,035
‫אז נשאיר אותו כלוא שם‬
‫עד שימות ונקבור אותו בקיר?‬

10
00:00:34,035 --> 00:00:36,746
‫ברור שלא. למרות שטוב‬
‫שאתה מעלה רעיונות חדשים.‬

11
00:00:36,746 --> 00:00:38,039
‫אני הולך לשחרר אותו.‬

12
00:00:39,123 --> 00:00:41,834
‫אלוהים. אתה כל כך מתעקש לשחרר אותו.‬

13
00:00:53,262 --> 00:00:54,472
‫חשבתי שהוא הולך.‬

14
00:00:54,472 --> 00:00:58,184
‫חזרתי לבר, ונחש מי על הבמה מאחוריי...‬

15
00:00:58,184 --> 00:00:59,560
‫לא.‬
‫-אוחז בחליל שלו.‬

16
00:00:59,560 --> 00:01:02,980
‫אלוהים, הבן שלך! צמרמורת.‬
‫-נכון?‬

17
00:01:03,940 --> 00:01:05,775
‫ואז הקריוקי מתחיל...‬

18
00:01:05,775 --> 00:01:06,901
‫מה הולך כאן?‬

19
00:01:07,443 --> 00:01:08,361
‫עכשיו כבר כלום.‬

20
00:01:08,361 --> 00:01:11,030
‫בניתי על סיום דרמטי לסיפור מדהים.‬

21
00:01:11,030 --> 00:01:12,448
‫רצוי שתנעל את הדלת.‬

22
00:01:13,241 --> 00:01:16,494
‫תראה, הכול בסדר. ואתה הזדרזת להיות שלילי.‬

23
00:01:16,494 --> 00:01:19,288
‫לא. אני מצטער. אבא שלי חטף אותך, לא?‬

24
00:01:19,288 --> 00:01:20,998
‫אתה ג'קסון.‬

25
00:01:21,916 --> 00:01:23,000
‫ברוך הבא.‬

26
00:01:23,000 --> 00:01:26,295
‫נכון, מערכת היחסים הייתה מאתגרת בהתחלה,‬

27
00:01:26,295 --> 00:01:27,797
‫אבל האמת שאני נהנה כאן.‬

28
00:01:27,797 --> 00:01:30,508
‫אנחנו אוכלים ביחד,‬
‫משחקים ביליארד, מחר נראה סרט.‬

29
00:01:30,508 --> 00:01:33,136
‫הוא לא ראה "פארגו". אל תגלה לו כלום.‬

30
00:01:33,136 --> 00:01:37,098
‫זה כלל אצבע טוב לכולנו.‬
‫לעולם לא לגלות כלום לאף אחד.‬

31
00:01:37,098 --> 00:01:40,226
‫לפני שפגשתי את אביך, בחרתי בנתיב חולה.‬

32
00:01:41,310 --> 00:01:43,396
‫איימתי על האיש הזה. סחטתי אותו.‬

33
00:01:43,396 --> 00:01:48,151
‫אבל הוא החזיר אותי לתלם.‬
‫בזכותו הבנתי שזה לא מי שאני רוצה להיות.‬

34
00:01:48,151 --> 00:01:50,778
‫אני חושב שפשוט נתתי לך זמן לחשוב.‬

35
00:01:50,778 --> 00:01:55,449
‫לא! הצלת אותי. אני רוצה שתשמע את זה.‬

36
00:01:55,449 --> 00:01:58,911
‫אלוהים אדירים. איך ייתכן‬
‫שאפילו כשאתה חוטף מישהו...‬

37
00:01:58,911 --> 00:02:01,038
‫יותר נכון מאפשר למישהו פסק זמן מועיל...‬

38
00:02:01,038 --> 00:02:03,332
‫התגובה שלו היא שבחים והודיה?‬

39
00:02:03,332 --> 00:02:06,169
‫אני חושב שרוב האנשים טובים בהכרת תודה.‬

40
00:02:06,169 --> 00:02:08,212
‫הם ממש לא. יש המון ספרים בנושא.‬

41
00:02:08,212 --> 00:02:12,175
‫ג'קסון, נראה שאתה מרוכז מאוד במתרחש כאן.‬

42
00:02:12,175 --> 00:02:15,887
‫אבל תגיד לי, מה מתרחש כאן?‬

43
00:02:15,887 --> 00:02:17,305
‫בואו ננתח את זה.‬

44
00:02:17,889 --> 00:02:19,515
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬

45
00:02:19,515 --> 00:02:22,018
‫אביך ואני דיברנו על אובדן אשתו, אבל‬

46
00:02:22,894 --> 00:02:24,979
‫מה אתה מרגיש בעקבות האובדן של אימך?‬

47
00:02:26,063 --> 00:02:29,233
‫אני האדם האחרון כאן‬
‫שצריך להטיל ספק בבריאותו הנפשית.‬

48
00:02:29,233 --> 00:02:30,151
‫לפני אחרון.‬

49
00:02:30,151 --> 00:02:32,445
‫הוא מתחמק מהשאלה.‬
‫-התחמקות קלסית.‬

50
00:02:32,445 --> 00:02:33,821
‫עצוב.‬
‫-אתה שומע את כאבו?‬

51
00:02:33,821 --> 00:02:37,366
‫מחריש אוזניים. אבל אני לא שומע‬
‫איך אתה מתמודד עם האבל שלך.‬

52
00:02:37,366 --> 00:02:39,410
‫בואו ננתח את זה.‬
‫-בואו לא.‬

53
00:02:39,410 --> 00:02:43,164
‫בואו לא ננתח כלום.‬
‫למה זה שאתה חוטף מישהו קשור אליי?‬

54
00:02:43,164 --> 00:02:44,957
‫טוב, זה מה שהולך לקרות.‬

55
00:02:44,957 --> 00:02:47,084
‫לזלי, סחטת את אליס. מאוד לא חוקי.‬

56
00:02:47,084 --> 00:02:51,172
‫אליס, כלאת אותו.‬
‫גם לא נהדר. אז בואו נגיד שזה תיקו.‬

57
00:02:51,172 --> 00:02:53,216
‫חוץ מזה, אתה יכול ללכת.‬

58
00:02:57,762 --> 00:02:58,846
‫אולי היא צודקת.‬

59
00:03:00,806 --> 00:03:03,851
‫אולי הגיע הזמן שאלך.‬
‫-זה קורה ממש מהר.‬

60
00:03:07,480 --> 00:03:08,898
‫תודה שתיקנת אותי.‬

61
00:03:12,360 --> 00:03:14,153
‫תבטיח לי שתצפה ב"פארגו".‬

62
00:03:14,654 --> 00:03:15,655
‫אלוהים.‬

63
00:03:17,073 --> 00:03:18,741
‫וב"אוגוסט: מחוז אוסייג'".‬

64
00:03:21,786 --> 00:03:23,913
‫אתה.‬
‫-אתה.‬

65
00:03:26,457 --> 00:03:27,375
‫קדימה.‬

66
00:03:27,375 --> 00:03:29,585
‫יהיה מעולה אם בדו"ח שלך לדירקטוריון,‬

67
00:03:29,585 --> 00:03:33,756
‫תתאר את אליס כמחויב,‬
‫ממוקד ושפוי עד כדי גיחוך.‬

68
00:03:33,756 --> 00:03:36,467
‫תקפיד על המילה "שפוי".‬
‫-אני אוהב את האיש הזה.‬

69
00:03:37,051 --> 00:03:38,052
‫זה מגוחך.‬

70
00:03:38,052 --> 00:03:40,805
‫לא משנה מה אתה עושה, הכול מסתדר לך.‬

71
00:03:41,681 --> 00:03:42,765
‫זה לא נכון.‬

72
00:03:42,765 --> 00:03:44,225
‫והחמצתי את הטיסה שלי.‬

73
00:03:45,017 --> 00:03:45,977
‫זה מה שרציתי.‬

74
00:03:46,477 --> 00:03:48,396
‫- אבא בהפרעה -‬

75
00:03:56,362 --> 00:03:58,572
‫למה אתה לא מוסיף חמאת בוטנים לריבה שבכריך?‬

76
00:03:58,572 --> 00:04:00,700
‫החלטתי שמוקדם מדי לממרח אגוזים.‬

77
00:04:01,492 --> 00:04:03,995
‫זה בדיוק מה שלזלי ואני חששנו ממנו.‬

78
00:04:03,995 --> 00:04:07,540
‫אתה לא שם חמאת בוטנים,‬
‫כי זו הצנצנת האחרונה שאימא שלך הכינה‬

79
00:04:07,540 --> 00:04:08,791
‫וזה מזכיר לך אותה.‬

80
00:04:08,791 --> 00:04:11,002
‫או שפשוט התחשק לי כריך ריבה רגיל.‬

81
00:04:11,002 --> 00:04:13,754
‫רק מפלצת תאכל כזה דבר.‬
‫-פדינגטון אוכל כזה.‬

82
00:04:13,754 --> 00:04:16,382
‫פדינגטון הוא דוב מדבר, כך שבעצם הוא מפלצת.‬

83
00:04:17,341 --> 00:04:19,677
‫תאכל את חמאת הבוטנים. תחוש את האבל שלך.‬

84
00:04:21,345 --> 00:04:24,140
‫טוב. זה קשור לאימא,‬
‫אבל לא בא לי להתעסק בזה כעת.‬

85
00:04:24,140 --> 00:04:27,310
‫בכית מאז ההלוויה?‬
‫-אל תגיד לי איך להתאבל.‬

86
00:04:27,310 --> 00:04:31,022
‫אם היית טוב בזה, לא הייתי צריך.‬
‫אל תדחיק את האבל שלך.‬

87
00:04:31,022 --> 00:04:34,567
‫אם תישאר, אני אראה לך‬
‫איך להרגיש כמו שצריך.‬

88
00:04:34,567 --> 00:04:36,736
‫חטפת מטפל, ואתה כבר יודע הכול.‬

89
00:04:36,736 --> 00:04:39,989
‫האמת שלא מצאתי טיסה, אז אהיה פה עוד יום.‬

90
00:04:40,906 --> 00:04:43,326
‫אני רוצה ללכת למעבדה. תירגע.‬
‫-אתה בא לעבודה?‬

91
00:04:43,326 --> 00:04:46,704
‫נמצא לך חולצה ראויה,‬
‫ונסדר את כל מה שקורה בשיער שלך,‬

92
00:04:46,704 --> 00:04:48,122
‫וניגש לעניינים.‬

93
00:04:48,122 --> 00:04:50,708
‫מרשים כמה מהר אתה עובר מהתרגשות לביקורת.‬

94
00:04:50,708 --> 00:04:52,626
‫אני לא שומע אותך מרוב שהחולצה צעקנית.‬

95
00:04:58,382 --> 00:04:59,216
‫מלקולם.‬

96
00:05:00,843 --> 00:05:03,721
‫אתה שותה יותר מדי קפה.‬
‫-סליחה, אני אשלם על זה.‬

97
00:05:03,721 --> 00:05:07,016
‫אני צוחקת. לא אכפת לי.‬
‫למה אף אחד לא קולט את חוש ההומור שלי?‬

98
00:05:08,059 --> 00:05:09,226
‫אני מחכה לתשובה.‬

99
00:05:09,226 --> 00:05:10,269
‫אוי.‬

100
00:05:10,770 --> 00:05:12,271
‫אני צוחקת.‬
‫-בדיחה טובה.‬

101
00:05:12,271 --> 00:05:15,191
‫למה אף אחד לא קולט את חוש ההומור שלי?‬
‫-את שוב צוחקת.‬

102
00:05:15,191 --> 00:05:16,567
‫לא, הפעם אני רצינית.‬

103
00:05:16,567 --> 00:05:17,610
‫אוי.‬

104
00:05:18,110 --> 00:05:20,821
‫אני שוב צוחקת.‬
‫למה אף אחד לא קולט את חוש ההומור שלי?‬

105
00:05:20,821 --> 00:05:22,573
‫זה מכאיב לי.‬
‫-כיף.‬

106
00:05:22,573 --> 00:05:26,118
‫המוזרויות של אליס‬
‫משכו את תשומת הלב של הדירקטוריון.‬

107
00:05:26,118 --> 00:05:27,453
‫עלינו להוזיל עלויות.‬

108
00:05:27,453 --> 00:05:31,248
‫מאחר שאליס קידם אותך בפזיזות‬
‫מעוזר למנהל פרויקט,‬

109
00:05:31,248 --> 00:05:33,042
‫תלך למעבדה ותבחן את הדברים מקרוב.‬

110
00:05:33,042 --> 00:05:34,668
‫אני יכול לעשות את זה. מאה אחוז.‬

111
00:05:34,668 --> 00:05:36,462
‫יופי. תתחיל עם תקציב האוכל שלהם.‬

112
00:05:36,462 --> 00:05:40,007
‫הם ממש אוהבים את האוכל שלהם.‬
‫-ועכשיו הם יאהבו פחות ממנו.‬

113
00:05:40,007 --> 00:05:43,344
‫התחלתי לפקח עליהם רק לאחרונה,‬
‫אז אני לא רוצה שהם ירגישו...‬

114
00:05:43,344 --> 00:05:44,512
‫שאתה טוב בעבודתך?‬

115
00:05:44,512 --> 00:05:48,057
‫אולי אתה לא בנוי לנהל פרויקטים.‬
‫קידום לא מתאים לכל אחד.‬

116
00:05:48,057 --> 00:05:51,811
‫לא. אני יכול לעשות את זה.‬

117
00:05:51,811 --> 00:05:55,314
‫אני בטוחה שאם תמצא את הקצב הנכון,‬
‫זה יתגשם בדרך פלא.‬

118
00:05:55,314 --> 00:05:58,150
‫היי, כולם. מה נשמע?‬
‫-אני עושה את זה.‬

119
00:05:58,150 --> 00:06:01,153
‫כל הכבוד. מה הוא עושה?‬
‫-שום דבר, כנראה.‬

120
00:06:01,862 --> 00:06:04,281
‫אני דואג לג'קסון. הוא לא בוכה מספיק.‬

121
00:06:04,281 --> 00:06:07,701
‫אני שונאת לבכות.‬
‫לכן אני בוכה רק פעם בשנה במשך 12 שעות.‬

122
00:06:07,701 --> 00:06:11,956
‫אני חושב שהוא רוצה לחזור לניו יורק‬
‫כי הכול כאן מזכיר לו את אימו.‬

123
00:06:11,956 --> 00:06:14,959
‫אם הוא יוכל להתאבל, הוא יוכל להחלים.‬

124
00:06:14,959 --> 00:06:17,461
‫ואז אולי הוא יישאר.‬
‫-גם אני אשמח שהוא יישאר.‬

125
00:06:17,461 --> 00:06:21,507
‫אבל אני אשמח‬
‫שתהיה חברה שבה הוא יוכל להיות. גם.‬

126
00:06:22,216 --> 00:06:23,968
‫כן, זה הגיוני.‬
‫-אנחנו מסכימים.‬

127
00:06:23,968 --> 00:06:27,763
‫אנחנו רוצים שג'קסון יבכה ויישאר.‬
‫-כן, ושתהיה חברה כאן.‬

128
00:06:27,763 --> 00:06:30,975
‫כדי שזה יקרה,‬
‫הדירקטוריון צריך לראות התקדמות מוחשית.‬

129
00:06:30,975 --> 00:06:32,893
‫כי הם שוקלים להחליף אותך.‬

130
00:06:32,893 --> 00:06:34,687
‫שוב התאומים ויפלבול המטופשים.‬

131
00:06:34,687 --> 00:06:37,273
‫התאומים וולרסון. אבל כל הדירקטוריון לחוץ.‬

132
00:06:37,273 --> 00:06:40,484
‫הם זימנו פגישה ב-14:00.‬
‫היא הייתה אמורה להתקיים אתמול,‬

133
00:06:40,484 --> 00:06:44,280
‫אבל אתה העדפת לבלות בעירום מלא במשרד שלך.‬

134
00:06:44,280 --> 00:06:45,990
‫כן, כי אני יודע להתאבל.‬

135
00:06:45,990 --> 00:06:49,160
‫אני הולך לנעול את עצמי במשרד,‬
‫לבוש לחלוטין.‬

136
00:06:49,660 --> 00:06:52,037
‫אני לא אצא עד שתהיה לי פריצת דרך.‬

137
00:06:52,037 --> 00:06:53,581
‫אני מאמינה בך.‬
‫-גם אני.‬

138
00:06:53,581 --> 00:06:55,541
‫נהדר.‬
‫-עדיין דואג לג'קסון.‬

139
00:06:55,541 --> 00:06:58,002
‫אתה לא תיתן לזה להאט אותך.‬
‫-נראה.‬

140
00:07:05,009 --> 00:07:06,635
‫ג'קסון? מה אתה עושה פה?‬

141
00:07:06,635 --> 00:07:07,553
‫היי, לונה.‬

142
00:07:07,553 --> 00:07:10,139
‫היו לי רעיונות משוגעים‬
‫לפרויקט לכידת הפחמן.‬

143
00:07:10,139 --> 00:07:12,766
‫מקווה שלא אכפת לך שהוצאתי את הביומסה.‬
‫-בכלל לא.‬

144
00:07:12,766 --> 00:07:15,603
‫אבא שלך יצר את זה. אז בעצם, זה אחיך הקטן.‬

145
00:07:15,603 --> 00:07:19,773
‫נכון. אז אני מניח שאני יכול להציק לו,‬
‫כל עוד אין מבוגרים בסביבה.‬

146
00:07:19,773 --> 00:07:21,150
‫היי, שמנצ'יק.‬

147
00:07:21,150 --> 00:07:22,902
‫אז החלטת ללכת על ביוש גוף?‬

148
00:07:22,902 --> 00:07:25,488
‫סליחה. אתה תמיד מסבך אותי בצרות.‬

149
00:07:26,906 --> 00:07:27,865
‫זה די מגניב‬

150
00:07:27,865 --> 00:07:31,869
‫שהצלחתם להעלות את קצב ספיגת הפחמן‬
‫של הביומסה במקדם של 9,942.‬

151
00:07:31,869 --> 00:07:34,705
‫מרשים. רוב האנשים מעגלים את זה ל-10,000.‬

152
00:07:34,705 --> 00:07:37,625
‫אני שונא חוסר דיוק.‬
‫-חוסר דיוק הוא הרגל מגונה.‬

153
00:07:37,625 --> 00:07:40,169
‫נכון? אם הייתי רוצה הערכה, הייתי מבקש.‬

154
00:07:40,169 --> 00:07:42,004
‫ואני לעולם לא אבקש.‬

155
00:07:45,132 --> 00:07:47,384
‫אז, רוצה לראות את הרעיון המשוגע שלי?‬

156
00:07:48,010 --> 00:07:49,720
‫קראתי מאמר מחקר במטוס.‬

157
00:07:49,720 --> 00:07:51,847
‫אתה קורא מאמרי מחקר להנאתך?‬
‫-לא.‬

158
00:07:51,847 --> 00:07:53,641
‫אני כן.‬
‫-גם אני.‬

159
00:07:53,641 --> 00:07:57,228
‫הוא עסק בחלבוני הציקלין ג'י-1‬
‫ותפקידם בקדם-מיטוזה של התא.‬

160
00:07:57,895 --> 00:07:58,771
‫אני מקשיבה.‬

161
00:07:58,771 --> 00:08:02,942
‫אז חשבתי, מכיוון שאפשר‬
‫לקבוע את גודל התא לפי מספר הריבוזומים,‬

162
00:08:02,942 --> 00:08:04,652
‫הפחתת קצב סינתזת הציקלין...‬

163
00:08:04,652 --> 00:08:07,780
‫תגביל את צמיחת התאים.‬
‫-בדיוק. ועם תאים קטנים יותר, נקבל...‬

164
00:08:07,780 --> 00:08:10,282
‫שטח פנים גדול יותר, ואז תהיה...‬
‫-ספיגה מוגברת.‬

165
00:08:10,282 --> 00:08:12,743
‫כך שמקדם המסה הכללי...‬
‫-יהיה מדהים.‬

166
00:08:14,745 --> 00:08:15,829
‫יש לי חבר.‬

167
00:08:15,829 --> 00:08:19,416
‫זה נהדר. חברים הם נהדרים.‬
‫וזה נהדר. הכול נהדר.‬

168
00:08:20,626 --> 00:08:22,962
‫אני חייב לזייף שיחה. לענות לשיחה.‬

169
00:08:24,463 --> 00:08:25,631
‫היי, ג'קסון.‬

170
00:08:28,008 --> 00:08:29,677
‫אני חושבת להזמין אותו לצאת.‬

171
00:08:30,553 --> 00:08:31,387
‫באמת?‬

172
00:08:31,387 --> 00:08:33,681
‫הוא חמוד, ומוצא חן בעיניי‬
‫שהוא מפחד ממני קצת.‬

173
00:08:33,681 --> 00:08:35,182
‫ונראה לי שהתחברנו אתמול.‬

174
00:08:35,766 --> 00:08:37,268
‫את מתחברת עם הרבה אנשים.‬

175
00:08:37,268 --> 00:08:39,687
‫הבריסטה ההוא, המנהל שלו, ההורים שלי.‬

176
00:08:39,687 --> 00:08:42,314
‫הם אוהבים אותך.‬
‫לא לדייט. בבקשה אל תצאי עם הוריי.‬

177
00:08:42,314 --> 00:08:45,234
‫רגע, את לא בעניין של ג'קסון, נכון?‬

178
00:08:45,234 --> 00:08:47,361
‫אני? לא, יש לי חבר.‬

179
00:08:47,361 --> 00:08:49,488
‫אבל את לא מחבבת אותו.‬
‫-אני מחבבת אותו.‬

180
00:08:49,488 --> 00:08:51,490
‫לא ממש.‬
‫-אני מחבבת אותו מספיק.‬

181
00:08:51,490 --> 00:08:54,660
‫כלומר, הרבה. צאי עם ג'קסון. לא אכפת לי.‬

182
00:08:55,703 --> 00:08:58,581
‫היי, מה שלום כולם במעבדה?‬

183
00:08:58,581 --> 00:09:02,376
‫המעבדה החשובה ביותר‬
‫שמצילה את העולם באמצעות לכידת פחמן.‬

184
00:09:03,419 --> 00:09:06,422
‫אנחנו מרגישות שאתה רוצה משהו.‬
‫-שטויות.‬

185
00:09:06,422 --> 00:09:09,216
‫אבל אתן יודעות שאנחנו חברים,‬
‫ותמיד נהיה חברים,‬

186
00:09:09,216 --> 00:09:12,428
‫למרות שאני עכשיו אחראי על כל מה שקורה כאן.‬

187
00:09:12,428 --> 00:09:14,388
‫זה עדיין נראה כמו טעות משרדית.‬

188
00:09:15,097 --> 00:09:15,973
‫חבר'ה.‬

189
00:09:16,640 --> 00:09:19,101
‫העניין הוא שאתן מוציאות יותר מדי על אוכל,‬

190
00:09:19,101 --> 00:09:21,937
‫זה בסדר מבחינתי,‬
‫אבל לחתולים השמנים זה מפריע.‬

191
00:09:21,937 --> 00:09:23,105
‫האנשים האלה.‬

192
00:09:23,105 --> 00:09:25,357
‫תמיד רודפים אחרי הפועלים. פועלות.‬

193
00:09:25,357 --> 00:09:27,026
‫אנחנו לא מקצצות באוכל. עוד משהו?‬

194
00:09:27,026 --> 00:09:28,777
‫פשוט חשבתי...‬
‫-לא. עוד משהו?‬

195
00:09:28,777 --> 00:09:29,945
‫אני אסרטיבי.‬

196
00:09:30,863 --> 00:09:34,033
‫אתן קונות פיסטוקים יקרים להחריד.‬
‫אולי אם תפסיקו...‬

197
00:09:34,033 --> 00:09:36,452
‫השתגעת?‬
‫-אתה לא לוקח לנו את הפיסטוקים.‬

198
00:09:36,452 --> 00:09:40,414
‫אתה מנסה לגזול את החטיף היחיד‬
‫שנותן לנו אנרגיה להציל את העולם?‬

199
00:09:41,832 --> 00:09:44,084
‫תקשיבו, כולנו מפחדים מאוד כרגע.‬

200
00:09:44,084 --> 00:09:47,171
‫אז בואו נחזור לדון בזה‬
‫אחרי שנבין מה קרה עכשיו.‬

201
00:09:50,883 --> 00:09:52,384
‫צריך לקבע את כללי היסוד.‬

202
00:09:52,384 --> 00:09:55,220
‫לגמרי. כמו להכות מישהו‬
‫ביום הראשון שלך בכלא.‬

203
00:09:57,514 --> 00:09:59,391
‫תחשוב.‬

204
00:10:00,601 --> 00:10:01,602
‫כן!‬

205
00:10:03,395 --> 00:10:04,229
‫לא.‬

206
00:10:23,999 --> 00:10:25,834
‫אז אתה עף על זה?‬

207
00:10:27,378 --> 00:10:29,004
‫אתה לא. מה קורה?‬

208
00:10:29,630 --> 00:10:31,256
‫השיר הזה מזכיר לי את אשתי.‬

209
00:10:32,633 --> 00:10:33,467
‫אתה שומע שיר?‬

210
00:10:37,930 --> 00:10:40,265
‫כשג'קסון היה בן עשר, היינו בחופשה בבאלי‬

211
00:10:40,265 --> 00:10:43,143
‫והוא התקשה לישון באחוזה מוזרה,‬

212
00:10:43,143 --> 00:10:46,397
‫אז קייטי שרה לו את השיר הזה‬
‫כדי לעזור לו לישון.‬

213
00:10:47,398 --> 00:10:49,233
‫זה ממש בריא שאתה עושה את זה.‬

214
00:10:49,233 --> 00:10:50,901
‫אבל את רוצה שאעשה זאת אחר כך?‬

215
00:10:50,901 --> 00:10:53,946
‫בסדר.‬
‫-טוב. הגיע הזמן להתרכז.‬

216
00:11:00,536 --> 00:11:01,495
‫זה לא עזר.‬

217
00:11:02,079 --> 00:11:03,997
‫אולי אם ג'קסון ישמע את השיר הזה,‬

218
00:11:03,997 --> 00:11:07,459
‫זה יפתח אותו כדי שיוכל לבכות‬
‫כמו בן אדם רגיל.‬

219
00:11:08,210 --> 00:11:09,044
‫אלוהים.‬

220
00:11:09,712 --> 00:11:11,338
‫תכף חוזרת.‬
‫-לאן את הולכת?‬

221
00:11:11,338 --> 00:11:12,715
‫תביאי לי הפתעה!‬

222
00:11:12,715 --> 00:11:14,133
‫שתהיה קרואסון!‬

223
00:11:14,758 --> 00:11:16,552
‫התאים נעשים קטנים יותר.‬

224
00:11:16,552 --> 00:11:18,679
‫והסיבים שומרים על המבנה שלהם.‬

225
00:11:18,679 --> 00:11:19,596
‫תנו לי לראות!‬

226
00:11:21,765 --> 00:11:23,559
‫בוא נחלוק. יש לך ראש קטן להפליא.‬

227
00:11:23,559 --> 00:11:24,768
‫תודה?‬

228
00:11:28,188 --> 00:11:30,566
‫מה אם נגביר את פעילות הקינאז סי-די-סי-2?‬

229
00:11:30,566 --> 00:11:31,817
‫זה מבריק.‬

230
00:11:32,609 --> 00:11:34,528
‫אלוהים, אני ממש נהנה.‬

231
00:11:34,528 --> 00:11:35,529
‫גם אני.‬

232
00:11:36,363 --> 00:11:37,197
‫זו סיבה טובה‬

233
00:11:38,907 --> 00:11:40,909
‫לפיסטוקים יקרים בטירוף.‬

234
00:11:40,909 --> 00:11:42,828
‫בסדר. אם זה מה שאנחנו עושים.‬

235
00:11:42,828 --> 00:11:45,914
‫אז, אני שוקלת להזמין אותך לצאת.‬

236
00:11:46,623 --> 00:11:48,041
‫מה? אותי?‬

237
00:11:50,753 --> 00:11:53,547
‫ג'קסון, צריכה אותך מייד.‬
‫-אבל קורה משהו מעניין.‬

238
00:11:53,547 --> 00:11:54,840
‫מתה לשמוע. בוא.‬

239
00:11:59,887 --> 00:12:02,681
‫תראי אותך, הולכת על זה.‬
‫-את חושבת שזה מהר מדי?‬

240
00:12:02,681 --> 00:12:06,894
‫לא. אני מכבדת את זה.‬
‫לקח לי שנתיים להגיד לבריאן שיש לו ראש קטן.‬

241
00:12:09,980 --> 00:12:10,814
‫אליס?‬

242
00:12:13,275 --> 00:12:14,109
‫אליס?‬

243
00:12:14,735 --> 00:12:15,778
‫אליס?‬

244
00:12:19,573 --> 00:12:22,534
‫מלקולם. אמרתי לך‬
‫לא לגשת אליי בהפתעה. אני מאומן.‬

245
00:12:22,534 --> 00:12:26,038
‫אני מצטער. הידיים שלך בסדר?‬
‫-כן. למזלי, גם הן מאומנות.‬

246
00:12:26,038 --> 00:12:27,039
‫מה זה?‬

247
00:12:27,039 --> 00:12:30,000
‫זה כד השלווה החדש שלי מטיבט. או מסנגל.‬

248
00:12:31,376 --> 00:12:35,506
‫מבוסטון. הוא מרגיע את הנפש.‬
‫אני מקווה שזה יאפשר לי להתרכז יותר.‬

249
00:12:35,506 --> 00:12:38,342
‫אני לא רוצה להסיח את דעתך.‬
‫ברור לי שאתה עסוק מאוד.‬

250
00:12:38,342 --> 00:12:41,887
‫אלא אם כן אתה סקרן‬
‫לדעת מה קורה אצלי. זה די מעניין.‬

251
00:12:41,887 --> 00:12:42,971
‫אני לא רוצה לחטט.‬

252
00:12:42,971 --> 00:12:44,389
‫זה בסדר. אספר לך.‬

253
00:12:44,389 --> 00:12:47,017
‫אני צריך לקצץ בתקציב האוכל של המעבדה.‬

254
00:12:47,017 --> 00:12:49,520
‫אבל הן לא מוכנות לוותר‬
‫על הפיסטוקים היקרים שלהן.‬

255
00:12:49,520 --> 00:12:52,439
‫הן בוחנות אותך.‬
‫הן מדעניות. זה מה שהן עושות.‬

256
00:12:52,439 --> 00:12:54,942
‫בוודאי תשאל מה אני עושה? ואז תענה.‬

257
00:12:54,942 --> 00:12:58,654
‫תחשוב על זה כעל מלחמה.‬
‫אתה צריך לכבוש את החוף צעד אחר צעד.‬

258
00:12:58,654 --> 00:13:02,616
‫אולי תתחיל בהחלפת הפיסטוקים היקרים‬
‫במותג זול יותר.‬

259
00:13:02,616 --> 00:13:04,201
‫אבל למה שהן יסכימו לזה?‬

260
00:13:04,201 --> 00:13:06,829
‫ניכר שהנפש שלך סוערת. אני יכול לעזור.‬

261
00:13:08,539 --> 00:13:10,332
‫אז מה קורה? אבא שלי בסדר?‬

262
00:13:11,500 --> 00:13:13,877
‫אמורה להיות לו ישיבת דירקטוריון,‬
‫אבל הוא תקוע.‬

263
00:13:13,877 --> 00:13:15,838
‫הוא ישתחרר רק כשאתה תשתחרר.‬

264
00:13:16,338 --> 00:13:18,841
‫בבקשה אל תגידי שאת רוצה שאכנס לשם ואבכה.‬

265
00:13:18,841 --> 00:13:20,509
‫אלוהים, אתה חכם כל כך.‬

266
00:13:21,009 --> 00:13:22,344
‫עכשיו תיכנס לשם ותבכה.‬

267
00:13:26,473 --> 00:13:27,975
‫מלקולם, אני נשבעת לך.‬

268
00:13:27,975 --> 00:13:29,142
‫הוא לא שומע אותך.‬

269
00:13:34,690 --> 00:13:36,859
‫אנה. מה קורה? הייתי בכד הזה.‬

270
00:13:36,859 --> 00:13:40,195
‫אני אעדכן אותך. צא החוצה. סוף העדכון.‬
‫-מייד.‬

271
00:13:40,779 --> 00:13:42,197
‫רגע. קח את הכד.‬

272
00:13:43,782 --> 00:13:48,704
‫הכד יפתור את כל בעיותיך.‬
‫תסמוך על הכד. וכמובן, על הפטיש.‬

273
00:13:49,329 --> 00:13:50,455
‫תודה.‬

274
00:13:51,498 --> 00:13:52,833
‫נראה שהכול הסתדר.‬

275
00:13:52,833 --> 00:13:54,626
‫רגע. טוב שאתה כאן.‬

276
00:13:54,626 --> 00:13:56,295
‫לא, אני לא אבכה בשבילך.‬

277
00:13:56,295 --> 00:13:57,337
‫מה אם אני אבכה?‬

278
00:13:57,337 --> 00:14:00,465
‫התאריך הבא שלי הוא בעוד עשרה חודשים.‬
‫צרחה תעזור?‬

279
00:14:00,465 --> 00:14:03,385
‫אני לא צריך שתבכו.‬
‫אני רק רוצה לספר לכם סיפור.‬

280
00:14:08,599 --> 00:14:13,979
‫השנה היא 2005, המקום הוא באלי.‬
‫משפחה מאושרת עם אימא חיה לגמרי...‬

281
00:14:13,979 --> 00:14:16,148
‫אבא? בבקשה תפסיק. רד מזה.‬

282
00:14:16,648 --> 00:14:20,569
‫זה שאני לא מתאבל כפי שאתה רוצה,‬
‫לא אומר שאני עושה משהו לא בסדר.‬

283
00:14:20,569 --> 00:14:22,446
‫אני מתגעגע לאימא מדי יום,‬

284
00:14:22,446 --> 00:14:25,407
‫אבל אני מתאבל בדרך הנכונה לי,‬
‫כי אני מי שאני.‬

285
00:14:25,991 --> 00:14:28,243
‫אם זה לא מוצא חן בעיניך, זו בעיה שלך.‬

286
00:14:31,496 --> 00:14:32,414
‫ראיתי שהוא בכה.‬

287
00:14:32,915 --> 00:14:36,209
‫היה קשה להבחין,‬
‫כי הוא ממש כעס עליך, אבל זה היה שם.‬

288
00:14:36,209 --> 00:14:38,795
‫המשימה הושלמה. בוא נמשיך‬
‫להציל את העבודה שלך.‬

289
00:14:38,795 --> 00:14:42,257
‫אני אבא רע?‬
‫זו הסיבה שהוא לא רוצה לבלות איתי?‬

290
00:14:43,634 --> 00:14:46,011
‫לא, אליס. זה רק אומר שאכפת לך.‬

291
00:14:46,595 --> 00:14:50,140
‫יש ילדים שאביהם אף פעם לא מנסה‬
‫לשחזר טראומה כדי לגרום להם לבכות.‬

292
00:14:50,140 --> 00:14:51,767
‫תודה. יפה מצידך.‬

293
00:14:52,643 --> 00:14:57,105
‫תקשיב, אם הפגישה היום‬
‫היא יותר מדי בשלב זה, זה בסדר.‬

294
00:14:57,105 --> 00:15:00,192
‫אני אחשוב על משהו.‬
‫-לא. אנחנו נסתדר. יש לנו...‬

295
00:15:00,692 --> 00:15:03,278
‫חמישים ושבע דקות? מה עשיתי כל היום?‬

296
00:15:12,287 --> 00:15:13,872
‫רגע. תעשי זאת שוב.‬

297
00:15:13,872 --> 00:15:15,624
‫- דגני בוקר -‬

298
00:15:19,336 --> 00:15:21,338
{\an8}‫- אגוזים רגילים בקליפה, קלויים ומומלחים -‬

299
00:15:21,338 --> 00:15:23,382
‫- פיסטוקים מושלמים -‬

300
00:15:35,227 --> 00:15:36,812
‫תסמוך על הכד.‬

301
00:15:42,651 --> 00:15:45,237
‫אז לא תגיד כלום על שהזמנתי אותך לצאת?‬

302
00:15:46,321 --> 00:15:48,156
‫אמרת שאת רק שוקלת להזמין אותי.‬

303
00:15:48,156 --> 00:15:52,411
‫אז אני צריכה לעשות הכול ואתה כלום?‬
‫אני מקווה שזו לא הגישה שלך בסקס.‬

304
00:15:52,411 --> 00:15:53,453
‫תראי, אני מצטער.‬

305
00:15:54,162 --> 00:15:57,582
‫אני רוצה לצאת איתך.‬
‫אז בואי נצא. אולי הערב?‬

306
00:15:57,582 --> 00:16:00,293
‫אני לא יכולה הערב. מה עם שישי?‬
‫-אני עוזב מחר.‬

307
00:16:00,293 --> 00:16:03,005
‫אז כל ריקוד החיזור המתיש הזה היה לשווא.‬

308
00:16:03,005 --> 00:16:07,592
‫לא ידעתי שכאשר הזמנת אותי לצאת,‬
‫התכוונת רק ליום שישי.‬

309
00:16:07,592 --> 00:16:10,387
‫אולי בפעם הבאה שתהיה בעיר,‬
‫נוכל כמעט לצאת שוב.‬

310
00:16:11,388 --> 00:16:12,431
‫אני אשמח.‬

311
00:16:13,140 --> 00:16:14,975
‫רובי, אשמח אם תוכלי לבוא למטבח.‬

312
00:16:14,975 --> 00:16:18,228
‫בקליפת אגוז, מדובר בהפתעה שנראה לי שתאהבי.‬

313
00:16:19,980 --> 00:16:21,148
‫בטח מדובר באגוזים.‬

314
00:16:21,148 --> 00:16:24,985
‫אם לא, כל חיי אתהה‬
‫למה הוא בחר להשתמש במונח הזה.‬

315
00:16:31,033 --> 00:16:33,535
‫הבאתי לכן כמות גדולה של פיסטוקים יקרים‬

316
00:16:33,535 --> 00:16:36,163
‫ושמתי אותם בכד הזה, כי אתן חברות שלי,‬

317
00:16:36,163 --> 00:16:40,042
‫ויש בינינו כבוד הדדי,‬
‫ולא אכפת לי מה החתולים השמנים יעשו לי.‬

318
00:16:40,042 --> 00:16:41,293
‫תודה, מלקולם.‬

319
00:16:41,293 --> 00:16:44,755
‫המחויבות המעורפלת שלך לחברה‬
‫תהפוך אותך לבוס נהדר.‬

320
00:16:45,547 --> 00:16:47,257
‫הפיסטוקים יעשו את כולם ירוקים מקנאה.‬

321
00:16:47,257 --> 00:16:50,594
‫שיקוף משחק המילים שלי‬
‫מעניק לי תחושה נהדרת לגבי יחסינו.‬

322
00:16:50,594 --> 00:16:53,055
‫הם פיס-טעימים.‬

323
00:16:53,055 --> 00:16:56,725
‫מצוין. כל הכבוד. בואו נמשיך כך, כולנו.‬

324
00:16:57,934 --> 00:16:59,936
‫נחמד מצידנו שהתחזינו לאידיוטיות‬

325
00:16:59,936 --> 00:17:03,607
‫שלא יודעים להבדיל‬
‫בין פיסטוק משובח לזבל הזה.‬

326
00:17:03,607 --> 00:17:04,649
‫למה שנוותר לו?‬

327
00:17:04,649 --> 00:17:08,236
‫אם יורידו אותו בדרגה,‬
‫מי יודע איך בוס אמיתי יתנהג?‬

328
00:17:08,236 --> 00:17:11,406
‫נכון. ואחרי היום,‬
‫הוא לא יחזור לבקש דברים בזמן הקרוב.‬

329
00:17:11,406 --> 00:17:14,534
‫לא. דמייני לעצמך מה היה קורה‬
‫אם זה היה משהו חשוב באמת.‬

330
00:17:14,534 --> 00:17:17,537
‫אני אפילו לא אוהבת פיסטוקים.‬
‫-ממש לא שווה את הכסף.‬

331
00:17:23,001 --> 00:17:24,669
‫איפה הגאון שלך, אנה?‬

332
00:17:24,669 --> 00:17:26,379
‫כן, איפה הגאון שלך?‬

333
00:17:26,379 --> 00:17:29,716
‫האם אליס דרגון הגדול מפחד‬
‫כי הוא יודע שייתכן שזה הסוף?‬

334
00:17:29,716 --> 00:17:32,052
‫כן. האם אליס דרגון הגדול מפחד כי...‬

335
00:17:32,052 --> 00:17:33,386
‫יודעים מה, תאומים?‬

336
00:17:33,386 --> 00:17:37,057
‫זה לא הוגן שאומרים שקיבלתם הכול‬
‫רק בזכות הירושה שלכם‬

337
00:17:37,057 --> 00:17:39,893
‫כאשר אף אחד מכם‬
‫לא ירש אפילו תכונה איכותית אחת.‬

338
00:17:42,479 --> 00:17:45,899
‫מהו מדע?‬

339
00:17:47,359 --> 00:17:53,490
‫טעות. זו חדשנות וסינרגיה.‬
‫סינרגיות. חדשניה.‬

340
00:17:55,492 --> 00:17:58,286
‫אנחנו לא יודעים מה זה אומר.‬
‫-ולרוב זה בסדר מבחינתנו.‬

341
00:17:58,286 --> 00:18:01,039
‫אבל לא הפעם.‬
‫אנחנו צריכים לדעת מה עשיתם עד כה.‬

342
00:18:01,039 --> 00:18:03,834
‫אני אספר לך מה אנחנו עושים,‬
‫צ'אז או טי-ג'יי.‬

343
00:18:03,834 --> 00:18:05,919
‫אנחנו בועטים לחיים בביצים.‬

344
00:18:05,919 --> 00:18:08,171
‫מה לגבי היעדים שקבענו?‬
‫-כן. מה לגבי...‬

345
00:18:08,171 --> 00:18:10,423
‫די.‬
‫-בואו נדבר על יעדים.‬

346
00:18:10,423 --> 00:18:14,886
‫לא רק שנשיג אותם, אלא גם נהיה חברים שלהם.‬

347
00:18:14,886 --> 00:18:17,639
‫חברים טובים כל כך,‬
‫שאם נבקש שיקפיצו אותנו לשדה התעופה,‬

348
00:18:17,639 --> 00:18:19,766
‫הם יסכימו בלי להסס. נכון, אנה?‬

349
00:18:19,766 --> 00:18:22,978
‫נכון. ובדרך לשם,‬
‫הם ישאלו "מתי הטיסה חזרה?"‬

350
00:18:22,978 --> 00:18:24,938
‫ואנחנו נגיד, "זה בסדר. ניקח אובר".‬

351
00:18:24,938 --> 00:18:29,151
‫הם יגידו, "לא, מה פתאום.‬
‫אנחנו נאסוף אתכם. בשביל מה יש יעדים?"‬

352
00:18:29,151 --> 00:18:31,069
‫תחזירי לי את זה.‬
‫-בחזרה אליך, אליס.‬

353
00:18:44,082 --> 00:18:48,253
‫יודעים מה? זה בולשיט.‬
‫-ובולשיט זה חדשנות.‬

354
00:18:48,253 --> 00:18:50,630
‫לא, זה לא.‬

355
00:18:51,756 --> 00:18:53,925
‫למען האמת, אנחנו לא נעמוד ביעדים.‬

356
00:18:54,593 --> 00:18:57,888
‫התכוונתי לבוא ולנסות להרשים אתכם,‬
‫אבל זה לא מה שאני רוצה.‬

357
00:18:58,763 --> 00:19:00,974
‫איש צעיר לימד אותי היום‬

358
00:19:01,474 --> 00:19:04,019
‫שאם משהו לא קורה,‬
‫בעוד שאתה חושב שהוא צריך לקרות,‬

359
00:19:04,019 --> 00:19:05,896
‫זה לא אומר שעשו אותו לא נכון.‬

360
00:19:05,896 --> 00:19:08,523
‫אני עובד על פי לוח זמנים שמתאים לי.‬

361
00:19:08,523 --> 00:19:11,776
‫אני מי שאני.‬
‫אז אם זה מפריע לכם, זו בעיה שלך.‬

362
00:19:13,320 --> 00:19:14,446
‫הוא דוחה אותנו?‬

363
00:19:14,446 --> 00:19:16,698
‫אני כל כך נמשך לביטחון שלו.‬

364
00:19:17,199 --> 00:19:19,451
‫אני האיש שיצר את האבוקדו נטול החבלות.‬

365
00:19:19,451 --> 00:19:24,456
‫אני גם פיתחתי לבלב ביוני כל כך זול,‬
‫שמוכרים אותו בחבילה של שלושה בסופרמרקט.‬

366
00:19:24,456 --> 00:19:28,460
‫אז תאמינו לי כשאני מבטיח‬
‫שנפצח את פרויקט הפחמן.‬

367
00:19:28,460 --> 00:19:31,546
‫זה חשוב מדי.‬
‫אבל זה יהיה על פי לוח הזמנים שלי.‬

368
00:19:33,506 --> 00:19:34,424
‫לא שלכם.‬

369
00:19:37,219 --> 00:19:41,097
‫גבירותיי ורבותיי, אני מציגה בפניכם‬
‫את אליס דרגון המופלא.‬

370
00:19:42,641 --> 00:19:46,645
‫אתה חושב מה שאני חושב?‬
‫-תמיד. זה רק עיכוב זמני.‬

371
00:19:46,645 --> 00:19:47,854
‫אנחנו נקבור אותו.‬

372
00:19:48,647 --> 00:19:49,981
‫למה אנחנו בכלל צריכים לדבר?‬

373
00:19:49,981 --> 00:19:51,274
‫אנחנו לא צריכים.‬

374
00:19:57,656 --> 00:19:59,157
‫איך הלך?‬
‫-הוא היה נהדר.‬

375
00:19:59,783 --> 00:20:00,617
‫יופי.‬

376
00:20:01,451 --> 00:20:02,535
‫אתה יודע, ג'קסון,‬

377
00:20:03,036 --> 00:20:06,081
‫אולי הוא לא תמיד מראה את זה,‬
‫אבל אכפת לו מה אתה חושב.‬

378
00:20:06,081 --> 00:20:06,998
‫ראיתי את זה הרגע.‬

379
00:20:08,166 --> 00:20:09,000
‫תודה.‬

380
00:20:11,962 --> 00:20:14,673
‫הצלחת להשתלט על המעבדה?‬
‫-הן שלי.‬

381
00:20:23,473 --> 00:20:24,307
‫זה בשבילך.‬

382
00:20:24,307 --> 00:20:25,934
‫זה כריך ריבה.‬

383
00:20:26,559 --> 00:20:27,394
‫רק ריבה.‬

384
00:20:28,270 --> 00:20:29,938
‫לא ממש בא לי ריבה כרגע.‬

385
00:20:29,938 --> 00:20:33,108
‫זה סמל. הבנתי משהו מתוך דבריך,‬

386
00:20:33,108 --> 00:20:35,610
‫שחזרתי עליהם בהמשך,‬
‫אבל בסמכותיות וביציבה טובה יותר.‬

387
00:20:35,610 --> 00:20:40,073
‫הבנתי שאתה זה שצריך להחליט‬
‫מתי אתה מוכן לחמאת בוטנים.‬

388
00:20:40,782 --> 00:20:41,866
‫לא אף אחד אחר.‬

389
00:20:43,660 --> 00:20:44,494
‫בסדר.‬

390
00:20:45,954 --> 00:20:46,830
‫תודה.‬

391
00:20:47,956 --> 00:20:51,418
‫איך היה היום שלך?‬
‫-היה טוב. היה מלהיב במעבדה.‬

392
00:20:51,418 --> 00:20:57,382
‫אני חושב שיש לי עסק לא גמור שם,‬
‫אז אולי אישאר קצת.‬

393
00:20:58,216 --> 00:20:59,801
‫אלוהים, אתה נשאר?‬

394
00:21:00,552 --> 00:21:03,638
‫אתה רוצה להיות איתי.‬
‫-אתה עומד לשיר? בבקשה אל תשיר.‬

395
00:21:03,638 --> 00:21:06,266
‫"הבן שלי, הבן שלי נשאר‬

396
00:21:06,266 --> 00:21:09,102
‫"ואנחנו נהנה בכל לילה ובכל יום"‬

397
00:21:09,102 --> 00:21:10,478
‫תמשיך.‬
‫-לא.‬

398
00:21:10,478 --> 00:21:12,105
‫"הוא לא רוצה לשיר‬

399
00:21:12,105 --> 00:21:13,648
‫"הוא לא רוצה לרקוד‬

400
00:21:13,648 --> 00:21:16,735
‫"אבל עכשיו שהוא נשאר, תמיד יש את מחר"‬

401
00:21:16,735 --> 00:21:18,236
‫לילה טוב.‬

402
00:21:18,236 --> 00:21:23,074
‫"לילה טוב"‬

403
00:22:59,421 --> 00:23:02,340
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬