1 00:00:13,389 --> 00:00:16,684 ‫הנה הוא. העובד החדש של דרקון. מתרגש?‬ 2 00:00:17,268 --> 00:00:20,063 ‫אגיד לך מה שאתה רוצה לשמוע. אני מתרגש.‬ 3 00:00:20,063 --> 00:00:21,939 ‫יופי. דברים שצריך ביום הראשון.‬ 4 00:00:21,939 --> 00:00:25,860 ‫חזה גאה, חיוך סימטרי,‬ ‫וכמובן, הפעלת שרירי הליבה.‬ 5 00:00:26,778 --> 00:00:30,198 ‫בסדר. יש לי רעיון.‬ ‫מאחר שאני נשאר, אולי תקבל אותי כפי שאני‬ 6 00:00:30,198 --> 00:00:32,325 ‫מבלי לנסות לעצב אותי בדמותך?‬ 7 00:00:32,325 --> 00:00:34,494 ‫רק מנסה לעזור.‬ ‫-כי אני זה שזקוק לעזרה.‬ 8 00:00:34,494 --> 00:00:36,704 ‫אני שמח שאתה יודע את זה.‬ ‫-בחיי.‬ 9 00:00:36,704 --> 00:00:41,000 ‫חשבתי שהערב נבלה קצת ביחד.‬ ‫נזמין אוכל, נראה סרט.‬ 10 00:00:41,000 --> 00:00:42,376 ‫ייתכן שיש לי תוכניות.‬ 11 00:00:42,376 --> 00:00:46,214 ‫כבר? יופי לך. זה לא ממש עוזר לי.‬ 12 00:00:46,214 --> 00:00:47,673 ‫אבל אני שמח.‬ 13 00:00:47,673 --> 00:00:50,218 ‫במידה. במובן אחר, אני מאוכזב מאוד.‬ 14 00:00:50,218 --> 00:00:52,053 ‫לאן אתה הולך בלעדיי?‬ 15 00:00:52,053 --> 00:00:54,555 ‫נהדר. אני אלך להודות למי שמאחורי הדלת‬ 16 00:00:54,555 --> 00:00:56,224 ‫על שחילץ אותי מהשיחה הזאת.‬ 17 00:01:07,068 --> 00:01:08,569 ‫זה עבד.‬ ‫-לזלי, מה אתה עושה פה?‬ 18 00:01:08,569 --> 00:01:11,197 ‫אני צריך לדבר איתך לבד.‬ ‫אני רוצה לחזור לגור פה.‬ 19 00:01:11,197 --> 00:01:14,784 ‫חששתי שזה יקרה.‬ ‫-תמיד הבנת אותי כל כך.‬ 20 00:01:14,784 --> 00:01:16,202 ‫אני מתגעגע לחברות בינינו.‬ 21 00:01:16,202 --> 00:01:17,787 ‫אבל האם זה קשור לחברות שלנו,‬ 22 00:01:17,787 --> 00:01:21,415 ‫או לעובדה שיש חלל בחייך‬ ‫לאחר שאשתך עזבה אותך לפני חודש?‬ 23 00:01:21,415 --> 00:01:25,419 ‫אני לא יודע.‬ ‫אולי נוכל לשחות ולשבת בג'קוזי ובסאונה‬ 24 00:01:25,419 --> 00:01:29,340 ‫ונדון בזה בעודנו עטופים‬ ‫במגבות הגדולות והאיכותיות שלך?‬ 25 00:01:29,340 --> 00:01:31,759 ‫אני יודע שהיה כיף. אבל...‬ ‫-תן לי לסיים.‬ 26 00:01:31,759 --> 00:01:33,886 ‫מאוד נהניתי לבלות איתך.‬ 27 00:01:34,554 --> 00:01:35,763 ‫אני חושב שגם אתה.‬ 28 00:01:36,472 --> 00:01:40,017 ‫אם אתה מסוגל להביט בעיניי‬ ‫ולומר שלא התגעגעת לזה,‬ 29 00:01:40,518 --> 00:01:42,895 ‫אני פשוט אלך. לא תשמע ממני שוב.‬ 30 00:01:44,897 --> 00:01:46,274 ‫אתה יודע שאני לא יכול.‬ 31 00:01:48,276 --> 00:01:51,571 ‫הוא חוזר. אחזור עם הדברים שלי.‬ 32 00:01:53,447 --> 00:01:54,532 ‫הבאתי לנו פופקורן.‬ 33 00:02:01,289 --> 00:02:02,331 ‫בכל מיני טעמים!‬ 34 00:02:06,377 --> 00:02:08,212 ‫לא היה שם אף אחד.‬ ‫-כמה מוזר.‬ 35 00:02:08,796 --> 00:02:12,091 ‫שנזוז?‬ ‫-אני פשוט רוצה שיהיה לי יום עבודה רגיל.‬ 36 00:02:12,091 --> 00:02:14,760 ‫אז אל תעשה עניין מכך שאני שם.‬ ‫-בטח.‬ 37 00:02:16,137 --> 00:02:18,723 ‫- אבא בהפרעה -‬ 38 00:02:18,723 --> 00:02:21,684 ‫ברוך הבא, ג'קסון!‬ 39 00:02:25,188 --> 00:02:27,565 ‫לאן נעלמות המילים שאני אומר‬ ‫בדרכן לאוזניים שלך?‬ 40 00:02:27,565 --> 00:02:30,026 ‫בחייך, זה בסדר. אלה רק כמה אנשים.‬ 41 00:02:30,026 --> 00:02:32,069 ‫"ניצלנו‬ ‫-כן, ניצלנו‬ 42 00:02:32,069 --> 00:02:34,155 ‫"אמרתי שניצלנו‬ ‫-כן, ניצלנו‬ 43 00:02:34,155 --> 00:02:37,617 ‫"עכשיו כשג'קסון איתנו, ברור שניצלנו‬ 44 00:02:37,617 --> 00:02:39,577 ‫"בואו נשמע, ניצלנו‬ ‫-ג'קסון הציל‬ 45 00:02:39,577 --> 00:02:41,871 ‫"אלוהים, ניצלנו‬ ‫-ג'קסון הציל‬ 46 00:02:41,871 --> 00:02:45,458 ‫"ברור שניצלנו בזכות אליס ובנו המחונן‬ 47 00:02:45,458 --> 00:02:47,543 ‫"כן, ניצלנו‬ ‫-ג'קסון הציל‬ 48 00:02:47,543 --> 00:02:49,295 ‫"כן, ניצלנו‬ ‫-דרגון ניצלה‬ 49 00:02:49,295 --> 00:02:53,216 ‫"עכשיו כשג'קסון עוזר לאבא, ברור שניצלנו‬ 50 00:02:53,716 --> 00:02:56,928 ‫"ג'קסון יציל אותנו"‬ 51 00:02:57,553 --> 00:02:59,555 ‫אני יודע שזה לא מה שציפית לו,‬ 52 00:02:59,555 --> 00:03:02,183 ‫אבל אני חושב‬ ‫ששנינו מסכימים שהשיר הזה מעולה.‬ 53 00:03:02,183 --> 00:03:03,726 ‫אם אגיד כן, כל זה ייפסק?‬ 54 00:03:03,726 --> 00:03:05,686 ‫אני צריך מיקרופון.‬ ‫-לעזאזל.‬ 55 00:03:05,686 --> 00:03:09,899 ‫אתה רוצה שג'קסון יאהב להיות כאן, נכון?‬ ‫-זה בסדר. הוא צריך ללמוד ליהנות.‬ 56 00:03:09,899 --> 00:03:13,778 ‫בכל זאת, אני אשלח הביתה‬ ‫את רקדני האש מטהיטי.‬ 57 00:03:13,778 --> 00:03:14,695 ‫בוז.‬ 58 00:03:15,696 --> 00:03:17,281 ‫אז אתה נשאר?‬ 59 00:03:17,865 --> 00:03:18,699 ‫כן.‬ 60 00:03:21,410 --> 00:03:24,580 ‫נפלא. נתראה.‬ ‫-רגע, רובי.‬ 61 00:03:26,582 --> 00:03:27,458 ‫בואי נצא הערב.‬ 62 00:03:29,293 --> 00:03:30,127 ‫בסדר.‬ 63 00:03:30,962 --> 00:03:32,588 ‫אתה ממש משתפר בזה.‬ 64 00:03:33,547 --> 00:03:34,382 ‫מגניב.‬ 65 00:03:34,966 --> 00:03:38,135 ‫חבר'ה, תודה. תודה שבאתם.‬ ‫מה אתם אומרים על המקהלה?‬ 66 00:03:39,262 --> 00:03:40,805 ‫זה לא מוגזם בכלל.‬ 67 00:03:40,805 --> 00:03:44,225 ‫לאורך שנים, ג'קסון חווה‬ ‫את הרפתקת החלילים הרצינית שלו,‬ 68 00:03:44,225 --> 00:03:47,395 ‫אך כעת, הוא החליט להפוך אותה לתחביב בלבד,‬ 69 00:03:47,395 --> 00:03:50,982 ‫שזה התרחיש הידוע מראש‬ ‫כשמדובר בילד שמנגן בחליל.‬ 70 00:03:50,982 --> 00:03:56,946 ‫אז כעת הוא בדרך הנכונה עם עבודה אמיתית.‬ ‫ג'קסון, תגיד כמה מילים.‬ 71 00:04:01,784 --> 00:04:05,538 ‫לא תמיד הייתי ילד שחי את הרפתקת החליל שלו.‬ ‫יש עוד דברים שהעסיקו אותי.‬ 72 00:04:05,538 --> 00:04:08,708 ‫פעם חשבתי שאהיה צלם טבע,‬ 73 00:04:08,708 --> 00:04:11,752 ‫אבל תופתעו כמה קשה למצוא חיות.‬ 74 00:04:11,752 --> 00:04:13,087 ‫ואפילו כשאתה מוצא...‬ 75 00:04:14,046 --> 00:04:15,423 ‫פעם צילמתי צפרדע,‬ 76 00:04:15,423 --> 00:04:17,466 ‫ואז ניסיתי למצוא את סוג הצפרדע,‬ 77 00:04:17,466 --> 00:04:18,718 ‫והצלחתי למצוא...‬ 78 00:04:19,385 --> 00:04:22,263 ‫אני לא זוכר את השם. היה לה ראש צהוב.‬ 79 00:04:23,306 --> 00:04:27,810 ‫בכל מקרה, אני זוכר שמצאתי‬ ‫המון תמונות טובות בהרבה של אותה צפרדע,‬ 80 00:04:27,810 --> 00:04:29,937 ‫אז חשבתי, "מה עשיתי בכלל?"‬ 81 00:04:29,937 --> 00:04:30,896 ‫אתה מתרסק.‬ 82 00:04:31,397 --> 00:04:34,734 ‫חבר'ה, נעשה הפסקה מהירה‬ ‫כדי להתארגן מחדש, אבל נחזור.‬ 83 00:04:34,734 --> 00:04:35,735 ‫תיהנו מהעוגה.‬ 84 00:04:39,030 --> 00:04:41,782 ‫טוב, חבוב, תגיד לי, איך לדעתך זה הלך?‬ 85 00:04:41,782 --> 00:04:45,369 ‫דיברתי יותר מדי על הצפרדע.‬ ‫איך לעזאזל קראו לה?‬ 86 00:04:45,369 --> 00:04:47,204 ‫צריך לעבוד על הדיבור שלך בפני קהל.‬ 87 00:04:47,204 --> 00:04:48,581 ‫כדי שאהיה בדיוק כמוך?‬ 88 00:04:48,581 --> 00:04:52,585 ‫תירגע, הוס. אני אוהב אותך,‬ ‫ואוהב את הרעיון, אבל אתה רחוק מזה.‬ 89 00:04:53,711 --> 00:04:58,215 ‫המסיבה נגמרה. המקהלה נעשתה דתית,‬ ‫וכולם חזרו למעבדות שלהם.‬ 90 00:04:58,215 --> 00:04:59,759 ‫נהדר. גם אני אלך לשם.‬ 91 00:05:00,259 --> 00:05:01,927 ‫חכה, הוס. אולי אזדקק לעזרתך.‬ 92 00:05:01,927 --> 00:05:04,430 ‫קראת לי "הוס"?‬ ‫-אנחנו מבלים הרבה זמן ביחד.‬ 93 00:05:04,430 --> 00:05:06,474 ‫"הוס" זה דבר טוב?‬ ‫-בטח, הוס.‬ 94 00:05:07,058 --> 00:05:10,895 ‫אליסון דייויס מהמגזין "טיים" נמצאת בחוץ.‬ 95 00:05:10,895 --> 00:05:14,648 ‫היא טוענת שהזמנת אותה לכמה ימים‬ ‫והענקת לה גישה מלאה.‬ 96 00:05:14,648 --> 00:05:17,068 ‫בהתחלה חשבתי, "אין סיכוי שאליס עשה זאת,‬ 97 00:05:17,068 --> 00:05:19,195 ‫"כי הוא יודע שמצבו הנפשי..."‬ 98 00:05:20,321 --> 00:05:21,906 ‫בוא נגדיר אותו בלתי צפוי.‬ 99 00:05:22,406 --> 00:05:25,451 ‫ולהזמין כתבת זוכת פוליצר‬ ‫זה הרעיון הכי גרוע שאפשר לדמיין.‬ 100 00:05:25,451 --> 00:05:28,996 ‫אז לא עשית את זה, נכון? נכון, הוס?‬ 101 00:05:28,996 --> 00:05:30,456 ‫אז "הוס" זה לא דבר טוב.‬ 102 00:05:30,456 --> 00:05:33,417 ‫אני חושב שזה רעיון נהדר.‬ ‫לאחרונה היו עלינו פרסומים שליליים.‬ 103 00:05:33,417 --> 00:05:36,545 ‫מאז שקייטי מתה, הפכתי להיות,‬ ‫בואי נקרא לזה "מעניין".‬ 104 00:05:36,545 --> 00:05:40,091 ‫זו דרך לשנות את הנרטיב.‬ ‫להראות לעולם שאני בסדר‬ 105 00:05:40,091 --> 00:05:41,926 ‫ושמדובר במקום עבודה רגיל.‬ 106 00:05:42,885 --> 00:05:43,969 ‫הנץ החדש שלי הגיע!‬ 107 00:05:45,304 --> 00:05:48,474 ‫בניסיון נואש להחזיר אותך למציאות,‬ 108 00:05:48,474 --> 00:05:52,311 ‫אזכיר שעל אף שצלחת את ישיבת הדירקטוריון,‬ ‫התאומים עדיין מחפשים אותך,‬ 109 00:05:52,311 --> 00:05:55,439 ‫ובלובי יש משהו שנשמע כמו נקבת נץ גדול.‬ 110 00:05:56,357 --> 00:05:57,942 ‫אבא שלי היה צפר.‬ 111 00:05:57,942 --> 00:06:00,653 ‫עד שאיה ארוכת-זנב לקחה חתיכה מהאף שלו.‬ 112 00:06:00,653 --> 00:06:04,657 ‫מה שאני מנסה לומר זה‬ ‫שזה לא הזמן לאפשר לאליסון דייויס לחטט.‬ 113 00:06:04,657 --> 00:06:06,033 ‫ג'קסון, תגיד לו שאני צודקת.‬ 114 00:06:06,909 --> 00:06:08,619 ‫זה היה דנדרובטס צהוב-פסים.‬ 115 00:06:09,495 --> 00:06:12,540 ‫אנה, אני חושב שזה הזמן המושלם‬ ‫לארח את אליסון.‬ 116 00:06:12,540 --> 00:06:14,750 ‫חוץ מזה, היא כאן, אז זה המצב.‬ 117 00:06:14,750 --> 00:06:18,712 ‫בסדר. אבל אנחנו חייבים‬ ‫ליצור רושם של מקום עבודה רגיל.‬ 118 00:06:19,296 --> 00:06:21,424 ‫לא משנה מה היא תראה, אל תחטוף אותה.‬ 119 00:06:26,470 --> 00:06:27,346 ‫מלקולם.‬ 120 00:06:28,097 --> 00:06:32,435 ‫יש פה כתבת. אני רוצה שזה ייראה‬ ‫כאילו משהו מלהיב קורה במעבדה.‬ 121 00:06:32,435 --> 00:06:35,104 ‫לא סתם חבורת חנונים חיוורים‬ ‫שרוכנים מעל מיקרוסקופים.‬ 122 00:06:35,104 --> 00:06:36,981 ‫שלא יתעסקו במדע?‬ 123 00:06:36,981 --> 00:06:41,652 ‫בנוסף, תמצא את כל החפצים של אליס‬ ‫שגורמים לו להיראות משוגע, ותסתיר אותם.‬ 124 00:06:41,652 --> 00:06:45,239 ‫תתחיל בכד השלווה הזה.‬ ‫תמצא את הדבר שמשמש אותו לחשמל את עצמו.‬ 125 00:06:45,239 --> 00:06:48,242 ‫ממריץ שרירי הבטן שמובן שאין לו צורך בו.‬ 126 00:06:48,242 --> 00:06:52,329 ‫כן, ואת גלימת ההיעלמות,‬ ‫שקשה למצוא אותה כי היא בלתי נראית.‬ 127 00:06:52,329 --> 00:06:54,623 ‫ויש כאן נץ שצריך להשתיק אותו.‬ 128 00:06:54,623 --> 00:06:56,083 ‫אני לא רוצה להרוג ציפור.‬ 129 00:06:56,083 --> 00:06:57,334 ‫אל תחמיא לעצמך.‬ 130 00:06:57,334 --> 00:07:00,254 ‫הדבר הזה יבלע לך את העיניים‬ ‫לפני שתגיד "איפה העיניים שלי".‬ 131 00:07:01,046 --> 00:07:04,008 ‫פשוט תאכיל אותה במזון לציפורים‬ ‫ושים אותה בתוך ארון.‬ 132 00:07:04,008 --> 00:07:07,011 ‫נראה שאת יודעת הרבה על ניצים.‬ ‫אולי את זו שצריכה...‬ 133 00:07:07,011 --> 00:07:09,722 ‫אני לא מתקרבת למכונת המוות הזו.‬ ‫פשוט תעשה את זה.‬ 134 00:07:13,517 --> 00:07:14,477 ‫היי, לונה.‬ 135 00:07:14,477 --> 00:07:16,145 ‫היי, חבוב.‬ 136 00:07:16,145 --> 00:07:19,190 ‫אתה בסדר?‬ ‫-אלוהים. הנאום שלי היה גרוע כל כך?‬ 137 00:07:19,190 --> 00:07:21,692 ‫לא. כולם בקושי מדברים עליו.‬ 138 00:07:22,401 --> 00:07:23,777 ‫אני שונא לדבר בפני קהל.‬ 139 00:07:23,777 --> 00:07:27,490 ‫גם אני. כשנשאתי הספד‬ ‫בהלוויה של סבא שלי, הקאתי.‬ 140 00:07:27,490 --> 00:07:31,285 ‫ניסיתי לנקות את הארון עם הכרטיסיות,‬ ‫אבל אז לא הצלחתי לקרוא אותן.‬ 141 00:07:31,285 --> 00:07:33,621 ‫אז נלחצתי ונשאתי את הנאום מיום העצמאות.‬ 142 00:07:33,621 --> 00:07:36,207 ‫זה שהנשיא אומר בו,‬ ‫"לא נלך בשקט אל תוך הלילה"?‬ 143 00:07:36,207 --> 00:07:39,001 ‫כן, אבל זכרתי רק את החלק שבו הוא אומר,‬ 144 00:07:39,001 --> 00:07:43,005 ‫"אנחנו יוצאים לקרב האווירי‬ ‫החשוב ביותר בהיסטורית האנושות."‬ 145 00:07:44,215 --> 00:07:46,509 ‫אבא שלי משיג הכול כל כך בקלות.‬ 146 00:07:46,509 --> 00:07:48,177 ‫לא הייתי אומר לו את זה ישירות,‬ 147 00:07:48,177 --> 00:07:52,765 ‫אבל לפעמים לא הייתי מתנגד‬ ‫להיות קצת פחות אני וקצת יותר הוא.‬ 148 00:07:52,765 --> 00:07:56,101 ‫הייתי שמחה להיות נועזת כמו אבא שלך.‬ ‫או כמו אדם ממוצע.‬ 149 00:07:56,101 --> 00:08:00,147 ‫נכון? יש לי דייט הערב עם רובי ואני לחוץ.‬ 150 00:08:00,147 --> 00:08:03,192 ‫יהיה בסדר. רק אל תדבר על צפרדעים.‬ 151 00:08:05,027 --> 00:08:07,821 ‫הנה הוא. אתה בסדר?‬ 152 00:08:07,821 --> 00:08:09,156 ‫אז זה באמת היה גרוע?‬ 153 00:08:09,156 --> 00:08:10,866 ‫לא. היית מאוד...‬ 154 00:08:13,285 --> 00:08:17,373 ‫עברתי על הנתונים‬ ‫מדחיפת הגנים שעשינו אתמול. תסתכלו על זה.‬ 155 00:08:22,211 --> 00:08:24,964 ‫אתם בהפסקה?‬ ‫-לא, אנחנו עובדים.‬ 156 00:08:25,756 --> 00:08:27,967 ‫נכון שמקדם ההתפשטות נראה נמוך?‬ 157 00:08:27,967 --> 00:08:30,761 ‫7.295. כן, זה מוזר.‬ ‫-טוב, תקשיבו.‬ 158 00:08:31,637 --> 00:08:34,974 ‫כתבת אמורה להגיע למעבדה,‬ ‫ואתם בלתי ניתנים לצפייה.‬ 159 00:08:34,974 --> 00:08:39,311 ‫אז אנה ביקשה שכשהיא תגיע,‬ ‫תעשו רושם שמשהו מלהיב מתרחש.‬ 160 00:08:39,311 --> 00:08:41,188 ‫זה לא ככה במדע.‬ ‫-בדיוק.‬ 161 00:08:41,897 --> 00:08:43,857 ‫מה גלימת ההיעלמות עושה כאן?‬ 162 00:08:43,857 --> 00:08:46,151 ‫אנחנו עובדים עליה. היא עוד לא מוכנה.‬ 163 00:08:46,151 --> 00:08:47,695 ‫אלא אם כן תעצום עיניים.‬ 164 00:08:47,695 --> 00:08:49,989 ‫אני צריך להחביא את כל הדברים המוזרים.‬ 165 00:08:49,989 --> 00:08:52,199 ‫נראה לי שהוצאתי הכול מהמשרד של אליס.‬ 166 00:08:52,199 --> 00:08:55,286 ‫למרות שיש שם קופסת עץ עם חור.‬ ‫מישהו יודע מה זה?‬ 167 00:08:55,953 --> 00:08:57,413 ‫בית השימוש הנייד של נפוליאון.‬ 168 00:08:57,413 --> 00:08:58,747 ‫מה?‬ ‫-כן.‬ 169 00:08:58,747 --> 00:09:01,750 ‫אני אטפל בזה.‬ ‫צריך להיזהר מאוד כשמרימים אותה.‬ 170 00:09:03,460 --> 00:09:06,213 ‫כשהכתבת תגיע, תעמידו פנים‬ ‫שאתן עובדות על משהו מדהים.‬ 171 00:09:06,213 --> 00:09:09,008 ‫תתייחסו לזה כמדע בהפקה של ברודווי.‬ 172 00:09:09,800 --> 00:09:13,178 ‫אין סיכוי שזה יקרה.‬ ‫-לא. למרות שאני רוצה להיות נועזת יותר.‬ 173 00:09:13,178 --> 00:09:15,723 ‫נהדר. לכי על זה. רובי?‬ 174 00:09:15,723 --> 00:09:20,227 ‫אני מניח שאוכל להיראות נלהבת.‬ ‫אדמיין שאני מדברת עם האחיינית שלי.‬ 175 00:09:20,728 --> 00:09:24,607 ‫אלוהים, כתבת, זה החטיף שלך? הוא ממש טעים?‬ 176 00:09:24,607 --> 00:09:26,817 ‫קצת מוזר, אבל עדיף ממדע.‬ 177 00:09:28,152 --> 00:09:29,695 ‫עדיין נוכל לבטל את הריאיון.‬ 178 00:09:29,695 --> 00:09:32,323 ‫אפשר לעשות לה סיור בהנהלת החשבונות.‬ ‫מרג'י הכינה עוגיות.‬ 179 00:09:32,323 --> 00:09:34,908 ‫את דואגת יותר מדי.‬ ‫-כי אני עובדת בשביל מטורף.‬ 180 00:09:34,908 --> 00:09:38,662 ‫סליחה. אני תחת הרבה לחץ‬ ‫כי אני עובדת בשביל מטורף.‬ 181 00:09:38,662 --> 00:09:40,164 ‫אתה תהיה נהדר.‬ 182 00:09:40,164 --> 00:09:42,666 ‫מעניין, כי זו לא התחושה שקיבלתי ממך.‬ 183 00:09:43,250 --> 00:09:45,544 ‫ביקשתי שלא תשאל על קייטי או על מותה.‬ 184 00:09:46,295 --> 00:09:47,504 ‫אני מעריך את זה.‬ 185 00:09:48,839 --> 00:09:50,090 ‫אליסון דייויס.‬ 186 00:09:50,883 --> 00:09:52,468 ‫לא נעים לי להיראות כמו מעריץ שרוף,‬ 187 00:09:52,468 --> 00:09:57,473 ‫אבל הכתבה שלך על השחיתות‬ ‫בשוק הזרעים הבין-לאומי הייתה מרתקת.‬ 188 00:09:57,473 --> 00:10:00,225 ‫חשפת את הלכלוך שזרוע בתעשייה.‬ 189 00:10:00,225 --> 00:10:01,685 ‫נחמד. תודה.‬ 190 00:10:01,685 --> 00:10:06,148 ‫ואתה, אליס דרגון האגדה.‬ ‫החמיא לי מאוד שפנית אליי.‬ 191 00:10:06,148 --> 00:10:07,816 ‫אין שאלה. שנשב?‬ 192 00:10:07,816 --> 00:10:08,776 ‫בהחלט.‬ 193 00:10:11,111 --> 00:10:14,531 ‫שמעתי שהשתגעת כשאשתך מתה. ספר לי על זה.‬ 194 00:10:16,909 --> 00:10:19,662 ‫בסדר.‬ ‫-בסדר. אליסון, חכי. פסק זמן.‬ 195 00:10:20,496 --> 00:10:22,539 ‫את מתנהגת לא יפה. דיברנו על זה.‬ 196 00:10:23,207 --> 00:10:26,377 ‫יודעת מה? זה בסדר.‬ ‫-אני לא בטוחה.‬ 197 00:10:26,377 --> 00:10:28,295 ‫לא. זו שאלה לגיטימית.‬ 198 00:10:30,047 --> 00:10:32,466 ‫האם זה נכון‬ ‫שבמשך החודש שלאחר מותה של קייטי,‬ 199 00:10:32,466 --> 00:10:35,552 ‫לא צרכת דבר מלבד רוטב לסלט ובשר סנאים?‬ 200 00:10:35,552 --> 00:10:37,680 ‫זו רק שמועה.‬ 201 00:10:38,681 --> 00:10:40,224 ‫לא הצלחתי להשלים חודש שלם.‬ 202 00:10:40,224 --> 00:10:42,518 ‫תראי, אהבתי את קייטי מאוד.‬ 203 00:10:42,518 --> 00:10:46,480 ‫יהיה מגוחך להעמיד פנים‬ ‫שהאובדן שלה לא השפיע עליי קשות.‬ 204 00:10:46,480 --> 00:10:48,440 ‫היא העניקה לי השראה לעשות את העבודה הזו,‬ 205 00:10:48,440 --> 00:10:52,194 ‫ואם אצליח לכלוא גזי חממה לאלף שנה,‬ 206 00:10:52,194 --> 00:10:55,656 ‫אוכל לכבד את זכרה‬ ‫ולתת לכוכב שלנו סיכוי לשרוד.‬ 207 00:10:55,656 --> 00:10:58,033 ‫תשובה יפה ויציבה מאוד.‬ 208 00:10:58,701 --> 00:11:00,828 ‫אז, האם אני מטורף?‬ 209 00:11:01,453 --> 00:11:03,956 ‫תראי, לגלילאו קראו מטורף.‬ 210 00:11:03,956 --> 00:11:06,041 ‫לניקולה טסלה קראו מטורף.‬ 211 00:11:06,041 --> 00:11:09,420 ‫למרות שטסלה השתגע והתאהב באחת היונים שלו.‬ 212 00:11:09,420 --> 00:11:12,631 ‫בחיים לא הייתי עושה דבר כזה.‬ ‫יש לי נץ, אבל אני לא נמשך אליו.‬ 213 00:11:12,631 --> 00:11:15,592 ‫אם הייתי ציפור,‬ ‫בחיים לא הייתי עוזב את הקן הזה,‬ 214 00:11:15,592 --> 00:11:19,304 ‫משום שאין ספק שהציפור הזאת‬ ‫היא עיט חתיך במיוחד.‬ 215 00:11:19,304 --> 00:11:21,724 ‫מה את כותבת?‬ ‫-שאתה רוצה שאנשים ידעו‬ 216 00:11:21,724 --> 00:11:24,685 ‫שאתה לא נמשך לעיט החתיך במיוחד שלך.‬ 217 00:11:24,685 --> 00:11:28,063 ‫זה נשמע כאילו אני נמשך‬ ‫לעיט החתיך במיוחד שלי.‬ 218 00:11:28,063 --> 00:11:29,106 ‫זה אפלטוני לחלוטין.‬ 219 00:11:29,106 --> 00:11:30,691 ‫"אפלטוני לחלוטין."‬ 220 00:11:30,691 --> 00:11:32,901 ‫טוב. נראה לי שזה מספיק.‬ 221 00:11:32,901 --> 00:11:35,237 ‫לסיכום, אנחנו עושים עבודה חשובה.‬ 222 00:11:35,237 --> 00:11:38,699 ‫הכול לזכרה של קייטי,‬ ‫וציפורים הן לא חלק מזה.‬ 223 00:11:38,699 --> 00:11:41,785 ‫בואי נלך למעבדה,‬ ‫היכן שהדברים המלהיבים באמת מתרחשים.‬ 224 00:11:43,787 --> 00:11:46,874 ‫מושלם. זה ג'קסון, בני.‬ ‫-נעים מאוד.‬ 225 00:11:46,874 --> 00:11:48,751 ‫היי.‬ ‫-לאן אתה לוקח את ה...‬ 226 00:11:48,751 --> 00:11:53,297 ‫קחון. כלי הקשה פרואני‬ ‫שיושבים עליו ומתופפים בו עם הידיים.‬ 227 00:11:54,006 --> 00:11:57,217 ‫למה יש חור למעלה?‬ ‫-הצליל יוצא ממנו.‬ 228 00:11:57,217 --> 00:11:59,803 ‫אבל אם יושבים עליו, החור מכוסה, לא?‬ 229 00:11:59,803 --> 00:12:02,347 ‫אז עכשיו את מתמצאת בעיצוב קחון‬ ‫יותר מהפרואנים?‬ 230 00:12:02,347 --> 00:12:04,892 ‫זה נשמע כמו גזענות כלפי הפרואנים.‬ 231 00:12:04,892 --> 00:12:08,520 ‫בואי ניקח אותך למעבדה‬ ‫לפני שתגידי משהו שתצטערי עליו.‬ 232 00:12:09,104 --> 00:12:10,147 ‫איך היה הריאיון?‬ 233 00:12:10,814 --> 00:12:11,982 ‫הוא התחיל טוב.‬ 234 00:12:11,982 --> 00:12:16,069 ‫ואיך שהוא התחלתי לדבר על אהבה‬ ‫בין אדם לציפור, ועכשיו צריך לתקן את זה.‬ 235 00:12:16,653 --> 00:12:18,405 ‫אתה עדיין עסוק הערב?‬ 236 00:12:18,405 --> 00:12:21,575 ‫אני מביא סושי.‬ ‫יש לי הפתעה קטנה שמחכה בבית.‬ 237 00:12:22,075 --> 00:12:24,912 ‫למעשה, יש לי תוכניות. אני יוצא עם רובי.‬ 238 00:12:26,288 --> 00:12:28,415 ‫רובי. ידעתי.‬ 239 00:12:29,082 --> 00:12:31,668 ‫בחיי שאני טוב. אתה צריך להקשיב לי יותר.‬ 240 00:12:31,668 --> 00:12:34,213 ‫אני כבר לחוץ לקראת הערב, וזה לא עוזר.‬ 241 00:12:34,213 --> 00:12:35,923 ‫רוצה עצה?‬ ‫-לא.‬ 242 00:12:36,840 --> 00:12:39,092 ‫טוב, כן, אבל אל תגרום לי להתחרט.‬ 243 00:12:39,092 --> 00:12:40,427 ‫תפסיק להיות אכפתי.‬ 244 00:12:40,427 --> 00:12:43,847 ‫לא להיות אכפתי?‬ ‫עד שביקשתי ממך עצה, זה מה שיש לך להגיד?‬ 245 00:12:43,847 --> 00:12:47,893 ‫זה עובד. תקפיד להגיד לעצמך,‬ ‫"לא אכפת לי". זה מתכנת מחדש את המוח.‬ 246 00:12:47,893 --> 00:12:50,729 ‫כך אתה מרגיש שהסיכון לא גבוה במיוחד.‬ 247 00:12:51,355 --> 00:12:52,189 ‫לא אכפת לי.‬ 248 00:12:52,773 --> 00:12:55,651 ‫תתייחס לדייט שלך כמו לליבה שלך.‬ ‫באדישות מוחלטת.‬ 249 00:12:55,651 --> 00:12:58,862 ‫אבל אל תתייחס ככה לליבה שלך.‬ ‫אין סיכוי שתמצא בת זוג ככה.‬ 250 00:13:03,200 --> 00:13:07,287 ‫אז זה צוות המעבדה שלנו‬ ‫שעובד על הפרויקט הכי חשוב שלנו.‬ 251 00:13:07,287 --> 00:13:10,332 ‫רובי, לונה, ספרו לאליסון מה אתן עושות.‬ 252 00:13:10,332 --> 00:13:13,627 ‫שמעתי שאתן על סף פריצת דרך מרגשת.‬ 253 00:13:13,627 --> 00:13:16,421 ‫נכון, אנה. ואי אפשר לדעת מתי זה יקרה.‬ 254 00:13:16,421 --> 00:13:20,384 ‫אלוהים. רובי, בואי תראי.‬ ‫אני חושב שפריצת דרך מתרחשת ברגע זה.‬ 255 00:13:20,384 --> 00:13:21,927 ‫שמעת? זה קורה עכשיו.‬ 256 00:13:21,927 --> 00:13:24,179 ‫באמת?‬ ‫-בחיי, אפשר לצפות במדע.‬ 257 00:13:24,179 --> 00:13:26,682 ‫תזוזת הגרביטונים מדהימה.‬ 258 00:13:26,682 --> 00:13:29,101 ‫כך גם שיעורי ההתנגשות המוגברים ביניהם.‬ 259 00:13:29,101 --> 00:13:31,353 ‫משעמם ברמות. הן לא הבינו?‬ 260 00:13:31,353 --> 00:13:34,273 ‫חבר'ה, אתן מאבדות אותנו.‬ ‫אל תחששו להיות נועזות.‬ 261 00:13:34,273 --> 00:13:37,192 ‫גרביטונים הם חלקיקים זעירים...‬ ‫-נועזות יותר.‬ 262 00:13:38,277 --> 00:13:39,570 ‫ריפאנו את כוח הכבידה.‬ 263 00:13:39,570 --> 00:13:40,529 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 264 00:13:40,529 --> 00:13:41,905 ‫מה?‬ ‫-אכן.‬ 265 00:13:41,905 --> 00:13:43,782 ‫סוף סוף, עולם ללא כוח כבידה.‬ 266 00:13:43,782 --> 00:13:46,994 ‫זה אפשרי? זה בכלל דבר רצוי?‬ 267 00:13:46,994 --> 00:13:49,288 ‫לא אכפת לי מה את רוצה. זה קורה.‬ 268 00:13:49,288 --> 00:13:51,415 ‫ואו, מדע.‬ 269 00:13:52,291 --> 00:13:54,710 ‫אליסון, בואי נמשיך את הסיור עם מלקולם.‬ 270 00:13:54,710 --> 00:13:59,298 ‫אם כבר מדברים על מלהיב,‬ ‫אנחנו מכינים סודה בעצמנו. אראה לך איך.‬ 271 00:14:00,507 --> 00:14:02,217 ‫מה זה היה?‬ ‫-גם אותי זה מעניין.‬ 272 00:14:02,217 --> 00:14:05,304 ‫אני לא יודעת. כולם צעקו.‬ ‫-את זו שצעקה.‬ 273 00:14:05,304 --> 00:14:07,556 ‫בחרתי להיות נועזת. אני לא מתחרטת.‬ 274 00:14:07,556 --> 00:14:10,851 ‫הזמנו כתבת כדי שהמקום ייראה נורמלי,‬ 275 00:14:10,851 --> 00:14:13,478 ‫בעוד שהרגע טענת שריפאת חוק של היקום.‬ 276 00:14:13,478 --> 00:14:15,480 ‫יש לי כמה חרטות.‬ ‫-תתקני את זה.‬ 277 00:14:15,480 --> 00:14:18,066 ‫איך?‬ ‫-לא יודעת. רצוי בחוכמה.‬ 278 00:14:31,079 --> 00:14:32,456 ‫איך היה היום הראשון שלך?‬ 279 00:14:32,456 --> 00:14:35,792 ‫בעצם, זה לא היה היום הראשון שלי,‬ ‫כי הייתי שם אתמול.‬ 280 00:14:35,792 --> 00:14:38,003 ‫למרות שאז לא הייתי עובד רשמי,‬ 281 00:14:38,003 --> 00:14:42,090 ‫כך שאני מניח שהיום, היום השני שלי,‬ ‫אכן היה היום הראשון הרשמי שלי.‬ 282 00:14:42,090 --> 00:14:44,760 ‫תזכירי לי מה שאלת?‬ ‫-אתה בסדר?‬ 283 00:14:44,760 --> 00:14:46,970 ‫לא, שאלת משהו על היום הראשון שלי.‬ 284 00:14:46,970 --> 00:14:48,513 ‫אני אתייחס לזה כ"לא".‬ 285 00:14:49,723 --> 00:14:51,725 ‫האמת שגם אני יצאתי מאזור הנוחות שלי.‬ 286 00:14:51,725 --> 00:14:54,102 ‫אני לרוב יוצאת‬ ‫עם זכרי אלפא חזקים ובטוחים בעצמם.‬ 287 00:14:55,103 --> 00:14:56,813 ‫זה לא נשמע טוב.‬ 288 00:14:57,397 --> 00:14:58,231 ‫מגניב. כן.‬ 289 00:15:00,067 --> 00:15:03,403 ‫הרבה מהמנות האלה ממש טעימות.‬ ‫רוצה לחלוק כמה דברים?‬ 290 00:15:03,403 --> 00:15:04,947 ‫לא. אין מצב.‬ 291 00:15:04,947 --> 00:15:07,449 ‫אתה מנסה להיות זכר אלפא בטוח בעצמו?‬ 292 00:15:07,449 --> 00:15:09,618 ‫זה ידרדר אותך להיות גבר דוחה בקלות.‬ 293 00:15:09,618 --> 00:15:13,205 ‫לא, אני פשוט חושש‬ ‫שסוגי המזון בצלחת ייגעו זה בזה.‬ 294 00:15:13,205 --> 00:15:15,165 ‫ברומוטקטילופוביה.‬ 295 00:15:15,165 --> 00:15:17,793 ‫נכון.‬ ‫-הדוד שלי סובל מזה.‬ 296 00:15:17,793 --> 00:15:20,128 ‫ומצבו השתפר?‬ ‫-לא, הוא התאבד.‬ 297 00:15:21,129 --> 00:15:23,423 ‫לא קשור. נראה לי.‬ 298 00:15:30,180 --> 00:15:31,974 ‫יש לך חיות מחמד?‬ ‫-כן.‬ 299 00:15:32,641 --> 00:15:35,394 ‫עדיין יש לי את החתול‬ ‫ששאלת עליו לפני 20 דקות.‬ 300 00:15:35,394 --> 00:15:36,436 ‫נכון.‬ 301 00:15:36,436 --> 00:15:38,897 ‫אתה מתרסק. פחות אכפתיות.‬ 302 00:15:38,897 --> 00:15:41,441 ‫אבל הוא חתול ממש חמוד. קוראים לו מורטון.‬ 303 00:15:41,441 --> 00:15:44,820 ‫הוא היה חתול רחוב, לכן הוא ממש חששן.‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 304 00:15:45,654 --> 00:15:48,365 ‫סליחה?‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 305 00:15:48,365 --> 00:15:49,825 ‫אז למה שאלת?‬ 306 00:15:49,825 --> 00:15:52,828 ‫למה שאלתי? למי אכפת?‬ ‫-מה הבעיה שלך?‬ 307 00:15:52,828 --> 00:15:54,287 ‫יש המון.‬ 308 00:15:55,455 --> 00:15:56,957 ‫רגע, חכי. מה את עושה?‬ 309 00:15:56,957 --> 00:16:00,419 ‫אני הולכת. זה נורא.‬ 310 00:16:04,381 --> 00:16:06,675 ‫תגיד מתי.‬ ‫-עוד לא.‬ 311 00:16:06,675 --> 00:16:08,051 ‫אתה מטורף!‬ ‫-עוד לא!‬ 312 00:16:08,051 --> 00:16:11,096 ‫כבר לא רואים את הקערה!‬ ‫-עוד לא. מתי!‬ 313 00:16:11,096 --> 00:16:15,308 ‫אלוהים. אני לא יכול לדמיין‬ ‫כמה סוכריות תרצה.‬ 314 00:16:18,145 --> 00:16:19,396 ‫בחיי שהייתי זקוק לזה.‬ 315 00:16:19,938 --> 00:16:22,065 ‫העניינים לא הסתדרו היום עם הכתבת.‬ 316 00:16:22,065 --> 00:16:23,734 ‫כן, גם לי היה יום קשה.‬ 317 00:16:23,734 --> 00:16:25,944 ‫הג'קוזי שלך מתחמם מאוד.‬ 318 00:16:25,944 --> 00:16:29,698 ‫כל הזמן נאלצתי לצאת,‬ ‫אבל אז התרגלתי ונשארתי בתוכו.‬ 319 00:16:29,698 --> 00:16:30,615 ‫מעניין.‬ 320 00:16:31,158 --> 00:16:32,075 ‫אתה בבית.‬ 321 00:16:32,075 --> 00:16:35,120 ‫אנחנו אוכלים גלידת סנדיי.‬ ‫-רגע, למה חזרת?‬ 322 00:16:35,120 --> 00:16:37,748 ‫השאלה שצריכה להישאל היא למה בכלל עזבתי?‬ 323 00:16:37,748 --> 00:16:39,166 ‫אולי כי חטפו אותך?‬ 324 00:16:39,166 --> 00:16:41,626 ‫הוא ממש תקוע בחלק הקטן הזה מהמסע שלנו.‬ 325 00:16:41,626 --> 00:16:43,670 ‫אני יודע. הוא אובססיבי.‬ ‫אנחנו עובדים על זה.‬ 326 00:16:43,670 --> 00:16:44,838 ‫איך הלך עם רובי?‬ 327 00:16:44,838 --> 00:16:47,549 ‫נורא. פעלתי על פי העצה שלך‬ ‫והיא נטשה אותי.‬ 328 00:16:47,549 --> 00:16:51,470 ‫אם לציין את המובן מאליו,‬ ‫אתה לא אמור להגיד בקול "לא אכפת לי".‬ 329 00:16:51,470 --> 00:16:54,973 ‫זה לא היה מובן מאליו.‬ ‫אמרתי את זה. הרבה פעמים.‬ 330 00:16:54,973 --> 00:16:57,559 ‫יותר מפעם אחת? כי אחרי הפעם הראשונה...‬ 331 00:16:57,559 --> 00:16:58,685 ‫זה לא היה מובן מאליו.‬ 332 00:16:58,685 --> 00:16:59,603 ‫אם יורשה לי,‬ 333 00:17:00,312 --> 00:17:03,356 ‫ג'קסון, נראה שאתה כועס מאוד על אבא שלך,‬ 334 00:17:03,356 --> 00:17:07,069 ‫והוא בחור נהדר, אז אולי לא כדאי.‬ 335 00:17:10,947 --> 00:17:13,075 ‫מעתה ואילך, אני לא מקשיב לך.‬ 336 00:17:13,075 --> 00:17:17,996 ‫אז אל תגיד לי איך להתלבש, לעמוד,‬ ‫לדבר בדייט. תפסיק לנסות לעזור לי.‬ 337 00:17:17,996 --> 00:17:22,375 ‫בלתי אפשרי. אני אבא שלך.‬ ‫אם תלך לעבר תהום, אגיד משהו.‬ 338 00:17:22,375 --> 00:17:24,544 ‫זה מקסים. יש לך אגוזי מלך?‬ 339 00:17:24,544 --> 00:17:28,965 ‫אתה יכול להגיד כל מה שבא לך,‬ ‫אבל מעתה ואילך, לא אכפת לי.‬ 340 00:17:29,549 --> 00:17:31,468 ‫ותקשיב, חבוב, אין לנו אגוזי מלך.‬ 341 00:17:31,468 --> 00:17:34,429 ‫אני לא אוהב אותם.‬ ‫הם מפחידים אותי כי הם נראים כמו מוח.‬ 342 00:17:35,180 --> 00:17:40,143 ‫אז מבחינת אגוזי מלך,‬ ‫יש חנויות בסביבה שמוכרות אותם?‬ 343 00:17:40,143 --> 00:17:42,312 ‫במזווה, מאחורי השזיפים.‬ 344 00:17:42,979 --> 00:17:43,814 ‫אל תספר לו.‬ 345 00:17:49,277 --> 00:17:51,822 ‫היום האחרון עם הכתבת.‬ ‫אולי נסיים את זה היטב?‬ 346 00:17:52,489 --> 00:17:53,698 ‫בטח.‬ ‫-מה קרה?‬ 347 00:17:54,741 --> 00:17:56,952 ‫הבן שלי שונא אותי‬ ‫ולא רוצה לראות אותי יותר.‬ 348 00:17:56,952 --> 00:17:59,496 ‫ואיך תנסח את זה בלי להגזים?‬ 349 00:17:59,996 --> 00:18:02,582 ‫הבן שלי לא רוצה שאעזור לו.‬ ‫-אז אל תנסה לעזור לו.‬ 350 00:18:02,582 --> 00:18:04,876 ‫אבל הוא זקוק לעזרה. פגשת אותו.‬ 351 00:18:05,585 --> 00:18:07,671 ‫כן, אני מכירה אותו מאז שהיה בן עשר.‬ 352 00:18:07,671 --> 00:18:10,674 ‫הוא לא זקוק לעצה‬ ‫שנועדה להפוך אותו להיות דומה לך.‬ 353 00:18:10,674 --> 00:18:14,136 ‫המיליונים שקנו את הספר שלי‬ ‫"להיות אליס" אולי לא יסכימו, אבל תמשיכי.‬ 354 00:18:14,136 --> 00:18:16,388 ‫בדיוק. כולם מעריצים אותך.‬ 355 00:18:16,388 --> 00:18:20,016 ‫לכן ג'קסון מתקשה למצוא זהות משלו‬ ‫כשאליס דרגון הוא אביו.‬ 356 00:18:20,016 --> 00:18:22,561 ‫אז במקום לנסות לגרום לו להיות כמוך,‬ 357 00:18:22,561 --> 00:18:25,814 ‫אולי תנסה לעזור לו‬ ‫להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו?‬ 358 00:18:25,814 --> 00:18:27,023 ‫אולי את צודקת.‬ 359 00:18:27,983 --> 00:18:29,276 ‫אולי הגיע הזמן לשחרר.‬ 360 00:18:30,652 --> 00:18:31,611 ‫תודה, הוס.‬ 361 00:18:32,154 --> 00:18:33,697 ‫אין בעד מה, הוס אחר.‬ 362 00:18:39,161 --> 00:18:42,372 ‫סליחה, גברת דייויס.‬ ‫אני חושבת שלא הבנת אותי נכון אתמול.‬ 363 00:18:42,372 --> 00:18:44,416 ‫רציתי להבהיר.‬ ‫-טוב, בטח.‬ 364 00:18:44,916 --> 00:18:47,294 ‫חשבת שאמרתי שריפאנו את כוח המשיכה?‬ 365 00:18:47,294 --> 00:18:50,755 ‫אמרת את זה. שמעתי את זה בבירור.‬ ‫אפילו כתבתי ברשימות שלי.‬ 366 00:18:50,755 --> 00:18:52,549 ‫לא, לא הייתי אומרת את זה.‬ 367 00:18:53,049 --> 00:18:55,385 ‫כוח הכבידה הוא לא מחלה,‬ ‫לכן אי אפשר לרפא אותו.‬ 368 00:18:55,385 --> 00:18:58,638 ‫אז מה אמרת?‬ ‫-אמרתי ש"ריבאנו" את כוח הכבידה.‬ 369 00:18:58,638 --> 00:19:01,808 ‫זה אומר "מדדנו".‬ ‫אמרתי שמדדנו את כוח הכבידה.‬ 370 00:19:01,808 --> 00:19:03,018 ‫אז עכשיו הכול טוב.‬ 371 00:19:03,518 --> 00:19:05,687 ‫סליחה?‬ ‫-לא. הכול טוב.‬ 372 00:19:05,687 --> 00:19:06,938 ‫"ריבאנו" זו לא מילה.‬ 373 00:19:10,066 --> 00:19:12,444 ‫כן, זו מילה שאנחנו משתמשים בה במעבדה.‬ 374 00:19:12,444 --> 00:19:17,324 ‫אנחנו משתמשים בהרבה מילים מומצאות.‬ ‫סקיבופ. קרפלאמפ. אובלק. מצה.‬ 375 00:19:17,908 --> 00:19:21,077 ‫זו מילה אמיתית, אבל אנו מאייתים אותה שונה.‬ ‫-למה אתם ממציאים מילים?‬ 376 00:19:21,077 --> 00:19:21,995 ‫למה?‬ 377 00:19:22,829 --> 00:19:25,248 ‫את שואלת למה אנחנו ממציאים מילים?‬ 378 00:19:28,668 --> 00:19:31,046 ‫לא צריכה להיות כאן כתבת.‬ ‫-מה עשית?‬ 379 00:19:31,046 --> 00:19:34,382 ‫החמרתי את המצב.‬ ‫-אנחנו ממש כועסים עלייך עכשיו, נכון?‬ 380 00:19:34,382 --> 00:19:38,053 ‫אמרתי לאליסון שאנחנו ממציאים מילים‬ ‫כי אנחנו חושדים שאילון מאסק מצותת לנו.‬ 381 00:19:39,012 --> 00:19:41,640 ‫רמזתי שככה הוא מחליט איך לקרוא לילדים שלו.‬ 382 00:19:42,474 --> 00:19:45,060 ‫אני יודעת איך לתקן את זה.‬ ‫לא תאהבי את זה, אבל אין ברירה.‬ 383 00:19:45,060 --> 00:19:46,937 ‫כי אם לא...‬ ‫-אני לא זקוקה לעזרתך.‬ 384 00:19:46,937 --> 00:19:47,896 ‫בדיוק.‬ 385 00:19:54,653 --> 00:19:57,322 ‫היי. אני מצטער על אתמול בערב.‬ 386 00:19:57,322 --> 00:19:58,281 ‫גם אני מצטערת.‬ 387 00:19:59,532 --> 00:20:02,118 ‫אני צוחקת. הכול באשמתך.‬ ‫-זה נכון.‬ 388 00:20:03,161 --> 00:20:05,372 ‫הייתי ממש לחוץ לקראת הדייט שלנו,‬ 389 00:20:05,372 --> 00:20:09,542 ‫ואבא שלי שכנע אותי‬ ‫שכדאי להעמיד פנים שלא אכפת לי.‬ 390 00:20:09,542 --> 00:20:12,504 ‫אבל האמת היא שאכפת לי. מאוד.‬ 391 00:20:12,504 --> 00:20:14,881 ‫היית עד כדי כך לחוץ לקראת הדייט שלנו?‬ 392 00:20:14,881 --> 00:20:16,299 ‫כן.‬ 393 00:20:16,883 --> 00:20:18,468 ‫זה די מתוק.‬ 394 00:20:19,886 --> 00:20:21,263 ‫הבאתי לך משהו.‬ 395 00:20:22,013 --> 00:20:23,682 ‫זו בננת צעצוע בשביל מורטון.‬ 396 00:20:25,767 --> 00:20:27,310 ‫אין לו כזה.‬ 397 00:20:28,019 --> 00:20:29,271 ‫הוא לא הביא לך כלום.‬ 398 00:20:29,271 --> 00:20:30,188 ‫חצוף מצידו.‬ 399 00:20:31,022 --> 00:20:35,277 ‫כן, לפעמים הוא קצת חצוף,‬ ‫אבל יש לו לב גדול, אז אני סולחת לו.‬ 400 00:20:37,570 --> 00:20:39,781 ‫אני מקווה שאני מפרש נכון את הסיטואציה.‬ 401 00:20:40,782 --> 00:20:42,450 ‫טוב לראות אתכם.‬ 402 00:20:42,951 --> 00:20:45,120 ‫מדברים, מחייכים.‬ 403 00:20:45,912 --> 00:20:49,958 ‫לא אכפת לי.‬ ‫-יפה. את לא אמורה להגיד את זה בקול.‬ 404 00:20:51,001 --> 00:20:52,877 ‫גם לך השמנת הזו מריחה מוזר?‬ 405 00:20:55,672 --> 00:20:58,300 ‫זה מסע שתצטרך לעשות בעצמך.‬ 406 00:20:59,759 --> 00:21:03,722 ‫נראה שאתה עושה מה שביקשתי בדרך המוזרה שלך,‬ 407 00:21:03,722 --> 00:21:04,931 ‫ואני מעריך את זה.‬ 408 00:21:05,640 --> 00:21:09,936 ‫תודה. כי נורא מלחיץ אותי‬ ‫לא לעזור לך. אני הולך להירגע.‬ 409 00:21:09,936 --> 00:21:12,147 ‫היה נהדר לארח אותך כאן,‬ 410 00:21:12,147 --> 00:21:15,150 ‫ושהתאפשר לנו לחלוק עם הקוראים‬ ‫את משימתנו החשובה‬ 411 00:21:15,150 --> 00:21:17,777 ‫ואת המוחות המבריקים‬ ‫שאנחנו זוכים לעבוד איתם.‬ 412 00:21:19,112 --> 00:21:22,240 ‫האיש הזה לוקח אותי לאן שהוא‬ ‫כדי שאוכל לנוח כראוי.‬ 413 00:21:23,867 --> 00:21:25,660 ‫אל תספרי לכוח הכבידה איפה אני.‬ 414 00:21:28,330 --> 00:21:31,624 ‫לונה היא מהמדעניות הכי טובות שלנו,‬ ‫אבל היא דוחפת את עצמה יותר מדי.‬ 415 00:21:31,624 --> 00:21:34,169 ‫למרבה הצער, הלחץ השפיע עליה.‬ 416 00:21:34,169 --> 00:21:37,714 ‫אז כל הקשקושים‬ ‫על אילון מאסק ועל כוח הכבידה היו סתם...‬ 417 00:21:37,714 --> 00:21:39,758 ‫עצוב. התמוטטות קטנה ועצובה.‬ 418 00:21:39,758 --> 00:21:42,010 ‫אבל היא תקבל את העזרה הטובה ביותר.‬ 419 00:21:42,010 --> 00:21:45,972 ‫כי בריאות הנפש הוא נושא‬ ‫שאליס מתייחס אליו ברצינות יתרה.‬ 420 00:21:45,972 --> 00:21:47,015 ‫אאוץ'. לעזאזל!‬ 421 00:21:47,599 --> 00:21:48,516 ‫זה היה אליס?‬ 422 00:21:49,392 --> 00:21:51,519 ‫לא שמעתי כלום. תכף אחזור.‬ 423 00:21:56,608 --> 00:21:58,234 ‫איפה הפטיש הארור?‬ 424 00:21:58,234 --> 00:22:00,570 ‫אין מצב.‬ ‫-הכול בסדר?‬ 425 00:22:00,570 --> 00:22:01,488 ‫מצאתי.‬ 426 00:22:06,117 --> 00:22:06,993 ‫אלוהים.‬ 427 00:22:06,993 --> 00:22:08,078 ‫מי שם?‬ 428 00:22:08,661 --> 00:22:09,579 ‫אליס?‬ 429 00:22:17,170 --> 00:22:18,004 ‫- טיים -‬ 430 00:22:18,004 --> 00:22:19,506 {\an8}‫- הקוסם מארץ פוץ, אליס דרגון -‬ 431 00:22:19,506 --> 00:22:23,134 {\an8}‫לו רק גלימת ההיעלמות לא הייתה הפוכה,‬ ‫יש סיכוי שזה היה מצליח.‬ 432 00:22:23,134 --> 00:22:26,179 ‫לו רק הרבה דברים היו שונים,‬ ‫הכול היה טוב יותר.‬ 433 00:22:30,725 --> 00:22:33,395 ‫נוכל להשתמש בזה, נכון?‬ ‫-בטח.‬ 434 00:22:33,978 --> 00:22:35,397 ‫הגיע הזמן לקטול את הדרגון.‬ 435 00:22:35,397 --> 00:22:37,607 ‫אחי, זה מעולה.‬ 436 00:24:01,107 --> 00:24:04,027 ‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬