1
00:00:12,013 --> 00:00:14,849
‫התמונה שלך עם הכד והנץ הפכה לוויראלית.‬

2
00:00:14,849 --> 00:00:16,934
‫הם מכנים אותך "הקוסם מארץ פוץ".‬

3
00:00:16,934 --> 00:00:20,146
‫יש אפילו מם שבו הדחליל מציע לך מוח.‬

4
00:00:20,146 --> 00:00:21,856
‫עלינו להתמודד עם התוצאות.‬

5
00:00:22,899 --> 00:00:24,192
‫אתה מקשיב לי?‬

6
00:00:24,192 --> 00:00:26,778
‫אלוהים, אתה שוב בטראנס מדיטטיבי?‬

7
00:00:30,531 --> 00:00:32,617
‫מסוכן מאוד להעיר אותי ככה.‬

8
00:00:32,617 --> 00:00:35,161
‫הייתי על עץ עם קופים‬
‫שניחמו את הילד הפנימי שבי.‬

9
00:00:35,161 --> 00:00:37,413
‫עכשיו הילד הזה לבדו עם להקת קופים.‬

10
00:00:37,413 --> 00:00:41,250
‫זה לא נשמע כמו בעיה אמיתית. בניגוד לזה.‬

11
00:00:41,250 --> 00:00:42,710
‫- הקוסם מארץ פוץ, אליס דרגון -‬

12
00:00:42,710 --> 00:00:43,628
‫אני יודע, זה אסון.‬

13
00:00:43,628 --> 00:00:47,173
‫קיוויתי שלקופים תהיה עצה, אבל הם שתקו.‬

14
00:00:47,173 --> 00:00:48,549
‫כולנו מוקירים את הקופים.‬

15
00:00:49,050 --> 00:00:51,469
‫ובעניין אחר, ג'ין ידידתך האנושית הגיעה.‬

16
00:00:51,469 --> 00:00:52,720
‫היא לא דמיונית‬

17
00:00:52,720 --> 00:00:56,140
‫והיא בעלת בריתך הכי טובה בדירקטוריון,‬
‫אז אולי היא תסייע?‬

18
00:00:56,140 --> 00:00:58,392
‫ג'ין כאן? היא נחמדה כל כך.‬

19
00:00:58,392 --> 00:01:01,104
‫אני אוהב להיות בסביבת אנשים נחמדים.‬
‫זה משרה בי ביטחון.‬

20
00:01:01,104 --> 00:01:02,814
‫נהדר. אני אלך להביא אותה.‬

21
00:01:04,982 --> 00:01:06,651
‫היי. תישאר כאן.‬

22
00:01:09,779 --> 00:01:10,988
‫אין כאן.‬

23
00:01:12,031 --> 00:01:14,325
‫- אבא בהפרעה -‬

24
00:01:18,246 --> 00:01:20,039
‫היי. באת לקחת קפה?‬

25
00:01:20,039 --> 00:01:22,416
‫תכננתי.‬
‫-בבקשה, אתה ראשון.‬

26
00:01:22,416 --> 00:01:25,503
‫כבר יש לך קפה. אז למעשה, היית ראשון.‬

27
00:01:25,503 --> 00:01:28,798
‫אכן. ועכשיו אתה תהיה ראשון.‬

28
00:01:28,798 --> 00:01:29,757
‫תודה.‬

29
00:01:30,842 --> 00:01:31,676
‫כן.‬

30
00:01:33,010 --> 00:01:34,554
‫קוראים לך מלקולם, נכון?‬

31
00:01:35,763 --> 00:01:36,764
‫עוד מהיום הראשון.‬

32
00:01:37,682 --> 00:01:40,768
‫מה קורה במשאבי אנוש?‬
‫מותר לשאול, או שזה מנוגד לחוקים?‬

33
00:01:40,768 --> 00:01:42,937
‫סליחה, עכשיו אצטרך לדווח עליך.‬

34
00:01:42,937 --> 00:01:44,605
‫אני מקווה שלא יפליקו לי.‬

35
00:01:44,605 --> 00:01:47,525
‫טוב, הגזמת. אני באמת עובד במשאבי אנוש.‬

36
00:01:47,525 --> 00:01:49,735
‫סליחה. אני בכלל לא בקטע של פליקים.‬

37
00:01:51,070 --> 00:01:54,031
‫אני מניח שגם את זה לא אומרים. אני אלך.‬

38
00:01:58,828 --> 00:02:00,830
‫- אליס דרגון, מוזר, משוגע, מטורף, קוקו -‬

39
00:02:00,830 --> 00:02:02,206
‫- אילומינטי, גבעת הדשא -‬

40
00:02:04,584 --> 00:02:07,837
‫ג'יני! השד שלי. בואי הנה.‬

41
00:02:07,837 --> 00:02:11,549
‫נהדר לראות את פרצופך, אליס. מה שלומך?‬

42
00:02:12,175 --> 00:02:15,052
‫אני עדיין מרגיש‬
‫את הנוכחות של קייטי בכל רגע.‬

43
00:02:15,052 --> 00:02:18,764
‫גם אני. היא הייתה החברה הכי טובה שלי.‬
‫כולה אור קורן טהור.‬

44
00:02:19,390 --> 00:02:21,893
‫הכתבת ההיא דפקה אותך עם הזין של קינג קונג.‬

45
00:02:21,893 --> 00:02:24,353
‫אני רואה שאת עדיין כותבת שירה.‬
‫-אני מנסה.‬

46
00:02:24,353 --> 00:02:26,272
‫סליחה שהחמצתי את ישיבת הדירקטוריון.‬

47
00:02:27,273 --> 00:02:31,110
‫אני עומדת לכונן קשר עין רך ומגע גופני עדין‬

48
00:02:31,110 --> 00:02:35,281
‫כדי ליצור חיבור נוח‬
‫לפני שנתחיל לדון בנושא לא נוח.‬

49
00:02:35,281 --> 00:02:38,492
‫זה נשמע נחמד.‬
‫הייתי שמח אם גם את היית עושה דברים ככה.‬

50
00:02:39,452 --> 00:02:41,621
‫יש הרבה דברים‬
‫שגם אני הייתי שמחה אם היית עושה.‬

51
00:02:41,621 --> 00:02:45,249
‫הכתבה יצרה סיבוכים חדשים.‬

52
00:02:45,917 --> 00:02:49,170
‫התאומים אומרים שהבכת את החברה,‬
‫ולכן צריך להחליף אותך.‬

53
00:02:49,170 --> 00:02:50,922
‫האידיוטים הפריווילגיים האלה.‬

54
00:02:50,922 --> 00:02:53,299
‫הם הרסו את שמם הטוב של כל הלבנים העשירים.‬

55
00:02:53,299 --> 00:02:55,718
‫אליס, תמיד לקחתי את הצד שלך,‬

56
00:02:55,718 --> 00:02:59,680
‫אבל התאומים מדברים עם חברי הדירקטוריון,‬
‫ואי שביעות רצון נוטה להיות מדבקת.‬

57
00:02:59,680 --> 00:03:02,850
‫טוב, אני אשחרר עכשיו,‬
‫אבל רק כי הידיים שלי מזיעות.‬

58
00:03:02,850 --> 00:03:04,644
‫אני מבינה שבקושי היית במעבדה.‬

59
00:03:04,644 --> 00:03:08,522
‫אתה חייב לחזור לעבודה‬
‫ולהראות לדירקטוריון שהשגת התקדמות אמיתית.‬

60
00:03:08,522 --> 00:03:11,859
‫אוהבת את הרעיון.‬
‫ולא רק מכיוון שחזרתי על זה כבר שבועות.‬

61
00:03:11,859 --> 00:03:13,069
‫לא, בעצם, זו הסיבה.‬

62
00:03:13,069 --> 00:03:15,738
‫אעשה זאת. וכך אוכל לבלות עם ג'קסון.‬

63
00:03:15,738 --> 00:03:17,907
‫אבל מה עם התאומים?‬

64
00:03:17,907 --> 00:03:19,700
‫אני אטפל בגושי החרא האלה.‬

65
00:03:19,700 --> 00:03:22,912
‫מצאתי מידע שיוכל להשתיק אותם לתמיד.‬

66
00:03:22,912 --> 00:03:23,996
‫ספרי לי.‬

67
00:03:24,747 --> 00:03:26,457
‫לא. אני רוצה להיות מופתע.‬

68
00:03:27,500 --> 00:03:29,543
‫ספרי לי. לא. אל תספרי.‬

69
00:03:31,045 --> 00:03:35,341
‫תודה על התמיכה ועל החברות שלך, ג'ין.‬
‫זה חשוב לי מאוד.‬

70
00:03:36,050 --> 00:03:38,636
‫אנה, לאליס יש מזל שאת עומדת לצידו.‬

71
00:03:38,636 --> 00:03:40,054
‫תודה, ג'ין.‬

72
00:03:42,682 --> 00:03:43,975
‫בסדר. שיהיה.‬

73
00:03:47,311 --> 00:03:50,356
‫כן, זה מספיק בשבילי. תודה רבה.‬

74
00:03:57,947 --> 00:03:59,031
‫ג'קסון.‬

75
00:03:59,031 --> 00:04:03,995
‫ג'ין! אלוהים. נהדר לראות אותך.‬
‫-שמעתי שאתה עובד כאן.‬

76
00:04:03,995 --> 00:04:05,371
‫אבא שלך בטח מאושר.‬

77
00:04:05,371 --> 00:04:07,456
‫אכן, על אף שהוא מחבר אותי למציאות‬

78
00:04:07,456 --> 00:04:10,584
‫בעזרת ביקורת ממוקדת‬
‫על המלתחה, היציבה והאישיות שלי.‬

79
00:04:10,584 --> 00:04:13,504
‫אז ספר לי, איך אתה מרגיש?‬

80
00:04:13,504 --> 00:04:14,839
‫ואו, ישר לעניין.‬

81
00:04:14,839 --> 00:04:18,009
‫אני מרגיש בסדר. עדיין קשה. זה בא בגלים.‬

82
00:04:18,009 --> 00:04:22,138
‫אני רק רוצה שתדע שאם תצטרך משהו,‬
‫אני כאן בשבילך.‬

83
00:04:25,683 --> 00:04:29,353
‫זה הרבה קשר עין.‬
‫-אז בוא נשחרר אותו. בספירה שלי.‬

84
00:04:29,353 --> 00:04:31,188
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

85
00:04:32,606 --> 00:04:35,901
‫אני עדיין מנגנת בנבל.‬
‫אולי תקפוץ לבקר עם החליל שלך.‬

86
00:04:35,901 --> 00:04:38,195
‫נוכל לשחזר את מפגשי ה"מריטה ושריקה".‬

87
00:04:38,195 --> 00:04:41,282
‫נשמע נהדר. למרות שאני עדיין מעדיף‬
‫שנקרא לזה בשם אחר.‬

88
00:04:43,826 --> 00:04:45,828
‫תתפצל, חתיכת נוקלאואיד אידיוט!‬

89
00:04:45,828 --> 00:04:48,456
‫למה אתה מחכה, נסיך יקר?‬

90
00:04:48,956 --> 00:04:52,293
‫זה עובד! יש תאים שצריך להעליב,‬
‫אחרת הם לא יתפצלו לעולם.‬

91
00:04:53,502 --> 00:04:56,464
‫אז, את חושבת שתיתני עוד הזדמנות לג'קסון?‬

92
00:04:57,715 --> 00:05:01,260
‫את באמת רוצה לדבר על זה?‬
‫-אני בסדר. טוב לי עם החבר שלי.‬

93
00:05:01,260 --> 00:05:02,219
‫בריאן סבבה.‬

94
00:05:02,219 --> 00:05:05,931
‫הוא מחבב אותי.‬
‫אנחנו הולכים לישון באותה שעה. מה עוד?‬

95
00:05:05,931 --> 00:05:09,393
‫אני בטוחה שיש עוד.‬
‫כולנו אוהבים את בריאן ואת נעלי הקרוקס שלו.‬

96
00:05:10,269 --> 00:05:12,063
‫אל תקראי לו ככה.‬
‫-איך לא לקרוא לו?‬

97
00:05:12,063 --> 00:05:14,315
‫לוזר.‬
‫-לא קראתי לו לוזר.‬

98
00:05:14,315 --> 00:05:17,234
‫באמת? הייתי בטוחה שכן.‬
‫-רק הזכרתי את הקרוקס שלו.‬

99
00:05:17,234 --> 00:05:18,569
‫תפסיקי לקרוא לו ככה.‬

100
00:05:19,487 --> 00:05:22,907
‫טוב, הבנתי מה הבעיה.‬
‫כשאת אומרת "לוזר", אני שומעת "לוזר".‬

101
00:05:22,907 --> 00:05:25,910
‫לעזאזל! כלומר, "קרוקס".‬
‫כשאת אומרת "קרוקס", אני שומעת "לוזר".‬

102
00:05:25,910 --> 00:05:29,497
‫כי אני יודעת מה דעתך‬
‫על הנעליים המטופשות שהוא נועל לכל מקום.‬

103
00:05:29,497 --> 00:05:31,665
‫אז, את וג'קסון?‬

104
00:05:31,665 --> 00:05:35,127
‫אני מחבבת אותו.‬
‫הוא בהחלט אותנטי, וזה נחמד.‬

105
00:05:35,127 --> 00:05:37,338
‫אז אם את בטוחה שאת בסדר עם זה...‬

106
00:05:38,464 --> 00:05:42,134
‫אני לא אצא איתו שוב.‬
‫-את יודעת מה הכי טוב בשבילך.‬

107
00:05:42,134 --> 00:05:45,096
‫בוקר טוב, גבירותיי. מה חדש?‬

108
00:05:45,096 --> 00:05:47,681
‫יש שמועה שאני דלוק על החתיך ממשאבי אנוש.‬

109
00:05:47,681 --> 00:05:50,267
‫אלוהים, תזמין אותו לצאת.‬
‫-אני לא יכול.‬

110
00:05:50,267 --> 00:05:51,602
‫פחדן.‬
‫-אתה גרוע.‬

111
00:05:51,602 --> 00:05:53,145
‫מסוכן מדי. הוא ממשאבי אנוש.‬

112
00:05:53,145 --> 00:05:56,440
‫אם הוא לא בקטע שלי,‬
‫הוא עלול לדווח עליי לעצמו.‬

113
00:05:56,440 --> 00:05:57,650
‫הוא צודק, זה מסוכן.‬

114
00:05:57,650 --> 00:06:00,194
‫אולי נבדוק מדעית אם הוא בקטע שלך?‬

115
00:06:01,153 --> 00:06:04,323
‫נפתח מתודולוגיה אמפירית‬
‫לקביעת העניין הרומנטי שלו.‬

116
00:06:04,323 --> 00:06:05,282
‫וכך נבטל את הסיכון.‬

117
00:06:05,282 --> 00:06:07,868
‫ואז תוכל להתחיל איתו כאילו אתה בחופשה.‬

118
00:06:08,369 --> 00:06:11,997
‫אני באמת אוהב להתחיל כשאני בחופשה.‬
‫תנו לי לחשוב על זה.‬

119
00:06:11,997 --> 00:06:13,040
‫פחדן!‬
‫-אתה גרוע.‬

120
00:06:13,040 --> 00:06:16,710
‫שלום, אנשי ונשות מדע.‬
‫-היא עדיין לא יודעת את השמות שלנו.‬

121
00:06:17,211 --> 00:06:19,296
‫יום גדול היום. אליס חוזר למעבדה.‬

122
00:06:19,296 --> 00:06:21,298
‫לא לביקור חפוז. בלי פרויקטים צדדיים.‬

123
00:06:21,298 --> 00:06:23,884
‫מגביל הסחות דעת.‬
‫-בלי הסחות דעת.‬

124
00:06:23,884 --> 00:06:26,846
‫זה נהדר. לרגע חששתי שהאיש שאני גר איתו‬

125
00:06:26,846 --> 00:06:29,056
‫יעבוד בחדר נפרד ממני.‬

126
00:06:30,474 --> 00:06:33,727
‫טוב, יש לי כמה רעיונות‬
‫שיוכלו להזניק אותנו.‬

127
00:06:33,727 --> 00:06:34,728
‫טוב מאוד.‬

128
00:06:34,728 --> 00:06:38,941
‫תיהנו לשים טיפות קטנות של דברים‬
‫על דברים אחרים ולצפות בהן.‬

129
00:06:38,941 --> 00:06:42,820
‫אין לי מושג מה קורה פה.‬
‫אני הולכת לטפל בגושי חרא.‬

130
00:06:44,196 --> 00:06:47,658
‫בעצם, אני מבינה‬
‫שאין לכם מושג באיזה הקשר זה נאמר.‬

131
00:06:48,325 --> 00:06:51,662
‫אני צריכה להתעמת עם גברים איומים.‬
‫פשוט תתמקדו במדע שלכם.‬

132
00:06:58,335 --> 00:07:00,921
‫אין צורך שתשמור עליי.‬
‫-אני רוצה לראות את הקסם.‬

133
00:07:00,921 --> 00:07:07,803
‫טוב. אני יודע שעקבתם אחרי תגובת הפחמן,‬
‫אז היה לי רעיון מטורף.‬

134
00:07:10,055 --> 00:07:11,348
‫אם נוכל לבצע‬

135
00:07:11,849 --> 00:07:13,225
‫סוג של‬

136
00:07:13,893 --> 00:07:14,977
‫חמצון חיזור‬

137
00:07:16,437 --> 00:07:17,271
‫בעזרת האנודה.‬

138
00:07:18,022 --> 00:07:19,482
‫אבא, אתה בוכה?‬

139
00:07:19,482 --> 00:07:21,817
‫לא. למה שאבכה? אני בסדר.‬

140
00:07:23,652 --> 00:07:24,612
‫אז...‬

141
00:07:26,030 --> 00:07:28,616
‫האנודה...‬

142
00:07:31,160 --> 00:07:32,953
‫אולי התאים יפים מדי?‬

143
00:07:32,953 --> 00:07:35,915
‫היי, חבוב. מה קורה?‬

144
00:07:35,915 --> 00:07:38,501
‫שום דבר. סתם עובד במעבדה.‬

145
00:07:38,501 --> 00:07:40,169
‫אולי נצא לטיול?‬

146
00:07:40,169 --> 00:07:41,921
‫לא. בלי הסחות דעת.‬

147
00:07:44,465 --> 00:07:46,634
‫בסדר. אני לא יודע מה קורה,‬

148
00:07:48,761 --> 00:07:51,889
‫אבל אני מרגיש שזה נרגע. תנו לי דקה.‬

149
00:08:01,774 --> 00:08:04,443
‫מה את עושה כאן?‬
‫-כן. מה את עושה כאן?‬

150
00:08:04,443 --> 00:08:05,611
‫אנחנו צריכים לדבר.‬

151
00:08:06,779 --> 00:08:08,739
‫היי, זה הבית שלנו.‬
‫-זה הבית שלנו.‬

152
00:08:08,739 --> 00:08:11,700
‫אתם צריכים להפסיק לרדוף אחרי אליס.‬
‫-לעולם לא.‬

153
00:08:11,700 --> 00:08:13,744
‫כשאליס הקים את החברה, אבא הלווה לו כסף,‬

154
00:08:13,744 --> 00:08:17,206
‫אבל כשאבא רצה להקים חברה משלו,‬
‫אליס לא הלווה לו גרוש.‬

155
00:08:17,206 --> 00:08:18,707
‫זו הייתה פינת ליטוף טיגריסים.‬

156
00:08:18,707 --> 00:08:20,334
‫זו הייתה חברת ליטוף טיגריסים.‬

157
00:08:20,334 --> 00:08:23,629
‫זה היה בלתי מוסרי,‬
‫ולאביכם לא היה שום מושג בטיגריסים.‬

158
00:08:23,629 --> 00:08:25,214
‫את נשמעת כמו אימא שלנו.‬

159
00:08:25,214 --> 00:08:28,259
‫האישה הזאת. אף פעם לא האמינה באבא שלנו.‬

160
00:08:28,259 --> 00:08:32,054
‫אז אולי תרדפו אחריה?‬
‫-היא אימא שלנו. מה הבעיה שלך?‬

161
00:08:32,054 --> 00:08:33,847
‫כן, אני האידיוטית כאן.‬

162
00:08:33,847 --> 00:08:35,015
‫בואו ניגש לעניין.‬

163
00:08:35,015 --> 00:08:39,520
‫לאחרונה גיליתי מידע‬
‫שעשוי להיות מביך מאוד עבורכם.‬

164
00:08:39,520 --> 00:08:43,190
‫השתתפתם במסיבות סקס ראוותניות‬
‫עם אחרים מהעשירון העליון,‬

165
00:08:43,190 --> 00:08:46,652
‫שם החלפתם נוזלי גוף ודעות פוליטיות עלובות.‬

166
00:08:46,652 --> 00:08:49,029
‫בוז. אנחנו עובדים בהיי-טק,‬
‫זה לא כזה סיפור.‬

167
00:08:49,029 --> 00:08:51,156
‫אמרת "בוז"?‬

168
00:08:51,156 --> 00:08:53,784
‫כן, הבעתי בוז. ככה מביעים בוז.‬

169
00:08:53,784 --> 00:08:57,955
‫לא נכון. לא אומרים "בוז".‬
‫כדי להביע בוז, צריך לנהום בבוז.‬

170
00:08:57,955 --> 00:09:00,082
‫לא, זה לא. בוז.‬

171
00:09:01,709 --> 00:09:03,544
‫את בסדר?‬
‫-זו הבעת בוז.‬

172
00:09:04,044 --> 00:09:07,089
‫אני יודעת שאינכם מתביישים‬
‫במסיבות הסקס, אך אני בטוחה‬

173
00:09:07,089 --> 00:09:11,176
‫שהחברים הפתטיים והדמנטיים שלכם‬
‫לא יזמינו אתכם שוב כשיראו את זה.‬

174
00:09:11,176 --> 00:09:13,220
‫אתם מתחפשים לצליינים.‬

175
00:09:15,431 --> 00:09:18,934
‫אני נהנה מחירותנו‬
‫מעריצותה של הכנסייה האנגליקנית.‬

176
00:09:19,435 --> 00:09:21,145
‫ואני חובץ חמאה.‬

177
00:09:23,772 --> 00:09:24,690
‫מאיפה השגת את זה?‬

178
00:09:24,690 --> 00:09:27,359
‫יש לי שכן בן 14 מקסים‬

179
00:09:27,359 --> 00:09:29,820
‫שהתחביב שלו הוא לאסוף לכלוך ולהשמיד אנשים.‬

180
00:09:29,820 --> 00:09:33,657
‫אז אנחנו מתחפשים לצליינים.‬
‫מה רע בזה? אנשים אוהבים צליינים.‬

181
00:09:33,657 --> 00:09:35,117
‫הם המציאו את אמריקה.‬

182
00:09:35,117 --> 00:09:36,827
‫אובייקטיבית, זה לא נכון.‬

183
00:09:36,827 --> 00:09:39,997
‫ומעבר להאדרת מתיישבים גזעניים ורצחניים,‬

184
00:09:39,997 --> 00:09:42,291
‫בקבוצת המתחפשים שלכם אין כניסה לנשים.‬

185
00:09:42,291 --> 00:09:44,418
‫יש נשים שיראו זאת כפוגעני.‬

186
00:09:44,418 --> 00:09:48,130
‫אולי אפילו חלק מהנשים‬
‫שמגיעות למסיבות הסקס המופלאות שלכם.‬

187
00:09:48,922 --> 00:09:52,760
‫היא צודקת. הנשים במסיבות הסקס‬
‫רגישות מאוד בכל הנוגע לאפליה.‬

188
00:09:52,760 --> 00:09:55,554
‫ונשים הן הדבר הכי טוב במסיבות הסקס שלנו.‬

189
00:09:55,554 --> 00:09:58,682
‫אם הן יכעסו עלינו, עם מי נשכב?‬
‫רק עם ג'וליאן?‬

190
00:09:59,183 --> 00:10:00,809
‫תפסיקו לרדוף אחרי אליס.‬

191
00:10:00,809 --> 00:10:05,481
‫אם לא, זה יפורסם,‬
‫ותהיו תקועים עם נוזלי הגוף שלכם לנצח.‬

192
00:10:08,484 --> 00:10:11,111
‫- המכונית השנייה שלי היא נבל -‬

193
00:10:15,741 --> 00:10:17,076
‫ג'קסון, בבקשה, תפסיק.‬

194
00:10:17,743 --> 00:10:21,163
‫השיר נקרא "הולך על אור השמש".‬
‫לא "זוחל לתוך האופל".‬

195
00:10:21,163 --> 00:10:25,292
‫כן, ניסיתי להסתתר מאחורי המוזיקה,‬
‫אבל החליל נושף את האמת.‬

196
00:10:25,292 --> 00:10:27,795
‫הכלים שלנו חושפים הכול עלינו.‬

197
00:10:27,795 --> 00:10:30,964
‫לכן הפסקתי לנגן בנבל לבעלי‬
‫כששכבתי עם המאמן שלי.‬

198
00:10:30,964 --> 00:10:32,466
‫אני פשוט דואג לאבא שלי.‬

199
00:10:32,466 --> 00:10:35,594
‫הוא בכה ללא שליטה היום במעבדה.‬
‫-ניסית לעזור לו?‬

200
00:10:35,594 --> 00:10:36,637
‫הוא לא רוצה שאעזור.‬

201
00:10:36,637 --> 00:10:39,640
‫הוא אוהב לתת לי הוראות,‬
‫אבל כשאני מנסה להגיד משהו,‬

202
00:10:39,640 --> 00:10:42,351
‫הוא מחייך חיוך מתנשא, כמו...‬

203
00:10:45,646 --> 00:10:47,648
‫הוא פשוט נראה מוצף כל כך.‬

204
00:10:48,774 --> 00:10:51,652
‫אתה מכיר עוד מישהו שלפעמים מרגיש מוצף?‬

205
00:10:51,652 --> 00:10:54,029
‫אלוהים. כן, כל יום. כן.‬

206
00:10:54,780 --> 00:10:55,864
‫זה אני, נכון?‬
‫-כן.‬

207
00:10:55,864 --> 00:10:58,909
‫מכיוון שזה משותף לשניכם,‬
‫אולי תוכל לעזור לו להתגבר על זה.‬

208
00:10:58,909 --> 00:11:00,202
‫הרמתי להנחתה.‬

209
00:11:03,205 --> 00:11:07,251
‫המעבדה תמיד הייתה המקום הכי בטוח בשבילי.‬
‫שם אני מרגיש הכי בבית,‬

210
00:11:07,251 --> 00:11:09,086
‫ולכן זה ממש מפחיד אותי.‬

211
00:11:10,087 --> 00:11:11,255
‫מה אם זה יקרה שוב?‬

212
00:11:11,255 --> 00:11:13,257
‫מה אם לא אצליח לחזור למעבדה?‬

213
00:11:13,257 --> 00:11:16,802
‫ואם לא אצליח לחזור למעבדה, מי אני?‬

214
00:11:19,680 --> 00:11:22,891
‫אפשר לגימה מהקקאו שלך?‬
‫-אמרת שאתה לא רוצה.‬

215
00:11:22,891 --> 00:11:24,935
‫כי לא ידעתי על המרשמלו הקטנים.‬

216
00:11:24,935 --> 00:11:27,938
‫אני מכיר אותך.‬
‫אם אתן לך לגימה, תיקח שלוק ענק.‬

217
00:11:27,938 --> 00:11:31,108
‫ממש לא! אני מבטיח. גם ככה זה חם מדי.‬

218
00:11:32,526 --> 00:11:33,777
‫לגימה קטנה, זהו זה.‬

219
00:11:33,777 --> 00:11:36,155
‫לגימה. קצת שוקו.‬

220
00:11:37,406 --> 00:11:38,365
‫תודה.‬

221
00:11:40,242 --> 00:11:41,076
‫זה...‬

222
00:11:42,202 --> 00:11:44,580
‫מספיק!‬

223
00:11:47,040 --> 00:11:49,960
‫השארת מרשמלו אחד קטן.‬
‫-אני לא מאמין שנתת לי לגימה.‬

224
00:11:51,253 --> 00:11:52,463
‫בוא נתמקד בבעיה שלך.‬

225
00:11:53,046 --> 00:11:55,507
‫אולי אתה צריך להתרחק.‬

226
00:11:56,633 --> 00:12:00,095
‫בוא נצא לטיול. אף פעם לא נסענו לטייל ביחד.‬

227
00:12:00,095 --> 00:12:01,180
‫היי, אבא.‬

228
00:12:01,722 --> 00:12:04,349
‫ולזלי. כמובן. שלום.‬

229
00:12:04,349 --> 00:12:07,352
‫שלום לך, בחור צעיר.‬
‫בדיוק דיברנו על נסיעות.‬

230
00:12:07,352 --> 00:12:09,229
‫אולי ניסע לספרד.‬
‫-איביזה?‬

231
00:12:09,229 --> 00:12:12,399
‫כן, ערש התרבות.‬
‫-שם המציאו את התקליטן.‬

232
00:12:13,192 --> 00:12:14,401
‫לא, תרדו מזה.‬

233
00:12:15,903 --> 00:12:17,905
‫איך אתה מרגיש?‬
‫-עדיין מעורער.‬

234
00:12:17,905 --> 00:12:21,450
‫אני לא יודע למה בכיתי. פשוט הוצפתי לגמרי.‬

235
00:12:21,450 --> 00:12:24,495
‫יש משהו שאני עושה כשאני מרגיש מוצף.‬

236
00:12:24,495 --> 00:12:26,830
‫באמת? במה מדובר?‬
‫-אני רוצה לספר לך,‬

237
00:12:26,830 --> 00:12:30,250
‫אני צריך שתבטיח שלא תחייך בהתנשאות‬

238
00:12:30,250 --> 00:12:31,877
‫כמו שאתה לפעמים או תמיד עושה.‬

239
00:12:33,253 --> 00:12:36,799
‫ג'קסון, אני לא עושה את זה.‬
‫-אתה עושה את זה עכשיו.‬

240
00:12:36,799 --> 00:12:39,176
‫אתה ממש טועה, חבוב.‬

241
00:12:39,176 --> 00:12:40,969
‫אתה יודע מה? פשוט תשכח מזה.‬

242
00:12:40,969 --> 00:12:43,639
‫טוב, לא אעשה מה שאני לא עושה.‬
‫מה רצית להגיד?‬

243
00:12:44,640 --> 00:12:48,101
‫בסדר, אני אגיד לך, אבל זה אישי ומביך מאוד.‬

244
00:12:48,685 --> 00:12:51,855
‫אם אתה רוצה לדבר על אוננות, זה מרחב בטוח.‬

245
00:12:52,689 --> 00:12:53,524
‫לא.‬

246
00:12:54,066 --> 00:12:56,777
‫כשאני מרגיש מוצף, אני צובט חזק בישבן.‬

247
00:12:56,777 --> 00:12:58,278
‫נשמע טיפשי, אבל זה עובד.‬

248
00:12:58,278 --> 00:13:00,572
‫הכאב מקרקע אותי וגורם לי לחיות בהווה.‬

249
00:13:01,907 --> 00:13:05,452
‫אני מודה לך ששיתפת אותי בזה.‬
‫אני אנסה את זה. תודה.‬

250
00:13:05,452 --> 00:13:06,954
‫על לא דבר.‬

251
00:13:08,038 --> 00:13:11,583
‫שניכם פשוט נהדרים.‬
‫זו הסיבה שבחרתי לעבוד עם משפחות.‬

252
00:13:11,583 --> 00:13:15,170
‫ולא כדי שמטופלים יצעקו עליי‬
‫ויגידו לי להתעורר.‬

253
00:13:18,423 --> 00:13:22,553
‫היי. הכול בסדר? שמעתי שהייתה‬
‫סערה רגשית קטנה במעבדה אתמול.‬

254
00:13:22,553 --> 00:13:25,764
‫ממש קטנה, אבל ג'קסון עוזר לי.‬
‫איך הולך עם התאומים?‬

255
00:13:25,764 --> 00:13:29,977
‫אי אפשר לאיית "אחים" בלי "אח",‬
‫ואח, אתמול היה לי צמד ניצחונות תואמים.‬

256
00:13:29,977 --> 00:13:32,396
‫כי הם תאומים, ואני אשפית מילים.‬

257
00:13:33,021 --> 00:13:34,231
‫זה היה נפלא.‬

258
00:13:39,111 --> 00:13:41,780
‫חשבנו שנמצא אותך כאן.‬
‫-מה, במשרד שלי?‬

259
00:13:41,780 --> 00:13:43,198
‫אילו מוחות חריפים יש לכם.‬

260
00:13:43,198 --> 00:13:46,243
‫רצינו לארוב לך, כמו שעשית לנו.‬

261
00:13:46,243 --> 00:13:47,619
‫כן, כמו שעשית לנו.‬

262
00:13:47,619 --> 00:13:50,497
‫אולי כדאי שתגיעו לעניין‬
‫לפני שתשכחו למה אתם כאן.‬

263
00:13:53,750 --> 00:13:54,960
‫אנחנו לא נשכח.‬

264
00:13:57,963 --> 00:13:59,006
‫יש לי.‬

265
00:13:59,006 --> 00:14:02,718
‫את כותבת סיפורים ממש קרינג'יים‬
‫על המשרד שלך, ואנחנו מצאנו אותם.‬

266
00:14:04,428 --> 00:14:07,431
‫אין לי מושג על מה אתם מדברים.‬
‫-ברור שזה שלך. פרצנו למחשב שלך.‬

267
00:14:07,431 --> 00:14:11,101
‫אנחנו עובדים בהיי-טק,‬
‫אז אנחנו מכירים אנשים עם יכולות טכניים.‬

268
00:14:11,101 --> 00:14:14,104
‫אולי כל העמיתים שלך‬
‫ירצו לקרוא את יצירת המופת שלך,‬

269
00:14:15,022 --> 00:14:16,899
‫"תודה לאל על אנה".‬

270
00:14:16,899 --> 00:14:18,066
‫אוי, לא.‬

271
00:14:18,066 --> 00:14:19,943
‫"זה היה סתם עוד בוקר בדרגון,‬

272
00:14:19,943 --> 00:14:22,529
‫"אבל אנה נראתה מהממת במיוחד."‬

273
00:14:28,035 --> 00:14:30,913
‫בוקר טוב, אנה. את ממש יפה היום, ובכל יום.‬

274
00:14:30,913 --> 00:14:32,956
‫תודה, מדענית.‬
‫-על לא דבר.‬

275
00:14:32,956 --> 00:14:36,376
‫ואני אפסיק לעשות עניין‬
‫מכך שאת לא יודעת את שמותינו.‬

276
00:14:36,376 --> 00:14:38,962
‫אנחנו אשמות שהשמות שלנו כל כך זניחים.‬

277
00:14:38,962 --> 00:14:40,714
‫את חכמה ויש לך מוח נהדר.‬

278
00:14:40,714 --> 00:14:43,634
‫אנה, בדיוק נזכרתי בפעם שבה הטורים הוחלפו‬

279
00:14:43,634 --> 00:14:46,929
‫בדוח הנכסים הפנימיים,‬
‫ואת עלית על זה ותיקנת אותם.‬

280
00:14:46,929 --> 00:14:49,514
‫טעיתי כאשר לא נתתי לך את הקרדיט שמגיע לך.‬

281
00:14:49,514 --> 00:14:51,391
‫את חכמה, יש לך מוח נהדר,‬

282
00:14:51,391 --> 00:14:53,894
‫ונעימה לעין, אם את מבינה את כוונתי.‬

283
00:14:53,894 --> 00:14:56,355
‫אני מבינה, וזה לעולם לא יקרה.‬

284
00:14:57,481 --> 00:14:58,899
‫לעולם אל תגידי לעולם לא.‬

285
00:15:00,609 --> 00:15:02,778
‫אנה, אוכל לשיר שיר שכתבתי לך?‬

286
00:15:02,778 --> 00:15:04,905
‫עוד אחד? טוב, בסדר.‬

287
00:15:04,905 --> 00:15:07,908
‫"אנחנו חייבים הכול לאנה, כל משכורת ובננה‬

288
00:15:07,908 --> 00:15:10,911
‫"כן, אנה היא היחידה שנוכל להעריץ‬

289
00:15:10,911 --> 00:15:13,580
‫"קשה להיות צנוע כשאתה עובד בשביל אלה"‬

290
00:15:13,580 --> 00:15:14,706
‫בבקשה, תפסיקו.‬

291
00:15:14,706 --> 00:15:17,709
‫אם זה יתגלה, אף אחד כאן‬
‫לא ייקח אותך יותר ברצינות.‬

292
00:15:17,709 --> 00:15:20,295
‫כן, תנסי לנהל חברה שבה איש לא מכבד אותך.‬

293
00:15:20,295 --> 00:15:23,006
‫עשינו את זה פעמיים וזה מבאס.‬
‫-מה אתם רוצים?‬

294
00:15:23,006 --> 00:15:26,259
‫אם תפרסמי אפילו תמונה אחת שלנו בנעלי אבזם,‬

295
00:15:26,259 --> 00:15:29,471
‫כל המשרד יקבל עותק של "תודה לאל על אנה".‬

296
00:15:33,392 --> 00:15:36,186
‫בסדר, חקלאים קולוניאליים טיפשים.‬
‫הסוד שלכם מוגן.‬

297
00:15:36,186 --> 00:15:40,107
‫יופי. שלושתנו בתיקו,‬
‫אז אנחנו נמשיך להשמיד את אליס.‬

298
00:15:40,107 --> 00:15:41,024
‫למען אבינו.‬

299
00:15:41,024 --> 00:15:42,442
‫אבינו.‬
‫-לכו מפה.‬

300
00:15:46,530 --> 00:15:47,364
‫בחיי.‬

301
00:15:48,240 --> 00:15:50,993
‫אחרי מחקר מקיף, פיתחנו שיטה חסינת תקלות‬

302
00:15:50,993 --> 00:15:53,954
‫שתקבע אם איש משאבי האנוש‬
‫מעוניין בך מבחינה רומנטית.‬

303
00:15:53,954 --> 00:15:55,831
‫משתנה א' הוא פיסת מוך.‬

304
00:15:55,831 --> 00:15:58,083
‫משתנים ב' ו-ג' מהווים חלופה...‬

305
00:15:58,083 --> 00:15:59,251
‫חבר'ה, בבקשה.‬

306
00:15:59,251 --> 00:16:01,920
‫נשים מוך על החולצה שלך‬
‫ונראה אם הוא יסיר אותה.‬

307
00:16:01,920 --> 00:16:04,715
‫טיפוח של בן זוג פוטנציאלי‬
‫היא דרך להביע עניין.‬

308
00:16:04,715 --> 00:16:07,843
‫כך שאם הוא ייגע בך, תדע שהוא מחבב אותך.‬

309
00:16:07,843 --> 00:16:09,302
‫זה נהדר.‬

310
00:16:09,302 --> 00:16:12,681
‫למרות שהסרתי משהו‬
‫מהחולצה של אימא שלי לפני כמה ימים.‬

311
00:16:14,391 --> 00:16:16,727
‫טוב, קטנצ'יק. בוא נעשה את זה.‬

312
00:16:19,354 --> 00:16:22,065
‫מדע משפר הכול.‬
‫-נשק גרעיני.‬

313
00:16:22,065 --> 00:16:23,108
‫אה, נכון.‬
‫-בוקר טוב.‬

314
00:16:23,108 --> 00:16:25,652
‫בוקר טוב בהחלט. מוכנות לגשת לעבודה?‬

315
00:16:25,652 --> 00:16:28,113
‫יש לי רעיון חדש לגבי השימוש בפחמן.‬

316
00:16:29,740 --> 00:16:31,616
‫תודה, אבל אני אהיה בסדר.‬

317
00:16:31,616 --> 00:16:34,703
‫קיבלתי עצה אמש מבחורצ'יק מיוחד במינו.‬

318
00:16:34,703 --> 00:16:36,872
‫יופי, אין להן מושג על מי אתה מדבר.‬

319
00:16:36,872 --> 00:16:39,416
‫אני אלך להביא פיפטות.‬
‫-אעזור לך לשאת אותן.‬

320
00:16:39,416 --> 00:16:41,460
‫אני נלהב לנסות את הקטע עם הישבן.‬

321
00:16:42,544 --> 00:16:46,006
‫לא, זה לא קטע עם ישבן במובן הקלסי.‬

322
00:16:46,006 --> 00:16:48,592
‫זו דרך להשתמש בישבן כדי להרגיש טוב.‬

323
00:16:49,092 --> 00:16:51,303
‫דרך להשתמש בישבן כדי להשיג...‬

324
00:16:51,303 --> 00:16:52,637
‫לעזאזל, אבא.‬

325
00:16:52,637 --> 00:16:55,599
‫טוב, אז חשבתי‬

326
00:16:56,767 --> 00:16:57,893
‫שאם נהפוך‬

327
00:16:59,519 --> 00:17:02,147
‫את האנודה, אולי נאיץ את ה...‬

328
00:17:03,732 --> 00:17:05,317
‫נו.‬

329
00:17:06,401 --> 00:17:09,780
‫אבא?‬
‫-לא, זה עובד. זה עובד ממש טוב.‬

330
00:17:11,281 --> 00:17:12,449
‫חמצון חיזור...‬

331
00:17:14,493 --> 00:17:17,746
‫זה היה הרעיון שלי, ונתראה מחר.‬

332
00:17:20,207 --> 00:17:23,376
‫אבא.‬
‫-מצטער שהקטע עם הישבן לא עבד לי.‬

333
00:17:23,376 --> 00:17:26,963
‫זה שמשהו עובד בשבילי,‬
‫לא אומר שהוא צריך לעבוד בשבילך.‬

334
00:17:26,963 --> 00:17:29,674
‫ניסית לעזור לי. אני יודע כמה זה קשה לך.‬

335
00:17:29,674 --> 00:17:31,218
‫לא רציתי לאכזב אותך.‬

336
00:17:31,885 --> 00:17:33,887
‫אתה לא צריך לחשוש שתאכזב אותי.‬

337
00:17:35,305 --> 00:17:36,264
‫הו, בני.‬

338
00:17:36,973 --> 00:17:39,559
‫כי אתה מאכזב אותי מדי יום.‬
‫-נחמד.‬

339
00:17:41,353 --> 00:17:45,315
‫אז מה אעשה?‬
‫אם לא אחזור למעבדה, אימא שלך תהרוג אותי.‬

340
00:17:45,315 --> 00:17:47,526
‫פרויקט הפחמן היה קריטי עבורה.‬

341
00:17:47,526 --> 00:17:50,028
‫אם היא תהרוג אותך, היא תיאלץ לבלות איתך.‬

342
00:17:50,028 --> 00:17:53,365
‫נראה לי שהיא נהנית מהחופש.‬
‫לכל היותר, היא תרדוף אותך.‬

343
00:17:53,365 --> 00:17:57,077
‫בכל זאת, אני לא רוצה להתעורר בלילה‬
‫כשהיא מרחפת מעל מיטתי,‬

344
00:17:57,077 --> 00:17:59,871
‫פורקת את הלסת שלה וצורחת עליי באכזבה.‬

345
00:17:59,871 --> 00:18:03,250
‫חשבת שאולי אתה מלחיץ את עצמך‬

346
00:18:03,250 --> 00:18:05,210
‫כי אתה לא רוצה לאכזב את אימא?‬

347
00:18:05,210 --> 00:18:08,088
‫אבל למה זה קורה רק במעבדה?‬
‫-בגלל פרויקט הפחמן.‬

348
00:18:08,088 --> 00:18:10,340
‫במעבדה תוכל לאכזב אותה יותר מכול.‬

349
00:18:10,340 --> 00:18:14,219
‫אלוהים! למה לא חשבנו על זה?‬
‫-הרגע חשבתי.‬

350
00:18:14,219 --> 00:18:15,637
‫אבל הבנתי אותך מייד.‬

351
00:18:15,637 --> 00:18:18,849
‫אתה לא קולט?‬
‫במעבדה אוכל לאכזב אותה יותר מכול.‬

352
00:18:18,849 --> 00:18:20,600
‫אל תנסה להפוך את זה לשלך.‬

353
00:18:20,600 --> 00:18:22,352
‫ואתה לא תאכזב את אימא.‬

354
00:18:22,352 --> 00:18:25,564
‫היא נהגה לומר,‬
‫"הדרך היחידה לאכזב מישהו היא לוותר".‬

355
00:18:25,564 --> 00:18:26,481
‫אתה צודק.‬

356
00:18:26,481 --> 00:18:27,732
‫לא. היא צודקת.‬

357
00:18:27,732 --> 00:18:29,484
‫לא. אני צודק.‬

358
00:18:30,193 --> 00:18:33,363
‫אני לא אוותר. אני מקווה שלמדת משהו היום.‬

359
00:18:38,201 --> 00:18:40,078
‫היי. מה שלום אבא שלך?‬

360
00:18:40,078 --> 00:18:44,082
‫הוא יהיה בסדר.‬
‫הבנתי את הבעיה, ואז הוא לקח את כל הקרדיט.‬

361
00:18:44,082 --> 00:18:47,002
‫כמו שאתה לוקח את הקרדיט כרגע?‬
‫-אלוהים, זה בדנ"א שלי.‬

362
00:18:49,796 --> 00:18:50,839
‫מה אתה...‬

363
00:18:57,095 --> 00:18:58,513
‫הייתה עלייך פיסת מוך.‬

364
00:19:06,479 --> 00:19:08,273
‫בסדר.‬

365
00:19:08,857 --> 00:19:12,235
‫זו הייתה סתם פיסת מוך.‬
‫זה חסר משמעות. מדע זה דבר טיפשי.‬

366
00:19:12,736 --> 00:19:14,779
‫לא, מדע זה דבר חכם.‬

367
00:19:16,823 --> 00:19:18,241
‫למה את רטובה כל כך?‬

368
00:19:18,241 --> 00:19:20,535
‫אני עושה כמיטב יכולתי.‬
‫-בסדר.‬

369
00:19:20,535 --> 00:19:23,705
‫נראה לי שכדאי שתזמיני את ג'קסון לצאת שוב.‬

370
00:19:23,705 --> 00:19:25,290
‫הוא בחור טוב. תעשי את זה.‬

371
00:19:25,290 --> 00:19:27,125
‫את בטוחה?‬
‫-כן.‬

372
00:19:27,125 --> 00:19:29,002
‫האם אני חושבת שהוא חמוד? קצת.‬

373
00:19:29,002 --> 00:19:31,922
‫זה אומר שאני רוצה לזרוק את בריאן‬
‫ולצאת עם ג'קסון?‬

374
00:19:34,549 --> 00:19:35,550
‫נו?‬
‫-לא.‬

375
00:19:36,468 --> 00:19:37,469
‫תזמיני אותו לצאת.‬

376
00:19:38,053 --> 00:19:41,264
‫אם זה באמת בסדר מבחינתך, אעשה זאת.‬
‫-יופי, תודה.‬

377
00:19:41,848 --> 00:19:44,851
‫רובי? לונה? מישהי עירומה פה?‬

378
00:19:44,851 --> 00:19:47,854
‫אתה יכול להביט.‬
‫הספקנו להחזיר את השדיים למקום.‬

379
00:19:48,813 --> 00:19:51,942
‫מבחן המוך עבד. החתיך ממשאבי אנוש‬
‫הסיר אותו, אז הצעתי לו לצאת.‬

380
00:19:51,942 --> 00:19:53,777
‫נצא בעוד עשר דקות.‬

381
00:19:53,777 --> 00:19:57,030
‫זה יהיה מוזר‬
‫אם אתחכך באליס כדי שאריח כמוהו?‬

382
00:19:57,030 --> 00:19:59,449
‫כן, אבל פחות מוזר מהאובססיביות שלך לגביו.‬

383
00:19:59,449 --> 00:20:00,825
‫אני לא אובססיבי לגבי אליס.‬

384
00:20:01,660 --> 00:20:04,704
‫וחיבקתי אותו פעמיים היום,‬
‫אז סביר להניח שאני מסודר.‬

385
00:20:07,123 --> 00:20:09,501
‫היי. אתה מוכן לצאת?‬

386
00:20:09,501 --> 00:20:12,087
‫אלוהים, ועוד איך. קיבלתי אימייל מאליס.‬

387
00:20:12,087 --> 00:20:15,548
‫הוא רוצה שאבדוק‬
‫אם ניתן לרשום את הנץ שלו כחיית שירות.‬

388
00:20:15,548 --> 00:20:17,467
‫הבחור הזה יכול להיות קצת קשה.‬

389
00:20:18,802 --> 00:20:21,596
‫סליחה?‬
‫-אליס. לפעמים הוא קצת קשה.‬

390
00:20:25,642 --> 00:20:27,769
‫לא הסתדר. יותר מדי סימני אזהרה.‬

391
00:20:32,190 --> 00:20:34,776
‫הנה אתה.‬
‫-ובלי דמעות.‬

392
00:20:34,776 --> 00:20:36,319
‫נהדר. איך הצלחת...‬

393
00:20:36,319 --> 00:20:38,154
‫בואי הנה. תראי את זה.‬

394
00:20:39,406 --> 00:20:40,991
‫רואה?‬
‫-לא.‬

395
00:20:40,991 --> 00:20:44,119
‫מה, הכתם הזה? על מה אני מסתכלת?‬
‫-הייתה לי פריצת דרך.‬

396
00:20:45,328 --> 00:20:46,413
‫ספר לי.‬

397
00:20:47,205 --> 00:20:52,794
‫את מסתכלת על חלקיק בטון‬
‫שעשוי כולו מגזי חממה.‬

398
00:20:53,420 --> 00:20:55,380
‫הצלחנו. וזו רק ההתחלה.‬

399
00:20:55,380 --> 00:20:58,466
‫אלוהים. אליס, זה מדהים.‬
‫-נכון?‬

400
00:20:59,009 --> 00:21:00,844
‫תראי אותך. מחייכת.‬

401
00:21:01,344 --> 00:21:04,639
‫לא בצדק. לא הצלחתי‬
‫לשכנע את התאומים לרדת מהעניין.‬

402
00:21:04,639 --> 00:21:07,851
‫יש להם מידע מביך עליי.‬

403
00:21:08,476 --> 00:21:09,352
‫יותר מביך‬

404
00:21:09,352 --> 00:21:12,772
‫מכך שכל העולם ראה אותך‬
‫מתחבא מתחת לגלימת היעלמות מצ'וקמקת‬

405
00:21:12,772 --> 00:21:14,441
‫עם כד ונץ על הראש?‬

406
00:21:14,441 --> 00:21:16,067
‫אני כותבת סיפורים שמתרחשים במשרד.‬

407
00:21:16,651 --> 00:21:20,238
‫זה לא בהכרח...‬
‫-בעולם שבו כולם סוגדים לי.‬

408
00:21:20,238 --> 00:21:21,948
‫באחד הפרקים אני מפרקת פצצה.‬

409
00:21:21,948 --> 00:21:24,200
‫אתן לך 40,000 דולר כדי לקרוא את זה.‬

410
00:21:24,200 --> 00:21:27,579
‫לא. אני רק מספרת לך,‬
‫כדי שאם התאומים יפרסמו אותם,‬

411
00:21:27,579 --> 00:21:28,788
‫לא תזדעזע.‬

412
00:21:29,289 --> 00:21:30,707
‫אלוהים, אני שונאת אותם.‬

413
00:21:30,707 --> 00:21:35,337
‫שמוקים. זה דבר אחד לרדוף אחריי,‬
‫אבל את לא צריכה להתמודד עם זה.‬

414
00:21:36,588 --> 00:21:38,590
‫אני חושב שהגיע הזמן לנקמה קטנה.‬

415
00:21:38,590 --> 00:21:41,217
‫יש לנו אבעבועות שחורות שמוסתרות במקפיא.‬

416
00:21:41,217 --> 00:21:45,013
‫יש לי רעיון אחר,‬
‫אבל אהבתי את אובדן הפרופורציות.‬

417
00:21:49,142 --> 00:21:52,020
‫אז נחזיק קצה אחד,‬
‫ונזרוק את כל הגליל על הבית?‬

418
00:21:52,020 --> 00:21:54,522
‫ועל השיחים, ועל העצים. על הכול.‬

419
00:21:54,522 --> 00:21:56,691
‫הכול. אלוהים. זה מלהיב.‬

420
00:21:57,442 --> 00:22:01,279
‫וו-הו! תכף נראה לכם מה זה!‬

421
00:22:01,905 --> 00:22:04,074
‫וכשיורד גשם, בלתי אפשרי לפנות את זה.‬

422
00:22:04,074 --> 00:22:05,950
‫אלוהים, אני מקווה שירד גשם.‬

423
00:22:06,618 --> 00:22:08,495
‫גשם!‬

424
00:22:08,995 --> 00:22:11,039
‫בסדר. די עם הצעקות. אנחנו מתקרבים.‬

425
00:22:12,040 --> 00:22:13,249
‫אורות.‬

426
00:22:13,249 --> 00:22:15,210
‫אנחנו נעים כמו חתולים בלילה.‬

427
00:22:23,468 --> 00:22:25,011
‫אני חושבת שפגעת בתאום.‬

428
00:23:42,964 --> 00:23:46,384
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬