1 00:00:14,140 --> 00:00:17,810 ‫היי, חבוב. מה שלומך הבוקר?‬ ‫-לא נהדר. כמו כן, "חבוב"?‬ 2 00:00:17,810 --> 00:00:22,231 ‫אפרופו נהדר, היה לי לילה נהדר עם רובי,‬ ‫והרגע קיבלתי הודעה ממרצה שלי לשעבר.‬ 3 00:00:22,231 --> 00:00:25,902 ‫הבוקר שלי התחיל על הפנים.‬ ‫אני מציין זאת רק כי העמדת פנים שאכפת לך.‬ 4 00:00:26,486 --> 00:00:28,696 ‫היום תהיה פגישת התקציב הרבעוני‬ ‫הראשונה עם אנה.‬ 5 00:00:28,696 --> 00:00:32,617 ‫זה מבאס. אז פרופסור קרלייל‬ ‫מגיע העירה ורוצה שניפגש.‬ 6 00:00:32,617 --> 00:00:34,243 ‫תמיד הייתי התלמיד האהוב עליו.‬ 7 00:00:34,869 --> 00:00:36,120 ‫התכוונת להמשיך.‬ ‫-נכון.‬ 8 00:00:36,829 --> 00:00:37,705 ‫אני מפחד.‬ 9 00:00:38,331 --> 00:00:41,834 ‫זה כמו ללכת לפגישה עם אריה,‬ ‫בידיעה שאם אגיד משהו לא נכון,‬ 10 00:00:41,834 --> 00:00:44,587 ‫הוא יפתח פה מלא שיניים חדות ויבקר אותי.‬ 11 00:00:44,587 --> 00:00:48,508 ‫פעם פחדתי מפרופסור קרלייל,‬ ‫ועכשיו הוא מגיע ללוס אנג'לס,‬ 12 00:00:48,508 --> 00:00:50,051 ‫ואת מי הוא נרגש לפגוש? אותי.‬ 13 00:00:50,051 --> 00:00:53,679 ‫תודה על העצה. אנסה ליישם אותה‬ ‫בסיטואציה השונה לחלוטין שלי.‬ 14 00:00:56,015 --> 00:00:57,767 ‫הוא השאיר לי עוד הודעה קולית.‬ 15 00:00:57,767 --> 00:01:00,186 ‫בטח רוצה להמשיך לשבח את תזת הגמר שלי.‬ 16 00:01:00,686 --> 00:01:04,398 ‫שאשמיע לך? תוכל להיווכח כמה נפלא אני,‬ ‫אם הספק עדיין מקנן בך.‬ 17 00:01:04,398 --> 00:01:06,901 ‫אתה מקריא ממשהו?‬ ‫-יש לי מצב רוח טוב.‬ 18 00:01:07,693 --> 00:01:11,531 ‫ג'קסון, ידידי. מה שלומך, אישי הטוב?‬ ‫אני מקווה שנפלא.‬ 19 00:01:12,573 --> 00:01:15,701 ‫רציתי לשאול. נותרנו ללא נואם‬ ‫בטקס הסיום שלנו בסוף השבוע הקרוב,‬ 20 00:01:15,701 --> 00:01:18,079 ‫אז חשבתי לבקש מאביך להחליף אותו.‬ 21 00:01:18,079 --> 00:01:20,414 ‫תוכל לזרוק מילה טובה בשמנו?‬ 22 00:01:20,414 --> 00:01:21,707 ‫אני מאוד אער...‬ 23 00:01:22,667 --> 00:01:24,502 ‫לעזאזל. זו הסיבה שהוא פנה אליי.‬ 24 00:01:24,502 --> 00:01:25,670 ‫אני מצטער.‬ 25 00:01:26,170 --> 00:01:30,383 ‫זה כמו בכיתה ז' כשגברת בלייק‬ ‫ליהקה אותך למחזמר רק כדי לפגוש את אבא שלך.‬ 26 00:01:32,677 --> 00:01:35,596 ‫מעבדה ירוקה, כל הכבוד‬ ‫על ההתקדמות בעבודה על היד התותבת.‬ 27 00:01:35,596 --> 00:01:38,015 ‫אהבתי שתכנתם אותה לעשות את סימן השאקה.‬ 28 00:01:38,015 --> 00:01:40,768 ‫עכשיו רק חסר שהיא תעשה‬ ‫את כל שאר הדברים שיד עושה.‬ 29 00:01:40,768 --> 00:01:43,354 ‫מעבדה אדומה, חובה לסיים בקרוב‬ ‫את פרויקט הפחמן,‬ 30 00:01:43,354 --> 00:01:47,358 ‫אז אני שולח לכן רצף חדש שכתבתי.‬ ‫תתכוננו. הוא יפהפה.‬ 31 00:01:47,358 --> 00:01:50,153 ‫מעבדה כחולה, כל הכבוד‬ ‫על הבננה עתירת החלבון.‬ 32 00:01:50,153 --> 00:01:55,533 ‫הכפלתם פי ארבעה את כמות הרכיבים התזונתיים,‬ ‫כעת נותר להיפטר מטעם הלוואי שמזכיר דיונון.‬ 33 00:01:55,533 --> 00:01:58,077 ‫טוב, בואו ניגש לעבודה.‬ 34 00:01:58,077 --> 00:01:59,287 ‫קדימה, כולם!‬ 35 00:01:59,287 --> 00:02:01,122 ‫- אבא בהפרעה -‬ 36 00:02:01,998 --> 00:02:05,710 ‫יום הגינון היום. איך זה שאתה‬ ‫לא עסוק בסידור בגוניות בגינה של מישהו?‬ 37 00:02:05,710 --> 00:02:07,295 ‫מה קרה לסדר העדיפויות שלך?‬ 38 00:02:07,295 --> 00:02:09,046 ‫התאומים דרבנו אותי לעבוד.‬ 39 00:02:09,046 --> 00:02:13,217 ‫בפגישת הדירקטוריון הבאה‬ ‫אנחנו חייבים להציג בטון שנוצר מפחמן לכוד.‬ 40 00:02:13,217 --> 00:02:15,136 ‫לכן באתי היום.‬ ‫-תודה לאל.‬ 41 00:02:15,136 --> 00:02:18,931 ‫כדי להניע את כולם לעבוד.‬ ‫ועכשיו אני צריך לעסוק בגינון.‬ 42 00:02:18,931 --> 00:02:21,309 ‫ואני צריכה לחנוק אותך, אבל אני נמנעת.‬ 43 00:02:21,309 --> 00:02:23,519 ‫אנה, עבודת הגינון שלי חשובה,‬ 44 00:02:23,519 --> 00:02:26,856 ‫כי כשאני עובד שם, אני עובד פה.‬ 45 00:02:26,856 --> 00:02:28,566 ‫וכשאני עובד פה,‬ 46 00:02:29,233 --> 00:02:30,234 ‫אני עובד שם.‬ 47 00:02:30,234 --> 00:02:31,611 ‫השרוכים שלך פתוחים.‬ 48 00:02:31,611 --> 00:02:34,780 ‫וכשאני קושר את השרוכים...‬ ‫-אלוהים, לך תדשן משהו.‬ 49 00:02:36,073 --> 00:02:39,327 ‫התבקשתי לשאת נאום.‬ ‫אני צריך שמישהו יכתוב לי אותו.‬ 50 00:02:39,327 --> 00:02:41,662 ‫מישהו שמכיר אותי היטב.‬ ‫-בהצלחה עם זה.‬ 51 00:02:41,662 --> 00:02:44,332 ‫אני רוצה שאת תכתבי.‬ ‫הוא צריך להיות מבריק, מרתק,‬ 52 00:02:44,332 --> 00:02:47,752 ‫ורצוי שיהיה ויראלי,‬ ‫אבל לא באופן שיעורר תגובות חריפות.‬ 53 00:02:47,752 --> 00:02:49,212 ‫טוב, בהצלחה עם זה.‬ 54 00:02:49,212 --> 00:02:50,504 ‫דיברתי לעצמי.‬ 55 00:02:50,504 --> 00:02:53,049 ‫תיעזרי במלקולם. אתם מכירים אותי הכי טוב.‬ 56 00:02:53,049 --> 00:02:56,469 ‫תפתחי אותו בבדיחה,‬ ‫אבל לא מצחיקה באופן שיעורר תגובות חריפות.‬ 57 00:03:00,514 --> 00:03:02,350 ‫אז איך היה בהמשך הערב?‬ 58 00:03:02,350 --> 00:03:06,562 ‫היה נהדר. רקדתי.‬ ‫גנבתי מזלג. מישהו נתן לי את הכובע שלו.‬ 59 00:03:06,562 --> 00:03:08,356 ‫וכשהגעתי הביתה, בריאן אמר,‬ 60 00:03:08,356 --> 00:03:10,983 ‫"אני מקווה שנהנית,‬ ‫כי החמצת 'דייטליין' מדהים‬ 61 00:03:10,983 --> 00:03:12,235 ‫"ולא אספר לך עליו."‬ 62 00:03:12,235 --> 00:03:14,862 ‫טוב שהחלטתי לא להיות ביקורתית לגביו.‬ 63 00:03:14,862 --> 00:03:17,156 ‫היי, לפחות השגת לך כובע חינם ומזלג.‬ 64 00:03:17,156 --> 00:03:21,077 ‫אם כבר מדברים על "להתמזלג",‬ ‫עשית סקס על ג'קסון אמש?‬ 65 00:03:21,077 --> 00:03:23,663 ‫לפעמים כשאת מדברת, זה נשמע כמו דואר זבל.‬ 66 00:03:23,663 --> 00:03:25,289 ‫ולא, שנינו היינו די שיכורים,‬ 67 00:03:25,289 --> 00:03:27,875 ‫אז התמזמזנו, התכרבלנו ונרדמנו יחד.‬ 68 00:03:27,875 --> 00:03:29,293 ‫זה נשמע נחמד.‬ 69 00:03:29,293 --> 00:03:30,878 ‫זה היה בהתחלה.‬ 70 00:03:31,796 --> 00:03:35,591 ‫ואז הוא נשאר לישון והעיר אותי הבוקר‬ ‫עם קפה ולחמנייה מהמקום שאני אוהבת.‬ 71 00:03:35,591 --> 00:03:39,262 ‫אז הבעיה היא שהוא בחור נחמד‬ ‫שתוכלי לנהל איתו קשר זוגי אמיתי,‬ 72 00:03:39,262 --> 00:03:41,764 ‫בניגוד לבחורים שאת נוהגת לצאת איתם,‬ ‫שרוצים רק להתמזלג.‬ 73 00:03:41,764 --> 00:03:44,809 ‫הוא כבר הזמין אותי לצאת שוב.‬ ‫זה מתקדם נורא מהר.‬ 74 00:03:44,809 --> 00:03:48,145 ‫מה אם הוא חושב שזו תחילתה של מערכת יחסים?‬ ‫-איזה מניאק.‬ 75 00:03:48,145 --> 00:03:49,063 ‫אני יודעת.‬ 76 00:03:49,063 --> 00:03:52,692 ‫הוא בחור נהדר. הלוואי שהייתי נורמלית.‬ ‫אני רוצה להיות נורמלית.‬ 77 00:03:52,692 --> 00:03:56,445 ‫זה קשה למי שאימה התגרשה שבע פעמים.‬ 78 00:03:56,445 --> 00:03:57,947 ‫את מחבלת במערכות היחסים שלך‬ 79 00:03:57,947 --> 00:04:00,574 ‫כי בתוכך את מלאה בערימת זבל טראומטי.‬ 80 00:04:00,574 --> 00:04:02,368 ‫אין כמוך.‬ ‫-זו לא אשמתך.‬ 81 00:04:02,368 --> 00:04:04,578 ‫אם את רוצה לשנות את הדפוס, תעשי זאת.‬ 82 00:04:06,872 --> 00:04:09,959 ‫בסדר, אני אנסה להיות נחמדה‬ ‫לבחור שנחמד אליי.‬ 83 00:04:09,959 --> 00:04:12,336 ‫נהדר.‬ ‫-תראי מה עשית לי, אימא.‬ 84 00:04:12,336 --> 00:04:16,090 ‫ודריל, ג'רי, קרמיין,‬ ‫שוב דריל, סקוט הראשון וסקוט השני וג'ודית.‬ 85 00:04:19,885 --> 00:04:22,847 ‫שינוי בתוכנית. צריך לכתוב נאום לאליס.‬ 86 00:04:22,847 --> 00:04:26,225 ‫הוא אמר לפתוח בבדיחה.‬ ‫זה טוב, כי יש לי חוש הומור ממש טוב.‬ 87 00:04:27,685 --> 00:04:29,812 ‫את צוחקת, נכון?‬ ‫-לא, אני קורעת מצחוק.‬ 88 00:04:29,812 --> 00:04:32,273 ‫טוב, אבל אני לא יודע איזו עצה לתת לבוגרים.‬ 89 00:04:32,273 --> 00:04:35,985 ‫אני אפילו לא מבטל את המנוי לחדר כושר‬ ‫כי אני מפחד מפקידת הקבלה,‬ 90 00:04:35,985 --> 00:04:39,280 ‫ואני לא מתאמן שם‬ ‫כי אני מפחד מהאישה במתקן הסקוואט.‬ 91 00:04:39,280 --> 00:04:40,906 ‫אתה מתאמן בחדר כושר לנשים?‬ 92 00:04:41,407 --> 00:04:44,160 ‫אל תדאג, נסתדר. אני גם כותבת מנוסה למדי.‬ 93 00:04:44,160 --> 00:04:47,163 ‫את מתכוונת לסיפורים שאת כותבת?‬ ‫-אילו סיפורים?‬ 94 00:04:47,163 --> 00:04:50,166 ‫הסיפורים שאת לא כותבת ושאני לא יודע עליהם.‬ ‫-בדיוק.‬ 95 00:04:52,001 --> 00:04:54,337 ‫טוב, פתיח מצחיק.‬ 96 00:04:54,837 --> 00:04:56,714 ‫תשמע משהו מצחיק שקרה.‬ 97 00:04:57,214 --> 00:05:00,343 ‫השכנה הנוראית שלי התחשמלה בטעות.‬ 98 00:05:01,427 --> 00:05:03,095 ‫למה אתה לא רושם את זה?‬ 99 00:05:04,972 --> 00:05:07,850 ‫בוקר טוב. רובי, את נראית נחמד היום.‬ 100 00:05:07,850 --> 00:05:08,768 ‫תודה.‬ 101 00:05:09,769 --> 00:05:12,021 ‫זה ממש מתוק מצידך. תודה רבה.‬ 102 00:05:13,105 --> 00:05:16,609 ‫בסדר. לונה, שמעתי‬ ‫שהלכת הביתה עם כובע אתמול בערב.‬ 103 00:05:16,609 --> 00:05:20,404 ‫כן, שכבנו. זה היה כובע ברט צרפתי,‬ ‫כך שהוא היה גס רוח אבל סקסי.‬ 104 00:05:20,404 --> 00:05:22,865 ‫בבוקר הוא קרא לי שירה והלך בלי להתקלח.‬ 105 00:05:23,532 --> 00:05:24,408 ‫אופייני לברט.‬ 106 00:05:25,034 --> 00:05:28,204 ‫אליס שלח את הרצף.‬ ‫-הוא צדק. הוא יפהפה.‬ 107 00:05:28,204 --> 00:05:31,123 ‫למרות כל הפגמים הרבים שבו, שהם לא מעטים,‬ 108 00:05:31,123 --> 00:05:32,792 ‫אבא שלי די טוב במדעים.‬ 109 00:05:32,792 --> 00:05:36,587 ‫כדאי שנתחיל. שמעתי שהדירקטוריון‬ ‫מצפה לתוצאות בחודש הבא, אחרת יהיה בלגן.‬ 110 00:05:36,587 --> 00:05:37,713 ‫אז בואו נתחיל.‬ 111 00:05:37,713 --> 00:05:41,467 ‫החבאתי במקרר את חלב השקדים שאת אוהבת‬ ‫כדי שלארי לא יסיים אותו שוב.‬ 112 00:05:41,467 --> 00:05:44,345 ‫זה ממש מתוק מצידך.‬ ‫לא היית חייב לעשות את זה.‬ 113 00:05:44,929 --> 00:05:47,473 ‫כדאי שניגש לעבודה.‬ ‫-אני רק אלך להביא לי קפה.‬ 114 00:05:47,473 --> 00:05:48,474 ‫את נהדרת.‬ 115 00:05:49,558 --> 00:05:50,684 ‫אז...‬ 116 00:05:52,311 --> 00:05:53,521 ‫אתמול בערב היה נחמד.‬ 117 00:05:53,521 --> 00:05:54,730 ‫היה נחמד. כן.‬ 118 00:05:55,689 --> 00:05:57,066 ‫אבל הבוקר היה מבאס.‬ 119 00:05:57,066 --> 00:05:57,983 ‫כן?‬ 120 00:05:58,484 --> 00:06:00,403 ‫אני רוצה לשמוע עוד על זה.‬ ‫-בסדר.‬ 121 00:06:01,987 --> 00:06:05,074 ‫מרצה שממש הערצתי‬ ‫השתמש בי כדי להגיע לאבא שלי.‬ 122 00:06:05,950 --> 00:06:07,326 ‫אני מצטערת. זה באמת מבאס.‬ 123 00:06:08,119 --> 00:06:10,538 ‫לפעמים קשה לדעת על מי לסמוך.‬ 124 00:06:10,538 --> 00:06:12,415 ‫אני יודע שזה נשמע מגוחך,‬ 125 00:06:12,415 --> 00:06:15,042 ‫אבל ממש נחמד שיש עם מי לדבר על זה.‬ 126 00:06:21,841 --> 00:06:25,344 ‫איך הולך שם?‬ ‫-אני החברה המחורבנת שלו עכשיו.‬ 127 00:06:30,724 --> 00:06:33,394 ‫הנה כריך הביצים שלך.‬ ‫רוזה הוסיפה לנו גבינה.‬ 128 00:06:34,270 --> 00:06:35,312 ‫היא דלוקה עליך.‬ 129 00:06:36,105 --> 00:06:38,482 ‫אבל לא יקרה כלום. אני אוהב את אשתי.‬ 130 00:06:38,482 --> 00:06:41,026 ‫עם זאת, אני תמיד שמח לקבל עוד גבינה.‬ 131 00:06:41,026 --> 00:06:43,571 ‫מה קורה עם הבחורים? נראה שהם ממש נרגשים.‬ 132 00:06:43,571 --> 00:06:45,573 ‫סוף סוף מקבלים את הזבל האיכותי?‬ 133 00:06:45,573 --> 00:06:48,367 ‫אפילו טוב מכך. זה יום גיזום העצים.‬ 134 00:06:48,367 --> 00:06:50,619 ‫וזה אומר שאדוארדו מגיע.‬ 135 00:06:52,455 --> 00:06:56,625 ‫- אני מנסר בשבילך! -‬ 136 00:07:05,342 --> 00:07:06,802 ‫- אדוארדו -‬ 137 00:07:09,930 --> 00:07:16,812 ‫- מסור חשמלי -‬ 138 00:07:19,899 --> 00:07:20,858 ‫מי זה?‬ 139 00:07:20,858 --> 00:07:25,112 ‫זה אדוארדו. הוא אמן.‬ ‫גוזם עצים של פעם בדור.‬ 140 00:07:28,282 --> 00:07:29,909 ‫אני אטפל בך היטב.‬ 141 00:07:30,409 --> 00:07:34,413 ‫אומרים שהוא פעם נסע עד למונתסיטו‬ ‫כדי לגזום את עץ הסיגלון של אופרה.‬ 142 00:07:34,413 --> 00:07:38,459 ‫שמעתי שפעם כישורי הגיזום שלו‬ ‫הקימו לתחייה עץ שקמה.‬ 143 00:07:46,091 --> 00:07:47,134 ‫אני רוצה לעשות את זה.‬ 144 00:07:48,886 --> 00:07:52,181 ‫ידידי, לעולם לא תעשה את זה.‬ ‫וגם אף אחד מאיתנו.‬ 145 00:07:52,181 --> 00:07:55,017 ‫אנחנו כאן רק כדי לאסוף‬ ‫את הענפים שאדוארדו יפיל.‬ 146 00:07:55,017 --> 00:07:57,186 ‫אני לא רוצה סתם לאסוף את הענפים.‬ 147 00:07:57,937 --> 00:07:59,605 ‫אני רוצה לעשות מה שהוא עושה.‬ ‫-ברור.‬ 148 00:07:59,605 --> 00:08:02,233 ‫אבל אלו חלומות שמתקיימים רק בליבו של גבר.‬ 149 00:08:02,233 --> 00:08:03,317 ‫אבל...‬ ‫-דממה!‬ 150 00:08:05,861 --> 00:08:07,488 ‫השירה מתחילה.‬ 151 00:08:12,243 --> 00:08:15,037 ‫בדקתי את החישובים של אליס,‬ ‫ואני חושבת שמצאתי משהו מעניין.‬ 152 00:08:15,037 --> 00:08:16,038 ‫איפה ג'קסון?‬ 153 00:08:16,664 --> 00:08:18,624 ‫ג'קסון, החברה שלך מחפשת אותך.‬ 154 00:08:18,624 --> 00:08:20,584 ‫לונה!‬ ‫-הוא לא כאן.‬ 155 00:08:20,584 --> 00:08:21,669 ‫הוא הלך הביתה לצהריים.‬ 156 00:08:21,669 --> 00:08:25,130 ‫ג'ין ההיא קבעה לשניהם‬ ‫ערב מיקרופון פתוח, והם צריכים להתאמן.‬ 157 00:08:25,130 --> 00:08:29,051 ‫זה מסוג הערבים שהוא יצפה שאבוא אליהם.‬ ‫אני לא מסוגלת לעשות את זה.‬ 158 00:08:29,051 --> 00:08:33,055 ‫לפחות ניסית. במשך שעה.‬ ‫אם את לא מוכנה, תוותרי.‬ 159 00:08:33,055 --> 00:08:35,724 ‫איך אסיים את זה מבלי שהוא ייעלב?‬ 160 00:08:35,724 --> 00:08:38,561 ‫בלתי אפשרי. בכל מקרה,‬ ‫נראה לי שיהיה יעיל יותר להשתמש‬ 161 00:08:38,561 --> 00:08:40,521 ‫בסטרונציום כלוריד במקום קלציום כלוריד.‬ 162 00:08:41,605 --> 00:08:42,690 ‫נראה לי שאת צודקת.‬ 163 00:08:42,690 --> 00:08:45,109 ‫קשה לי לומר זאת,‬ ‫כי אני רוצה להתמקד בעניין שלי.‬ 164 00:08:45,109 --> 00:08:47,736 ‫כדאי שתראי את זה לאליס.‬ ‫-אני לא בטוחה.‬ 165 00:08:47,736 --> 00:08:50,906 ‫אולי הוא יחשוב שאני חתרנית?‬ ‫למה שאשנה את מה שהוא שלח?‬ 166 00:08:50,906 --> 00:08:53,826 ‫שיפרת את זה.‬ ‫-אי אפשר לדעת איך בוס יגיב.‬ 167 00:08:53,826 --> 00:08:56,328 ‫כשהייתי מתמחה, מצאתי שגיאה‬ ‫בחישובים של הבוס שלי,‬ 168 00:08:56,328 --> 00:08:57,871 ‫והוא עזב את אשתו כעבור חודשיים.‬ 169 00:08:57,871 --> 00:08:59,665 ‫לא בטוח שיש קשר בין הדברים.‬ 170 00:08:59,665 --> 00:09:03,669 ‫דווקא כן. הוא עבד על הוכחה מתמטית‬ ‫לשאלה למה הוא צריך להישאר נשוי.‬ 171 00:09:03,669 --> 00:09:08,591 ‫טוב. בכל זאת, עלייך לעמוד על שלך. לא ייתכן‬ ‫שתגני על מישהו כי שיפרת את הרעיון שלו.‬ 172 00:09:08,591 --> 00:09:11,719 ‫ואת לא יכולה להגן על בן של מישהו‬ ‫רק כדי לא לפגוע ברגשותיו.‬ 173 00:09:11,719 --> 00:09:14,054 ‫זה גם נכון.‬ ‫-אז שנינו נהיה חזקות,‬ 174 00:09:14,054 --> 00:09:15,848 ‫ונגיד מה שעלינו לומר.‬ ‫-נכון.‬ 175 00:09:15,848 --> 00:09:17,850 ‫אני מתה מפחד.‬ ‫-גם אני.‬ 176 00:09:19,935 --> 00:09:23,939 ‫אני מקווה שלא אכפת לך‬ ‫לעשות חזרות במרתף. האקוסטיקה נהדרת כאן.‬ 177 00:09:23,939 --> 00:09:26,442 ‫אני מתה על צלילים מתחת לפני הקרקע.‬ 178 00:09:26,442 --> 00:09:29,612 ‫פעם ניגנתי כל הלילה במנהרות מתחת לפריז.‬ 179 00:09:29,612 --> 00:09:32,906 ‫זה היה כל כך יפה,‬ ‫שכמעט שכחתי שאני עומדת בתוך ביוב.‬ 180 00:09:32,906 --> 00:09:34,325 ‫מה הקטע עם המצודה הזאת?‬ 181 00:09:34,325 --> 00:09:36,827 ‫אבא שלי בנה את זה עם לזלי,‬ ‫המטפל המוזר שלו.‬ 182 00:09:36,827 --> 00:09:39,413 ‫הם נכנסים לשם‬ ‫כדי לחלוק סודות ולעשן סיגרים.‬ 183 00:09:39,413 --> 00:09:42,166 ‫נדמה לי. לא בטוח. אין כניסה לנשים ולבנים.‬ 184 00:09:42,166 --> 00:09:44,835 ‫לזלי קלבנג'ר? המטפל שהדירקטוריון שכר?‬ 185 00:09:44,835 --> 00:09:49,214 ‫שתדעי, לעולם אל תחטפי אדם ששונא את חייו,‬ ‫כי יש סיכוי שהוא לא יעזוב אף פעם.‬ 186 00:09:49,214 --> 00:09:51,842 ‫חוץ מימי שלישי וחמישי‬ ‫כשיש לו שיעורי אירובי במים.‬ 187 00:09:51,842 --> 00:09:53,135 ‫רגע, הזכרת חטיפה.‬ 188 00:09:53,135 --> 00:09:57,097 ‫התכוונת שד"ר קלבנג'ר נלכד‬ ‫בקסמה של הכריזמה המפתה של אביך?‬ 189 00:09:57,681 --> 00:10:01,101 ‫לא. יותר כמו לנעול מישהו בתוך מרתף.‬ 190 00:10:01,101 --> 00:10:03,228 ‫ואו. זה דבר חדש, אפילו כשמדובר באליס.‬ 191 00:10:03,228 --> 00:10:05,064 ‫בתקווה. שנתחיל?‬ 192 00:10:05,064 --> 00:10:06,065 ‫ו...‬ 193 00:10:22,665 --> 00:10:24,375 ‫היי. אנחנו עושים חזרות.‬ 194 00:10:24,375 --> 00:10:26,543 ‫ואתם נשמעים נהדר.‬ ‫-ג'יני. השד שלי.‬ 195 00:10:26,543 --> 00:10:28,504 ‫היי, אלי.‬ ‫-מה אתה עושה פה?‬ 196 00:10:28,504 --> 00:10:32,216 ‫אני צריך לקחת מסור חשמלי.‬ ‫מישהו מכם מנוסה בקליגרפיה?‬ 197 00:10:32,216 --> 00:10:34,760 ‫בעצם, זה בטח קצת נואש.‬ 198 00:10:35,344 --> 00:10:37,971 ‫היי, אם בא לך לעשות הפסקה,‬ ‫אכין ארוחת צהריים,‬ 199 00:10:37,971 --> 00:10:40,182 ‫ונדבר על הרקדן האירי שאת יוצאת איתו.‬ 200 00:10:40,182 --> 00:10:43,977 ‫בשמחה. הגבר הזה לא מסוגל להזיז‬ ‫את פלג הגוף העליון שלו,‬ 201 00:10:43,977 --> 00:10:45,771 ‫אבל את התחתון? חבל על הזמן.‬ 202 00:10:45,771 --> 00:10:49,942 ‫היי, אבא, נוכל לעלות למעלה‬ ‫כדי לנהל שיחה זריזה בפרטיות?‬ 203 00:10:50,984 --> 00:10:54,196 ‫זה אישי. זה קשור לתחתונים שלי.‬ 204 00:10:56,323 --> 00:10:58,283 ‫אין סיכוי שזה קשור לתחתונים שלו.‬ 205 00:10:59,868 --> 00:11:03,372 ‫זה לא קשור לתחתונים שלי.‬ ‫-ידעתי! זה קשור לגבינה שנעלמה?‬ 206 00:11:03,372 --> 00:11:06,458 ‫כי רציתי להכין כריך היום,‬ ‫וזה היה מייאש מאוד.‬ 207 00:11:06,458 --> 00:11:09,169 ‫לזלי לא יכול לאכול גבינה,‬ ‫לכן הוא זרק אותה לשירותים.‬ 208 00:11:09,169 --> 00:11:10,504 ‫לשירותים? למה?‬ 209 00:11:10,504 --> 00:11:13,298 ‫כדי שהוא לא יתפתה.‬ ‫הוא אפילו המציא חרוז על זה.‬ 210 00:11:13,298 --> 00:11:14,341 ‫זה הלך בערך ככה,‬ 211 00:11:14,341 --> 00:11:18,387 ‫"גבינה מהפח עדיין תועיל,‬ ‫גבינה מהשירותים, איכס, זה מגעיל."‬ 212 00:11:18,387 --> 00:11:20,848 ‫אני מתחיל לראות את החיסרון בכך שהוא כאן.‬ 213 00:11:20,848 --> 00:11:22,725 ‫הוא שוב אירח אנשים פה אמש.‬ 214 00:11:22,725 --> 00:11:26,395 ‫הוא כינה את זה "סלון",‬ ‫אבל הם סתם השתכרו והתגוששו בספרייה.‬ 215 00:11:26,395 --> 00:11:29,982 ‫אני יודע. הראש של אחד מהם נתקע‬ ‫בגלובוס העתיק שלך, והוא הלך איתו הביתה.‬ 216 00:11:29,982 --> 00:11:32,401 ‫אבל לא, אני רוצה לדבר איתך על ג'ין.‬ 217 00:11:32,401 --> 00:11:35,112 ‫מעדיף להתחמק מערב המיקרופון הפתוח? בצדק.‬ 218 00:11:35,112 --> 00:11:36,029 ‫מה? לא.‬ 219 00:11:36,905 --> 00:11:39,867 ‫יש לך כוח משיכה אדיר.‬ ‫-תודה.‬ 220 00:11:39,867 --> 00:11:44,163 ‫שיהיה ברור, זו תלונה.‬ ‫אנשים מתרחקים מחיי, כי הם נמשכים אל חייך.‬ 221 00:11:44,163 --> 00:11:46,331 ‫כמו הבוקר עם פרופסור קרלייל.‬ 222 00:11:46,331 --> 00:11:49,543 ‫חשבתי שהוא פנה אליי,‬ ‫אבל הוא ניצל אותי כדי להגיע אליך.‬ 223 00:11:49,543 --> 00:11:52,171 ‫לא. הוא היה בצרה.‬ 224 00:11:52,171 --> 00:11:56,258 ‫הוא נותר ללא נואם,‬ ‫ונאלץ להחליט ביני לבין רודי ג'וליאני.‬ 225 00:11:56,258 --> 00:11:57,926 ‫זה מה שהיית מאחל לאוניברסיטה שלך?‬ 226 00:11:57,926 --> 00:12:01,722 ‫ג'ין היא מהבודדים‬ ‫שלא משתמשים בי כדי להתקרב אליך.‬ 227 00:12:01,722 --> 00:12:03,348 ‫אני לא רוצה שתרחיק אותה ממני.‬ 228 00:12:03,348 --> 00:12:06,435 ‫ג'ין אוהבת אותך, ג'קסון.‬ ‫אבל גם אני יכול להיות ידיד שלה.‬ 229 00:12:06,435 --> 00:12:08,479 ‫לא יפה לשמור אותה רק לעצמך.‬ 230 00:12:08,479 --> 00:12:10,647 ‫כן, אבל היינו באמצע משהו‬ 231 00:12:10,647 --> 00:12:12,941 ‫ואז נכנסת והכול הפך להיות סביבך.‬ 232 00:12:12,941 --> 00:12:15,486 ‫אתה כמו השמש. אנשים נשאבים למסלול סביבך.‬ 233 00:12:15,486 --> 00:12:19,364 ‫אתה באמת חושב כך? השמש מדהימה.‬ ‫היא זורחת ועוזרת לדברים לגדול.‬ 234 00:12:19,364 --> 00:12:22,117 ‫אתה כמו ילד.‬ ‫ברגע שאמרתי שמש, ידעתי שזו טעות.‬ 235 00:12:22,117 --> 00:12:23,535 ‫אבל הבנתי את הטענה.‬ ‫-תודה.‬ 236 00:12:23,535 --> 00:12:24,620 ‫ואני אתעלם ממנה.‬ 237 00:12:24,620 --> 00:12:27,915 ‫כי אני מי שאני,‬ ‫ורוב האנשים חושבים שזה די מגניב.‬ 238 00:12:31,084 --> 00:12:34,171 ‫מה לגבי זה? "ברכות, בוגרים.‬ 239 00:12:34,171 --> 00:12:38,759 ‫"עד כה, הקיפו אתכם אנשים‬ ‫שהיו מסורים לכם. מורים, הורים.‬ 240 00:12:38,759 --> 00:12:40,677 ‫"ייתכן שאפילו לחלקכם היו חברים.‬ 241 00:12:40,677 --> 00:12:45,098 ‫"אבל כל זה נגמר היום,‬ ‫כי העולם האמיתי אדיש באופן חסר רחמים.‬ 242 00:12:45,098 --> 00:12:47,351 ‫"לאיש לא אכפת מכם או מהסבל שלכם."‬ 243 00:12:47,351 --> 00:12:50,312 ‫בסדר. כל זה ממש אדיר.‬ 244 00:12:50,312 --> 00:12:52,648 ‫אולי נשתמש בזה, כי זה נהדר,‬ 245 00:12:52,648 --> 00:12:54,566 ‫אבל נעשה את זה קצת יותר אופטימי?‬ 246 00:12:54,566 --> 00:12:56,735 ‫אז לדעתך זה לא טוב?‬ ‫-לא אמרתי את זה.‬ 247 00:12:56,735 --> 00:12:58,946 ‫זה מה שאתה אומר.‬ ‫-טוב, זה מה שאני אומר.‬ 248 00:12:58,946 --> 00:13:01,073 ‫איך אתה מעז?‬ ‫-אני מצטער. את צודקת.‬ 249 00:13:01,073 --> 00:13:03,158 ‫אתה לא באמת חושב כך. תעמוד על שלך.‬ 250 00:13:03,158 --> 00:13:04,952 ‫בוגרים צריכים יותר עידוד.‬ 251 00:13:04,952 --> 00:13:06,286 ‫אתה טועה.‬ ‫-אני מסכים.‬ 252 00:13:06,286 --> 00:13:08,664 ‫אתה לא מסכים, אז תגיד את זה.‬ ‫-אני לא מסכים.‬ 253 00:13:08,664 --> 00:13:10,874 ‫איתי או איתך?‬ ‫-אני לא יודע מה להגיד.‬ 254 00:13:10,874 --> 00:13:11,875 ‫איתך.‬ 255 00:13:15,212 --> 00:13:17,464 ‫שינוי בתוכנית,‬ ‫טעיתי בנוגע לסטרונציום כלוריד.‬ 256 00:13:17,464 --> 00:13:19,883 ‫יופי. עכשיו לא תצטרכי‬ ‫להגיד לאליס שהתעלית עליו.‬ 257 00:13:20,384 --> 00:13:22,469 ‫ואני אוכל להחזיר את החלבונים למקפיא,‬ 258 00:13:22,469 --> 00:13:24,721 ‫מה שאומר שהעור שלי ייראה מדהים.‬ 259 00:13:25,222 --> 00:13:27,933 ‫לא, כלומר, טעיתי בנוגע לכמה צדקתי.‬ 260 00:13:27,933 --> 00:13:31,770 ‫הרעיון שלי מפריך לחלוטין את התזה של אליס.‬ ‫לכן אני מוחקת את העבודה שלי.‬ 261 00:13:31,770 --> 00:13:35,858 ‫את לא יכולה. זוכרת שאמרנו‬ ‫שלא נועדנו לקחת אחריות על רגשות של אחרים.‬ 262 00:13:35,858 --> 00:13:40,112 ‫את תגידי לג'קסון שאת לא מעוניינת בקשר.‬ ‫זו מספיק גבורה נשית ליום אחד.‬ 263 00:13:40,696 --> 00:13:42,823 ‫למעשה, החלטתי לא לעשות את זה.‬ 264 00:13:42,823 --> 00:13:45,367 ‫היה לו בוקר רע, אז אני אחכה עוד יום בערך.‬ 265 00:13:46,535 --> 00:13:48,912 ‫מעניין כמה זמן לפני שאמרת לי‬ ‫לא להימנע מתוך פחד,‬ 266 00:13:48,912 --> 00:13:50,664 ‫את בעצמך החלטת להימנע מתוך פחד?‬ 267 00:13:50,664 --> 00:13:52,916 ‫כמה שעות.‬ ‫-היי.‬ 268 00:13:54,668 --> 00:13:56,920 ‫לא תאמינו מה קרה עם אבא שלי ועם ג'ין.‬ 269 00:13:57,713 --> 00:14:00,257 ‫אני לא יכולה לעשות את זה. אני אהיה במקפיא.‬ 270 00:14:03,135 --> 00:14:04,678 ‫תגובה מעט מוגזמת, לא?‬ 271 00:14:05,470 --> 00:14:09,016 ‫אני מצטערת. אני עסוקה בשימור האגו של אביך.‬ ‫גם אתה זקוק לעזרה?‬ 272 00:14:09,766 --> 00:14:10,601 ‫לא.‬ 273 00:14:16,315 --> 00:14:17,774 ‫היי, את בסדר?‬ 274 00:14:17,774 --> 00:14:20,861 ‫אני בסדר. אני מאחסנת מבחנה,‬ ‫אז נראה לי שאסתדר בעצמי.‬ 275 00:14:20,861 --> 00:14:23,071 ‫או שאולי לא.‬ ‫-אני ארים אותה.‬ 276 00:14:23,739 --> 00:14:25,782 ‫הנה היא.‬ ‫-תודה.‬ 277 00:14:25,782 --> 00:14:29,328 ‫אני עובר המון עם אבא שלי כרגע,‬ 278 00:14:29,328 --> 00:14:32,164 ‫וזה לא זמן טוב בשבילי להיות במערכת יחסים.‬ 279 00:14:32,164 --> 00:14:34,791 ‫רגע, אתה נפרד ממני?‬ 280 00:14:34,791 --> 00:14:36,710 ‫פרידה? יצאנו רק לשני דייטים.‬ 281 00:14:36,710 --> 00:14:39,671 ‫נכון, אבל שיהיה ברור,‬ ‫אתה התחלת להתנהג כמו בקשר רציני.‬ 282 00:14:40,255 --> 00:14:43,467 ‫אם את אומרת.‬ ‫-הבוקר הבאת לי מאפה ממקום די רחוק.‬ 283 00:14:43,467 --> 00:14:46,178 ‫את מתכוונת ללחמנייה שלי שאכלת?‬ 284 00:14:48,764 --> 00:14:51,099 ‫סליחה. מדובר בעניין של סקס?‬ 285 00:14:51,099 --> 00:14:52,851 ‫קפוא פה, ואנחנו במעילי ענק.‬ 286 00:14:52,851 --> 00:14:54,811 ‫מעדיף לא לדעת. אני אסתובב.‬ 287 00:14:54,811 --> 00:14:58,398 ‫אבל אתה לא צריך להסתובב.‬ ‫-אני לא יכול לצאת. אני מסתתר מפני אנה.‬ 288 00:14:58,398 --> 00:14:59,650 ‫למה אתה מסתתר מפני אנה?‬ 289 00:14:59,650 --> 00:15:01,485 ‫שכחת את מבחנת החלבון השנייה.‬ 290 00:15:01,485 --> 00:15:06,365 ‫לא רציתי שהיא תפשיר, אחרת אעביר יום שלם‬ ‫בהכנסת כבדים אנושיים למכבש הכבד.‬ 291 00:15:07,282 --> 00:15:10,035 ‫מה אתה עושה פה?‬ ‫-מסתתר מפני אנה, לא ברור למה.‬ 292 00:15:10,035 --> 00:15:13,914 ‫אנה מענה אותי פסיכולוגית.‬ ‫היא הלכה להביא מיץ, אז ברחתי.‬ 293 00:15:13,914 --> 00:15:16,083 ‫תגיד לה שאתה לא מרוצה מהיחס שלה.‬ 294 00:15:16,083 --> 00:15:17,292 ‫תהיה כנה עם אנשים‬ 295 00:15:17,292 --> 00:15:20,337 ‫לפני שתמצא את עצמך‬ ‫לכוד במקפיא ומופתע מהכנות שלהם.‬ 296 00:15:20,337 --> 00:15:24,174 ‫אני חושב שאסור לך לאתגר את הבוס,‬ ‫אפילו אם גילית רעיון טוב יותר.‬ 297 00:15:24,174 --> 00:15:26,593 ‫יש צד חיובי בפחדנות.‬ ‫לכן יש כל כך הרבה פחדנים.‬ 298 00:15:26,593 --> 00:15:27,844 ‫זו עצה נוראית.‬ 299 00:15:27,844 --> 00:15:29,638 ‫בהחלט, אבל זה מתאים לי.‬ 300 00:15:29,638 --> 00:15:31,974 ‫אני פשוט אאחסן את זה.‬ ‫-אה, כן.‬ 301 00:15:36,645 --> 00:15:39,606 ‫זה בדיוק מה שאני אומרת לחבר שלי‬ ‫שאף פעם לא קורה בעבודה.‬ 302 00:15:44,277 --> 00:15:45,779 ‫אלוהים, כולכם כאן.‬ 303 00:15:45,779 --> 00:15:47,990 ‫זה עניין של סקס?‬ ‫-אנחנו מאחסנים חלבון.‬ 304 00:15:47,990 --> 00:15:50,283 ‫זו דרך די קלינית לנסח זאת, אבל שיהיה.‬ 305 00:15:50,784 --> 00:15:52,995 ‫מלקולם, עוד לא סיימנו.‬ ‫-איך מצאת אותי?‬ 306 00:15:52,995 --> 00:15:55,038 ‫איתרתי את התג שלך.‬ ‫-זה באמת אפשרי?‬ 307 00:15:56,707 --> 00:15:57,541 ‫לא.‬ 308 00:15:58,250 --> 00:16:01,586 ‫קדימה. אלא אם כן אתה רוצה לעבוד כאן.‬ ‫הקור נהדר לעור שלי.‬ 309 00:16:01,586 --> 00:16:03,714 ‫נכון? הכאב ממש שווה את זה.‬ 310 00:16:03,714 --> 00:16:05,090 ‫לא. אפשר לצאת.‬ 311 00:16:06,299 --> 00:16:09,469 ‫מלקולם. פשוט תעמוד על שלך. אתה מסוגל.‬ 312 00:16:09,469 --> 00:16:10,387 ‫מלקולם!‬ 313 00:16:12,889 --> 00:16:14,808 ‫טוב, גם אני אצא.‬ 314 00:16:17,561 --> 00:16:21,690 ‫טוב. עכשיו זה בדיוק‬ ‫מה שהחבר שלי מקווה שקורה בעבודה.‬ 315 00:16:26,570 --> 00:16:29,448 ‫תגידי לבריאן שיתמקד‬ ‫בתרחישים ארוטיים ממקום העבודה שלו.‬ 316 00:16:29,448 --> 00:16:30,657 ‫הוא עובד מהבית.‬ 317 00:16:35,495 --> 00:16:38,498 ‫דרך אגב, גם אני חושבת‬ ‫שרצוי לקרר את העניינים בינינו.‬ 318 00:16:38,498 --> 00:16:39,875 ‫בסדר, יופי.‬ 319 00:16:39,875 --> 00:16:42,711 ‫כן, כי ברור שיש בינינו משהו.‬ 320 00:16:42,711 --> 00:16:43,712 ‫ברור.‬ ‫-כן.‬ 321 00:16:43,712 --> 00:16:46,256 ‫אבל אנחנו עובדים יחד,‬ ‫לכן המון דברים עלולים להשתבש.‬ 322 00:16:46,256 --> 00:16:47,215 ‫המון.‬ 323 00:16:47,215 --> 00:16:50,135 ‫אז חזרנו למקום שבו התחלנו. ידידים בלבד.‬ 324 00:16:51,470 --> 00:16:52,304 ‫ידידים בלבד.‬ 325 00:17:00,145 --> 00:17:01,730 ‫- אליס -‬ 326 00:17:02,981 --> 00:17:05,609 ‫אוי לא. חששתי שזה יקרה.‬ 327 00:17:05,609 --> 00:17:06,568 ‫וזה קורה.‬ 328 00:17:06,568 --> 00:17:08,904 ‫בבקשה, אליס. אל תטפס על העץ.‬ 329 00:17:10,906 --> 00:17:11,740 ‫אני חייב.‬ 330 00:17:11,740 --> 00:17:14,201 ‫יש קסם בהתבוננות בגדולה סביבך,‬ 331 00:17:14,201 --> 00:17:16,369 ‫במקום רק בגדולה שבתוכך.‬ 332 00:17:17,412 --> 00:17:18,997 ‫סליחה, לא אוכל לקבל את זה.‬ 333 00:17:22,834 --> 00:17:24,086 ‫אני יכול לעשות את זה.‬ 334 00:17:30,801 --> 00:17:31,635 ‫אני מסתדר.‬ 335 00:17:33,261 --> 00:17:35,597 ‫וכעת עליך ללמוד.‬ 336 00:17:37,766 --> 00:17:39,309 ‫אפשר עזרה? אלוהים אדירים!‬ 337 00:17:41,728 --> 00:17:43,271 ‫לא משנה. הסתדרתי.‬ 338 00:17:52,364 --> 00:17:54,366 ‫הפעם לא הפלתי את המסור.‬ 339 00:17:54,366 --> 00:17:57,828 ‫יפה שאתה מוצא ניצחון היכן שאין.‬ 340 00:18:03,959 --> 00:18:05,460 ‫אלוהים. הבנתי עכשיו.‬ 341 00:18:06,253 --> 00:18:08,964 ‫כל הגברים חיים בצל של גברים אחרים.‬ 342 00:18:12,008 --> 00:18:16,138 ‫"המילון מגדיר כאב כסבל פיזי,‬ ‫אבל זה יותר מכך."‬ 343 00:18:16,138 --> 00:18:17,222 ‫אני אעצור אותך.‬ 344 00:18:17,222 --> 00:18:18,849 ‫אתה בטוח?‬ ‫-נראה לי.‬ 345 00:18:19,599 --> 00:18:21,935 ‫כלומר, כן. הכתיבה שלך שלילית מדי.‬ 346 00:18:21,935 --> 00:18:22,853 ‫אין לך שום מושג.‬ 347 00:18:22,853 --> 00:18:24,771 ‫חוץ מזה, את רעה כלפיי.‬ 348 00:18:24,771 --> 00:18:27,691 ‫אני לא, ולא אכפת לי.‬ ‫-למה את מתייחסת אליי ככה?‬ 349 00:18:29,109 --> 00:18:31,820 ‫כי אני דואגת לך, בסדר?‬ ‫-מה?‬ 350 00:18:32,863 --> 00:18:36,408 ‫כשהייתי צעירה, אבא שלי עזב,‬ ‫ואימא שלי, לצערי, לא עזבה.‬ 351 00:18:36,408 --> 00:18:39,661 ‫במקום זאת, היא בחרה בקשר קרוב מאוד לוודקה.‬ 352 00:18:39,661 --> 00:18:40,912 ‫וכך, בגיל 12,‬ 353 00:18:40,912 --> 00:18:44,457 ‫נאלצתי לגדל את אחיותיי הקטנות‬ ‫ואת אחי בעצמי,‬ 354 00:18:44,457 --> 00:18:49,045 ‫ובמקביל לגלם את מריה‬ ‫בהפקה חובבנית מקומית של "צלילי המוזיקה".‬ 355 00:18:49,045 --> 00:18:52,465 ‫למדתי מהר מאוד שהעולם הוא מקום מפחיד,‬ 356 00:18:52,465 --> 00:18:55,802 ‫ושכדי לוודא שהם יהיו בטוחים,‬ ‫אצטרך ללמוד להיות קשוחה.‬ 357 00:18:55,802 --> 00:18:58,346 ‫ואו. לכל נבל יש סיפור מקור.‬ 358 00:18:58,346 --> 00:18:59,514 ‫כלומר, לכל אדם.‬ 359 00:18:59,514 --> 00:19:02,601 ‫מה שאני רוצה לומר‬ ‫זה שקשיחות השאירה אותי בחיים.‬ 360 00:19:02,601 --> 00:19:06,605 ‫ואני חוששת שאם לא תהיה קשוח,‬ ‫העולם יעשה ממך נקניקייה‬ 361 00:19:06,605 --> 00:19:08,315 ‫ויכין מרק מהשאריות.‬ 362 00:19:08,315 --> 00:19:11,610 ‫סליחה, זה היה אכזרי, אבל קראת לי נבל.‬ 363 00:19:11,610 --> 00:19:15,614 ‫אז גרמת לי לחוות את כל זה כי דאגת לי?‬ 364 00:19:15,614 --> 00:19:16,531 ‫בדיוק.‬ 365 00:19:17,073 --> 00:19:18,241 ‫וגם נהניתי מזה.‬ 366 00:19:18,742 --> 00:19:20,243 ‫אולי אני באמת נבל.‬ 367 00:19:22,204 --> 00:19:24,164 ‫היי. רצית לראות אותי?‬ 368 00:19:24,164 --> 00:19:27,792 ‫בן, אני רוצה לראות אותך. תמיד.‬ ‫-אתה חותר למשהו.‬ 369 00:19:27,792 --> 00:19:30,003 ‫הלכתי היום בנעליך, ג'קסון.‬ 370 00:19:30,712 --> 00:19:32,130 ‫חייתי בצילו של אל.‬ 371 00:19:32,130 --> 00:19:35,717 ‫כמעט הצלחת לעבור יום שלם‬ ‫בלי להשוות את עצמך לאל.‬ 372 00:19:35,717 --> 00:19:37,135 ‫אני לא אל.‬ 373 00:19:37,135 --> 00:19:41,473 ‫אבל למדתי משהו‬ ‫כששכבתי על הקרקע והבטתי באדוארדו.‬ 374 00:19:41,473 --> 00:19:43,850 ‫מי זה? לא. אני לא אעכב אותך.‬ 375 00:19:44,726 --> 00:19:47,354 ‫חוויתי כמה היה קשה לך לחיות בצל שלי.‬ 376 00:19:47,354 --> 00:19:49,356 ‫מערכת היחסים שלך עם ג'ין חשובה.‬ 377 00:19:49,356 --> 00:19:54,069 ‫היא צריכה להיות רק שלך.‬ ‫אני אתפוס מרחק ואקח את הצל שלי איתי.‬ 378 00:19:55,237 --> 00:19:56,988 ‫תודה. אני מעריך את זה.‬ 379 00:19:56,988 --> 00:20:00,242 ‫והבנתי גם איך פרופסור קרלייל‬ ‫השתמש בך כדי להגיע אליי.‬ 380 00:20:00,242 --> 00:20:02,285 ‫אז לא אנאם בטקס אם זה מפריע לך.‬ 381 00:20:02,285 --> 00:20:03,578 ‫אני מעריך את זה.‬ 382 00:20:03,578 --> 00:20:07,082 ‫בחייך. ויתרתי על הקטע עם ג'ין. נפלתי מעץ.‬ 383 00:20:07,082 --> 00:20:09,251 ‫תן לי לנאום. זה לא עולה לך כלום.‬ 384 00:20:09,251 --> 00:20:11,378 ‫אלוהים. תלך לנאום. אתה בלתי ייאמן.‬ 385 00:20:11,378 --> 00:20:14,714 ‫תודה. אני אזכיר אותך בנאום.‬ ‫אם זה יהיה הגיוני. לא בכוח.‬ 386 00:20:14,714 --> 00:20:16,383 ‫ממש מצפה לראות מה תחליט.‬ 387 00:20:17,842 --> 00:20:18,760 ‫מה קורה?‬ 388 00:20:18,760 --> 00:20:24,849 ‫"בטח היה קר שם תחת הצל שלי‬ 389 00:20:24,849 --> 00:20:28,603 ‫"בלי אור שמש על פניך‬ 390 00:20:29,396 --> 00:20:34,567 ‫"שמחת לאפשר לי לזרוח, זה ה..."‬ 391 00:20:34,567 --> 00:20:35,485 ‫היי, לונה.‬ 392 00:20:35,485 --> 00:20:37,737 ‫היי בוס. רצית לראות אותי?‬ ‫-שבי בבקשה.‬ 393 00:20:40,073 --> 00:20:43,493 ‫קראתי את פרטי העבודה שמחקת‬ ‫מדוח המעבדה היומי.‬ 394 00:20:43,493 --> 00:20:45,120 ‫אתה יכול לקרוא דברים שמחקנו?‬ 395 00:20:45,120 --> 00:20:47,789 ‫זה מערער לגמרי את הגדרת המילה "נמחק".‬ 396 00:20:47,789 --> 00:20:52,002 ‫מה קרה, לונה? למה עשית את זה?‬ ‫-עבדתי על רעיון מטופש על דעת עצמי.‬ 397 00:20:52,002 --> 00:20:52,919 ‫רעיון מטופש,‬ 398 00:20:52,919 --> 00:20:56,423 ‫או רעיון טוב יותר משלי, וחששת מהתגובה שלי?‬ 399 00:20:56,423 --> 00:20:59,050 ‫אתה מסוגל לקרוא דברים שמחקנו‬ ‫ואת המחשבות שלנו?‬ 400 00:20:59,050 --> 00:21:02,178 ‫לונה, אנחנו רוצים‬ ‫שכל הרעיונות שלנו יהיו שאפתניים.‬ 401 00:21:02,178 --> 00:21:05,432 ‫זו הדרך היחידה לגלות משהו חדש.‬ 402 00:21:05,432 --> 00:21:09,352 ‫אני לא רוצה שבני יחיה בצילי,‬ ‫ואני לא רוצה שאת תדכאי את עצמך תחתיו.‬ 403 00:21:10,186 --> 00:21:12,522 ‫תודה. זו גישה בוסית מצוינת, בוס.‬ 404 00:21:12,522 --> 00:21:15,358 ‫לעולם אל תעצרי את עצמך‬ ‫מתוך פחד מפני התגובה של האחר.‬ 405 00:21:15,358 --> 00:21:17,485 ‫אם משהו נכון, הוא נכון.‬ 406 00:21:17,485 --> 00:21:21,031 ‫ואם משהו לא נכון, לא משנה כמה תעמידי פנים,‬ ‫הוא לעולם לא יהיה נכון.‬ 407 00:21:21,906 --> 00:21:22,741 ‫כן.‬ 408 00:21:23,241 --> 00:21:26,619 ‫למה שאתנצל על שהתחשק לי לרקוד,‬ ‫או על שחזרתי הביתה עם כובע ומזלג?‬ 409 00:21:27,537 --> 00:21:29,205 ‫אני לא מבין את ההקשר,‬ 410 00:21:29,205 --> 00:21:32,250 ‫אבל אני מרגיש שאת מפנימה את המסר שלי,‬ ‫אז אני מסכים.‬ 411 00:21:35,795 --> 00:21:37,464 ‫היי, איך הלך עם ג'קסון?‬ 412 00:21:37,464 --> 00:21:39,341 ‫החלטנו שעדיף שנישאר ידידים.‬ 413 00:21:39,341 --> 00:21:42,093 ‫זה הדדי לגמרי.‬ ‫אני אפילו לא זוכרת מי אמר זאת קודם.‬ 414 00:21:42,093 --> 00:21:43,345 ‫אז הוא אמר את זה קודם?‬ 415 00:21:43,345 --> 00:21:47,140 ‫כן. איך הלך עם אליס?‬ ‫-אני חייבת להיפרד מבריאן.‬ 416 00:21:47,932 --> 00:21:49,267 ‫אלוהים, זה הלך טוב כל כך?‬ 417 00:21:49,267 --> 00:21:53,021 ‫לא, הוא דיבר על חוסר פחד‬ ‫ועשיית הדבר הנכון,‬ 418 00:21:53,021 --> 00:21:54,814 ‫ואני יודעת שבריאן לא בשבילי.‬ 419 00:21:55,982 --> 00:21:56,816 ‫לונה.‬ 420 00:21:59,903 --> 00:22:02,280 ‫אהיה בבית כל הלילה. תתקשרי אליי, בסדר?‬ 421 00:22:02,280 --> 00:22:03,198 ‫בסדר.‬ 422 00:22:06,409 --> 00:22:10,830 ‫"העולם הוא מקום אכזרי,‬ ‫אבל תמיד יש מקום לתקווה.‬ 423 00:22:10,830 --> 00:22:13,166 ‫"אבל אל תאפשרו‬ ‫לחיפוש אחר התקווה להחליש אתכם.‬ 424 00:22:13,666 --> 00:22:16,252 ‫"אבל אל תהיו זהירים כל כך‬ ‫שלא תאפשרו לעצמכם לאהוב.‬ 425 00:22:16,252 --> 00:22:19,172 ‫"אבל תהיו זהירים במידה,‬ ‫כי אהבה עלולה לבגוד בכם."‬ 426 00:22:19,798 --> 00:22:22,592 ‫זה קצת קלוש, לא?‬ ‫-מה שאני כתבתי נשמע טוב.‬ 427 00:22:23,551 --> 00:22:25,512 ‫תשכחו מהנאום. אני יודע מה להגיד.‬ 428 00:22:26,304 --> 00:22:27,138 ‫רואה?‬ 429 00:22:28,056 --> 00:22:29,808 ‫זה שיעור מצוין עבורך.‬ 430 00:22:30,308 --> 00:22:32,102 ‫אי אפשר לסמוך על כלום.‬ 431 00:22:34,521 --> 00:22:38,400 ‫לפעמים מטפסים על עץ ולפעמים נופלים מעץ.‬ 432 00:22:39,067 --> 00:22:42,153 ‫לאחרונה למדתי שבמסע החיים,‬ 433 00:22:42,153 --> 00:22:45,115 ‫טיפוס ונפילה הם אותו הדבר.‬ 434 00:22:45,615 --> 00:22:48,118 ‫רק במהירויות שונות ובכיוונים שונים.‬ 435 00:22:48,910 --> 00:22:50,537 ‫הלוואי שיכולתי להיות כמוהו.‬ 436 00:24:09,073 --> 00:24:11,993 ‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬