1
00:00:06,283 --> 00:00:09,963
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

2
00:00:16,163 --> 00:00:18,403
‫בקצה הדרומי ביותר של העולם,‬

3
00:00:19,083 --> 00:00:21,763
‫חיים חדשים מתחילים.‬

4
00:00:25,523 --> 00:00:27,643
‫לאחר תשעה שבועות בביצה הזו‬

5
00:00:27,723 --> 00:00:29,763
‫המאוזנת על רגליו של אבא,‬

6
00:00:34,083 --> 00:00:40,523
‫פיקו, אפרוח הפינגווין הקיסרי,‬
‫רואה לראשונה את העולם שבחוץ‬

7
00:00:42,323 --> 00:00:44,403
‫ואת אביו האוהב.‬

8
00:00:53,363 --> 00:00:56,523
‫אין מקום קשוח יותר להתחיל בו את החיים.‬

9
00:01:02,443 --> 00:01:05,963
‫עם טמפרטורות שמגיעות למינוס 37 מעלות,‬

10
00:01:07,683 --> 00:01:11,323
‫ורוחות שמגיעות למהירות של 240 קמ"ש…‬

11
00:01:13,923 --> 00:01:18,923
‫ביתו של פיקו הוא אחד מבתי הגידול‬
‫העוינים ביותר בכדור הארץ.‬

12
00:01:21,483 --> 00:01:25,323
‫יש לפניהם שלושה חודשים מפרכים של חורף.‬

13
00:01:27,523 --> 00:01:32,043
‫פיקו חייב להישאר‬
‫צמוד לרגליים של אביו בכל רגע נתון…‬

14
00:01:34,243 --> 00:01:36,803
‫או שהוא יקפא למוות בתוך דקות ספורות.‬

15
00:01:43,243 --> 00:01:45,483
‫ואיום נוסף מרחף מעל ראשו.‬

16
00:01:46,883 --> 00:01:51,523
‫אספקת מזון התינוקות של אבא‬
‫תספיק לשבוע אחד בלבד.‬

17
00:01:55,323 --> 00:02:01,083
‫פיקו צריך שאימו תחזור עם דגים בדחיפות‬
‫כדי להישאר בחיים.‬

18
00:02:08,683 --> 00:02:13,003
‫- בתים עוינים -‬

19
00:02:15,043 --> 00:02:15,963
‫- לואנגווה, זמביה -‬

20
00:02:16,043 --> 00:02:17,683
‫עבור תינוקות רבים שנולדים בטבע,‬

21
00:02:17,763 --> 00:02:24,043
‫הגדילה בבית עוין ‬
‫היא מלחמת הישרדות יומיומית.‬

22
00:02:26,523 --> 00:02:29,443
‫העמק הלוהט הזה במרכז אפריקה‬

23
00:02:29,523 --> 00:02:32,763
‫הוא ביתה של מיני,‬
‫גורת אריות בת עשרה חודשים.‬

24
00:02:37,523 --> 00:02:39,923
‫היא התינוקת במשפחה.‬

25
00:02:46,523 --> 00:02:50,083
‫היא הקטנה ביותר מבין ארבעה גורים מתבגרים…‬

26
00:02:53,043 --> 00:02:54,963
‫והחברותית מכולם.‬

27
00:02:58,403 --> 00:03:00,363
‫הלהקה שלה מרעיפה עליה אהבה.‬

28
00:03:04,603 --> 00:03:07,323
‫אבל חייה של מיני בסכנה.‬

29
00:03:12,483 --> 00:03:14,163
‫שמונה קילומטרים צפונה משם,‬

30
00:03:15,563 --> 00:03:20,283
‫שלושה זכרים נוודים נכנסו הרגע‬
‫אל תוך הטריטוריה של המשפחה.‬

31
00:03:22,763 --> 00:03:26,283
‫אם הם ישתלטו על הלהקה,‬
‫הם יהרגו את כל הגורים,‬

32
00:03:27,083 --> 00:03:29,083
‫כדי שיוכלו להביא צאצאים משלהם.‬

33
00:03:36,443 --> 00:03:40,083
‫בתור הצעירה ביותר, מיני היא הפגיעה מכולם.‬

34
00:03:41,523 --> 00:03:44,323
‫אך כרגע, יש לה בעיה דחופה יותר.‬

35
00:03:49,003 --> 00:03:51,963
‫בחום של 37 מעלות, קשה למצוא טרף,‬

36
00:03:52,043 --> 00:03:54,603
‫והמשפחה לא אכלה כבר כמה ימים.‬

37
00:04:00,363 --> 00:04:01,483
‫סוף סוף,‬

38
00:04:01,563 --> 00:04:04,203
‫אימא של מיני מבחינה בהזדמנות.‬

39
00:04:08,763 --> 00:04:12,123
‫כל שש הנקבות הן ציידות מיומנות.‬

40
00:04:19,123 --> 00:04:22,363
‫אך התגנבות אל טרף בלי צמחייה להסתתר בה‬

41
00:04:23,283 --> 00:04:25,043
‫היא משימה בלתי אפשרית כמעט.‬

42
00:04:47,923 --> 00:04:50,363
‫בדומה לניסיונות קודמים רבים שנעשו השבוע,‬

43
00:04:51,203 --> 00:04:52,843
‫המצוד מסתיים בכישלון.‬

44
00:05:01,723 --> 00:05:05,763
‫מיני, הסובלת מתת תזונה, תישאר רעבה שוב.‬

45
00:05:14,603 --> 00:05:17,843
‫משפחתה יכולה להציע רק נחמה.‬

46
00:05:28,523 --> 00:05:32,163
‫בבתי גידול עוינים מסוימים,‬
‫קל לראות את האתגרים.‬

47
00:05:33,323 --> 00:05:34,443
‫- הורסנטראנדיר, איסלנד -‬

48
00:05:34,523 --> 00:05:38,163
‫באחרים, הרושם הראשוני עלול להטעות.‬

49
00:05:41,123 --> 00:05:44,763
‫זוהי סילבר, גורת שועל שלג קטנה.‬

50
00:05:47,523 --> 00:05:49,163
‫היא בת שישה שבועות.‬

51
00:05:50,443 --> 00:05:52,003
‫ולרוע מזלה,‬

52
00:05:53,043 --> 00:05:56,363
‫היא הנקבה היחידה בשגר‬
‫ואחות לשלושה אחים שובבים.‬

53
00:06:06,963 --> 00:06:09,083
‫היא בסך הכול רוצה חיים שקטים,‬

54
00:06:10,123 --> 00:06:13,923
‫אך במשפחה הזו, זו לא אחת מהאפשרויות.‬

55
00:06:22,763 --> 00:06:24,603
‫הזכרים אמנם חזקים יותר…‬

56
00:06:27,363 --> 00:06:30,283
‫אבל סילבר היא ללא ספק החכמה בחבורה.‬

57
00:06:35,083 --> 00:06:38,803
‫היום, אימה משגיחה‬
‫על הצאצאים האנרגטיים שלה…‬

58
00:06:42,723 --> 00:06:44,643
‫בזמן שאביהם יוצא לציד.‬

59
00:06:48,923 --> 00:06:53,723
‫אם נתעלם לרגע מהאחים המעצבנים,‬
‫נראה שזה המקום המושלם לגדול בו.‬

60
00:06:56,963 --> 00:06:58,083
‫אבל למעשה,‬

61
00:06:58,163 --> 00:07:03,323
‫האי שבו סילבר חיה‬
‫הוא אחד מהעוינים ביותר בכדור הארץ.‬

62
00:07:06,523 --> 00:07:13,483
‫הוא קרוב לחוג הארקטי, מכוסה בקרחונים‬
‫ומוקף במי ים קפואים‬

63
00:07:14,323 --> 00:07:16,963
‫עם זרמים תחתיים ידועים לשמצה.‬

64
00:07:20,643 --> 00:07:23,523
‫מזג האוויר כאן יכול להשתנות ברגע,‬

65
00:07:23,603 --> 00:07:26,683
‫ולהביא סערות, סופות פתאומיות,‬

66
00:07:28,043 --> 00:07:29,443
‫ומפולות.‬

67
00:07:34,123 --> 00:07:35,963
‫וזה אפילו לא האיום הגדול ביותר.‬

68
00:07:38,763 --> 00:07:41,043
‫בעוד מספר חודשים, יגיע החורף.‬

69
00:07:43,403 --> 00:07:45,843
‫הטמפרטורות יצנחו אל מתחת לאפס.‬

70
00:07:47,363 --> 00:07:51,483
‫ועד אז, סילבר ואחֶיה‬
‫יצטרכו לעמוד ברשות עצמם.‬

71
00:07:55,563 --> 00:07:57,763
‫קודם, הגורים חייבים להשמין.‬

72
00:08:00,483 --> 00:08:02,723
‫אך זה לא פשוט כפי שזה נשמע.‬

73
00:08:07,643 --> 00:08:10,363
‫מזונם העיקרי הוא ציפורים נודדות.‬

74
00:08:13,563 --> 00:08:17,203
‫אך הקנים שלהם‬
‫נמצאים בטריטוריות של שועלים אחרים,‬

75
00:08:17,283 --> 00:08:20,403
‫עם בעלים עוינים במיוחד.‬

76
00:08:28,683 --> 00:08:32,803
‫אביה הנואש של סילבר‬
‫מתגנב אל השטח של שכניו.‬

77
00:08:38,003 --> 00:08:39,043
‫זה סיכון,‬

78
00:08:40,963 --> 00:08:43,323
‫אך הוא לא יכול להניח למשפחתו לגווע ברעב.‬

79
00:08:51,643 --> 00:08:54,403
‫כשאביה של סילבר מתקרב אל צוקי הקינון,‬

80
00:08:55,403 --> 00:08:57,323
‫שכנו מבחין בו…‬

81
00:09:02,643 --> 00:09:04,323
‫ורץ הישר אליו.‬

82
00:09:42,883 --> 00:09:45,163
‫השכן מנצח.‬

83
00:09:48,723 --> 00:09:51,443
‫למזלו של אבא של סילבר, הוא יצא ללא פגע.‬

84
00:09:54,003 --> 00:09:56,803
‫עליו להמשיך לחפש מזון במקום אחר.‬

85
00:10:04,963 --> 00:10:06,763
‫הגורים נעשים רעבים יותר.‬

86
00:10:08,523 --> 00:10:11,003
‫אך לא משנה כמה הבנים יציקו לאימם…‬

87
00:10:13,323 --> 00:10:15,083
‫אין לה מה לתת להם.‬

88
00:10:19,443 --> 00:10:22,203
‫סילבר דומה יותר לאביה.‬

89
00:10:23,923 --> 00:10:27,203
‫כשהיא נתקלת בבעיה,‬
‫היא מנסה לפתור אותה בעצמה.‬

90
00:10:29,803 --> 00:10:33,403
‫אולי אם מחפשים מספיק,‬
‫אפשר למצוא משהו לאכול.‬

91
00:10:41,763 --> 00:10:44,963
‫אך נחישות לבדה אינה מספיקה כדי לשרוד‬

92
00:10:46,043 --> 00:10:47,803
‫את החורף העוין שלפניהם.‬

93
00:10:54,883 --> 00:10:57,883
‫- ארכיפלג הנקודה הגיאולוגית‬
‫אנטארקטיקה -‬

94
00:11:02,883 --> 00:11:07,003
‫בקצה השני של העולם, לפיקו מצפה גורל דומה.‬

95
00:11:10,243 --> 00:11:12,923
‫חייו תלויים בשובה של אימו.‬

96
00:11:14,123 --> 00:11:17,123
‫ולמרבה המזל, ההמתנה שלו כמעט הסתיימה.‬

97
00:11:26,683 --> 00:11:28,683
‫לאחר חודשיים בים,‬

98
00:11:28,763 --> 00:11:32,043
‫אימא של פיקו חוזרת הביתה סוף סוף‬

99
00:11:32,123 --> 00:11:35,603
‫עם בטן מלאה בדגים כדי להאכיל את בנה.‬

100
00:11:50,843 --> 00:11:55,563
‫ההגעה הביתה דורשת מסע מפרך‬
‫בן ארבעה ימים של חציית קרח ים.‬

101
00:12:00,803 --> 00:12:04,283
‫אימא של פיקו נחושה להגיע לשם.‬

102
00:12:13,523 --> 00:12:16,283
‫בדיוק כשמאגר המזון של אבא אוזל,‬

103
00:12:17,603 --> 00:12:20,923
‫המשפחה מתאחדת…‬

104
00:12:27,643 --> 00:12:32,323
‫ואבא של פיקו חושף את האוצר הקטן שלהם.‬

105
00:12:38,403 --> 00:12:41,843
‫פיקו מוחלף בזהירות מהורה מסור אחד‬

106
00:12:43,083 --> 00:12:44,163
‫לשני…‬

107
00:12:51,083 --> 00:12:54,683
‫ומקבל את הארוחה שהוא זקוק לה כל כך.‬

108
00:12:59,163 --> 00:13:01,363
‫לאחר שהוא בוחן את בנו עוד פעם אחת…‬

109
00:13:03,883 --> 00:13:06,963
‫מגיע תורו של אבא‬
‫לעשות את המסע הארוך אל הים‬

110
00:13:07,043 --> 00:13:09,323
‫כדי להצטייד באספקה עבור פיקו.‬

111
00:13:22,883 --> 00:13:26,523
‫כששני ההורים המסורים‬
‫עובדים יחד במרוץ השליחים הזה,‬

112
00:13:27,443 --> 00:13:32,083
‫פיקו מכפיל את גודלו ואף יותר, תוך זמן קצר.‬

113
00:13:41,243 --> 00:13:44,803
‫הרגליים של אימו נראות פחות גדולות מבעבר.‬

114
00:13:52,123 --> 00:13:55,603
‫הוא צריך להתחיל להתחבר‬
‫עם אפרוחים אחרים בגילו.‬

115
00:13:56,763 --> 00:14:00,963
‫אבל פיקו לא ממהר לעזוב את אימו.‬

116
00:14:11,723 --> 00:14:14,763
‫הגיע הזמן למעט שכנוע.‬

117
00:14:21,043 --> 00:14:25,043
‫בזהירות, הוא מתקרב‬
‫לשני אפרוחים שנמצאים לבדם,‬

118
00:14:26,883 --> 00:14:29,643
‫אבל לא נראה שהם מעוניינים להתיידד.‬

119
00:14:33,763 --> 00:14:38,363
‫לאף אפרוח לא קל להיות עצמאי.‬

120
00:14:42,763 --> 00:14:46,923
‫אבל בשלב כלשהו בחייהם עליהם להיות אמיצים,‬

121
00:14:47,643 --> 00:14:50,963
‫ופיקו הגיע לשלב הזה עכשיו.‬

122
00:14:54,523 --> 00:14:57,043
‫אימו יוצאת אל הים‬

123
00:14:57,123 --> 00:15:00,723
‫ומשאירה אותו בפעוטון לראשונה בחייו.‬

124
00:15:19,683 --> 00:15:22,283
‫הימים הראשונים תמיד הכי מפחידים.‬

125
00:15:23,883 --> 00:15:27,483
‫והוא לא נפרד מאימו או מאביו‬
‫מאז שהגיע לעולם.‬

126
00:15:37,563 --> 00:15:39,723
‫עם קצת עידוד עדין מצד אימו,‬

127
00:15:41,563 --> 00:15:46,163
‫האפרוח הקטן הזה עושה‬
‫את הצעד הגדול הראשון שלו בדרך לעצמאות.‬

128
00:15:52,283 --> 00:15:55,043
‫מבט אחרון על אימא…‬

129
00:15:57,723 --> 00:16:00,683
‫ופיקו מתקבל לחבורה.‬

130
00:16:03,843 --> 00:16:06,603
‫מעתה והלאה, הוא יבלה שבועות בכל פעם‬

131
00:16:06,683 --> 00:16:09,643
‫בפנימייה הקרה ביותר בעולם,‬

132
00:16:09,723 --> 00:16:13,563
‫כאשר הוא מצטופף עם חבריו החדשים‬
‫כדי להתחמם.‬

133
00:16:16,803 --> 00:16:20,083
‫לפיקו לא הייתה יכולה להיות‬
‫התחלה קשה יותר בחיים.‬

134
00:16:29,283 --> 00:16:32,643
‫אבל תודות למאמצים הבלתי מתפשרים של הוריו,‬

135
00:16:32,723 --> 00:16:34,643
‫הוא הצליח לשרוד עד האביב.‬

136
00:16:38,483 --> 00:16:42,843
‫בקרוב, הוא יהיה חזק מספיק‬
‫כדי לדאוג לעצמו בלב ים.‬

137
00:16:47,883 --> 00:16:50,523
‫עם הורים מסורים כמו אלה של פיקו,‬

138
00:16:50,603 --> 00:16:54,563
‫גם הבתים הקפואים ביותר‬
‫יכולים להרגיש חמימים.‬

139
00:17:09,243 --> 00:17:12,683
‫באיסלנד, מזג האוויר מתחיל להשתנות.‬

140
00:17:14,923 --> 00:17:16,763
‫החורף מתקרב.‬

141
00:17:20,363 --> 00:17:23,843
‫וסילבר ואחיה צריכים לעלות במשקל בדחיפות.‬

142
00:17:28,163 --> 00:17:30,723
‫אימא של סילבר מחפשת כל דבר שאפשר למצוא…‬

143
00:17:34,763 --> 00:17:38,443
‫אך זה לא מספיק כדי לפטם ארבעה גורים.‬

144
00:17:41,283 --> 00:17:42,843
‫בגלל אחיה השתלטנים,‬

145
00:17:44,323 --> 00:17:46,203
‫סילבר לא מקבלת כמעט כלום.‬

146
00:17:51,083 --> 00:17:52,283
‫מלאת תושייה כתמיד,‬

147
00:17:53,003 --> 00:17:56,043
‫היא מוצאת דרכים אחרות להילחם ברעב…‬

148
00:18:00,483 --> 00:18:01,723
‫אמפטרומיות.‬

149
00:18:03,283 --> 00:18:05,443
‫פירות קטנים, אך מזינים.‬

150
00:18:13,163 --> 00:18:15,683
‫וזה לא הדבר היחיד שהיא מצאה.‬

151
00:18:20,723 --> 00:18:25,003
‫במרחק, אביה עלה על תגלית רצינית.‬

152
00:18:33,683 --> 00:18:35,883
‫מפרץ מלא בציפורים‬

153
00:18:36,963 --> 00:18:38,683
‫שלא שייכות לאף אחד.‬

154
00:18:44,323 --> 00:18:48,643
‫אבל נהר קפוא עם זרמים חזקים מפריד בינו‬

155
00:18:48,723 --> 00:18:51,323
‫לבין התשובה לבעיות של משפחתו.‬

156
00:18:59,643 --> 00:19:02,843
‫הוא אוזר אומץ ונכנס למים.‬

157
00:19:11,203 --> 00:19:14,603
‫שועלי שלג אינם שחיינים מטבעם.‬

158
00:19:20,123 --> 00:19:23,403
‫זה המפלט האחרון עבור אבא של סילבר.‬

159
00:19:40,523 --> 00:19:41,963
‫המשוכה הראשונה מאחוריו.‬

160
00:19:43,363 --> 00:19:45,803
‫ועכשיו, לסיבה שלשמה הגיע.‬

161
00:19:56,323 --> 00:19:59,843
‫בייאושו, אבא של סילבר מפשל.‬

162
00:20:02,763 --> 00:20:04,403
‫הוא מנסה דרך אחרת.‬

163
00:20:11,243 --> 00:20:13,403
‫הוא מלא התלהבות,‬

164
00:20:13,483 --> 00:20:15,443
‫אך הוא צריך להתגנב.‬

165
00:20:23,243 --> 00:20:26,443
‫בצידו השני של הנהר, סילבר קולטת הכול.‬

166
00:20:31,403 --> 00:20:32,963
‫אבא שלה לא מתייאש.‬

167
00:20:45,683 --> 00:20:48,363
‫סוף סוף, ההתמדה שלו משתלמת.‬

168
00:21:11,563 --> 00:21:17,563
‫זו הארוחה המשמעותית הראשונה של סילבר‬
‫זה שבועות, והיא רק שלה.‬

169
00:21:23,843 --> 00:21:26,683
‫אך לאביה יש גם שלושה בנים רעבים.‬

170
00:21:31,123 --> 00:21:32,923
‫הוא קורא לכולם לשולחן.‬

171
00:21:43,923 --> 00:21:47,403
‫הזכרים מגיעים כשאבא צולל בפעם השנייה.‬

172
00:21:51,723 --> 00:21:56,163
‫סילבר ידעת שהיא לא תזכה להצצה מוקדמת‬
‫כשאבא יחזור עם הארוחה הבאה.‬

173
00:21:59,323 --> 00:22:01,123
‫יש רק פתרון אחד.‬

174
00:22:10,043 --> 00:22:12,323
‫היא מעולם לא שחתה לפני כן,‬

175
00:22:13,523 --> 00:22:16,403
‫אך סילבר עושה את מה שנראה בלתי אפשרי.‬

176
00:22:19,963 --> 00:22:24,163
‫היא מתגברת על המים הקפואים‬
‫ועל הזרמים החזקים, ועוקבת אחרי אביה.‬

177
00:22:36,603 --> 00:22:39,363
‫לפני שסילבר מגיעה לגדה השנייה,‬

178
00:22:39,443 --> 00:22:42,243
‫אביה מצליח לצוד טרף נוסף.‬

179
00:22:45,203 --> 00:22:49,403
‫סוף סוף, ארוחה מכובדת לבנים שלו.‬

180
00:22:56,443 --> 00:22:59,283
‫בזמן שהזכרים נאבקים ביניהם על המזון…‬

181
00:23:02,203 --> 00:23:03,403
‫מעבר לנהר,‬

182
00:23:04,763 --> 00:23:06,923
‫סילבר שומרת על ריכוז.‬

183
00:23:10,083 --> 00:23:13,363
‫ריסה שתשומת ליבה נתונה לבז.‬

184
00:23:17,163 --> 00:23:18,443
‫זו ההזדמנות של סילבר.‬

185
00:23:23,203 --> 00:23:24,123
‫היא עשתה זאת.‬

186
00:23:30,763 --> 00:23:33,723
‫אפילו את הבז היא מנצחת בלי מאמץ.‬

187
00:23:39,563 --> 00:23:41,443
‫הטרף הראשון שהיא צדה בעצמה.‬

188
00:23:50,163 --> 00:23:54,723
‫המאמצים של סילבר ושל אביה‬
‫שינו את גורל המשפחה.‬

189
00:23:56,603 --> 00:24:00,283
‫יש להם את כל המיומנויות הדרושות להם‬
‫כדי לשרוד את החורף שלפניהם.‬

190
00:24:03,643 --> 00:24:05,883
‫זה נכון שיש דברים שלא משתנים אף פעם.‬

191
00:24:08,443 --> 00:24:12,563
‫אחרי הכול, כשיש לך אחים,‬
‫אי אפשר לצפות שהם לא יתגרו בך.‬

192
00:24:15,203 --> 00:24:20,483
‫אבל סילבר הוכיחה שהיא אחות יוצאת מן הכלל…‬

193
00:24:24,963 --> 00:24:29,323
‫ושיש לה את מה שנדרש‬
‫כדי להצליח בביתה העוין.‬

194
00:24:40,923 --> 00:24:43,123
‫בערבות הצחיחות של זמביה,‬

195
00:24:43,603 --> 00:24:45,843
‫הצעירה במשפחה, מיני,‬

196
00:24:45,923 --> 00:24:50,043
‫חלשה מרוב רעב‬
‫ונאבקת לעמוד בקצב של שאר הלהקה.‬

197
00:24:56,403 --> 00:24:59,683
‫המשפחה הצליחה להשיג ארוחה קטנה, סוף סוף.‬

198
00:25:01,083 --> 00:25:03,603
‫זו הארוחה הראשונה שלהם זה ארבעה ימים.‬

199
00:25:07,323 --> 00:25:09,803
‫מיני סוף סוף מדביקה את הפער.‬

200
00:25:14,163 --> 00:25:17,963
‫אבל היא לא מספיק אסרטיבית או בטוחה בעצמה‬
‫כדי להידחק פנימה.‬

201
00:25:24,843 --> 00:25:26,963
‫אריות זקוקים לאומץ,‬

202
00:25:27,843 --> 00:25:31,003
‫ומיני חייבת ללמוד להיות אסרטיבית הרבה יותר‬

203
00:25:31,083 --> 00:25:32,363
‫אם היא רוצה לשרוד.‬

204
00:25:35,563 --> 00:25:39,763
‫במיוחד כשהבית שלה הפך בדיוק לעוין יותר.‬

205
00:25:44,123 --> 00:25:45,843
‫קילומטר וחצי משם, במעלה הנהר,‬

206
00:25:46,963 --> 00:25:49,523
‫הזכרים הנוודים מתקרבים אליהם.‬

207
00:25:58,363 --> 00:26:02,683
‫סימוני ריח הם סימן ודאי לכוונתם להשתלט.‬

208
00:26:11,163 --> 00:26:14,763
‫שאגות הפולשים‬
‫הם סימן אזהרה למיני ומשפחתה.‬

209
00:26:19,443 --> 00:26:22,523
‫עליהם להביא את הגורים למסתור לפני החשיכה.‬

210
00:26:24,923 --> 00:26:29,483
‫במיוחד את מיני, ‬
‫שחייה מעולם לא היו בסכנה גדולה יותר.‬

211
00:27:14,883 --> 00:27:18,283
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬