1 00:00:06,243 --> 00:00:09,963 ‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬ 2 00:00:11,363 --> 00:00:13,003 ‫בזמביה הרחוקה,‬ 3 00:00:13,083 --> 00:00:17,203 ‫האימהות בלהקת האריות של הנהר‬ ‫נמצאות בעיצומו של חיפוש נואש.‬ 4 00:00:18,643 --> 00:00:19,723 ‫אתמול בלילה,‬ 5 00:00:19,803 --> 00:00:23,003 ‫הזכרים הנוודים הפולשים תקפו את הנקבות,‬ 6 00:00:23,603 --> 00:00:26,643 ‫ומיני הקטנה ברחה,‬ ‫יחד עם יתר הגורים הגדולים יותר.‬ 7 00:00:29,043 --> 00:00:31,083 ‫עכשיו הם נעדרים.‬ 8 00:00:33,643 --> 00:00:36,563 ‫לאימא של מיני יש חתך עמוק על הכתף,‬ 9 00:00:37,643 --> 00:00:41,083 ‫אך היא דואגת יותר לביטחונה של מיני.‬ 10 00:00:47,683 --> 00:00:49,843 ‫הגורים שומרים על פרופיל נמוך.‬ 11 00:00:54,483 --> 00:00:57,083 ‫הם פגיעים ביותר כשהם לבדם.‬ 12 00:01:02,363 --> 00:01:06,803 ‫וצבוע חזק מתקדם הישר לכיוונם.‬ 13 00:01:16,443 --> 00:01:18,963 ‫מיני היא הפגיעה ביותר.‬ 14 00:01:25,643 --> 00:01:27,763 ‫היא פחות בטוחה בעצמה בהשוואה לאחרים,‬ 15 00:01:27,843 --> 00:01:31,803 ‫ואין לה סיכוי לנצח את האויב המסוכן הזה.‬ 16 00:01:39,683 --> 00:01:41,323 ‫אך העזרה הגיעה.‬ 17 00:01:54,443 --> 00:01:56,563 ‫מיני בטוחה, לעת עתה.‬ 18 00:01:57,843 --> 00:02:01,443 ‫אך בשלב מסוים‬ ‫כל הצעירים נדרשים לעשות מאמץ,‬ 19 00:02:01,523 --> 00:02:02,843 ‫לאזור אומץ,‬ 20 00:02:02,923 --> 00:02:07,203 ‫וללמוד לשלוט במיומנויות‬ ‫שנדרשות להם כדי להסתדר בבגרותם.‬ 21 00:02:09,483 --> 00:02:11,723 ‫במקרה של מיני, השלב הזה הגיע.‬ 22 00:02:23,163 --> 00:02:28,043 ‫- עליית מדרגה -‬ 23 00:02:31,763 --> 00:02:36,643 ‫קיץ בקולומביה הבריטית‬ ‫שבחוף הפסיפיק נורת' וסט.‬ 24 00:02:38,243 --> 00:02:43,963 ‫- קוצימאטין, קנדה -‬ 25 00:02:46,763 --> 00:02:50,403 ‫הערבה העשירה הזו,‬ ‫המוסתרת בין פיורדים תלולי-שוליים,‬ 26 00:02:50,483 --> 00:02:54,603 ‫היא ביתו של אחד ממיני הדובים‬ ‫הגדולים ביותר בעולם.‬ 27 00:02:56,283 --> 00:02:58,323 ‫דוב הגריזלי.‬ 28 00:03:01,923 --> 00:03:05,603 ‫זו תקופה עמוסה עבור ספרוס בן השנה ואימו.‬ 29 00:03:06,763 --> 00:03:09,283 ‫הם יצאו מהמאורה שלהם לפני חודשיים,‬ 30 00:03:10,323 --> 00:03:14,843 ‫והמתבגר צריך ללמוד כיצד למצוא מזון‬ ‫לפני שיגיע שוב הזמן לתרדמת חורף.‬ 31 00:03:17,363 --> 00:03:21,483 ‫אבל ספרוס לא רגיל לעבודה קשה.‬ 32 00:03:23,363 --> 00:03:26,283 ‫הוא עדיין מקבל גישה לחלב עשיר.‬ 33 00:03:28,363 --> 00:03:31,243 ‫אבל היום, זה עומד להשתנות.‬ 34 00:03:32,523 --> 00:03:36,403 ‫אימו חייבת להכין אותו לחיים עצמאיים בעתיד.‬ 35 00:03:38,923 --> 00:03:39,883 ‫כרגע,‬ 36 00:03:39,963 --> 00:03:43,323 ‫המזון הנפוץ ביותר כרגע הוא עשב.‬ 37 00:03:53,043 --> 00:03:56,083 ‫אבל ספרוס לא ממש אוהב ירקות.‬ 38 00:03:57,643 --> 00:04:01,403 ‫וזה מתיש ללעוס ללא הרף כשאתה דוב קטן.‬ 39 00:04:10,883 --> 00:04:13,483 ‫אולי רק תנומה חטופה.‬ 40 00:04:15,963 --> 00:04:20,643 ‫זו לא התחלה מבטיחה במסעו אל עבר העצמאות.‬ 41 00:04:32,003 --> 00:04:34,123 ‫ספרוס רענן אחרי התנומה,‬ 42 00:04:34,203 --> 00:04:39,443 ‫ואימו מובילה אותו אל החוף‬ ‫כדי לחפש משהו טעים יותר.‬ 43 00:04:42,243 --> 00:04:45,723 ‫במבט ראשון, המקום לא נראה מבטיח במיוחד.‬ 44 00:04:51,723 --> 00:04:55,163 ‫אך אימו מחפשת אוצר מוטמן.‬ 45 00:04:59,243 --> 00:05:02,723 ‫דובים רעבים אחרים כבר התחילו בחיפושים.‬ 46 00:05:06,803 --> 00:05:09,003 ‫הם מחפשים צדפות,‬ 47 00:05:09,683 --> 00:05:12,723 ‫רכיכות קטנות ומזינות.‬ 48 00:05:17,363 --> 00:05:22,243 ‫ניתן לקוות שספרוס‬ ‫יראה קצת יותר התלהבות באתגר הזה.‬ 49 00:05:24,403 --> 00:05:27,083 ‫אבל הסכנה בדרכה אליהם:‬ 50 00:05:28,323 --> 00:05:29,843 ‫זכר גדול.‬ 51 00:05:38,163 --> 00:05:39,923 ‫זו עונת הרבייה,‬ 52 00:05:40,003 --> 00:05:44,003 ‫והוא יהרוג גור כדי להזדווג עם הנקבה.‬ 53 00:05:49,363 --> 00:05:52,883 ‫האימא המגוננת בעוז נכנסת לפעולה מייד.‬ 54 00:05:55,243 --> 00:05:56,803 ‫זה מהלך אמיץ.‬ 55 00:05:56,883 --> 00:05:59,523 ‫הזכר יכול להכניע אותה בקלות.‬ 56 00:06:11,883 --> 00:06:13,723 ‫איום אחד נעלם.‬ 57 00:06:14,763 --> 00:06:17,723 ‫אך כרגע, ספרוס הקטן נשאר לבדו.‬ 58 00:06:20,883 --> 00:06:24,403 ‫הוא עוזב את החוף‬ ‫בכיוון המנוגד לזה של אימו.‬ 59 00:06:27,883 --> 00:06:30,363 ‫הוא עלול להתחרט על המהלך הזה.‬ 60 00:06:34,203 --> 00:06:39,723 ‫- לואנגווה, זמביה -‬ 61 00:06:42,363 --> 00:06:43,923 ‫במרכז אפריקה,‬ 62 00:06:44,003 --> 00:06:48,883 ‫להקת הנהר המאוחדת‬ ‫עושה הפסקה בלהט היום.‬ 63 00:06:53,043 --> 00:06:55,963 ‫אך מיני בת עשרה החודשים אינה במצב טוב.‬ 64 00:07:06,163 --> 00:07:09,843 ‫בארוחות המשותפות‬ ‫היא לא אסרטיבית דיה כדי להגיע לבשר,‬ 65 00:07:09,923 --> 00:07:11,803 ‫כשיתר בני המשפחה נחפזים לאכול.‬ 66 00:07:18,563 --> 00:07:22,443 ‫עליה להעז ולהילחם על חלקה.‬ 67 00:07:29,563 --> 00:07:34,683 ‫כרגע היא גוועת ברעב,‬ ‫ובקושי יש לה כוחות לזוז.‬ 68 00:07:36,763 --> 00:07:38,803 ‫היא צריכה לאכול עוד היום.‬ 69 00:07:50,723 --> 00:07:56,403 ‫אימה היא הציידת הטובה ביותר בלהקה,‬ ‫והיא נחושה לצוד טרף.‬ 70 00:07:57,483 --> 00:08:00,643 ‫ההישרדות של בתה תלויה בכך.‬ 71 00:08:08,643 --> 00:08:11,803 ‫וקובוס מים יהיה מושלם.‬ 72 00:08:53,483 --> 00:08:54,603 ‫היא עשתה זאת.‬ 73 00:08:57,403 --> 00:09:01,923 ‫היא מכסה את השביל‬ ‫שבו גררה את הטרף למקום מבודד יותר.‬ 74 00:09:04,563 --> 00:09:08,683 ‫היא לא רוצה שבעל חיים אחר יגלה את הטרף‬ ‫לפני שהיא תביא אליו את מיני.‬ 75 00:09:12,043 --> 00:09:14,523 ‫נשרים כבר חגים ממעל.‬ 76 00:09:20,043 --> 00:09:21,723 ‫הלהקה חייבת להזדרז.‬ 77 00:09:36,603 --> 00:09:38,763 ‫הגורים הגדולים יותר מגיעים ראשונים.‬ 78 00:09:50,123 --> 00:09:53,203 ‫אם מיני רוצה לאכול,‬ ‫היא חייבת לעמוד על שלה.‬ 79 00:09:56,843 --> 00:10:00,723 ‫היא האחרונה להגיע, ולא נשאר לה מקום.‬ 80 00:10:04,843 --> 00:10:07,883 ‫כולם מעוניינים יותר לקבל את חלקם.‬ 81 00:10:12,963 --> 00:10:15,523 ‫אך הפעם, מיני נחושה.‬ 82 00:10:20,883 --> 00:10:23,683 ‫היא נדחפת בין הרווחים‬ ‫כדי להגיע ממש מעל הטרף.‬ 83 00:10:26,523 --> 00:10:28,323 ‫אחותה נוזפת בה…‬ 84 00:10:34,283 --> 00:10:36,443 ‫אבל מיני מסרבת לזוז.‬ 85 00:10:46,883 --> 00:10:49,683 ‫היא סוף סוף למדה לעמוד על שלה.‬ 86 00:11:00,003 --> 00:11:02,563 ‫אבל האתגר של מיני לא נגמר,‬ 87 00:11:03,683 --> 00:11:08,043 ‫אם היא רוצה להפוך לחברה רבת-עוצמה בלהקה.‬ 88 00:11:14,723 --> 00:11:17,723 ‫ישנם בעלי חיים צעירים שמסרבים להתגבר,‬ 89 00:11:18,283 --> 00:11:20,243 ‫בעוד שאחרים לא יכולים לחכות.‬ 90 00:11:20,883 --> 00:11:25,083 ‫- דרום קרוליינה, ארה"ב -‬ 91 00:11:33,483 --> 00:11:34,963 ‫באוקיינוס האטלנטי,‬ 92 00:11:35,043 --> 00:11:39,803 ‫קאי, דולפינן צעיר,‬ ‫נהנה מזמן איכות עם חברי הלהקה שלו.‬ 93 00:11:43,243 --> 00:11:47,043 ‫הם חבורה חברותית,‬ ‫והוא משתוקק להיות אחד מהחבר'ה.‬ 94 00:11:49,923 --> 00:11:51,163 ‫אבל בגיל שנתיים,‬ 95 00:11:51,243 --> 00:11:54,483 ‫יש לו עוד הרבה מה ללמוד‬ ‫לפני שיהיה מוכן לעזוב את אימו.‬ 96 00:12:01,563 --> 00:12:05,483 ‫הם הגיעו אל המפרצונים‬ ‫ואל לשונות הים של דרום קרוליינה.‬ 97 00:12:06,763 --> 00:12:10,723 ‫הם מלאים בדגים שנודדים אל הים כדי להשריץ.‬ 98 00:12:12,403 --> 00:12:15,003 ‫קאי תפס דגים בים הפתוח,‬ 99 00:12:15,083 --> 00:12:17,963 ‫אך במים הרדודים והערוכים‬ ‫של לשונות הים האלה,‬ 100 00:12:18,043 --> 00:12:21,363 ‫הלהקה נדרשת להשתמש בטכניקה מסוכנת.‬ 101 00:12:22,643 --> 00:12:25,003 ‫הם מתכוונים לצוד ביבשה.‬ 102 00:12:27,123 --> 00:12:29,323 ‫אימו תראה לו כיצד.‬ 103 00:12:32,283 --> 00:12:33,523 ‫בעזרת דולפינן אחר,‬ 104 00:12:33,603 --> 00:12:37,443 ‫היא יוצרת גל גדול דיו‬ ‫כדי לדחוף דגים אל הגדה,‬ 105 00:12:37,523 --> 00:12:39,723 ‫שם קל יותר לתפוס אותם.‬ 106 00:12:41,323 --> 00:12:45,763 ‫לאחר מכן הם עולים במכוון על החוף‬ ‫כדי לחטוף את הטרף,‬ 107 00:12:45,843 --> 00:12:47,803 ‫לפני שהם מחליקים בחזרה אל המים.‬ 108 00:12:49,683 --> 00:12:52,963 ‫מסוכן מאוד להיתקע על היבשה.‬ 109 00:12:54,723 --> 00:12:57,283 ‫אימא של קאי היא מומחית.‬ 110 00:12:59,803 --> 00:13:01,923 ‫אבל עכשיו הגיע תורו.‬ 111 00:13:09,403 --> 00:13:13,283 ‫היא מציבה את קאי באמצע‬ ‫כדי שתהיה לו כמה שיותר עזרה.‬ 112 00:13:25,203 --> 00:13:26,163 ‫היא תפסה אחד.‬ 113 00:13:28,243 --> 00:13:31,843 ‫אבל קאי לא עלה מספיק על החוף, והוא מפספס.‬ 114 00:13:42,763 --> 00:13:44,883 ‫הפעם עליו לעלות גבוה יותר.‬ 115 00:13:54,403 --> 00:13:56,283 ‫אך הוא עלה גבוה מדי.‬ 116 00:14:09,203 --> 00:14:11,603 ‫הבוץ החלקלק הציל אותו.‬ 117 00:14:18,403 --> 00:14:21,283 ‫ניסיון כושל נוסף עלול להסתיים במותו…‬ 118 00:14:23,963 --> 00:14:26,283 ‫אך הוא יצטרך להמשיך לנסות.‬ 119 00:14:32,963 --> 00:14:34,483 ‫במערב קנדה,‬ 120 00:14:34,563 --> 00:14:38,323 ‫ספרוס המתבגר עזב את החוף‬ ‫שבו הוא ראה את אימו לאחרונה.‬ 121 00:14:42,203 --> 00:14:44,123 ‫וכעת הוא אבוד.‬ 122 00:14:50,043 --> 00:14:52,323 ‫כדאי שינסה למצוא אותה…‬ 123 00:14:54,923 --> 00:14:57,883 ‫אך השוטטות מעייפת כל כך…‬ 124 00:15:02,443 --> 00:15:06,923 ‫וספרוס לא עומד בפיתוי לתנומה נוספת.‬ 125 00:15:16,203 --> 00:15:20,003 ‫לאימו אין זמן לנוח.‬ 126 00:15:20,843 --> 00:15:24,203 ‫היא מודעת היטב לסכנות‬ ‫המאיימות על הגור שלה.‬ 127 00:15:27,483 --> 00:15:28,563 ‫וסוף סוף,‬ 128 00:15:29,243 --> 00:15:30,323 ‫היא מוצאת אותו.‬ 129 00:16:10,003 --> 00:16:13,963 ‫אימא של ספרוס לא מתכוונת לוותר,‬ ‫ומתעקשת ללמד אותו למצוא צדפות.‬ 130 00:16:17,803 --> 00:16:21,123 ‫למרבה המזל, הפעם אין הפרעות נוספות.‬ 131 00:16:22,243 --> 00:16:24,443 ‫השיעור מתחיל.‬ 132 00:16:30,803 --> 00:16:35,163 ‫אבל למה לטרוח,‬ ‫כשקל הרבה יותר לחטוף את השאריות של אימא?‬ 133 00:16:42,323 --> 00:16:45,483 ‫הוא צריך להתחיל לעשות דברים בכוחות עצמו.‬ 134 00:16:53,443 --> 00:16:57,123 ‫אך ספרוס מעדיף קיצורי דרך.‬ 135 00:17:00,763 --> 00:17:04,403 ‫מישהו כבר הגיע לפניו‬ ‫לצדפות האלו שנשטפו אל החוף.‬ 136 00:17:08,803 --> 00:17:10,843 ‫נשארה רק אחת.‬ 137 00:17:18,803 --> 00:17:22,283 ‫אך לא מספיק לשנורר צדפות בודדות פה ושם‬ 138 00:17:22,363 --> 00:17:23,603 ‫כשאתה דוב מתבגר.‬ 139 00:17:30,643 --> 00:17:34,403 ‫ספרוס הרעב לא יכול לדחות זאת עוד.‬ 140 00:17:36,163 --> 00:17:38,323 ‫הוא ייאלץ לחפור.‬ 141 00:17:55,643 --> 00:18:00,123 ‫סוף סוף, הוא עושה זאת בעצמו.‬ 142 00:18:04,483 --> 00:18:07,243 ‫הוא הראה לאימו שיש לו את מה שדרוש.‬ 143 00:18:07,923 --> 00:18:09,563 ‫הוא דוב גדול עכשיו.‬ 144 00:18:12,083 --> 00:18:13,843 ‫טוב, כמעט.‬ 145 00:18:25,963 --> 00:18:30,403 ‫בעמק לואנגווה שבזמביה,‬ ‫מיני במצב הרבה יותר טוב.‬ 146 00:18:34,203 --> 00:18:37,043 ‫עכשיו, אחרי שאכלה היטב, היא מלאת מרץ.‬ 147 00:18:42,523 --> 00:18:44,723 ‫וההרגשה הזו מדבקת.‬ 148 00:19:00,963 --> 00:19:02,963 ‫המשפחה חזרה אל הנהר.‬ 149 00:19:03,523 --> 00:19:05,763 ‫זה המקום האהוב עליהם לבילוי.‬ 150 00:19:06,283 --> 00:19:10,523 ‫יש הרבה מי שתייה‬ ‫ונוף מעולה על הטריטוריה שלהם.‬ 151 00:19:13,483 --> 00:19:16,003 ‫אבל לא כולם שמחים לראות אותם.‬ 152 00:19:18,963 --> 00:19:21,043 ‫נהר לואנגווה הוא ביתם‬ 153 00:19:21,123 --> 00:19:24,603 ‫של אוכלוסיית ההיפופוטמים‬ ‫הצפופה ביותר בעולם.‬ 154 00:19:26,763 --> 00:19:29,483 ‫והזכרים האלה מתחילים להתרגז.‬ 155 00:19:34,283 --> 00:19:37,323 ‫הם לא רוצים שאף אחד יתקרב אליהם.‬ 156 00:19:41,043 --> 00:19:43,363 ‫הלהקה זהירה.‬ 157 00:19:56,043 --> 00:20:01,163 ‫אך הגורה הקטנה יותר שלהם‬ ‫צריכה ללמוד מתי להילחם ומתי להימלט.‬ 158 00:20:03,203 --> 00:20:07,523 ‫מיני מחליטה להציב את עצמה‬ ‫בין ההיפופוטמים לחברי הלהקה שלה.‬ 159 00:20:08,843 --> 00:20:12,483 ‫היא כבר לא מתכוונת‬ ‫להניח לאחרים לרדות בה בכזאת קלות.‬ 160 00:20:19,323 --> 00:20:23,243 ‫אך ההיפופוטם הזה הוא סיפור אחר לגמרי.‬ 161 00:20:24,123 --> 00:20:27,163 ‫הוא משוויץ בניבים החדים שלו,‬ 162 00:20:27,243 --> 00:20:29,203 ‫ונראה תוקפני ומאיים.‬ 163 00:20:49,683 --> 00:20:52,523 ‫מיני היא הראשונה שמזהה את הסימנים…‬ 164 00:20:56,803 --> 00:20:59,123 ‫והאחרים הולכים בעקבותיה.‬ 165 00:21:17,843 --> 00:21:22,163 ‫היא לומדת להתמודד עם הקשיים‬ ‫שהחיים יציבו בפניה…‬ 166 00:21:24,763 --> 00:21:28,123 ‫לפתח את הביטחון שהיא תצטרך כדי להצליח.‬ 167 00:21:29,883 --> 00:21:32,563 ‫ועם משפחה קרובה כל כך שתומכת בה,‬ 168 00:21:32,643 --> 00:21:35,723 ‫נראה שמצפה למיני עתיד מזהיר.‬ 169 00:21:45,043 --> 00:21:47,363 ‫בלשונות הים של דרום קרוליינה,‬ 170 00:21:48,323 --> 00:21:51,963 ‫קאי הדולפינן לומד דרך מסוכנת לדוג.‬ 171 00:21:54,923 --> 00:21:59,363 ‫ואם הוא לא ישכלל את הטכניקה,‬ ‫הוא עלול לסכן את ביטחונו.‬ 172 00:22:05,123 --> 00:22:09,203 ‫הלהקה שלו עוברת למיקום חדש,‬ ‫קילומטר וחצי משם.‬ 173 00:22:12,443 --> 00:22:15,723 ‫החוף כבר עמוס דייגים מתחילים.‬ 174 00:22:22,923 --> 00:22:25,723 ‫וקאי משתוקק להצטרף לשורותיהם.‬ 175 00:22:34,883 --> 00:22:38,043 ‫אימו בודקת שהיבשה פנויה…‬ 176 00:22:41,723 --> 00:22:43,083 ‫והם יוצאים לדרך.‬ 177 00:22:58,803 --> 00:23:01,883 ‫קאי עדיין מתקשה למצוא את התזמון הנכון,‬ 178 00:23:03,123 --> 00:23:05,763 ‫אך אימו יודעת שהוא צריך להישאר בסביבה‬ 179 00:23:07,443 --> 00:23:09,203 ‫כדי לזכות בפרס הגדול.‬ 180 00:23:15,043 --> 00:23:17,523 ‫קאי משתוקק לנסות שוב.‬ 181 00:23:42,563 --> 00:23:45,043 ‫הפעם, הוא זה שממתין.‬ 182 00:23:48,163 --> 00:23:49,923 ‫הוא תפס את הדג הראשון שלו.‬ 183 00:23:52,443 --> 00:23:55,843 ‫בזכות השיעורים של אימו,‬ ‫הוא הצליח להשתלט על הטכניקה.‬ 184 00:23:57,843 --> 00:24:00,163 ‫וכעת אי אפשר לעצור אותו.‬ 185 00:24:10,203 --> 00:24:13,003 ‫הצלחה לכולם.‬ 186 00:24:17,603 --> 00:24:21,123 ‫קאי למד את מיומנות הציד על היבשה,‬ 187 00:24:22,043 --> 00:24:24,643 ‫והוכיח את עצמו לאימו.‬ 188 00:24:33,403 --> 00:24:38,803 ‫לכל תינוק שנולד בטבע‬ ‫מצפה עקומת למידה חדה כבר מהיום הראשון.‬ 189 00:24:40,123 --> 00:24:43,283 ‫הסיכויים לא לטובתם.‬ 190 00:24:45,203 --> 00:24:48,003 ‫הסכנה אורבת בכל פינה.‬ 191 00:24:52,083 --> 00:24:55,243 ‫אך רובם לא צריכים להיאבק לבדם.‬ 192 00:24:55,923 --> 00:25:00,403 ‫הורים מסורים נותנים הכול‬ ‫כדי לעזור להם לשרוד.‬ 193 00:25:02,923 --> 00:25:07,443 ‫כדי להכין אותם כמיטב יכולתם‬ ‫לאתגרים שעליהם להתמודד איתם.‬ 194 00:25:11,923 --> 00:25:15,283 ‫ואם הצאצאים האלה‬ ‫יצליחו להשתלט על המיומנויות שלימדו אותם…‬ 195 00:25:20,083 --> 00:25:22,563 ‫ילמדו להגן על עצמם,‬ 196 00:25:23,283 --> 00:25:25,243 ‫ויילחמו על מה שחשוב להם,‬ 197 00:25:26,803 --> 00:25:30,443 ‫יהיה להם את הסיכוי הטוב ביותר‬ ‫להגיע לבגרות,‬ 198 00:25:32,683 --> 00:25:33,723 ‫ויום אחד,‬ 199 00:25:34,523 --> 00:25:38,163 ‫להקים משפחה משלהם.‬ 200 00:26:13,403 --> 00:26:16,803 ‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬