1 00:01:54,791 --> 00:01:56,000 ‫הרסת הכול.‬ 2 00:02:05,416 --> 00:02:06,750 ‫אני בטוח שיש לך שאלות.‬ 3 00:02:10,083 --> 00:02:11,000 ‫את פוחדת.‬ 4 00:02:14,000 --> 00:02:15,416 ‫את כועסת.‬ 5 00:02:17,416 --> 00:02:18,833 ‫את תוהה אם את…‬ 6 00:02:20,083 --> 00:02:22,166 ‫משוגעת, והאם כל הדברים האלו נכונים.‬ 7 00:02:29,500 --> 00:02:30,333 ‫זה אני.‬ 8 00:02:34,500 --> 00:02:35,416 ‫בעלך.‬ 9 00:02:38,541 --> 00:02:39,375 ‫אני אוהב אותך.‬ 10 00:02:40,000 --> 00:02:42,208 ‫ומעל הכול, אני אוהב את הילדים שלנו.‬ 11 00:02:43,000 --> 00:02:44,083 ‫זה כל מה שחשוב.‬ 12 00:02:46,666 --> 00:02:48,125 ‫כל השאר זה פיקציה.‬ 13 00:02:52,958 --> 00:02:54,875 ‫כשתגלי את האמת על פורסט…‬ 14 00:02:57,250 --> 00:02:58,791 ‫את תביני את האמת עליי.‬ 15 00:03:01,541 --> 00:03:03,250 ‫המצאתי את עצמי מחדש.‬ 16 00:03:05,000 --> 00:03:06,416 ‫הוא לא קיבל הזדמנות כזו.‬ 17 00:03:07,666 --> 00:03:09,333 ‫הוא הורס כל דבר שמגיע לידיו.‬ 18 00:03:11,041 --> 00:03:12,750 ‫לכן אני מבקש ממך, דומיניקה…‬ 19 00:03:14,958 --> 00:03:17,708 ‫תחשבי מה יותר חשוב לך כרגע.‬ 20 00:03:21,500 --> 00:03:22,750 ‫קריירה או משפחה?‬ 21 00:03:27,458 --> 00:03:28,291 ‫הם…‬ 22 00:03:30,500 --> 00:03:31,333 ‫או אנחנו?‬ 23 00:03:33,750 --> 00:03:35,625 ‫המסמכים נמצאים בהחסן הנייד.‬ 24 00:03:36,708 --> 00:03:38,583 ‫כל האמת על פורסט.‬ 25 00:03:46,625 --> 00:03:53,625 ‫- הבלש פורסט -‬ 26 00:04:36,541 --> 00:04:37,541 ‫לאן אנחנו נוסעים?‬ 27 00:04:40,541 --> 00:04:41,375 ‫למקום ידידותי.‬ 28 00:04:57,500 --> 00:05:00,208 ‫סלחי לי, יקירתי. לא התכוננתי מראש.‬ 29 00:05:02,291 --> 00:05:05,458 ‫ויקטור לא מבין שאישה‬ ‫זקוקה לזמן עבור דברים מסוימים.‬ 30 00:05:05,958 --> 00:05:06,916 ‫את תשני שם.‬ 31 00:05:09,541 --> 00:05:10,375 ‫אני?‬ 32 00:05:15,875 --> 00:05:16,958 ‫אני אשאר עד הבוקר.‬ 33 00:05:24,791 --> 00:05:25,625 ‫אל תלך.‬ 34 00:05:30,541 --> 00:05:31,916 ‫אני צריך למצוא את אגטה.‬ 35 00:05:35,125 --> 00:05:36,541 ‫לא אוכל לעשות את זה מפה.‬ 36 00:05:57,750 --> 00:05:58,750 ‫תתנהגי יפה.‬ 37 00:06:01,666 --> 00:06:03,000 ‫הכול יהיה בסדר.‬ 38 00:06:28,916 --> 00:06:31,416 ‫מעולם לא קיבלת דבר כזה מפורסט.‬ 39 00:06:43,000 --> 00:06:44,250 ‫אני אטפל בך.‬ 40 00:07:04,583 --> 00:07:05,708 ‫מתנה בשבילך.‬ 41 00:07:45,708 --> 00:07:46,625 ‫שלום.‬ ‫-שלום.‬ 42 00:07:52,958 --> 00:07:54,541 ‫אני עסוק, גברתי התובעת.‬ 43 00:07:55,250 --> 00:07:57,250 ‫עסוק בחיפושים אחר ויקטור פורסט?‬ 44 00:08:01,375 --> 00:08:02,208 ‫הבת שלי.‬ 45 00:08:04,166 --> 00:08:07,166 ‫אגטה נחטפה על ידי הרוצח שאנו מחפשים.‬ 46 00:08:09,250 --> 00:08:10,125 ‫זה לא פורסט.‬ 47 00:08:12,375 --> 00:08:13,666 ‫אראה לך משהו.‬ 48 00:08:21,375 --> 00:08:24,791 ‫לפני שנתיים, ויקטור פורסט חרג מסמכותו‬ 49 00:08:24,875 --> 00:08:28,083 ‫במהלך מפגש התערבות, וגרם למותו של ילד.‬ 50 00:08:28,166 --> 00:08:29,375 ‫אני מכיר את הסיפור.‬ 51 00:08:31,333 --> 00:08:34,458 ‫הוא הורד בדרגה והועבר לכאן.‬ 52 00:08:35,250 --> 00:08:38,916 ‫דברים כאלו קורים.‬ ‫-נגזרו עליו חמש שנות מאסר.‬ 53 00:08:39,000 --> 00:08:39,833 ‫אני יודע.‬ 54 00:08:40,666 --> 00:08:43,583 ‫את יודעת איזה הסבר הוא נתן? כי אני יודע.‬ 55 00:08:43,666 --> 00:08:44,916 ‫כמובן, קראתי אותו.‬ 56 00:08:45,541 --> 00:08:46,458 ‫זה ביזיון.‬ 57 00:08:47,625 --> 00:08:51,375 ‫הוא טען שהוא פעל לפי כל הנהלים,‬ ‫כולל שימוש בנשק חם.‬ 58 00:08:52,291 --> 00:08:57,000 ‫אתה יודע שוויקטור פורסט‬ ‫סובל מהפרעה דו קוטבית?‬ 59 00:08:58,083 --> 00:09:01,125 ‫זה מידע רפואי חסוי.‬ ‫-הוא אדם חולה.‬ 60 00:09:02,041 --> 00:09:04,416 ‫היו לו התקפי מאניה דפרסיה.‬ 61 00:09:04,500 --> 00:09:08,916 ‫הרופא של פורסט אמר‬ ‫שהוא מתקשה להבדיל בין טוב ורע,‬ 62 00:09:09,000 --> 00:09:11,125 ‫ושעליו לעזוב את המשטרה.‬ 63 00:09:12,458 --> 00:09:16,208 ‫אני רוצה לדעת למה התעלמו מהדו"ח הזה.‬ 64 00:09:16,291 --> 00:09:19,208 ‫הוא עבר בדיקות ששללו את זה. סיימנו?‬ 65 00:09:19,708 --> 00:09:22,166 ‫וידעת שוויקטור פורסט גדל כאן?‬ 66 00:09:22,791 --> 00:09:23,625 ‫בבית יתומים?‬ 67 00:09:24,375 --> 00:09:26,375 ‫ושהמנהלת שלו הייתה הלינה קרול?‬ 68 00:09:27,500 --> 00:09:28,500 ‫לאחר שנישאה לשניידרמן.‬ 69 00:09:28,583 --> 00:09:30,416 ‫אלוהים, אז מה?‬ ‫-"אז מה?"‬ 70 00:09:31,416 --> 00:09:32,958 ‫אתה באמת לא מבין את הקשר?‬ 71 00:09:34,125 --> 00:09:38,416 ‫גבר מעורער נפשית‬ ‫חוזר למקום שמטיל עליו אימה.‬ 72 00:09:38,500 --> 00:09:41,500 ‫טראומת ילדות, כאב, בדידות. הוא חוזר.‬ 73 00:09:42,000 --> 00:09:45,416 ‫התקפי הדיכאון חוזרים, הוא מתחיל להרוג.‬ 74 00:09:45,500 --> 00:09:48,083 ‫הרשימה שלו לא כוללת רק את הלינה שניידרמן,‬ 75 00:09:48,166 --> 00:09:50,083 ‫אלא ייתכן שגם הבחורה…‬ 76 00:09:50,625 --> 00:09:52,791 ‫שמנהלת איתו יחסים סודיים.‬ 77 00:09:55,333 --> 00:09:56,750 ‫הבת של מפקח המשטרה.‬ 78 00:10:10,916 --> 00:10:12,791 ‫אל תדברי על הבת שלי.‬ 79 00:10:21,083 --> 00:10:22,833 ‫אלא אם את יודעת איך למצוא אותה.‬ 80 00:10:27,083 --> 00:10:27,916 ‫את לא יודעת.‬ 81 00:10:30,583 --> 00:10:32,666 ‫אם כך, סיימנו. אני חוזר לאנשים שלי.‬ 82 00:10:34,666 --> 00:10:35,500 ‫תעצור.‬ 83 00:10:36,833 --> 00:10:37,750 ‫אני אעשה את זה.‬ 84 00:10:43,625 --> 00:10:44,666 ‫מה?‬ 85 00:10:46,083 --> 00:10:47,833 ‫אתה לא יכול להשתתף בחיפושים.‬ 86 00:10:48,416 --> 00:10:50,708 ‫המעורבות הרגשית שלך גדולה מדי.‬ 87 00:10:53,166 --> 00:10:54,583 ‫מעורבות רגשית גדולה מדי?‬ 88 00:10:56,833 --> 00:10:58,500 ‫הבת שלי נחטפה‬ 89 00:10:58,583 --> 00:11:01,375 ‫והמעורבות הרגשית שלי גדולה מדי?‬ ‫-אדמונד!‬ 90 00:11:03,083 --> 00:11:04,541 ‫נמצא את הבת שלך.‬ 91 00:11:09,041 --> 00:11:09,875 ‫תסמוך עלינו.‬ 92 00:11:18,625 --> 00:11:19,458 ‫שימו לב.‬ 93 00:11:21,666 --> 00:11:23,291 ‫כולנו יודעים מה קרה, נכון?‬ 94 00:11:26,458 --> 00:11:29,208 ‫אתם תהפכו את כל פודהל.‬ 95 00:11:31,833 --> 00:11:33,625 ‫תבדקו בכל מרתף.‬ 96 00:11:35,041 --> 00:11:35,875 ‫בכל בקתה.‬ 97 00:11:37,166 --> 00:11:38,083 ‫בכל בניין נטוש.‬ 98 00:11:39,666 --> 00:11:42,125 ‫תהפכו כל אבן מזוינת.‬ 99 00:11:42,208 --> 00:11:44,625 ‫תחקרו כל עבריין מנוול.‬ 100 00:11:46,625 --> 00:11:49,041 ‫אל תתעלמו משיחות טלפון.‬ 101 00:11:50,541 --> 00:11:52,041 ‫אנחנו בודקים כל קצה חוט‬ 102 00:11:53,000 --> 00:11:54,875 ‫ולא משנה כמה הוא מגוחך.‬ 103 00:11:58,791 --> 00:12:01,250 ‫מישהו ניסה לפגוע בבת משפחה של אחד מאיתנו.‬ 104 00:12:04,208 --> 00:12:05,416 ‫זהו. לעבודה.‬ 105 00:12:33,666 --> 00:12:34,500 ‫ארבע…‬ 106 00:12:36,166 --> 00:12:37,000 ‫ארבע.‬ 107 00:12:38,333 --> 00:12:39,166 ‫ארבע.‬ 108 00:12:39,750 --> 00:12:41,000 ‫ארבע, שמונה.‬ 109 00:12:42,333 --> 00:12:43,208 ‫אחת, ארבע.‬ 110 00:12:45,500 --> 00:12:46,375 ‫אעזור לך.‬ 111 00:12:55,416 --> 00:12:56,833 ‫יש חתך אחד‬ 112 00:12:58,041 --> 00:12:59,208 ‫בזרוע הימנית.‬ 113 00:13:00,833 --> 00:13:02,291 ‫וארבעה חתכים‬ 114 00:13:03,791 --> 00:13:04,625 ‫בזרוע השמאלית.‬ 115 00:13:06,166 --> 00:13:07,916 ‫ארבעה חתכים…‬ 116 00:13:08,416 --> 00:13:11,083 ‫בירך הימנית, ושמונה בשמאלית.‬ 117 00:13:12,541 --> 00:13:15,583 ‫וכמה חתכים מפותלים בבטן.‬ 118 00:13:15,666 --> 00:13:16,541 ‫אלו אותיות?‬ 119 00:13:18,333 --> 00:13:19,166 ‫נראה לי שכן.‬ 120 00:13:20,625 --> 00:13:21,458 ‫ואלו ספרות.‬ 121 00:13:23,833 --> 00:13:25,291 ‫אחת, ארבע, ארבע, שמונה.‬ 122 00:13:26,000 --> 00:13:28,416 ‫אז 1448. אולי זה תאריך.‬ 123 00:13:32,083 --> 00:13:33,291 ‫זו האות ר'.‬ 124 00:13:36,250 --> 00:13:37,083 ‫י'.‬ 125 00:13:41,041 --> 00:13:41,875 ‫ס'.‬ 126 00:13:43,833 --> 00:13:44,666 ‫"ריסי".‬ 127 00:13:45,166 --> 00:13:47,750 ‫פסגות.‬ ‫-מטרים מעל פני הים.‬ 128 00:13:49,125 --> 00:13:51,666 ‫אבל…‬ ‫-לא, פסגת ריסי בגובה 2500 מטרים.‬ 129 00:13:52,250 --> 00:13:54,500 ‫טוב, תנגן את זה שוב.‬ ‫-זה לא ייתכן.‬ 130 00:13:59,333 --> 00:14:01,000 ‫רגע, תעצור.‬ 131 00:14:02,750 --> 00:14:03,583 ‫תחזור לאחור.‬ 132 00:14:07,083 --> 00:14:07,916 ‫שמעת את זה?‬ 133 00:14:08,791 --> 00:14:09,625 ‫הוא אומר משהו.‬ 134 00:14:10,625 --> 00:14:11,458 ‫תגביר.‬ 135 00:14:14,500 --> 00:14:16,250 ‫לעזאזל, אני לא שומע כלום.‬ 136 00:14:16,916 --> 00:14:17,750 ‫טוב.‬ 137 00:14:18,666 --> 00:14:19,500 ‫תן לי רגע.‬ 138 00:14:31,666 --> 00:14:34,083 ‫"ודבריו כתנור בוער‬ 139 00:14:36,458 --> 00:14:38,291 ‫"וישבר להם מטה לחם‬ 140 00:14:39,416 --> 00:14:42,166 ‫"ובקנאתו המעיטם."‬ 141 00:14:42,958 --> 00:14:44,666 ‫לעזאזל.‬ ‫-"בדבר אל…"‬ 142 00:14:45,708 --> 00:14:46,541 ‫מה זה?‬ 143 00:14:48,375 --> 00:14:49,208 ‫התנ"ך.‬ 144 00:14:49,708 --> 00:14:51,000 ‫לנינה בטח יש תנ"ך.‬ 145 00:14:53,750 --> 00:14:54,583 ‫למה תנ"ך?‬ 146 00:14:59,541 --> 00:15:00,375 ‫ויקטור.‬ 147 00:15:00,875 --> 00:15:01,750 ‫הנה.‬ 148 00:15:03,750 --> 00:15:05,000 ‫זה לא תאריך.‬ 149 00:15:05,708 --> 00:15:06,958 ‫ולא גובה.‬ 150 00:15:08,375 --> 00:15:09,208 ‫והאותיות?‬ 151 00:15:10,833 --> 00:15:11,666 ‫זה לא "ריס".‬ 152 00:15:12,666 --> 00:15:13,500 ‫זה "סיר".‬ 153 00:15:15,000 --> 00:15:15,833 ‫סירא.‬ 154 00:15:17,541 --> 00:15:18,750 ‫אחד הכותבים.‬ 155 00:15:22,500 --> 00:15:24,916 ‫ספר מהברית הישנה.‬ 156 00:15:29,250 --> 00:15:30,791 ‫ספר בן סירא.‬ 157 00:15:31,958 --> 00:15:32,791 ‫פרק…‬ 158 00:15:33,333 --> 00:15:35,708 ‫ארבעים ושמונה.‬ 159 00:15:39,666 --> 00:15:40,916 ‫פסוקים א' עד ד'.‬ 160 00:15:43,458 --> 00:15:44,833 ‫"מה נורא אתה…‬ 161 00:15:46,375 --> 00:15:47,208 ‫"אליהו."‬ 162 00:15:49,833 --> 00:15:51,916 ‫"מה נורא אתה, אליהו."‬ 163 00:15:52,000 --> 00:15:54,250 ‫"נביא כאש."‬ ‫-"נביא כאש."‬ 164 00:15:54,333 --> 00:15:58,000 ‫"ודבריו כתנור בוער."‬ ‫-"ודבריו כתנור בוער."‬ 165 00:15:58,500 --> 00:16:00,208 ‫"וישבר להם מטה לחם."‬ 166 00:16:08,750 --> 00:16:11,041 ‫"ובקנאתו…"‬ 167 00:16:11,125 --> 00:16:12,541 ‫"המעיטם."‬ 168 00:16:17,541 --> 00:16:18,583 ‫זו הכוונה שלו.‬ 169 00:16:20,958 --> 00:16:22,333 ‫זה מה שהוא רצה לומר לי.‬ 170 00:16:27,666 --> 00:16:28,791 ‫אני יודע איפה אגטה.‬ 171 00:16:31,333 --> 00:16:32,291 ‫איך אתה יודע?‬ 172 00:16:33,208 --> 00:16:34,833 ‫חכה רגע. ויקטור.‬ 173 00:16:36,583 --> 00:16:38,166 ‫מה שעשית בבית היתומים‬ 174 00:16:38,791 --> 00:16:40,333 ‫גם אם זה פגע באיבו…‬ 175 00:16:40,958 --> 00:16:42,666 ‫זה לא נותן לו את הזכות לרצוח.‬ 176 00:16:43,875 --> 00:16:44,791 ‫זו לא אשמתך.‬ 177 00:17:54,333 --> 00:17:58,291 ‫- מירוסלבה קרול‬ ‫הלינה שניידרמן -‬ 178 00:17:58,375 --> 00:17:59,625 ‫תודה לך…‬ 179 00:18:02,333 --> 00:18:03,208 ‫אימא.‬ 180 00:18:43,333 --> 00:18:44,333 ‫קבענו פגישה?‬ 181 00:18:45,875 --> 00:18:46,708 ‫לא.‬ 182 00:18:48,041 --> 00:18:49,541 ‫אבל אני רוצה לדבר איתך.‬ 183 00:18:51,791 --> 00:18:52,791 ‫אין על מה לדבר.‬ 184 00:18:52,875 --> 00:18:54,875 ‫אני חושבת שרצחת את הלינה שניידרמן.‬ 185 00:18:56,125 --> 00:19:00,666 ‫ניסית לרצוח גם את הקולגה שלה‬ ‫וגם את אולגה סרבסקה, העיתונאית.‬ 186 00:19:06,833 --> 00:19:07,666 ‫מה את רוצה?‬ 187 00:19:09,333 --> 00:19:10,166 ‫בוא נדבר.‬ 188 00:19:12,750 --> 00:19:15,291 ‫פגשת את פקד ויקטור פורסט‬ 189 00:19:16,833 --> 00:19:18,916 ‫לפני חמש שנים, בזקופנה.‬ 190 00:19:19,541 --> 00:19:20,375 ‫זה נכון?‬ 191 00:19:21,875 --> 00:19:22,708 ‫כן.‬ 192 00:19:26,250 --> 00:19:30,166 ‫הוא חיפש מידע על העבר שלו בארכיונים שלכם.‬ 193 00:19:32,791 --> 00:19:33,625 ‫נדמה לי שכן.‬ 194 00:19:36,666 --> 00:19:37,500 ‫כן.‬ 195 00:19:44,208 --> 00:19:46,750 ‫אתה יכול לספר קצת על…‬ 196 00:19:47,875 --> 00:19:48,833 ‫ההתנהגות שלו?‬ 197 00:20:05,500 --> 00:20:06,583 ‫הוא התנהג…‬ 198 00:20:11,375 --> 00:20:12,916 ‫כמו אדם עם אובססיה.‬ 199 00:20:15,625 --> 00:20:17,583 ‫הוא שנא במיוחד את…‬ 200 00:20:22,416 --> 00:20:23,458 ‫אימא שלי.‬ 201 00:20:25,916 --> 00:20:27,416 ‫הוא הרגיש כמו הבן שלה,‬ 202 00:20:27,500 --> 00:20:30,041 ‫אבל היא הייתה רק המנהלת‬ ‫של בית היתומים שלו.‬ 203 00:20:31,750 --> 00:20:33,416 ‫כשהוא חזר לזקופנה‬ 204 00:20:34,625 --> 00:20:35,750 ‫הזיכרונות שלו חזרו.‬ 205 00:20:38,375 --> 00:20:39,375 ‫איך אתה יודע?‬ 206 00:20:40,875 --> 00:20:44,583 ‫מוויקטור פורסט.‬ ‫הוא אמר לי את זה ברגע של כנות.‬ 207 00:20:50,833 --> 00:20:51,916 ‫למה את עושה את זה?‬ 208 00:20:57,750 --> 00:20:59,333 ‫מאותה סיבה כמוך.‬ 209 00:21:03,000 --> 00:21:04,291 ‫למען יקיריי.‬ 210 00:21:48,291 --> 00:21:49,125 ‫ויקטור…‬ 211 00:21:51,791 --> 00:21:52,791 ‫ויקטור.‬ 212 00:22:03,958 --> 00:22:05,083 ‫ויקטור!‬ 213 00:22:17,833 --> 00:22:19,083 ‫הכול באשמתך.‬ 214 00:22:21,916 --> 00:22:23,000 ‫ויקטור.‬ 215 00:22:24,916 --> 00:22:26,125 ‫בוא איתי!‬ 216 00:22:28,416 --> 00:22:29,333 ‫תעזוב את זה.‬ 217 00:22:31,291 --> 00:22:32,125 ‫בוא נסתלק.‬ 218 00:22:43,250 --> 00:22:44,083 ‫בוא!‬ 219 00:22:49,125 --> 00:22:50,083 ‫יותר מהר!‬ 220 00:22:55,500 --> 00:22:56,333 ‫ויקטור!‬ 221 00:23:03,625 --> 00:23:04,500 ‫כאן!‬ 222 00:25:51,208 --> 00:25:52,041 ‫אגטה?‬ 223 00:26:13,375 --> 00:26:14,208 ‫אגטה.‬ 224 00:28:16,875 --> 00:28:19,000 ‫פתרת את החידה.‬ 225 00:28:21,833 --> 00:28:23,750 ‫חבל שלקח לך כל כך הרבה זמן.‬ 226 00:28:27,500 --> 00:28:29,333 ‫אולי אם היית מגיע לכאן קודם…‬ 227 00:28:32,416 --> 00:28:34,375 ‫הכול היה אחרת.‬ 228 00:28:40,416 --> 00:28:41,291 ‫ואולי לא.‬ 229 00:28:43,541 --> 00:28:45,083 ‫עכשיו אתה תשלם‬ 230 00:28:45,708 --> 00:28:46,916 ‫על משהו שלא עשית.‬ 231 00:28:52,166 --> 00:28:53,666 ‫אתה פיתית לכאן את אגטה.‬ 232 00:28:56,416 --> 00:28:57,416 ‫היא אהבה אותך.‬ 233 00:28:59,291 --> 00:29:00,875 ‫בטחה בך לחלוטין.‬ 234 00:29:03,125 --> 00:29:04,833 ‫היא צעקה, "ויקטור…‬ 235 00:29:05,750 --> 00:29:07,375 ‫"ויקטור, לא!"‬ 236 00:29:11,958 --> 00:29:14,666 ‫ובדיוק כששיספת את גרונה‬ 237 00:29:14,750 --> 00:29:16,791 ‫היא דקרה אותך בכבד עם דוקרן קרח.‬ 238 00:31:55,541 --> 00:31:56,500 ‫אחים לנצח.‬ 239 00:31:57,625 --> 00:31:58,666 ‫אחים לנצח.‬ 240 00:33:04,791 --> 00:33:06,000 ‫סטז'ק קובליק.‬ 241 00:33:07,041 --> 00:33:07,916 ‫האיש שלנו.‬ 242 00:33:17,166 --> 00:33:19,583 ‫בואו נלך, חבר׳ה. לא נוכל לעזור יותר.‬ 243 00:33:41,875 --> 00:33:42,750 ‫לא.‬ 244 00:33:42,833 --> 00:33:43,791 ‫זוז מכאן.‬ ‫-תירגע.‬ 245 00:33:44,458 --> 00:33:45,291 ‫אגטה.‬ 246 00:33:48,250 --> 00:33:49,083 ‫זוזו מכאן!‬ 247 00:33:50,166 --> 00:33:51,166 ‫המפקח, לא.‬ ‫-זוזו!‬ 248 00:33:52,208 --> 00:33:53,041 ‫תעצרו אותו!‬ 249 00:33:54,541 --> 00:33:55,458 ‫לא!‬ 250 00:33:55,541 --> 00:33:56,500 ‫המפקח.‬ ‫-לא.‬ 251 00:33:57,208 --> 00:33:58,833 ‫תעזבו אותי!‬ 252 00:34:48,250 --> 00:34:49,083 ‫אולגה!‬ 253 00:34:51,750 --> 00:34:52,583 ‫אולגה!‬ 254 00:34:54,208 --> 00:34:55,041 ‫נינה.‬ 255 00:35:03,291 --> 00:35:04,125 ‫אולגה…‬ 256 00:35:18,125 --> 00:35:19,916 ‫אולגה!‬ 257 00:35:22,541 --> 00:35:23,708 ‫אולגה!‬ 258 00:37:46,125 --> 00:37:49,500 ‫- מבוסס על הספרים מאת רמיג׳יוס מרוז -‬ 259 00:42:21,166 --> 00:42:23,166 ‫תרגום כתוביות: ליאת בר-און‬