1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:06,047 --> 00:00:07,882 ‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬ 3 00:00:07,966 --> 00:00:12,846 ‫אני שמחה ונרגשת להיות כאן הערב‬ 4 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 5 00:00:12,929 --> 00:00:15,390 ‫ולהציג את אחד מחבריי הטובים ביותר‬ 6 00:00:15,473 --> 00:00:19,644 ‫ואת אחד הסטנדאפיסטים האהובים עליי בעולם:‬ 7 00:00:19,728 --> 00:00:22,313 ‫שנג ואנג!‬ 8 00:00:37,537 --> 00:00:39,289 ‫אלי וונג, חברים. אלי וונג.‬ 9 00:00:42,751 --> 00:00:44,669 ‫תודה. תודה רבה.‬ 10 00:00:44,753 --> 00:00:48,381 ‫אני ממש מתרגש ושמח להיות כאן.‬ 11 00:00:49,174 --> 00:00:51,301 ‫אתם יודעים, כשמתבגרים,‬ 12 00:00:51,384 --> 00:00:55,555 ‫עושים הרבה דברים בפעם הראשונה.‬ ‫זה טבע ההתבגרות.‬ 13 00:00:56,306 --> 00:00:59,601 ‫אבל לפעמים עושים דברים‬ ‫שחשבתם שלא תעשו בחיים.‬ 14 00:00:59,684 --> 00:01:02,437 ‫למשל, לאחרונה קניתי מכנסיים ב"קוסטקו".‬ 15 00:01:04,606 --> 00:01:07,609 ‫זה עניין רציני. זה פרק חדש בחיים.‬ 16 00:01:08,359 --> 00:01:12,238 ‫כי כשקונים מכנסיים בקוסטקו,‬ ‫סימן שכבר לא אכפת לכם.‬ 17 00:01:13,948 --> 00:01:17,952 ‫זה השלב שבו אנחנו מרפים מהאגו‬ ‫ומתחילים במסע הרוחני שלנו.‬ 18 00:01:21,539 --> 00:01:22,373 ‫נכון?‬ 19 00:01:24,584 --> 00:01:29,631 ‫כי אתם שומעים אנשים אומרים משהו, ואומרים:‬ ‫"לא אכפת לי ממה שאחרים חושבים".‬ 20 00:01:29,714 --> 00:01:31,216 ‫אבל אלה סתם דיבורים,‬ 21 00:01:31,299 --> 00:01:34,677 ‫עד שמגבים אותם עם קניית מכנסיים בקוסטקו.‬ 22 00:01:35,595 --> 00:01:38,932 ‫ככה יודעים שבנאדם אמיתי. באמת לא מזיז לו.‬ 23 00:01:39,474 --> 00:01:41,601 ‫הוא רצה מכנסיים של קיקרלנד.‬ 24 00:01:43,436 --> 00:01:45,396 ‫אל תתעסקו עם אנשים כאלה.‬ 25 00:01:45,480 --> 00:01:48,608 ‫כשרואים מישהו לובש מכנסי קיקרלנד,‬ ‫יודעים שני דברים.‬ 26 00:01:48,691 --> 00:01:51,402 ‫אחת, שהם עושים מה שצריך כדי לשרוד.‬ 27 00:01:53,363 --> 00:01:56,324 ‫שתיים, שהם כבר לא פוחדים למות.‬ 28 00:02:00,954 --> 00:02:04,040 ‫כי קוסטקו מלמדת אתכם איך להרפות.‬ 29 00:02:05,625 --> 00:02:10,547 ‫לפני שאני מגיע לחנות, באוטו,‬ ‫אני עושה לעצמי שיחת עידוד/מדיטציה קצרה.‬ 30 00:02:11,297 --> 00:02:13,508 ‫"אנחנו עומדים להיכנס לסיבה עוינת.‬ 31 00:02:14,634 --> 00:02:17,470 ‫"אתה כבר יודע שיהיה שם אי-צדק.‬ 32 00:02:18,138 --> 00:02:20,515 ‫"יהיו זוועות של ממש.‬ 33 00:02:21,141 --> 00:02:25,019 ‫"תתקומם כשאפשר, תקבל ‬ ‫את מה שאי אפשר לשנות. קדימה, לקוסטקו."‬ 34 00:02:26,646 --> 00:02:31,860 ‫אם אני לא מוצא חניה תוך שמונה דקות,‬ ‫אני נוסע משם.‬ 35 00:02:32,861 --> 00:02:35,905 ‫עזוב, אחי. זה בסדר. היום זה לא היום.‬ 36 00:02:37,157 --> 00:02:41,911 ‫אני לא אלך בכוח. זו קוסטקו.‬ ‫אני אכבד אותה, כמו שמכבדים את האוקיינוס.‬ 37 00:02:43,538 --> 00:02:47,458 ‫זה לא הלו"ז שלי. זה הירח, הגאות והשפל.‬ 38 00:02:48,126 --> 00:02:50,628 ‫קוסטקו יותר גדולה מכולנו.‬ 39 00:02:55,800 --> 00:02:58,428 ‫יש הרבה שינויים. אני לא יודע מתי זה קרה.‬ 40 00:02:58,511 --> 00:03:03,308 ‫לא מזמן גיליתי‬ ‫שהחטיף המיינסטרימי המועדף עליי‬ 41 00:03:04,225 --> 00:03:06,853 ‫הוא "מאונדס" עכשיו.‬ 42 00:03:08,938 --> 00:03:11,983 ‫זה מפתיע, לא? כי כולנו יודעים‬ 43 00:03:12,859 --> 00:03:13,985 ‫שזה גועל נפש.‬ 44 00:03:16,529 --> 00:03:17,739 ‫זה גועל נפש.‬ 45 00:03:18,448 --> 00:03:22,160 ‫אם אתם לא יודעים מה זה "מאונדס",‬ ‫זה כמו "אלמונד ג'וי" (עינוגי שקדים),‬ 46 00:03:22,243 --> 00:03:23,578 ‫אבל אין שקדים.‬ 47 00:03:26,122 --> 00:03:27,248 ‫אין עינוגים.‬ 48 00:03:28,833 --> 00:03:30,835 ‫יש הרבה קוקוס.‬ 49 00:03:31,878 --> 00:03:34,589 ‫ואו, הממתק הזה מלא סיבים.‬ 50 00:03:35,548 --> 00:03:38,384 ‫הוא מכיל פרה-ביוטיקה.‬ 51 00:03:40,970 --> 00:03:44,724 ‫"מאונדס" (תלים) זה שם גרוע.‬ 52 00:03:47,143 --> 00:03:49,812 ‫אני לא מבין. אלמונד ג'וי‬ ‫הוא מוצר אחר בסדרה.‬ 53 00:03:49,896 --> 00:03:52,482 ‫יש בשם את המרכיב המרכזי ורגש חיובי.‬ 54 00:03:52,565 --> 00:03:55,568 ‫אלמונד ג'וי.‬ ‫זה לא שם רע. מישהו עבד על זה.‬ 55 00:03:57,320 --> 00:04:00,406 ‫מי אישר את השם "מאונדס"?‬ 56 00:04:02,075 --> 00:04:04,035 ‫הם ראו את המוצר בכלל?‬ 57 00:04:04,953 --> 00:04:06,788 ‫כי הוא חום וגושי.‬ 58 00:04:08,373 --> 00:04:13,795 ‫"מאונדס" זה שם מוצלח‬ ‫רק אם החלופה היחידה הייתה "פיילס" (ערמות).‬ 59 00:04:18,466 --> 00:04:21,511 ‫אני אוכל "מאונדס" בצורה מוזרה.‬ ‫פיתחתי לעצמי טקס קטן.‬ 60 00:04:21,594 --> 00:04:25,723 ‫אני פותח את הממתק, ומארגן לי שקדים בצד.‬ 61 00:04:25,807 --> 00:04:27,892 ‫מדובר ברכישות נפרדות.‬ 62 00:04:29,727 --> 00:04:31,938 ‫ואז אני מכין לי עינוגים משלי.‬ 63 00:04:33,648 --> 00:04:35,775 ‫אני דוחף את השקדים לתוך ה"מאונדס".‬ 64 00:04:35,858 --> 00:04:40,196 ‫הרבה יותר ממה שמקבלים ב"אלמונד ג'וי" רגיל.‬ ‫אני דוחס כמות רצינית, שיהיה פריך.‬ 65 00:04:40,280 --> 00:04:42,407 ‫ואז אני אוכל את זה כמו תרופה לכלבים.‬ 66 00:04:49,205 --> 00:04:51,541 ‫התברכתי, חברים.‬ 67 00:04:54,711 --> 00:04:59,090 ‫אבל יש דברים שאתם מניחים כל חייהם שתעשו,‬ ‫ואולי לא יצא לכם לעשות.‬ 68 00:04:59,173 --> 00:05:01,801 ‫אני לומד את זה עכשיו. עד לא מזמן,‬ 69 00:05:03,469 --> 00:05:05,305 ‫חשבתי שיהיה לי בית משלי.‬ 70 00:05:06,848 --> 00:05:09,809 ‫חשבתי שאולי‬ ‫יהיו לי נכסים בחוף המערבי והמזרחי.‬ 71 00:05:09,892 --> 00:05:13,187 ‫עכשיו אני אומר:‬ ‫"בחיי, היה יכול להיות ממש נחמד‬ 72 00:05:13,271 --> 00:05:15,398 ‫אם היה לי כיור עמוק יותר במטבח."‬ 73 00:05:17,608 --> 00:05:21,946 ‫אני רוצה את זה. הייתי בבית של חבר שלי‬ ‫ואמרתי: "ואו, הדבר הזה מרווח, אחי.‬ 74 00:05:22,613 --> 00:05:26,284 ‫"הוא ממש מרווח. אתה חי טוב. הסתדרת.‬ 75 00:05:27,493 --> 00:05:32,457 ‫"אתה בטח לא מציף בטעות את השיש‬ ‫כשאתה שוטף את התבניות של התנור.‬ 76 00:05:35,752 --> 00:05:39,255 ‫"אתה לא מבין איך אני חי. ‬ ‫אנחנו שונים, אחי."‬ 77 00:05:40,465 --> 00:05:44,177 ‫זה מדהים כמה מים יוצאים מתבנית לתנור.‬ 78 00:05:45,178 --> 00:05:47,180 ‫זה מטורף. זה תמיד מפתיע.‬ 79 00:05:48,890 --> 00:05:50,475 ‫זה כמו אשליה אופטית.‬ 80 00:05:50,558 --> 00:05:53,895 ‫היא כל כך דקה, שלא רואים בה איום בכלל.‬ 81 00:05:55,063 --> 00:05:58,149 ‫אתם בטח עייפים‬ ‫ומנקים אותה בעצלתיים, נכון?‬ 82 00:05:58,232 --> 00:06:02,487 ‫ופתאום, בום! אוי, לא!‬ ‫עכשיו הוויטמינים שלי שוחים בלגונה.‬ 83 00:06:05,365 --> 00:06:08,659 ‫בפעם הבאה שנשרף לכם הבית,‬ ‫עזבו את הדלי, קחו מגש לתנור.‬ 84 00:06:12,205 --> 00:06:14,749 ‫חשבתי על זה שכשהייתי צעיר יותר,‬ 85 00:06:14,832 --> 00:06:17,585 ‫הייתי נכנס לחנויות ספרים מלא ביראת כבוד.‬ 86 00:06:18,211 --> 00:06:22,882 ‫כשהייתי ילד, הייתי נכנס לחנות ספרים וחושב:‬ ‫"תראו את כל הדברים שאני הולך ללמוד."‬ 87 00:06:24,092 --> 00:06:28,679 ‫כמבוגר, אני נכנס לחנות ספרים וחושב:‬ ‫"תראו את כל הדברים שלעולם לא אדע."‬ 88 00:06:32,600 --> 00:06:36,145 ‫זה קשה. קשה לראות את הבורות שלך‬ ‫בסדר אלפביתי.‬ 89 00:06:37,814 --> 00:06:39,023 ‫לא אוהב.‬ 90 00:06:39,941 --> 00:06:41,984 ‫אני בחלק של "המלצות הצוות", וחושב:‬ 91 00:06:42,068 --> 00:06:45,279 ‫מכל הדברים שאני לא יודע,‬ ‫אלה האהובים על בריאן.‬ 92 00:06:50,159 --> 00:06:53,413 ‫זה מציף להיות מוקף‬ ‫בכמות כזאת של ידע בו-זמנית.‬ 93 00:06:53,496 --> 00:06:55,915 ‫רואים אותו בבירור, אבל אי אפשר לקבל אותו.‬ 94 00:06:55,998 --> 00:06:59,710 ‫הידע פשוט מתגרה בך.‬ ‫זה כמו מועדון חשפנות לחוכמה.‬ 95 00:07:04,257 --> 00:07:07,385 ‫אני מנסה לקרוא קצת כל ערב.‬ ‫להפוך את זה להרגל.‬ 96 00:07:07,468 --> 00:07:10,012 ‫הבעיה היחידה היא שאני נרדם מהר מדי.‬ 97 00:07:11,013 --> 00:07:13,015 ‫ספרים זה חזק יותר ממלטונין.‬ 98 00:07:14,642 --> 00:07:18,813 ‫פשוט קח ספר, אחי.‬ ‫זה משהו כמו 50 מ"ג לעמוד.‬ 99 00:07:20,106 --> 00:07:24,152 ‫זה טבעי, ההשפעה מהירה,‬ ‫תופעות הלוואי כוללות למידה.‬ 100 00:07:25,945 --> 00:07:29,699 ‫שמונה שעות? אין בעיה.‬ ‫שים את הספר על השידה ליד המיטה.‬ 101 00:07:29,782 --> 00:07:32,869 ‫אתה מתעורר באמצע הלילה, רואה את הספר שלך‬ ‫ונרדם בחזרה.‬ 102 00:07:34,579 --> 00:07:35,830 ‫לא, תודה.‬ 103 00:07:35,913 --> 00:07:37,415 ‫עכשיו ישנים, אחי.‬ 104 00:07:40,918 --> 00:07:44,547 ‫אני קורא ספר כבר כמה שבועות.‬ ‫אני עדיין בהקדמה.‬ 105 00:07:46,340 --> 00:07:48,259 ‫אפילו לא הגעתי לספר עדיין.‬ 106 00:07:48,342 --> 00:07:51,554 ‫זה לא נחשב כשהעמודים ממוספרים באותיות.‬ 107 00:07:53,389 --> 00:07:56,225 ‫אני תמיד לוקח איתי ספר. לסיבובי הופעות,‬ 108 00:07:56,309 --> 00:07:59,228 ‫לאחה"צ בחוף הים, לפיקניק.‬ ‫אני תמיד לוקח ספר.‬ 109 00:07:59,312 --> 00:08:00,730 ‫אני פשוט לא קורא אותו.‬ 110 00:08:01,731 --> 00:08:04,650 ‫אני לא קורא הרבה,‬ ‫אבל הספרים שלי מטיילים הרבה.‬ 111 00:08:05,902 --> 00:08:09,155 ‫נחמד להיות הספרים שלי.‬ ‫איתי את תראי עולם.‬ 112 00:08:13,075 --> 00:08:16,704 ‫אני לא יודע,‬ ‫אני חייב להשתפר בניהול הזמן שלי.‬ 113 00:08:16,787 --> 00:08:19,540 ‫אני לא יודע כמה זמן עוד אהיה בעולם הזה,‬ 114 00:08:19,624 --> 00:08:22,084 ‫אבל לפי קצב הקריאה הנוכחי שלי,‬ 115 00:08:22,168 --> 00:08:24,587 ‫אני מרגיש שנשארו לי עוד איזה שמונה ספרים.‬ 116 00:08:25,838 --> 00:08:27,632 ‫אני חייב לבחור אותם בחוכמה.‬ 117 00:08:28,216 --> 00:08:30,218 ‫קיבלתי אימייל מה"ניו-יורק טיימס":‬ 118 00:08:30,301 --> 00:08:32,637 ‫"73 ספרים שכדאי לקרוא הקיץ".‬ 119 00:08:33,930 --> 00:08:35,723 ‫חשבתי: אתם ממש לא מכירים אותי.‬ 120 00:08:36,682 --> 00:08:38,017 ‫הסרה מרשימת התפוצה.‬ 121 00:08:39,101 --> 00:08:40,853 ‫שבעים-ושלושה ספרים.‬ 122 00:08:40,937 --> 00:08:43,022 ‫הקיץ, אני אקרא ספר אחד…‬ 123 00:08:43,648 --> 00:08:45,525 ‫או שאקרא את המייל הזה.‬ 124 00:08:48,653 --> 00:08:50,655 ‫קצב ההעלאה איטי מדי.‬ 125 00:08:51,364 --> 00:08:54,450 ‫אני קורא לאט מדי.‬ ‫הלוואי שהייתי יכול פשוט לחבר אותו.‬ 126 00:08:54,951 --> 00:08:58,371 ‫כמו ב"מטריקס". זוכרים את הפורט?‬ ‫פשוט מכניסים את הכבל.‬ 127 00:09:00,039 --> 00:09:02,416 ‫"שבעה הרגלים של אנשים יעילים במיוחד".‬ 128 00:09:10,841 --> 00:09:14,262 ‫אני דחיין. זו בעיה רצינית.‬ 129 00:09:14,345 --> 00:09:16,764 ‫אפילו את הבדיחה הזאת עוד לא סיימתי לכתוב.‬ 130 00:09:18,432 --> 00:09:20,643 ‫המצב ממש חמור.‬ 131 00:09:20,726 --> 00:09:25,231 ‫אני פוחד ש"רשימת הדלי" שלי‬ ‫תהיה פשוט רשימת סידורים שעדיין לא עשיתי.‬ 132 00:09:26,816 --> 00:09:30,444 ‫זה יהיה ממש עצוב אם הרופא שלי יגיד:‬ ‫"נשארו לך חודשים ספורים לחיות"‬ 133 00:09:30,528 --> 00:09:34,198 ‫ואני אגיד: "אוי, אני חייב להזדרז‬ ‫ולמסגר את התמונות האלה.‬ 134 00:09:35,408 --> 00:09:38,536 ‫"אני חי עם קירות חשופים‬ ‫כמו איזה רוצח סדרתי."‬ 135 00:09:44,208 --> 00:09:48,671 ‫יש מטרה אחת שאני עובד עליה הרבה זמן.‬ ‫אני עובד על יציבה טובה.‬ 136 00:09:49,171 --> 00:09:53,801 ‫זה קשה. אני לא יודע אם אצליח אי פעם.‬ ‫היציבה שלי הייתה מרושלת כל חיי,‬ 137 00:09:53,884 --> 00:09:55,720 ‫כי אני אדם צנוע במיוחד.‬ 138 00:09:58,055 --> 00:09:59,599 ‫בחור טוב, אתם יודעים?‬ 139 00:10:00,808 --> 00:10:03,603 ‫זו ברירת המחדל מבחינתי, כן?‬ 140 00:10:03,686 --> 00:10:07,148 ‫כשאני רואה מישהו עומד זקוף,‬ ‫אני לא מאמין שזה טבעי.‬ 141 00:10:07,732 --> 00:10:11,569 ‫אני מרגיש שזה מכוון.‬ ‫אני חושב: "אתה מנסה לעשות עליי רושם?‬ 142 00:10:12,486 --> 00:10:16,324 ‫"גם אני יכול.‬ ‫גם אני יכול להעמיד פנים שאני מאמין בעצמי."‬ 143 00:10:23,581 --> 00:10:27,293 ‫היציבה שלי הייתה מרושלת כל כך הרבה זמן‬ ‫שזה מרגיש טבעי, זה מרגיש נוח.‬ 144 00:10:27,376 --> 00:10:32,173 ‫אני מרגיש כאילו שאני מעביר את המסר הנכון.‬ ‫"היי, שאף אחד לא יפגע בבחור הזה."‬ 145 00:10:33,507 --> 00:10:35,843 ‫"לא, אחי. הוא כבר שבור."‬ 146 00:10:38,471 --> 00:10:39,639 ‫אני מרגיש בטוח ככה.‬ 147 00:10:41,766 --> 00:10:44,393 ‫למי שלא מכיר אותי, אני מטקסס במקור.‬ 148 00:10:44,477 --> 00:10:45,853 ‫גדלתי ביוסטון.‬ 149 00:10:45,936 --> 00:10:49,231 ‫למדתי באותה חטיבת ביניים כמו ביונסה.‬ 150 00:10:50,650 --> 00:10:52,568 ‫מטורף, לא? ביונסה!‬ 151 00:10:53,277 --> 00:10:54,445 ‫ואני.‬ 152 00:10:56,489 --> 00:10:58,824 ‫זה מטורף. ביונסה לבדה היא עניין רציני.‬ 153 00:10:58,908 --> 00:11:03,454 ‫כשמגלים שגם שנג ואנג הגיע מהחלק הזה‬ ‫של העיר, אומרים: "ואו, כמה כישרון.‬ 154 00:11:05,414 --> 00:11:07,625 ‫"בטח היה שם משהו במים."‬ 155 00:11:10,836 --> 00:11:15,257 ‫חונכתי על פילוסופיות בודהיסטיות,‬ ‫אבל יש לי ראש פתוח.‬ 156 00:11:15,341 --> 00:11:19,261 ‫אני מוכן ללכת לכל כנסייה‬ ‫שיש בה מגרש כדורסל.‬ 157 00:11:22,223 --> 00:11:25,851 ‫זו הפעילות הגופנית שלי.‬ ‫אני משחק כדורסל בשביל הכושר,‬ 158 00:11:25,935 --> 00:11:27,520 ‫אבל לא עם כל אחד.‬ 159 00:11:28,020 --> 00:11:31,899 ‫בכל יום שלישי‬ ‫אני נפגש עם קבוצה ספציפית של חברים בפארק,‬ 160 00:11:31,982 --> 00:11:34,944 ‫כי כולנו גרועים, ואף אחד לא רוצה להיפצע.‬ 161 00:11:36,737 --> 00:11:40,783 ‫זה משחק אדיב.‬ ‫אני אף פעם לא מקלל, אבל אני מצחקק הרבה.‬ 162 00:11:42,159 --> 00:11:46,789 ‫כי המוח שלי רוצה לעשות כל מיני דברים‬ ‫שהגוף שלי לא מוציא אל הפועל.‬ 163 00:11:47,581 --> 00:11:51,085 ‫כשהכדור אצלי, אני אומר:‬ ‫טוב, נעשה שינוי כיוון,‬ 164 00:11:51,168 --> 00:11:55,423 ‫ואז נעשה סבסוב ונסיים בקליעה חיננית‬ ‫עם גלגול הכדור על קצות האצבעות.‬ 165 00:11:56,048 --> 00:12:00,594 ‫והגוף שלי אומר: "האמת היא‬ ‫שנמסור את הכדור והוא ינחת בחוץ.‬ 166 00:12:02,430 --> 00:12:04,390 ‫"כדור עובר, זה הזמן לצחקוקים."‬ 167 00:12:10,604 --> 00:12:12,106 ‫זה מרחב ציבורי.‬ 168 00:12:12,815 --> 00:12:15,860 ‫אין לי מה לעשות אם אחרים רוצים לשחק,‬ 169 00:12:15,943 --> 00:12:19,029 ‫אבל כשיש מישהו שאני לא רוצה לשחק איתו,‬ ‫אני מזהה ישר.‬ 170 00:12:19,113 --> 00:12:22,450 ‫אם הם נראים בכושר,‬ ‫זה כבר מדליק נורת אזהרה.‬ 171 00:12:24,910 --> 00:12:27,663 ‫אני חושב: "אה, אתה בריא, מה? טוב.‬ 172 00:12:27,747 --> 00:12:30,666 ‫"יופי, כל הכבוד. אתה בטח יודע מה אתה עושה.‬ 173 00:12:31,167 --> 00:12:33,252 ‫"אבל זה לא הקטע שלנו.‬ 174 00:12:33,836 --> 00:12:38,340 ‫"לא, אחי. אני והחברים שלי כאן‬ ‫בגלל שיש לנו מחלות.‬ 175 00:12:39,425 --> 00:12:42,928 ‫"יתר לחץ דם,‬ ‫כולסטרול גבוה, סוכרת, כבד שומני.‬ 176 00:12:43,012 --> 00:12:46,265 ‫"לא באנו לכאן כדי לשחק משחקים.‬ ‫באנו כדי לדחות את המוות."‬ 177 00:12:48,267 --> 00:12:50,728 ‫"תחזור כשתשיג פתק מהרופא."‬ 178 00:12:55,149 --> 00:12:57,735 ‫אני מת על החבר'ה האלה.‬ ‫הם ממש יקרים לליבי.‬ 179 00:12:57,818 --> 00:13:01,322 ‫זו קבוצת החברים הכי אקראית שרכשתי בחיים,‬ 180 00:13:01,405 --> 00:13:04,033 ‫כי כולם גברים בוגרים‬ 181 00:13:04,116 --> 00:13:06,577 ‫שפגשתי בפארק.‬ 182 00:13:09,246 --> 00:13:10,706 ‫הם אנשי הפארק שלי!‬ 183 00:13:11,999 --> 00:13:15,878 ‫אם אי פעם אחליט לבצע שוד,‬ ‫זה יהיה הצוות שלי.‬ 184 00:13:17,296 --> 00:13:20,549 ‫יש לזה שתי סיבות עיקריות.‬ ‫אחת, אנחנו משחקים כבר יותר משמונה שנים,‬ 185 00:13:20,633 --> 00:13:23,511 ‫אבל אף אחד לא יודע‬ ‫את שמות המשפחה של אף אחד אחר.‬ 186 00:13:25,012 --> 00:13:29,266 ‫הם בקושי יודעים את שמי הפרטי.‬ ‫קוראים לי שנג, והם קוראים לי צ'אנג.‬ 187 00:13:33,771 --> 00:13:37,608 ‫שתיים, אנחנו מגיעים ממגוון רקעים‬ ‫ויש לנו מיומנויות שונות.‬ 188 00:13:37,691 --> 00:13:41,487 ‫יש לנו חובבי משחקי תפקידים‬ ‫שחיוניים לשוד מוצלח.‬ 189 00:13:42,321 --> 00:13:45,199 ‫יש לנו מישהו שחור‬ ‫שעובד בתחום של גופי תאורה יוקרתיים,‬ 190 00:13:45,282 --> 00:13:48,786 ‫אז יש לו גישה לבתים של מפורסמים עשירים‬ ‫ברחבי לוס אנג'לס.‬ 191 00:13:49,578 --> 00:13:53,749 ‫יש לנו יועץ פיננסי מאל סלוודור‬ ‫שיעזור לנו בהלבנת הכספים, ינהל אותם.‬ 192 00:13:54,542 --> 00:13:58,838 ‫יש לנו שוטר מקסיקני שיגן עלינו‬ ‫אם המשטרה תנסה להתערב.‬ 193 00:13:59,672 --> 00:14:03,592 ‫יש לנו עוד מישהו חסר מיומנויות טכניות,‬ ‫אבל הוא לבן.‬ 194 00:14:11,767 --> 00:14:14,687 ‫יש לו כוחות שאני לא ממש מבין, אבל…‬ 195 00:14:16,146 --> 00:14:17,857 ‫הוא חלק מהצוות.‬ 196 00:14:17,940 --> 00:14:20,442 ‫חייבים מגוון.‬ 197 00:14:24,572 --> 00:14:28,409 ‫אני כבר לא יכול לשחק כדורסל בתחתוני בוקסר.‬ 198 00:14:28,492 --> 00:14:30,744 ‫נאלצתי לחזור ללבוש תחתוני טנגה.‬ 199 00:14:31,954 --> 00:14:34,540 ‫כי הגוף שלי עובר שינויים.‬ 200 00:14:35,916 --> 00:14:39,461 ‫וגיליתי שהביצים שלי מנסות לברוח.‬ 201 00:14:41,297 --> 00:14:45,009 ‫הייתי אדיב מדי במהלך השנים. ‬ ‫נתתי להן יותר מדי חופש.‬ 202 00:14:45,092 --> 00:14:47,428 ‫עכשיו הן רוצות עצמאות.‬ 203 00:14:48,304 --> 00:14:51,098 ‫אני לא יכול להרשות את זה.‬ ‫אני חייב לדכא את המרד.‬ 204 00:14:52,141 --> 00:14:53,893 ‫לקצר את הרצועה.‬ 205 00:14:55,811 --> 00:14:59,273 ‫אני יודע את זה ‬ ‫כי יום אחד במגרש, באמצע המשחק…‬ 206 00:15:00,274 --> 00:15:02,151 ‫הביצים שלי פגעו לי בירך הפנימי.‬ 207 00:15:04,069 --> 00:15:06,530 ‫והיה צליל חזק של טפיחה.‬ 208 00:15:08,741 --> 00:15:09,992 ‫ממש התפדחתי.‬ 209 00:15:10,826 --> 00:15:13,495 ‫הייתי מתוח, כי ידעתי מה הדבר הבא שיקרה.‬ 210 00:15:13,579 --> 00:15:15,664 ‫מישהו הכריז על עברה.‬ 211 00:15:17,791 --> 00:15:21,086 ‫נאלצתי להסביר לו: "לא, אחי. אני הקורבן.‬ 212 00:15:22,630 --> 00:15:24,006 ‫"וגם מבצע העברה.‬ 213 00:15:25,090 --> 00:15:26,884 ‫"זו הייתה עבירת 'לוס בולס'."‬ 214 00:15:32,514 --> 00:15:33,390 ‫אז…‬ 215 00:15:34,642 --> 00:15:37,144 ‫אז הייתי חייב לקנות תחתוני טנגה, מבינים?‬ 216 00:15:37,227 --> 00:15:40,856 ‫לא קניתי תחתוני טנגה מאז חטיבת הביניים.‬ 217 00:15:40,940 --> 00:15:43,943 ‫עבר הרבה זמן. תהיתי מה השתנה, מה חדש.‬ 218 00:15:44,860 --> 00:15:47,237 ‫עשיתי מחקר ומצאתי תחתונים חדשים.‬ 219 00:15:47,321 --> 00:15:49,114 ‫אין פתח קדמי.‬ 220 00:15:49,740 --> 00:15:50,908 ‫הסתקרנתי.‬ 221 00:15:51,408 --> 00:15:52,826 ‫אני לא משתמש בפתח הקדמי.‬ 222 00:15:52,910 --> 00:15:57,081 ‫בדרך כלל, כשאני צריך להשתין,‬ ‫הדחיפות לא מאפשרת לי להשחיל את החוט למחט.‬ 223 00:15:58,374 --> 00:16:00,167 ‫אני חייב ללכת ישירות למשתנה.‬ 224 00:16:00,250 --> 00:16:02,878 ‫אין לי זמן למצוא את דלת הסתרים.‬ 225 00:16:09,301 --> 00:16:12,596 ‫אז קניתי כאלה. התרגשתי.‬ ‫קניתי תחתונים בלי פתח מקדימה.‬ 226 00:16:12,680 --> 00:16:17,226 ‫אבל כשפתחתי את האריזה, קלטתי:‬ ‫לעזאזל, אני די בטוח שקניתי תחתוני נשים.‬ 227 00:16:20,145 --> 00:16:23,607 ‫מה ההבדל? אלה תחתוני נשים רכים ושחורים.‬ 228 00:16:25,234 --> 00:16:26,777 ‫זה לא מה שרציתי.‬ 229 00:16:28,237 --> 00:16:30,572 ‫כן, הן מתאימים. הם בגודל שלי.‬ 230 00:16:31,824 --> 00:16:33,492 ‫הם פשוט סקסיים מדי.‬ 231 00:16:34,618 --> 00:16:36,245 ‫אני לא מכיר את עצמי ככה.‬ 232 00:16:37,830 --> 00:16:41,792 ‫אתם יודעים, איך שהגזרה שלהם‬ ‫כזאת נמוכה פה, כזאת גבוהה שם.‬ 233 00:16:41,875 --> 00:16:44,336 ‫איך שהם חובקים לי את האגן‬ ‫ואת הירך הפנימית.‬ 234 00:16:44,420 --> 00:16:46,672 ‫מעולם לא הייתי מוחזק ככה.‬ 235 00:16:47,756 --> 00:16:49,091 ‫זה מעצים.‬ 236 00:16:49,174 --> 00:16:52,386 ‫כשמדדתי את התחתונים האלה,‬ ‫היציבה שלי השתפרה ממש מהר,‬ 237 00:16:54,054 --> 00:16:56,140 ‫ואז, באופן בלתי רצוני, התחלתי לענטז.‬ 238 00:16:56,223 --> 00:16:57,850 ‫פשוט התחלתי לעשות…‬ 239 00:16:58,434 --> 00:17:01,812 ‫זו לא בחירה שלי.‬ ‫זו רוח התחתונים שמתפשטת בגופי.‬ 240 00:17:02,730 --> 00:17:04,565 ‫אני רק כלי שרת.‬ 241 00:17:13,824 --> 00:17:16,827 ‫אני חושב שאנחנו צריכים לתת לעצמנו‬ ‫את הסיכוי הכי טוב לאושר.‬ 242 00:17:16,910 --> 00:17:20,330 ‫אני מרגיש שכחברה, מצבנו היה טוב יותר‬ 243 00:17:20,414 --> 00:17:26,462 ‫אם היינו מקבלים דילוגים‬ ‫כחלופה שוות ערך לריצה.‬ 244 00:17:28,589 --> 00:17:30,382 ‫העולם היה טוב יותר, לא?‬ 245 00:17:31,050 --> 00:17:35,262 ‫חבל שאנחנו מונעים מעצמנו‬ ‫דרך מהירה וקלה כל כך לעליצות.‬ 246 00:17:36,722 --> 00:17:39,349 ‫כמה קילומטרים צריך לרוץ‬ ‫כדי לקבל תחושת "היי"?‬ 247 00:17:40,309 --> 00:17:42,352 ‫איש אינו יודע. יותר מדי קילומטרים.‬ 248 00:17:43,353 --> 00:17:45,773 ‫כשמתחילים לדלג, מרגישים טוב מייד.‬ 249 00:17:46,815 --> 00:17:50,611 ‫תארו לעצמכם איך זה לדלג‬ ‫יחד עם שלושת החברים הכי טובים שלכם.‬ 250 00:17:53,489 --> 00:17:55,949 ‫אתם צמודים כתף לכתף, במבנה.‬ 251 00:17:57,117 --> 00:17:58,619 ‫אתם כנופיית עליצות.‬ 252 00:17:59,828 --> 00:18:01,872 ‫נראים טוב. זזים מהר.‬ 253 00:18:02,456 --> 00:18:03,916 ‫זה יעיל.‬ 254 00:18:03,999 --> 00:18:07,586 ‫שתיתי בפאב לפני המופע.‬ ‫זו הליכה של כעשר דקות,‬ 255 00:18:07,669 --> 00:18:08,921 ‫שמונה דקות בדילוגים.‬ 256 00:18:11,173 --> 00:18:12,925 ‫הגעתי לכאן לפני הזמן.‬ 257 00:18:17,137 --> 00:18:19,556 ‫נכנסתי קצת מאוחר לתחום הטיפוח העצמי.‬ 258 00:18:20,057 --> 00:18:22,267 ‫רק עכשיו התחלתי להשתמש‬ 259 00:18:22,976 --> 00:18:24,937 ‫בכמות מספקת של קרם גוף.‬ 260 00:18:25,854 --> 00:18:29,066 ‫אתם מבינים? ממש להחזיר לחות לכל הגוף.‬ 261 00:18:29,942 --> 00:18:31,401 ‫זה הרבה קרם לחות.‬ 262 00:18:32,694 --> 00:18:36,240 ‫תמיד רימתי את עצמי.‬ ‫לא חשבתי שמגיעה לי כזאת כמות.‬ 263 00:18:36,990 --> 00:18:38,492 ‫תמיד הייתי שם כמות צנועה.‬ 264 00:18:38,575 --> 00:18:42,246 ‫התחלתי למרוח מלמעלה למטה,‬ ‫אז הרגליים היו משלמות את המחיר.‬ 265 00:18:44,123 --> 00:18:45,833 ‫ואז הצטרפתי לקוסטקו.‬ 266 00:18:47,751 --> 00:18:52,047 ‫זה שינה את חיי. קרם הלחות של "קוסטקו"‬ ‫ממש משתלם. הוא מגיע בבקבוק גדול.‬ 267 00:18:52,131 --> 00:18:54,758 ‫בדרך כלל עם מכסה לחיצה נוח.‬ 268 00:18:54,842 --> 00:18:59,888 ‫הבעיה היחידה היא שאחרי שימוש‬ ‫בשני שליש מהתכולה, הטכנולוגיה קורסת.‬ 269 00:19:01,056 --> 00:19:06,395 ‫אוי, לא! נשאר המון קרם לחות,‬ ‫אבל אין גישה דרך המשאבה. המשאבה מתה.‬ 270 00:19:07,312 --> 00:19:11,692 ‫בשלב הזה צריך לפתוח את החלק העליון‬ ‫ולהשתמש במשאבה כמו במדיד שמן.‬ 271 00:19:14,862 --> 00:19:15,946 ‫אני לא אוהב את זה.‬ 272 00:19:17,781 --> 00:19:21,160 ‫המעבר משאיבה לטבילה‬ ‫מכניס אותך לפרופורציות.‬ 273 00:19:22,536 --> 00:19:25,455 ‫כי כשאני שואב, אני חסר דאגות.‬ ‫אני מרגיש עשיר. אני כזה…‬ 274 00:19:26,248 --> 00:19:28,500 ‫בום בום בום!‬ 275 00:19:29,626 --> 00:19:31,128 ‫שמור את העודף.‬ 276 00:19:34,590 --> 00:19:36,258 ‫כשאני טובל, זה…‬ 277 00:19:41,346 --> 00:19:43,515 ‫אני חיה אינטליגנטית.‬ 278 00:19:46,560 --> 00:19:48,520 ‫אני משתמש בכלים.‬ 279 00:19:54,443 --> 00:19:56,904 ‫אתם יודעים, צריך לסובב ולמשוך בו-זמנית.‬ 280 00:19:56,987 --> 00:19:59,489 ‫זה כמו למרוח חמאה על טוסט עם מקל אכילה.‬ 281 00:20:06,538 --> 00:20:07,789 ‫יש לי קרם גוף,‬ 282 00:20:08,999 --> 00:20:12,211 ‫יש לי קרם פנים,‬ ‫ועליתי רמה. יש לי קרם עיניים.‬ 283 00:20:13,795 --> 00:20:15,923 ‫זו רמה אחת מעל.‬ 284 00:20:16,006 --> 00:20:20,260 ‫קרם עיניים זה עניין רציני,‬ ‫כי הוא יקר יותר.‬ 285 00:20:21,720 --> 00:20:24,848 ‫הוא עולה יותר מכל קרם לחות שקניתם בחייכם,‬ 286 00:20:24,932 --> 00:20:27,184 ‫אבל הוא מגיע במיכל קטנטן.‬ 287 00:20:27,809 --> 00:20:32,397 ‫צריך להצדיק את הרכישה היקרה הזו.‬ ‫מורחים את הקרם רק עם הקמיצה.‬ 288 00:20:33,774 --> 00:20:35,734 ‫האצבע הכי רכה, נכון?‬ 289 00:20:35,817 --> 00:20:37,736 ‫כי זו האצבע העצלה ביותר.‬ 290 00:20:38,403 --> 00:20:41,657 ‫הקמיצה לא מחטטת, לא מצביעה,‬ ‫לא עושה תנועות מגונות.‬ 291 00:20:43,742 --> 00:20:44,618 ‫היא…‬ 292 00:20:45,535 --> 00:20:46,411 ‫היא רק…‬ 293 00:20:48,622 --> 00:20:52,125 ‫הקמיצה משמשת רק להבטחה אחת,‬ ‫ולמריחת קרם עיניים…‬ 294 00:20:53,669 --> 00:20:58,382 ‫שמורחים בטפיחות עדינות‬ ‫כשהפה מעט פתוח, ככה.‬ 295 00:21:05,305 --> 00:21:06,640 ‫"כדאי מאוד שזה יעבוד.‬ 296 00:21:08,558 --> 00:21:10,018 ‫"זה כל כך יקר."‬ 297 00:21:16,608 --> 00:21:18,110 ‫אני עוקב אחרי קמט אחד.‬ 298 00:21:18,193 --> 00:21:20,862 ‫יש לי קמט אחד‬ ‫שנכנס בכל הכוח בשנתיים האחרונות.‬ 299 00:21:20,946 --> 00:21:24,199 ‫ממש כאן. אני לא יכול לעצור אותו. אני נואש.‬ 300 00:21:24,283 --> 00:21:27,786 ‫לפעמים אני מנסה לשחד את הקמט:‬ ‫"זה קרם עיניים, אבל אקמבן אותך."‬ 301 00:21:32,916 --> 00:21:35,502 ‫זה במיוחד בשבילך. אל תספר לאף אחד.‬ 302 00:21:40,382 --> 00:21:42,968 ‫וכמובן שנשארת כמות זעירה של קרם.‬ 303 00:21:43,051 --> 00:21:45,512 ‫לא בא לך לבזבז את הכמויות הזעירות האלה.‬ 304 00:21:45,595 --> 00:21:49,725 ‫אז כמו מלך נדיב, אני אומר:‬ ‫"טוב, כולם, תאכלו, פשוטי עם שכמותכם."‬ 305 00:22:02,904 --> 00:22:04,156 ‫אני ישן על הגב.‬ 306 00:22:05,866 --> 00:22:10,662 ‫ישן על הגב. אומרים שלא כדאי להניח‬ ‫את הפרצוף על הכרית. זה מחמיר את הקמטים.‬ 307 00:22:10,746 --> 00:22:13,832 ‫אני ישן על הגב,‬ ‫אבל זו לא התנוחה המועדפת עליי.‬ 308 00:22:14,374 --> 00:22:17,085 ‫זה כל כך משעמם על הגב. אי אפשר להתכרבל.‬ 309 00:22:17,169 --> 00:22:19,463 ‫פשוט שוכבים שם כמו ערפד.‬ 310 00:22:21,340 --> 00:22:23,884 ‫מדי פעם אני עדיין מתהפך על הבטן.‬ 311 00:22:23,967 --> 00:22:26,803 ‫אולי כי היה לי יום רע.‬ ‫אולי כי זה יום ההולדת שלי.‬ 312 00:22:27,387 --> 00:22:29,097 ‫אני רוצה לפנק את עצמי.‬ 313 00:22:30,515 --> 00:22:32,768 ‫זה החטא החדש שלי.‬ ‫אני לא מעשן סיגריות,‬ 314 00:22:32,851 --> 00:22:36,355 ‫אבל מדי פעם אני ישן על הבטן כמו ילד רע.‬ 315 00:22:39,024 --> 00:22:43,653 ‫עוד חוויה של מבוגרים שהייתה לי לאחרונה,‬ ‫ליוויתי את…‬ 316 00:22:44,696 --> 00:22:46,782 ‫ליוויתי את החברה לבדיקת ממוגרפיה.‬ 317 00:22:47,574 --> 00:22:49,701 ‫זו בדיקה שגרתית לגילוי של סרטן השד.‬ 318 00:22:49,785 --> 00:22:52,537 ‫זו הייתה הפעם הראשונה שלה.‬ ‫לא ידעתי על זה הרבה.‬ 319 00:22:53,497 --> 00:22:56,958 ‫כשעושים ממוגרפיה, בעצם לוקחים את השד שלך‬ 320 00:22:57,042 --> 00:23:00,253 ‫ומניחים אותו על מכשיר לחיצה להכנת טורטיות,‬ 321 00:23:01,963 --> 00:23:04,216 ‫ואז מוחצים אותו שוב ושוב.‬ 322 00:23:05,217 --> 00:23:07,636 ‫זה אכזרי. הופתעתי לגלות שזו הבדיקה.‬ 323 00:23:07,719 --> 00:23:11,681 ‫אמרתי: "את רופאה‬ ‫או שאת סתם מכינה פאניני ציצי?"‬ 324 00:23:17,729 --> 00:23:22,067 ‫זה ממש מכאיב. בפעם הראשונה‬ ‫שמחצו לחברה שלי את הציצי, היא הפליצה.‬ 325 00:23:24,236 --> 00:23:26,029 ‫כולם הופתעו.‬ 326 00:23:26,905 --> 00:23:30,659 ‫היא עשתה מה שהיא הייתה חייבת, אתם מבינים?‬ ‫היא הגנה על עצמה.‬ 327 00:23:31,827 --> 00:23:33,495 ‫כי היא הותקפה.‬ 328 00:23:34,871 --> 00:23:37,707 ‫לא הייתה לה כוונה להיכנע בשקט.‬ 329 00:23:37,791 --> 00:23:42,087 ‫כולנו מכירים את תגובת "הילחם או ברח",‬ ‫אבל לפעמים יש אופציה נוספת.‬ 330 00:23:43,839 --> 00:23:46,842 ‫לא לומדים את זה בבית הספר.‬ ‫לומדים את זה ברחוב.‬ 331 00:23:51,430 --> 00:23:54,808 ‫כששמעתי את הפלוץ…‬ 332 00:23:55,976 --> 00:23:58,770 ‫מייד התמלאתי אמפתיה.‬ 333 00:23:59,521 --> 00:24:03,442 ‫הרגשתי המון חמלה כלפי החברה שלי,‬ ‫כי ידעתי כמה שזה קשה לה.‬ 334 00:24:04,359 --> 00:24:06,570 ‫כי אני יודע שסף הכאב שלה דומה לשלי,‬ 335 00:24:06,653 --> 00:24:11,074 ‫אבל אני גם יודע שהפחד שלה להפליץ בציבור‬ ‫גבוה בהרבה משלי.‬ 336 00:24:13,160 --> 00:24:14,619 ‫עד כדי כך זה כאב.‬ 337 00:24:15,829 --> 00:24:16,913 ‫זה יותר מדי.‬ 338 00:24:16,997 --> 00:24:19,749 ‫אנחנו במרפאה,‬ ‫מנסים לדאוג לבריאות של מישהי.‬ 339 00:24:19,833 --> 00:24:21,918 ‫זה לא צריך להיות אלים כל כך.‬ 340 00:24:23,170 --> 00:24:24,838 ‫זה לא ככה לגברים.‬ 341 00:24:24,921 --> 00:24:28,049 ‫כשעושים בדיקות לגברים,‬ ‫מה עושים? נוגעים לך בביצים.‬ 342 00:24:29,134 --> 00:24:31,011 ‫מכניסים לך אצבע לתחת.‬ 343 00:24:33,930 --> 00:24:35,140 ‫זה די רגוע.‬ 344 00:24:37,767 --> 00:24:40,187 ‫כן, זה עדין יחסית, אחי.‬ 345 00:24:40,270 --> 00:24:41,521 ‫זה לא מפריע לי.‬ 346 00:24:42,647 --> 00:24:44,107 ‫זה למען הבריאות שלי.‬ 347 00:24:50,155 --> 00:24:54,826 ‫אם אני לא טועה, אני מאמין שרוב הגברים כאן‬ ‫כבר "בדקו" את עצמם בשביל הכיף.‬ 348 00:24:56,828 --> 00:24:59,164 ‫סתם בשביל הכיף, בשביל הידע.‬ 349 00:25:00,165 --> 00:25:01,750 ‫הכר את גופך.‬ 350 00:25:04,794 --> 00:25:10,717 ‫אני מנסה לומר שקלות הטיפול‬ ‫צריכה להיות שווה לכולם.‬ 351 00:25:10,800 --> 00:25:13,512 ‫אם המצב היה הפוך,‬ ‫זו לא הייתה הבדיקה הסטנדרטית.‬ 352 00:25:13,595 --> 00:25:16,223 ‫גברים לא היו מסכימים לכזאת בדיקה.‬ 353 00:25:16,890 --> 00:25:22,062 ‫אם היו אומרים לי: "תעשה בדיקה לאיתור סרטן,‬ ‫אבל נצטרך למחוץ לך את הביצים כמה פעמים"…‬ 354 00:25:23,730 --> 00:25:27,484 ‫הייתי אומר: "דוקטור…‬ ‫עזוב, כנראה שאין לי סרטן."‬ 355 00:25:30,570 --> 00:25:32,822 ‫"אני מרגיש טוב, ד"ר. אני מרגיש משוחרר.‬ 356 00:25:34,866 --> 00:25:37,410 ‫"אני מרגיש בסדר.‬ ‫הכול טוב. נתראה בפעם הבאה."‬ 357 00:25:43,208 --> 00:25:44,668 ‫זה מדהים.‬ 358 00:25:44,751 --> 00:25:47,712 ‫הרפואה שיש לנו היום היא דבר מדהים.‬ 359 00:25:48,421 --> 00:25:51,508 ‫אבל כמה פעמים נצטרך לקרוא כתבה‬ 360 00:25:51,591 --> 00:25:54,219 ‫על זה שמצאו תרופה חדשה לסרטן‬ 361 00:25:54,761 --> 00:25:56,638 ‫שעובדת רק על חולדות?‬ 362 00:25:57,681 --> 00:25:59,641 ‫אפשר להפסיק להדפיס את הכתבה הזאת?‬ 363 00:26:00,225 --> 00:26:03,728 ‫אנחנו יכולים להסכים על כך‬ ‫שאין לה מקום בעיתון אנושי?‬ 364 00:26:04,312 --> 00:26:05,146 ‫לא.‬ 365 00:26:05,772 --> 00:26:07,315 ‫אלה חדשות לחולדות.‬ 366 00:26:10,151 --> 00:26:12,571 ‫אלה חדשות קלסיות לחולדות.‬ 367 00:26:13,363 --> 00:26:16,491 ‫זה מעולה לקהילת החולדות. תעדכנו אותם.‬ 368 00:26:17,200 --> 00:26:20,203 ‫תעדכנו אותם, אבל אל תכניסו את זה לשיחה.‬ 369 00:26:22,956 --> 00:26:26,418 ‫גליתי ש-99.6% מהמחקרים האלה‬ 370 00:26:26,501 --> 00:26:28,461 ‫אפילו לא תקפים לבני אדם.‬ 371 00:26:29,045 --> 00:26:34,092 ‫אז אנחנו משקיעים סכומי עתק,‬ ‫אינספור שעות לפיתוח ידע רפואי,‬ 372 00:26:34,175 --> 00:26:35,969 ‫לטובת האויב.‬ 373 00:26:37,554 --> 00:26:40,724 ‫יש לנו המון ידע על חולדות כרגע.‬ 374 00:26:41,391 --> 00:26:43,602 ‫אנחנו אפילו לא יכולים לרפא שפעת,‬ 375 00:26:43,685 --> 00:26:46,855 ‫אבל אם אתה עכבר סוכרתי עם אקזמה ושיגדון,‬ 376 00:26:48,356 --> 00:26:50,567 ‫אין לך מה לדאוג.‬ 377 00:26:51,067 --> 00:26:53,987 ‫יהיו לך חיים טובים.‬ ‫אנחנו נדאג לך. אתה עכבר.‬ 378 00:26:55,196 --> 00:26:57,240 ‫זו תקופה טובה להיות עכבר, אחי.‬ 379 00:26:58,491 --> 00:26:59,826 ‫קשה להיות בן אדם.‬ 380 00:27:00,452 --> 00:27:04,873 ‫קשה להיות בן אדם, ובמדינה הזאת במיוחד.‬ ‫מערכת הבריאות שלנו היא דיסטופית.‬ 381 00:27:05,540 --> 00:27:08,501 ‫אתם מבינים למה אני מתכוון?‬ ‫אם אתה נפצע באמריקה,‬ 382 00:27:09,044 --> 00:27:11,713 ‫כדאי שזו תהיה פציעה ממש חמורה.‬ 383 00:27:12,547 --> 00:27:15,342 ‫חמורה מספיק‬ ‫כדי לעבור את סכום ההשתתפות העצמית.‬ 384 00:27:16,301 --> 00:27:18,094 ‫אידיאלית, בחודש ינואר…‬ 385 00:27:20,722 --> 00:27:22,557 ‫כך שיש לך כיסוי לשנה שלמה.‬ 386 00:27:23,808 --> 00:27:25,477 ‫זה המשחק. ככה מנצחים.‬ 387 00:27:25,560 --> 00:27:28,813 ‫אל תיפצעו בדצמבר. זה ללוזרים.‬ 388 00:27:34,527 --> 00:27:39,157 ‫הייתה רק שנה קסומה אחת בחיי‬ ‫שבה עברתי את גובה ההשתתפות העצמית.‬ 389 00:27:40,075 --> 00:27:43,495 ‫ממש התרגשתי. "איזה כיף, כסף קל."‬ 390 00:27:44,829 --> 00:27:46,831 ‫"הגיע הזמן לעשות מהלכים."‬ 391 00:27:46,915 --> 00:27:48,208 ‫הלכתי לכמה רופאים.‬ 392 00:27:48,291 --> 00:27:50,835 ‫הלכתי למומחה בגלל בעיות תחת.‬ 393 00:27:52,170 --> 00:27:56,174 ‫עד שהגיע מועד הפגישה,‬ ‫הבעיה די נפתרה מעצמה.‬ 394 00:27:56,675 --> 00:27:59,219 ‫חקרתי קצת את הנושא.‬ ‫הייתי די בטוח שאני בסדר.‬ 395 00:27:59,302 --> 00:28:02,514 ‫עדיין הלכתי לרופאה.‬ ‫הרופאה אישרה את המחקר שלי.‬ 396 00:28:02,597 --> 00:28:06,309 ‫היא אמרה: "כן, הכול בסדר,‬ ‫אבל אם אתה רוצה, אני יכולה לבדוק."‬ 397 00:28:07,769 --> 00:28:09,187 ‫לא היה צורך בכך.‬ 398 00:28:09,854 --> 00:28:14,234 ‫כבר קיבלתי את השקט הנפשי שלשמו באתי.‬ ‫אבל אז חשבתי על גובה ההשתתפות העצמית.‬ 399 00:28:15,360 --> 00:28:19,406 ‫חשבתי על כל הפעמים שחברת הביטוח שלי‬ ‫אילצה אותי לשלם את החשבון לבד.‬ 400 00:28:20,198 --> 00:28:22,117 ‫ואמרתי: "את יודעת מה?‬ 401 00:28:22,701 --> 00:28:23,993 ‫"תביאי את הג'ל."‬ 402 00:28:28,748 --> 00:28:31,126 ‫"נלך על זה. קדימה." ‬ 403 00:28:31,209 --> 00:28:36,297 ‫אם כבר אני משלם את דמי הכניסה,‬ ‫אני עולה על כל המתקנים.‬ 404 00:28:37,006 --> 00:28:40,218 ‫גם על המתקנים המחורבנים.‬ ‫אני נשאר עד הסגירה.‬ 405 00:28:42,929 --> 00:28:43,847 ‫עשינו את זה.‬ 406 00:28:44,889 --> 00:28:46,224 ‫עשינו את הדבר הזה.‬ 407 00:28:46,850 --> 00:28:48,935 ‫לא הפקנו שום לקחים.‬ 408 00:28:50,186 --> 00:28:51,771 ‫לא היה צורך בבדיקה.‬ 409 00:28:53,064 --> 00:28:55,316 ‫היא חייבה את חברת הביטוח בסכום גדול.‬ 410 00:28:55,400 --> 00:28:57,110 ‫אני יודע שהיא קיבלה את שלה.‬ 411 00:28:57,819 --> 00:29:00,655 ‫אני לא קיבלתי את הסיפוק שחיפשתי,‬ 412 00:29:01,156 --> 00:29:05,368 ‫כי כנראה שהדרך לצדק כלכלי‬ ‫לא אמורה לעבור דרך התחת.‬ 413 00:29:07,162 --> 00:29:09,164 ‫זה לא ירגיש כמו ניצחון‬ 414 00:29:09,831 --> 00:29:12,834 ‫כשתשכבו על הצד‬ ‫והרופא יכניס לכם אצבע לתחת.‬ 415 00:29:12,917 --> 00:29:14,627 ‫"כן, בדיוק, חברות הביטוח.‬ 416 00:29:16,504 --> 00:29:17,964 ‫"זה נקרא תגמול."‬ 417 00:29:23,803 --> 00:29:27,056 ‫אני עדיין מנסה לנצח את המערכת.‬ 418 00:29:27,974 --> 00:29:29,809 ‫גם כשאין בזה שום היגיון.‬ 419 00:29:30,894 --> 00:29:32,771 ‫זו הסיבה שיש לי מסחטת מיצים‬ 420 00:29:33,605 --> 00:29:34,814 ‫שאני לא משתמש בה.‬ 421 00:29:36,608 --> 00:29:39,068 ‫בגלל שבשלב כלשהו בחייכם הבוגרים,‬ 422 00:29:40,653 --> 00:29:42,739 ‫מבינים שאתם צריכים חומרי תזונה.‬ 423 00:29:44,115 --> 00:29:47,118 ‫אבל ייתכן שלא תהיו מחויבים‬ ‫לאכילת אוכל מזין.‬ 424 00:29:47,660 --> 00:29:49,913 ‫אתם רוצים למצוא צ'יטים, טריק כלשהו.‬ 425 00:29:49,996 --> 00:29:53,750 ‫אתם מגלים את המיץ הירוק וחושבים:‬ ‫"אם אשתה את זה, רוב בעיותיי ייפתרו."‬ 426 00:29:53,833 --> 00:29:58,046 ‫ואז הולכים לקנות מיץ בחנות וחושבים:‬ ‫"אוי, רמת ההכנסה שלי לא מאפשרת מיץ.‬ 427 00:29:58,838 --> 00:30:00,924 ‫"אני לא מרוויח מספיק כסף למיץ."‬ 428 00:30:02,008 --> 00:30:04,761 ‫זו רכישה ממש מלחיצה, נכון?‬ 429 00:30:04,844 --> 00:30:05,970 ‫אז עושים חשבון.‬ 430 00:30:06,054 --> 00:30:10,725 ‫"אם אקנה מסחטה משלי, תוך 12 שנים‬ ‫אוכל לחסוך בסביבות מיליון דולר."‬ 431 00:30:13,436 --> 00:30:16,898 ‫לא צריך לחשוב פעמיים.‬ ‫מספרים לחברים שלכם על התוכנית הגאונית,‬ 432 00:30:16,981 --> 00:30:20,527 ‫החברים שלכם מציעים לתת לכם‬ ‫את המסחטות שהם כבר לא משתמשים בהן.‬ 433 00:30:21,110 --> 00:30:23,905 ‫אתם לא רואים את הבאות.‬ ‫אתם דוחים את המסחטה.‬ 434 00:30:23,988 --> 00:30:26,491 ‫אתם אומרים: "לא, תודה.‬ ‫זו המסחטה הלא נכונה.‬ 435 00:30:27,367 --> 00:30:33,373 ‫"לא פלא שהפסקת להכין מיצים. עשיתי מחקר.‬ ‫אני קונה את הטעות הכי משוכללת שיש."‬ 436 00:30:35,458 --> 00:30:39,212 ‫אז מוציאים 400 דולר‬ ‫על מסחטת מיצים איטית לירקות ועלים.‬ 437 00:30:39,295 --> 00:30:41,840 ‫הולכים לשוק‬ ‫וקונים את הרכיבים הכי טריים שיש.‬ 438 00:30:41,923 --> 00:30:44,133 ‫אתם יודעים שהם טריים, כי הם מלוכלכים.‬ 439 00:30:45,593 --> 00:30:47,136 ‫אתם אוהבים את התכונה הזו.‬ 440 00:30:47,220 --> 00:30:51,057 ‫אין אף פרי בגימור מבריק בשוק.‬ ‫הם בגימור מט.‬ 441 00:30:53,309 --> 00:30:57,021 ‫לוקחים את היבול המאובק שלכם,‬ ‫הולכים הביתה, מקרצפים, שוטפים,‬ 442 00:30:57,522 --> 00:31:00,233 ‫חותכים לחתיכות,‬ ‫סוחטים את המיץ, מנקים את הציוד,‬ 443 00:31:00,316 --> 00:31:03,695 ‫שמים בצד, ושעה אח"כ אומרים:‬ ‫"אין סיכוי שזה יקרה שוב.‬ 444 00:31:06,030 --> 00:31:08,449 ‫"אין מצב. בחיים לא.‬ 445 00:31:08,533 --> 00:31:14,163 ‫"היה כיף לשחק ב"שייקר מייקר" פעם אחת,‬ ‫אבל זהו, פרשתי.‬ 446 00:31:15,290 --> 00:31:16,124 ‫"סיימתי."‬ 447 00:31:16,207 --> 00:31:19,919 ‫אתם יודעים שהמסחטה סיימה את תפקידה,‬ ‫כי שמתי אותה על המקרר,‬ 448 00:31:20,628 --> 00:31:23,006 ‫עם כל האבק השומני והמוזר ששוכב שם.‬ 449 00:31:23,548 --> 00:31:25,633 ‫מכירים את האבק הזה? זה אבק-נצח.‬ 450 00:31:25,717 --> 00:31:28,845 ‫הוא לא הולך לשום מקום.‬ ‫יום אחד הוא יהפוך לשמן.‬ 451 00:31:32,724 --> 00:31:34,517 ‫זה מבאס.‬ 452 00:31:34,601 --> 00:31:37,228 ‫אלה 400 דולר שיושבים לי על המקרר. זה מבאס.‬ 453 00:31:37,312 --> 00:31:39,981 ‫אבל מבחינתי זה טיפול במכה אחת.‬ 454 00:31:40,607 --> 00:31:42,108 ‫נרפאתי.‬ 455 00:31:42,191 --> 00:31:46,112 ‫עכשיו אני קונה מיץ בחנות.‬ ‫אין בעיה, אין לחץ.‬ 456 00:31:47,697 --> 00:31:50,742 ‫אני אומר: "10 דולר לבקבוק?‬ ‫כן, זה אחלה מחיר.‬ 457 00:31:51,743 --> 00:31:56,289 ‫"הייתי בקו החזית. אני יודע מה זה דורש.‬ ‫תודה על השירות שאתם עושים לנו."‬ 458 00:32:02,629 --> 00:32:05,840 ‫אני מבזבז יותר מדי זמן ואנרגיה‬ ‫על החלטות קטנות.‬ 459 00:32:06,633 --> 00:32:10,053 ‫למשל, אכלתי ארוחת צהריים ב"פופאייס".‬ 460 00:32:10,136 --> 00:32:13,014 ‫זה פינוק מבחינתי, אז אני מנסה למקסם.‬ 461 00:32:13,097 --> 00:32:15,141 ‫אני שוקל את כל הקומבינציות שלהם.‬ 462 00:32:15,224 --> 00:32:18,603 ‫אני מנסה למצוא ארוחה‬ ‫עם מקסימום סיפוק במינימום עלות.‬ 463 00:32:19,729 --> 00:32:21,064 ‫בזמן שאני עושה הערכות,‬ 464 00:32:22,231 --> 00:32:24,233 ‫מישהו נכנס, בלי שום היסוס.‬ 465 00:32:24,317 --> 00:32:26,986 ‫הוא מזמין חזה עוף אחד, שתי לחמניות ושתייה.‬ 466 00:32:27,612 --> 00:32:29,614 ‫זו בכלל לא קומבינציה.‬ 467 00:32:31,157 --> 00:32:33,993 ‫הוא לא חסך כסף בכלל בהזמנה הזאת.‬ 468 00:32:35,203 --> 00:32:36,120 ‫הייתי בהלם.‬ 469 00:32:36,204 --> 00:32:39,248 ‫חשבתי: "ואו,‬ ‫אתה מזמין 'אה לה קראט' בפופאייס?"‬ 470 00:32:41,668 --> 00:32:44,128 ‫בחיי, יום אחד אני רוצה להיות עשיר כמוהו.‬ 471 00:32:45,338 --> 00:32:49,258 ‫זה החלום שלי. יום אחד אני רוצה‬ ‫להיכנס ל"פופאייס" ולהזמין בפריסטייל.‬ 472 00:32:50,843 --> 00:32:52,929 ‫מה שקופץ לראש.‬ ‫בלי להסתכל על התפריט בכלל.‬ 473 00:32:53,012 --> 00:32:55,556 ‫תנו לי מקצב, אני אזמין מהלב.‬ 474 00:33:02,146 --> 00:33:05,608 ‫קשה לא לאכול מזון מהיר‬ ‫כשאתה בסיבוב הופעות.‬ 475 00:33:06,359 --> 00:33:09,278 ‫ערב אחד אחרי המופע חזרתי למלון.‬ 476 00:33:09,362 --> 00:33:11,322 ‫הדבר היחיד שהיה פתוח היה סניף של "ונדיס".‬ 477 00:33:11,406 --> 00:33:15,743 ‫הוא היה ממש מול המלון,‬ ‫אבל היה רק דרייב ת'רו, ולא היה לי רכב.‬ 478 00:33:16,661 --> 00:33:20,248 ‫היה לי קצת כסף,‬ ‫הייתה לי תקווה, היו לי רגליים.‬ 479 00:33:21,165 --> 00:33:22,667 ‫דילגתי לשם.‬ 480 00:33:24,252 --> 00:33:25,795 ‫הבאתי איתי וייבים טובים.‬ 481 00:33:25,878 --> 00:33:29,966 ‫דפקתי על החלון, אמרתי "היי, שנינו כאן.‬ ‫בוא נעשה את מה שבאנו לעשות."‬ 482 00:33:31,634 --> 00:33:32,885 ‫הם לא התלהבו.‬ 483 00:33:32,969 --> 00:33:35,805 ‫הם אמרו: "אנחנו לא יכולים‬ ‫לשרת אותך בדרייב ת'רו בלי רכב."‬ 484 00:33:35,888 --> 00:33:37,056 ‫שאלתי: "למה לא?"‬ 485 00:33:37,140 --> 00:33:39,642 ‫הם אמרו: "זה למען בריאותך ובטיחותך."‬ 486 00:33:40,143 --> 00:33:42,812 ‫אמרתי: "אני מנסה לקנות ארוחה של 'ונדיס'.‬ 487 00:33:45,231 --> 00:33:47,442 ‫"למה אתם מעלים את הנושאים האלה בכלל?"‬ 488 00:33:50,361 --> 00:33:53,114 ‫הם לא השתכנעו. הם לא הסכימו לשרת אותי.‬ 489 00:33:53,197 --> 00:33:56,826 ‫בסוף נאלצתי להזמין מונית‬ ‫שתיקח אותי סביב הבניין.‬ 490 00:33:57,368 --> 00:34:01,748 ‫הייתי מדויק. אמרתי:‬ ‫"תאסוף אותי בתפריט, תוריד אותי בחלון.‬ 491 00:34:03,624 --> 00:34:05,209 ‫"זה הרכב שלך?‬ 492 00:34:06,044 --> 00:34:08,755 ‫"מצטער, אבל אזמין לך נגיסי עוף."‬ 493 00:34:10,882 --> 00:34:14,135 ‫לא מזמן הייתי בסיבוב הופעות. הייתי בקנדה.‬ 494 00:34:14,218 --> 00:34:20,600 ‫ובקנדה, אפשר לקנות אלכוהול‬ ‫רק בחנויות משקאות בבעלות המדינה.‬ 495 00:34:20,683 --> 00:34:23,102 ‫לא ידעתי את זה. הייתי בחנות מכולת.‬ 496 00:34:23,186 --> 00:34:27,940 ‫קניתי בטעות שישיית בירות ללא-אלכוהול.‬ 497 00:34:28,691 --> 00:34:32,361 ‫הייתי צריך לדעת שמשהו מוזר.‬ ‫היא הייתה בטמפרטורת החדר. זה מחשיד.‬ 498 00:34:33,946 --> 00:34:36,407 ‫הלכתי בחזרה לדירה שלי. הכנסתי חמש לפריזר.‬ 499 00:34:36,491 --> 00:34:39,118 ‫שמתי בירה אחת בקערת קרח, שתהיה ממש קרה.‬ 500 00:34:39,202 --> 00:34:42,705 ‫פתחתי אותה, לקחתי כמה שלוקים,‬ ‫ואמרתי: "אוי, זה לא מרענן."‬ 501 00:34:44,373 --> 00:34:47,168 ‫הסתכלתי על הפחית, ואמרתי:‬ ‫"זה אפילו לא אלכוהול."‬ 502 00:34:48,419 --> 00:34:51,089 ‫"זה מיץ שעורה מוגז, בעיקרון."‬ 503 00:34:52,256 --> 00:34:57,678 ‫הרמתי ידיים. חשבתי: "נראה שאשאר פיכח הערב.‬ ‫נראה לי שאלך לישון בקרוב."‬ 504 00:34:58,387 --> 00:35:00,932 ‫לפני שהבנתי מה קורה, סיימתי את הפחית.‬ 505 00:35:01,933 --> 00:35:03,643 ‫שתיתי את החמש האחרות.‬ 506 00:35:04,769 --> 00:35:06,437 ‫חיסלתי את כל השישייה.‬ 507 00:35:07,105 --> 00:35:10,525 ‫בשלב הזה הבנתי שממש יצאתי משליטה.‬ 508 00:35:11,400 --> 00:35:14,445 ‫אני סובל גם מלא-אלכוהוליזם.‬ 509 00:35:16,072 --> 00:35:18,866 ‫זה חמור. זה חמור. אני לא אשרוד.‬ 510 00:35:18,950 --> 00:35:22,453 ‫אני אהיה הראשון‬ ‫שיאבד את חייו בגלל נוזלים בסיסיים.‬ 511 00:35:27,458 --> 00:35:31,087 ‫יש לי נטייה להתמכרות.‬ ‫אני אוהב להגזים. באמת.‬ 512 00:35:31,629 --> 00:35:36,467 ‫כרגע, הסבילות שלי לוויד ולאלכוהול‬ ‫יותר מדי גבוהה. אני מנסה להוריד אותה.‬ 513 00:35:36,551 --> 00:35:41,305 ‫חבר סיפר לי לא מזמן על סם בשם די-אם-טי.‬ 514 00:35:41,389 --> 00:35:47,520 ‫זה סם פסיכדלי חזק‬ ‫שאמור לדמות את החוויה של מוות.‬ 515 00:35:48,437 --> 00:35:51,440 ‫ויש לי ראש מספיק פתוח‬ ‫כדי לנסות את זה פעם או פעמיים.‬ 516 00:35:51,524 --> 00:35:56,070 ‫אבל אני פוחד. אני ממש לא מעוניין‬ ‫לפתח סבילות לדי-אם-טי.‬ 517 00:35:56,154 --> 00:35:59,157 ‫כי מה אם אמות באופן טבעי יום אחד?‬ 518 00:36:00,158 --> 00:36:03,035 ‫כעבור 45 דקות אני כזה:‬ ‫"אחי, אני לא מרגיש את זה."‬ 519 00:36:05,163 --> 00:36:09,458 ‫"מה קורה, אחי? אנחנו הולכים למות או לא?‬ ‫אני לא יכול לשכב פה כל היום."‬ 520 00:36:10,918 --> 00:36:12,295 ‫"זה חומר חלש, אחי."‬ 521 00:36:12,378 --> 00:36:15,298 ‫אתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה‬ ‫למות ולא להתרשם מזה?‬ 522 00:36:19,719 --> 00:36:22,805 ‫אני אסיר תודה.‬ ‫אני אסיר תודה על המסע הזה, על הסטנדאפ.‬ 523 00:36:23,306 --> 00:36:26,350 ‫גרתי תקופה די ארוכה בניו-יורק.‬ 524 00:36:26,934 --> 00:36:29,604 ‫זה מקום נפלא‬ ‫לשכלול המיומנויות שלך כסטנדאפיסט,‬ 525 00:36:29,687 --> 00:36:32,064 ‫אבל זה מקום קשוח יותר להתקיים בו.‬ 526 00:36:32,648 --> 00:36:37,361 ‫כשרק עברתי לניו-יורק,‬ ‫לא ידעתי שבכל פעם שמחדשים את השכירות בעיר,‬ 527 00:36:37,445 --> 00:36:39,947 ‫שכר הדירה עולה בהכרח. בכל פעם.‬ 528 00:36:40,489 --> 00:36:45,620 ‫לא ידעתי את זה. גרתי בכל מיני מקומות,‬ ‫וברוב הערים, בעלי הדירה נותנים לך כמה שנים‬ 529 00:36:45,703 --> 00:36:48,080 ‫כדי להתקדם בחיים.‬ 530 00:36:50,374 --> 00:36:51,542 ‫זה הגיוני.‬ 531 00:36:52,043 --> 00:36:56,130 ‫בניו-יורק בעלי הבתים אומרים:‬ ‫"יש לך שנה להשתפר ב-10%.‬ 532 00:36:57,590 --> 00:36:58,841 ‫"כדאי שתזדרז."‬ 533 00:37:00,218 --> 00:37:02,511 ‫עשרה אחוזים זה הרבה.‬ 534 00:37:03,262 --> 00:37:07,099 ‫כל שנה.‬ ‫זו תשואה גדולה כל שנה. זה הרבה לחץ.‬ 535 00:37:07,183 --> 00:37:09,977 ‫ההורים שלי מעולם לא לחצו עליי ככה.‬ 536 00:37:10,061 --> 00:37:14,023 ‫הרגשתי שהמטרה שלי בניו-יורק‬ ‫היא לגרום לבעלי הדירה להתגאות בי.‬ 537 00:37:15,316 --> 00:37:19,237 ‫זה היה מוזר. הרגשתי שהחלום שלי‬ ‫הוא לקנות לבעל הדירה שלי בית.‬ 538 00:37:20,738 --> 00:37:23,241 ‫אני רוצה לתת לו את זה,‬ ‫כי הוא דחף אותי קדימה.‬ 539 00:37:23,324 --> 00:37:26,994 ‫הוא האמין בי. הוא בחר אותי ליחידת דיור 16.‬ 540 00:37:32,416 --> 00:37:36,254 ‫זה תחום שיש בו הרבה עליות וירידות.‬ 541 00:37:36,337 --> 00:37:42,093 ‫אני זוכר שפעם אחת ממש התלהבתי.‬ ‫קיבלתי הצעה למופע בבוסטון.‬ 542 00:37:43,844 --> 00:37:44,762 ‫התרגשתי.‬ 543 00:37:45,638 --> 00:37:48,766 ‫הם אמרו שישלמו לי גם על ההופעה‬ ‫וגם על הנסיעות!‬ 544 00:37:48,849 --> 00:37:51,394 ‫קניתי כרטיס רכבת מניו-יורק לבוסטון.‬ 545 00:37:51,477 --> 00:37:55,815 ‫מסתבר ששווי הכרטיס‬ ‫עולה על השכר שאני מקבל על ההופעה.‬ 546 00:37:57,316 --> 00:37:58,693 ‫התבאסתי.‬ 547 00:37:58,776 --> 00:38:01,487 ‫שקעתי במחשבות אפלות. אמרתי: "אוף.‬ 548 00:38:02,613 --> 00:38:04,615 ‫"אולי אני פשוט צריך להיות רכבת.‬ 549 00:38:08,577 --> 00:38:11,289 ‫"אולי זה מה שאני צריך לעשות כדי להצליח."‬ 550 00:38:15,584 --> 00:38:18,129 ‫"אני יודע שהאחיין שלי ממש ישמח לראות אותי.‬ 551 00:38:19,422 --> 00:38:22,216 ‫"כן, אני אהיה דוד השנה לנצח."‬ 552 00:38:23,426 --> 00:38:24,885 ‫הרי בין היתר, אני עושה את זה‬ 553 00:38:24,969 --> 00:38:28,097 ‫כדי לעודד אנשים כמו האחיין שלי‬ ‫להגשים את חלומותיהם.‬ 554 00:38:28,180 --> 00:38:33,519 ‫ודי מלהיב להיות סטנדאפיסט אסייתי-אמריקאי,‬ ‫אבל להיות הרכבת האסייתית-אמריקאית הראשונה?‬ 555 00:38:35,688 --> 00:38:37,148 ‫זה פורץ דרך.‬ 556 00:38:41,652 --> 00:38:43,487 ‫אני מת על החיים האלה. באמת.‬ 557 00:38:43,571 --> 00:38:45,656 ‫אבל אתם יודעים, לפעמים אני מתגעגע…‬ 558 00:38:46,907 --> 00:38:50,328 ‫ליציבות של העבודה הקודמת שלי.‬ ‫עבדתי פעם במשרד.‬ 559 00:38:50,411 --> 00:38:53,122 ‫החלק הכי טוב בעבודה משרדית הוא העובדה ש…‬ 560 00:38:53,789 --> 00:38:55,041 ‫אפשר להדפיס דברים.‬ 561 00:38:57,251 --> 00:38:59,462 ‫אתה מדפיס כל מה שבא לך.‬ 562 00:39:00,546 --> 00:39:02,089 ‫בשביל זה הלכתי לעבודה.‬ 563 00:39:02,173 --> 00:39:07,386 ‫כדי לקבל שכר, ביטוח בריאות, ושאוכל להדפיס‬ ‫דברים בשבילי ובשביל האנשים שאני אוהב.‬ 564 00:39:09,388 --> 00:39:12,266 ‫אני יודע שלכולכם יש מדפסת בבית.‬ ‫לכולנו יש.‬ 565 00:39:12,350 --> 00:39:14,477 ‫היא נועדה לשימוש במקרי חירום בלבד.‬ 566 00:39:16,437 --> 00:39:19,732 ‫המדפסת שיושבת לכם בבית עכשיו‬ ‫לא מחוברת לחשמל.‬ 567 00:39:20,524 --> 00:39:23,527 ‫היא מלאה באבק. נשאר בה רק דיו תכלת.‬ 568 00:39:25,780 --> 00:39:28,366 ‫כל המסמכים יוצאים בכחול. "אה, אתה אדריכל?"‬ 569 00:39:33,454 --> 00:39:36,248 ‫בבית אני מרושע לעצמי. ממש.‬ 570 00:39:36,332 --> 00:39:39,752 ‫אני תמיד משכנע את עצמי לא להדפיס דברים.‬ ‫אני אומר: "לא, לא.‬ 571 00:39:40,419 --> 00:39:41,962 ‫"אתה תשנן את זה בעל פה."‬ 572 00:39:46,634 --> 00:39:49,345 ‫אם אני מוכרח להדפיס בבית, אני אומר:‬ ‫"טוב, נבחר את העמודים."‬ 573 00:39:49,428 --> 00:39:51,806 ‫אין כזה דבר "הדפס הכול". זה שמור למשרד.‬ 574 00:39:51,889 --> 00:39:54,558 ‫בבית, אנחנו בוחרים עמודים ספציפיים.‬ 575 00:39:55,559 --> 00:39:56,852 ‫מדפיסים דו-צדדי.‬ 576 00:39:57,645 --> 00:39:59,063 ‫בשחור לבן.‬ 577 00:39:59,146 --> 00:40:02,775 ‫הכי בהיר שאפשר. כשהדף יוצא,‬ ‫כדאי מאוד שזה יהיה בלתי נראה.‬ 578 00:40:07,822 --> 00:40:12,159 ‫לכן כיף ללכת לעבודה.‬ ‫בעבודה מדפיסים מהר, בחופשיות.‬ 579 00:40:12,952 --> 00:40:16,205 ‫באים עם האצבע על ההדק.‬ ‫מוכנים ללחוץ על "הדפסה" יום שלם.‬ 580 00:40:17,373 --> 00:40:19,959 ‫אתם אולי לא מרוויחים מספיק‬ ‫כדי לחיות כפי שחלמתם,‬ 581 00:40:20,042 --> 00:40:22,420 ‫אבל אתם בהחלט יכולים להדפיס כך.‬ 582 00:40:23,421 --> 00:40:28,676 ‫בעבודה, המטרה היא להיות כמה שיותר בזבזניים‬ ‫בלי שום הרהורי חרטה.‬ 583 00:40:28,759 --> 00:40:31,178 ‫אין שום כאב לב. לא מרגישים כלום.‬ 584 00:40:32,221 --> 00:40:35,891 ‫יצא לכם פעם לזרוק מסמכים שהדפסתם הרגע?‬ 585 00:40:37,852 --> 00:40:40,729 ‫כרגע לחצתם על "הדפס הכול".‬ ‫זה עכשיו יצא מההדפסה.‬ 586 00:40:40,813 --> 00:40:42,481 ‫חבילת דפים טרייה.‬ 587 00:40:43,732 --> 00:40:45,234 ‫זרקתם פעם‬ 588 00:40:46,026 --> 00:40:47,194 ‫נייר חמים?‬ 589 00:40:50,322 --> 00:40:51,615 ‫זה מרגיש לא בסדר.‬ 590 00:40:52,533 --> 00:40:56,704 ‫כאילו שאולי צריך לחכות עד שהדפים יתקררו‬ ‫לפני שזורקים אותם לאשפה.‬ 591 00:40:56,787 --> 00:40:59,290 ‫הם הרגע הגיעו. תנו להם לחיות עוד קצת.‬ 592 00:41:01,500 --> 00:41:02,585 ‫אבל אתם לא מהססים,‬ 593 00:41:02,668 --> 00:41:05,296 ‫כי חיי המשרד הפכו אתכם לגנגסטרים.‬ 594 00:41:10,843 --> 00:41:11,927 ‫זה מוזר, לא?‬ 595 00:41:12,011 --> 00:41:15,806 ‫זה מוזר. בעבודה,‬ ‫מנסים לשלוט בך בכל כך הרבה דרכים…‬ 596 00:41:17,141 --> 00:41:19,101 ‫אבל נותנים לך להדפיס כמה שבא לך.‬ 597 00:41:19,768 --> 00:41:21,103 ‫זה לא קצת חשוד?‬ 598 00:41:21,770 --> 00:41:23,189 ‫כי הם יודעים‬ 599 00:41:23,272 --> 00:41:27,443 ‫שצריך להשאיר לנו איזשהו מפלט‬ ‫כשאנחנו מרגישים שאין לנו שום שליטה.‬ 600 00:41:28,694 --> 00:41:32,948 ‫הם לא יכולים לקחת מאיתנו את ההדפסה.‬ ‫זה הדבר היחיד שעוצר את המהפכה.‬ 601 00:41:34,617 --> 00:41:38,037 ‫כשהם אומרים משהו כמו:‬ ‫"אנחנו צריכים שתבוא בשישי אחרי החג."‬ 602 00:41:38,120 --> 00:41:39,622 ‫אז אני אומר: "אה, טוב."‬ 603 00:41:40,748 --> 00:41:44,293 ‫"טוב, נראה שהגיע הזמן‬ ‫להוציא לאור את חשבון הג'ימייל שלי.‬ 604 00:41:47,004 --> 00:41:50,132 ‫"הגיע הזמן לגבות הכול בעותק קשיח.‬ 605 00:41:51,634 --> 00:41:54,470 ‫"אנשים משתמשים בענן, אני אשתמש בעצים."‬ 606 00:41:57,848 --> 00:41:59,475 ‫גילוי נאות:‬ 607 00:42:01,185 --> 00:42:02,686 ‫יש לי חגורה דו-צדדית.‬ 608 00:42:04,980 --> 00:42:07,149 ‫זה אמור להיות סוד. יש לי חגורה אחת.‬ 609 00:42:07,233 --> 00:42:09,026 ‫בעבודה חשבו שיש לי שניים.‬ 610 00:42:11,487 --> 00:42:13,531 ‫אם אתם לא יודעים מה זו חגורה דו-צדדית,‬ 611 00:42:13,614 --> 00:42:16,784 ‫זו חגורה אחת,‬ ‫אבל היא שחורה בצד אחד וחומה בצד השני,‬ 612 00:42:16,867 --> 00:42:18,452 ‫ויש לה אבזם מתהפך.‬ 613 00:42:18,953 --> 00:42:23,582 ‫אז אפשר ללבוש נעליים אלגנטיות‬ ‫חומות או שחורות, לבחירתכם,‬ 614 00:42:23,666 --> 00:42:26,919 ‫להפוך את האבזם בהתאם,‬ ‫הצבעים תואמים, אנשים שמים לב,‬ 615 00:42:27,002 --> 00:42:29,213 ‫וככה מתקדמים בחיים.‬ 616 00:42:32,258 --> 00:42:35,553 ‫החגורה הדו-צדדית מיועדת‬ ‫לתקופה מאוד ספציפית בחייך,‬ 617 00:42:35,636 --> 00:42:38,097 ‫שבה אתה מפונפן מספיק‬ ‫לשני זוגות נעליים אלגנטיות,‬ 618 00:42:38,180 --> 00:42:40,182 ‫אבל אתה עדיין לא מוכן לשתי חגורות.‬ 619 00:42:43,227 --> 00:42:45,813 ‫זו תקופת מעבר. יום אחד תגיע לשם.‬ 620 00:42:45,896 --> 00:42:48,107 ‫יום אחד, תרוויח משכורת של שתי חגורות.‬ 621 00:42:48,857 --> 00:42:50,818 ‫אבל כרגע, תהפוך את האבזם.‬ 622 00:42:55,739 --> 00:42:56,615 ‫אני…‬ 623 00:42:57,575 --> 00:42:58,867 ‫אני סנדק.‬ 624 00:42:59,743 --> 00:43:02,037 ‫ידידה שלי בחרה בי כסנדק לבנות שלה.‬ 625 00:43:02,121 --> 00:43:06,000 ‫בחרה בחברה שלי כסנדקית.‬ ‫עכשיו אנחנו חייבים להישאר יחד למען הילדים.‬ 626 00:43:11,755 --> 00:43:15,426 ‫כשהחברים שלך מתחילים להביא ילדים,‬ 627 00:43:15,509 --> 00:43:16,885 ‫כדאי מאוד שתהיו מוכנים.‬ 628 00:43:17,928 --> 00:43:22,141 ‫כדאי שתהיו מוכנים לחזור לקרוא בקול רם.‬ 629 00:43:25,811 --> 00:43:28,772 ‫אל תניחו שאתם פשוט מסוגלים לכך.‬ 630 00:43:32,651 --> 00:43:35,654 ‫אני בטוח שאתם יכולים לקרוא. זה לא העניין.‬ 631 00:43:35,738 --> 00:43:37,323 ‫העניין הוא,‬ 632 00:43:37,406 --> 00:43:38,782 ‫האם יש לכם כישורי משחק?‬ 633 00:43:40,743 --> 00:43:43,662 ‫האם אתם יכולים‬ ‫לאלתר קולות שונים לדמויות שונות?‬ 634 00:43:44,580 --> 00:43:47,875 ‫אתם יודעים לשיר ולרקוד?‬ ‫אתם יכולים להמשיך להאמין בעצמכם‬ 635 00:43:47,958 --> 00:43:52,046 ‫כשאתם מעלים הפקה שלמה‬ ‫בפני קהל שלא נותן לכם שום פידבק?‬ 636 00:43:57,176 --> 00:44:00,137 ‫הלכתי לבקר ידידה בבית.‬ ‫חשבתי שנאכל ארוחת ערב.‬ 637 00:44:00,220 --> 00:44:04,099 ‫בשלב כלשהו הם השכיבו את התינוק בלול‬ ‫ושאלו: "רוצה להקריא לו סיפור?"‬ 638 00:44:04,183 --> 00:44:07,603 ‫אמרתי: "אה… כולכם מתכוונים להקשיב גם?"‬ 639 00:44:09,688 --> 00:44:11,690 ‫למי מיועד התרגיל הזה?‬ 640 00:44:15,986 --> 00:44:18,322 ‫נתנו לי ספר בשם "ברווזונת קטנטונת".‬ 641 00:44:18,864 --> 00:44:21,659 ‫לא קראתי את הספר הזה מעולם.‬ ‫קפצתי פנימה בביטחון.‬ 642 00:44:21,742 --> 00:44:23,035 ‫"ברווזונת קטנטונת.‬ 643 00:44:23,744 --> 00:44:27,206 ‫"ברווזונת קטנטונת מדדה, מהדסת‬ ‫ושרה לה שיר.‬ 644 00:44:27,289 --> 00:44:30,626 ‫"זנבה מתנועע מצד לצד‬ ‫וקול משק כנפיה מהדהד בשמי העיר."‬ 645 00:44:31,460 --> 00:44:35,839 ‫ובמשך כל הקריאה,‬ ‫אני ממש מנסה לא להישמע כמו אי-40.‬ 646 00:44:38,550 --> 00:44:40,177 ‫אבל ממש רציתי להישמע כמוהו.‬ 647 00:44:40,678 --> 00:44:42,596 ‫כי חשבתי: "החרוזים האלה אש!‬ 648 00:44:44,098 --> 00:44:46,308 ‫אני רוצה לכבד את המילים!"‬ 649 00:44:47,309 --> 00:44:51,939 ‫"היא שרה לה שיר.‬ ‫קול משק כנפיה מהדהד בכל העיר."‬ 650 00:45:05,494 --> 00:45:07,246 ‫אני חושב שזה זמן יקר ערך.‬ 651 00:45:07,329 --> 00:45:09,498 ‫הזמן שמבלים עם הילדים האלה יקר מפז,‬ 652 00:45:09,581 --> 00:45:15,504 ‫כי הם יחשפו בפניך אמיתות על עצמך,‬ ‫שאף אחד בחייך לא מעז לומר לך.‬ 653 00:45:18,006 --> 00:45:20,008 ‫יום אחד, בת הסנדקות שלי אמרה:‬ 654 00:45:20,718 --> 00:45:21,969 ‫"דוד שנג,‬ 655 00:45:22,052 --> 00:45:24,888 ‫השיניים שלך צהובות והמרפקים שלך אפורים."‬ 656 00:45:31,645 --> 00:45:33,313 ‫אמרתי: "בוקר טוב."‬ 657 00:45:38,527 --> 00:45:43,657 ‫אמרתי: "נראה לי שלמדנו מספיק צבעים החודש.‬ ‫את סבבה בצבעים.‬ 658 00:45:43,741 --> 00:45:48,287 ‫"נראה לי שהגיע הזמן ללמוד‬ ‫איך לבשר דברים ברגישות."‬ 659 00:45:54,168 --> 00:45:55,544 ‫פעם אחיין שלי אמר לי:‬ 660 00:45:55,627 --> 00:45:58,756 ‫"דוד שנג,‬ ‫לפה שלך יש ריח של ציפורים."‬ 661 00:46:01,425 --> 00:46:04,219 ‫זה נצרב לי במוח. זה לא יצא משם לעולם.‬ 662 00:46:05,846 --> 00:46:09,099 ‫הילד יכול להצביע כבר. עברו 15 שנה.‬ 663 00:46:10,225 --> 00:46:12,770 ‫זה פגע בי יותר, כי זה היה חסר היגיון.‬ 664 00:46:14,354 --> 00:46:16,732 ‫זה מופשט בצורה פואטית.‬ 665 00:46:17,816 --> 00:46:22,613 ‫הרגשתי שהבל הפה שלי כל כך גרוע,‬ ‫שבגללי הילד גילה את המטפורות.‬ 666 00:46:29,703 --> 00:46:33,582 ‫קשה כשילדים מרושעים אליך.‬ ‫ממש קשה לקבל את זה.‬ 667 00:46:34,458 --> 00:46:38,086 ‫כי הם כל כך צעירים. הם כל כך תמימים.‬ 668 00:46:38,170 --> 00:46:41,507 ‫הם לא מושפעים מדת, גזענות ופוליטיקה.‬ 669 00:46:41,590 --> 00:46:44,468 ‫זו שנאה טהורה מאוד.‬ 670 00:46:46,220 --> 00:46:47,888 ‫היא טהורה. היא מגיעה לך.‬ 671 00:46:47,971 --> 00:46:50,057 ‫בגלל שהם הגיעו מאלוהים ישירות אליך.‬ 672 00:46:55,229 --> 00:46:57,022 ‫פעם הייתי בחתונה.‬ 673 00:46:58,148 --> 00:46:59,525 ‫נהניתי.‬ 674 00:46:59,608 --> 00:47:03,862 ‫ידידה הציג בפניי את האחיינית שלה,‬ ‫ילדה קטנה ששואפת להיות סטנדאפיסטית.‬ 675 00:47:04,404 --> 00:47:09,451 ‫הם אמרו: "אתה יכול לעשות לה הופעה?"‬ ‫אמרתי "לא, אנחנו בחתונה.‬ 676 00:47:09,535 --> 00:47:13,914 ‫זה לא ההקשר ההולם‬ ‫ולא הקהל הנכון. זה לא מתאים."‬ 677 00:47:14,414 --> 00:47:17,751 ‫הילדה הקטנה אמרה:‬ ‫"אתה לא מצחיק. אתה שרלטן."‬ 678 00:47:22,589 --> 00:47:23,799 ‫זה פגע בי.‬ 679 00:47:25,259 --> 00:47:28,595 ‫נפגעתי עמוקות. זה הרס לי את הערב.‬ ‫לא יכולתי להתנער מזה.‬ 680 00:47:29,763 --> 00:47:33,058 ‫קרה לכם פעם שילד היה כל כך מרושע אליכם,‬ 681 00:47:33,141 --> 00:47:34,601 ‫שזה הוציא אתכם מדעתכם?‬ 682 00:47:35,978 --> 00:47:39,147 ‫מתחילים לחשוב על דרכים‬ ‫להשיב אש באופן חוקי.‬ 683 00:47:41,775 --> 00:47:45,779 ‫חשבתי לטווח ארוך. "אני עוד אצחק אחרון.‬ 684 00:47:47,155 --> 00:47:50,200 ‫"כן. אולי אפסיק למחזר."‬ 685 00:47:56,832 --> 00:48:03,005 ‫"אולי אתרום למשבר האקלים.‬ ‫"אני מקווה שאת אוהבת חום!"‬ 686 00:48:10,721 --> 00:48:15,893 ‫אני לא טוב באנרגיות שליליות.‬ ‫זה לא מקום שאני רוצה להיות בו.‬ 687 00:48:16,977 --> 00:48:21,189 ‫בפעם האחרונה שהתעצבנתי,‬ ‫שממש איבדתי שליטה,‬ 688 00:48:21,273 --> 00:48:23,358 ‫בחמת זעם,‬ 689 00:48:24,443 --> 00:48:27,654 ‫זרקתי אטמי אוזניים לצדו השני של חדר במלון.‬ 690 00:48:29,948 --> 00:48:33,452 ‫אם אתם מבינים משהו בכעס‬ 691 00:48:34,202 --> 00:48:35,412 ‫או בפיזיקה,‬ 692 00:48:37,039 --> 00:48:40,083 ‫אתם יודעים שאין שום סיפוק‬ 693 00:48:40,751 --> 00:48:42,920 ‫בהשלכת ספוג.‬ 694 00:48:45,422 --> 00:48:46,757 ‫זה לא מפיג מתחים בכלל.‬ 695 00:48:46,840 --> 00:48:50,427 ‫זה רק מאמת את העובדה שאתם כועסים‬ ‫ושאתם ממש מטומטמים כרגע.‬ 696 00:48:53,889 --> 00:48:55,891 ‫זו הייתה חופשה משפחתית.‬ 697 00:48:56,433 --> 00:48:59,478 ‫חלקתי חדר במלון עם אבא שלי.‬ ‫ידעתי שהוא נוחר.‬ 698 00:49:00,562 --> 00:49:04,816 ‫הבאתי אטמי אוזניים. הייתי מוכן.‬ ‫אבל ערב אחד התעוררתי, ואחד מהאטמים נעלם.‬ 699 00:49:05,901 --> 00:49:08,362 ‫חיפשתי בכל מקום. לא מצאתי אותו.‬ 700 00:49:08,445 --> 00:49:13,909 ‫חשבתי: "אחד לבד לא שווה כלום",‬ ‫ומתוך תסכול, זרקתי אותו אל תוך החושך.‬ 701 00:49:15,327 --> 00:49:19,122 ‫הזדחלתי בחזרה למיטה,‬ ‫ומצאתי את האטם השני בין הסדינים.‬ 702 00:49:24,920 --> 00:49:27,881 ‫אמרתי: "זה לא עוזר לי עכשיו"‬ ‫וזרקתי אותו לאן שהוא.‬ 703 00:49:31,760 --> 00:49:33,011 ‫שכבתי במיטה.‬ 704 00:49:33,095 --> 00:49:34,221 ‫לא ישנתי.‬ 705 00:49:35,222 --> 00:49:38,600 ‫אחרי הרבה מאוד זמן,‬ ‫הערתי את אבא שלי.‬ 706 00:49:38,684 --> 00:49:41,103 ‫ובאותו רגע זו הייתה סיטואציה מאתגרת מאוד,‬ 707 00:49:41,186 --> 00:49:45,565 ‫כי אתה צריך להסביר לאדם‬ ‫שהיה מחוסר הכרה לחלוטין,‬ 708 00:49:46,274 --> 00:49:49,820 ‫שהוא היה מניאק במשך שלוש שעות.‬ 709 00:49:52,030 --> 00:49:54,408 ‫הוא לא מבין. הוא חושב שהוא חף מפשע.‬ 710 00:49:54,491 --> 00:49:57,202 ‫הוא מאמין בכל ליבו שהוא חף מפשע.‬ 711 00:49:57,786 --> 00:50:02,249 ‫הוא אפילו מנסה לעשות לך גזלייטינג.‬ ‫מסתכל עליך כאילו שאתה המפלצת.‬ 712 00:50:04,543 --> 00:50:06,336 ‫אבא שלי אמר: "מה הבעיה שלך?"‬ 713 00:50:06,420 --> 00:50:09,715 ‫ואמרתי: "מצחיק שאתה לא יודע.‬ 714 00:50:12,092 --> 00:50:15,804 ‫"אבל זה בסדר, כי הקלטתי אותך. יש לי…‬ 715 00:50:15,887 --> 00:50:22,060 ‫"יש לי מיני-סדרת דוקו של שלוש שעות,‬ ‫שבה באתה מת בקול רם.‬ 716 00:50:24,521 --> 00:50:28,817 ‫"ואז בשנייה האחרונה,‬ ‫אתה בוחר שוב בחיים. חזרת אלינו.‬ 717 00:50:29,735 --> 00:50:34,406 ‫"עשית את זה שוב ושוב.‬ ‫נחנקת, ואז הצלת את עצמך שוב ושוב."‬ 718 00:50:37,409 --> 00:50:38,702 ‫זו אימה צרופה.‬ 719 00:50:39,953 --> 00:50:42,164 ‫אני עובר אורח תמים.‬ 720 00:50:42,247 --> 00:50:45,167 ‫בשעה הראשונה פחדתי, דאגתי.‬ 721 00:50:46,251 --> 00:50:50,088 ‫מדי פעם הנחירות מפסיקות, ויש הקלה.‬ 722 00:50:50,172 --> 00:50:53,508 ‫אבל גם עולה השאלה: "אולי הוא מת?"‬ 723 00:50:56,762 --> 00:51:01,391 ‫בשעה השנייה אני חושב: "חיים או מוות.‬ ‫בבקשה, פשוט תבחר אחד ונמשיך הלאה."‬ 724 00:51:03,351 --> 00:51:05,771 ‫את השעה השלישית ביליתי במחקר.‬ 725 00:51:07,147 --> 00:51:08,607 ‫סטייה של מחיצת האף.‬ 726 00:51:09,983 --> 00:51:11,568 ‫מכשירי סיפאפ.‬ 727 00:51:12,819 --> 00:51:15,655 ‫ופשוט הרהרתי.‬ ‫פשוט חשבתי על זה.‬ 728 00:51:15,739 --> 00:51:19,659 ‫איך הנחירות שרדו את האבולוציה?‬ 729 00:51:21,453 --> 00:51:23,080 ‫זה לא הגיוני.‬ 730 00:51:23,163 --> 00:51:28,168 ‫מבחינה ביולוגית, אני לא בטוח שאתה עדיין‬ ‫אמור להיות כאן. אין לך מקום במאגר הגנים.‬ 731 00:51:29,044 --> 00:51:32,214 ‫זו לא תכונה הישרדותית.‬ 732 00:51:33,423 --> 00:51:35,050 ‫אתה מחוסר הכרה,‬ 733 00:51:36,051 --> 00:51:37,844 ‫ואתה רועש!‬ 734 00:51:40,597 --> 00:51:42,349 ‫אתה הטרף המושלם.‬ 735 00:51:44,601 --> 00:51:50,148 ‫טיגריס שנחרבי‬ ‫היה אמור לטרוף אותך בשנתך מזמן.‬ 736 00:51:51,983 --> 00:51:54,778 ‫אתה מסגיר פה את המיקום של כולם.‬ 737 00:52:03,286 --> 00:52:05,622 ‫ניסיתם פעם לחקות את הנחירות של מישהו?‬ 738 00:52:06,748 --> 00:52:07,999 ‫עם אג'נדה, נכון?‬ 739 00:52:08,083 --> 00:52:10,585 ‫כי למחרת בבוקר, גם אם תגבירו עד הסוף,‬ 740 00:52:10,669 --> 00:52:13,672 ‫תגלו שההקלטה שלכם לא בדיוק תפסה‬ ‫את מה שהרגשתם שקרה.‬ 741 00:52:15,423 --> 00:52:18,885 ‫אתם אומרים: "עזוב את ההקלטה.‬ ‫אני אעשה את זה בלייב.‬ 742 00:52:19,636 --> 00:52:22,347 ‫"אראה לך מה עשית לי."‬ 743 00:52:23,515 --> 00:52:27,102 ‫אתם מנסים לנחור להם הכי חזק שאפשר.‬ 744 00:52:27,185 --> 00:52:30,147 ‫אבל אחרי שתי שניות, זה נהיה ממש מכאיב.‬ 745 00:52:31,356 --> 00:52:32,691 ‫אי אפשר לתחזק את זה.‬ 746 00:52:33,400 --> 00:52:36,236 ‫ואז אתם מבינים שזה סוג של כוח-על מרושע.‬ 747 00:52:37,154 --> 00:52:40,949 ‫זה סוג של נס אפל‬ ‫שבנאדם יכול לנחור כל הלילה,‬ 748 00:52:41,950 --> 00:52:43,368 ‫ולהתעורר רענן.‬ 749 00:52:45,787 --> 00:52:48,123 ‫והם פשוט יוצאים מזה ללא פגע!‬ 750 00:52:50,292 --> 00:52:53,128 ‫אני מרגיש שאמור להיות דם בכל מקום.‬ 751 00:52:59,968 --> 00:53:02,554 ‫על אף הדרמה של הנחירות,‬ 752 00:53:03,221 --> 00:53:06,099 ‫בדרך כלל אני יותר מחובר להורים שלי.‬ 753 00:53:06,808 --> 00:53:08,894 ‫ודבר אחד שמחבר בינינו, במפתיע,‬ 754 00:53:09,519 --> 00:53:10,604 ‫הוא פירות.‬ 755 00:53:11,980 --> 00:53:14,858 ‫אסייתים בוגרים מתים על פירות.‬ 756 00:53:16,234 --> 00:53:17,485 ‫זה משהו שצריך לדעת.‬ 757 00:53:18,320 --> 00:53:22,741 ‫אם תנסו לצאת עם אסייתי מבוגר, כדאי מאוד‬ ‫שתדעו אילו פירות נמצאים עכשיו בעונה.‬ 758 00:53:23,283 --> 00:53:26,286 ‫כדאי שתדעו מה מתוק ועסיסי כרגע.‬ 759 00:53:28,205 --> 00:53:30,457 ‫לכל אסייתי-אמריקאי יש זיכרון ילדות‬ 760 00:53:30,540 --> 00:53:34,794 ‫של ההורים ששלחו אותו‬ ‫לגנוב פירות מהחצר של השכנים.‬ 761 00:53:36,588 --> 00:53:40,550 ‫אני מוקיר את הזיכרון הזה.‬ ‫ידעתי שזה מפוקפק, אבל זה היה כיף.‬ 762 00:53:41,593 --> 00:53:43,470 ‫ואני גם מבין.‬ 763 00:53:43,553 --> 00:53:46,640 ‫ההורים שלי היגרו מטאיוואן.‬ 764 00:53:46,723 --> 00:53:50,310 ‫הם באו ממשפחה ענייה.‬ ‫כילדים, היה להם מעט מאוד.‬ 765 00:53:50,977 --> 00:53:54,147 ‫כילדה, אימא שלי‬ ‫לא התרגשה מימי ההולדת של עצמה,‬ 766 00:53:54,231 --> 00:53:57,651 ‫כי הדבר היחיד שהיא קיבלה במתנה‬ ‫היה ביצת תרנגולת אחת.‬ 767 00:53:58,944 --> 00:54:00,654 ‫הילדות שלי הייתה שונה מאוד.‬ 768 00:54:00,737 --> 00:54:05,533 ‫בימי ההולדת שלי היו מתנות, עוגה,‬ ‫והחבר הכי טוב שלי היה ישן אצלי.‬ 769 00:54:05,617 --> 00:54:08,328 ‫בערב היינו הולכים‬ ‫לזרוק ביצים על בתים של אנשים.‬ 770 00:54:09,955 --> 00:54:13,375 ‫זה מטורף לחשוב כמה התקדמנו בדור אחד בלבד.‬ 771 00:54:14,000 --> 00:54:17,379 ‫זו קפיצה די גדולה,‬ ‫ממסיבת יום הולדת עם ביצה אחת,‬ 772 00:54:17,462 --> 00:54:19,965 ‫לחיים הפריווילגיים שלהם זכיתי.‬ 773 00:54:21,007 --> 00:54:22,384 ‫זה מדהים.‬ 774 00:54:22,467 --> 00:54:25,262 ‫אני ממש אסיר תודה על כך שההורים שלי היגרו,‬ 775 00:54:25,345 --> 00:54:27,013 ‫אבל עם זאת,‬ 776 00:54:27,597 --> 00:54:30,475 ‫אני לא יודע‬ ‫אם הייתי עושה את זה למען הילדים שלי.‬ 777 00:54:33,603 --> 00:54:36,106 ‫זו אי-נוחות רצינית.‬ 778 00:54:37,023 --> 00:54:39,943 ‫זה המון סבל והקרבה, נכון?‬ 779 00:54:40,026 --> 00:54:41,653 ‫אתם מתארים לעצמכם איך זה‬ 780 00:54:42,445 --> 00:54:44,072 ‫לעזוב את הבית שלכם?‬ 781 00:54:44,864 --> 00:54:49,536 ‫תחשבו באמת על המשמעות‬ ‫של עזיבת הבית שלכם.‬ 782 00:54:51,246 --> 00:54:54,040 ‫עוזבים את המשפחה, את החברים, את הקהילה.‬ 783 00:54:54,124 --> 00:54:56,376 ‫אתם משאירים מאחור את כל מה שמוכר לכם.‬ 784 00:54:56,459 --> 00:54:59,879 ‫אתם עוברים למדינה זרה לחלוטין‬ ‫שבה אתם לא דוברים את השפה,‬ 785 00:54:59,963 --> 00:55:02,966 ‫רק כדי שלצאצאים שלכם יהיו עוד הזדמנויות.‬ 786 00:55:04,426 --> 00:55:07,012 ‫ואז הילד שלכם נהיה סטנדאפיסט.‬ 787 00:55:11,224 --> 00:55:12,600 ‫זה שיברון לב.‬ 788 00:55:15,020 --> 00:55:19,024 ‫לא היה להם מושג שיש סיכון כזה.‬ 789 00:55:20,567 --> 00:55:23,069 ‫כשהם החליטו אם להישאר או לעזוב,‬ 790 00:55:23,153 --> 00:55:27,073 ‫לא היה להם מושג שהילד‬ ‫עלול למצוא דרך חדשה לגמרי להיאבק בחיים.‬ 791 00:55:29,909 --> 00:55:36,166 ‫מספקים לבנאדם כל מה שדרוש לו להצלחה,‬ ‫אבל הוא עלול לבחור בחיים קשים בכוונה.‬ 792 00:55:38,710 --> 00:55:41,296 ‫מימנו לי את התואר. למדתי מנהל עסקים.‬ 793 00:55:41,379 --> 00:55:45,633 ‫שיחקתי בתקוות ובחלומות שלהם‬ ‫עד לסיום הלימודים.‬ 794 00:55:46,718 --> 00:55:49,012 ‫ואז אמרתי: "סתם!"‬ 795 00:55:51,264 --> 00:55:52,640 ‫"יש לי בדיחות, אימא."‬ 796 00:56:07,989 --> 00:56:10,784 ‫אימא שלי בכלל לא יודעת מה זה סטנדאפ.‬ 797 00:56:11,368 --> 00:56:14,537 ‫היא מספרת לחברות שלה‬ ‫שאני כמו ליצן עם מילים.‬ 798 00:56:20,835 --> 00:56:23,546 ‫אבל הם גאים בי.‬ ‫ההורים שלי גאים בי.‬ 799 00:56:23,630 --> 00:56:25,715 ‫אני מניח. הם עדיין לא אמרו את זה.‬ 800 00:56:27,342 --> 00:56:31,513 ‫ההורים שלי גאים בי, בגלל שאני די גבוה.‬ 801 00:56:33,890 --> 00:56:37,185 ‫מהגרים אוהבים שיש להם ילדים גבוהים.‬ 802 00:56:38,061 --> 00:56:39,771 ‫זה הדבר האהוב עליהם.‬ 803 00:56:39,854 --> 00:56:41,648 ‫הם רואים בזה התקדמות.‬ 804 00:56:41,731 --> 00:56:44,526 ‫מבחינתם זה אישור של הבחירות שהם עשו בחיים.‬ 805 00:56:44,609 --> 00:56:49,322 ‫זו אינדיקציה לכך‬ ‫שהילד שלהם קיבל יותר חומרי תזונה מהם.‬ 806 00:56:50,323 --> 00:56:53,118 ‫עכשיו הילד יכול ‬ ‫לגנוב פירות מענפים גבוהים יותר.‬ 807 00:56:58,790 --> 00:57:01,793 ‫אני אסיר תודה.‬ ‫אני רוצה שהם יתגאו בי. באמת.‬ 808 00:57:03,336 --> 00:57:05,547 ‫זה תחום לא קל. אני מנסה להתקדם.‬ 809 00:57:05,630 --> 00:57:09,050 ‫אני מנסה לעשות דברים שאני מניח‬ ‫שמבוגרים אמורים לעשות.‬ 810 00:57:09,134 --> 00:57:15,640 ‫למשל, לא מזמן התחלתי לחקור קצת‬ ‫את התחום שאנשים קוראים לו "נדל"ן".‬ 811 00:57:17,809 --> 00:57:19,811 ‫כי חסכתי קצת כסף,‬ 812 00:57:19,894 --> 00:57:24,607 ‫וגרמו לי להאמין שאולי זה הזמן‬ ‫שאתחיל לחשוב על קניית בית בלוס אנג'לס.‬ 813 00:57:24,691 --> 00:57:26,276 ‫אולי זה בר השגה.‬ 814 00:57:26,359 --> 00:57:30,530 ‫אז בדקתי את זה, ומסתבר‬ ‫שאצטרך ללוות מיליון דולר.‬ 815 00:57:32,157 --> 00:57:33,950 ‫אני אמנם חדש ונאיבי בתחום הזה,‬ 816 00:57:34,033 --> 00:57:37,704 ‫אבל אם אני צריך ללוות מיליון דולר‬ ‫כדי לקנות בית, יש לי תחושה ש…‬ 817 00:57:38,621 --> 00:57:39,998 ‫אני לא יכול לקנות בית.‬ 818 00:57:43,460 --> 00:57:46,671 ‫הסוכן שלי אמר:‬ ‫"זה לא נורא, נשיג לך משכנתה".‬ 819 00:57:46,754 --> 00:57:48,923 ‫אז אמרתי טוב, אמלא טופס בקשה‬ 820 00:57:49,007 --> 00:57:51,342 ‫למה שנקרא "הלוואת עתק" (ג'מבו).‬ 821 00:57:51,426 --> 00:57:52,635 ‫זה המונח הטכני.‬ 822 00:57:52,719 --> 00:57:56,222 ‫בטופס הבקשה כתוב במפורש "ג'מבו".‬ 823 00:57:57,599 --> 00:57:59,184 ‫ברור שמדובר בסכום גדול מדי‬ 824 00:57:59,267 --> 00:58:02,562 ‫כשאנשי העסקים מתחילים להשתמש‬ ‫במילים של סרטים מצוירים.‬ 825 00:58:05,482 --> 00:58:09,694 ‫אם אתם רוצים לקבל "ג'מבו",‬ ‫תצטרכו לשלם מקדמה "מטורללת".‬ 826 00:58:17,619 --> 00:58:20,121 ‫החלק המטורף הוא שמישהו אישר אותה.‬ 827 00:58:20,914 --> 00:58:25,877 ‫קיבלתי אישור להלוואת עתק, במפתיע.‬ ‫הייתי בהלם. כשראיתי את זה העיניים שלי עשו…‬ 828 00:58:29,214 --> 00:58:30,924 ‫הם מאמינים שאוכל להחזיר אותה.‬ 829 00:58:31,549 --> 00:58:35,220 ‫הם חושבים שאוכל להחזיר מיליון דולר,‬ ‫בתוספת ריבית של 900,000.‬ 830 00:58:35,303 --> 00:58:39,682 ‫אלה שני מיליון דולר‬ ‫שהם מצפים שאספק להם לפני שאמות.‬ 831 00:58:40,975 --> 00:58:42,977 ‫הם יודעים משהו שאני לא יודע?‬ 832 00:58:44,938 --> 00:58:46,523 ‫זה מעודד.‬ 833 00:58:46,606 --> 00:58:51,528 ‫אני לא מתכוון לקנות בית, אבל כסטנדאפיסט,‬ ‫אני ממש אוהב לקבל אישור מזרים.‬ 834 00:58:54,239 --> 00:58:55,698 ‫אני סקרן לדעת‬ 835 00:58:55,782 --> 00:58:57,784 ‫מי היה פקיד ההלוואות.‬ 836 00:58:58,493 --> 00:59:01,538 ‫איזה עובד בנק עבר על טפסי הבקשה שלי,‬ 837 00:59:01,621 --> 00:59:04,582 ‫ואמר: "שנג ואנג הוא אמריקאי בן 42‬ ‫ממוצא טאיוואני,‬ 838 00:59:04,666 --> 00:59:07,585 ‫שמנסה להתבסס כסטנדאפיסט.‬ 839 00:59:08,920 --> 00:59:10,838 ‫זה הימור ממש גרוע.‬ 840 00:59:12,507 --> 00:59:13,925 ‫אבל היום נשחק.‬ 841 00:59:16,427 --> 00:59:18,596 ‫אני שנג ואנג. תודה רבה!‬ 842 00:59:22,308 --> 00:59:23,560 ‫תודה רבה!‬ 843 00:59:24,394 --> 00:59:25,353 ‫אני מעריך את זה.‬ 844 00:59:26,062 --> 00:59:28,314 ‫שמרו על עצמכם. אוהב אתכם.‬ 845 00:59:28,898 --> 00:59:29,857 ‫להתראות.‬ 846 00:59:48,376 --> 00:59:52,297 ‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬