1
00:00:06,214 --> 00:00:09,718
‫- סיפור זה נוצר בהשראת אירועים‬
‫שהתרחשו במציאות -‬

2
00:00:10,010 --> 00:00:11,594
‫אלוהים,‬

3
00:00:11,594 --> 00:00:12,554
‫בודהה,‬

4
00:00:13,221 --> 00:00:14,514
‫אללה.‬

5
00:00:14,514 --> 00:00:18,351
‫הכוח העליון, לא משנה איך בוחרים לקרוא לו.‬

6
00:00:18,893 --> 00:00:22,147
‫מדוע יש חסרי מזל שבוחרים למרוד‬

7
00:00:22,147 --> 00:00:26,651
‫ברעיון של בורא‬
‫שאמור להיות מלא בטוב ובאהבה?‬

8
00:00:27,902 --> 00:00:32,824
‫מתוך זעמם, הם דורשים תשובות לשאלות‬
‫שאולי אין להן תשובה.‬

9
00:00:32,824 --> 00:00:36,619
‫והם פורצים בזעם כמו סופת הוריקן.‬

10
00:00:39,372 --> 00:00:41,249
‫הספקות שלהם מכלים אותם.‬

11
00:00:41,249 --> 00:00:44,878
‫כמו אש שאוחזת בתודעה שלהם‬

12
00:00:44,878 --> 00:00:46,421
‫ובגופם,‬

13
00:00:46,421 --> 00:00:48,381
‫ומשגעת אותם.‬

14
00:00:48,381 --> 00:00:50,383
‫וכמו פרומתאוס...‬

15
00:00:51,009 --> 00:00:54,512
‫אם הם ינסו לגנוב אש מהאלים,‬

16
00:00:54,512 --> 00:00:57,932
‫עונשם יהיה ייסורים נצחיים‬

17
00:00:57,932 --> 00:01:00,894
‫שבהם ירגישו אלפי נשרים‬

18
00:01:01,728 --> 00:01:03,897
‫שטורפים את קרביהם.‬

19
00:01:14,741 --> 00:01:18,745
‫- טריפטיכון -‬

20
00:01:21,414 --> 00:01:22,999
‫הם הובילו את רבקה ואותי‬

21
00:01:22,999 --> 00:01:26,711
‫במסדרונות סודיים של מרתף בית החולים.‬

22
00:01:30,006 --> 00:01:33,426
‫יילדנו את התינוקות בחדר ניתוח חשאי.‬

23
00:01:33,426 --> 00:01:34,511
‫האימא הייתה‬

24
00:01:35,470 --> 00:01:36,596
‫כמעט ילדה.‬

25
00:01:37,347 --> 00:01:40,934
‫למרות שזו הייתה לידה של שלישייה,‬

26
00:01:40,934 --> 00:01:44,521
‫רק רופא אחד היה נוכח.‬

27
00:01:45,146 --> 00:01:47,065
‫הבוס של רבקה,‬

28
00:01:47,690 --> 00:01:48,900
‫ד"ר סאנז.‬

29
00:01:50,443 --> 00:01:53,571
‫אחרי הלידה נאלצנו להישאר‬

30
00:01:53,571 --> 00:01:56,157
‫כמעט שבוע במרתף.‬

31
00:01:56,783 --> 00:02:00,328
‫הורו לנו לטפל באימא ובתינוקות‬

32
00:02:00,328 --> 00:02:03,581
‫עד שניתן יהיה להעביר אותן למקום אחר.‬

33
00:02:03,581 --> 00:02:05,125
‫להעביר לאן?‬

34
00:02:05,125 --> 00:02:06,209
‫אני לא יודעת.‬

35
00:02:06,209 --> 00:02:09,629
‫נאסר עלינו לשאול שאלות.‬

36
00:02:09,629 --> 00:02:11,422
‫וד"ר סאנז‬

37
00:02:11,422 --> 00:02:14,050
‫לא דיבר איתנו בכלל.‬

38
00:02:14,759 --> 00:02:16,261
‫עד שיום אחד‬

39
00:02:16,261 --> 00:02:20,932
‫שמעתי אותו משוחח עם השומרים‬
‫ששמר על רבקה ועליי.‬

40
00:02:20,932 --> 00:02:24,853
‫מחר בבוקר ב-7:00 בשדה התעופה טולוקה.‬

41
00:02:25,937 --> 00:02:28,648
‫מטוס פרטי יחכה לכם שם.‬

42
00:02:29,149 --> 00:02:33,778
‫הטייס כבר קיבל הוראה לקחת את התינוקות‬

43
00:02:33,778 --> 00:02:37,198
‫למקום שבו הניסוי יימשך.‬

44
00:02:37,198 --> 00:02:38,908
‫כן, אדוני. מה לגבי האחיות?‬

45
00:02:38,908 --> 00:02:40,201
‫אתם יודעים מה לעשות!‬

46
00:02:40,827 --> 00:02:42,745
‫איתם ועם הבחורה.‬

47
00:02:44,247 --> 00:02:46,624
‫באותו לילה תכננו את הבריחה.‬

48
00:02:47,584 --> 00:02:49,836
‫כשהשומרים ישנו,‬

49
00:02:50,587 --> 00:02:53,756
‫הצלחתי להתגנב למשרד שבו היה טלפון.‬

50
00:02:54,549 --> 00:02:57,135
‫התקשרתי לבן דוד שלי, שהיה נהג מונית,‬

51
00:02:57,135 --> 00:02:59,262
‫כדי לבקש שיבוא לאסוף אותנו.‬

52
00:02:59,971 --> 00:03:00,847
‫רבקה!‬

53
00:03:00,847 --> 00:03:02,348
‫רבקה נותרה מאחור.‬

54
00:03:03,141 --> 00:03:05,602
‫גם היא נשאה את אחת הבנות.‬

55
00:03:06,352 --> 00:03:08,521
‫רוצי! קדימה!‬

56
00:03:09,022 --> 00:03:11,691
‫היא לא הספיקה להגיע למונית.‬

57
00:03:11,691 --> 00:03:13,318
‫ואחד השומרים...‬

58
00:03:14,944 --> 00:03:17,488
‫מה קורה? סע, ראול! תזדרז!‬

59
00:03:21,326 --> 00:03:23,161
‫התחבאנו כמה חודשים.‬

60
00:03:27,540 --> 00:03:28,416
‫ואז,‬

61
00:03:28,917 --> 00:03:30,960
‫נזכרתי בגונזלו ובדולורס.‬

62
00:03:31,836 --> 00:03:32,754
‫ההורים שלך.‬

63
00:03:34,130 --> 00:03:37,759
‫כי התוכנית הייתה למסור להם את שתי הבנות.‬

64
00:03:37,759 --> 00:03:41,054
‫אבל פאקיטה התעקשה לשמור אחת מכן.‬

65
00:03:41,054 --> 00:03:44,599
‫היא הייתה פרנסיסקה סנצ'ז?‬

66
00:03:44,599 --> 00:03:47,393
‫כן, אבל אלה לא היו שמות המשפחה שלה.‬

67
00:03:48,144 --> 00:03:50,855
‫עזרתי לה להשיג תעודות לידה מזויפות‬

68
00:03:50,855 --> 00:03:52,732
‫בשבילה ובשביל התינוקת.‬

69
00:03:52,732 --> 00:03:54,567
‫ומסרתי אותך לדולורס.‬

70
00:03:55,235 --> 00:03:57,111
‫הזכרת ניסוי,‬

71
00:03:57,111 --> 00:03:59,072
‫איזה סוג של ניסוי זה היה?‬

72
00:03:59,072 --> 00:04:00,323
‫אני לא יודעת.‬

73
00:04:00,907 --> 00:04:02,867
‫אבל הכוונות שלהם היו רעות.‬

74
00:04:04,118 --> 00:04:07,121
‫איך אליידה הגיעה בסוף‬

75
00:04:07,622 --> 00:04:09,666
‫למשפחה של פדריקו טרוחאנו?‬

76
00:04:10,250 --> 00:04:13,169
‫אליידה אומצה דרך סוכנות בניו יורק.‬

77
00:04:13,753 --> 00:04:15,004
‫בניו יורק?‬
‫-כן.‬

78
00:04:15,004 --> 00:04:18,758
‫לאליידה הייתה תעודת אימוץ.‬
‫ראיתי אותה בבית של אאוחניו.‬

79
00:04:19,425 --> 00:04:20,843
‫דיברת עם אאוחניו?‬

80
00:04:21,678 --> 00:04:22,887
‫הוא חטף אותי.‬

81
00:04:23,471 --> 00:04:25,932
‫ביליתי את הלילה בבית שלו עם תמרה.‬

82
00:04:25,932 --> 00:04:28,393
‫אבל הוא הבטיח שלא יפגע בנו,‬

83
00:04:28,393 --> 00:04:31,688
‫ואפילו הבטיח לעזור לנו‬
‫למצוא מידע נוסף על אליידה.‬

84
00:04:31,688 --> 00:04:32,939
‫את בוטחת בו?‬

85
00:04:33,523 --> 00:04:34,357
‫לא.‬

86
00:04:34,357 --> 00:04:36,442
‫למרות שתמרה בוטחת בו.‬

87
00:04:36,442 --> 00:04:39,612
‫ומה היא אומרת על כל זה?‬

88
00:04:40,154 --> 00:04:42,115
‫היא לא לוקחת שום דבר ברצינות.‬

89
00:04:42,699 --> 00:04:44,701
‫היא אפילו הזכירה איזו שטות על שיבוטים.‬

90
00:04:46,286 --> 00:04:48,079
‫את חושבת שזה מופרך?‬

91
00:04:48,079 --> 00:04:49,455
‫נו, באמת.‬

92
00:04:49,455 --> 00:04:50,498
‫שיבוטים?‬

93
00:04:50,498 --> 00:04:53,626
‫זה קורה רק בסרטי מדע בדיוני.‬

94
00:04:54,669 --> 00:04:57,338
‫ובכן, מדע בדיוני‬

95
00:04:57,880 --> 00:05:00,550
‫מבוסס לעתים קרובות על המציאות.‬

96
00:05:01,301 --> 00:05:04,637
‫יש רצף נראה לעין של מדע‬

97
00:05:04,637 --> 00:05:06,306
‫שהוא רק הקצה‬

98
00:05:07,098 --> 00:05:09,100
‫של קרחון ענק.‬

99
00:05:09,100 --> 00:05:12,061
‫החלק הנראה לעין הוא זה שמוגדר‬

100
00:05:12,061 --> 00:05:14,522
‫על ידי ועדות הביואתיקה.‬

101
00:05:14,522 --> 00:05:17,650
‫אבל מה לגבי מה שנמצא מתחת,‬
‫מה שאנו לא יכולים לראות?‬

102
00:05:17,650 --> 00:05:20,987
‫שיבוט, הנדסה גנטית,‬

103
00:05:20,987 --> 00:05:25,700
‫ועוד ניסויים שגם הם‬
‫מעוררי מחלוקת מבחינה אתית.‬

104
00:05:27,201 --> 00:05:28,953
‫טכנית, הם אפשריים.‬

105
00:05:29,954 --> 00:05:32,290
‫אם כבשים וכלבים שובטו,‬

106
00:05:33,291 --> 00:05:36,669
‫איך נוכל לקבוע בוודאות‬
‫שאין שיבוטים של בני אדם?‬

107
00:05:40,715 --> 00:05:42,592
‫מה עוד היא סיפרה לך?‬
‫-כלום.‬

108
00:05:44,761 --> 00:05:47,764
‫את בטוחה?‬
‫-אני בטוחה, היא לא אמרה כלום.‬

109
00:05:53,227 --> 00:05:55,188
‫היא התחילה להתבכיין‬

110
00:05:55,188 --> 00:05:58,399
‫ואמרה שהיא מתגעגעת לבת שלה. זה הכול.‬

111
00:05:59,567 --> 00:06:01,486
‫לא הייתה לי הזדמנות להיפרד ממנה.‬

112
00:06:04,655 --> 00:06:06,949
‫אפילו לא התאפשר לי לראות אותה.‬

113
00:06:08,868 --> 00:06:11,120
‫אאוחניו טיפל בשרפת הגופה.‬

114
00:06:35,520 --> 00:06:36,479
‫ואחותך?‬

115
00:06:37,063 --> 00:06:38,147
‫מה לגבי אחותי?‬

116
00:06:38,147 --> 00:06:39,148
‫שמעת ממנה?‬

117
00:06:40,441 --> 00:06:42,360
‫אתה עוקב אחריה, לא?‬

118
00:06:44,070 --> 00:06:46,447
‫החבר שלך עם האופנוע לא סיפר לך כלום?‬

119
00:07:00,044 --> 00:07:01,587
‫גם אני מתגעגע אליך.‬

120
00:07:02,713 --> 00:07:04,924
‫ואני אוהב אתכם, והכול בסדר, מתוק.‬

121
00:07:04,924 --> 00:07:05,925
‫הכול בסדר.‬

122
00:07:06,509 --> 00:07:09,303
‫לפעמים קורה שאנחנו המבוגרים‬

123
00:07:09,303 --> 00:07:13,516
‫מתווכחים ולא מסכימים.‬

124
00:07:13,516 --> 00:07:16,018
‫אבל אימא שלך ואני‬
‫תמיד פותרים את הבעיות שלנו.‬

125
00:07:16,018 --> 00:07:17,437
‫הכול יהיה בסדר, בטיטו.‬

126
00:07:22,150 --> 00:07:23,359
‫הכול בסדר, מתוק.‬

127
00:07:23,359 --> 00:07:26,612
‫כן, אני אוהב אותך, לך לישון עכשיו.‬

128
00:07:26,612 --> 00:07:30,867
‫אני אאסוף אותך מחר‬
‫כדי לקחת אותך לבית הספר, בסדר?‬

129
00:07:31,576 --> 00:07:33,828
‫טוב, תדאג לאחיך ולאימא שלך.‬

130
00:07:34,871 --> 00:07:36,080
‫אני אוהב אותך, מתוק.‬

131
00:07:39,667 --> 00:07:40,585
‫איפה היית?‬

132
00:07:41,419 --> 00:07:42,253
‫דאגתי.‬

133
00:07:50,636 --> 00:07:51,762
‫אתה יכול לחבק אותי?‬

134
00:09:21,352 --> 00:09:23,145
‫בקה.‬

135
00:09:23,854 --> 00:09:25,398
‫בקה!‬

136
00:09:25,398 --> 00:09:26,399
‫היי!‬

137
00:09:32,780 --> 00:09:33,823
‫תירגעי.‬

138
00:09:36,033 --> 00:09:37,285
‫היי, תירגעי.‬

139
00:09:38,578 --> 00:09:39,620
‫זה הומברטו.‬

140
00:09:44,375 --> 00:09:45,459
‫אני רוצה משקה.‬

141
00:09:51,674 --> 00:09:52,508
‫רק אחד.‬

142
00:10:17,033 --> 00:10:19,285
‫בסיפור הזה עדיין יש דברים שאי אפשר להסביר.‬

143
00:10:21,829 --> 00:10:22,747
‫אילו דברים?‬

144
00:10:24,749 --> 00:10:26,125
‫מה זאת אומרת אילו דברים?‬

145
00:10:29,128 --> 00:10:30,212
‫האימוץ של אליידה.‬

146
00:10:32,590 --> 00:10:33,716
‫השרפות.‬

147
00:10:33,716 --> 00:10:36,260
‫החלומות המוזרים, צירופי המקרים.‬

148
00:10:41,265 --> 00:10:43,309
‫אילו צירופי מקרים?‬

149
00:10:43,851 --> 00:10:47,271
‫איבדנו את אחד ההורים שלנו‬
‫בהבדל של שבועות זו מזו.‬

150
00:10:47,271 --> 00:10:49,857
‫זה לא נראה לך מוזר?‬
‫תסביר לי איך זה הגיוני.‬

151
00:10:50,816 --> 00:10:52,526
‫תצטרכי לדבר על זה עם הרופאה.‬

152
00:10:57,490 --> 00:10:58,532
‫יש שם משהו.‬

153
00:10:59,992 --> 00:11:01,786
‫חשבתי על המקום הזה כל הלילה.‬

154
00:11:05,289 --> 00:11:08,292
‫על המרתף הקריפי ההוא? זה שבבית החולים?‬

155
00:11:09,585 --> 00:11:12,588
‫היכן שרופאים מסתוריים‬

156
00:11:13,255 --> 00:11:14,924
‫מייצרים שיבוטים אנושיים?‬

157
00:11:14,924 --> 00:11:16,425
‫אני יודעת מה אתה חושב.‬

158
00:11:17,343 --> 00:11:19,553
‫אבל ד"ר באטיז חושבת שזה לא בלתי אפשרי.‬

159
00:11:20,554 --> 00:11:21,555
‫טוב, בואי נראה.‬

160
00:11:21,555 --> 00:11:27,144
‫את חושבת שנוכל למצוא רמזים‬
‫למשהו שקרה לפני מעל 30 שנה?‬

161
00:11:27,728 --> 00:11:29,522
‫יש רק דרך אחת לגלות.‬

162
00:11:30,731 --> 00:11:32,024
‫אני לא מבקשת רשות.‬

163
00:11:34,110 --> 00:11:35,194
‫בסדר.‬

164
00:11:36,153 --> 00:11:38,989
‫אבל אני בא איתך, אני לא מבקש רשות.‬

165
00:11:39,573 --> 00:11:40,533
‫לבית החולים?‬

166
00:11:40,533 --> 00:11:42,535
‫כן, אבל אני צריך רק כמה שעות‬

167
00:11:42,535 --> 00:11:44,662
‫לקחת את הילדים שלי לבית הספר.‬

168
00:11:45,287 --> 00:11:47,081
‫לכי לפגישה ואז נדבר.‬

169
00:11:47,707 --> 00:11:49,083
‫ונחליט איך לעשות את זה.‬

170
00:11:51,419 --> 00:11:52,253
‫בסדר?‬

171
00:12:02,722 --> 00:12:04,598
‫היא מגיבה לטיפול.‬

172
00:12:04,598 --> 00:12:08,185
‫ד"ר קליין תוהה‬
‫למה אנחנו צריכים להשאיר אותה בתרדמת.‬

173
00:12:09,270 --> 00:12:11,480
‫אנחנו צריכים לנקוט בזהירות מרבית.‬

174
00:12:12,273 --> 00:12:15,025
‫אלך לראות אותה אחר כך,‬
‫ואדבר עם קליין באותה הזדמנות.‬

175
00:12:18,821 --> 00:12:19,864
‫- אס-1 מתקשר -‬

176
00:12:20,656 --> 00:12:22,199
‫אני צריכה לענות לשיחה הזו.‬

177
00:12:27,037 --> 00:12:28,706
‫אני מקווה שזה חשוב.‬

178
00:12:56,025 --> 00:12:57,359
‫הסתתרת היטב.‬

179
00:13:08,746 --> 00:13:09,580
‫תמרה.‬

180
00:13:10,539 --> 00:13:12,249
‫מה קרה?‬
‫-אנחנו חייבות להיפגש.‬

181
00:13:14,293 --> 00:13:15,127
‫תראי, אימא.‬

182
00:13:16,337 --> 00:13:17,213
‫זאת היא.‬

183
00:13:18,422 --> 00:13:19,965
‫שמה ביאטריס פונסקה.‬

184
00:13:21,175 --> 00:13:22,468
‫את מזהה אותה?‬

185
00:13:24,136 --> 00:13:24,970
‫אני לא...‬

186
00:13:26,347 --> 00:13:27,306
‫אולי.‬

187
00:13:28,891 --> 00:13:33,479
‫עברנו מעובדת סוציאלית אחת לאחרת, יקירתי.‬

188
00:13:33,479 --> 00:13:35,773
‫תסתכלי עליה טוב. תתרכזי.‬

189
00:13:36,649 --> 00:13:38,359
‫היא הייתה צעירה בהרבה,‬

190
00:13:38,359 --> 00:13:39,860
‫כולנו היינו.‬

191
00:13:39,860 --> 00:13:42,780
‫כן, נדמה לי שזאת היא, מותק.‬

192
00:13:44,698 --> 00:13:45,783
‫טוב, תראי.‬

193
00:13:51,539 --> 00:13:52,456
‫זאת היא, אימא.‬

194
00:13:53,457 --> 00:13:54,625
‫את מוכנה?‬

195
00:14:02,132 --> 00:14:03,592
‫- משפחת פואנטס -‬

196
00:14:05,594 --> 00:14:06,428
‫מה קורה?‬

197
00:14:07,304 --> 00:14:10,015
‫נעמוד כאן סתם ונבהה זה בזה, או...‬

198
00:14:10,891 --> 00:14:12,685
‫אימא, זו...‬

199
00:14:13,352 --> 00:14:14,603
‫תמרה סנצ'ז.‬

200
00:14:15,437 --> 00:14:16,397
‫אחותי.‬

201
00:14:18,107 --> 00:14:19,859
‫נעים מאוד, תמרה.‬

202
00:14:19,859 --> 00:14:20,901
‫אני דולורס.‬

203
00:14:22,278 --> 00:14:24,405
‫בואי הנה, יקירתי.‬

204
00:14:26,240 --> 00:14:27,908
‫את יכולה לקרוא לי לולה.‬

205
00:14:27,908 --> 00:14:29,243
‫לולה.‬
‫-תיכנסי, בבקשה.‬

206
00:14:29,243 --> 00:14:30,160
‫מגניב.‬

207
00:14:33,497 --> 00:14:34,373
‫ברוכה הבאה.‬

208
00:14:35,082 --> 00:14:37,209
‫פילאר מנסרה טרוחאנו.‬

209
00:14:38,127 --> 00:14:40,921
‫אבל נדמה לי שכבר הכרת את שמי.‬

210
00:14:42,631 --> 00:14:44,258
‫את השלישית.‬

211
00:14:45,426 --> 00:14:46,552
‫רבקה?‬

212
00:14:47,219 --> 00:14:48,053
‫כן.‬

213
00:14:51,807 --> 00:14:52,641
‫תיכנסי.‬

214
00:14:58,022 --> 00:15:00,065
‫זה בבית הספר?‬
‫-כן.‬

215
00:15:01,191 --> 00:15:02,026
‫באיזו שנה?‬

216
00:15:02,735 --> 00:15:03,986
‫השתגעת?‬

217
00:15:03,986 --> 00:15:05,571
‫למה הבאת אותה?‬

218
00:15:05,571 --> 00:15:07,197
‫מה אם היא תספר לאאוחניו?‬

219
00:15:10,034 --> 00:15:11,493
‫נו, בחייך!‬

220
00:15:13,537 --> 00:15:15,456
‫בקה, אני מתחילה להאמין‬

221
00:15:15,456 --> 00:15:17,541
‫שאת פועלת על שני הילוכים,‬

222
00:15:18,584 --> 00:15:20,502
‫פריקית וסופר פריקית.‬

223
00:15:24,298 --> 00:15:25,299
‫איפה הסוכר?‬

224
00:15:26,175 --> 00:15:27,009
‫שם.‬

225
00:15:32,806 --> 00:15:33,641
‫אחותי,‬

226
00:15:33,641 --> 00:15:36,477
‫הזקנה הזאת לא יודעת כלום על כל החרא הזה.‬

227
00:15:38,562 --> 00:15:40,105
‫למה את לא מוכנה להקשיב לה?‬

228
00:15:40,648 --> 00:15:42,358
‫אם את לא מאמינה לה,‬

229
00:15:43,150 --> 00:15:44,610
‫נוכל להיפטר ממנה.‬

230
00:15:47,071 --> 00:15:48,822
‫תמרה, איך את אומרת דבר כזה?‬

231
00:15:50,157 --> 00:15:51,033
‫רואה?‬

232
00:15:51,033 --> 00:15:52,159
‫סופר פריקית.‬

233
00:16:11,220 --> 00:16:12,054
‫לא.‬

234
00:16:12,554 --> 00:16:15,724
‫אני לא מאמינה לסיפור של מהפך רוחני.‬

235
00:16:17,059 --> 00:16:18,560
‫אאוחניו בטח עשה משהו‬

236
00:16:18,560 --> 00:16:21,397
‫כדי לשכנע אותה לוותר על השליטה בחברה.‬

237
00:16:24,274 --> 00:16:25,776
‫אולי הוא מסמם אותה?‬

238
00:16:29,029 --> 00:16:29,947
‫אני לא יודע.‬

239
00:16:31,365 --> 00:16:34,076
‫אבל האליידה שראינו בישיבה...‬

240
00:16:37,037 --> 00:16:38,998
‫היא בהחלט לא האליידה שאנו מכירים.‬

241
00:16:41,750 --> 00:16:44,420
‫רוחליו, אתה קרוב אליהם‬

242
00:16:44,420 --> 00:16:45,921
‫יותר מכל אחד מאיתנו.‬

243
00:16:47,506 --> 00:16:49,299
‫אנחנו חייבים לגלות מה קורה.‬

244
00:16:50,384 --> 00:16:51,802
‫תסמכי עליי, אני על זה.‬

245
00:17:03,856 --> 00:17:06,108
‫השארתי כל מה שצריך על השולחן,‬

246
00:17:06,108 --> 00:17:07,776
‫השאר באחריותך.‬

247
00:17:09,611 --> 00:17:11,363
‫תשתמש בדמיון שלך.‬

248
00:17:11,363 --> 00:17:13,073
‫אני לא יכולה לעשות את הכול.‬

249
00:17:13,949 --> 00:17:15,492
‫המטופלת שלי מחכה.‬

250
00:17:19,913 --> 00:17:22,666
‫אז, אימא של תמרה‬

251
00:17:22,666 --> 00:17:24,626
‫היא האימא הביולוגית של כולן?‬

252
00:17:27,254 --> 00:17:29,423
‫עכשיו אני מבינה למה את שתיינית.‬

253
00:17:32,718 --> 00:17:33,635
‫מה?‬

254
00:17:33,635 --> 00:17:35,304
‫אם אליידה נולדה במקסיקו,‬

255
00:17:35,304 --> 00:17:38,182
‫למה אימצת אותה בארה"ב?‬

256
00:17:39,308 --> 00:17:40,225
‫אני לא יודעת.‬

257
00:17:41,143 --> 00:17:43,479
‫ברנרדו טיפל בכל הסידורים.‬

258
00:17:44,396 --> 00:17:48,567
‫הוא אמר לנו שהיא בתו של מהגר מקסיקני שמת.‬

259
00:17:50,736 --> 00:17:52,738
‫זה היה מחקר אקדמי,‬

260
00:17:52,738 --> 00:17:55,949
‫שבמסגרתו בחרו במאות ילדים.‬

261
00:17:56,533 --> 00:17:59,161
‫לכן הם בדקו אותך מדי חודש, בקה.‬

262
00:18:00,913 --> 00:18:04,583
‫גם אליידה עברה בדיקות מדי חודש.‬

263
00:18:04,583 --> 00:18:06,627
‫אמרו שזו דרישה‬

264
00:18:06,627 --> 00:18:08,712
‫של סוכנות האימוץ.‬

265
00:18:09,838 --> 00:18:11,924
‫לאליידה היה חבר שהיה פסיכולוג?‬

266
00:18:11,924 --> 00:18:13,509
‫כן, הרמן.‬

267
00:18:14,134 --> 00:18:15,177
‫איך את יודעת?‬

268
00:18:19,598 --> 00:18:23,852
‫הוא היה המורה של ברנרדו ופדריקו.‬

269
00:18:23,852 --> 00:18:27,689
‫הוא היה מגרמניה או משהו, אני לא זוכרת.‬

270
00:18:28,357 --> 00:18:30,859
‫פדריקו היה במצב בריאותי מצוין.‬

271
00:18:32,027 --> 00:18:32,903
‫באותו היום,‬

272
00:18:33,987 --> 00:18:36,198
‫הוא הלך לשחק גולף עם ברנרדו.‬

273
00:18:36,990 --> 00:18:38,075
‫ושם,‬

274
00:18:39,034 --> 00:18:40,619
‫הוא קיבל התקף לב.‬

275
00:18:42,204 --> 00:18:44,123
‫כשהאמבולנס הגיע,‬

276
00:18:44,123 --> 00:18:45,374
‫הוא כבר היה מת.‬

277
00:18:46,291 --> 00:18:47,126
‫עם ברנרדו?‬

278
00:18:48,168 --> 00:18:49,169
‫הם היו לבדם?‬

279
00:18:54,716 --> 00:18:56,301
‫בקה, תראי את זה.‬

280
00:18:56,885 --> 00:18:59,054
‫זה על שלישיית אחים שהופרדו‬

281
00:18:59,054 --> 00:19:02,432
‫והתאחדו שוב בשנות השמונים.‬

282
00:19:03,433 --> 00:19:04,601
‫תודה, אימא.‬

283
00:19:07,646 --> 00:19:11,400
‫פילאר, אני צריכה להגיע‬
‫למרתף בית החולים הומאניס ויטה.‬

284
00:19:11,400 --> 00:19:14,945
‫תוכלי לעזור לנו לקבל גישה?‬

285
00:19:16,321 --> 00:19:20,367
‫יקירתי, את מדברת עם המחזיקה ברוב המניות‬

286
00:19:20,367 --> 00:19:24,163
‫ויושבת הראש של קרן הומאניס ויטה.‬

287
00:19:31,503 --> 00:19:36,466
‫- בית החולים הומאניס ויטה -‬

288
00:19:39,928 --> 00:19:42,431
‫פשוט תחייכי, אל תגידי מילה.‬

289
00:19:44,266 --> 00:19:45,517
‫ולמען השם,‬

290
00:19:45,517 --> 00:19:47,311
‫תפסיקי לגרד את הראש.‬

291
00:19:48,478 --> 00:19:49,354
‫סליחה.‬

292
00:19:55,611 --> 00:19:57,779
‫בוקר טוב.‬

293
00:19:57,779 --> 00:20:01,658
‫גברת אליידה האדריכלית ואני יורדות למרתף‬

294
00:20:01,658 --> 00:20:05,037
‫כדי לבחון את בניית הארכיון של הקרן.‬

295
00:20:05,037 --> 00:20:07,581
‫שאודיע למר טאמאיו שאת כאן?‬
‫-לא.‬

296
00:20:07,581 --> 00:20:11,335
‫אני אעבור במשרד שלו כשנסיים, תודה.‬

297
00:20:11,335 --> 00:20:12,461
‫בבקשה.‬

298
00:20:17,257 --> 00:20:18,091
‫תודה.‬

299
00:20:22,888 --> 00:20:25,140
‫זה יאפשר לכם להמשיך להשתמש במעלית,‬

300
00:20:25,140 --> 00:20:27,684
‫ולפתוח את כל הדלתות במרתף.‬

301
00:20:27,684 --> 00:20:31,313
‫אני אעלה, כדי שטאמאיו לא יחשוד.‬

302
00:20:32,231 --> 00:20:33,607
‫צאו.‬

303
00:20:33,607 --> 00:20:34,524
‫תודה.‬

304
00:20:35,275 --> 00:20:36,109
‫תודה.‬

305
00:20:49,456 --> 00:20:51,792
‫איפה חדר הניתוח החשאי?‬

306
00:21:05,389 --> 00:21:08,267
‫רכב הקבורה בחוץ. נבצע את ההחלפה שם, בסדר?‬

307
00:21:09,810 --> 00:21:10,644
‫היי.‬

308
00:21:11,186 --> 00:21:12,813
‫את בסדר? מה קרה?‬

309
00:21:15,983 --> 00:21:17,693
‫ראית את הגופה של אליידה?‬

310
00:21:21,113 --> 00:21:24,116
‫למה את שואלת אותי את זה? דיברנו על זה.‬

311
00:21:24,116 --> 00:21:25,409
‫תענה לי.‬

312
00:21:26,618 --> 00:21:28,453
‫אתה בטוח שאליידה מתה?‬

313
00:21:30,122 --> 00:21:33,292
‫ראיתי מספיק גופות בחיי,‬

314
00:21:33,292 --> 00:21:35,002
‫כך שאני בטוח במה שאני אומר.‬

315
00:21:37,254 --> 00:21:38,588
‫מה העניין? את בסדר?‬

316
00:21:38,588 --> 00:21:39,756
‫שנמשיך?‬

317
00:21:43,093 --> 00:21:44,386
‫לא.‬
‫-מה?‬

318
00:21:47,180 --> 00:21:48,015
‫לא.‬

319
00:21:49,808 --> 00:21:51,143
‫לא, כלום, בוא נמשיך.‬

320
00:21:52,102 --> 00:21:52,978
‫קדימה.‬

321
00:22:11,413 --> 00:22:12,497
‫- קופה קטנה פי-4 -‬

322
00:22:13,832 --> 00:22:16,460
‫שום דבר חוץ ממסמכים‬
‫שאפילו תאריך אין עליהם.‬

323
00:22:22,341 --> 00:22:23,216
‫אוי.‬

324
00:22:37,230 --> 00:22:38,148
‫בקה.‬

325
00:22:40,150 --> 00:22:41,360
‫- ב"ס -‬

326
00:22:41,943 --> 00:22:42,778
‫ב"ס?‬

327
00:22:45,864 --> 00:22:46,907
‫ברנרדו סאנז.‬

328
00:23:09,971 --> 00:23:11,348
‫אלפא, בטא וגמא?‬

329
00:23:12,099 --> 00:23:13,475
‫כך קראו לנו?‬

330
00:23:19,981 --> 00:23:21,733
‫אלה רצפי דנ"א.‬

331
00:23:21,733 --> 00:23:23,568
‫- רצף בטא -‬

332
00:23:23,568 --> 00:23:24,653
‫מה זה?‬

333
00:23:24,653 --> 00:23:26,071
‫בקה, תראי את זה.‬

334
00:23:42,129 --> 00:23:43,046
‫מי זה?‬

335
00:23:43,046 --> 00:23:45,590
‫אני מניחה שהיא המקור.‬

336
00:23:45,590 --> 00:23:48,218
‫אלפא, בטא וגמא הם ההעתקים שלה.‬

337
00:23:48,844 --> 00:23:51,221
‫אני מופתעת שאת עדיין מתבדחת‬

338
00:23:51,221 --> 00:23:52,973
‫אחרי מה שגילית.‬

339
00:23:52,973 --> 00:23:55,934
‫כל העניין מגוחך.‬

340
00:23:55,934 --> 00:23:58,770
‫אחיותיי ואני שיבוטים של בחורה נאצית.‬

341
00:24:01,731 --> 00:24:03,108
‫תמרה בטח תתלהב מזה.‬

342
00:24:16,621 --> 00:24:18,790
‫את בטוחה שאת לא רוצה?‬
‫-לא.‬

343
00:24:18,790 --> 00:24:20,959
‫זה יעשה לך טוב.‬
‫-לא, תודה.‬

344
00:24:27,507 --> 00:24:29,551
‫מה קורה?‬
‫-אאוחניו, סליחה.‬

345
00:24:30,135 --> 00:24:31,511
‫אתה מכיר את אשתי.‬

346
00:24:31,511 --> 00:24:35,015
‫אם משהו מטריד אותה, אין לה מעצורים.‬

347
00:24:35,015 --> 00:24:38,560
‫לא הוגן להסתיר ממני את החברה שלי.‬
‫אני צריכה לראות אותה.‬

348
00:24:38,560 --> 00:24:40,145
‫הבאתי את הסושי שהיא אוהבת.‬

349
00:24:40,145 --> 00:24:43,231
‫אני יודע, סינתיה, אבל היא חולה.‬

350
00:24:43,231 --> 00:24:47,486
‫היא במיטה עם כאב ראש.‬
‫חבל שלא התקשרת אליי מראש.‬

351
00:24:47,486 --> 00:24:49,905
‫תמיד אותו תירוץ של כאב ראש.‬
‫-לא.‬

352
00:24:49,905 --> 00:24:53,033
‫תחכה עם חנו, אני אפתיע את החברה שלי.‬

353
00:24:58,788 --> 00:24:59,623
‫ג'וליה, תראי.‬

354
00:25:00,832 --> 00:25:01,791
‫אני רוצה...‬

355
00:25:03,043 --> 00:25:05,670
‫להראות לך גם את התמונה הזאת. תסתכלי.‬

356
00:25:06,838 --> 00:25:07,839
‫פילאר סיפרה‬

357
00:25:07,839 --> 00:25:11,468
‫שהרופא היה המורה‬
‫של ברנרדו סאנז ושל פדריקו טרוחאנו.‬

358
00:25:12,010 --> 00:25:13,261
‫מסתבר שהוא גרמני.‬

359
00:25:15,305 --> 00:25:16,765
‫הפרצוף שלו מוכר לך?‬

360
00:25:17,265 --> 00:25:18,350
‫אני יודעת מי הוא.‬

361
00:25:19,059 --> 00:25:20,268
‫הכרת אותו?‬

362
00:25:20,268 --> 00:25:22,062
‫לא באופן אישי, אבל...‬

363
00:25:24,523 --> 00:25:25,941
‫אני מכירה את הרקע שלו.‬

364
00:25:26,566 --> 00:25:28,693
‫הוא לא היה גרמני, אלא אוסטרי.‬

365
00:25:28,693 --> 00:25:30,320
‫מרקוס הרצוג.‬

366
00:25:31,321 --> 00:25:32,864
‫המקרה שלו היה מפורסם מאוד,‬

367
00:25:32,864 --> 00:25:37,160
‫כי השירות החשאי של ישראל ערך מצוד‬

368
00:25:37,160 --> 00:25:39,412
‫לאיתור פושעי מלחמה נאצים‬

369
00:25:39,412 --> 00:25:41,122
‫שהסתתרו באמריקה הלטינית.‬

370
00:25:50,382 --> 00:25:52,968
‫לא, זה יותר מדי.‬

371
00:25:59,474 --> 00:26:01,059
‫יודעת מה? אני זקוקה לזה.‬

372
00:26:43,101 --> 00:26:44,102
‫חברה שלי!‬

373
00:26:45,604 --> 00:26:46,646
‫חברה.‬

374
00:26:50,275 --> 00:26:51,526
‫מה שלומך?‬

375
00:26:51,526 --> 00:26:52,944
‫נהדר, ממש נהדר.‬

376
00:26:52,944 --> 00:26:55,030
‫התגעגעתי אלייך כל כך.‬
‫-כן.‬

377
00:26:55,030 --> 00:26:57,198
‫מה שלומך?‬
‫-בסדר.‬

378
00:26:57,198 --> 00:26:59,159
‫נהדר.‬
‫-הבאתי ארוחת ערב.‬

379
00:26:59,159 --> 00:27:00,619
‫יאמי.‬
‫-תרדי למטה?‬

380
00:27:00,619 --> 00:27:01,703
‫בעוד שנייה.‬
‫-באמת?‬

381
00:27:01,703 --> 00:27:02,704
‫תודה.‬

382
00:27:03,747 --> 00:27:05,457
‫נתראה למטה.‬
‫-כן.‬

383
00:27:55,882 --> 00:27:57,634
‫טוב, לחיים?‬

384
00:27:57,634 --> 00:27:59,636
‫סוף כל סוף, לחיים.‬
‫-לחיים.‬

385
00:27:59,636 --> 00:28:00,679
‫לחיים.‬

386
00:28:02,806 --> 00:28:06,393
‫אאוחניו סיפרת לי שחיפשת בטאיפיי‬

387
00:28:06,393 --> 00:28:08,061
‫משקיעים פוטנציאליים, נכון?‬

388
00:28:08,061 --> 00:28:11,189
‫לא, רוחליו, הדבר האחרון‬
‫שמתחשק לה זה לדבר על העבודה.‬

389
00:28:11,189 --> 00:28:12,691
‫כן, רוחה, אל תשעמם אותנו.‬

390
00:28:12,691 --> 00:28:15,485
‫בסדר.‬
‫-תראי לנו תמונות מהטיול.‬

391
00:28:15,485 --> 00:28:17,529
‫בטח.‬
‫-תמונות?‬

392
00:28:17,529 --> 00:28:19,739
‫כן, בטח צילמת אלפי תמונות.‬

393
00:28:20,990 --> 00:28:22,075
‫מיליונים.‬

394
00:28:22,075 --> 00:28:26,162
‫חנו המסכן ראה אותן כל כך הרבה פעמים,‬
‫שאם אראה לו שוב, הוא יהרוג אותי.‬

395
00:28:26,162 --> 00:28:27,872
‫כן, נכון.‬
‫-אוי.‬

396
00:28:28,790 --> 00:28:29,624
‫רק אחת.‬

397
00:28:31,334 --> 00:28:32,752
‫די, מותק.‬

398
00:28:32,752 --> 00:28:34,504
‫סינתיה, תפסיקי.‬

399
00:28:34,504 --> 00:28:35,422
‫מספיק.‬
‫-בסדר.‬

400
00:28:36,965 --> 00:28:37,924
‫אוי, לא.‬

401
00:29:00,155 --> 00:29:01,948
‫מלון אימפריאל, כמובן.‬

402
00:29:01,948 --> 00:29:03,324
‫מלון נהדר, נכון?‬

403
00:29:03,324 --> 00:29:05,160
‫הוא יפהפה, אני מתה עליו.‬

404
00:29:05,160 --> 00:29:07,662
‫אתם יודעים מה אני הכי אוהבת בטוקיו?‬

405
00:29:07,662 --> 00:29:08,955
‫את רובע שיבויה.‬

406
00:29:09,956 --> 00:29:12,292
‫נכון, והקניונים,‬

407
00:29:12,292 --> 00:29:15,086
‫הברים, החנויות, אני מתה עליהם.‬

408
00:29:15,086 --> 00:29:16,755
‫זו עיר מדהימה.‬

409
00:29:16,755 --> 00:29:17,756
‫אליידה,‬

410
00:29:17,756 --> 00:29:19,883
‫היית בשיבויה 109?‬

411
00:29:21,676 --> 00:29:22,510
‫אליידה?‬

412
00:29:23,386 --> 00:29:25,847
‫שאלתי אם היית בשיבויה 109.‬

413
00:29:28,475 --> 00:29:29,434
‫אליידה?‬

414
00:29:31,394 --> 00:29:32,812
‫אליידה, את בסדר?‬

415
00:29:32,812 --> 00:29:35,356
‫חברה, הלו.‬

416
00:29:38,193 --> 00:29:39,068
‫מה קרה?‬

417
00:29:39,611 --> 00:29:40,570
‫אליידה?‬

418
00:30:07,722 --> 00:30:09,098
‫אני לא יודע מה קרה.‬

419
00:30:09,098 --> 00:30:11,559
‫היא מזמן לא שתתה.‬

420
00:30:11,559 --> 00:30:12,644
‫אני לא יודעת.‬

421
00:30:12,644 --> 00:30:13,853
‫אחי,‬

422
00:30:13,853 --> 00:30:16,606
‫סליחה שאני מתעקש,‬
‫אבל אני יכול לתת לך את המספר‬

423
00:30:16,606 --> 00:30:18,358
‫של המרפאה שסינתיה טופלה בה.‬

424
00:30:18,358 --> 00:30:20,026
‫רוחליו, סיפרת לו?‬

425
00:30:20,026 --> 00:30:21,152
‫מותק, אני...‬

426
00:30:22,612 --> 00:30:24,405
‫בואי נלך. אני חושב ש...‬

427
00:30:24,405 --> 00:30:27,617
‫כן. אני לא אספר לאף אחד, אל תדאגי.‬

428
00:30:28,201 --> 00:30:29,327
‫כן.‬
‫-בבקשה.‬

429
00:30:29,327 --> 00:30:32,247
‫היי, אל תלכו, טמבלים. חכו.‬
‫-כדאי...‬

430
00:30:33,998 --> 00:30:36,167
‫עוד לא שרנו קריוקי.‬

431
00:30:36,709 --> 00:30:38,336
‫אליידה, אני חושב שזה מספיק.‬

432
00:30:42,757 --> 00:30:44,050
‫לא, מותק.‬

433
00:30:44,050 --> 00:30:47,095
‫לא. את יודעת מה? שתית יותר מדי, מותק.‬

434
00:30:47,095 --> 00:30:49,180
‫אני מניח שהגיע הזמן ללכת למיטה.‬

435
00:30:49,180 --> 00:30:50,765
‫נכון? קדימה.‬
‫-כן.‬

436
00:30:50,765 --> 00:30:51,850
‫בא לי להזדיין.‬

437
00:30:52,725 --> 00:30:53,560
‫רוצים להצטרף?‬

438
00:31:08,074 --> 00:31:08,992
‫תודה.‬

439
00:31:08,992 --> 00:31:11,202
‫- מועדון גברים אולימפיה -‬

440
00:31:37,061 --> 00:31:38,021
‫תמרה!‬

441
00:31:39,063 --> 00:31:40,440
‫לעזאזל! תקשיבי לי!‬

442
00:31:45,862 --> 00:31:46,696
‫תמרה.‬

443
00:31:47,572 --> 00:31:49,115
‫תעזבי אותי!‬
‫-תמרה.‬

444
00:31:50,658 --> 00:31:52,035
‫תמרה, זה רציני.‬

445
00:31:52,035 --> 00:31:52,952
‫תקשיבי לי.‬

446
00:31:52,952 --> 00:31:53,995
‫את צדקת.‬

447
00:31:55,455 --> 00:31:57,874
‫אנחנו השיבוטים של איזו נאצית.‬

448
00:31:57,874 --> 00:31:59,292
‫מה את עושה, כלבה?‬

449
00:32:05,506 --> 00:32:06,424
‫די.‬

450
00:32:06,424 --> 00:32:08,051
‫הגיע הזמן...‬
‫-חברה.‬

451
00:32:09,802 --> 00:32:12,597
‫את לא מרגישה טוב. נדבר מחר, בסדר?‬

452
00:32:13,097 --> 00:32:14,807
‫לא, אל תלכי.‬

453
00:32:14,807 --> 00:32:16,059
‫סינתיה, לא.‬

454
00:32:16,601 --> 00:32:19,020
‫אני אוהבת אותך. באמת, אני ממש אוהבת אותך.‬

455
00:32:19,020 --> 00:32:20,271
‫אחותי, אל תלכי.‬

456
00:32:20,271 --> 00:32:22,774
‫גם אני אוהבת אותך, אבל אנחנו חייבים ללכת.‬

457
00:32:22,774 --> 00:32:24,359
‫את צריכה לנוח.‬

458
00:32:31,783 --> 00:32:32,617
‫בואי.‬

459
00:32:33,993 --> 00:32:35,745
‫סינתיה, בואי.‬
‫-מה נסגר איתך?‬

460
00:32:35,745 --> 00:32:36,746
‫מה נסגר איתך?‬

461
00:32:37,622 --> 00:32:38,706
‫מה קורה לך?‬

462
00:32:38,706 --> 00:32:39,707
‫כדאי שנלך.‬

463
00:32:42,001 --> 00:32:44,879
‫בואי.‬
‫-אני לא יודעת מה קורה לי.‬

464
00:32:44,879 --> 00:32:46,172
‫סליחה, אל...‬

465
00:32:59,268 --> 00:33:01,354
‫רבקה.‬
‫-אני יודעת הכול, אידיוט.‬

466
00:33:02,480 --> 00:33:04,023
‫אני יודעת על הניסוי.‬

467
00:33:04,023 --> 00:33:05,942
‫אני יודעת למה הרגת את אחותי.‬

468
00:33:05,942 --> 00:33:06,859
‫מה?‬

469
00:33:07,443 --> 00:33:08,861
‫ביאטריס פונסקה סיפרה לי.‬

470
00:33:08,861 --> 00:33:10,947
‫חתיכת נאצי מזוין.‬

471
00:33:11,447 --> 00:33:12,782
‫בן זונה.‬

472
00:33:22,125 --> 00:33:23,292
‫לעזאזל!‬

473
00:33:25,837 --> 00:33:26,671
‫לעזאזל!‬

474
00:33:53,448 --> 00:33:54,282
‫אימא?‬

475
00:34:18,806 --> 00:34:19,640
‫בקה.‬

476
00:34:20,475 --> 00:34:22,060
‫בקה.‬

477
00:34:22,060 --> 00:34:23,061
‫היי.‬

478
00:34:23,061 --> 00:34:24,228
‫תתעוררי.‬

479
00:34:26,731 --> 00:34:28,149
‫את שומעת אותי?‬

480
00:34:31,069 --> 00:34:33,362
‫מה לעזאזל עשית אתמול בלילה?‬

481
00:34:34,614 --> 00:34:36,240
‫אני לא יודעת.‬
‫-את לא יודעת?‬

482
00:34:39,494 --> 00:34:40,745
‫קדימה, בואי נלך.‬

483
00:34:40,745 --> 00:34:41,746
‫קדימה.‬

484
00:34:45,291 --> 00:34:46,667
‫לאן הלכת?‬
‫-ביי.‬

485
00:34:46,667 --> 00:34:47,960
‫מה?‬
‫-לאן הלכת?‬

486
00:34:47,960 --> 00:34:49,587
‫אני לא יודעת, הומברטו. לא.‬

487
00:35:01,474 --> 00:35:03,267
‫היי, סול.‬
‫-בוקר טוב.‬

488
00:35:03,267 --> 00:35:05,019
‫אאוחניו כאן?‬

489
00:35:05,019 --> 00:35:08,731
‫מר סאנז התקשר להודיע שהוא לא יגיע היום.‬

490
00:35:14,278 --> 00:35:16,656
‫תגידי לי, מה חשבת?‬

491
00:35:16,656 --> 00:35:17,698
‫מה?‬

492
00:35:20,326 --> 00:35:22,036
‫מה קרה אתמול בלילה‬

493
00:35:22,036 --> 00:35:24,455
‫בבית של הרופאה שגרם לך לשתות ככה?‬

494
00:35:25,790 --> 00:35:27,583
‫הרגשתי נורא, הומברטו.‬

495
00:35:29,043 --> 00:35:31,462
‫הראיתי לה את מה שמצאנו בבית החולים.‬

496
00:35:32,839 --> 00:35:35,133
‫היא הציעה לי יין כדי שאירגע.‬

497
00:35:37,552 --> 00:35:38,678
‫היא נתנה לך יין?‬

498
00:35:43,182 --> 00:35:44,892
‫לא אמרת לה שאת אלכוהוליסטית?‬

499
00:35:48,271 --> 00:35:49,230
‫ברור שלא.‬

500
00:35:50,690 --> 00:35:51,524
‫תיכנסי.‬

501
00:36:00,825 --> 00:36:02,076
‫ביאטריס, את בסדר?‬

502
00:36:02,076 --> 00:36:03,452
‫מה קרה, ביאטריס?‬

503
00:36:04,203 --> 00:36:06,205
‫את חושבת שתוכלי לבוא אליי הביתה?‬

504
00:36:06,205 --> 00:36:07,165
‫כן.‬

505
00:36:07,165 --> 00:36:08,666
‫אני חושבת שכן.‬

506
00:36:09,917 --> 00:36:11,210
‫תני לי את הכתובת.‬

507
00:36:11,210 --> 00:36:12,461
‫אשלח לך את המיקום.‬

508
00:36:50,166 --> 00:36:51,667
‫תראה, אני חושבת שזה כאן.‬

509
00:36:51,667 --> 00:36:53,878
‫שש עשרה... כן, 14.‬

510
00:37:13,898 --> 00:37:16,108
‫ביאטריס? זאת בקה!‬

511
00:37:17,318 --> 00:37:18,152
‫זה פתוח.‬

512
00:37:23,783 --> 00:37:24,659
‫ביאטריס!‬

513
00:37:28,246 --> 00:37:29,455
‫חכי רגע.‬

514
00:37:49,558 --> 00:37:50,476
‫הומברטו.‬

515
00:38:47,241 --> 00:38:48,492
‫המשימה הושלמה.‬

516
00:41:17,725 --> 00:41:20,811
‫- ביצירה זו אין כוונה‬
‫לתאר אירועים או בני אדם אמיתיים -‬

517
00:41:21,854 --> 00:41:23,105
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬