1
00:00:06,043 --> 00:00:08,959
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:01:06,168 --> 00:01:08,126
‫בשם אנדרסטה המתוקה והרחומה!‬

3
00:01:30,959 --> 00:01:32,793
‫הירה? אני כאן!‬

4
00:01:42,126 --> 00:01:44,793
‫בני אנוש ארורים‬
‫והרגליים הארוכות הארורות שלהם.‬

5
00:01:45,584 --> 00:01:48,793
‫אתה באמת מקלל את כל בני האנוש עכשיו?‬

6
00:01:51,001 --> 00:01:52,376
‫רק את הרגליים שלהם.‬

7
00:01:53,418 --> 00:01:56,376
‫אז בוא, נלך לחפש את שאר הצוות.‬

8
00:01:59,168 --> 00:02:00,418
‫קווידיון!‬

9
00:02:00,501 --> 00:02:01,459
‫הירה!‬

10
00:02:12,626 --> 00:02:15,293
‫תודה לבורא! חשבתי שהדרקון תפס אותך.‬

11
00:02:16,543 --> 00:02:20,043
‫אחרי ששחררתי אותו? אין סיכוי.‬
‫הם לא מכונות רצח חסרות שכל.‬

12
00:02:31,501 --> 00:02:33,668
‫אם כבר, אני חושבת שהתחברנו.‬

13
00:02:36,459 --> 00:02:39,209
‫טוב, נהדר. איפה הירה?‬

14
00:02:39,293 --> 00:02:41,709
‫ראינו אותה רצה דרך החור שפוצצנו.‬

15
00:02:41,793 --> 00:02:45,543
‫נראה שהיא בדרך לבית המסתור,‬
‫אבל היא הייתה רחוקה ולא שמעה אותנו.‬

16
00:02:50,084 --> 00:02:52,834
‫כדאי שגם אנחנו נזוז. אתם יודעים, לפני ש…‬

17
00:02:54,501 --> 00:02:57,501
‫היי, זו הנחה לא הוגנת לחלוטין.‬

18
00:02:57,584 --> 00:03:00,418
‫אולי, אבל את יודעת מה אומרים.‬

19
00:03:00,501 --> 00:03:02,293
‫עדיף להיזהר מאשר להיאכל.‬

20
00:03:08,001 --> 00:03:11,709
‫תקשיב! עלינו לעצור את הדרקון‬
‫עד שהמגיסטרים ישתלטו עליו.‬

21
00:03:11,793 --> 00:03:13,209
‫נכתר אותו ו…‬

22
00:03:20,209 --> 00:03:21,043
‫לסגת!‬

23
00:03:36,959 --> 00:03:39,793
‫מה אתה עושה פה?‬
‫אמרתי לך להפעיל את עמוד הקסם!‬

24
00:03:39,876 --> 00:03:43,668
‫הוא נהרס, המפקדת.‬
‫עכשיו אין סיכוי שאוכל להשתלט על החיה.‬

25
00:03:46,334 --> 00:03:47,876
‫איפה מגיסטר אמוסין?‬

26
00:03:50,543 --> 00:03:51,626
‫זאת אשמתי.‬

27
00:03:54,209 --> 00:03:56,459
‫הייתי בטוח שמרים תנהג בהיגיון.‬

28
00:03:57,459 --> 00:03:58,834
‫שלא אצטרך…‬

29
00:04:01,584 --> 00:04:02,626
‫אבל טעיתי.‬

30
00:04:03,626 --> 00:04:05,709
‫ושוב שילמת על הטעות שלי.‬

31
00:04:07,584 --> 00:04:09,001
‫אני מצטער, נב.‬

32
00:04:10,293 --> 00:04:12,668
‫"אין אדון ללא עבד,‬

33
00:04:13,293 --> 00:04:15,751
‫"ואין עבד ללא אדון."‬

34
00:04:35,418 --> 00:04:37,168
‫אקח בחזרה את מה ששייך לי.‬

35
00:05:01,209 --> 00:05:04,209
‫מגיסטר, מפקדת האבירים טסיה שלחה אותי.‬

36
00:05:04,293 --> 00:05:07,293
‫עליך לתקן את החפץ הקסום‬
‫לפני שהדרקון יהרוג את כולנו!‬

37
00:05:10,001 --> 00:05:12,709
‫כמובן. כמעט שכחתי את הדרקון.‬

38
00:05:32,418 --> 00:05:35,459
‫מוות רב כל כך רק כדי להכניע חיה אחת.‬

39
00:06:11,918 --> 00:06:12,751
‫כן!‬

40
00:06:14,751 --> 00:06:15,918
‫איך הוא…‬

41
00:06:22,543 --> 00:06:23,709
‫המפקדת?‬

42
00:06:23,793 --> 00:06:24,668
‫לאן את הולכת?‬

43
00:06:25,584 --> 00:06:29,293
‫קיבלנו דיווחים על פצועים בכל הגזרות.‬
‫אנחנו זקוקים לך כאן.‬

44
00:06:32,668 --> 00:06:33,501
‫קדימה.‬

45
00:06:41,001 --> 00:06:43,209
‫מרים? יש כאן מישהו?‬

46
00:07:28,293 --> 00:07:29,293
‫הירה!‬

47
00:07:31,334 --> 00:07:34,084
‫מסוכן כאן. המשמר עדיין מחפש אותנו.‬

48
00:07:35,959 --> 00:07:38,459
‫בסדר.‬

49
00:07:43,459 --> 00:07:45,376
‫פחדתי נורא שתפסו אותך.‬

50
00:07:49,668 --> 00:07:50,793
‫זה הסירקולום?‬

51
00:07:53,293 --> 00:07:55,251
‫חשבתי שיהיה מסוכן להשאיר אותו פה.‬

52
00:07:55,751 --> 00:07:59,876
‫המגיסטר הארור עשה הכול‬
‫כדי שאגלה לו את המיקום של הבית,‬

53
00:07:59,959 --> 00:08:02,209
‫אבל אני נשבעת שלא אמרתי מילה.‬

54
00:08:03,543 --> 00:08:05,418
‫אבל התכוונת לעזוב?‬

55
00:08:06,209 --> 00:08:09,418
‫אם הוא לא יודע איפה בית המסתור,‬
‫היה עדיף להישאר פה, לא?‬

56
00:08:10,126 --> 00:08:13,334
‫אתה כנראה צודק.‬
‫אבל הייתי חייבת למצוא אותך.‬

57
00:08:15,501 --> 00:08:17,334
‫לא היית זקוקה לסירקולום לשם כך.‬

58
00:08:17,418 --> 00:08:22,793
‫ברור, אבל רציתי לשמור עליו.‬
‫הוא לא הוסתר היטב, מירי.‬

59
00:08:24,793 --> 00:08:27,668
‫טוב, עכשיו הסכנה חלפה, אז תני לי אותו.‬

60
00:08:34,084 --> 00:08:35,126
‫גנבת אותו.‬

61
00:08:36,459 --> 00:08:40,668
‫תמיד התכוונת לגנוב אותו.‬
‫לכן שינית את נקודת המסירה.‬

62
00:08:41,209 --> 00:08:43,043
‫לכן פיירבנקס לכד אותך.‬

63
00:08:43,793 --> 00:08:47,418
‫הוא ידע שאת הבוגדת,‬
‫והרגת אותו כדי להסתיר את זה!‬

64
00:08:47,501 --> 00:08:48,751
‫לא רציתי!‬

65
00:08:49,459 --> 00:08:50,418
‫אני…‬

66
00:08:51,584 --> 00:08:52,501
‫אני מצטערת.‬

67
00:09:04,543 --> 00:09:05,834
‫בגדת בנו.‬

68
00:09:06,418 --> 00:09:07,834
‫זה לא היה ככה.‬

69
00:09:08,418 --> 00:09:10,376
‫תני לי הזדמנות להסביר.‬

70
00:09:16,834 --> 00:09:18,834
‫ספרי לי הכול.‬

71
00:09:20,126 --> 00:09:23,126
‫את יודעת מה הוונטורי עשו למשפחה שלי.‬

72
00:09:23,834 --> 00:09:27,668
‫אחרי שברחנו, הרגשתי אבודה וחסרת אונים‬

73
00:09:28,668 --> 00:09:30,793
‫עד ששמעתי על האינקוויזיציה.‬

74
00:09:33,543 --> 00:09:36,126
‫את לא מסוגלת לדמיין את זה.‬

75
00:09:36,209 --> 00:09:39,584
‫אנשים מכל הגזעים והאמונות התאחדו‬

76
00:09:39,668 --> 00:09:41,709
‫בפיקודו של השליח מאנדרסטה‬

77
00:09:41,793 --> 00:09:45,751
‫וניסו להציל את העולם‬
‫מבעיה שכולם רצו להתעלם ממנה.‬

78
00:09:46,251 --> 00:09:47,668
‫זה היה מושלם.‬

79
00:09:48,251 --> 00:09:53,626
‫והייתי בטוחה שברגע שנסגור את הפרצה,‬
‫נתקן את כל השאר.‬

80
00:09:55,126 --> 00:09:59,043
‫חשבתי שסוף סוף‬
‫יש כוח חזק מספיק וטהור מספיק‬

81
00:09:59,126 --> 00:10:01,084
‫כדי לחסל את הוונטורי.‬

82
00:10:01,959 --> 00:10:02,918
‫אבל טעיתי.‬

83
00:10:04,084 --> 00:10:07,334
‫האינקוויזיציה מעולם לא התכוונה‬
‫להילחם בטווינטר.‬

84
00:10:07,959 --> 00:10:10,584
‫הם פחדו מדי מנזק משני.‬

85
00:10:14,168 --> 00:10:15,751
‫אז מצאתי מישהי אמיצה יותר.‬

86
00:10:17,543 --> 00:10:18,584
‫אבירת הארגמן.‬

87
00:10:20,626 --> 00:10:25,459
‫אנחנו נשכנע את הטמפלרים מבית ומחוץ‬
‫לתקוף את טווינטר.‬

88
00:10:25,543 --> 00:10:28,376
‫נשרוף הכול עד היסוד, לא נשאיר שום זכר.‬

89
00:10:28,876 --> 00:10:31,001
‫אבל אנחנו זקוקים לסירקולום לשם כך.‬

90
00:10:35,418 --> 00:10:36,751
‫הייתי חייבת להתנדב.‬

91
00:10:38,084 --> 00:10:41,543
‫את חייבת להבין. לא יכולנו פשוט לקחת אותו.‬

92
00:10:41,626 --> 00:10:45,043
‫הדיוויין היה עלול לאתר אותנו.‬
‫היינו חייבים להישאר במסתור.‬

93
00:10:45,126 --> 00:10:48,376
‫אז ארגנתי את השוד.‬

94
00:10:48,918 --> 00:10:51,001
‫הצעתי לרזרן עסקה.‬

95
00:10:52,209 --> 00:10:54,709
‫הוא העביר את הסירקולום לארמון.‬

96
00:10:54,793 --> 00:10:57,834
‫היינו אמורים להיתפס כדי לבצע את ההחלפה.‬

97
00:10:57,918 --> 00:11:00,834
‫הוא היה זקוק לו כדי לבצע טקס,‬
‫אבל הבטיח שייתן לי אותו אחר כך.‬

98
00:11:01,668 --> 00:11:04,918
‫התוכנית הייתה שנברח, והוא יסכל את החקירה.‬

99
00:11:05,001 --> 00:11:07,501
‫וסמכת עליו? פשוט ככה?‬

100
00:11:07,584 --> 00:11:09,459
‫סמכתי על עצמי.‬

101
00:11:09,543 --> 00:11:10,376
‫היה לי…‬

102
00:11:11,334 --> 00:11:12,209
‫קלף מיקוח.‬

103
00:11:12,293 --> 00:11:16,334
‫אה, אז הכול טוב.‬
‫שמעת, רולנד? היה לה קלף מיקוח.‬

104
00:11:16,418 --> 00:11:18,626
‫ברור שהוא היה מקיים את חלקו בעסקה.‬

105
00:11:19,126 --> 00:11:22,918
‫ביקשת ממגיסטר של טווינטר לבגוד במדינה שלו‬

106
00:11:23,001 --> 00:11:27,376
‫ולוותר על חפץ קסום רב עוצמה‬
‫באצטלה של אוזלת יד,‬

107
00:11:27,459 --> 00:11:28,501
‫והוא הסכים?‬

108
00:11:29,668 --> 00:11:34,334
‫תסלחי לי, אבל מה לעזאזל הצעת לו בתמורה?‬

109
00:11:34,418 --> 00:11:35,376
‫אותי.‬

110
00:11:36,834 --> 00:11:38,334
‫הצעת אותי, נכון?‬

111
00:11:40,834 --> 00:11:41,668
‫נכון?!‬

112
00:11:43,376 --> 00:11:44,209
‫כן.‬

113
00:11:47,959 --> 00:11:48,793
‫בשם הבורא.‬

114
00:11:49,459 --> 00:11:50,584
‫אני טיפשה כל כך.‬

115
00:11:51,543 --> 00:11:53,626
‫לא היית זקוקה לי כדי להיכנס לארמון.‬

116
00:11:54,126 --> 00:11:57,043
‫התכוונת למכור לו אותי מההתחלה.‬

117
00:11:57,543 --> 00:11:59,626
‫לא התכוונתי לתת לו להחזיק בך.‬

118
00:12:00,751 --> 00:12:02,293
‫כמה מתחשב מצידך.‬

119
00:12:02,876 --> 00:12:05,584
‫מרים, אני נשבעת שהיית בורחת.‬

120
00:12:06,209 --> 00:12:09,418
‫הוא לא הפסיק לדבר‬
‫על איזה טקס מטופש, אבל אחר כך…‬

121
00:12:32,126 --> 00:12:34,293
‫תהרוג את כולם חוץ ממנה.‬

122
00:12:41,668 --> 00:12:42,501
‫תפסיק.‬

123
00:12:44,793 --> 00:12:45,959
‫רזרן, תפסיק!‬

124
00:12:46,043 --> 00:12:47,251
‫אני נכנעת!‬

125
00:12:50,709 --> 00:12:52,918
‫אני נכנעת. רק תן להם לחיות.‬

126
00:13:00,959 --> 00:13:02,084
‫היא מטורפת?‬

127
00:13:09,543 --> 00:13:10,584
‫תפוס אותה.‬

128
00:13:14,293 --> 00:13:15,126
‫עכשיו…‬

129
00:13:16,501 --> 00:13:20,168
‫תגידי לי למה אני צריך להתמקח‬
‫על משהו שכבר שייך לי.‬

130
00:13:20,251 --> 00:13:22,418
‫עשית את זה פעם אחת, לא?‬

131
00:13:23,376 --> 00:13:26,501
‫שחרר אותם, ולא אילחם בך שוב לעולם.‬

132
00:13:27,584 --> 00:13:29,209
‫אפילו אעזור לך‬

133
00:13:30,459 --> 00:13:31,709
‫להחיות את אחי.‬

134
00:13:32,209 --> 00:13:33,043
‫אתה תנצח.‬

135
00:13:34,626 --> 00:13:35,501
‫אתה תנצח.‬

136
00:13:36,001 --> 00:13:39,168
‫היי! כולנו יודעים שאלה זיבולי נאג, נכון?‬

137
00:13:39,251 --> 00:13:43,334
‫מרים היא לא האדם האהוב עליי,‬
‫אבל לא נשאיר אותה עם המנוול הזה.‬

138
00:13:43,834 --> 00:13:47,668
‫אני לא חושש מהמנוול, אלא מהדרקון שלו.‬

139
00:13:48,168 --> 00:13:51,459
‫זה לא הגיוני. דרקונים נעלים הם חיות בר.‬

140
00:13:51,543 --> 00:13:55,084
‫אי אפשר לאלף אותם.‬
‫הדרקון לא היה מתנהג ככה אלא אם כן…‬

141
00:13:56,334 --> 00:13:59,501
‫מישהו שולט בו.‬
‫חבר'ה! אני יודעת מה צריך לעשות.‬

142
00:14:05,043 --> 00:14:08,334
‫אז מה אתה אומר, אחי? תשחרר אותם?‬

143
00:14:09,709 --> 00:14:10,584
‫הייתי מסכים.‬

144
00:14:11,668 --> 00:14:14,459
‫אבל בגללך זה בלתי אפשרי.‬

145
00:14:15,084 --> 00:14:16,459
‫מנוול!‬

146
00:14:17,918 --> 00:14:22,501
‫את התעקשת שאת השפחה שלי ולא אחותי, מרים.‬

147
00:14:27,376 --> 00:14:31,418
‫אנחנו בטווינטר.‬
‫גניבת עבד היא עונש שדינו מוות.‬

148
00:14:32,834 --> 00:14:35,876
‫אז כשכולם ימותו בצרחות,‬

149
00:14:35,959 --> 00:14:37,668
‫אני רוצה שתזכרי‬

150
00:14:38,668 --> 00:14:39,709
‫שהם מתו‬

151
00:14:39,793 --> 00:14:43,459
‫אך ורק באשמתך.‬

152
00:14:52,959 --> 00:14:54,293
‫אבל קודם כול…‬

153
00:14:56,126 --> 00:14:56,959
‫נב?‬

154
00:15:17,834 --> 00:15:20,209
‫טוב, אני חושב שזה יכול לעבוד.‬

155
00:15:20,293 --> 00:15:22,501
‫רק חכו לסימן ממני ו…‬

156
00:15:31,126 --> 00:15:32,084
‫מה?‬

157
00:15:32,168 --> 00:15:35,168
‫זו התוכנית הכי מטומטמת ששמעתי‬
‫וכולנו נמות, אז…‬

158
00:15:35,834 --> 00:15:36,668
‫קדימה.‬

159
00:15:38,543 --> 00:15:39,709
‫הגיע הזמן באמת.‬

160
00:16:08,459 --> 00:16:09,459
‫בוא.‬

161
00:16:19,376 --> 00:16:23,501
‫אני לא מאמין שהשתמשתי ברימון האישי שלי.‬
‫לעזאזל עם יפה הנפש החתיך הזה.‬

162
00:16:34,501 --> 00:16:36,334
‫איזה יצור מופלא.‬

163
00:16:37,084 --> 00:16:38,918
‫אבל הוא עדיין רק בשר ודם.‬

164
00:16:58,418 --> 00:16:59,334
‫עכשיו…‬

165
00:17:00,168 --> 00:17:01,376
‫היפתח!‬

166
00:17:25,751 --> 00:17:26,584
‫נב?‬

167
00:17:27,084 --> 00:17:27,959
‫חכו!‬

168
00:17:30,543 --> 00:17:32,959
‫זה הוא! זה חייב להיות הוא!‬

169
00:17:34,251 --> 00:17:36,876
‫אחי, כמה טוב לראות אותך!‬

170
00:17:39,709 --> 00:17:40,543
‫מרים.‬

171
00:17:45,209 --> 00:17:48,168
‫רוח, אם אתה באמת נב,‬

172
00:17:48,959 --> 00:17:50,168
‫קח את הגוף שלך.‬

173
00:17:51,084 --> 00:17:52,043
‫חזור אליי.‬

174
00:18:08,084 --> 00:18:09,209
‫נב, לא!‬

175
00:18:10,293 --> 00:18:12,543
‫אני מצטערת. ניסיתי להציל אותך.‬

176
00:18:12,626 --> 00:18:14,459
‫אני מצטערת שלא הצלחתי, אבל…‬

177
00:18:15,959 --> 00:18:17,168
‫אתה לא יכול לחזור.‬

178
00:18:18,418 --> 00:18:21,584
‫לא לתוך הדבר הזה, לא לחיים האלה. בבקשה.‬

179
00:18:22,959 --> 00:18:24,043
‫אל תדאגי, מירי.‬

180
00:18:25,084 --> 00:18:26,209
‫יהיה בסדר.‬

181
00:18:28,126 --> 00:18:29,001
‫אני אוהב אותך.‬

182
00:18:34,459 --> 00:18:35,543
‫לא!‬

183
00:18:39,959 --> 00:18:41,251
‫עכשיו!‬

184
00:19:11,709 --> 00:19:15,584
‫בשם כל הנאגים השעירים,‬
‫אני לא מאמין שזה באמת הצליח!‬

185
00:19:16,168 --> 00:19:17,751
‫תוכל להודות לי אחר כך.‬

186
00:19:18,334 --> 00:19:20,043
‫בוא. צריך לעזור למרים.‬

187
00:19:21,126 --> 00:19:23,584
‫מה? היי, זאת הייתה התוכנית שלי!‬

188
00:19:39,751 --> 00:19:41,418
‫כלבה אנוכית!‬

189
00:19:42,084 --> 00:19:44,001
‫את ואחיך כפוי הטובה.‬

190
00:19:44,751 --> 00:19:45,709
‫הייתם שלי!‬

191
00:19:50,043 --> 00:19:52,918
‫מעולם לא היינו שלך.‬

192
00:20:05,043 --> 00:20:08,876
‫מרים, בואי הנה. לאט-לאט.‬

193
00:20:12,834 --> 00:20:16,626
‫אם הדבר הזה רוצה להילחם, אין בעיה מבחינתי.‬

194
00:20:17,876 --> 00:20:19,876
‫לא יהיה עוד מוות היום.‬

195
00:20:22,543 --> 00:20:23,459
‫קווידיון?‬

196
00:20:26,209 --> 00:20:28,793
‫זה מה שכולם שוכחים לגבי דרקונים.‬

197
00:20:29,293 --> 00:20:31,709
‫הם לא מפלצות או אלים.‬

198
00:20:32,626 --> 00:20:35,209
‫הם יצורים חיים, כמונו.‬

199
00:20:43,918 --> 00:20:46,751
‫ואילו הייתי כבולה במרתף במשך 1,000 שנים,‬

200
00:20:47,668 --> 00:20:48,751
‫כל מה שהייתי רוצה…‬

201
00:20:48,834 --> 00:20:50,543
‫זה להיות חופשיה.‬

202
00:21:03,751 --> 00:21:06,918
‫אתה יודע שהיצור הזה‬
‫יהרוס את אזורי הכפר, נכון?‬

203
00:21:16,918 --> 00:21:17,918
‫רזרן מת.‬

204
00:21:20,418 --> 00:21:21,834
‫הסירקולום אצלי.‬

205
00:21:21,918 --> 00:21:22,959
‫זה נגמר,‬

206
00:21:23,626 --> 00:21:24,876
‫אם את רוצה שזה ייגמר.‬

207
00:21:26,168 --> 00:21:27,293
‫צדקת, הירה.‬

208
00:21:27,793 --> 00:21:29,334
‫טווינטר היא מקום מרושע,‬

209
00:21:29,418 --> 00:21:34,793
‫ואני יודעת שאת מלאה בשנאה ובפחד, אבל…‬

210
00:21:36,209 --> 00:21:37,501
‫את חייבת להיאבק בזה.‬

211
00:21:39,418 --> 00:21:43,334
‫עזרי לי לקחת את הסירקולום‬
‫למה שנשאר מהאינקוויזיציה ונוכל לנסות שוב.‬

212
00:21:44,209 --> 00:21:45,459
‫נהיה חופשיות מהכול.‬

213
00:21:47,584 --> 00:21:52,876
‫אני רק צריכה שתגידי שאני חשובה יותר מזה.‬

214
00:21:56,251 --> 00:21:57,418
‫הלוואי שיכולתי.‬

215
00:22:13,918 --> 00:22:15,876
‫לא ייאמן, אנחנו בחיים!‬

216
00:22:18,418 --> 00:22:20,584
‫בדרך כלל אין לי כזה מזל.‬

217
00:22:23,751 --> 00:22:27,126
‫נראה שלהירה לא היה מספיק זמן לחסל אותנו.‬

218
00:22:28,543 --> 00:22:31,168
‫או שהיא לא יכלה לעשות את זה.‬

219
00:22:32,418 --> 00:22:34,126
‫הירה בחרה.‬

220
00:22:35,168 --> 00:22:36,001
‫גם אני בחרתי.‬

221
00:22:40,376 --> 00:22:45,209
‫ללא דרקון, יהיה עליהם להרוג עשרות‬
‫או מאות אנשים כדי להפעיל את הסירקולום.‬

222
00:22:45,918 --> 00:22:48,876
‫אני חייבת להשמיד אותו‬
‫לפני שהוא יגיע לאבירת הארגמן.‬

223
00:22:50,418 --> 00:22:52,543
‫לא, אנחנו חייבים להשמיד אותו.‬

224
00:22:55,126 --> 00:22:58,959
‫עוד לא שילמו לי,‬
‫ועכשיו הדבר הזה שווה לפחות כפליים.‬

225
00:22:59,043 --> 00:22:59,876
‫אני בא איתך.‬

226
00:23:00,918 --> 00:23:01,751
‫גם אני.‬

227
00:23:03,793 --> 00:23:07,293
‫אתה לא חייב לבוא, רולנד. לא אכעס עליך.‬

228
00:23:08,543 --> 00:23:10,084
‫אבל אני אכעס על עצמי.‬

229
00:23:10,168 --> 00:23:12,584
‫חוץ מזה, אני אתגעגע אליכם.‬

230
00:23:13,251 --> 00:23:14,168
‫ולנוף.‬

231
00:23:15,834 --> 00:23:17,293
‫חנפן.‬

232
00:23:17,876 --> 00:23:20,459
‫אז לאן נלך עכשיו?‬

233
00:23:21,543 --> 00:23:23,709
‫כלומר, הירה יכולה להיות בכל מקום.‬

234
00:23:31,001 --> 00:23:34,334
‫נכון. אבל אנחנו לא צריכים למצוא אותה.‬

235
00:23:34,418 --> 00:23:37,668
‫אחרי הכול, אנחנו יודעים לאן היא הולכת.‬

236
00:23:46,418 --> 00:23:49,709
‫המפקדת, יש לי הודעה מהאישה מטווינטר.‬

237
00:23:50,709 --> 00:23:55,376
‫הסירקולום בידיה,‬
‫אבל סוכני אויב רודפים אחריה.‬

238
00:23:55,459 --> 00:23:58,001
‫היא לא אמרה מיהם.‬

239
00:23:58,084 --> 00:24:00,293
‫לא חשוב את מי הם משרתים.‬

240
00:24:00,376 --> 00:24:02,001
‫המטרה שלהם ברורה.‬

241
00:24:02,626 --> 00:24:05,084
‫הם עומדים בדרכו של מסע הצלב הקדוש שלנו‬

242
00:24:05,168 --> 00:24:08,334
‫נגד האימפריום וכל מה שהוא מייצג.‬

243
00:24:08,418 --> 00:24:09,918
‫קח מה שאתה צריך,‬

244
00:24:10,001 --> 00:24:13,459
‫הרוג את הסוכנים האלה והבא לי את הסירקולום.‬

245
00:24:13,543 --> 00:24:15,709
‫כן, המפקדת.‬

246
00:24:18,043 --> 00:24:21,584
‫איש לא יעצור את המלחמה שלי.‬