1
00:00:06,340 --> 00:00:09,719
‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬

2
00:00:19,312 --> 00:00:21,314
‫זו שעת לילה מאוחרת באוקלהומה סיטי,‬

3
00:00:22,023 --> 00:00:24,776
‫באפריל 1990.‬

4
00:00:27,528 --> 00:00:31,157
‫שניים או שלושה בחורים‬
‫נוסעים על הכביש בטנדר.‬

5
00:00:34,786 --> 00:00:37,288
‫והם רואים שאריות כלשהן.‬

6
00:00:48,674 --> 00:00:51,594
‫ואז הם מביטים הצידה, ורואים שיש שם גופה.‬

7
00:00:55,473 --> 00:00:58,851
‫נראה שזו אישה צעירה, בלונדינית.‬

8
00:01:01,771 --> 00:01:03,648
‫והם מזמינים אמבולנס.‬

9
00:01:07,151 --> 00:01:09,112
‫לוקחים אותה במהירות לבית החולים,‬

10
00:01:09,195 --> 00:01:12,281
‫ובעלה, קלרנס, מופיע בסופו של דבר.‬

11
00:01:15,368 --> 00:01:19,205
‫הוא אומר שקוראים לה טוניה יוז,‬
‫שהיא חשפנית בטולסה,‬

12
00:01:19,288 --> 00:01:22,416
‫ושיש להם בן צעיר בשם מייקל.‬

13
00:01:22,500 --> 00:01:25,419
‫- אין ביקורים -‬

14
00:01:25,503 --> 00:01:27,046
‫והוא מבוגר ממנה בהרבה,‬

15
00:01:27,130 --> 00:01:29,340
‫והוא פשוט מעין איש מוזר.‬

16
00:01:33,553 --> 00:01:36,097
‫אז הרופאים ממשיכים לבדוק אותה,‬

17
00:01:36,639 --> 00:01:38,307
‫והם רואים חבלות ישנות.‬

18
00:01:38,391 --> 00:01:39,934
‫הם רואים פציעות ישנות.‬

19
00:01:40,518 --> 00:01:42,395
‫משהו לא בסדר בתמונה הזאת.‬

20
00:01:45,231 --> 00:01:46,983
‫בסופו של דבר, היא נפטרת.‬

21
00:01:52,405 --> 00:01:56,617
‫הבחורות שטוניה רקדה איתן‬
‫רוצות למצוא את המשפחה שלה.‬

22
00:01:58,369 --> 00:02:01,539
‫אז הן מתקשרות לאיזו אישה,‬
‫ואומרות לה שהבת שלה מתה,‬

23
00:02:01,622 --> 00:02:03,624
‫והיא אומרת, "על מה אתן מדברות?‬

24
00:02:03,708 --> 00:02:07,253
‫הבת שלי מתה לפני 20 שנה,‬
‫כשהייתה בת שנה וחצי".‬

25
00:02:11,424 --> 00:02:15,803
‫הן מבינות שמי שהן קברו עכשיו‬
‫לא הייתה טוניה יוז.‬

26
00:02:18,264 --> 00:02:19,640
‫אז עכשיו הן שואלות,‬

27
00:02:20,141 --> 00:02:21,100
‫"מה קרה,‬

28
00:02:21,601 --> 00:02:22,977
‫ומי היא, לעזאזל?"‬

29
00:02:39,243 --> 00:02:42,538
‫- סיקרטס‬
‫מועדון גברים -‬

30
00:02:49,587 --> 00:02:51,297
‫- קארן פרסלי‬
‫רקדנית, "פאשנס" -‬

31
00:02:51,380 --> 00:02:53,591
‫פגשתי את טוניה ב"פאשנס" בסתיו 1989.‬

32
00:02:54,258 --> 00:02:57,595
‫- טולסה, אוקלהומה‬
‫1989 -‬

33
00:02:57,678 --> 00:03:00,348
‫נעשינו חברות כי היינו התינוקות שבחבורה.‬

34
00:03:06,187 --> 00:03:08,356
‫אז פשוט נוצר בינינו חיבור.‬

35
00:03:11,275 --> 00:03:13,778
‫לא היינו בחורות של אופנוענים.‬

36
00:03:13,861 --> 00:03:17,740
‫היינו בחורות שהלכו לבית הספר,‬
‫סיימו את הלימודים.‬

37
00:03:17,823 --> 00:03:20,034
‫אני הלכתי לקולג' בזמנו.‬

38
00:03:20,117 --> 00:03:22,119
‫אז היה לנו הרבה במשותף.‬

39
00:03:25,081 --> 00:03:26,958
‫יכולתי לראות שהיא חכמה.‬

40
00:03:27,041 --> 00:03:30,586
‫היא כל הזמן קראה, תמיד רצתה לרכוש עוד ידע.‬

41
00:03:30,670 --> 00:03:32,672
‫דיברנו כל הזמן.‬

42
00:03:32,755 --> 00:03:34,757
‫טוניה הייתה החברה הכי טובה שלי.‬

43
00:03:38,719 --> 00:03:41,931
‫כשפגשתי את טוניה, פגשתי גם את בעלה, קלרנס.‬

44
00:03:42,014 --> 00:03:43,516
‫הוא היה אדם מבוגר יותר,‬

45
00:03:43,599 --> 00:03:46,686
‫והיה להם ילד בן שנתיים, מייקל.‬

46
00:03:48,980 --> 00:03:51,190
‫הבן שלה היה הכול בשבילה.‬

47
00:03:52,024 --> 00:03:54,235
‫הוא היה העולם שלה.‬

48
00:03:57,863 --> 00:04:02,118
‫הוא תמיד חייך והיה מאושר.‬
‫הוא מאוד אהב אותה.‬

49
00:04:09,041 --> 00:04:12,628
‫בכל פעם שראיתי אותם ביחד,‬
‫מייקל היה ליד אימא שלו.‬

50
00:04:13,129 --> 00:04:15,881
‫הוא בכלל לא התקרב לקלרנס.‬

51
00:04:18,634 --> 00:04:21,637
‫הצעתי לה, "אולי ניקח את מייקל לגן החיות?"‬

52
00:04:22,305 --> 00:04:23,973
‫והיא אמרה, "לא".‬

53
00:04:26,642 --> 00:04:29,270
‫למייקל אסור היה ללכת לשום מקום‬

54
00:04:30,187 --> 00:04:31,480
‫רק איתה.‬

55
00:04:39,280 --> 00:04:41,949
‫בחדרי ההלבשה שלנו אנחנו רואות זו את זו.‬

56
00:04:42,783 --> 00:04:45,870
‫היו לה חבלות, בכל החלק האחורי של גופה.‬

57
00:04:49,540 --> 00:04:52,710
‫היא אמרה שהיא החליקה ונפלה,‬
‫אבל אני יודעת שזה לא נכון.‬

58
00:04:54,754 --> 00:04:56,464
‫וזה היה רע.‬

59
00:05:02,595 --> 00:05:03,637
‫וזה החמיר.‬

60
00:05:04,138 --> 00:05:05,264
‫זה המשיך להחמיר.‬

61
00:05:07,183 --> 00:05:09,393
‫יום אחד טוניה ניגשה ואמרה לי‬

62
00:05:09,477 --> 00:05:13,064
‫שקלרנס הוציא עליה פוליסה של ביטוח חיים.‬

63
00:05:14,774 --> 00:05:16,150
‫היא מתה מפחד.‬

64
00:05:16,233 --> 00:05:18,402
‫היא ממש רצתה לברוח,‬

65
00:05:18,486 --> 00:05:22,531
‫אבל היה לה את מייקל, והוא שמר עליו מקרוב.‬

66
00:05:23,324 --> 00:05:24,825
‫מאוד מקרוב.‬

67
00:05:26,327 --> 00:05:29,372
‫אני חושבת שהיא פחדה שהוא יפגע בה ובו.‬

68
00:05:29,955 --> 00:05:33,084
‫ואני לא חושבת שהיא הייתה יכולה‬
‫לקחת את מייקל מקלרנס.‬

69
00:05:34,085 --> 00:05:35,753
‫היא הייתה תקועה,‬

70
00:05:36,921 --> 00:05:38,547
‫ולא ידעה איך להשתחרר.‬

71
00:05:44,303 --> 00:05:48,182
‫קלרנס התקשר אליי ב-25 באפריל, 1990,‬

72
00:05:48,265 --> 00:05:50,935
‫ואמר לי שהיא הייתה מעורבת‬

73
00:05:51,018 --> 00:05:53,187
‫בתאונת פגע וברח באוקלהומה סיטי.‬

74
00:06:01,987 --> 00:06:04,949
‫היא מעולם לא אמרה לי שהם יוצאים מהעיר.‬

75
00:06:13,749 --> 00:06:15,584
‫למה שהיא לא תגיד לי דבר כזה?‬

76
00:06:19,755 --> 00:06:21,424
‫שום דבר מזה לא הרגיש בסדר.‬

77
00:06:26,971 --> 00:06:31,016
‫טוניה יוז הגיעה קצת אחרי חצות.‬

78
00:06:31,100 --> 00:06:36,063
‫היא סבלה מפגיעת ראש סגורה בינונית עד קשה.‬

79
00:06:36,147 --> 00:06:39,942
‫היינו צריכים להכניס אותה לטיפול נמרץ‬
‫ולטפל בה כמיטב יכולתנו,‬

80
00:06:40,025 --> 00:06:43,946
‫עם עירויי נוזלים,‬
‫תרופות כדי לטפל בלחץ הדם שלה‬

81
00:06:44,029 --> 00:06:47,074
‫ותרופות כדי לטפל בנפיחות במוח.‬

82
00:06:49,285 --> 00:06:52,788
‫עכשיו, קלרנס אמר לי שהיא בטיפול נמרץ,‬

83
00:06:52,872 --> 00:06:55,624
‫ושאסור לבקר אותה.‬

84
00:06:55,708 --> 00:06:58,335
‫אף אחד לא אמור היה לבקר אותה, כולל אותי,‬

85
00:06:58,419 --> 00:07:00,004
‫אבל בכל זאת נסעתי לשם.‬

86
00:07:04,675 --> 00:07:07,303
‫ואז האחיות נכנסו,‬

87
00:07:07,386 --> 00:07:10,764
‫והן אמרו לי שהן חושבות שיש כאן פשע.‬

88
00:07:11,765 --> 00:07:14,477
‫האחיות אמרו לי‬
‫שזו לא הייתה תאונת פגע וברח.‬

89
00:07:14,560 --> 00:07:17,313
‫מה שתפס את תשומת ליבי‬
‫היו סימני השריטות פה,‬

90
00:07:17,396 --> 00:07:19,440
‫סימנים כאילו שמישהו שרט אותה ביד.‬

91
00:07:20,483 --> 00:07:23,068
‫לי זה היה נראה‬
‫כאילו היא הייתה מעורבת בקטטה.‬

92
00:07:26,489 --> 00:07:32,411
‫היא הייתה במצב טוב למדי,‬
‫יחסית לקורבן של תאונה.‬

93
00:07:32,495 --> 00:07:34,955
‫המדדים החיוניים שלה היו יציבים.‬

94
00:07:35,915 --> 00:07:39,210
‫אבל נראה היה שיש הידרדרות במצבה,‬

95
00:07:39,293 --> 00:07:40,920
‫וזו הייתה תעלומה בעיניי.‬

96
00:07:47,384 --> 00:07:50,888
‫הגעתי הביתה, והטלפון צלצל.‬
‫זה היה מבית החולים.‬

97
00:07:51,972 --> 00:07:53,307
‫אמרו לי שהיא מתה.‬

98
00:08:05,819 --> 00:08:08,239
‫היא הייתה בת 20 במותה.‬

99
00:08:22,836 --> 00:08:25,631
‫ואז גילינו שהשם שלה לא היה השם שלה.‬

100
00:08:30,886 --> 00:08:33,013
‫השם שלה לא באמת היה טוניה יוז,‬

101
00:08:33,097 --> 00:08:36,058
‫ובשלב הזה לא ידענו מי היא הייתה.‬

102
00:08:36,141 --> 00:08:38,435
‫- טוניה‬
‫תמיד אהיה איתך -‬

103
00:08:38,519 --> 00:08:41,480
‫לכן ביקשנו שעל המצבה שלה‬
‫יהיה כתוב רק "טוניה".‬

104
00:08:45,484 --> 00:08:48,696
‫ואני ממש לא חושבת‬
‫שמייקל היה בטוח עם קלרנס.‬

105
00:08:48,779 --> 00:08:49,613
‫בכלל לא.‬

106
00:08:51,490 --> 00:08:55,953
‫בבית החולים שאלו אותי לגבי מצבו של מייקל,‬
‫ואמרו שהוא לא מדבר,‬

107
00:08:56,036 --> 00:08:57,621
‫ואמרתי, "זה לא הוא".‬

108
00:08:58,372 --> 00:09:01,792
‫ואז הם נתנו לי את המידע‬
‫כדי לפנות למחלקת הרווחה.‬

109
00:09:01,875 --> 00:09:05,713
‫אנשי מחלקת הרווחה הגיעו,‬
‫לקחו את מייקל, והכניסו אותו לבית אומנה.‬

110
00:09:06,422 --> 00:09:09,550
‫- צ'וקטאו, אוקלהומה‬
‫1990 -‬

111
00:09:09,633 --> 00:09:12,928
‫- ברוכים הבאים -‬

112
00:09:15,973 --> 00:09:17,516
‫הינה הוא.‬
‫-הינה.‬

113
00:09:19,435 --> 00:09:21,520
‫מועדון מיקי מאוס.‬
‫-כן.‬

114
00:09:22,021 --> 00:09:24,565
‫חבשנו את כובע מיקי מאוס באותו יום.‬

115
00:09:27,234 --> 00:09:30,654
‫מייקל הגיע אלינו ב-1 במאי, 1990.‬

116
00:09:30,738 --> 00:09:34,992
‫אימא של מייקל נפטרה יום לפני כן,‬

117
00:09:35,576 --> 00:09:38,245
‫והוא בדיוק חגג יום הולדת שנתיים.‬

118
00:09:40,831 --> 00:09:43,083
‫האחראית על התיק הנחתה אותנו,‬

119
00:09:43,167 --> 00:09:46,378
‫ואמרה שהוא עדיין שותה מבקבוק,‬
‫ושהוא יכול לשתות רק פפסי.‬

120
00:09:47,087 --> 00:09:49,340
‫אם היו אומרים לו "לא",‬

121
00:09:49,882 --> 00:09:51,759
‫הוא היה נכנס להיסטריה.‬

122
00:09:51,842 --> 00:09:56,096
‫הוא היה נשכב על הרצפה, על רצפת הקרמיקה שם,‬

123
00:09:56,180 --> 00:09:58,057
‫ודופק את הראש ברצפה.‬

124
00:09:58,140 --> 00:10:02,102
‫הוא היה מרים את הראש לגובה כזה.‬
‫-כן, עד שחששנו שהוא יפצע את עצמו.‬

125
00:10:02,186 --> 00:10:04,980
‫זה היה דפוק, במובן מסוים,‬
‫אבל הוא היה ילד טוב.‬

126
00:10:08,484 --> 00:10:11,320
‫כבר בלילה הראשון הורדתי אותו מהפפסי,‬

127
00:10:11,403 --> 00:10:12,946
‫וגם מהבקבוק.‬

128
00:10:14,490 --> 00:10:16,909
‫פשוט נתתי לו כוס עם חלב.‬

129
00:10:17,451 --> 00:10:20,537
‫וחשבתי, "בחיי, מה אני עושה?"‬

130
00:10:20,621 --> 00:10:25,167
‫כשגומלים תינוק מבקבוק,‬
‫הוא לא ממש שמח בלילות הראשונים.‬

131
00:10:27,294 --> 00:10:29,338
‫טוב, הוא התחיל להתאקלם,‬

132
00:10:30,506 --> 00:10:32,049
‫ובסוף של אותו שבוע…‬

133
00:10:32,675 --> 00:10:34,843
‫הוא ילד אחר.‬
‫-הוא ילד אחר.‬

134
00:10:36,679 --> 00:10:40,849
‫אף פעם לא חשבתי‬
‫שאראה את היום בו הוא יעשה את זה.‬

135
00:10:41,767 --> 00:10:44,144
‫מייקל היה אצלנו במשך ארבע שנים.‬

136
00:10:44,728 --> 00:10:46,814
‫קצת אחרי השנתיים הראשונות,‬

137
00:10:46,897 --> 00:10:53,028
‫הוא התחיל לצמוח מבחינה רגשית,‬
‫מבחינה פיזית, מבחינה נפשית.‬

138
00:10:56,907 --> 00:10:59,535
‫במשך כל הזמן שמייקל היה אצלנו,‬

139
00:11:00,285 --> 00:11:03,163
‫אבא שלו ניסה לקבל אותו בחזרה.‬

140
00:11:03,747 --> 00:11:04,873
‫- בית המשפט -‬

141
00:11:04,957 --> 00:11:07,584
‫הילד שלי מוענש‬
‫על כך שהוא רוצה לראות את אביו.‬

142
00:11:07,668 --> 00:11:10,254
‫הוא נעול בחדר שלו,‬
‫הצעצועים שלו נלקחים ממנו,‬

143
00:11:10,337 --> 00:11:13,382
‫ואומרים לו שאבא שלו הוא אדם רשע.‬

144
00:11:13,465 --> 00:11:17,469
‫אנחנו לא יכולים לאפשר‬
‫הוצאה של ילד מבית נטול אכזריות והתעללות‬

145
00:11:17,553 --> 00:11:21,265
‫בגלל חיתול רטוב‬
‫או בגלל מה שנתפס כהיעדר חיבה,‬

146
00:11:22,057 --> 00:11:25,269
‫שאותה לא יכולתי לתת לבני במהלך התקופה הקשה‬

147
00:11:25,352 --> 00:11:27,312
‫אחרי שאשתי מתה באורח טרגי.‬

148
00:11:28,605 --> 00:11:30,691
‫היו לו זכויות ביקור.‬

149
00:11:30,774 --> 00:11:33,193
‫הכריחו את מייקל להגיע לביקורים.‬

150
00:11:33,277 --> 00:11:34,611
‫מייקל לא אהב את זה.‬

151
00:11:34,695 --> 00:11:39,032
‫אמרנו למייקל שהוא חייב ללכת לראות את אביו.‬

152
00:11:40,075 --> 00:11:43,078
‫הוא היה זוחל מתחת לספסל הפסנתר‬
‫ולא מפסיק להגיד,‬

153
00:11:43,746 --> 00:11:46,957
‫"האיש הרשע הזה…"‬

154
00:11:47,666 --> 00:11:50,335
‫זה לא היה יום טוב עבור מייקל, אף פעם.‬

155
00:11:53,005 --> 00:11:54,757
‫אשאיר אתכם עם המחשבה הבאה.‬

156
00:11:55,257 --> 00:11:56,800
‫בתים הרוסים ודברים אכזריים‬

157
00:11:56,884 --> 00:12:00,512
‫גורמים לילדים להפוך לפושעים בעתיד.‬

158
00:12:03,891 --> 00:12:06,894
‫כולם הניחו…‬

159
00:12:06,977 --> 00:12:09,146
‫שהוא היא האבא.‬
‫-שהוא היה האבא.‬

160
00:12:09,730 --> 00:12:12,024
‫התקשרו אליי ממחלקת הרווחה ואמרו לי‬

161
00:12:13,400 --> 00:12:16,487
‫שאנחנו צריכים לקחת את מייקל לבדיקת אבהות.‬

162
00:12:16,570 --> 00:12:18,614
‫תוצאות בדיקת האבהות הגיעו,‬

163
00:12:19,114 --> 00:12:21,700
‫והוכח שהוא לא היה האבא, בשום צורה.‬

164
00:12:21,784 --> 00:12:23,494
‫לא היה כל קשר ביולוגי.‬

165
00:12:23,577 --> 00:12:25,078
‫- מחלקת הרווחה אוקלהומה -‬

166
00:12:25,162 --> 00:12:27,122
‫- …לא אביו הביולוגי של מייקל. -‬

167
00:12:27,623 --> 00:12:31,460
‫והם ביטלו את זכויות ההורה שלו.‬

168
00:12:32,044 --> 00:12:34,254
‫ואז הביקורים הפסיקו.‬

169
00:12:34,338 --> 00:12:36,423
‫באותו שבוע,‬

170
00:12:36,507 --> 00:12:39,968
‫הגיע איזה טנדר,‬

171
00:12:40,052 --> 00:12:43,806
‫והנהג נסע במהירות של שמונה או 16 קמ"ש.‬

172
00:12:43,889 --> 00:12:46,099
‫הוא הסתכל עליי כל הזמן.‬

173
00:12:46,183 --> 00:12:48,185
‫חשבתי, "על מה האיש הזה מסתכל?"‬

174
00:12:48,727 --> 00:12:50,771
‫הייתה לי תחושת בטן, לא יודעת מה,‬

175
00:12:51,271 --> 00:12:53,690
‫והתקשרתי למחלקת הרווחה ואמרתי,‬

176
00:12:53,774 --> 00:12:58,487
‫"תוכלו להגיד לי באיזה רכב נוהג קלרנס יוז,‬

177
00:12:58,570 --> 00:12:59,696
‫או איך הוא נראה?"‬

178
00:12:59,780 --> 00:13:02,282
‫וכשהם תיארו לי אותו, אמרתי,‬

179
00:13:02,366 --> 00:13:04,326
‫האיש הזה היה עכשיו ליד הבית שלי".‬

180
00:13:04,409 --> 00:13:07,162
‫והם אמרו לי, "את סתם פרנואידית", אז אמרתי,‬

181
00:13:07,246 --> 00:13:10,874
‫"לא, אני באמת מרגישה שקורה פה משהו".‬

182
00:13:11,542 --> 00:13:14,753
‫- 12 בספטמבר‬
‫1994 -‬

183
00:13:18,298 --> 00:13:20,676
‫ב-12 בספטמבר, 1994,‬

184
00:13:20,759 --> 00:13:24,346
‫התקשרו אלינו ואמרו שיש אדם שנקשר לעץ ביער,‬

185
00:13:24,429 --> 00:13:26,098
‫אזוק, עם סרט הדבקה על הפה.‬

186
00:13:31,603 --> 00:13:35,023
‫החשוד פשוט נכנס וביקש לראות את המנהל.‬

187
00:13:35,107 --> 00:13:36,859
‫הוא אמר שהוא בא לקחת את בנו.‬

188
00:13:36,942 --> 00:13:39,778
‫הוא הוציא מהכיס אקדח, באופן חלקי,‬

189
00:13:39,862 --> 00:13:44,408
‫ואמר, "אני רוצה לקחת את מייקל,‬
‫ואתה תעזור לי לעשות את זה".‬

190
00:13:44,491 --> 00:13:46,994
‫הוא אמר לי שהוא מוכן למות,‬

191
00:13:47,077 --> 00:13:49,580
‫ושאם לא אעזור לו, לא אישאר בחיים.‬

192
00:13:51,290 --> 00:13:55,210
‫ואז הוא נכנס לכיתה,‬
‫כשהוא מאיים על המנהל באקדח,‬

193
00:13:55,794 --> 00:13:59,464
‫וחטף את מייקל מבית הספר, יחד עם המנהל.‬

194
00:14:00,382 --> 00:14:03,218
‫הוא אמר, "אנחנו נצא מפה‬
‫וניקח את הטנדר שלך,‬

195
00:14:03,886 --> 00:14:06,889
‫ואני רוצה שתנהג קצת, עד לדרך עפר".‬

196
00:14:07,973 --> 00:14:09,808
‫בסופו של דבר הם עצרו,‬

197
00:14:09,892 --> 00:14:12,269
‫המנהל הובל אל קו העצים,‬

198
00:14:12,811 --> 00:14:17,316
‫שם הוא נאזק לעץ‬
‫וסרט הדבקה הודבק סביב הפנים והפה שלו.‬

199
00:14:18,901 --> 00:14:20,569
‫בסופו של דבר, אחרי זמן מה,‬

200
00:14:20,652 --> 00:14:23,447
‫מישהו מצא אותו והתקשר לרשויות.‬

201
00:14:25,616 --> 00:14:28,994
‫אחרי שפינינו את הזירה, יצרנו קשר עם ה-FBI.‬

202
00:14:30,621 --> 00:14:35,626
‫יום למחרת, הסוכן ג'ו פיטצפטריק‬
‫הגיע למשרד שלי והציג את עצמו.‬

203
00:14:42,424 --> 00:14:45,719
‫בניו יורק אתה נלחם ביותר פשע רק בדרך הביתה‬

204
00:14:45,802 --> 00:14:47,804
‫מאשר כאן באוקלהומה סיטי.‬

205
00:14:49,514 --> 00:14:52,017
‫אין לנו הרבה חטיפות באוקלהומה,‬

206
00:14:52,100 --> 00:14:55,395
‫אבל במקרה של חטיפה, ידעתי שזה יגיע אליי.‬

207
00:14:56,396 --> 00:14:59,524
‫בחטיפות, אתה רוצה למצוא את הנחטף‬
‫ב-48 השעות הראשונות.‬

208
00:14:59,608 --> 00:15:02,569
‫אם אתה לא מצליח,‬
‫הסיכויים שלך יורדים דרסטית.‬

209
00:15:04,404 --> 00:15:07,699
‫הדבר הראשון שעשינו‬
‫היה לשלוח התראה בעניין לכל השוטרים.‬

210
00:15:08,575 --> 00:15:13,956
‫כל הסוכנויות באוקלהומה‬
‫היו צריכות לחפש ילד קטן בשם מייקל יוז,‬

211
00:15:14,039 --> 00:15:17,918
‫שנלקח על ידי האדם שטוען שהוא אביו,‬

212
00:15:18,001 --> 00:15:19,503
‫קלרנס יוז.‬

213
00:15:22,881 --> 00:15:25,717
‫הוצאנו את התיק שלו, וראינו שבשנת 1990‬

214
00:15:25,801 --> 00:15:29,137
‫הוא ניסה לפדות‬
‫את פוליסת ביטוח החיים של אשתו.‬

215
00:15:29,721 --> 00:15:34,935
‫אבל מספר הביטוח הלאומי שהוא נתן‬
‫היה עבור אדם בשם פרנקלין פלויד.‬

216
00:15:35,811 --> 00:15:40,065
‫אז השם האמיתי של קלרנס יוז‬
‫היה פרנקלין דלנו פלויד.‬

217
00:15:42,859 --> 00:15:45,570
‫לפרנקלין פלויד היו המון שמות בדויים.‬

218
00:15:48,281 --> 00:15:51,576
‫טרנטון דייוויס, וורן מרשל וקלרנס יוז.‬

219
00:15:52,369 --> 00:15:56,665
‫הבנו גם שפרנקלין פלויד‬
‫היה במוסד להשתלבות מחודשת בחברה.‬

220
00:15:56,748 --> 00:15:59,334
‫זה אומר שהוא השתחרר מהכלא,‬

221
00:15:59,418 --> 00:16:02,004
‫אז מייד הוצאתי את התיק הפלילי שלו.‬

222
00:16:03,714 --> 00:16:06,008
‫ב-1962 הוא חטף ילדה.‬

223
00:16:07,509 --> 00:16:10,095
‫הוא שדד בנק ב-1963.‬

224
00:16:10,721 --> 00:16:13,890
‫הוא שוחרר‬
‫למוסד להשתלבות מחודשת בחברה ב-1972,‬

225
00:16:14,474 --> 00:16:17,519
‫וב-1973 הוא תקף אישה.‬

226
00:16:18,395 --> 00:16:20,939
‫הוא נעצר, שילם ערבות,‬

227
00:16:21,023 --> 00:16:23,567
‫אבל אז לא הופיע לדיון בבית המשפט.‬

228
00:16:24,359 --> 00:16:29,072
‫מאז הוא היה במנוסה.‬
‫הוא היה עבריין נמלט במשך כמעט שני עשורים.‬

229
00:16:30,449 --> 00:16:34,494
‫עם כל המידע הזה, היה מאוד קל‬
‫לנתח את המצב ולהבין שיש לנו בעיה אמיתית.‬

230
00:16:35,996 --> 00:16:39,541
‫פרנקלין פלויד ישב בכלא‬
‫עשר שנים בשנות ה-60.‬

231
00:16:39,624 --> 00:16:42,711
‫אחרי שחרורו, הוא לא דיווח לקצין המבחן שלו,‬

232
00:16:42,794 --> 00:16:45,797
‫ונותר בגדר נעדר ב-17 השנים הבאות.‬

233
00:16:45,881 --> 00:16:50,177
‫הוא היה מומחה במנוסה,‬
‫וידע איך להסתיר את זהותו.‬

234
00:16:50,260 --> 00:16:52,262
‫- לשכת החקירות הפדרלית -‬

235
00:16:52,345 --> 00:16:54,222
‫- אסיר פדרלי נמלט -‬

236
00:16:54,306 --> 00:16:57,184
‫- מסתורין אופף את חייה ומותה‬
‫של אימו של ילד -‬

237
00:16:57,267 --> 00:16:59,770
‫והיו שאלות אמיתיות בקשר לאימו של הילד,‬

238
00:16:59,853 --> 00:17:01,938
‫שמתה ארבע שנים קודם לכן.‬

239
00:17:02,022 --> 00:17:05,484
‫האצבע המאשימה החלה להצביע‬
‫על פרנקלין דלנו פלויד‬

240
00:17:05,567 --> 00:17:09,196
‫כשקולגות של טוניה‬
‫ממועדון חשפנות בשם "פאשנס" בטולסה‬

241
00:17:09,279 --> 00:17:10,822
‫פנו למשטרה עם הסיפור שלהן.‬

242
00:17:13,450 --> 00:17:18,705
‫כשגיליתי לראשונה שטוניה נהרגה‬
‫על ידי נהג בתאונת פגע וברח,‬

243
00:17:18,789 --> 00:17:21,541
‫סביר היה להניח‬
‫שפרנקלין פלויד היה אחראי לזה.‬

244
00:17:22,751 --> 00:17:26,171
‫הבחור הזה יהיה אלים.‬
‫הניסיון לתפוס אותו עלול להיות בעייתי.‬

245
00:17:26,254 --> 00:17:28,757
‫-ב-FBI משרטטים היסטוריית חטיפה "ביזארית" -‬

246
00:17:28,840 --> 00:17:30,675
‫- "הוא אדם מסוכן מאוד." -‬

247
00:17:30,759 --> 00:17:32,803
‫חוקרי התנהגות אמרו לי שיש לי שבוע.‬

248
00:17:32,886 --> 00:17:36,640
‫הם אמרו לי שסביר להניח‬
‫שאחרי שבוע לפלויד יימאס מהילד,‬

249
00:17:36,723 --> 00:17:39,518
‫שיהפוך להיות נטל עליו, והוא יהרוג אותו.‬

250
00:17:42,771 --> 00:17:44,898
‫פלויד והילד הצעיר ככל הנראה נוסעים‬

251
00:17:44,981 --> 00:17:47,901
‫בטנדר פיקאפ של פורד, בגודל מלא,‬

252
00:17:47,984 --> 00:17:52,614
‫לוחית רישוי QCN305, של אוקלהומה.‬

253
00:17:54,032 --> 00:17:57,953
‫טוניה יוז הייתה אימו של הילד‬
‫שנחטף מבית הספר היסודי בצ'וקטאו,‬

254
00:17:58,036 --> 00:18:02,165
‫אבל מכונית דרסה אותה‬
‫באוקלהומה סיטי בשנת 1990.‬

255
00:18:03,166 --> 00:18:08,630
‫כיווני חקירה בנוגע למייקל יוז‬
‫יש למסור ל-FBI, בטלפון 842-7471.‬

256
00:18:11,049 --> 00:18:17,222
‫בשנת 1994 היה דיווח גדול בחדשות על החטיפה.‬

257
00:18:17,806 --> 00:18:20,100
‫אימא שלי צפתה בחדשות ואמרה,‬

258
00:18:20,183 --> 00:18:23,353
‫"הם מציגים אותה בשם שונה, משהו כמו טוניה,‬

259
00:18:23,436 --> 00:18:25,981
‫אבל אני אומרת לך,‬
‫זאת שרון שמופיעה בחדשות".‬

260
00:18:26,064 --> 00:18:29,609
‫ושאלתי, "מה קרה? שרון מופיעה בחדשות?‬

261
00:18:29,693 --> 00:18:31,319
‫הם מראיינים אותה? מה קורה?"‬

262
00:18:32,070 --> 00:18:33,738
‫ואימא שלי אמרה, "לא.‬

263
00:18:34,865 --> 00:18:36,616
‫היא… שרון מתה".‬

264
00:18:37,284 --> 00:18:38,994
‫- טוניה דון יוז -‬

265
00:18:39,077 --> 00:18:42,247
‫התקשרתי ל-FBI, לקו החם, ואמרתי,‬

266
00:18:43,165 --> 00:18:45,709
‫"שמענו שבחדשות דיווחו‬

267
00:18:46,751 --> 00:18:48,378
‫על בחורה בשם טוניה.‬

268
00:18:48,461 --> 00:18:49,629
‫אני יודעת מי זאת.‬

269
00:18:49,713 --> 00:18:51,590
‫קוראים לה שרון מרשל.‬

270
00:18:52,924 --> 00:18:54,467
‫היא הייתה חברה טובה שלי בתיכון".‬

271
00:18:54,551 --> 00:18:56,344
‫- צ'וקטאו, אוקלהומה‬
‫1994 -‬

272
00:18:58,305 --> 00:19:01,057
‫- פורסט פארק, ג'ורג'יה‬
‫1984 -‬

273
00:19:10,358 --> 00:19:14,362
‫הכרתי את שרון ב-1984‬
‫במחנה של מועצת התלמידים.‬

274
00:19:15,488 --> 00:19:17,991
‫הייתי חברה לכיתה של שרון מרשל.‬

275
00:19:18,074 --> 00:19:21,077
‫היינו ביחד בתוכנית המחוננים‬
‫בתיכון פורסט פארק.‬

276
00:19:22,579 --> 00:19:25,081
‫שרון הייתה במחזור 86'.‬

277
00:19:25,165 --> 00:19:26,791
‫אני הייתי במחזור 87'.‬

278
00:19:26,875 --> 00:19:30,003
‫במשך שנתיים שלמות‬
‫היא הייתה החברה הכי טובה שלי.‬

279
00:19:33,715 --> 00:19:35,467
‫זה תיכון טיפוסי.‬

280
00:19:36,009 --> 00:19:39,262
‫מסדרונות מטורפים, ילדים משוגעים.‬

281
00:19:41,264 --> 00:19:43,850
‫אנשים מתגנבים למגרש החניה האחורי כדי לעשן.‬

282
00:19:45,185 --> 00:19:48,104
‫היינו הולכות לקניון רק כדי לחפש בנים.‬

283
00:19:48,980 --> 00:19:52,108
‫לכולנו היה שיער מנופח ובגדים משוגעים.‬

284
00:19:53,026 --> 00:19:58,240
‫זו הייתה אווירת תיכון רגילה‬
‫בשנות ה-80 במאה ה-20.‬

285
00:20:02,702 --> 00:20:05,247
‫הכול התחיל כשהכרתי את שרון במחנה קיץ.‬

286
00:20:05,747 --> 00:20:07,415
‫מייד הפכנו לחברות הכי טובות.‬

287
00:20:07,499 --> 00:20:10,502
‫מהיום הראשון‬
‫הרגשתי כאילו הכרתי אותה כל חיי.‬

288
00:20:13,004 --> 00:20:15,590
‫אני זוכרת אותה‬
‫ביום הראשון שהיא הגיעה לכיתה,‬

289
00:20:15,674 --> 00:20:17,759
‫כי כל הבנים אמרו, "ואו!".‬

290
00:20:22,264 --> 00:20:25,517
‫היא הייתה ממש חכמה.‬
‫היא הייתה במחנה הכנה לקציני צבא,‬

291
00:20:26,601 --> 00:20:29,896
‫היא הייתה במועדון המדע,‬
‫היא הייתה בתוכנית המחוננים.‬

292
00:20:30,397 --> 00:20:32,148
‫היא הצליחה בהרבה דברים.‬

293
00:20:36,069 --> 00:20:38,446
‫החברים של שרון היו המנודים.‬

294
00:20:39,155 --> 00:20:42,450
‫לא היינו מאוד פופולריים.‬
‫היינו הילדים המחוננים.‬

295
00:20:42,534 --> 00:20:46,079
‫הילדים המחוננים הם בדרך כלל‬
‫לא בהכרח הפופולריים.‬

296
00:20:47,497 --> 00:20:50,417
‫"שרי, בספר המחזור שלך‬
‫אין מקום לחתום, כמו בשלי."‬

297
00:20:50,500 --> 00:20:52,544
‫את ילדה ממש מתוקה ומוזרה.‬

298
00:20:53,128 --> 00:20:54,296
‫תישארי כזאת.‬

299
00:20:54,379 --> 00:20:56,881
‫תשמרי על הסגנון הייחודי שלך ותהיי עצמך.‬

300
00:20:57,465 --> 00:20:59,092
‫אוהבת אותך, שרון מרשל."‬

301
00:21:01,720 --> 00:21:03,513
‫היא תמיד הייתה בעד האנדרדוגים.‬

302
00:21:04,973 --> 00:21:06,641
‫היא פשוט הייתה אדם כזה.‬

303
00:21:09,060 --> 00:21:12,981
‫היה לי קצת קשה בתיכון.‬
‫הייתי קטן יותר משאר הבנים.‬

304
00:21:13,064 --> 00:21:14,691
‫התעסקתי באומנות.‬

305
00:21:15,608 --> 00:21:17,986
‫כמעט הרביצו לי, קראו לי "מתרומם".‬

306
00:21:18,069 --> 00:21:19,195
‫זה היה רגיל.‬

307
00:21:20,864 --> 00:21:25,660
‫והשנים שלי בכיתות י' וי"א היו מאושרות‬
‫רק בזכות מעט אנשים,‬

308
00:21:26,661 --> 00:21:29,205
‫ואחת האנשים האלה הייתה שרון מרשל.‬

309
00:21:30,874 --> 00:21:33,543
‫במהלך יום הלימודים תמיד היה לי פתק‬

310
00:21:33,626 --> 00:21:35,253
‫שנכתב בו, "היי, ריי מותק.‬

311
00:21:35,837 --> 00:21:38,840
‫אני מקווה שיש לך יום טוב.‬
‫אני אוהבת אותך, שרון".‬

312
00:21:43,094 --> 00:21:45,597
‫היא הייתה מאוד בוגרת לגילה.‬

313
00:21:46,556 --> 00:21:50,935
‫היא הייתה מאוד נחושה, מהיום הראשון,‬
‫שהיא רוצה ללמוד בג'ורג'יה-טק,‬

314
00:21:51,019 --> 00:21:53,521
‫והיא רצתה להיות מהנדסת אווירונאוטיקה.‬

315
00:21:54,689 --> 00:21:58,485
‫אני זוכרת שהיא התקשרה וצרחה בטלפון,‬

316
00:21:58,568 --> 00:22:00,111
‫"עשיתי את זה! התקבלתי!‬

317
00:22:00,195 --> 00:22:01,821
‫התקבלתי לג'ורג'יה-טק,‬

318
00:22:01,905 --> 00:22:06,284
‫וקיבלתי מלגה מלאה,‬
‫ואני אהיה במחלקת הנדסת אווירונאוטיקה".‬

319
00:22:06,826 --> 00:22:11,164
‫היא ממש התלהבה. זה היה היום הטוב בחייה.‬

320
00:22:11,247 --> 00:22:15,085
‫היא הייתה כל כך מאושרת.‬
‫היא דיברה רק על זה.‬

321
00:22:15,168 --> 00:22:16,836
‫- שרון מרשל -‬

322
00:22:16,920 --> 00:22:19,464
‫אבא שלה קנה מודעה על עמוד שלם בספר המחזור‬

323
00:22:19,547 --> 00:22:22,425
‫כדי לברך אותה על המלגה לג'ורג'יה-טק.‬

324
00:22:22,509 --> 00:22:24,511
‫אבא אמר, "זהירות, ג'ורג'יה-טק!‬

325
00:22:25,095 --> 00:22:29,391
‫שלום, קריירה עתידית כגנרלית בחיל האוויר‬
‫ובהנדסת אווירונאוטיקה. אבא".‬

326
00:22:37,023 --> 00:22:42,320
‫היו הורים שהוציאו מודעות על עמוד שלם, אבל‬
‫אלה תמיד היו תמונות תינוקות, ואתם יודעים…‬

327
00:22:43,279 --> 00:22:46,533
‫למה שאבא יבחר במשהו סקסי עבור הבת שלו?‬

328
00:22:47,951 --> 00:22:49,702
‫זה ממש לא הגיוני.‬

329
00:22:51,329 --> 00:22:54,040
‫חשבנו שאבא שלה מאוד נוקשה ומאוד משונה.‬

330
00:22:56,376 --> 00:23:00,505
‫הפעם הראשונה שפגשתי את אבא שלה‬
‫הייתה כשהוא הביא את שרון לבית שלי.‬

331
00:23:01,089 --> 00:23:03,425
‫הוא לקח את אבא שלי הצידה וביקש הלוואה,‬

332
00:23:04,467 --> 00:23:06,719
‫ואבא שלי אמר, "אין סיכוי".‬

333
00:23:06,803 --> 00:23:08,179
‫אתה יודע, "לא".‬

334
00:23:08,263 --> 00:23:11,391
‫וזה השאיר להורים שלי טעם רע מאוד בפה.‬

335
00:23:11,474 --> 00:23:12,725
‫וזה היה היום הראשון.‬

336
00:23:15,061 --> 00:23:18,606
‫היא סיפרה לי‬
‫שמכונית פגעה באימא שלה על גשר,‬

337
00:23:18,690 --> 00:23:20,692
‫והיא מתה כשהיא הייתה בכיתה ב'.‬

338
00:23:23,486 --> 00:23:26,197
‫היא הייתה אחראית‬
‫על הכנת ארוחת הערב בכל ערב.‬

339
00:23:27,198 --> 00:23:30,452
‫לא ממש היה לה מותר בטלפון.‬

340
00:23:30,535 --> 00:23:33,913
‫היא אמרה, "אל תתקשרי לכאן יותר מדי,‬
‫אלא אם אני יודעת מראש,‬

341
00:23:34,914 --> 00:23:36,833
‫אבל אני יכולה להתקשר אלייך".‬

342
00:23:36,916 --> 00:23:40,628
‫ברגע שהוא היה מגיע הביתה,‬
‫הקול שלה היה נעשה מלא חרדה,‬

343
00:23:40,712 --> 00:23:43,923
‫והיא הייתה אומרת,‬
‫"אוקיי, אני חייבת ללכת", ומנתקת.‬

344
00:23:50,013 --> 00:23:53,683
‫ואני זוכרת שפעם אחת היא התקשרה,‬
‫והיא בכתה בטירוף,‬

345
00:23:54,225 --> 00:23:56,019
‫והיא אמרה שהיא בהיריון.‬

346
00:23:57,854 --> 00:24:03,526
‫ואני זוכרת שהייתי בהלם ובכיתי‬
‫כשהיא סיפרה לי שהיא בהיריון.‬

347
00:24:03,610 --> 00:24:05,904
‫אמרתי לה, "אלוהים, מה תעשי?"‬

348
00:24:08,698 --> 00:24:12,202
‫היא אמרה, "אני אלד אותו,‬
‫ואמסור אותו לאימוץ.‬

349
00:24:13,745 --> 00:24:16,122
‫אבל עכשיו אבא לא ייתן לי ללכת לקולג'".‬

350
00:24:17,874 --> 00:24:23,046
‫"את חייבת ללכת, קיבלת מלגה! את ממש חכמה,‬
‫את רוצה להיות מהנדסת אווירונאוטיקה והכול".‬

351
00:24:23,129 --> 00:24:25,632
‫היא אמרה, "מישהו חייב לדאוג לאבא".‬

352
00:24:30,595 --> 00:24:34,390
‫אני חושב ששבר אותה‬
‫שהיא לא הייתה יכולה ללכת לג'ורג'יה-טק,‬

353
00:24:34,474 --> 00:24:36,684
‫כי רק בשביל זה היא עבדה.‬

354
00:24:37,727 --> 00:24:39,812
‫זאת אומרת, רק בשביל זה היא עבדה.‬

355
00:24:49,239 --> 00:24:52,992
‫שרון התקשרה יום אחד ואמרה,‬
‫"בעוד כמה ימים נעבור לאריזונה".‬

356
00:24:56,621 --> 00:24:58,540
‫היא אמרה, "שם אלד את התינוק",‬

357
00:24:58,623 --> 00:25:01,459
‫והיא אמרה לי שהיא תמסור אותו לאימוץ,‬

358
00:25:01,543 --> 00:25:03,503
‫ושאבא לא ייתן לה לשמור אותו.‬

359
00:25:13,638 --> 00:25:17,308
‫- אוקלהומה סיטי, אוקלהומה‬
‫1994 -‬

360
00:25:17,642 --> 00:25:21,813
‫במשטרה אומרים שפרנקלין פלויד בן ה-51‬
‫נכנס לבית הספר אינדיאן…‬

361
00:25:21,896 --> 00:25:26,150
‫זו פעם שנייה שב"הכי מבוקשים באמריקה‬<i>‫"‬</i>
‫שמים במרכז את חטיפתו של מייקל יוז.‬

362
00:25:26,234 --> 00:25:30,280
‫אחרי הפרק ביום שבת האחרון,‬
‫מערכת התוכנית קיבלה 20 שיחות מצופים‬

363
00:25:30,363 --> 00:25:33,074
‫שטוענים שהם יודעים משהו‬
‫על מקום הימצאו של הילד.‬

364
00:25:33,157 --> 00:25:36,869
‫אחד הטיפים האלה‬
‫יהיה הטיפ שיוביל אותנו למייקל יוז.‬

365
00:25:38,371 --> 00:25:41,040
‫כשמייקל נעדר, זה הופיע בכל מהדורות החדשות,‬

366
00:25:41,624 --> 00:25:44,919
‫ואני חושבת שאז פגשתי את ג'ו פיטצפטריק.‬

367
00:25:50,300 --> 00:25:53,720
‫וישבתי ודיברתי איתו במשך שעות.‬

368
00:25:56,222 --> 00:26:01,394
‫והוא אמר, "ג'ני, לא רק שהיא מתה,‬
‫אלא שהיא גם לא מי שאת חושבת שהיא".‬

369
00:26:04,564 --> 00:26:07,442
‫הראינו לה תמונות של טוניה יוז,‬

370
00:26:08,026 --> 00:26:11,154
‫והיא אמרה שזאת מי שהיא הכירה כשרון מרשל.‬

371
00:26:14,240 --> 00:26:18,453
‫ושהאיש שאנחנו הכרנו כקלרנס יוז‬

372
00:26:18,536 --> 00:26:22,165
‫היה מי שהיא הכירה‬
‫כאביה של שרון, וורן מרשל.‬

373
00:26:24,334 --> 00:26:26,377
‫הם חשבו שזו הייתה אשתו.‬

374
00:26:26,461 --> 00:26:28,755
‫הם אמרו, "הם נשואים".‬

375
00:26:28,838 --> 00:26:33,092
‫ואמרתי להם, "לא, זה אביה. הם לא נשואים".‬

376
00:26:33,176 --> 00:26:35,219
‫והם אמרו, "לא, מתוקה, הם נשואים".‬

377
00:26:35,303 --> 00:26:37,930
‫אמרתי, "לא, זה היה אבא שלה!"‬

378
00:26:40,224 --> 00:26:45,480
‫היו לנו שני דיוקנאות שונים מאוד‬
‫של מי שהייתה שרון.‬

379
00:26:51,319 --> 00:26:56,741
‫אחרי שדיברנו עם ג'ני פישר,‬
‫הבנו שגם לטוניה היו שמות בדויים.‬

380
00:26:59,077 --> 00:27:04,082
‫גילינו שב-1989, שנה לפני שהיא מתה,‬

381
00:27:04,165 --> 00:27:05,667
‫הם שינו את שמותיהם.‬

382
00:27:06,459 --> 00:27:08,503
‫שרון מרשל הפכה לטוניה,‬

383
00:27:08,586 --> 00:27:12,465
‫ווורן מרשל הפך לקלרנס יוז.‬

384
00:27:13,925 --> 00:27:18,596
‫והשמות שהם השתמשו בהם נלקחו ממצבות באלבמה.‬

385
00:27:20,598 --> 00:27:24,227
‫ואז הם נישאו בשמותיהם החדשים בניו אורלינס,‬

386
00:27:25,186 --> 00:27:28,022
‫מה שאומר שהאיש הזה התחתן עם בתו.‬

387
00:27:29,482 --> 00:27:31,025
‫זה היה לא ייאמן.‬

388
00:27:32,735 --> 00:27:34,278
‫שאלה אחת הובילה לבאה,‬

389
00:27:34,362 --> 00:27:36,906
‫ובמהרה החלו לתהות במשטרה עם מי יש להם עסק.‬

390
00:27:36,989 --> 00:27:39,742
‫החקירה הראתה שהיו לה שמות רבים,‬

391
00:27:39,826 --> 00:27:43,079
‫כמו טוניה ד' יוז וטוניה דון טדלוק,‬

392
00:27:43,162 --> 00:27:45,707
‫אבל מי הייתה האישה הזאת, ומי הרג אותה?‬

393
00:27:46,791 --> 00:27:47,917
‫יש כאן שאלה גדולה.‬

394
00:27:48,000 --> 00:27:52,255
‫מה קרה לשרון מרשל בזמן שבין התיכון‬

395
00:27:52,338 --> 00:27:54,924
‫עד ליום בו היא נמצאה מתה לצד הכביש?‬

396
00:27:59,971 --> 00:28:01,472
‫המוות שלה היה חשוד.‬

397
00:28:03,725 --> 00:28:06,269
‫אבל לא הייתה הוכחה לכך שפלויד הרג אותה.‬

398
00:28:08,980 --> 00:28:10,940
‫מה קרה לשרון מרשל?‬

399
00:28:28,916 --> 00:28:30,501
‫- עירום -‬

400
00:28:30,585 --> 00:28:32,295
‫שמעתי ממנה פעם.‬

401
00:28:32,378 --> 00:28:36,382
‫היא אמרה לי, "אנחנו עוברים בקרוב למערב‬
‫ונעשה ככה וככה…"‬

402
00:28:36,466 --> 00:28:39,302
‫איכשהו הם מצאו את עצמם בטמפה.‬

403
00:28:42,597 --> 00:28:46,559
‫היא הועסקה כחשפנית באחד המועדונים שם.‬

404
00:28:46,642 --> 00:28:49,645
‫- מונס ונוס‬
‫עירום -‬

405
00:28:49,729 --> 00:28:52,690
‫"מונס ונוס", בסוף שנות ה-80,‬

406
00:28:52,774 --> 00:28:57,361
‫היה המקום היחיד ללכת אליו‬
‫בשביל בידור למבוגרים.‬

407
00:29:03,618 --> 00:29:08,748
‫זה היה מקום שנודע בכך‬
‫שיש בו את הבחורות הכי יפות,‬

408
00:29:08,831 --> 00:29:09,957
‫בעולם.‬

409
00:29:10,958 --> 00:29:13,586
‫לא לבשנו סתם בגדים תחתונים.‬

410
00:29:13,669 --> 00:29:17,089
‫לבשנו בגדים תחתונים צרפתיים מדהימים.‬

411
00:29:17,173 --> 00:29:18,966
‫לבשנו את הכי טוב מכל דבר.‬

412
00:29:20,593 --> 00:29:23,930
‫כולם עברו כאן.‬

413
00:29:24,472 --> 00:29:25,723
‫נשים,‬

414
00:29:25,807 --> 00:29:27,225
‫ספורטאים,‬

415
00:29:27,308 --> 00:29:28,392
‫מוזיקאים,‬

416
00:29:29,310 --> 00:29:30,353
‫אנשי עסקים.‬

417
00:29:31,229 --> 00:29:33,189
‫כל לילה הייתה הרגשה של מסיבה.‬

418
00:29:33,898 --> 00:29:39,320
‫- טמפה, פלורידה‬
‫1988 -‬

419
00:29:45,993 --> 00:29:50,081
‫אני זוכרת את היום בו שרון מרשל נכנסה בדלת.‬

420
00:29:50,623 --> 00:29:53,292
‫היא נראתה כמו בובה חיה.‬

421
00:29:54,460 --> 00:29:57,547
‫היא הייתה לבושה בסגנון מאוד תמים.‬

422
00:29:59,257 --> 00:30:01,175
‫הייתה לה עליונית מתחרה מלאה.‬

423
00:30:01,676 --> 00:30:05,847
‫היא אף פעם לא הסתובבה לגמרי בעירום,‬
‫כמו כל השאר.‬

424
00:30:07,640 --> 00:30:09,684
‫היא באמת נראתה כמו ילדה קטנה.‬

425
00:30:12,520 --> 00:30:14,772
‫היא הייתה ביישנית מאוד.‬

426
00:30:15,773 --> 00:30:18,234
‫היא פשוט לא דיברה על העבר שלה,‬

427
00:30:19,068 --> 00:30:21,237
‫והיא לא דיברה על עצמה.‬

428
00:30:23,781 --> 00:30:26,450
‫אבל היא ואני התחלנו להתחבר,‬

429
00:30:27,034 --> 00:30:31,122
‫ואז הבנות במועדון התחילו לספר לי‬

430
00:30:31,706 --> 00:30:35,001
‫על אבא שלה ועל מערכת היחסים המוזרה ביניהם.‬

431
00:30:39,088 --> 00:30:44,093
‫אבא של שרון אמר לה שהיא צריכה לברר‬

432
00:30:44,176 --> 00:30:46,262
‫לגבי המסיבות שאני ארגנתי,‬

433
00:30:46,345 --> 00:30:49,056
‫והיא הייתה צריכה להגיד לי שהיא פנויה.‬

434
00:30:56,063 --> 00:30:58,399
‫יש כאן איזה מועדון של מיליונרים,‬

435
00:30:58,482 --> 00:31:02,820
‫ובמסיבות שלהם היה הכי קל לעבוד.‬

436
00:31:02,904 --> 00:31:06,699
‫את רוקדת שלושה שירים, בלי לאפ-דנסים,‬

437
00:31:06,782 --> 00:31:08,326
‫אף אחד לא נוגע בך,‬

438
00:31:08,409 --> 00:31:12,580
‫ואת יוצאת משם עם 500-1,000 דולר.‬

439
00:31:12,663 --> 00:31:15,708
‫וזאת הייתה המסיבה הראשונה‬
‫שלקחתי אליה את שרון.‬

440
00:31:18,502 --> 00:31:21,088
‫אחד הגברים אמר לי,‬

441
00:31:21,672 --> 00:31:25,885
‫"כדאי שתביאי את שרון,‬
‫ואני צריך שהיא תלך מפה עכשיו.‬

442
00:31:25,968 --> 00:31:28,304
‫היא מול שירותי הנשים".‬

443
00:31:29,597 --> 00:31:32,099
‫היא עמדה בחוץ, ליד הדלת,‬

444
00:31:32,683 --> 00:31:38,648
‫והיא הציעה לגברים האלה‬
‫שירותי מין תמורת 50 דולר.‬

445
00:31:40,775 --> 00:31:44,153
‫היא אמרה, "אבא שלי אמר לי לעשות את זה,‬

446
00:31:44,236 --> 00:31:46,238
‫והוא קנה לי קונדומים".‬

447
00:31:47,615 --> 00:31:49,075
‫זה היה מגעיל.‬

448
00:31:49,158 --> 00:31:51,285
‫לא יכולתי להאמין‬

449
00:31:52,495 --> 00:31:53,454
‫שגבר‬

450
00:31:54,580 --> 00:31:57,083
‫ישים את הבת שלו במצב כזה.‬

451
00:31:57,166 --> 00:32:02,755
‫- בחורות -‬

452
00:32:08,511 --> 00:32:10,888
‫שרון מעולם לא סיפרה לי שהיא בהיריון,‬

453
00:32:10,972 --> 00:32:13,265
‫אבל זה נעשה ברור.‬

454
00:32:24,276 --> 00:32:28,239
‫הקשר של שרון עם הבן שלה, מייקל, היה יפהפה.‬

455
00:32:29,323 --> 00:32:31,283
‫היא הייתה אימא נהדרת.‬

456
00:32:31,367 --> 00:32:33,452
‫היא הייתה מאוד קשורה אליו.‬

457
00:32:34,453 --> 00:32:37,873
‫ורק לראות איך הוא הסתכל עליה,‬

458
00:32:38,791 --> 00:32:40,167
‫אני חושבת שזה היה…‬

459
00:32:40,835 --> 00:32:43,546
‫זה היה הדבר הכי טוב שקרה לה אי פעם.‬

460
00:33:02,148 --> 00:33:04,984
‫כשהייתי בת 15 התחלתי לשמור על מייקל.‬

461
00:33:05,901 --> 00:33:07,153
‫הוא היה חבר שלי.‬

462
00:33:07,236 --> 00:33:09,071
‫- מישל קופלס‬
‫שמרטפית של מייקל -‬

463
00:33:09,155 --> 00:33:12,700
‫הוא היה נוגח בי. מצח למצח.‬

464
00:33:15,244 --> 00:33:16,704
‫היינו בוהים זה בזה.‬

465
00:33:20,166 --> 00:33:22,585
‫הוא היה עושה ככה עם הפה שלו על הלחי שלי.‬

466
00:33:23,878 --> 00:33:25,296
‫הוא היה ממש מתוק.‬

467
00:33:35,306 --> 00:33:38,350
‫גרתי בפארק הבתים הניידים "גולדן לנטרן"‬
‫כאן בפלורידה,‬

468
00:33:39,226 --> 00:33:43,355
‫וגרתי במרחק של בלוק אחד משרון ווורן מרשל.‬

469
00:33:44,774 --> 00:33:47,359
‫הקרוואן של שרון ווורן היה די רגיל.‬

470
00:33:47,443 --> 00:33:50,362
‫שני חדרי שינה,‬
‫חדר אמבטיה אחד, קרוואן בגודל ממוצע.‬

471
00:33:50,446 --> 00:33:53,949
‫וורן ישן בספה הנפתחת בסלון,‬
‫ולשרון היה את החדר האחורי.‬

472
00:33:54,492 --> 00:33:57,787
‫והחדר הקדמי האמצעי היה של מייקל.‬

473
00:34:00,206 --> 00:34:02,958
‫לא הייתה לו עריסה. תמיד חשבתי שזה מוזר.‬

474
00:34:03,042 --> 00:34:04,543
‫היה לו לול קטן.‬

475
00:34:04,627 --> 00:34:09,465
‫מה שמוזר זה שלא הייתה להם משפחה,‬
‫והיה להם רק חבר אחד או שניים.‬

476
00:34:10,424 --> 00:34:12,760
‫לשרון הייתה חברה, שריל.‬

477
00:34:13,302 --> 00:34:17,681
‫היא הייתה באה לבית של שרון ווורן‬
‫בין פעם לשלוש פעמים בשבוע,‬

478
00:34:19,183 --> 00:34:22,269
‫והיא תמיד הייתה לבושה יפה,‬
‫עם ציפורניים מטופחות.‬

479
00:34:22,353 --> 00:34:24,105
‫והיא הייתה ממש נחמדה.‬

480
00:34:24,188 --> 00:34:29,652
‫היא הייתה עוברת דרך פארק הקרוואנים‬
‫עם הקורבט שלה, זו הייתה מכונית יפהפייה,‬

481
00:34:29,735 --> 00:34:33,030
‫והיא הייתה רואה אותי בבריכה ומנופפת לשלום,‬

482
00:34:33,114 --> 00:34:35,616
‫וכבת 15, כשמישהי יפה כל כך נופפה לי לשלום,‬

483
00:34:35,699 --> 00:34:37,409
‫זה גרם לי להרגיש טוב‬

484
00:34:37,493 --> 00:34:42,498
‫שמישהי ברמה ובסגנון שלה אמרה לי שלום.‬

485
00:34:45,126 --> 00:34:48,212
‫שריל הייתה פשוט מהממת.‬

486
00:34:48,295 --> 00:34:50,005
‫היא הייתה איטלקייה.‬

487
00:34:50,089 --> 00:34:54,802
‫היה לה שיער שחור, מלא, ארוך ויפהפה.‬

488
00:34:54,885 --> 00:34:58,597
‫היה לה מראה פראי, אבל היא לא הייתה פראית.‬
‫היא הייתה מאוד תמימה.‬

489
00:35:01,100 --> 00:35:03,644
‫היא הייתה זוכה בתחרות יופי,‬

490
00:35:03,727 --> 00:35:06,897
‫והיא ראתה את "מונס ונוס" כקרש קפיצה.‬

491
00:35:10,401 --> 00:35:13,154
‫היא קיוותה להפוך לדוגמנית.‬

492
00:35:13,237 --> 00:35:14,947
‫היא רצתה להופיע ב"פלייבוי".‬

493
00:35:16,699 --> 00:35:22,288
‫אבל אז גיליתי‬
‫ששריל מבלה עם שרון ועם אבא שלה,‬

494
00:35:22,371 --> 00:35:25,291
‫וחששתי לשלומה.‬

495
00:35:30,045 --> 00:35:32,214
‫לילה אחד צפינו בהיאבקות.‬

496
00:35:32,298 --> 00:35:35,593
‫וורן הכניס לווידאו קלטת כדי להקליט את זה.‬

497
00:35:35,676 --> 00:35:37,386
‫ואז ראיתי‬

498
00:35:37,928 --> 00:35:41,307
‫את שרון ושריל על חוף הים,‬

499
00:35:41,390 --> 00:35:42,433
‫בלי חלק עליון,‬

500
00:35:43,893 --> 00:35:45,019
‫רוקדות.‬

501
00:35:48,063 --> 00:35:51,442
‫אני זוכרת שישבתי שם וחשבתי, "זאת שרון.‬

502
00:35:51,942 --> 00:35:54,778
‫הוא מצלם את הבת שלו?"‬

503
00:35:59,241 --> 00:36:01,911
‫ואז הוא הבין, "אוי, שיט!‬

504
00:36:01,994 --> 00:36:04,455
‫אף פעם אל תדברי על זה, זה לא משהו…‬

505
00:36:04,538 --> 00:36:07,208
‫זה היה סתם לכיף, בלה בלה…" ואמרתי, "בסדר.‬

506
00:36:10,085 --> 00:36:12,671
‫כן, אני צריכה ללכת.‬
‫זו שעת החזרה שלי הביתה".‬

507
00:36:15,174 --> 00:36:17,718
‫אחת הבנות סיפרה לי על הסרטון.‬

508
00:36:18,886 --> 00:36:22,014
‫כששריל נכנסת, אני זועמת עליה.‬

509
00:36:25,809 --> 00:36:31,815
‫והיא אומרת לי שאבא של שרון אמר,‬
‫"תני לי לצלם אותך,‬

510
00:36:31,899 --> 00:36:35,903
‫ואני אשלח את הסרטון הזה לפלייבוי,‬

511
00:36:35,986 --> 00:36:37,738
‫ואת תהיי כוכבת".‬

512
00:36:38,948 --> 00:36:42,576
‫- נגן -‬

513
00:36:47,289 --> 00:36:51,669
‫והיא אמרה, "הוא ניסה לעשות איתי סקס,‬

514
00:36:51,752 --> 00:36:54,630
‫ולא רציתי לעשות איתו סקס.‬

515
00:36:56,006 --> 00:36:57,841
‫נאבקתי בו,‬

516
00:37:01,011 --> 00:37:03,472
‫ואז משהו בו השתנה,‬

517
00:37:03,973 --> 00:37:06,058
‫והוא נעשה מאוד אלים".‬

518
00:37:10,604 --> 00:37:13,857
‫פשוט אמרתי לה,‬
‫"אני לא יכולה להגן עלייך מפניהם.‬

519
00:37:13,941 --> 00:37:15,818
‫את צריכה להתרחק מהם".‬

520
00:37:22,992 --> 00:37:26,495
‫אבל פתאום שרון ואבא שלה נעלמו.‬

521
00:37:28,622 --> 00:37:32,001
‫היא פשוט לא הגיעה לעבודה.‬
‫היא לא אמרה כלום.‬

522
00:37:33,752 --> 00:37:37,715
‫חשבתי שהם בטח עזבו כי היו המון דיבורים.‬

523
00:37:38,966 --> 00:37:41,468
‫וניסינו להרחיק אותה ממנו.‬

524
00:37:43,887 --> 00:37:46,515
‫אבל הוא אף פעם לא התרחק מהתינוק,‬

525
00:37:47,433 --> 00:37:50,269
‫והיא פחדה מזה,‬

526
00:37:50,352 --> 00:37:53,314
‫ולא היה שום סיכוי שהיא תעזוב את מייקל.‬

527
00:38:07,494 --> 00:38:09,496
‫- טמפה ביי, פלורידה‬
‫1989 -‬

528
00:38:11,373 --> 00:38:16,337
‫- אוקלהומה סיטי, אוקלהומה‬
‫1994 -‬

529
00:38:21,342 --> 00:38:26,013
‫ג'ניפר פישר לא ידעה‬
‫מה קרה לשרון במשך כל השנים האלה.‬

530
00:38:27,890 --> 00:38:31,435
‫אמרתי שבזמנו לא היה לנו מושג מה קורה.‬

531
00:38:31,518 --> 00:38:33,187
‫חשבנו שאבא שלה סתם איש מוזר.‬

532
00:38:34,188 --> 00:38:38,317
‫אבל אני זוכרת שלילה אחד‬
‫שרון רצתה שאישן בבית שלהם.‬

533
00:38:38,400 --> 00:38:39,693
‫אבא שלי לא היה בעיר.‬

534
00:38:39,777 --> 00:38:44,239
‫אימא שלי אמרה, "רק הפעם,‬
‫אני מרשה לך ללכת לישון שם.‬

535
00:38:44,323 --> 00:38:46,075
‫ואל תספרי לאבא שלך".‬

536
00:38:47,534 --> 00:38:49,036
‫אימא שלי הורידה אותי שם.‬

537
00:38:50,287 --> 00:38:53,290
‫התחלנו להחליף בגדים לקראת השינה.‬

538
00:38:53,374 --> 00:38:58,796
‫היא פתחה את אחת המגירות שלה,‬
‫והוציאה בגדים תחתונים מאוד סקסיים.‬

539
00:38:59,838 --> 00:39:02,633
‫והיא אמרה, "אבא קונה לי את הדברים האלה".‬

540
00:39:02,716 --> 00:39:07,304
‫אמרתי, "אלוהים, זה יפהפה,‬
‫אבל… את יודעת, למה יש לך את זה?"‬

541
00:39:08,389 --> 00:39:11,433
‫והיא אמרה, "אני רק שומרת את זה כאן,‬
‫כי זה יפה".‬

542
00:39:14,561 --> 00:39:15,562
‫ו…‬

543
00:39:20,984 --> 00:39:22,778
‫הוא נכנס עם אקדח.‬

544
00:39:26,115 --> 00:39:29,660
‫לא היו להם דלתות בבית.‬
‫היו שם וילונות, אבל לא דלתות.‬

545
00:39:30,536 --> 00:39:32,371
‫והוא נכנס, עם אקדח.‬

546
00:39:33,914 --> 00:39:36,500
‫הוא כיוון אותו עלינו ושאל, "מה אתן עושות?"‬

547
00:39:36,583 --> 00:39:38,544
‫הוא צרח בקולי קולות.‬

548
00:39:38,627 --> 00:39:39,628
‫צרחתי.‬

549
00:39:40,838 --> 00:39:44,216
‫לבשנו רק תחתונים. בדיוק החלפנו בגדים.‬

550
00:39:44,299 --> 00:39:47,761
‫לא היו עליי בגדים.‬
‫תפסתי הכול כדי להחזיק עליי.‬

551
00:39:49,304 --> 00:39:52,558
‫והוא מתחיל לצחוק. צחוק מטורף, מרושע.‬

552
00:39:52,641 --> 00:39:55,519
‫ואז הוא אומר, "אני אחזור", והוא יצא.‬

553
00:39:55,602 --> 00:39:57,938
‫והסתכלתי על שרון, והיא פשוט צחקה.‬

554
00:39:58,021 --> 00:40:00,274
‫היא אמרה, "אבא סתם עושה שטויות".‬

555
00:40:07,948 --> 00:40:09,825
‫אז התלבשנו, ואז הוא חזר.‬

556
00:40:11,493 --> 00:40:15,289
‫והוא עדיין החזיק את האקדח.‬
‫והוא הורה עליי לשכב,‬

557
00:40:15,372 --> 00:40:18,625
‫על הרצפה, על שק שינה, ולשים כרית מעל הראש.‬

558
00:40:19,209 --> 00:40:20,210
‫ועשיתי את זה.‬

559
00:40:22,171 --> 00:40:24,089
‫והוא אנס אותה באיומי אקדח.‬

560
00:40:27,885 --> 00:40:29,094
‫ואני הייתי בחדר.‬

561
00:40:37,478 --> 00:40:40,189
‫והוא לא דיבר אחר כך. הוא קם והלך.‬

562
00:40:40,981 --> 00:40:42,900
‫ואני… פשוט שכבתי שם.‬

563
00:40:44,902 --> 00:40:48,155
‫בוקר למחרת היא ניגשה ונתנה לי חיבוק גדול,‬

564
00:40:48,655 --> 00:40:49,740
‫והיא אמרה,‬

565
00:40:50,365 --> 00:40:51,783
‫"אבא פשוט כזה".‬

566
00:40:52,868 --> 00:40:56,121
‫היא אמרה, "אני בסדר. את בסדר".‬

567
00:40:56,663 --> 00:40:58,373
‫היא אמרה, "פשוט תעזבי את זה".‬

568
00:41:04,963 --> 00:41:08,050
‫אף פעם לא אמרתי מילה לאף אחד, כי פחדתי.‬

569
00:41:12,387 --> 00:41:14,890
‫זה קשה, כי לאורך השנים,‬

570
00:41:14,973 --> 00:41:19,228
‫זה היה הדבר הכי כואב בחיי.‬

571
00:41:19,311 --> 00:41:21,563
‫זה שינה את מי שהייתי כאדם.‬

572
00:41:22,105 --> 00:41:24,149
‫זה שינה את איך שראיתי את העולם.‬

573
00:41:24,233 --> 00:41:26,276
‫זה שינה בי הכול.‬

574
00:41:37,871 --> 00:41:40,749
‫אני לא מכיר אף אחד שחי חיים אומללים כמוה,‬

575
00:41:40,832 --> 00:41:42,876
‫לאורך כל כך הרבה זמן.‬

576
00:41:43,710 --> 00:41:46,046
‫שנאתי את העובדה‬

577
00:41:46,964 --> 00:41:51,677
‫שכילדה, היא סבלה מהתעללות מינית,‬

578
00:41:53,262 --> 00:41:57,641
‫ואז הוא לקח אותה למועדוני חשפנות כדי…‬

579
00:41:58,225 --> 00:42:00,644
‫שתופיע ותפרנס אותו.‬

580
00:42:01,478 --> 00:42:05,190
‫זה עורר אצלי כאב עליה. כאב לי מאוד עליה.‬

581
00:42:05,274 --> 00:42:09,486
‫אני לא יכול לדמיין מישהו שחי בתנאים כאלה‬

582
00:42:09,570 --> 00:42:11,530
‫לאורך תקופה כל כך ארוכה.‬

583
00:42:28,171 --> 00:42:32,342
‫ידענו שפלויד ביצע פשעי מין בשרון.‬

584
00:42:33,510 --> 00:42:38,599
‫ואנחנו יודעים שיש לו עבר‬
‫של חטיפה, אונס ואלימות.‬

585
00:42:39,766 --> 00:42:41,560
‫כמו תמיד, זה היה דפוס.‬

586
00:42:44,021 --> 00:42:46,440
‫הוא הורשע ב-1962‬

587
00:42:46,523 --> 00:42:49,610
‫בחטיפה ואונס של ילדה בת ארבע.‬

588
00:42:51,278 --> 00:42:53,530
‫הוא היה פדופיל מורשע,‬

589
00:42:54,865 --> 00:42:58,535
‫בשנות ה-90, הוא שוב תקף אישה.‬

590
00:42:58,619 --> 00:43:02,664
‫אז אנחנו מתחילים‬
‫לראות דפוס של אלימות והתעללות.‬

591
00:43:02,748 --> 00:43:06,084
‫- צעיר מקבל 10-20 שנה‬
‫אחרי שחטף ילדה בת ארבע. -‬

592
00:43:06,168 --> 00:43:08,211
‫אבל כשעברנו על עברו של פלויד,‬

593
00:43:08,920 --> 00:43:11,423
‫היה ברור שמשהו לא היה בסדר.‬

594
00:43:16,219 --> 00:43:18,138
‫סוכן הגיע עם שכן,‬

595
00:43:18,722 --> 00:43:23,060
‫שהכיר את פרנקלין פלויד בשנות ה-70,‬
‫באוקלהומה סיטי.‬

596
00:43:25,020 --> 00:43:26,855
‫ולשכן הייתה תמונה‬

597
00:43:28,565 --> 00:43:32,694
‫של פלויד עם שרון,‬
‫כשהיא הייתה בערך בת חמש או שש.‬

598
00:43:34,196 --> 00:43:38,283
‫סוכן שהוא חוקר התנהגות אומר לי‬
‫שזו תמונה אופיינית של ילדה שמתעללים בה,‬

599
00:43:38,367 --> 00:43:41,119
‫כי היא נראית עצובה, לא מחייכת.‬

600
00:43:42,037 --> 00:43:44,289
‫אז הסתכלנו על ציר הזמן.‬

601
00:43:46,375 --> 00:43:51,380
‫הבנו ששרון הייתה בת 20 כשהיא מתה ב-1990,‬

602
00:43:51,463 --> 00:43:55,634
‫מה שאומר שהיא נולדה ב-1969 או ב-1970.‬

603
00:43:56,134 --> 00:43:59,971
‫פלויד היה בכלא בין 1963 ל-1972.‬

604
00:44:02,891 --> 00:44:07,437
‫אין סיכוי שהוא יכול היה להיות‬
‫אביה הביולוגי של שרון.‬

605
00:44:07,938 --> 00:44:09,648
‫לא הייתה לו ילדה.‬

606
00:44:10,399 --> 00:44:13,276
‫לא היה הגיוני שהילדה היא שלו.‬

607
00:44:14,945 --> 00:44:16,863
‫לפלויד היה עבר של חטיפות.‬

608
00:44:16,947 --> 00:44:21,493
‫אז כשראיתי את זה, חשבתי,‬
‫"אלוהים, הוא בטח חטף גם אותה".‬

609
00:44:27,708 --> 00:44:31,712
‫אנחנו חוששים שיכול להיות‬
‫שגם היא נחטפה כשהייתה ילדה צעירה,‬

610
00:44:31,795 --> 00:44:35,424
‫ונשארה תחת המשמורת של פרנקלין פלויד‬

611
00:44:35,507 --> 00:44:37,300
‫לאורך כל הזמן הזה.‬

612
00:44:39,386 --> 00:44:41,638
‫הוא החזיק אותה במשך יותר מ-15 שנה.‬

613
00:44:44,391 --> 00:44:49,646
‫בשלב הזה אני יודע ששמה האמיתי‬
‫הוא לא שרון מרשל או טוניה יוז.‬

614
00:44:51,732 --> 00:44:54,151
‫אבל לא היה לי מושג מי היא באמת,‬

615
00:44:55,235 --> 00:44:56,445
‫מי ההורים שלה,‬

616
00:44:57,654 --> 00:44:58,905
‫מאיפה היא באה,‬

617
00:44:58,989 --> 00:45:00,532
‫מה השם האמיתי שלה.‬

618
00:45:01,450 --> 00:45:02,701
‫פשוט לא ידענו.‬

619
00:45:06,580 --> 00:45:10,667
‫נעשה לך לא נעים בבטן, כי אתה מבין ש…‬

620
00:45:11,793 --> 00:45:14,254
‫התיק האיום הזה נעשה אפילו יותר גרוע.‬

621
00:45:14,337 --> 00:45:16,673
‫- קורבן חטיפה‬
‫מייקל אנתוני יוז -‬

622
00:45:16,757 --> 00:45:19,968
‫חשבנו, אם כן, שמייקל נמצא בסכנה אמיתית.‬

623
00:45:22,596 --> 00:45:25,432
‫אז ידענו שאנחנו צריכים לפעול, ומהר.‬

624
00:45:33,273 --> 00:45:36,526
‫פרנקלין פלויד היה עבריין פדרלי נמלט‬
‫במשך 17 שנה,‬

625
00:45:36,610 --> 00:45:38,987
‫אז ידענו שיהיה קשה למצוא אותו.‬

626
00:45:39,070 --> 00:45:40,572
‫הוא פשוט נמצא איפשהו.‬

627
00:45:41,615 --> 00:45:46,787
‫ושאלוהים יברך את סוכני ה-FBI‬
‫שלקחו פיקוד על התיק‬

628
00:45:46,870 --> 00:45:50,165
‫והחליטו, "אנחנו חייבים לעשות את זה".‬

629
00:45:50,749 --> 00:45:53,126
‫ג'ו פיטצפטריק חשב על תוכנית.‬

630
00:45:53,627 --> 00:45:55,629
‫בכל תיק פלילי כמו זה,‬

631
00:45:55,712 --> 00:45:59,132
‫האינדיקציה הטובה ביותר‬
‫למה שמישהו יעשה בעתיד‬

632
00:45:59,216 --> 00:46:00,592
‫היא מה שהוא עשה בעבר.‬

633
00:46:02,886 --> 00:46:05,096
‫לבחור הזה היו הרבה שמות בדויים,‬

634
00:46:05,180 --> 00:46:09,643
‫ואנשים כאלה נוטים לעשות‬
‫את אותו דבר שוב ושוב.‬

635
00:46:09,726 --> 00:46:11,311
‫בדרך כלל יש להם דפוס.‬

636
00:46:13,146 --> 00:46:15,774
‫חשבתי שהוא משתמש באותם שמות בדויים.‬

637
00:46:15,857 --> 00:46:18,527
‫חשבתי שהוא ילך למקומות בהם הוא היה בעבר:‬

638
00:46:18,610 --> 00:46:20,821
‫פיניקס, פלורידה, ג'ורג'יה, קנטאקי.‬

639
00:46:21,988 --> 00:46:25,033
‫אז שמתי סוף לכל השמות הבדויים שלו.‬

640
00:46:25,992 --> 00:46:27,828
‫הם התריעו את כל המדינות השונות‬

641
00:46:27,911 --> 00:46:32,666
‫שבהן היה לו רישיון נהיגה תחת שמות שונים,‬

642
00:46:32,749 --> 00:46:35,460
‫מתוך מחשבה שהוא עשוי‬
‫לנסות לחדש רישיון נהיגה.‬

643
00:46:35,544 --> 00:46:37,462
‫- מרשל, וורן‬
‫רח' גרנט, אטלנטה -‬

644
00:46:37,546 --> 00:46:39,464
‫- טרנטון דייוויס‬
‫קנטאקי -‬

645
00:46:39,548 --> 00:46:40,507
‫ואכן,‬

646
00:46:41,424 --> 00:46:44,511
‫הוא חידש את רישיון הנהיגה‬
‫תחת השם וורן מרשל‬

647
00:46:44,594 --> 00:46:45,887
‫בלואיוויל, קנטאקי.‬

648
00:46:47,472 --> 00:46:48,932
‫- משרד הרישוי -‬

649
00:46:50,600 --> 00:46:52,143
‫וטסתי לקנטאקי,‬

650
00:46:52,936 --> 00:46:57,440
‫והיה לנו סוכן בלואיוויל‬
‫שהתלבש במדים של UPS.‬

651
00:46:59,693 --> 00:47:03,738
‫הליך המעצר היה חייב להיות‬
‫להביא לו את רישיון הנהיגה שלו,‬

652
00:47:03,822 --> 00:47:05,699
‫ואז לעצור אותו.‬

653
00:47:16,459 --> 00:47:18,587
‫ומסרנו לו את רישיון הנהיגה.‬

654
00:47:23,967 --> 00:47:25,510
‫וסוכנים הקיפו אותו,‬

655
00:47:26,177 --> 00:47:28,013
‫ולקחו אותו למעצר.‬

656
00:47:35,896 --> 00:47:38,273
‫- FBI‬
‫כוח משטרה מיוחד -‬

657
00:47:41,902 --> 00:47:43,236
‫מייד לאחר מעצרו,‬

658
00:47:43,320 --> 00:47:47,324
‫סוכנים הלכו למקום מגוריו‬
‫ודיברו עם כל השכנים.‬

659
00:47:47,407 --> 00:47:49,826
‫פלויד התגורר בבניין הדירות הבלוי הזה,‬

660
00:47:49,910 --> 00:47:52,746
‫מזרחית למרכז לואיוויל, במשך כשישה שבועות.‬

661
00:47:52,829 --> 00:47:56,082
‫לא מספיק זמן כדי ששכניו ידעו הרבה עליו.‬

662
00:47:56,166 --> 00:47:58,293
‫למיטב ידיעתי, הוא לא דיבר עם אף אחד.‬

663
00:47:58,793 --> 00:48:00,086
‫הוא רק נכנס ויצא.‬

664
00:48:00,170 --> 00:48:04,174
‫הוא לא דיבר עם אף אחד‬
‫על משפחה או משהו כזה, אז…‬

665
00:48:04,257 --> 00:48:06,301
‫אף אחד לא ראה את מייקל.‬

666
00:48:07,218 --> 00:48:13,266
‫בדקתי במקום העבודה הנוכחי שלו,‬
‫וגם במקום עבודתו הקודם.‬

667
00:48:14,309 --> 00:48:15,852
‫אף אחד לא ראה את מייקל.‬

668
00:48:17,896 --> 00:48:19,606
‫היה לו כרטיס אוטובוס‬

669
00:48:19,689 --> 00:48:23,485
‫מאטלנטה, ג'ורג'יה ללואיוויל, קנטאקי,‬

670
00:48:23,568 --> 00:48:25,862
‫עבור אדם אחד בלבד.‬

671
00:48:34,079 --> 00:48:36,247
‫הוא הבן שלי, ואני אוהב אותו מאוד.‬

672
00:48:38,249 --> 00:48:39,793
‫אני מקווה שהם ימצאו אותו.‬

673
00:48:40,418 --> 00:48:45,215
‫יום למחרת הושבתי אותו,‬
‫ושאלתי אותו אם מייקל עדיין בחיים.‬

674
00:48:47,550 --> 00:48:49,552
‫והוא טען שכן.‬

675
00:48:49,636 --> 00:48:52,138
‫הוא אמר שהוא השאיר אותו עם איש עשיר.‬

676
00:48:52,222 --> 00:48:55,350
‫אין שום איש עשיר‬
‫שיש לו קשר כלשהו לפרנקלין פלויד.‬

677
00:48:56,768 --> 00:49:00,772
‫כל ההצהרות האלה שלו היו מגוחכות.‬
‫זה פשוט עוד אחד מהשקרים שלו.‬

678
00:49:01,606 --> 00:49:04,234
‫- "אני אוהב את בני בכל ליבי ונשמתי." -‬

679
00:49:04,317 --> 00:49:08,113
‫- המעצר לא מניב רמזים לגבי הילד -‬

680
00:49:08,196 --> 00:49:11,449
‫בשלב הזה, הייתי משוכנע שמייקל מת.‬

681
00:49:11,533 --> 00:49:15,829
‫אבל זה ילד, ואתה מקווה שאתה טועה.‬

682
00:49:19,249 --> 00:49:20,208
‫מייקל חסר לנו.‬

683
00:49:21,793 --> 00:49:23,336
‫הוא כמו בן בשבילנו.‬

684
00:49:25,505 --> 00:49:27,007
‫- מריל בין‬
‫אם האומנה של מייקל -‬

685
00:49:27,090 --> 00:49:28,591
‫מייקל, אנחנו אוהבים אותך.‬

686
00:49:30,176 --> 00:49:33,763
‫אם היינו יודעים איפה אתה,‬
‫היינו באים, אבל אנחנו לא יודעים.‬

687
00:49:36,266 --> 00:49:41,021
‫היו הרבה פעמים שנסענו בכביש‬
‫וראיתי איזה ילד במכונית,‬

688
00:49:41,104 --> 00:49:43,440
‫והשיער שלו היה באותו צבע שיער של מייקל,‬

689
00:49:43,523 --> 00:49:45,817
‫והייתי מנסה להסתכל ולבדוק אם זה מייקל.‬

690
00:49:45,900 --> 00:49:47,402
‫אבל תמיד יש…‬

691
00:49:48,194 --> 00:49:50,363
‫עד שאתה מקבל תשובה סופית מוחלטת,‬

692
00:49:50,447 --> 00:49:53,533
‫תמיד יש את המחשבה הזאת‬
‫שאולי הוא עדיין שם איפשהו.‬

693
00:49:54,701 --> 00:49:56,244
‫רק משהו לגביו.‬

694
00:49:56,327 --> 00:50:01,291
‫איך שהוא נראה, העיניים הגדולות החומות שלו,‬
‫שמעבירות את האהבה שלו כלפינו.‬

695
00:50:01,374 --> 00:50:05,170
‫אנחנו מרגישים אותה אהבה כלפיו,‬
‫ואנחנו רק רוצים אותו בחזרה.‬

696
00:50:12,052 --> 00:50:15,972
‫- כביש בין-מדינתי‬
‫אוקלהומה -‬

697
00:50:16,056 --> 00:50:17,932
‫כשהתיק הזה היה בהכנה למשפט,‬

698
00:50:18,016 --> 00:50:22,645
‫הבנו שהאשמה של פלויד ברצח של מייקל‬
‫על בסיס הראיות הקיימות תהיה חלשה,‬

699
00:50:22,729 --> 00:50:24,814
‫כי אין לנו גופה.‬

700
00:50:24,898 --> 00:50:26,733
‫זה יהיה תיק שקשה לנצח בו.‬

701
00:50:32,697 --> 00:50:37,577
‫אפשר לנהל תיק רצח בלי גופה.‬
‫אבל אנחנו יודעים שכדי להשיג הרשעה,‬

702
00:50:37,660 --> 00:50:41,206
‫יש להוכיח את זה מעבר לספק סביר. ובשלב הזה,‬

703
00:50:42,457 --> 00:50:43,541
‫זה גבולי.‬

704
00:50:43,625 --> 00:50:47,879
‫אז מה שנראה כמו תיק פשוט למדי שקל להוכיח‬

705
00:50:48,379 --> 00:50:52,467
‫לא באמת היה תיק כל כך קל.‬
‫היינו צריכים להתגבר על כמה משוכות.‬

706
00:50:53,093 --> 00:50:56,471
‫אז האשמנו אותו בחטיפה של מייקל יוז,‬

707
00:50:56,554 --> 00:50:59,682
‫גנבה אלימה של מכונית,‬
‫שימוש בנשק במהלך גנבת הרכב,‬

708
00:50:59,766 --> 00:51:03,394
‫שהוסיפה עונש חובה‬
‫של מינימום חמש שנות מאסר.‬

709
00:51:03,478 --> 00:51:06,731
‫האשמנו אותו גם בעברת נשק שנייה,‬

710
00:51:06,815 --> 00:51:10,318
‫על שימוש בנשק במהלך ביצוע החטיפה.‬

711
00:51:10,902 --> 00:51:13,279
‫זה הוסיף עונש נוסף של 25 שנות מאסר.‬

712
00:51:16,157 --> 00:51:19,911
‫הפעם הראשונה שראיתי אותו‬
‫הייתה כשהוא לווה לבית המשפט הפדרלי.‬

713
00:51:19,994 --> 00:51:23,832
‫היה לו מבט ריק וקטלני בעיניים.‬

714
00:51:24,541 --> 00:51:27,877
‫המבט הזה היה מבט של צ'ארלי מנסון.‬

715
00:51:28,378 --> 00:51:29,879
‫זה הפחיד אותי.‬

716
00:51:32,382 --> 00:51:34,425
‫האם הצדק ייעשה כאן, מר פלויד?‬

717
00:51:40,598 --> 00:51:45,353
‫פלויד התחיל להגן על עצמו,‬
‫והוא היה תוקפני מאוד,‬

718
00:51:45,436 --> 00:51:46,896
‫ושאל שאלות מטופשות.‬

719
00:51:48,648 --> 00:51:52,152
‫הוא ידע שהשופט הזה עשוי להרשות לו‬

720
00:51:52,235 --> 00:51:56,447
‫לטעון בעצמו, ולקבל מה שנקרא ייצוג היברידי.‬

721
00:51:56,531 --> 00:51:59,450
‫הוא רצה לקום ולספר את הסיפור שלו.‬
‫הוא רצה לדבר.‬

722
00:51:59,993 --> 00:52:02,620
‫והדרך היחידה לעשות זאת‬
‫בלי לעלות לדוכן העדים‬

723
00:52:02,704 --> 00:52:04,789
‫הייתה לטעון מול השופט.‬

724
00:52:07,667 --> 00:52:09,919
‫הוא קשקש ודיבר על דברים לא ממש קשורים.‬

725
00:52:10,003 --> 00:52:14,716
‫זה היה פשוט אגו, היבריס, אישיות נרקסיסטית.‬

726
00:52:14,799 --> 00:52:16,676
‫אישיות סוציופתית.‬

727
00:52:20,597 --> 00:52:23,391
‫העדתי במשפט החטיפה של מייקל.‬

728
00:52:23,474 --> 00:52:27,395
‫הדבר הכי קשה, הכי מפחיד,‬
‫היה להתייצב מולו בבית המשפט.‬

729
00:52:28,855 --> 00:52:31,232
‫להעיד כשהוא יושב שם.‬

730
00:52:32,692 --> 00:52:34,819
‫ואני זוכרת שהייתי על הדוכן,‬

731
00:52:34,903 --> 00:52:38,323
‫הבטתי לאולם, והסתכלתי לו ישר בעיניים.‬

732
00:52:39,115 --> 00:52:43,620
‫וכאילו, "תפסתי אותך.‬
‫תפסתי אותך, חתיכת מזדיין".‬

733
00:52:46,915 --> 00:52:50,084
‫פלויד קם כדי לשאול אותה שאלה.‬

734
00:52:50,668 --> 00:52:54,589
‫"את ביססת את דעתך עליי ועל מי שאני‬

735
00:52:54,672 --> 00:52:57,842
‫על בסיס המידע שנתן לך ה-FBI, נכון?"‬

736
00:52:58,801 --> 00:53:02,847
‫והיא אמרה, "לא, ביססתי את דעתי עליך‬

737
00:53:02,931 --> 00:53:06,309
‫כשראיתי את סוג הבגדים התחתונים‬
‫שקנית לבת שלך,‬

738
00:53:06,392 --> 00:53:07,894
‫ואיך גרמת לה להתלבש.‬

739
00:53:07,977 --> 00:53:10,772
‫אז ביססתי את דעתי עליך".‬

740
00:53:11,564 --> 00:53:15,693
‫והבטתי לו ישר בפרצוף ואמרתי, "אתה אבא שלה.‬

741
00:53:15,777 --> 00:53:18,780
‫היא קראה לך 'אבא'. היית אביה".‬

742
00:53:19,447 --> 00:53:23,284
‫ועורך הדין שלו פשוט‬
‫זרק את המסמכים שלו באוויר.‬

743
00:53:23,368 --> 00:53:24,577
‫לא היה להם מה לעשות.‬

744
00:53:26,579 --> 00:53:28,373
‫זה לא היה תיק קל.‬

745
00:53:28,456 --> 00:53:30,667
‫הכול היה נסיבתי.‬

746
00:53:30,750 --> 00:53:33,044
‫זאת אומרת, זה מה שעשה לי צרבת.‬

747
00:53:37,382 --> 00:53:39,968
‫אף פעם לא הפסדתי במשפט. אף פעם.‬

748
00:53:41,010 --> 00:53:45,348
‫אבל בכל פעם, בסוף המשפט,‬
‫יש לך פרפרים בבטן.‬

749
00:53:48,101 --> 00:53:51,771
‫השופט מסר את הפסיקה, והצלחנו בכל הסעיפים.‬

750
00:53:52,897 --> 00:53:56,150
‫- אזרח אוקלהומה נמצא אשם‬
‫בחטיפת הילד הנעדר -‬

751
00:53:56,234 --> 00:54:00,780
‫אחרי שחמק מרשויות החוק במשך שני עשורים,‬
‫נגזרו עליו 52 שנות מאסר,‬

752
00:54:00,863 --> 00:54:03,825
‫בלי אפשרות לחנינה, על חטיפתו של מייקל יוז.‬

753
00:54:08,746 --> 00:54:12,333
‫מר פלויד, מה אתה חושב?‬
‫-תזדיינו, אתה ואוקלהומה, בן זונה!‬

754
00:54:12,417 --> 00:54:13,584
‫לך תזדיין, בן זונה!‬

755
00:54:13,668 --> 00:54:15,670
‫איפה הילד, מר פלויד?‬
‫-לך תזדיין!‬

756
00:54:16,629 --> 00:54:21,968
‫- שירות המרשלים‬
‫ארצות הברית -‬

757
00:54:22,051 --> 00:54:23,678
‫ואז התקשר אליי סוכן.‬

758
00:54:23,761 --> 00:54:27,473
‫הם מצאו את הטנדר של המנהל,‬
‫שפלויד גנב במהלך החטיפה.‬

759
00:54:29,183 --> 00:54:32,520
‫והם מצאו תמונות שהודבקו מתחת לטנדר.‬

760
00:54:35,356 --> 00:54:37,942
‫כולן, כמעט כולן,‬

761
00:54:39,610 --> 00:54:41,988
‫היו דוחות. פורנוגרפיה.‬

762
00:54:42,071 --> 00:54:44,490
‫- עבירה: מידע על פורנוגרפיה שנמצאה -‬

763
00:54:44,574 --> 00:54:48,870
‫היה מאוד ברור שהן של פלויד,‬
‫כי בין התמונות הללו‬

764
00:54:48,953 --> 00:54:51,956
‫היו כמה תמונות של שרון כשהייתה קטנה.‬

765
00:54:56,586 --> 00:55:00,673
‫בתמונות הללו הופיעה גם אישה צעירה‬
‫שלא ראינו קודם לכן.‬

766
00:55:00,757 --> 00:55:02,258
‫- שם הקורבן: לא ידוע -‬

767
00:55:02,342 --> 00:55:05,595
‫ראו אותה שם בשלבים שונים של הפשטה והכאה.‬

768
00:55:09,098 --> 00:55:13,478
‫ואמרתי, "לא יכול להיות שהוא הכה אותה ככה‬

769
00:55:14,062 --> 00:55:16,147
‫בלי להרוג אותה". הוא בטוח הרג אותה.‬

770
00:55:18,191 --> 00:55:19,776
‫הייתה לנו עוד תעלומה.‬

771
00:55:19,859 --> 00:55:20,902
‫מי זו הייתה?‬

772
00:55:22,278 --> 00:55:26,115
‫כשהסתכלתי עליה,‬
‫ראיתי שיש לה קווי שיזוף בולטים.‬

773
00:55:26,699 --> 00:55:30,661
‫אמרתי, "טוב, יכול להיות‬
‫שהם היו בפלורידה, ג'ורג'יה, קנטאקי…"‬

774
00:55:31,204 --> 00:55:34,040
‫אז שלחתי את התמונות למשרדים במדינות האלה,‬

775
00:55:34,123 --> 00:55:36,584
‫וביקשתי שיבדקו את התיקים הלא פתורים שלהם.‬

776
00:55:36,667 --> 00:55:38,795
‫לזה קוראים ירייה באפלה.‬

777
00:55:39,670 --> 00:55:41,881
‫- פלורידה, 29 במרץ‬
‫1995 -‬

778
00:55:42,173 --> 00:55:44,801
‫צוות בכביש המהיר מגלה תגלית מזוויעה.‬

779
00:55:44,884 --> 00:55:47,387
‫גולגולת אנושית שכבר הרקיבה מאוד.‬

780
00:55:47,470 --> 00:55:50,890
‫ארבעה ימי חפירה מספקים 90 אחוז מהשלד,‬

781
00:55:50,973 --> 00:55:54,185
‫יחד עם שתל שד וכמה בגדים ותכשיטים.‬

782
00:55:57,897 --> 00:56:01,776
‫כשבחנו את הגולגולת,‬
‫מצאנו שני חורי קליע בחלק האחורי שלה,‬

783
00:56:01,859 --> 00:56:04,987
‫והעצם האורביטלית‬
‫הייתה שבורה תחת אחת העיניים.‬

784
00:56:05,071 --> 00:56:07,698
‫אין ספק שזה לא היה מוות טבעי,‬

785
00:56:07,782 --> 00:56:10,451
‫אין ספק שהייתה מעורבת בו אלימות רצחנית,‬

786
00:56:10,535 --> 00:56:12,912
‫אז זה סווג כרצח כמעט באופן מיידי.‬

787
00:56:14,372 --> 00:56:17,667
‫חיפשנו בכל הסוכנויות המקומיות.‬

788
00:56:17,750 --> 00:56:20,670
‫לא הצלחנו לזהות את השלד.‬

789
00:56:21,671 --> 00:56:24,674
‫בערך שנה אחר כך, ה-FBI הודיע לנו‬

790
00:56:25,341 --> 00:56:29,720
‫שיש להם תמונות מתיק אחר‬
‫של אישה צעירה שהוכתה.‬

791
00:56:30,972 --> 00:56:32,140
‫אנו מביטים בתמונות,‬

792
00:56:32,223 --> 00:56:34,725
‫והחולצה הכרוכה סביב צווארה‬
‫של הבחורה שהוכתה‬

793
00:56:34,809 --> 00:56:37,478
‫תואמת לחולצה שלנו, שנקשרה בקשר.‬

794
00:56:37,562 --> 00:56:42,108
‫הבאנו רשומות דנטליות מהם ומאלמונית I-275,‬

795
00:56:42,191 --> 00:56:43,818
‫שזה היה השם שניתן לה,‬

796
00:56:44,986 --> 00:56:47,196
‫והצלחנו לזהות‬

797
00:56:47,864 --> 00:56:49,282
‫את השלד שנמצא לצד הכביש.‬

798
00:56:49,991 --> 00:56:51,159
‫מיס שריל קומסו.‬

799
00:56:54,620 --> 00:57:00,793
‫במהלך החקירה שלנו, גילינו ששריל‬
‫עבדה כרקדנית אקזוטית במונס ונוס.‬

800
00:57:03,921 --> 00:57:08,926
‫כעת במשטרה רוצים לדבר‬
‫עם כל מי שהכיר את שריל קומסו ב-1989.‬

801
00:57:09,010 --> 00:57:12,555
‫- טמפה ביי, פלורידה‬
‫1989 -‬

802
00:57:22,231 --> 00:57:25,318
‫אחרי קלטת הווידאו של שריל ושרון,‬

803
00:57:30,907 --> 00:57:33,910
‫הסתובבה הרבה רכילות.‬

804
00:57:33,993 --> 00:57:36,412
‫כולם במועדון דיברו על זה.‬

805
00:57:39,207 --> 00:57:42,335
‫ואז שריל הגיעה למועדון,‬

806
00:57:44,045 --> 00:57:48,382
‫והייתה לה חבלה על הלחי, פנס בעין.‬

807
00:57:48,466 --> 00:57:50,718
‫היו לה סימנים על הצוואר‬

808
00:57:50,801 --> 00:57:53,179
‫לפיהם אפשר היה לראות שהיא נחנקה.‬

809
00:57:55,932 --> 00:58:01,103
‫ואז הבנתי שוורן הוא לא רק סוטה מעוות,‬

810
00:58:01,187 --> 00:58:03,356
‫אלא שהוא גם אלים פיזית.‬

811
00:58:05,691 --> 00:58:07,860
‫והוא היה אובססיבי כלפיה.‬

812
00:58:07,944 --> 00:58:09,987
‫הוא התקשר למועדון פעמים רבות,‬

813
00:58:10,655 --> 00:58:13,950
‫והוא שאל אותי הרבה שאלות בנוגע לשריל.‬

814
00:58:14,033 --> 00:58:15,993
‫הוא רצה לדעת מה שם המשפחה שלה,‬

815
00:58:16,077 --> 00:58:18,371
‫הוא רצה לדעת איפה אבא שלה גר.‬

816
00:58:20,665 --> 00:58:23,459
‫בכל פעם שהוא התקשר וביקש לדבר עם שריל,‬

817
00:58:23,543 --> 00:58:26,921
‫הייתי אומרת לו שהיא לא פה, ומנתקת.‬

818
00:58:28,589 --> 00:58:32,969
‫עשינו כל מה שיכולנו‬
‫כדי לנסות ליצור הפרדה בין שניהם.‬

819
00:58:36,430 --> 00:58:39,934
‫אבל זמן קצר לאחר מכן יצאתי מהמועדון.‬

820
00:58:40,017 --> 00:58:40,851
‫- בחורות -‬

821
00:58:41,727 --> 00:58:44,063
‫אבא של שרון היה במגרש החניה.‬

822
00:58:48,276 --> 00:58:52,321
‫ושריל עמדה ליד המכונית שלו,‬
‫והם ניהלו ויכוח סוער.‬

823
00:58:54,282 --> 00:58:55,825
‫הוא צעק עליה.‬

824
00:58:57,243 --> 00:58:59,579
‫והוא אמר לה שהוא יהרוג אותה.‬

825
00:59:02,123 --> 00:59:05,501
‫אז רצתי לשם. התערבתי.‬

826
00:59:07,295 --> 00:59:10,798
‫ואז הוא התעצבן עליי,‬
‫ולחץ על הגז בניוטרל מולי,‬

827
00:59:10,881 --> 00:59:12,508
‫והמכונית נטתה הצידה.‬

828
00:59:12,592 --> 00:59:15,511
‫הוא התנהג כאילו הוא מתכוון‬
‫לפגוע בי עם המכונית.‬

829
00:59:18,681 --> 00:59:20,516
‫התרחקתי משם כשאני מחזיקה אותה,‬

830
00:59:21,058 --> 00:59:22,727
‫ליוויתי אותה למכונית שלה.‬

831
00:59:22,810 --> 00:59:25,229
‫חשבתי שהיא תיסע הביתה, לאבא שלה.‬

832
00:59:25,813 --> 00:59:28,316
‫וזאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי את שריל.‬

833
00:59:35,323 --> 00:59:38,367
‫פתאום, שרון ווורן‬
‫היו צריכים לעזוב את העיר,‬

834
00:59:38,451 --> 00:59:41,495
‫והם שאלו אם אוכל לאסוף את הדואר‬
‫ולהשגיח על הקרוואן.‬

835
00:59:43,080 --> 00:59:46,167
‫לילה אחד השכן שממול‬

836
00:59:46,250 --> 00:59:48,628
‫יצא החוצה כדי לעשן סיגריה במרפסת,‬

837
00:59:48,711 --> 00:59:50,296
‫והיה שם בחור בטנדר.‬

838
00:59:52,298 --> 00:59:56,218
‫והוא יוצא מהטנדר,‬
‫והולך לבית של שרון ווורן.‬

839
00:59:57,845 --> 01:00:01,223
‫בערך חמש דקות אחר כך הוא יוצא,‬
‫נכנס לטנדר, ונוסע.‬

840
01:00:01,807 --> 01:00:04,143
‫הוא מעיף את הסיגריה, נכנס, ואומר…‬

841
01:00:04,226 --> 01:00:06,020
‫"פתאום אני שומע בום!"‬

842
01:00:07,563 --> 01:00:09,273
‫הוא הביט מהחלון, והיה שם…‬

843
01:00:11,859 --> 01:00:16,739
‫ממש באמצע, והתנור פשוט…‬

844
01:00:18,282 --> 01:00:23,329
‫אנשים דיברו ליד הבריכה,‬
‫ליד תיבת הדואר, ואמרו ש…‬

845
01:00:24,872 --> 01:00:28,751
‫וורן שכר מישהו, או הכריח מישהו‬

846
01:00:30,461 --> 01:00:31,837
‫לשרוף את הקרוואן שלו.‬

847
01:00:36,634 --> 01:00:39,762
‫סוף סוף ידענו‬
‫למה פלויד עזב את פלורידה בחיפזון כזה.‬

848
01:00:41,555 --> 01:00:44,642
‫הוא ברח כי הוא הרג את שריל קומסו.‬

849
01:00:48,938 --> 01:00:52,233
‫פלויד ידע שהשוטרים יחפשו‬

850
01:00:52,316 --> 01:00:55,569
‫גבר, את הבת שלו ואת הילד שלה.‬

851
01:00:55,653 --> 01:00:59,657
‫הם לא יחפשו גבר, את אשתו ואת הילד שלהם.‬

852
01:01:00,574 --> 01:01:02,910
‫ולכן הם עצרו בדרך והתחתנו.‬

853
01:01:08,666 --> 01:01:11,127
‫- טמפה ביי, פלורידה‬
‫1989 -‬

854
01:01:12,294 --> 01:01:15,339
‫- סנט פטרסבורג, פלורידה‬
‫2002 -‬

855
01:01:15,756 --> 01:01:18,676
‫סיפור חייו הפליליים של פלויד‬
‫נפרש על פני חצי אומה,‬

856
01:01:18,759 --> 01:01:21,178
‫מאוקלהומה, שם אשתו נמצאה מתה,‬

857
01:01:21,262 --> 01:01:24,348
‫הוא חטף את בנו ומנהל בית הספר,‬

858
01:01:24,432 --> 01:01:27,435
‫ועד לצמחייה הנמוכה הזו,‬
‫סמוך לכביש הבין-מדינתי 275,‬

859
01:01:27,518 --> 01:01:30,271
‫שם נמצאו שאריות שלדה של שריל קומסו.‬

860
01:01:30,354 --> 01:01:31,897
‫הבלש לשעבר, מארק דסארו,‬

861
01:01:31,981 --> 01:01:34,984
‫אומר שפלויד ירצח שוב‬
‫אם הוא אי פעם ישתחרר מהכלא.‬

862
01:01:35,067 --> 01:01:37,445
‫הוא סוציופת וטורף.‬

863
01:01:37,528 --> 01:01:39,989
‫פלויד הואשם ברצח מדרגה ראשונה‬
‫של שריל קומסו.‬

864
01:01:40,072 --> 01:01:43,242
‫- תמונות מובילות‬
‫את הרשויות בשתי מדינות לגבר אחד -‬

865
01:01:45,244 --> 01:01:48,164
‫תמיד הרגשנו שיש לנו סיכוי טוב‬
‫בהתחשב בכל הראיות,‬

866
01:01:48,247 --> 01:01:51,125
‫אפילו שרובן היו במידה מסוימות נסיבתיות.‬

867
01:01:51,208 --> 01:01:55,296
‫זה היה פשוט מציף,‬
‫העבודה שיכולנו לשים אותה שם, לשים אותו שם,‬

868
01:01:55,379 --> 01:01:58,340
‫לשים אותם ביחד.‬
‫היו לנו אנשים שראו ויכוחים ביניהם.‬

869
01:01:59,049 --> 01:02:03,137
‫פרנקלין פלויד עשוי לקבל עונש מוות‬
‫על רצח של רקדנית עירום מטמפה ביי.‬

870
01:02:03,220 --> 01:02:04,847
‫- כניסה לבית המשפט -‬

871
01:02:06,932 --> 01:02:09,727
‫הבלשים ביקשו ממני לזהות כמה תמונות.‬

872
01:02:10,978 --> 01:02:14,940
‫יש תמונה של הגופה של שריל מוטלת על המזרן.‬

873
01:02:15,024 --> 01:02:18,152
‫בדיוק אותו מזרן מלוכלך ומזוהם‬

874
01:02:19,069 --> 01:02:21,697
‫של המיטה המתקפלת ההיא בסלון שלו.‬

875
01:02:24,658 --> 01:02:29,246
‫הייתי בבית של האיש הזה‬
‫לפחות שבע פעמים בשבוע.‬

876
01:02:31,415 --> 01:02:33,417
‫ומתוך שבע הפעמים האלה,‬

877
01:02:33,501 --> 01:02:36,170
‫בכל יום הספה ההיא הייתה פתוחה.‬

878
01:02:36,754 --> 01:02:40,591
‫לא הייתה שום טעות בייצוג.‬

879
01:02:40,674 --> 01:02:43,302
‫זה היה אותו מזרן.‬

880
01:02:44,178 --> 01:02:46,305
‫ידעתי. הייתי…‬

881
01:02:47,973 --> 01:02:48,808
‫כן.‬

882
01:02:49,308 --> 01:02:51,393
‫הכנסנו את פלויד לכלא ל-52 שנה,‬

883
01:02:51,977 --> 01:02:56,816
‫אבל עכשיו הייתה לנו הזדמנות‬
‫להרשיע את פלויד בתיק רצח.‬

884
01:02:56,899 --> 01:03:00,194
‫פשע שעליו הוא יכול לקבל עונש מוות.‬

885
01:03:06,826 --> 01:03:09,119
‫פרנקלין נמצא אשם ברצח מדרגה ראשונה.‬

886
01:03:09,203 --> 01:03:11,288
‫- אדם מורשע ברצח "אלמונית" -‬

887
01:03:11,372 --> 01:03:12,581
‫נגזר עליו עונש מוות.‬

888
01:03:12,665 --> 01:03:15,543
‫- נשפט לעונש מוות, והרוצח עוד מתריס -‬

889
01:03:15,626 --> 01:03:18,212
‫זו הייתה הרגשה מצוינת לשמוע את גזר הדין.‬

890
01:03:18,295 --> 01:03:21,882
‫היה סיפוק גדול‬
‫מעצם הידיעה שפלויד יהיה במקום‬

891
01:03:21,966 --> 01:03:23,926
‫בו הוא לא יוכל לפגוע באף אחד.‬

892
01:03:29,265 --> 01:03:33,519
‫עכשיו, ההיבט הרע בתיק הזה,‬
‫גם אחרי המשפט, הוא…‬

893
01:03:35,145 --> 01:03:36,814
‫שלא היה לי מושג איפה מייקל…‬

894
01:03:37,314 --> 01:03:38,399
‫איפה הגופה.‬

895
01:03:44,989 --> 01:03:48,951
‫רק בזכות מקריות משונה התמונות האלה נמצאו,‬

896
01:03:49,034 --> 01:03:52,746
‫ובסופו של דבר הוא הורשע ברצח.‬

897
01:03:53,372 --> 01:03:55,499
‫זה לא הרצח שקיווינו להרשיע בו אותו.‬

898
01:03:56,083 --> 01:04:01,964
‫אבל אני חושב שבקריירה של כל איש משטרה‬
‫יש משהו שנשאר תלוי.‬

899
01:04:05,301 --> 01:04:07,928
‫צילמתי את מייקל אנתוני יוז‬

900
01:04:08,012 --> 01:04:12,558
‫והדבקתי אותה מעל המחשב שלי,‬
‫כך שהייתי צריך להסתכל עליה כל יום.‬

901
01:04:13,058 --> 01:04:15,811
‫היא פשוט נתנה לי תקווה. זה מה שהיא עשתה.‬

902
01:04:15,895 --> 01:04:18,939
‫היא גרמה לי להמשיך בכל יום במשרד במחשבה ש…‬

903
01:04:20,190 --> 01:04:24,278
‫אנחנו לא צריכים להגיע לזה.‬
‫וזה יקרה, יום אחד.‬

904
01:04:25,613 --> 01:04:27,990
‫כשעזבתי, היא עדיין הייתה מודבקת שם,‬

905
01:04:28,073 --> 01:04:32,745
‫וכשניקיתי את המשרד שלי לקראת עזיבה,‬
‫בסוף הורדתי את התמונה הזאת.‬

906
01:04:33,454 --> 01:04:36,040
‫ו…פרשתי.‬

907
01:04:42,504 --> 01:04:44,798
‫ב-27 השנים בהן עבדתי ב-FBI,‬

908
01:04:45,299 --> 01:04:47,635
‫התקרבתי מאוד לסגור כל תיק.‬

909
01:04:52,806 --> 01:04:56,644
‫שני תיקים שלא הצלחתי לסגור עד שפרשתי‬

910
01:04:57,144 --> 01:05:00,606
‫היו מציאת מייקל וזיהויה של שרון.‬

911
01:05:30,260 --> 01:05:35,057
‫ב-2002 חבר שלח לי תמונה,‬
‫ואמר, "אתה חייב להסתכל על זה".‬

912
01:05:35,724 --> 01:05:38,519
‫זו הייתה תמונה במה שנקרא "רשת האלמונים".‬

913
01:05:38,602 --> 01:05:40,479
‫זה היה אתר אינטרנט של נעדרים.‬

914
01:05:41,522 --> 01:05:43,190
‫זו הייתה תמונה של ילדה קטנה…‬

915
01:05:43,273 --> 01:05:44,358
‫- מאט בירקבק‬
‫סופר -‬

916
01:05:44,441 --> 01:05:47,486
‫שיושבת על הרגליים של גבר שאמור להיות אביה.‬

917
01:05:47,987 --> 01:05:54,493
‫מתחת לתמונה היה כתוב שהיא נחטפה,‬

918
01:05:55,536 --> 01:06:01,083
‫גודלה כבתו, והתחתנה ונהרגה.‬

919
01:06:01,792 --> 01:06:03,210
‫ואמרתי, "אלוהים",‬

920
01:06:03,293 --> 01:06:06,547
‫אבל ככל שהסתכלת יותר על התמונה,‬
‫ככל שהסתכלת יותר עליה,‬

921
01:06:07,089 --> 01:06:09,341
‫יכולת לראות שמשהו ממש לא בסדר.‬

922
01:06:11,093 --> 01:06:13,804
‫הסתכלתי עליה ואמרתי,‬
‫"אני חייב להיכנס לזה".‬

923
01:06:13,887 --> 01:06:17,725
‫אני חושב שהאדם הראשון שדיברתי איתו‬
‫היה ג'ו פיטצפטריק.‬

924
01:06:21,061 --> 01:06:25,482
‫והוא אומר שהיו שתי תעלומות‬
‫שהוא קיווה לפתור:‬

925
01:06:26,567 --> 01:06:27,818
‫מי זאת שרון מרשל,‬

926
01:06:28,360 --> 01:06:29,903
‫ומה קרה למייקל יוז?‬

927
01:06:32,364 --> 01:06:34,825
‫ולמרות שהוא היה קצת חשדן בשיחה איתי,‬

928
01:06:34,908 --> 01:06:37,703
‫אפשר היה להבין שיש כאן עסק לא גמור.‬

929
01:06:39,747 --> 01:06:41,331
‫התיק הזה היה חשוב לג'ו,‬

930
01:06:41,915 --> 01:06:46,670
‫והילדה בתמונה הזאת ממש השפיעה עליו.‬

931
01:06:49,423 --> 01:06:50,424
‫זו הייתה היא.‬

932
01:06:51,383 --> 01:06:52,342
‫זו הייתה שרון.‬

933
01:06:52,885 --> 01:06:53,886
‫זה היה‬

934
01:06:54,470 --> 01:06:55,471
‫הטוב,‬

935
01:06:55,554 --> 01:06:56,680
‫זה היה‬

936
01:06:57,347 --> 01:06:59,266
‫האופן בו אנשים דיברו עליה.‬

937
01:07:00,142 --> 01:07:02,770
‫אלה היו ההישגים שלה,‬

938
01:07:02,853 --> 01:07:06,065
‫וזו הייתה פשוט אישה צעירה יפהפייה‬

939
01:07:06,857 --> 01:07:08,317
‫שנלכדה בידי הרשע.‬

940
01:07:09,359 --> 01:07:10,861
‫והיא נשכחה.‬

941
01:07:13,197 --> 01:07:16,700
‫פשוט אמרתי, "זה יותר מאשר סיפור פשע בלבד".‬

942
01:07:18,535 --> 01:07:22,748
‫רציתי לעשות כל שביכולתי‬
‫כדי לנסות לגלות את זהותה של שרון.‬

943
01:07:22,831 --> 01:07:24,249
‫חשבתי שזה חשוב מאוד,‬

944
01:07:24,333 --> 01:07:28,420
‫והרגשתי, "אתה יודע מה?‬
‫בוא נכתוב את הספר הזה".‬

945
01:07:34,593 --> 01:07:37,971
‫והאדם היחיד שידע את זהותה האמיתית‬

946
01:07:38,055 --> 01:07:39,181
‫היה פרנקלין פלויד.‬

947
01:07:41,058 --> 01:07:43,727
‫אמרתי, "אני אנסה‬

948
01:07:44,269 --> 01:07:47,481
‫להשיג ריאיון עם פרנקלין פלויד".‬

949
01:07:47,564 --> 01:07:51,318
‫- פלויד -‬

950
01:07:56,448 --> 01:07:59,576
‫אני הולך לשם,‬
‫ומכניסים אותי לאיזה כלא מחוזי.‬

951
01:08:03,372 --> 01:08:06,583
‫אז הם הכניסו את פלויד‬
‫לחדר ריאיונות לפגישה איתי,‬

952
01:08:06,667 --> 01:08:09,670
‫והם הביאו איתו גם את כל התיקים שלו.‬

953
01:08:16,176 --> 01:08:18,971
‫היו שני סגנים שעמדו לידו,‬

954
01:08:20,389 --> 01:08:21,515
‫ואז הם עזבו.‬

955
01:08:25,144 --> 01:08:26,854
‫ועכשיו זה רק אני והוא בחדר.‬

956
01:08:29,273 --> 01:08:30,566
‫ואנחנו מתחילים לדבר.‬

957
01:08:30,649 --> 01:08:34,528
‫בעצם, אני צריך לנסח את זה מחדש.‬
‫הוא התחיל לדבר, והוא לא הפסיק.‬

958
01:08:35,028 --> 01:08:39,616
‫הוא חשב שאולי איכשהו אוכל לעזור לו,‬
‫לעשות משהו שעורכי הדין שלו לא יכולים.‬

959
01:08:39,700 --> 01:08:41,994
‫לספר את סיפורו כך שזה יביא לשחרורו.‬

960
01:08:42,870 --> 01:08:45,414
‫"כשתעבוד על זה, תשמע הרבה עליי.‬

961
01:08:45,497 --> 01:08:47,207
‫לא אכפת לי מה תכתוב.‬

962
01:08:47,291 --> 01:08:50,335
‫אני אעזור לך לספר את האמת.‬

963
01:08:51,461 --> 01:08:54,631
‫זה הבית שנכנסתי אליו.‬
‫פה אימא שלי נטשה אותי."‬

964
01:08:55,716 --> 01:08:59,052
‫אז פרנקלין פלויד נולד ב-1943.‬

965
01:08:59,928 --> 01:09:02,014
‫אבא שלו מת. היו לו אחים ואחיות.‬

966
01:09:02,097 --> 01:09:06,560
‫אימו לא הייתה יכולה לטפל בו,‬
‫ושלחה אותו לבית הילדים הבפטיסטי בג'ורג'יה.‬

967
01:09:07,060 --> 01:09:09,688
‫והחיים שלו שם היו בעייתיים.‬

968
01:09:09,771 --> 01:09:11,273
‫"המקום הכי מענה…‬

969
01:09:11,773 --> 01:09:13,901
‫הייתה שם אישה זקנה שצרבה את ידיי,‬

970
01:09:13,984 --> 01:09:16,028
‫ואז דחפה את הראש שלי לארון.‬

971
01:09:16,612 --> 01:09:19,615
‫הכו אותי בכפות הרגליים.‬
‫לא יכולתי ללכת, הן התנפחו."‬

972
01:09:20,324 --> 01:09:23,660
‫הבנתי איך הוא נוצר.‬

973
01:09:23,744 --> 01:09:25,412
‫הבנתי איך הכינו את התבנית.‬

974
01:09:26,413 --> 01:09:28,832
‫"בנים אנסו אותי, הכו אותי,‬

975
01:09:29,416 --> 01:09:31,668
‫הפכו אותי לעבד שלהם וכל זה.‬

976
01:09:32,461 --> 01:09:33,754
‫כשהם רחצו אותי,‬

977
01:09:34,504 --> 01:09:37,549
‫היו בנים מסוימים‬
‫שהיו דוחפים לי שתי אצבעות.‬

978
01:09:37,633 --> 01:09:40,010
‫והם היו יוצאים מזה בקלות, כי אני קטן."‬

979
01:09:41,929 --> 01:09:45,515
‫בגיל 18 כבר היו לו בעיות נפשיות רציניות.‬

980
01:09:46,391 --> 01:09:49,394
‫"אחרי שברחתי,‬
‫התגייסתי לצבא, הסתובבתי במדינה,‬

981
01:09:50,103 --> 01:09:53,482
‫והייתי צריך לגנוב בכל מקום.‬

982
01:09:53,565 --> 01:09:56,401
‫וכשהאשימו אותי בפשע ונכנסתי לכלא,‬

983
01:09:56,485 --> 01:09:57,611
‫התעללו בי.‬

984
01:09:58,237 --> 01:10:01,573
‫בהחלט הרשיעו אותי בהטרדה, אונס, חטיפה.‬

985
01:10:01,657 --> 01:10:04,493
‫ולא הייתה להם שום הוכחה.‬
‫אתה יודע את זה, נכון?"‬

986
01:10:04,576 --> 01:10:06,870
‫כל פעם שדובר על פשע ספציפי, הוא הכחיש.‬

987
01:10:06,954 --> 01:10:10,749
‫"אין להם שום הוכחה, עד או משהו שאומר…‬

988
01:10:10,832 --> 01:10:15,128
‫הם ראו אותי מצלם מישהי עם רגליים מפושקות.‬
‫אתה לא מבין מה אני אומר?"‬

989
01:10:15,212 --> 01:10:20,842
‫שאלתי אותו על שרון, והוא לא רצה לגעת בזה.‬
‫שאלתי אותו על מייקל, והוא לא רצה לגעת בזה.‬

990
01:10:20,926 --> 01:10:23,011
‫הוא לא רצה להודות בכלום.‬

991
01:10:24,596 --> 01:10:29,351
‫שאלתי אותו, "מאיפה הבאת את שרון?"‬
‫והוא אומר, "משום מקום. היא פשוט באה איתי".‬

992
01:10:29,434 --> 01:10:30,352
‫"תקשיב,‬

993
01:10:30,435 --> 01:10:31,812
‫היא הייתה מתוקה.‬

994
01:10:32,813 --> 01:10:34,815
‫וממש חכמה.‬

995
01:10:36,108 --> 01:10:39,486
‫תקשיב, היא אהבה אותי, לא משנה מה."‬

996
01:10:42,906 --> 01:10:44,199
‫הוא הכחיש הכול.‬

997
01:10:44,283 --> 01:10:46,785
‫הוא הכחיש שהרג את שרון,‬

998
01:10:48,161 --> 01:10:50,414
‫שחטף אותה. הוא הכחיש שהרג את מייקל,‬

999
01:10:50,497 --> 01:10:52,916
‫והוא הכחיש שהרג את שריל קומסו.‬

1000
01:10:57,337 --> 01:11:01,591
‫לא למדתי מפלויד שום דבר,‬
‫מלבד העובדה הברורה שהוא היה פסיכוטי.‬

1001
01:11:04,511 --> 01:11:08,056
‫כעיתונאי חוקר, אתה מנסה להגיע לאמת.‬

1002
01:11:09,558 --> 01:11:11,018
‫זה היה מתסכל מאוד,‬

1003
01:11:11,518 --> 01:11:14,146
‫לא לגלות מי היא הייתה עד סוף הספר.‬

1004
01:11:16,565 --> 01:11:18,191
‫בנקודת הזמן ההיא,‬

1005
01:11:18,275 --> 01:11:20,360
‫הספר כבר היה מוכן,‬

1006
01:11:20,902 --> 01:11:22,696
‫והוא יצא לאור.‬

1007
01:11:27,826 --> 01:11:31,621
‫מאט בירקבק ריאיין בכלא את האיש‬
‫שמוכר עכשיו בשם פרנקלין פלויד.‬

1008
01:11:31,705 --> 01:11:35,417
‫פלויד חטף את שרון כשהייתה ילדה קטנה,‬
‫והוא בתא הנידונים למוות.‬

1009
01:11:35,500 --> 01:11:38,420
‫מאט בירקבק כתב את הספר "ילדה יפה",‬

1010
01:11:38,503 --> 01:11:40,630
‫שמתאר כיצד, כנגד כל הסיכויים,‬

1011
01:11:40,714 --> 01:11:43,383
‫הילדה בשם שרון פרחה בבית הספר.‬

1012
01:11:52,893 --> 01:11:54,478
‫כשהספר התפרסם,‬

1013
01:11:54,561 --> 01:11:58,774
‫הוא תפס את תשומת הלב של שני אתרי אינטרנט,‬

1014
01:11:59,274 --> 01:12:01,193
‫"רשת האלמונים" ו"Websleuths".‬

1015
01:12:01,276 --> 01:12:03,320
‫הם סוג של בלשים חובבים.‬

1016
01:12:03,403 --> 01:12:05,947
‫ואז אפשר היה לראות מעין צמיחה אורגנית.‬

1017
01:12:06,031 --> 01:12:08,075
‫הם דיברו על זה בשרשורים שונים.‬

1018
01:12:08,158 --> 01:12:11,286
‫"מי זו שרון מרשל?‬
‫זו יכולה להיות הבחורה שנעלמה ביוטה?‬

1019
01:12:11,370 --> 01:12:14,122
‫זו יכולה להיות הבחורה שנעלמה בטורונטו?"‬

1020
01:12:14,206 --> 01:12:16,208
‫וזה פשוט הלך ונבנה.‬

1021
01:12:17,376 --> 01:12:19,669
‫לאורך החודשים קיבלתי עוד אימיילים.‬

1022
01:12:19,753 --> 01:12:23,048
‫אנשים בארה"ב, אנשים בקנדה,‬
‫אנשים במדינות אחרות.‬

1023
01:12:23,131 --> 01:12:25,300
‫תוך חצי שנה עד שנה,‬

1024
01:12:25,384 --> 01:12:29,054
‫היו לנו אנשים מסביב לעולם‬
‫שניסו להבין מי הבחורה הזאת.‬

1025
01:12:30,389 --> 01:12:33,475
‫הרבה אנשים היו מתוסכלים.‬
‫זה היה כאילו, "מאט, בחייך!‬

1026
01:12:33,558 --> 01:12:36,395
‫אני קורא את זה, וחשבנו שיש לך את זה!"‬

1027
01:12:36,478 --> 01:12:38,188
‫ולא היה לי את זה.‬

1028
01:12:38,271 --> 01:12:41,650
‫והייתי עונה על כל האימיילים האלה.‬

1029
01:12:41,733 --> 01:12:47,948
‫הייתי כותב, "היי, עשיתי את זה‬
‫מתוך תקווה שנצליח לגלות את זהותה".‬

1030
01:12:51,159 --> 01:12:54,496
‫האמת שהשגנו מזה כמה כיווני חקירה טובים,‬

1031
01:12:54,996 --> 01:12:56,790
‫אבל לא היה לנו איך לבחון אותם.‬

1032
01:12:56,873 --> 01:12:59,960
‫אבל בשנת 2005, כמעט שנה אחרי שהספר יצא,‬

1033
01:13:00,043 --> 01:13:01,169
‫הייתה לנו פרצת דרך.‬

1034
01:13:01,253 --> 01:13:03,004
‫קיבלתי אימייל אנונימי,‬

1035
01:13:03,964 --> 01:13:04,965
‫והיה כתוב בו,‬

1036
01:13:05,590 --> 01:13:09,010
‫"האם ה-DNA של הבת של שרון יעזור לך?"‬

1037
01:13:13,390 --> 01:13:14,933
‫אני מייגן,‬

1038
01:13:15,684 --> 01:13:18,145
‫ואני הבת הביולוגית של שרון.‬

1039
01:13:19,438 --> 01:13:21,940
‫תמיד ידעתי שאני מאומצת,‬

1040
01:13:22,023 --> 01:13:26,570
‫אבל זה אף פעם לא הרגיש מוזר,‬
‫עד שגיליתי את הספר של מאט.‬

1041
01:13:26,653 --> 01:13:30,073
‫ואז זה הפך להיות‬
‫הרבה יותר מרק להיות מאומצת.‬

1042
01:13:31,783 --> 01:13:33,618
‫ככל שלמדתי יותר,‬

1043
01:13:33,702 --> 01:13:37,622
‫כך נעשיתי כועסת ועצובה יותר לגבי הכול.‬

1044
01:13:38,123 --> 01:13:42,294
‫זאת אומרת, זו הייתה התקדמות של רגשות מאז.‬

1045
01:13:42,377 --> 01:13:48,717
‫הכול מאז שגיליתי על זה‬
‫היה מלא ביותר כעס ועצב ו…‬

1046
01:13:49,593 --> 01:13:52,429
‫בלבול לגבי איך אני אמורה להרגיש.‬

1047
01:13:52,512 --> 01:13:55,599
‫אני לא יודעת מה הרגשות שלי.‬
‫אני יודעת שאני כועסת,‬

1048
01:13:55,682 --> 01:13:58,768
‫אבל אני לא יודעת על מה ספציפית, או למה.‬

1049
01:13:58,852 --> 01:14:02,105
‫אני עדיין מנסה להבין הכול ולעבד את זה.‬

1050
01:14:04,649 --> 01:14:08,111
‫למדתי הרבה דברים לגבי חייה‬
‫שאני לא אוהבת לחשוב עליהם.‬

1051
01:14:11,281 --> 01:14:13,992
‫אף בחורה לא אמורה לעבור את זה.‬

1052
01:14:15,285 --> 01:14:18,246
‫מאדם זר, ובטח שלא‬
‫מאדם שאמור להיות אבא שלך,‬

1053
01:14:18,330 --> 01:14:20,540
‫או דמות אב, או מה שהוא לא היה.‬

1054
01:14:22,083 --> 01:14:24,586
‫כן, אלה הדברים שאני לא אוהבת לחשוב עליהם.‬

1055
01:14:29,799 --> 01:14:35,722
‫הייתי בכיתה י"א בתיכון‬
‫כשדודה שלי גילתה את הספר של מאט‬

1056
01:14:36,389 --> 01:14:38,517
‫וסיפרה עליו לאימא שלי.‬

1057
01:14:38,600 --> 01:14:41,770
‫אני זוכרת שנסענו הביתה במכונית‬
‫מדוכן הצמר גפן המתוק,‬

1058
01:14:42,395 --> 01:14:45,357
‫ואז אימא שלי סיפרה לי שיש בסיפור יותר‬

1059
01:14:45,440 --> 01:14:47,859
‫מאשר העובדה שאימי הביולוגית נהרגה בתאונה.‬

1060
01:14:48,401 --> 01:14:51,988
‫- ניו אורלינס‬
‫1989 -‬

1061
01:14:52,072 --> 01:14:54,449
‫בני זוג נכנסו למשרד עורכי דין‬

1062
01:14:54,533 --> 01:14:56,618
‫ואמרו שאין להם יכולת לגדל עוד ילדה.‬

1063
01:14:56,701 --> 01:14:58,662
‫"תוכלו למצוא מישהו שיאמץ אותה?"‬

1064
01:14:58,745 --> 01:15:02,749
‫ונכסנו וראינו את קלרנס וטוניה‬
‫יושבים ליד השולחן.‬

1065
01:15:05,293 --> 01:15:08,588
‫הוא רק רצה לגמור עם זה. הוא רצה כסף.‬

1066
01:15:09,214 --> 01:15:11,841
‫הוא שלט בכל השיחה איתה.‬

1067
01:15:12,717 --> 01:15:14,427
‫אז כן, הייתי קצת חשדנית.‬

1068
01:15:14,511 --> 01:15:17,347
‫אבל אני מרגישה‬
‫שאלוהים כל הזמן אמר לי, "זה זה".‬

1069
01:15:21,059 --> 01:15:23,061
‫שישה שבועות לאחר מכן, מייגן נולדה.‬

1070
01:15:26,273 --> 01:15:27,857
‫אז הגענו לבית החולים,‬

1071
01:15:28,775 --> 01:15:30,151
‫והיא כבר ילדה.‬

1072
01:15:36,992 --> 01:15:40,453
‫היא הייתה במיטה,‬
‫ונכנסתי לשם בפרטיות, רק היא ואני.‬

1073
01:15:43,206 --> 01:15:47,210
‫ואמרתי, "רצית לראות אותה?"‬
‫והיא אמרה, "לא, אני לא יכולה".‬

1074
01:15:48,795 --> 01:15:52,799
‫ואני נזכרת ביום הזה.‬
‫למה היא לא סיפרה לי יותר באותו יום?‬

1075
01:15:52,882 --> 01:15:55,176
‫למה היא לא אמרה, "אני צריכה עזרה"?‬

1076
01:15:55,260 --> 01:15:58,513
‫למה, כשהיינו לבד והייתה לך הזדמנות,‬

1077
01:15:58,597 --> 01:16:00,015
‫לא אמרת,‬

1078
01:16:01,516 --> 01:16:02,475
‫"תעזרי לי"?‬

1079
01:16:03,018 --> 01:16:06,813
‫אף אחד לא יודע על זה,‬
‫כי רק היא ואני היינו בחדר ההוא.‬

1080
01:16:06,896 --> 01:16:10,191
‫כי ברגע שפלויד נכנס, הכול הפסיק.‬

1081
01:16:10,275 --> 01:16:11,985
‫כל השיחה הפסיקה.‬

1082
01:16:18,366 --> 01:16:19,367
‫פעם הייתי…‬

1083
01:16:19,868 --> 01:16:21,411
‫לפעמים אני עוד עושה את זה.‬

1084
01:16:21,494 --> 01:16:25,290
‫אני מחפשת באינטרנט תמונות שלי כתינוקת,‬

1085
01:16:25,373 --> 01:16:28,960
‫תמונות של מייקל ותמונות של שרון,‬
‫ומשווה בין כולן.‬

1086
01:16:29,044 --> 01:16:33,882
‫ואני פשוט רואה שהלחיים והאף בטוח באו ממנה.‬

1087
01:16:33,965 --> 01:16:36,051
‫וצבע השיער הטבעי שלי זהה לשלה.‬

1088
01:16:36,134 --> 01:16:38,428
‫אז כן, אני בהחלט רואה בה את עצמי.‬

1089
01:16:44,476 --> 01:16:48,521
‫כילדה, את רוצה לדעת למי את דומה,‬
‫איך את אמורה להיראות.‬

1090
01:16:50,690 --> 01:16:51,733
‫היסטוריה משפחתית.‬

1091
01:16:51,816 --> 01:16:55,362
‫ואז את נכנסת לשנות הנעורים שלך.‬

1092
01:16:57,113 --> 01:16:58,907
‫אני פשוט רוצה לדעת מאיפה באתי.‬

1093
01:16:58,990 --> 01:16:59,908
‫- מייגן -‬

1094
01:17:02,327 --> 01:17:07,457
‫בשנת 2010 או 2011,‬
‫החלטתי להשיג את ה-DNA שלי.‬

1095
01:17:07,957 --> 01:17:08,958
‫זה היה‬

1096
01:17:09,668 --> 01:17:13,588
‫כדי שנוכל, בתקווה,‬
‫למצוא עוד קרובי משפחה שהיו לי בזמנו.‬

1097
01:17:13,672 --> 01:17:15,006
‫זה היה מלהיב.‬

1098
01:17:16,007 --> 01:17:18,426
‫היה פוטנציאל למצוא אנשים.‬

1099
01:17:19,928 --> 01:17:22,263
‫שרון נכנסה להיריון שלוש פעמים.‬

1100
01:17:22,347 --> 01:17:25,892
‫פעם אחת בתיכון, והילד אמור היה‬
‫להישלח לאימוץ, אח"כ היה מייקל,‬

1101
01:17:25,975 --> 01:17:29,062
‫והייתה את הילדה השלישית,‬
‫שנמסרה לאימוץ בניו אורלינס,‬

1102
01:17:29,145 --> 01:17:30,397
‫וזו מייגן.‬

1103
01:17:31,564 --> 01:17:34,401
‫משמעות העובדה שהיה את ה-DNA הזה‬
‫והידיעה שיש התאמה‬

1104
01:17:34,484 --> 01:17:38,488
‫הייתה פתיחה של עולם שלם של אפשרות.‬

1105
01:17:38,571 --> 01:17:42,784
‫ואז המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים‬

1106
01:17:42,867 --> 01:17:44,077
‫נכנס לתמונה.‬

1107
01:17:44,160 --> 01:17:47,288
‫- אלכסנדריה, וירג'יניה‬
‫2011 -‬

1108
01:17:53,670 --> 01:17:57,173
‫ב-2011 קיבלתי בירושה תיקייה קטנה מאוד‬

1109
01:17:57,257 --> 01:17:59,509
‫על בחורה בשם שרון מרשל,‬

1110
01:18:00,510 --> 01:18:03,096
‫ולא היה לי הרבה עם מה לעבוד.‬

1111
01:18:04,347 --> 01:18:05,974
‫אחרי שקראתי את הספר,‬

1112
01:18:06,057 --> 01:18:08,601
‫עם התיקייה הקטנה שלי, לא היה לי לאן לפנות.‬

1113
01:18:08,685 --> 01:18:10,395
‫לא הייתה לי סוכנות אכיפת חוק,‬

1114
01:18:10,478 --> 01:18:13,898
‫אבל היה ברור‬
‫שג'ו פיטצפטריק הוא שחקן מרכזי בכל זה.‬

1115
01:18:13,982 --> 01:18:17,652
‫הוא סיפר לי שהתיק לא פעיל ב-FBI,‬

1116
01:18:17,736 --> 01:18:20,613
‫ושמעולם לא באמת נפתח תיק בנוגע לשרון מרשל.‬

1117
01:18:20,697 --> 01:18:25,785
‫הוא הצליח לעבוד על החקירה הזאת‬
‫רק בשילוב עם תיק החטיפה של מייקל יוז.‬

1118
01:18:25,869 --> 01:18:29,330
‫כשג'ו קיבל על עצמו את האתגר‬
‫ואמר שהוא יעזור לי,‬

1119
01:18:29,998 --> 01:18:32,125
‫התלהבתי מאוד.‬

1120
01:18:34,502 --> 01:18:38,465
‫כשקיבלתי את הפנייה‬
‫מהמרכז לילדים נעדרים ומנוצלים,‬

1121
01:18:38,548 --> 01:18:42,427
‫הלהיבה אותי העובדה‬
‫שאוכל לחזור לעבוד על התיק הזה.‬

1122
01:18:45,138 --> 01:18:46,598
‫זה היה עניין לא גמור.‬

1123
01:18:46,681 --> 01:18:50,143
‫זה משהו שרשמתי בו התקדמות רבה,‬

1124
01:18:50,226 --> 01:18:54,063
‫אבל לא הייתה לי הזדמנות לסגור אותו,‬
‫כי פרשתי.‬

1125
01:18:56,441 --> 01:18:58,651
‫זה נתן לי מעט תקווה.‬

1126
01:19:07,535 --> 01:19:10,663
‫אבל היינו צריכים‬
‫עוד ניסיון עם פרנקלין פלויד.‬

1127
01:19:10,747 --> 01:19:13,416
‫הוא חיכה לעונש למוות,‬
‫ברור שהיו לו כל התשובות.‬

1128
01:19:13,500 --> 01:19:15,502
‫אז היינו צריכים עוד ריאיון איתו.‬

1129
01:19:19,964 --> 01:19:24,302
‫התקשרה אליי אשלי רודריגז‬
‫מהמרכז לילדים נעדרים ומנוצלים.‬

1130
01:19:24,928 --> 01:19:29,766
‫התחלתי לחפור בנוגע לתיק,‬
‫וניסיתי ללמוד מיהו פלויד.‬

1131
01:19:29,849 --> 01:19:34,187
‫הוא המטרה שלי,‬
‫ואני רוצה לדעת כל מה שאני יכול עליו.‬

1132
01:19:37,398 --> 01:19:40,443
‫אמרתי לו, "הוא ישקר לך. הוא ישקר לך המון.‬

1133
01:19:41,069 --> 01:19:43,530
‫אם תצליח להוציא ממנו אמת, יהיה לך מזל".‬

1134
01:19:44,113 --> 01:19:45,657
‫ממש לא הייתי אופטימית.‬

1135
01:19:46,533 --> 01:19:48,952
‫למען האמת, זה היה מעין מוצא אחרון עבורנו.‬

1136
01:19:50,995 --> 01:19:54,707
‫אז ה-FBI שלחו סוכנים לפלורידה‬
‫כדי לראיין את פרנקלין פלויד.‬

1137
01:19:57,919 --> 01:20:00,046
‫רציתי תשובות לשלוש שאלות.‬

1138
01:20:00,129 --> 01:20:02,173
‫הראשונה הייתה, "מיהי שרון מרשל?"‬

1139
01:20:03,091 --> 01:20:04,217
‫"מה קרה למייקל?"‬

1140
01:20:04,801 --> 01:20:08,096
‫ו"האם היית אחראי למותה של שרון?"‬

1141
01:20:09,180 --> 01:20:11,933
‫והתמקדתי בשאלה הראשונה, מי היא הייתה,‬

1142
01:20:12,016 --> 01:20:13,768
‫כי זו שאלה שקל לענות עליה.‬

1143
01:20:13,852 --> 01:20:17,146
‫הוא אולי לא ירצה לענות,‬
‫אבל זה לא שהוא מודה ברצח.‬

1144
01:20:18,690 --> 01:20:19,732
‫ו…‬

1145
01:20:20,525 --> 01:20:22,151
‫הוא לא היה מוכן לדבר על זה.‬

1146
01:20:27,782 --> 01:20:31,327
‫הוא פשוט התחיל להיסגר ולהתלונן.‬

1147
01:20:31,411 --> 01:20:35,957
‫עוד לא הצגנו את עצמנו כסוכני FBI,‬
‫והוא כבר זעם. הוא חשב שאנחנו עורכי דינו.‬

1148
01:20:36,040 --> 01:20:40,920
‫הושבנו אותו. אנחנו עמדנו‬
‫בזמן שהוא התלונן במשך 45 דקות.‬

1149
01:20:41,004 --> 01:20:43,673
‫ובסוף אמרתי לו, "אנחנו לא עורכי הדין שלך".‬

1150
01:20:44,173 --> 01:20:46,092
‫והוא אומר, "אז מי אתם, לעזאזל?"‬

1151
01:20:46,885 --> 01:20:48,595
‫ואמרתי לו, "אנחנו סוכני FBI".‬

1152
01:20:49,304 --> 01:20:52,432
‫והוא מטה את הראש שלו לאחור‬
‫ואומר, "מה אתם רוצים?"‬

1153
01:20:52,974 --> 01:20:55,894
‫"ובכן, אני פותח מחדש את חקירת מייקל יוז".‬

1154
01:20:56,394 --> 01:20:58,521
‫והוא אומר, "אשמח אם תסגור אותה".‬

1155
01:21:00,273 --> 01:21:01,774
‫אמרתי, "לא נעשה את זה".‬

1156
01:21:01,858 --> 01:21:04,652
‫ואני אמרתי, "רצית שהוא יהיה שרון החדש שלך.‬

1157
01:21:05,236 --> 01:21:09,949
‫שרון כבר מחוץ לתמונה, וזה שרון החדש שלך.‬
‫מייקל הוא מי שיחליף אותה".‬

1158
01:21:10,033 --> 01:21:12,577
‫והמשכתי לדבר, ואז הוא התחיל לבכות.‬

1159
01:21:13,077 --> 01:21:16,831
‫הוא היה אמוציונלי, ומבחינתי זו הזדמנות.‬

1160
01:21:16,915 --> 01:21:20,919
‫וסקוט הכה על השולחן מספיק חזק‬
‫כדי למשוך את תשומת ליבו.‬

1161
01:21:21,002 --> 01:21:24,631
‫"איך הרגת אותו, פלויד?"‬
‫ודמעות התנין שלו זורמות.‬

1162
01:21:24,714 --> 01:21:27,300
‫והרמתי את הקול שלי, "איך הרגת אותו?"‬

1163
01:21:27,884 --> 01:21:32,889
‫הוא מסתכל עליי ואומר, "אל תעשה את זה".‬
‫ובסוף הכיתי על השולחן עם האגרוף שלי,‬

1164
01:21:33,640 --> 01:21:35,475
‫"איך הרגת אותו, פלויד?"‬

1165
01:21:35,558 --> 01:21:37,226
‫המזרקות מפסיקות.‬

1166
01:21:37,310 --> 01:21:40,730
‫"יריתי בו פעמיים באחורי ראשו‬
‫כדי שזה יקרה מהר".‬

1167
01:21:45,318 --> 01:21:47,487
‫"זה ממש לא עניינכם איפה הוא.‬

1168
01:21:48,112 --> 01:21:52,283
‫במשך יותר מעשרים שנה‬
‫איש לא ידע מה קרה לילד הקטן,‬

1169
01:21:52,367 --> 01:21:55,203
‫אבל עכשיו ב-FBI מאמינים שיש להם תשובות.‬

1170
01:21:57,372 --> 01:22:01,250
‫דמעות ועצב של משפחה שאיבדה ילד בפתאומיות.‬

1171
01:22:01,334 --> 01:22:05,296
‫אבי, פשוט תגיד לו שלום,‬
‫תן לו חיבוק ואז נשיקה.‬

1172
01:22:05,797 --> 01:22:07,715
‫ויום אחד נראה אותו.‬

1173
01:22:10,468 --> 01:22:11,386
‫זה כואב,‬

1174
01:22:11,970 --> 01:22:14,055
‫לאבד ילד.‬

1175
01:22:15,014 --> 01:22:17,183
‫הוא כמעט היה הילד שלנו.‬

1176
01:22:18,393 --> 01:22:20,895
‫מסמכי האימוץ כמעט הושלמו.‬

1177
01:22:22,397 --> 01:22:24,899
‫והוא נחטף לפני שיכולנו להשלים אותם.‬

1178
01:22:24,983 --> 01:22:28,027
‫כל הילדים החשיבו אותו לאח.‬

1179
01:22:28,778 --> 01:22:32,031
‫אז כולם החשיבו אותו לאחד משלנו.‬

1180
01:22:42,792 --> 01:22:46,295
‫ב-FBI אומרים שהחשוד בתיק קר,‬
‫בן יותר מעשרים שנה,‬

1181
01:22:46,379 --> 01:22:47,922
‫הודה ברצח.‬

1182
01:22:48,006 --> 01:22:51,634
‫פלויד אומר שהוא קבר את הילד‬
‫סמוך לגבול אוקלהומה-טקסס.‬

1183
01:22:52,593 --> 01:22:54,303
‫נשארנו שם יומיים שלמים.‬

1184
01:22:55,138 --> 01:22:57,849
‫חפרנו במשך יומיים, ניפינו במשך יומיים.‬

1185
01:22:57,932 --> 01:22:59,851
‫ושום דבר.‬

1186
01:23:01,686 --> 01:23:04,856
‫השקענו בזה 110 אחוז,‬

1187
01:23:05,606 --> 01:23:07,191
‫ופשוט לא מצאנו כלום.‬

1188
01:23:11,696 --> 01:23:14,407
‫אבל עדיין רציתי לדעת מי הייתה שרון מרשל.‬

1189
01:23:15,408 --> 01:23:17,368
‫והוא נשך בפיתיון.‬

1190
01:23:17,452 --> 01:23:20,455
‫בחלקו מכיוון שפלויד אהב לדבר על עצמו.‬

1191
01:23:20,538 --> 01:23:23,332
‫זה היה מצחיק.‬
‫הוא קפץ, הוא סיפר הרבה סיפורים,‬

1192
01:23:23,416 --> 01:23:26,544
‫ואז פתאום הוא מתחיל לדבר על כמה…‬

1193
01:23:28,337 --> 01:23:31,966
‫כמה טוב הוא נראה,‬
‫ועל זה שהוא לובש מדים של נהג אוטובוס‬

1194
01:23:32,050 --> 01:23:35,011
‫בצ'ריוויל, צפון קרוליינה, ו…‬

1195
01:23:35,970 --> 01:23:38,723
‫הוא היה נהג האוטובוס הטוב בעולם.‬

1196
01:23:39,348 --> 01:23:44,062
‫והוא מספר לנו שהוא פוגש בחורה, בשם סנדי.‬

1197
01:23:44,145 --> 01:23:46,898
‫המדינה בדיוק לקחה ממנה את שלושת ילדיה,‬

1198
01:23:46,981 --> 01:23:51,736
‫וסקוט שאל שאלה ממש מבריקה.‬

1199
01:23:51,819 --> 01:23:54,072
‫הוא שואל אותו, "מה היה שמך בזמנו?"‬

1200
01:23:55,198 --> 01:23:58,409
‫ברנדון קליאו ויליאמס היה השם שהוא נתן לנו.‬

1201
01:24:03,623 --> 01:24:06,459
‫וזה היה משהו שמעולם לא שמענו קודם לכן.‬

1202
01:24:06,542 --> 01:24:10,421
‫וכשהוא אמר את השם הזה, זה נתן לנו משהו.‬

1203
01:24:10,505 --> 01:24:13,883
‫ולא רק שהוא נתן לנו את השם הזה,‬
‫הוא הלך אפילו יותר רחוק,‬

1204
01:24:13,966 --> 01:24:18,429
‫וסיפר לנו על האישה שהוא פגש,‬
‫על איך הם התחתנו.‬

1205
01:24:19,222 --> 01:24:20,848
‫הוא נתן לנו את התאריך.‬

1206
01:24:20,932 --> 01:24:23,559
‫הוא ידע לתת לנו את שמות הבנות,‬

1207
01:24:23,643 --> 01:24:25,478
‫ואפילו את מקום הולדתן.‬

1208
01:24:25,561 --> 01:24:26,979
‫אז שאלתי, "מי הבכורה?"‬

1209
01:24:27,063 --> 01:24:29,482
‫והוא אומר, "זאת מי שאתם שואלים עליה".‬

1210
01:24:32,235 --> 01:24:33,277
‫"איפה היא נולדה?"‬

1211
01:24:33,361 --> 01:24:34,654
‫"לבוניה, מישיגן."‬

1212
01:24:34,737 --> 01:24:35,988
‫"איך אתה יודע?"‬

1213
01:24:36,072 --> 01:24:37,532
‫"ראיתי את תעודת הלידה.‬

1214
01:24:38,074 --> 01:24:40,827
‫זו הבחורה שאתם מחפשים, שאתם שואלים עליה."‬

1215
01:24:42,787 --> 01:24:44,163
‫שאלתי אותו,‬

1216
01:24:44,247 --> 01:24:46,290
‫"איך קראו לבת הבכורה?"‬

1217
01:24:47,125 --> 01:24:48,793
‫והוא אומר, "סוזן סווייקיס".‬

1218
01:25:15,278 --> 01:25:21,576
‫כשהם אמרו לי מה הזהות שלה,‬
‫ישבתי שם וזה היה פשוט סוג של…‬

1219
01:25:23,744 --> 01:25:25,913
‫לא הייתי בטראנס, הייתי פשוט…‬

1220
01:25:26,622 --> 01:25:28,124
‫פשוט ממש…‬

1221
01:25:28,749 --> 01:25:29,876
‫שמח.‬

1222
01:25:30,459 --> 01:25:31,878
‫כמעט בכיתי‬

1223
01:25:32,461 --> 01:25:34,380
‫כשסיפרתי לו על זה.‬

1224
01:25:36,507 --> 01:25:37,758
‫בחיי!‬

1225
01:25:39,343 --> 01:25:44,223
‫הוא אומר, "אנחנו יודעים מה זהותה",‬
‫והוא אומר לי שקראו לה סוזן סווייקיס.‬

1226
01:25:46,559 --> 01:25:47,602
‫אמרתי…‬

1227
01:25:48,895 --> 01:25:50,062
‫"אלוהים אדירים!"‬

1228
01:25:52,273 --> 01:25:56,569
‫אני לא חושבת שהקלה היא המילה הנכונה,‬
‫אבל זה בערך מה שהרגשתי. זה היה כאילו…‬

1229
01:25:56,652 --> 01:25:58,779
‫זה נגמר. עכשיו אנחנו יודעים מי היא.‬

1230
01:25:58,863 --> 01:26:02,325
‫- תעודת לידה‬
‫סוזן מרי סווייקיס -‬

1231
01:26:02,408 --> 01:26:05,244
‫יום למחרת אנחנו מקבלים את תעודת הלידה,‬

1232
01:26:05,870 --> 01:26:08,372
‫ועל תעודת הלידה הזו‬
‫כתובים שמות ההורים שלה.‬

1233
01:26:08,456 --> 01:26:11,000
‫סנדרה ברנדבורג וקליפורד סווייקיס.‬

1234
01:26:11,918 --> 01:26:14,295
‫דרך אגב, שניהם עדיין חיים.‬

1235
01:26:25,723 --> 01:26:27,850
‫סוכני ה-FBI הגיעו לבית שלי,‬

1236
01:26:28,851 --> 01:26:32,146
‫הראו לי תמונה של סוזי,‬
‫ואמרתי, "זאת הבת שלי.‬

1237
01:26:32,230 --> 01:26:33,648
‫אתם יודעים איפה היא?"‬

1238
01:26:39,278 --> 01:26:40,821
‫היא הייתה חכמה מאוד,‬

1239
01:26:41,739 --> 01:26:43,074
‫טיפשונת מאוד,‬

1240
01:26:44,951 --> 01:26:46,577
‫ומהירה מאוד.‬

1241
01:26:49,372 --> 01:26:52,875
‫הייתי בת 18 כשנכנסתי להיריון,‬
‫ובת 19 כשהיא נולדה.‬

1242
01:26:55,086 --> 01:26:56,963
‫בגיל 17 כשהתחלתי לצאת איתו.‬

1243
01:26:58,130 --> 01:27:00,258
‫קליף ואני היינו ביחד בתיכון.‬

1244
01:27:01,467 --> 01:27:03,928
‫היא הייתה צעירה ממני בשנתיים בערך.‬

1245
01:27:04,595 --> 01:27:07,598
‫אבל היא הייתה חכמה ומצחיקה,‬

1246
01:27:08,266 --> 01:27:09,934
‫ופשוט נשביתי בקסמיה.‬

1247
01:27:10,810 --> 01:27:13,104
‫היינו זוג לכל אורך התיכון.‬

1248
01:27:14,772 --> 01:27:17,900
‫התחתנו ממש בסוף התיכון.‬

1249
01:27:19,360 --> 01:27:22,196
‫נכנסתי להיריון כמה חודשים אחרי שהתחתנו.‬

1250
01:27:22,822 --> 01:27:24,282
‫הייתי נלהבת.‬

1251
01:27:25,283 --> 01:27:28,035
‫הייתי מאושרת.‬

1252
01:27:28,828 --> 01:27:31,539
‫וכבר לא יכולתי לחכות שהתינוק יוולד.‬

1253
01:27:33,374 --> 01:27:36,627
‫הוא היה בווייטנאם כשהיא נולדה.‬

1254
01:27:37,211 --> 01:27:38,129
‫זה היה קשה.‬

1255
01:27:38,629 --> 01:27:41,382
‫קיבלתי חופשה של שבוע,‬

1256
01:27:41,465 --> 01:27:43,718
‫ואז ראיתי את סוזן בפעם הראשונה.‬

1257
01:27:43,801 --> 01:27:45,261
‫היא הייתה בת חצי שנה.‬

1258
01:27:45,970 --> 01:27:48,306
‫היא הייתה מלאכית קטנה ויפהפייה.‬

1259
01:27:49,640 --> 01:27:50,725
‫הייתי גאה.‬

1260
01:27:51,350 --> 01:27:53,769
‫הלב שלך גדל כשיש לך ילדה.‬

1261
01:27:55,438 --> 01:27:57,565
‫אבל כשנסעתי לווייטנאם,‬

1262
01:27:58,107 --> 01:28:01,819
‫אתה משאיר את שאר העולם מאחור,‬
‫וזה הופך להיות כל העולם שלך.‬

1263
01:28:02,945 --> 01:28:08,409
‫הייתי שונה כשחזרתי, והיא יצאה עם בחור אחר.‬

1264
01:28:08,993 --> 01:28:11,871
‫ואז סנדי אמרה לי שהיא רוצה להתגרש.‬

1265
01:28:13,456 --> 01:28:15,333
‫התחלתי לצאת עם גבר אחר…‬

1266
01:28:15,416 --> 01:28:16,250
‫- סוזן -‬

1267
01:28:16,334 --> 01:28:18,502
‫ונכנסתי להיריון עם אליסון ועם איימי.‬

1268
01:28:18,586 --> 01:28:19,587
‫- איימי ואליסון -‬

1269
01:28:19,670 --> 01:28:21,339
‫אבל התגרשנו,‬

1270
01:28:22,381 --> 01:28:26,719
‫ועברתי לגור עם הבנות בקרוואן‬
‫בפארק בתים ניידים.‬

1271
01:28:26,802 --> 01:28:28,054
‫- סוזן ואליסון -‬

1272
01:28:28,137 --> 01:28:31,223
‫פארק הבתים הניידים היה על גבעה.‬

1273
01:28:31,307 --> 01:28:36,771
‫הטורנדו פגע באופן פתאומי,‬
‫והפיל את הקרוואן שלי על צידו.‬

1274
01:28:41,650 --> 01:28:43,861
‫אחרי הטורנדו הייתה לי…‬

1275
01:28:43,986 --> 01:28:46,530
‫היום היו קוראים לזה‬
‫הפרעת דחק פוסט-טראומטית.‬

1276
01:28:47,156 --> 01:28:48,657
‫אני זוכרת…‬

1277
01:28:50,493 --> 01:28:54,872
‫שבשלב מסוים ישבתי בפינה, בסלון, על הרצפה.‬

1278
01:28:56,374 --> 01:28:58,918
‫והבנות אמרו, "אימא, אימא!"‬

1279
01:28:59,001 --> 01:29:00,252
‫ולא יכולתי לזוז.‬

1280
01:29:02,713 --> 01:29:06,801
‫הלכתי לשירותי הרווחה,‬
‫כי חשבתי שזה מה שעושים כדי לקבל עזרה.‬

1281
01:29:07,802 --> 01:29:09,303
‫הם לקחו את הילדות.‬

1282
01:29:09,804 --> 01:29:11,972
‫אני זוכרת שאמרתי לה בבכי,‬

1283
01:29:12,056 --> 01:29:14,475
‫"זה לא בטוח. אני לא יכולה לדאוג להן".‬

1284
01:29:14,975 --> 01:29:19,814
‫הגברת במשרד שירותי הרווחה אמרה,‬
‫"מתוקה, לכי לכנסייה. את תרגישי יותר טוב".‬

1285
01:29:21,816 --> 01:29:25,778
‫התקשרו אליי מחלקת הרווחה ואמרו,‬

1286
01:29:26,529 --> 01:29:29,824
‫"אנחנו רוצים לשלוח את שלוש הבנות‬
‫לאימוץ אצל אותה משפחה.‬

1287
01:29:29,907 --> 01:29:33,077
‫הן מאוד קשורות זו לזו,‬
‫ואנחנו לא רוצים להפריד ביניהן".‬

1288
01:29:34,495 --> 01:29:39,166
‫הם נתנו לי ברירה,‬
‫לאמץ את שלושתן או לוותר על שלושתן.‬

1289
01:29:42,169 --> 01:29:46,424
‫זה היה קשוח למדי עבורי. ביליתי סוף שבוע…‬

1290
01:29:48,175 --> 01:29:51,554
‫ביותר מדי שתייה ויותר מדי מחשבה על זה.‬

1291
01:29:52,179 --> 01:29:55,099
‫בזמנו גרתי עם ההורים שלי,‬

1292
01:29:55,182 --> 01:29:56,559
‫הייתי מובטל.‬

1293
01:29:57,059 --> 01:30:00,604
‫הייתי בן 23, אני חושב.‬

1294
01:30:01,230 --> 01:30:05,568
‫ופשוט לא חשבתי שאהיה הורה טוב בשלב הזה.‬

1295
01:30:05,651 --> 01:30:08,988
‫עדיין היה לי בלגן בראש בגלל וייטנאם.‬

1296
01:30:14,452 --> 01:30:16,579
‫כשהלכתי לכנסייה, אני יודעת שבכיתי,‬

1297
01:30:16,662 --> 01:30:19,457
‫כי בכיתי כל הזמן, ולא יכולתי להפסיק לבכות.‬

1298
01:30:20,040 --> 01:30:21,333
‫ושם פגשתי אותו.‬

1299
01:30:23,252 --> 01:30:24,920
‫הוא פשוט בא והתיישב,‬

1300
01:30:25,421 --> 01:30:29,675
‫והתחיל לדבר איתי בקול רגוע.‬

1301
01:30:30,176 --> 01:30:31,594
‫"מה קרה?‬

1302
01:30:32,178 --> 01:30:34,180
‫אלוהים שלח אותי הנה כדי לעזור לך."‬

1303
01:30:35,055 --> 01:30:37,308
‫הוא אמר, "אנחנו נביא את הילדות שלך.‬

1304
01:30:38,642 --> 01:30:41,729
‫אנחנו נתחתן, ואני אדאג לך ולילדות שלך,‬

1305
01:30:41,812 --> 01:30:43,522
‫והכול יהיה בסדר".‬

1306
01:30:45,649 --> 01:30:49,987
‫כשהיינו ביחד, הוא היה עושה דברים מפחידים.‬

1307
01:30:52,198 --> 01:30:56,035
‫כשהבנתי באיזו סיטואציה אני נמצאת איתו,‬
‫כבר לא ידעתי מה לעשות.‬

1308
01:30:57,620 --> 01:31:01,123
‫הוא היה מסתובב עם סכין כל הזמן,‬

1309
01:31:01,707 --> 01:31:05,002
‫והוא היה שולח יד הצידה,‬
‫למקום בו היה הסכין שלו,‬

1310
01:31:05,085 --> 01:31:07,671
‫ואומר, "את חושבת שתעזבי אותי?‬

1311
01:31:09,131 --> 01:31:10,382
‫זה לא יקרה".‬

1312
01:31:15,095 --> 01:31:18,682
‫פעם אחת הייתי צריכה לקנות לבנות חיתולים.‬

1313
01:31:18,766 --> 01:31:21,227
‫נתתי צ'ק ללא כיסוי בסופרמרקט,‬

1314
01:31:21,977 --> 01:31:23,938
‫ונשפטתי ל-30 יום בכלא.‬

1315
01:31:27,775 --> 01:31:29,860
‫ואז הוא לקח את הבנות שלי.‬

1316
01:31:31,820 --> 01:31:34,740
‫הלכתי מייד לתחנת המשטרה,‬

1317
01:31:34,823 --> 01:31:37,493
‫ואמרתי לשוטרים שהוא לקח את הבנות שלי.‬

1318
01:31:38,369 --> 01:31:41,872
‫במשטרה שאלו אותי,‬
‫"את נשואה לו כדין?" ואמרתי שכן,‬

1319
01:31:41,956 --> 01:31:45,876
‫ואז הם אמרו לי, "אז זה עניין אזרחי.‬
‫תצטרכי לטפל בזה בעצמך".‬

1320
01:31:46,460 --> 01:31:47,628
‫- משטרה -‬

1321
01:31:47,711 --> 01:31:50,381
‫והרמתי את הקול שלי עוד ועוד,‬

1322
01:31:50,464 --> 01:31:52,675
‫והם הוציאו אותי מתחנת המשטרה.‬

1323
01:31:55,719 --> 01:32:01,809
‫בשלב מסוים, ואני לא יודעת מתי בדיוק,‬
‫הוא השאיר את אליסון ואיימי בבית היתומים,‬

1324
01:32:01,892 --> 01:32:03,435
‫לקח את סוזי, ועזב.‬

1325
01:32:09,108 --> 01:32:10,901
‫אי אפשר לחזור בזמן ולהגיד,‬

1326
01:32:11,485 --> 01:32:12,611
‫"אם לא הייתי…‬

1327
01:32:15,322 --> 01:32:19,577
‫אם הייתי מוצאת דרך כלשהי לקבל עזרה,‬

1328
01:32:20,494 --> 01:32:23,789
‫להתרחק מכל המצב הזה,‬
‫אז זה לעולם לא היה קורה".‬

1329
01:32:25,374 --> 01:32:28,961
‫ואני הייתי אמורה להיות אימא שלה‬
‫ולהגן עליה מפני המפלצת הזאת.‬

1330
01:32:29,795 --> 01:32:30,754
‫ולא עשיתי את זה.‬

1331
01:32:33,299 --> 01:32:36,218
‫האמת שאני מאוד כועסת על אימא של שרון.‬

1332
01:32:36,885 --> 01:32:38,429
‫אני לא מאמינה אפילו לשנייה‬

1333
01:32:38,512 --> 01:32:43,475
‫שמכיוון שזה קרה פעם,‬
‫היא לא הייתה יכולה למצוא את הילדה שלה.‬

1334
01:32:43,559 --> 01:32:46,145
‫אותי חטפו ב-1976,‬

1335
01:32:46,687 --> 01:32:51,692
‫ובמשך כמעט חמש שנים,‬
‫אימא שלי יצרה קשר עם כולם:‬

1336
01:32:52,192 --> 01:32:55,946
‫עם הסנטור שלה,‬
‫עם ראש העיר, היא עלתה לשידור בטלוויזיה.‬

1337
01:32:56,488 --> 01:32:59,116
‫היא עשתה כל שביכולתה.‬

1338
01:33:00,159 --> 01:33:02,745
‫והיא לא הייתה אישה אמידה,‬

1339
01:33:02,828 --> 01:33:05,331
‫אבל היא הוציאה כל סכום שהיה לה‬

1340
01:33:05,414 --> 01:33:06,582
‫כדי לחפש אותי.‬

1341
01:33:07,166 --> 01:33:08,917
‫אימא שלי עשתה הכול,‬

1342
01:33:09,001 --> 01:33:11,170
‫ואני רק רוצה לדעת למה.‬

1343
01:33:12,463 --> 01:33:14,923
‫למה היא לא התאמצה יותר?‬

1344
01:33:16,675 --> 01:33:19,928
‫בכנות, פניתי לסבתא שלה.‬

1345
01:33:22,264 --> 01:33:23,307
‫זה לא הלך טוב.‬

1346
01:33:23,891 --> 01:33:26,060
‫זו הגישה הזאת של, "לא אכפת לי".‬

1347
01:33:26,560 --> 01:33:30,314
‫כשאת פונה למישהו ואין לו שום עניין,‬

1348
01:33:31,315 --> 01:33:32,399
‫עבורי זה…‬

1349
01:33:34,109 --> 01:33:35,069
‫לא אכפת לך?‬

1350
01:33:35,736 --> 01:33:38,405
‫את לא רוצה לדעת? איזה מין אדם את?‬

1351
01:33:38,489 --> 01:33:40,658
‫פשוט יש לי בעיה עם זה.‬

1352
01:33:46,664 --> 01:33:50,334
‫ב-2003, כשהייתי בטולסה‬
‫וביקרתי בבית הקברות,‬

1353
01:33:50,417 --> 01:33:55,881
‫חשבתי, "לא יהיה מגניב‬
‫לחזור הנה יום אחד ולהחליף את המצבה הזאת?"‬

1354
01:33:55,964 --> 01:33:58,050
‫היה כתוב עליה רק שם אחד, טוניה,‬

1355
01:33:58,133 --> 01:33:59,259
‫וזה הפריע לי.‬

1356
01:33:59,927 --> 01:34:02,888
‫אז אחרי שגיליתי את זהותה,‬

1357
01:34:02,971 --> 01:34:04,807
‫החלטנו… דיברתי עם מייגן,‬

1358
01:34:04,890 --> 01:34:08,143
‫ואמרתי, "היי, בואי נעשה את זה".‬

1359
01:34:09,269 --> 01:34:14,650
‫מאט רצה לשמוע‬
‫מה לדעתי צריך להיות כתוב על המצבה.‬

1360
01:34:15,401 --> 01:34:17,903
‫ואמרתי לו, "אלוהים, זאת אחריות גדולה".‬

1361
01:34:18,696 --> 01:34:22,408
‫היא נגעה בהרבה אנשים בחייה,‬
‫ורציתי להבטיח שזה…‬

1362
01:34:22,908 --> 01:34:26,120
‫יראה שהיא הייתה הכול עבור כולם.‬

1363
01:34:26,787 --> 01:34:31,959
‫- 3 ביוני‬
‫2017 -‬

1364
01:34:32,042 --> 01:34:33,752
‫אבי, תודה על ההזדמנות הזאת,‬

1365
01:34:33,836 --> 01:34:39,007
‫ואני מתפלל שתביא את הנוחות, הכוח והלב‬
‫לחיי האנשים שנמצאים כאן.‬

1366
01:34:39,091 --> 01:34:41,802
‫לא רק כאן היום, אלא בכל מקום בו הם נמצאים.‬

1367
01:34:49,518 --> 01:34:50,602
‫הינה היא.‬

1368
01:34:55,190 --> 01:34:58,527
‫היא הייתה רק בת 20 כשהיא מתה, ב-1990.‬

1369
01:34:58,610 --> 01:34:59,903
‫- סווייקיס‬
‫סוזן מרי -‬

1370
01:34:59,987 --> 01:35:03,991
‫ורק ביוני 2017 יכולנו להחליף את המצבה,‬

1371
01:35:04,491 --> 01:35:07,119
‫וסוף סוף לכתוב עליה את שמה האמיתי.‬

1372
01:35:09,580 --> 01:35:13,208
‫היא הייתה ההגדרה של חברה, לכולם.‬

1373
01:35:13,792 --> 01:35:16,754
‫הקול שמקשיבים לו ומערכת התמיכה עבור אנשים,‬

1374
01:35:16,837 --> 01:35:21,383
‫וזה לגמרי מטורף,‬
‫כי לה לא היה שום דבר כזה בבית,‬

1375
01:35:21,467 --> 01:35:24,052
‫והיא עשתה את כל זה בנינוחות שכזו.‬

1376
01:35:24,136 --> 01:35:27,681
‫- אם וחברה מסורה -‬

1377
01:35:31,560 --> 01:35:35,355
‫היא סוף סוף זכתה לטקס האשכבה שהגיע לה.‬

1378
01:35:36,356 --> 01:35:41,320
‫זה הציב שם נקודה-פסיק, מבחינתי.‬

1379
01:35:41,820 --> 01:35:43,822
‫וסוף סוף, היא מצאה מנוחה,‬

1380
01:35:45,157 --> 01:35:47,034
‫אבל היא עדיין חיה בליבי.‬

1381
01:35:49,369 --> 01:35:52,456
‫וכשאני אלך, אולי אז תבוא הנקודה.‬

1382
01:35:55,918 --> 01:35:58,462
‫זה היה יפהפה.‬

1383
01:35:58,545 --> 01:36:01,465
‫היה נהדר לגלות מי היא הייתה.‬

1384
01:36:03,717 --> 01:36:04,593
‫אני זוכרת רק…‬

1385
01:36:06,053 --> 01:36:08,597
‫"אחותי, קיבלתי אותך בחזרה", אתה יודע?‬

1386
01:36:10,349 --> 01:36:14,019
‫אחד הדברים שהכי נגעו בי‬
‫זו העובדה שהיא אף פעם לא ידעה מי היא.‬

1387
01:36:16,647 --> 01:36:20,901
‫להכיר את האנשים שהיו חלק מחייה‬
‫מאוד עזר לי,‬

1388
01:36:22,236 --> 01:36:25,072
‫כי לכולם היו זיכרונות מאוד חיוביים ממנה.‬

1389
01:36:25,656 --> 01:36:30,118
‫אתה מקבל את ההרגשה שלפעמים היא…‬

1390
01:36:30,702 --> 01:36:32,704
‫הפיקה את המירב מהחיים שהיו לה.‬

1391
01:36:36,500 --> 01:36:39,753
‫הייתי נלהבת מכך ש…‬

1392
01:36:41,505 --> 01:36:44,550
‫כתבנו את השם שלה על מצבה, ושזו היא.‬

1393
01:36:48,095 --> 01:36:50,806
‫זה היה חשוב עבור כולנו. זה היה…‬

1394
01:36:51,306 --> 01:36:53,809
‫זו מי שהיא הייתה באמת, זה באמת אבא שלה.‬

1395
01:36:53,892 --> 01:36:55,727
‫זאת הבת שלה.‬

1396
01:36:56,395 --> 01:36:58,105
‫כאן היא נמצאת, כאן היא שוכבת,‬

1397
01:36:58,188 --> 01:37:00,023
‫וזה השם האמיתי שלה.‬

1398
01:37:00,524 --> 01:37:03,777
‫- סווייקיס, סוזן מרי‬
‫6 בספטמבר, 1969 - 30 באפריל, 1990 -‬

1399
01:37:03,861 --> 01:37:05,737
‫- אם וחברה מסורה -‬

1400
01:37:06,572 --> 01:37:07,948
‫שריף, פשוט תודה.‬

1401
01:37:09,074 --> 01:37:12,786
‫יש לי הרבה מערכות יחסים חדשות,‬
‫ויותר משפחה ממה שהייתי צריכה.‬

1402
01:37:14,413 --> 01:37:18,292
‫ואני מקווה שאוכל להיות‬
‫חצי מהאימא שהיא הייתה, או שרצתה להיות.‬

1403
01:37:19,877 --> 01:37:24,339
‫העובדה שהפכתי לאימא‬
‫נתנה לי אפילו יותר כבוד לאם הביולוגית שלי,‬

1404
01:37:24,423 --> 01:37:27,676
‫כי היא ויתרה על שני ילדים,‬

1405
01:37:27,759 --> 01:37:28,969
‫אם לא יותר,‬

1406
01:37:29,052 --> 01:37:32,347
‫בידיעה שזה טוב יותר עבור הילדים.‬

1407
01:37:35,017 --> 01:37:38,228
‫לבן שלי קוראים מייקל, על שם אחי.‬

1408
01:37:38,854 --> 01:37:42,900
‫מייקל לא זכה לחיות בשמו,‬
‫ורציתי שהשם הזה ימשיך.‬

1409
01:37:45,068 --> 01:37:49,656
‫מה שאני יכול לעשות זה…‬
‫אני לא יכול לדבר עם סוזן, אבל כן עם מייגן.‬

1410
01:37:53,869 --> 01:37:54,828
‫וזה…‬

1411
01:37:55,954 --> 01:37:57,039
‫זה יספיק.‬

1412
01:38:01,793 --> 01:38:07,132
‫אני מנסה להבין את עצמי,‬
‫אבל אני יודעת שהסיפור הזה יעזור למישהו.‬

1413
01:38:07,633 --> 01:38:10,510
‫אני צריכה רק להבין את כל החלקים‬

1414
01:38:10,594 --> 01:38:14,640
‫ואת איך שזה עיצב אותי,‬
‫ואז אני יודעת שאוכל לחלוק את זה עם אנשים.‬

1415
01:38:19,937 --> 01:38:22,689
‫אני רק יודעת שאם הייתה לה הזדמנות,‬

1416
01:38:23,982 --> 01:38:26,151
‫היא הייתה מהאנשים האלה‬

1417
01:38:26,234 --> 01:38:29,947
‫שהיו מסוגלים להתגבר על מה שקרה לה.‬

1418
01:38:31,114 --> 01:38:33,700
‫אם היא רק הייתה מצליחה לחמוק ממנו,‬

1419
01:38:34,326 --> 01:38:37,120
‫היא הייתה יכולה להיות שורדת מדהימה.‬

1420
01:38:39,665 --> 01:38:41,583
‫היה לה המון פוטנציאל.‬

1421
01:38:43,627 --> 01:38:46,171
‫היה לה משהו להציע לעולם.‬

1422
01:38:46,880 --> 01:38:49,466
‫באמת שהיה לה כישרון, ו…‬

1423
01:38:52,469 --> 01:38:54,513
‫ככה אזכור אותה תמיד.‬

1424
01:39:05,899 --> 01:39:10,904
‫- לזכרם מלא האהבה‬
‫של סוזן מרי סווייקיס ומייקל אנתוני יוז -‬

1425
01:39:11,780 --> 01:39:14,700
‫- אם אתם או מישהו שאתם מכירים‬
‫חווה אלימות מינית, -‬

1426
01:39:14,783 --> 01:39:17,995
‫- מידע ומשאבים זמינים בכתובת‬
‫www.wannatalkaboutit.com -‬

1427
01:41:13,568 --> 01:41:18,198
‫- תרגום כתוביות: גלעד קשר -‬