1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:20,208 --> 00:00:23,375 ‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬ 4 00:00:31,666 --> 00:00:32,625 ‫המוסר‬ 5 00:00:34,041 --> 00:00:37,208 ‫מבטא התנהגויות שהחברה שופטת.‬ 6 00:00:38,083 --> 00:00:40,541 ‫- בואנוס איירס‬ ‫ארגנטינה -‬ 7 00:00:40,625 --> 00:00:41,958 ‫האתיקה‬ 8 00:00:42,583 --> 00:00:46,375 ‫מבטאת התנהגויות שהמצפון שלך שופט.‬ 9 00:00:47,625 --> 00:00:49,375 ‫כל אדם,‬ 10 00:00:49,875 --> 00:00:51,541 ‫תלוי איפה ומתי נולד,‬ 11 00:00:52,083 --> 00:00:53,625 ‫משרטט קו גבול,‬ 12 00:00:53,708 --> 00:00:56,875 ‫ואומר שמכאן עד כאן זה טוב,‬ ‫ומכאן עד כאן זה רע.‬ 13 00:00:58,250 --> 00:00:59,916 ‫והדבר הכי משוגע בקשר לזה‬ 14 00:01:00,541 --> 00:01:03,416 ‫קורה כשמתקרבים לאותו קו גבול.‬ 15 00:01:08,000 --> 00:01:10,166 ‫ולכן החלטת לשדוד בנק?‬ 16 00:01:11,916 --> 00:01:13,083 ‫למה עשית את זה?‬ 17 00:01:16,750 --> 00:01:18,291 ‫למה שדדתי בנק?‬ 18 00:01:18,375 --> 00:01:19,708 ‫זאת שאלה‬ 19 00:01:20,500 --> 00:01:22,666 ‫ששאלתי את עצמי פעמים רבות.‬ 20 00:01:22,750 --> 00:01:26,500 ‫אני חושב שהתשובה ההגיונית ביותר‬ 21 00:01:27,166 --> 00:01:29,500 ‫היא משמעותו של המוות.‬ 22 00:01:33,375 --> 00:01:35,708 ‫בשלב מסוים בהיסטוריה האנושית,‬ 23 00:01:35,791 --> 00:01:38,250 ‫האנשים הבינו שהחיים מוגבלים מאוד,‬ 24 00:01:38,333 --> 00:01:42,291 ‫מכיוון שאנחנו חולפים כאן פתאום,‬ ‫ולא משאירים שום דבר מאחורינו.‬ 25 00:01:44,958 --> 00:01:47,958 ‫לכן אני מאמין שמשמעות המוות‬ 26 00:01:48,041 --> 00:01:49,791 ‫יכולה להגיע בשתי צורות:‬ 27 00:01:51,791 --> 00:01:53,041 ‫כילדים,‬ 28 00:01:53,583 --> 00:01:54,833 ‫או כאומנות.‬ 29 00:01:58,375 --> 00:02:00,375 ‫אלה הדברים שמתעלים על המוות.‬ 30 00:02:00,458 --> 00:02:02,625 ‫ספר שאתה כותב, ציור,‬ 31 00:02:03,333 --> 00:02:04,666 ‫פירמידה,‬ 32 00:02:05,583 --> 00:02:07,375 ‫גנבה אומנותית.‬ 33 00:02:07,458 --> 00:02:13,541 ‫אני מאמין שבהיבט הזה,‬ ‫משמעות המוות, ההבנה שהחיים סופיים,‬ 34 00:02:13,625 --> 00:02:17,500 ‫היא סיבה נוספת שהובילה אותי לזה.‬ 35 00:02:18,333 --> 00:02:20,166 ‫וכעת, החדשות.‬ 36 00:02:22,250 --> 00:02:24,916 ‫ארבעה פושעים חמושים בכבדות‬ 37 00:02:25,000 --> 00:02:28,208 ‫נכנסים לבנק בכוונה לשדוד אותו.‬ 38 00:02:29,833 --> 00:02:34,291 ‫יש מתח רב בסן איסידרו. יש בני ערובה.‬ 39 00:02:34,375 --> 00:02:38,208 ‫אנשי יחידת "פלקון" התערבו,‬ ‫והאזור מכותר. אנחנו בשידור חי משם.‬ 40 00:02:38,291 --> 00:02:40,000 ‫אנשי יחידת פלקון המפורסמת‬ 41 00:02:40,083 --> 00:02:42,875 ‫לא יודעים שהכספות נמצאות מתחת לאדמה?‬ 42 00:02:42,958 --> 00:02:44,958 ‫תנו לי להמשיך לדבר!‬ 43 00:02:45,041 --> 00:02:49,541 ‫כל בני הערובה שוחררו, ואף פושע לא נעצר.‬ 44 00:02:49,625 --> 00:02:52,791 ‫הם בזזו 143 תאי כספת.‬ 45 00:02:52,875 --> 00:02:55,250 ‫תשעים וחמישה מיליון דולר.‬ 46 00:02:55,333 --> 00:02:58,458 ‫אולי הם אנשים חכמים מאוד,‬ ‫אבל לא משנה כמה זמן זה ייקח,‬ 47 00:02:58,541 --> 00:03:02,208 ‫בסוף יהיה להם סיפור יפה‬ ‫לספר לחבריהם בתא בכלא.‬ 48 00:03:04,208 --> 00:03:08,250 ‫השוד המרהיב ביותר‬ ‫בהיסטוריה הפלילית של ארגנטינה.‬ 49 00:03:08,333 --> 00:03:11,750 ‫יש המכנים אותו "שוד המאה".‬ 50 00:03:12,708 --> 00:03:16,625 ‫שוטר שנכנס למקום אמר לי,‬ ‫"הם פשוט התאדו ונעלמו".‬ 51 00:03:19,750 --> 00:03:21,375 ‫- ריאיון עם אראוחו, 11 -‬ 52 00:03:24,125 --> 00:03:25,791 ‫בסדר, פר.‬ ‫-שוב זה?‬ 53 00:03:25,875 --> 00:03:27,458 ‫תגיד לי מה אתה רוצה שאספר.‬ 54 00:03:27,541 --> 00:03:30,500 ‫- פרננדו אראוחו‬ ‫האומן -‬ 55 00:03:30,583 --> 00:03:35,500 ‫2003… כן, זה היה ב-2003.‬ ‫הייתי האדם המאושר ביותר עלי אדמות.‬ 56 00:03:35,583 --> 00:03:39,000 ‫אם היית עורך סקר בין כולם,‬ ‫אני הייתי הכי מאושר.‬ 57 00:03:42,291 --> 00:03:43,291 ‫מצאתי…‬ 58 00:03:44,750 --> 00:03:45,791 ‫ייעוד.‬ 59 00:03:47,666 --> 00:03:50,166 ‫פתאום רציתי לעשות אומנות.‬ 60 00:03:53,500 --> 00:03:58,125 ‫בשביל זה הייתי צריך סטודיו של 50 מ"ר.‬ 61 00:04:00,458 --> 00:04:06,583 ‫מקום שבו אוכל לגרות את חושיי.‬ 62 00:04:08,708 --> 00:04:10,416 ‫בזמנו,‬ 63 00:04:11,000 --> 00:04:12,500 ‫אומנויות פלסטיות,‬ 64 00:04:13,625 --> 00:04:15,166 ‫אומנויות לחימה,‬ 65 00:04:15,958 --> 00:04:17,541 ‫אומנויות קנאביס…‬ 66 00:04:23,000 --> 00:04:27,875 ‫כתבתי ספר על יתרונות הקנאביס‬ ‫והגידול הביתי.‬ 67 00:04:49,375 --> 00:04:51,041 ‫זו הייתה שנת שבתון מלאה,‬ 68 00:04:51,125 --> 00:04:54,208 ‫מלאה בהרבה התנסויות וטירוף.‬ 69 00:04:57,458 --> 00:05:01,041 ‫מצאתי את עצמי במצבים‬ ‫שבהם לא ידעתי אם זה יום או לילה.‬ 70 00:05:02,791 --> 00:05:06,166 ‫התעסקתי בציור, בספר על הגידול הביתי.‬ 71 00:05:06,250 --> 00:05:07,416 ‫תשלטו בזה.‬ 72 00:05:14,250 --> 00:05:18,125 ‫מצאתי תכלית, ואהבתי את זה.‬ 73 00:05:22,125 --> 00:05:25,041 ‫מה שלא דמיינתי‬ 74 00:05:25,125 --> 00:05:29,375 ‫זה שאחרי שאפתח את הצמחים האלה בתוך הבית,‬ 75 00:05:31,708 --> 00:05:36,000 ‫תהיה לי התגלות חשובה למדי.‬ 76 00:06:05,208 --> 00:06:06,500 ‫ו…‬ 77 00:06:08,916 --> 00:06:10,666 ‫החלטתי לשדוד בנק.‬ 78 00:06:17,958 --> 00:06:19,833 ‫עדיין לא ידעתי איך,‬ 79 00:06:21,833 --> 00:06:23,375 ‫אבל דבר אחד היה בטוח.‬ 80 00:06:24,250 --> 00:06:27,375 ‫הייתה חייבת להיות מעורבת בזה אומנות כלשהי.‬ 81 00:06:34,375 --> 00:06:37,958 ‫והרעיון הזה התחיל לתפוס אותי,‬ 82 00:06:38,041 --> 00:06:40,875 ‫עד לנקודה שבה הרגשתי, "לעזאזל עם הציורים",‬ 83 00:06:40,958 --> 00:06:43,791 ‫והדבר היחיד שעשיתי מאז, כל יום כל היום,‬ 84 00:06:43,875 --> 00:06:47,583 ‫היה לחשוב על איך לשדוד בנק.‬ 85 00:06:50,833 --> 00:06:55,375 ‫- סן חוזה דה מאיו‬ ‫אורוגוואי -‬ 86 00:07:02,083 --> 00:07:04,166 ‫שמי לואיס מריו ויטטה סז'אנס.‬ 87 00:07:05,750 --> 00:07:08,125 ‫אני אורוגוואי, אני בן 65.‬ 88 00:07:12,166 --> 00:07:14,583 ‫נולדתי במקום עם הרגלים טובים,‬ 89 00:07:15,125 --> 00:07:17,375 ‫עם מצב כלכלי טוב מאוד.‬ 90 00:07:19,083 --> 00:07:21,291 ‫אני מגדיר את עצמי כפורץ.‬ 91 00:07:21,375 --> 00:07:22,958 ‫ומה זה פורץ?‬ 92 00:07:23,041 --> 00:07:25,166 ‫פורץ יודע קצת על תכשיטים,‬ 93 00:07:25,250 --> 00:07:28,000 ‫יודע קצת על מנעולים, יודע קצת על אומנות,‬ 94 00:07:28,083 --> 00:07:29,666 ‫יודע קצת על כל דבר.‬ 95 00:07:31,791 --> 00:07:35,666 ‫למרות שלפשע הראשון שלי‬ ‫לא היה שום קשר לשוד,‬ 96 00:07:36,750 --> 00:07:39,250 ‫יצא לי להכיר כלא, כלא אמיתי,‬ 97 00:07:39,333 --> 00:07:43,625 ‫ומישהו שמכיר את הכלא‬ ‫כבר לא נשאר אותו אדם כשהוא משתחרר.‬ 98 00:07:43,708 --> 00:07:45,833 ‫ואתה לומד על כל מיני פשעים,‬ 99 00:07:45,916 --> 00:07:48,166 ‫ואתה הופך לפושע.‬ 100 00:07:48,958 --> 00:07:49,791 ‫רופי!‬ 101 00:07:50,291 --> 00:07:51,166 ‫רופיאן!‬ 102 00:07:52,083 --> 00:07:52,916 ‫שארלוט!‬ 103 00:07:54,833 --> 00:07:59,208 ‫יום אחד יצאתי לטיול קצר,‬ ‫ואמרתי, "אני לא חוזר יותר".‬ 104 00:07:59,291 --> 00:08:01,583 ‫נסעתי לארגנטינה.‬ 105 00:08:08,458 --> 00:08:13,666 ‫מה עושה פליט שנוסע למדינה זרה?‬ 106 00:08:15,291 --> 00:08:17,166 ‫הוא מתחבר לפושעים.‬ 107 00:08:17,250 --> 00:08:20,125 ‫- לואיס מריו ויטטה‬ ‫השחקן -‬ 108 00:08:24,958 --> 00:08:27,250 ‫אולי כולנו, בשלב כלשהו,‬ 109 00:08:27,333 --> 00:08:29,875 ‫חושבים לשדוד בנק, לא?‬ 110 00:08:29,958 --> 00:08:33,458 ‫אנחנו צופים בסרטים,‬ ‫אבל הרעיון הזה החל להתחזק.‬ 111 00:08:34,958 --> 00:08:36,958 ‫הייתי צריך לחלוק אותו עם מישהו.‬ 112 00:08:38,833 --> 00:08:40,166 ‫וזה היה הפסיכולוג שלי.‬ 113 00:08:42,666 --> 00:08:47,541 ‫אני זוכר שהדבר הראשון שאמרתי לחורחה היה,‬ ‫"אני הולך לשדוד בנק",‬ 114 00:08:47,625 --> 00:08:49,000 ‫"למה בנק?"‬ 115 00:08:49,083 --> 00:08:51,416 ‫טוב, אם זה לא היה בנק, זה היה קזינו.‬ 116 00:08:51,500 --> 00:08:53,250 ‫ללכת לשם, לקזינו…‬ 117 00:08:53,875 --> 00:08:55,750 ‫אני לא מתנגד לקפיטליזם.‬ 118 00:08:55,833 --> 00:08:59,250 ‫מבחינתי, זו מערכת מעולה שעובדת.‬ 119 00:08:59,333 --> 00:09:02,291 ‫העניין היחיד הוא שרציתי נתח מהעסק.‬ 120 00:09:02,375 --> 00:09:04,458 ‫לא התכוונתי להקים בנק.‬ 121 00:09:05,041 --> 00:09:07,750 ‫התכוונתי לשדוד בנק, כמו שאמר ברכט.‬ 122 00:09:13,416 --> 00:09:16,916 ‫ברגע הזה, הוא חשב‬ ‫שזה חלק מההזיות של הקנאביס,‬ 123 00:09:17,000 --> 00:09:19,708 ‫כל הרעיונות האלה שהוא שמע ממני.‬ 124 00:09:19,791 --> 00:09:23,250 ‫הוא אמר, "אוקיי, הכול בסדר.‬ ‫בוא נסיים כאן".‬ 125 00:09:26,333 --> 00:09:30,041 ‫אז קודם התחלתי לחפש בנק.‬ 126 00:09:30,666 --> 00:09:32,166 ‫אני גר באקסוסו,‬ 127 00:09:32,708 --> 00:09:36,791 ‫המקום בו נולדתי, בו גדלתי.‬ 128 00:09:38,666 --> 00:09:44,083 ‫היה בנק בפינת הרחובות ליברטדור ופרו,‬ ‫ואמרתי, "זה הבנק".‬ 129 00:09:46,666 --> 00:09:49,041 ‫בנק ריו אקסוסו.‬ 130 00:09:50,708 --> 00:09:52,333 ‫- ליברטדור - פרו -‬ 131 00:10:22,500 --> 00:10:25,250 ‫טוב, שמי רובן דה לה טורה.‬ ‫אנשים קוראים לי בטו.‬ 132 00:10:26,166 --> 00:10:28,375 ‫נולדתי בשכונת קונסטיטוסיון.‬ 133 00:10:28,458 --> 00:10:30,333 ‫למדתי בבית ספר קתולי.‬ 134 00:10:32,166 --> 00:10:34,750 ‫הייתי שם עד גיל 12. הייתי אפילו נער מזבח,‬ 135 00:10:34,833 --> 00:10:38,291 ‫עזרתי במיסות והכול,‬ ‫אבל כשהייתי עוזב את הכנסייה,‬ 136 00:10:38,375 --> 00:10:43,416 ‫היינו הולכים לעשות שטויות עם חברים,‬ ‫כי היו הרבה ילדים כמוני.‬ 137 00:10:44,750 --> 00:10:48,375 ‫הכול התחיל כהרפתקה.‬ 138 00:10:48,458 --> 00:10:50,000 ‫בהמשך זה הפך להרגל,‬ 139 00:10:50,541 --> 00:10:53,458 ‫וזה המשיך עד שגנבנו כמה מכוניות.‬ 140 00:10:53,541 --> 00:10:56,458 ‫ואז תפסו אותי ונכנסתי לכלא "דווטו",‬ 141 00:10:56,541 --> 00:10:59,000 ‫וישבתי שם עם כמה מהאנשים הגרועים ביותר,‬ 142 00:10:59,083 --> 00:11:05,625 ‫שגנבו נשק וביצעו תקיפות‬ ‫והתנקשויות בסגנון קומנדו.‬ 143 00:11:05,708 --> 00:11:07,916 ‫הצטרפתי אליהם, בואו נגיד.‬ 144 00:11:10,750 --> 00:11:14,041 ‫גנבה ופשע הפכו גם לסטייה.‬ 145 00:11:14,916 --> 00:11:15,958 ‫זה היה כמו…‬ 146 00:11:16,791 --> 00:11:20,250 ‫כמו למלא איזה חלל, אני לא יודע.‬ ‫אבל זה היה משהו שחסר לי.‬ 147 00:11:20,333 --> 00:11:23,916 ‫- בטו דה לה טורה‬ ‫הבריון -‬ 148 00:11:24,000 --> 00:11:25,333 ‫בנק אפשר לשדוד‬ 149 00:11:25,833 --> 00:11:28,291 ‫כשהוא פתוח או כשהוא סגור.‬ 150 00:11:28,375 --> 00:11:29,666 ‫- משרד המשפטים‬ ‫FBI -‬ 151 00:11:29,750 --> 00:11:30,958 ‫- שודי בנקים -‬ 152 00:11:31,041 --> 00:11:33,083 ‫כשהוא פתוח, זה אומר שצריך להיכנס‬ 153 00:11:34,458 --> 00:11:35,791 ‫עם נשק…‬ 154 00:11:35,875 --> 00:11:38,416 ‫שימו ידיים מאחורי הראש ותשאירו אותן שם.‬ 155 00:11:38,500 --> 00:11:40,416 ‫ולנסות להגיע לכספת.‬ 156 00:11:40,500 --> 00:11:43,500 ‫עכשיו!‬ ‫-זה דבר בלתי אפשרי.‬ 157 00:11:43,583 --> 00:11:47,583 ‫לעובדים ולמאבטחים יש כפתור.‬ 158 00:11:50,708 --> 00:11:53,333 ‫ואוטומטית, אחרי כמה דקות,‬ 159 00:11:54,000 --> 00:11:58,125 ‫אתה מוקף, ולא יכול אפילו לקחת את המטבעות.‬ 160 00:12:01,000 --> 00:12:02,458 ‫כבר אז שימוש בנשק‬ 161 00:12:02,541 --> 00:12:07,708 ‫לא היה הסגנון של מה שניסיתי לעשות,‬ 162 00:12:07,791 --> 00:12:09,583 ‫שהיה משהו אומנותי ובלי אלימות.‬ 163 00:12:12,791 --> 00:12:16,166 ‫אז כמובן שהלכתי על האפשרות השנייה,‬ ‫כשהבנק סגור.‬ 164 00:12:18,125 --> 00:12:22,500 ‫וכשהוא סגור, הדרך לעשות זאת היא עם חור.‬ 165 00:12:22,583 --> 00:12:24,541 ‫וזה היה הרעיון שפיתחתי.‬ 166 00:12:25,041 --> 00:12:28,291 ‫כשאתה חושב על דבר כזה,‬ ‫אתה לא יכול להגיד לחברים שלך,‬ 167 00:12:28,375 --> 00:12:31,083 ‫"בא לך לעשות את זה?" זאת אומרת… לא.‬ 168 00:12:31,166 --> 00:12:33,291 ‫אתה צריך למצוא את האנשים הנכונים.‬ 169 00:12:33,375 --> 00:12:36,458 ‫המוטו שלי הוא "אינטליגנציה מעל אבק שרפה".‬ 170 00:12:37,500 --> 00:12:39,250 ‫סבסטיאן גרסיה בולסטר.‬ 171 00:12:51,291 --> 00:12:53,666 ‫אני סבסטיאן גרסיה בולסטר.‬ 172 00:12:53,750 --> 00:12:55,875 ‫ואני לא יודע למה, אבל…‬ 173 00:12:56,875 --> 00:12:58,541 ‫קוראים לי "המהנדס".‬ 174 00:12:58,625 --> 00:13:01,833 ‫- סבסטיאן גרסיה בולסטר‬ ‫המהנדס -‬ 175 00:13:03,333 --> 00:13:08,083 ‫חייתי כל חיי במרטינס,‬ ‫במשפחה ממוצעת מהמעמד הבינוני.‬ 176 00:13:10,083 --> 00:13:15,166 ‫הייתי רואה מכשיר,‬ ‫וחושב איך אוכל להשיג תוצאות טובות יותר,‬ 177 00:13:15,250 --> 00:13:17,541 ‫או יותר אנרגייה, יותר כוח.‬ 178 00:13:20,333 --> 00:13:24,166 ‫למדתי, סיימתי את התיכון,‬ ‫למדתי טכנאות חשמל,‬ 179 00:13:24,250 --> 00:13:26,333 ‫ואז התחלתי להנדס, ועזבתי.‬ 180 00:13:27,166 --> 00:13:29,041 ‫פתחתי מוסך לתיקון אופנועים.‬ 181 00:13:29,125 --> 00:13:33,875 ‫עם הזמן שיניתי את המוסך, עד שבסוף הוא הפך‬ 182 00:13:33,958 --> 00:13:36,375 ‫למוסך בלעדי של אופנועי ים.‬ 183 00:13:39,458 --> 00:13:42,541 ‫פרננדו ואני למדנו‬ ‫בבית הספר הטכנולוגי סן איסידרו.‬ 184 00:13:42,625 --> 00:13:44,500 ‫הוא היה גדול ממני בשנה.‬ 185 00:13:44,583 --> 00:13:48,791 ‫הפכנו לחברים. היינו יוצאים לחופשות ביחד.‬ 186 00:13:50,916 --> 00:13:54,041 ‫פרננדו מציע שאעשה את זה.‬ 187 00:13:54,125 --> 00:13:57,291 ‫לא גנבתי. אף פעם לא גנבתי.‬ 188 00:13:58,791 --> 00:14:01,583 ‫אבל לשדוד בנק היה בסדר.‬ 189 00:14:01,666 --> 00:14:05,375 ‫תחזירו את החסכונות שלנו! עבדתי כל החיים!‬ 190 00:14:05,458 --> 00:14:09,500 ‫המשפחה שלי סבלה הרבה בגלל בנקים.‬ 191 00:14:11,708 --> 00:14:12,666 ‫לגנוב זה רע,‬ 192 00:14:12,750 --> 00:14:16,791 ‫אבל לגנוב מבנק שעשה כל כך הרבה נזק לאנשים‬ ‫זה לא כל כך רע.‬ 193 00:14:17,375 --> 00:14:19,250 ‫הוא מספר לי על זה,‬ 194 00:14:19,333 --> 00:14:21,750 ‫ולא אמרתי לו, "לא, אתה…"‬ 195 00:14:21,833 --> 00:14:26,750 ‫לא. "כן, כל דבר טכני או מכני שתצטרך,‬ 196 00:14:26,833 --> 00:14:28,625 ‫סמוך עליי שאעשה את זה."‬ 197 00:14:28,708 --> 00:14:30,708 ‫כתנאי, אני לא לוקח סיכונים.‬ 198 00:14:30,791 --> 00:14:32,666 ‫אם זה לא מושלם,‬ 199 00:14:33,666 --> 00:14:34,916 ‫אני לא נכנס לזה.‬ 200 00:14:41,333 --> 00:14:44,416 ‫התכוונתי לשכור בית במרחק ארבעה בלוקים משם,‬ 201 00:14:44,500 --> 00:14:49,375 ‫לחפור מנהרה ולהגיע למרתף של הבנק,‬ 202 00:14:50,250 --> 00:14:53,583 ‫כי הכספת נמצאת שם למטה.‬ 203 00:14:54,500 --> 00:14:57,750 ‫אבל זה לא היה קל. מה אם היא תקרוס עליי?‬ 204 00:14:59,250 --> 00:15:00,166 ‫כי…‬ 205 00:15:00,958 --> 00:15:02,583 ‫בחייכם, בואו נהיה כנים.‬ 206 00:15:02,666 --> 00:15:04,333 ‫מעולם לא חפרתי בור‬ 207 00:15:04,416 --> 00:15:06,750 ‫שלא נועד לשתילת מריחוואנה.‬ 208 00:15:09,833 --> 00:15:15,791 ‫באותו זמן הבנתי שאחרי שאתה נכנס,‬ ‫יש חיישני תנועה.‬ 209 00:15:17,083 --> 00:15:20,750 ‫ביליתי חודשים בניסיון להבין איך הם עובדים.‬ 210 00:15:21,375 --> 00:15:24,000 ‫תכננתי כמה חליפות שיוכלו לעבור אותם.‬ 211 00:15:29,083 --> 00:15:30,166 ‫זה עבד.‬ 212 00:15:30,250 --> 00:15:33,125 ‫ככה נולד "מר זחל".‬ 213 00:15:36,041 --> 00:15:41,291 ‫אבל מה שחשוב לא היה‬ ‫לעבור את מערכת החיישנים,‬ 214 00:15:41,375 --> 00:15:42,791 ‫אלא הכספת עצמה.‬ 215 00:15:45,166 --> 00:15:49,166 ‫הטירוף הזה, שהייתי בטוח שאפתור,‬ 216 00:15:50,041 --> 00:15:51,458 ‫היה די מסובך,‬ 217 00:15:51,541 --> 00:15:54,583 ‫אז התפרקתי.‬ 218 00:15:56,000 --> 00:15:59,125 ‫בשלב מסוים אני אומר שזה בלתי אפשרי.‬ 219 00:15:59,208 --> 00:16:00,375 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 220 00:16:11,666 --> 00:16:15,500 ‫אני… מוצף.‬ 221 00:16:18,875 --> 00:16:24,250 ‫השקעתי זמן רב, ידע וכסף כדי לקנות דברים.‬ 222 00:16:35,166 --> 00:16:38,333 ‫וטוב, זה עדיין לא עבד.‬ 223 00:16:40,583 --> 00:16:41,958 ‫אני לא פותר את זה.‬ 224 00:17:24,875 --> 00:17:27,333 ‫התקווה נולדת שוב.‬ 225 00:17:27,416 --> 00:17:29,791 ‫רעיון חדש נולד.‬ 226 00:17:33,083 --> 00:17:35,666 ‫אוטומטית, בשעה שלוש בבוקר,‬ 227 00:17:35,750 --> 00:17:40,083 ‫יצאתי מהבית והלכתי לקפה-אינטרנט‬ ‫כדי להתחבר לרשת‬ 228 00:17:40,166 --> 00:17:44,000 ‫ולראות אם מישהו כבר חשב על הרעיון הזה פעם.‬ 229 00:17:45,416 --> 00:17:47,833 ‫הוא היה הרבה יותר נועז.‬ 230 00:17:48,833 --> 00:17:51,875 ‫מבצע שאפתני.‬ 231 00:17:54,833 --> 00:17:57,291 ‫והרעיון היה פשוט מאוד.‬ 232 00:18:00,541 --> 00:18:03,333 ‫העניין היה לשלב בין שתי המתודולוגיות,‬ 233 00:18:03,416 --> 00:18:05,708 ‫כשהבנק סגור וכשהוא פתוח.‬ 234 00:18:06,958 --> 00:18:08,375 ‫להיכנס,‬ 235 00:18:09,083 --> 00:18:11,708 ‫לדמות שוד זריז, ללכת לקופות,‬ 236 00:18:12,208 --> 00:18:15,458 ‫לחכות שהשוטרים יכתרו אותנו,‬ 237 00:18:16,208 --> 00:18:19,916 ‫ולהשתמש במנהרה לא כדי להיכנס,‬ ‫אלא כדי לצאת.‬ 238 00:18:27,750 --> 00:18:32,291 ‫אף אחד מעולם לא עשה דבר כזה.‬ 239 00:18:34,250 --> 00:18:35,166 ‫ו…‬ 240 00:18:36,125 --> 00:18:41,000 ‫כשאתה סולל דרך, יש סבירות עצומה שתצליח,‬ 241 00:18:41,083 --> 00:18:43,791 ‫כי אנשים לא מוכנים למשהו חדש.‬ 242 00:18:43,875 --> 00:18:49,250 ‫הייתי מאושר מאוד כשגיליתי‬ ‫שאומנות וסטודיו של 50 מ"ר מתאימים לי,‬ 243 00:18:49,333 --> 00:18:51,708 ‫אבל זה היה חלק מאותה יצירה.‬ 244 00:18:56,875 --> 00:18:59,500 ‫פרננדו היה בא ואומר לי,‬ 245 00:18:59,583 --> 00:19:02,416 ‫"היי, חשבתי לעשות משהו".‬ 246 00:19:02,500 --> 00:19:08,250 ‫עם כל בעיה שהייתה לנו,‬ ‫היינו צריכים להעריך מספר אפשרויות.‬ 247 00:19:08,333 --> 00:19:10,875 ‫מנקודת המבט שלו, מזו שלי,‬ 248 00:19:10,958 --> 00:19:13,041 ‫כאילו שזה היה סרט,‬ 249 00:19:13,125 --> 00:19:17,166 ‫כאילו זה היה רעיון עתידי של בנייה של משהו.‬ 250 00:19:17,250 --> 00:19:19,000 ‫אנחנו נעשה את זה ככה וככה…‬ 251 00:19:19,083 --> 00:19:21,500 ‫מה שאני עושה אז זה…‬ 252 00:19:22,166 --> 00:19:26,666 ‫טוב, ממה מורכבת הקרקע‬ ‫בחלק הצפוני של אקסוסו?‬ 253 00:19:26,750 --> 00:19:29,166 ‫אז התחלתי לחקור,‬ 254 00:19:29,250 --> 00:19:36,250 ‫ואני זוכר שכמה פועלים‬ ‫עבדו על מנהרת ביוב באוליבוס.‬ 255 00:19:36,333 --> 00:19:40,541 ‫אני אומר להם, "היי, מה נשמע?‬ ‫אני סטודנט לאדריכלות.‬ 256 00:19:40,625 --> 00:19:43,833 ‫יש לי שאלה, זה לא יכול לקרוס?"‬ 257 00:19:45,250 --> 00:19:51,208 ‫הוא אומר לי, "לא, ככל שהמנהרה עמוקה יותר,‬ ‫כך היא חזקה יותר".‬ 258 00:19:52,375 --> 00:19:53,375 ‫אוקיי.‬ 259 00:19:54,375 --> 00:19:58,625 ‫כשעזבתי, ראיתי שיש כמה מעגלים‬ ‫שנשארו ברחוב בעקבות העבודה שלהם.‬ 260 00:20:03,541 --> 00:20:04,541 ‫יום למחרת,‬ 261 00:20:05,458 --> 00:20:06,666 ‫אני נוסע לרחוב פרו.‬ 262 00:20:07,541 --> 00:20:10,375 ‫אני רואה מעגל בגודל כזה.‬ 263 00:20:11,416 --> 00:20:12,750 ‫אני רואה עוד אחד.‬ 264 00:20:13,708 --> 00:20:15,125 ‫לא יכולתי להאמין.‬ 265 00:20:16,041 --> 00:20:20,208 ‫אותם מעגלים שראיתי באתר הבנייה באוליבוס.‬ 266 00:20:20,958 --> 00:20:24,708 ‫כלומר, אותם שרידים, שהופיעו כל עשרה מטרים‬ 267 00:20:25,500 --> 00:20:29,958 ‫לאורך רחוב פרו, שגובל עם הבנק,‬ 268 00:20:30,583 --> 00:20:35,083 ‫אמרו לי שיש מתחתיו מנהרת ביוב.‬ 269 00:20:48,291 --> 00:20:51,500 ‫ופתאום אני מוצא את קצה הביוב הזה,‬ 270 00:20:52,083 --> 00:20:54,541 ‫במרחק עשרה בלוקים מהבנק.‬ 271 00:21:28,666 --> 00:21:32,416 ‫אני נכנס כמאה מטר פנימה, ואני מגלה‬ 272 00:21:33,250 --> 00:21:38,125 ‫צינור ביוב עגול, בקוטר שישה מטרים,‬ 273 00:21:38,208 --> 00:21:42,375 ‫שעבר ממש דרך מרכז העיר.‬ 274 00:21:48,583 --> 00:21:51,000 ‫מראה מדהים.‬ 275 00:22:44,000 --> 00:22:46,250 ‫ושם מתחיל שלב חדש…‬ 276 00:22:49,083 --> 00:22:51,458 ‫שנקרא "פרויקט דונטלו".‬ 277 00:22:58,333 --> 00:23:01,708 ‫דונטלו, לא על שם האומן מהרנסנס,‬ 278 00:23:01,791 --> 00:23:04,125 ‫אלא על שם צב הנינג'ה.‬ 279 00:23:04,208 --> 00:23:06,791 ‫הם עסקו באומנויות לחימה בצינורות ביוב,‬ 280 00:23:06,875 --> 00:23:08,750 ‫והם היו ירוקים, כמו קנאביס.‬ 281 00:23:08,833 --> 00:23:15,333 ‫- פרויקט דונטלו -‬ 282 00:23:15,416 --> 00:23:20,333 ‫אם תלך במשך 20 דקות במנהרה חשוכה,‬ 283 00:23:20,416 --> 00:23:23,000 ‫ופתאום אעצור אותך ואשאל, "איפה אתה?"…‬ 284 00:23:23,083 --> 00:23:25,125 ‫מאיפה לי לדעת? צריך למדוד את זה.‬ 285 00:23:36,916 --> 00:23:39,041 ‫אחת, שתיים,‬ 286 00:23:40,458 --> 00:23:43,041 ‫שלוש, ארבע…‬ 287 00:23:43,125 --> 00:23:45,458 ‫אחת עשרה, 12…‬ 288 00:23:45,541 --> 00:23:48,208 ‫עשרים וארבע, 25…‬ 289 00:23:48,833 --> 00:23:51,416 ‫אתם יודעים, אף פעם לא חשבתי‬ 290 00:23:52,208 --> 00:23:54,833 ‫שאלמד את הקוטנגנס של משהו,‬ 291 00:23:54,916 --> 00:23:56,875 ‫עד שהחלטתי לשדוד בנק. זה מדהים.‬ 292 00:24:00,833 --> 00:24:04,500 ‫זה כאילו שכל הדברים‬ ‫שלמדתי בחיי היו מפוזרים,‬ 293 00:24:04,583 --> 00:24:07,125 ‫ופתאום הם התחברו.‬ 294 00:24:07,875 --> 00:24:09,791 ‫הקוטנגנס נתן לי‬ 295 00:24:10,541 --> 00:24:12,250 ‫את 69 המעלות הדרושות,‬ 296 00:24:12,333 --> 00:24:15,291 ‫וגם את המרחק מהיתר, 15 מטר.‬ 297 00:24:15,375 --> 00:24:18,583 ‫- צינור ביוב‬ ‫69 מעלות! -‬ 298 00:24:18,666 --> 00:24:20,666 ‫- מנהרה, 15 מטר! -‬ 299 00:24:20,750 --> 00:24:23,375 ‫- תא עליון‬ ‫מרתף -‬ 300 00:24:24,708 --> 00:24:29,500 ‫את כל השלב הראשון הזה עשינו פרננדו ואני.‬ 301 00:24:32,625 --> 00:24:36,958 ‫התחלנו לעבוד על התא הראשון‬ ‫עם יתדות ופנסים.‬ 302 00:24:39,625 --> 00:24:42,458 ‫לעשות, לדוגמה, חור כזה,‬ 303 00:24:42,541 --> 00:24:45,791 ‫בקוטר של הבסיס‬ ‫של בקבוק שני ליטר, לוקח שעה.‬ 304 00:24:48,416 --> 00:24:52,708 ‫זה היה בלתי אפשרי,‬ ‫אז הייתי צריך להביא גנרטור 220 וולט‬ 305 00:24:52,791 --> 00:24:55,875 ‫ולהשתמש במקדחה חשמלית פנאומטית.‬ 306 00:24:55,958 --> 00:24:58,708 ‫- תא תחתון‬ ‫שני מטרים -‬ 307 00:24:58,791 --> 00:25:00,583 ‫- צינור ביוב -‬ 308 00:25:02,375 --> 00:25:05,666 ‫מאוחר יותר הבנו שאין עוד כסף,‬ 309 00:25:05,750 --> 00:25:08,333 ‫ולא היה לנו זמן לעשות את זה מבחינה פיזית,‬ 310 00:25:08,416 --> 00:25:12,666 ‫אז היינו צריכים מישהו‬ ‫שיעזור לנו מבחינה כספית,‬ 311 00:25:12,750 --> 00:25:15,000 ‫וגם מבחינת העבודה הידנית.‬ 312 00:25:15,083 --> 00:25:17,500 ‫והמשתתף השני הוא הדוקטור.‬ 313 00:25:17,583 --> 00:25:20,750 ‫שוב, אני לא רוצה פה גיבורים.‬ 314 00:25:21,250 --> 00:25:22,333 ‫- הדוקטור -‬ 315 00:25:22,416 --> 00:25:26,416 ‫היה לו קרוב משפחה שהיה מעורב בפשע,‬ 316 00:25:26,500 --> 00:25:29,416 ‫בכנופיות הגדולות של שנות ה-90.‬ 317 00:25:29,916 --> 00:25:33,458 ‫אנשים אלימים שהסתובבו עם נשק.‬ 318 00:25:33,958 --> 00:25:37,125 ‫פתאום היה לנו יותר כוח אש‬ ‫מאשר לתחנת המשטרה הקרובה.‬ 319 00:25:37,208 --> 00:25:40,875 ‫אני מכיר את הדוקטור,‬ ‫והוא נראה כמו אדם חושב.‬ 320 00:25:40,958 --> 00:25:42,208 ‫הוא היה עורך דין.‬ 321 00:25:42,291 --> 00:25:44,625 ‫אז הרגשתי רגוע.‬ 322 00:25:44,708 --> 00:25:45,958 ‫עדיין חסרו לנו אנשים.‬ 323 00:25:46,041 --> 00:25:51,583 ‫אני אומר שצריך לחפש עוד מישהו,‬ ‫וככה הדוקטור הכיר לי את בטו דה לה טורה.‬ 324 00:25:55,250 --> 00:25:57,958 ‫תמיד הייתי בקשר עם הדוקטור.‬ 325 00:25:58,791 --> 00:26:02,333 ‫בשלב מסוים הוא נפגש איתי בתחנת דלק,‬ 326 00:26:02,875 --> 00:26:05,916 ‫ואומר, "אני אכיר לך מישהו, חבר".‬ 327 00:26:09,041 --> 00:26:12,125 ‫ואז הוא מכיר לי את פאצ'ה. פרננדו.‬ 328 00:26:12,208 --> 00:26:13,666 ‫טיפוס…‬ 329 00:26:15,125 --> 00:26:17,625 ‫מהמם, חזק,‬ 330 00:26:17,708 --> 00:26:24,000 ‫שרגיל לעשות דברים באלימות,‬ ‫בפיצוץ של אבק שרפה.‬ 331 00:26:24,708 --> 00:26:28,041 ‫"תראה, אין לי הרבה כסף."‬ 332 00:26:28,125 --> 00:26:30,000 ‫הוא אומר, "לא, אבל יש לי משאית.‬ 333 00:26:30,083 --> 00:26:33,250 ‫אני אמכור אותה,‬ ‫ונקנה את החומרים שאנחנו צריכים".‬ 334 00:26:35,166 --> 00:26:38,125 ‫אבל הדברים לא התקדמו‬ 335 00:26:38,208 --> 00:26:40,666 ‫במהירות שבה התקדמה החרדה שלי.‬ 336 00:26:40,750 --> 00:26:43,750 ‫התעסקתי בזה כל יום, כל היום, והאחרים…‬ 337 00:26:44,500 --> 00:26:46,333 ‫לדוקטור היו המשפטים שלו,‬ 338 00:26:46,416 --> 00:26:49,375 ‫לסבסטיאן היו צרות עם האישה.‬ 339 00:26:49,458 --> 00:26:54,000 ‫בטה חלה בשיגדון. הרגליים שלו היו נפוחות,‬ ‫והוא לא היה יכול ללכת.‬ 340 00:26:55,041 --> 00:26:59,791 ‫הייתי צריך עוד מישהו,‬ ‫שיהיה לו זמן פנוי כשאני פנוי.‬ 341 00:27:01,625 --> 00:27:03,708 ‫לגנוב בארגנטינה היה קל מאוד.‬ 342 00:27:06,916 --> 00:27:09,916 ‫הסתובבתי עם כל מיני אנשים,‬ 343 00:27:10,750 --> 00:27:13,291 ‫ובסוף מצאתי את עצמי‬ ‫עם כנופיית "ספיידר-מן".‬ 344 00:27:15,750 --> 00:27:17,666 ‫אז טיפסנו,‬ 345 00:27:18,375 --> 00:27:20,833 ‫הורדנו את עצמנו, נכנסנו לקומה ה-18, ה-20,‬ 346 00:27:20,916 --> 00:27:24,250 ‫וחיפשנו את המקומות‬ ‫בהם אנשים שמרו את החפצים שלהם.‬ 347 00:27:26,958 --> 00:27:28,708 ‫כשהם יצרו איתי קשר,‬ 348 00:27:30,125 --> 00:27:35,875 ‫הסכמנו שאבוא לחתוך כספות‬ ‫ושנתחלק בחצי מיליון דולר.‬ 349 00:27:37,666 --> 00:27:42,291 ‫אני מגיע בהליכה מרחוב ליברטד,‬ ‫לבוש יפה, כמו שאני אוהב,‬ 350 00:27:42,375 --> 00:27:45,125 ‫ומישהו פונה אליי ואומר,‬ ‫"היי, מריטו, מה שלומך?"‬ 351 00:27:45,208 --> 00:27:46,041 ‫"היי, דוקטור!"‬ 352 00:27:47,625 --> 00:27:50,833 ‫הדבר הראשון שהוא שואל אותי זה,‬ ‫"יש לך כסף?"‬ 353 00:27:50,916 --> 00:27:52,583 ‫"כן, כמובן", אמרתי לו.‬ 354 00:27:52,666 --> 00:27:53,916 ‫"אנחנו צריכים לדבר.‬ 355 00:27:55,375 --> 00:27:57,291 ‫יש לי עבודה חשובה מאוד.‬ 356 00:27:57,791 --> 00:27:59,625 ‫יש לי את העבודה של החיים שלי.‬ 357 00:27:59,708 --> 00:28:01,208 ‫תן לי לספר לך, מריטו…"‬ 358 00:28:01,291 --> 00:28:04,958 ‫ואמרתי לו, "עצור. אם אתה בפנים, אני בפנים.‬ ‫אל תספר לי כלום".‬ 359 00:28:10,916 --> 00:28:16,125 ‫אני זוכר שבאותו יום הגיעו סבסטיאן, בטו,‬ 360 00:28:16,625 --> 00:28:18,750 ‫והדוקטור הביא את מריטו.‬ 361 00:28:20,125 --> 00:28:24,208 ‫ואני פוגש אדם קטנטן, בגובה מטר שישים,‬ 362 00:28:24,291 --> 00:28:26,458 ‫שמבליט את החזה שלו כמו גמד.‬ 363 00:28:26,541 --> 00:28:27,958 ‫"שלום, חבר!‬ 364 00:28:28,791 --> 00:28:29,916 ‫מה שלומך?"‬ 365 00:28:30,000 --> 00:28:33,666 ‫הוא עולה לסטודיו ומתחיל להסתכל על הציורים.‬ 366 00:28:33,750 --> 00:28:38,833 ‫דמיינתי את הסטודיו עם כני ציור, צבעי שמן…‬ 367 00:28:38,916 --> 00:28:40,625 ‫זו הייתה חורבה.‬ 368 00:28:42,625 --> 00:28:45,083 ‫והם הכירו לי את הבחור שחשב על הרעיון,‬ 369 00:28:45,958 --> 00:28:47,291 ‫איזה אחד בשם אראוחו.‬ 370 00:28:49,708 --> 00:28:53,875 ‫הוא לוקח אותי למקום אחר ואומר,‬ ‫"תראה, אני מגדל כאן".‬ 371 00:28:53,958 --> 00:28:58,416 ‫הוא מרים וילון קטן,‬ ‫ויש שם אורות והמון צמחי מריחוואנה.‬ 372 00:28:58,500 --> 00:29:00,250 ‫טיפוס דרמטי,‬ 373 00:29:00,333 --> 00:29:05,125 ‫מין נחש מלא קסם כזה, אתה יודע?‬ 374 00:29:05,791 --> 00:29:07,666 ‫לא ממש הייתה לי הרגשה.‬ 375 00:29:07,750 --> 00:29:14,000 ‫ברכת השלום של בטו נראתה לבבית מאוד.‬ ‫ואחר כך זה היה דה לה טורה.‬ 376 00:29:14,083 --> 00:29:17,541 ‫הרגשתי שאני מקבל קצת צמרמורת‬ 377 00:29:17,625 --> 00:29:21,833 ‫מהבחור הזה, סבסטיאן,‬ ‫שבהמשך גיליתי שהוא גרסיה בולסטר.‬ 378 00:29:22,416 --> 00:29:26,250 ‫זה… אני לא יודע, משהו אומר לך, "תיזהר".‬ 379 00:29:29,125 --> 00:29:32,833 ‫ויום אחד האראוחו הזה מתקשר אליי,‬ 380 00:29:32,916 --> 00:29:35,958 ‫ואומר לי, "אתה יכול לבוא?‬ ‫תביא איתך בגדים נוחים.‬ 381 00:29:36,041 --> 00:29:38,166 ‫אנחנו עלולים להתלכלך".‬ 382 00:29:39,250 --> 00:29:42,625 ‫אמרתי, "אלוהים, לאן אנחנו הולכים?‬ ‫הגעתי בזמן?"‬ 383 00:29:42,708 --> 00:29:44,125 ‫אבל הסקרנות…‬ 384 00:29:45,750 --> 00:29:47,208 ‫הרגה את החתול.‬ 385 00:29:52,750 --> 00:29:55,125 ‫הפעם הראשונה הייתה ממש מפחידה.‬ 386 00:29:56,416 --> 00:30:02,541 ‫תארו לכם הליכה בביוב,‬ ‫בין כל הפחיות, חתיכות מתכת, צינורות.‬ 387 00:30:03,625 --> 00:30:08,500 ‫צינורות, כלומר, חיבורים לא חוקיים מבתים.‬ 388 00:30:11,083 --> 00:30:15,250 ‫אחרי שהלכנו קילומטר,‬ ‫הגענו למקום שכבר היה מוכן,‬ 389 00:30:15,333 --> 00:30:17,291 ‫התא הראשון.‬ 390 00:30:17,375 --> 00:30:22,375 ‫אני אומר, "חפשו את זה. נראה אם תמצאו".‬ ‫והבחור מתחיל להסתכל על כל לוחיות המתכת.‬ 391 00:30:23,916 --> 00:30:26,000 ‫ראיתי טבעת ענקית,‬ 392 00:30:26,083 --> 00:30:28,500 ‫היקף אדיר, צינור עצום,‬ 393 00:30:28,583 --> 00:30:30,291 ‫עשרה מטרים של לוחיות מתכת.‬ 394 00:30:30,375 --> 00:30:33,708 ‫"מה אתה רואה?"‬ ‫"כלום! מה אני יכול לראות? אני רוצה ללכת."‬ 395 00:30:33,791 --> 00:30:36,541 ‫פתחתי את לוחית המתכת בשבילו. היה שם תא.‬ 396 00:30:36,625 --> 00:30:39,000 ‫אני אומר לו,‬ ‫"אלה מצופי ההצלה של משמר המפרץ".‬ 397 00:30:39,083 --> 00:30:41,250 ‫"מצופי ההצלה של משמר המפרץ?‬ 398 00:30:41,333 --> 00:30:42,833 ‫איפה הבחורות?"‬ 399 00:30:44,666 --> 00:30:50,083 ‫"לא, מצופי ההצלה של משמר המפרץ‬ ‫הם למקרה שפתאום יתחיל לרדת גשם.‬ 400 00:30:50,166 --> 00:30:52,541 ‫מפלס המים יעלה,‬ 401 00:30:52,625 --> 00:30:55,291 ‫והדבר היחיד שנוכל לעשות כדי להציל את חיינו‬ 402 00:30:55,375 --> 00:30:58,333 ‫זה לקחת מצוף הצלה של משמר המפרץ,‬ ‫לגלוש עם הזרם,‬ 403 00:30:58,416 --> 00:31:01,375 ‫ולהתפלל למי שתרצה‬ 404 00:31:01,458 --> 00:31:03,083 ‫שנצליח לצאת מכאן בחיים."‬ 405 00:31:03,666 --> 00:31:05,791 ‫"אני לא מבין."‬ ‫-"האמת, גם אני לא."‬ 406 00:31:05,875 --> 00:31:07,916 ‫גם לא רציתי לבחון את זה יותר מדי,‬ 407 00:31:08,000 --> 00:31:10,166 ‫כי כבר ראיתי שזה לא בשבילי.‬ 408 00:31:11,541 --> 00:31:13,125 ‫הוא מבריג חזרה את הברגים,‬ 409 00:31:13,750 --> 00:31:15,458 ‫ואנחנו חוזרים באותה דרך.‬ 410 00:31:16,125 --> 00:31:19,958 ‫ואז אנחנו מגיעים לקצה המנהרה.‬ ‫טוב, לא יכולתי להוריד את החומר הזה.‬ 411 00:31:20,041 --> 00:31:23,708 ‫שטפתי את עצמי במים מהביוב,‬ ‫וזה היה יותר גרוע.‬ 412 00:31:23,791 --> 00:31:26,125 ‫הבגדים שלי… נורא.‬ 413 00:31:27,583 --> 00:31:29,166 ‫נכנסנו למשאית.‬ 414 00:31:29,791 --> 00:31:33,625 ‫אנחנו נוסעים לאורך דרך אינסופית,‬ ‫שמסתיימת בסוף,‬ 415 00:31:34,583 --> 00:31:35,958 ‫והוא אמר, "תפנה כאן.‬ 416 00:31:37,625 --> 00:31:39,625 ‫ראית איפה היינו כשהיינו מתחת?"‬ 417 00:31:40,916 --> 00:31:41,791 ‫"כן, ראיתי."‬ 418 00:31:42,583 --> 00:31:48,291 ‫"אם נחפור את המנהרה המתאימה,‬ ‫היא תיקח אותנו ישר לכספות של הבנק."‬ 419 00:31:49,708 --> 00:31:50,916 ‫עכשיו אהבתי את זה.‬ 420 00:31:51,000 --> 00:31:54,375 ‫העזרה שהייתי זקוק לה הופיעה,‬ 421 00:31:54,458 --> 00:31:58,625 ‫כי הבחור הזה היה פנוי לזה כל יום, כל היום.‬ 422 00:32:14,958 --> 00:32:19,416 ‫ואז התחלנו בחודשים של עבודה עם מריו.‬ 423 00:32:19,500 --> 00:32:21,958 ‫טיפסנו במדרגות,‬ 424 00:32:22,041 --> 00:32:25,083 ‫קדחנו במקדחה החשמלית הפנאומטית,‬ 425 00:32:25,166 --> 00:32:28,416 ‫שתינו הרבה מאטה.‬ 426 00:32:29,833 --> 00:32:33,500 ‫השארנו את המכוניות ליד פתח הצינור.‬ 427 00:32:33,583 --> 00:32:36,083 ‫קשרנו אליהן חבלים ונכנסנו פנימה.‬ 428 00:32:36,583 --> 00:32:38,250 ‫שניים מאיתנו ירדו,‬ 429 00:32:38,333 --> 00:32:41,333 ‫והשאר נשארו למעלה ושמרו באופן פאסיבי.‬ 430 00:32:42,750 --> 00:32:45,416 ‫המשטרה הייתה במרחק 30 מטר,‬ 431 00:32:45,500 --> 00:32:50,500 ‫ולא ידענו אם אולי מישהו ראה אותנו מהחלון,‬ ‫ועכשיו הוא בדרך למטה.‬ 432 00:32:50,583 --> 00:32:53,625 ‫המכשולים היו החומרים.‬ 433 00:32:54,375 --> 00:33:00,000 ‫היינו צריכים מקדחים,‬ ‫מסורי דיסק, מנורות, כבלים…‬ 434 00:33:00,083 --> 00:33:02,000 ‫כל החומרים שהשתמשנו בהם.‬ 435 00:33:02,791 --> 00:33:05,583 ‫היינו צריכים לתקן את הגנרטור,‬ 436 00:33:05,666 --> 00:33:07,458 ‫לקנות כלי עבודה.‬ 437 00:33:07,541 --> 00:33:08,666 ‫כמה זה עולה?‬ ‫-500.‬ 438 00:33:08,750 --> 00:33:10,208 ‫חמש מאות עם סוללות?‬ 439 00:33:10,291 --> 00:33:14,083 ‫ואז נעליים, קסדות וחגורות הצלה לכולם.‬ 440 00:33:14,708 --> 00:33:16,125 ‫היו לי את החיים שלי,‬ 441 00:33:16,208 --> 00:33:18,291 ‫ובלילה, טוב…‬ 442 00:33:18,791 --> 00:33:22,250 ‫שואלים אותי, "גנבת?"‬ ‫לא, עבדתי. התייחסתי לזה כמו לעבודה.‬ 443 00:33:24,166 --> 00:33:28,625 ‫מכיוון שבאופן קבוע‬ ‫הייתי יוצא בלילה וחוזר ביום למחרת,‬ 444 00:33:28,708 --> 00:33:33,375 ‫אשתי לשעבר, אליסיה,‬ ‫חששה שמריו בא לקחת אותי כדי לחגוג.‬ 445 00:33:33,458 --> 00:33:37,041 ‫האמת היא שנסענו לחפור את המנהרה.‬ ‫לפעמים גם יצאנו לבלות.‬ 446 00:33:39,250 --> 00:33:42,875 ‫בילינו קרוב לשנה בכניסה ויציאה. קצת יותר.‬ 447 00:33:43,458 --> 00:33:45,333 ‫עדיין לא היה לנו כסף.‬ 448 00:33:45,875 --> 00:33:47,291 ‫עדיין לא היה לנו אגו.‬ 449 00:33:47,791 --> 00:33:51,625 ‫אלה היינו אנחנו.‬ ‫אם עלתה בעיה, היינו פותרים אותה בינינו.‬ 450 00:33:54,958 --> 00:34:00,250 ‫ידעתי שב-15 מטר היינו צריכים להגיע לבנק.‬ 451 00:34:02,125 --> 00:34:03,833 ‫היינו קרובים לבטון,‬ 452 00:34:05,375 --> 00:34:06,291 ‫ופתאום…‬ 453 00:34:07,958 --> 00:34:10,583 ‫פגעתי במשהו שונה.‬ 454 00:34:10,666 --> 00:34:12,583 ‫פגעתי בצפיפות חומר שונה.‬ 455 00:34:13,541 --> 00:34:17,041 ‫פתאום פגעתי במשהו חזק, וזה היה מלהיב.‬ 456 00:34:17,125 --> 00:34:19,958 ‫אבל האם זה הקיר של הבנק?‬ 457 00:34:20,041 --> 00:34:24,458 ‫האם חישבתי נכון?‬ ‫מדדתי נכון את גלגל האופניים?‬ 458 00:34:25,416 --> 00:34:28,375 ‫ומה אם זה הקיר של המרתף של השכן?‬ 459 00:34:28,458 --> 00:34:30,875 ‫מה אם ביום הגדול איכנס דרך החור,‬ 460 00:34:30,958 --> 00:34:35,000 ‫ופתאום אמצא שם את השכן‬ ‫מחרבן בשירותים במרתף שלו?‬ 461 00:34:35,583 --> 00:34:37,916 ‫טוב, כדי לשפר את הדיוק,‬ 462 00:34:38,000 --> 00:34:39,750 ‫הכנתי מקדח באורך שני מטרים.‬ 463 00:34:39,833 --> 00:34:41,791 ‫אז במקום בו הסתיימה המנהרה,‬ 464 00:34:42,541 --> 00:34:44,833 ‫קדחנו ויצאנו על המדרכה.‬ 465 00:34:45,416 --> 00:34:48,375 ‫אני אומר, "כן, זה המקגייוור שלי".‬ 466 00:34:49,041 --> 00:34:53,125 ‫הבחור פתר את זה בשבילי ב-50 פסו, במבצע.‬ 467 00:34:53,208 --> 00:34:54,458 ‫אחרת זה היה עולה 100.‬ 468 00:34:57,708 --> 00:35:01,125 ‫עם חור רגיל,‬ ‫יש לך סוף שבוע שלם לפתוח תאי כספת.‬ 469 00:35:01,208 --> 00:35:02,125 ‫כאן,‬ 470 00:35:02,666 --> 00:35:06,708 ‫היינו צריכים לפתוח את תאי הכספת‬ ‫כמה שיותר מהר.‬ 471 00:35:13,208 --> 00:35:15,750 ‫אז פרננדו אומר, "בטח, מכשיר כזה,‬ 472 00:35:15,833 --> 00:35:18,875 ‫כמו שפועלי יריעות מתכת משתמשים בו,‬ ‫אתה רואה?"‬ 473 00:35:18,958 --> 00:35:22,625 ‫אני אומר לו, "בסדר, זה הידראולי.‬ ‫בוא נראה מה נוכל לתכנן".‬ 474 00:35:29,416 --> 00:35:32,291 ‫חיפשנו יחידה מיני הידראולית סטנדרטית,‬ 475 00:35:34,541 --> 00:35:37,625 ‫ועל בסיס הקיבולת של היחידה ההידראולית הזו,‬ 476 00:35:37,708 --> 00:35:41,875 ‫תכננתי את הצילינדר, הבוכנה שנותנת לזה דחף.‬ 477 00:35:43,791 --> 00:35:46,000 ‫וככה הרכבנו את המתקן.‬ 478 00:35:49,791 --> 00:35:55,125 ‫החלק האחורי היה טלסקופי,‬ ‫אז אפשר היה לווסת את המרחק.‬ 479 00:36:00,666 --> 00:36:04,666 ‫עם המתקן הזה, היינו בטוחים מאוד.‬ 480 00:36:04,750 --> 00:36:08,375 ‫ידענו שבשבע שניות נוכל לפתוח תא כספת,‬ 481 00:36:08,458 --> 00:36:10,500 ‫ואף אחד לא ישמע.‬ 482 00:36:12,291 --> 00:36:14,541 ‫וככה נולד "תותח הכוח".‬ 483 00:36:24,625 --> 00:36:30,541 ‫כולנו דמיינו שנרד במנהרה‬ ‫לצינור הביוב עם השלל.‬ 484 00:36:31,833 --> 00:36:34,500 ‫עכשיו, מה נעשה שם?‬ 485 00:36:41,166 --> 00:36:45,958 ‫הרעיון הבסיסי העיקרי היה ללכת לגדת הנהר,‬ 486 00:36:46,041 --> 00:36:49,416 ‫אבל בעיקרון, זה מה שהשוטרים יחשבו.‬ 487 00:36:49,500 --> 00:36:51,791 ‫ברגע שהם יגלו שברחנו,‬ 488 00:36:51,875 --> 00:36:53,541 ‫הם ילכו לנהר.‬ 489 00:36:54,500 --> 00:36:58,625 ‫לכן כאן אני אומר‬ ‫שאנחנו חייבים ללכת לכיוון השני.‬ 490 00:37:05,291 --> 00:37:07,666 ‫בכיוון השני היה יתרון,‬ 491 00:37:07,750 --> 00:37:09,750 ‫כי היו מאה מקומות לצאת בהם.‬ 492 00:37:09,833 --> 00:37:11,583 ‫אז אחרי שסרקנו את השטח,‬ 493 00:37:11,666 --> 00:37:14,583 ‫מצאנו את המקום הטוב ביותר,‬ ‫14 בלוקים מהבנק,‬ 494 00:37:14,666 --> 00:37:18,000 ‫קרוב לפינה בה יכולנו להחנות מכונית,‬ 495 00:37:18,083 --> 00:37:20,291 ‫לחפור בור בתחתית ולעבור ישירות,‬ 496 00:37:20,375 --> 00:37:23,416 ‫בלי לצאת מהמנהרה או שמישהו יראה אותנו.‬ 497 00:37:25,916 --> 00:37:30,916 ‫ההליכה בתוך המנהרה הייתה קשה,‬ 498 00:37:31,000 --> 00:37:34,250 ‫כי כל מה שסחבנו היה מאוד כבד.‬ 499 00:37:35,000 --> 00:37:40,833 ‫אז חשבנו להעלות את מפלס המים,‬ ‫כדי שנוכל לשוט.‬ 500 00:37:46,041 --> 00:37:48,041 ‫אז בנינו את הסכר.‬ 501 00:37:48,125 --> 00:37:51,916 ‫הרבה ברזל, חבלים, עץ,‬ 502 00:37:52,000 --> 00:37:55,291 ‫וגם פוליאורתן מתרחב,‬ ‫כדי שהוא יהיה עמיד למים.‬ 503 00:38:03,750 --> 00:38:05,166 ‫- "נוף קדמי"‬ ‫שישה מטרים -‬ 504 00:38:05,250 --> 00:38:08,791 ‫עלינו מעל פני השטח,‬ ‫ואז הגיעה סערה גדולה מאוד.‬ 505 00:38:09,708 --> 00:38:12,291 ‫עשרה-חמישה עשר יום אחרי הסערה,‬ 506 00:38:12,375 --> 00:38:14,500 ‫ירדנו לראות את הסכר, והוא נעלם.‬ 507 00:38:15,000 --> 00:38:16,958 ‫הסערה סחפה אותו משם.‬ 508 00:38:17,041 --> 00:38:19,708 ‫אני אומר, "לא, די, מספיק. נלך ברגל.‬ 509 00:38:19,791 --> 00:38:22,416 ‫"אני מבטיח לכם שנוכל לנצל את זה."‬ 510 00:38:22,500 --> 00:38:26,583 ‫די כבר, נמאס לי. אבל פתאום אני אומר,‬ ‫"לא, בואו נבנה את הסכר,‬ 511 00:38:27,125 --> 00:38:30,500 ‫כי כשהם יגלו שהיה לנו סכר ומגפי גומי,‬ 512 00:38:31,166 --> 00:38:33,000 ‫זה יהיה נורא".‬ 513 00:38:48,083 --> 00:38:54,875 ‫הרעיון ללמוד איך להגיע לכספת,‬ ‫או איך לחפור מנהרה,‬ 514 00:38:54,958 --> 00:38:57,041 ‫הפך עכשיו ל…‬ 515 00:38:58,333 --> 00:39:01,916 ‫למידת הפסיכולוגיה של יחידת הפלקון.‬ 516 00:39:04,750 --> 00:39:07,166 ‫למצוא את המדריך שהיה, בוא נגיד,‬ 517 00:39:07,250 --> 00:39:11,083 ‫התנ"ך של הנהלים במצב של חטיפת בני ערובה.‬ 518 00:39:14,833 --> 00:39:15,750 ‫האזנה‬ 519 00:39:16,458 --> 00:39:18,541 ‫לקשר של המשטרה.‬ 520 00:39:23,625 --> 00:39:28,125 ‫אז התחלתי להבין את הזמנים, את המתודולוגיה,‬ 521 00:39:28,208 --> 00:39:31,916 ‫ואת הדברים שיקרו כשפתאום,‬ 522 00:39:32,583 --> 00:39:35,208 ‫מתוך הבנק, הם יגידו, "הם שודדים אותנו".‬ 523 00:39:38,583 --> 00:39:40,833 ‫מבחינתי, כשאני מכיר את האויב,‬ 524 00:39:41,500 --> 00:39:45,416 ‫אני כבר כמעט מנצח במלחמה.‬ 525 00:39:56,000 --> 00:40:01,250 ‫אנחנו צריכים משאית מסוימת‬ ‫כדי שנוכל לפתוח דלת ברצפה.‬ 526 00:40:01,333 --> 00:40:03,375 ‫אני חושב ששילמנו 5,000-6,000 דולר.‬ 527 00:40:04,083 --> 00:40:07,875 ‫ובטו דה לה טורה‬ ‫לקח אותה לבית שהיה לו בווילדה.‬ 528 00:40:09,916 --> 00:40:12,500 ‫שיפצנו שם את המשאית.‬ 529 00:40:12,583 --> 00:40:17,791 ‫חתכנו ממנה חלק‬ ‫כדי שנוכל להעביר דברים דרך הרצפה.‬ 530 00:40:18,291 --> 00:40:21,875 ‫התחלנו לעבוד, ואשתו הייתה שם.‬ 531 00:40:21,958 --> 00:40:24,291 ‫אז אמרתי, "מה היא עושה פה?"‬ 532 00:40:27,833 --> 00:40:32,375 ‫הסתכלנו זה על זה וחשבנו,‬ ‫"למה גם הגברת הזאת כאן?"‬ 533 00:40:32,458 --> 00:40:34,583 ‫"לא, זה בסדר."‬ 534 00:40:35,791 --> 00:40:36,750 ‫זה הכול.‬ 535 00:40:36,833 --> 00:40:42,458 ‫זה היה הרגע בו הכרתי את אליסיה די טוליו.‬ 536 00:40:43,833 --> 00:40:46,625 ‫- אליסיה די טוליו‬ ‫האישה -‬ 537 00:40:46,708 --> 00:40:48,833 ‫אבל היא אפילו לא ידעה איך קוראים לי,‬ 538 00:40:48,916 --> 00:40:52,208 ‫כי בשום שלב לא הצגתי את עצמי או משהו.‬ 539 00:40:53,125 --> 00:40:54,125 ‫אבל הייתי שם.‬ 540 00:40:57,875 --> 00:40:59,791 ‫אנחנו צריכים נהג.‬ 541 00:40:59,875 --> 00:41:01,916 ‫איש הכפר, סאלואצ'בריה‬‫.‬ 542 00:41:02,666 --> 00:41:03,833 ‫איש חוק.‬ 543 00:41:04,541 --> 00:41:06,416 ‫אחר כך הוספנו את הילד.‬ 544 00:41:07,000 --> 00:41:08,500 ‫"אתה תהיה שם ביום הגדול.‬ 545 00:41:08,583 --> 00:41:11,958 ‫הדבר היחיד שתצטרך לעשות‬ ‫זה לכוון אקדח ולעשות מה שנגיד לך."‬ 546 00:41:12,041 --> 00:41:13,083 ‫כן, תאר לך…‬ 547 00:41:32,666 --> 00:41:36,708 ‫ביליתי 500 יום במחשבה על העבודה הזאת.‬ 548 00:41:38,833 --> 00:41:40,875 ‫לא עשיתי שום דבר חוץ מזה.‬ 549 00:41:43,375 --> 00:41:47,250 ‫ביום הראשון כבר ידעתי‬ ‫איך להוציא משם את הכסף,‬ 550 00:41:47,916 --> 00:41:51,625 ‫אבל בכל זאת,‬ ‫ביום השני שיפרתי את ההישג שלי,‬ 551 00:41:51,708 --> 00:41:53,166 ‫וכך גם ביום השלישי.‬ 552 00:41:57,666 --> 00:42:00,291 ‫כמה פעמים שיפרנו את ההישג שלנו?‬ 553 00:42:04,208 --> 00:42:07,083 ‫חשבתי על התוכנית בספטמבר 2004.‬ 554 00:42:07,708 --> 00:42:09,958 ‫אתם יודעים מה חשבתי, בכנות?‬ 555 00:42:10,041 --> 00:42:13,125 ‫שבתחילת 2005 כבר נוכל לעשות את זה.‬ 556 00:42:14,375 --> 00:42:15,458 ‫טעות.‬ 557 00:42:17,625 --> 00:42:22,458 ‫מעולם לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה,‬ ‫ושזה ייקח יותר משנה.‬ 558 00:42:40,208 --> 00:42:43,875 ‫- מתפרת סקנציאני -‬ 559 00:42:46,333 --> 00:42:47,333 ‫מכנסיים.‬ 560 00:42:49,166 --> 00:42:53,208 ‫הייתי כל כך בפנים,‬ ‫שרציתי להיכנס אפילו אם ירד גשם.‬ 561 00:42:56,916 --> 00:43:02,458 ‫באותו זמן, הסיכון היחיד היה‬ ‫שבמצב של בני ערובה, מישהו מבריק,‬ 562 00:43:02,541 --> 00:43:07,416 ‫מישהו שיחשוב שנוכל לברוח דרך הביוב,‬ 563 00:43:07,500 --> 00:43:10,625 ‫יחסום את היציאה שלנו,‬ ‫ואז להתראות, לא נלך לשום מקום.‬ 564 00:43:29,916 --> 00:43:34,291 ‫לא הייתי מאוד מרוכז ביום ההוא,‬ 565 00:43:35,541 --> 00:43:37,500 ‫אבל הייתי נחוש.‬ 566 00:43:41,208 --> 00:43:43,791 ‫כשהכול התגלה, זה היה כאילו…‬ 567 00:43:45,416 --> 00:43:47,250 ‫שאנחנו עומדים לכתוב רומן.‬ 568 00:43:49,208 --> 00:43:51,791 ‫זה עמד להיות המוקד של הקיץ.‬ 569 00:44:26,416 --> 00:44:29,416 ‫האירוע שלנו יתקיים ביום שישי, ה-13 בינואר.‬ 570 00:44:30,125 --> 00:44:31,708 ‫מישהו מאמין באמונות תפלות?‬ 571 00:44:34,833 --> 00:44:35,958 ‫טוב מאוד.‬ 572 00:44:36,041 --> 00:44:39,791 ‫- 13 בינואר, 2006‬ ‫היום הגדול -‬ 573 00:45:06,916 --> 00:45:09,250 ‫התעוררתי בשבע בבוקר.‬ 574 00:45:09,958 --> 00:45:14,041 ‫התלבשתי בקפידה והכנתי את הנעליים,‬ ‫החולצה והעניבה שלי.‬ 575 00:45:15,666 --> 00:45:17,000 ‫יצאתי לאסוף את הילד,‬ 576 00:45:19,125 --> 00:45:21,625 ‫ויצאנו לכיוון האזור של היום הגדול.‬ 577 00:45:23,541 --> 00:45:28,166 ‫אני זוכר שישבתי ליד שולחן גדול בלילה,‬ 578 00:45:29,458 --> 00:45:32,958 ‫הנחתי עליו את כל מה שהייתי צריך לקחת,‬ 579 00:45:33,500 --> 00:45:36,625 ‫והכול היה נקי מטביעות אצבעות.‬ 580 00:45:43,000 --> 00:45:45,333 ‫בואו נחשוב ונעבור על העמדות.‬ 581 00:45:45,416 --> 00:45:48,708 ‫ראשית, בשעה תשע בבוקר,‬ 582 00:45:49,416 --> 00:45:52,666 ‫סבסטיאן ירד בצינור הביוב.‬ 583 00:45:57,166 --> 00:45:58,416 ‫התחלתי ללכת.‬ 584 00:45:58,916 --> 00:46:00,708 ‫הגעתי לסכר.‬ 585 00:46:02,166 --> 00:46:04,500 ‫בסכר הפעלתי את המנוע,‬ 586 00:46:06,000 --> 00:46:09,541 ‫ווידאתי שהכול היה במצב טוב.‬ 587 00:46:15,291 --> 00:46:19,583 ‫דחפתי את עצמי בבור שהוביל לבנק,‬ 588 00:46:19,666 --> 00:46:23,708 ‫וחיכיתי שהם ייתנו לי אישור.‬ 589 00:46:30,333 --> 00:46:31,375 ‫הדוקטור…‬ 590 00:46:33,625 --> 00:46:34,458 ‫ובטו,‬ 591 00:46:35,208 --> 00:46:37,291 ‫אתם תיכנסו ברגל.‬ 592 00:46:38,291 --> 00:46:41,666 ‫אליסיה נסעה איתי למקום.‬ 593 00:46:42,375 --> 00:46:44,375 ‫היא הורידה אותי בפינה ליד הבנק,‬ 594 00:46:44,875 --> 00:46:48,750 ‫והלכה. היא השאירה את המכונית‬ ‫במקום בו היא הייתה אמורה להשאיר אותה.‬ 595 00:46:48,833 --> 00:46:49,875 ‫את המכונית שלי.‬ 596 00:46:51,041 --> 00:46:53,750 ‫עכשיו, איש הכפר הולך,‬ 597 00:46:54,708 --> 00:47:00,291 ‫והוא ייכנס לעמדה בביוב הבריחה,‬ ‫בפינת הרחובות טרס סרחנטוס וליברטד.‬ 598 00:47:13,166 --> 00:47:14,583 ‫חניתי.‬ 599 00:47:16,750 --> 00:47:20,208 ‫הילד ואני הלכנו לאורך בלוק או שניים.‬ 600 00:47:20,750 --> 00:47:25,375 ‫מצאנו את הפורד "אסקורט" שכבר חיכתה לנו.‬ 601 00:47:26,208 --> 00:47:28,791 ‫עמדנו שם ודיברנו, שנינו היינו לבושים יפה.‬ 602 00:47:28,875 --> 00:47:31,583 ‫לבשתי את חליפת שלושת החלקים הקלאסית שלי.‬ 603 00:47:31,666 --> 00:47:35,541 ‫עברנו ליד וראינו את המכונית החונה‬ ‫עם מריטו והקולגה הנוסף.‬ 604 00:47:35,625 --> 00:47:37,041 ‫"היי, מה נשמע?"‬ 605 00:47:45,000 --> 00:47:47,666 ‫אני אגיע ברכב הזה.‬ 606 00:47:47,750 --> 00:47:51,458 ‫אשאיר אותו כשאורות האזהרה דולקים,‬ ‫עם מנקבי צמיגים במושב האחורי,‬ 607 00:47:51,541 --> 00:47:57,041 ‫כדי שכשאנשי יחידת פלקון יגיעו,‬ ‫הם יראו שזה היה רכב המילוט שלנו.‬ 608 00:48:02,708 --> 00:48:07,250 ‫באותו 13 בינואר אנחנו נכנסים.‬ ‫אני מוודא שהכול תקין.‬ 609 00:48:07,333 --> 00:48:10,250 ‫האזעקות, מצלמות האבטחה,‬ 610 00:48:10,333 --> 00:48:14,208 ‫וזה מה שאני מציג למשטרה המקומית.‬ 611 00:48:14,291 --> 00:48:15,791 ‫- וולטר סראנו‬ ‫השומר -‬ 612 00:48:15,875 --> 00:48:18,458 ‫במהלך הזמן הזה, שהיה נראה שעובר מהר למדי,‬ 613 00:48:18,541 --> 00:48:20,250 ‫הייתי עייף מאוד.‬ 614 00:48:20,333 --> 00:48:23,875 ‫יותר מזה, אני חושב שאפילו חצי ישנתי.‬ 615 00:48:24,666 --> 00:48:28,750 ‫בדרך לשם, כן, לאט מאוד ובצורה חלקה מאוד,‬ ‫טפטפתי כמה טיפות.‬ 616 00:48:28,833 --> 00:48:32,583 ‫הדבק הזה הוא פטנט שיש לנו‬ 617 00:48:32,666 --> 00:48:36,208 ‫כדי להסוות את טביעות האצבעות שלנו.‬ 618 00:48:37,250 --> 00:48:39,750 ‫והגענו לחניון של הבנק.‬ 619 00:48:44,750 --> 00:48:46,666 ‫יצאנו מאוד ברוגע,‬ 620 00:48:47,166 --> 00:48:49,125 ‫וכשעמדנו מול דלת הכניסה,‬ 621 00:48:49,208 --> 00:48:52,458 ‫השוטר בבונקר מאותת לנו ואומר‬ 622 00:48:52,541 --> 00:48:57,041 ‫שבצוהריים העובדים יוצאים להפסקה,‬ ‫והדלת נשארת סגורה.‬ 623 00:48:57,708 --> 00:48:59,958 ‫אז הילד ואני הגברנו קצב.‬ 624 00:49:00,458 --> 00:49:02,000 ‫עלינו לרמפה.‬ 625 00:49:02,583 --> 00:49:09,458 ‫הלכנו ישר לדלת הראשית,‬ ‫והדוקטור ובטו בדיוק נכנסו לבנק.‬ 626 00:49:11,083 --> 00:49:16,833 ‫שמתי לב שמישהו לובש אפוד מגן.‬ 627 00:49:17,500 --> 00:49:21,625 ‫עשיתי זום-אין במצלמה, מצלמה שמצלמת מהחזית.‬ 628 00:49:21,708 --> 00:49:24,041 ‫בדיוק כשהאדם הזה מתחיל ללכת,‬ 629 00:49:24,666 --> 00:49:27,500 ‫אפשר לראות שיש לו אקדח במותן.‬ 630 00:49:51,166 --> 00:49:53,000 ‫נכנסתי, הראיתי את הנשק.‬ 631 00:49:54,291 --> 00:49:55,916 ‫אל תזוז. קדימה.‬ 632 00:49:56,000 --> 00:49:58,833 ‫היו אנשים שחיכו בתור, אז הלכתי…‬ 633 00:49:58,916 --> 00:49:59,875 ‫לא לזוז!‬ 634 00:49:59,958 --> 00:50:02,000 ‫לבלום את המאבטח.‬ 635 00:50:02,500 --> 00:50:05,791 ‫אמרתי לאנשים, "בסדר, זה שוד,‬ ‫כולם לרדת על הרצפה".‬ 636 00:50:05,875 --> 00:50:08,708 ‫על הרצפה! זה שוד! כולם על הרצפה!‬ 637 00:50:10,250 --> 00:50:13,833 ‫"אם תביטו לרצפה, לא יהיו שום בעיות.‬ 638 00:50:13,916 --> 00:50:16,416 ‫הכול יהיה בסדר,‬ ‫אבל תעשו מה שאנחנו אומרים."‬ 639 00:50:16,500 --> 00:50:18,958 ‫- אסטלה מאריס‬ ‫הלקוחה -‬ 640 00:50:19,041 --> 00:50:22,833 ‫אני רואה מישהו‬ ‫עם חולצה בצבע סלמון, או ורוד.‬ 641 00:50:22,916 --> 00:50:25,125 ‫אני רואה שכבר יש לו אקדח ביד.‬ 642 00:50:25,208 --> 00:50:26,250 ‫קדימה.‬ 643 00:50:26,333 --> 00:50:29,583 ‫ואז אני מפעיל את האזעקה.‬ ‫אני שולח התרעה ששודדים את הבנק.‬ 644 00:50:30,250 --> 00:50:31,666 ‫קומה שנייה.‬ 645 00:50:31,750 --> 00:50:34,833 ‫מריטו והילד לוקחים את זה.‬ 646 00:50:36,625 --> 00:50:37,625 ‫זהירות!‬ 647 00:50:38,250 --> 00:50:43,291 ‫כשאתה מתחיל לעבוד בבנק,‬ ‫עושים לך הכשרה למקרים כאלה.‬ 648 00:50:43,375 --> 00:50:45,958 ‫בקורס הם אומרים ששיטת הפעולה שלהם,‬ 649 00:50:46,041 --> 00:50:50,875 ‫בדרך כלל, היא מאוד מהירה. לוקח להם‬ ‫דקה וחצי, שתי דקות, שלוש דקות. הם זריזים.‬ 650 00:50:51,625 --> 00:50:54,958 ‫זכרתי את זה.‬ ‫הייתי על הרצפה, והתחלתי לספור.‬ 651 00:50:55,041 --> 00:50:57,333 ‫- לאנדרו‬ ‫עובד הבנק -‬ 652 00:51:31,458 --> 00:51:33,833 ‫אני רואה מישהו נכנס והולך אל הכספומט.‬ 653 00:51:33,916 --> 00:51:37,958 ‫הוא חבש כובע ולבש אוברול.‬ ‫אני רץ החוצה ותופס אותו. זה היה פרננדו.‬ 654 00:51:38,041 --> 00:51:41,708 ‫לא זיהיתי אותו,‬ ‫כי אף פעם לא ראיתי אותו לבוש ככה.‬ 655 00:51:45,416 --> 00:51:48,833 ‫הילד ואני עלינו לקומה השנייה.‬ 656 00:51:55,041 --> 00:51:58,333 ‫אותה פעולה: "כולם על הרצפה, זה שוד."‬ 657 00:52:02,166 --> 00:52:04,666 ‫עוד שני צעדים וקפצתי מעל הזכוכית,‬ 658 00:52:05,875 --> 00:52:07,958 ‫ונחתי ליד שולחן הקופאית.‬ 659 00:52:08,500 --> 00:52:12,333 ‫"הכסף! קדימה!"‬ 660 00:52:13,500 --> 00:52:15,291 ‫אני אשיג מכשיר קשר משטרתי.‬ 661 00:52:15,791 --> 00:52:20,708 ‫אני אשמע בדיוק מתי השוטרים הקרובים מגיעים.‬ 662 00:52:21,208 --> 00:52:26,000 ‫ברגע הזה נבצע את השלב הראשון בתוכנית:‬ 663 00:52:26,083 --> 00:52:26,916 ‫"קוקו."‬ 664 00:52:28,333 --> 00:52:30,125 ‫אני אקח בן ערובה,‬ 665 00:52:30,791 --> 00:52:33,083 ‫אחכה שהניידת הראשונה תגיע,‬ 666 00:52:33,166 --> 00:52:36,458 ‫ואעמיד פנים שאני רוצה לברוח איתו מהבנק.‬ 667 00:52:41,625 --> 00:52:44,041 ‫אני אחכה שהם יגידו לי לעצור,‬ 668 00:52:44,125 --> 00:52:46,041 ‫ואז אחזור פנימה.‬ 669 00:52:47,291 --> 00:52:53,541 ‫והפעולה הזאת היא מה שתמנע מהם‬ ‫לחשוב שאנחנו מתכוונים לברוח דרך מנהרה,‬ 670 00:52:53,625 --> 00:52:55,708 ‫כי אם אנחנו רוצים לברוח דרך הדלת…‬ 671 00:52:56,625 --> 00:52:58,208 ‫ברגע ששלב "קוקו" מסתיים,‬ 672 00:52:58,291 --> 00:53:00,583 ‫אנחנו נסגור את דלת הבנק,‬ 673 00:53:00,666 --> 00:53:03,458 ‫ואז נעבור לשלב השני.‬ 674 00:53:05,875 --> 00:53:08,750 ‫ואז שמעתי את הסירנה של המשטרה,‬ 675 00:53:09,833 --> 00:53:14,666 ‫ואז מתחילות לעלות לך בראש המון שאלות,‬ 676 00:53:14,750 --> 00:53:18,958 ‫כי בסופו של דבר זה לא שוד‬ ‫של כניסה ויציאה מהירה. איך זה יסתיים?‬ 677 00:53:22,208 --> 00:53:23,958 ‫"ברגע האחרון."‬ 678 00:53:25,166 --> 00:53:28,375 ‫הם שודדים בנק בסן איסידרו.‬ 679 00:53:34,083 --> 00:53:36,333 ‫ואז אנחנו עוברים לשלב השלישי,‬ 680 00:53:36,416 --> 00:53:40,750 ‫שהוא הורדת השומר במרתף.‬ 681 00:53:42,291 --> 00:53:44,833 ‫זה הבחור שמתקשר עם מי שבחוץ.‬ 682 00:53:44,916 --> 00:53:50,541 ‫הוא לא יכול לראות או לשמוע שום דבר מהכספת.‬ 683 00:53:50,625 --> 00:53:53,750 ‫חטפנו את המנהל, ירדנו לבונקר.‬ 684 00:53:54,458 --> 00:53:56,041 ‫הכול היה עניין של שניות.‬ 685 00:53:56,125 --> 00:53:59,666 ‫זה נשמע כמו הרבה דברים,‬ ‫אבל הכול קרה בשניות.‬ 686 00:53:59,750 --> 00:54:03,208 ‫קדימה. צא, כי אנחנו הולכים. בסדר.‬ 687 00:54:03,291 --> 00:54:08,291 ‫מלמעלה אנחנו שומעים אותם‬ ‫מתחילים להגיד לשוטר שיצא החוצה.‬ 688 00:54:09,291 --> 00:54:13,250 ‫הוא תופס אותי ואומר,‬ ‫"תהיה רגוע. שוטר, תיכנע".‬ 689 00:54:13,750 --> 00:54:15,375 ‫אני אומר, "לא איכנע".‬ 690 00:54:15,458 --> 00:54:19,250 ‫ובשום אופן הוא לא רצה לפתוח את הדלת הזאת.‬ 691 00:54:19,333 --> 00:54:21,875 ‫במקרה שהוא לא ירצה לצאת,‬ 692 00:54:24,750 --> 00:54:26,458 ‫אנחנו נכסה את החלונות,‬ 693 00:54:26,541 --> 00:54:31,208 ‫ואחד מאיתנו ישגע אותו בדפיקות על החלונות.‬ 694 00:54:32,166 --> 00:54:33,958 ‫צא החוצה, קדימה!‬ 695 00:54:34,041 --> 00:54:37,291 ‫הבחור באוברול מתחיל להתעצבן קצת.‬ 696 00:54:37,916 --> 00:54:42,000 ‫הוא תופס את המנהלת התפעולית בשיער‬ 697 00:54:42,791 --> 00:54:45,625 ‫ודוחף אותה על החלון של דלת הבונקר.‬ 698 00:54:45,708 --> 00:54:47,416 ‫אמרתי, "תקשיב, חבר,‬ 699 00:54:47,500 --> 00:54:49,791 ‫רק השתחררתי מכלא סיירה צ'יקה,‬ 700 00:54:49,875 --> 00:54:52,125 ‫ואני חוזר, אז אל תסבך את העניינים.‬ 701 00:54:52,208 --> 00:54:57,000 ‫אני נותן לך את המילה שלי, כגנב ותיק,‬ ‫שאשחרר אותך מייד".‬ 702 00:54:57,083 --> 00:55:00,041 ‫הוא אמר, "באתי לתת לך את המילה שלי‬ ‫שלא אהרוג אותך".‬ 703 00:55:00,125 --> 00:55:03,416 ‫והבחורה אמרה לו שלא ילך, כי הם יהרגו אותו.‬ 704 00:55:04,750 --> 00:55:06,833 ‫זה היה מכוער.‬ 705 00:55:09,125 --> 00:55:10,916 ‫ו… שום דבר.‬ 706 00:55:13,708 --> 00:55:17,500 ‫כי הוא עבד כל יום. זה בחור שעבד איתך.‬ 707 00:55:18,208 --> 00:55:19,541 ‫מה אם הם יירו בו?‬ 708 00:55:24,333 --> 00:55:26,583 ‫צא משם! קדימה!‬ 709 00:55:27,958 --> 00:55:30,666 ‫המנהלת התפעולית אומרת, בבכי,‬ 710 00:55:30,750 --> 00:55:32,416 ‫היא כבר חווה התמוטטות עצבים,‬ 711 00:55:32,958 --> 00:55:36,333 ‫שאסגיר את עצמי,‬ ‫ושהיא עוד לא זכתה לבלות זמן עם הנכדה שלה.‬ 712 00:55:36,416 --> 00:55:39,083 ‫הם מתעסקים עם חברים שלך‬ ‫וקולגות שלך, אתה מבין?‬ 713 00:55:39,166 --> 00:55:42,125 ‫אם הם מאיימים להרוג אחד מאיתנו,‬ ‫הם יהרגו עוד.‬ 714 00:55:42,708 --> 00:55:45,208 ‫זה מכעיס אותך. אתה מרגיש כעס וחוסר אונים.‬ 715 00:55:45,791 --> 00:55:48,125 ‫קדימה, צא משם. תגידי לו שיצא.‬ 716 00:55:48,208 --> 00:55:52,375 ‫אני אומר לאיש בחליפה האפורה, "אני אלך.‬ 717 00:55:53,000 --> 00:55:55,000 ‫תהיה רגוע, אל תיגע בבני הערובה.‬ 718 00:55:55,083 --> 00:55:57,750 ‫הדבר היחיד שאני מבקש‬ ‫זה שלא תיגע בבני הערובה".‬ 719 00:55:58,625 --> 00:56:00,083 ‫הוא פתח את הדלת.‬ 720 00:56:00,166 --> 00:56:02,625 ‫הוא הניח את האקדח על השולחן,‬ 721 00:56:02,708 --> 00:56:05,083 ‫וגם את הטלפון שלו, אמצעי התקשורת שלו.‬ 722 00:56:05,166 --> 00:56:10,083 ‫כשאני יוצא, אני מרים ידיים ונכנע,‬ ‫והוא לא מחפש עליי כמו חובבן.‬ 723 00:56:10,166 --> 00:56:13,833 ‫הוא מחפש עליי כמו מישהו‬ ‫שיודע בדיוק מה הוא עושה.‬ 724 00:56:17,333 --> 00:56:19,791 ‫החזקתי אותו בידיים, וירדנו במדרגות.‬ 725 00:56:19,875 --> 00:56:21,375 ‫לקחתי אותו לדלת.‬ 726 00:56:22,375 --> 00:56:25,750 ‫הצמדתי את אקדח התשעה מ"מ לגב שלו.‬ 727 00:56:26,375 --> 00:56:29,458 ‫הוצאתי את המחסנית וסובבתי את הכדור,‬ 728 00:56:30,083 --> 00:56:33,791 ‫כדי למנוע את הירייה המהירה של האקדח.‬ 729 00:56:37,250 --> 00:56:40,250 ‫"לך." "מה?" "לך מפה."‬ ‫אנחנו פותחים לו את הדלת.‬ 730 00:56:45,625 --> 00:56:47,125 ‫והוא הלך. שחררנו אותו.‬ 731 00:56:47,208 --> 00:56:48,458 ‫שחררנו את השוטר.‬ 732 00:56:48,958 --> 00:56:53,250 ‫מתחילים להתעורר אצלי ספקות.‬ ‫מי הם? במה הם חמושים?‬ 733 00:56:53,333 --> 00:56:54,708 ‫למי קראת?‬ 734 00:56:55,625 --> 00:56:58,833 ‫סמל סראנו לא האמין‬ 735 00:56:59,375 --> 00:57:02,541 ‫שפשוט ייתנו לו ללכת משוד.‬ 736 00:57:05,958 --> 00:57:08,708 ‫כשהתקרבתי למפקד ברחוב, ראיתי את הבנק.‬ 737 00:57:09,250 --> 00:57:10,791 ‫אני מסתכל על הקומה השנייה,‬ 738 00:57:10,875 --> 00:57:14,458 ‫ורואה את האיש בחליפה האפורה ככה,‬ ‫מראה את הטלפון.‬ 739 00:57:17,958 --> 00:57:20,958 ‫כשהוא מראה את הטלפון,‬ ‫אני אומר לגוסטבו שהוא שלי.‬ 740 00:57:21,041 --> 00:57:25,375 ‫הוא אומר, "איך אתה יודע?"‬ ‫"יש עליו לוגו. הבת שלי הדביקה אותו עליו.‬ 741 00:57:25,458 --> 00:57:27,416 ‫הוא שלי. תתקשר אליו, כי הוא שלי."‬ 742 00:57:40,416 --> 00:57:41,375 ‫בהתחלה,‬ 743 00:57:41,458 --> 00:57:44,416 ‫שני אנשים היו אמורים לנהל את המשא ומתן,‬ 744 00:57:44,500 --> 00:57:45,666 ‫הדוקטור ואני.‬ 745 00:57:50,208 --> 00:57:55,750 ‫אחר כך, מכיוון שאני נוטה להגזים,‬ ‫בגלל איך שאני מנסח דברים,‬ 746 00:57:57,958 --> 00:58:02,958 ‫בגלל לימודי התיאטרון שלי‬ ‫והדרך בה אני מתנהג,‬ 747 00:58:04,625 --> 00:58:08,833 ‫הדוקטור אומר,‬ ‫"לא, מריטו צריך להיות המתווך".‬ 748 00:58:39,875 --> 00:58:41,250 ‫וככה זה הלך.‬ 749 00:58:46,416 --> 00:58:51,041 ‫שפם מזויף, כיפה, משקפיים וקפוצ'ון.‬ 750 00:58:54,541 --> 00:58:56,583 ‫בתפקיד שלי כמתווך,‬ 751 00:58:58,416 --> 00:59:00,291 ‫בעיתונים התחילו לכתוב,‬ 752 00:59:03,208 --> 00:59:05,208 ‫"האיש בחליפה האפורה".‬ 753 00:59:35,166 --> 00:59:36,041 ‫הלו?‬ 754 00:59:37,500 --> 00:59:38,583 ‫כן, גברתי.‬ 755 00:59:40,333 --> 00:59:43,000 ‫לא, גברתי, אני לא וולטר סראנו.‬ 756 00:59:44,541 --> 00:59:47,833 ‫אבל כבר שחררתי את בעלך, גברתי, אז תירגעי.‬ 757 00:59:49,833 --> 00:59:53,375 ‫כן, גברתי, אני אחד הגנבים. תירגעי.‬ 758 00:59:53,458 --> 00:59:54,916 ‫תירגעי, בבקשה.‬ 759 00:59:55,416 --> 00:59:57,083 ‫אני אגיד להם להתקשר אלייך.‬ 760 00:59:57,791 --> 00:59:59,541 ‫תירגעי, גברתי.‬ 761 01:00:00,333 --> 01:00:02,250 ‫רדי מהקו, בבקשה.‬ 762 01:00:04,583 --> 01:00:08,125 ‫מייד הכתי עם הטלפון בזכוכית,‬ 763 01:00:09,208 --> 01:00:12,041 ‫כדי שהשוטר הזה יתקשר אליי.‬ 764 01:00:12,125 --> 01:00:13,583 ‫ואמרתי,‬ 765 01:00:14,375 --> 01:00:16,583 ‫"אשתו של וולטר סראנו התקשרה אליי.‬ 766 01:00:16,666 --> 01:00:20,166 ‫בבקשה תגידו לו שיתקשר אליה, כי היא מיואשת.‬ 767 01:00:20,250 --> 01:00:21,083 ‫- TV כרוניקה -‬ 768 01:00:21,166 --> 01:00:25,083 ‫אנחנו חוזרים בשידור חי‬ ‫לשוד הבנק עם בני הערובה בסן איסידרו.‬ 769 01:00:25,166 --> 01:00:28,083 ‫שדרות ליברטדור חסומות לאורך שלושה בלוקים.‬ 770 01:00:28,166 --> 01:00:29,666 ‫אסור להיות כאן. לך אחורה.‬ 771 01:00:29,750 --> 01:00:32,916 ‫והגישה לאנשי תקשורת מוגבלת אפילו יותר.‬ 772 01:00:33,000 --> 01:00:38,833 ‫הציבו אותנו במרחק‬ ‫של כמעט בלוק וחצי ממוקד הפעילות.‬ 773 01:00:42,000 --> 01:00:43,625 ‫השלב הבא‬ 774 01:00:43,708 --> 01:00:46,041 ‫הוא לסגור את שער החניה.‬ 775 01:00:46,125 --> 01:00:51,458 ‫בעיקרון, אם המשטרה תיכנס לחניון, לא נצליח.‬ 776 01:00:52,208 --> 01:00:55,375 ‫למה? כי לא נוכל‬ ‫להביא את "תותח הכוח" מהמכונית.‬ 777 01:01:13,500 --> 01:01:15,000 ‫אחרי 12:30 בצוהריים,‬ 778 01:01:16,125 --> 01:01:20,208 ‫אני שומע שהם מתחילים לצפצף לי,‬ 779 01:01:20,708 --> 01:01:22,291 ‫והם אומרים, "תפרוץ".‬ 780 01:01:23,250 --> 01:01:28,416 ‫אני מכה, ומרגיש‬ ‫שהם מתחילים להזיז דברים בצד השני.‬ 781 01:01:28,500 --> 01:01:31,833 ‫הסיבה היא שהכיתי בחלק האחורי של איזה רהיט,‬ 782 01:01:31,916 --> 01:01:36,125 ‫אז הם לא היו יכולים למצוא את החור שעשיתי.‬ 783 01:01:43,250 --> 01:01:47,291 ‫זה רגע חשוב,‬ ‫לראות את הפרצוף של היצור הזה דרך החור, כי…‬ 784 01:01:48,666 --> 01:01:50,125 ‫זה נתיב הבריחה שלנו.‬ 785 01:02:17,208 --> 01:02:22,625 ‫נכנסתי שם לעמדה כדי לעבוד‬ ‫על תיבות הכספת הקלות יותר, בוא נגיד.‬ 786 01:02:22,708 --> 01:02:26,875 ‫מה הכוונה ב"קלות יותר"?‬ ‫אלה עם המרחק הכי קטן בין הצירים לתיבה.‬ 787 01:02:31,166 --> 01:02:33,250 ‫חישבנו את הזמן, פחות או יותר,‬ 788 01:02:33,333 --> 01:02:37,041 ‫כך שנספיק לפתוח 400 תאי כספת בשעתיים.‬ 789 01:02:44,750 --> 01:02:48,791 ‫אנחנו לא יודעים מה דורשים החוטפים‬ 790 01:02:48,875 --> 01:02:52,416 ‫תמורת שחרור את בני הערובה וכניעה.‬ 791 01:02:52,500 --> 01:02:57,500 ‫יש זרם בלתי פוסק של ניידות משטרה ושוטרים,‬ 792 01:02:57,583 --> 01:03:01,708 ‫אבל עדיין אין פתרון באופק למצב הזה.‬ 793 01:03:04,916 --> 01:03:10,541 ‫צפינו במוניטור, טלוויזיה בלי קול,‬ ‫כמו שיש בכל הבנקים.‬ 794 01:03:10,625 --> 01:03:12,750 ‫התקשורת כבר סיקרה את זה.‬ 795 01:03:13,625 --> 01:03:16,416 ‫ובאותו רגע אני מביט מהחלון,‬ 796 01:03:16,500 --> 01:03:18,666 ‫ורואה את הבחור עם אנטנת הרדיו‬ 797 01:03:18,750 --> 01:03:23,791 ‫מצביע עליי,‬ ‫אבל הוא מתחיל להביט הצידה, ככה.‬ 798 01:03:23,875 --> 01:03:27,416 ‫הוא הסתכל עליי,‬ ‫הסתכל על הרדיו, והסתכל הצידה.‬ 799 01:03:27,500 --> 01:03:28,916 ‫אמרתי, "מה קורה פה?"‬ 800 01:03:29,791 --> 01:03:32,958 ‫מכיוון שאני גנב מנוסה,‬ ‫אני מבין שמשהו לא בסדר.‬ 801 01:03:33,625 --> 01:03:36,708 ‫הוא אומר, "הינה בא האדם‬ ‫שינהל איתכם משא ומתן".‬ 802 01:03:36,791 --> 01:03:38,916 ‫"מי זה?" והוא אומר, "הבחור עם הזקן".‬ 803 01:04:01,208 --> 01:04:02,583 ‫מיגל אנחל סילאו.‬ 804 01:04:03,250 --> 01:04:07,500 ‫הייתי רב סרן ביחידה המיוחדת "פלקון"‬ ‫במשטרת בואנוס איירס.‬ 805 01:04:08,125 --> 01:04:11,291 ‫הייתי מתווך וחבר בצוות הטקטי.‬ 806 01:04:11,958 --> 01:04:15,416 ‫- מיגל סילאו‬ ‫המתווך -‬ 807 01:04:19,708 --> 01:04:21,958 ‫אנחנו מחנים את הרכבים שלנו, כרגיל.‬ 808 01:04:23,583 --> 01:04:26,000 ‫והם עדכנו אותנו.‬ 809 01:04:27,583 --> 01:04:32,708 ‫הם נתנו לי את מספר הטלפון‬ ‫למכשיר שבתוך הבנק.‬ 810 01:04:33,833 --> 01:04:37,416 ‫הלכתי מאחורי רכב שהיה מעין משאית,‬ 811 01:04:37,500 --> 01:04:40,000 ‫עם השותף שלי, שגם מחפה עליי כמו מגן.‬ 812 01:04:41,375 --> 01:04:42,458 ‫שם אני יוצר קשר.‬ 813 01:04:43,125 --> 01:04:44,916 ‫והוא מתחיל להסביר מה קרה.‬ 814 01:04:45,000 --> 01:04:49,208 ‫הוא אמר שזה היה אמור להיות שוד זריז,‬ ‫והם טעו, ועכשיו הם לכודים.‬ 815 01:04:49,291 --> 01:04:52,333 ‫הם לא רצו לפגוע באף אחד,‬ ‫אבל גם לא רצו לחזור לכלא.‬ 816 01:04:52,416 --> 01:04:53,666 ‫תראה, חבר,‬ 817 01:04:54,208 --> 01:04:57,041 ‫עד לפני רגע ישבתי 15 שנה בסיירה צ'יקה.‬ 818 01:04:57,916 --> 01:05:01,291 ‫אז בוא נעשה את זה קצר וקל.‬ 819 01:05:01,375 --> 01:05:06,291 ‫המתווך, שוטר דרג א' במקצועו,‬ 820 01:05:06,375 --> 01:05:09,250 ‫יודע שאני גנב דרג א' במקצועי,‬ 821 01:05:09,333 --> 01:05:11,250 ‫אחרי שאמרתי שישבתי בסיירה צ'יקה.‬ 822 01:05:11,333 --> 01:05:14,250 ‫מעבר למה שנאמר, אני גם שם לב,‬ 823 01:05:14,333 --> 01:05:18,458 ‫כמו כל המתווכים,‬ ‫לסימנים ומחוות לא מילוליים.‬ 824 01:05:18,541 --> 01:05:22,250 ‫האדם הזה ישב, רגל על רגל.‬ 825 01:05:22,333 --> 01:05:26,625 ‫אז התנוחה שלו לא התאימה‬ ‫למה שקרה שם באותם רגעים.‬ 826 01:05:26,708 --> 01:05:28,708 ‫- שוד בנק:‬ ‫שני בני ערובה משוחררים -‬ 827 01:05:28,791 --> 01:05:32,666 ‫בדרך כלל במצבים של בני ערובה‬ ‫יש הרבה לחץ, אדרנלין,‬ 828 01:05:32,750 --> 01:05:35,916 ‫אנשים צועקים ומקללים אותנו.‬ ‫-תקשיב לי רגע.‬ 829 01:05:36,541 --> 01:05:37,666 ‫תקשיב לי.‬ 830 01:05:38,416 --> 01:05:40,916 ‫אתה תטפל בוועידת החירום,‬ 831 01:05:41,000 --> 01:05:44,083 ‫כדי שאני אוכל לטפל במצב כאן, בסדר?‬ 832 01:05:44,166 --> 01:05:48,208 ‫אמרתי, "בסדר, שחררו מישהו לחוץ,‬ ‫את אחד החטופים".‬ 833 01:05:48,291 --> 01:05:50,958 ‫תזכור שנפטרתי מהאויב הטבעי שלי.‬ 834 01:05:51,458 --> 01:05:53,833 ‫נתתי לשוטר, וולטר סראנו, ללכת.‬ 835 01:05:53,916 --> 01:05:56,416 ‫זו מחווה של רצון טוב.‬ 836 01:05:56,500 --> 01:05:59,166 ‫אל תבקש עוד בני ערובה. זה הכול.‬ 837 01:06:02,000 --> 01:06:03,250 ‫אני סוגר את הסלולארי,‬ 838 01:06:03,333 --> 01:06:07,250 ‫אנחנו מסתכלים אחד על השני,‬ ‫והבוס שלי אומר, "תרוויח לנו זמן, סילאו".‬ 839 01:06:07,333 --> 01:06:09,583 ‫זה היה אותו דבר שאני רציתי. זמן.‬ 840 01:06:10,208 --> 01:06:11,875 ‫זמן לפתוח תאי כספות.‬ 841 01:06:15,500 --> 01:06:18,458 ‫לא עצרתי לראות מה יש בתוכם.‬ 842 01:06:18,541 --> 01:06:22,416 ‫אם התא נפתח, כבר עברתי לבא.‬ 843 01:06:22,500 --> 01:06:26,416 ‫הייתי קפדן, שברתי את כל המנעולים.‬ 844 01:06:29,291 --> 01:06:31,916 ‫בזמן שפרצתי את כל תאי הכספות,‬ 845 01:06:32,000 --> 01:06:36,791 ‫הגיע מישהו מהבנק וצעק עליי.‬ 846 01:06:37,583 --> 01:06:38,875 ‫"מה אתה עושה פה?"‬ 847 01:06:38,958 --> 01:06:44,083 ‫והסתכלתי עליו ככה, כמובן שעטיתי מסכה.‬ 848 01:06:44,166 --> 01:06:45,625 ‫ופרננדו אומר,‬ 849 01:06:45,708 --> 01:06:49,458 ‫"אתה לא מחלק עוד הוראות.‬ ‫אני מחלק את ההוראות עכשיו".‬ 850 01:06:49,541 --> 01:06:53,583 ‫ואז האיש הזה הלך.‬ ‫אבל כבר חשבתי, "אופס, הם תפסו אותי".‬ 851 01:06:58,083 --> 01:06:59,583 ‫היו לנו הרבה בני ערובה.‬ 852 01:07:00,416 --> 01:07:02,083 ‫מאוחר יותר גילינו שהיו 23.‬ 853 01:07:02,166 --> 01:07:03,875 ‫אל תהיו מטומטמים.‬ 854 01:07:04,416 --> 01:07:10,458 ‫היה שם אחד שהיה קצת יותר אלים באופיו‬ ‫וביחס שלו אליך.‬ 855 01:07:11,166 --> 01:07:14,125 ‫היה אחר שאמר, "תירגעו, התובע המחוזי בדרך.‬ 856 01:07:14,208 --> 01:07:16,958 ‫אנחנו מנהלים משא ומתן על הסגרתנו,‬ ‫תהיו רגועים".‬ 857 01:07:17,041 --> 01:07:20,333 ‫היה שם אדם לחוץ מאוד. הוא עמד להתפוצץ.‬ 858 01:07:20,416 --> 01:07:21,916 ‫הוא רצה להשתין.‬ 859 01:07:22,000 --> 01:07:23,458 ‫הוא קצת יילל.‬ 860 01:07:23,541 --> 01:07:25,583 ‫"כן, אדוני?" "אני לא יכול."‬ 861 01:07:25,666 --> 01:07:28,208 ‫"למה?" "כי הם מסתכלים עליי."‬ 862 01:07:28,291 --> 01:07:31,083 ‫טוב, לך למדרגות, חבר. בבקשה.‬ 863 01:07:33,375 --> 01:07:36,625 ‫הסיטואציה התחילה להלחיץ את האנשים.‬ 864 01:07:36,708 --> 01:07:38,208 ‫"מה הבעיה, משוגע?"‬ 865 01:07:38,708 --> 01:07:41,083 ‫"אני לא יכול, אני לחוץ!"‬ 866 01:07:41,166 --> 01:07:43,708 ‫לא, חבר, בחייך! אתה הולך.‬ 867 01:07:43,791 --> 01:07:45,708 ‫בסדר, בוא הנה.‬ 868 01:07:45,791 --> 01:07:47,000 ‫בוא נלך, עכשיו.‬ 869 01:07:47,083 --> 01:07:50,541 ‫פתחנו את המחסום וזרקנו אותו החוצה,‬ ‫פשוטו כמשמעו.‬ 870 01:07:50,625 --> 01:07:52,791 ‫אנשי הכוחות המיוחדים הגיעו מייד,‬ 871 01:07:52,875 --> 01:07:55,000 ‫החזיקו אותו, זרקו כמה אגרופים,‬ 872 01:07:55,083 --> 01:07:57,583 ‫כי הם לא ידעו אם הוא היה בן ערובה או שודד.‬ 873 01:07:58,166 --> 01:08:00,125 ‫את בהיריון, גברתי?‬ 874 01:08:00,208 --> 01:08:03,333 ‫בסדר, את הולכת. בואי הנה.‬ 875 01:08:04,166 --> 01:08:08,458 ‫יש כאן תנועה באזור בנק ריו.‬ 876 01:08:08,541 --> 01:08:11,791 ‫שני אנשים שוחררו, גבר ואישה.‬ 877 01:08:11,875 --> 01:08:15,541 ‫אנחנו רואים את הרגע בו האישה‬ 878 01:08:16,416 --> 01:08:21,083 ‫שוחררה על ידי הפושעים שמחזיקים כבני ערובה‬ 879 01:08:21,791 --> 01:08:24,791 ‫עובדי בנק ריו, וגם לקוחות.‬ 880 01:08:24,875 --> 01:08:30,750 ‫הבנו שמתנהל משא ומתן אינטנסיבי‬ ‫מול אנשי המשטרה,‬ 881 01:08:30,833 --> 01:08:33,833 ‫שמנסים לשכנע אותם להיכנע.‬ 882 01:08:33,916 --> 01:08:37,416 ‫- שוד בנק‬ ‫שוחררו שני בני ערובה -‬ 883 01:08:39,416 --> 01:08:43,208 ‫היו לי שני מכשירי קשר.‬ ‫אחד היה פתוח על הערוץ המשטרתי,‬ 884 01:08:43,291 --> 01:08:47,791 ‫והשני היה כדי לתקשר עם השותפים שלי.‬ 885 01:08:48,291 --> 01:08:49,625 ‫והיה לי עוד אחד,‬ 886 01:08:50,166 --> 01:08:52,958 ‫שהיה מכשיר קשר זול מאוד,‬ 887 01:08:53,041 --> 01:08:56,916 ‫מהסוג שקונים בזוג.‬ 888 01:08:57,583 --> 01:09:00,208 ‫באותו מכשיר קשר, שהיו לו ערוצים,‬ 889 01:09:00,291 --> 01:09:02,916 ‫אני זוכר שהתחלתי לסרוק,‬ 890 01:09:04,250 --> 01:09:07,416 ‫ולהאזין ליחידת פלקון.‬ 891 01:09:07,500 --> 01:09:11,208 ‫אני זוכר שלקחתי את מריו‬ ‫ואמרתי לו, "תקשיב לזה".‬ 892 01:09:15,000 --> 01:09:20,541 ‫האזנתי לצלפים ששולחים מידע למפקד המבצע,‬ 893 01:09:20,625 --> 01:09:24,166 ‫ולמפקד המבצע שענה לצלפים.‬ 894 01:09:24,250 --> 01:09:27,458 ‫שמעתי אותם אומרים, "יש לי את זה שלמעלה".‬ 895 01:09:28,041 --> 01:09:29,500 ‫"יש לי את זה שלמטה."‬ 896 01:09:30,541 --> 01:09:34,125 ‫זה אומר שאם הבוס אומר, "עכשיו",‬ 897 01:09:34,208 --> 01:09:37,333 ‫דה לה טורה ואני חוטפים כדור במצח.‬ 898 01:09:38,333 --> 01:09:41,291 ‫ודה לה טורה ראה אותם.‬ ‫הוא בא ולקח ממני את הטלפון,‬ 899 01:09:41,958 --> 01:09:45,000 ‫ואמר, "תוריד אותם,‬ ‫או שאהרוג מישהו בשידור חי".‬ 900 01:09:45,083 --> 01:09:50,041 ‫אני לא זוכר היטב את המילים,‬ ‫כי ברור לנו שזה היה מצב קיצוני ואינטנסיבי.‬ 901 01:09:50,125 --> 01:09:53,750 ‫אז האנשים האלה יורדים מהגג לבקשתו.‬ 902 01:09:54,333 --> 01:09:57,916 ‫אבל היו שלושה צלפים של פלקון.‬ 903 01:09:58,541 --> 01:09:59,500 ‫הוא לא ראה אותם.‬ 904 01:10:03,291 --> 01:10:08,791 ‫קבענו משך זמן מסוים לעבודה בבנק,‬ 905 01:10:08,875 --> 01:10:12,583 ‫לפתיחת תיבות הכספת ולהעברת בני הערובה.‬ 906 01:10:12,666 --> 01:10:16,500 ‫באותו משך זמן, פתחנו 143 תאי כספת.‬ 907 01:10:16,583 --> 01:10:22,583 ‫התאים האחרים דרשו זמן להתאמת הציוד,‬ 908 01:10:22,666 --> 01:10:25,000 ‫ולא התכוננו לזה.‬ 909 01:10:25,083 --> 01:10:28,958 ‫אז התקבלה ההחלטה שאנחנו עוזבים.‬ 910 01:10:29,041 --> 01:10:32,000 ‫ברגע שיסתיימו השעתיים,‬ 911 01:10:32,541 --> 01:10:39,416 ‫אנחנו ניכנס לעמדה‬ ‫כדי להוריד את השלל כמה שיותר מהר.‬ 912 01:10:42,416 --> 01:10:46,666 ‫אני מקבל שיחה מאראוחו.‬ 913 01:10:47,291 --> 01:10:49,083 ‫קדימה. שלב "פיצה".‬ 914 01:10:49,166 --> 01:10:51,625 ‫אז אני עושה עוד שיחה אחת.‬ 915 01:10:52,458 --> 01:10:54,375 ‫הוא אומר שהם יסגירו את עצמם.‬ 916 01:10:54,458 --> 01:10:57,333 ‫"טוב, אתה צודק, חבר.‬ ‫זה לא הולך לשום מקום."‬ 917 01:10:57,416 --> 01:11:00,416 ‫והם רצו לאכול משהו,‬ 918 01:11:00,500 --> 01:11:04,125 ‫כי הם עומדים לבלות ימים רבים בתחנת המשטרה,‬ ‫והם לא יוכלו לאכול.‬ 919 01:11:04,208 --> 01:11:05,875 ‫"תביאו לי כמה פיצות.‬ 920 01:11:05,958 --> 01:11:09,041 ‫תביאו לי משקאות קלים.‬ ‫נאכל משהו, ואז נסגיר את עצמנו."‬ 921 01:11:11,000 --> 01:11:13,791 ‫אני מבהיר שאלה לא פיצות ארגנטינאיות.‬ 922 01:11:13,875 --> 01:11:17,791 ‫אני חושב שבדוח אחד מהם אמר,‬ ‫"אם אבקש מסילאו פיצה ארגנטינאית,‬ 923 01:11:17,875 --> 01:11:22,583 ‫חמש כאלה, הוא יבין שאנחנו חמישה,‬ ‫וייכנס לבנק תוך חמש דקות". וזה היה קורה.‬ 924 01:11:22,666 --> 01:11:26,500 ‫והחל מאותה נקודה, אחרי שהבקשה שלו התקבלה‬ 925 01:11:26,583 --> 01:11:29,416 ‫וההחלפה עמדה להתקיים, הקשר אבד.‬ 926 01:11:38,083 --> 01:11:40,041 ‫מה אני אעשה בינתיים?‬ 927 01:11:40,541 --> 01:11:45,833 ‫אני אקח את הנשק ואשאיר אותו בכספת,‬ 928 01:11:47,708 --> 01:11:51,375 ‫ואני עובר לשלב "חימצון שיער".‬ 929 01:11:51,958 --> 01:11:55,916 ‫נשפוך חמישה ליטרים של נוזל הלבנה‬ ‫כדי לא להשאיר שום דנ"א.‬ 930 01:11:56,000 --> 01:11:57,416 ‫וזה השיער.‬ 931 01:12:02,500 --> 01:12:05,375 ‫אני יוצא אחרון, יחד עם אראוחו.‬ 932 01:12:05,458 --> 01:12:11,041 ‫הוא כורך סביבו חבל, ככה,‬ ‫ומושך את הרהיט לאחור.‬ 933 01:12:20,916 --> 01:12:24,333 ‫גרסיה בולסטר ניסה להתניע את הסירה,‬ 934 01:12:24,416 --> 01:12:25,333 ‫ולא הצליח.‬ 935 01:12:28,916 --> 01:12:32,041 ‫וויטטה היה לחוץ מאוד,‬ 936 01:12:32,125 --> 01:12:36,083 ‫והתחיל להגיד, "אל תשתמש במשנק,‬ ‫אתה תציף את המנוע".‬ 937 01:12:37,500 --> 01:12:41,958 ‫עם השלל ומנוע שלא מניע, אני משתגע.‬ 938 01:12:42,875 --> 01:12:48,500 ‫ויטטה ניסה להתניע ולא הצליח,‬ ‫אז הם התחילו לחתור.‬ 939 01:12:53,041 --> 01:12:56,250 ‫כולנו היינו בסירה הקדמית, שהיה לה מנוע,‬ 940 01:12:56,333 --> 01:13:02,166 ‫חוץ מאראוחו, שאמור היה לשוט בסירה המתנפחת.‬ 941 01:13:06,000 --> 01:13:08,625 ‫אני זוכר שזרקתי את עצמי בסירה שמאחור,‬ 942 01:13:09,333 --> 01:13:10,666 ‫מעל הכסף.‬ 943 01:13:10,750 --> 01:13:14,208 ‫מעל שקיות רבות של כסף, ככה.‬ 944 01:13:15,458 --> 01:13:19,958 ‫עברנו תעלת ביוב קרובה מאוד לבנק.‬ ‫ראינו צללים ושמענו קולות.‬ 945 01:13:20,541 --> 01:13:23,666 ‫ופתאום, המנוע התחיל לפעול.‬ 946 01:13:28,708 --> 01:13:33,541 ‫עברנו 14 בלוקים, והגענו לפתח הביוב.‬ 947 01:13:37,125 --> 01:13:41,125 ‫הודענו לשותף הנוסף, איש הכפר, שהיה למעלה,‬ ‫שאנחנו כבר למטה,‬ 948 01:13:41,208 --> 01:13:46,083 ‫אז הוא הרים את המכסה עם מוט,‬ ‫כי הוא היה כבד.‬ 949 01:13:48,375 --> 01:13:53,166 ‫אני חושב שאני הגעתי אחרון.‬ ‫כולם כבר היו במשאית.‬ 950 01:13:53,250 --> 01:13:56,791 ‫אי אפשר היה להכניס עוד שום דבר,‬ ‫רק אנשים ושקיות.‬ 951 01:14:04,250 --> 01:14:05,583 ‫נעמיס את השלל…‬ 952 01:14:08,083 --> 01:14:09,083 ‫וואלה.‬ 953 01:14:15,708 --> 01:14:19,625 ‫כולנו היינו בקרוואן,‬ ‫בדרך למקום בו נחלק את הכסף.‬ 954 01:14:23,250 --> 01:14:28,000 ‫הרעיון שלי היה‬ ‫שהם חוסמים את הכניסה ושהם יתנגדו.‬ 955 01:14:29,250 --> 01:14:31,125 ‫כבר לא שמענו שום רעש.‬ 956 01:14:31,208 --> 01:14:32,666 ‫לא היה שם אף אחד.‬ 957 01:14:33,208 --> 01:14:35,000 ‫התחלנו להסתכל זה על זה.‬ 958 01:14:35,583 --> 01:14:39,500 ‫חשבתי שהם יתחזו לבני ערובה ויחליפו בגדים,‬ 959 01:14:39,583 --> 01:14:41,541 ‫שהם למעלה, מחכים למשטרה.‬ 960 01:14:46,333 --> 01:14:48,666 ‫אנחנו מגיעים למקום שבו יש שער פתוח,‬ 961 01:14:49,416 --> 01:14:51,375 ‫ואנחנו מתחילים לפרוק את השקיות.‬ 962 01:14:52,166 --> 01:14:53,125 ‫ושקיות…‬ 963 01:14:53,625 --> 01:14:56,375 ‫אני לא רוצה להרוס את הפנטזיה שלכם.‬ 964 01:14:56,458 --> 01:14:57,708 ‫ועוד שקיות.‬ 965 01:14:57,791 --> 01:15:01,250 ‫מייד בהתחלה רציתי להדליק טלוויזיה,‬ 966 01:15:01,333 --> 01:15:02,708 ‫כדי לראות איפה הם.‬ 967 01:15:02,791 --> 01:15:05,375 ‫אנשי יחידת פלקון עדיין לא נכנסו פנימה.‬ 968 01:15:05,458 --> 01:15:09,416 ‫כל השקיות שלנו היו שם.‬ 969 01:15:15,000 --> 01:15:16,208 ‫ופתאום,‬ 970 01:15:16,291 --> 01:15:17,916 ‫"כעת הם נכנסים…"‬ 971 01:15:18,000 --> 01:15:20,625 ‫וראינו, בשידור חי,‬ 972 01:15:20,708 --> 01:15:24,750 ‫איך אנשי היחידה עומדים לתפוס אותנו.‬ 973 01:15:26,875 --> 01:15:28,416 ‫"משטרה!"‬ 974 01:15:29,208 --> 01:15:31,500 ‫הדלת נפתחה, ונכנסנו.‬ 975 01:15:31,583 --> 01:15:33,666 ‫באותו רגע חשבתי שאני נכנס לקרב.‬ 976 01:15:33,750 --> 01:15:36,541 ‫- בני הערובה משוחררים -‬ 977 01:15:36,625 --> 01:15:39,083 ‫השעה 19:12, ואנחנו רואים תנועה‬ 978 01:15:39,166 --> 01:15:43,458 ‫של שוטרים ושל אנשי יחידת פלקון,‬ ‫שנכנסים פנימה.‬ 979 01:15:43,541 --> 01:15:47,375 ‫פטיש לחלון, ותוך שתי שניות‬ ‫הם השתלטו על הסניף.‬ 980 01:15:49,583 --> 01:15:51,791 ‫כאן אתה מתחיל למיין מי זה מי.‬ 981 01:15:52,875 --> 01:15:54,333 ‫כולם חשודים.‬ 982 01:15:56,041 --> 01:15:58,125 ‫הם חיפשו על כולנו,‬ 983 01:15:58,208 --> 01:15:59,833 ‫כשהידיים שלנו למעלה.‬ 984 01:16:00,708 --> 01:16:04,291 ‫וכשיצאנו, אימא שלי הייתה בחוץ עם בעלה,‬ 985 01:16:04,916 --> 01:16:07,666 ‫והם נתנו להם לראות אותנו, לא יותר.‬ 986 01:16:10,625 --> 01:16:13,791 ‫מצאתי את בעלי ואת הבן שלי.‬ 987 01:16:14,583 --> 01:16:16,541 ‫רגע אמוציונלי מאוד.‬ 988 01:16:18,125 --> 01:16:21,791 ‫אנבלה, ארבעת הפושעים, האם הם נעצרו?‬ 989 01:16:21,875 --> 01:16:25,166 ‫מה בדיוק קרה? מה אתם יודעים שם?‬ 990 01:16:25,250 --> 01:16:32,125 ‫כן, ארבעת הפושעים‬ ‫ששדדו את סניף הבנק הזה הוכנעו.‬ 991 01:16:32,208 --> 01:16:34,958 ‫כל הסיפור הסתיים לאחרונה,‬ 992 01:16:35,041 --> 01:16:39,833 ‫לפני מספר רגעים, בדיוק בשעה 19:20.‬ 993 01:16:39,916 --> 01:16:43,666 ‫הם התחילו למיין אנשים לעובדי בנק ולקוחות.‬ 994 01:16:43,750 --> 01:16:47,000 ‫טוב, התור התחיל להתקצר,‬ ‫עד שלא נשאר שם אף אחד.‬ 995 01:16:49,541 --> 01:16:53,833 ‫אני זוכר ששמנו את כל הכסף בצד.‬ 996 01:16:53,916 --> 01:16:56,333 ‫מאה אלף דולר. עשינו ערמה קטנה.‬ 997 01:16:56,958 --> 01:17:00,916 ‫מאה אלף דולר, עוד ערמה קטנה…‬ 998 01:17:01,000 --> 01:17:03,166 ‫המקום בחדר התחיל להצטמצם.‬ 999 01:17:03,250 --> 01:17:06,000 ‫בשלב מסוים ישבתי על הר של…‬ 1000 01:17:06,958 --> 01:17:10,333 ‫הר של חבילות של עשרת אלפים דולר.‬ 1001 01:17:10,416 --> 01:17:13,708 ‫בסן איסידרו‬ ‫הסתיימה הסיטואציה עם בני הערובה.‬ 1002 01:17:13,791 --> 01:17:16,541 ‫אנחנו בשידור חי משם, אחרי שבע שעות.‬ 1003 01:17:16,625 --> 01:17:20,458 ‫כל בני הערובה חופשיים, ואף פושע לא נעצר.‬ 1004 01:17:20,541 --> 01:17:23,916 ‫"הכול כאן, נהדר!‬ ‫איזו שמחה! בואו נחלק את הכסף."‬ 1005 01:17:24,000 --> 01:17:27,458 ‫מישהו אמר, "יש מחשבון?"‬ ‫לא, חבר, אין מחשבונים.‬ 1006 01:17:28,000 --> 01:17:31,500 ‫עשינו את החשבון, ואני זוכר שנשארו 20 דולר.‬ 1007 01:17:31,583 --> 01:17:33,375 ‫מכיוון שנשארו 20 דולר,‬ 1008 01:17:33,458 --> 01:17:36,291 ‫והיינו חמישה, ולא היה לנו עודף,‬ 1009 01:17:36,375 --> 01:17:37,833 ‫ויטטה קרע את השטר.‬ 1010 01:17:42,291 --> 01:17:44,875 ‫היו אנשים שחיפשו בחדרים,‬ 1011 01:17:44,958 --> 01:17:48,250 ‫כי אנשים פונו מהבנק אחד-אחד.‬ 1012 01:17:48,333 --> 01:17:52,583 ‫כשמישהו אומר,‬ ‫"הרהיט הזה לא אמור להיות כאן",‬ 1013 01:17:53,250 --> 01:17:56,291 ‫הם מבינים. הם מזיזים את הרהיט‬ ‫ומוצאים את החור.‬ 1014 01:17:58,625 --> 01:18:00,750 ‫לאן זה הולך?‬ ‫-שמאלה.‬ 1015 01:18:01,500 --> 01:18:07,000 ‫המפקד רוצה להיכנס.‬ ‫יש דלת בהכנה ביתית ומלכודת.‬ 1016 01:18:07,708 --> 01:18:11,083 ‫קוראים ליחידת חומרי הנפץ,‬ ‫שהם המומחים בתחום הזה.‬ 1017 01:18:11,166 --> 01:18:17,375 ‫ארבעת הפושעים ברחו‬ ‫דרך תעלת הניקוז של הבנק,‬ 1018 01:18:17,458 --> 01:18:18,875 ‫עם השלל.‬ 1019 01:18:18,958 --> 01:18:21,833 ‫אנבלה, אנחנו מקבלים כאן מידע שגוי לחלוטין.‬ 1020 01:18:21,916 --> 01:18:25,083 ‫הם אפילו מסרו גרסאות‬ ‫למעצר של ארבעת הפושעים,‬ 1021 01:18:25,166 --> 01:18:27,750 ‫ועכשיו אומרים שהם ברחו עם השלל.‬ 1022 01:18:27,833 --> 01:18:32,708 ‫אומרים לנו שיש אנשים על העצים,‬ ‫ושנחפש על העצים.‬ 1023 01:18:32,791 --> 01:18:36,291 ‫אומרים שיש אנשים במים,‬ ‫ושנבקש עזרה ממשמר החופים.‬ 1024 01:18:40,500 --> 01:18:41,958 ‫בערך בשעה חמש,‬ 1025 01:18:42,583 --> 01:18:44,583 ‫כולם התחילו להתפנות.‬ 1026 01:18:46,458 --> 01:18:50,250 ‫בבית, הכול רגוע,‬ ‫לאנשים בטלוויזיה לא היה מושג.‬ 1027 01:18:50,791 --> 01:18:53,166 ‫השאלה הייתה, "כמה הם לקחו?"‬ 1028 01:18:53,250 --> 01:18:55,875 ‫"לא! איפה הגנבים?"‬ 1029 01:18:55,958 --> 01:19:00,166 ‫כולנו רצינו ללכת, אני מאמין.‬ ‫אני רציתי ללכת, כולם רצו ללכת.‬ 1030 01:19:00,250 --> 01:19:03,833 ‫אז כל אחד לקח את מה שהיה שלו, ועזב.‬ 1031 01:19:03,916 --> 01:19:08,958 ‫האמת שאפילו לא נפרדנו לשלום,‬ ‫לא היה שום "להתראות מחר". לא.‬ 1032 01:19:09,041 --> 01:19:11,083 ‫אנחנו הולכים, ולא נתראה שוב.‬ 1033 01:19:28,166 --> 01:19:31,250 ‫אז נפרדנו לתמיד.‬ 1034 01:19:33,458 --> 01:19:36,750 ‫הילד ואני נכנסנו לרכב שלי.‬ 1035 01:19:44,208 --> 01:19:48,875 ‫עלינו על הכביש המהיר הפאן-אמריקאי‬ ‫ברכב שלי, עם חלונות פתוחים‬ 1036 01:19:50,166 --> 01:19:51,791 ‫ועם מוזיקה בווליום גבוה.‬ 1037 01:19:53,166 --> 01:19:55,541 ‫ובמושב האחורי היו ארבע שקיות.‬ 1038 01:19:55,625 --> 01:20:00,500 ‫שלו הייתה קצת יותר קטנה משלי,‬ ‫אבל ארבע שקיות זבל מלאות בכסף.‬ 1039 01:20:11,625 --> 01:20:16,416 ‫נכנסתי למכונית שלי כדי להביא את השקית,‬ ‫הכנסתי אותה לתא המטען, ונסעתי הביתה.‬ 1040 01:20:25,416 --> 01:20:28,250 ‫אני אדם רגוע מאוד.‬ 1041 01:20:28,333 --> 01:20:29,750 ‫אני לא…‬ 1042 01:20:30,375 --> 01:20:33,041 ‫זה לא שיצאתי לחגוג.‬ 1043 01:20:33,125 --> 01:20:37,000 ‫לא, נשארתי בבית, והיה לי המון כסף.‬ 1044 01:20:40,791 --> 01:20:43,250 ‫לקחתי את הילד, הורדתי אותו, ונפרדנו.‬ 1045 01:20:43,333 --> 01:20:45,583 ‫משם המשכתי עוד כמה בלוקים‬ 1046 01:20:45,666 --> 01:20:47,833 ‫והגעתי לסנטה פה 2590,‬ 1047 01:20:47,916 --> 01:20:50,625 ‫שם גרתי, בקומה ה-13, בדירה 47.‬ 1048 01:20:52,958 --> 01:20:57,166 ‫נכנסתי לחדר השינה שלי, התפשטתי,‬ 1049 01:20:57,250 --> 01:20:59,083 ‫יצאתי להליכה והתקלחתי.‬ 1050 01:20:59,166 --> 01:21:03,166 ‫אני לא חושב שאפילו התנגבתי,‬ ‫וכבר פתחתי את השקיות האלה.‬ 1051 01:21:06,875 --> 01:21:12,583 ‫היה לי קשר אמיתי לכסף,‬ ‫מעצם העובדה שהיה לי כל כך הרבה ממנו ביד.‬ 1052 01:21:12,666 --> 01:21:15,041 ‫אבל הוא לא היה שלי, הוא היה של כולם.‬ 1053 01:21:15,125 --> 01:21:21,500 ‫אבל עכשיו, מה שהיה בבית שלי היה שלי.‬ 1054 01:21:30,041 --> 01:21:33,416 ‫הגעתי, וחשבתי שזה יום ההולדת שלי.‬ ‫כולם חיכו.‬ 1055 01:21:38,958 --> 01:21:41,250 ‫בעיקר אליסיה. העיניים שלה היו פעורות.‬ 1056 01:21:42,125 --> 01:21:43,791 ‫ההרגשה באותו רגע‬ 1057 01:21:44,458 --> 01:21:49,916 ‫היא שהשארתי את השקית עם הכסף שם,‬ ‫וכולם הסתכלו עליי.‬ 1058 01:21:50,833 --> 01:21:52,041 ‫ועכשיו מה?‬ 1059 01:21:59,166 --> 01:22:03,375 ‫לא הצלחתי להירדם במשך יומיים.‬ 1060 01:22:11,250 --> 01:22:15,125 ‫דיברנו על זה שאראוחו רצה פוסטר קטן.‬ 1061 01:22:15,625 --> 01:22:20,333 ‫אני אומר לו, "אם השוטרים יראו את הפוסטר,‬ ‫זה אומר שעזבנו.‬ 1062 01:22:20,416 --> 01:22:23,458 ‫אם עזבנו, אז אנחנו סופרים את הכסף.‬ 1063 01:22:23,541 --> 01:22:26,583 ‫ואם אנחנו סופרים את הכסף, למה להתגרות בהם?‬ 1064 01:22:26,666 --> 01:22:28,166 ‫למה לתקוע להם אצבע בעין?"‬ 1065 01:22:34,375 --> 01:22:38,541 ‫הם השאירו מאחוריהם‬ ‫סימני בריחה מזויפים ופצצות דמה,‬ 1066 01:22:38,625 --> 01:22:44,125 ‫וגם מסר המשלב אירוניה‬ ‫וחיפוש אחר משמעות פופולרית, שאמר…‬ 1067 01:22:44,625 --> 01:22:45,833 ‫"בשכונה של העשיר…‬ 1068 01:22:45,916 --> 01:22:46,875 ‫בלי נשק או טינה,‬ 1069 01:22:46,958 --> 01:22:48,041 ‫יש רק כסף,‬ 1070 01:22:48,125 --> 01:22:49,333 ‫ואין אהבה".‬ 1071 01:22:49,416 --> 01:22:53,000 ‫- "בשכונה של העשיר, בלי נשק או טינה, -‬ 1072 01:22:53,083 --> 01:22:56,458 ‫- יש רק כסף, ואין אהבה." -‬ 1073 01:22:56,541 --> 01:23:01,625 ‫אחד הדברים העיקריים שתמיד יש לגנבים,‬ ‫וזאת הסיבה שהם נופלים בסוף,‬ 1074 01:23:01,708 --> 01:23:04,208 ‫זה אגו ויוהרה.‬ 1075 01:23:04,708 --> 01:23:09,375 ‫אחרי שוד כזה,‬ ‫נראה לכם שהחבר'ה האלה לא ידברו עליו?‬ 1076 01:23:10,375 --> 01:23:14,916 ‫יום שישי ה-13 האחרון היה יום שישי אפל,‬ ‫כמו שנהוג לומר.‬ 1077 01:23:15,000 --> 01:23:19,083 ‫לא לקח זמן רב‬ ‫עד שעלו חשדות לגבי שוטרים מושחתים,‬ 1078 01:23:19,166 --> 01:23:22,333 ‫אל מול שורת מעשים אלימים בפרברים.‬ 1079 01:23:22,416 --> 01:23:25,083 ‫לא משנה כמה הם מחפשים, הם לא מוצאים אותם.‬ 1080 01:23:25,166 --> 01:23:29,916 ‫עבודת החוקרים נתקלת עד עכשיו‬ ‫בתוכנית נטולת פגמים.‬ 1081 01:23:30,000 --> 01:23:33,416 ‫גנבי בנק ריו לא השאירו דבר ליד המקרה.‬ 1082 01:23:33,500 --> 01:23:35,000 ‫אולי הם באמת אנשים חכמים.‬ 1083 01:23:35,083 --> 01:23:36,708 ‫- המפקח אוסוולדו סייסדדוס -‬ 1084 01:23:36,791 --> 01:23:39,958 ‫אבל גם לנו, במשרד לביטחון פנים,‬ ‫במערכת המשפט ובמשטרה,‬ 1085 01:23:40,041 --> 01:23:43,000 ‫יש חוקרים אינטליגנטיים מאוד,‬ 1086 01:23:43,083 --> 01:23:46,000 ‫ולא משנה כמה זמן זה ייקח,‬ ‫האנשים האלה יובאו למעצר,‬ 1087 01:23:46,083 --> 01:23:49,416 ‫ויהיה להם סיפור יפה לספר לחבריהם לתא.‬ 1088 01:23:54,708 --> 01:23:57,458 ‫תכננתי את החופשה שלי,‬ 1089 01:23:57,541 --> 01:24:00,708 ‫והתכוונתי לנסוע לאותו מקום‬ ‫אליו נסעתי כל חיי.‬ 1090 01:24:01,958 --> 01:24:04,083 ‫ידעתי שהכול הסתיים בצורה מושלמת.‬ 1091 01:24:04,166 --> 01:24:05,833 ‫אף אחד לא ראה אותי,‬ 1092 01:24:05,916 --> 01:24:08,833 ‫אף מצלמה לא צילמה אותי.‬ 1093 01:24:08,916 --> 01:24:13,958 ‫הייתי רגוע מאוד.‬ ‫אפשר לומר שחשבתי שאין שום סכנה.‬ 1094 01:24:18,541 --> 01:24:23,083 ‫- סן חואן‬ ‫ארגנטינה -‬ 1095 01:24:33,083 --> 01:24:34,875 ‫אחרי 15 יום,‬ 1096 01:24:34,958 --> 01:24:38,791 ‫התחיל מה שציפיתי לו. הנסיעה לסן חואן.‬ 1097 01:24:56,500 --> 01:24:58,958 ‫נסעתי לשם עם ציוד טיפוס הרים,‬ 1098 01:24:59,041 --> 01:25:02,250 ‫עם פחיות טונה,‬ 1099 01:25:03,041 --> 01:25:07,291 ‫עם ספרים של אושו ועם סורק רדיו משטרתי.‬ 1100 01:25:31,083 --> 01:25:34,208 ‫בשבועות שאחרי הפשע‬ 1101 01:25:35,750 --> 01:25:37,041 ‫הגעתי לאורוגוואי.‬ 1102 01:25:38,333 --> 01:25:42,791 ‫עשיתי סיבובים כדי לראות את המשפחה שלי,‬ ‫עשיתי כמה מעשים טובים.‬ 1103 01:25:47,333 --> 01:25:50,541 ‫הייתי חופשי, היה לי כסף.‬ ‫זה היה הכי טוב שיש.‬ 1104 01:25:52,833 --> 01:25:54,625 ‫- זהב -‬ 1105 01:25:57,208 --> 01:25:59,416 ‫"אהבה…"‬ 1106 01:26:08,625 --> 01:26:11,250 ‫הייתה לי חנות טלפונים סלולאריים‬ ‫שהצליחה מאוד.‬ 1107 01:26:11,750 --> 01:26:16,083 ‫גם לאליסיה הייתה עבודה.‬ ‫שתי החנויות הצליחו.‬ 1108 01:26:19,750 --> 01:26:24,250 ‫התחלתי להסתובב ברגל כדי להיפטר מראיות.‬ 1109 01:26:29,666 --> 01:26:33,500 ‫יום אחד אני מגיע הביתה,‬ ‫ורואה שהשקית שלי לא במקום.‬ 1110 01:26:33,583 --> 01:26:39,333 ‫"מה קרה פה?"‬ ‫ראיתי שהיו שם הרבה פחות חבילות דולרים.‬ 1111 01:26:39,416 --> 01:26:41,041 ‫אמרתי, "תגידי, לקחת משהו?"‬ 1112 01:26:41,125 --> 01:26:44,333 ‫"כן, לקחתי איתי חמש או שש שקיות קטנות."‬ 1113 01:26:44,416 --> 01:26:46,625 ‫חמש שקיות קטנות זה 300 אלף דולר.‬ 1114 01:26:48,750 --> 01:26:53,791 ‫הימים עברו, ופעם אחרת‬ ‫הכנסתי כמה לירות שטרלינג למגירה.‬ 1115 01:26:55,666 --> 01:26:59,125 ‫יום אחד אני פותח את המגירה, והן לא שם.‬ ‫"לא, לקחתי גם אותן."‬ 1116 01:26:59,208 --> 01:27:01,916 ‫"את לא אמורה לגעת בכלום", ואז התחיל ויכוח.‬ 1117 01:27:02,000 --> 01:27:05,291 ‫"תחזירי את זה. " "לא."‬ ‫"תחזירי את זה עכשיו." "לא."‬ 1118 01:27:05,833 --> 01:27:07,583 ‫ויכוח. עזבתי את הבית.‬ 1119 01:27:07,666 --> 01:27:10,625 ‫אני לוקח את מה שנשאר, עוזב,‬ ‫והיא מתקשרת למשטרה.‬ 1120 01:27:11,416 --> 01:27:12,291 ‫ראיתי אותו.‬ 1121 01:27:12,375 --> 01:27:13,750 ‫- בית המשפט‬ ‫סן איסידרו -‬ 1122 01:27:13,833 --> 01:27:16,583 ‫המצלמות היו מכוונות לבנק,‬ ‫והוא עלה במדרגות.‬ 1123 01:27:16,666 --> 01:27:18,750 ‫זיהיתי את הבגדים שלו, וזיהיתי אותו.‬ 1124 01:27:18,833 --> 01:27:20,458 ‫- קולה של אליסיה די טוליו -‬ 1125 01:27:20,541 --> 01:27:24,083 ‫שמונה עשרה שנה עם מישהו…‬ ‫לא ראיתי את פניו, אבל ידעתי שזה הוא.‬ 1126 01:27:24,166 --> 01:27:26,833 ‫אליסיה די טוליו הייתה עדה בזהות חסויה,‬ 1127 01:27:26,916 --> 01:27:30,166 ‫שהופיעה לפתע במשרד התובע,‬ 1128 01:27:31,416 --> 01:27:34,375 ‫וטענה שהיא מכירה את העובדות.‬ 1129 01:27:34,458 --> 01:27:36,083 ‫- גסטון גרבוס‬ ‫התובע המחוזי -‬ 1130 01:27:36,166 --> 01:27:38,916 ‫באופן ספציפי, שבעלה השתתף בשוד,‬ 1131 01:27:39,000 --> 01:27:42,916 ‫ושהיא יודעת איפה נמצא חלק מהשלל.‬ 1132 01:27:43,000 --> 01:27:49,041 ‫בתביעה לא היו ראיות אובייקטיביות‬ ‫שאפשרו לנו לומר מה קרה ביניהם.‬ 1133 01:27:49,125 --> 01:27:51,250 ‫אני מאמין שזה קשור לכסף,‬ 1134 01:27:51,333 --> 01:27:56,625 ‫ולא מתוך כעס על כך שהייתה אישה אחרת.‬ 1135 01:27:56,708 --> 01:28:00,375 ‫הייתה תאוריה שלמה על כעס, וזה שקר ענק.‬ 1136 01:28:00,458 --> 01:28:05,666 ‫אם הייתה לי אישה אחרת,‬ ‫הייתי משאיר לה קצת כסף ועוזב.‬ 1137 01:28:05,750 --> 01:28:09,250 ‫לא התכוונתי ללכת לשום מקום‬ ‫בלי אשתי והבן שלי, אבל בסדר.‬ 1138 01:28:09,333 --> 01:28:11,500 ‫היא חשבה אחרת.‬ 1139 01:28:11,583 --> 01:28:13,791 ‫הכסף היה חשוב לה יותר מהמשפחה.‬ 1140 01:28:13,875 --> 01:28:19,958 ‫וככה זה היה.‬ ‫זו התוצאה הטרגית של הסיפור שלי.‬ 1141 01:28:20,041 --> 01:28:21,791 ‫טוב, של כולם, אני חושב.‬ 1142 01:28:23,458 --> 01:28:25,875 ‫די טוליו מתארת את כולם,‬ 1143 01:28:26,666 --> 01:28:29,916 ‫ונמנעת מלתת שמות.‬ 1144 01:28:35,291 --> 01:28:39,750 ‫נסעתי עם הבת שלי‬ ‫ועם הנכדים הצעירים שלי לבית חוף,‬ 1145 01:28:40,333 --> 01:28:42,000 ‫והבאתי איתי שני טלפונים.‬ 1146 01:28:42,083 --> 01:28:45,125 ‫אחד מאורוגוואי ואחד מארגנטינה.‬ 1147 01:28:47,500 --> 01:28:49,708 ‫ואז הטלפון הארגנטינאי שלי מצלצל,‬ 1148 01:28:49,791 --> 01:28:51,541 ‫וכל האזעקות שלי פעלו.‬ 1149 01:28:54,041 --> 01:28:55,791 ‫"הלו?" זה הדוקטור.‬ 1150 01:28:57,000 --> 01:28:59,666 ‫"אשתו של בטו בוגדת בנו.‬ 1151 01:29:00,291 --> 01:29:03,708 ‫היא רוצה שכל אחד מאיתנו‬ ‫ייתן לה 300 אלף דולר,‬ 1152 01:29:03,791 --> 01:29:05,875 ‫או שהיא תסגיר אותנו."‬ 1153 01:29:05,958 --> 01:29:09,208 ‫"דוקטור, היא יכולה ללכת להזדיין.‬ ‫אני לא נותן לה שום דבר.‬ 1154 01:29:09,291 --> 01:29:12,208 ‫שבטו יתקן את המצב איתה, אל תערב אותי בזה."‬ 1155 01:29:14,000 --> 01:29:17,541 ‫אבל נשארתי עם הרגשה לא נוחה בקשר לבגידה.‬ 1156 01:29:19,125 --> 01:29:22,541 ‫האדם שנעצר זוהה כאלברטו טורה,‬ 1157 01:29:22,625 --> 01:29:28,375 ‫שבילה כמעט 20 מתוך 52 שנותיו בכלא,‬ ‫על מעשי שוד וחטיפות תמורת כופר.‬ 1158 01:29:29,375 --> 01:29:33,125 ‫ברחוב פורטלה 56,‬ ‫ביתו של בנו של אחד המעוכבים לחקירה,‬ 1159 01:29:33,208 --> 01:29:37,916 ‫נמצא חלק מהשלל: 938,700 דולר,‬ 1160 01:29:38,000 --> 01:29:42,375 ‫30,084 יורו ו-80,315 פסו.‬ 1161 01:29:42,916 --> 01:29:48,708 ‫אנחנו מבצעים שבע פשיטות‬ ‫בעיר הבירה ובמחוז בואנוס איירס.‬ 1162 01:29:48,791 --> 01:29:53,791 ‫רובים ואקדחים הוחרמו.‬ ‫בכולם נעשה שימוש בשוד הבנק.‬ 1163 01:29:53,875 --> 01:29:56,333 ‫זו מלחמת מודיעין, ובכוונתנו לנצח בה.‬ 1164 01:30:00,416 --> 01:30:03,166 ‫העובדה שדי טוליו סיפקה מידע‬ 1165 01:30:03,250 --> 01:30:07,291 ‫שבעקבותיו חלק מהפשיטות‬ ‫יצאו לפועל מוקדם יותר מאחרות‬ 1166 01:30:07,375 --> 01:30:12,625 ‫לא אומרת שקו החקירה התחיל רק עם די טוליו.‬ 1167 01:30:13,291 --> 01:30:15,125 ‫פיסות הראיות הראשונות‬ 1168 01:30:15,208 --> 01:30:20,833 ‫הגיעו ממספר טלפון‬ ‫שהעבריינים נותנים לערוץ תקשורת.‬ 1169 01:30:20,916 --> 01:30:24,791 ‫לאותו טלפון הייתה השפעה‬ ‫על כמה תאי טלפון ציבוריים,‬ 1170 01:30:24,875 --> 01:30:28,333 ‫ולתאי הטלפון האלה היו פעם צ'יפים אחרים.‬ 1171 01:30:28,875 --> 01:30:32,875 ‫והופיע טלפון שדרכו התבצעה תקשורת‬ 1172 01:30:32,958 --> 01:30:35,458 ‫עם המשפחה של ויטטה סז'אנס באורוגוואי,‬ 1173 01:30:35,541 --> 01:30:39,625 ‫עם חנות הטלפונים של דה לה טורה,‬ ‫ועם טלפון על שמו של גרסיה בולסטר.‬ 1174 01:30:52,125 --> 01:30:57,250 ‫אם די טוליו לא הייתה מדברת,‬ ‫אולי מישהו אחר היה מדבר בהמשך.‬ 1175 01:30:58,375 --> 01:31:04,583 ‫אבל תיארתי לעצמי שזה יהיה כמה שנים אחר כך,‬ ‫לא כמה חודשים.‬ 1176 01:31:07,791 --> 01:31:10,958 ‫אחרי כל זה, האדם שנעצר ביום שבת האחרון‬ 1177 01:31:11,041 --> 01:31:15,583 ‫ייחקר על ידי התובע המחוזי האחראי,‬ ‫ד"ר חורחה אפולו.‬ 1178 01:31:15,666 --> 01:31:19,208 ‫אנחנו מדברים על אלברטו דה לה טורה בן ה-52.‬ 1179 01:31:20,166 --> 01:31:24,250 ‫באופן אוטומטי אמרתי,‬ ‫"כמה די טוליו יודעת עליי?"‬ 1180 01:31:24,333 --> 01:31:30,083 ‫אני זוכר שראיתי אותה רק פעם אחת,‬ ‫כשהלכנו להכין את המשאית.‬ 1181 01:31:30,166 --> 01:31:34,291 ‫אז במובן מסוים הייתי רגוע למדי.‬ 1182 01:31:35,041 --> 01:31:37,375 ‫אבל אחרי כמה שבועות,‬ 1183 01:31:37,458 --> 01:31:41,125 ‫עצרו את סבסטיאן בוויז'ה חסל.‬ 1184 01:31:42,333 --> 01:31:45,416 ‫זהו סבסטיאן בולסטר,‬ 1185 01:31:45,500 --> 01:31:51,041 ‫שמואשם בשיתוף פעולה עם הפושעים‬ 1186 01:31:51,625 --> 01:31:57,583 ‫בבנייה וההבאה לכדי שלמות של המנהרה‬ ‫ששימשה אותם בביצוע השוד‬ 1187 01:31:57,666 --> 01:32:01,041 ‫בסניף בנק ריו באקסוסו.‬ 1188 01:32:04,708 --> 01:32:07,291 ‫חיפשתי את הנקודה האדומה הקטנה על הגוף שלי,‬ 1189 01:32:07,375 --> 01:32:11,833 ‫כי דמיינתי שהם כבר מכוונים עליי נשק,‬ 1190 01:32:11,916 --> 01:32:14,208 ‫ושהם יגיעו לתפוס אותי.‬ 1191 01:32:16,833 --> 01:32:20,791 ‫מה שעשיתי זה לחכות. דרך עורכי הדין שלי,‬ 1192 01:32:20,875 --> 01:32:23,750 ‫הייתה לי גישה להליכים,‬ 1193 01:32:23,833 --> 01:32:26,666 ‫וסוף סוף יכולתי לראות‬ ‫באילו פעולות משפטיות לנקוט.‬ 1194 01:32:28,416 --> 01:32:31,583 ‫הימים עברו, והחלטתי להוריד במשקל.‬ 1195 01:32:34,375 --> 01:32:38,750 ‫ביום הגדול שקלתי 110 ק"ג.‬ 1196 01:32:39,916 --> 01:32:40,958 ‫לכן,‬ 1197 01:32:41,041 --> 01:32:45,458 ‫בידיעה שבהחלט אפשרי שאזומן למסדר זיהוי,‬ 1198 01:32:46,166 --> 01:32:53,083 ‫התחלתי במשטר אימונים ודיאטה נוקשים‬ ‫כדי להוריד במשקל.‬ 1199 01:32:59,291 --> 01:33:04,000 ‫המשאית עם החור‬ ‫נמצאה שרופה לחלוטין באלחנדרו קורן,‬ 1200 01:33:04,083 --> 01:33:09,000 ‫במרחק כמה בלוקים מהבית‬ ‫בו נעצר ביום שבת האחרון חוליאן השמן,‬ 1201 01:33:09,083 --> 01:33:12,666 ‫האדם שנהג ביום השוד.‬ 1202 01:33:12,750 --> 01:33:16,041 ‫אחרי מעצר של 30 יום, סבסטיאן גרסיה בולסטר‬ 1203 01:33:16,125 --> 01:33:18,250 ‫בילה את הלילה בבית אביו.‬ 1204 01:33:18,333 --> 01:33:19,500 ‫מה המקצוע שלך?‬ 1205 01:33:19,583 --> 01:33:20,833 ‫אני מתקן אופנועי ים.‬ 1206 01:33:20,916 --> 01:33:26,958 ‫כל חיי אני הולך לנהר כדי לבדוק אופנועי ים.‬ ‫כל זה מטורף לחלוטין.‬ 1207 01:33:27,541 --> 01:33:31,708 ‫בנוגע לבריחתו, לכאורה, לוויז'ה חסל,‬ ‫שם הוא נעצר בסופו של דבר,‬ 1208 01:33:31,791 --> 01:33:35,375 ‫הוא אמר שזו הייתה נסיעה משפחתית רגילה.‬ 1209 01:33:36,208 --> 01:33:38,375 ‫התקשרתי לעורכי הדין שלי בארגנטינה,‬ 1210 01:33:39,833 --> 01:33:42,041 ‫ואמרתי להם שאשתף פעולה עם הרשויות.‬ 1211 01:33:48,750 --> 01:33:53,125 ‫הוא עלה על מטוס.‬ ‫טיסה מספר 1213 של "איירוליניאס ארחנטינאס".‬ 1212 01:33:53,208 --> 01:33:55,541 ‫המטוס יצא בשעה שמונה בבוקר ממונטווידאו,‬ 1213 01:33:55,625 --> 01:33:58,583 ‫אבל קבלת הפנים‬ ‫התרחשה בשדה התעופה "ארופארקה".‬ 1214 01:33:58,666 --> 01:34:02,125 ‫הייתי באורוגוואי כשהם שדדו את הבנק!‬ 1215 01:34:02,208 --> 01:34:05,083 ‫הייתי במונטווידאו כשהם שדדו את הבנק!‬ 1216 01:34:05,166 --> 01:34:08,375 ‫למה הסגרת את עצמך, מריו?‬ ‫-למה, מריו?‬ 1217 01:34:09,083 --> 01:34:10,958 ‫הוא האיש המפורסם בחליפה האפורה?‬ 1218 01:34:11,041 --> 01:34:12,000 ‫אכן כן.‬ 1219 01:34:12,083 --> 01:34:13,708 ‫זה האיש בחליפה האפורה,‬ 1220 01:34:13,791 --> 01:34:16,708 ‫מנהיג הכנופיה והמתכנן הראשי‬ ‫של המבצע הפלילי הזה,‬ 1221 01:34:16,791 --> 01:34:18,625 ‫שהתרחש בבנק באקסוסו.‬ 1222 01:34:23,958 --> 01:34:27,833 ‫וכך הימים חלפו, עד שהגיע אליי התיק שלי.‬ 1223 01:34:28,875 --> 01:34:33,625 ‫היו שמונה כרכים, ובכל כרך 200 עמודים.‬ 1224 01:34:33,708 --> 01:34:36,166 ‫בסך הכול היו 1,600 עמודים.‬ 1225 01:34:36,916 --> 01:34:38,458 ‫ותאמינו לי,‬ 1226 01:34:39,041 --> 01:34:43,583 ‫מעולם לא קראתי משהו באותה תשוקה‬ 1227 01:34:44,250 --> 01:34:46,083 ‫שבה קראתי את התיק הזה.‬ 1228 01:34:51,250 --> 01:34:56,208 ‫רציתי לדעת מה קרה אחרי תוכנית כזאת,‬ ‫שעבדה כמו שעון.‬ 1229 01:34:57,166 --> 01:34:58,541 ‫מה השתבש?‬ 1230 01:35:04,041 --> 01:35:06,875 ‫ופתאום הבנתי שהיה להם צו מעצר נגדי.‬ 1231 01:35:10,708 --> 01:35:15,166 ‫ממקום המסתור שלי, אני רואה מכונית ירוקה.‬ 1232 01:35:17,625 --> 01:35:20,791 ‫ואני רואה שני אנשים שמתחילים ללכת לכיווני.‬ 1233 01:35:22,375 --> 01:35:25,833 ‫פתאום הוא מכוון עליי רובה ואומר,‬ ‫"הז'נדרמריה הלאומית".‬ 1234 01:35:27,791 --> 01:35:31,416 ‫"מה אתה עושה פה?", הם שואלים אותי.‬ ‫ואני עונה, "ריטריט רוחני".‬ 1235 01:35:32,166 --> 01:35:36,083 ‫אבל עמוק בפנים, ידעתי שזה אבוד. למה?‬ 1236 01:35:36,166 --> 01:35:39,625 ‫בגדול, כי היו לי שם‬ ‫שמונה כרכים של התיק שלי.‬ 1237 01:35:40,875 --> 01:35:42,208 ‫"אפשר לבדוק את האוהל?"‬ 1238 01:35:44,500 --> 01:35:45,375 ‫בסדר.‬ 1239 01:35:45,875 --> 01:35:47,541 ‫לפני שהוא בודק, אני אומר,‬ 1240 01:35:47,625 --> 01:35:51,625 ‫"אל תבזבזו את הזמן שלכם.‬ ‫אני פרננדו אראוחו".‬ 1241 01:35:51,708 --> 01:35:54,791 ‫אראוחו, היית לבד‬ ‫כשאנשי הז'נדרמריה הלאומית מצאו אותך?‬ 1242 01:35:54,875 --> 01:35:56,083 ‫אומנות.‬ 1243 01:35:56,583 --> 01:35:59,041 ‫מה? עשית אומנות?‬ ‫-אומנות.‬ 1244 01:35:59,833 --> 01:36:01,583 ‫איזו מין אומנות?‬ 1245 01:36:01,666 --> 01:36:02,875 ‫ספר לנו.‬ 1246 01:36:03,458 --> 01:36:04,916 ‫הינה הוא. בסדר.‬ 1247 01:36:05,000 --> 01:36:07,958 ‫טוב, בלי לתת שום הצהרה, אראוחו נכנס לרכב,‬ 1248 01:36:08,041 --> 01:36:10,708 ‫תחת אבטחה כבדה של הז'נדרמריה הלאומית,‬ 1249 01:36:10,791 --> 01:36:13,833 ‫והרכב יסיע אותו לתחנת המשטרה 21 בחאצ'ל,‬ 1250 01:36:13,916 --> 01:36:17,791 ‫שם הוא ודאי יעבור תשאול‬ ‫מול השופט, קרלוס מתיאו.‬ 1251 01:36:35,708 --> 01:36:41,541 ‫בין לילה, אני מופיע‬ ‫בחדר החקירות בסן איסידרו.‬ 1252 01:36:44,000 --> 01:36:45,500 ‫אבל הייתי רגוע.‬ 1253 01:36:48,791 --> 01:36:49,875 ‫להצמיד רגליים.‬ 1254 01:36:54,291 --> 01:36:57,791 ‫הייתי מאוד שלו. אל תשאלו אותי למה בדיוק,‬ 1255 01:36:58,375 --> 01:37:04,708 ‫אבל מה שקרה לאחר מכן היה,‬ ‫במובן מסוים, שיווי משקל טבעי.‬ 1256 01:37:06,083 --> 01:37:07,000 ‫עכביש.‬ 1257 01:37:10,208 --> 01:37:12,458 ‫קיבלתי את משרד התובע המחוזי הכי גרוע.‬ 1258 01:37:12,541 --> 01:37:13,708 ‫למעלה.‬ 1259 01:37:14,291 --> 01:37:17,250 ‫אבל קיבלתי גם שופט מפקח טוב מאוד.‬ 1260 01:37:19,708 --> 01:37:22,916 ‫והוא אומר לי, "פרננדו, אני אתן לך ללכת.‬ 1261 01:37:23,416 --> 01:37:25,250 ‫אני לא שם עליך צמיד אלקטרוני.‬ 1262 01:37:25,333 --> 01:37:29,750 ‫זה מעצר בית, אבל תוכל ללכת כל יום‬ ‫לחדר כושר, כדי לתת שיעורי אומנויות לחימה".‬ 1263 01:37:31,666 --> 01:37:35,708 ‫תחילת עצם השכם. כמובן שעצם השכם כאן קובעת,‬ 1264 01:37:35,791 --> 01:37:38,458 ‫אבל הוא חומק ומבין מה אני עומד לעשות לו.‬ 1265 01:37:38,541 --> 01:37:43,458 ‫ו-20 יום לאחר מכן,‬ ‫פתאום הייתי בבית, חופשי.‬ 1266 01:37:44,208 --> 01:37:45,541 ‫וככה זה נמשך,‬ 1267 01:37:47,000 --> 01:37:48,666 ‫במשך ארבע שנים.‬ 1268 01:37:57,541 --> 01:38:03,083 ‫ארבע שנים לאחר השוד,‬ ‫כל ארבעת המעורבים יתייצבו בבית המשפט‬ 1269 01:38:03,166 --> 01:38:05,541 ‫ויעמדו למשפט על מה שכונה "שוד המאה".‬ 1270 01:38:06,583 --> 01:38:08,416 ‫שנת 2010, משפט.‬ 1271 01:38:13,000 --> 01:38:16,041 ‫בטו, סאלו, אני, סבה.‬ 1272 01:38:17,000 --> 01:38:21,500 ‫מריטו היה במשפט אחר, שקוצר בהמשך.‬ 1273 01:38:22,250 --> 01:38:26,541 ‫הארבעה מואשמים בשוד מזוין בנסיבות מחמירות,‬ 1274 01:38:26,625 --> 01:38:28,416 ‫בעקבות השימוש בנשק חם.‬ 1275 01:38:28,500 --> 01:38:32,208 ‫אנחנו חושבים שלא ניתן לאשר את מידת החומרה,‬ 1276 01:38:32,291 --> 01:38:35,583 ‫מפני שכלי הנשק שהוחרמו בפשיטות שונות‬ 1277 01:38:35,666 --> 01:38:37,916 ‫לא תואמים לאלו שבהם נעשה שימוש,‬ 1278 01:38:38,000 --> 01:38:39,333 ‫שהם נשק צעצוע.‬ 1279 01:38:39,416 --> 01:38:43,666 ‫אני חושב שצריך להיות תמים למדי‬ ‫כדי להאמין שניתן לבצע שוד כזה‬ 1280 01:38:43,750 --> 01:38:46,625 ‫עם שני רובי צעצוע,‬ 1281 01:38:46,708 --> 01:38:49,875 ‫ושזה שוד ברמת תוקפנות נמוכה.‬ 1282 01:38:50,875 --> 01:38:55,208 ‫הרובים שאיתם נשדד הבנק לא היו אמיתיים.‬ 1283 01:38:55,958 --> 01:39:01,708 ‫הכול תוכנן כך שאף אחד לא יבין, כמובן,‬ ‫שאלה רובי צעצוע.‬ 1284 01:39:02,416 --> 01:39:05,583 ‫בוא נגיד שמבחינה משפטית,‬ ‫אם הרובים יכולים לירות,‬ 1285 01:39:05,666 --> 01:39:10,041 ‫גזר הדין יהיה חמור יותר‬ ‫מאשר אם הם לא יכולים לירות.‬ 1286 01:39:10,125 --> 01:39:13,083 ‫טוב, מכיוון שידענו זאת היטב,‬ 1287 01:39:13,166 --> 01:39:15,833 ‫ניסינו להבהיר בצורה ברורה‬ 1288 01:39:15,916 --> 01:39:20,291 ‫תחת איזו קטגוריה משפטית זה ייפול.‬ 1289 01:39:20,375 --> 01:39:22,083 ‫כלי הנשק היו אמיתיים.‬ 1290 01:39:22,708 --> 01:39:25,500 ‫הם היו אמיתיים, אני יכול לחתום על זה.‬ 1291 01:39:25,583 --> 01:39:27,458 ‫אף אחד לא נכנס לסניף בנק,‬ 1292 01:39:27,541 --> 01:39:31,666 ‫בידיעה שיש אבטחה, שומרים חמושים, אזעקות…‬ 1293 01:39:31,750 --> 01:39:35,375 ‫לאדם עם הסינר היה רובה "בראונינג 2000".‬ 1294 01:39:37,666 --> 01:39:39,416 ‫אני חושב שהוא…‬ 1295 01:39:41,000 --> 01:39:42,291 ‫לא מסוגל להודות‬ 1296 01:39:43,541 --> 01:39:49,083 ‫ששדדו אותו עם רובה פלסטיק. זה מה ש…‬ 1297 01:39:50,458 --> 01:39:53,208 ‫השפילו אותו, וזה לא מצא חן בעיניו.‬ 1298 01:40:01,500 --> 01:40:04,416 ‫סן איסידרו, 21 במאי, 2010.‬ 1299 01:40:04,500 --> 01:40:08,250 ‫בית המשפט הזה, ביום זה,‬ ‫כשהוא מודע לפסק הדין הקודם,‬ 1300 01:40:08,333 --> 01:40:13,333 ‫גוזר פה אחד על רובן אלברטו דה לה טורה‬ 1301 01:40:13,416 --> 01:40:16,250 ‫15 שנות מאסר,‬ 1302 01:40:16,333 --> 01:40:21,500 ‫על חוזה חוליאן סאלואצ'בריה עשר שנות מאסר,‬ 1303 01:40:21,583 --> 01:40:27,208 ‫על סבסטיאן גרסיה בולסטר תשע שנות מאסר,‬ 1304 01:40:27,291 --> 01:40:31,916 ‫ועל פרננדו אראוחו 14 שנות מאסר.‬ 1305 01:40:34,666 --> 01:40:36,541 ‫במשפט הראשון הם נשפטו‬ 1306 01:40:36,625 --> 01:40:41,458 ‫על שוד מזוין,‬ ‫על שימוש בנשק שהוכח שיכול לירות.‬ 1307 01:40:41,541 --> 01:40:45,750 ‫מה שמערכת המשפט ביססה בסופו של דבר,‬ ‫ומה שהם שהורשעו בו,‬ 1308 01:40:45,833 --> 01:40:47,875 ‫היה שוד עם נשק לא אמיתי,‬ 1309 01:40:47,958 --> 01:40:51,958 ‫מה שאומר שהם לא היו יכולים לירות,‬ 1310 01:40:52,041 --> 01:40:53,916 ‫ולא מצביע על תכלית ספציפית.‬ 1311 01:40:54,500 --> 01:40:58,750 ‫היתרון היחיד, במובן מסוים,‬ ‫שהיה לוויטטה סז'אנס‬ 1312 01:40:58,833 --> 01:41:02,166 ‫היה שהוא הצליח לפספס את המשפט עם שותפיו.‬ 1313 01:41:02,250 --> 01:41:04,541 ‫הגענו להסכם על משפט מקוצר.‬ 1314 01:41:04,625 --> 01:41:10,083 ‫המשפטים שהיו לו בעבר שולבו,‬ ‫ובסופו של דבר הוא קיבל גזר דין אחד,‬ 1315 01:41:10,166 --> 01:41:15,666 ‫שכלל גם את כל הפשעים‬ ‫שהוא ביצע באותה תקופה.‬ 1316 01:41:17,500 --> 01:41:19,333 ‫גזרו עליי מאסר של 14 שנה,‬ 1317 01:41:19,416 --> 01:41:23,583 ‫אבל בסופו של דבר ישבתי שנה וחצי בכלא.‬ 1318 01:41:25,416 --> 01:41:30,208 ‫בסך הכול, ביליתי 25 חודשים‬ ‫בכלא או בתחנת המשטרה,‬ 1319 01:41:30,291 --> 01:41:32,625 ‫ולאחר מכן עוד שנתיים במעצר בית.‬ 1320 01:41:33,750 --> 01:41:36,125 ‫קיבלתי 20 שנה, שזה מה שביקש התובע.‬ 1321 01:41:36,208 --> 01:41:37,958 ‫בית המשפט נתן לי 15 שנה,‬ 1322 01:41:38,041 --> 01:41:40,333 ‫ואחרי ערעור זה ירד ל-12 וחצי שנה.‬ 1323 01:41:40,416 --> 01:41:42,000 ‫אבל ישבתי שמונה וחצי שנים.‬ 1324 01:41:43,291 --> 01:41:47,125 ‫קיבלתי עוד שלוש שנים בגלל בעיה בירוקרטית,‬ 1325 01:41:47,208 --> 01:41:48,708 ‫או בגלל נקמה.‬ 1326 01:41:48,791 --> 01:41:52,833 ‫אבל האמת היא,‬ ‫ואני לא אחד שנוהג להשתמש בשפה בוטה,‬ 1327 01:41:52,916 --> 01:41:54,250 ‫שאני לא שם זין.‬ 1328 01:42:02,041 --> 01:42:05,041 ‫טוב, החיים שלי השתנו באופן דרסטי.‬ 1329 01:42:05,125 --> 01:42:08,375 ‫יותר מזה, אחרי השחרור הראשון שלי,‬ 1330 01:42:08,458 --> 01:42:09,791 ‫סבלתי מדיכאון,‬ 1331 01:42:09,875 --> 01:42:14,041 ‫כי מסבסטיאן, מכונאי האופנועים,‬ 1332 01:42:14,125 --> 01:42:17,666 ‫הפכתי להיות סבסטיאן, שודד הבנק, אפשר לומר.‬ 1333 01:42:17,750 --> 01:42:19,875 ‫מאדם רגיל,‬ 1334 01:42:19,958 --> 01:42:23,791 ‫הפכתי להיות… לא יודע, נבל על, או גיבור על.‬ 1335 01:42:23,875 --> 01:42:27,208 ‫אני לא יודע,‬ ‫כי אנשים עצרו אותי ובירכו אותי,‬ 1336 01:42:27,291 --> 01:42:29,291 ‫ולא לקחתי אחריות, אתה מבין?‬ 1337 01:42:29,375 --> 01:42:31,875 ‫אמרתי, "לא, אני לא יודע על מה אתם מדברים".‬ 1338 01:42:40,958 --> 01:42:42,541 ‫נכון להיום,‬ 1339 01:42:44,208 --> 01:42:48,500 ‫אין שום סכום של כסף שיפצה על הזמן שאיבדתי.‬ 1340 01:42:48,583 --> 01:42:53,166 ‫בשנה אני עושה המון דברים,‬ ‫ובשנה בכלא אני לא עושה שום דבר.‬ 1341 01:42:53,250 --> 01:42:55,875 ‫אז כשאתה מגלה את כל הזמן שאיבדת‬ 1342 01:42:55,958 --> 01:42:59,416 ‫בלדפוק את הראש בקיר,‬ ‫בלרצות נקמה, בלחזור בשביל עוד,‬ 1343 01:42:59,500 --> 01:43:02,375 ‫כשאתה מצרף את כל השנים,‬ ‫אתה מאבד חיים שלמים ככה.‬ 1344 01:43:02,875 --> 01:43:05,208 ‫אני חושב שזה לא שווה את זה.‬ 1345 01:43:08,708 --> 01:43:12,458 ‫שלום. בוקר טוב, בטו. סליחה על ההטרדה.‬ 1346 01:43:13,541 --> 01:43:16,291 ‫אתה מכיר עורך דין?‬ 1347 01:43:17,291 --> 01:43:20,041 ‫כן. תראה, אני כאן באולפן, אז…‬ 1348 01:43:20,125 --> 01:43:22,333 ‫השוד היה הרפתקה. זה היה חלום.‬ 1349 01:43:22,416 --> 01:43:26,875 ‫זה היה כמו לזכות באליפות העולם, וזה הכול.‬ 1350 01:43:36,125 --> 01:43:38,083 ‫האיש בחליפה האפורה היה להיט.‬ 1351 01:43:39,500 --> 01:43:44,083 ‫התחלתי לדבר על טבעות יהלום,‬ ‫על שרשראות זהב.‬ 1352 01:43:44,666 --> 01:43:48,625 ‫אני לא מעשן, אבל סיגרים קובניים גדולים.‬ 1353 01:43:50,458 --> 01:43:52,625 ‫איזה ציוץ פרובוקטיבי…‬ 1354 01:43:53,625 --> 01:43:58,833 ‫חמישה עשר אלף עוקבים בטוויטר,‬ ‫ואז עשרים, ועכשיו 25.‬ 1355 01:43:58,916 --> 01:44:00,291 ‫שני חשבונות פייסבוק.‬ 1356 01:44:01,041 --> 01:44:05,625 ‫זו דמות יהירה, מרדנית, פרובוקטיבית.‬ 1357 01:44:06,500 --> 01:44:08,583 ‫והדמות הלכה וגדלה.‬ 1358 01:44:08,666 --> 01:44:12,500 ‫בוא נראה. תן לי מטלית, בבקשה.‬ ‫בוא נעשה את זה כמו שצריך.‬ 1359 01:44:12,583 --> 01:44:14,291 ‫אתה אומר "הדמות".‬ 1360 01:44:14,833 --> 01:44:18,291 ‫הדמות מורידה את השרשראות,‬ ‫את הזהב, את היהלומים.‬ 1361 01:44:18,375 --> 01:44:21,166 ‫אני מוריד את הצלב הקטן של אבי,‬ 1362 01:44:21,666 --> 01:44:24,333 ‫שהוא סמל שחשוב לי מאוד.‬ 1363 01:44:24,416 --> 01:44:27,666 ‫הדמות עוזבת עם ניגוב להורדת האיפור.‬ 1364 01:44:28,208 --> 01:44:29,875 ‫זהו. זה הכול.‬ 1365 01:44:32,750 --> 01:44:38,541 ‫מריטו לובש ג'ינס, כי הם נהרסים כשהוא‬ ‫עובד עם חומצה חנקתית בחנות התכשיטים שלו.‬ 1366 01:44:38,625 --> 01:44:40,708 ‫והוא לובש ג'ינס בלויים. מה העניין?‬ 1367 01:44:44,083 --> 01:44:46,458 ‫הידיים שלי נכוות, האצבעות שלי נחתכות,‬ 1368 01:44:46,541 --> 01:44:48,875 ‫אני מתלכלך כשאני מצחצח, אבל אני מאושר.‬ 1369 01:45:12,833 --> 01:45:15,416 ‫יש אנשים שפתאום מעריצים את זה,‬ 1370 01:45:15,500 --> 01:45:19,375 ‫והם רואים את זה כ… לא יודע, משהו מדהים.‬ 1371 01:45:20,208 --> 01:45:24,125 ‫אבל אפשר להסכים שזו לא צדקה.‬ 1372 01:45:24,208 --> 01:45:26,000 ‫זה שוד, מן הסתם.‬ 1373 01:45:27,833 --> 01:45:29,833 ‫זו לא צדקה,‬ 1374 01:45:29,916 --> 01:45:33,916 ‫אבל כל המשתתפים בסיפור ניצחו.‬ 1375 01:45:34,708 --> 01:45:39,541 ‫התובעים המחוזיים זכו לקידום.‬ ‫השוטרים הפכו למפקחים.‬ 1376 01:45:39,625 --> 01:45:42,125 ‫השופטים זכו בפרסים.‬ 1377 01:45:42,208 --> 01:45:44,833 ‫הקורבנות קיבלו יותר משהיה להם.‬ 1378 01:45:44,916 --> 01:45:48,041 ‫בסוף המשחק, כולם ניצחו.‬ 1379 01:45:55,583 --> 01:45:58,000 ‫חשבתם שזה הסטודיו שלי?‬ 1380 01:45:59,291 --> 01:46:02,541 ‫אנחנו קוסמים, ולפעמים, רק לפעמים,‬ 1381 01:46:02,625 --> 01:46:04,041 ‫אנחנו מתפוגגים באוויר.‬ 1382 01:46:24,083 --> 01:46:26,666 ‫לא תשאל אותי איפה הכסף, נכון?‬ 1383 01:46:26,750 --> 01:46:29,000 ‫אני לא מאמין שאתה עד כדי כך ילדותי.‬ 1384 01:46:35,208 --> 01:46:40,666 ‫להגיד כמה כסף באמת נגנב מבנק ריו…‬ 1385 01:46:40,750 --> 01:46:42,708 ‫זה דבר שקשה מאוד להעריך.‬ 1386 01:46:47,541 --> 01:46:50,166 ‫כמה כסף לקחנו?‬ 1387 01:46:50,666 --> 01:46:53,791 ‫לפעמים אני מתחיל לחשוב על זה,‬ ‫ואני נשבע שאני לא זוכר.‬ 1388 01:46:53,875 --> 01:46:56,583 ‫ידעתם שמריחוואנה גורמת לבעיות זיכרון?‬ 1389 01:46:56,666 --> 01:46:58,583 ‫אני לא זוכר בדיוק.‬ 1390 01:47:04,333 --> 01:47:07,958 ‫כמה כסף לקחתם מבנק ריו ב-2006?‬ 1391 01:47:08,041 --> 01:47:10,208 ‫מייד אענה על זה.‬ 1392 01:47:17,583 --> 01:47:21,708 ‫אני מבין את העניין הרב של הציבור,‬ ‫של העיתונות. "איפה הוא?"‬ 1393 01:47:21,791 --> 01:47:24,291 ‫כן, בחשבון באיי קיימן.‬ 1394 01:47:24,375 --> 01:47:26,833 ‫תכתוב את זה, חשבון מספר 24…‬ 1395 01:47:26,916 --> 01:47:28,958 ‫לא, זה מדהים.‬ 1396 01:47:34,000 --> 01:47:35,458 ‫אני חושב שאנשים…‬ 1397 01:47:35,958 --> 01:47:39,291 ‫מה קורה בתת מודע שלהם?‬ ‫אתה יודע למה הם רוצים לדעת כמה?‬ 1398 01:47:39,375 --> 01:47:43,291 ‫כי הם אומרים, "טוב, אני אעשה אותו דבר".‬ ‫אם יש להם נוסחה, הם אומרים,‬ 1399 01:47:43,375 --> 01:47:46,666 ‫"בשביל כמה אעשה את זה?‬ ‫בשביל כמה אהיה מוכן ללכת לכלא?"‬ 1400 01:47:47,333 --> 01:47:49,875 ‫אבל איפה הוא?‬ 1401 01:47:52,333 --> 01:47:53,500 ‫זה מעולה!‬ 1402 01:47:54,000 --> 01:47:55,083 ‫זה מעולה.‬ 1403 01:47:56,333 --> 01:47:58,958 ‫- לזכר סבתי… -‬ 1404 01:49:18,958 --> 01:49:22,875 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬