1 00:00:06,549 --> 00:00:08,009 ‫מה לדעתך כדאי שנעשה?‬ 2 00:00:08,092 --> 00:00:09,302 ‫אנחנו?‬ ‫-כן.‬ 3 00:00:09,385 --> 00:00:13,556 ‫אם אתה יכול לצלם את זה,‬ ‫כמו קלוז־אפ, או אולי מכאן ומעלה…‬ 4 00:00:13,639 --> 00:00:15,349 ‫- רוברט דאוני סיניור‬ ‫קולנוען -‬ 5 00:00:15,433 --> 00:00:17,602 ‫כן?‬ ‫-אתה עושה את זה?‬ 6 00:00:18,436 --> 00:00:20,146 ‫לא, אני בזווית רחבה עכשיו.‬ 7 00:00:20,730 --> 00:00:23,191 ‫הייתי מצלם קצת יותר דחוס,‬ ‫שיהיה למה לחתוך.‬ 8 00:00:23,274 --> 00:00:26,944 ‫כדאי שיהיה לך שוט דחוס.‬ ‫תצלם את האינסרט עכשיו.‬ 9 00:00:27,528 --> 00:00:29,030 ‫תודיע כשאתה מצלם.‬ ‫-אני מצלם.‬ 10 00:00:29,113 --> 00:00:30,573 ‫כן? אז בוא נתחיל שוב.‬ 11 00:00:30,656 --> 00:00:33,618 ‫בהתחלה זה לא זז, ואתה אומר ״זה בולשיט״.‬ 12 00:00:33,701 --> 00:00:36,204 ‫כן.‬ ‫-ואז זה מתחיל לזוז קצת.‬ 13 00:00:36,287 --> 00:00:37,455 ‫״רק רגע…‬ 14 00:00:37,538 --> 00:00:40,458 ‫״אולי הנחש הזה לא סתם שקרן!״‬ 15 00:00:41,793 --> 00:00:44,629 ‫אבא, אפשר לנסות?‬ ‫-כן, בבקשה.‬ 16 00:00:44,712 --> 00:00:47,215 ‫יכול להיות שזאת‬ ‫הקו־פרודוקציה הראשונה שלנו.‬ 17 00:00:48,883 --> 00:00:50,885 ‫יפה.‬ 18 00:00:51,511 --> 00:00:53,096 ‫יפה!‬ 19 00:00:53,805 --> 00:00:55,348 ‫זה היה צריך את הנגיעה שלך.‬ 20 00:00:56,099 --> 00:00:57,475 ‫לאן היית ממשיך מכאן?‬ 21 00:00:57,558 --> 00:00:58,726 ‫אחרי זה?‬ ‫-כן.‬ 22 00:00:58,810 --> 00:01:01,479 ‫אנחנו אפילו לא בחצי הדרך לרעיונות כאלה.‬ 23 00:01:03,064 --> 00:01:05,483 ‫אנחנו סתם נהנים ומתחילים.‬ 24 00:01:07,360 --> 00:01:08,694 ‫בזהירות במדרגות.‬ 25 00:01:08,778 --> 00:01:10,822 ‫אלוהים…‬ ‫-תני לו יד, רוג׳רס.‬ 26 00:01:10,905 --> 00:01:13,157 ‫אני עוזרת.‬ ‫-שלא נאבד את השחקן הראשי שלנו.‬ 27 00:01:14,575 --> 00:01:18,538 ‫מעניין אותי מאוד‬ ‫מי זה אבא שלי, כאן ועכשיו,‬ 28 00:01:18,621 --> 00:01:21,499 ‫כי אף אחד לא יודע באיזו שעה ובאיזה יום…‬ 29 00:01:21,582 --> 00:01:24,335 ‫אין לדעת כמה זמן יש לנו ביחד.‬ 30 00:01:25,962 --> 00:01:29,757 ‫וגם, בשבילי,‬ ‫הוא תמיד היה דמות ענקית כזאת.‬ 31 00:01:29,841 --> 00:01:33,302 ‫המון זמן הייתי רק ״הבן של בוב דאוני״.‬ 32 00:01:34,470 --> 00:01:37,890 ‫ההצלחה עלולה לפרוץ כמו רעם‬ ‫מעל לראשו אם הוא לא ייזהר.‬ 33 00:01:37,974 --> 00:01:41,060 ‫הוא קולנוען מחתרתי מוכשר‬ ‫וקוראים לו רוברט דאוני.‬ 34 00:01:41,561 --> 00:01:45,022 ‫אתה מרגיש שזה קצת מסכן אותך,‬ ‫להופיע פה בטלוויזיה המסחרית?‬ 35 00:01:45,106 --> 00:01:49,569 ‫לא, כי אני יודע שאם הסרט לא יביא קהל,‬ ‫לא ייתנו לי לעשות עוד אחד.‬ 36 00:01:51,904 --> 00:01:55,074 ‫ידעתי, ברגע שהתחלתי להתעסק בדברים האלה,‬ 37 00:01:55,158 --> 00:01:57,034 ‫שזה יותר טוב מאשר לעבוד בעבודה.‬ 38 00:01:57,118 --> 00:01:58,661 ‫אתה לא אמור להיות בבית הספר?‬ 39 00:01:58,744 --> 00:01:59,871 ‫זין עליך,‬ 40 00:01:59,954 --> 00:02:01,622 ‫וזין על הממסד.‬ 41 00:02:01,706 --> 00:02:05,918 ‫וזין עליכם, שמנסים להפוך אותי‬ ‫לחלק מהממסד הלא־ממוסד.‬ 42 00:02:06,002 --> 00:02:07,670 ‫- גאון ללא תקציב: רוברט דאוני -‬ 43 00:02:07,753 --> 00:02:10,548 ‫גדלתי במשפחה שבה‬ ‫ליצור סרטים מחתרתיים זו הנורמה.‬ 44 00:02:11,174 --> 00:02:15,219 ‫היה טבעי מאוד שאין שום אינטראקציה‬ ‫עם שום דבר ששייך למיינסטרים.‬ 45 00:02:19,765 --> 00:02:22,894 ‫מה היה הסרט הראשון שהשתתפת בו?‬ ‫זה היה אחד הפרויקטים של אבא שלך?‬ 46 00:02:22,977 --> 00:02:25,271 ‫כן.‬ ‫-ומה קרה לך אז?‬ 47 00:02:27,064 --> 00:02:30,067 ‫ואז הוא נהיה הכוכב‬ ‫עם המשכורת הגבוהה ביותר בעולם.‬ 48 00:02:30,151 --> 00:02:33,446 ‫זה מה שהוא החליט לעשות.‬ ‫-כן. אבא, בוא וקח את האחוזים שלך.‬ 49 00:02:35,364 --> 00:02:37,909 ‫זו תמונה שלי עם רוברט מלפני המון זמן,‬ 50 00:02:38,492 --> 00:02:39,869 ‫והצלם אמר,‬ 51 00:02:39,952 --> 00:02:43,080 ‫״אולי שניכם תחזיקו מסורי שרשרת?״‬ 52 00:02:43,789 --> 00:02:46,334 ‫ורוברט אמר לו ״לך לעזאזל״.‬ 53 00:02:47,043 --> 00:02:49,962 ‫אנחנו עדיין מרוצים מהשם שבחרנו לסרט, לא?‬ 54 00:02:50,671 --> 00:02:53,174 ‫הוא בסדר, אבל אנחנו מסוגלים ליותר.‬ 55 00:02:54,967 --> 00:02:57,887 ‫- רוברט דאוני סיניור -‬ 56 00:02:59,180 --> 00:03:00,765 ‫- ביתו של ג׳וניור, איסט המפטון -‬ 57 00:03:00,848 --> 00:03:02,391 ‫איפה סיניור?‬ ‫-בבית האחורי.‬ 58 00:03:02,475 --> 00:03:04,268 ‫כן, בוא נלך לשם ברגל.‬ 59 00:03:07,605 --> 00:03:09,315 ‫אתם עומדים לחזות‬ 60 00:03:10,149 --> 00:03:12,401 ‫בצאצאיו של הצאצא של סיניור.‬ 61 00:03:14,695 --> 00:03:18,574 ‫אל תזרקו בלוני מים על הצוות שלי.‬ 62 00:03:19,325 --> 00:03:22,453 ‫איזה יופי. זה הבן שלו, וזאת הבת שלו.‬ 63 00:03:23,412 --> 00:03:24,413 ‫צילום טוב.‬ 64 00:03:24,956 --> 00:03:26,040 ‫יופי. תנועה,‬ 65 00:03:26,874 --> 00:03:28,125 ‫אף אחד לא יושב…‬ 66 00:03:28,209 --> 00:03:30,836 ‫היי, ראית סרט של סבא?‬ 67 00:03:30,920 --> 00:03:31,754 ‫- אקסטון דאוני -‬ 68 00:03:31,837 --> 00:03:32,922 ‫לא, למה?‬ 69 00:03:33,005 --> 00:03:35,591 ‫כי הם מעולים. רוצה לצפות בהם פעם?‬ 70 00:03:35,675 --> 00:03:37,426 ‫אולי.‬ ‫-רק אולי?‬ 71 00:03:38,219 --> 00:03:40,680 ‫אם כבר אתה זורק בלון מים, תפגע בי.‬ 72 00:03:44,892 --> 00:03:45,935 ‫זה טוב.‬ 73 00:03:48,020 --> 00:03:49,438 ‫אייברי, תנופפי לנו, טוב?‬ 74 00:03:49,522 --> 00:03:51,190 ‫זה הכול, רק נפנוף קטן.‬ 75 00:03:51,274 --> 00:03:52,316 ‫אלוהים…‬ 76 00:03:55,194 --> 00:03:56,612 ‫צריך להרטיב את השיער.‬ 77 00:03:56,696 --> 00:03:58,072 ‫ג׳יזס…‬ 78 00:03:58,906 --> 00:04:01,242 ‫אל תפגע בי שוב, באלוהים!‬ 79 00:04:01,867 --> 00:04:03,577 ‫אל תרטיב את המצלמה.‬ 80 00:04:04,120 --> 00:04:05,871 ‫תפסיק. סיניור?‬ 81 00:04:06,455 --> 00:04:08,666 ‫לנכד שלך אין גבולות.‬ 82 00:04:08,749 --> 00:04:12,545 ‫אגב, זה כמו לגדול עם אבא שלי.‬ ‫״מה שלא תעשה, אל תרטיב את המצלמה.״‬ 83 00:04:12,628 --> 00:04:14,755 ‫צילמתם את זה?‬ ‫-צילמנו את זה.‬ 84 00:04:14,839 --> 00:04:20,136 ‫עדיין אין לנו משהו שמיש,‬ ‫אבל אקסטון סיפק לנו קצת אקשן.‬ 85 00:04:20,219 --> 00:04:22,221 ‫אכפת לך אם אחליף רגע?‬ ‫-לא.‬ 86 00:04:22,305 --> 00:04:23,306 ‫תודה.‬ 87 00:04:26,934 --> 00:04:29,729 ‫אני רק רוצה להראות לך משהו, לפני שנתחיל.‬ 88 00:04:30,229 --> 00:04:32,732 ‫רק לי?‬ ‫-לא, לרוזמרי ולך.‬ 89 00:04:32,815 --> 00:04:34,233 ‫הנה היא.‬ 90 00:04:34,317 --> 00:04:37,153 ‫רוברט רצה לעשות סרט תיעודי על אבא שלו,‬ 91 00:04:37,236 --> 00:04:40,031 ‫ועל העבר והחיים המשותפים שלהם.‬ 92 00:04:40,114 --> 00:04:43,659 ‫המון אנשים מכירים את רוברט דאוני ג׳וניור‬ ‫אבל לא את סיניור…‬ 93 00:04:43,743 --> 00:04:45,578 ‫- רוזמרי רוג'רס‬ ‫אשתו של סיניור -‬ 94 00:04:45,661 --> 00:04:47,580 ‫הוא רק רצה לומר את זה לפרוטוקול.‬ 95 00:04:47,663 --> 00:04:52,877 ‫אנחנו מוצאים את דרכנו למשהו‬ ‫שאנחנו מקווים שיהיה מעניין ולא שגרתי,‬ 96 00:04:52,960 --> 00:04:57,631 ‫ומין הצצה לתוך הדבר המטורף הזה‬ 97 00:04:57,715 --> 00:05:00,092 ‫של לנסות להבין את אבא שלך.‬ 98 00:05:00,176 --> 00:05:02,094 ‫אתה מרגיש שאתה מבין אותו עכשיו?‬ 99 00:05:02,595 --> 00:05:05,890 ‫יש לי הרגשה שאדע הרבה יותר אחרי שנסיים.‬ 100 00:05:06,390 --> 00:05:09,352 ‫חוזרים למקום שממנו כנראה נתחיל,‬ 101 00:05:09,977 --> 00:05:13,856 ‫לרוברט ורוזמרי על הספה, וממשיכים משם.‬ 102 00:05:13,939 --> 00:05:17,360 ‫נעשה את אותו הדבר, אבל נעשה את זה שם.‬ ‫-כן.‬ 103 00:05:17,443 --> 00:05:19,862 ‫״כמה זמן אתם כבר נשואים?״‬ ‫-זה אני, נכון?‬ 104 00:05:19,945 --> 00:05:21,030 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 105 00:05:22,156 --> 00:05:24,367 ‫כמה זמן את ואבא כבר נשואים?‬ 106 00:05:24,450 --> 00:05:25,493 ‫1,500 שנה.‬ 107 00:05:25,576 --> 00:05:28,704 ‫אני חושב שכדאי שנתחלף במקומות.‬ 108 00:05:29,288 --> 00:05:31,165 ‫נכון. שהיא תהיה באמצע.‬ 109 00:05:32,958 --> 00:05:34,085 ‫כן…‬ 110 00:05:34,168 --> 00:05:35,753 ‫כמה זמן אתם כבר נשואים?‬ 111 00:05:36,420 --> 00:05:38,422 ‫1,500 שנה.‬ ‫-חי נפשי.‬ 112 00:05:39,131 --> 00:05:40,549 ‫היה יותר מוצלח הפעם?‬ 113 00:05:40,633 --> 00:05:44,011 ‫היא הסתכלה לשם באמצע, בגלל משהו.‬ ‫-נכון. בוא נעשה את זה שוב.‬ 114 00:05:44,095 --> 00:05:46,347 ‫טייק 3, פתיח.‬ 115 00:05:47,681 --> 00:05:51,060 ‫הוא מעדיף לעשות סרט על משהו אחר,‬ 116 00:05:51,143 --> 00:05:53,896 ‫במקום שיעשו סרט תיעודי עליו.‬ 117 00:05:53,979 --> 00:05:57,566 ‫אז הפשרה שהושגה היא שהוא יוצר גרסה משלו.‬ 118 00:05:57,650 --> 00:05:59,068 ‫כמה זמן אתם כבר נשואים?‬ 119 00:06:00,069 --> 00:06:01,946 ‫1,500 שנה ביולי הקרוב.‬ 120 00:06:02,029 --> 00:06:03,114 ‫אלוהים.‬ ‫-אני יודעת.‬ 121 00:06:03,197 --> 00:06:05,658 ‫וואו. יום נישואים שמח, כמעט.‬ ‫-תודה.‬ 122 00:06:05,741 --> 00:06:07,451 ‫מקובל עליי.‬ ‫-אוקיי.‬ 123 00:06:08,285 --> 00:06:10,871 ‫דרך אגב, זה סגנון הבימוי שלו.‬ 124 00:06:10,955 --> 00:06:13,207 ‫אז אמרתי לו ככה: ״אבא,‬ 125 00:06:13,290 --> 00:06:16,544 ‫״הסרט התיעודי הלגיטימי שאנחנו יוצרים עליך‬ 126 00:06:17,128 --> 00:06:21,882 ‫״מכסה את העלויות‬ ‫של הסרט האמנותי הזה שאתה עושה.״‬ 127 00:06:21,966 --> 00:06:23,717 ‫ונראה שהוא זרם עם זה.‬ 128 00:06:26,929 --> 00:06:28,931 ‫- סיניור מתחיל בצילומי הגרסה שלו -‬ 129 00:06:29,014 --> 00:06:31,475 ‫צילמת את זה? יופי. זה שווה את כל היום.‬ 130 00:06:31,976 --> 00:06:33,018 ‫זה מצחיק.‬ 131 00:06:33,102 --> 00:06:36,021 ‫נראה לי שכדאי לקטלג‬ ‫כל צילום שמוצא חן בעיניך.‬ 132 00:06:36,105 --> 00:06:40,067 ‫אין לדעת. זה עשוי להתאים במקום לא צפוי.‬ 133 00:06:40,568 --> 00:06:44,780 ‫מי אמר ״תמונה אחת שווה אלף מילים״?‬ 134 00:06:44,864 --> 00:06:46,532 ‫בעצם זו תמונה טובה אחת.‬ 135 00:06:47,408 --> 00:06:54,373 ‫סיניור הוא אחד האנשים שהכי טובים‬ ‫בהמצאת כותרות לתצלומים או לסצנות רחוב.‬ 136 00:06:54,457 --> 00:07:00,880 ‫אבל בקטע גברי טיפוסי של אמצע המאה.‬ 137 00:07:00,963 --> 00:07:02,756 ‫הרבה פעמים זה ״תראו את השמוק הזה״!‬ 138 00:07:03,799 --> 00:07:04,884 ‫תראו את אלה.‬ 139 00:07:04,967 --> 00:07:06,385 ‫מה קורה שם?‬ 140 00:07:06,469 --> 00:07:07,970 ‫״אלכוהוליסטים אנונימיים״.‬ 141 00:07:09,013 --> 00:07:11,098 ‫״בוא נשתה משהו. אף אחד לא יֵדע.״‬ 142 00:07:11,807 --> 00:07:13,601 ‫תראה מה קורה שם בחלון.‬ 143 00:07:13,684 --> 00:07:15,686 ‫צריך שיהיה מישהו בפנים‬ 144 00:07:15,769 --> 00:07:18,731 ‫שיחתן מישהו שנמצא בחוץ.‬ 145 00:07:20,107 --> 00:07:21,150 ‫אולי.‬ 146 00:07:23,235 --> 00:07:27,448 ‫הנה הפינה. פה היה בניין דירות.‬ 147 00:07:29,241 --> 00:07:31,285 ‫אני לא יודע מה חשבת, אבל אולי…‬ 148 00:07:32,161 --> 00:07:34,163 ‫להתחיל שם, לשמוע את הדיאלוג,‬ 149 00:07:34,246 --> 00:07:36,790 ‫ואז לעבור הנה ולהראות את זה.‬ ‫-אוקיי.‬ 150 00:07:41,587 --> 00:07:45,591 ‫ברח׳ יוניברסיטי 116 היו שלושה לופטים,‬ 151 00:07:45,674 --> 00:07:48,761 ‫ואנחנו היינו באמצעי, בקומה השנייה.‬ 152 00:07:48,844 --> 00:07:50,346 ‫- בית ילדותו של ג׳וניור -‬ 153 00:07:50,429 --> 00:07:51,597 ‫כלום לא נשאר.‬ 154 00:07:52,264 --> 00:07:56,101 ‫היית די בוגר, לא? היו לך ילדים…‬ 155 00:07:56,185 --> 00:07:57,186 ‫לא.‬ 156 00:07:57,728 --> 00:07:59,522 ‫אולי זאת הבעיה.‬ 157 00:08:01,565 --> 00:08:04,276 ‫אני לא יודע מה רוברט חשב,‬ ‫אבל זה היה שונה.‬ 158 00:08:04,777 --> 00:08:06,737 ‫עשית סרט בזמן שגרת פה?‬ 159 00:08:06,820 --> 00:08:07,821 ‫כן.‬ 160 00:08:15,037 --> 00:08:17,039 ‫״דאוני, סרט קצר״?‬ 161 00:08:17,122 --> 00:08:18,582 ‫אני לא יודע מה זה.‬ 162 00:08:18,666 --> 00:08:20,709 ‫אפשר לזרוק את כל אלה.‬ 163 00:08:22,086 --> 00:08:25,381 ‫אני פשוט רוצה לעבור על הסרטים שלי,‬ 164 00:08:25,464 --> 00:08:29,134 ‫ולבחור סצנות שאני יודע‬ ‫שיתאימו למה שאתה עושה.‬ 165 00:08:30,094 --> 00:08:32,137 ‫זה בעצם הדבר הכי חשוב.‬ 166 00:08:34,974 --> 00:08:36,559 ‫זה מעניין.‬ 167 00:08:37,560 --> 00:08:38,894 ‫בוא נתחיל בזה.‬ 168 00:08:43,274 --> 00:08:44,275 ‫הנה זה.‬ 169 00:08:44,358 --> 00:08:45,651 ‫אוהבת אותך, וולטר.‬ 170 00:08:46,235 --> 00:08:47,403 ‫להתראות.‬ 171 00:08:47,486 --> 00:08:50,364 ‫אני אוהבת אותך יותר מכל דבר שבעולם.‬ 172 00:08:50,948 --> 00:08:52,491 ‫גם אני אוהב אותך, אימא.‬ 173 00:08:56,787 --> 00:08:57,913 ‫זה טוב.‬ 174 00:08:57,997 --> 00:09:00,082 ‫אתה כתבת את זה?‬ ‫-כן.‬ 175 00:09:00,165 --> 00:09:01,792 ‫ככה התחלנו.‬ 176 00:09:01,875 --> 00:09:04,128 ‫הקריירה שלך?‬ ‫-הכול.‬ 177 00:09:06,714 --> 00:09:09,383 ‫- מרפקים משופשפים (1966)‬ ‫הסרט הראשון של דאוני סיניור -‬ 178 00:09:09,466 --> 00:09:10,551 ‫אתה יודע, וולטר,‬ 179 00:09:10,634 --> 00:09:13,804 ‫אתה יכול להשיג מה שתרצה בחיים האלה.‬ 180 00:09:13,887 --> 00:09:15,973 ‫אני מניח שהדבר היחיד שאני באמת רוצה‬ 181 00:09:16,557 --> 00:09:17,433 ‫הוא אותך.‬ 182 00:09:17,933 --> 00:09:20,477 ‫״מרפקים משופשפים״ זה סרט על איש מוזר‬ 183 00:09:20,561 --> 00:09:22,646 ‫שמתחתן עם אימא שלו ומתקיים מקצבאות.‬ 184 00:09:22,730 --> 00:09:26,400 ‫זאת מחווה לאדיפוס.‬ 185 00:09:26,483 --> 00:09:30,112 ‫אימא שלי לא אהבה‬ ‫את ״מרפקים משופשפים״, תדע לך.‬ 186 00:09:31,655 --> 00:09:32,656 ‫ג׳יזס…‬ 187 00:09:35,326 --> 00:09:38,662 ‫אמרתי לה ״זה רק סרט״.‬ ‫היא אמרה ״לא אכפת לי מה זה״.‬ 188 00:09:39,955 --> 00:09:41,206 ‫״איך אתה מעז?״‬ 189 00:09:43,125 --> 00:09:47,379 ‫נהנינו לנו. למדנו איך עושים פוקוס במצלמה…‬ 190 00:09:48,088 --> 00:09:52,134 ‫לא חשבנו שאנחנו עושים משהו שיש לו קהל.‬ 191 00:09:52,217 --> 00:09:55,888 ‫זה נכון שאני ״שודדת עריסות״,‬ ‫אבל לפחות זאת העריסה שלי.‬ 192 00:09:55,971 --> 00:09:58,599 ‫ואז פתאום קיבלתי‬ ‫ביקורת קטנה בניו יורק טיימס…‬ 193 00:09:58,682 --> 00:10:00,267 ‫- האושר הוא להתחתן עם אימא -‬ 194 00:10:00,351 --> 00:10:01,644 ‫- סרט מבטיח ושנון -‬ 195 00:10:01,727 --> 00:10:07,358 ‫למחרת בבוקר, אנשים עמדו בתור בחוץ‬ ‫לראות את סרט ה־16 מ״מ הקצר הזה.‬ 196 00:10:07,441 --> 00:10:09,735 ‫מה נתן לך השראה ליצור את הסרטים האלה?‬ 197 00:10:09,818 --> 00:10:11,945 ‫זה היה ייחודי, שונה.‬ 198 00:10:12,029 --> 00:10:14,990 ‫איפה עוד אפשר לעשות סרט,‬ 199 00:10:15,074 --> 00:10:17,034 ‫אם אף פעם לא עשית סרט?‬ 200 00:10:18,035 --> 00:10:19,828 ‫שנייה. שומעים את זה?‬ 201 00:10:23,040 --> 00:10:24,124 ‫הכול מתאים.‬ 202 00:10:24,625 --> 00:10:25,918 ‫מה, הסירנה?‬ ‫-כן.‬ 203 00:10:26,001 --> 00:10:29,713 ‫אוקיי. אנשים ניסו למצוא‬ ‫משמעויות בסרטים שלך?‬ 204 00:10:31,131 --> 00:10:32,216 ‫אלוהים…‬ 205 00:10:32,758 --> 00:10:33,592 ‫אני מקווה שלא.‬ 206 00:10:34,843 --> 00:10:37,096 ‫אכפת לכם אם אצטרף?‬ 207 00:10:37,179 --> 00:10:38,555 ‫בוא, בייבי.‬ 208 00:10:39,431 --> 00:10:41,392 ‫כן? רגע, אתפשט.‬ 209 00:10:42,059 --> 00:10:44,478 ‫זוז הצדה, אלוף. תן לי להיכנס.‬ 210 00:10:44,561 --> 00:10:48,190 ‫לא ידענו מה אנחנו עושים,‬ ‫אבל פתאום הסרטים התחילו להשתפר,‬ 211 00:10:48,273 --> 00:10:50,484 ‫או נהיו מוזרים יותר.‬ 212 00:10:51,735 --> 00:10:57,032 ‫- BALLS BLUFF‬ ‫במאי: רוברט דאוני סיניור -‬ 213 00:10:59,034 --> 00:11:00,536 ‫אחרי ״מרפקים משופשפים״,‬ 214 00:11:01,245 --> 00:11:04,415 ‫סיניור ואלסי, אימא שלי, כל הזמן כתבו.‬ 215 00:11:04,498 --> 00:11:06,709 ‫זה היה יום יצירתי מאוד.‬ 216 00:11:06,792 --> 00:11:10,879 ‫המוני אנשים עברו בבית שלנו‬ 217 00:11:10,963 --> 00:11:13,048 ‫לצפייה בחומרים שצולמו ולישיבות כתיבה.‬ 218 00:11:13,132 --> 00:11:17,678 ‫הזמן שביליתי איתו היה טירוף מושלם ונהדר.‬ 219 00:11:17,761 --> 00:11:18,762 ‫- נורמן ליר‬ ‫מפיק -‬ 220 00:11:18,846 --> 00:11:21,140 ‫אני באמצע התמוטטות עצבים!‬ 221 00:11:21,223 --> 00:11:23,684 ‫תתמוטט במקום אחר! אנחנו עסוקים פה!‬ 222 00:11:23,767 --> 00:11:24,768 ‫- באבו 73 -‬ 223 00:11:24,852 --> 00:11:27,104 ‫עם חוש הומור מוזר מאוד.‬ 224 00:11:27,187 --> 00:11:29,898 ‫הוא טיפוס ייחודי לחלוטין.‬ 225 00:11:29,982 --> 00:11:32,067 ‫אמן ייחודי לחלוטין.‬ 226 00:11:32,568 --> 00:11:36,196 ‫יש מין ניהיליזם שוחר־טוב ביצירות שלו.‬ 227 00:11:36,780 --> 00:11:38,532 ‫משוחרר כל כך…‬ 228 00:11:38,615 --> 00:11:39,616 ‫- אלן ארקין‬ ‫שחקן -‬ 229 00:11:39,700 --> 00:11:42,703 ‫לא ידעת מה יקרה בעלילה.‬ ‫לא ידעת אם יש עלילה.‬ 230 00:11:43,287 --> 00:11:47,124 ‫הייתה תחושה שכל רגע מקבל רשות להתפתח,‬ 231 00:11:47,207 --> 00:11:49,293 ‫עד שאתה מתפקע מצחוק.‬ 232 00:11:50,043 --> 00:11:53,338 ‫הם הזיזו את העריסה שישנתי בה‬ 233 00:11:53,422 --> 00:11:57,468 ‫וקירבו אותה למקום שבו הקרינו את מה שצילמו,‬ 234 00:11:57,551 --> 00:12:02,723 ‫אז התרגלתי להירדם לצלילי סלייטים.‬ 235 00:12:02,806 --> 00:12:04,308 ‫זה כמעט כאילו תכנתו אותי.‬ 236 00:12:04,391 --> 00:12:06,894 ‫זה רוברט בעריסה.‬ 237 00:12:07,436 --> 00:12:10,189 ‫אתה שמת אותו שם?‬ ‫-מן הסתם כן.‬ 238 00:12:10,272 --> 00:12:13,484 ‫ואני פשוט זוכר‬ ‫את היצירתיות הקקופונית הזאת.‬ 239 00:12:13,567 --> 00:12:16,695 ‫המון סיגריות וג׳וינטים ואלכוהול,‬ 240 00:12:16,779 --> 00:12:18,113 ‫אבל בעיקר צחוק.‬ 241 00:12:18,197 --> 00:12:21,784 ‫אם לא תיתן לי את 12 פצצות האטום,‬ ‫אני אנקז לך את הזהב.‬ 242 00:12:21,867 --> 00:12:25,120 ‫כן, גבר. 12 פצצות אטום‬ ‫או שאני מנקז לך את הזהב.‬ 243 00:12:26,371 --> 00:12:30,751 ‫אחד הדברים שהכי אהבתי בו,‬ ‫בתור קולנוען ובתור במאי,‬ 244 00:12:30,834 --> 00:12:32,461 ‫זה שהוא פשוט נתן לי להתפרע…‬ 245 00:12:32,544 --> 00:12:33,587 ‫- לארי וולף‬ ‫שחקן -‬ 246 00:12:33,670 --> 00:12:37,090 ‫הייתי מוסיף כמה מילים או מחוות מאולתרות,‬ 247 00:12:37,174 --> 00:12:40,761 ‫ואני זוכר אותו אומר,‬ ‫״אני לא מבין את זה, אבל אני אוהב את זה״.‬ 248 00:12:41,804 --> 00:12:44,515 ‫אין לי מושג איך הוא ליהק אנשים.‬ 249 00:12:44,598 --> 00:12:48,185 ‫לא הבנתי, כי הם לא נראו כמו שחקנים.‬ ‫לא הבנתי מה הם.‬ 250 00:12:48,268 --> 00:12:53,023 ‫זה כאילו הוא יצא לרחוב חצי מהזמן‬ ‫ואסף משם שיכורים.‬ 251 00:12:53,816 --> 00:12:55,484 ‫אבל הם היו נפלאים.‬ 252 00:12:55,567 --> 00:12:59,279 ‫פשוט חבורה נפלאה‬ ‫של אנשים שלא נראו כמו שחקנים.‬ 253 00:12:59,780 --> 00:13:01,365 ‫מה קורה פה?‬ 254 00:13:01,448 --> 00:13:03,617 ‫חייבים למתוח גבול איפשהו.‬ 255 00:13:03,700 --> 00:13:06,870 ‫אם היה דבר קבוע אחד שהיה מפוקפק,‬ 256 00:13:06,954 --> 00:13:10,207 ‫זה היה או ״אנחנו עשירים״‬ ‫או ״אנחנו מרוששים״.‬ 257 00:13:10,290 --> 00:13:12,584 ‫אף פעם לא ״מצבנו יציב״.‬ 258 00:13:12,668 --> 00:13:15,379 ‫״עשירים״ פירושו ״יש לנו 500 דולר בבנק״.‬ 259 00:13:16,380 --> 00:13:18,048 ‫אנחנו מוכנים לצלם.‬ 260 00:13:18,131 --> 00:13:21,927 ‫אחד מהם הורכב כמעט כולו מתמונות סטילס,‬ ‫כי לא היה לנו כסף לפילם.‬ 261 00:13:22,511 --> 00:13:23,762 ‫אתה לא מסוגל לביים כלום.‬ 262 00:13:23,846 --> 00:13:27,891 ‫לולא אני, היית חי מדמי אבטלה‬ ‫כמו יתר חלאות עולם הקולנוע המחתרתי.‬ 263 00:13:27,975 --> 00:13:30,018 ‫את הראשונים יצרתי בתקציב כה דל‬ 264 00:13:30,102 --> 00:13:32,938 ‫שיכולתי לעבוד איפשהו ולממן אותם.‬ 265 00:13:33,021 --> 00:13:34,606 ‫- ״לא עוד תירוצים״ בקולנוע בליקר -‬ 266 00:13:34,690 --> 00:13:38,443 ‫המצב היה מספיק פשוט כדי שאיש כריזמטי אחד,‬ 267 00:13:38,527 --> 00:13:41,905 ‫שיש לו רעיונות שונים וסקרנות,‬ 268 00:13:41,989 --> 00:13:45,492 ‫יכול היה ליצור סטנדרט קולנועי חדש.‬ 269 00:13:46,201 --> 00:13:48,996 ‫ואני חושב שהוא שימר את הסקרנות הזאת‬ 270 00:13:49,580 --> 00:13:51,373 ‫עמוק לתוך גיל הזהב.‬ 271 00:13:55,711 --> 00:14:00,549 ‫- סיניור ממשיך בצילומי הפרויקט שלו -‬ 272 00:14:00,632 --> 00:14:02,175 ‫הנה זה.‬ 273 00:14:02,968 --> 00:14:03,969 ‫רואה?‬ 274 00:14:06,263 --> 00:14:09,474 ‫מעודד להיות בעיר ולראות את זה, לא?‬ 275 00:14:11,226 --> 00:14:14,104 ‫אם היית צריך להציג את הסצנה הזאת,‬ 276 00:14:14,688 --> 00:14:16,231 ‫מעניין אותי אם היית‬ 277 00:14:16,815 --> 00:14:19,776 ‫עושה תנועת מצלמה מהבניין לכאן,‬ 278 00:14:19,860 --> 00:14:22,487 ‫או תנועת מצלמה מכאן לאנשהו.‬ 279 00:14:22,571 --> 00:14:24,114 ‫לא יודע. בטח גם וגם, נכון?‬ 280 00:14:24,698 --> 00:14:26,742 ‫זה צילום מעניין, וואו.‬ 281 00:14:26,825 --> 00:14:27,910 ‫כמו מערבון.‬ 282 00:14:40,505 --> 00:14:42,466 ‫תראו אותם. הם תשעה.‬ 283 00:14:44,468 --> 00:14:48,555 ‫איך ייתכן שכולם יצאו מתוך ברווזה אחת?‬ 284 00:14:51,058 --> 00:14:53,435 ‫תראו את אימא, מסתכלת על כל העסק.‬ 285 00:15:03,946 --> 00:15:06,198 ‫זוכר את הברווזים שצילמת?‬ ‫-כן.‬ 286 00:15:06,823 --> 00:15:09,034 ‫הם גדלו. הם גדולים.‬ 287 00:15:09,868 --> 00:15:11,787 ‫נראה אותם היום, אם תרצה.‬ 288 00:15:11,870 --> 00:15:13,121 ‫הם גדולים.‬ 289 00:15:14,373 --> 00:15:17,584 ‫אני מקווה שאתם‬ ‫מרוצים מהצילומים האלה כמוני.‬ 290 00:15:19,878 --> 00:15:24,132 ‫נראה לי שצריך דברים‬ ‫שלא קשורים לקולנוע, בשביל האיזון.‬ 291 00:15:24,216 --> 00:15:26,718 ‫כדי שזה לא יהיה רק על הסרטים.‬ ‫-כן.‬ 292 00:15:26,802 --> 00:15:28,804 ‫״מי האיש הזה?״‬ ‫-בדיוק.‬ 293 00:15:30,347 --> 00:15:31,723 ‫מי האיש הזה?‬ 294 00:15:32,766 --> 00:15:33,976 ‫לעולם לא אדע.‬ 295 00:15:44,903 --> 00:15:46,071 ‫הנה הם.‬ 296 00:15:47,155 --> 00:15:48,323 ‫אלוהים…‬ 297 00:15:56,665 --> 00:16:00,752 ‫אף פעם לא ראיתי דבר כזה,‬ ‫שיש אחד קטנטן ואחד גדול,‬ 298 00:16:01,461 --> 00:16:03,046 ‫במסגרת תוחלת חיים אחת.‬ 299 00:16:04,881 --> 00:16:06,758 ‫אני מקבל סחרחורת.‬ ‫-אוי, שיט.‬ 300 00:16:08,719 --> 00:16:10,846 ‫תצליח להגיע לספסל?‬ ‫-כן.‬ 301 00:16:10,929 --> 00:16:11,930 ‫טוב.‬ 302 00:16:14,391 --> 00:16:16,476 ‫אלוהים.‬ ‫-זה היה קרוב.‬ 303 00:16:16,560 --> 00:16:17,561 ‫אוי…‬ 304 00:16:22,983 --> 00:16:25,110 ‫צריך למצוא דרך להחזיר אותו לדירה.‬ 305 00:16:25,193 --> 00:16:26,278 ‫לא, אני אהיה בסדר.‬ 306 00:16:26,778 --> 00:16:28,113 ‫תצליח לעלות ברגל?‬ 307 00:16:28,613 --> 00:16:31,908 ‫אם תהיה קרוב אליי, אהיה בסדר.‬ 308 00:16:40,751 --> 00:16:46,131 ‫אני חושב שאני צריך להתמודד‬ ‫עם הרעיון של הבעיה שלי,‬ 309 00:16:46,840 --> 00:16:49,593 ‫ופשוט להראות את הרעידות שיש לי לפעמים.‬ 310 00:16:49,676 --> 00:16:51,303 ‫שפשוט יראו את זה.‬ 311 00:16:55,265 --> 00:16:59,519 ‫ורוזמרי, כשזה קורה במסעדה או משהו, היא…‬ 312 00:17:00,729 --> 00:17:01,605 ‫אני פשוט…‬ 313 00:17:02,481 --> 00:17:03,774 ‫וזה נרגע.‬ 314 00:17:05,400 --> 00:17:06,610 ‫כן.‬ ‫-מה זה?‬ 315 00:17:07,277 --> 00:17:08,528 ‫הפרקינסון.‬ 316 00:17:11,865 --> 00:17:14,785 ‫פשוט חשבתי, אתה יודע…‬ 317 00:17:14,868 --> 00:17:18,580 ‫אני צריך לאכול בדרך מסוימת עכשיו,‬ ‫אחרת הכול נשפך לרצפה.‬ 318 00:17:19,790 --> 00:17:20,791 ‫אז…‬ 319 00:17:21,917 --> 00:17:22,959 ‫צריך להודות בזה.‬ 320 00:17:34,137 --> 00:17:34,971 ‫בוקר טוב.‬ 321 00:17:35,555 --> 00:17:36,598 ‫היי.‬ 322 00:17:37,099 --> 00:17:38,100 ‫מה שלומך?‬ 323 00:17:38,183 --> 00:17:40,143 ‫לפעמים אני תוהה…‬ 324 00:17:42,896 --> 00:17:44,856 ‫ספר לי הכול. מה שלומך?‬ 325 00:17:46,441 --> 00:17:47,317 ‫בסדר.‬ 326 00:17:49,653 --> 00:17:50,654 ‫בסדר.‬ 327 00:17:51,279 --> 00:17:53,949 ‫זה קשה?‬ 328 00:17:54,032 --> 00:17:57,285 ‫זה מאתגר? זה מוזר? זה מפחיד?‬ 329 00:17:57,369 --> 00:18:01,123 ‫בכל יום נתון, כל אחד מאלה.‬ 330 00:18:01,206 --> 00:18:05,627 ‫אני חושב שזה צריך להיות חלק מהסרט.‬ 331 00:18:07,379 --> 00:18:10,340 ‫אני אוהב שיש לך את הפרויקט הזה.‬ ‫-גם אני.‬ 332 00:18:10,924 --> 00:18:17,430 ‫אני לא יודע למה, זה יצירתי‬ ‫וזה מרגיע אותי מהמון מבחינות.‬ 333 00:18:17,514 --> 00:18:18,348 ‫כן.‬ 334 00:18:19,099 --> 00:18:21,768 ‫זה מלהיב כי זה לא דומה לשום דבר אחר.‬ 335 00:18:22,894 --> 00:18:26,523 ‫- סיניור בדרך‬ ‫לאתר צילומים של הפרויקט שלו -‬ 336 00:18:30,527 --> 00:18:34,197 ‫כשיש פרקינסון,‬ ‫אתה מאבד משהו קטן בכל יום.‬ 337 00:18:35,448 --> 00:18:38,743 ‫אבל הוא כל כך ממוקד בסרט הזה,‬ 338 00:18:40,412 --> 00:18:44,541 ‫ברור שזה נותן לו אנרגיה ומעורר בו התלהבות.‬ 339 00:18:46,126 --> 00:18:48,920 ‫זה בצד שמאל ברחוב הזה.‬ 340 00:18:49,421 --> 00:18:50,922 ‫אולי זה זה.‬ 341 00:18:53,008 --> 00:18:54,217 ‫אולי.‬ 342 00:18:54,301 --> 00:18:55,594 ‫בוב, איפה אנחנו?‬ 343 00:18:56,178 --> 00:18:57,929 ‫״סמטת גרייט ג׳ונס״.‬ 344 00:18:58,889 --> 00:19:00,223 ‫לא ״גרייס ג׳ונס״.‬ 345 00:19:01,057 --> 00:19:03,935 ‫שילמנו לאיזה הומלס 50 דולר‬ 346 00:19:04,019 --> 00:19:07,522 ‫לשכב בערימת פסולת…‬ 347 00:19:08,356 --> 00:19:09,900 ‫ואז צילמנו את הסצנה.‬ 348 00:19:09,983 --> 00:19:10,984 ‫- פאטני סוופ -‬ 349 00:19:11,067 --> 00:19:13,486 ‫והוא אמר ״בוא נעשה את זה שוב״ כשסיימנו.‬ 350 00:19:14,863 --> 00:19:16,865 ‫זה היה נחמד. אני זוכר את זה.‬ 351 00:19:19,993 --> 00:19:21,244 ‫מה הייתה הסצנה?‬ 352 00:19:21,870 --> 00:19:25,624 ‫זו הייתה סצנה שבה היא עושה פרסומת ל…‬ 353 00:19:28,126 --> 00:19:31,546 ‫האמת, היא נראתה כל כך טוב‬ ‫שלאף אחד לא היה אכפת למה הפרסומת.‬ 354 00:19:36,551 --> 00:19:38,762 ‫אי אפשר לאכול מזגן.‬ 355 00:19:41,431 --> 00:19:45,560 ‫החלטתי לעשות סרט על משרד פרסום.‬ 356 00:19:45,644 --> 00:19:47,729 ‫אף פעם לא כתבתי תסריט במהירות כזאת.‬ 357 00:19:47,812 --> 00:19:49,314 ‫היה לי ממש כיף.‬ 358 00:19:50,398 --> 00:19:55,362 ‫אם נשתמש במשחק מקדים יצירתי,‬ 359 00:19:55,445 --> 00:19:57,822 ‫לפני החדירה,‬ 360 00:19:58,490 --> 00:20:01,034 ‫נעשה מ…‬ 361 00:20:01,743 --> 00:20:02,953 ‫מעקף?‬ 362 00:20:04,204 --> 00:20:05,247 ‫נראה כמו.‬ 363 00:20:06,456 --> 00:20:07,958 ‫נשמע כמו.‬ 364 00:20:08,041 --> 00:20:09,751 ‫כמה הברות, מריו?‬ 365 00:20:10,418 --> 00:20:12,337 ‫כמה הברות, מריו?‬ 366 00:20:12,420 --> 00:20:14,339 ‫כמה הברות, מריו?‬ 367 00:20:17,342 --> 00:20:19,135 ‫זה על משרד פרסום לבן.‬ 368 00:20:19,219 --> 00:20:22,180 ‫מנהל המשרד מת מהתקף לב,‬ 369 00:20:22,264 --> 00:20:26,017 ‫וחברי ההנהלה שלו לוקחים לו‬ ‫את הטבעות והשעונים וכולי,‬ 370 00:20:26,101 --> 00:20:28,311 ‫וצריכים לבחור יו״ר חדש.‬ 371 00:20:28,395 --> 00:20:30,939 ‫הכלל אומר שאסור לך להצביע לעצמך,‬ 372 00:20:31,022 --> 00:20:33,817 ‫אז כולם מצביעים לשחור היחיד במשרד,‬ 373 00:20:33,900 --> 00:20:36,653 ‫במחשבה שאף אחד אחר לא יצביע לו,‬ ‫והוא נבחר.‬ 374 00:20:36,736 --> 00:20:38,113 ‫- פאטני סוופ -‬ 375 00:20:38,196 --> 00:20:39,030 ‫סוופ.‬ 376 00:20:39,114 --> 00:20:41,449 ‫זה מה שאבי היה רוצה.‬ 377 00:20:42,993 --> 00:20:44,536 ‫הוא היה ממש בעדך.‬ 378 00:20:44,619 --> 00:20:47,580 ‫אבא שלך היה חמור.‬ 379 00:20:47,664 --> 00:20:51,751 ‫והוא ניגש לראש השולחן ואומר‬ ‫״השינויים שאעשה יהיו מינימליים״.‬ 380 00:20:51,835 --> 00:20:53,670 ‫לא אטלטל את הסירה.‬ 381 00:20:53,753 --> 00:20:55,922 ‫לטלטל את הסירה זה מבאס.‬ 382 00:20:56,006 --> 00:20:57,966 ‫מה שצריך זה להטביע את הסירה.‬ 383 00:20:58,049 --> 00:21:00,844 ‫המצלמה מאחוריו,‬ ‫ואז רואים 40 שחורים יושבים שם,‬ 384 00:21:00,927 --> 00:21:02,053 ‫והסרט מתחיל.‬ 385 00:21:02,137 --> 00:21:05,348 ‫שמעתי שזה סרט מצחיק מאוד.‬ ‫ככה הייתי אומר בכל מקרה.‬ 386 00:21:06,641 --> 00:21:09,853 ‫אבל באמת…‬ ‫-אני מקווה שהסרט לא רק מצחיק.‬ 387 00:21:09,936 --> 00:21:12,147 ‫כן?‬ ‫-שיש בו גם עוקץ.‬ 388 00:21:12,772 --> 00:21:14,733 ‫בתור חומר לניקוי חלונות? שכח מזה.‬ 389 00:21:15,358 --> 00:21:17,152 ‫בתוספת פולי סויה בשביל החלבון,‬ 390 00:21:17,235 --> 00:21:19,779 ‫נמכור את זה בתור משקה קל בגטו.‬ 391 00:21:19,863 --> 00:21:24,367 ‫אין שום מהפכה‬ ‫עם איך שאתה מנהל את המקום הזה, גבר.‬ 392 00:21:24,451 --> 00:21:26,119 ‫מתי יקרה משהו?‬ 393 00:21:27,495 --> 00:21:32,459 ‫״פאטני״ יצא באמצע‬ ‫תקופת המחאות סביב זכויות האזרח.‬ 394 00:21:32,542 --> 00:21:35,462 ‫איך בא לך הרעיון הזה?‬ 395 00:21:35,545 --> 00:21:37,047 ‫עבדתי בעבודה,‬ 396 00:21:37,881 --> 00:21:40,842 ‫והשחור שעבד לידי אמר,‬ 397 00:21:40,925 --> 00:21:45,221 ‫״משלמים לך יותר,‬ ‫ושנינו עובדים באותה העבודה.״‬ 398 00:21:45,305 --> 00:21:47,057 ‫כן.‬ ‫-וזהו זה.‬ 399 00:21:47,140 --> 00:21:49,976 ‫אם אתן לך העלאה, כולם ירצו העלאה.‬ 400 00:21:50,060 --> 00:21:54,230 ‫ואם אתן להם העלאה, נחזור למקום בו התחלנו.‬ 401 00:21:54,773 --> 00:21:58,902 ‫חשבתי שאף אחד לא יצפה בזה,‬ ‫אבל לא ידעתי מהחיים שלי.‬ 402 00:21:59,486 --> 00:22:01,363 ‫- מכניסים לעולם הפרסום -‬ 403 00:22:04,616 --> 00:22:06,451 ‫- ניצחון מוחץ ל״סוופ״! -‬ 404 00:22:06,534 --> 00:22:08,411 ‫- מצחיק, בוסרי, מבריק -‬ 405 00:22:08,495 --> 00:22:10,914 ‫- גס, מקוטע, נפלא, לא מובן ורלוונטי -‬ 406 00:22:10,997 --> 00:22:12,791 ‫נראה שהיה שם משהו‬ 407 00:22:12,874 --> 00:22:15,835 ‫שהתחבר להלך הרוח החברתי,‬ 408 00:22:16,586 --> 00:22:17,962 ‫ולסרט הזה.‬ 409 00:22:18,546 --> 00:22:20,673 ‫אז זאת הייתה מראה טובה.‬ 410 00:22:23,676 --> 00:22:27,472 ‫זה לא היה בגלל הסרט‬ ‫כמו שזה היה בגלל החברה.‬ 411 00:22:31,184 --> 00:22:33,728 ‫אם כולם יצליחו להתחבר‬ 412 00:22:33,812 --> 00:22:39,734 ‫לחוש הומור עצמי, אני חושב שנוכל להתגבר‬ ‫על המון דברים שאנחנו לוקחים ברצינות רבה.‬ 413 00:22:39,818 --> 00:22:43,279 ‫נוכל לעסוק בנושאים הרציניים בדרך אחרת.‬ 414 00:22:43,363 --> 00:22:47,283 ‫למשל מלחמה, ועוני, וכל הדברים שקורים.‬ 415 00:22:48,326 --> 00:22:50,537 ‫- ״זה היה נורא. אהבתי את זה.״ -‬ 416 00:22:50,620 --> 00:22:52,831 ‫- ״הסרט הכי פוגעני שראיתי בחיי״ -‬ 417 00:22:52,914 --> 00:22:55,583 ‫- המתיחה של יוצר ״פאטני״ משתלמת לו -‬ 418 00:22:56,751 --> 00:22:59,295 ‫״רוברט דאוני עושה סרטים מתועבים.״‬ 419 00:23:00,130 --> 00:23:02,674 ‫מגזין ״לייף״. מה, באמת?‬ 420 00:23:05,260 --> 00:23:08,054 ‫מה חשבת על זה?‬ ‫-נשמע בסדר.‬ 421 00:23:08,930 --> 00:23:10,598 ‫וזה, צילמת את זה?‬ 422 00:23:10,682 --> 00:23:13,810 ‫״פאטני סוופ״ נכלל בספריית הקונגרס.‬ 423 00:23:13,893 --> 00:23:17,730 ‫מטורף שזה קרה.‬ ‫לרוב זה קורה לסרטים הוליוודיים.‬ 424 00:23:18,857 --> 00:23:24,737 ‫מה הייתה המשמעות של זה בעיניך,‬ ‫כשהתחלת לקבל הכרה מצד קולנוענים‬ 425 00:23:24,821 --> 00:23:29,367 ‫שהיו, סליחה על הביטוי, חשובים בדור ההוא?‬ 426 00:23:29,451 --> 00:23:31,953 ‫בטח הייתה לזה משמעות.‬ 427 00:23:32,036 --> 00:23:34,289 ‫כן, שאוכל לעשות עוד סרט.‬ 428 00:23:34,372 --> 00:23:37,167 ‫הרגשת שאתה שייך, ו…‬ 429 00:23:37,250 --> 00:23:39,586 ‫שזכית לאישור כלשהו?‬ 430 00:23:39,669 --> 00:23:42,338 ‫זאת תאוריה די מעניינת.‬ 431 00:23:44,632 --> 00:23:45,967 ‫התחמקות יפה.‬ 432 00:23:47,760 --> 00:23:51,097 ‫הוא יודע שאני מנסה להבין משהו,‬ 433 00:23:51,181 --> 00:23:53,016 ‫ושאני מפנה את המצלמה אליו.‬ 434 00:23:53,099 --> 00:23:58,271 ‫מה שהוא מנסה לעשות זה‬ ‫להפנות את המצלמה למה שהוא מנסה להגיד.‬ 435 00:23:59,063 --> 00:24:00,982 ‫מה זה? עוד נראה.‬ 436 00:24:03,276 --> 00:24:05,653 ‫איזה מפרץ! אלוהים.‬ 437 00:24:05,737 --> 00:24:07,947 ‫זה מתחיל להיראות כמו רוקוויי.‬ 438 00:24:09,532 --> 00:24:12,785 ‫- סיניור מחליט שהפרויקט שלו‬ ‫זקוק ליום צילומי לוקיישן -‬ 439 00:24:12,869 --> 00:24:14,746 ‫בוב, למה רצית לבוא הנה?‬ 440 00:24:14,829 --> 00:24:17,874 ‫כשהייתי בן 15, הייתי בא הנה בקיצים.‬ 441 00:24:19,417 --> 00:24:22,086 ‫זו הייתה התחנה האחרונה של הסאבוויי.‬ 442 00:24:23,379 --> 00:24:25,340 ‫אלוהים, אתה חייב לצלם את זה.‬ 443 00:24:30,553 --> 00:24:31,638 ‫זה נהדר.‬ 444 00:24:36,226 --> 00:24:37,560 ‫זה היה מטורף.‬ 445 00:24:37,644 --> 00:24:39,312 ‫אפשר להגיד ״צ׳יז״?‬ 446 00:24:43,942 --> 00:24:45,109 ‫חברה שלי.‬ 447 00:24:46,236 --> 00:24:47,487 ‫החברה המשוגעת שלי.‬ 448 00:24:48,863 --> 00:24:50,365 ‫כמה זמן אתם כבר נשואים?‬ 449 00:24:51,074 --> 00:24:52,075 ‫1,500 שנה.‬ 450 00:24:54,577 --> 00:24:57,747 ‫אתה מרגיש לפעמים‬ ‫שאתה חי באחד הסרטים שלך?‬ 451 00:24:57,830 --> 00:24:58,831 ‫ברגע זה.‬ 452 00:25:02,335 --> 00:25:04,128 ‫הסרטים שלך היו כאלה מאולתרים?‬ 453 00:25:04,212 --> 00:25:05,463 ‫לפעמים, כן.‬ 454 00:25:05,547 --> 00:25:07,257 ‫אבל זה היה החופשי ביותר.‬ 455 00:25:08,174 --> 00:25:09,092 ‫כן.‬ 456 00:25:09,175 --> 00:25:11,970 ‫כל דבר הופך לכל דבר בסופו של דבר.‬ 457 00:25:12,053 --> 00:25:15,598 ‫כל דבר הופך למשהו אחר, שהופך למשהו אחר,‬ 458 00:25:15,682 --> 00:25:17,850 ‫ואז משהו לא עובד, אז אתה מעיף את זה.‬ 459 00:25:18,810 --> 00:25:20,603 ‫זה נקרא ״ללכת בעקבות הסרט״.‬ 460 00:25:21,980 --> 00:25:25,275 ‫אני עדיין מרגיש שבאופן מסוים,‬ ‫הוא עובד עלינו.‬ 461 00:25:26,651 --> 00:25:32,073 ‫הוא יודע שיש פה משהו‬ ‫שמשותף לעשיית סרט עליו‬ 462 00:25:32,156 --> 00:25:35,702 ‫ולשימור העניין שלו בפרויקט.‬ 463 00:25:37,745 --> 00:25:38,913 ‫ו… קאט.‬ 464 00:25:40,498 --> 00:25:41,916 ‫לא צריך מעבר.‬ 465 00:25:42,542 --> 00:25:45,211 ‫מה ההבדל?‬ ‫-אני מבין מה אתה עושה עכשיו.‬ 466 00:25:45,295 --> 00:25:46,462 ‫מה?‬ ‫-אני יודע.‬ 467 00:25:46,546 --> 00:25:49,966 ‫ובגלל שאני מאמין שהוא מחובר‬ 468 00:25:50,049 --> 00:25:53,928 ‫לאלוהי היצירה באופן כלשהו,‬ 469 00:25:54,012 --> 00:25:57,223 ‫התפקיד שלי הוא להבין מה המשמעות של כל זה.‬ 470 00:25:57,307 --> 00:25:58,975 ‫מה הסצנה שאנחנו צופים בה?‬ 471 00:25:59,058 --> 00:26:03,021 ‫זאת פשוט ההליכה אל עבר הדלת.‬ 472 00:26:03,104 --> 00:26:04,731 ‫הדלת בחוץ.‬ 473 00:26:06,232 --> 00:26:08,526 ‫איך היא תשתלב בסרט?‬ ‫-מי יודע?‬ 474 00:26:08,610 --> 00:26:11,821 ‫אתה ביימת את זה. מה התוכנית?‬ 475 00:26:11,904 --> 00:26:14,490 ‫כן, התוכנית שלך.‬ ‫זה מה שאנחנו צריכים לשמוע.‬ 476 00:26:17,327 --> 00:26:23,499 ‫אני חושב שאנחנו צריכים להתפצל לשני מחנות.‬ ‫שנינו נערוך דברים שיובילו לאותו הדבר:‬ 477 00:26:23,583 --> 00:26:25,126 ‫העריכה של הסרט הזה.‬ 478 00:26:25,209 --> 00:26:29,255 ‫אבל אולי יהיה משהו באחד שלא יהיה באחר.‬ 479 00:26:29,922 --> 00:26:32,425 ‫אני חושב שאני צריך לשכור דירה בבניין הזה,‬ 480 00:26:32,508 --> 00:26:35,678 ‫ולהביא הנה ציוד. קדימה.‬ 481 00:26:37,138 --> 00:26:40,058 ‫נובמבר 2019‬ 482 00:26:41,309 --> 00:26:44,771 ‫יוצרי הסרט מקימים עמדת עריכה‬ ‫בביתו של סיניור‬ 483 00:26:44,854 --> 00:26:47,106 ‫כדי שיוכל לערוך גרסה משלו של הסרט.‬ 484 00:26:50,568 --> 00:26:53,946 ‫אתה אוהב את הרעיון‬ ‫של צילום פתיחת השער, נכון?‬ 485 00:26:54,030 --> 00:26:55,657 ‫אם אפשר, כן.‬ ‫-נראה לי שאפשר.‬ 486 00:26:55,740 --> 00:26:57,367 ‫נתקדם פה בשביל.‬ 487 00:26:57,867 --> 00:27:00,620 ‫אני מרחיק אותך מדרך הישר, אבא.‬ 488 00:27:01,537 --> 00:27:02,455 ‫- גרסת סיניור -‬ 489 00:27:02,538 --> 00:27:04,457 ‫וכמה שאתה רחוק יותר, יותר טוב.‬ 490 00:27:05,708 --> 00:27:08,419 ‫יצאתם לנסיעה בדרכים ביחד?‬ 491 00:27:08,503 --> 00:27:11,130 ‫כן. חצינו פעם את ארה״ב.‬ 492 00:27:11,214 --> 00:27:14,133 ‫מסנטה פה עד לוס אנג׳לס.‬ ‫-כן.‬ 493 00:27:14,634 --> 00:27:15,760 ‫איך זה היה?‬ 494 00:27:15,843 --> 00:27:17,720 ‫אני הייתי אחראי על מקטרת החשיש.‬ 495 00:27:19,639 --> 00:27:21,015 ‫זה היה מעניין.‬ 496 00:27:22,016 --> 00:27:24,811 ‫אני לא יודע אם זה שייך לכאן,‬ ‫אבל אני אוהב את זה.‬ 497 00:27:26,479 --> 00:27:28,815 ‫פה צריך נגיעה מוזיקלית של ג׳ק ניטשה.‬ 498 00:27:38,241 --> 00:27:41,202 ‫משם היית עובר לאחד הסרטים שלך?‬ 499 00:27:42,036 --> 00:27:45,707 ‫כן, או שאפשר להישאר על זה עוד קצת.‬ 500 00:27:51,087 --> 00:27:53,631 ‫אל תיסע מהר מדי.‬ ‫-רגע…‬ 501 00:27:54,173 --> 00:27:56,718 ‫רגע…‬ 502 00:27:58,261 --> 00:28:00,972 ‫הגרסה שלו בהחלט עדיין בתהליך.‬ 503 00:28:01,055 --> 00:28:03,433 ‫היא לא לינארית במיוחד.‬ 504 00:28:03,516 --> 00:28:09,105 ‫זה כמו לא לתת לבמאי‬ ‫דדליין להגשת הפרויקט שלו,‬ 505 00:28:09,188 --> 00:28:12,066 ‫ולא להסביר מה הנרטיב שלו מלכתחילה.‬ 506 00:28:12,150 --> 00:28:14,986 ‫זה עשוי לצאת קצת משוגע.‬ 507 00:28:15,069 --> 00:28:18,990 ‫קומה רביעית. סולריום, אקווריום, סניטריום,‬ 508 00:28:19,073 --> 00:28:22,785 ‫מעצר שיכורים, ידוענים,‬ ‫מחלות ילדים. המעלית עולה.‬ 509 00:28:23,536 --> 00:28:27,331 ‫בוב לא מודאג מהאפשרות‬ ‫שהסרט יבלבל את הקהל,‬ 510 00:28:28,583 --> 00:28:30,001 ‫וזה מה שיפה בזה.‬ 511 00:28:30,084 --> 00:28:31,919 ‫יש תבנית מסוימת ליצירה שלו…‬ 512 00:28:32,003 --> 00:28:33,671 ‫- פול תומאס אנדרסון‬ ‫קולנוען -‬ 513 00:28:33,755 --> 00:28:37,592 ‫או שמתחברים אליה או שלא,‬ ‫אבל אני ממש מאוהב בה.‬ 514 00:28:37,675 --> 00:28:41,971 ‫פול אוהב סרטים‬ ‫יותר מרוב האנשים שאני נתקל בהם.‬ 515 00:28:42,054 --> 00:28:45,767 ‫כשפגשתי אותו, לא האמנתי‬ ‫שהוא מכיר את שנות ה־60 יותר טוב ממני.‬ 516 00:28:45,850 --> 00:28:47,560 ‫והוא תסריטאי נפלא.‬ 517 00:28:47,643 --> 00:28:48,811 ‫אקשן.‬ 518 00:28:48,895 --> 00:28:50,772 ‫רגע… טוב?‬ ‫אנחנו רק צריכים את הסלילים, ברט…‬ 519 00:28:50,855 --> 00:28:52,356 ‫- לילות בוגי‬ ‫פול תומאס אנדרסון -‬ 520 00:28:52,440 --> 00:28:53,274 ‫לא.‬ 521 00:28:53,357 --> 00:28:57,445 ‫הוא ביקש שאבוא באחד הימים‬ ‫ואתפרע מול המצלמה, ועשיתי את זה.‬ 522 00:28:57,528 --> 00:28:59,989 ‫לא נוכל לשלם על הקלטות הדמו,‬ 523 00:29:00,072 --> 00:29:03,534 ‫אם לא ניקח את ההקלטות‬ ‫לחברת התקליטים, ונקבל כסף!‬ 524 00:29:03,618 --> 00:29:04,952 ‫הלו? בדיוק!‬ 525 00:29:06,120 --> 00:29:08,873 ‫זה לא זבש״י. זבשכ״ם.‬ 526 00:29:08,956 --> 00:29:10,291 ‫בעיה שלכם.‬ 527 00:29:10,374 --> 00:29:13,878 ‫היה לי כיף לעבוד עם פול אנדרסון.‬ ‫זה היה כיף.‬ 528 00:29:14,378 --> 00:29:16,798 ‫זו לא תעלומה שפול תומאס אנדרסון‬ 529 00:29:16,881 --> 00:29:19,342 ‫הוא כנראה הבן שאבא שלי היה רוצה שיהיה לו,‬ 530 00:29:19,842 --> 00:29:21,594 ‫והם אוהבים להזכיר לי את זה.‬ 531 00:29:21,677 --> 00:29:26,474 ‫- מארכיונו הפרטי‬ ‫של פול תומאס אנדרסון (2011) -‬ 532 00:29:26,557 --> 00:29:30,603 ‫פול אמר משהו,‬ ‫ואמרתי ״אני חייב לזוז, יש לי רכבת״,‬ 533 00:29:30,728 --> 00:29:32,897 ‫והוא אמר ״אני בא איתך״. אמרתי ״מה״?‬ 534 00:29:34,148 --> 00:29:35,525 ‫- לרכבות -‬ 535 00:29:35,608 --> 00:29:38,110 ‫זה היה לסרט תיעודי, או…‬ 536 00:29:38,194 --> 00:29:40,530 ‫אף פעם אין לדעת מה הוא עושה.‬ 537 00:29:41,030 --> 00:29:44,075 ‫אולי זה היה משהו כזה. מאז לא שמעתי על זה.‬ 538 00:29:46,369 --> 00:29:48,496 ‫תן לי לקחת עוד סוללה לפני שנעלה.‬ 539 00:29:48,579 --> 00:29:50,122 ‫לקוצב הלב שלי?‬ 540 00:29:55,670 --> 00:29:58,589 ‫אם אתה מבלה עם בוב, ומכיר קצת את בוב,‬ 541 00:29:58,673 --> 00:30:01,300 ‫יש לו חוש הומור פנטסטי,‬ 542 00:30:01,843 --> 00:30:04,053 ‫ויש לו ביטחון עצמי מדהים,‬ 543 00:30:04,136 --> 00:30:07,348 ‫להיות מחויב לקצב שלו כשהוא מספר סיפור.‬ 544 00:30:07,974 --> 00:30:11,060 ‫אז בתור קולנוען, זה ממריץ אותי.‬ 545 00:30:11,143 --> 00:30:15,273 ‫זה מזכיר לך לסמוך על עצמך ולהאמין בעצמך.‬ 546 00:30:15,940 --> 00:30:18,901 ‫קשה ללכת גם בלי להחזיק מצלמה.‬ 547 00:30:19,485 --> 00:30:23,197 ‫אבא היה נוסע ברכבת. הנסיעה האחרונה שלך‬ ‫הייתה עם פול תומאס אנדרסון?‬ 548 00:30:23,281 --> 00:30:26,409 ‫אבל מאז לא, וגם לא טיסות.‬ 549 00:30:26,492 --> 00:30:29,579 ‫כן, אני לא טס לשום מקום. אני פרנואיד.‬ 550 00:30:29,662 --> 00:30:33,124 ‫הוא היה רגיש לרכבות.‬ 551 00:30:33,207 --> 00:30:35,418 ‫הוא היה רגיש לעלייה לרכבות ולירידה מהן.‬ 552 00:30:35,501 --> 00:30:38,296 ‫הוא היה רגיש למזג האוויר.‬ 553 00:30:38,379 --> 00:30:40,840 ‫עדיין יש לך בעיה עם מעליות?‬ ‫-כן.‬ 554 00:30:43,467 --> 00:30:45,469 ‫זה… אל…‬ ‫-אוי, שיט.‬ 555 00:30:46,137 --> 00:30:49,348 ‫אמרתי לך, באחד הערבים‬ ‫הייתי תקוע פה שעה וחצי,‬ 556 00:30:49,432 --> 00:30:50,975 ‫ולא יכולתי לצאת.‬ 557 00:30:51,058 --> 00:30:53,561 ‫היה רוסי אחד במעלית.‬ 558 00:30:53,644 --> 00:30:57,106 ‫הוא כל הזמן שאל אם יהיה בסדר,‬ ‫ואמרתי לו ״מאיפה לי לדעת״?‬ 559 00:31:00,067 --> 00:31:02,445 ‫אתה חושב שכל הנוירוזות האלה, בסופו של דבר,‬ 560 00:31:02,528 --> 00:31:06,407 ‫הן חלק בלתי נפרד מהיצירתיות,‬ ‫או שהן סתם מבאסות?‬ 561 00:31:06,490 --> 00:31:08,284 ‫קצת מזה וקצת מזה.‬ ‫-כן.‬ 562 00:31:09,785 --> 00:31:12,371 ‫נראה לי שיש לנו פה דמויות חדשות.‬ ‫-כן.‬ 563 00:31:12,455 --> 00:31:15,708 ‫השעה שלפני נחיתת האונס הייתה מפחידה.‬ 564 00:31:15,791 --> 00:31:17,627 ‫לא הנחיתה. שרדנו.‬ 565 00:31:17,710 --> 00:31:19,837 ‫אבל מאז אני לא מסוגל לעמוד בזה.‬ 566 00:31:19,921 --> 00:31:22,882 ‫מה הסיכוי שיקרו לך שתי נחיתות אונס בחיים?‬ 567 00:31:22,965 --> 00:31:24,383 ‫לעולם לא אדע.‬ 568 00:31:24,467 --> 00:31:25,676 ‫אני מפחד מדי.‬ 569 00:31:26,677 --> 00:31:30,932 ‫נחיתת האונס קרתה לי כשהייתי בצבא.‬ 570 00:31:32,475 --> 00:31:35,937 ‫היינו במטוס ״דאגלס C-47 דקוטה״,‬ ‫שהוא דו־מנועי,‬ 571 00:31:36,020 --> 00:31:40,232 ‫ואחרי שעה בערך, אחד המנועים התקלקל.‬ 572 00:31:41,233 --> 00:31:43,027 ‫רובנו היינו צעירים מאוד.‬ 573 00:31:43,611 --> 00:31:46,781 ‫בכל פעם שראינו משהו קרוב לחלון המטוס,‬ 574 00:31:46,864 --> 00:31:47,990 ‫חשבנו שזה הסוף.‬ 575 00:31:48,074 --> 00:31:50,493 ‫עץ, או משהו אחר.‬ 576 00:31:50,576 --> 00:31:55,998 ‫ובסוף, איזה קצין התחיל להגיד שוב ושוב‬ ‫״אני לא רוצה למות״,‬ 577 00:31:56,082 --> 00:31:59,293 ‫והסתכלנו עליו כאילו… ״השתגעת?‬ 578 00:31:59,919 --> 00:32:02,004 ‫״אתה אמור לעזור לנו!״‬ 579 00:32:02,797 --> 00:32:05,341 ‫בכל אופן, המטוס נחת נחיתת אונס,‬ 580 00:32:05,424 --> 00:32:08,803 ‫אף אחד לא נהרג או נפגע, רק חטפנו כמה מכות.‬ 581 00:32:08,886 --> 00:32:12,306 ‫הוא ירד מהמטוס כאילו הכול בסדר.‬ 582 00:32:12,390 --> 00:32:14,809 ‫התחלנו לקרוא לו בכל שם גנאי אפשרי.‬ 583 00:32:15,393 --> 00:32:18,604 ‫אז הוא תפס אותי והכניס אותי לכלא.‬ 584 00:32:19,480 --> 00:32:20,898 ‫תמיד עשית צרות?‬ 585 00:32:20,982 --> 00:32:21,983 ‫כן.‬ 586 00:32:22,566 --> 00:32:25,861 ‫אז למה חשבת שכדאי לך להתגייס לצבא?‬ 587 00:32:25,945 --> 00:32:27,154 ‫מי יודע?‬ 588 00:32:28,489 --> 00:32:31,784 ‫השתמשתי בשם של אבי החורג‬ ‫כדי להתגייס לצבא כקטין,‬ 589 00:32:31,867 --> 00:32:34,954 ‫עם תעודת לידה מזויפת. ״דאוני״.‬ 590 00:32:35,037 --> 00:32:38,916 ‫״אליאס״ הוא השם האמיתי‬ 591 00:32:39,000 --> 00:32:41,585 ‫של אבי, רוברט אליאס,‬ 592 00:32:41,669 --> 00:32:45,965 ‫ושל אבא של אבא שלי, סבא שלי,‬ ‫גם הוא ״רוברט אליאס״.‬ 593 00:32:46,048 --> 00:32:50,136 ‫הוא החליף אותו מפני‬ ‫שכשהוא התגייס לצבא כקטין,‬ 594 00:32:50,636 --> 00:32:55,933 ‫הוא חשב שלא כדאי‬ ‫שיהיה לו שם משפחה שנשמע יהודי,‬ 595 00:32:56,017 --> 00:32:58,602 ‫אבל ששם משפחה שנשמע אירי זה בסדר.‬ 596 00:32:58,686 --> 00:33:02,690 ‫ישבת בכלא צבאי פה ושם,‬ ‫כי אתה תמיד מסתבך בצרות.‬ 597 00:33:02,773 --> 00:33:04,817 ‫איך היית קורא לפרק הזה?‬ 598 00:33:05,484 --> 00:33:06,569 ‫״ההתחלה.״‬ 599 00:33:07,153 --> 00:33:09,155 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 600 00:33:09,238 --> 00:33:10,448 ‫ספר לי למה.‬ 601 00:33:10,948 --> 00:33:14,410 ‫הבוס בכלא אמר, ״אל תשב פה בחיבוק ידיים.‬ 602 00:33:14,493 --> 00:33:15,703 ‫״תעשה משהו.״‬ ‫-כן.‬ 603 00:33:15,786 --> 00:33:19,790 ‫והוא אמר ״קח את הפנקס הזה ותכתוב משהו״.‬ ‫-וואו.‬ 604 00:33:19,874 --> 00:33:23,627 ‫אז פשוט התחלתי לשרבט,‬ ‫ופתאום חלק מזה נשמע הגיוני.‬ 605 00:33:23,711 --> 00:33:27,214 ‫מעשה טוב רנדומלי מצד הסוהר שלך.‬ 606 00:33:27,882 --> 00:33:29,091 ‫התחלת לכתוב.‬ 607 00:33:29,175 --> 00:33:30,926 ‫כן, נכון.‬ 608 00:33:31,010 --> 00:33:35,306 ‫משהו מזה הוביל‬ ‫לתחילת היצירות המוקדמות שלך?‬ 609 00:33:35,389 --> 00:33:36,223 ‫כן.‬ 610 00:33:36,974 --> 00:33:38,350 ‫לא היה לי מושג.‬ 611 00:33:40,311 --> 00:33:45,066 ‫- מכלאה (1970) -‬ 612 00:33:45,149 --> 00:33:46,650 ‫למה אני חייבת למות?‬ 613 00:33:50,029 --> 00:33:51,614 ‫מעולם לא פגעתי במישהו.‬ 614 00:33:52,573 --> 00:33:53,949 ‫ב״מכלאה״,‬ 615 00:33:54,033 --> 00:33:59,038 ‫בהחלט היה רקע דרמטי יותר.‬ 616 00:33:59,121 --> 00:33:59,997 ‫כן.‬ 617 00:34:00,081 --> 00:34:03,542 ‫שמונה עשר כלבים מחכים במכלאה,‬ 618 00:34:03,626 --> 00:34:05,503 ‫ונשארה להם שעה אחת לחיות.‬ 619 00:34:06,212 --> 00:34:10,216 ‫אם אנשים מגלמים כלבים,‬ ‫הסרט הוא בעצם על אנשים.‬ 620 00:34:10,758 --> 00:34:13,344 ‫אני, הוא ופיידו נברח מפה!‬ 621 00:34:13,427 --> 00:34:14,428 ‫מי איתי?‬ 622 00:34:15,054 --> 00:34:18,140 ‫היה בו גם הרבה מתח, זה היה נהדר.‬ 623 00:34:18,224 --> 00:34:19,433 ‫במבט לאחור,‬ 624 00:34:19,517 --> 00:34:22,311 ‫מתברר שזה סרט הרבה יותר טוב משחשבתי.‬ 625 00:34:22,394 --> 00:34:25,439 ‫בהתחשב בעובדה ש״מכלאה״‬ ‫היה הסרט הראשון שלי,‬ 626 00:34:26,023 --> 00:34:28,651 ‫אני חושב שזה הסרט הכי פחות מוערך שלך.‬ 627 00:34:37,493 --> 00:34:40,746 ‫זה הסרט עם הופעת הבכורה של בובי ג׳וניור?‬ ‫-כן.‬ 628 00:34:42,206 --> 00:34:45,835 ‫באיזה גיל? הוא היה תינוק?‬ ‫-בוא נראה… זה היה ב־1970.‬ 629 00:34:45,918 --> 00:34:48,754 ‫אז… גיל 5.‬ 630 00:34:48,838 --> 00:34:52,675 ‫נדמה לי שביקשנו ממנו לשחק את התפקיד‬ ‫כי לא הצלחנו למצוא בייביסיטר,‬ 631 00:34:52,758 --> 00:34:54,802 ‫וידענו שהחלק הזה מתקרב.‬ 632 00:34:54,885 --> 00:34:57,263 ‫והזמנו אותו. זה היה קל.‬ 633 00:34:57,346 --> 00:35:00,724 ‫הטורנדו הבהיל אותי כל כך שהשיער שלי נעלם.‬ 634 00:35:01,350 --> 00:35:03,144 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ 635 00:35:03,644 --> 00:35:04,979 ‫אני מפחד להסתכל.‬ 636 00:35:05,062 --> 00:35:07,731 ‫לא הבנתי מה משמעות השורה שאמרו לי להגיד,‬ 637 00:35:07,815 --> 00:35:09,859 ‫שהייתה ״יש לך שערות על הביצים״?‬ 638 00:35:10,442 --> 00:35:12,111 ‫לאיש הקירח.‬ ‫-לאיש הקירח.‬ 639 00:35:12,194 --> 00:35:14,405 ‫הכלב הקירח.‬ ‫-הוא שיחק כלב מקסיקני קירח, נכון?‬ 640 00:35:14,488 --> 00:35:15,406 ‫כן.‬ 641 00:35:15,489 --> 00:35:18,701 ‫הוא נשמע קצת מבויש כשהוא אמר את זה,‬ ‫אבל זה עבד נהדר.‬ 642 00:35:19,285 --> 00:35:21,203 ‫לא היה צורך בטייק נוסף.‬ 643 00:35:21,287 --> 00:35:22,413 ‫תן לי את זה.‬ 644 00:35:22,496 --> 00:35:26,417 ‫כשרוברט הופיע אצלך לראשונה על המסך,‬ ‫הבנת שהוא…‬ 645 00:35:26,500 --> 00:35:27,835 ‫כולם הבינו.‬ 646 00:35:27,918 --> 00:35:30,921 ‫כולם אמרו לי, ״איפה מצאת אותו״?‬ 647 00:35:31,505 --> 00:35:33,841 ‫הפעם הראשונה הזאת היא הכול.‬ 648 00:35:33,924 --> 00:35:36,427 ‫יכולת לראות שהוא יודע מה הוא עושה.‬ 649 00:35:37,011 --> 00:35:40,222 ‫הוא לא היה זקוק לעזרתי. השד נכנס בו.‬ 650 00:35:40,306 --> 00:35:43,267 ‫הוא רקד סטפס בשביל הגישה.‬ 651 00:35:43,350 --> 00:35:45,811 ‫בתת־מודע ידעתי שהוא לא זקוק ללימודים.‬ 652 00:35:45,895 --> 00:35:47,771 ‫שהוא יהיה שחקן.‬ 653 00:35:48,397 --> 00:35:50,274 ‫כשראיתי מצלמות,‬ 654 00:35:50,357 --> 00:35:52,985 ‫פירשתי את זה כבילוי זמן עם אבא שלי.‬ 655 00:35:53,569 --> 00:35:56,280 ‫לפעמים, הוא היה עובר שם,‬ 656 00:35:56,363 --> 00:35:59,408 ‫ופתאום תופס את המצלמה ואומר ״אל תזוז״.‬ 657 00:35:59,491 --> 00:36:00,618 ‫אני כזה ״וואו״…‬ 658 00:36:06,290 --> 00:36:08,709 ‫בטח הרגשתי כמו שאקסטון מרגיש,‬ 659 00:36:08,792 --> 00:36:10,794 ‫כשהוא מתרוצץ ברקע ו…‬ 660 00:36:10,878 --> 00:36:13,005 ‫משפריץ עליי מים מהבריכה, ו…‬ 661 00:36:13,923 --> 00:36:15,674 ‫אתה יודע, שואל אותי,‬ 662 00:36:15,758 --> 00:36:17,968 ‫״גם מחר נצלם את הסרט?״‬ 663 00:36:18,552 --> 00:36:21,639 ‫הנה רוברט ואחותו רבים במטבח.‬ 664 00:36:23,390 --> 00:36:26,352 ‫במקרה הייתי שם עם המצלמה, בצד השני,‬ 665 00:36:26,435 --> 00:36:29,230 ‫לא חשבתי על שום דבר, ופתאום זה קרה.‬ 666 00:36:30,856 --> 00:36:32,650 ‫איזה מין אבא היה סיניור?‬ 667 00:36:34,276 --> 00:36:36,195 ‫מורכב, מהבחינה ש…‬ 668 00:36:36,695 --> 00:36:38,822 ‫רוב תשומת הלב שלו‬ 669 00:36:38,906 --> 00:36:42,409 ‫הוקדשה לתהליך של רדיפה אחר המוזה.‬ 670 00:36:43,077 --> 00:36:47,456 ‫ידענו שאנחנו לא כמו המשפחות האחרות.‬ 671 00:36:47,539 --> 00:36:50,626 ‫אהבתי לקחת אותו לסרטים שנראו לי מעניינים,‬ 672 00:36:50,709 --> 00:36:52,795 ‫בלי לחשוב על זה שהוא ילד.‬ 673 00:36:52,878 --> 00:36:55,839 ‫למעשה, לא נתנו לי להיכנס לסרט…‬ 674 00:36:56,966 --> 00:36:58,133 ‫״הזלילה הגדולה״.‬ 675 00:36:58,217 --> 00:37:00,010 ‫- הזלילה הגדולה (1973)‬ ‫במאי: מרקו פררי -‬ 676 00:37:00,094 --> 00:37:04,473 ‫ארבעה אנשים נפגשים כל שנה באיטליה‬ ‫ומאכילים אחד את השני.‬ 677 00:37:04,556 --> 00:37:07,476 ‫זה יוצא משליטה. זה מגעיל.‬ 678 00:37:08,060 --> 00:37:11,105 ‫שכחתי שרוברט איתי והלכתי לסרט,‬ 679 00:37:11,188 --> 00:37:15,693 ‫והכרטיסן אמר‬ ‫״אסור לו להיכנס. זה סרט בסיווג X״.‬ 680 00:37:15,776 --> 00:37:16,902 ‫אמרתי ״בחייך״.‬ 681 00:37:16,986 --> 00:37:18,904 ‫אז התקשרתי למפיץ,‬ 682 00:37:18,988 --> 00:37:22,074 ‫והוא אמר, ״תן לי לדבר איתו. איך הוא מעז!״‬ 683 00:37:22,157 --> 00:37:23,867 ‫בלה בלה בלה.‬ 684 00:37:23,951 --> 00:37:27,788 ‫והכרטיסן דיבר איתו ואמר‬ ‫״טוב, אתם יכולים להיכנס״.‬ 685 00:37:28,330 --> 00:37:31,292 ‫אומר זאת כך: לא צפינו ב״פנטזיה״.‬ 686 00:37:33,669 --> 00:37:36,213 ‫לקחתי אותו לסרט ״The Harder They Come״.‬ 687 00:37:36,297 --> 00:37:38,424 ‫The Harder They Come (1972)‬ ‫במאי: פרי הנזל -‬ 688 00:37:38,507 --> 00:37:40,801 ‫נכנסנו, וזה היה יום גשום,‬ 689 00:37:40,884 --> 00:37:43,012 ‫והמים דלפו לתוך האולם,‬ 690 00:37:43,095 --> 00:37:45,180 ‫וישבנו על המשענות של המושבים.‬ 691 00:37:45,764 --> 00:37:48,559 ‫כשיצאנו משם, אמרנו ״וואו…‬ 692 00:37:48,642 --> 00:37:51,228 ‫״היינו לבדנו באולם.״‬ 693 00:37:51,312 --> 00:37:53,439 ‫ואיכשהו, זה שיפר את זה עוד יותר.‬ 694 00:37:53,522 --> 00:37:57,693 ‫אני זוכר המון אולמות‬ ‫שהיו שמנוניים ומשונים,‬ 695 00:37:58,402 --> 00:38:02,823 ‫אבל הרעיון היה שהסרטים מקרבים בינינו,‬ 696 00:38:03,407 --> 00:38:05,534 ‫ועד היום, זה עדיין המצב.‬ 697 00:38:06,160 --> 00:38:09,997 ‫יש לי הרבה מזה.‬ ‫-רק נדאג שהוא לא ייתלה מהכבל של הסאונד.‬ 698 00:38:11,749 --> 00:38:14,084 ‫אכפת לך שנראה את הצוות בסרט?‬ 699 00:38:14,168 --> 00:38:16,503 ‫ממש לא.‬ ‫-למה?‬ 700 00:38:16,587 --> 00:38:19,673 ‫כי ככה כולם יראו‬ ‫שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים.‬ 701 00:38:19,757 --> 00:38:22,092 ‫כן.‬ ‫-אולי זה לא מוצא חן בעיניהם,‬ 702 00:38:22,176 --> 00:38:25,804 ‫אבל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים.‬ ‫-ברור שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים, נכון?‬ 703 00:38:25,888 --> 00:38:28,015 ‫אנחנו חייבים לדעת משהו.‬ 704 00:38:28,515 --> 00:38:33,937 ‫כאן אנחנו יכולים לדבר על שלושה דורות של…‬ 705 00:38:34,021 --> 00:38:35,105 ‫של נודניקים.‬ 706 00:38:35,189 --> 00:38:36,440 ‫של נודניקים.‬ 707 00:38:36,523 --> 00:38:40,152 ‫מה אני אומר לך כשאתה עולה לי על העצבים?‬ 708 00:38:40,235 --> 00:38:42,780 ‫״היי, אל תהיה נודניק.״‬ 709 00:38:43,697 --> 00:38:46,992 ‫וזה בא מזה שאבא אמר לי…‬ 710 00:38:47,493 --> 00:38:51,330 ‫בפעם הראשונה, תגיד לסבא שלא יהיה נודניק.‬ 711 00:38:51,413 --> 00:38:52,498 ‫תתכוון לזה.‬ 712 00:38:52,581 --> 00:38:54,541 ‫היי, אל תהיה נודניק.‬ 713 00:38:54,625 --> 00:38:57,086 ‫הנה זה.‬ ‫-אתה אל תהיה נודניק!‬ 714 00:38:57,169 --> 00:39:01,840 ‫אנחנו… שלושתנו נשתה אספרסו זריז.‬ 715 00:39:01,924 --> 00:39:02,966 ‫אני שותה קפה.‬ 716 00:39:03,050 --> 00:39:06,178 ‫אתה יכול לקבל שלוק משלי,‬ ‫אבל אל תגיד לאימא.‬ 717 00:39:06,929 --> 00:39:08,430 ‫אני אף פעם לא מגלה לאימא.‬ 718 00:39:13,519 --> 00:39:14,645 ‫הנה אחת טובה.‬ 719 00:39:16,021 --> 00:39:20,401 ‫סיניור כמו שאני זוכר אותו בסביבות 1971.‬ 720 00:39:21,026 --> 00:39:23,237 ‫אז הייתי בגיל של אקסטון.‬ 721 00:39:24,071 --> 00:39:26,198 ‫זה אבא וזאת אימא שלי, אלסי.‬ 722 00:39:26,907 --> 00:39:28,534 ‫וזה היה טייק נוסף.‬ 723 00:39:29,743 --> 00:39:31,703 ‫זה מ״הארמון של גריסר״.‬ 724 00:39:31,787 --> 00:39:33,872 ‫זה מ״הארמון של גריסר״, כן.‬ 725 00:39:35,040 --> 00:39:37,334 ‫הקדוש מכולם, תן לי מאור עיניים.‬ 726 00:39:37,418 --> 00:39:39,920 ‫משיח!‬ ‫-משיח!‬ 727 00:39:40,003 --> 00:39:41,588 ‫מי שמרגיש, נרפא.‬ 728 00:39:48,262 --> 00:39:49,972 ‫אני יכול לזחול שוב!‬ 729 00:39:50,472 --> 00:39:52,266 ‫אני יכול לזחול שוב!‬ 730 00:39:52,933 --> 00:39:55,185 ‫איך נולד ״הארמון של גריסר״?‬ 731 00:39:55,269 --> 00:39:59,565 ‫גברת אחת רצתה שאעשה סרט.‬ ‫היא שאלה מה אני רוצה לעשות.‬ 732 00:39:59,648 --> 00:40:03,318 ‫אמרתי ״האב, הבן ורוח הקודש צצים במערבון״.‬ ‫היא אמרה ״סבבה, כתוב את זה״.‬ 733 00:40:03,402 --> 00:40:06,029 ‫היא נתנה את זה לבעלה, שהיה לו המון כסף.‬ 734 00:40:06,113 --> 00:40:08,907 ‫הוא קרא את זה ושאל אותי, ״זה יכניס כסף״?‬ 735 00:40:09,408 --> 00:40:11,743 ‫אמרתי שלא נראה לי, והוא אמר לאשתו,‬ 736 00:40:11,827 --> 00:40:13,745 ‫״הוא מקסים. תני לו את הכסף.״‬ 737 00:40:13,829 --> 00:40:17,624 ‫לפחות הוא אמר בכנות את מה שהוא באמת חשב.‬ 738 00:40:17,708 --> 00:40:24,673 ‫לא נראה שמערבון שדמות של ישו שצונחת לתוכו‬ ‫זה סרט שיכניס אגורה שחוקה.‬ 739 00:40:25,340 --> 00:40:28,886 ‫במקרה הזה יכולת ממש לנצל את הנוף.‬ 740 00:40:29,761 --> 00:40:32,347 ‫הצילום נהיה די מפואר,‬ 741 00:40:32,431 --> 00:40:35,267 ‫ויש פעלולים, יש כרכרות,‬ 742 00:40:35,350 --> 00:40:38,061 ‫וממש בנית את הארמון של גריסר,‬ 743 00:40:38,145 --> 00:40:39,563 ‫ואז פוצצת אותו.‬ 744 00:40:44,776 --> 00:40:47,196 ‫אל תיתן לנו לפקפק ולשער.‬ 745 00:40:47,279 --> 00:40:49,615 ‫תגיד לנו למה אתה כאן.‬ 746 00:40:50,866 --> 00:40:54,328 ‫אני יודע שאתה אוהב‬ ‫לתת לקהל להחליט מה המשמעות,‬ 747 00:40:54,411 --> 00:40:59,666 ‫אבל יש מסרים רוחניים עמוקים בסרט הזה,‬ 748 00:41:00,167 --> 00:41:03,754 ‫שאפילו בתור אדם מבוגר,‬ ‫אני עדיין מנסה להבין.‬ 749 00:41:03,837 --> 00:41:05,589 ‫אני שמח שאתה אמרת את זה.‬ 750 00:41:12,346 --> 00:41:14,014 ‫בוב, מה שלומך?‬ 751 00:41:16,016 --> 00:41:17,059 ‫אני בסדר.‬ 752 00:41:18,143 --> 00:41:23,398 ‫- ננסי קונור‬ ‫אחותו של סיניור -‬ 753 00:41:23,482 --> 00:41:27,277 ‫אנחנו מכירים אותו כפרובוקטור‬ ‫שיוצר סרטים חתרניים,‬ 754 00:41:27,361 --> 00:41:31,156 ‫אבל יש לך פרשנות מפתיעה, בתור אחותו?‬ 755 00:41:31,240 --> 00:41:34,785 ‫אני תמיד אומרת שהוא אדם תם בעיניי. הוא תם.‬ 756 00:41:36,328 --> 00:41:38,247 ‫זה חדש.‬ ‫-וטהרן.‬ 757 00:41:38,330 --> 00:41:40,415 ‫זה טוב.‬ ‫-לא, באמת. אתה כזה.‬ 758 00:41:40,999 --> 00:41:42,459 ‫אפילו בתור בנאדם.‬ 759 00:41:43,085 --> 00:41:45,045 ‫ההומור שלו חצוף,‬ 760 00:41:45,128 --> 00:41:47,798 ‫אבל הוא חושף המון. הוא מאוד אמיתי.‬ 761 00:41:48,674 --> 00:41:49,841 ‫תביאי חיבוק.‬ 762 00:41:54,888 --> 00:41:56,723 ‫כשראית את רוברט ג׳וניור…‬ ‫-כן.‬ 763 00:41:56,807 --> 00:41:59,101 ‫ראית קווי דמיון בין האב לבן?‬ 764 00:41:59,184 --> 00:42:00,310 ‫כן.‬ 765 00:42:00,394 --> 00:42:03,438 ‫נראה לי שרוברט קיבל‬ ‫הרבה מההומור שלו מאבא שלו.‬ 766 00:42:03,522 --> 00:42:06,692 ‫כן, אבל גם אימא שלו הייתה קורעת מצחוק.‬ 767 00:42:08,569 --> 00:42:09,403 ‫- אלסי דאוני -‬ 768 00:42:09,486 --> 00:42:10,445 ‫מה שלומך?‬ 769 00:42:11,321 --> 00:42:13,073 ‫את מריה הבתולה?‬ 770 00:42:14,575 --> 00:42:15,993 ‫פשוט קרא לי ״מרי״.‬ 771 00:42:17,869 --> 00:42:20,706 ‫אלסי דאוני הייתה שחקנית מעולה,‬ 772 00:42:20,789 --> 00:42:23,917 ‫שהייתה יכולה לעשות דברים מדהימים לבדה,‬ 773 00:42:24,418 --> 00:42:26,962 ‫אבל בחרה לעבוד עם בעלה.‬ 774 00:42:27,838 --> 00:42:31,675 ‫היא הייתה מוכשרת מאוד, מקסימה,‬ 775 00:42:31,758 --> 00:42:34,720 ‫האדם הכי מתוק שתכיר.‬ 776 00:42:35,220 --> 00:42:39,641 ‫העניין היחיד עם הסרטים דלי־התקציב האלה‬ ‫הוא שכל האקשן קורה מאחורי המצלמה.‬ 777 00:42:40,392 --> 00:42:42,519 ‫עם אלסי, היה ברור מיד‬ 778 00:42:42,603 --> 00:42:45,564 ‫ש״היי, אנחנו נעשה את הסרטים האלה ביחד״?‬ 779 00:42:45,647 --> 00:42:48,483 ‫לא. הכרתי אותה הרבה לפני שעשיתי סרטים.‬ 780 00:42:48,567 --> 00:42:51,194 ‫רק הצגות אוף־אוף־ברודוויי.‬ 781 00:42:51,278 --> 00:42:53,488 ‫כשהם הכירו, זה היה…‬ 782 00:42:54,698 --> 00:42:57,576 ‫זה היה הסוף. הם פשוט הבינו זה את זה.‬ 783 00:42:57,659 --> 00:43:00,245 ‫הם היו צוחקים ומצחיקים אותנו.‬ 784 00:43:00,329 --> 00:43:03,248 ‫היא הייתה ממש קומיקאית טבעית.‬ 785 00:43:03,332 --> 00:43:05,792 ‫אז רוברט, בתור מי שנולד לזוג הזה…‬ 786 00:43:07,169 --> 00:43:10,130 ‫הוא היה חייב להיות מי שהוא.‬ 787 00:43:10,213 --> 00:43:12,841 ‫אתה חושב שלמדת משהו מאימא שלך, בתור שחקן?‬ 788 00:43:12,924 --> 00:43:14,593 ‫כמעט את הכול, כן.‬ 789 00:43:16,053 --> 00:43:18,347 ‫לראות איך אבא ביים אותה…‬ 790 00:43:18,930 --> 00:43:21,933 ‫היא הייתה מסורה באופן מוחלט‬ 791 00:43:22,017 --> 00:43:26,855 ‫לכל דבר יצירתי ומטופש שעניין אותו.‬ 792 00:43:28,231 --> 00:43:30,651 ‫ואני זוכר שכשעשינו את ״הארמון של גריסר״,‬ 793 00:43:30,734 --> 00:43:34,196 ‫היא טיפסה על דיונות חול שוב ושוב…‬ 794 00:43:34,279 --> 00:43:37,449 ‫לא הייתה לה בעיה לעשות משהו תובעני.‬ 795 00:43:38,116 --> 00:43:39,534 ‫ליהקת אותה בהרבה דברים?‬ 796 00:43:39,618 --> 00:43:44,289 ‫בכל דבר אפשרי, כי היא הייתה עושה כל דבר.‬ ‫היא ניסתה כל דבר. היא ידעה מה לעשות.‬ 797 00:43:44,790 --> 00:43:48,835 ‫זה הרגע שבו היא מגלה שהבן שלה מת.‬ 798 00:43:48,919 --> 00:43:52,255 ‫זאת אלסי בתפקיד האימא ב״הארמון של גריסר״.‬ 799 00:43:53,173 --> 00:43:55,384 ‫היא לא מוצאת את הבן שלה, שזה רוברט.‬ 800 00:43:56,927 --> 00:44:01,348 ‫שיחקתי ילד שגרונו שוסף בידי אלוהים,‬ 801 00:44:01,431 --> 00:44:03,058 ‫שאימא שלו מוצאת אותו.‬ 802 00:44:03,558 --> 00:44:06,520 ‫בסוף הסרט, הוא קם לתחייה.‬ 803 00:44:08,563 --> 00:44:11,858 ‫ואני חושב שהוא התרגש‬ ‫לעשות סצנה עם אימא שלו.‬ 804 00:44:12,818 --> 00:44:16,738 ‫התגאיתי מאוד בסרט,‬ ‫כי הייתי מספיק גדול כדי לדעת ששיחקתי בו,‬ 805 00:44:16,822 --> 00:44:19,950 ‫והתחלתי להרגיש כמו מין ״פרחח קולנוע״.‬ 806 00:44:21,118 --> 00:44:24,621 ‫וזה היה כיפי.‬ ‫אני רוצה להודות לך. הוצאת אותנו מהעיר.‬ 807 00:44:24,705 --> 00:44:26,498 ‫היה כיף.‬ 808 00:44:26,581 --> 00:44:29,418 ‫זאת הייתה תקופה מאושרת?‬ ‫-כן.‬ 809 00:44:29,918 --> 00:44:31,795 ‫ואז הכול התפרק.‬ 810 00:44:41,763 --> 00:44:44,808 ‫- שתי טונות של טורקיז לטאוס הלילה (1975) -‬ 811 00:44:44,891 --> 00:44:47,310 ‫אני מגיע לפרשת דרכים‬ 812 00:44:47,894 --> 00:44:49,938 ‫עם כפית באף!‬ 813 00:44:51,440 --> 00:44:54,109 ‫מה היית מייעץ לעצמך באותה תקופה?‬ 814 00:44:54,192 --> 00:44:55,944 ‫לא לגעת בסמים.‬ 815 00:45:03,160 --> 00:45:04,536 ‫יש לי עבודה בשבילך.‬ 816 00:45:05,620 --> 00:45:09,332 ‫שתי טונות של טורקיז לטאוס הלילה.‬ 817 00:45:09,833 --> 00:45:12,210 ‫קטע הפתיחה‬ 818 00:45:13,378 --> 00:45:16,882 ‫נראה כמעט כמו סרט שוד כזה,‬ 819 00:45:16,965 --> 00:45:18,967 ‫וכל מיני דמויות נפגשות,‬ 820 00:45:19,050 --> 00:45:23,972 ‫אבל אחד מהם מגיע לבוש בחליפת צלילה,‬ ‫וכשהוא מסיר את החגורה שלו, הוא אומר…‬ 821 00:45:24,556 --> 00:45:26,767 ‫״מה לגבי לארי? הוא אוהב טאקוס.״‬ 822 00:45:26,850 --> 00:45:28,518 ‫והוא מסיר את החגורה.‬ 823 00:45:30,353 --> 00:45:36,067 ‫זה ניסה להתעלות ולא להיות אפילו‬ ‫משהו שנחשב כסרט.‬ 824 00:45:38,862 --> 00:45:43,575 ‫בעצם אמרת שהעלילה‬ ‫היא הסקסופון של סנבורן.‬ 825 00:45:44,242 --> 00:45:47,245 ‫בשבילי זה ממש קיצוני.‬ 826 00:45:47,913 --> 00:45:50,290 ‫זה נכון, עוקבים אחר הסקסופון.‬ ‫-כן.‬ 827 00:45:50,373 --> 00:45:52,000 ‫אם אתה רוצה להיאחז במשהו.‬ 828 00:45:52,083 --> 00:45:55,253 ‫שחררו את המחשבות. שחררו את הגוף.‬ 829 00:45:55,337 --> 00:45:56,922 ‫שחררו את הארנק.‬ 830 00:45:57,672 --> 00:46:01,009 ‫הסרט הזה היה כל כך מנותק ומוזר…‬ 831 00:46:01,092 --> 00:46:03,637 ‫יכולתי לצלם במשך שעה וללכת הביתה.‬ 832 00:46:03,720 --> 00:46:04,554 ‫אתה יודע…‬ 833 00:46:04,638 --> 00:46:07,724 ‫כי הייתי עייף, או מסטול, או משהו.‬ 834 00:46:07,808 --> 00:46:10,894 ‫אני חושב שתבנית המטרות‬ ‫הייתה במקום מוזר מאוד,‬ 835 00:46:10,977 --> 00:46:13,772 ‫אז אולי זה הצדיק את השימוש.‬ 836 00:46:14,356 --> 00:46:17,108 ‫אבא שלי היה במרתף עם העורך שלו,‬ 837 00:46:17,192 --> 00:46:19,611 ‫במשך שנתיים, כך נדמה,‬ 838 00:46:19,694 --> 00:46:23,782 ‫וזה נראה לי כמו תקופה ממושכת של פוסט.‬ 839 00:46:23,865 --> 00:46:25,784 ‫אתה יודע, ידענו מה קורה שם.‬ 840 00:46:25,867 --> 00:46:28,662 ‫זו הייתה תקופה כיפית? זה היה קשה?‬ 841 00:46:28,745 --> 00:46:30,121 ‫הייתי נרקומן.‬ 842 00:46:30,622 --> 00:46:33,166 ‫בעיקר קוקאין ומריחואנה.‬ 843 00:46:34,292 --> 00:46:36,127 ‫טירוף מוחלט.‬ 844 00:46:39,297 --> 00:46:40,131 ‫כן!‬ 845 00:46:40,715 --> 00:46:45,720 ‫ידעתי שהיצירה נהפכה למין תירוץ.‬ 846 00:46:45,804 --> 00:46:50,433 ‫וזמן קצר אחרי כן, ההורים שלי נפרדו.‬ 847 00:46:52,686 --> 00:46:55,689 ‫תסתובבי ותנופפי לשלום מהדלת‬ ‫עם המטרייה הדפוקה שלך.‬ 848 00:46:55,772 --> 00:46:57,774 ‫תגידי שלום ותיכנסי. ביי ביי.‬ 849 00:46:58,441 --> 00:46:59,568 ‫ביי ביי.‬ 850 00:47:01,403 --> 00:47:04,656 ‫שיהיה לך ערב נעים.‬ ‫-שיהיה לך ערב נעים.‬ 851 00:47:05,156 --> 00:47:09,077 ‫למרות שנפרדנו, שוחחנו המון.‬ 852 00:47:09,619 --> 00:47:10,954 ‫לילה טוב.‬ ‫-לילה טוב‬ 853 00:47:11,037 --> 00:47:13,707 ‫לילה נעים.‬ ‫-לילה נעים…‬ 854 00:47:17,419 --> 00:47:19,671 ‫כן, זה מעלה זיכרונות גדולים.‬ 855 00:47:31,182 --> 00:47:33,435 ‫ותמשוך ידיים אחורה.‬ 856 00:47:33,518 --> 00:47:35,270 ‫- חיימה מורלס‬ ‫מאמן -‬ 857 00:47:35,353 --> 00:47:36,479 ‫ותמשוך שוב.‬ 858 00:47:36,980 --> 00:47:38,398 ‫אתה נושם, נכון?‬ 859 00:47:38,899 --> 00:47:39,983 ‫אני מקווה.‬ 860 00:47:40,901 --> 00:47:41,735 ‫כן.‬ 861 00:47:42,235 --> 00:47:44,529 ‫כשהגעתי הנה לראשונה, הוא היה קצת תפוס.‬ 862 00:47:44,613 --> 00:47:46,781 ‫זה ניסוח מוצלח.‬ 863 00:47:47,782 --> 00:47:51,077 ‫אנחנו פונים לאלוהים המון, נכון?‬ ‫אנחנו אומרים ״אלוהים״…‬ 864 00:47:51,161 --> 00:47:54,372 ‫״אלוהים, עוד כפיפה אחת״,‬ ‫״אוי, אלוהים, עוד סלרי״…‬ 865 00:47:54,456 --> 00:47:55,624 ‫זה ממש מצחיק.‬ 866 00:47:55,707 --> 00:47:57,000 ‫איפה הוא?‬ 867 00:47:57,542 --> 00:47:59,210 ‫עוד לא ראינו אותו.‬ 868 00:47:59,294 --> 00:48:02,005 ‫לא. כל פעם שאני קורא‬ ‫את עמוד השער של ה״טיימס״,‬ 869 00:48:02,088 --> 00:48:04,549 ‫אני אומר, ״איפה הבנזונה הזה״.‬ ‫-כן.‬ 870 00:48:05,926 --> 00:48:07,969 ‫זה לא רע.‬ ‫-זה מצוין.‬ 871 00:48:09,179 --> 00:48:10,138 ‫ואז לאן?‬ 872 00:48:10,680 --> 00:48:11,890 ‫יש לנו חופש.‬ 873 00:48:11,973 --> 00:48:17,020 ‫יש עוד משהו שאפשר לחתוך אליו?‬ ‫-כאן, יש לנו…‬ 874 00:48:17,938 --> 00:48:22,442 ‫רוברט כנראה חשב משהו,‬ ‫כי הוא ממש בקטע של כושר.‬ 875 00:48:23,234 --> 00:48:26,112 ‫אולי הוא חשב‬ ‫״אני לא רוצה להיות כמו אבא שלי״.‬ 876 00:48:26,988 --> 00:48:28,198 ‫זה לא רע.‬ 877 00:48:28,907 --> 00:48:30,033 ‫זה לא רע.‬ 878 00:48:30,533 --> 00:48:31,534 ‫להוסיף את זה?‬ 879 00:48:32,327 --> 00:48:33,328 ‫כן.‬ 880 00:48:33,912 --> 00:48:37,040 ‫- הגרסה של סיניור -‬ 881 00:48:43,672 --> 00:48:46,841 ‫מי חשב שנחצה את הגשר שלא חציתי היום,‬ 882 00:48:46,925 --> 00:48:50,720 ‫כי חשבתי שאסתדר בלי ללכת,‬ ‫ותראה אותי עכשיו.‬ 883 00:48:53,098 --> 00:48:55,183 ‫אתה אוהב את ניו יורק?‬ ‫-כן.‬ 884 00:48:55,684 --> 00:48:57,477 ‫אני מקבל השראה כאן.‬ 885 00:48:57,978 --> 00:49:02,357 ‫איך אפשר לעשות סרט בלוס אנג׳לס?‬ ‫ראינו כל שוט אפשרי.‬ 886 00:49:02,440 --> 00:49:05,694 ‫אותה הפינה. אותה האוטוסטרדה.‬ 887 00:49:05,777 --> 00:49:07,612 ‫כאן הכול שונה.‬ 888 00:49:11,366 --> 00:49:12,492 ‫תראה את זה.‬ 889 00:49:16,329 --> 00:49:17,455 ‫ג׳יזס.‬ 890 00:49:18,832 --> 00:49:22,127 ‫תראה את האור עכשיו. אלוהים, זה מטורף.‬ 891 00:49:23,294 --> 00:49:26,548 ‫אני מניח שזה דורש 360 מעלות.‬ 892 00:49:30,093 --> 00:49:31,219 ‫חצובה לא נכונה.‬ 893 00:49:32,470 --> 00:49:36,099 ‫עוד דבר שטוב בכל פרויקט בניו יורק,‬ ‫אם זה כיוון שמתאים לך,‬ 894 00:49:36,182 --> 00:49:39,936 ‫זה להכניס מדי פעם‬ ‫את הסאונד האמיתי שדיברנו עליו.‬ 895 00:49:40,020 --> 00:49:43,398 ‫להגביר את זה ולא להגיד מילה.‬ ‫זה פשוט קורה.‬ 896 00:49:54,826 --> 00:49:55,910 ‫לאן אתה ממשיך משם?‬ 897 00:49:57,078 --> 00:49:58,163 ‫אני מסתכל כאן,‬ 898 00:49:58,955 --> 00:50:00,248 ‫ובודק אם יש משהו.‬ 899 00:50:01,166 --> 00:50:02,459 ‫אולי… נראה.‬ 900 00:50:02,542 --> 00:50:06,463 ‫אולי נעבור לרוברט ואליי.‬ 901 00:50:07,839 --> 00:50:08,840 ‫אולי.‬ 902 00:50:10,258 --> 00:50:11,551 ‫כן. בוא ננסה.‬ 903 00:50:11,634 --> 00:50:13,386 ‫היי, זה אבא?‬ 904 00:50:13,887 --> 00:50:14,888 ‫כן.‬ 905 00:50:14,971 --> 00:50:16,264 ‫זה סאני?‬ 906 00:50:16,347 --> 00:50:17,807 ‫זה סאני בוי.‬ 907 00:50:19,392 --> 00:50:20,226 ‫היי, גבר.‬ 908 00:50:20,310 --> 00:50:22,353 ‫אז על מה אנחנו רוצים לדבר?‬ 909 00:50:22,437 --> 00:50:24,814 ‫בוא נדבר על אל־איי היום.‬ 910 00:50:25,482 --> 00:50:27,275 ‫אלוהים.‬ ‫-צר לי.‬ 911 00:50:27,358 --> 00:50:29,110 ‫נעשה את הכול, בייבי.‬ 912 00:50:29,194 --> 00:50:30,528 ‫אלוהים…‬ 913 00:50:36,242 --> 00:50:38,620 ‫כשאתה מגיע לשם, בביקור הראשון שלך,‬ 914 00:50:38,703 --> 00:50:41,748 ‫זה די רומנטי, בגלל כל הספרות…‬ 915 00:50:41,831 --> 00:50:44,751 ‫אבל עד מהרה אתה מגלה‬ ‫שזה הכול מן השפה ולחוץ,‬ 916 00:50:44,834 --> 00:50:47,879 ‫״אנחנו רוצים לעשות איתך סרט״,‬ ‫וכולי וכולי,‬ 917 00:50:47,962 --> 00:50:50,757 ‫״נראה מה יהיה״, ודברים כאלה.‬ 918 00:50:51,341 --> 00:50:54,719 ‫השאלה הראשונה ששואלים אותך שם בדרך כלל,‬ ‫כשאתה עושה סרט…‬ 919 00:50:54,803 --> 00:50:56,346 ‫״אתה חושב שהוא יכניס כסף?״‬ 920 00:50:56,846 --> 00:51:00,183 ‫אתה יודע, חברים שלי‬ ‫היו אומרים לי ״אין לך סיכוי״.‬ 921 00:51:01,309 --> 00:51:02,477 ‫- אקדמיה לצחוק (1980) -‬ 922 00:51:02,560 --> 00:51:03,812 ‫אתם מנודים.‬ 923 00:51:03,895 --> 00:51:06,815 ‫בושה למשפחות ולקהילות שלכם.‬ 924 00:51:07,816 --> 00:51:09,109 ‫בושה וחרפה.‬ 925 00:51:09,192 --> 00:51:10,568 ‫משהו בך לא בסדר?‬ 926 00:51:10,652 --> 00:51:12,362 ‫לא, סתם קצת קריר פה.‬ 927 00:51:12,445 --> 00:51:15,115 ‫התכוונת, ״סתם קצת קריר פה, המפקד״.‬ 928 00:51:15,198 --> 00:51:16,699 ‫כן, המפקד.‬ ‫-אז תגיד את זה!‬ 929 00:51:16,783 --> 00:51:18,576 ‫סתם קצת קריר פה, המפקד.‬ 930 00:51:18,660 --> 00:51:21,079 ‫תגיד את זה שוב.‬ ‫-סתם קצת קריר פה, המפקד.‬ 931 00:51:21,162 --> 00:51:23,957 ‫תגיד את זה שוב.‬ ‫-סתם קצת קריר פה, המפקד.‬ 932 00:51:24,040 --> 00:51:25,834 ‫זה מה שחשבתי.‬ 933 00:51:25,917 --> 00:51:31,047 ‫״האקדמיה לצחוק״ היה לכאורה‬ ‫סרט האולפנים הראשון שלך?‬ 934 00:51:31,131 --> 00:51:33,133 ‫כן. אסון.‬ 935 00:51:33,216 --> 00:51:35,593 ‫וחשבתי, ״תוציאו אותי מפה״.‬ 936 00:51:35,677 --> 00:51:37,262 ‫ספר לי הכול.‬ 937 00:51:38,096 --> 00:51:41,432 ‫זאת הייתה אמורה להיות‬ ‫פנימייה צבאית לצעירים.‬ 938 00:51:41,975 --> 00:51:44,060 ‫התסריט היה על בני 16.‬ 939 00:51:44,144 --> 00:51:47,355 ‫זה היה אפקטיבי יותר אם הם היו בני עשר.‬ 940 00:51:47,438 --> 00:51:50,817 ‫הוא אמר, ״הם צריכים להיות ילדים.‬ ‫לא צריך ללהק בני נוער״.‬ 941 00:51:50,900 --> 00:51:53,194 ‫זה היה מוביל לסיוט, וזה לא היה מעשי.‬ 942 00:51:53,278 --> 00:51:55,280 ‫האם האולפן היה מסכים לזה? לא.‬ 943 00:51:55,363 --> 00:51:57,323 ‫אמרו לי, ״אתה משוגע״?‬ 944 00:51:57,407 --> 00:52:00,326 ‫אמרתי ״מה זאת אומרת?‬ ‫אני רק רוצה לשנות את הגילאים״.‬ 945 00:52:00,410 --> 00:52:02,412 ‫״אתה לא תעשה את זה כאן.״‬ 946 00:52:03,037 --> 00:52:07,167 ‫למדתי להסתדר עם אנשים‬ ‫בכך שעשיתי מה שביקשו ממני.‬ 947 00:52:07,250 --> 00:52:08,918 ‫מה אתה אומר.‬ 948 00:52:09,502 --> 00:52:12,589 ‫עד לאותה נקודה, הוא היה די מוגן.‬ 949 00:52:12,672 --> 00:52:14,048 ‫אנשים ידעו שהוא מיוחד,‬ 950 00:52:14,132 --> 00:52:16,926 ‫ורצו לעזור לו לעשות‬ ‫את הגרסה הבאה של עצמו.‬ 951 00:52:17,010 --> 00:52:20,597 ‫ואני חושב שהחוויה היחידה‬ ‫שהייתה לו בסרט אולפנים,‬ 952 00:52:20,680 --> 00:52:24,100 ‫שבה האולפן אומר לך‬ ‫מה מותר ומה אסור לך לעשות,‬ 953 00:52:24,726 --> 00:52:27,145 ‫אם אתה אמן, זה גומר אותך.‬ 954 00:52:29,022 --> 00:52:31,941 ‫ואני חושב שהוא חשב ״יופי, נעשה מסיבה.‬ 955 00:52:32,025 --> 00:52:34,944 ‫״אתם תקבלו את הסרט‬ ‫של רוברט דאוני שמגיע לכם.״‬ 956 00:52:36,196 --> 00:52:39,866 ‫מישהו אמר, ״אם תמשיך לדבר ככה, נפטר אותך,‬ 957 00:52:39,949 --> 00:52:42,869 ‫״ולא תקבל זכות לאשר‬ ‫את הגרסה הסופית של הסרט בשום מצב״.‬ 958 00:52:42,952 --> 00:52:45,872 ‫אמרתי ״בסדר, מקובל עליי,‬ 959 00:52:45,955 --> 00:52:48,750 ‫״בתנאי שאקבל את הגרסה הסופית של הקוקאין.״‬ 960 00:52:50,084 --> 00:52:52,629 ‫וזה היה בערך הסוף שלי שם.‬ 961 00:52:53,796 --> 00:52:57,508 ‫לא שמת קצוץ, אה?‬ ‫-לא.‬ 962 00:52:58,176 --> 00:53:01,137 ‫איך היית מתאר את התקופה ההיא?‬ 963 00:53:01,221 --> 00:53:05,016 ‫15 שנים של טירוף מוחלט.‬ 964 00:53:05,099 --> 00:53:06,434 ‫שמע…‬ 965 00:53:06,517 --> 00:53:12,232 ‫אתה יודע, אני חושב שמן הראוי‬ ‫שנדון בהשפעה שהייתה לזה עליי.‬ 966 00:53:12,315 --> 00:53:16,110 ‫כן… אני ממש אשמח לפספס את הדיון הזה.‬ 967 00:53:18,738 --> 00:53:22,242 ‫- ״צעירים במלכודת״ (1987)‬ ‫במאי: מארק קנייבסקה -‬ 968 00:53:22,325 --> 00:53:24,160 ‫כששיחקתי ב״צעירים במלכודת״,‬ 969 00:53:24,244 --> 00:53:26,913 ‫זה היה בערך בתקופה שבה התחלתי…‬ 970 00:53:28,539 --> 00:53:30,458 ‫זה מן הסתם לא היה…‬ 971 00:53:32,126 --> 00:53:33,544 ‫סרט אוטוביוגרפי עליי,‬ 972 00:53:33,628 --> 00:53:38,466 ‫אבל המכנים המשותפים היו‬ ‫צעירים, סמים, שנות ה־80…‬ 973 00:53:39,300 --> 00:53:41,803 ‫כששמעת שהוא ישחק בסרט הזה, איך הרגשת?‬ 974 00:53:41,886 --> 00:53:43,471 ‫זה היה מצחיק. הוא אמר,‬ 975 00:53:43,554 --> 00:53:45,848 ‫״קיבלתי תפקיד בסרט לגיטימי.״‬ 976 00:53:47,600 --> 00:53:49,018 ‫אתה לא יכול לגור פה.‬ 977 00:53:49,102 --> 00:53:51,020 ‫תחיה איפה שאתה רוצה, אבל לא פה.‬ 978 00:53:51,604 --> 00:53:53,564 ‫אני הבן שלך. אני ישן פה.‬ ‫-לך מפה.‬ 979 00:53:54,190 --> 00:53:55,358 ‫אקרא למשטרה.‬ 980 00:53:56,317 --> 00:53:57,568 ‫אבל אהבתי את הסרט.‬ 981 00:53:57,652 --> 00:53:59,612 ‫הוא קשוח, אבל מצוין.‬ 982 00:53:59,696 --> 00:54:01,322 ‫זו פשוט הייתה תקופה פרועה.‬ 983 00:54:02,448 --> 00:54:05,410 ‫העולם הזה מתחבר לעולם היצירה.‬ 984 00:54:06,828 --> 00:54:10,248 ‫כולנו שינינו את התודעה שלנו בעזרת חומרים.‬ 985 00:54:10,873 --> 00:54:13,334 ‫אני פשוט שיחקתי משחק.‬ 986 00:54:13,418 --> 00:54:15,795 ‫ניסיתי להרגיע את עצמי, או…‬ 987 00:54:15,878 --> 00:54:20,883 ‫פשוט להישאר מסטול, במקום להתמודד‬ ‫עם העובדה שהעניינים קצת ירדו מהפסים.‬ 988 00:54:22,093 --> 00:54:25,763 ‫והאמת, יותר מכל דבר אחר,‬ ‫אני מביט אחורה ואומר,‬ 989 00:54:26,306 --> 00:54:27,348 ‫״אני בהלם‬ 990 00:54:27,890 --> 00:54:30,518 ‫״שאפילו אחד מהסרטים האלה הושלם.״‬ 991 00:54:31,102 --> 00:54:33,354 ‫אבל זה לא עצר אותנו, בני דאוני.‬ 992 00:54:36,858 --> 00:54:38,526 ‫ריד, אולי תפסיק עם האוכל?‬ 993 00:54:38,609 --> 00:54:40,653 ‫צריך לעבוד ולשלם שכר דירה. קדימה.‬ 994 00:54:41,446 --> 00:54:43,948 ‫עובדים לפני שאוכלים, נכון?‬ ‫-בסדר…‬ 995 00:54:44,032 --> 00:54:46,200 ‫הרגע הכנתי את הסלט הזה.‬ ‫-מספיק עם הסלטים!‬ 996 00:54:47,618 --> 00:54:51,080 ‫ג׳ון, הסרט לא היה נעשה בלעדיו. זו המציאות.‬ 997 00:54:51,164 --> 00:54:54,250 ‫כן. הוא נהיה כוכב קולנוע גדול.‬ ‫-כן.‬ 998 00:54:54,334 --> 00:54:55,877 ‫אבל הוא עדיין מקשיב לבמאי?‬ 999 00:54:56,502 --> 00:54:58,880 ‫הוא אוהב לעשות שטויות. כן.‬ 1000 00:55:01,007 --> 00:55:03,343 ‫חייב לנסוע, אימא.‬ ‫-טוב, מתוק. תעשה מה שצריך.‬ 1001 00:55:03,426 --> 00:55:05,553 ‫בהחלט הייתה תחושה של משפחה,‬ 1002 00:55:05,636 --> 00:55:08,931 ‫שאנשים נהנים, וזה ממש עובר למסך.‬ 1003 00:55:09,015 --> 00:55:10,725 ‫יופי, אני שמח, כי ככה זה היה.‬ 1004 00:55:10,808 --> 00:55:14,437 ‫וזו הייתה תקופה טובה בחיי,‬ ‫כי אז הכרתי את לורה.‬ 1005 00:55:15,188 --> 00:55:18,107 ‫קלטתי את החרא שלך, ראש חרא.‬ 1006 00:55:18,191 --> 00:55:21,277 ‫אני חושבת שסיניור פחד שאהיה שחקנית איומה,‬ ‫אז הוא חשב…‬ 1007 00:55:21,361 --> 00:55:23,446 ‫- לורה ארנסט‬ ‫אשתו השנייה של סיניור -‬ 1008 00:55:23,529 --> 00:55:25,948 ‫״אדביק לה מבטא ואולי לא ישימו לב״.‬ 1009 00:55:26,032 --> 00:55:27,492 ‫זה לא נכון!‬ 1010 00:55:27,992 --> 00:55:30,244 ‫תודה לאל על לורה ארנסט.‬ 1011 00:55:30,328 --> 00:55:33,289 ‫כן. אני מסכים.‬ 1012 00:55:33,373 --> 00:55:34,457 ‫היא גילתה מחויבות,‬ 1013 00:55:34,540 --> 00:55:39,253 ‫ואני חושב שזו הייתה‬ ‫בדיוק האנרגיה שהיית צריך‬ 1014 00:55:39,337 --> 00:55:41,464 ‫בשלב ההוא בחייך,‬ 1015 00:55:42,507 --> 00:55:45,927 ‫ונראה שפשוט נהיית בריא יותר,‬ 1016 00:55:46,010 --> 00:55:50,264 ‫והתחלת לדאוג לעצמך,‬ 1017 00:55:50,348 --> 00:55:56,979 ‫ולהשתקע, ולהתרחק מחיי תרבות הסמים‬ ‫שכולנו נתקענו בהם.‬ 1018 00:55:57,063 --> 00:55:58,606 ‫היי, אבא.‬ ‫-היי.‬ 1019 00:55:58,689 --> 00:56:02,151 ‫ואני זוכר את זה היטב.‬ 1020 00:56:03,236 --> 00:56:06,739 ‫רבים מאיתנו עשינו דברים…‬ ‫וחשבנו שזו תהיה צביעות‬ 1021 00:56:06,823 --> 00:56:10,451 ‫לא להרשות לילדים שלנו‬ ‫לעשן מריחואנה ודברים כאלה.‬ 1022 00:56:10,535 --> 00:56:12,745 ‫חשבנו שיהיה חמוד לתת להם לעשן.‬ 1023 00:56:12,829 --> 00:56:15,540 ‫זה היה מטומטם מצדנו, רבים מאיתנו,‬ 1024 00:56:15,623 --> 00:56:17,500 ‫לשתף את הילדים שלנו בזה.‬ 1025 00:56:17,583 --> 00:56:19,085 ‫אני רק שמח שהוא כאן.‬ 1026 00:56:20,253 --> 00:56:21,337 ‫זה הכול.‬ 1027 00:56:21,838 --> 00:56:23,714 ‫חששת פעם שהוא לא יהיה כאן?‬ 1028 00:56:23,798 --> 00:56:24,799 ‫פעמים רבות.‬ 1029 00:56:25,299 --> 00:56:29,053 ‫למרות שנדרשו לי 20 שנים נוספות‬ ‫להתאפס על עצמי,‬ 1030 00:56:29,137 --> 00:56:33,182 ‫אתה ולורה נהייתם משהו יציב מאוד בשבילי.‬ 1031 00:56:33,975 --> 00:56:36,769 ‫מה אתה זוכר מהשנים האלה עם לורה?‬ 1032 00:56:37,395 --> 00:56:40,982 ‫המון, מפני שהיא חלתה.‬ 1033 00:56:41,858 --> 00:56:45,903 ‫והיית איתה כשהיא אובחנה‬ ‫כחולה בניוון שרירים?‬ 1034 00:56:46,446 --> 00:56:47,363 ‫כן.‬ 1035 00:56:47,447 --> 00:56:51,409 ‫איך עוברים דבר כזה עם בת זוג?‬ 1036 00:56:51,492 --> 00:56:53,744 ‫זה היה הזמן להתבגר.‬ 1037 00:56:54,912 --> 00:56:57,248 ‫לשים מישהי אחרת בעדיפות ראשונה.‬ 1038 00:56:58,708 --> 00:57:01,836 ‫בילינו קצת זמן יחד איתו ועם אשתו, לורה.‬ 1039 00:57:02,420 --> 00:57:07,091 ‫הוא היה אוהב ועדין כלפיה‬ 1040 00:57:07,175 --> 00:57:09,802 ‫לא פחות מאף אדם שראיתי בחיי.‬ 1041 00:57:09,886 --> 00:57:11,387 ‫זה היה שיעור‬ 1042 00:57:11,888 --> 00:57:15,308 ‫בהתמודדות עם אדם גוסס.‬ 1043 00:57:16,142 --> 00:57:17,643 ‫אני חושב לפעמים‬ 1044 00:57:19,187 --> 00:57:20,146 ‫על…‬ 1045 00:57:26,694 --> 00:57:30,740 ‫הדברים שיש לנו רגשות אשם עליהם,‬ 1046 00:57:30,823 --> 00:57:33,493 ‫או מה שעשינו במערכות יחסים קודמות, ואז…‬ 1047 00:57:34,535 --> 00:57:36,829 ‫לקבל הזדמנות…‬ 1048 00:57:38,664 --> 00:57:43,461 ‫לכפר על התנהגותך בעבר עם בת זוג,‬ 1049 00:57:44,629 --> 00:57:48,591 ‫ולהיות מחויב לחלוטין להיות לצדה‬ 1050 00:57:48,674 --> 00:57:51,469 ‫לאורך כל שלבי המחלה הקשה.‬ 1051 00:57:52,220 --> 00:57:54,514 ‫וזה מטורף, אתה ממש היית שם בשבילה.‬ 1052 00:57:55,598 --> 00:57:56,849 ‫כך אני מקווה.‬ 1053 00:58:00,019 --> 00:58:01,729 ‫- הוגו פול (1997) -‬ 1054 00:58:01,812 --> 00:58:03,981 ‫המחלה שלי לא מדבקת.‬ 1055 00:58:04,065 --> 00:58:05,358 ‫מה היא?‬ 1056 00:58:06,442 --> 00:58:10,071 ‫ALS. טרשת אמיוטרופית צדית,‬ 1057 00:58:10,154 --> 00:58:12,532 ‫המכונה גם ״מחלת לו גריג״.‬ 1058 00:58:14,283 --> 00:58:15,493 ‫אני אוהב אותך.‬ 1059 00:58:16,410 --> 00:58:19,080 ‫עוד אחד מהקורבנות הקטנים של אלוהים.‬ 1060 00:58:19,789 --> 00:58:21,082 ‫כמוני.‬ 1061 00:58:21,582 --> 00:58:24,252 ‫זה כמו שהבן של צ׳פלין נפטר,‬ 1062 00:58:24,794 --> 00:58:28,714 ‫והסרט שהוא יצר אחרי זה,‬ ‫למרבה הפלא, נקרא ״הילד״ (״הנער״).‬ 1063 00:58:28,798 --> 00:58:33,177 ‫וזה עזר לו לעבד את האבל הפרטי שלו.‬ 1064 00:58:33,261 --> 00:58:35,721 ‫זה בדיוק מה שעשית ב״הוגו פול״.‬ 1065 00:58:37,848 --> 00:58:39,225 ‫את תנצחי את זה.‬ 1066 00:58:39,892 --> 00:58:41,602 ‫אני אוהב את דרך המחשבה שלך.‬ 1067 00:58:43,938 --> 00:58:46,566 ‫הסרט שלך ייצג הכול,‬ 1068 00:58:46,649 --> 00:58:48,776 ‫מהמחלה של לורה,‬ 1069 00:58:48,859 --> 00:58:52,405 ‫ועד ההתמכרות שלי, והמהפך שלך.‬ 1070 00:58:52,989 --> 00:58:54,657 ‫מאחר שתאריך ימים יותר ממני,‬ 1071 00:58:55,241 --> 00:58:59,704 ‫אתה מוכן לסלוח לי על כל הסמים‬ ‫והדוגמאות השליליות שאני משאיר לך?‬ 1072 00:58:59,787 --> 00:59:02,623 ‫זה קולאז׳ של כאב.‬ 1073 00:59:03,833 --> 00:59:09,297 ‫אז אתה מנסה לעבור את זה‬ ‫בצורה כמה שיותר טובה.‬ 1074 00:59:28,816 --> 00:59:30,067 ‫כשאיבדת אותה,‬ 1075 00:59:30,860 --> 00:59:33,946 ‫נשארת נקי, ואני עדיין המשכתי,‬ 1076 00:59:34,030 --> 00:59:36,866 ‫ורק אמרת לי להישאר בכדור הארץ,‬ ‫ולהישאר אנכי,‬ 1077 00:59:36,949 --> 00:59:39,035 ‫ולא לוותר, וכל הדברים האלה.‬ 1078 00:59:39,660 --> 00:59:42,622 ‫לא היית מין אדם נטול קארמה.‬ 1079 00:59:42,705 --> 00:59:45,041 ‫אין לי שום כוונה…‬ 1080 00:59:45,124 --> 00:59:46,876 ‫בוא לא נעוות את האמת.‬ 1081 00:59:46,959 --> 00:59:48,669 ‫אבל זה היה…‬ 1082 00:59:50,087 --> 00:59:51,881 ‫משהו עם המון חשיבות.‬ 1083 00:59:52,715 --> 00:59:54,634 ‫נחמד לשמוע את זה ככה.‬ 1084 00:59:55,301 --> 00:59:57,803 ‫זה הגיע לך, אחרי מה שעברת.‬ 1085 00:59:59,305 --> 01:00:00,306 ‫כן.‬ 1086 01:00:05,603 --> 01:00:09,398 ‫טוב. זה ראוי לערב של שטויות.‬ 1087 01:00:14,737 --> 01:00:18,032 ‫אחרי הסרטים הגרועים שביימתי בקליפורניה,‬ 1088 01:00:18,532 --> 01:00:21,160 ‫חברים אמרו לי ״צא מאל־איי עכשיו״.‬ 1089 01:00:21,243 --> 01:00:23,204 ‫אמרתי לו לעזוב את אל־איי?‬ 1090 01:00:23,704 --> 01:00:26,874 ‫לא התכוונתי שלא יבוא לבקר.‬ ‫עכשיו הוא אפילו לא בא לבקר.‬ 1091 01:00:26,957 --> 01:00:28,250 ‫הוא לא מוכן לטוס.‬ 1092 01:00:35,508 --> 01:00:37,968 ‫בין ניו יורק לאל־איי,‬ 1093 01:00:38,052 --> 01:00:41,389 ‫אין שום ספק שהוא צריך להיות בניו יורק.‬ 1094 01:00:41,472 --> 01:00:43,015 ‫אני חושב שהוא שמח יותר.‬ 1095 01:00:43,099 --> 01:00:45,434 ‫אני חושב שכל מי שעוזב את אל־איי שמח.‬ 1096 01:00:45,518 --> 01:00:47,645 ‫ארץ החלומות השבורים.‬ 1097 01:00:49,355 --> 01:00:53,025 ‫וייתכן שניו יורק מספיק מורכבת‬ 1098 01:00:53,109 --> 01:00:57,571 ‫כדי לאפשר לאנשים להיות מי שהם.‬ 1099 01:00:58,656 --> 01:01:01,325 ‫הוא נולד להיות בניו יורק, אפשר לומר.‬ 1100 01:01:15,673 --> 01:01:16,882 ‫- ביתו של סיניור -‬ 1101 01:01:16,966 --> 01:01:19,635 ‫״יום הולדת לך‬ 1102 01:01:20,803 --> 01:01:23,806 ‫״יום הולדת לך…״‬ 1103 01:01:23,889 --> 01:01:25,141 ‫נקרא לו ״בוב סיניור״.‬ 1104 01:01:25,224 --> 01:01:30,354 ‫״יום הולדת לבוב סיניור‬ 1105 01:01:30,896 --> 01:01:36,068 ‫״יום הולדת לך.״‬ 1106 01:01:36,152 --> 01:01:38,487 ‫אקסטון, איך בבית הספר?‬ 1107 01:01:38,571 --> 01:01:39,655 ‫טוב.‬ 1108 01:01:40,448 --> 01:01:42,408 ‫הוא לוקח שלוק מהקפה שלי.‬ ‫-היי, חבר׳ה.‬ 1109 01:01:42,491 --> 01:01:43,492 ‫היי, סוזן.‬ 1110 01:01:43,576 --> 01:01:45,369 ‫היי. יום הולדת שמח.‬ 1111 01:01:45,453 --> 01:01:46,704 ‫תודה.‬ 1112 01:01:46,787 --> 01:01:49,957 ‫אתה חוגג כמו שצריך, סיניור?‬ ‫-כן.‬ 1113 01:01:50,040 --> 01:01:53,794 ‫הוא הזמין חברים ומכרים. הם חוגגים.‬ 1114 01:01:53,878 --> 01:01:57,256 ‫כדאי שיהיו גם כמה נשים בסרט הזה.‬ 1115 01:01:57,339 --> 01:01:58,299 ‫כן.‬ 1116 01:01:58,799 --> 01:02:01,719 ‫אם סוזן תסכים, היא תוכל לגלם את אשתך.‬ 1117 01:02:02,219 --> 01:02:07,975 ‫אני מתכוון לתת הזדמנות‬ ‫לכמה שיותר אנשים בליהוק התפקיד הזה.‬ 1118 01:02:08,559 --> 01:02:12,146 ‫אבל נראה.‬ ‫תמיד אפשר לחזור לשחקנית הבית, כן.‬ 1119 01:02:12,229 --> 01:02:13,397 ‫דרך אגב,‬ 1120 01:02:14,398 --> 01:02:16,942 ‫אני חושב על אבא שלך בכל יום.‬ 1121 01:02:17,026 --> 01:02:18,652 ‫תודה. גם אני.‬ 1122 01:02:19,779 --> 01:02:20,613 ‫גם אני.‬ 1123 01:02:22,239 --> 01:02:25,659 ‫כן. היה קשה בפעם הראשונה ביום האב בלי אבא.‬ 1124 01:02:27,787 --> 01:02:29,663 ‫וכמה שהוא היה מצחיק.‬ 1125 01:02:29,747 --> 01:02:30,706 ‫כן.‬ 1126 01:02:31,207 --> 01:02:32,666 ‫אתה נראה טוב, אבא.‬ 1127 01:02:32,750 --> 01:02:34,585 ‫אני שמח שיש שם קצת צחוק,‬ 1128 01:02:34,668 --> 01:02:37,588 ‫ושאתה מוקף באנשים טובים, ו…‬ 1129 01:02:37,671 --> 01:02:39,173 ‫אני לא מכיר אף אחד מהם.‬ 1130 01:02:42,092 --> 01:02:46,263 ‫אם ניקלע שוב להמפטונס ביחד,‬ 1131 01:02:46,347 --> 01:02:48,390 ‫יש סצנות שצריך לצלם,‬ 1132 01:02:48,474 --> 01:02:51,268 ‫או דברים חזותיים שאתה רוצה,‬ 1133 01:02:51,352 --> 01:02:54,396 ‫שאתה לא רואה בפרויקט כרגע?‬ 1134 01:02:54,480 --> 01:02:56,273 ‫את שיר העם הגרמני ההוא.‬ 1135 01:02:56,357 --> 01:02:57,650 ‫ידעתי שתגיד את זה.‬ 1136 01:02:57,733 --> 01:03:02,112 ‫אצטרך להשיג נגן שילמד את השיר הזה,‬ 1137 01:03:02,196 --> 01:03:04,824 ‫ונצטרך להחליט איפה לצלם את זה.‬ 1138 01:03:04,907 --> 01:03:06,492 ‫שלום.‬ ‫-היי, זה אני.‬ 1139 01:03:20,172 --> 01:03:21,590 ‫אבא, זה בשבילך.‬ 1140 01:03:28,514 --> 01:03:31,767 ‫- שון הייז‬ ‫שחקן, מפיק, מלווה מוזיקלי -‬ 1141 01:03:37,982 --> 01:03:40,776 ‫בוא ננסה שוב מההתחלה.‬ ‫זה פשוט נשמע קצת…‬ 1142 01:04:05,509 --> 01:04:09,013 ‫בגיל 15, השתתפתי ב״פסטיבל קוואני״,‬ 1143 01:04:09,096 --> 01:04:11,015 ‫שרתי את ״פישרווייזה״ של שוברט,‬ 1144 01:04:11,098 --> 01:04:14,226 ‫וזו הייתה הפעם הראשונה שאבא שם לב‬ 1145 01:04:14,310 --> 01:04:18,439 ‫שמשהו שעשיתי, מחוץ לסרטים שלו,‬ ‫היה בעל ערך.‬ 1146 01:04:18,522 --> 01:04:21,609 ‫נדמה לי שקיבלתי ציון לשבח.‬ 1147 01:04:23,193 --> 01:04:24,403 ‫ו…‬ 1148 01:04:24,486 --> 01:04:26,947 ‫וזה משהו שחזרתי אליו כמה פעמים.‬ 1149 01:04:27,031 --> 01:04:29,033 ‫ספר לנו איך הוא הגיב.‬ 1150 01:04:30,117 --> 01:04:31,201 ‫הוא נראה מרוצה.‬ 1151 01:04:31,285 --> 01:04:32,286 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 1152 01:04:32,369 --> 01:04:34,747 ‫ואיך חייך השתנו אחרי זה?‬ 1153 01:04:43,005 --> 01:04:45,382 ‫יש בזה משהו נוסטלגי,‬ 1154 01:04:45,466 --> 01:04:47,885 ‫יש משהו יפה בשיר,‬ 1155 01:04:48,385 --> 01:04:52,139 ‫ויש את נקודת המבט המוזרה של אבא שלי.‬ 1156 01:04:52,222 --> 01:04:55,643 ‫מכל הדברים שהוא יכול היה להיזכר בהם,‬ 1157 01:04:55,726 --> 01:04:59,730 ‫או לבקש ממני לחזור עליהם,‬ ‫40 שנה מאוחר יותר.‬ 1158 01:04:59,813 --> 01:05:02,983 ‫זה באמת יעזור לסרט מאוד,‬ 1159 01:05:03,651 --> 01:05:07,529 ‫כשפתאום, פשוט תצוץ מאחורי עץ…‬ 1160 01:05:08,364 --> 01:05:10,074 ‫כן.‬ ‫-ותשיר את השיר הזה.‬ 1161 01:05:30,678 --> 01:05:32,012 ‫בוא נעשה את זה שוב.‬ 1162 01:05:32,096 --> 01:05:34,598 ‫- סיניור מוגבל בתנועה בשל מחלת הפרקינסון -‬ 1163 01:05:34,682 --> 01:05:40,479 ‫- יוצרי הסרט העבירו‬ ‫את עמדת העריכה לחדר השינה שלו -‬ 1164 01:05:47,736 --> 01:05:49,321 ‫״חיי…״‬ 1165 01:05:54,326 --> 01:05:55,494 ‫טוב, הפעם ברצינות.‬ 1166 01:05:55,577 --> 01:05:59,081 ‫זה מלא בנרקיסיזם מתוק.‬ 1167 01:05:59,665 --> 01:06:02,126 ‫אתה חושב שיש לזה מקום בגרסה שלנו?‬ 1168 01:06:02,209 --> 01:06:03,460 ‫בהחלט.‬ 1169 01:06:10,300 --> 01:06:12,344 ‫אתה יכול לעשות את זה עוד קצת?‬ 1170 01:06:12,428 --> 01:06:13,595 ‫מה, לחזור על זה?‬ 1171 01:06:15,848 --> 01:06:17,516 ‫לא, פשוט להיות שמח.‬ 1172 01:06:18,142 --> 01:06:19,184 ‫אנסה.‬ 1173 01:06:19,893 --> 01:06:22,855 ‫הוא היה מרוכז כולו בעריכה.‬ 1174 01:06:22,938 --> 01:06:25,065 ‫הוא ישב במשך שעות,‬ 1175 01:06:25,149 --> 01:06:27,526 ‫כמו שלא עשה מזמן.‬ 1176 01:06:28,027 --> 01:06:31,739 ‫זה פשוט מביא לו המון שמחה. באמת.‬ 1177 01:06:31,822 --> 01:06:33,782 ‫זה הכול בשבילו.‬ 1178 01:06:34,533 --> 01:06:37,703 ‫זה ממש טוב.‬ ‫-אני רק רוצה לראות את זה שוב.‬ 1179 01:06:38,287 --> 01:06:39,455 ‫בוא נראה.‬ 1180 01:06:40,414 --> 01:06:44,209 ‫השתנית בתור יוצר,‬ ‫או שאתה ממשיך ליצור באותה דרך?‬ 1181 01:06:44,293 --> 01:06:46,587 ‫שאלה טובה. אני באמת לא יודע.‬ 1182 01:06:47,087 --> 01:06:48,797 ‫מה היה הסרט האחרון שעבדת עליו?‬ 1183 01:06:48,881 --> 01:06:53,010 ‫סרט תיעודי בפילדלפיה שאני מחבב מאוד.‬ 1184 01:06:53,635 --> 01:06:57,306 ‫הוא עוסק בפארק בשם כיכר ריטנהאוס.‬ 1185 01:06:58,348 --> 01:07:01,226 ‫אחרי שישבתי בפארק‬ ‫וראיתי את כל הטיפוסים המוזרים,‬ 1186 01:07:01,310 --> 01:07:02,519 ‫ידעתי שאני בעניין.‬ 1187 01:07:03,896 --> 01:07:08,650 ‫ובילינו שם שנה, כדי לצלם את העונות השונות,‬ 1188 01:07:08,734 --> 01:07:10,277 ‫ופשוט צילמנו אנשים.‬ 1189 01:07:11,904 --> 01:07:13,739 ‫הלקח שלנו היה‬ 1190 01:07:14,907 --> 01:07:17,618 ‫לסמוך על כל דבר, כי כל דבר יכול לקרות.‬ 1191 01:07:17,701 --> 01:07:22,664 ‫ואכן, על היום הראשון, נתקלנו בכנרת בת עשר.‬ ‫היא הייתה נהדרת.‬ 1192 01:07:22,748 --> 01:07:26,460 ‫היא הפכה להיות המוקד‬ ‫של השנה שבילינו בפארק.‬ 1193 01:07:41,433 --> 01:07:45,229 ‫איך הייתה עשיית הסרט התיעודי‬ ‫בהשוואה לסרטים האחרים שלך?‬ 1194 01:07:45,312 --> 01:07:47,314 ‫אהבתי, כמו שאמרתי קודם,‬ 1195 01:07:47,397 --> 01:07:49,942 ‫אהבתי את הרעיון שלא יודעים מה יקרה.‬ 1196 01:07:57,658 --> 01:08:01,411 ‫- ביתו של ג׳וניור -‬ 1197 01:08:01,495 --> 01:08:03,372 ‫- אוגוסט 2020 -‬ 1198 01:08:20,889 --> 01:08:22,141 ‫סיניור, אתה יודע…‬ 1199 01:08:22,224 --> 01:08:25,394 ‫הוא נאבק במחלה איומה ונוראה,‬ 1200 01:08:25,477 --> 01:08:27,896 ‫שגם אבא שלי מת ממנה,‬ 1201 01:08:27,980 --> 01:08:29,606 ‫אז בשלב הזה,‬ 1202 01:08:29,690 --> 01:08:32,151 ‫נותר רק לאהוב את הזמן שנותר לנו.‬ 1203 01:08:33,485 --> 01:08:38,323 ‫ואני לא יודעת אם סיניור‬ ‫התמודד עם ההתנהגות שלו בעבר,‬ 1204 01:08:38,407 --> 01:08:42,494 ‫ועם ההשפעה שהייתה לזה על רוברט,‬ ‫אבל מה שאני יודעת עכשיו זה ש…‬ 1205 01:08:42,578 --> 01:08:44,621 ‫מדובר במישהו שאוהב את הבן שלו.‬ 1206 01:08:47,166 --> 01:08:50,752 ‫זה בדיוק כמו ב״מסעות סאליבן״.‬ 1207 01:08:51,795 --> 01:08:55,299 ‫יצאנו לעשות משהו אמיתי וחשוב,‬ 1208 01:08:56,216 --> 01:09:00,971 ‫אבל אולי בעצם,‬ ‫מה שעשינו כל הזמן הזה היה חשוב ונחוץ?‬ 1209 01:09:01,597 --> 01:09:05,100 ‫יש לי תחושה שזה ניסיון לסגור מעגל‬ 1210 01:09:05,184 --> 01:09:08,604 ‫של כל הקטע הפטריארכי הזה.‬ 1211 01:09:11,398 --> 01:09:14,693 ‫ולהשלים עם כל ה…‬ 1212 01:09:15,777 --> 01:09:18,822 ‫העליות והמורדות של זה, והתזוזות הצדה…‬ 1213 01:09:18,906 --> 01:09:22,159 ‫ולהגיד ״בסדר, אתה גבר בוגר עכשיו״.‬ 1214 01:09:35,088 --> 01:09:36,506 ‫- אפריל 2021 -‬ 1215 01:09:36,590 --> 01:09:39,218 ‫זאת גרסה חדשה לגמרי.‬ 1216 01:09:45,807 --> 01:09:48,894 ‫- סיניור השלים את הפרויקט שלו -‬ 1217 01:09:48,977 --> 01:09:52,522 ‫עכשיו לא צריך לדאוג מתי תבוא שוב.‬ 1218 01:09:52,606 --> 01:09:54,524 ‫כשזה יקרה, זה יקרה.‬ 1219 01:09:56,276 --> 01:09:58,487 ‫תודה שעשית את זה. זה ממש חשוב.‬ 1220 01:10:03,367 --> 01:10:05,369 ‫מצוין. עשית עבודה מצוינת.‬ 1221 01:10:07,829 --> 01:10:08,705 ‫כן.‬ 1222 01:10:20,842 --> 01:10:23,345 ‫- מאי 2021 -‬ 1223 01:10:51,206 --> 01:10:52,874 ‫כן.‬ 1224 01:10:53,375 --> 01:10:56,837 ‫ניסע את 140 הקילומטרים העירה. הוא נלהב.‬ 1225 01:10:56,920 --> 01:10:58,797 ‫זאת השנה השלישית‬ 1226 01:10:59,506 --> 01:11:01,967 ‫של צילומי הדוקו על אבא.‬ 1227 01:11:02,050 --> 01:11:04,177 ‫אני נלהב לראות את סבא.‬ 1228 01:11:20,944 --> 01:11:24,114 ‫- מנהרה למנהטן -‬ 1229 01:11:49,848 --> 01:11:51,141 ‫התוכנית להיום…‬ 1230 01:11:51,224 --> 01:11:55,020 ‫נמשיך בצילומים של הדוקומנטרי על סיניור.‬ 1231 01:11:55,103 --> 01:11:58,273 ‫הסיבה העיקרית שרציתי להיות פה‬ 1232 01:11:58,357 --> 01:12:01,610 ‫היא שרציתי לראות את סבא,‬ 1233 01:12:02,110 --> 01:12:03,111 ‫אז…‬ 1234 01:12:04,279 --> 01:12:07,616 ‫רציתי לראות אותו‬ 1235 01:12:07,699 --> 01:12:11,078 ‫כדי שיהיו לנו זיכרונות.‬ 1236 01:12:13,872 --> 01:12:15,040 ‫ו…‬ 1237 01:12:15,582 --> 01:12:18,752 ‫כדי שאחרי שהוא ימות, אני אוכל להגיד‬ 1238 01:12:19,878 --> 01:12:21,797 ‫שזכיתי לבלות איתו זמן.‬ 1239 01:12:43,944 --> 01:12:47,030 ‫היי. תודה, אדוני.‬ ‫באנו לבקר את דאוני. תודה.‬ 1240 01:13:08,218 --> 01:13:10,887 ‫- החוצה! -‬ 1241 01:13:12,180 --> 01:13:13,181 ‫היי, אבא.‬ 1242 01:13:14,266 --> 01:13:19,813 ‫בכל פעם שתעדיף שלא נצלם, פשוט תגיד לנו.‬ 1243 01:13:19,896 --> 01:13:21,898 ‫אחרת נצלם אותך כל היום.‬ 1244 01:13:28,947 --> 01:13:30,740 ‫טוב לראות אותך במציאות, גבר.‬ 1245 01:13:31,491 --> 01:13:32,742 ‫חמים בחוץ?‬ 1246 01:13:33,577 --> 01:13:35,454 ‫קר. קר וגשום היום.‬ 1247 01:13:35,996 --> 01:13:37,998 ‫זה מצטלם טוב.‬ 1248 01:13:38,957 --> 01:13:40,667 ‫אקסי, כשתהיה מוכן.‬ 1249 01:13:41,710 --> 01:13:45,839 ‫ניתן לך שלושה טייקים‬ ‫כדי לשאול אותו את השאלה, טוב?‬ 1250 01:13:45,922 --> 01:13:48,758 ‫אז תבוא הנה ותגיד לו את השורה.‬ 1251 01:13:50,510 --> 01:13:52,471 ‫היי, אקסי.‬ ‫-היי.‬ 1252 01:13:52,554 --> 01:13:54,973 ‫טוב, הוא מוכן. 3, 2, 1, קדימה.‬ 1253 01:13:55,056 --> 01:13:56,224 ‫היי, סיניור.‬ 1254 01:13:56,308 --> 01:13:57,976 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ 1255 01:14:00,103 --> 01:14:01,938 ‫אתה יכול לחזור על השאלה?‬ 1256 01:14:02,814 --> 01:14:05,066 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ ‫-מושלם.‬ 1257 01:14:06,860 --> 01:14:08,820 ‫תן לו את התשובה פעם אחת, אבא.‬ 1258 01:14:08,904 --> 01:14:13,158 ‫אקסי, שאל אותו שוב, ותגיד את השורה‬ ‫של לארי וולף, ״אני מפחד להסתכל״.‬ 1259 01:14:13,241 --> 01:14:14,242 ‫היי, סיניור.‬ 1260 01:14:14,326 --> 01:14:15,994 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ 1261 01:14:16,536 --> 01:14:17,746 ‫אם יש לי מה?‬ 1262 01:14:20,916 --> 01:14:24,961 ‫הוא מסרב להגיד את התשובה שלו.‬ 1263 01:14:27,589 --> 01:14:30,091 ‫טוב, אתה משוחרר.‬ ‫-זה היה ממש כיף.‬ 1264 01:14:30,175 --> 01:14:33,553 ‫אקסי עושה חיים.‬ ‫זאת הנסיעה הכי טובה שהייתה לו.‬ 1265 01:14:33,637 --> 01:14:36,389 ‫ללא ספק בין עשר הגדולות.‬ 1266 01:14:43,688 --> 01:14:44,773 ‫אתה צריך משהו?‬ 1267 01:14:46,566 --> 01:14:47,567 ‫איפה אנחנו?‬ 1268 01:14:52,072 --> 01:14:55,825 ‫כנראה לא אראה אותו שוב בזמן הקרוב,‬ 1269 01:14:55,909 --> 01:14:57,327 ‫אז מה אעשה איתו, רק כדי…‬ 1270 01:14:57,410 --> 01:15:00,121 ‫- ג׳וניור מדבר עם המטפל שלו‬ ‫על מצבו של סיניור -‬ 1271 01:15:00,205 --> 01:15:02,290 ‫זה מוזר, כי אני יודע שאני…‬ 1272 01:15:04,709 --> 01:15:06,336 ‫מתעד את זה.‬ 1273 01:15:06,419 --> 01:15:09,422 ‫באופן מוזר, זה מה שהמשפחה שלך עושה.‬ 1274 01:15:09,506 --> 01:15:12,050 ‫אתם יוצרים אמנות על החיים שלכם.‬ 1275 01:15:12,133 --> 01:15:15,345 ‫זה מוזר. זה בא בטבעיות.‬ ‫זה מחזיר אותי למצב שבו…‬ 1276 01:15:15,428 --> 01:15:18,348 ‫מה שלא קורה, אם זה מצחיק או טרגי,‬ 1277 01:15:18,431 --> 01:15:21,434 ‫זה קורה מול מסרטת 16 מ״מ שמצלמת,‬ 1278 01:15:21,977 --> 01:15:25,772 ‫ונוכל לדבר על זה בעוד 40 שנה.‬ 1279 01:15:25,855 --> 01:15:28,191 ‫כן.‬ ‫-כשנמצא בזה היגיון כלשהו.‬ 1280 01:15:29,526 --> 01:15:32,070 ‫אבל יש בי צד שמרגיש ש…‬ 1281 01:15:37,701 --> 01:15:38,827 ‫אני אפספס משהו.‬ 1282 01:15:39,327 --> 01:15:41,079 ‫כן.‬ 1283 01:15:41,830 --> 01:15:42,664 ‫כן.‬ 1284 01:15:42,747 --> 01:15:45,917 ‫פשוט כי החלון נסגר קצת, כך נראה.‬ 1285 01:15:47,377 --> 01:15:52,424 ‫יש משהו שאתה מרגיש שאתה צריך לעבד‬ 1286 01:15:52,507 --> 01:15:57,345 ‫ביחס לאפשרות שלא תראה אותו שוב?‬ 1287 01:15:58,638 --> 01:16:01,433 ‫אני פשוט לא יודע, למען האמת.‬ ‫-כן.‬ 1288 01:16:02,684 --> 01:16:04,436 ‫זה די מבלבל.‬ 1289 01:16:05,061 --> 01:16:05,979 ‫אבל…‬ 1290 01:16:06,521 --> 01:16:08,523 ‫גבר… זה הרבה.‬ 1291 01:16:09,107 --> 01:16:11,359 ‫זה באמת הרבה. זה הרבה.‬ 1292 01:16:12,444 --> 01:16:14,321 ‫מה שטוב זה ש…‬ 1293 01:16:14,404 --> 01:16:20,535 ‫מזמן לא הייתה לי חוויה‬ ‫עם כל כך הרבה הערכה בניו יורק.‬ 1294 01:16:22,120 --> 01:16:25,123 ‫ולראות את זה דרך העיניים של אקסטון,‬ 1295 01:16:25,707 --> 01:16:27,375 ‫נקודת המבט של הדור השלישי,‬ 1296 01:16:27,459 --> 01:16:29,502 ‫זה די מגניב. אתה יודע?‬ 1297 01:16:29,586 --> 01:16:31,880 ‫כן, אבל אני גם לא יכול שלא לשים לב‬ 1298 01:16:31,963 --> 01:16:33,715 ‫להבדל שבין‬ 1299 01:16:34,549 --> 01:16:38,219 ‫האמינות של מערכת התמיכה שלו… אתה יודע?‬ 1300 01:16:38,303 --> 01:16:41,848 ‫אבא שלך מרד במשהו שהיה צריך למרוד בו,‬ 1301 01:16:42,474 --> 01:16:45,310 ‫ואתה גדלת במסגרת המרד הזה.‬ ‫-כן.‬ 1302 01:16:45,393 --> 01:16:47,520 ‫הוא נתן לך להשתמש בסמים כילד,‬ 1303 01:16:47,604 --> 01:16:49,814 ‫וזה… זה די דפוק!‬ 1304 01:16:50,523 --> 01:16:53,234 ‫חבול, אבל לא שבור.‬ ‫-כן.‬ 1305 01:16:54,235 --> 01:16:58,698 ‫והנה אנחנו. ״איך אני יוצא מזה‬ ‫בלי להרגיש שפספסתי משהו?״‬ 1306 01:16:58,782 --> 01:16:59,616 ‫אתה יודע.‬ 1307 01:17:00,200 --> 01:17:02,869 ‫יש משהו שאתה צריך להגיד לו?‬ 1308 01:17:03,370 --> 01:17:06,039 ‫אני פשוט לא רוצה…‬ 1309 01:17:10,585 --> 01:17:13,088 ‫אני לא רוצה לעשות את הדבר הלא־נכון.‬ ‫-כן.‬ 1310 01:17:13,171 --> 01:17:14,798 ‫כן.‬ 1311 01:17:26,559 --> 01:17:27,560 ‫פאפא.‬ 1312 01:17:28,645 --> 01:17:31,648 ‫תן לנו ״1, 2, 3״,‬ ‫שנוכל לבדוק את המיקרופון שלך.‬ 1313 01:17:32,857 --> 01:17:34,192 ‫מי?‬ ‫-״מי״. יופי.‬ 1314 01:17:34,275 --> 01:17:35,485 ‫מושלם.‬ 1315 01:17:35,568 --> 01:17:38,738 ‫כל עוד אנחנו נפגשים ומבלים יחד,‬ 1316 01:17:38,822 --> 01:17:41,324 ‫אני רק רוצה להישאר קרוב,‬ 1317 01:17:41,408 --> 01:17:43,910 ‫ולהתקרב יותר ויותר.‬ 1318 01:17:44,452 --> 01:17:46,371 ‫כן. רעיון מצוין.‬ ‫-אתה יודע?‬ 1319 01:17:48,039 --> 01:17:51,793 ‫התכוונתי לשאול אותך כל מיני שאלות על…‬ 1320 01:17:52,502 --> 01:17:54,295 ‫כל דבר.‬ ‫-כן?‬ 1321 01:17:55,630 --> 01:17:59,384 ‫אני בכלל לא ממש יודע‬ ‫איך לדבר על זה, אבל אני רק רוצה…‬ 1322 01:18:01,177 --> 01:18:02,762 ‫את נקודת המבט שלך…‬ 1323 01:18:05,890 --> 01:18:07,267 ‫לפני שנסיים.‬ 1324 01:18:08,309 --> 01:18:11,354 ‫יש משהו שאתה רוצה שהילד שלך ידע?‬ 1325 01:18:14,858 --> 01:18:16,025 ‫מה מצחיק?‬ 1326 01:18:16,818 --> 01:18:21,322 ‫בהמפטונס, לבן שלי יש בית וילד.‬ 1327 01:18:21,406 --> 01:18:23,366 ‫שני ילדים. שלושה ילדים.‬ 1328 01:18:24,033 --> 01:18:26,411 ‫וגילינו שאם אנחנו בוחרים‬ 1329 01:18:27,871 --> 01:18:30,957 ‫ימים שאין בהם אור טוב, זה טוב לנו…‬ 1330 01:18:31,541 --> 01:18:32,542 ‫כן.‬ 1331 01:18:32,625 --> 01:18:34,586 ‫כי עד שמצלמים את זה…‬ 1332 01:18:41,843 --> 01:18:45,138 ‫זה זמן טוב לעשות איזה סרט שאתה רוצה לעשות.‬ 1333 01:18:51,186 --> 01:18:54,689 ‫כשאתה לא כאן, בכאן ועכשיו,‬ 1334 01:18:54,773 --> 01:18:56,608 ‫לאן המחשבות שלך הולכות לרוב?‬ 1335 01:18:56,691 --> 01:18:58,902 ‫לתקופה מסוימת בזמן, או…‬ 1336 01:18:58,985 --> 01:19:02,197 ‫יש משהו שמעסיק אותך?‬ 1337 01:19:04,491 --> 01:19:05,992 ‫עד כמה שאני זוכר,‬ 1338 01:19:07,410 --> 01:19:09,329 ‫לפני שאני עונה לך,‬ 1339 01:19:10,246 --> 01:19:11,498 ‫הייתי אומר ש…‬ 1340 01:19:23,635 --> 01:19:25,845 ‫מחלת צ׳רלי פרקינסון.‬ 1341 01:19:28,932 --> 01:19:30,642 ‫יש לי את החלום הזה,‬ 1342 01:19:31,142 --> 01:19:33,520 ‫שאני עובדת בהרכב הג׳אז הזה,‬ 1343 01:19:33,603 --> 01:19:36,815 ‫ובאמצע סט מלא בגרוב,‬ 1344 01:19:36,898 --> 01:19:39,275 ‫איך שאני מתחילה את הסולו שלי,‬ 1345 01:19:39,859 --> 01:19:41,903 ‫אני נופלת ומתה‬ 1346 01:19:41,986 --> 01:19:43,613 ‫ממחלת צ׳רלי פרקינסון.‬ 1347 01:19:45,740 --> 01:19:47,283 ‫צדקת, בייבי.‬ 1348 01:20:02,173 --> 01:20:04,717 ‫אתה רואה שם עט?‬ 1349 01:20:05,385 --> 01:20:06,302 ‫עט?‬ 1350 01:20:06,386 --> 01:20:08,012 ‫אתה רוצה עט או עיפרון?‬ 1351 01:20:08,096 --> 01:20:09,097 ‫עט.‬ 1352 01:20:11,099 --> 01:20:11,933 ‫כן.‬ 1353 01:20:13,059 --> 01:20:14,394 ‫העט הידוע…‬ 1354 01:20:14,477 --> 01:20:16,938 ‫אתה אוהב עט ונייר.‬ 1355 01:20:29,409 --> 01:20:31,411 ‫אני יכול לפתוח לך אותו, אם אתה רוצה.‬ 1356 01:20:33,913 --> 01:20:34,998 ‫הנה.‬ 1357 01:20:36,040 --> 01:20:36,958 ‫תודה.‬ 1358 01:20:38,877 --> 01:20:41,129 ‫אתה משרבט?‬ ‫-כן.‬ 1359 01:20:41,212 --> 01:20:42,213 ‫יפה.‬ 1360 01:20:50,680 --> 01:20:51,848 ‫אה, ורוברט…‬ 1361 01:20:54,851 --> 01:20:56,019 ‫הוא…‬ 1362 01:20:58,104 --> 01:21:01,190 ‫קצת בלחץ, כי יש לו כל מיני פרויקטים אחרים,‬ 1363 01:21:01,274 --> 01:21:03,902 ‫אבל אפשר לראות שהוא מתמקד בזה.‬ 1364 01:21:04,402 --> 01:21:06,487 ‫כשהוא התקשר לבקש ממני…‬ 1365 01:21:09,240 --> 01:21:11,075 ‫הוא אמר ״תעשה את זה לאט״.‬ 1366 01:21:24,172 --> 01:21:26,049 ‫נפגשתם פעם?‬ 1367 01:21:28,384 --> 01:21:29,802 ‫מי, ג׳וניור ואני?‬ 1368 01:21:32,513 --> 01:21:33,514 ‫כן.‬ 1369 01:21:36,017 --> 01:21:38,102 ‫כן, אנחנו לומדים להכיר אחד את השני.‬ 1370 01:21:59,666 --> 01:22:01,668 ‫- קיבלתי חיסון נגד קורונה -‬ 1371 01:22:06,714 --> 01:22:09,008 ‫אז נחזור הביתה עוד מעט.‬ 1372 01:22:10,593 --> 01:22:12,512 ‫למרות שסיניור מנמנם קצת,‬ 1373 01:22:12,595 --> 01:22:15,014 ‫שניכנס ונשב שם קצת לפני שנצא?‬ 1374 01:22:15,098 --> 01:22:16,015 ‫כן.‬ ‫-טוב.‬ 1375 01:22:43,209 --> 01:22:45,837 ‫אז ניתן לסיניור לנוח, ו…‬ 1376 01:22:48,423 --> 01:22:49,924 ‫ואז נראה אותו…‬ 1377 01:22:51,426 --> 01:22:52,760 ‫בהמשך הדרך.‬ 1378 01:22:54,512 --> 01:22:55,513 ‫כן.‬ 1379 01:23:03,980 --> 01:23:05,189 ‫אני אוהב אותך, אבא.‬ 1380 01:24:20,181 --> 01:24:23,893 ‫לא הייתה לנו אג׳נדה מוגדרת בפרויקט הזה.‬ 1381 01:24:25,561 --> 01:24:26,896 ‫- אירוע משפחתי לזכר סיניור -‬ 1382 01:24:26,979 --> 01:24:32,777 ‫היה לי מושג איך הוא ייראה,‬ ‫ותמיד ידעתי שחלק ממנו יהיה על סוף חייו.‬ 1383 01:24:34,695 --> 01:24:36,906 ‫זה סיפור על אב ובן? לא נראה לי.‬ 1384 01:24:36,989 --> 01:24:40,076 ‫זה סיפור על החיים כאמן? לא יודע, אולי.‬ 1385 01:24:40,159 --> 01:24:41,744 ‫זה הרהור על המוות?‬ 1386 01:24:41,828 --> 01:24:43,955 ‫נראה לי שזה קצת הופך לזה,‬ 1387 01:24:44,038 --> 01:24:48,126 ‫ולא בקטע קודר, אלא פשוט…‬ 1388 01:24:48,209 --> 01:24:50,837 ‫״אנחנו כאן, אנחנו עושים דברים,‬ ‫ואז כבר לא.״‬ 1389 01:24:53,798 --> 01:24:58,177 ‫ואני אוהב אותו על מה שהוא עשה‬ ‫ועל מה שהוא לא עשה.‬ 1390 01:25:19,949 --> 01:25:21,159 ‫הוא בא!‬ 1391 01:25:25,496 --> 01:25:27,039 ‫יש לי הודעה אליכם.‬ 1392 01:25:28,332 --> 01:25:32,670 ‫שישה מילין בדיוק צפונית להר סקאג,‬ ‫בעמק הכאב,‬ 1393 01:25:32,753 --> 01:25:35,006 ‫חי שד מפלצתי ורשע.‬ 1394 01:25:36,507 --> 01:25:43,181 ‫שמו בינגו תחנת דלק מוטל צ׳יזבורגר‬ ‫עם רעש מטוסים בצד ותהיה גארי אינדיאנה,‬ 1395 01:25:44,307 --> 01:25:46,559 ‫והוא אוהב לפגוע באנשים.‬ 1396 01:25:48,102 --> 01:25:54,483 ‫כשדיברתי עם בינגו תחנת דלק מוטל צ׳יזבורגר‬ ‫עם רעש מטוסים בצד ותהיה גארי אינדיאנה,‬ 1397 01:25:55,026 --> 01:25:56,861 ‫הוא אמר לי מה הוא רוצה לעשות.‬ 1398 01:25:58,029 --> 01:26:02,325 ‫הוא רוצה לבוא הנה ולהרוג את כולכם.‬ 1399 01:26:03,242 --> 01:26:05,745 ‫אבל אמרתי לו ״בינגו, חכה רגע״.‬ 1400 01:26:06,662 --> 01:26:09,999 ‫והסיבה שאמרתי את זה היא שאני מאמין בכם.‬ 1401 01:26:10,499 --> 01:26:12,585 ‫אני מאמין שאתם יכולים לעמוד במשימה.‬ 1402 01:26:13,085 --> 01:26:15,171 ‫אני מאמין שאתם יכולים לעזור זה לזה.‬ 1403 01:26:16,088 --> 01:26:19,926 ‫אני מאמין שאתם יכולים להפוך‬ ‫את העולם הזה למקום שטוב יותר לחיות בו.‬ 1404 01:26:23,971 --> 01:26:25,014 ‫זהו זה.‬ 1405 01:28:22,214 --> 01:28:23,466 ‫תבחר קלף, אדון גריסר.‬ 1406 01:28:24,133 --> 01:28:25,968 ‫טוב, תחזיר אותו איפה שתרצה.‬ 1407 01:28:27,470 --> 01:28:28,763 ‫זה הקלף?‬ ‫-לא.‬ 1408 01:28:29,597 --> 01:28:30,806 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1409 01:28:31,599 --> 01:28:32,767 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1410 01:28:33,809 --> 01:28:34,977 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1411 01:28:35,895 --> 01:28:36,896 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1412 01:28:38,397 --> 01:28:39,398 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1413 01:28:40,066 --> 01:28:41,400 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1414 01:28:42,485 --> 01:28:43,486 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1415 01:28:44,362 --> 01:28:45,363 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1416 01:28:46,364 --> 01:28:47,365 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1417 01:28:48,783 --> 01:28:49,784 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1418 01:28:51,118 --> 01:28:52,244 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1419 01:28:53,621 --> 01:28:54,705 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1420 01:28:55,748 --> 01:28:56,999 ‫הנה הוא!‬ ‫-לא.‬ 1421 01:28:57,917 --> 01:28:59,251 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1422 01:29:00,961 --> 01:29:02,254 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1423 01:29:02,922 --> 01:29:03,964 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1424 01:29:04,507 --> 01:29:05,841 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1425 01:29:09,220 --> 01:29:10,930 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬