1
00:00:26,484 --> 00:00:31,114
‫- ג'ונג'י איטו: סיפורים מקבריים מיפן -‬

2
00:01:13,656 --> 00:01:15,076
‫ימינה? שמאלה?‬

3
00:01:15,575 --> 00:01:17,325
‫לכאן? או לשם?‬

4
00:01:17,410 --> 00:01:19,660
‫לאיזה כיוון עליי ללכת?‬

5
00:01:19,746 --> 00:01:22,036
‫מה עליי לעשות?‬

6
00:01:22,540 --> 00:01:24,920
‫אני צריכה ללכת? או אולי לרוץ?‬

7
00:01:25,418 --> 00:01:27,798
‫אני צריכה לשבת? לעמוד?‬

8
00:01:29,714 --> 00:01:31,264
‫אני צריכה לצחוק עכשיו?‬

9
00:01:31,758 --> 00:01:34,008
‫אני צריכה לכעוס? לבכות?‬

10
00:01:34,094 --> 00:01:36,934
‫אני צריכה לקום? ללכת לישון?‬

11
00:01:37,013 --> 00:01:39,893
‫למצמץ? אני צריכה לנשום?‬

12
00:01:39,974 --> 00:01:41,984
‫מה עליי לעשות?‬

13
00:01:45,939 --> 00:01:49,149
‫ראיתי את הצעת העבודה. באתי לריאיון.‬

14
00:01:49,859 --> 00:01:52,609
‫שמי מיטסו אוצ'ידה.‬

15
00:01:52,695 --> 00:01:56,865
‫- "האישה הלוחשת" -‬

16
00:01:57,450 --> 00:02:00,790
‫אז את מבינה במה העבודה כרוכה?‬

17
00:02:01,412 --> 00:02:02,252
‫כן.‬

18
00:02:02,330 --> 00:02:06,130
‫המטפלים ששכרנו עד כה‬
‫לא החזיקו מעמד זמן רב.‬

19
00:02:06,835 --> 00:02:09,795
‫הם לא יכלו לשאת‬
‫את השאלות האינסופיות של מאיומי.‬

20
00:02:09,879 --> 00:02:13,259
‫נראה איך תעבור הפגישה‬
‫בינך לבין הבת שלי ואז נחליט.‬

21
00:02:17,011 --> 00:02:19,641
‫מה אני צריכה לעשות?‬

22
00:02:20,515 --> 00:02:23,055
‫אני צריכה לעמוד? אני צריכה לשבת?‬

23
00:02:23,143 --> 00:02:24,523
‫אני צריכה לשכב?‬

24
00:02:24,602 --> 00:02:26,192
‫עם הפנים למעלה? או למטה?‬

25
00:02:28,815 --> 00:02:32,185
‫מאיומי, שבי.‬
‫-איך?‬

26
00:02:32,277 --> 00:02:36,447
‫על כיסא? על הרצפה?‬
‫על העקבים? רגל על רגל? ברגליים מכופפות?‬

27
00:02:36,531 --> 00:02:38,581
‫בבקשה! מה אני צריכה לעשות?‬

28
00:02:39,200 --> 00:02:42,080
‫היא תמיד ככה. בבקשה, תעזרי.‬

29
00:02:43,163 --> 00:02:44,413
‫בסדר.‬

30
00:02:45,123 --> 00:02:47,503
‫אז? מה אני צריכה לעשות?‬

31
00:02:48,126 --> 00:02:50,916
‫גברת מאיומי, שבי על המיטה שם.‬

32
00:02:51,004 --> 00:02:52,924
‫על המיטה? איך?!‬

33
00:02:53,006 --> 00:02:54,756
‫על העקבים? רגל על רגל?‬

34
00:02:54,841 --> 00:02:58,471
‫שבי על הקצה כאילו שאת עומדת לשבת על כיסא.‬

35
00:02:58,553 --> 00:03:00,763
‫עכשיו, תורידי את הידיים מהקיר,‬

36
00:03:01,890 --> 00:03:03,350
‫ולכי למיטה.‬

37
00:03:07,562 --> 00:03:09,862
‫תנמיכי לאט את הירכיים. כן, ככה.‬

38
00:03:11,524 --> 00:03:14,944
‫התיישבתי. מה לעשות עכשיו?‬

39
00:03:17,614 --> 00:03:18,874
‫תמשיכי.‬

40
00:03:19,657 --> 00:03:23,487
‫בסדר, תנשמי עמוק עד שתירגעי.‬

41
00:03:35,256 --> 00:03:36,506
‫מה עכשיו?‬

42
00:03:36,591 --> 00:03:39,761
‫זאת המטפלת החדשה?‬

43
00:03:39,844 --> 00:03:41,804
‫כן. זה רק היום הראשון שלה,‬

44
00:03:41,888 --> 00:03:44,428
‫אבל היא לא נבהלת ממצבה של מאיומי.‬

45
00:03:44,515 --> 00:03:47,345
‫היא נותנת לה הוראות ללא היסוס.‬

46
00:03:47,435 --> 00:03:48,555
‫זה מרשים.‬

47
00:03:48,645 --> 00:03:51,265
‫נקווה שהיא תחזיק מעמד יותר מהאחרים.‬

48
00:03:52,148 --> 00:03:52,978
‫בהחלט.‬

49
00:03:53,566 --> 00:03:54,526
‫שכבתי.‬

50
00:03:55,026 --> 00:03:56,896
‫מה לעשות עכשיו?‬

51
00:03:57,403 --> 00:03:58,573
‫תעצמי עיניים.‬

52
00:04:00,031 --> 00:04:01,951
‫תנשמי לאט.‬

53
00:04:15,088 --> 00:04:18,258
‫גברת אוצ'ידה, היום הראשון היה בוודאי קשה.‬

54
00:04:18,841 --> 00:04:21,841
‫אבל מאיומי נשארה יציבה כל היום בזכותך.‬

55
00:04:21,928 --> 00:04:24,098
‫נוכל לסמוך עלייך שתבואי שוב מחר?‬

56
00:04:25,223 --> 00:04:28,353
‫כן. אני אהיה כאן מחר בשמונה בבוקר.‬

57
00:04:37,068 --> 00:04:41,568
‫עבר חודש.‬
‫אף אחד לא החזיק מעמד כל כך הרבה זמן.‬

58
00:04:41,656 --> 00:04:43,656
‫היא לא מראה שום סימן של עייפות.‬

59
00:04:43,741 --> 00:04:47,081
‫והמצב הנפשי של מאיומי נשאר יציב.‬

60
00:04:47,161 --> 00:04:50,581
‫אני שמח שמצאת את האדם הנכון, אדוני.‬

61
00:04:50,665 --> 00:04:52,745
‫ההוראות שלה מפורטות ומדויקות.‬

62
00:04:53,835 --> 00:04:57,505
‫בזכות זה, מאיומי יכולה‬
‫לעשות דברים שהיא לא יכלה לעשות קודם.‬

63
00:04:58,840 --> 00:05:01,760
‫כמובן, היא לא יכולה להשאיר את מאיומי לבד.‬

64
00:05:02,260 --> 00:05:06,350
‫אני מתרשם מהיכולת של מיטסו אוצ'ידה‬
‫להחזיק מעמד בעבודה קשה כל כך.‬

65
00:05:06,431 --> 00:05:09,181
‫מצד שני, זה גם נראה מפחיד.‬

66
00:05:10,018 --> 00:05:15,358
‫היכולת שלה להתמודד‬
‫עם הטבע החריג של מאיומי משונה במובן מסוים.‬

67
00:05:15,940 --> 00:05:19,650
‫ואנחנו לא ממש יודעים עליה הרבה, נכון?‬

68
00:05:19,736 --> 00:05:22,356
‫אני רוצה שתערוך בדיקת רקע.‬

69
00:05:23,197 --> 00:05:24,317
‫כן, אדוני.‬

70
00:05:36,002 --> 00:05:37,922
‫אני באמת מודה לך.‬

71
00:05:38,004 --> 00:05:39,594
‫עוד יום של עבודה טובה.‬

72
00:05:39,672 --> 00:05:41,922
‫אחזור מחר בשמונה בבוקר.‬

73
00:05:42,008 --> 00:05:44,468
‫גברת מיטסו, קחי יום חופש מחר.‬

74
00:05:44,969 --> 00:05:47,179
‫אני חושש לבריאותך אם תמשיכי ככה.‬

75
00:05:47,263 --> 00:05:49,143
‫לא, אני בסדר.‬

76
00:05:49,640 --> 00:05:54,270
‫אני מרגישה שהעבודה הזאת‬
‫תעזור לי לחזור להיות שוב מי שאני.‬

77
00:05:54,771 --> 00:05:58,401
‫בזכות האושר של בתך, גם אני אהיה מאושרת.‬

78
00:05:58,483 --> 00:06:02,863
‫אני מבין. אם ככה, תיזהרי לא להתיש את עצמך.‬

79
00:06:02,945 --> 00:06:04,945
‫אני לא רוצה לחטט,‬

80
00:06:05,031 --> 00:06:07,871
‫אבל איך נחבטת בפנים?‬

81
00:06:08,743 --> 00:06:10,753
‫אתה מתכוון לזה? זה שום דבר.‬

82
00:06:11,371 --> 00:06:12,461
‫לילה טוב.‬

83
00:06:17,543 --> 00:06:19,923
‫איך גברת מיטסו נראתה לאחר מכן?‬

84
00:06:20,004 --> 00:06:22,974
‫היא כבר לא נראית רק יוצאת דופן.‬

85
00:06:23,466 --> 00:06:28,136
‫עברו חודשיים, והודות לעבודה של מיטסו‬
‫הושגו תוצאות מעבר למה שההיגיון יכול לתפוס.‬

86
00:06:28,805 --> 00:06:31,465
‫כשאני מביט מהצד, עוברת בי צמרמורת.‬

87
00:06:31,557 --> 00:06:33,517
‫למה בדיוק אתה מתכוון?‬

88
00:06:33,601 --> 00:06:37,981
‫מיטסו מתישה את עצמה,‬
‫ובכל זאת היא עושה את עבודתה באופן מושלם.‬

89
00:06:38,064 --> 00:06:41,654
‫לא רק זה, היא מביאה למאיומי מזל טוב.‬

90
00:06:42,276 --> 00:06:43,186
‫מזל טוב?‬

91
00:06:43,277 --> 00:06:46,447
‫זה נכון. בחירות יומיומיות פשוטות.‬

92
00:06:46,531 --> 00:06:50,201
‫למשל, האם עליה למרוח‬
‫ריבה או חמאה על הלחם בארוחת הבוקר?‬

93
00:06:50,284 --> 00:06:53,704
‫האם עליה לשים‬
‫שניים או שלושה פרחי שדה באגרטל?‬

94
00:06:54,205 --> 00:06:56,165
‫לתוצאה של כל בחירה כזאת‬

95
00:06:56,249 --> 00:06:58,669
‫יש השפעה חיובית על מאיומי.‬

96
00:06:58,751 --> 00:07:00,671
‫תרימי את הסכין ואת המזלג.‬

97
00:07:00,753 --> 00:07:03,173
‫הודות לכך, מאיומי נראית מאושרת.‬

98
00:07:03,256 --> 00:07:06,256
‫בקיצור, מצבה הנפשי של מאיומי השתפר?‬

99
00:07:06,342 --> 00:07:09,352
‫לא, היא באמת מביאה מזל טוב.‬

100
00:07:10,012 --> 00:07:13,392
‫למשל, המשאית שסטתה ממסלולה לפני כמה ימים.‬

101
00:07:13,474 --> 00:07:17,274
‫היא עלתה על המדרכה‬
‫שעליה הן הולכות בשעה הזאת של היום.‬

102
00:07:21,983 --> 00:07:23,903
‫כששמעתי על כך, כל גופי רעד.‬

103
00:07:23,985 --> 00:07:27,605
‫מיטסו היא אלת המזל הטוב‬
‫בכל הקשור למאיומי ואליי.‬

104
00:07:27,697 --> 00:07:28,527
‫אני מבין.‬

105
00:07:29,031 --> 00:07:30,951
‫אני יכול לראות שאתה לא מאמין לי.‬

106
00:07:31,033 --> 00:07:33,623
‫אבל מספיק רק לראות את מיטסו עכשיו…‬

107
00:07:35,204 --> 00:07:37,084
‫אבא, אפשר להיכנס?‬

108
00:07:37,165 --> 00:07:39,165
‫אה, מאיומי. תיכנסי.‬

109
00:07:44,630 --> 00:07:47,300
‫תיכנסי לחדר ותלכי לאביך.‬

110
00:07:52,013 --> 00:07:54,273
‫תני לו את הפרח הזה.‬

111
00:07:54,348 --> 00:07:57,558
‫אבא, זה פרח כל כך יפה,‬
‫ולכן רציתי לתת לך אותו.‬

112
00:07:57,643 --> 00:07:59,103
‫אני מבין. תודה.‬

113
00:07:59,770 --> 00:08:02,480
‫הפרח הזה יביא גם לי מזל טוב.‬

114
00:08:02,565 --> 00:08:05,395
‫עכשיו, בואי נחזור לחדר שלך ונשתה תה.‬

115
00:08:06,194 --> 00:08:07,284
‫זה מדגדג.‬

116
00:08:08,821 --> 00:08:10,621
‫טוב, להתראות, אבא.‬

117
00:08:10,698 --> 00:08:12,028
‫לכי לדלת.‬

118
00:08:12,950 --> 00:08:14,830
‫טוב מאוד, ישר קדימה.‬

119
00:08:17,580 --> 00:08:18,710
‫ובכן?‬

120
00:08:21,083 --> 00:08:26,133
‫אדוני, הבאתי את ממצאי‬
‫בדיקת הרקע של מיטסו אוצ'ידה.‬

121
00:08:26,214 --> 00:08:29,184
‫שכחתי מזה. אני מקשיב.‬

122
00:08:29,258 --> 00:08:30,178
‫ראשית,‬

123
00:08:30,259 --> 00:08:34,599
‫מיטסו אוצ'ידה היא רווקה,‬
‫אבל מסתבר שהיא גרה עם גבר.‬

124
00:08:34,680 --> 00:08:36,060
‫ריויצ'י אגא.‬

125
00:08:36,557 --> 00:08:39,517
‫הוא מובטל וגר בדירה של מיטסו‬
‫מבלי לשלם שכר דירה.‬

126
00:08:39,602 --> 00:08:40,852
‫בקיצור, עלוקה.‬

127
00:09:01,374 --> 00:09:03,294
‫באשר לטיפול בבת שלך,‬

128
00:09:03,376 --> 00:09:07,796
‫נראה שאגא אילץ את מיטסו‬
‫לקחת את העבודה בשביל השכר הגבוה.‬

129
00:09:07,880 --> 00:09:12,890
‫אני מבין. אז זאת הסיבה‬
‫שמיטסו נחושה לעבוד כל כך קשה.‬

130
00:09:13,386 --> 00:09:14,756
‫כמה מוזר.‬

131
00:09:14,845 --> 00:09:18,635
‫בעבודה, היא יכולה לתת‬
‫הוראות נבונות ומדויקות למאיומי,‬

132
00:09:18,724 --> 00:09:21,104
‫אבל בבית, היא נתונה לחסדיו של אחר.‬

133
00:09:21,727 --> 00:09:25,437
‫בכל מקרה, אדוני,‬
‫זאת בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה.‬

134
00:09:26,983 --> 00:09:30,613
‫אני תוהה אם אנחנו‬
‫צריכים להתערב בחייה האישיים.‬

135
00:09:30,695 --> 00:09:31,735
‫מה?‬

136
00:09:31,821 --> 00:09:35,321
‫אם נבריח את העלוקה הזה ונשחרר את מיטסו,‬

137
00:09:35,408 --> 00:09:39,908
‫אתה חושב שהיא תמשיך‬
‫להיות כל כך מסורה למאיומי?‬

138
00:09:41,247 --> 00:09:44,497
‫אני חושב שכדאי שנשאיר את העניין כפי שהוא,‬

139
00:09:44,584 --> 00:09:46,214
‫אבל מה דעתך?‬

140
00:09:49,338 --> 00:09:51,258
‫גברת מיטסו, אפשר לשאול שאלה?‬

141
00:09:51,340 --> 00:09:52,760
‫או שעליי לא לשאול?‬

142
00:09:52,842 --> 00:09:53,842
‫את יכולה לשאול.‬

143
00:09:53,926 --> 00:09:57,756
‫אני אוכל פעם לחיות לבד?‬

144
00:09:57,847 --> 00:09:59,427
‫את תהיי בסדר אם תהיי לבד.‬

145
00:09:59,515 --> 00:10:01,925
‫באמת? אני צריכה להיות שמחה על כך?‬

146
00:10:02,435 --> 00:10:03,935
‫או להיות עצובה?‬

147
00:10:04,020 --> 00:10:06,150
‫את לא צריכה להיות עצובה. אחרי הכול…‬

148
00:10:09,233 --> 00:10:10,323
‫מה?‬

149
00:10:10,401 --> 00:10:14,821
‫נראה שגברת מיטסו ספגה‬
‫חבלה חיצונית שגרמה למותה.‬

150
00:10:14,905 --> 00:10:17,525
‫לדברי הרופא, מצבה הבריאותי היה ירוד…‬

151
00:10:17,617 --> 00:10:18,447
‫- המעבר אסור -‬

152
00:10:18,534 --> 00:10:22,044
‫וסביר להניח שהיא הייתה מתה‬
‫במוקדם או במאוחר.‬

153
00:10:23,205 --> 00:10:27,955
‫המשטרה הוציאה נגד אגא‬
‫צו איתור כלל ארצי באשמת הרצח.‬

154
00:10:28,044 --> 00:10:29,714
‫אבל הוא עדיין חופשי.‬

155
00:10:30,338 --> 00:10:31,548
‫בלי מיטסו…‬

156
00:10:33,341 --> 00:10:35,051
‫מה יקרה למאיומי?‬

157
00:10:42,683 --> 00:10:43,523
‫זה מדגדג!‬

158
00:10:51,859 --> 00:10:52,859
‫ועכשיו?‬

159
00:10:55,571 --> 00:10:57,161
‫מה עליי לעשות עכשיו?‬

160
00:11:14,131 --> 00:11:15,131
‫ככה?‬

161
00:11:16,133 --> 00:11:17,093
‫זה בסדר?‬

162
00:11:17,176 --> 00:11:19,296
‫יותר חזק? ככה?‬

163
00:11:29,271 --> 00:11:33,821
‫- בטיחות קודמת לכול -‬

164
00:11:48,666 --> 00:11:50,576
‫מאיומי?‬

165
00:11:51,085 --> 00:11:52,875
‫אבא, חזרתי הביתה.‬

166
00:11:54,255 --> 00:11:56,835
‫מאיומי, את מכוסה בדם.‬

167
00:11:58,467 --> 00:11:59,797
‫הרגתי אותו.‬

168
00:12:00,386 --> 00:12:01,386
‫את אגא.‬

169
00:12:02,722 --> 00:12:04,142
‫היא אמרה לי לעשות את זה.‬

170
00:12:05,599 --> 00:12:06,559
‫מיטסו אמרה לי.‬

171
00:12:08,477 --> 00:12:10,977
‫תמיד אהיה לצידך.‬

172
00:12:17,027 --> 00:12:17,987
‫- ג'ונג'י איטו -‬

173
00:12:25,661 --> 00:12:27,961
‫אוי, איזה חתלתול מקסים.‬

174
00:12:28,456 --> 00:12:29,786
‫איפה אמא שלך?‬

175
00:12:34,211 --> 00:12:35,591
‫חזרתי הביתה!‬

176
00:12:35,671 --> 00:12:36,631
‫שלום, אבא.‬

177
00:12:37,798 --> 00:12:39,218
‫של מי החתול הזה?‬

178
00:12:39,300 --> 00:12:40,760
‫סאיורי מצאה אותו.‬

179
00:12:40,843 --> 00:12:42,303
‫הוא עקב אחריי הביתה.‬

180
00:12:42,803 --> 00:12:44,763
‫אנחנו יכולים להשאיר אותו?‬

181
00:12:44,847 --> 00:12:46,557
‫זה בסדר, נכון, אבא?‬

182
00:12:46,640 --> 00:12:50,060
‫לא נראה לי שאני יכול לסרב עכשיו.‬
‫את תצטרכי לטפל בו.‬

183
00:12:50,144 --> 00:12:51,694
‫כן!‬
‫-מעולה!‬

184
00:12:52,646 --> 00:12:56,186
‫איך תקראי לו?‬
‫-החלטתי לקרוא לו "קורון".‬

185
00:12:56,275 --> 00:13:01,195
‫- "חיית המחמד האהובה של סואיצ'י" -‬

186
00:13:26,764 --> 00:13:28,224
‫הנה, חתלתול…‬

187
00:13:28,808 --> 00:13:31,438
‫בוא לכאן. בוא הנה, גארון.‬

188
00:13:49,954 --> 00:13:51,874
‫מה דעתך על זה?‬

189
00:13:51,956 --> 00:13:55,416
‫זה מה שקורה כשמתעלמים ממני.‬

190
00:13:55,501 --> 00:13:56,711
‫סואיצ'י!‬

191
00:14:08,180 --> 00:14:09,850
‫- חיטוי פצעים‬
‫בנזטוניום -‬

192
00:14:09,932 --> 00:14:12,562
‫איזו שריטה איומה.‬

193
00:14:12,643 --> 00:14:14,273
‫קיבלת מה שהגיע לך.‬

194
00:14:14,353 --> 00:14:17,273
‫זאת הייתה התעללות בבעלי חיים.‬
‫אל תעשה את זה יותר.‬

195
00:14:17,356 --> 00:14:20,316
‫אמא, אני מודאג.‬

196
00:14:20,401 --> 00:14:25,571
‫יש מקרים של התעללות בבעלי חיים‬
‫שאחר כך מתפתחים לפשעים חמורים, לא?‬

197
00:14:26,282 --> 00:14:27,872
‫את בטוחה שסואיצ'י בסדר?‬

198
00:14:28,450 --> 00:14:31,040
‫אני לא חושבת שאנחנו צריכים לדאוג יותר מדי.‬

199
00:14:31,120 --> 00:14:35,080
‫סואיצ'י מתנהג ככה כי את מפנקת אותו!‬

200
00:14:35,165 --> 00:14:38,705
‫אם סואיצ'י ימשיך לגדול ככה‬
‫ובסופו של דבר יסתבך בצרות,‬

201
00:14:38,794 --> 00:14:41,924
‫מה יקרה לדעתך? זה יהרוס את המשפחה שלנו.‬

202
00:14:42,006 --> 00:14:46,886
‫אנחנו נהיה בצרות אם לא‬
‫נעשה משהו בקשר למוחו המעוות!‬

203
00:14:46,969 --> 00:14:50,309
‫מי שלא מסוגל לאהוב בעלי חיים‬
‫לא יכול לאהוב גם בני אדם.‬

204
00:14:50,389 --> 00:14:51,929
‫אנשים כאלה הם חסרי תועלת!‬

205
00:14:52,016 --> 00:14:57,766
‫אני לא יכול לשאת את המחשבה שקורון החמוד‬
‫והקטן ייפול שוב לידיו האכזריות של סואיצ'י.‬

206
00:15:07,323 --> 00:15:08,953
‫חטפתי זרם עכשיו.‬

207
00:15:10,367 --> 00:15:12,077
‫זה חשמל סטטי.‬

208
00:15:12,578 --> 00:15:14,248
‫גם אני חטפתי זרם עכשיו.‬

209
00:15:19,251 --> 00:15:24,921
‫חשמל סטטי? זאת הקללה‬
‫שלי שמתבטאת בצורה גופנית!‬

210
00:15:25,007 --> 00:15:29,887
‫חכו ותראו. הקללה הזאת‬
‫היא רק טעימה קטנה ממה שעומד לקרות.‬

211
00:15:36,477 --> 00:15:39,477
‫אני מקווה שהם יקוללו!‬

212
00:15:42,066 --> 00:15:44,106
‫סאיורי, איפה קורון?‬

213
00:15:44,193 --> 00:15:45,863
‫מה? עכשיו ראיתי אותו.‬

214
00:15:46,779 --> 00:15:47,659
‫קורון?‬

215
00:15:49,198 --> 00:15:50,368
‫קורון?‬

216
00:15:52,743 --> 00:15:53,583
‫קורון?‬

217
00:15:57,289 --> 00:15:59,419
‫קורון? מה אתה עושה?‬

218
00:16:06,423 --> 00:16:08,093
‫הוא כל כך חמוד.‬

219
00:16:08,175 --> 00:16:09,885
‫אה, זה סואיצ'י.‬

220
00:16:10,844 --> 00:16:12,054
‫קואיצ'י, תראה!‬

221
00:16:12,137 --> 00:16:14,597
‫צעצוע החתול הזה הוא באמת נחש מת!‬

222
00:16:17,810 --> 00:16:18,980
‫נכון מאוד.‬

223
00:16:19,061 --> 00:16:22,191
‫חתול הרחוב הזה הוא עכשיו שפוט שלי.‬

224
00:16:22,272 --> 00:16:25,072
‫חתיכת אידיוט! זרוק את הדבר הזה החוצה!‬

225
00:16:25,150 --> 00:16:28,360
‫מה אתה עושה? הנחש הזה יטיל עליך קללה!‬

226
00:16:30,656 --> 00:16:33,076
‫אני רוצה לראות אותו מנסה לקלל אותי!‬

227
00:16:33,701 --> 00:16:34,911
‫סואיצ'י!‬

228
00:16:38,497 --> 00:16:40,617
‫לא, קורון! אל תאכל את זה!‬

229
00:16:40,708 --> 00:16:43,498
‫קואיצ'י, תעשה משהו!‬

230
00:16:43,585 --> 00:16:44,585
‫קורון!‬

231
00:16:55,305 --> 00:16:57,135
‫קורון תפס…‬
‫-מה קרה?‬

232
00:16:59,560 --> 00:17:02,400
‫איפה הוא מצא מרבה רגליים ענק כזה?‬

233
00:17:02,479 --> 00:17:05,399
‫קורון מתנהג מוזר בזמן האחרון.‬
‫מה לא בסדר איתו?‬

234
00:17:05,482 --> 00:17:07,942
‫סאיורי, זה בטח האופי האמיתי שלו.‬

235
00:17:08,027 --> 00:17:09,527
‫נצטרך לקבל את זה.‬

236
00:17:11,488 --> 00:17:12,738
‫אתה בטח צודק.‬

237
00:17:24,209 --> 00:17:26,549
‫קורון! תפסיק, קורון!‬

238
00:17:26,628 --> 00:17:27,628
‫קורון!‬

239
00:17:27,713 --> 00:17:30,173
‫אין מה לעשות.‬

240
00:17:30,257 --> 00:17:31,927
‫הבית הרוס.‬

241
00:17:32,009 --> 00:17:34,299
‫נצטרך לתקן את הדלתות.‬

242
00:17:34,386 --> 00:17:37,426
‫עד לא מזמן הוא לא עשה דברים כאלה.‬

243
00:17:41,685 --> 00:17:44,095
‫קורון שוב תפס משהו דוחה!‬

244
00:17:44,730 --> 00:17:46,070
‫מה קרה, סאיורי?‬

245
00:17:48,108 --> 00:17:49,568
‫תראה, קואיצ'י.‬

246
00:17:53,280 --> 00:17:56,410
‫קורון! מה הדבר הזה, לכל הרוחות?!‬

247
00:18:00,037 --> 00:18:01,707
‫אל תאכל את זה!‬

248
00:18:03,123 --> 00:18:08,593
‫וואו, גארון. זה בטח חרק ממעמקי הגיהינום.‬

249
00:18:09,546 --> 00:18:12,376
‫גארון, אתה לא כזה נורא אחרי הכול.‬

250
00:18:12,466 --> 00:18:17,006
‫בפעם הבאה, תביא לי את אחד מהחרקים האלה חי!‬

251
00:18:17,596 --> 00:18:18,926
‫אל תגיד את השטות הזאת!‬

252
00:18:19,431 --> 00:18:21,771
‫אני בטוח שזה רק זן פולשני.‬

253
00:18:22,309 --> 00:18:24,599
‫וקוראים לו קורון, לא גארון.‬

254
00:18:25,354 --> 00:18:26,864
‫חתלתול חמוד.‬

255
00:18:29,316 --> 00:18:30,566
‫בוא, קורון.‬

256
00:18:35,739 --> 00:18:39,279
‫הקללה שלי הולכת ומקבלת צורה.‬

257
00:18:40,536 --> 00:18:44,156
‫אוי, למה כל הדלתות והחלונות סגורים?‬

258
00:18:44,790 --> 00:18:47,000
‫אנחנו לא רוצים שקורון יצא החוצה‬

259
00:18:47,709 --> 00:18:49,919
‫כדי שהוא לא יביא הביתה דברים מוזרים.‬

260
00:18:50,003 --> 00:18:52,553
‫אבל כל כך מחניק כאן.‬

261
00:18:53,924 --> 00:18:55,304
‫משהו מסריח.‬

262
00:18:55,384 --> 00:18:57,434
‫זה ארגז החול של קורון.‬

263
00:18:57,511 --> 00:18:59,561
‫כדאי שאלך לנקות אותו.‬

264
00:19:01,014 --> 00:19:02,064
‫היי, תראו.‬

265
00:19:02,933 --> 00:19:04,983
‫יש משהו באוויר.‬

266
00:19:05,060 --> 00:19:06,810
‫זאת הפרווה של קורון.‬

267
00:19:09,273 --> 00:19:12,153
‫אני לא מסוגל לנשום! תפתחי את התריסים!‬

268
00:19:12,234 --> 00:19:13,074
‫בסדר.‬

269
00:19:16,655 --> 00:19:17,815
‫לאן קורון נעלם?‬

270
00:19:18,323 --> 00:19:20,083
‫הוא בטח עם סואיצ'י.‬

271
00:19:21,118 --> 00:19:22,998
‫סואיצ'י, אנחנו נכנסים.‬

272
00:19:31,336 --> 00:19:34,456
‫בחיי, חיות הן ממש מקסימות.‬

273
00:19:34,548 --> 00:19:38,888
‫אני בטח אדם נחמד‬
‫אם חיות מתייחסות אליי ככה.‬

274
00:19:47,311 --> 00:19:50,021
‫קורון, מה נכנס בך?‬

275
00:19:50,105 --> 00:19:52,685
‫אתה מתנהג מוזר. מה קרה לך, בשם אלוהים?‬

276
00:19:54,735 --> 00:19:56,735
‫בוא אליי, קורון. בוא אליי.‬

277
00:20:01,074 --> 00:20:02,034
‫מה…?!‬

278
00:20:06,455 --> 00:20:08,705
‫סואיצ'י! מה עשית לקורון?!‬

279
00:20:08,790 --> 00:20:10,170
‫תן לי אותו!‬

280
00:20:10,250 --> 00:20:11,630
‫תשכח מזה.‬

281
00:20:11,710 --> 00:20:13,590
‫אמרתי לך לתת לי אותו!‬

282
00:20:17,299 --> 00:20:18,629
‫מה, לעזאזל?!‬

283
00:20:30,979 --> 00:20:31,979
‫כולם…‬

284
00:20:32,564 --> 00:20:36,534
‫תברחו!‬

285
00:20:49,873 --> 00:20:50,873
‫הוא נשך אותי!‬

286
00:21:04,888 --> 00:21:06,308
‫קוצ'י קוצ'י קו.‬

287
00:21:07,474 --> 00:21:09,024
‫קורון חזר לקדמותו!‬

288
00:21:09,101 --> 00:21:11,061
‫בטח בזכות השוק החשמלי שהוא חטף.‬

289
00:21:11,144 --> 00:21:13,984
‫סואיצ'י. כואב לך?‬

290
00:21:15,274 --> 00:21:16,484
‫תשתקי.‬

291
00:21:16,566 --> 00:21:21,986
‫כל כך קיוויתי שהם יקוללו…‬

292
00:23:23,276 --> 00:23:27,986
‫תרגום: שלמה ליברמן‬

293
00:23:29,658 --> 00:23:32,908
‫ואז השומר קרא את המילים‬
‫שכתובות בדם על הקיר.‬

294
00:23:33,412 --> 00:23:36,622
‫הוא היה מלא בשרבוטים דמויי חרקים.‬

295
00:23:37,207 --> 00:23:38,827
‫אף שקשה היה לקרוא אותו,‬

296
00:23:38,917 --> 00:23:42,747
‫העובדה המזעזעת הייתה‬
‫שהמטופל שרבט אותם בעצמות אצבעותיו‬

297
00:23:42,838 --> 00:23:46,468
‫לפני שברח ונכלא‬
‫באגף אחר במחלקה הפסיכיאטרית.‬

298
00:23:46,967 --> 00:23:48,887
‫השורה הראשונה הייתה כדלקמן:‬

299
00:23:49,428 --> 00:23:52,218
‫"אני סוף-סוף חושב שמשהו לא בסדר איתי."‬