1
00:00:09,343 --> 00:00:12,180
‫אחרי הרצח הראשון שביצע מר דאהמר…‬

2
00:00:12,263 --> 00:00:13,848
‫- רצח: סטיבן היקס‬
‫18 ביוני 1978 -‬

3
00:00:13,931 --> 00:00:15,391
‫הוא לא רצח שוב במשך תשע שנים.‬

4
00:00:16,559 --> 00:00:18,436
‫אבל לאחר ההפסקה הזו,‬

5
00:00:18,519 --> 00:00:20,480
‫הוא מתעורר במלון ״אמבסדור״…‬

6
00:00:20,563 --> 00:00:21,814
‫- מלון אמבסדור -‬

7
00:00:21,898 --> 00:00:22,982
‫לצד גופה.‬

8
00:00:23,649 --> 00:00:25,318
‫- רצח: סטיבן טומי -‬

9
00:00:25,401 --> 00:00:29,322
‫ואז הוא חווה משהו‬
‫שהייתי קורא לו המרת דת הפוכה.‬

10
00:00:30,281 --> 00:00:32,033
‫הוא התחיל לחשוב, ״אולי יש שטן‬

11
00:00:32,116 --> 00:00:35,036
‫״ואולי הגורל שלי‬
‫הוא לבצע את מלאכתו של השטן.״‬

12
00:00:36,412 --> 00:00:40,041
‫הוא התחיל לעסוק בכל מיני כישופים מוזרים.‬

13
00:00:41,334 --> 00:00:44,629
‫הוא התחיל להתחבר לחלקים מסרטים שנראה ש…‬

14
00:00:44,712 --> 00:00:46,172
‫- מגרש השדים 3 -‬

15
00:00:46,255 --> 00:00:48,966
‫טענו שיש בעולם כוחות רשע.‬

16
00:00:49,842 --> 00:00:51,928
‫״שובו של הג׳דיי״ היה אחד מהם.‬

17
00:00:52,845 --> 00:00:57,266
‫הוא הזדהה מאוד עם הקיסר.‬
‫הוא רצה את היכולת הזו לשלוט במחשבות.‬

18
00:00:58,226 --> 00:01:00,603
‫היו לו עיניים צהובות כאלה.‬

19
00:01:01,229 --> 00:01:05,191
‫אז ג׳ף מצא מקום‬
‫שבו אפשר לקנות עדשות מגע צהובות.‬

20
00:01:06,442 --> 00:01:08,945
‫ולפני שהוא היה יוצא בערבים,‬

21
00:01:09,028 --> 00:01:11,197
‫הוא היה מרכיב את העדשות.‬

22
00:01:11,280 --> 00:01:13,533
‫הוא היה צריך לשלהב את עצמו‬

23
00:01:13,616 --> 00:01:15,618
‫בכך שהוא ניסה לחקות‬

24
00:01:15,701 --> 00:01:17,453
‫את השטן, או אדם מרושע‬

25
00:01:17,954 --> 00:01:20,039
‫כדי להגשים את הפנטזיות שלו.‬

26
00:01:21,165 --> 00:01:23,209
‫אנשים הולכים‬

27
00:01:23,292 --> 00:01:25,628
‫לסרטי אימה עקובים מדם בשביל…‬

28
00:01:26,921 --> 00:01:30,591
‫הצצה חטופה במה שהסרטים מראים.‬

29
00:01:32,426 --> 00:01:34,178
‫ההבדל היחיד הוא‬

30
00:01:34,971 --> 00:01:36,389
‫שאני עשיתי את זה באמת.‬

31
00:01:41,894 --> 00:01:44,397
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

32
00:02:07,253 --> 00:02:10,173
‫מערכת היחסים שלי עם ג׳ף התפתחה עם הזמן.‬

33
00:02:11,883 --> 00:02:13,050
‫ככל שהתקדמנו,‬

34
00:02:13,634 --> 00:02:15,887
‫התוודעתי לצדדים שונים בו.‬

35
00:02:17,597 --> 00:02:19,307
‫- ונדי פטריקוס‬
‫הסנגורית של דאהמר -‬

36
00:02:19,390 --> 00:02:20,892
‫היו בתוכו ניגודים רבים.‬

37
00:02:20,975 --> 00:02:22,518
‫במשך זמן רב מאוד‬

38
00:02:23,102 --> 00:02:25,188
‫הוא לא רצח אף אחד.‬

39
00:02:25,271 --> 00:02:27,565
‫אבל לאחר שהוא פגש את סטיבן טומי,‬

40
00:02:27,648 --> 00:02:30,735
‫הוא איבד שליטה בעניין.‬

41
00:02:31,235 --> 00:02:32,612
‫זה מדרון חלקלק.‬

42
00:02:33,196 --> 00:02:34,864
‫אז באיזה שלב‬

43
00:02:36,115 --> 00:02:39,660
‫נכנעת לתחושות האלה לחלוטין‬

44
00:02:39,744 --> 00:02:41,787
‫ולא ניסית לשנות שום דבר?‬

45
00:02:41,871 --> 00:02:44,248
‫אחרי ה״אמבסדור״.‬

46
00:02:44,332 --> 00:02:47,376
‫שם הדברים התחילו לצבור תאוצה.‬

47
00:02:48,419 --> 00:02:52,089
‫בסופו של דבר,‬
‫הוא הגיע למצב של אובדן שליטה מוחלט.‬

48
00:02:52,173 --> 00:02:53,257
‫ולא הייתה דרך חזרה.‬

49
00:02:54,008 --> 00:02:55,885
‫וכעבור ארבע שנים,‬

50
00:02:55,968 --> 00:02:59,555
‫ההתנהגות הנמהרת הזו‬
‫הובילה בסופו של דבר למעצרו.‬

51
00:03:05,478 --> 00:03:07,813
‫- 22 ביולי, 1991 -‬

52
00:03:10,358 --> 00:03:14,153
‫מעולם לא נתקלנו במילווקי‬
‫בשום דבר שדמה למקרה של דאהמר.‬

53
00:03:15,279 --> 00:03:17,365
‫- אן א. שוורץ‬
‫עיתונאית, ״מילווקי ג׳רנל״ -‬

54
00:03:17,448 --> 00:03:20,159
‫זה היה רגע שלא ייאמן‬
‫בקריירה העיתונאית שלי.‬

55
00:03:22,203 --> 00:03:24,830
‫באותו הערב ביולי 91׳,‬

56
00:03:25,539 --> 00:03:27,708
‫ב־22 ביולי,‬

57
00:03:29,961 --> 00:03:34,966
‫שוטרים ממשטרת מילווקי‬
‫היו בסיור הלילי שלהם.‬

58
00:03:36,050 --> 00:03:38,636
‫הם עברו מול הדירה של דאהמר,‬

59
00:03:38,719 --> 00:03:41,264
‫סתם נסעו ברחוב בניידת.‬

60
00:03:41,764 --> 00:03:46,644
‫ואז טרייסי אדוארדס ניגש אליהם.‬

61
00:03:46,727 --> 00:03:50,898
‫טרייסי אדואדס לבש תחתוני בוקסר‬

62
00:03:51,607 --> 00:03:54,944
‫ואזיק השתלשל ממפרק היד שלו.‬

63
00:03:56,737 --> 00:04:01,242
‫אז השוטרים דיברו אותו,‬

64
00:04:01,826 --> 00:04:03,369
‫והוא התחיל לספר להם‬

65
00:04:03,452 --> 00:04:06,080
‫סיפור שנשמע דמיוני‬

66
00:04:06,163 --> 00:04:07,999
‫על המקום שבו הוא היה לפני רגע.‬

67
00:04:08,082 --> 00:04:10,418
‫על בחור לבן מוזר אחד‬

68
00:04:10,501 --> 00:04:13,254
‫שהיה איתו לפני רגע.‬

69
00:04:15,673 --> 00:04:17,925
‫דאהמר בחר את הקורבנות שלו‬

70
00:04:18,009 --> 00:04:20,219
‫על סמך מבנה גוף מסוים.‬

71
00:04:22,054 --> 00:04:24,098
‫הוא הציע להם כסף,‬

72
00:04:24,181 --> 00:04:25,516
‫והם אפשרו לדאהמר לצלם אותם.‬

73
00:04:25,599 --> 00:04:27,184
‫- דניס מרפי‬
‫בלש, משטרת מילווקי -‬

74
00:04:27,268 --> 00:04:29,603
‫אבל הוא היה אומר,‬
‫״אתה צריך לבוא לדירה שלי״.‬

75
00:04:31,439 --> 00:04:36,277
‫באותו הערב, טרייסי אדוארדס‬
‫הסכים לבוא לדירה של דאהמר.‬

76
00:04:39,155 --> 00:04:41,198
‫- ג׳ראלד בויל‬
‫ראש צוות ההגנה של דאהמר -‬

77
00:04:41,282 --> 00:04:44,368
‫טרייסי הוא קודם כול בחור נחמד מאוד,‬
‫עם הרבה חוכמת רחוב.‬

78
00:04:45,619 --> 00:04:48,956
‫הוא סיפר לנו‬
‫על ההתנהגות של ג׳פרי באותו הערב.‬

79
00:04:50,124 --> 00:04:52,126
‫ועל כך שהבין לפתע‬

80
00:04:52,710 --> 00:04:55,296
‫שהוא לא הולך לשם כדי להצטלם.‬

81
00:04:56,464 --> 00:04:58,799
‫הוא הולך לשם בשביל משהו גרוע יותר.‬

82
00:04:59,842 --> 00:05:02,303
‫כשהם היו בחדר השינה,‬

83
00:05:02,887 --> 00:05:05,014
‫דאהמר שם עליו אזיק אחד,‬

84
00:05:05,514 --> 00:05:09,894
‫ואז אדוארדס זז, כך שהוא לא היה יכול‬
‫לשים עליו את האזיק השני.‬

85
00:05:11,896 --> 00:05:15,232
‫וג׳פרי הקרין את הסרט ״מגרש השדים 3״.‬

86
00:05:15,858 --> 00:05:18,235
‫דאהמר התחיל להיכנס לסרט.‬

87
00:05:18,944 --> 00:05:21,405
‫אז הוא לא חשב על האזיק השני.‬

88
00:05:22,531 --> 00:05:24,617
‫הוא התחיל לבצע מין תנועה מטורפת,‬

89
00:05:24,700 --> 00:05:27,453
‫הוא ישב והתנדנד קדימה ואחורה בכיסא,‬

90
00:05:27,536 --> 00:05:29,580
‫והפיק קולות משונים,‬

91
00:05:29,663 --> 00:05:32,041
‫ודיבר בשפה חסרת פשר.‬

92
00:05:33,042 --> 00:05:36,253
‫טרייסי התחיל להתנהג כאילו הם חברים,‬

93
00:05:36,337 --> 00:05:39,757
‫כי הוא ידע‬
‫שהוא חייב לברוח משם, אחרת הוא ייהרג.‬

94
00:05:42,927 --> 00:05:47,515
‫אמרתי לו שאני צריך ללכת לשירותים.‬
‫כשחלפתי על פניו, הכיתי אותו.‬

95
00:05:47,598 --> 00:05:50,935
‫ואז רצתי אל הדלת,‬
‫ואלוהים בטח היה לצידי, כן?‬

96
00:05:51,018 --> 00:05:55,272
‫כי היו לו שמונה מנעולים שונים‬
‫ואני פשוט בחרתי במנעול הנכון.‬

97
00:05:59,443 --> 00:06:02,738
‫טרייסי עצר ניידת של משטרת מילווקי.‬

98
00:06:03,989 --> 00:06:06,117
‫בהתחלה הוא רק רצה שיורידו ממנו את האזיק.‬

99
00:06:06,200 --> 00:06:08,369
‫- קנת מיולר‬
‫לוטננט, מחלק הרצח של משטרת מילווקי -‬

100
00:06:08,452 --> 00:06:11,163
‫אני לא חושב שהוא רצה למסור הרבה מידע‬
‫לגבי מקורו של האזיק.‬

101
00:06:13,207 --> 00:06:16,627
‫האזיקים היו שונים מאלה שבהם השתמשה המשטרה‬

102
00:06:16,710 --> 00:06:18,712
‫אז המפתחות שלהם לא פתחו אותם.‬

103
00:06:19,296 --> 00:06:22,258
‫אז הם הלכו לדירה כדי למצוא את המפתח לאזיק‬

104
00:06:22,341 --> 00:06:23,968
‫וכדי לחקור את המקום.‬

105
00:06:24,051 --> 00:06:25,803
‫- תשאלנו את ג׳פרי -‬

106
00:06:29,056 --> 00:06:32,143
‫כשדאהמר פתח את הדלת, הוא היה שיכור.‬

107
00:06:34,061 --> 00:06:35,896
‫הוא הכניס את השוטרים.‬

108
00:06:37,815 --> 00:06:40,151
‫השוטרים בדקו בחדר השינה,‬

109
00:06:40,234 --> 00:06:42,111
‫ומצאו סכין מתחת למיטה‬

110
00:06:42,194 --> 00:06:45,322
‫שדאהמר השתמש בה‬
‫כדי לאיים על טרייסי אדוארדס.‬

111
00:06:46,866 --> 00:06:49,160
‫טרייסי אדוארדס ציין‬

112
00:06:49,243 --> 00:06:56,208
‫שדאהמר אמר שהוא מאחסן ראש,‬
‫או כמה ראשים, במקרר.‬

113
00:06:58,919 --> 00:07:01,005
‫השוטר פתח אותו‬

114
00:07:02,631 --> 00:07:06,177
‫וראה במקרר ראש שהביט בו,‬

115
00:07:06,260 --> 00:07:07,261
‫והוא צרח.‬

116
00:07:07,761 --> 00:07:09,889
‫הוא ממש צרח.‬

117
00:07:11,557 --> 00:07:15,352
‫בסופו של דבר הוא פרש.‬
‫הוא לא הפסיק לחלום על זה.‬

118
00:07:16,645 --> 00:07:18,105
‫הוא לא הצליח להתמודד עם זה.‬

119
00:07:21,984 --> 00:07:23,903
‫דאהמר נעצר.‬

120
00:07:24,403 --> 00:07:27,156
‫הוא נלקח לתחנת המשטרה.‬

121
00:07:28,282 --> 00:07:31,619
‫כשהגעתי לזירה‬
‫ופגשתי את הלוטננט של משמרת הלילה,‬

122
00:07:31,702 --> 00:07:35,998
‫רוזוולט הארל, הוא רק נד בראשו ותדרך אותי.‬

123
00:07:36,081 --> 00:07:37,500
‫הוא אמר שזה לא ייאמן.‬

124
00:07:37,583 --> 00:07:41,670
‫זו דירה קטנה מאוד,‬
‫אבל הייתה בה כמות עצומה של ראיות.‬

125
00:07:44,298 --> 00:07:46,550
‫הזירה עצמה הייתה מחרידה.‬

126
00:07:47,301 --> 00:07:49,470
‫כלי העבודה שהיו בדירה‬

127
00:07:49,553 --> 00:07:52,264
‫היו מסורי מתכת, מברגים,‬

128
00:07:52,348 --> 00:07:54,433
‫וכלים אחרים שהוא השתמש בהם‬

129
00:07:54,517 --> 00:07:57,394
‫כשהוא ביתר את קורבנותיו.‬

130
00:08:00,648 --> 00:08:02,858
‫- ד״ר ג׳פרי ג׳נצן‬
‫חוקר מקרי מוות, מילווקי -‬

131
00:08:02,942 --> 00:08:08,364
‫חשבתי שזו תהיה זירה שגרתית, וכשהגעתי,‬
‫השוטר הוביל אותי אל תוך הדירה של דאהמר.‬

132
00:08:10,699 --> 00:08:14,912
‫רופאים משפטיים רגילים לראות טראומה,‬

133
00:08:15,788 --> 00:08:17,540
‫אבל זה היה משהו אחר.‬

134
00:08:19,166 --> 00:08:23,128
‫כשהבטת בחדר, ראית פחד על פניהם של האנשים.‬

135
00:08:24,088 --> 00:08:27,216
‫ובשנים שחלפו מאז,‬

136
00:08:27,299 --> 00:08:29,802
‫הגעתי למסקנה‬

137
00:08:29,885 --> 00:08:32,263
‫שזה היה רגע‬

138
00:08:32,346 --> 00:08:35,432
‫שבו פגשתי ברשע אמיתי.‬

139
00:08:36,600 --> 00:08:38,435
‫ואני לא יכול לתאר את זה,‬

140
00:08:38,519 --> 00:08:42,439
‫אבל זו תחושה של שחיתות אנושית.‬

141
00:08:44,149 --> 00:08:48,904
‫כשעברנו על המגירות והמכלים השונים,‬

142
00:08:48,988 --> 00:08:52,116
‫הרגשתי שאני לא בודק זירת פשע‬

143
00:08:52,199 --> 00:08:55,202
‫אלא שאני מפרק את המוזאון של דאהמר.‬

144
00:08:58,038 --> 00:09:01,792
‫היה ברור שדאהמר אסף‬

145
00:09:01,875 --> 00:09:05,504
‫איברי גוף מסוימים מהאנשים שרצח.‬

146
00:09:06,005 --> 00:09:09,717
‫איברי מין מיובשים, שיער אדם.‬

147
00:09:12,386 --> 00:09:14,722
‫מצאנו שקיות ניילון‬

148
00:09:14,805 --> 00:09:16,890
‫שהכילו רקמות.‬

149
00:09:17,641 --> 00:09:19,518
‫הצלחתי לזהות‬

150
00:09:19,602 --> 00:09:21,312
‫לב אדם,‬

151
00:09:21,854 --> 00:09:25,190
‫וסוגים נוספים של רקמות שרירי שלד.‬

152
00:09:26,900 --> 00:09:28,902
‫ואז, בחדר השינה,‬

153
00:09:28,986 --> 00:09:32,031
‫היו שלושה שלדים שלמים‬

154
00:09:32,114 --> 00:09:34,074
‫שראשיהם נערפו.‬

155
00:09:35,075 --> 00:09:37,036
‫ו־11 גולגולות של בני אדם.‬

156
00:09:38,245 --> 00:09:40,039
‫ואז הבנתי פתאום:‬

157
00:09:40,539 --> 00:09:43,709
‫״יש לנו רוצח סדרתי במילווקי.״‬

158
00:09:46,337 --> 00:09:48,130
‫זה היה כל כך קיצוני.‬

159
00:09:49,715 --> 00:09:51,592
‫היה קשה להאמין.‬

160
00:09:51,675 --> 00:09:54,762
‫אבל האמנו, כי כל הראיות היו שם.‬

161
00:09:56,138 --> 00:09:57,848
‫כשהייתי בחדר השינה,‬

162
00:09:57,931 --> 00:10:00,684
‫הבחנתי במכל פלסטיק גדול בצבע כחול.‬

163
00:10:01,310 --> 00:10:03,771
‫וכשהזזתי וניערתי אותו,‬

164
00:10:03,854 --> 00:10:06,690
‫שמעתי קול שכשוך של נוזל,‬

165
00:10:06,774 --> 00:10:09,234
‫והרגשתי שהוא כבד.‬

166
00:10:10,152 --> 00:10:13,906
‫ביקשתי מהצוות שעסק בחומרים מסוכנים להיכנס‬

167
00:10:13,989 --> 00:10:16,950
‫ולהוציא את המכל למקרה שיש בו כימיקלים‬

168
00:10:17,034 --> 00:10:19,870
‫או חומרים מזיקים אחרים.‬

169
00:10:23,749 --> 00:10:25,209
‫מוקדם בבוקר המחרת‬

170
00:10:25,292 --> 00:10:28,003
‫הגעתי למפקדת המשטרה…‬

171
00:10:28,087 --> 00:10:30,130
‫- משטרת מילווקי‬
‫מפקדת המשטרה -‬

172
00:10:30,214 --> 00:10:33,384
‫ודיווחו לי על הדברים שדאהמר אמר.‬

173
00:10:33,467 --> 00:10:35,844
‫- אדם מודה בקטיעת איברים‬
‫הרג לדבריו 11 איש -‬

174
00:10:35,928 --> 00:10:38,305
‫ואז התחלנו לעבור על ציר הזמן.‬

175
00:10:38,389 --> 00:10:39,640
‫וזו הייתה תחילתה‬

176
00:10:40,140 --> 00:10:44,812
‫של חקירה שארכה שבועות רבים,‬
‫או למעשה חודשים.‬

177
00:10:47,648 --> 00:10:51,443
‫עורך הדין שלו היה שם ואמר,‬
‫״ג׳פרי, אני מייעץ לך לא לדבר.״‬

178
00:10:51,527 --> 00:10:54,321
‫ומדי יום ג׳פרי חתם על כתב ויתור שאמר,‬
‫״אני רוצה לדבר״.‬

179
00:10:58,450 --> 00:10:59,868
‫היינו בבית המעצר,‬

180
00:11:00,536 --> 00:11:04,164
‫והוא עבר על כל אחד ואחד מהם‬

181
00:11:04,248 --> 00:11:06,875
‫למיטב זכרונו, מהמאוחר למוקדם.‬

182
00:11:07,459 --> 00:11:10,796
‫כן, תמיד שמרתי את הרגשות האלה לעצמי.‬

183
00:11:11,714 --> 00:11:15,592
‫אז זו מין חוויה לימודית בשבילי.‬

184
00:11:16,135 --> 00:11:18,137
‫אני מרגישה שאתה מדבר איתי בפתיחות.‬

185
00:11:19,471 --> 00:11:21,348
‫זה נעשה קל יותר עם הניסיון.‬

186
00:11:22,099 --> 00:11:23,100
‫כן.‬

187
00:11:24,268 --> 00:11:28,439
‫תוכל לומר לי מה גרם לך לרצות להרוג אותם?‬

188
00:11:29,148 --> 00:11:31,316
‫לדעתי הכוח המניע בבסיס העניין‬

189
00:11:31,400 --> 00:11:35,612
‫היה מן הסתם דחף מיני מעוות.‬

190
00:11:37,614 --> 00:11:40,451
‫תחושת ריקנות בלתי פוסקת,‬

191
00:11:40,534 --> 00:11:42,327
‫וחוסר יכולת למצוא‬

192
00:11:43,328 --> 00:11:45,706
‫משהו בחיים שבאמת נתן לי‬

193
00:11:45,789 --> 00:11:49,877
‫תחושת אושר, שלווה או סיפוק.‬

194
00:11:51,712 --> 00:11:54,214
‫תמיד חיפשתי ורציתי יותר.‬

195
00:11:57,760 --> 00:12:00,179
‫- 22 ביולי, 1991 -‬

196
00:12:02,347 --> 00:12:03,766
‫- 17 בינואר, 1988 -‬

197
00:12:03,849 --> 00:12:06,602
‫- 8 שבועות לאחר הרצח של סטיבן טומי -‬

198
00:12:09,188 --> 00:12:11,398
‫לילה אחד יצאתי,‬

199
00:12:11,482 --> 00:12:15,194
‫ופגשתי מישהו… אני חושב שהוא היה הודי.‬

200
00:12:15,277 --> 00:12:18,947
‫והוא עמד שם. אמר שהוא מחכה לאוטובוס.‬

201
00:12:19,031 --> 00:12:21,617
‫אתה זוכר מה היה שמו?‬
‫-לא.‬

202
00:12:24,953 --> 00:12:27,289
‫בינואר 1988,‬

203
00:12:27,372 --> 00:12:31,168
‫ג׳פרי דאהמר, שגר בזמנו אצל סבתו,‬
‫יצא ופגש את ג׳יימס דוקסטטור…‬

204
00:12:31,251 --> 00:12:33,796
‫- ד״ר פארק דיץ‬
‫פסיכיאטר פורנזי מטעם התביעה -‬

205
00:12:33,879 --> 00:12:34,838
‫שהיה בן 14.‬

206
00:12:35,631 --> 00:12:38,550
‫הוא עמד בתחנת אוטובוס מול בר גאה.‬

207
00:12:39,510 --> 00:12:43,555
‫דאהמר ביקש ממנו לבוא איתו לבית של סבתו.‬

208
00:12:44,139 --> 00:12:47,684
‫דוקסטטור נקב במחיר,‬
‫שהיה 50 דולר ליחסי מין.‬

209
00:12:49,019 --> 00:12:51,980
‫איפה סבתא הייתה?‬
‫-למעלה, שקועה בשינה.‬

210
00:12:53,065 --> 00:12:55,400
‫שאלתי אותו, ״עד מתי תוכל להישאר?״‬

211
00:12:55,484 --> 00:12:56,652
‫והוא ענה,‬

212
00:12:56,735 --> 00:13:00,030
‫״רק עד שעות הבקר המוקדמות.״‬

213
00:13:00,113 --> 00:13:02,491
‫ושעות הבוקר המוקדמות כמעט הגיעו.‬

214
00:13:02,574 --> 00:13:03,450
‫טוב.‬

215
00:13:03,951 --> 00:13:05,994
‫מה עבר לך בראש?‬

216
00:13:06,078 --> 00:13:07,162
‫פשוט…‬

217
00:13:09,706 --> 00:13:12,918
‫רציתי להשאיר אותו איתי.‬
‫זו הדרך הכי טובה לתאר את זה.‬

218
00:13:14,586 --> 00:13:16,338
‫- ד״ר קנת סמייל‬
‫פסיכולוג פורנזי -‬

219
00:13:16,421 --> 00:13:18,423
‫הוא רקח שיקויים שהרדימו אנשים‬

220
00:13:18,507 --> 00:13:20,259
‫והשתמש בכדורי שינה.‬

221
00:13:20,342 --> 00:13:23,637
‫הוא הוסיף לקפה שלהם חמישה או שבעה כדורים.‬

222
00:13:23,720 --> 00:13:26,557
‫ואולי גם ערבב פנימה גם קצת אלכוהול.‬

223
00:13:27,891 --> 00:13:30,394
‫המחשבות שלי מן הסתם‬

224
00:13:31,603 --> 00:13:34,106
‫לא היו מחשבות של אדם שפוי בזמנו.‬

225
00:13:35,357 --> 00:13:38,110
‫העדפתי שהוא יישאר בחיים,‬

226
00:13:38,193 --> 00:13:41,697
‫אבל נראה שחניקה‬
‫הייתה הדרך להשאיר אותו איתי.‬

227
00:13:42,364 --> 00:13:46,326
‫הוא היה הורג מישהו.‬
‫הגופה הייתה למעלה בחדר השינה.‬

228
00:13:46,410 --> 00:13:47,411
‫הסבתא הייתה מתעוררת,‬

229
00:13:47,494 --> 00:13:51,248
‫וג׳ַפרי היה יורד לאכול איתה ארוחת בוקר.‬

230
00:13:51,331 --> 00:13:53,667
‫הגופה הייתה למעלה בחדר השינה.‬

231
00:13:53,750 --> 00:13:55,878
‫ג׳פרי היה מפטפט עם סבתו‬

232
00:13:55,961 --> 00:13:57,504
‫ונפרד ממנה לפני שהלכה לכנסייה.‬

233
00:13:59,423 --> 00:14:01,174
‫יש פשוט ניתוק מוחלט.‬

234
00:14:03,010 --> 00:14:06,221
‫הוא שמר את גופתו של דוקסטטור‬

235
00:14:06,305 --> 00:14:10,350
‫במרתף של סבתא שלו למשך כשבוע.‬

236
00:14:10,434 --> 00:14:13,103
‫וכשהיה לבד בבית,‬

237
00:14:13,186 --> 00:14:17,024
‫הוא היה מוציא את הגופה ומנצל אותה מינית.‬

238
00:14:18,901 --> 00:14:22,738
‫לגופות, לבובות ראווה ולאנשים חסרי הכרה‬

239
00:14:22,821 --> 00:14:24,448
‫יש כמה דברים במשותף:‬

240
00:14:24,531 --> 00:14:27,075
‫הם לא דורשים דבר,‬

241
00:14:27,159 --> 00:14:28,577
‫הם לא מתלוננים,‬

242
00:14:29,202 --> 00:14:30,579
‫והם לא עוזבים.‬

243
00:14:31,246 --> 00:14:33,332
‫עבור דאהמר, זה הדבר החשוב.‬

244
00:14:36,126 --> 00:14:39,171
‫מעולם לא הכרתי אף אדם‬

245
00:14:39,254 --> 00:14:42,466
‫שהיה בודד כמו ג׳פרי דאהמר.‬

246
00:14:43,926 --> 00:14:45,052
‫הייתי אומר לו,‬

247
00:14:45,135 --> 00:14:47,346
‫״ג׳פרי, יש לך חברים?״‬

248
00:14:48,305 --> 00:14:49,139
‫״לא.״‬

249
00:14:49,222 --> 00:14:51,600
‫״הלכת פעם לסרט עם מישהו?״‬

250
00:14:52,184 --> 00:14:53,018
‫״לא.״‬

251
00:14:53,101 --> 00:14:54,561
‫״הלכת פעם למסיבה?״‬

252
00:14:55,062 --> 00:14:56,229
‫״לא.״‬

253
00:14:57,272 --> 00:15:01,026
‫לא היו לו חברים, אז הוא לא דיבר עם אף אחד.‬

254
00:15:02,903 --> 00:15:06,949
‫ראיתי מולי רק קליפה ריקה של אדם.‬

255
00:15:08,325 --> 00:15:10,452
‫הוא לא הבין ולא הרגיש שום דבר‬

256
00:15:10,535 --> 00:15:13,789
‫חוץ מהצורך לסיפוק התשוקה הזו‬

257
00:15:13,872 --> 00:15:17,668
‫לקיים יחסי מין עם אדם מת או מחוסר הכרה.‬

258
00:15:23,298 --> 00:15:26,385
‫כל המצב הזה אילץ אותי להסתכל בצורה אחרת‬

259
00:15:26,468 --> 00:15:28,011
‫על האופן שבו חייתי את חיי.‬

260
00:15:28,637 --> 00:15:30,472
‫לא ראית את זה ככה בזמן שזה קרה?‬

261
00:15:30,555 --> 00:15:34,518
‫אולי ראיתי את זה,‬
‫אבל בחרתי להתעלם מזה, לקבור את זה,‬

262
00:15:35,394 --> 00:15:39,272
‫להחביא את זה‬
‫מתחת לצורך הכפייתי שהניע אותי.‬

263
00:15:41,441 --> 00:15:44,987
‫לג׳פרי הייתה‬
‫סקרנות אינטלקטואלית רבה לגבי אנטומיה.‬

264
00:15:45,988 --> 00:15:50,492
‫הוא התחיל להתעניין בכך בגיל צעיר מאוד,‬
‫בכיתה ג׳ או ד׳.‬

265
00:15:57,916 --> 00:16:02,504
‫כשג׳ף ואני היינו קטנים,‬
‫היינו יוצאים להליכות ביער לעיתים קרובות.‬

266
00:16:02,587 --> 00:16:06,258
‫והיינו נתקלים בעצמות על הקרקע‬
‫לעיתים קרובות.‬

267
00:16:06,341 --> 00:16:07,759
‫- אריק טייסון‬
‫חבר ילדות -‬

268
00:16:07,843 --> 00:16:10,470
‫והוא פשוט התעניין מאוד‬

269
00:16:10,554 --> 00:16:12,723
‫במבנה האנטומי של בעלי החיים האלה.‬

270
00:16:14,057 --> 00:16:17,853
‫הוא היה מבלה את זמנו במחסן קטן בחצר‬

271
00:16:18,353 --> 00:16:20,605
‫שבו הוא צבר בעלי חיים.‬

272
00:16:21,940 --> 00:16:25,110
‫והמחסן הזה בגינה שימש בשלב מסוים‬

273
00:16:25,193 --> 00:16:26,903
‫לאחסון אוסף של עצמות.‬

274
00:16:27,779 --> 00:16:30,323
‫עצמות של סנאים או עצמות של ארנבונים,‬

275
00:16:30,407 --> 00:16:33,243
‫או כל דבר שאפשר היה למצוא ביער.‬

276
00:16:33,326 --> 00:16:37,080
‫הוא סידר את הכול יפה‬
‫על שולחנות עבודה במחסן.‬

277
00:16:37,748 --> 00:16:40,250
‫הוא כבר הסיר מהן את כל הבשר.‬

278
00:16:40,333 --> 00:16:43,211
‫לא התעניינתי לאסוף דברים כאלה בעצמי.‬

279
00:16:43,295 --> 00:16:44,755
‫ג׳ף התעניין.‬

280
00:16:45,756 --> 00:16:48,175
‫בגיל הזה הוא התעניין‬

281
00:16:48,258 --> 00:16:52,012
‫במשהו שדמה לפחלוץ חובבני.‬

282
00:16:52,637 --> 00:16:54,556
‫אבל במהלך העניין הזה,‬

283
00:16:55,223 --> 00:16:59,519
‫הוא התחיל להתעניין‬

284
00:16:59,603 --> 00:17:01,521
‫באיברים הפנימיים.‬

285
00:17:03,607 --> 00:17:06,234
‫זה היה עניין מורבידי, מן הסתם.‬

286
00:17:06,318 --> 00:17:08,653
‫וממה התחלת?‬

287
00:17:10,030 --> 00:17:12,240
‫סתם פגרים של חיות דרוסות,‬

288
00:17:12,324 --> 00:17:13,784
‫כלבים,‬

289
00:17:14,493 --> 00:17:15,452
‫אופוסומים.‬

290
00:17:15,952 --> 00:17:19,039
‫הוא מאוד התעניין‬
‫בפתיחת קרביים של בעלי חיים.‬

291
00:17:19,122 --> 00:17:20,999
‫הוא רצה להסתכל פנימה.‬

292
00:17:21,083 --> 00:17:23,585
‫לראות איך הכול מאורגן.‬

293
00:17:24,336 --> 00:17:25,921
‫בכיתה ט׳,‬

294
00:17:26,004 --> 00:17:28,340
‫עשיתי נתיחה‬

295
00:17:28,423 --> 00:17:30,550
‫לגוויה של גור חזירים.‬

296
00:17:30,634 --> 00:17:32,552
‫אחרי שסיימנו את הניתוח,‬

297
00:17:33,053 --> 00:17:34,805
‫לקחתי את ראש החזיר הביתה,‬

298
00:17:34,888 --> 00:17:36,598
‫הסרתי ממנו את הבשר,‬

299
00:17:37,265 --> 00:17:40,018
‫ושמרתי אצלי את הגולגולת לזמן מה.‬

300
00:17:40,102 --> 00:17:41,520
‫למה? אני לא יודע.‬

301
00:17:43,146 --> 00:17:46,900
‫הוא לא הרג בעלי חיים.‬
‫הוא מצא חיות מתות ועשה את זה.‬

302
00:17:48,193 --> 00:17:50,904
‫הכול היה חלק מהעניין שלו‬

303
00:17:50,987 --> 00:17:52,364
‫בגופות מתות.‬

304
00:17:55,158 --> 00:17:57,035
‫הוא התעניין רק בזה.‬

305
00:17:57,911 --> 00:17:59,746
‫זה הפך לאובססיה שלו.‬

306
00:18:00,539 --> 00:18:04,334
‫הייתה חומה שניצבה בינו ובין אנשים אחרים.‬

307
00:18:04,417 --> 00:18:06,128
‫ללא שום רגש.‬

308
00:18:06,211 --> 00:18:09,881
‫מישהו שלא מסוגל להתחבר לאנשים אחרים.‬

309
00:18:11,716 --> 00:18:13,677
‫אני אפילו לא בטוח אם‬

310
00:18:14,261 --> 00:18:15,720
‫הייתי מסוגל באמת…‬

311
00:18:16,930 --> 00:18:19,266
‫לתחושות של אהבה, אפילו אז.‬

312
00:18:20,225 --> 00:18:22,269
‫אני לא בטוח אם עכשיו אני מסוגל.‬

313
00:18:22,352 --> 00:18:25,438
‫אתה לא יודע לאהוב. זה מה שאתה אומר?‬

314
00:18:25,522 --> 00:18:26,898
‫אני לא בטוח שאני יודע, לא.‬

315
00:18:26,982 --> 00:18:30,610
‫אני לא חושב שאדם שמסוגל לאהוב‬
‫היה עושה דברים כאלה.‬

316
00:18:37,284 --> 00:18:39,619
‫- 23 ביולי, 1991 -‬

317
00:18:41,705 --> 00:18:43,915
‫בבוקר שלאחר מעצרו של דאהמר,‬

318
00:18:44,624 --> 00:18:46,168
‫השמש עלתה,‬

319
00:18:46,251 --> 00:18:49,379
‫השוטרים ממשמרת הלילה עמדו ללכת הביתה,‬
‫והשוטרים של משמרת הבוקר הגיעו.‬

320
00:18:49,462 --> 00:18:51,423
‫- ג׳ף פלמינג‬
‫כתב, רשת אן־בי־סי במילווקי -‬

321
00:18:54,968 --> 00:18:58,263
‫הסמטה מאחורי ביתו של דאהמר כבר הייתה עמוסה‬

322
00:18:58,346 --> 00:19:01,183
‫באנשי תקשורת, אבל בעיקר בתושבים‬

323
00:19:01,266 --> 00:19:04,019
‫שפונו מבניין הדירות של דאהמר.‬

324
00:19:06,479 --> 00:19:09,566
‫חשוב שיהיו לכתב פלילים קשרים,‬

325
00:19:09,649 --> 00:19:11,943
‫גישה למידע פנימי של המשטרה.‬

326
00:19:12,611 --> 00:19:15,071
‫ואחד מידידיי במשטרה‬

327
00:19:15,155 --> 00:19:16,781
‫מסר לי את שמו של דאהמר.‬

328
00:19:17,282 --> 00:19:19,367
‫המידע הזה היה חסוי באותו הזמן.‬

329
00:19:20,368 --> 00:19:22,913
‫רציתי להתרחק מזירת הפשע‬

330
00:19:22,996 --> 00:19:27,000
‫ולגשת למערכת הממוחשבת במשרד התובע המחוזי.‬

331
00:19:28,418 --> 00:19:30,170
‫במערכת הממוחשבת הזו‬

332
00:19:30,253 --> 00:19:33,423
‫אוכל להקליד את שמו של דאהמר‬
‫ולמצוא את העבר הפלילי שלו.‬

333
00:19:34,466 --> 00:19:37,928
‫וכצפוי, היה לו תיק פלילי‬
‫שהופיעה בו תקיפה מינית.‬

334
00:19:39,471 --> 00:19:41,806
‫הצלחתי לעבור על הרישומים ולגלות‬

335
00:19:41,890 --> 00:19:45,894
‫שבתיק הזה ייצג אותו‬
‫עורך דין בשם ג׳רי בויל.‬

336
00:19:46,436 --> 00:19:49,147
‫דאהמר היה מוכר למשטרה.‬

337
00:19:50,190 --> 00:19:52,651
‫- יולי 1991 -‬

338
00:19:54,778 --> 00:19:57,155
‫- ספטמבר 1988 -‬

339
00:19:57,948 --> 00:20:01,243
‫פגשתי את דאהמר לראשונה ב־1988.‬

340
00:20:02,535 --> 00:20:07,332
‫הוא הואשם בעבירת מין נגד נער צעיר.‬

341
00:20:08,500 --> 00:20:11,962
‫ראיתי בחור אירו־אסייתי‬

342
00:20:12,045 --> 00:20:15,090
‫שעבר ברחוב אחר הצהריים.‬

343
00:20:15,173 --> 00:20:17,550
‫שאלתי אותו‬
‫אם הוא רוצה להרוויח כסף, 50 דולר.‬

344
00:20:17,634 --> 00:20:18,593
‫הוא הסכים.‬

345
00:20:19,719 --> 00:20:21,554
‫״על תמונות.״ הלכנו אליי.‬

346
00:20:23,807 --> 00:20:25,642
‫הוא התפשט עד שנשאר רק בתחתונים.‬

347
00:20:26,309 --> 00:20:28,144
‫צילמתי שתי תמונות שלו,‬

348
00:20:28,228 --> 00:20:30,188
‫אחת על המיטה ואחת בעמידה, אני חושב.‬

349
00:20:31,606 --> 00:20:35,527
‫שתיתי קפה עם אייריש קרים.‬

350
00:20:36,027 --> 00:20:38,905
‫נתתי לו גם, אבל בשלו היו כדורי שינה.‬

351
00:20:39,698 --> 00:20:42,117
‫והוא שתה.‬

352
00:20:43,034 --> 00:20:46,288
‫הוא נשאר שם שעה לכל היותר.‬

353
00:20:47,664 --> 00:20:50,583
‫אמר שהוא צריך ללכת. שילמתי לו 50 דולר.‬

354
00:20:51,543 --> 00:20:53,086
‫והוא הלך.‬

355
00:20:56,548 --> 00:20:58,091
‫למה נתת לו ללכת?‬

356
00:20:58,883 --> 00:21:02,762
‫כי לא הייתה לי סכין.‬
‫לא הייתה לי כוונה לפצוע אותו.‬

357
00:21:02,846 --> 00:21:05,140
‫רק רציתי להישאר איתו‬

358
00:21:05,223 --> 00:21:07,434
‫ולשכב לידו קצת.‬

359
00:21:09,561 --> 00:21:12,480
‫הוא אמר לי שהוא אוהב להקשיב לבטן של אנשים.‬

360
00:21:12,564 --> 00:21:14,316
‫- עדות בבית המשפט‬
‫שם העד חסוי -‬

361
00:21:14,399 --> 00:21:16,443
‫עדיין הייתי על המיטה,‬

362
00:21:16,526 --> 00:21:20,030
‫ואז הוא השתופף קצת ואז הוא התחיל…‬

363
00:21:20,739 --> 00:21:22,657
‫הוא הניח את האוזניים על הבטן שלי.‬

364
00:21:24,117 --> 00:21:25,118
‫הנער הצליח לברוח.‬

365
00:21:25,201 --> 00:21:27,120
‫- א. מייקל מקאן‬
‫התובע המחוזי של מילווקי -‬

366
00:21:27,203 --> 00:21:29,998
‫הוא הגיע הביתה כשהוא תחת השפעת סמים.‬
‫הוריו היו מודאגים.‬

367
00:21:30,081 --> 00:21:32,334
‫לבסוף הם לקחו אותו לבית החולים‬
‫והתקשרו למשטרה‬

368
00:21:32,417 --> 00:21:34,252
‫כי נראה שהוא מסומם.‬

369
00:21:36,755 --> 00:21:40,425
‫המשרד שלנו תבע את דאהמר על הפשע נגד הנער.‬

370
00:21:41,384 --> 00:21:45,263
‫דאהמר הורשע בסימום של הצעיר‬
‫ובשידולו לפעילות מינית.‬

371
00:21:46,348 --> 00:21:49,851
‫כשסיפרו לי על דאהמר, הייתי פסיכולוג ראשי…‬

372
00:21:49,934 --> 00:21:53,188
‫- ד״ר נורמן גולדפרב, פסיכולוג‬
‫ביצע הערכה פסיכולוגית לדאהמר ב־1988 -‬

373
00:21:53,271 --> 00:21:55,190
‫בשירות בתי הסוהר של מחוז מילווקי.‬

374
00:21:57,317 --> 00:21:59,944
‫בזמן שהוא המתין לפסק הדין‬

375
00:22:00,445 --> 00:22:03,823
‫אמרתי שאערוך הערכה קצרה‬

376
00:22:04,491 --> 00:22:08,161
‫כדי להבין מול מי אנחנו עובדים.‬

377
00:22:08,244 --> 00:22:09,829
‫- בולטות של כעס -‬

378
00:22:09,913 --> 00:22:14,167
‫ג׳פי היה עצור,‬
‫זועם ולא שיתף פעולה מההתחלה…‬

379
00:22:14,250 --> 00:22:15,877
‫- מפגין התנגדות וגישה מתחמקת -‬

380
00:22:15,960 --> 00:22:17,962
‫הוא הגיע באיחור של חצי שעה,‬

381
00:22:18,046 --> 00:22:20,256
‫בתקווה שלא אחכה לו.‬

382
00:22:21,299 --> 00:22:24,010
‫הוא פשוט בהה בי‬

383
00:22:24,094 --> 00:22:27,639
‫במבט קר, קפוא וזועם‬

384
00:22:27,722 --> 00:22:29,766
‫במשך כל הפגישה.‬

385
00:22:30,934 --> 00:22:34,479
‫אבל הוא עדיין הסגיר מידע חשוב מאוד‬

386
00:22:34,562 --> 00:22:36,564
‫רק מעצם ההתנהגות שלו.‬

387
00:22:37,857 --> 00:22:39,484
‫המבנה האישיותי שלו‬

388
00:22:39,567 --> 00:22:43,113
‫היה של אדם שמנצל אחרים,‬

389
00:22:44,030 --> 00:22:47,867
‫שרואה בהם חפצים, נטול כל אמפתיה.‬

390
00:22:47,951 --> 00:22:49,661
‫- סביר מאוד שיפשע שוב -‬

391
00:22:49,744 --> 00:22:54,374
‫ההמלצה שלי קבעה‬
‫שהוא מסוכן מכדי לחיות בקהילה.‬

392
00:22:54,457 --> 00:22:56,709
‫שיש לכלוא את האדם הזה כרגע.‬

393
00:22:56,793 --> 00:22:58,461
‫- תקופת כליאה משמעותית -‬

394
00:22:58,545 --> 00:23:02,799
‫השופט בסופו של דבר הקשיב לנאום של ג׳פרי,‬

395
00:23:02,882 --> 00:23:05,385
‫שהיה מרגש.‬

396
00:23:06,594 --> 00:23:10,723
‫הוא למעשה אמר, ״אוי, זה נורא.‬

397
00:23:11,474 --> 00:23:14,060
‫״אני מצטער. זה לא יקרה שוב לעולם.״‬

398
00:23:14,144 --> 00:23:15,687
‫- בית הסוהר המחוזי של מילווקי -‬

399
00:23:15,770 --> 00:23:18,231
‫נגזרה עליו שנה של ״מאסר ועבודה״.‬

400
00:23:20,024 --> 00:23:22,193
‫״מאסר ועבודה״ במדינה שלנו זו תוכנית‬

401
00:23:22,277 --> 00:23:24,529
‫שבה אתה עובד במהלך היום,‬
‫בשעות העבודה הרגילות,‬

402
00:23:24,612 --> 00:23:26,781
‫ובזמן שאתה לא עובד, אתה בכלא המחוזי.‬

403
00:23:26,865 --> 00:23:30,368
‫ג׳פרי דאהמר עבד במפעל השוקולד ״אמברוסיה״.‬

404
00:23:31,619 --> 00:23:32,704
‫- תא 1 -‬

405
00:23:35,206 --> 00:23:38,168
‫המשרד שלנו רצה שיקבל‬
‫תקופת מאסר של שש שנים.‬

406
00:23:38,251 --> 00:23:40,253
‫אז לא הסכמנו עם השופט בעניין הזה.‬

407
00:23:41,671 --> 00:23:45,508
‫חשבתי שאני מבין אנשים, שאי אפשר לשטות בי.‬

408
00:23:45,592 --> 00:23:47,802
‫הוא בהחלט שיטה בי.‬

409
00:23:48,720 --> 00:23:50,138
‫הוא שיטה בכולם.‬

410
00:23:50,221 --> 00:23:51,848
‫- בית המשפט המחוזי של מילווקי -‬

411
00:23:51,931 --> 00:23:56,728
‫כשמסתכלים על המקרה של ג׳פרי דאהמר,‬
‫יש בו כמה וכמה כשלים של המערכת,‬

412
00:23:57,520 --> 00:23:59,314
‫בין אם זה בתקופת המבחן ובשחרור על תנאי,‬

413
00:23:59,397 --> 00:24:02,442
‫בין אם אלה גורמי אכיפת החוק או בתי המשפט,‬

414
00:24:02,525 --> 00:24:06,112
‫שלא הצליחו להגן על הקורבנות.‬

415
00:24:06,779 --> 00:24:10,074
‫הנער היה רק בן 13 כשזה קרה.‬

416
00:24:11,493 --> 00:24:12,410
‫בן 13.‬

417
00:24:14,162 --> 00:24:17,582
‫לא הייתה דרך לדעת‬

418
00:24:18,208 --> 00:24:21,419
‫שהוא כבר רצח אנשים.‬

419
00:24:23,713 --> 00:24:26,341
‫אבל כששמעתי לראשונה‬

420
00:24:26,424 --> 00:24:28,134
‫את מה שעשה השופט,‬

421
00:24:28,635 --> 00:24:32,931
‫התחושה שלי הייתה,‬
‫״טוב, הוא עוד יחזור אלינו.‬

422
00:24:34,682 --> 00:24:36,768
‫״אין סיכוי שלא נפגוש אותו שוב.״‬

423
00:24:40,438 --> 00:24:43,566
‫עברו חודשים בין ההרשעה שלו‬

424
00:24:43,650 --> 00:24:46,319
‫לבין תחילת ריצוי העונש שלו.‬

425
00:24:46,402 --> 00:24:47,987
‫בפרק הזמן הזה‬

426
00:24:48,571 --> 00:24:51,658
‫הוא המשיך להסתובב בברים גאים‬

427
00:24:52,283 --> 00:24:56,871
‫ולהשיג סטוצים.‬

428
00:24:57,622 --> 00:25:00,500
‫עדיין גרת אצל סבתא בזמנו?‬
‫-כן.‬

429
00:25:00,583 --> 00:25:01,417
‫טוב.‬

430
00:25:07,799 --> 00:25:11,386
‫חודשיים לפני שהייתי אמור להיכנס‬
‫למרכז ״מאסר ועבודה״,‬

431
00:25:14,347 --> 00:25:16,641
‫הייתי ב״לה קאז׳״ ממש לפני הסגירה.‬

432
00:25:17,141 --> 00:25:19,102
‫זה היה אחד מהברים הקבועים שלך?‬

433
00:25:20,395 --> 00:25:24,148
‫והתחלתי לדבר עם בחור שחור אחד.‬

434
00:25:25,775 --> 00:25:28,152
‫איך קראו לו?‬
‫-אני חושב שקראו לו טוני.‬

435
00:25:28,653 --> 00:25:29,571
‫אני חושב.‬

436
00:25:30,071 --> 00:25:32,198
‫ככה לפחות הוא אמר לי שקוראים לו.‬

437
00:25:32,699 --> 00:25:33,533
‫טוני.‬

438
00:25:37,620 --> 00:25:39,956
‫- מרץ 1989 -‬

439
00:25:40,915 --> 00:25:44,669
‫טוני סירס היה בן 23 או 24.‬

440
00:25:44,752 --> 00:25:46,754
‫טוני סירס היה דוגמן.‬

441
00:25:46,838 --> 00:25:48,548
‫הוא היה נאה מאוד,‬

442
00:25:49,132 --> 00:25:52,302
‫והלבוש שלו תמיד היה מוקפד.‬

443
00:25:52,385 --> 00:25:54,345
‫- מייקל רוס‬
‫ידיד של כמה מהקורבנות -‬

444
00:25:54,429 --> 00:25:57,515
‫היה לו שיער יפהפה.‬
‫בזמנו קראנו לשיער כזה ״סלסול ג׳רי״.‬

445
00:25:58,308 --> 00:26:00,685
‫הוא תמיד היה עליז, תמיד נמרץ.‬

446
00:26:01,728 --> 00:26:04,564
‫הוא תמיד חיפש הרפתקאות,‬
‫תמיד רצה לעשות משהו חדש.‬

447
00:26:04,647 --> 00:26:06,316
‫- ג׳ף קונור‬
‫ידידו של טוני סירס -‬

448
00:26:06,399 --> 00:26:09,444
‫לא ידעת מה יקרה בערב,‬

449
00:26:09,527 --> 00:26:11,821
‫אבל ידעת שיהיה כיף.‬

450
00:26:13,031 --> 00:26:14,449
‫לטוני לא הייתה מכונית,‬

451
00:26:15,033 --> 00:26:16,826
‫אז הייתי אוסף אותו,‬

452
00:26:16,909 --> 00:26:18,995
‫והיינו יוצאים לברים.‬

453
00:26:24,208 --> 00:26:26,294
‫זה היה ערב שבת טיפוסי, ויצאנו.‬

454
00:26:26,377 --> 00:26:28,504
‫אספתי אותו מהדירה שלו.‬

455
00:26:29,213 --> 00:26:30,506
‫ועברנו מבר לבר.‬

456
00:26:32,383 --> 00:26:35,803
‫בשלב מסוים בערב החלטנו להיפרד.‬

457
00:26:36,888 --> 00:26:39,182
‫היה לנו הסכם קבוע - בסוף הערב‬

458
00:26:39,265 --> 00:26:41,225
‫אנחנו נפגשים במקום מסוים.‬

459
00:26:43,019 --> 00:26:44,145
‫זה מה שעשינו.‬

460
00:26:47,398 --> 00:26:49,359
‫בסוף הערב,‬

461
00:26:49,442 --> 00:26:52,779
‫נפגשנו בפינה שבה תמיד נפגשנו.‬

462
00:26:54,739 --> 00:26:56,824
‫והיה איתו מישהו אחר.‬

463
00:26:59,077 --> 00:27:02,538
‫הוא לא היה נאה במיוחד.‬
‫לא הייתי אומר שהוא היה מכוער.‬

464
00:27:02,622 --> 00:27:04,415
‫היה לו שיער בלונדיני.‬

465
00:27:05,416 --> 00:27:06,751
‫הוא הרכיב משקפיים.‬

466
00:27:08,169 --> 00:27:11,464
‫ישבנו בפינה‬
‫ודיברנו קצת על הערב שעבר עלינו.‬

467
00:27:11,547 --> 00:27:14,175
‫במי נתקלנו, לאן הלכנו. דברים כאלה.‬

468
00:27:15,760 --> 00:27:17,303
‫טוני רצה ללכת לאכול ארוחת בוקר‬

469
00:27:17,387 --> 00:27:20,765
‫כי הוא תמיד רצה ליהנות,‬
‫הוא אף פעם לא רצה שהלילה ייגמר.‬

470
00:27:22,767 --> 00:27:24,602
‫אכלנו ארוחת בוקר טעימה,‬

471
00:27:24,686 --> 00:27:27,188
‫ואז הקפצתי אותם.‬

472
00:27:27,271 --> 00:27:29,148
‫הוא אמר שזה הבית שלו.‬

473
00:27:30,525 --> 00:27:32,610
‫היה איתו חבר, מישהו לבן.‬

474
00:27:33,111 --> 00:27:35,029
‫ולחבר שלו הייתה מכונית.‬

475
00:27:35,738 --> 00:27:38,032
‫ואז, כשנסענו במכונית,‬

476
00:27:38,116 --> 00:27:41,369
‫הוא הפגין הרבה חיבה, נראה שהיה שיכור מאוד.‬

477
00:27:42,453 --> 00:27:43,663
‫ונסענו‬

478
00:27:45,248 --> 00:27:46,999
‫לרחוב 57 פינת לינקולן.‬

479
00:27:48,418 --> 00:27:51,504
‫הוא ביקש ממני להוריד אותם בפינה.‬

480
00:27:53,381 --> 00:27:57,176
‫לא היה שם בית או משהו, זה היה צומת.‬

481
00:27:57,969 --> 00:28:00,638
‫הם יצאו מהרכב. נפרדתי מטוני‬

482
00:28:00,722 --> 00:28:03,307
‫והזכרתי לו שאם הוא צריך טרמפ שיתקשר אליי‬

483
00:28:03,391 --> 00:28:05,268
‫לפני שעה מסוימת.‬

484
00:28:05,351 --> 00:28:07,937
‫הם הלכו ברחוב ואני נסעתי משם.‬

485
00:28:13,943 --> 00:28:16,154
‫כשיצאת באותו הערב‬

486
00:28:16,237 --> 00:28:19,657
‫ופגשת את הבחור ההוא,‬
‫והחלטת שהוא נראה לך נחמד,‬

487
00:28:20,491 --> 00:28:23,661
‫מה עבר לך בראש כשהזמנת אותו לבוא אליך?‬

488
00:28:23,745 --> 00:28:27,915
‫חששת ברמה מסוימת שזה עומד לקרות שוב?‬

489
00:28:29,751 --> 00:28:32,837
‫לא. חשבתי שזה יהיה סתם לילה רגיל.‬

490
00:28:33,546 --> 00:28:34,714
‫הבאתי אותו אליי הביתה.‬

491
00:28:34,797 --> 00:28:37,508
‫כושר השיפוט קצת לקוי לפעמים כשאני שותה,‬

492
00:28:37,592 --> 00:28:39,177
‫במיוחד כשאני שותה הרבה.‬

493
00:28:39,927 --> 00:28:43,014
‫ג׳פרי הביא את טוני סירס לבית של סבתו‬

494
00:28:43,097 --> 00:28:45,516
‫בווסט אליס, שם הוא גר.‬

495
00:28:48,519 --> 00:28:50,229
‫ועלינו לחדר השינה‬

496
00:28:50,938 --> 00:28:52,648
‫והתמזמזנו קצת.‬

497
00:28:53,357 --> 00:28:55,276
‫הוא אמר משהו‬

498
00:28:55,359 --> 00:28:58,196
‫על זה שכבר בוקר והוא צריך ללכת.‬

499
00:28:59,864 --> 00:29:03,493
‫ירדתי להכין כוס קפה‬

500
00:29:03,576 --> 00:29:04,869
‫עם הכדורים.‬

501
00:29:08,956 --> 00:29:10,041
‫הוא נרדם,‬

502
00:29:11,793 --> 00:29:14,378
‫ואז חנקתי אותו.‬

503
00:29:16,547 --> 00:29:18,466
‫סבתא שלו ישנה כל הזמן. לא היה לה מושג.‬

504
00:29:20,927 --> 00:29:23,513
‫העובדה שרצה שיהיה איתו מישהו‬

505
00:29:23,596 --> 00:29:25,348
‫אבל לא רצה שיעזוב‬

506
00:29:25,848 --> 00:29:28,309
‫הייתה חשובה מאוד.‬
‫זה היה כוח משמעותי מאוד עבורו.‬

507
00:29:30,728 --> 00:29:33,773
‫עבר לך בראש בזמנו‬

508
00:29:33,856 --> 00:29:36,943
‫שלמעשה איבדת אותו במקום להשאיר אותו איתך?‬

509
00:29:39,362 --> 00:29:42,615
‫נראה לי שהבנתי את זה, כן, אבל…‬

510
00:29:42,698 --> 00:29:44,784
‫מתי?‬
‫-אחרי שהם מתו.‬

511
00:29:44,867 --> 00:29:45,993
‫איך הרגשת?‬

512
00:29:46,953 --> 00:29:49,497
‫לא מסופק. כאילו זה בזבוז.‬

513
00:29:50,915 --> 00:29:53,876
‫הוא תמיד מצא דרך‬

514
00:29:53,960 --> 00:29:55,962
‫להיפטר מהגופות.‬

515
00:29:56,546 --> 00:29:58,756
‫והיו לו פנים יפות, אז אני…‬

516
00:29:58,840 --> 00:30:01,259
‫עם הראש, כרתּי אותו,‬

517
00:30:01,801 --> 00:30:04,929
‫שמתי אותו בחבית גדולה ולבנה,‬

518
00:30:05,012 --> 00:30:06,889
‫מילאתי אותה באצטון,‬

519
00:30:07,890 --> 00:30:09,475
‫ושימרתי את הראש.‬

520
00:30:10,685 --> 00:30:12,311
‫למה עשית את זה הפעם?‬

521
00:30:12,395 --> 00:30:16,232
‫פשוט הרחבתי את הפעילות שלי‬
‫וניסיתי גרסאות שונות.‬

522
00:30:21,279 --> 00:30:24,448
‫הוא שמר את הראש כולו, לא רק את הגולגולת,‬

523
00:30:24,532 --> 00:30:26,617
‫והוא גם שמר את איברי המין שלו.‬

524
00:30:27,326 --> 00:30:30,413
‫ושם אותם במכל אטום.‬

525
00:30:31,080 --> 00:30:33,624
‫ואחסן אותו בלוקר שלו‬

526
00:30:33,708 --> 00:30:36,002
‫במפעל השוקולד שבו הוא עבד.‬

527
00:30:36,502 --> 00:30:37,795
‫רוב הזמן הזה,‬

528
00:30:37,879 --> 00:30:40,965
‫דאהמר ישב בבית מאסר,‬

529
00:30:41,048 --> 00:30:44,427
‫לפחות בלילה, והיה בתוכנית ״מאסר ועבודה״.‬

530
00:30:44,510 --> 00:30:47,388
‫זה היה מקום אחסון‬
‫בטוח יותר מהבית של סבתא שלו,‬

531
00:30:47,471 --> 00:30:50,016
‫שם מישהו היה יכול להיתקל בו.‬

532
00:30:52,560 --> 00:30:55,229
‫שמרת את איברי המין ושמרת את הראש?‬

533
00:30:55,897 --> 00:30:58,190
‫עדיין הרגשת כאילו החבר שלך איתך?‬

534
00:30:59,108 --> 00:31:02,069
‫זה נשמע לי כל כך מוזר עכשיו.‬

535
00:31:06,407 --> 00:31:07,783
‫אתה חושב שאהבת את טוני?‬

536
00:31:07,867 --> 00:31:11,996
‫כן, הייתי אומר שלו ידעתי לאהוב,‬
‫הייתי אוהב אותו.‬

537
00:31:12,079 --> 00:31:14,624
‫זה היה ניסיון לשמר את מה שנשאר ממנו.‬

538
00:31:15,166 --> 00:31:16,167
‫מה קיווית שיקרה?‬

539
00:31:17,168 --> 00:31:20,630
‫קיוויתי שהוא פשוט יתייבש‬
‫וימשיך להיראות כמו שהוא נראה בחיים,‬

540
00:31:20,713 --> 00:31:23,049
‫אבל זה לא עבד ככה.‬

541
00:31:23,132 --> 00:31:27,553
‫באותו הזמן,‬
‫היה די ברור שהוא כבר לא נראה כמו טוני.‬

542
00:31:27,637 --> 00:31:30,264
‫הוא הצטמק כולו.‬
‫-טוב.‬

543
00:31:31,807 --> 00:31:33,267
‫אבל זה עדיין ריגש אותך?‬

544
00:31:37,563 --> 00:31:40,608
‫לא, לא באותה המידה. הריגוש הלך והתפוגג.‬

545
00:31:50,409 --> 00:31:53,496
‫אחותו של טוני יצרה איתי קשר.‬

546
00:31:53,579 --> 00:31:56,999
‫הם התקשרו ושאלו אם שמעתי מטוני.‬

547
00:31:57,500 --> 00:32:00,169
‫אמרתי, ״לא. יצאנו בשבת.‬

548
00:32:00,252 --> 00:32:03,214
‫״לא שמעתי ממנו.״ וזו הייתה כל השיחה שלנו.‬

549
00:32:03,798 --> 00:32:06,133
‫בערך יום או יומיים לאחר מכן,‬

550
00:32:06,217 --> 00:32:09,762
‫התקשרו אליי שוב‬
‫ואמרו שהם רוצים לדווח שהוא נעדר.‬

551
00:32:11,347 --> 00:32:13,307
‫כי הם לא שמענו ממנו בכלל.‬

552
00:32:17,228 --> 00:32:20,147
‫בהתחלה, אני הייתי החשוד המרכזי‬

553
00:32:20,231 --> 00:32:22,650
‫פשוט כי הייתי האחרון שראה את טוני בחיים.‬

554
00:32:25,194 --> 00:32:28,239
‫המשפחה של טוני שאלה אותי דברים כמו,‬

555
00:32:28,948 --> 00:32:31,242
‫״אתה נותן לנו את כל הפרטים?‬

556
00:32:31,325 --> 00:32:33,869
‫״הבחור השני באמת קיים,‬

557
00:32:33,953 --> 00:32:35,871
‫״או שרק אתה היית עם טוני?״‬

558
00:32:35,955 --> 00:32:39,959
‫שאלות מהסוג הזה‬
‫שינו לרעה את היחס של המשפחה כלפיי.‬

559
00:32:42,211 --> 00:32:45,131
‫והיו לי גם הרבה חברים די ותיקים‬

560
00:32:45,214 --> 00:32:46,924
‫שהתחילו לחשוב כך בעצמם.‬

561
00:32:47,425 --> 00:32:50,344
‫שאולי באמת עשיתי משהו לטוני.‬

562
00:32:51,470 --> 00:32:54,765
‫ואז המשטרה חזרה והתחילה לבוא לבקר אותי,‬

563
00:32:54,849 --> 00:32:56,684
‫והתחילה לשאול שאלות.‬

564
00:32:56,767 --> 00:33:01,522
‫הם שאלו עוד שאלות על מה שקרה באותו הערב,‬
‫לאן הלכנו, איפה הורדתי אותו.‬

565
00:33:02,982 --> 00:33:06,068
‫אחד מהדברים שנאלצתי לעשות‬

566
00:33:06,152 --> 00:33:07,737
‫במהלך החקירה‬

567
00:33:08,237 --> 00:33:10,823
‫היה ללכת עם השוטרים‬

568
00:33:11,490 --> 00:33:13,242
‫לברים השונים‬

569
00:33:13,325 --> 00:33:15,286
‫ולבדוק אם אצליח לזהות‬

570
00:33:15,369 --> 00:33:18,205
‫את הבלונדיני המסתורי.‬

571
00:33:20,958 --> 00:33:24,837
‫בזמנו, היחסים בין הקהילה הגאה לבין המשטרה‬

572
00:33:24,920 --> 00:33:26,464
‫לא היו כל כך טובים.‬

573
00:33:26,547 --> 00:33:31,010
‫הייתי בטוח שהם לפחות ישלחו‬
‫שוטרים בלבוש אזרחי.‬

574
00:33:31,093 --> 00:33:34,263
‫הם היו במדים מלאים: אקדחים, כובעים, תגים.‬

575
00:33:34,346 --> 00:33:35,806
‫הכול.‬

576
00:33:37,808 --> 00:33:40,269
‫כמה מבעלי הברים אמרו לי,‬

577
00:33:40,352 --> 00:33:43,147
‫״אל תחזור לכאן.״ דברים כאלה.‬

578
00:33:43,981 --> 00:33:46,859
‫כל החברים לא בטוחים מה קורה.‬

579
00:33:47,401 --> 00:33:50,529
‫אז בשלב מסוים במהלך העניין,‬

580
00:33:50,613 --> 00:33:54,825
‫החלטתי שאני צריך התחלה חדשה.‬

581
00:33:56,452 --> 00:33:59,538
‫השארתי מאחור את החיים שלי במילווקי‬

582
00:33:59,622 --> 00:34:01,332
‫ועזבתי את העיר.‬

583
00:34:04,418 --> 00:34:06,003
‫טוני היה יקר לי.‬

584
00:34:07,254 --> 00:34:08,380
‫טוני היה בחור נהדר.‬

585
00:34:09,048 --> 00:34:12,593
‫הנחתי שנהיה חברים הרבה זמן,‬

586
00:34:13,094 --> 00:34:14,095
‫ו…‬

587
00:34:15,012 --> 00:34:15,930
‫סליחה.‬

588
00:34:19,308 --> 00:34:21,227
‫יש הרבה ״מה אם״.‬

589
00:34:25,231 --> 00:34:26,857
‫רק העובדה‬

590
00:34:27,942 --> 00:34:30,528
‫שחלק מהפעולות שלי באותו הערב…‬

591
00:34:34,698 --> 00:34:36,492
‫תרמו לכך שזה קרה לטוני.‬

592
00:34:37,576 --> 00:34:40,788
‫אני מצטער שאני לא יכול לבטל את הכול‬

593
00:34:40,871 --> 00:34:43,499
‫ולסיים את הערב בצורה אחרת.‬

594
00:34:51,006 --> 00:34:53,634
‫- מרץ 1989 -‬

595
00:34:55,803 --> 00:34:57,346
‫- יולי 1991 -‬

596
00:34:57,429 --> 00:34:59,849
‫ג׳ף דאהמר עדיין עצור במשטרה‬

597
00:34:59,932 --> 00:35:03,477
‫כשהוא מואשם במקרי רצח מרובים,‬
‫ובמקביל, משרד התובע המחוזי‬

598
00:35:03,561 --> 00:35:08,983
‫כבר פתח בחקירה רשמית‬
‫בתיק נגד הרוצח לכאורה.‬

599
00:35:10,067 --> 00:35:12,736
‫מספר ימים לאחר שהוא נעצר,‬

600
00:35:12,820 --> 00:35:16,740
‫הבוס שלי, ג׳רי בויל,‬
‫רצה שמישהו יגיע לדירה.‬

601
00:35:16,824 --> 00:35:20,828
‫הוא רצה לוודא‬
‫שאנחנו מפקחים על מה שהם עושים.‬

602
00:35:21,871 --> 00:35:23,998
‫ואני נשלחתי לעשות את זה.‬

603
00:35:25,166 --> 00:35:28,836
‫כשניגשתי לדלת הדירה שלו‬

604
00:35:28,919 --> 00:35:30,421
‫ונכנסתי,‬

605
00:35:30,504 --> 00:35:34,508
‫מה שעבר לי בראש היה,‬
‫״איך מישהו יכול לגור פה בכלל?״‬

606
00:35:36,093 --> 00:35:39,180
‫המזרן עדיין היה שם, ספוג בדם.‬

607
00:35:40,264 --> 00:35:42,766
‫כתמי דם על השטיחים.‬

608
00:35:43,267 --> 00:35:45,019
‫כתמי דם על הקיר.‬

609
00:35:46,103 --> 00:35:50,524
‫הריח במקום היה תמהיל של מוות,‬

610
00:35:50,608 --> 00:35:52,860
‫עם לחות ודם.‬

611
00:35:52,943 --> 00:35:54,028
‫הוא היה נורא.‬

612
00:35:55,571 --> 00:35:57,615
‫הייתי חייבת לצאת, ולמזלי,‬

613
00:35:57,698 --> 00:35:59,450
‫בקצה המסדרון‬

614
00:35:59,533 --> 00:36:01,869
‫הייתה יציאת חירום עם גרם מדרגות,‬

615
00:36:01,952 --> 00:36:04,205
‫אז יכולתי לרוץ לשם ו…‬

616
00:36:05,331 --> 00:36:07,124
‫ההבחילה הפכה להקאה.‬

617
00:36:08,667 --> 00:36:09,585
‫הייתי האישה היחידה.‬

618
00:36:10,544 --> 00:36:12,546
‫השוטרים הגברים שהיו שם‬

619
00:36:12,630 --> 00:36:14,924
‫עמדו שם וצחקו, כולם.‬

620
00:36:15,007 --> 00:36:17,009
‫הם אמרו, ״איך את עם זה עכשיו?‬

621
00:36:17,092 --> 00:36:19,637
‫״רצית לבוא לזירת פשע. זה מה שקורה.״‬

622
00:36:21,347 --> 00:36:22,681
‫היה…‬

623
00:36:23,432 --> 00:36:26,977
‫מבהיל לראות שזה אמיתי.‬

624
00:36:29,438 --> 00:36:31,190
‫מי יודע? בשלב ההוא,‬

625
00:36:31,273 --> 00:36:34,526
‫אולי החביבות והנימוס שהפגין כלפיי‬
‫היו רק העמדת פנים.‬

626
00:36:34,610 --> 00:36:36,612
‫והתחלתי לחשוב על זה.‬

627
00:36:37,279 --> 00:36:39,281
‫הדבר שהוא לא היה יכול לשלוט בו,‬

628
00:36:39,365 --> 00:36:41,242
‫השד הקטן שהיה בתוכו,‬

629
00:36:41,325 --> 00:36:43,994
‫הוא למעשה מה שראינו בדירה.‬

630
00:36:50,834 --> 00:36:53,295
‫- יולי 1991 -‬

631
00:36:55,464 --> 00:36:58,008
‫- מאי 1990 -‬

632
00:36:58,801 --> 00:37:00,970
‫אחרי שהשתחררתי ממרכז ה״מאסר ועבודה״,‬

633
00:37:01,053 --> 00:37:03,973
‫עזבתי את הבית של סבתא ועברתי לדירה הזו.‬

634
00:37:04,056 --> 00:37:05,516
‫- הבית של סבתא -‬

635
00:37:05,599 --> 00:37:08,978
‫בזמן שחיפשתי דירה שנראתה סבירה איכשהו,‬

636
00:37:09,061 --> 00:37:10,145
‫- הדירה של דאהמר -‬

637
00:37:10,229 --> 00:37:13,649
‫ראיתי את ״דירות אוקספורד״ ונכנסתי.‬

638
00:37:13,732 --> 00:37:16,568
‫היה שלט ״להשכרה״ בחזית.‬

639
00:37:16,652 --> 00:37:19,029
‫ועברתי לשם‬

640
00:37:19,113 --> 00:37:20,906
‫במאי 1990, אני חושב.‬

641
00:37:22,408 --> 00:37:24,785
‫שכרתי מובילים שהעבירו את הטלוויזיה שלי‬

642
00:37:25,911 --> 00:37:30,499
‫ושידה גדולה שהייתה לי‬
‫שהכילה את כל החפצים שלי.‬

643
00:37:31,000 --> 00:37:32,668
‫הדברים שהיו לך בבית של סבתא?‬

644
00:37:33,377 --> 00:37:36,005
‫מבחינתי, היה לי בית משלי,‬

645
00:37:36,088 --> 00:37:38,132
‫מקום נחמד עם פרטיות‬

646
00:37:38,215 --> 00:37:41,010
‫שאוכל להזמין אליו אנשים,‬

647
00:37:41,093 --> 00:37:43,721
‫לסמם אותם, ולחנוק אותם.‬

648
00:37:52,229 --> 00:37:55,441
‫מילווקי תמיד הייתה מין עיר כזו‬

649
00:37:55,524 --> 00:37:57,568
‫עם הפרדה גזעית ברורה.‬

650
00:37:57,651 --> 00:37:59,611
‫- מילווקי היא העיר המופרדת ביותר בארה״ב -‬

651
00:37:59,695 --> 00:38:03,574
‫שחורים גרו בצד אחד של העיר,‬
‫ולבנים גרו בצד השני של העיר ובפרברים.‬

652
00:38:03,657 --> 00:38:05,617
‫- ג׳יימס קוזי‬
‫עיתונאי, ״מילווקי סנטינל״ -‬

653
00:38:07,036 --> 00:38:11,415
‫ודאהמר גר בבניין דירות‬
‫בשם ״דירות אוקספורד״,‬

654
00:38:12,541 --> 00:38:16,128
‫אבל הרבה אפרו־אמריקאים גרו בבניין ההוא.‬

655
00:38:16,670 --> 00:38:18,672
‫- דירות אוקספורד -‬

656
00:38:22,634 --> 00:38:24,845
‫בפעם הראשונה שפגשתי את ג׳ף…‬

657
00:38:26,221 --> 00:38:27,639
‫- ורנל באס‬
‫שכנו של דאהמר -‬

658
00:38:27,723 --> 00:38:30,309
‫גרנו שם בערך שבועיים.‬

659
00:38:31,602 --> 00:38:34,313
‫והוא אמר לי‬

660
00:38:34,396 --> 00:38:37,316
‫שהוא בדיוק עבר לשם מווסט אליס,‬

661
00:38:37,399 --> 00:38:40,110
‫ושהוא נפרד מהחברה שלו.‬

662
00:38:41,737 --> 00:38:43,447
‫וחיבבתי אותו‬

663
00:38:44,031 --> 00:38:46,325
‫כי הוא נראה כל כך נקי ומסודר.‬

664
00:38:47,076 --> 00:38:48,577
‫הוא נראה כל כך עדין.‬

665
00:38:49,578 --> 00:38:51,914
‫הוא נראה כמו קלארק קנט צעיר.‬

666
00:38:53,165 --> 00:38:56,919
‫הוא היה הגבר הלבן הרווק היחיד בבניין.‬

667
00:38:58,670 --> 00:39:02,341
‫אף פעם לא נראה לי מוזר‬

668
00:39:03,050 --> 00:39:04,426
‫שהוא היה שם.‬

669
00:39:04,510 --> 00:39:06,720
‫מבחינתי, הוא היה פשוט בחור ממוצע‬

670
00:39:07,388 --> 00:39:09,306
‫שרק מנסה לסגור את החודש.‬

671
00:39:10,974 --> 00:39:12,393
‫פעם אחת‬

672
00:39:13,102 --> 00:39:16,688
‫ניסיתי להכיר לו אישה.‬

673
00:39:18,357 --> 00:39:21,819
‫היא גרה מתחתינו והיא נדלקה על ג׳ף.‬

674
00:39:23,028 --> 00:39:24,905
‫והיא אמרה לי,‬

675
00:39:24,988 --> 00:39:27,658
‫״אולי תבדוק אם השכן שלך ממול‬

676
00:39:27,741 --> 00:39:29,827
‫״רוצה לבוא לשחק איתנו קלפים?״‬

677
00:39:31,662 --> 00:39:33,747
‫אז דפקתי בדלת שלו.‬

678
00:39:34,498 --> 00:39:38,544
‫״היי, ג׳ף. אנחנו משחקים פה קלפים‬
‫והן קורעות לי את הצורה.‬

679
00:39:39,211 --> 00:39:40,838
‫״הנשים האלה.‬

680
00:39:40,921 --> 00:39:44,174
‫״אני אשמח אם מישהו יצטרף ויעזור לי.״‬

681
00:39:45,634 --> 00:39:48,846
‫הוא אמר לי בפירוש שהוא לא רוצה לבוא.‬

682
00:39:49,471 --> 00:39:53,225
‫אז אמרתי,‬
‫״אתה מוצא חן בעיני אחת מהנשים האלה,‬

683
00:39:53,308 --> 00:39:56,270
‫״וזה ייתן לכם הזדמנות לדבר.״‬

684
00:39:57,771 --> 00:40:00,816
‫הוא אמר לי חד וחלק שהוא לא מעוניין‬

685
00:40:00,899 --> 00:40:02,776
‫לדבר איתה.‬

686
00:40:02,860 --> 00:40:06,947
‫חשבתי, ״טוב, הבחור הזה בטח בכלל לא התגבר‬

687
00:40:07,030 --> 00:40:09,700
‫״על האישה ההיא מווסט אליס.״‬

688
00:40:11,994 --> 00:40:14,913
‫לא לקח לי הרבה זמן להבחין בכך‬

689
00:40:14,997 --> 00:40:16,832
‫שג׳ף נוטה להתבודד‬

690
00:40:16,915 --> 00:40:19,168
‫ולהיות מכונס בעצמו.‬

691
00:40:19,251 --> 00:40:22,796
‫והוא לא היה איש של מסיבות.‬

692
00:40:23,630 --> 00:40:25,591
‫אתה וטימי.‬
‫-נכון.‬

693
00:40:25,674 --> 00:40:27,176
‫ומי זה?‬
‫-ג׳ף.‬

694
00:40:27,259 --> 00:40:28,635
‫זה בן הדוד ג׳ף.‬

695
00:40:28,719 --> 00:40:29,553
‫כן.‬

696
00:40:29,636 --> 00:40:31,638
‫- צילומי וידאו ביתיים‬
‫של ליונל דאהמר, 1990 -‬

697
00:40:31,722 --> 00:40:33,974
‫ג׳פרי היה מסוגל לשטות באנשים‬

698
00:40:34,057 --> 00:40:36,685
‫במצבים שבהם זה היה חיוני.‬

699
00:40:40,230 --> 00:40:43,692
‫נראה שיושבת פה חבורה של אנשים מרוצים.‬

700
00:40:44,610 --> 00:40:46,987
‫אפילו את סבתא או את אבא שלו.‬

701
00:40:47,070 --> 00:40:48,697
‫- קולו של ליונל דאהמר -‬

702
00:40:48,780 --> 00:40:50,741
‫קמת בשעה שמונה הבוקר?‬

703
00:40:50,824 --> 00:40:55,621
‫ואז סידרת את הדירה יפה‬
‫כדי להראות לנו אותה.‬

704
00:40:55,704 --> 00:40:58,165
‫כן, רציתי שתבואו אם מתחשק לכם.‬

705
00:40:58,248 --> 00:41:01,877
‫לא איבקתי ולא שאבתי אבק.‬
‫אני עושה את זה בימי ראשון.‬

706
00:41:03,212 --> 00:41:06,965
‫דאהמר היה מסוגל להיות אדם מקסים.‬
‫הוא פיתה הרבה אנשים לבוא איתו לדירה.‬

707
00:41:09,343 --> 00:41:10,761
‫אבל לא היה להם מושג‬

708
00:41:10,844 --> 00:41:14,139
‫שהם נכנסים לתוך קן צרעות‬
‫כשהם נכנסו לדירה שלו.‬

709
00:41:17,392 --> 00:41:20,020
‫זה האדם הראשון שצילמת אחרי מותו?‬

710
00:41:20,604 --> 00:41:21,813
‫כן.‬

711
00:41:22,689 --> 00:41:26,360
‫הכינוי שלו היה ״קאש די״, אני חושב.‬
‫אני לא יודע מה השם האמיתי שלו.‬

712
00:41:28,028 --> 00:41:31,406
‫איך צילמת את התמונות? הייתה לך מצלמה?‬

713
00:41:32,157 --> 00:41:35,202
‫זו הייתה מצלמת פולארויד.‬

714
00:41:36,828 --> 00:41:38,455
‫בדירה של דאהמר‬

715
00:41:38,539 --> 00:41:41,333
‫היו כמה אלבומי תמונות‬

716
00:41:41,416 --> 00:41:46,380
‫שהכילו סדרה מאורגנת של תמונות פולארויד‬

717
00:41:46,463 --> 00:41:49,633
‫של קורבנותיו הקודמים של דאהמר‬

718
00:41:50,175 --> 00:41:53,595
‫לפני ביתורם, במהלכו ולאחריו.‬

719
00:41:54,888 --> 00:41:57,391
‫ג׳פרי צילם תמונות‬

720
00:41:57,474 --> 00:42:00,894
‫של אנשים שמצאו חן בעיניו במיוחד.‬

721
00:42:01,478 --> 00:42:04,856
‫הוא סידר אותם בתנוחות שונות‬
‫כדי להבליט את מבנה הגוף שלהם.‬

722
00:42:05,357 --> 00:42:08,527
‫היו חלקי גוף שונים מאנשים שונים‬

723
00:42:08,610 --> 00:42:12,948
‫שהוא העדיף על פני אחרים,‬
‫ולכן הוא צילם אותם.‬

724
00:42:14,366 --> 00:42:16,952
‫כמה זמן זה נמשך?‬
‫-בערך שעה.‬

725
00:42:17,661 --> 00:42:19,162
‫רק צילמת תמונות במשך שעה?‬

726
00:42:21,206 --> 00:42:23,792
‫כשראיתי את תמונות הפולארויד שג׳פרי צילם,‬

727
00:42:23,875 --> 00:42:25,168
‫הייתי מבועתת.‬

728
00:42:25,877 --> 00:42:28,088
‫חלקן היו מלחיצות ביותר.‬

729
00:42:29,047 --> 00:42:31,800
‫לראות אנשים אמיתיים מבותרים,‬

730
00:42:31,883 --> 00:42:36,680
‫זו רמה אחרת לגמרי.‬

731
00:42:38,181 --> 00:42:39,683
‫זה עשה לי סיוטים.‬

732
00:42:42,060 --> 00:42:43,812
‫אבל רציתי להישאר מקצועית.‬

733
00:42:46,231 --> 00:42:49,985
‫חשבתי, ״איך אני אעבור את זה?‬

734
00:42:51,111 --> 00:42:52,946
‫״אין לי עם מי לדבר על זה.״‬

735
00:42:54,865 --> 00:42:58,243
‫הרגשתי שזה בזבוז לחסל מישהו‬

736
00:42:58,327 --> 00:43:01,121
‫שנראה כל כך טוב.‬

737
00:43:01,204 --> 00:43:03,582
‫אבל בשלב הזה, כבר לא הייתה לי ברירה.‬

738
00:43:03,665 --> 00:43:05,000
‫הוא מת,‬

739
00:43:05,083 --> 00:43:08,253
‫והייתי חייב למצוא דרך להיפטר משרידי הגופה.‬

740
00:43:10,339 --> 00:43:14,926
‫כעת הוא הבין שהייתה לו בעיה שונה‬
‫מזו שהייתה לו בבית של סבתו.‬

741
00:43:15,010 --> 00:43:17,429
‫הוא לא יכול היה להשתמש בפטיש כבד‬

742
00:43:17,512 --> 00:43:19,765
‫כדי לשבור עצמות בתוך דירה.‬

743
00:43:20,932 --> 00:43:22,309
‫כעבור יום או יומיים,‬

744
00:43:22,893 --> 00:43:27,147
‫יצאתי לקנות דוד ענקי של 300 ליטרים‬

745
00:43:27,898 --> 00:43:30,067
‫מחנות ציוד למסעדות.‬

746
00:43:31,151 --> 00:43:32,986
‫ואז הוא יכול היה להרתיח‬

747
00:43:33,070 --> 00:43:35,447
‫את שרידי הגופה.‬

748
00:43:36,615 --> 00:43:40,744
‫וזו הייתה ההתחלה של דרך מתוחכמת יותר‬

749
00:43:40,827 --> 00:43:42,496
‫להיפטר מגופות.‬

750
00:43:44,373 --> 00:43:46,500
‫מבחיל רק לדבר על זה,‬

751
00:43:47,000 --> 00:43:50,087
‫אבל הוא נפטר מהעצמות בחומצה.‬

752
00:43:50,671 --> 00:43:52,547
‫לכן קנית חבית גדולה?‬

753
00:43:52,631 --> 00:43:54,841
‫כדי שתוכל לשים בה את החומצה בשביל העצמות?‬

754
00:43:55,342 --> 00:43:57,260
‫כן, זה היה‬

755
00:43:57,886 --> 00:43:59,680
‫פח אשפה.‬

756
00:44:00,180 --> 00:44:02,516
‫אז אתה שם בפנים את העצמות והן פשוט…‬

757
00:44:03,016 --> 00:44:05,102
‫הופכות לרפש‬

758
00:44:05,185 --> 00:44:08,313
‫שאפשר להוציא ולשפוך לאסלה‬

759
00:44:08,397 --> 00:44:09,564
‫ולהוריד את המים.‬

760
00:44:10,565 --> 00:44:13,110
‫מה עשית עם הגולגולת?‬
‫-שמרתי אותה.‬

761
00:44:13,193 --> 00:44:15,946
‫איפה שמרת אותה?‬
‫-באזור של הארון.‬

762
00:44:21,493 --> 00:44:25,539
‫ג׳ף הפך ליותר מסתם שכן ממול.‬

763
00:44:28,542 --> 00:44:31,795
‫חיבבתי אותו כי הרגשתי שיש לו לב טוב.‬

764
00:44:32,921 --> 00:44:34,506
‫פעם אחת‬

765
00:44:34,589 --> 00:44:37,634
‫כשאחותי התחתנה,‬

766
00:44:38,760 --> 00:44:41,304
‫לא היה לי כסף לקנות לה מתנה.‬

767
00:44:42,639 --> 00:44:44,391
‫דפקתי בדלת של ג׳ף,‬

768
00:44:45,058 --> 00:44:49,271
‫ואמרתי לו,‬
‫״אני מתכונן לצאת לחתונה של אחותי.‬

769
00:44:49,354 --> 00:44:53,191
‫״תוכל אולי להלוות לי קצת כסף‬
‫כדי שאקנה לה מתנה?״‬

770
00:44:55,277 --> 00:44:56,820
‫הוא נתן לי 60 דולר.‬

771
00:44:57,362 --> 00:44:59,531
‫אמר לי, ״אתה לא צריך להחזיר לי״.‬

772
00:45:00,407 --> 00:45:02,993
‫הוא אמר, ״תקנה לאחותך משהו יפה״.‬

773
00:45:03,910 --> 00:45:06,371
‫לא ידעתי כלום על העבר שלו.‬

774
00:45:07,581 --> 00:45:10,625
‫מי בכלל יודע מה השכן שלו עושה‬

775
00:45:10,709 --> 00:45:13,295
‫כשהוא נכנס הביתה וסוגר את הדלת?‬

776
00:45:13,795 --> 00:45:16,840
‫אפשר לשפוט רק על פי‬

777
00:45:16,923 --> 00:45:18,341
‫מה שרואים,‬

778
00:45:18,967 --> 00:45:21,887
‫ומה שיוצא לו מהפה.‬

779
00:45:22,387 --> 00:45:24,848
‫- יולי 1990 -‬

780
00:45:26,975 --> 00:45:29,352
‫- 22 ביולי, 1991 -‬

781
00:45:33,857 --> 00:45:37,402
‫ג׳ף, מה אנחנו יודעים על החשוד? הוא בן 31?‬

782
00:45:37,486 --> 00:45:38,779
‫הוא בן 31.‬

783
00:45:38,862 --> 00:45:41,656
‫שכנים סיפרו לי עליו קצת במהלך הלילה.‬

784
00:45:41,740 --> 00:45:45,327
‫הם לא ממש מכירים אותו.‬
‫הם תיארו אותו כאדם מוזר, מתבודד,‬

785
00:45:45,410 --> 00:45:48,288
‫אבל הוא אמרו שהייתה לו עבודה‬
‫והוא עבד מדי יום.‬

786
00:45:50,540 --> 00:45:52,334
‫בליל המעצר שלו,‬

787
00:45:53,960 --> 00:45:56,671
‫לא היה לנו מושג למה הם שם.‬

788
00:45:57,506 --> 00:46:00,175
‫וכששאלתי את אחד מהשוטרים,‬

789
00:46:00,884 --> 00:46:02,219
‫״ג׳ף בסדר?״‬

790
00:46:02,844 --> 00:46:05,138
‫הוא אמר, ״כן, הזין הזה בסדר.״‬

791
00:46:08,350 --> 00:46:09,851
‫עמדתי שם‬

792
00:46:10,936 --> 00:46:13,730
‫וצפיתי בהם לוקחים את חלקי הגופות,‬

793
00:46:13,814 --> 00:46:16,191
‫שהיו בתוך קופסאות קטנות.‬

794
00:46:16,775 --> 00:46:19,611
‫קצת יותר גדולות מקופסת נעליים.‬
‫חומות לגמרי.‬

795
00:46:19,694 --> 00:46:22,447
‫הם הוציאו שתיים או שלוש קופסאות בכל פעם.‬

796
00:46:22,531 --> 00:46:24,825
‫הם הוציאו את הקופסאות,‬
‫שתיים או שלוש בכל פעם.‬

797
00:46:26,368 --> 00:46:29,412
‫מתברר שג׳ף‬

798
00:46:29,496 --> 00:46:31,998
‫הוא למעשה ג׳פרי דאהמר,‬

799
00:46:32,082 --> 00:46:34,292
‫שרצח גברים‬

800
00:46:34,376 --> 00:46:36,795
‫בדירה 213.‬

801
00:46:39,130 --> 00:46:43,426
‫החלקים, קופסה אחר קופסה‬
‫עם חלקי גופות של בני אדם, נלקחו משם.‬

802
00:46:43,510 --> 00:46:46,137
‫עכשיו המשימה היא לזהות את הקורבנות.‬

803
00:46:46,221 --> 00:46:48,765
‫כרגע עדיין לא זיהינו‬

804
00:46:48,849 --> 00:46:52,227
‫אף אחד מהפריטים שמצאנו.‬

805
00:46:54,521 --> 00:46:59,025
‫בזמנו, דנ״א לא היה נגיש‬

806
00:46:59,109 --> 00:47:01,736
‫לחוקר מקרי מוות רגיל.‬

807
00:47:02,487 --> 00:47:05,740
‫אז השתמשנו ברישומי שיניים‬

808
00:47:05,824 --> 00:47:07,576
‫ובטביעות אצבעות‬

809
00:47:07,659 --> 00:47:09,578
‫ובחפצים אישיים,‬

810
00:47:09,661 --> 00:47:13,415
‫בקעקועים, בצלקות מניתוחים וכן הלאה‬

811
00:47:13,498 --> 00:47:16,126
‫כדי לנסות לזהות את הקורבנות האלה.‬

812
00:47:19,129 --> 00:47:21,631
‫הרכבת השלדים‬

813
00:47:21,715 --> 00:47:23,717
‫הייתה כמו הרכבה של פאזל.‬

814
00:47:25,594 --> 00:47:29,264
‫חוקרי אנתרופולוגיה משפטית‬
‫הצליחו לומר לנו מה היו גילם, גזעם ומינם‬

815
00:47:29,347 --> 00:47:33,476
‫וגם לעזור לנו לפרש חלק מהפציעות שראינו.‬

816
00:47:33,560 --> 00:47:35,103
‫ברגע שהחוקרים כאן‬

817
00:47:35,186 --> 00:47:38,815
‫יצליחו להרכיב תיאורים גופניים של הקורבנות,‬

818
00:47:38,899 --> 00:47:41,818
‫המידע הזה יוזן למחשב‬

819
00:47:41,902 --> 00:47:46,031
‫ויוצלב עם תיאורי נעדרים בכל רחבי המדינה.‬

820
00:47:46,948 --> 00:47:49,451
‫היו דיווחים‬

821
00:47:49,534 --> 00:47:52,329
‫על מספר נעדרים‬

822
00:47:52,412 --> 00:47:54,748
‫במהלך 18 החודשים שקדמו לכך.‬

823
00:47:55,373 --> 00:47:57,834
‫אז הייתה לנו רשימה‬

824
00:47:57,918 --> 00:47:59,920
‫של קורבנות אפשריים.‬

825
00:48:00,545 --> 00:48:02,589
‫אחרי שג׳פרי נעצר,‬

826
00:48:02,672 --> 00:48:04,883
‫קיבלנו 300 טלפונים ביום מאנשים‬

827
00:48:04,966 --> 00:48:07,802
‫ששאלו מה קרה לילד שלהם,‬

828
00:48:07,886 --> 00:48:10,347
‫או אם הוא ידע משהו על הילדים שלהם.‬

829
00:48:10,430 --> 00:48:11,932
‫- משפחות נעדרים מבקשים קצות חוט -‬

830
00:48:12,015 --> 00:48:13,141
‫אנשים מודאגים הערב.‬

831
00:48:13,224 --> 00:48:16,353
‫אנשים שגרו באזור,‬
‫שיש להם קרובים שנעדרו במקרה הזה.‬

832
00:48:16,436 --> 00:48:18,313
‫הם התחילו להגיע היום אחר הצהריים‬

833
00:48:18,396 --> 00:48:21,358
‫לזירת הפשע ברחוב 25 פינת קילבורן.‬

834
00:48:21,441 --> 00:48:24,152
‫אנחנו פשוט נמצאים כאן ומסתכלים.‬
‫אולי במקרה…‬

835
00:48:24,235 --> 00:48:27,739
‫אולי זה לא המצב, ואולי כן.‬
‫אנחנו מחפשים קצות חוט בעצמנו.‬

836
00:48:28,531 --> 00:48:32,953
‫בדקנו מול חוקר מקרי המוות‬

837
00:48:33,036 --> 00:48:35,413
‫שניסה לחבר את החלקים.‬

838
00:48:36,456 --> 00:48:38,583
‫ברגע שקיבלנו את המידע הזה,‬

839
00:48:39,376 --> 00:48:41,419
‫ואם הייתה לנו תמונה שלו,‬

840
00:48:41,503 --> 00:48:43,546
‫הראינו את התמונות לדאהמר‬

841
00:48:43,630 --> 00:48:46,466
‫בניסיון לזהות את האנשים האלה.‬

842
00:48:47,467 --> 00:48:49,219
‫זו הייתה משימה כבירה.‬

843
00:48:49,761 --> 00:48:53,056
‫הוא היה מספר בפרוטרוט על כל קורבן.‬

844
00:48:53,848 --> 00:48:57,852
‫בהחלט היו קרבנות שלא היינו מצליחים‬

845
00:48:57,936 --> 00:49:01,690
‫לקשר לדאהמר ללא שיתוף הפעולה שלו.‬

846
00:49:01,773 --> 00:49:06,277
‫הנרי סמית חיפש את אחיו‬
‫בברים גאים במילווקי ובשיקגו‬

847
00:49:06,361 --> 00:49:08,238
‫אבל עד כה העלה חרס.‬

848
00:49:09,197 --> 00:49:12,784
‫לעיתים קרובות היית נכנס לבר‬
‫ואנשים היו אומרים,‬

849
00:49:13,785 --> 00:49:16,079
‫״מאמי! עוד אחד נעדר.״‬

850
00:49:16,162 --> 00:49:18,832
‫ואתה אומר, ״מה? מי נעדר עכשיו?״‬

851
00:49:18,915 --> 00:49:21,334
‫כי מילווקי כל כך קטנה,‬

852
00:49:22,168 --> 00:49:24,045
‫במיוחד הקהילה הגאה השחורה.‬

853
00:49:24,879 --> 00:49:28,591
‫אז אם לא ראית מישהו שבועיים או שלושה,‬

854
00:49:28,675 --> 00:49:30,218
‫הנחת שהוא עבר דירה.‬

855
00:49:32,262 --> 00:49:34,431
‫אבל אז כמעט‬

856
00:49:35,015 --> 00:49:38,268
‫מדי שבוע, מישהו אחר אמר,‬

857
00:49:38,351 --> 00:49:39,769
‫״כך־וכך נעלם.״‬

858
00:49:39,853 --> 00:49:41,187
‫- רצח: אדוארד סמית -‬

859
00:49:41,271 --> 00:49:44,065
‫הייתי רואה את אדי סמית כל הזמן.‬

860
00:49:44,816 --> 00:49:47,986
‫ופתאום הוא נעלם.‬

861
00:49:48,570 --> 00:49:51,865
‫אני עצמי לא חושבת שהוא חי ונמצא אי שם.‬

862
00:49:51,948 --> 00:49:55,201
‫קרולין סמית מתפללת שחששותיה לא יתגשמו.‬

863
00:49:55,285 --> 00:49:59,539
‫אחיה בן ה־28, אדי,‬
‫שנראה לאחרונה לפני שנה בתאריך 16 ביוני,‬

864
00:49:59,622 --> 00:50:02,667
‫ביום שבו הוא יצא לצפות‬
‫במצעד הגאווה של מילווקי.‬

865
00:50:03,251 --> 00:50:05,587
‫אחותו של אדי הגיעה לבר.‬

866
00:50:06,671 --> 00:50:09,466
‫היא שאלה אנשים. היו לה תמונות.‬

867
00:50:09,549 --> 00:50:12,552
‫היא אמרה, ״הוא היה מתקשר למישהו.‬

868
00:50:12,635 --> 00:50:15,847
‫״אני יודעת שהוא היה מתקשר אליי.‬
‫אני מדברת עם אחי כל יום.״‬

869
00:50:16,890 --> 00:50:19,350
‫ארנסט מילר גדל כאן במילווקי,‬

870
00:50:19,434 --> 00:50:22,395
‫אבל הוא עמד לשוב לשיקגו כשהוא נעלם לפתע.‬

871
00:50:22,479 --> 00:50:23,855
‫- רצח: ארנסט מילר -‬

872
00:50:23,938 --> 00:50:25,857
‫ארנסט מילר, איש צעיר נוסף.‬

873
00:50:26,357 --> 00:50:28,443
‫ארנסט היה נשמה טובה.‬

874
00:50:28,985 --> 00:50:30,528
‫הוא היה יצירתי מאוד.‬

875
00:50:30,612 --> 00:50:34,949
‫אז כמובן, כשארנסט נעלם,‬
‫גם על זה דיברו בברים.‬

876
00:50:35,784 --> 00:50:39,871
‫קרטיס סטרוטר בן ה־18‬
‫גר בבית הזה עם סבתו בצד הצפוני.‬

877
00:50:39,954 --> 00:50:42,582
‫היא ראתה אותו לאחרונה לפני כחמישה חודשים.‬

878
00:50:45,919 --> 00:50:47,378
‫באותם הימים,‬

879
00:50:47,462 --> 00:50:51,299
‫אפשר היה לקנות סיגריות‬
‫במכונות סיגריות בברים.‬

880
00:50:52,092 --> 00:50:53,718
‫- האם ראית את ג׳רמי וינברגר? -‬

881
00:50:53,802 --> 00:50:58,306
‫היו מודעות עם תמונות של נעדרים‬
‫על מכונות הסיגריות.‬

882
00:50:59,182 --> 00:51:01,518
‫אלה היו מודעות נעדרים‬
‫על מבוגרים שנעלמו כלא היו.‬

883
00:51:01,601 --> 00:51:04,562
‫- מיקייל טקאץ׳, אוצֵר‬
‫פרויקט ההיסטוריה הלהטב״קית בוויסקונסין -‬

884
00:51:04,646 --> 00:51:06,356
‫משפחותיהם או חבריהם ניסו לאתר אותם.‬

885
00:51:06,439 --> 00:51:08,650
‫השיבו מלחמה! הילחמו באיידס!‬

886
00:51:08,733 --> 00:51:12,153
‫אבל השנים שבהן דאהמר פעל במילווקי‬

887
00:51:12,237 --> 00:51:13,780
‫היו אותן השנים‬

888
00:51:13,863 --> 00:51:17,951
‫שבהן מספר מקרי המוות‬
‫כתוצאה מאיידס בוויסקונסין הוכפל פי עשרה.‬

889
00:51:19,160 --> 00:51:21,621
‫אז אנשים באמת פשוט נעלמו.‬

890
00:51:23,039 --> 00:51:24,499
‫האם הם מתו?‬

891
00:51:24,582 --> 00:51:27,669
‫האם הם היו חולים?‬
‫האם עברו דירה? אף אחד לא ידע.‬

892
00:51:27,752 --> 00:51:31,840
‫שוויון זכויות לקהילה הגאה!‬

893
00:51:31,923 --> 00:51:33,758
‫לדאהמר הייתה הזדמנות נדירה,‬

894
00:51:34,717 --> 00:51:36,636
‫חלון הזדמנויות נדיר‬

895
00:51:39,013 --> 00:51:41,391
‫שבו חברים בקהילה נעלמו כל הזמן.‬

896
00:51:43,268 --> 00:51:44,561
‫אבל איש לא ידע למה.‬

897
00:51:45,520 --> 00:51:48,064
‫ג׳פרי דאהמר היה מוכר גם למשפחת יוז.‬

898
00:51:48,148 --> 00:51:50,483
‫חבריו של טוני יוז, חירש־אילם,‬

899
00:51:50,567 --> 00:51:53,528
‫סיפרו לאימו של טוני ולאחותו‬
‫שראו את טוני יוצא מהבר הזה‬

900
00:51:53,611 --> 00:51:55,071
‫עם גבר בלונדיני.‬

901
00:51:57,657 --> 00:51:59,033
‫- מאי 1991 -‬

902
00:51:59,117 --> 00:52:01,911
‫- חודשיים לפני מעצרו של דאהמר -‬

903
00:52:04,164 --> 00:52:07,458
‫טוני לא יכול היה לשמוע או לדבר,‬

904
00:52:07,542 --> 00:52:09,043
‫אבל הוא היה כותב פתקים.‬

905
00:52:09,127 --> 00:52:11,754
‫תמיד היו לו פנקס ודפים.‬

906
00:52:12,547 --> 00:52:15,258
‫כשהיית בנוכחותו רצית ליהנות‬

907
00:52:15,341 --> 00:52:17,051
‫כי הוא נהנה.‬

908
00:52:18,970 --> 00:52:22,557
‫טוני וג׳ף היו מכרים ותיקים.‬

909
00:52:23,766 --> 00:52:28,062
‫טוני וג׳ף קיימו יחסי מין בעבר.‬

910
00:52:28,146 --> 00:52:30,106
‫טוני סיפר לי.‬

911
00:52:32,233 --> 00:52:35,820
‫זה היה סוף השבוע של יום הזיכרון ב־1991.‬

912
00:52:38,364 --> 00:52:39,991
‫טוני יוז ואני‬

913
00:52:40,533 --> 00:52:43,703
‫היינו ביחד בבר בשם ״הפיניקס״.‬

914
00:52:44,954 --> 00:52:47,582
‫ישבנו בבר ושתינו קוקטיילים,‬

915
00:52:48,208 --> 00:52:51,044
‫וג׳ף נכנס מהדלת האחורית, ג׳פרי דאהמר.‬

916
00:52:52,712 --> 00:52:54,255
‫כשג׳ף נכנס,‬

917
00:52:54,797 --> 00:52:58,384
‫טוני קם מהבר וניגש אליו.‬

918
00:53:00,428 --> 00:53:05,225
‫טוני עזב אותי‬
‫והלך אחרי ג׳ף אל רחבת הריקודים.‬

919
00:53:06,976 --> 00:53:09,687
‫וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי את טוני יוז.‬

920
00:53:19,447 --> 00:53:21,950
‫ג׳ף דיבר איתי על כל הקורבנות שלו.‬

921
00:53:23,034 --> 00:53:26,496
‫עם זאת, לוקח זמן לפתח את יחסי הקרבה והאמון‬

922
00:53:26,579 --> 00:53:29,290
‫עד שאתה באמת מרגיש שאתה יכול לדבר‬

923
00:53:29,374 --> 00:53:32,543
‫עם אנשים על כל הסודות האישיים שלך.‬

924
00:53:34,963 --> 00:53:37,215
‫עם החירש־אילם,‬

925
00:53:37,924 --> 00:53:40,260
‫רציתי שהוא יישאר איתי,‬

926
00:53:41,219 --> 00:53:44,222
‫אז נתתי לו משקה שהיו בו כדורים.‬

927
00:53:45,348 --> 00:53:46,516
‫הוא נרדם,‬

928
00:53:47,016 --> 00:53:49,894
‫ורציתי לבדוק‬

929
00:53:49,978 --> 00:53:52,188
‫אם אוכל לחשוב על דרך‬

930
00:53:52,272 --> 00:53:53,982
‫להשאיר אותו איתי‬

931
00:53:54,065 --> 00:53:56,901
‫בלי, את יודעת, להרוג אותו.‬

932
00:53:57,902 --> 00:54:02,073
‫ברגע שהגענו לנקודה‬
‫שבה הוא הרגיש מאוד בנוח איתי,‬

933
00:54:02,156 --> 00:54:05,243
‫היו דברים נוספים שיצאו ממנו‬

934
00:54:05,326 --> 00:54:07,537
‫שלא יצאו מול המשטרה.‬

935
00:54:08,496 --> 00:54:10,290
‫אז…‬

936
00:54:10,373 --> 00:54:11,708
‫הייתה לי בבית מקדחה.‬

937
00:54:12,500 --> 00:54:13,418
‫ו…‬

938
00:54:13,960 --> 00:54:15,670
‫זה יישמע רע,‬

939
00:54:16,296 --> 00:54:17,171
‫אבל…‬

940
00:54:18,047 --> 00:54:20,216
‫להגיד או לא?‬

941
00:54:21,884 --> 00:54:23,886
‫לקחתי את המקדחה בזמן שהוא ישן‬

942
00:54:23,970 --> 00:54:27,056
‫וקדחתי חור קטן בגולגולת שלו,‬

943
00:54:27,682 --> 00:54:29,017
‫כדי לראות אם אוכל‬

944
00:54:30,018 --> 00:54:32,145
‫להפוך אותו‬

945
00:54:32,937 --> 00:54:36,149
‫למעין זומבי.‬

946
00:54:37,984 --> 00:54:41,112
‫אני חושבת שהוא באמת האמין‬
‫שאם הוא יוכל להשאיר אחד מהם בחיים,‬

947
00:54:41,195 --> 00:54:43,323
‫כמו בכריתת האונה הגסה הזו,‬

948
00:54:43,406 --> 00:54:46,784
‫זה יספק את כל הצרכים שלו.‬

949
00:54:48,578 --> 00:54:50,079
‫הייתי המומה.‬

950
00:54:50,163 --> 00:54:53,541
‫לשמוע את זה היה מעל לכוחותיי.‬

951
00:54:53,624 --> 00:54:56,794
‫למעשה, אחד מהפסיכולוגים‬

952
00:54:56,878 --> 00:54:59,088
‫שעבדנו איתם,‬

953
00:54:59,172 --> 00:55:02,008
‫קנת סמייל, דרשתי ממנו להישאר.‬

954
00:55:02,091 --> 00:55:04,385
‫ג׳ף, מאיפה הרעיון הזה הגיע?‬

955
00:55:05,136 --> 00:55:07,638
‫חשבתי עליו בעצמי, בראש שלי.‬

956
00:55:10,183 --> 00:55:13,728
‫חשבתי לעצמי שאולי זה יעבוד,‬

957
00:55:13,811 --> 00:55:15,480
‫כי לא רציתי להמשיך‬

958
00:55:16,564 --> 00:55:20,276
‫להרוג אנשים‬
‫שלא נשאר לי מהם דבר מלבד הגולגולת.‬

959
00:55:22,820 --> 00:55:26,157
‫הוא רצה לקחת מהאדם את הרצון החופשי,‬
‫ככה הוא ניסח את זה.‬

960
00:55:26,240 --> 00:55:28,618
‫זה מדהים. זה לא ייאמן.‬

961
00:55:29,952 --> 00:55:33,247
‫ואז הוא הזריק חומצת מימן כלורי‬

962
00:55:33,331 --> 00:55:35,291
‫דרך החור בגולגולת.‬

963
00:55:36,959 --> 00:55:39,462
‫מר יוז מת מהזריקה הזו.‬

964
00:55:39,962 --> 00:55:42,340
‫לא היה צורך לחנוק אותו אחר כך.‬

965
00:55:43,508 --> 00:55:46,260
‫ודאהמר שמר את הגולגולת לזמן רב.‬

966
00:55:46,803 --> 00:55:48,721
‫למעשה, זו הייתה אחת מהגולגולות‬

967
00:55:48,805 --> 00:55:51,140
‫שעדיין היו בדירה שלו בזמן מעצרו.‬

968
00:55:57,897 --> 00:55:59,482
‫אני מתעצב‬

969
00:55:59,565 --> 00:56:01,234
‫בכל פעם שאני חושב‬

970
00:56:01,317 --> 00:56:03,069
‫על הגברים האלה.‬

971
00:56:04,320 --> 00:56:07,115
‫כי כמו כולם בזמנו,‬

972
00:56:07,198 --> 00:56:09,367
‫הם ניסו למצוא את עצמם.‬

973
00:56:10,451 --> 00:56:12,662
‫הם לא ציפו שיהרגו אותם.‬

974
00:56:13,621 --> 00:56:15,748
‫הם היו, ברוב המקרים,‬

975
00:56:16,416 --> 00:56:18,960
‫גברים עניים והומוסקסואלים‬

976
00:56:19,544 --> 00:56:22,547
‫שכנראה לא הייתה להם מערכת תמיכה רחבה,‬

977
00:56:23,172 --> 00:56:26,467
‫או שאם האנשים במערכת התמיכה שלהם אמרו,‬

978
00:56:26,551 --> 00:56:28,052
‫״הקרוב שלי נעדר,״‬

979
00:56:28,136 --> 00:56:31,472
‫לא הוקדשה להם תשומת הלב הראויה.‬

980
00:56:33,015 --> 00:56:36,686
‫הרשויות תוהות כיצד אדם יכול היה לבצע‬
‫את המעשים המחרידים הללו,‬

981
00:56:36,769 --> 00:56:40,106
‫בדיוק כפי שאחרים במילווקי תוהים‬
‫איך ייתכן שהמשטרה לא ידעה דבר.‬

982
00:56:40,189 --> 00:56:44,235
‫במיוחד כיוון שדאהמר היה‬
‫עבריין מין מורשע ומשוחרר על תנאי.‬

983
00:56:47,947 --> 00:56:49,949
‫הייתי בברים לעיתים קרובות.‬

984
00:56:50,741 --> 00:56:52,869
‫אף פעם לא שאלו אותי על אף אחד.‬

985
00:56:53,453 --> 00:56:57,081
‫שום שוטר או בלש‬

986
00:56:57,165 --> 00:56:58,583
‫לא ניגש אליי ואמר,‬

987
00:56:58,666 --> 00:57:01,294
‫״מה אתה יודע על האיש הזה והזה?״‬

988
00:57:02,503 --> 00:57:05,506
‫זה לא נמשך כמה שבועות או כמה חודשים.‬

989
00:57:06,632 --> 00:57:08,176
‫זה נמשך שנים.‬

990
00:57:08,968 --> 00:57:11,721
‫איך אדם אחד‬
‫יכול להרוג רבים כל כך במשך זמן רב כל כך‬

991
00:57:11,804 --> 00:57:13,848
‫בלי שהמשטרה תבחין בו?‬

992
00:57:13,931 --> 00:57:17,643
‫חלק מהתשובה, לפחות לדבריהם‬
‫של אנשים מסוימים, היא שקהילת אכיפת החוק‬

993
00:57:17,727 --> 00:57:20,521
‫מתעכבת עם חקירת פשעים בקהילה הגאה.‬

994
00:57:21,606 --> 00:57:24,484
‫אם הקורבנות היו לבנים‬

995
00:57:24,567 --> 00:57:25,776
‫וסטרייטים,‬

996
00:57:26,360 --> 00:57:28,154
‫- חקירת מקרי הרצח מעלה שאלות -‬

997
00:57:28,237 --> 00:57:30,198
‫החיפוש היה מעמיק יותר,‬

998
00:57:30,281 --> 00:57:31,741
‫ספציפי יותר.‬

999
00:57:32,408 --> 00:57:33,826
‫האשמות מרות בגזענות,‬

1000
00:57:33,910 --> 00:57:36,370
‫אמונה שרבים ממקרי הרצח היו יכולים להימנע.‬

1001
00:57:36,454 --> 00:57:38,289
‫זה רק מראה לכם את התחושה‬

1002
00:57:38,372 --> 00:57:41,209
‫כלפי קהילת בני המיעוטים, כאילו אנחנו נטל.‬

1003
00:57:42,502 --> 00:57:44,879
‫המשפחות שלא חשבו שהמשטרה עשתה מספיק…‬

1004
00:57:46,672 --> 00:57:49,008
‫יכול להיות שחלקן צדקו.‬

1005
00:57:49,091 --> 00:57:51,344
‫אני חושב שהייתה תחושה‬

1006
00:57:51,427 --> 00:57:53,346
‫שזה בחור בן 20‬

1007
00:57:53,429 --> 00:57:56,307
‫שהלך לברים ופגש שם גברים.‬

1008
00:57:56,390 --> 00:57:58,935
‫אז מי יודע איפה הוא?‬

1009
00:58:00,436 --> 00:58:03,481
‫ממש לא ברור האם המשטרה‬

1010
00:58:03,564 --> 00:58:05,942
‫בדקה וחקרה כראוי את עניין הנעדרים האלה.‬

1011
00:58:06,609 --> 00:58:09,403
‫האם הם פשוט הניחו שהנעדרים מסובכים בצרות‬

1012
00:58:09,487 --> 00:58:11,572
‫ואין טעם להמשיך לחקור?‬

1013
00:58:11,656 --> 00:58:14,367
‫אם הם היו מקשיבים לבני מיעוטים אתניים,‬

1014
00:58:14,450 --> 00:58:18,037
‫הם היו יכולים‬
‫להציל את חייהם של צעירים רבים.‬

1015
00:58:18,829 --> 00:58:23,668
‫קניתי לי מקפיא של 140 ליטר.‬

1016
00:58:23,751 --> 00:58:26,629
‫מה גרם לך לרצות לעשות את זה?‬

1017
00:58:27,547 --> 00:58:30,508
‫כי התכוננתי לעוד.‬

1018
01:00:16,697 --> 01:00:19,659
‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬