1
00:00:11,220 --> 00:00:12,346
‫מכבי אש.‬

2
00:00:12,430 --> 00:00:15,975
‫תוכלו לשלוח אמבולנס לרחוב 25 פינת סטייט?‬

3
00:00:17,226 --> 00:00:18,144
‫מה הבעיה?‬

4
00:00:18,644 --> 00:00:21,814
‫יש פה נער צעיר או גבר או משהו,‬
‫והוא עירום כולו.‬

5
00:00:21,898 --> 00:00:24,859
‫הוא עדיין בחוץ‬
‫ואנשים מנסים לעזור לו לעמוד. הוא לא מצליח.‬

6
00:00:24,942 --> 00:00:27,403
‫הוא לא לבוש. הוא ממש פצוע.‬

7
00:00:29,322 --> 00:00:31,657
‫הוא ער?‬
‫-הוא לא ער.‬

8
00:00:31,741 --> 00:00:35,411
‫הם מנסים לעזור לו ללכת,‬
‫אבל הוא לא מסוגל לתפקד.‬

9
00:00:36,329 --> 00:00:38,873
‫טוב.‬
‫-בכל פעם שהוא עומד, הוא נופל.‬

10
00:00:39,582 --> 00:00:41,751
‫רחוב 25 פינת סטייט?‬
‫-כן.‬

11
00:00:41,834 --> 00:00:44,337
‫טוב. בסדר.‬
‫-החד סטרי. טוב. ביי.‬

12
00:00:47,131 --> 00:00:49,467
‫- 27 במאי, 1991‬
‫שעה 2:00 -‬

13
00:00:50,676 --> 00:00:53,638
‫מה שקרה באותו הלילה לא ייאמן.‬

14
00:00:54,722 --> 00:00:58,726
‫היה גבר צעיר ועירום מחוץ לדירה של דאהמר.‬

15
00:00:58,810 --> 00:01:00,186
‫הוא לא לבש בגד אחד לרפואה.‬

16
00:01:01,104 --> 00:01:04,148
‫שתי נשים הזעיקו את מכבי האש ואת המשטרה‬

17
00:01:04,232 --> 00:01:07,026
‫כי חלק מהאנשים שהיו שם‬
‫ראו שהוא מדמם מפי הטבעת.‬

18
00:01:07,527 --> 00:01:09,654
‫הברך שלו הייתה משופשפת.‬

19
00:01:10,530 --> 00:01:13,991
‫היה ברור שהוא מטושטש ממשהו.‬

20
00:01:14,867 --> 00:01:16,661
‫למה הנער הזה‬

21
00:01:16,744 --> 00:01:20,248
‫היה עירום, מדמם ומבולבל‬

22
00:01:20,331 --> 00:01:22,333
‫ברחובות מילווקי?‬

23
00:01:28,214 --> 00:01:30,758
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

24
00:01:50,653 --> 00:01:52,738
‫- מייקל רוס‬
‫ידיד של כמה מהקורבנות -‬

25
00:01:52,822 --> 00:01:57,201
‫היה לנו קניון בשם ״גרנד אווניו״,‬
‫וג׳פרי דאהמר היה שם כל הזמן.‬

26
00:01:58,703 --> 00:02:00,997
‫היינו רואים אותו באזור המסעדות,‬

27
00:02:01,539 --> 00:02:03,457
‫מסתובב לו בקניון.‬

28
00:02:04,375 --> 00:02:06,252
‫הוא צילם אנשים,‬

29
00:02:07,003 --> 00:02:08,171
‫והוא היה אומר,‬

30
00:02:08,254 --> 00:02:11,257
‫״אתה נראה כמו דוגמן. רוצה שאצלם אותך?״‬

31
00:02:14,969 --> 00:02:16,179
‫- 26 במאי, 1991 -‬

32
00:02:16,262 --> 00:02:19,223
‫- 7 שעות לפני השיחה למוקד החירום -‬

33
00:02:19,307 --> 00:02:21,142
‫דהאמר ישב לאכול פיצה ולשתות בירה…‬

34
00:02:21,225 --> 00:02:23,352
‫- ד״ר פארק דיץ‬
‫פסיכיאטר פורנזי מטעם התביעה -‬

35
00:02:23,436 --> 00:02:24,937
‫כשהוא ראה גבר צעיר ונאה,‬

36
00:02:25,021 --> 00:02:29,358
‫קונראק סינתסימפון,‬
‫עובר שם, והתחיל לשוחח איתו.‬

37
00:02:29,442 --> 00:02:30,693
‫- קונראק סינתסימפון -‬

38
00:02:30,776 --> 00:02:33,446
‫הוא הציע לגבר הצעיר 50 דולר‬

39
00:02:33,529 --> 00:02:35,031
‫כדי שידגמן בצילומים.‬

40
00:02:36,616 --> 00:02:38,284
‫והגבר הצעיר‬

41
00:02:38,367 --> 00:02:41,370
‫הסכים לבוא עם דאהמר לדירה שלו.‬

42
00:02:42,747 --> 00:02:45,875
‫בדירה דאהמר נתן לו משקה‬

43
00:02:45,958 --> 00:02:49,003
‫שהכיל כמות של טריאזולאם‬

44
00:02:49,086 --> 00:02:51,214
‫שתגרום לו לאבד הכרה לזמן מה.‬

45
00:02:51,297 --> 00:02:53,466
‫- קנת מיולר, לוטננט‬
‫מחלק הרצח של משטרת מילווקי -‬

46
00:02:53,549 --> 00:02:55,801
‫דאהמר רצה שהקורבן שלו יישאר בחיים‬
‫לכמה שיותר זמן.‬

47
00:02:58,888 --> 00:03:00,932
‫בפגישות שלי איתו,‬

48
00:03:01,015 --> 00:03:04,852
‫מר דאהמר אמר לי‬
‫שהוא רצה מישהו כנוע לחלוטין,‬

49
00:03:05,561 --> 00:03:07,146
‫שיישאר איתו בלי החשש שיעזוב.‬

50
00:03:07,230 --> 00:03:08,898
‫- ד״ר קנת סמייל‬
‫פסיכולוג פורנזי -‬

51
00:03:11,943 --> 00:03:14,445
‫על כמה מהם ניסיתי את טכניקת הקידוח.‬

52
00:03:14,946 --> 00:03:17,448
‫וניסיתי גם עליו את הקידוח.‬

53
00:03:17,531 --> 00:03:18,491
‫באמת?‬

54
00:03:20,117 --> 00:03:20,952
‫מתי?‬

55
00:03:22,119 --> 00:03:26,290
‫לפני שהשוטרים הגיעו או אחרי?‬
‫-כן, לפני שהשוטרים הגיעו.‬

56
00:03:28,334 --> 00:03:30,294
‫- ונדי פטריקוס‬
‫הסנגורית של דאהמר -‬

57
00:03:30,378 --> 00:03:32,129
‫ג׳פרי סיפר לי על קונראק‬

58
00:03:32,672 --> 00:03:36,425
‫ועל כך שהוא תיקן ושינה קצת את השיטה שלו‬

59
00:03:37,009 --> 00:03:39,679
‫בניסיון להפוך אותו לזומבי‬

60
00:03:39,762 --> 00:03:41,931
‫שיישאר בחיים.‬

61
00:03:42,765 --> 00:03:45,643
‫דאהמר קדח חור בגולגולת שלו,‬

62
00:03:45,726 --> 00:03:47,812
‫הזריק חומצת מימן כלורי‬

63
00:03:47,895 --> 00:03:51,649
‫וחיכה לראות אם הפעם הוא הצליח,‬

64
00:03:51,732 --> 00:03:54,819
‫כי האחרים מתו מהזריקה הזו.‬

65
00:03:56,404 --> 00:03:58,823
‫לאיזה עומק חדרת עם המקדחה לדעתך?‬

66
00:03:58,906 --> 00:04:01,534
‫עד למוח.‬
‫-חמישה עד שמונה סנטימטרים?‬

67
00:04:01,617 --> 00:04:03,869
‫כן.‬
‫-וקדחת ישר מלמעלה למטה?‬

68
00:04:03,953 --> 00:04:05,705
‫כן.‬
‫-לא יצא משם כלום?‬

69
00:04:06,789 --> 00:04:10,251
‫לא היה שום נוזל?‬
‫-לא ראיתי שום נוזל.‬

70
00:04:10,334 --> 00:04:12,461
‫וגם לא ירד דם.‬

71
00:04:13,671 --> 00:04:17,341
‫קונראק היה מסוגל לתפקד במידה מוגבלת.‬

72
00:04:18,843 --> 00:04:21,053
‫הוא היה מטושטש והכול.‬

73
00:04:21,137 --> 00:04:23,973
‫הוא לא מת או משהו. והוא דיבר.‬

74
00:04:24,515 --> 00:04:27,018
‫חשבתי שאולי אוכל להשאיר אותו ככה.‬

75
00:04:27,727 --> 00:04:31,188
‫ג׳ף אמר לו מה הוא רצה שיעשה, וזה עבד.‬

76
00:04:32,189 --> 00:04:34,942
‫ג׳ף לא לקח בחשבון את העובדה‬

77
00:04:35,026 --> 00:04:37,611
‫שהוא עלול לברוח מהדירה.‬

78
00:04:42,575 --> 00:04:44,285
‫- א. מייקל מקאן‬
‫התובע המחוזי של מילווקי -‬

79
00:04:44,368 --> 00:04:46,871
‫דאהמר יצא לקנות אלכוהול.‬
‫הוא עשה זאת הרבה במהלך הפשעים.‬

80
00:04:46,954 --> 00:04:51,125
‫במקרה המסוים הזה,‬
‫הוא יצא לשתות בירה בבר שהיה בקרבת מקום.‬

81
00:04:53,419 --> 00:04:55,588
‫בזמן שדאהמר שתה בירה,‬

82
00:04:55,671 --> 00:04:58,758
‫קונראק ניצל את ההזדמנות לברוח מהבית‬

83
00:04:59,258 --> 00:05:00,509
‫ולצאת לסמטה.‬

84
00:05:01,260 --> 00:05:03,637
‫- אן א. שוורץ‬
‫עיתונאית, ״מילווקי ג׳רנל״ -‬

85
00:05:03,721 --> 00:05:06,724
‫ואז אחת מהשכנות הסתכלה למטה מהחלון‬
‫וראתה אותו.‬

86
00:05:07,308 --> 00:05:09,477
‫הנשים התקשרו למשטרה.‬

87
00:05:09,560 --> 00:05:11,479
‫המשטרה הגיעה,‬

88
00:05:11,562 --> 00:05:17,693
‫וקונראק ישב שם עכשיו עטוף בשמיכה.‬

89
00:05:17,777 --> 00:05:21,489
‫השוטרים ניגשו אליו לגלות מה קורה.‬

90
00:05:23,324 --> 00:05:25,743
‫השוטרים ניסו לתשאל את קונראק.‬

91
00:05:25,826 --> 00:05:27,661
‫- ג׳יימס קוזי‬
‫עיתונאי, ״מילווקי סנטינל״ -‬

92
00:05:27,745 --> 00:05:30,790
‫קונראק לא הצליח לתקשר‬
‫ולמסור את צידו בסיפור כי הוא סומם.‬

93
00:05:32,208 --> 00:05:35,252
‫לא היה שום סימן מעיד‬
‫לכך שדאהמר קדח חור בגולגולת שלו.‬

94
00:05:35,336 --> 00:05:37,296
‫- ג׳ראלד בויל‬
‫ראש צוות ההגנה של דאהמר -‬

95
00:05:37,380 --> 00:05:39,673
‫לא זרם מתוכו דם.‬

96
00:05:40,466 --> 00:05:43,761
‫ובזמן שזה התרחש, דאהמר הגיע לרחוב.‬

97
00:05:43,844 --> 00:05:45,805
‫- קרוקר סטיבנסון‬
‫עיתונאי, ״מילווקי סנטינל״ -‬

98
00:05:45,888 --> 00:05:49,433
‫הנשים הצעירות התערבו.‬
‫הן שאלו את קונראק לשמו. הוא לא הצליח לדבר.‬

99
00:05:50,559 --> 00:05:53,979
‫ואז הן נעמדו ביניהם ואמרו,‬
‫״אל תתקרב אליו״.‬

100
00:05:54,063 --> 00:05:57,817
‫שתי נשים שחורות בנות 18‬
‫הגנו עליו מפני דאהמר.‬

101
00:05:58,359 --> 00:06:00,694
‫המשטרה לא הקשיבה לבנות האלה.‬

102
00:06:00,778 --> 00:06:03,072
‫הם אפילו לא שאלו לשמותיהן.‬

103
00:06:03,155 --> 00:06:06,325
‫הם אמרו להן שוב ושוב להיות בשקט,‬
‫שיעצרו אותן אם ימשיכו לדבר.‬

104
00:06:07,535 --> 00:06:11,664
‫דאהמר אחז בזרועו ואמר,‬
‫״לא, הוא החבר שלי״, ולקח אותו בחזרה הביתה.‬

105
00:06:13,624 --> 00:06:15,793
‫דאהמר הניח שבתור איש לבן,‬

106
00:06:15,876 --> 00:06:18,963
‫״אני אוכל לספר לשוטרים האלה את הגרסה שלי.״‬

107
00:06:19,463 --> 00:06:22,967
‫אין לי אלא להניח שהוא חשב כך כי הוא ידע,‬

108
00:06:23,050 --> 00:06:25,428
‫״אני לבן. אני אוכל לחמוק מזה ללא עונש.״‬

109
00:06:26,554 --> 00:06:29,348
‫ג׳פרי תמיד הצליח להגיב במהירות.‬

110
00:06:29,432 --> 00:06:31,684
‫נראה שזה טבעי עבורו‬

111
00:06:31,767 --> 00:06:36,021
‫להיות מסוגל לתמרן‬
‫ולהוציא את עצמו ממצבים בעייתיים.‬

112
00:06:37,148 --> 00:06:40,151
‫יש איש עירום ברחובות,‬

113
00:06:40,901 --> 00:06:42,027
‫משמיע רעשים.‬

114
00:06:42,528 --> 00:06:44,655
‫המשטרה חשבה שהוא שיכור לגמרי.‬

115
00:06:45,156 --> 00:06:47,950
‫אז מה הם עשו? הם לא סתם השאירו אותו שם.‬

116
00:06:48,033 --> 00:06:50,035
‫הם לקחו אותו למקום בטוח,‬

117
00:06:50,870 --> 00:06:52,872
‫לדירה שממנה הוא הגיע.‬

118
00:06:54,582 --> 00:06:56,208
‫אז הם נכנסו לדירה.‬

119
00:06:56,709 --> 00:07:00,421
‫קונראק התיישב על הספה כאילו זה הבית שלו.‬

120
00:07:00,963 --> 00:07:03,924
‫כל הבגדים של קונראק היו בערֵמה קטנה,‬

121
00:07:04,008 --> 00:07:07,261
‫מסודרים יפה איפשהו בסלון.‬

122
00:07:08,471 --> 00:07:12,433
‫דאהמר הראה לשוטרים‬
‫תמונות של הבחור הצעיר שהוא עצמו צילם‬

123
00:07:12,933 --> 00:07:15,478
‫ואמר שהוא בן הזוג שלו.‬

124
00:07:16,270 --> 00:07:20,441
‫הם אמרו, ״אנחנו לא נעצור אותם‬
‫רק כי הם הומוסקסואלים.‬

125
00:07:20,524 --> 00:07:21,650
‫״זה לא יקרה.״‬

126
00:07:22,276 --> 00:07:26,655
‫והם השאירו את סינתסימפון‬
‫על הספה בביתו של דאהמר‬

127
00:07:26,739 --> 00:07:28,616
‫בלי להציץ לתוך חדר השינה.‬

128
00:07:30,534 --> 00:07:33,746
‫השוטרים לא ידעו שבחדר השינה של דאהמר‬

129
00:07:34,246 --> 00:07:36,248
‫גופתו של טוני יוז‬

130
00:07:36,332 --> 00:07:39,001
‫הייתה מונחת על המיטה.‬

131
00:07:42,213 --> 00:07:45,132
‫המשטרה עזבה את המקום, וזמן קצר לאחר מכן‬

132
00:07:45,216 --> 00:07:47,510
‫דאהמר הזריק עוד חומצה‬

133
00:07:47,593 --> 00:07:50,387
‫למוחו של קונראק סינתסימפון.‬

134
00:07:56,852 --> 00:07:57,728
‫מה שמת שם?‬

135
00:07:58,312 --> 00:08:01,398
‫עם קונראק, מילאתי מזרק בחומצת מימן כלורי.‬

136
00:08:02,608 --> 00:08:05,736
‫השתמשתי בחומצה שוב במנה קטנה יותר‬

137
00:08:06,987 --> 00:08:10,783
‫אבל זה עדיין היה יותר מדי בפעם השנייה,‬
‫אחרי שהזרקתי לו מנה שנייה.‬

138
00:08:15,955 --> 00:08:19,667
‫אחת הבנות שניסו להגן על קונראק‬

139
00:08:19,750 --> 00:08:22,211
‫חזרה הביתה‬
‫וסיפרה לאימא שלה, גלנדה קילבלנד.‬

140
00:08:24,421 --> 00:08:26,715
‫- 27 במאי, 1991‬
‫שעה 2:31 -‬

141
00:08:27,925 --> 00:08:30,219
‫משטרת מילווקי.‬
‫-כן…‬

142
00:08:31,053 --> 00:08:33,055
‫הייתה פה ניידת, מספר 60,‬

143
00:08:33,138 --> 00:08:36,934
‫שעצרה פה מוקדם יותר הערב,‬
‫לפני רבע שעה בערך.‬

144
00:08:37,017 --> 00:08:38,686
‫זה הייתי אני.‬
‫-מה קרה?‬

145
00:08:38,769 --> 00:08:41,855
‫כלומר, הבת שלי והאחיינית שלי‬

146
00:08:41,939 --> 00:08:44,692
‫ראו מה קורה. עשיתם משהו בעניין?‬

147
00:08:44,775 --> 00:08:48,862
‫לא. זה היה חבר שיכור‬

148
00:08:48,946 --> 00:08:50,573
‫של חבר אחר.‬

149
00:08:51,574 --> 00:08:52,825
‫בן כמה היה הילד הזה?‬

150
00:08:52,908 --> 00:08:56,036
‫הוא לא היה ילד. הוא היה מבוגר.‬
‫-אתה בטוח?‬

151
00:08:57,121 --> 00:09:00,165
‫גברתי, אני לא יודע‬
‫איך להסביר את זה יותר בבירור. הכול טופל.‬

152
00:09:04,461 --> 00:09:06,171
‫סינתסימפון מת.‬

153
00:09:08,132 --> 00:09:11,093
‫הוא מת בתוך שעה‬
‫מהרגע שהשוטרים יצאו מהדירה.‬

154
00:09:13,304 --> 00:09:15,139
‫קונראק סינתסימפון‬

155
00:09:15,222 --> 00:09:19,810
‫היה בן 14, והיה אחד מקורבנותיו‬
‫הצעירים ביותר של דאהמר.‬

156
00:09:19,893 --> 00:09:21,437
‫- רצח: קונראק סינתסימפון -‬

157
00:09:22,855 --> 00:09:26,525
‫אם הם היו חושבים לרגע שהוא בסכנה,‬

158
00:09:27,318 --> 00:09:30,237
‫הם לא היו נותנים לו לחזור לדאהמר.‬

159
00:09:30,321 --> 00:09:32,698
‫- ג׳ף פלמינג‬
‫כתב, רשת אן־בי־סי במילווקי -‬

160
00:09:32,781 --> 00:09:36,160
‫המשטרה קיבלה הוראה להתייחס בכבוד‬
‫לקהילה הגאה במילווקי.‬

161
00:09:36,243 --> 00:09:39,747
‫והם כנראה חשבו שהם באמת מתנהגים בכבוד,‬

162
00:09:40,372 --> 00:09:45,461
‫ולא מפרשים את המצב‬
‫מתוך דעה קדומה הטרוסקסואלית.‬

163
00:09:46,795 --> 00:09:49,590
‫מה שהמשטרה עשתה,‬

164
00:09:50,299 --> 00:09:51,634
‫זה לא הספיק, מן הסתם.‬

165
00:09:52,718 --> 00:09:55,095
‫יש לכם כמה אפרו־אמריקאיות‬

166
00:09:55,179 --> 00:09:58,724
‫שאומרות שהנער הזה קטין,‬

167
00:09:58,807 --> 00:10:03,020
‫שנראה שהוא לא היה ממש צלול.‬

168
00:10:03,103 --> 00:10:06,732
‫אנשים אומרים שהם עשו את העבודה שלהם,‬
‫שהם עשו כמיטב יכולתם.‬

169
00:10:06,815 --> 00:10:11,320
‫זה היה הרבה פחות ממה שהם היו צריכים לעשות.‬

170
00:10:12,321 --> 00:10:15,699
‫אם הם היו בודקים את שמו‬
‫הם היו מגלים שהוא בתקופת מבחן‬

171
00:10:15,783 --> 00:10:18,619
‫כי הוא תקף בחור מלאוס…‬

172
00:10:18,702 --> 00:10:20,245
‫- תקיפה מינית -‬

173
00:10:20,329 --> 00:10:22,873
‫שיתברר בהמשך שהיה אחיו של קונראק.‬

174
00:10:23,457 --> 00:10:25,876
‫איך דבר כזה קורה?‬

175
00:10:26,543 --> 00:10:27,878
‫- משפחה חווה טרגדיה -‬

176
00:10:27,961 --> 00:10:30,089
‫הם נפלו קורבן פעמיים לג׳פרי דאהמר,‬

177
00:10:30,172 --> 00:10:34,301
‫ג׳פרי דאהמר תקף מינית‬
‫את אחד מאחיו של קונראק לפני שלוש שנים.‬

178
00:10:35,469 --> 00:10:37,930
‫המשפחה היגרה לאמריקה לפני 11 שנה‬

179
00:10:38,013 --> 00:10:39,723
‫מתוך חלום על חיים טובים יותר.‬

180
00:10:39,807 --> 00:10:43,394
‫תחת זאת, הם קיבלו מג׳פרי דאהמר סיוט מחריד.‬

181
00:10:45,896 --> 00:10:48,857
‫הוא אמר, ״זה נראה יותר מצירוף מקרים״.‬

182
00:10:49,942 --> 00:10:55,656
‫עם זאת, העניין הזה‬
‫ממש זעזע את ג׳ף כשהוא שמע עליו.‬

183
00:10:56,949 --> 00:10:58,826
‫הוא היה פשוט המום.‬

184
00:11:00,411 --> 00:11:04,498
‫האירו־אסייתים, זה פשוט מדהים‬
‫שהם היו אחים. זה לא ייאמן.‬

185
00:11:06,208 --> 00:11:07,251
‫אני לא מאמין.‬

186
00:11:10,796 --> 00:11:12,381
‫אתה אומר שזה אחיו?‬

187
00:11:16,844 --> 00:11:18,595
‫אתה יודע איך קראו לו?‬
‫-לא.‬

188
00:11:19,430 --> 00:11:20,431
‫בהחלט לא.‬

189
00:11:23,225 --> 00:11:26,437
‫זו טרגדיה איומה למשפחת סינתסימפון.‬

190
00:11:26,520 --> 00:11:28,397
‫קורבן תקיפה מינית‬

191
00:11:29,440 --> 00:11:33,193
‫וקורבן רצח באותה המשפחה.‬

192
00:11:33,777 --> 00:11:36,989
‫קשה לתפוס את הסבל שהמשפחה הזו נאלצה לחוות‬

193
00:11:37,072 --> 00:11:38,991
‫בגלל ג׳פרי דאהמר.‬

194
00:11:39,992 --> 00:11:42,536
‫- מאי 1991 -‬

195
00:11:44,747 --> 00:11:47,082
‫- יולי 1991 -‬

196
00:11:48,751 --> 00:11:51,628
‫לאחר שדאהמר נעצר ביולי 1991…‬

197
00:11:51,712 --> 00:11:53,839
‫- שוטרים לא סייעו לנער עירום ומדמם -‬

198
00:11:53,922 --> 00:11:58,677
‫הקהילה הייתה כמרקחה כשגילו‬
‫שהמשטרה השיבה את קונראק לידי דאהמר.‬

199
00:12:00,554 --> 00:12:03,056
‫גלנדה קליבלנד התקשרה לתחנת המשטרה‬

200
00:12:03,140 --> 00:12:06,143
‫שוב ושוב בשבוע שלאחר מכן.‬

201
00:12:06,727 --> 00:12:09,980
‫היא אמרה, ״הבת שלי ראתה נער עירום״.‬

202
00:12:10,063 --> 00:12:13,901
‫היא האמינה שהוא הותקף מינית.‬

203
00:12:14,485 --> 00:12:15,986
‫- מילווקי סנטינל -‬

204
00:12:16,069 --> 00:12:19,406
‫הייתי עיתונאי צעיר ב״סנטינל״‬
‫כשהסיפור של דאהמר התפרסם.‬

205
00:12:19,490 --> 00:12:23,202
‫מישהי רצתה לדבר עם מישהו על דאהמר,‬
‫ואמרתי, ״אני יכול לדבר איתך״.‬

206
00:12:23,786 --> 00:12:25,579
‫- גלנדה קליבלנד‬
‫שכנתו של דאהמר -‬

207
00:12:25,662 --> 00:12:28,207
‫האישה שעל הקו הייתה גלנדה קליבלנד.‬
‫היא סיפרה לי סיפור‬

208
00:12:28,290 --> 00:12:30,667
‫ואמרה שהם ניסו להגן על נער,‬

209
00:12:30,751 --> 00:12:32,795
‫והמשטרה לא הקשיבה להן.‬

210
00:12:32,878 --> 00:12:35,380
‫התקשרתי למפקד תחנת המשטרה.‬

211
00:12:36,048 --> 00:12:39,176
‫ציפיתי שהוא יכחיש, אבל זה לא קרה.‬

212
00:12:39,259 --> 00:12:41,804
‫הם אמרו, ״כן, העניין בחקירה״.‬

213
00:12:41,887 --> 00:12:44,598
‫איך המשטרה הייתה מסוגלת‬
‫להחזיר את הנער לידי האיש הזה?‬

214
00:12:44,681 --> 00:12:48,101
‫הם החזירו בן מיעוטים לידיו של דאהמר,‬

215
00:12:48,185 --> 00:12:51,605
‫אבל האמינו לדבריו של האדם הלבן‬
‫ולא לדבריהן של חמש עדות שחורות.‬

216
00:12:51,688 --> 00:12:53,941
‫מסקנתי היא שהשוטרים כשלו…‬

217
00:12:54,024 --> 00:12:55,776
‫- פיליפ אראולה‬
‫מפקד משטרת מילווקי -‬

218
00:12:55,859 --> 00:12:59,571
‫לבצע את חובותיהם כראוי‬
‫בהתאם לחוקים ולתקנות‬

219
00:12:59,655 --> 00:13:01,740
‫של משטרת מילווקי.‬

220
00:13:02,241 --> 00:13:05,577
‫שני השוטרים, ג׳ון בלזרזק וג׳ו גבריש…‬

221
00:13:05,661 --> 00:13:07,579
‫- ג׳ו גבריש‬
‫שוטר, משטרת מילווקי -‬

222
00:13:07,663 --> 00:13:08,914
‫פוטרו ממשטרת מילווקי.‬

223
00:13:08,997 --> 00:13:10,707
‫- שני שוטרים פוטרו בחקירת דאהמר -‬

224
00:13:10,791 --> 00:13:14,962
‫הייתה סערה במשטרה. העיר הייתה מפולגת.‬

225
00:13:15,879 --> 00:13:17,798
‫היו אנשים שתמכו בשוטרים.‬

226
00:13:17,881 --> 00:13:21,260
‫אנחנו תומכים בשוטרים שלנו במאת האחוזים.‬

227
00:13:21,343 --> 00:13:23,428
‫- מלח הארץ -‬

228
00:13:23,512 --> 00:13:25,639
‫רבים מחברי הקהילה הלבנה לא משוכנעים‬

229
00:13:25,722 --> 00:13:28,141
‫שקיימת בעיית גזענות במשטרה.‬

230
00:13:28,225 --> 00:13:31,728
‫הם תומכים בשוטרים ומגנים עליהם‬
‫אפילו כשההאשמות הולכות וגוברות.‬

231
00:13:31,812 --> 00:13:37,276
‫אני אישית מרגישה שהשוטרים‬
‫מתייחסים לכל הקהילה שלנו באופן שווה והוגן.‬

232
00:13:37,359 --> 00:13:38,527
‫זו ההכשרה שהם מקבלים.‬

233
00:13:38,610 --> 00:13:41,738
‫אני לא חושב שהשוטרים‬

234
00:13:41,822 --> 00:13:45,158
‫קיבלו החלטה על בסיס גזענות,‬

235
00:13:45,242 --> 00:13:46,827
‫או הומופוביה.‬

236
00:13:46,910 --> 00:13:50,289
‫במבט לאחור, השוטרים כמובן טעו,‬

237
00:13:50,372 --> 00:13:53,208
‫אבל דאהמר הצליח להונות אנשים רבים.‬

238
00:13:53,292 --> 00:13:55,586
‫והוא הונה את השוטרים האלה באותו הלילה.‬

239
00:13:55,669 --> 00:13:58,505
‫ואני בטוח שהשוטרים האלה‬

240
00:13:58,589 --> 00:14:01,133
‫פקפקו בכך פעמים רבות.‬

241
00:14:01,216 --> 00:14:04,094
‫- אנחנו תומכים בשוטרים שלנו, ואתם?‬
‫בואו נגבה אותם! -‬

242
00:14:04,177 --> 00:14:08,098
‫אנשים הפנו את תשומת הלב‬
‫לשיחות שהשוטרים ניהלו בקשר‬

243
00:14:08,724 --> 00:14:11,310
‫מייד לאחר התקרית.‬

244
00:14:12,144 --> 00:14:14,855
‫גבר אסייתי שיכור ועירום‬

245
00:14:16,148 --> 00:14:20,319
‫הוחזר לחבר הפיכח שלו.‬

246
00:14:20,402 --> 00:14:23,697
‫רק רגע. השותף שלי‬
‫צריך לעבור טיפול נגד כינים בתחנה.‬

247
00:14:24,197 --> 00:14:26,283
‫שומעים את השוטרים צוחקים ברקע.‬

248
00:14:26,366 --> 00:14:28,994
‫אני חושב שמה שהם עשו היה ביזיון.‬

249
00:14:29,077 --> 00:14:31,997
‫- מקרי רצח סדרתיים‬
‫חושפים מתחים עמוקים במילווקי -‬

250
00:14:32,080 --> 00:14:36,043
‫זה חוזר לשורש‬
‫של האופן בו אנחנו רואים הומוסקסואליות.‬

251
00:14:36,126 --> 00:14:38,921
‫הומוסקסואלים היו מושא ללעג.‬
‫התבדחו על חשבונם.‬

252
00:14:40,339 --> 00:14:43,091
‫אבל אז שני השוטרים‬

253
00:14:43,175 --> 00:14:46,386
‫ניגשו לבית המשפט המחוזי‬
‫כדי לערער על פיטוריהם.‬

254
00:14:46,470 --> 00:14:48,305
‫בית המשפט הסכים איתם,‬

255
00:14:48,972 --> 00:14:51,350
‫והחזיר אותם לתפקידם,‬
‫כולל תשלום על תקופת הפיטורים.‬

256
00:14:51,433 --> 00:14:53,143
‫- ג׳ון בלזרזק הוא איש טוב -‬

257
00:14:53,226 --> 00:14:55,270
‫המקרה של קונראק סינתסימפון‬

258
00:14:55,354 --> 00:14:57,522
‫הציב את מילווקי תחת אור הזרקורים.‬

259
00:14:58,315 --> 00:15:01,860
‫זה לימד אותם הרבה על הקהילה שלהם.‬

260
00:15:01,944 --> 00:15:06,865
‫זה לימד אותם הרבה‬
‫על ההגנה שהמשטרה סיפקה להם.‬

261
00:15:07,366 --> 00:15:09,242
‫זה היה מקרה מפחיד מאוד.‬

262
00:15:09,743 --> 00:15:12,204
‫- יולי 1991 -‬

263
00:15:14,331 --> 00:15:16,708
‫- יוני 1991 -‬

264
00:15:21,338 --> 00:15:23,340
‫לאחר שמר דאהמר הרג את הנער הצעיר מלאוס…‬

265
00:15:23,423 --> 00:15:25,384
‫- ד״ר פרד ברלין‬
‫פסיכיאטר פורנזי מטעם ההגנה -‬

266
00:15:26,385 --> 00:15:28,762
‫גופות הלכו ונערמו בדירה שלו.‬

267
00:15:30,847 --> 00:15:34,101
‫דאהמר הרג אבעה אנשים נוספים.‬

268
00:15:35,060 --> 00:15:38,021
‫בהתחלה, עברו תשע שנים בין הרציחות שלו.‬

269
00:15:38,105 --> 00:15:41,316
‫אחר כך עברו חודשים.‬
‫אחרי קונראק, עברו שבועות.‬

270
00:15:43,318 --> 00:15:45,445
‫שעה לפני שהייתי צריך לצאת לעבודה,‬

271
00:15:45,529 --> 00:15:48,532
‫ניסיתי להחליט אם לחנוק אותו אז,‬

272
00:15:48,615 --> 00:15:51,076
‫או להשאיר אותו בחיים למהלך הלילה.‬

273
00:15:51,868 --> 00:15:54,663
‫החלטתי להשאיר אותו בחיים ולא הלכתי לעבודה.‬

274
00:15:56,039 --> 00:15:59,042
‫ופיטרו אותו ביום ראשון שלאחר מכן.‬

275
00:15:59,126 --> 00:16:01,086
‫וזו הייתה אבן הדומינו.‬

276
00:16:01,169 --> 00:16:04,840
‫אבן הדומינו הראשונה‬
‫שהתחילה את כל תגובת השרשרת.‬

277
00:16:06,925 --> 00:16:08,844
‫- דירות אוקספורד -‬

278
00:16:08,927 --> 00:16:11,221
‫הוא התחיל לשתות יותר‬

279
00:16:11,304 --> 00:16:13,640
‫ולצאת משליטה.‬

280
00:16:15,851 --> 00:16:18,061
‫שמתי לב שאני לא רואה אותו…‬

281
00:16:18,145 --> 00:16:19,813
‫- ורנל באס‬
‫שכנו של דאהמר -‬

282
00:16:19,896 --> 00:16:22,399
‫לעיתים קרובות לאחר שפיטרו אותו.‬

283
00:16:24,359 --> 00:16:29,072
‫הייתי הולך לדפוק בדלת שלו‬
‫כדי לבדוק מה שלומו‬

284
00:16:29,656 --> 00:16:33,827
‫והייתי מבחין בעינית מתכהה,‬

285
00:16:35,495 --> 00:16:36,872
‫ואז שוב מתבהרת.‬

286
00:16:37,372 --> 00:16:39,541
‫וידעתי שהוא ניגש לדלת‬

287
00:16:39,624 --> 00:16:40,876
‫וראה אותי.‬

288
00:16:40,959 --> 00:16:43,962
‫הוא ידע שאני זה שדפק בדלת‬

289
00:16:44,755 --> 00:16:46,381
‫והוא לא פתח לי את הדלת.‬

290
00:16:47,132 --> 00:16:53,013
‫אז הגעתי למסקנה שהוא רצה שאלך משם.‬

291
00:16:53,847 --> 00:16:55,015
‫ועשיתי את זה.‬

292
00:16:57,809 --> 00:17:01,396
‫שניים־שלושה רופאים‬
‫קבעו בוודאות שהוא אלכוהוליסט.‬

293
00:17:02,397 --> 00:17:03,899
‫הייתה לו אישיות מתמכרת.‬

294
00:17:05,484 --> 00:17:08,528
‫אני חושבת שהייתה לו את אותה ההתמכרות לרצח.‬

295
00:17:08,612 --> 00:17:11,490
‫וכשהיא הלכה והתעצמה,‬

296
00:17:11,573 --> 00:17:14,701
‫הוא היה זקוק לזה יותר ויותר.‬

297
00:17:14,785 --> 00:17:16,161
‫הוא הגיע לנקודה‬

298
00:17:16,244 --> 00:17:19,706
‫שבה הוא היה חייב לצאת כל הזמן‬

299
00:17:19,790 --> 00:17:23,502
‫ולמצוא לו אדם נוסף,‬

300
00:17:23,585 --> 00:17:26,880
‫בלי להיפטר מהאחרים שהוא כבר הרג.‬

301
00:17:28,673 --> 00:17:30,675
‫כשביתרתי אותו באמבטיה,‬

302
00:17:31,176 --> 00:17:33,386
‫לא סיימתי את העבודה בלילה אחד.‬

303
00:17:34,596 --> 00:17:37,390
‫מיהרתי מדי לסיים עם זה.‬

304
00:17:42,020 --> 00:17:46,274
‫מה שהוא עשה העמיס עליו כל כך,‬

305
00:17:46,358 --> 00:17:49,528
‫שהוא כבר לא שלט בזירה יותר.‬

306
00:17:50,862 --> 00:17:54,116
‫הוא היה מתקלח‬
‫עם שני אנשים על רצפת האמבטיה.‬

307
00:17:54,741 --> 00:17:58,495
‫שאלתי, ״למה לא נפטרת מהגופות‬
‫לפני שיצאת לחפש עוד אחד?״‬

308
00:17:58,578 --> 00:18:01,248
‫הוא אמר, ״לא הייתה לי ברירה.‬
‫הייתי צריך את הריגוש״.‬

309
00:18:02,874 --> 00:18:05,168
‫היה חשוב שלא אפגין שיפוטיות,‬

310
00:18:05,752 --> 00:18:09,089
‫ושלא אעמיד אותו במצב‬

311
00:18:09,172 --> 00:18:11,133
‫שיגרום לו להפסיק לדבר.‬

312
00:18:11,967 --> 00:18:15,053
‫אבל לשמוע‬
‫את התיאורים המפורטים מג׳פרי דאהמר…‬

313
00:18:15,137 --> 00:18:17,264
‫- הייתי פושט את הבשר שנשאר -‬

314
00:18:17,347 --> 00:18:19,099
‫היה מאתגר.‬

315
00:18:20,976 --> 00:18:23,103
‫זה ריגש אותך?‬
‫-כן.‬

316
00:18:24,062 --> 00:18:26,439
‫כן, רק לראות את הקרביים.‬

317
00:18:27,816 --> 00:18:29,276
‫זה הלך והתעצם עם הזמן…‬

318
00:18:29,359 --> 00:18:30,944
‫- קיימת איתם יחסי מין לפני מותם? -‬

319
00:18:31,027 --> 00:18:33,280
‫עד שהוא לא רק קיים יחסי מין עם גופה.‬

320
00:18:33,363 --> 00:18:34,406
‫- לפני ואחרי -‬

321
00:18:34,489 --> 00:18:36,908
‫הוא פתח את המעיים של הגופה…‬

322
00:18:36,992 --> 00:18:38,994
‫- בפעמים אחרות חתכתי כאן מקדימה -‬

323
00:18:39,077 --> 00:18:42,998
‫וקיים יחסי מין עם הקרביים של האדם.‬

324
00:18:43,081 --> 00:18:44,457
‫- ו… לעשות את זה ככה. -‬

325
00:18:44,541 --> 00:18:49,963
‫לפעמים היה קשה מאוד להקשיב לזה‬

326
00:18:50,547 --> 00:18:54,801
‫ולהעמיד פנים שזה לא משפיע עליי.‬

327
00:18:56,136 --> 00:18:58,972
‫כמעט הסתבכתי בצרות כי‬

328
00:19:00,432 --> 00:19:03,310
‫התברר שהריח הזה עורר את חשדם של השכנים.‬

329
00:19:07,772 --> 00:19:11,026
‫לילה אחד ישנתי‬

330
00:19:11,109 --> 00:19:15,071
‫וריח נורא העיר אותי‬
‫בשעה 2:30 לפנות בוקר בערך.‬

331
00:19:16,114 --> 00:19:17,574
‫ופתחתי את הדלת,‬

332
00:19:17,657 --> 00:19:20,827
‫וראיתי מעין עננת ערפל.‬

333
00:19:22,245 --> 00:19:25,790
‫ראיתם פעם סרט אימה שבו אתם בבית קברות,‬

334
00:19:26,291 --> 00:19:30,295
‫והדבר הזה עולה? זה מה שראיתי.‬

335
00:19:31,421 --> 00:19:32,505
‫סגרתי את הדלת,‬

336
00:19:33,048 --> 00:19:36,384
‫לקחתי מגבת וחסמתי את הרווח מתחת לדלת.‬

337
00:19:36,468 --> 00:19:37,969
‫ואז חזרתי לישון.‬

338
00:19:39,804 --> 00:19:43,850
‫כשהתעוררתי סיפרתי לאשתי פאם על הריח,‬

339
00:19:43,934 --> 00:19:48,355
‫והיא אמרה,‬
‫״היום אני אלך לגלות מאיפה הוא מגיע״.‬

340
00:19:50,273 --> 00:19:51,608
‫לאחר מכן, היא אמרה,‬

341
00:19:51,691 --> 00:19:53,318
‫״רחרחתי את הצירים של הדלת,‬

342
00:19:53,401 --> 00:19:56,071
‫״והריח מגיע מהדירה של ג׳ף.״‬

343
00:19:56,655 --> 00:19:58,406
‫- פמלה באס‬
‫שכנתו של דאהמר -‬

344
00:19:58,490 --> 00:20:03,245
‫היא לקחה כיסא נוח,‬
‫ישבה בדירה שלנו עם הדלת פתוחה‬

345
00:20:03,328 --> 00:20:05,330
‫וחיכתה שג׳ף יחזור הביתה.‬

346
00:20:05,914 --> 00:20:09,334
‫כשהוא חזר, היא שאלה אותו על הריח.‬

347
00:20:09,417 --> 00:20:12,879
‫והוא אמר שהמקפיא שלו הפסיק לעבוד,‬

348
00:20:12,963 --> 00:20:16,091
‫והבשר במקפיא התקלקל.‬

349
00:20:17,300 --> 00:20:18,677
‫אז שאלתי אותו,‬

350
00:20:18,760 --> 00:20:22,138
‫״אין לך אחריות על הדבר הזה?‬
‫מתי קנית אותו?״‬

351
00:20:23,431 --> 00:20:25,475
‫הם באו לשאול שאלות?‬

352
00:20:26,101 --> 00:20:28,395
‫כן.‬
‫-מה קרה?‬

353
00:20:28,478 --> 00:20:31,106
‫אמרתי להם שהמקפיא פשוט התקלקל.‬

354
00:20:35,986 --> 00:20:39,948
‫הוא נקט בשלל אמצעים כדי לשמר את מה שהצליח‬

355
00:20:40,949 --> 00:20:43,201
‫מהגברים שהיו מושכים בעיניו.‬

356
00:20:43,285 --> 00:20:46,579
‫וזה כלל צילום תמונות שלהם‬

357
00:20:46,663 --> 00:20:49,416
‫כשהם מחוסרי הכרה או מתים,‬

358
00:20:49,499 --> 00:20:52,877
‫הסרת חלקי גוף ושימור שלהם.‬

359
00:20:52,961 --> 00:20:56,589
‫ובסופו של דבר זה כלל‬

360
00:20:56,673 --> 00:20:58,967
‫גם קניבליזם.‬

361
00:21:00,468 --> 00:21:04,014
‫בחרת את מה שהחלטת לשמור? איך בחרת?‬

362
00:21:05,640 --> 00:21:07,892
‫בחרתי את החלקים שנראו הכי בשרניים.‬

363
00:21:07,976 --> 00:21:10,687
‫החלקים שהיה בהם כמה שפחות שומן.‬

364
00:21:11,646 --> 00:21:14,816
‫אז את שרירי הזרוע, את הירכיים, את השוקיים?‬
‫-כן.‬

365
00:21:17,152 --> 00:21:21,364
‫אכילת הקורבנות‬
‫הייתה חלק מהחשיבה המעוותת שהתפתחה…‬

366
00:21:21,448 --> 00:21:22,699
‫- הודאה: קניבליזם -‬

367
00:21:22,782 --> 00:21:25,910
‫לאחר שמר דאהמר החליט‬
‫שהוא לא יכול להיאבק בדחף להרוג.‬

368
00:21:25,994 --> 00:21:28,079
‫- הרציחות כללו קניבליזם -‬

369
00:21:28,163 --> 00:21:31,082
‫היו מספר חלקי גוף שהוא שקל לאכול,‬

370
00:21:31,166 --> 00:21:32,751
‫כולל לב אדם.‬

371
00:21:34,210 --> 00:21:36,755
‫אז הוצאת את הלב ואת הכבד,‬

372
00:21:36,838 --> 00:21:39,257
‫ושימרת אותם ואת הירך שלו.‬

373
00:21:39,341 --> 00:21:41,134
‫מה עשית עם כל השאר?‬

374
00:21:41,217 --> 00:21:44,387
‫שמרתי בערך 25 ק״ג. השאר נזרק לפח.‬

375
00:21:44,471 --> 00:21:47,432
‫כמה ק״ג אכלת, להערכתך?‬

376
00:21:47,515 --> 00:21:48,975
‫בסך הכול, בערך…‬

377
00:21:50,226 --> 00:21:51,144
‫חמישה.‬

378
00:21:52,395 --> 00:21:54,522
‫בשלב מסוים הוא שתה דם אנושי,‬

379
00:21:54,606 --> 00:21:58,860
‫ואיכשהו, לפי החשיבה המעוותת שלו,‬
‫זה היה אמור ליצור חיבור‬

380
00:21:58,943 --> 00:22:01,529
‫עם הדם של האנשים שהוא אכל.‬

381
00:22:02,030 --> 00:22:05,450
‫הוא חשב, ״איכשהו, אם אוכל את הנשמות האלה,‬

382
00:22:05,533 --> 00:22:07,702
‫״הן ימשיכו לחיות בתוכי.״‬

383
00:22:09,079 --> 00:22:12,499
‫אז אם מישהו היה בודק במקפיא‬
‫זה היה נראה כאילו סתם הצטיידת.‬

384
00:22:12,582 --> 00:22:15,418
‫זה נראה כמו סתם בשר מהסופרמרקט.‬

385
00:22:16,086 --> 00:22:17,212
‫הקפאתי אותו לכמה זמן.‬

386
00:22:18,088 --> 00:22:19,255
‫לחודש בערך.‬
‫-כן?‬

387
00:22:19,339 --> 00:22:21,341
‫או אולי קצת פחות. לשבועיים־שלושה.‬

388
00:22:22,926 --> 00:22:25,178
‫אלוהים. לא היה לי מושג‬

389
00:22:25,762 --> 00:22:29,224
‫שזה קרה ממש בדירה שממול‬

390
00:22:29,307 --> 00:22:30,892
‫לבית שבו גרנו.‬

391
00:22:31,935 --> 00:22:35,063
‫כולם בבניין הרגישו שעבדו עליהם.‬

392
00:22:35,146 --> 00:22:37,023
‫- חלקי גופות פזורים בדירה -‬

393
00:22:37,107 --> 00:22:40,110
‫כולנו הרגשנו שג׳פרי דאהמר שיטה בנו.‬

394
00:22:40,193 --> 00:22:41,820
‫- ייתכן שהמקרה כולל עד 12 גופות -‬

395
00:22:41,903 --> 00:22:43,613
‫קשה מאוד‬

396
00:22:44,364 --> 00:22:46,533
‫לפתח חיבה כלפי מישהו‬

397
00:22:47,325 --> 00:22:51,079
‫ואז לגלות שהאיש הזה למעשה תקע לך סכין בגב.‬

398
00:22:51,162 --> 00:22:53,289
‫- 3 ראשים כרותים, נמצאו חלקי גופות -‬

399
00:22:54,207 --> 00:22:56,418
‫חשבתי שהוא חבר שלי.‬

400
00:23:01,131 --> 00:23:05,176
‫תושבי הבניין והשכונה המומים הערב.‬

401
00:23:05,260 --> 00:23:06,845
‫הם פשוט לא מאמינים‬

402
00:23:06,928 --> 00:23:10,682
‫שפשעים חמורים כל כך התרחשו בדירה השכנה.‬

403
00:23:11,266 --> 00:23:14,394
‫שאלת הגזע‬
‫בסיפורו של ג׳פרי דאהמר עלתה היום,‬

404
00:23:14,477 --> 00:23:16,396
‫שכן רוב הקורבנות היו שחורים,‬

405
00:23:16,479 --> 00:23:19,190
‫והדברים קרו בשכונה שמרבית תושביה שחורים.‬

406
00:23:19,274 --> 00:23:22,569
‫הגזענות היא המפתח, כי הדבר הקבוע,‬

407
00:23:22,652 --> 00:23:25,488
‫יותר מיחסי המין עם הגופות, יותר מהמספר,‬

408
00:23:25,572 --> 00:23:29,409
‫הדבר הקבוע היה גברים צעירים ושחורים.‬

409
00:23:30,285 --> 00:23:33,621
‫דאהמר אמר שהקורבן האידיאלי שלו‬
‫הוא גבר צעיר, אתלטי ושחור,‬

410
00:23:34,747 --> 00:23:37,459
‫אבל שני הקורבנות הראשונים שלו היו לבנים.‬

411
00:23:37,542 --> 00:23:40,753
‫היו לו קורבנות היספנים.‬
‫היו לו קורבנות אסייתים.‬

412
00:23:41,463 --> 00:23:45,341
‫הוא נמשך לבני מיעוטים. זה לא היה פשע שנאה.‬

413
00:23:45,425 --> 00:23:48,136
‫הוא ניסה ליצור קרבה אינטימית‬

414
00:23:48,219 --> 00:23:50,889
‫עם אנשים שהוא נמשך אליהם.‬

415
00:23:50,972 --> 00:23:53,224
‫- רצח: אנתוני סירס‬
‫רצח: ריימונד ״קאש די״ סמית -‬

416
00:23:53,308 --> 00:23:55,143
‫אני לא יודע מה עבר לדאהמר בראש.‬

417
00:23:55,268 --> 00:23:56,895
‫- רצח: אדוארד סמית -‬

418
00:23:56,978 --> 00:23:59,230
‫הוא היה גזען? למי אכפת?‬

419
00:23:59,314 --> 00:24:00,815
‫הוא רצח אנשים שחורים.‬

420
00:24:00,899 --> 00:24:02,650
‫הוא רצח בני מיעוטים.‬

421
00:24:02,734 --> 00:24:04,110
‫הוא רצח הומוסקסואלים.‬

422
00:24:05,320 --> 00:24:08,281
‫לדעתי, מה שמשנה הוא שדאהמר נטל את חייהם‬

423
00:24:08,364 --> 00:24:11,910
‫של הרבה אנשים‬
‫שהיו אמורים להיות בחיים היום.‬

424
00:24:11,993 --> 00:24:14,621
‫- 23 באוגוסט, 1991 -‬

425
00:24:16,789 --> 00:24:19,125
‫- 30 בינואר, 1992 -‬

426
00:24:23,630 --> 00:24:27,425
‫עם הטכנולוגיה של היום,‬
‫המשפט של דאהמר ישודר דרך החלל החיצון‬

427
00:24:27,509 --> 00:24:30,011
‫למדינות אחרות בתוך שניות אחדות.‬

428
00:24:30,094 --> 00:24:32,931
‫באנגליה, אנשים אמרו שג׳פרי דאהמר‬

429
00:24:33,014 --> 00:24:36,351
‫וידא שמילווקי‬
‫לא תהיה ידועה רק בזכות הבירה שלה.‬

430
00:24:36,434 --> 00:24:38,728
‫עכשיו היא תהיה ידועה בזכות רוצחים סדרתיים.‬

431
00:24:40,313 --> 00:24:44,234
‫דאהמר הודה שרצח 17 אנשים.‬

432
00:24:46,110 --> 00:24:48,154
‫דאהמר הודה באשמה.‬

433
00:24:48,238 --> 00:24:52,242
‫העניין היחיד היה אם הוא שפוי או בלתי שפוי.‬

434
00:24:52,325 --> 00:24:55,453
‫טענתו של דאהמר הייתה,‬
‫״כן, רצחתי, אבל אני לא שפוי״.‬

435
00:24:57,163 --> 00:24:58,831
‫המשפט היה אירוע גדול.‬

436
00:24:58,915 --> 00:25:02,627
‫הוא משך עיתונאים רבים. היו שם בני משפחה.‬

437
00:25:04,796 --> 00:25:08,091
‫הוא היה המופע הגדול.‬

438
00:25:09,467 --> 00:25:13,596
‫מייקל מקאן היה התובע המחוזי‬
‫שייצג את המדינה במשפט.‬

439
00:25:18,142 --> 00:25:20,687
‫ג׳רי בויל היה הסנגור של דאהמר,‬

440
00:25:20,770 --> 00:25:23,314
‫והיה בעל כישרון אדיר‬
‫בשטיחת טיעונים מול חבר מושבעים.‬

441
00:25:23,398 --> 00:25:25,400
‫וידעתי שהוא יהיה קשוח.‬

442
00:25:26,609 --> 00:25:30,154
‫אני עדיין זוכרת‬
‫איך היה לשבת עם שאר אנשי התקשורת‬

443
00:25:30,238 --> 00:25:31,614
‫בבית המשפט המחוזי של מילווקי‬

444
00:25:31,698 --> 00:25:35,326
‫כשחיכינו להופעתו הראשונה‬
‫של דאהמר בפני בית המשפט.‬

445
00:25:36,369 --> 00:25:40,915
‫זו עמדה להיות הפעם הראשונה‬
‫שנראה אותו פנים אל פנים.‬

446
00:25:43,126 --> 00:25:46,671
‫ציפינו למישהו כמו צ׳ארלס מנסון,‬

447
00:25:47,380 --> 00:25:49,757
‫אבל דאהמר היה אדם נאה.‬

448
00:25:51,092 --> 00:25:52,552
‫הוא היה שקט.‬

449
00:25:53,344 --> 00:25:57,307
‫הוא לא נראה כמו רוצח סדרתי.‬

450
00:25:59,183 --> 00:26:02,353
‫אני חושב שאבא של דאהמר קיווה‬

451
00:26:02,437 --> 00:26:05,565
‫שיובן שדאהמר עשה את זה‬

452
00:26:05,648 --> 00:26:07,984
‫בגלל מחלת נפש.‬

453
00:26:08,067 --> 00:26:09,861
‫- ליונל דאהמר‬
‫אביו של ג׳פרי דאהמר -‬

454
00:26:09,944 --> 00:26:13,156
‫ליונל קיווה שבית המשפט‬
‫יגיש לג׳ַפרי את העזרה שהיה זקוק לה.‬

455
00:26:13,239 --> 00:26:14,782
‫נא לעמוד.‬

456
00:26:17,327 --> 00:26:21,289
‫הקשיבו, הקשיבו. בית המשפט המחוזי‬
‫של מילווקי, ענף 33, פותח בדיון.‬

457
00:26:21,372 --> 00:26:23,541
‫כבוד השופט לורנס ס. גראם יושב בדין.‬

458
00:26:24,334 --> 00:26:27,587
‫נטל ההוכחה היה על ההגנה -‬
‫הם היו צריכים להוכיח אי שפיות.‬

459
00:26:28,713 --> 00:26:31,132
‫כשטוענים לאי שפיות,‬
‫ההגנה מציגה ראשונה את טיעוניה.‬

460
00:26:31,215 --> 00:26:33,718
‫זה שונה מאוד מנטל ההוכחה הרגיל.‬

461
00:26:34,594 --> 00:26:36,971
‫אני מקבל על עצמי את האחריות‬

462
00:26:37,055 --> 00:26:38,431
‫להוכיח לכם‬

463
00:26:38,973 --> 00:26:41,684
‫שלא היה זה אדם רשע,‬

464
00:26:41,768 --> 00:26:44,187
‫אלא שהיה זה אדם חולה.‬

465
00:26:45,647 --> 00:26:48,566
‫חובתי ומטרתי היו להוכיח‬

466
00:26:48,650 --> 00:26:52,820
‫שהוא היה לא שפוי במהלך ביצוע הפשעים.‬

467
00:26:52,904 --> 00:26:56,824
‫שכאשר הוא הרג מישהו, הוא סבל ממחלת נפש.‬

468
00:26:57,367 --> 00:27:00,453
‫וזה מה שאני רואה כשאני מביט בג׳פרי דאהמר‬

469
00:27:01,287 --> 00:27:03,039
‫כאדם שלם.‬

470
00:27:03,581 --> 00:27:06,918
‫אדם שמתעניין בפנטזיות, בסימום,‬

471
00:27:07,001 --> 00:27:09,337
‫בשמירת גולגולות בלוקר, בקניבליזם,‬

472
00:27:09,420 --> 00:27:12,215
‫בדחפים מיניים, בקידוח,‬
‫ביצירת זומבים, בנקרופיליה.‬

473
00:27:13,091 --> 00:27:15,134
‫כמובן, בעיני האדם הממוצע…‬

474
00:27:15,218 --> 00:27:16,469
‫- בותרו ובושלו -‬

475
00:27:16,552 --> 00:27:19,222
‫הוא היה בלתי שפוי.‬
‫הוא היה קניבל. הוא היה רוצח סדרתי.‬

476
00:27:19,305 --> 00:27:20,139
‫- הטלת מומים -‬

477
00:27:20,223 --> 00:27:23,476
‫אבל על פי ההגדרה הפלילית לאי שפיות,‬

478
00:27:24,435 --> 00:27:25,561
‫האם הוא לא היה שפוי?‬

479
00:27:26,062 --> 00:27:29,315
‫האם הוא עמד בהגדרה החוקית?‬
‫זו הייתה שאלה פתוחה.‬

480
00:27:29,816 --> 00:27:33,653
‫לפני שניתן להכריע‬
‫שאדם סובל מאי שפיות לפי החוק,‬

481
00:27:34,779 --> 00:27:38,157
‫יש לקבוע כי הוא סובל ממחלת נפש‬

482
00:27:38,241 --> 00:27:41,869
‫וכי הוא חסר יכולת של ממש‬

483
00:27:41,953 --> 00:27:45,164
‫להבחין בין טוב לרע.‬

484
00:27:45,248 --> 00:27:49,335
‫או שהוא לא מסוגל לשלוט בהתנהגותו‬

485
00:27:49,419 --> 00:27:51,295
‫כפי שהחוק דורש.‬

486
00:27:51,379 --> 00:27:53,965
‫- ד״ר קארל וולסטורם,‬
‫פסיכיאטר פורנזי מטעם ההגנה -‬

487
00:27:54,048 --> 00:27:57,176
‫נסעתי לשיקגו והבאתי משם את ד״ר וולסטורם‬
‫כדי שיעיד במשפט.‬

488
00:27:57,260 --> 00:28:00,471
‫המבנה האישיותי של הנאשם,‬

489
00:28:00,555 --> 00:28:03,766
‫האופן הבסיסי‬
‫שבו הוא רואה את העולם ואת עצמו,‬

490
00:28:03,850 --> 00:28:06,102
‫אובחן ומתאים לקריטריונים‬

491
00:28:06,185 --> 00:28:09,021
‫של הפרעה סכיזוטיפלית והפרעת אישיות גבולית.‬

492
00:28:09,105 --> 00:28:10,231
‫הסבר לנו מה זה אומר.‬

493
00:28:10,982 --> 00:28:15,278
‫הם עושים ניסיונות קדחתניים‬
‫להימנע מנטישה אמיתית או מדומיינת.‬

494
00:28:15,361 --> 00:28:16,988
‫ובמקרה הזה,‬

495
00:28:17,071 --> 00:28:20,825
‫זו הדוגמה הקיצונית ביותר‬
‫לניסיונות הקדחתניים האלה.‬

496
00:28:21,409 --> 00:28:24,245
‫דאהמר לא רצה שיעזבו אותו,‬

497
00:28:24,328 --> 00:28:25,747
‫אלא שיישארו איתו.‬

498
00:28:25,830 --> 00:28:29,667
‫תחושת הנטישה הזו לדעתי קשורה‬

499
00:28:29,751 --> 00:28:33,421
‫לסיבה ששמר את חלקי הגופות של הקורבנות שלו.‬

500
00:28:34,005 --> 00:28:36,340
‫הוא שמר את העצמות, הוא שמר את הגולגולות.‬

501
00:28:37,091 --> 00:28:39,177
‫הוא שמר את כפות הידיים.‬

502
00:28:39,761 --> 00:28:43,514
‫ג׳ף אמר לי שזה נועד להיות מזבח.‬

503
00:28:45,725 --> 00:28:47,935
‫היה לי מעין כַּן.‬

504
00:28:48,019 --> 00:28:50,313
‫כן בצבע שחור.‬

505
00:28:50,897 --> 00:28:55,902
‫והנחתי עליו כיסוי עגול ושחור,‬

506
00:28:55,985 --> 00:28:59,447
‫וסידרתי עליו את הגולגלות, מסביב.‬

507
00:29:02,033 --> 00:29:04,994
‫זו הייתה פשוט הנצחה של…‬

508
00:29:06,579 --> 00:29:09,332
‫האנשים האלה. מזכרת מכל אחד מהם.‬

509
00:29:11,501 --> 00:29:15,129
‫זה היה העולם הקטן והפרטי שלי. כן.‬

510
00:29:17,381 --> 00:29:19,091
‫הייתה לי שליטה מוחלטת.‬

511
00:29:22,011 --> 00:29:25,139
‫זו השליטה המוחלטת ביותר שיכולה להיות לך.‬

512
00:29:30,728 --> 00:29:33,314
‫זו, למעשה,‬

513
00:29:33,397 --> 00:29:35,316
‫התמונה של מה שהוא צייר.‬

514
00:29:35,399 --> 00:29:37,360
‫- שלדים צבועים‬
‫גולגולות צבועות -‬

515
00:29:37,443 --> 00:29:38,861
‫- שולחן שחור‬
‫קטורת -‬

516
00:29:38,945 --> 00:29:41,197
‫וכפי שאתם רואים פה,‬

517
00:29:41,280 --> 00:29:43,241
‫הוא חתם עליו למטה.‬

518
00:29:44,534 --> 00:29:46,661
‫הרגשת שאם תשמור את הגולגולות,‬

519
00:29:46,744 --> 00:29:50,248
‫ותצליח לבנות את המזבח,‬

520
00:29:50,331 --> 00:29:52,917
‫אתה תהיה פחות בודד,‬

521
00:29:53,000 --> 00:29:55,378
‫כאילו הם מארחים לך לחברה?‬

522
00:29:55,461 --> 00:30:00,216
‫נראה לי שסביר להניח שחשבתי ככה.‬

523
00:30:02,426 --> 00:30:06,514
‫ג׳פרי בנה את המזבח כפעולה של כוח ושליטה.‬

524
00:30:06,597 --> 00:30:10,643
‫וכדי שכל תכונה שמצאה חן בעיניו בכל אחד מהם‬

525
00:30:10,726 --> 00:30:14,063
‫תוטמע לתוך חייו שלו.‬

526
00:30:14,146 --> 00:30:18,109
‫זו הייתה מחשבת שווא מוזרה -‬
‫הוא חשב שיוכל לקחת‬

527
00:30:18,192 --> 00:30:22,697
‫את הגולגולות ואת העצמות של הקורבנות‬

528
00:30:23,781 --> 00:30:26,450
‫וליצור תחנת כוח‬

529
00:30:26,534 --> 00:30:29,787
‫שממנה הוא יוכל לקבל כוחות מיוחדים.‬

530
00:30:29,871 --> 00:30:32,623
‫אנחנו מנסים לנצח עם הגנת אי שפיות.‬

531
00:30:32,707 --> 00:30:34,625
‫כאן הוא איבד שליטה.‬

532
00:30:35,293 --> 00:30:36,752
‫אנחנו מנסים להראות‬

533
00:30:37,545 --> 00:30:40,172
‫שהוא כבר לא חשב בהיגיון.‬

534
00:30:42,508 --> 00:30:45,344
‫לדעתי הוא סבל ממחלת נפש, נקרופיליה,‬

535
00:30:45,428 --> 00:30:49,015
‫מצב פסיכיאטרי נדיר ביותר‬
‫שעלול להיות מסוכן.‬

536
00:30:49,974 --> 00:30:53,311
‫זה אדם שסובל מהפרעה פסיכיאטרית איומה‬

537
00:30:53,394 --> 00:30:56,939
‫שנאבק קשות כדי לא לאפשר להפרעה הזו‬

538
00:30:57,023 --> 00:31:00,026
‫להביא אותו למצב של פגיעה באחרים.‬

539
00:31:00,109 --> 00:31:02,612
‫הוא הפסיד בקרב הזה, כמובן. לדעתי המקצועית…‬

540
00:31:02,695 --> 00:31:04,155
‫- אנטומיה מזוויעה של פשע -‬

541
00:31:04,238 --> 00:31:06,908
‫מר דאהמר אכן‬
‫היה חסר יכולת של ממש להתאים את התנהגותו‬

542
00:31:06,991 --> 00:31:08,659
‫לדרישות החוק.‬

543
00:31:08,743 --> 00:31:12,330
‫אני חושב שבזמנו הוא תאם לדרישות החוקיות‬

544
00:31:12,413 --> 00:31:15,666
‫להוכחת אי שפיות. ואני עדיין חושב כך היום.‬

545
00:31:16,500 --> 00:31:19,921
‫פנו אליי ממשרד התובע המחוזי‬

546
00:31:20,004 --> 00:31:22,131
‫כדי שאבצע הערכה פסיכיאטרית למר דאהמר.‬

547
00:31:22,214 --> 00:31:23,758
‫בזמן כל רצח,‬

548
00:31:24,467 --> 00:31:28,346
‫הייתה לו יכולת לא לרצוח.‬

549
00:31:28,429 --> 00:31:32,308
‫לא היה כוח שאילץ אותו להרוג.‬

550
00:31:33,017 --> 00:31:35,186
‫הייתה רק תשוקה‬

551
00:31:35,269 --> 00:31:37,688
‫לבלות יותר זמן עם הקורבן.‬

552
00:31:37,772 --> 00:31:40,983
‫אם הקורבן היה מסכים להישאר איתו מרצונו,‬

553
00:31:41,067 --> 00:31:42,693
‫הוא לא היה הורג אותו.‬

554
00:31:43,235 --> 00:31:47,490
‫זו אינדיקציה לכך‬
‫שהוא היה מסוגל לשלוט במעשיו.‬

555
00:31:48,658 --> 00:31:51,535
‫לא חשבתי שדאהמר סבל ממחלת נפש‬

556
00:31:51,619 --> 00:31:53,329
‫או מהפרעה נפשית.‬

557
00:31:53,412 --> 00:31:54,956
‫האם הוא ידע שזה פסול?‬

558
00:31:55,456 --> 00:31:58,584
‫אני בטוח שהוא ידע שזה פסול, וזו הסיבה:‬

559
00:31:58,668 --> 00:32:01,712
‫הוא אמר שהוא ידע שזה פסול‬
‫בזמן ביצוע המעשים.‬

560
00:32:02,546 --> 00:32:03,881
‫בכל אחד ואחד מהם.‬

561
00:32:04,382 --> 00:32:08,260
‫בכל אחד ממקרי הרצח שהואשם בהם, הוא פעל‬

562
00:32:08,344 --> 00:32:10,972
‫על מנת לוודא שלא ייתפס.‬

563
00:32:11,055 --> 00:32:14,976
‫זה כלל התקנת מצלמות אבטחה מזויפות‬

564
00:32:15,059 --> 00:32:18,521
‫כדי למנוע מאנשים לפרוץ לשם בזמן שהוא עובד.‬

565
00:32:18,604 --> 00:32:21,399
‫זה כלל סילוק ראיות.‬

566
00:32:21,482 --> 00:32:25,486
‫זה כלל הגפה של וילונות בזמן ביתור הגופות.‬

567
00:32:26,404 --> 00:32:29,907
‫הוא ביצע פעולות רבות כדי לא להיתפס.‬

568
00:32:30,700 --> 00:32:32,827
‫וכדי להרוג,‬

569
00:32:32,910 --> 00:32:36,747
‫הוא היה צריך להתגבר על המעצורים שלו בעניין‬
‫באמצעות שתייה לשוכרה.‬

570
00:32:38,416 --> 00:32:43,045
‫כל הפסיכיאטרים הסכימו‬
‫שהוא היה אלכוהוליסט ונקרופיל.‬

571
00:32:43,129 --> 00:32:47,091
‫הם הסכימו שהוא ידע שמעשיו פסולים,‬
‫אבל לא הסכימו שהוא לא יכול היה לשלוט בזה.‬

572
00:32:48,092 --> 00:32:52,513
‫המשפט עורר בי הרבה מאוד חרדה.‬

573
00:32:53,139 --> 00:32:55,057
‫ישבתי ליד ג׳ף.‬

574
00:32:55,141 --> 00:32:58,144
‫כשהיו לו שאלות, הוא דיבר איתי.‬

575
00:32:59,854 --> 00:33:03,607
‫לוונדי פטריקוס היה תפקיד חשוב‬
‫בריכוך תדמיתו של ג׳פרי דאהמר.‬

576
00:33:04,275 --> 00:33:09,321
‫העובדה שאישה צעירה ישבה שם‬
‫גרמה לג׳פרי דאהמר להיראות קצת פחות מאיים.‬

577
00:33:09,405 --> 00:33:12,158
‫זה היה חלק מהכוונה להראות למושבעים‬

578
00:33:12,241 --> 00:33:15,786
‫שג׳פרי דאהמר לא היה המפלצת שרבים עשו ממנו.‬

579
00:33:18,622 --> 00:33:21,208
‫היו לי בעיות במהלך‬

580
00:33:21,292 --> 00:33:23,127
‫הייצוג של ג׳פרי דאהמר.‬

581
00:33:24,086 --> 00:33:27,590
‫קיבלתי איומים ברצח מכמה מקורות שונים.‬

582
00:33:30,259 --> 00:33:34,764
‫רק פעם אחת הרגשתי שהאיומים עלולים להתממש.‬

583
00:33:35,931 --> 00:33:39,727
‫יצאתי ערב אחד, ובת משפחה של אחד הקורבנות‬

584
00:33:39,810 --> 00:33:41,771
‫ניסתה לתקוף אותי עם מקל ביליארד‬

585
00:33:41,854 --> 00:33:43,856
‫כי ייצגתי את ג׳ף.‬

586
00:33:44,690 --> 00:33:48,986
‫אמרתי, ״את מבינה שזו רק עבודה, נכון?‬
‫לא אני הרגתי את אחיך״.‬

587
00:33:49,070 --> 00:33:53,532
‫היא לא הייתה מסוגלת,‬
‫או שלא הייתה מוכנה, לראות את ההבדל.‬

588
00:33:53,616 --> 00:33:56,494
‫היא פשוט ניסתה לתקוף אותי.‬

589
00:33:57,203 --> 00:34:00,831
‫זה גרם לחששות שלי להסלים‬

590
00:34:00,915 --> 00:34:02,333
‫במהלך המשפט,‬

591
00:34:02,875 --> 00:34:05,836
‫ומאותו השלב‬
‫התחלתי להסתגר בבית, פחות או יותר.‬

592
00:34:10,633 --> 00:34:14,053
‫אביו של דאהמר ואימו החורגת‬
‫הגיעו לבית המשפט מדי יום.‬

593
00:34:14,970 --> 00:34:17,389
‫והיה ניכר שהמשפט מקשה עליהם.‬

594
00:34:18,057 --> 00:34:21,352
‫רופא מסוים העיד וציטט מההודאה של דאהמר…‬

595
00:34:21,435 --> 00:34:23,020
‫- אכל חלקים מהקורבנות -‬

596
00:34:23,104 --> 00:34:25,606
‫וזה היה מידע פשוט מזעזע.‬

597
00:34:26,857 --> 00:34:28,901
‫זה ניכר בפניו של אבא שלו.‬

598
00:34:30,444 --> 00:34:33,572
‫ליונל דאהמר ישב שם עם שארי,‬

599
00:34:33,656 --> 00:34:34,824
‫אשתו השנייה,‬

600
00:34:34,907 --> 00:34:37,868
‫הוא ישב מאחורי בנו והביט,‬
‫תמיד נשאר מאחוריו.‬

601
00:34:39,078 --> 00:34:41,247
‫- שפוי? בלתי שפוי? -‬

602
00:34:41,330 --> 00:34:43,666
‫המשפט נמשך שבועיים.‬

603
00:34:44,291 --> 00:34:46,418
‫הוא יצא משליטה.‬

604
00:34:47,461 --> 00:34:50,381
‫הוא לא יכול לעצור.‬

605
00:34:50,965 --> 00:34:53,425
‫הוא היה רכבת דוהרת‬

606
00:34:54,552 --> 00:34:57,263
‫שירדה מהפסים.‬

607
00:34:57,847 --> 00:35:00,099
‫זה לא, ״האם הוא שפוי או בלתי שפוי?״‬

608
00:35:00,182 --> 00:35:04,186
‫זה, ״האם הוא הוכיח‬
‫במידה סבירה של ודאות שהוא היה בלתי שפוי?״‬

609
00:35:04,270 --> 00:35:05,980
‫אם לא, התשובה היא לא.‬

610
00:35:06,480 --> 00:35:08,482
‫אתם לא צריכים לפסוק שהוא היה שפוי.‬

611
00:35:08,566 --> 00:35:11,235
‫לא מבקשים מכם לפסוק שהוא היה שפוי.‬

612
00:35:11,318 --> 00:35:12,778
‫מבקשים מכם לפסוק,‬

613
00:35:12,862 --> 00:35:15,948
‫״האם הוא הוכיח‬
‫במידת ודאות סבירה שהוא היה בלתי שפוי?״‬

614
00:35:16,031 --> 00:35:17,700
‫זו הסוגיה שלפניכם.‬

615
00:35:18,576 --> 00:35:22,246
‫לאחר שכל העדויות נמסרו,‬
‫המושבעים התחילו להתדיין.‬

616
00:35:22,329 --> 00:35:24,165
‫- גורלו של דאהמר בידי המושבעים -‬

617
00:35:24,248 --> 00:35:26,625
‫האם דאהמר זכאי בגין מחלת נפש?‬

618
00:35:26,709 --> 00:35:28,794
‫זה מה שעל חבר המושבעים להחליט.‬

619
00:35:28,878 --> 00:35:31,881
‫מושבעים, ואנשים ככלל, מודאגים מכך‬

620
00:35:31,964 --> 00:35:34,175
‫שאם מישהו נמצא לא אחראי פלילית‬

621
00:35:34,258 --> 00:35:36,010
‫והוא נשלח למוסד פסיכיאטרי,‬

622
00:35:36,093 --> 00:35:38,721
‫הוא עלול להשתחרר ממנו ולפגוע באנשים שוב.‬

623
00:35:38,804 --> 00:35:40,222
‫- שאלה של אי שפיות -‬

624
00:35:40,306 --> 00:35:44,768
‫אפילו אם מטפלים בך בהצלחה במוסד פסיכיאטרי,‬

625
00:35:44,852 --> 00:35:48,022
‫תצטרך לקבל אישור מבית המשפט‬
‫לפני שתשוב לקהילה.‬

626
00:35:48,981 --> 00:35:52,735
‫במקרה של מר דאהמר, אני חושב שלא סביר בעליל‬

627
00:35:52,818 --> 00:35:55,905
‫שבית משפט היה מאשר את חזרתו לקהילה.‬

628
00:35:56,614 --> 00:35:59,241
‫מעטים מוכנים להמר על ההחלטה שתתקבל.‬

629
00:35:59,325 --> 00:36:01,035
‫הם יקבעו שהוא לא שפוי.‬

630
00:36:01,118 --> 00:36:03,454
‫הם כנראה יחליטו שהוא שפוי.‬

631
00:36:03,537 --> 00:36:05,748
‫מה לדעתך יחליט חבר המושבעים?‬

632
00:36:05,831 --> 00:36:06,832
‫אין לי מושג.‬

633
00:36:06,916 --> 00:36:10,211
‫המושבעים החלו להתדיין ביום שישי,‬
‫וחזרו רק לקראת ערב יום שבת.‬

634
00:36:10,294 --> 00:36:13,297
‫- חבר המושבעים של דאהמר‬
‫פותח ביום השני לדיון בשאלת שפיותו -‬

635
00:36:13,380 --> 00:36:15,925
‫הם בחנו את כל הראיות. הם היו נחושים בדעתם.‬

636
00:36:16,008 --> 00:36:20,137
‫דממה בבית המשפט במילווקי היום‬
‫כאשר המושבעים מסרו את החלטתם‬

637
00:36:20,221 --> 00:36:23,432
‫באחד ממשפטי הרצח‬
‫המזוויעים והמתוקשרים ביותר‬

638
00:36:23,515 --> 00:36:24,975
‫בעת החדשה.‬

639
00:36:25,059 --> 00:36:27,269
‫הכרעת הדין: ג׳פרי דאהמר היה שפוי‬

640
00:36:27,353 --> 00:36:29,980
‫כשהרג וביתר גברים ונערים‬

641
00:36:30,064 --> 00:36:33,734
‫בחיפוש מחריד אחר קרבה וסיפוק מיני.‬

642
00:36:34,652 --> 00:36:36,153
‫זה הטריד אותי.‬

643
00:36:37,696 --> 00:36:42,034
‫אם אדם שעסוק ביחסי מין עם גופות,‬

644
00:36:42,117 --> 00:36:45,037
‫אם אדם שקודח חורים בראשים של בני אדם‬

645
00:36:45,120 --> 00:36:48,457
‫כדי לנסות להשאיר אותם בחיים בתור זומבים‬

646
00:36:49,416 --> 00:36:51,543
‫לא סובל מהפרעה פסיכיאטרית‬

647
00:36:51,627 --> 00:36:54,505
‫אני לא יודע למה הכוונה‬
‫במושג ״מחלה פסיכיאטרית״.‬

648
00:36:54,588 --> 00:36:56,966
‫כמה אנשים בנאדם צריך לאכול במילווקי‬

649
00:36:57,049 --> 00:36:59,510
‫כדי שיחשבו שהוא סובל ממחלת נפש?‬

650
00:37:02,137 --> 00:37:04,682
‫אני עובד בתפקיד התובע המחוזי כבר 38 שנה.‬

651
00:37:04,765 --> 00:37:06,642
‫אני לא רואה שום סיבה לחגיגה.‬

652
00:37:07,351 --> 00:37:08,894
‫שבעה עשר אנשים מתו.‬

653
00:37:09,520 --> 00:37:11,939
‫שבע עשרה משפחות נהרסו.‬

654
00:37:12,439 --> 00:37:14,066
‫אין שום מקום לתחושת התעלות.‬

655
00:37:15,567 --> 00:37:17,695
‫אבל הייתי נשבר אם המושבעים היו חוזרים‬

656
00:37:17,778 --> 00:37:20,030
‫וקובעים שהוא היה לא שפוי.‬

657
00:37:21,532 --> 00:37:25,536
‫דאהמר לא הגיב להכרעה שהיה שפוי.‬

658
00:37:25,619 --> 00:37:27,705
‫שום תגובה.‬

659
00:37:28,414 --> 00:37:29,248
‫כלום.‬

660
00:37:30,040 --> 00:37:32,293
‫גברת דאהמר, האם תרצי להגיב?‬

661
00:37:32,376 --> 00:37:33,419
‫לא.‬

662
00:37:33,502 --> 00:37:34,712
‫מר דאהמר?‬
‫-לא.‬

663
00:37:36,088 --> 00:37:39,383
‫ניסינו לשוחח הבוקר‬
‫עם סבתו של דאהמר, קתרין,‬

664
00:37:39,466 --> 00:37:41,427
‫אבל היא כבר תלתה שלט על דלת ביתה‬

665
00:37:41,510 --> 00:37:45,097
‫שבו כתוב שהיא חלשה מדי‬
‫ובמצוקה רבה מדי ולא תדבר על המקרה.‬

666
00:37:45,180 --> 00:37:48,600
‫פסק הדין לא היה מפתיע במיוחד…‬

667
00:37:48,684 --> 00:37:49,810
‫- דאהמר שפוי -‬

668
00:37:49,893 --> 00:37:53,147
‫אבל אני חושבת שהייתה לו מחלת נפש‬
‫והוא היה זקוק לעזרה.‬

669
00:37:55,357 --> 00:37:57,651
‫- 17 בפברואר, 1992 -‬

670
00:37:57,735 --> 00:38:00,154
‫משפחות קורבנותיו התייפחו בהקלה,‬

671
00:38:00,237 --> 00:38:03,324
‫בידיעה שדאהמר ככל הנראה ירצה עונש מאסר‬

672
00:38:03,407 --> 00:38:05,075
‫במקום להישלח למוסד פסיכיאטרי.‬

673
00:38:05,159 --> 00:38:07,828
‫המשפט של ג׳פרי דאהמר יגיע לסיומו היום‬

674
00:38:07,911 --> 00:38:11,165
‫כשגזר הדין יימסר הבוקר‬
‫בבית משפט במילווקי.‬

675
00:38:11,665 --> 00:38:15,586
‫מה צפוי שיקרה הבוקר‬
‫מבחינת גזר הדין של דאהמר?‬

676
00:38:15,669 --> 00:38:17,129
‫קודם כול, המשפחות ידברו.‬

677
00:38:17,212 --> 00:38:20,924
‫על פי חוקי המדינה, לכל משפחה מגיעה הזדמנות‬
‫לתאר לבית המשפט‬

678
00:38:21,008 --> 00:38:23,510
‫את ההשפעה של הפשע על בני המשפחה.‬

679
00:38:23,594 --> 00:38:27,556
‫אני חושב שנשמע‬
‫הצהרות טעונות ואמוציונליות מפי המשפחות.‬

680
00:38:29,183 --> 00:38:31,894
‫אני אימו של אנתוני לי סירס.‬

681
00:38:33,896 --> 00:38:36,065
‫ורק רציתי לדעת…‬

682
00:38:36,148 --> 00:38:38,192
‫- מרילין סירס‬
‫אימו של טוני סירס -‬

683
00:38:38,275 --> 00:38:40,194
‫למה שזה יקרה לבן שלי?‬

684
00:38:41,320 --> 00:38:44,281
‫אני רוצה להודות לחבר המושבעים.‬
‫אני רוצה להודות לך, כבוד השופט.‬

685
00:38:44,365 --> 00:38:47,034
‫פשוט תרחיקו את האיש הזה מהחברה, בבקשה.‬

686
00:38:48,994 --> 00:38:53,624
‫אני רוצה לומר לג׳פרי דאהמר‬
‫שהוא לא מבין את הכאב…‬

687
00:38:53,707 --> 00:38:55,376
‫- שירלי יוז‬
‫אימו של אנתוני יוז -‬

688
00:38:55,459 --> 00:38:59,171
‫את האובדן ואת הקושי הנפשי‬
‫שהוא גרם למשפחה שלנו.‬

689
00:39:00,839 --> 00:39:04,385
‫אני לא רוצה לראות את אימא שלי‬
‫עוברת דבר כזה יותר לעולם!‬

690
00:39:05,177 --> 00:39:06,303
‫לעולם, ג׳פרי!‬

691
00:39:06,929 --> 00:39:09,848
‫ג׳פרי, אני שונאת אותך, בן זונה!‬

692
00:39:09,932 --> 00:39:11,475
‫אני שונאת אותך!‬

693
00:39:11,558 --> 00:39:13,560
‫ג׳פרי יצא משליטה!‬

694
00:39:13,644 --> 00:39:16,438
‫אל תתעסק איתי, ג׳פרי!‬
‫אני אהרוג אותך, לעזאזל!‬

695
00:39:16,522 --> 00:39:18,482
‫תסתכל עליי, בן זונה!‬

696
00:39:18,565 --> 00:39:20,776
‫אני אהרוג אותך!‬
‫-ארוחת צהריים והפסקה.‬

697
00:39:20,859 --> 00:39:23,904
‫אני אהרוג אותך, חתיכת בן זונה!‬

698
00:39:25,322 --> 00:39:29,660
‫היא חצתה את אולם בית המשפט לכיוונו‬
‫ונראה שהיא מתכוונת לתקוף אותו.‬

699
00:39:29,743 --> 00:39:31,370
‫הוא היה רגוע. הוא היה בשליטה.‬

700
00:39:31,453 --> 00:39:33,539
‫הייתי חושב שזה יקפיץ אותו. זה לא.‬

701
00:39:33,622 --> 00:39:37,084
‫הוא פשוט ישב שם. זה ג׳פרי דאהמר תחת לחץ.‬

702
00:39:42,005 --> 00:39:44,800
‫השופט אמר לג׳פרי,‬
‫״יש משהו שאתה מעוניין לומר‬

703
00:39:44,883 --> 00:39:46,802
‫״לבית המשפט לפני שאקבע את גזר הדין?״‬

704
00:39:46,885 --> 00:39:49,972
‫בשום שלב לא רציתי לצאת ללא עונש.‬

705
00:39:50,556 --> 00:39:52,683
‫בכנות, רציתי לקבל עונש מוות.‬

706
00:39:53,809 --> 00:39:54,935
‫לא שנאתי אף אחד.‬

707
00:39:55,436 --> 00:39:58,063
‫ידעתי שאני חולה או רשע, או שניהם.‬

708
00:39:58,647 --> 00:40:00,566
‫עכשיו אני חושב שהייתי חולה.‬

709
00:40:01,442 --> 00:40:03,569
‫אני מקבל את כל האשמה על מעשיי.‬

710
00:40:03,652 --> 00:40:05,279
‫פגעתי באנשים רבים.‬

711
00:40:05,362 --> 00:40:07,865
‫פגעתי באימא שלי, באבא שלי ובאימי החורגת.‬

712
00:40:08,365 --> 00:40:10,284
‫אני אוהב את כולם מאוד.‬

713
00:40:11,243 --> 00:40:14,663
‫אני מקווה שהם יזכו בעצמם‬
‫לשלוות הנפש שבה אני מעוניין.‬

714
00:40:16,039 --> 00:40:20,377
‫לאחר מכן, כל שנותר לשופט לעשות היה‬
‫לגזור עליו את העונש הכבד ביותר האפשרי‬

715
00:40:20,461 --> 00:40:22,504
‫במדינה שאין בה עונש מוות.‬

716
00:40:24,256 --> 00:40:27,926
‫דאהמר נשפט ל־15 מאסרי עולם רצופים.‬

717
00:40:28,719 --> 00:40:29,636
‫יש!‬

718
00:40:35,309 --> 00:40:37,352
‫סוף סוף הייתה להם סיבה להתעודד,‬

719
00:40:37,436 --> 00:40:41,899
‫לראשונה מאז שבני המשפחות האלה‬
‫שמעו על ג׳פרי דאהמר ועל מעשיו.‬

720
00:40:44,276 --> 00:40:45,694
‫החיים נמשכים.‬

721
00:40:45,777 --> 00:40:49,031
‫אולי מה שלמדתי מהטרגדיה הזו יעזור לאחרים.‬

722
00:40:49,615 --> 00:40:51,909
‫ואני רק מודה לאלוהים על פסק הדין.‬

723
00:40:53,035 --> 00:40:57,456
‫דאהמר זיהה את התמונות של סטיבן‬
‫ונשאל איך הוא יכול להיות בטוח מי זה.‬

724
00:40:57,539 --> 00:41:00,417
‫הוא אמר למשטרה,‬
‫״אתה תמיד זוכר את הראשון שלך״.‬

725
00:41:00,501 --> 00:41:03,545
‫אני רוצה שהוא יֵדע‬
‫שגם אנחנו זוכרים את הראשון שלנו.‬

726
00:41:03,629 --> 00:41:05,714
‫אנחנו חושבים על סטיב מדי יום ביומו.‬

727
00:41:05,797 --> 00:41:07,883
‫- סטיבן היקס‬
‫מת ב־18 ביוני, 1978 -‬

728
00:41:07,966 --> 00:41:11,470
‫יש תחושה של סגירת מעגל,‬
‫במיוחד עבור המשפחות‬

729
00:41:11,553 --> 00:41:14,348
‫שחיכו שנים כדי לגלות מה קרה לבניהן.‬

730
00:41:15,516 --> 00:41:17,392
‫זו תחושה עצובה של סגירת מעגל,‬

731
00:41:18,018 --> 00:41:19,269
‫אבל זו סגירת מעגל.‬

732
00:41:20,646 --> 00:41:23,315
‫- מתקן הכליאה קולומביה‬
‫מדינת ויסקונסין -‬

733
00:41:26,151 --> 00:41:29,613
‫דאהמר נשלח‬
‫למתקן הכליאה קולומביה שבוויסקונסין.‬

734
00:41:32,324 --> 00:41:37,579
‫אני לא יודע הרבה על בתי סוהר.‬
‫אני מדמיין לעצמי מקום קודר ומשעמם מאוד.‬

735
00:41:38,121 --> 00:41:40,541
‫חשבתי שאולי בבית הסוהר‬

736
00:41:40,624 --> 00:41:44,962
‫אולי יתנו לי לעשות משהו, לגדל צמח כלשהו.‬

737
00:41:45,796 --> 00:41:49,883
‫תמיד התעניינתי בגידול צמחים.‬

738
00:41:49,967 --> 00:41:51,760
‫היו לי צמחים בדירה.‬

739
00:41:52,970 --> 00:41:55,430
‫הוא היה בהשגחה כי היה מועד להתאבדות,‬

740
00:41:55,514 --> 00:41:57,516
‫אז שיכנו אותו בתא ליחיד, בלי אסירים אחרים.‬

741
00:41:57,599 --> 00:41:59,059
‫- דניס מרפי‬
‫בלש, משטרת מילווקי -‬

742
00:41:59,142 --> 00:42:01,353
‫הוא אמר לי, ״למה יש לי לצפות?״‬

743
00:42:01,436 --> 00:42:04,064
‫אמרתי, ״אתה יכול לעשות הרבה דברים.‬

744
00:42:04,147 --> 00:42:06,358
‫״אמרת שקראת את כתבי הקודש,‬

745
00:42:06,441 --> 00:42:08,652
‫״ושרצית לחזור לזה.״‬

746
00:42:08,735 --> 00:42:12,072
‫אז הוא אכן ביצע פעולות במטרה‬

747
00:42:12,155 --> 00:42:16,076
‫לנסות לגאול את עצמו בעיני האל.‬

748
00:42:16,159 --> 00:42:18,829
‫- פברואר 1992 -‬

749
00:42:20,956 --> 00:42:23,333
‫- אפריל 1994 -‬

750
00:42:25,419 --> 00:42:29,756
‫קיבלתי שיחת טלפון ב־1994‬
‫מידידי הכומר שהיה במילווקי.‬

751
00:42:29,840 --> 00:42:31,466
‫- רוי רטקליף‬
‫הכומר של דאהמר -‬

752
00:42:31,550 --> 00:42:33,969
‫הוא אמר שאסיר רוצה לעבור טקס הטבלה.‬

753
00:42:34,595 --> 00:42:38,181
‫הוא אמר, ״כדאי שתשב.‬
‫קוראים לו ג׳פרי דאהמר״.‬

754
00:42:39,725 --> 00:42:41,727
‫חששתי מהפגישה איתו.‬

755
00:42:43,645 --> 00:42:47,858
‫אף פעם לא ביקרתי בכלא עד אז.‬
‫אף פעם לא ביקרתי רוצח עד אז.‬

756
00:42:49,359 --> 00:42:50,902
‫ישבתי שם וחשבתי,‬

757
00:42:50,986 --> 00:42:54,156
‫״אני נמצא בחדר‬
‫עם מישהו שהרג הרבה גברים צעירים.״‬

758
00:42:54,239 --> 00:42:56,116
‫והסתכלתי על כפות הידיים שלו.‬

759
00:42:56,199 --> 00:42:58,785
‫חשבתי שכפות הידיים שלו קטנות יחסית לשלי.‬

760
00:42:58,869 --> 00:43:00,829
‫עם כפות הידיים האלה, הוא חנק בני אדם,‬

761
00:43:00,912 --> 00:43:04,958
‫והנה אני פה, מדבר איתו‬
‫כאילו אנחנו סתם אנשים רגילים.‬

762
00:43:05,917 --> 00:43:07,836
‫אמרתי, ״כן, אני אטביל אותך״.‬

763
00:43:07,919 --> 00:43:10,380
‫נראה שהוקל לו מאוד לשמוע את זה.‬

764
00:43:11,214 --> 00:43:16,261
‫הוא אמר, ״חששתי שתאמר שאני רשע מדי,‬
‫״שאני נורא מדי, מושחת מכדי לעבור הטבלה.״‬

765
00:43:16,345 --> 00:43:19,056
‫- דאהמר אומר שהרגיש שהוא אדם רשע‬
‫״כשעשיתי את מה שעשיתי״ -‬

766
00:43:21,642 --> 00:43:23,185
‫הכניסו את ג׳ף.‬

767
00:43:24,353 --> 00:43:26,271
‫דחפתי את ראשו אל מתחת למים,‬

768
00:43:27,230 --> 00:43:30,150
‫וכשהוא יצא, אמרתי, ״ברוך הבא למשפחת האל״.‬

769
00:43:32,361 --> 00:43:33,695
‫ביום ההטבלה שלו,‬

770
00:43:34,196 --> 00:43:37,032
‫ג׳ון ויין גייסי הוצא להורג.‬

771
00:43:37,115 --> 00:43:39,159
‫- 6 גופות נוספות נקשרו לגייסי -‬

772
00:43:39,242 --> 00:43:41,870
‫היה גם ליקוי חמה מלא.‬

773
00:43:41,953 --> 00:43:46,667
‫היו שניסו למצוא בכך משמעות מיסטית כלשהי.‬

774
00:43:47,751 --> 00:43:50,879
‫מאותו היום, נפגשנו פעם בשבוע למשך שעה.‬

775
00:43:50,962 --> 00:43:53,048
‫המטרה הייתה התחזקותו האמונית,‬

776
00:43:53,131 --> 00:43:56,760
‫הבנת משמעות האמונה שלו, והמשכנו מדי שבוע.‬

777
00:43:57,260 --> 00:43:59,680
‫ג׳פרי דאהמר גר בבניין הזה, שם.‬

778
00:43:59,763 --> 00:44:01,807
‫בניין בידוד משמעתי מספר שתיים.‬

779
00:44:01,890 --> 00:44:04,518
‫יש לו עבודה - הוא מטאטא רצפות ושוטף אותן,‬

780
00:44:04,601 --> 00:44:08,438
‫וגורמים רשמיים בכלא מקווים שבסופו של דבר‬
‫הוא יוכל לחיות בחברת האסירים האחרים.‬

781
00:44:09,940 --> 00:44:13,026
‫ראיתי אותו בפעם האחרונה‬
‫ביום שלפני חג ההודיה.‬

782
00:44:14,236 --> 00:44:17,531
‫הוא נתן לי כרטיס ברכה‬
‫והדגיש את המילה ״חבר״.‬

783
00:44:17,614 --> 00:44:20,617
‫זה הצביע על כך שהוא התחיל להבין‬

784
00:44:20,701 --> 00:44:22,911
‫מה זו חברות לראשונה בחייו.‬

785
00:44:25,664 --> 00:44:27,791
‫אחרי שהוא ישב בכלא במשך שנה,‬

786
00:44:27,874 --> 00:44:29,584
‫הלכתי לבקר אותו.‬

787
00:44:29,668 --> 00:44:33,004
‫הוא אמר, ״אני לא אמשיך ככה.‬
‫אני לא יכול לשבת פה בבידוד״.‬

788
00:44:33,088 --> 00:44:36,091
‫הוא אמר, ״אם אני לא יכול לתקשר עם אנשים,‬

789
00:44:36,758 --> 00:44:39,344
‫״כבר היה עדיף לי למות.״‬

790
00:44:40,721 --> 00:44:44,141
‫הוא אמר, ״עומדים לבקש ממני לצאת מהבידוד״.‬

791
00:44:44,224 --> 00:44:47,102
‫אמרתי, ״ג׳פרי, לא. אתה תמות תוך זמן קצר.‬

792
00:44:47,185 --> 00:44:52,357
‫״כי לכולם יש כאלה עמדות חריפות‬

793
00:44:52,441 --> 00:44:54,401
‫״ודעות מוצקות על מה שעשית.״‬

794
00:44:54,484 --> 00:44:55,652
‫- הטבח במילווקי -‬

795
00:44:55,736 --> 00:44:57,612
‫״אנחנו לא צריכים עוד מוות.״‬

796
00:45:00,073 --> 00:45:03,618
‫אני אומר לך, ונדי.‬
‫אני לא חושב שאצליח לשמור על קור רוח.‬

797
00:45:03,702 --> 00:45:04,536
‫באמת שלא.‬

798
00:45:05,746 --> 00:45:07,414
‫כי תמיד הייתי בנאדם‬

799
00:45:07,497 --> 00:45:10,584
‫שצריך גירויים, גירויים שכליים.‬

800
00:45:13,670 --> 00:45:16,256
‫ואין לי את הסבלנות הדרושה.‬

801
00:45:25,474 --> 00:45:28,018
‫היה לי קשה מאוד לעזוב את המקום באותו היום.‬

802
00:45:31,813 --> 00:45:33,899
‫ואמרתי, ״בבקשה, אל תעשה את זה.‬

803
00:45:35,901 --> 00:45:38,236
‫״אתה לא תשרוד.״‬

804
00:45:49,289 --> 00:45:51,792
‫- אפריל 1994 -‬

805
00:45:53,877 --> 00:45:56,254
‫- 28 בנובמבר, 1994 -‬

806
00:46:00,592 --> 00:46:04,638
‫בנובמבר 1994, בזמן שהיה בכלא,‬
‫הוקצתה לו משמרת עבודה.‬

807
00:46:06,014 --> 00:46:08,016
‫הוא ואדם בשם ג׳סי אנדרסון‬

808
00:46:08,099 --> 00:46:10,811
‫נשלחו לנקות את הלוקרים בחדר הכושר.‬

809
00:46:13,021 --> 00:46:15,899
‫כריסטופר סקארוור,‬
‫אותו המשרד שלי הרשיע ברצח‬

810
00:46:15,982 --> 00:46:18,485
‫כמה שנים קודם לכן, היה באותה המשמרת.‬

811
00:46:19,194 --> 00:46:21,780
‫הוא לקח משקולת מחדר הכושר‬

812
00:46:22,489 --> 00:46:24,866
‫והכה בראשו של דאהמר עם הנשק.‬

813
00:46:25,367 --> 00:46:28,203
‫מהכלא מסרו לי‬

814
00:46:28,286 --> 00:46:30,914
‫שהוא לא התגונן מפני המתקפה.‬

815
00:46:32,666 --> 00:46:37,045
‫האירוניה בכל זה היא‬
‫שברצח הראשון שביצע מר דאהמר,‬

816
00:46:37,128 --> 00:46:39,840
‫הוא לקח ציוד הרמת משקולות‬

817
00:46:39,923 --> 00:46:42,133
‫ונטל את חייו של סטיבן היקס.‬

818
00:46:43,051 --> 00:46:44,845
‫המעגל נסגר.‬

819
00:46:48,640 --> 00:46:51,935
‫הוא היה באגף הכללי מחוץ לבידוד‬
‫למשך שנה לפני שהוא נרצח.‬

820
00:46:52,477 --> 00:46:54,855
‫מפתיע שדאהמר שרד זמן רב כל כך.‬

821
00:46:54,938 --> 00:46:56,898
‫- אסיר הורג את דאהמר -‬

822
00:46:56,982 --> 00:46:58,733
‫איתנו כעת אביו של דאהמר, ליונל.‬

823
00:46:58,817 --> 00:47:01,027
‫אמרת לי שהיית בעבודה‬

824
00:47:01,111 --> 00:47:03,738
‫כשאשתך התקשרה לספר לך שהבן שלך נפצע.‬

825
00:47:03,822 --> 00:47:05,407
‫מה קרה אחר כך?‬

826
00:47:06,157 --> 00:47:09,953
‫היא התקשרה והודיעה לי‬

827
00:47:10,036 --> 00:47:13,206
‫שג׳ף נפטר‬

828
00:47:13,290 --> 00:47:15,125
‫באותו הבוקר, בסביבות השעה עשר.‬

829
00:47:15,208 --> 00:47:17,544
‫פשוט לא האמנתי. אני…‬

830
00:47:18,295 --> 00:47:21,089
‫התחלתי להתייפח ולרעוד‬

831
00:47:22,090 --> 00:47:23,383
‫הייתי עצובה מאוד.‬

832
00:47:24,175 --> 00:47:26,052
‫אי אפשר שלא לפתח קרבה‬

833
00:47:26,136 --> 00:47:29,180
‫כשנמצאים יחד ימים,‬
‫שבועות וחודשים רבים כל כך.‬

834
00:47:29,264 --> 00:47:30,891
‫- חיים אלימים, מוות אלים -‬

835
00:47:30,974 --> 00:47:35,103
‫היו שחשדו ששירות בתי הסוהר‬
‫לקח על עצמו להוציא להורג את דאהמר,‬

836
00:47:35,186 --> 00:47:37,063
‫והמושל, בצעד חכם מאוד,‬

837
00:47:37,147 --> 00:47:40,692
‫הורה מיידית להקים ועדת חקירה.‬

838
00:47:40,775 --> 00:47:44,905
‫בכלא הזה יש שלושה תריסרי מצלמות וידאו,‬
‫דלתות פלדה אלקטרוניות,‬

839
00:47:44,988 --> 00:47:47,782
‫ואיכשהו, כריסטופר סקארוור בן ה־25‬

840
00:47:47,866 --> 00:47:51,036
‫הצליח לכאורה לחמוק ממערכת האבטחה המשוכללת.‬

841
00:47:51,119 --> 00:47:53,788
‫אחד מהם הלך לענות לטלפון,‬
‫השני האזין למוזיקה.‬

842
00:47:53,872 --> 00:47:54,956
‫- הגופה‬
‫האסיר השני -‬

843
00:47:55,040 --> 00:47:56,708
‫מגוחך שלא היה שם אף אחד.‬

844
00:47:57,542 --> 00:47:59,502
‫עבדתי פעם בכלא.‬

845
00:48:00,170 --> 00:48:03,632
‫צפינו בהם מתרחצים.‬
‫צפינו בהם אוכלים וישנים.‬

846
00:48:03,715 --> 00:48:05,717
‫צפינו בהם עושים פיפי וקקי.‬

847
00:48:05,800 --> 00:48:08,261
‫בכל פעם שהם זזו, היינו שם.‬

848
00:48:08,345 --> 00:48:12,057
‫דאהמר היה אחד מהאסירים‬
‫המפורסמים ביותר בחצי הכדור המערבי.‬

849
00:48:13,266 --> 00:48:17,395
‫איך ייתכן שאסיר בולט כל כך‬
‫הוצא להורג בין כותלי בית הסוהר?‬

850
00:48:18,980 --> 00:48:22,776
‫נערכה בדיקה והוועדה קבעה שלא בוצע פשע.‬

851
00:48:22,859 --> 00:48:26,738
‫לא הייתה קשירת קשר,‬
‫אף אחד לא ניסה להיפטר מדאהמר מתוך המערכת.‬

852
00:48:26,821 --> 00:48:29,199
‫הם טיפלו בו היטב ובצורה הוגנת.‬

853
00:48:29,282 --> 00:48:31,284
‫- ג׳ויס דאהמר‬
‫אימו הביולוגית של דאהמר -‬

854
00:48:31,368 --> 00:48:34,496
‫הם שמרו עליו. הם ידעו מה הסכנות האפשריות.‬

855
00:48:34,579 --> 00:48:36,247
‫זו לא אשמת בית הכלא.‬

856
00:48:36,331 --> 00:48:38,750
‫על אף שג׳ף היה רוצח,‬

857
00:48:38,833 --> 00:48:40,627
‫הוא אף פעם לא הצליח להגן על עצמו.‬

858
00:48:42,170 --> 00:48:44,589
‫לא יכולתי לשמוח כשהוא נרצח.‬

859
00:48:45,715 --> 00:48:49,177
‫אני מבין למה אחרים אולי שמחו,‬
‫אבל אני הרגשתי רק עצב.‬

860
00:48:50,261 --> 00:48:52,305
‫סיפור עצוב עם סוף עצוב.‬

861
00:48:59,229 --> 00:49:02,107
‫ג׳פרי דאהמר היה אדם מורכב ביותר.‬

862
00:49:04,234 --> 00:49:07,362
‫הוא היה אדם שסבל מאוד,‬

863
00:49:07,445 --> 00:49:10,615
‫שהרגיש נטול נשמה, ריק.‬

864
00:49:13,576 --> 00:49:16,997
‫עלתה בדעתך המחשבה שזה בזבוז לחסל אנשים‬

865
00:49:17,080 --> 00:49:20,333
‫שנראים כל כך טוב בזמן שהם עדיין היו בחיים?‬

866
00:49:20,417 --> 00:49:22,377
‫כן.‬

867
00:49:23,169 --> 00:49:25,505
‫הרגשתי שזה…‬

868
00:49:26,965 --> 00:49:31,344
‫בזבוז שלא יכולתי להשאיר אותם איתי‬
‫לאורך זמן בלי להרוג אותם,‬

869
00:49:31,428 --> 00:49:34,723
‫אבל לא הייתה לי דרך‬
‫אחרת לגרום להם להישאר איתי‬

870
00:49:34,806 --> 00:49:36,599
‫ולשלוט בהם.‬

871
00:49:36,683 --> 00:49:38,226
‫לא הייתה לי ברירה.‬

872
00:49:40,020 --> 00:49:43,857
‫הרגשת רגשות כלשהם?‬

873
00:49:44,482 --> 00:49:47,277
‫הרגשתי הרבה…‬

874
00:49:47,819 --> 00:49:49,571
‫הרבה מאוד ייסורי מצפון.‬

875
00:49:54,576 --> 00:49:56,786
‫אני לא חושבת שג׳פרי מצא אי פעם‬

876
00:49:56,870 --> 00:49:59,039
‫תשובה שסיפקה אותו‬

877
00:49:59,122 --> 00:50:01,332
‫לשאלה למה הוא עשה את מה שעשה.‬

878
00:50:03,251 --> 00:50:06,921
‫הוא אמר, ״אני מדבר‬
‫עם כל כך הרבה פסיכיאטרים משפטיים.‬

879
00:50:07,005 --> 00:50:09,716
‫״אם אחד מהם יוכל לתת לי סיבה,‬

880
00:50:10,800 --> 00:50:12,302
‫״אני ממש אשמח לדעת.״‬

881
00:50:12,802 --> 00:50:16,389
‫אבל כשהוא מת,‬
‫ידעתי שהוא לעולם לא יֵדע מה התשובה.‬

882
00:50:18,224 --> 00:50:21,061
‫אפשר בקלות לומר שהוא פשוט מפלצת מרושעת.‬

883
00:50:21,144 --> 00:50:24,606
‫״למה הוא עשה את זה?״ ״כי הוא רשע.״‬
‫״איך אנחנו יודעים?״ ״כי הוא עשה את זה.״‬

884
00:50:24,689 --> 00:50:27,317
‫זו רק תווית במסווה של הסבר.‬

885
00:50:28,151 --> 00:50:31,488
‫עדיין היו דברים שרציתי לדעת עליו,‬

886
00:50:31,571 --> 00:50:33,782
‫עדיין היו דברים שרציתי לדבר איתו עליהם.‬

887
00:50:34,699 --> 00:50:36,951
‫זה היה בזבוז של הזדמנות‬

888
00:50:37,035 --> 00:50:40,830
‫ללמוד עליו ולגלות מה הניע אותו.‬

889
00:50:42,290 --> 00:50:45,085
‫הוא עשה דברים איומים ונוראים,‬

890
00:50:45,168 --> 00:50:48,338
‫אבל אם הם באמת לא היה מסוגל לשלוט במעשיו,‬

891
00:50:48,421 --> 00:50:51,966
‫בואו נגלה מה קורה כאן.‬
‫אולי כולנו נוכל ללמוד משהו, כחברה.‬

892
00:50:59,099 --> 00:51:01,059
‫לג׳פרי דאהמר לא היה אכפת.‬

893
00:51:01,142 --> 00:51:03,561
‫הוא לא ריחם עליהם.‬

894
00:51:03,645 --> 00:51:05,230
‫הוא לא חש ייסורי מצפון.‬

895
00:51:05,313 --> 00:51:07,816
‫- ״אני מקווה שאלוהים סלח לי״ -‬

896
00:51:07,899 --> 00:51:11,528
‫ככל הידוע לי,‬
‫מעולם לא כאב לו על האנשים שפגע בהם,‬

897
00:51:12,028 --> 00:51:13,696
‫ועל כל הנזק שעשה.‬

898
00:51:17,242 --> 00:51:20,036
‫הקורבנות של דאהמר‬
‫בקושי קיבלו עזרה בסופו של דבר.‬

899
00:51:21,371 --> 00:51:23,373
‫ובני המשפחה ששרדו,‬

900
00:51:23,456 --> 00:51:26,835
‫לא ממש קיבלו פיצויים על האובדן שלהם.‬

901
00:51:27,418 --> 00:51:32,298
‫אבל הרכוש של דאהמר‬
‫שנלקח מהדירה שלו היה זמין.‬

902
00:51:33,216 --> 00:51:34,717
‫ואז השופט הורה‬

903
00:51:34,801 --> 00:51:37,554
‫שרכושו של דאהמר, כולל כלי הרצח שלו,‬

904
00:51:38,138 --> 00:51:40,473
‫יעמדו למכירה פומבית ויימסרו למרבה במחיר.‬

905
00:51:40,557 --> 00:51:43,434
‫הרווחים יתחלקו בין משפחות הקורבנות.‬

906
00:51:44,394 --> 00:51:48,356
‫נדבן אחד רכש הכול בשם הקורבנות.‬

907
00:51:48,439 --> 00:51:51,025
‫איש עסקים ממילווקי בשם ג׳ו זילבר‬

908
00:51:51,109 --> 00:51:53,444
‫עשה מאמץ לרכוש את כל החפצים ולהשמיד אותם.‬

909
00:51:53,528 --> 00:51:56,281
‫זילבר פנה‬
‫לאנשי עסקים מובילים אחרים, לפוליטיקאים,‬

910
00:51:56,364 --> 00:51:58,032
‫ולאנשים חשובים שגרו במילווקי.‬

911
00:51:58,116 --> 00:52:01,578
‫הם גייסו 400,000 דולר ורכשו את כל הפריטים.‬

912
00:52:02,078 --> 00:52:05,290
‫הם כועסים כי ייווצר מצב‬

913
00:52:05,373 --> 00:52:07,125
‫שבו הפריטים האיומים האלה‬

914
00:52:07,208 --> 00:52:09,961
‫יעמדו למכירה פומבית‬

915
00:52:10,044 --> 00:52:15,008
‫בגלוי, לעיני העולם כולו.‬

916
00:52:15,508 --> 00:52:18,761
‫הפריטים הועמסו על משאית זבל‬

917
00:52:18,845 --> 00:52:21,598
‫ונלקחו למטמנה שמיקומה לא נחשף‬

918
00:52:21,681 --> 00:52:22,891
‫באילינוי.‬

919
00:52:28,104 --> 00:52:31,733
‫בשביל כמה שעות של עונג מיני, הוא נטל חיים‬

920
00:52:32,317 --> 00:52:36,529
‫של אנשים שלא עשו לו כל רע,‬
‫ושלא היה לו שום דבר נגדם.‬

921
00:52:36,613 --> 00:52:38,156
‫הוא נטל את חייהם.‬

922
00:52:39,115 --> 00:52:40,241
‫זו הטרגדיה.‬

923
00:52:41,534 --> 00:52:43,745
‫אני מקווה שהעולם ישכח מדאהמר,‬

924
00:52:43,828 --> 00:52:46,414
‫ושהוא ייזרק אל פח האשפה של ההיסטוריה.‬

925
00:52:52,837 --> 00:52:55,632
‫אנחנו, כל הדיירים שגרו בדירות ״אוקספורד״,‬

926
00:52:55,715 --> 00:52:59,177
‫ערכנו פגישה כדי להחליט מה לעשות.‬

927
00:52:59,761 --> 00:53:03,306
‫והחלטנו שאנחנו לא רוצים לגור שם יותר.‬

928
00:53:07,352 --> 00:53:09,145
‫אני ארגיש הקלה‬

929
00:53:09,771 --> 00:53:12,273
‫כשאדע שהגברים הצעירים שמתו כאן,‬

930
00:53:12,357 --> 00:53:15,485
‫שהנשמות שלהם וגופותיהם‬
‫ינוחו בשלום כשהמקום ייהרס.‬

931
00:53:15,568 --> 00:53:17,987
‫אז ״אוקספורד״ ייהרס‬

932
00:53:18,071 --> 00:53:21,699
‫והתקווה היא שהזיכרונות הטרגיים שנולדו כאן‬
‫יוכלו להיקבר לנצח.‬

933
00:53:24,994 --> 00:53:28,122
‫מקום שרבים אומרים‬
‫שהוא סמל לכאב ואלימות חסרת פשר‬

934
00:53:28,206 --> 00:53:30,959
‫כבר לא יהיה בולט כל כך לעין‬
‫עבור תושבי מילווקי‬

935
00:53:31,042 --> 00:53:33,795
‫ועבור משפחות קורבנותיושל ג׳פרי דאהמר.‬

936
00:53:38,049 --> 00:53:41,386
‫אני יכול להבין‬
‫שמילווקי רוצה לשכוח מהמקרה הזה.‬

937
00:53:41,469 --> 00:53:43,721
‫אבל אני חושב שחשוב להבין‬

938
00:53:43,805 --> 00:53:46,849
‫שיש בעולם אנשים שעושים דברים איומים.‬

939
00:53:48,518 --> 00:53:49,644
‫שהרשע קיים.‬

940
00:53:51,145 --> 00:53:53,856
‫ג׳פרי דאהמר לא רק הרג אות הקורבנות שלו,‬

941
00:53:53,940 --> 00:53:55,733
‫הוא גם פגע בקהילה.‬

942
00:53:56,317 --> 00:54:00,655
‫הכאב שנבע ממעשי הרצח של ג׳פרי דאהמר‬
‫פגע במילווקי.‬

943
00:54:01,447 --> 00:54:04,659
‫ראינו את המשפחות בטלוויזיה.‬

944
00:54:05,243 --> 00:54:08,079
‫הכרנו את השכונה.‬

945
00:54:11,749 --> 00:54:14,419
‫זה היה מקרה שחשף‬

946
00:54:15,003 --> 00:54:16,796
‫הרבה בעיות של גזענות,‬

947
00:54:16,879 --> 00:54:19,173
‫הרבה דעות קדומות שונות,‬

948
00:54:19,799 --> 00:54:23,011
‫במשטרה ובקרב תושבי מילווקי.‬

949
00:54:25,221 --> 00:54:30,310
‫דאהמר ניצל את האנשים השקופים בקהילה שלנו‬

950
00:54:30,393 --> 00:54:32,395
‫והוא זכה להגנה מהמוסדות‬

951
00:54:32,478 --> 00:54:36,024
‫שהיו אמורים להגן‬
‫על האנשים החלשים והפגיעים ביותר.‬

952
00:54:36,524 --> 00:54:39,360
‫הם היו המטרות שלו, והמשטרה לא הגנה עליהם.‬

953
00:54:42,405 --> 00:54:46,743
‫כל מה שנלמד‬
‫לא יפצה על הסבל של המשפחות האלה.‬

954
00:54:46,826 --> 00:54:48,578
‫אבל בואו לא נזרוק את זה לפח.‬

955
00:54:49,454 --> 00:54:51,664
‫חשוב לעשות את זה נכון,‬

956
00:54:52,332 --> 00:54:56,794
‫לדבר על זה באופן שמכבד את הקורבנות.‬

957
00:54:58,546 --> 00:55:02,508
‫אנחנו לא יכולים לחזור לאחור‬
‫ולתקן את מה שקרה ב־1991‬

958
00:55:02,592 --> 00:55:05,136
‫ולפני כן, כשהוא התחיל להרוג אנשים.‬

959
00:55:08,890 --> 00:55:10,433
‫מה שכן אפשר לעשות‬

960
00:55:10,516 --> 00:55:13,686
‫הוא לעורר שיח על מה שקרה,‬

961
00:55:14,437 --> 00:55:18,107
‫כדי שלא ניפול לאותן המלכודות,‬
‫ולשפוך אור על הסיפור…‬

962
00:55:18,191 --> 00:55:20,276
‫- המקום שבו היו דירות ״אוקספורד״ -‬

963
00:55:20,360 --> 00:55:24,947
‫כדי שהפשעים שאנחנו רואים מדי יום‬
‫ייפסקו או יופחתו.‬

964
00:55:26,324 --> 00:55:28,409
‫העוני, הפשיעה החמורה,‬

965
00:55:29,077 --> 00:55:31,662
‫העובדה שלא אכפת לנו ממעוטי היכולת,‬

966
00:55:32,163 --> 00:55:35,792
‫כל הדברים האלה יצרו‬
‫את מגרש המשחקים שבו הוא פעל.‬

967
00:55:36,626 --> 00:55:39,962
‫כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה,‬

968
00:55:40,046 --> 00:55:42,215
‫חייבים לטפל בבעיות האלה‬

969
00:55:43,383 --> 00:55:44,384
‫עוד היום.‬

970
00:55:46,719 --> 00:55:50,139
‫הכאב תמיד יתקיים.‬
‫הזיכרון של מה שקרה תמיד יתקיים.‬

971
00:55:50,723 --> 00:55:52,266
‫- סטיבן היקס‬
‫18 ביוני, 1978 -‬

972
00:55:52,350 --> 00:55:53,726
‫תמיד נשאל ״מה אם?״‬

973
00:55:53,810 --> 00:55:55,144
‫- סטיבן טומי‬
‫20 בנובמבר, 1987 -‬

974
00:55:55,228 --> 00:55:56,646
‫איפה הם היו יכולים להיות עכשיו?‬

975
00:55:56,729 --> 00:55:58,064
‫- אנתוני סירס‬
‫25 במרץ, 1989 -‬

976
00:55:58,147 --> 00:55:59,690
‫תמיד נתגעגע לאדם הזה.‬

977
00:55:59,774 --> 00:56:02,110
‫- ריימונד ״קאש די״ סמית‬
‫20 במאי, 1990 -‬

978
00:56:02,193 --> 00:56:03,528
‫- ארנסט מילר‬
‫2 בספטמבר, 1990 -‬

979
00:56:03,611 --> 00:56:05,113
‫האנשת בני האדם שאיבדו את חייהם…‬

980
00:56:05,196 --> 00:56:06,948
‫- דיוויד תומס‬
‫24 בספטמבר, 1990 -‬

981
00:56:07,031 --> 00:56:07,865
‫היא חשובה.‬

982
00:56:07,949 --> 00:56:09,367
‫- קרטיס סטרוטר‬
‫17 בפברואר, 1991 -‬

983
00:56:09,450 --> 00:56:10,827
‫- ארול לינדזי‬
‫7 באפריל, 1991 -‬

984
00:56:10,910 --> 00:56:12,495
‫ההכרה בכך שלכל אחד מהצעירים האלה…‬

985
00:56:12,578 --> 00:56:14,205
‫- ג׳יימס דוקסטטור‬
‫17 בינואר, 1988 -‬

986
00:56:14,288 --> 00:56:15,957
‫- אדואד סמית‬
‫24 ביוני, 1990 -‬

987
00:56:16,040 --> 00:56:21,254
‫היו אם, אב, אחיות ואחים‬
‫שאהבו אותם ועדיין מתגעגעים אליהם.‬

988
00:56:23,464 --> 00:56:26,217
‫- ריצ׳רד גררו‬
‫27 במרץ, 1988 -‬

989
00:56:26,300 --> 00:56:27,927
‫- אנתוני יוז‬
‫24 במאי, 1991 -‬

990
00:56:28,010 --> 00:56:29,929
‫הם רק ניסו לעשות‬

991
00:56:30,012 --> 00:56:31,514
‫את מה שכולנו מנסים לעשות.‬

992
00:56:31,597 --> 00:56:33,141
‫- מאט טרנר‬
‫30 ביוני, 1991 -‬

993
00:56:33,224 --> 00:56:37,645
‫לשרוד. לחיות וליהנות מהחיים שניתנו להם.‬

994
00:56:37,728 --> 00:56:40,022
‫- ג׳וזף בריידהופט‬
‫19 ביולי, 1991 -‬

995
00:56:40,106 --> 00:56:41,691
‫- ג׳רמיה ויינברגר‬
‫5 ביולי, 1991 -‬

996
00:56:41,774 --> 00:56:44,277
‫היו להם חיים שהם אהבו.‬

997
00:56:44,360 --> 00:56:46,654
‫לדעתי חשוב לספר את הסיפור שלהם.‬

998
00:56:46,737 --> 00:56:48,531
‫- אוליבר לייסי‬
‫15 ביולי, 1991 -‬

999
00:56:48,614 --> 00:56:50,616
‫לאף אחד לא מגיע למות כך.‬

1000
00:56:50,700 --> 00:56:52,618
‫- קונראק סינתסימפון‬
‫27 במאי, 1991 -‬

1001
00:56:54,328 --> 00:56:58,291
‫- לזכרם -‬

1002
00:58:46,065 --> 00:58:49,026
‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬