1
00:00:06,666 --> 00:00:08,875
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:15,916 --> 00:00:18,250
‫"זמן תשובות!‬

3
00:00:18,333 --> 00:00:20,791
‫"זו 'הסטוריבוטס: זמן תשובות!'‬

4
00:00:20,875 --> 00:00:23,375
‫"הם חיים במחשבכם ויש להם מטלות‬

5
00:00:23,458 --> 00:00:25,750
‫"הם עוסקים בלמידה ויודעים איך ליהנות‬

6
00:00:25,833 --> 00:00:27,916
‫"וכשיש לכם שאלה, תנו להם לענות‬

7
00:00:28,000 --> 00:00:30,583
‫"זו 'הסטוריבוטס: זמן תשובות!'‬

8
00:00:31,250 --> 00:00:32,250
‫"זמן תשובות!"‬

9
00:00:32,333 --> 00:00:33,958
‫- הסטוריבוטס: זמן תשובות! -‬

10
00:00:38,458 --> 00:00:39,916
‫שלום!‬
‫-מה העניינים?‬

11
00:00:40,916 --> 00:00:44,625
‫שלום, בינג. מהי החיה הכי חזקה בעולם?‬

12
00:00:45,125 --> 00:00:46,916
‫שאלה מצוינת! בואי נראה.‬

13
00:00:48,291 --> 00:00:51,333
‫חיפושית הזבל יכולה למשוך‬
‫למעלה מפי 1,100 ממשקלה.‬

14
00:00:51,416 --> 00:00:54,083
‫זה כאילו שבן אדם יזיז 67 טונות!‬

15
00:00:55,958 --> 00:00:57,833
‫היא דוחפת כדור ענק של…‬

16
00:00:57,916 --> 00:01:01,750
‫ואו, תודה שהתקשרת. זאת הייתה שאלה נהדרת.‬

17
00:01:05,833 --> 00:01:09,291
‫שלום, סטוריבוטס.‬
‫מהי המכונית הכי מהירה בעולם?‬

18
00:01:09,375 --> 00:01:10,625
‫אני בודקת.‬

19
00:01:12,708 --> 00:01:17,875
‫המכונית הכי מהירה בעולם‬
‫מגיעה למהירות 508 קילומטרים בשעה.‬

20
00:01:18,666 --> 00:01:20,333
‫זה ממש מהיר!‬

21
00:01:20,416 --> 00:01:22,583
‫אני יכול להיות מהיר יותר!‬

22
00:01:23,166 --> 00:01:24,416
‫הסתכלו!‬

23
00:01:25,375 --> 00:01:26,500
‫כן!‬

24
00:01:34,166 --> 00:01:36,000
‫אני בסדר!‬

25
00:01:36,958 --> 00:01:37,791
‫בופ.‬

26
00:01:41,875 --> 00:01:44,416
‫כולם, שאלה ברמה שלוש מגיעה!‬

27
00:01:47,958 --> 00:01:49,791
‫כזה, שלום?‬

28
00:01:49,875 --> 00:01:52,416
‫זאת פטרייה?‬
‫-נראה לי שכן.‬

29
00:01:53,250 --> 00:01:57,250
‫סטוריבוטס! אני שמחה כל כך שתפסתי אתכם.‬

30
00:01:57,333 --> 00:02:01,083
‫שלום, גברת פטרייה. במה נוכל לעזור לך היום?‬

31
00:02:01,916 --> 00:02:06,041
‫אני לא יודעת, בו.‬
‫אני פשוט ממש עצובה לאחרונה.‬

32
00:02:06,125 --> 00:02:09,541
‫כי את צומחת בחושך כל הזמן, נכון?‬

33
00:02:10,583 --> 00:02:14,041
‫אתה צודק, אבל זאת לא הסיבה.‬

34
00:02:14,125 --> 00:02:16,958
‫כי העפר שאת צומחת בו מסריח וחלקלק?‬

35
00:02:17,541 --> 00:02:19,583
‫לא, גם זו לא הסיבה.‬

36
00:02:19,666 --> 00:02:23,041
‫העפר שאני צומחת בו מסריח,‬
‫אך הוא מלא בחומרים מזינים.‬

37
00:02:23,125 --> 00:02:25,791
‫אז מה הבעיה, גברת פטרייה?‬

38
00:02:26,291 --> 00:02:30,416
‫ובכן, סטוריבוטס, התקשרתי היום כי…‬

39
00:02:31,333 --> 00:02:32,375
‫כי…‬

40
00:02:32,875 --> 00:02:35,666
‫כי ילדים לא אוהבים אותי!‬

41
00:02:35,750 --> 00:02:39,208
‫ילדים לא אוהבים אותי! לדעתם אני דוחה!‬

42
00:02:39,291 --> 00:02:44,875
‫לדעתם אני מסריחה!‬
‫לדעתם אני מגעילה, סטוריבוטס.‬

43
00:02:48,125 --> 00:02:53,500
‫אוי, גברת פטרייה, אני בטוחה‬
‫שילדים היו אוהבים אותך אם היו מכירים אותך.‬

44
00:02:54,958 --> 00:03:00,166
‫לא! הם חושבים שאני‬
‫פטרייה מסריחה והם יחשבו כך תמיד!‬

45
00:03:02,916 --> 00:03:06,666
‫ובכן, מהצד החיובי, גברת פטרייה, את לא לבד.‬

46
00:03:06,750 --> 00:03:09,416
‫הרבה ילדים לא אוהבים ירקות כלל.‬

47
00:03:11,458 --> 00:03:14,500
‫אני לא ירק, בנג. אני משהו שונה לגמרי.‬

48
00:03:14,583 --> 00:03:16,500
‫אז מה את, למעשה?‬

49
00:03:16,583 --> 00:03:21,583
‫אני אורגניזם מסוג‬
‫שכולל פטריות, שמרים ועובשים.‬

50
00:03:22,750 --> 00:03:25,583
‫זה לא מה שיהפוך אותך לפופולרית.‬

51
00:03:25,666 --> 00:03:26,500
‫בופ.‬

52
00:03:27,583 --> 00:03:30,666
‫בכל אופן, אני רוצה רק שילדים יאהבו אותי.‬

53
00:03:30,750 --> 00:03:35,958
‫כמו שהם אוהבים פיצה, גלידה,‬
‫ממתקים ואת כל שאר הדברים הטובים.‬

54
00:03:36,041 --> 00:03:40,375
‫תהיי חייבת להיות‬
‫ממש טעימה כדי שיאהבו אותך כך.‬

55
00:03:40,458 --> 00:03:42,041
‫לכן התקשרתי אליכם!‬

56
00:03:42,125 --> 00:03:45,791
‫עליי ללמוד כיצד‬
‫הטעם פועל, כדי לשפר את טעמי!‬

57
00:03:46,291 --> 00:03:49,375
‫ואז ילדים בכל מקום יאהבו אותי.‬

58
00:03:49,875 --> 00:03:53,375
‫טוב, חבר'ה. מישהו מאיתנו מכיר מומחים לטעם?‬

59
00:03:54,083 --> 00:03:57,000
‫שף פייר הוא השף הכי מפורסם!‬

60
00:03:57,083 --> 00:04:00,125
‫הוא בטח ידע כיצד הטעם פועל.‬

61
00:04:00,208 --> 00:04:02,916
‫שף פייר! זה רעיון נפלא!‬
‫-רעיון נפלא!‬

62
00:04:03,000 --> 00:04:04,875
‫הזדרזו בבקשה, סטוריבוטס.‬

63
00:04:04,958 --> 00:04:09,708
‫נמאס לי למרוח את עצמי‬
‫בחמאה ובמלח כדי שיאהבו אותי.‬

64
00:04:10,291 --> 00:04:13,541
‫אל תדאגי,‬
‫גברת פטרייה. אנחנו יוצאים לעבודה.‬

65
00:04:15,708 --> 00:04:16,708
‫זמן תשובות!‬

66
00:04:17,958 --> 00:04:20,625
‫שלום, סטוריבוטס. מהו שיהוק?‬

67
00:04:21,916 --> 00:04:26,291
‫מהו שיהוק? זה די פשוט, למעשה.‬

68
00:04:26,375 --> 00:04:30,625
‫בתוך כל אדם יש שריר בשם הסרעפת.‬

69
00:04:30,708 --> 00:04:33,750
‫הוא נמצא בין אזור הקיבה לבין החזה.‬

70
00:04:34,250 --> 00:04:40,583
‫לפעמים, מסיבות שאינן ידועות עדיין,‬
‫הוא מתכווץ, והתוצאה היא קול חזק שנשמע…‬

71
00:04:41,708 --> 00:04:44,291
‫ובכן, בערך כך, למעשה.‬

72
00:04:45,750 --> 00:04:47,291
‫וגם כך.‬

73
00:04:48,458 --> 00:04:49,708
‫אוי ואבוי.‬

74
00:04:56,416 --> 00:04:59,583
‫שלום, סטוריבוטס. תספרו לי עובדה כיפית?‬

75
00:05:01,083 --> 00:05:07,000
‫עובדה כיפית מספר 314,159,265.‬

76
00:05:08,000 --> 00:05:12,041
‫ידעת שבמצרים העתיקה‬
‫אנשים ישנו על כריות מאבן?‬

77
00:05:14,750 --> 00:05:15,916
‫אתה ער?‬

78
00:05:16,000 --> 00:05:17,875
‫כן. אני לא מצליח להירדם.‬

79
00:05:17,958 --> 00:05:20,708
‫גם אני לא. אולי נעשה קרב כריות?‬

80
00:05:21,208 --> 00:05:22,375
‫בסדר.‬

81
00:05:30,000 --> 00:05:31,083
‫רעיון גרוע.‬

82
00:05:35,791 --> 00:05:39,208
‫התחנה הבאה, המסעדה המפונפנת של שף פייר.‬

83
00:05:40,125 --> 00:05:42,375
‫לא! לא ככה!‬

84
00:05:42,458 --> 00:05:47,333
‫ראשית שימו את המרכיבים בקערה‬
‫ורק אז ערבבו! השתמשו בקמח, לא בקרח!‬

85
00:05:47,416 --> 00:05:52,041
‫הלהקה הכי גדולה בעולם החליטה לאכול‬
‫את האוכל של פייר, והוא צריך להיות מושלם!‬

86
00:05:58,458 --> 00:06:00,291
‫מה קורה כאן?‬

87
00:06:01,250 --> 00:06:02,333
‫אני לא מאמין…‬

88
00:06:03,250 --> 00:06:05,041
‫זה לא מקובל עליי!‬

89
00:06:09,708 --> 00:06:11,708
‫שף פייר! הוא התעלף!‬

90
00:06:13,250 --> 00:06:15,916
‫זה צריך להיות במקרר או במצנם?‬

91
00:06:17,208 --> 00:06:19,375
‫קורט מלח, או כוס?‬

92
00:06:20,791 --> 00:06:23,458
‫מי יהיה השף הראשי עכשיו?‬

93
00:06:25,166 --> 00:06:27,916
‫סליחה, מישהו יכול…‬

94
00:06:31,583 --> 00:06:36,625
‫חסר פה משהו, נכון?‬
‫-אני יודעת מה צריך לשים בזה. סוכריות גומי!‬

95
00:06:39,583 --> 00:06:42,000
‫הן בפנים!‬
‫-שכחתי את הכיריים!‬

96
00:06:49,458 --> 00:06:51,041
‫אני יודעת איך לתקן את זה!‬

97
00:06:52,000 --> 00:06:52,875
‫מושלם.‬

98
00:06:56,791 --> 00:06:58,750
‫אה, הביף בורגיניון?‬

99
00:06:58,833 --> 00:07:02,291
‫לא, זה הספגטי המיוחד שלי,‬
‫עם סירופ מייפל ונקניקיות.‬

100
00:07:29,625 --> 00:07:30,583
‫תפסתי!‬

101
00:07:32,416 --> 00:07:33,458
‫העיניים שלי!‬

102
00:07:50,625 --> 00:07:52,625
‫מה קורה כאן?‬

103
00:07:52,708 --> 00:07:54,083
‫מי את?‬

104
00:07:57,541 --> 00:08:01,250
‫אני מצטערת. אני בו ו…‬
‫-מה את עושה למסעדה שלי?‬

105
00:08:02,041 --> 00:08:03,708
‫רק ניסיתי לעזור.‬

106
00:08:03,791 --> 00:08:07,166
‫למעשה באתי לכאן‬
‫רק כדי לגלות כיצד הטעם פועל.‬

107
00:08:07,250 --> 00:08:08,875
‫ובכן, גברת בו…‬

108
00:08:09,375 --> 00:08:12,083
‫אני לא יודע כיצד אנשים טועמים אוכל,‬

109
00:08:12,166 --> 00:08:16,916
‫אלא רק איך להכין אוכל טעים‬
‫וברור שאת לא יודעת שום דבר על כך!‬

110
00:08:18,500 --> 00:08:21,541
‫טוב, מי הכין את הארוחה המשוגעת הזאת?‬

111
00:08:21,625 --> 00:08:25,166
‫היא! בו! היא הכינה כל מה שאכלת.‬

112
00:08:25,250 --> 00:08:26,750
‫שף בו?‬

113
00:08:26,833 --> 00:08:30,250
‫כן, אבל אני יכולה להסביר. הגעתי בחיפזון ו…‬

114
00:08:30,333 --> 00:08:32,250
‫אוכל פנטסטי!‬

115
00:08:33,375 --> 00:08:36,458
‫אני מנהלת להקת הרוק הידועה, "פקעיות הטעם".‬

116
00:08:36,541 --> 00:08:41,333
‫הלקוחות שלי הלכו להתכונן להופעתן,‬
‫אבל ביקשו שאמסור את ברכותיהן לשף‬

117
00:08:41,416 --> 00:08:44,208
‫ואגיד שהאוכל היה סוף!‬

118
00:08:44,291 --> 00:08:47,500
‫הנה כרטיס אל מאחורי הקלעים‬
‫להופעה שלנו הערב כאות תודה.‬

119
00:08:48,958 --> 00:08:49,916
‫תודה!‬

120
00:08:50,000 --> 00:08:53,458
‫תמשיכי להשתולל בעולם האוכל.‬
‫אני מקווה שניפגש אחר כך.‬

121
00:08:54,833 --> 00:08:56,875
‫"פקעיות הטעם"?‬

122
00:08:56,958 --> 00:09:01,458
‫יש להן את המילה "טעם" בשמן.‬
‫אולי הן ידעו כיצד הטעם פועל.‬

123
00:09:01,541 --> 00:09:05,541
‫סליחה על המטבח שלך,‬
‫שף פייר, אבל אני הולכת להופעה.‬

124
00:09:05,625 --> 00:09:07,916
‫להתראות!‬

125
00:09:09,750 --> 00:09:14,458
‫אנחנו צריכים עוד סוכריות גומי!‬
‫ואיפה הפרצופים המחייכים על המאכלים האלה?‬

126
00:09:15,708 --> 00:09:17,208
‫שלום, סטוריבוטס.‬

127
00:09:18,291 --> 00:09:20,833
‫מהו רעל, ומהו ארס?‬

128
00:09:22,083 --> 00:09:25,708
‫כעת אנו שבים אל דוקטור ביל.‬

129
00:09:26,208 --> 00:09:29,750
‫אנא קבלו בברכה‬
‫את האורחת הבאה שלי, גברת עכסן.‬

130
00:09:31,041 --> 00:09:33,916
‫תודה שהזמנת אותי, דוקטור ביל.‬

131
00:09:34,000 --> 00:09:40,041
‫בואי ניגש ישר לעניין. האם את רעילה, או לא?‬

132
00:09:40,541 --> 00:09:42,708
‫אני לא רעילה.‬

133
00:09:43,750 --> 00:09:46,500
‫קשה לי להאמין בזה.‬

134
00:09:46,583 --> 00:09:50,291
‫אנחנו לא רעילים, אבל אנחנו ארסיים.‬

135
00:09:50,375 --> 00:09:53,500
‫רגע. במה ארסי שונה מרעיל?‬

136
00:09:53,583 --> 00:09:56,791
‫זה נשמע לי ממש כמו אותו דבר.‬

137
00:09:58,791 --> 00:09:59,833
‫ובכן, אני…‬

138
00:09:59,916 --> 00:10:03,541
‫את אומרת לי שזה לא כמו שתי טיפות מים?‬

139
00:10:03,625 --> 00:10:07,125
‫תראה, אני…‬
‫-נשמע לי שאלה שני דברים ממש זהים.‬

140
00:10:07,208 --> 00:10:10,458
‫הם שונים, כי…‬
‫-הסבירי לנו.‬

141
00:10:10,958 --> 00:10:16,416
‫בסדר. רעל…‬
‫-אנחנו ממתינים לשמוע את ההבדל.‬

142
00:10:16,500 --> 00:10:20,833
‫אני מנסה…‬
‫-כי דורבן עם שפתון הוא עדיין דורבן. נכון?‬

143
00:10:22,791 --> 00:10:25,291
‫שקט!‬

144
00:10:25,916 --> 00:10:28,166
‫אני מנסה לענות לך.‬

145
00:10:28,250 --> 00:10:32,833
‫"רעיל" היא מילה לאורגניזמים‬
‫שמשחררים רעלים כשאוכלים אותם,‬

146
00:10:32,916 --> 00:10:34,916
‫כמו פטריות רעל.‬

147
00:10:35,000 --> 00:10:39,000
‫"ארסי" היא מילה‬
‫לאורגניזמים שמזריקים את הארס שלהם‬

148
00:10:39,083 --> 00:10:42,291
‫כאשר הם מכישים או עוקצים, כפי שאני עושה,‬

149
00:10:42,375 --> 00:10:45,291
‫בנוסף לבעלי חיים אחרים, כמו הדבורים.‬

150
00:10:47,625 --> 00:10:51,125
‫למעשה, זה דווקא נשמע הגיוני מאוד.‬

151
00:10:51,875 --> 00:10:56,375
‫הישארו עמנו לאורח הבא שלי,‬
‫קוף אדם שטוען שאינו קוף כלל!‬

152
00:10:56,458 --> 00:10:58,791
‫העולם הולך ומתדרדר.‬

153
00:11:02,333 --> 00:11:05,125
‫"אני נחש חלקלק עם קשקשים‬

154
00:11:05,208 --> 00:11:08,125
‫"אל תטעו, נשיכתי רעה‬

155
00:11:08,208 --> 00:11:11,375
‫"יש שאומרים שהיא מלאה ברעל, אך זה לא נכון‬

156
00:11:11,458 --> 00:11:14,125
‫"כי המילה למה שיש לי היא 'ארס'‬

157
00:11:14,208 --> 00:11:17,125
‫"יש הבדל בדרך שבה השניים חודרים פנימה‬

158
00:11:17,208 --> 00:11:20,125
‫"רעל בולעים או סופגים מבעד לעור‬

159
00:11:20,208 --> 00:11:23,125
‫"יש פטריות רעילות וגם פטל רעיל‬

160
00:11:23,208 --> 00:11:26,458
‫"ולעולם אל תשחקו בין הסרפדים‬

161
00:11:26,541 --> 00:11:28,875
‫"אך ארס כמו שיש לי הוא שונה‬

162
00:11:28,958 --> 00:11:32,375
‫"הוא מוזרק בהכשה או בעקיצה‬

163
00:11:32,458 --> 00:11:35,250
‫"יש ארס בעוקצה של הצרעה או הדבורה‬

164
00:11:35,333 --> 00:11:40,291
‫"ובשיני הארס של נחש מסוכן כמוני‬

165
00:11:41,125 --> 00:11:42,500
‫"זה ארס‬

166
00:11:43,458 --> 00:11:45,541
‫"לא רעל אלא ארס"‬

167
00:11:52,625 --> 00:11:55,541
‫התחנה הבאה, אמפיתיאטרון הסטוריבוטס.‬

168
00:11:59,416 --> 00:12:01,750
‫"פקעיות הטעם", המנהלת מדברת.‬

169
00:12:03,125 --> 00:12:03,958
‫בהחלט.‬

170
00:12:04,708 --> 00:12:07,333
‫נראה שאנחנו מופיעות הערב, פקעיות.‬

171
00:12:11,041 --> 00:12:13,291
‫שף בו! אני שמחה שהגעת.‬

172
00:12:13,791 --> 00:12:16,625
‫את אמרת "שף בו"?‬

173
00:12:16,708 --> 00:12:19,583
‫איך לאוכל שלך היה טעם משוגע כל כך?‬

174
00:12:19,666 --> 00:12:21,958
‫אני לא מבינה בטעם.‬

175
00:12:22,041 --> 00:12:25,458
‫למעשה באתי הנה כדי לגלות כיצד הטעם פועל.‬

176
00:12:25,541 --> 00:12:28,000
‫אז באת למקום הנכון.‬

177
00:12:28,083 --> 00:12:32,416
‫פקעיות, אתן רוצות לספר לשף‬
‫איך אתן מייצגות את חמשת הטעמים‬

178
00:12:32,500 --> 00:12:34,791
‫שמנעימים לפקעיות הטעם?‬

179
00:12:35,458 --> 00:12:36,625
‫בשמחה.‬

180
00:12:38,125 --> 00:12:42,083
‫אני מלוחה, כמו צ'יפס.‬

181
00:12:42,166 --> 00:12:44,375
‫חמוצה, כמו לימון.‬

182
00:12:44,458 --> 00:12:49,250
‫אני מרירה, כמו אשכולית וכרוב ניצנים!‬

183
00:12:49,333 --> 00:12:53,125
‫מתוקה, כמו פירות וגלידה.‬

184
00:12:53,208 --> 00:12:57,000
‫ואני אוממי, החברה החדשה בלהקה.‬

185
00:12:57,083 --> 00:13:00,750
‫זהו הטעם הערב לחך של בשר או עגבניות.‬

186
00:13:00,833 --> 00:13:02,166
‫ואנחנו…‬

187
00:13:02,666 --> 00:13:04,458
‫פקעיות הטעם!‬

188
00:13:07,500 --> 00:13:08,916
‫איזה…‬

189
00:13:09,000 --> 00:13:10,166
‫מגניב!‬

190
00:13:10,250 --> 00:13:14,875
‫אבל רגע! איך חמשת הטעמים האלה‬
‫משפיעים על האופן שבו אנשים חשים טעם?‬

191
00:13:16,583 --> 00:13:19,625
‫אם תישארי ותצפי, נראה לי שתגלי.‬

192
00:13:21,750 --> 00:13:24,958
‫סטוריבוטס, אתם מוכנים להופעת רוק?‬

193
00:13:27,041 --> 00:13:29,041
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע!‬

194
00:13:33,541 --> 00:13:36,750
‫"כשאתם נוגסים בכריך או בפיצה‬

195
00:13:36,833 --> 00:13:39,416
‫"וטועמים משהו טעים, זוהי הסיבה‬

196
00:13:39,500 --> 00:13:40,916
‫"יש לכם‬
‫-פקעיות טעם!‬

197
00:13:41,000 --> 00:13:43,583
‫"אלה גושי תאים בלשונכם ובגרונכם‬

198
00:13:43,666 --> 00:13:44,833
‫"וכן במקומות אחרים‬

199
00:13:44,916 --> 00:13:47,375
‫"וכשאת מזונכם אתם לועסים והוא מתערבב ברוק‬

200
00:13:47,458 --> 00:13:50,041
‫"הוא מציף את פקעיות הטעם והן מתחילות‬

201
00:13:50,125 --> 00:13:53,041
‫"לנתח את הכימיקלים שבמזון‬

202
00:13:53,125 --> 00:13:55,958
‫"אז הן שולחות את המידע למוחכם‬

203
00:13:56,041 --> 00:13:59,208
‫"פקעיות הטעם שלכם מזהות מספר טעמים‬

204
00:13:59,291 --> 00:14:00,708
‫"אנו מכירים חמישה לפחות‬

205
00:14:00,791 --> 00:14:03,916
‫"מלוח, חמוץ, מריר, מתוק‬

206
00:14:04,000 --> 00:14:06,875
‫"ואוממי‬
‫-זה טעם ערב לחך כמו בשר‬

207
00:14:06,958 --> 00:14:09,666
‫"הטעמים משתלבים בדרכים שונות‬

208
00:14:09,750 --> 00:14:12,166
‫"כמו מתוק וחמוץ בלימונדה‬

209
00:14:12,250 --> 00:14:15,083
‫"או מלוח ואוממי בנזיד טעים‬

210
00:14:15,166 --> 00:14:17,833
‫"זהו חלק מהדרך שבה אתם טועמים אוכל‬

211
00:14:17,916 --> 00:14:21,958
‫"טועמים אוכל‬

212
00:14:25,750 --> 00:14:28,541
‫"זהו חלק מהסיפור, אך לא כולו‬

213
00:14:28,625 --> 00:14:31,750
‫"חלק נוסף בטעימה הוא חוש הריח‬

214
00:14:31,833 --> 00:14:37,041
‫"האוכל משחרר כימיקלים בזמן הלעיסה‬
‫הם זורמים לתוך אפכם וכשזה קורה‬

215
00:14:37,125 --> 00:14:42,500
‫"הם פוגשים בתאים מיוחדים‬
‫שנמצאים באף ושמם קולטני ריח‬

216
00:14:42,583 --> 00:14:48,000
‫"ובדומה לפקעיות הטעם ששולחות‬
‫אותות למוח, גם קולטני הריח עושים כך‬

217
00:14:48,083 --> 00:14:51,291
‫"מוחכם מצרף את כל האותות‬

218
00:14:51,375 --> 00:14:53,500
‫"שמגיעים מהאף ומפקעיות הטעם‬

219
00:14:53,583 --> 00:14:56,166
‫"משווה אותם לטעמים שמוכרים לכם‬

220
00:14:56,250 --> 00:14:59,916
‫"ואז אתם יודעים‬
‫מה אתם אוכלים ואם אתם רוצים עוד‬

221
00:15:01,291 --> 00:15:07,333
‫"כמו טאקו או ספגטי או ברביקיו‬
‫זו הדרך המדהימה שבה אתם טועמים אוכל‬

222
00:15:07,416 --> 00:15:09,458
‫"טועמים‬

223
00:15:09,541 --> 00:15:13,083
‫"אמרתי, זו הדרך המדהימה‬
‫שבה אתם טועמים אוכל, כן‬

224
00:15:13,166 --> 00:15:14,916
‫"טועמים‬

225
00:15:15,000 --> 00:15:18,125
‫"אמרתי, זו הדרך המדהימה‬
‫שבה אתם טועמים אוכל‬

226
00:15:18,208 --> 00:15:20,541
‫"טועמים‬

227
00:15:20,625 --> 00:15:23,791
‫"אמרתי, זו הדרך המדהימה‬
‫שבה אתם טועמים אוכל!"‬

228
00:15:26,541 --> 00:15:28,833
‫זה היה ממש סוף!‬

229
00:15:28,916 --> 00:15:32,208
‫תודה שלימדתן אותי כיצד הטעם פועל.‬

230
00:15:32,291 --> 00:15:34,916
‫על לא דבר. להתראות, בו.‬

231
00:15:35,000 --> 00:15:37,875
‫להתראות!‬
‫-תודה שבאת להופעה שלנו!‬

232
00:15:37,958 --> 00:15:40,083
‫להתראות! רגע.‬

233
00:15:40,166 --> 00:15:43,583
‫אני צריכה לצאת‬
‫מהכיוון השני. אולי אתם מוכנים…‬

234
00:15:43,666 --> 00:15:48,291
‫כן, תודה. להתראות!‬

235
00:15:52,375 --> 00:15:58,791
‫ברוכים הבאים, תלמידים. היום נדגים‬
‫כיצד פועל הטעם, בעזרת הטעמטרון 5000.‬

236
00:16:01,416 --> 00:16:02,750
‫כפי שאנו רואים,‬

237
00:16:02,833 --> 00:16:06,666
‫לבני אדם יש תאים מיוחדים,‬
‫במקומות כמו פיהם ואפם,‬

238
00:16:06,750 --> 00:16:08,916
‫שעוזרים להם לטעום אוכל.‬

239
00:16:09,000 --> 00:16:15,458
‫שימו לב מה קורה כאשר העוזר שלי,‬
‫גופר, נותן לטעמטרון 5000 אוכל.‬

240
00:16:17,083 --> 00:16:20,375
‫כשאנשים לועסים, שיניהם מפרקות את האוכל‬

241
00:16:20,458 --> 00:16:24,041
‫והרוק מסייע לו להציף את פקעיות הטעם.‬

242
00:16:24,125 --> 00:16:28,291
‫פקעיות הטעם האלו‬
‫מנתחות את הכימיקלים שבאוכל‬

243
00:16:28,375 --> 00:16:31,208
‫ושולחות את האותות המתאימים למוח.‬

244
00:16:31,291 --> 00:16:35,083
‫האותות האלה מתחלקים לחמישה טעמים, בעיקרון:‬

245
00:16:35,166 --> 00:16:39,625
‫מלוח, חמוץ, מר, מתוק ואוממי.‬

246
00:16:41,708 --> 00:16:44,625
‫אך פקעיות הטעם שבפה‬
‫אינן עושות את כל העבודה לבדן.‬

247
00:16:44,708 --> 00:16:49,291
‫גם קולטני ריח באף שולחים אותות למוח.‬

248
00:16:49,791 --> 00:16:54,333
‫המוח מסתמך על האותות האלה‬
‫כדי להחליט אם להמשיך ללעוס‬

249
00:16:54,416 --> 00:16:56,375
‫או לירוק את האוכל…‬

250
00:16:57,166 --> 00:16:59,208
‫ולבחור במשהו אחר.‬

251
00:16:59,291 --> 00:17:02,250
‫לא! גופר! תפסיק אותו!‬

252
00:17:02,333 --> 00:17:04,333
‫וכך פועל הטעם.‬

253
00:17:05,083 --> 00:17:06,458
‫תפסיק!‬

254
00:17:11,416 --> 00:17:14,583
‫שלום! גברת פטרייה? את שומעת אותי?‬

255
00:17:15,083 --> 00:17:19,083
‫בו! אני שמחה כל כך שחזרת.‬
‫מצאת איך אנשים טועמים אוכל?‬

256
00:17:19,583 --> 00:17:24,458
‫בהחלט, אבל אני לא בטוחה שזה יועיל.‬

257
00:17:24,541 --> 00:17:29,875
‫אל תדאגי, בו. אני קשוחה יותר‬
‫מכפי שאני נראית. אני אעמוד בזה. מה גילית?‬

258
00:17:30,375 --> 00:17:34,041
‫ובכן, לאנשים יש בפיהם ובאפם תאים מיוחדים‬

259
00:17:34,125 --> 00:17:37,250
‫שמנתחים את הכימיקלים שמשתחררים מהמזון.‬

260
00:17:37,333 --> 00:17:41,958
‫התאים האלה שולחים אז למוח‬
‫אותות כדי לנסות להבין את טעמו של האוכל.‬

261
00:17:42,041 --> 00:17:43,833
‫אז כדי לשפר את טעמי,‬

262
00:17:43,916 --> 00:17:48,041
‫אני צריכה לשנות את הכימיקלים‬
‫שמשתחררים כשלועסים אותי?‬

263
00:17:48,541 --> 00:17:50,541
‫איך אני אמורה לעשות זאת?‬

264
00:17:50,625 --> 00:17:53,125
‫אני לא יודעת אם את יכולה.‬

265
00:17:53,208 --> 00:17:56,333
‫אבל למה שתשני את עצמך כלל, אחי?‬

266
00:17:56,416 --> 00:18:00,958
‫כן! את יכולה ללמוד לאהוב את מי שאת.‬
‫-וגם את הטעם שלך.‬

267
00:18:01,041 --> 00:18:05,083
‫ואל תשכחי, טעמם של אנשים משתנה כל הזמן.‬

268
00:18:05,166 --> 00:18:09,791
‫נכון! הילד שלא אהב פטריות היום‬
‫עשוי לאהוב אותך בחודש הבא, או בשנה הבאה!‬

269
00:18:09,875 --> 00:18:10,875
‫בופ.‬

270
00:18:10,958 --> 00:18:14,541
‫יש המון מבוגרים שאוהבים פטריות.‬

271
00:18:14,625 --> 00:18:17,291
‫וילדים הופכים למבוגרים!‬

272
00:18:17,375 --> 00:18:20,458
‫כן, זה נכון!‬
‫-זה באמת נכון.‬

273
00:18:21,000 --> 00:18:23,041
‫אתם צודקים, סטוריבוטס.‬

274
00:18:23,125 --> 00:18:25,500
‫נראה שמעולם לא חשבתי על זה כך.‬

275
00:18:26,000 --> 00:18:29,333
‫אני פטרייה קטנה ומסריחה ואני גאה!‬

276
00:18:29,416 --> 00:18:31,416
‫כל הכבוד לך!‬

277
00:18:31,500 --> 00:18:34,583
‫תודה, סטוריבוטס! הרגשתי השתפרה מאוד.‬

278
00:18:34,666 --> 00:18:37,791
‫אני מוכנה להראות לעולם מי אני באמת.‬

279
00:18:37,875 --> 00:18:43,208
‫"אני פטרייה מסריחה‬

280
00:18:43,291 --> 00:18:45,416
‫"אני פטרייה מסריחה!"‬

281
00:19:07,375 --> 00:19:09,791
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬