1
00:00:37,871 --> 00:00:41,875
‫- היצור מגיונגסונג -‬

2
00:00:50,467 --> 00:00:51,634
‫מה המקום הזה?‬

3
00:00:55,305 --> 00:00:57,140
‫תוציא אותי מכאן. בבקשה.‬

4
00:00:57,223 --> 00:00:58,641
‫בבקשה, קח אותי איתך.‬

5
00:00:59,309 --> 00:01:00,393
‫בבקשה!‬

6
00:01:07,025 --> 00:01:08,068
‫בבקשה, תעזור לי.‬

7
00:01:11,112 --> 00:01:12,447
‫אל תתקרב.‬

8
00:01:16,117 --> 00:01:19,037
‫אני עלולה לתקוף אותך.‬

9
00:01:19,120 --> 00:01:20,914
‫איך יכול להיות שאת כאן?‬

10
00:01:20,997 --> 00:01:22,874
‫אז תתרחק ממני, בבקשה.‬

11
00:01:23,750 --> 00:01:24,751
‫בבקשה!‬

12
00:01:36,805 --> 00:01:37,806
‫טה־סאנג!‬

13
00:01:56,950 --> 00:01:58,034
‫אתה ער.‬

14
00:01:59,577 --> 00:02:00,787
‫מה זה?‬

15
00:02:02,038 --> 00:02:03,915
‫אני רוצה לשמוע מה קרה אתמול.‬

16
00:02:05,083 --> 00:02:06,918
‫את מי פגשת במפעל הישן?‬

17
00:02:12,215 --> 00:02:13,633
‫איפה האחרים?‬

18
00:02:14,801 --> 00:02:16,553
‫קודם תתקשרי ליונג־גיל בשבילי.‬

19
00:02:17,053 --> 00:02:18,930
‫מר קוון נמצא במצב קריטי.‬

20
00:02:21,516 --> 00:02:24,769
‫הוא נפצע קשה בראש, מה שהוביל לדימום מוחי.‬

21
00:02:25,436 --> 00:02:27,772
‫הוא נמצא בטיפול נמרץ לאחר ניתוח חירום.‬

22
00:02:29,899 --> 00:02:31,401
‫ואיפה המחלקה לטיפול נמרץ?‬

23
00:02:32,068 --> 00:02:34,070
‫אני צריך לראות אותו. תשחררי אותי.‬

24
00:02:34,154 --> 00:02:35,363
‫לא עכשיו.‬

25
00:02:35,446 --> 00:02:38,783
‫אני צריך לראות בעצמי‬
‫מה קרה ובאיזה מצב הוא!‬

26
00:02:40,743 --> 00:02:41,911
‫תורידי את זה עכשיו.‬

27
00:02:42,579 --> 00:02:44,247
‫אני האפוטרופוס של יונג־גיל.‬

28
00:02:44,330 --> 00:02:47,750
‫מצאנו נשק ואנחנו חושדים‬
‫שנעשה בו שימוש בזירה.‬

29
00:02:48,334 --> 00:02:50,837
‫היו עליו עקבות של שני אנשים בלבד.‬

30
00:02:51,421 --> 00:02:54,257
‫שיער ודם, ששייכים למר קוון לכאורה,‬

31
00:02:54,757 --> 00:02:56,759
‫וטביעות האצבעות שלך, מר ג'אנג.‬

32
00:02:58,136 --> 00:02:59,304
‫על מה את מדברת?‬

33
00:02:59,387 --> 00:03:03,516
‫שניכם הייתם היחידים שם,‬
‫ובהתבסס על הראיות והנסיבות,‬

34
00:03:04,017 --> 00:03:08,605
‫יש סיכוי גבוה שאתה תקפת את מר קוון.‬

35
00:03:08,688 --> 00:03:10,857
‫אל תהיי מגוחכת!‬

36
00:03:13,276 --> 00:03:15,278
‫למה שאעשה לו דבר כזה?‬

37
00:03:15,361 --> 00:03:16,905
‫זה היה בגלל כסף?‬

38
00:03:16,988 --> 00:03:17,822
‫מה?‬

39
00:03:17,906 --> 00:03:21,993
‫שמעתי שלחברת "בוגאנג" יש הרבה חובות.‬
‫אתה רוצה להתחיל משם?‬

40
00:03:22,076 --> 00:03:23,328
‫תקשיבי, בלשית.‬

41
00:03:23,411 --> 00:03:25,830
‫מי האישה שהייתה איתך?‬

42
00:03:25,914 --> 00:03:27,081
‫מי היא?‬

43
00:03:28,374 --> 00:03:31,794
‫היא רצחה את מדאם נא ואת או קי־הון?‬

44
00:03:34,839 --> 00:03:35,673
‫לא.‬

45
00:03:35,757 --> 00:03:38,635
‫אם לא, איך היא קשורה לרוצח הסדרתי?‬

46
00:03:38,718 --> 00:03:40,762
‫אין שום קשר!‬

47
00:03:40,845 --> 00:03:43,848
‫אז תספר לי מה בדיוק קרה שם.‬

48
00:03:46,559 --> 00:03:47,644
‫גברת יון צ'ה־אוק.‬

49
00:03:53,733 --> 00:03:54,567
‫היי!‬

50
00:03:55,235 --> 00:03:56,569
‫תישאר איתי!‬

51
00:03:57,153 --> 00:03:58,821
‫תתעורר!‬

52
00:03:59,906 --> 00:04:01,241
‫תפקח את העיניים!‬

53
00:04:02,200 --> 00:04:04,035
‫היי!‬

54
00:04:13,419 --> 00:04:17,340
‫- היצור מגיונגסונג‬
‫בין יומרה של מוסר ורעות -‬

55
00:04:17,423 --> 00:04:21,010
‫- פרק 4: הצד השני -‬

56
00:04:22,637 --> 00:04:29,018
‫האם המודע או התת־מודע הוא ששולט באדם?‬

57
00:04:39,070 --> 00:04:40,989
‫מה משנה את הגורל?‬

58
00:04:41,489 --> 00:04:46,327
‫האם זו שגרה שחוזרת על עצמה יום אחרי יום?‬

59
00:04:47,036 --> 00:04:51,291
‫או שאלה צירופי מקרים בלתי צפויים וקשיים?‬

60
00:04:55,545 --> 00:05:00,049
‫מה מגדיר איזה מין אדם אנחנו?‬

61
00:05:01,009 --> 00:05:02,927
‫האם זה המזג?‬

62
00:05:03,428 --> 00:05:06,180
‫או שזו היכולת?‬

63
00:05:13,479 --> 00:05:17,317
‫זה תלוי באדם עצמו, לא?‬

64
00:05:17,400 --> 00:05:20,570
‫למה שזה יהיה תלוי באדם?‬

65
00:05:21,446 --> 00:05:24,615
‫כי כל אדם שונה לגמרי.‬

66
00:05:24,699 --> 00:05:27,702
‫כולם משתנים בדרכים בלתי צפויות…‬

67
00:05:27,785 --> 00:05:30,121
‫זה לא בגלל שהם שונים.‬

68
00:05:30,955 --> 00:05:32,707
‫זה בגלל שהם פגומים.‬

69
00:05:33,750 --> 00:05:40,089
‫רוב בני האדם חסרי חשיבות.‬

70
00:05:41,507 --> 00:05:47,347
‫הם סתם יצורים פגומים שניצבים על הגבול.‬

71
00:05:47,847 --> 00:05:54,020
‫זה עשוי להיראות כאילו בני אדם‬
‫מחפשים ללא הרף תשובות לחיים,‬

72
00:05:54,103 --> 00:05:56,022
‫אבל למען האמת,‬

73
00:05:56,105 --> 00:06:01,361
‫הם רק שואפים לפתור את החרדה שבתוכם.‬

74
00:06:03,279 --> 00:06:04,697
‫לכן,‬

75
00:06:04,781 --> 00:06:11,746
‫מן היסוד,‬
‫לבני אדם לא יכולות להיות כוונות טובות.‬

76
00:06:13,623 --> 00:06:19,629
‫הם מקבלים החלטות אנוכיות‬
‫עבור עצמם, ועבור עצמם בלבד,‬

77
00:06:20,922 --> 00:06:24,759
‫מההתחלה ועד הסוף.‬

78
00:06:27,136 --> 00:06:33,476
‫לכן העבודה שלנו חשובה כל כך.‬

79
00:06:34,977 --> 00:06:37,230
‫וזו הסיבה‬

80
00:06:38,648 --> 00:06:44,987
‫שעלינו להמשיך להתקדם ולהתפתח.‬

81
00:06:47,448 --> 00:06:53,913
‫אין לנו זמן לבזבז על כישלון כזה.‬

82
00:06:55,540 --> 00:06:59,127
‫אני מתנצל. אנחנו נגביר את מאמצינו.‬

83
00:07:00,461 --> 00:07:05,299
‫אני רוצה שתחזיר את האיש הזה.‬

84
00:07:08,469 --> 00:07:12,390
‫אבל ליידי מאדה, הוא כבר…‬

85
00:07:12,473 --> 00:07:14,475
‫תחזיר אותו.‬

86
00:07:18,354 --> 00:07:19,188
‫כן, גברתי.‬

87
00:08:00,313 --> 00:08:01,397
‫הבלשית נו.‬

88
00:08:02,315 --> 00:08:03,816
‫מה שלומו?‬

89
00:08:04,650 --> 00:08:06,319
‫הוא עובר התמוטטות מוחלטת.‬

90
00:08:06,819 --> 00:08:09,822
‫הוא יצר מהומה בהתחלה,‬
‫בדרישה לראות את קוון יונג־גיל,‬

91
00:08:09,906 --> 00:08:13,743
‫אבל עכשיו הוא פשוט שוכב‬
‫בלי לעשות או לומר דבר.‬

92
00:08:14,243 --> 00:08:15,411
‫מה הרופא אמר?‬

93
00:08:15,912 --> 00:08:19,582
‫הפציעה שלו לא חמורה מאוד,‬
‫אז הוא ישוחרר לפני הצהריים.‬

94
00:08:19,665 --> 00:08:22,752
‫טוב, אז תשחררי אותו ותביאי אותו ישר לתחנה.‬

95
00:08:22,835 --> 00:08:24,170
‫יש לי המון שאלות.‬

96
00:08:24,754 --> 00:08:26,130
‫כן, המפקד.‬

97
00:08:32,720 --> 00:08:35,473
‫מה עליי לעשות‬
‫כדי לשחרר את ג'אנג הו־ג'ה היום?‬

98
00:08:35,556 --> 00:08:37,934
‫חכי בבקשה. תני לי לשאול את הרופא שלו.‬

99
00:09:06,963 --> 00:09:07,880
‫תהיה בשקט.‬

100
00:09:09,590 --> 00:09:10,508
‫באתי לעזור.‬

101
00:09:19,100 --> 00:09:20,268
‫רגע, איך זה…‬

102
00:09:48,296 --> 00:09:51,549
‫סיימנו לחפש בחוץ, קפטן.‬
‫שום דבר לא נראה חשוב.‬

103
00:09:51,632 --> 00:09:53,384
‫מה אתה עושה?‬
‫-תעזור לי.‬

104
00:09:55,970 --> 00:09:56,971
‫כן, תפסתי.‬

105
00:10:00,308 --> 00:10:01,892
‫"חנקן."‬

106
00:10:01,976 --> 00:10:03,394
‫מה זה?‬

107
00:10:05,896 --> 00:10:08,149
‫כתוב על זה, "ג'ונסונג ביו".‬

108
00:10:08,774 --> 00:10:09,609
‫"ג'ונסונג ביוטק."‬

109
00:10:09,692 --> 00:10:11,360
‫"ג'ונסונג ביוטק"?‬
‫-כן.‬

110
00:10:14,280 --> 00:10:17,033
‫בוא נצא מפה. יש לי הרבה דברים לספר לך.‬

111
00:10:17,116 --> 00:10:18,826
‫אתה צוחק עליי, מניאק?‬

112
00:10:19,327 --> 00:10:21,078
‫אתה לא תעבוד עליי פעמיים.‬

113
00:10:24,206 --> 00:10:25,458
‫אתה רוצה למצוא אותה?‬

114
00:11:35,277 --> 00:11:39,240
‫הרופא כבר יגיע.‬
‫תחכי בחדר של המטופל, בבקשה.‬

115
00:11:39,323 --> 00:11:40,658
‫טוב, תודה.‬

116
00:11:57,341 --> 00:11:59,260
‫החשוד ברח. תזעיק תגבורת.‬

117
00:12:07,601 --> 00:12:11,021
‫- מחלקת טיפול נמרץ -‬

118
00:12:16,444 --> 00:12:18,028
‫למעלה, מהר!‬

119
00:12:37,423 --> 00:12:41,677
‫האפוטרופוס של מר קוון יונג־גיל?‬
‫בבקשה, שים מסכה ותחטא את הידיים.‬

120
00:12:42,178 --> 00:12:43,679
‫אתה תקבל חמש דקות.‬

121
00:12:44,638 --> 00:12:47,808
‫הוא עדיין מחוסר הכרה.‬
‫תצטרך לראות אותו ולצאת מייד.‬

122
00:12:47,892 --> 00:12:49,894
‫מה קרה? מצאתם אותו?‬

123
00:12:49,977 --> 00:12:52,146
‫זיהוי פלילי. מצאתי את זה למעלה.‬

124
00:12:52,229 --> 00:12:55,232
‫אנחנו סורקים את כל בית החולים.‬

125
00:12:55,775 --> 00:12:57,193
‫נמשיך לחפש.‬

126
00:12:58,444 --> 00:12:59,945
‫לעזאזל!‬

127
00:13:14,460 --> 00:13:15,294
‫יונג־גיל.‬

128
00:13:18,005 --> 00:13:19,256
‫למה עשית את זה?‬

129
00:13:22,092 --> 00:13:22,927
‫בשביל מה?‬

130
00:13:25,054 --> 00:13:27,139
‫אני צריך לדעת משהו.‬

131
00:13:32,561 --> 00:13:34,313
‫קיבלנו שיחה מטיפול נמרץ.‬

132
00:13:34,396 --> 00:13:36,774
‫מסתבר שהאפוטרופוס של קוון בא לראות אותו.‬

133
00:13:47,660 --> 00:13:48,661
‫אל תלך.‬

134
00:13:51,914 --> 00:13:53,249
‫אל תלך.‬

135
00:13:55,459 --> 00:13:57,044
‫אל תלך.‬

136
00:13:58,170 --> 00:13:59,171
‫איך אתה מרגיש?‬

137
00:13:59,672 --> 00:14:02,550
‫אתה שומע אותי? זו אני, הו־ג'ה.‬

138
00:14:03,133 --> 00:14:04,218
‫אל תלך.‬

139
00:14:05,678 --> 00:14:08,264
‫אל תחזור.‬

140
00:14:10,933 --> 00:14:12,184
‫תמשיך לחיות‬

141
00:14:13,769 --> 00:14:14,854
‫בתור הו־ג'ה.‬

142
00:14:17,398 --> 00:14:18,691
‫בדיוק כמו עכשיו.‬

143
00:14:36,542 --> 00:14:37,793
‫לעזאזל.‬

144
00:15:21,253 --> 00:15:22,922
‫זו הסריקה שלה.‬

145
00:15:24,089 --> 00:15:27,843
‫אני אכסה את האזור הזה כדי שנראה טוב יותר.‬

146
00:15:38,896 --> 00:15:42,650
‫האופן שבו הנג'ין התיישב‬
‫דומה לזה של סונג־ג'ו.‬

147
00:15:43,233 --> 00:15:45,027
‫כאשר נג'ין נכנס לגוף בתור זחל,‬

148
00:15:45,110 --> 00:15:47,446
‫הוא נתפס קרוב יותר לקצה הראש.‬

149
00:15:47,529 --> 00:15:50,074
‫אבל שני אלה התמקמו מאחור.‬

150
00:15:50,157 --> 00:15:53,285
‫מכיוון שסונג־ג'ו‬
‫קיבל נג'ין בוגר מאימא שלו,‬

151
00:15:53,786 --> 00:15:58,332
‫סביר מאוד שזה קרה גם לה.‬

152
00:16:13,555 --> 00:16:15,140
‫זה לא נפתח.‬

153
00:16:18,852 --> 00:16:19,687
‫מי שם?‬

154
00:16:23,440 --> 00:16:26,068
‫אתה יודע איפה אנחנו? או מה הם עושים כאן?‬

155
00:16:32,825 --> 00:16:34,743
‫אתה בסדר? היי!‬

156
00:16:40,457 --> 00:16:41,834
‫הם אמרו שירפאו אותי.‬

157
00:16:45,170 --> 00:16:46,588
‫הם אמרו שאם אשתה את זה…‬

158
00:16:48,841 --> 00:16:51,677
‫לא אצטרך לחיות עוד עם מוגבלות.‬

159
00:16:54,596 --> 00:16:55,848
‫זה ניסוי פשוט.‬

160
00:16:56,724 --> 00:16:59,977
‫אתם רק צריכים לשתות‬
‫את כוס המים שלפניכם במלואה,‬

161
00:17:00,894 --> 00:17:04,898
‫ואז תקבלו מייד‬
‫עשרה מיליון וון לחשבונות הבנק שלכם.‬

162
00:17:10,738 --> 00:17:11,572
‫סליחה.‬

163
00:17:12,406 --> 00:17:13,240
‫כן?‬

164
00:17:13,323 --> 00:17:15,325
‫אם הניסוי יצליח,‬

165
00:17:16,618 --> 00:17:18,871
‫הרגל שלי תתרפא בוודאות?‬

166
00:17:21,665 --> 00:17:23,375
‫אני רואה שיש לך שיתוק ילדים.‬

167
00:17:25,044 --> 00:17:25,961
‫נכון.‬

168
00:17:27,129 --> 00:17:28,797
‫אם הניסוי יצליח,‬

169
00:17:30,007 --> 00:17:31,842
‫לא תחיה יותר עם מוגבלות.‬

170
00:17:34,011 --> 00:17:35,054
‫טוב.‬

171
00:17:35,137 --> 00:17:36,513
‫בואו נשתה, בסדר?‬

172
00:17:56,658 --> 00:17:58,494
‫- התקבלו עשרה מיליון וון -‬

173
00:17:58,577 --> 00:18:00,037
‫עשרה מיליון…‬

174
00:18:02,414 --> 00:18:03,248
‫- כלבלב שלי -‬

175
00:18:04,541 --> 00:18:08,128
‫האדם שאליו חייגתם אינו זמין.‬
‫השאירו הודעה אחרי הצליל.‬

176
00:18:13,300 --> 00:18:14,968
‫לא תהיה לי מוגבלות יותר.‬

177
00:18:16,845 --> 00:18:18,639
‫לא תצטרכי לסבול בגללי.‬

178
00:18:22,518 --> 00:18:23,685
‫הצילו!‬

179
00:18:34,947 --> 00:18:36,615
‫בבקשה, תעזרו לי!‬

180
00:19:00,472 --> 00:19:02,141
‫הם אמרו…‬

181
00:19:05,310 --> 00:19:09,982
‫שהרגל שלי תחלים אם הניסוי יצליח.‬

182
00:19:53,609 --> 00:19:57,029
‫יש עוד משהו שאני צריך לדעת‬
‫על מי שהייתי לפני התאונה?‬

183
00:19:57,112 --> 00:20:00,490
‫מצבך טוב הרבה יותר עכשיו‬
‫ממה שהיה לפני התאונה.‬

184
00:20:00,574 --> 00:20:03,994
‫רק באתי לבדוק‬
‫אם כל הזיכרונות שלך באמת נעלמו.‬

185
00:20:04,077 --> 00:20:04,995
‫בבקשה…‬

186
00:20:05,495 --> 00:20:06,705
‫גברת יון צ'ה־אוק.‬

187
00:21:52,936 --> 00:21:53,770
‫אדוני!‬

188
00:22:01,236 --> 00:22:02,154
‫אדוני!‬

189
00:22:13,832 --> 00:22:14,750
‫מאסטר ג'אנג!‬

190
00:22:28,680 --> 00:22:32,184
‫אדוני, מה אתה עושה? אתה לא מתכוון להצטלם?‬

191
00:22:43,153 --> 00:22:45,864
‫אתה לא מחכה שהשמש תשקע, נכון?‬

192
00:22:55,874 --> 00:22:59,336
‫אנחנו צריכים להצטלם בזמן שהשמש זורחת.‬
‫מהר. אני עסוק!‬

193
00:22:59,419 --> 00:23:03,173
‫אתה תיתן לי להצטלם לבד אחר כך, נכון?‬

194
00:23:03,256 --> 00:23:04,257
‫יונג־צ'ון.‬

195
00:23:04,341 --> 00:23:07,594
‫את יכולה ללכת לסטודיו‬
‫ולהשתמש בכסף שלך לשם כך.‬

196
00:23:10,722 --> 00:23:13,683
‫תפסיק לבהות בנו ובוא לפה כבר!‬

197
00:23:14,643 --> 00:23:16,061
‫מהר!‬

198
00:23:18,397 --> 00:23:19,731
‫תזדרז!‬

199
00:23:23,318 --> 00:23:24,403
‫בוא.‬

200
00:24:11,199 --> 00:24:12,451
‫הנה אני בא.‬

201
00:24:18,206 --> 00:24:19,624
‫בסדר, זה נראה טוב.‬

202
00:24:20,125 --> 00:24:22,794
‫חכה!‬
‫-בטח. כרצונכם.‬

203
00:24:24,129 --> 00:24:27,549
‫הנה זה בא. אחת, שתיים…‬

204
00:24:28,592 --> 00:24:30,427
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

205
00:24:36,433 --> 00:24:38,685
‫בבקשה. אמרתי שאני בסדר.‬

206
00:24:38,768 --> 00:24:40,103
‫אנחנו חוגגים, זוכר?‬

207
00:24:41,938 --> 00:24:43,482
‫תתקרבו. תיראו חברותיים.‬

208
00:24:43,565 --> 00:24:46,359
‫תחייכו! לא יעצרו אתכם על חיוך.‬

209
00:24:46,443 --> 00:24:48,361
‫לפחות תחשפו שיניים.‬

210
00:24:49,279 --> 00:24:51,907
‫זהו זה. אחת, שתיים, שלוש!‬

211
00:25:34,950 --> 00:25:36,451
‫את רוצה לשתות משהו?‬

212
00:29:20,091 --> 00:29:20,925
‫חלש.‬

213
00:29:30,518 --> 00:29:32,020
‫אתה איטי מדי.‬

214
00:29:37,776 --> 00:29:41,070
‫איך תמצא את האישה במצב עלוב כל כך?‬

215
00:29:45,867 --> 00:29:48,661
‫חתיכת מניאק, אתה מתכוון להמשיך להתחבא?‬

216
00:29:49,454 --> 00:29:50,872
‫זה נראה כאילו אני מתחבא?‬

217
00:29:53,458 --> 00:29:54,876
‫אני כאן.‬

218
00:29:59,631 --> 00:30:00,882
‫זה משגע אותך, נכון?‬

219
00:30:01,674 --> 00:30:05,345
‫אני כאן, אבל אתה לא רואה אותי.‬
‫כשאתה רואה אותי, אתה לא יכול לתפוס אותי.‬

220
00:30:05,970 --> 00:30:09,474
‫אני לא מקשיב לפחדנים שמתחבאים. תצא מייד.‬

221
00:30:10,558 --> 00:30:11,976
‫תראה את עצמך, מניאק!‬

222
00:30:18,483 --> 00:30:19,317
‫מה עכשיו?‬

223
00:30:22,237 --> 00:30:23,196
‫תוכל להביס אותי?‬

224
00:30:29,327 --> 00:30:30,620
‫אתה תמות.‬

225
00:30:36,125 --> 00:30:38,628
‫אף אחד לא גרם לנו צרות מעולם,‬

226
00:30:40,338 --> 00:30:41,589
‫חוץ מאדם אחד.‬

227
00:30:43,675 --> 00:30:44,509
‫אתה.‬

228
00:30:45,093 --> 00:30:46,469
‫אתה מתגעגע לתקופה ההיא?‬

229
00:30:47,303 --> 00:30:48,388
‫מנוול משוגע שכמוך!‬

230
00:30:55,478 --> 00:30:58,773
‫אתה יודע על מה אני מדבר.‬

231
00:31:00,733 --> 00:31:04,070
‫הזיכרונות שלך חוזרים. נכון?‬

232
00:31:57,248 --> 00:31:58,416
‫אל תברח משום דבר.‬

233
00:31:59,542 --> 00:32:00,710
‫תסתכל לזה בעיניים‬

234
00:32:01,836 --> 00:32:03,087
‫ותתמודד עם זה ישירות.‬

235
00:32:03,880 --> 00:32:06,049
‫אז יהיה לך סיכוי אמיתי לנצח.‬

236
00:32:11,012 --> 00:32:13,264
‫אלה היו המילים שלך, הו־ג'ה.‬

237
00:32:20,939 --> 00:32:22,065
‫אתה חייב להיזכר.‬

238
00:32:54,180 --> 00:32:55,264
‫אתה בסדר?‬

239
00:32:56,557 --> 00:32:57,475
‫היי!‬

240
00:32:58,184 --> 00:32:59,769
‫תתעורר!‬

241
00:33:00,478 --> 00:33:02,230
‫הוא יישאר ככה לזמן מה.‬

242
00:33:04,065 --> 00:33:07,485
‫אפילו אם הוא יתעורר,‬
‫הוא לא יוכל לזהות אף אחד.‬

243
00:33:07,568 --> 00:33:09,237
‫תהיה לו תאווה עצומה בהתחלה.‬

244
00:33:14,325 --> 00:33:15,994
‫אבל את כבר יודעת את זה.‬

245
00:33:17,704 --> 00:33:19,789
‫כמה זמן את חיה ככה?‬

246
00:33:20,581 --> 00:33:22,417
‫קודם תגיד לי איפה אני.‬

247
00:33:22,500 --> 00:33:24,293
‫מאז שאני זוכר…‬

248
00:33:26,295 --> 00:33:29,215
‫הנג'ין מעולם לא הוברח החוצה.‬

249
00:33:29,298 --> 00:33:31,134
‫מה אתם לעזאזל, מנוולים?‬

250
00:33:32,802 --> 00:33:36,472
‫אילו מין מנוולים עושים דבר נורא כל כך?‬

251
00:33:37,140 --> 00:33:38,558
‫איך שרדת?‬

252
00:33:41,060 --> 00:33:43,813
‫כמה זמן חיית בלי להיות בשליטה?‬

253
00:33:43,896 --> 00:33:46,190
‫יש עוד אנשים כמונו בחוץ חוץ ממך?‬

254
00:33:53,531 --> 00:33:54,699
‫אל תגיד לי…‬

255
00:33:58,828 --> 00:34:00,329
‫שזה בית החולים אונגסונג.‬

256
00:34:07,211 --> 00:34:08,212
‫באמת?‬

257
00:34:10,006 --> 00:34:13,760
‫בית החולים נסגר כשמלחמת מזרח אסיה הסתיימה.‬

258
00:34:15,511 --> 00:34:17,764
‫רוב הבניין הושמד במהלך המלחמה,‬

259
00:34:17,847 --> 00:34:21,267
‫ו"ג'ונסונג ביוטק" נבנתה על חורבותיו.‬

260
00:34:24,979 --> 00:34:28,149
‫המייסדים שלה הם ליידי מאדה‬
‫והיו"ר לשעבר, קאטו.‬

261
00:34:30,610 --> 00:34:34,113
‫בנו, היו"ר שין ג'י־או, ירש את מקומו.‬

262
00:34:41,162 --> 00:34:44,248
‫אז זה לא נגמר?‬

263
00:34:45,500 --> 00:34:46,667
‫הגיהינום הזה.‬

264
00:34:48,086 --> 00:34:49,337
‫עכשיו תעני לי.‬

265
00:34:53,216 --> 00:34:54,467
‫מי את?‬

266
00:35:56,154 --> 00:35:56,988
‫החוצה.‬

267
00:38:28,556 --> 00:38:29,557
‫תבחר.‬

268
00:38:30,349 --> 00:38:32,643
‫או שתחזור להיות האיש שהיית פעם,‬

269
00:38:33,894 --> 00:38:34,729
‫או…‬

270
00:38:37,440 --> 00:38:38,774
‫שתמות כאן בצורה כזו.‬

271
00:38:41,152 --> 00:38:43,571
‫אל תחזור.‬

272
00:38:44,905 --> 00:38:46,324
‫תמשיך לחיות‬

273
00:38:47,908 --> 00:38:48,826
‫בתור הו־ג'ה.‬

274
00:38:51,412 --> 00:38:52,496
‫בדיוק כמו עכשיו.‬

275
00:38:56,667 --> 00:38:57,501
‫תחזור.‬

276
00:39:00,171 --> 00:39:01,339
‫בין אם תהיה הו־ג'ה…‬

277
00:39:03,174 --> 00:39:04,550
‫או טה־סאנג, לא אכפת לי.‬

278
00:39:06,761 --> 00:39:08,929
‫תחזור להיות האיש שהכרתי פעם.‬

279
00:39:13,476 --> 00:39:14,852
‫בוא נחזור לתקופה ההיא.‬

280
00:39:16,187 --> 00:39:17,021
‫בסדר?‬

281
00:40:44,024 --> 00:40:45,526
‫מזמן לא התראינו…‬

282
00:40:47,903 --> 00:40:49,238
‫גברת יון צ'ה־אוק.‬

283
00:43:30,524 --> 00:43:35,529
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬