1
00:00:14,876 --> 00:00:15,918
‫שלום רב.‬

2
00:00:16,418 --> 00:00:19,918
‫שמי סורביטול מלטיטול קסיליטול מניטול‬

3
00:00:20,001 --> 00:00:24,959
‫סידן פחמתי לציטין סויה
טריגליצריד ממקור צמחי, וטלק.‬

4
00:00:26,626 --> 00:00:31,501
‫אבל לצורך הדיון, תקראו לי "גאם".‬

5
00:00:33,084 --> 00:00:36,459
‫החיים. הכול התחיל במפץ הגדול.‬

6
00:00:39,418 --> 00:00:42,834
‫אין-ספור גלקסיות נוצרו.‬

7
00:00:43,751 --> 00:00:49,709
‫כ-13.8 מיליארד שנה לאחר מכן
הופיעו שני מינים עיקריים,‬

8
00:00:50,793 --> 00:00:54,209
‫ההומו סאפיינס והסיבוס ארקטוס,‬

9
00:00:54,626 --> 00:00:58,751
‫הידועים גם כבני האנוש ומצרכי המזון.‬

10
00:00:59,168 --> 00:01:02,834
‫הראשונים טורפים את האחרונים למחיה.‬

11
00:01:03,959 --> 00:01:07,376
‫מצרכי המזון לא ידעו על סידור האכילה הזה‬

12
00:01:07,793 --> 00:01:13,043
‫עד שנקניק נועז אחד גילה את האמת המטרידה.‬

13
00:01:14,043 --> 00:01:16,168
‫כשהם חמושים בידע החדש שרכש,‬

14
00:01:17,251 --> 00:01:20,626
‫באהבת חייו, בחבריו הטובים,‬

15
00:01:22,293 --> 00:01:25,626
‫וחשוב מהם, במלח האמבט,‬

16
00:01:26,043 --> 00:01:28,334
‫סם חזק‬

17
00:01:28,709 --> 00:01:31,584
‫שממס את החומות הבין-ממדיות‬

18
00:01:31,668 --> 00:01:36,293
‫שבין שני המינים, מצרכי המזון השיבו מלחמה.‬

19
00:01:37,334 --> 00:01:38,751
‫סופר שופוול‬

20
00:01:48,793 --> 00:01:50,584
‫רובי אפונה, עכשיו!‬

21
00:01:54,168 --> 00:01:56,793
‫מצרכי המזון חיים.
אני חוזר, מצרכי המזון חיים.‬

22
00:01:56,876 --> 00:01:58,459
‫תישארו בבתים. תנעלו מקררים.‬

23
00:01:58,543 --> 00:02:01,168
‫תתחמשו בפותחני בקבוקים,
בחולצי פקקים, מה ש...‬

24
00:02:06,126 --> 00:02:09,168
‫לחמים. הקימו חומת מגן, לא לשקוט אל השמרים!‬

25
00:02:14,959 --> 00:02:16,918
‫בקבוקי ויסקי, תתקפו באבנים.‬

26
00:02:20,334 --> 00:02:22,584
‫התחילו במבצע "סופה בלפתן"!‬

27
00:02:31,126 --> 00:02:32,918
‫- איפה סמי?
- עם הגופה של לוואש.‬

28
00:02:33,001 --> 00:02:33,876
‫עדיין?‬

29
00:02:34,001 --> 00:02:37,959
‫לעולם לא אעזוב אותך.
לעולם לא אעזוב אותך, אהובי.‬

30
00:02:38,251 --> 00:02:40,334
‫הוא סחב אותו איתו כל הזמן הזה.‬

31
00:02:40,418 --> 00:02:42,668
‫זה... די חמוד.‬

32
00:02:42,751 --> 00:02:45,376
‫לא ממש. הגופה מתחילה להסריח.‬

33
00:02:47,084 --> 00:02:48,793
‫בארי, דווח. כמה אנשימים נותרו?‬

34
00:02:48,876 --> 00:02:50,043
‫- רק אחד.
- יש!‬

35
00:02:50,126 --> 00:02:51,876
‫אל תתמלא בהתלהבות, טווינק.‬

36
00:02:58,709 --> 00:03:03,168
‫תראו את כתמי המזון שעליו.
כמה הוא עוד מסוגל לאכול?‬

37
00:03:03,293 --> 00:03:06,584
‫אל דאגה, חבר'ה.
אני יודע בדיוק איך להביס את האנשימי הזה.‬

38
00:03:14,334 --> 00:03:16,584
‫הוא חיסל שישייה שלמה בלי להתאמץ.‬

39
00:03:16,668 --> 00:03:18,209
‫תזעיק את אחרוני הפסטות.‬

40
00:03:21,043 --> 00:03:22,418
‫תנו בשיניים!‬

41
00:03:25,084 --> 00:03:27,418
‫- מאיפה הוא הביא את זה?
- אתם מבינים?‬

42
00:03:27,501 --> 00:03:29,626
‫- יש לנו עוד פצצות סאקה?
- שלילי.‬

43
00:03:29,834 --> 00:03:30,709
‫ייגרים?‬

44
00:03:34,918 --> 00:03:36,918
‫לא נאבד עוד מצרכי מזון למפלצת הזו.‬

45
00:03:37,001 --> 00:03:40,543
‫העניין כולו התחיל בנו והוא יסתיים בנו.‬

46
00:03:40,626 --> 00:03:43,543
‫סמי, זו הישורת האחרונה. על הרגליים.‬

47
00:03:43,626 --> 00:03:45,834
‫קיבלתי. קדימה, לוואש.‬

48
00:03:45,918 --> 00:03:49,834
‫כן. אולי הוא יוותר הפעם.
הוא נראה עייף ומת...‬

49
00:03:57,709 --> 00:04:00,209
‫ברנדה, אני לא יודע אם נצא מזה בחיים.‬

50
00:04:00,293 --> 00:04:03,751
‫- אז רק רציתי לומר לך...
- תפסיק מייד, פרנק פרנקפורטר.‬

51
00:04:04,001 --> 00:04:05,001
‫אנחנו נצא מזה.‬

52
00:04:05,459 --> 00:04:09,251
‫כי יש לנו משהו
שלאנשימי הנתעב והבזוי הזה אין.‬

53
00:04:09,834 --> 00:04:11,584
‫- מה?
- זה את זה.‬

54
00:04:14,876 --> 00:04:19,375
‫זה הוא. זה בן הזונה שהרג את לוואש שלי.‬

55
00:04:19,418 --> 00:04:24,084
‫היי, אתה. זוכר אותו?
אתה זוכר שהרגת אותו, בן זונה שכמוך?‬

56
00:04:24,543 --> 00:04:25,543
‫לא ממש, לא.‬

57
00:04:44,209 --> 00:04:47,584
‫- עכשיו!
- למה הן רטובות כל כך?‬

58
00:04:49,959 --> 00:04:51,668
‫אתם סוחטים לי את הציצים!‬

59
00:05:10,209 --> 00:05:12,959
‫ברוכים הבאים לפודטופיה!‬

60
00:05:23,043 --> 00:05:24,293
‫פודטופיה!‬

61
00:05:24,375 --> 00:05:27,918
‫מסיבת נקניקיות: פודטופיה‬

62
00:05:28,584 --> 00:05:32,543
‫אני מדבר בשם כולם
כשאני אומר, "שיזדיינו האנשימים!"‬

63
00:05:32,625 --> 00:05:34,125
‫- כן! שיזדיינו!
- שיזדיינו!‬

64
00:05:35,084 --> 00:05:40,168
‫הם קבעו איך ייראו חיינו זמן רב מדי.
כלאו אותנו בסופרים שלהם.‬

65
00:05:40,875 --> 00:05:45,918
‫- הפרידו בינינו במעברים ובמדפים.
- לעסו אותנו בפיות שלהם.‬

66
00:05:46,000 --> 00:05:48,834
‫כן, ואז הוציאו אותנו בלחיצה
מהתחת המסריח שלהם.‬

67
00:05:50,459 --> 00:05:52,375
‫אנחנו חופשיים. אנחנו שווים.‬

68
00:05:52,750 --> 00:05:55,293
‫מתרנגול ההודו השמנמן והעסיסי ביותר...‬

69
00:05:55,625 --> 00:05:58,709
‫ועד גרגר האורז
הקטן והחמוד ביותר. תראו אותם!‬

70
00:05:58,793 --> 00:05:59,793
‫אוהבת אותך, פרנק!‬

71
00:05:59,875 --> 00:06:02,376
‫- מזון אחד.
- אהבה אחת!‬

72
00:06:02,459 --> 00:06:04,168
‫- כן!
- כן!‬

73
00:06:04,793 --> 00:06:06,584
‫ועכשיו, בארי!‬

74
00:06:07,334 --> 00:06:08,793
‫אני אוהבת אותך, בארי!‬

75
00:06:08,876 --> 00:06:11,293
‫טוב, המלחמה נגמרה.‬

76
00:06:11,543 --> 00:06:14,668
‫אני יודע שרבים מכם חוששים מהשלב הבא.‬

77
00:06:14,751 --> 00:06:17,500
‫שלעולם לא תרגישו שוב רמות כאלה של אדרנלין,‬

78
00:06:17,793 --> 00:06:20,625
‫רמות כאלה של התרגשות או של תחושת שליחות,‬

79
00:06:20,793 --> 00:06:25,000
‫ושהכול יחוויר אל מול הריגוש שבמלחמה.‬

80
00:06:27,709 --> 00:06:28,543
‫תמשיך.‬

81
00:06:28,625 --> 00:06:29,668
‫ו...?‬

82
00:06:29,875 --> 00:06:32,125
‫זהו. אלה כל ההצהרות שהכנתי.‬

83
00:06:32,625 --> 00:06:36,459
‫בסדר. טוב. מה לגבי עדכון מגאם?‬

84
00:06:38,250 --> 00:06:40,334
‫המהפכה מתפשטת.‬

85
00:06:40,418 --> 00:06:43,459
‫על בסיס סדרת פיבונאצ'י וחוק מור,‬

86
00:06:43,543 --> 00:06:48,418
‫חישבתי את קצב הריבוי שלנו,
ואני יכול להכריז באופן רשמי‬

87
00:06:48,918 --> 00:06:53,125
‫שמצרכי המזון הם עכשיו המין הדומיננטי
על פני כדור הארץ.‬

88
00:06:54,500 --> 00:06:56,418
‫מצרך המזון החכם ביותר שיש.‬

89
00:06:56,875 --> 00:07:00,626
‫וכל עוד הבחור הקטן והחכם הזה עומד לצידנו,
אנחנו לא נפסיד.‬

90
00:07:00,709 --> 00:07:03,959
‫אבל אם כבר מדברים על הפסדים...
תודה על המעבר החלק, פרנק.‬

91
00:07:04,043 --> 00:07:05,418
‫לא היינו מגיעים עד כאן‬

92
00:07:05,501 --> 00:07:07,959
‫לולא כמה מצרכי מזון אמיצים
הקריבו את חייהם.‬

93
00:07:08,043 --> 00:07:11,459
‫הבה נרכין ראש, אם יש לכם ראש, לדקת דומייה.‬

94
00:07:34,500 --> 00:07:35,418
‫לוואש!‬

95
00:07:36,875 --> 00:07:39,709
‫טוב. זה מספיק. זו הייתה דקה.‬

96
00:07:39,793 --> 00:07:42,709
‫היינו בדממה. בואו לא נשקע בזה.
זו לא השואה, כן?‬

97
00:07:42,793 --> 00:07:45,000
‫נעבור למשהו משמח יותר. בבקשה.‬

98
00:07:45,084 --> 00:07:46,500
‫טוב. בטח.‬

99
00:07:47,875 --> 00:07:52,000
‫זו, כפי שכולכם יודעים למרבה הצער,‬

100
00:07:52,459 --> 00:07:53,668
‫שן אדם.‬

101
00:07:54,043 --> 00:07:58,625
‫בעבר היא הייתה סמל לדיכוי,
בעזרתה טרפו בנו.‬

102
00:07:58,709 --> 00:08:02,751
‫ועכשיו היא סמל
לניצחון על מי שהיו המדכאים שלנו!‬

103
00:08:02,834 --> 00:08:05,376
‫- אז הרימו שן גבוה!
- כן!‬

104
00:08:05,501 --> 00:08:08,668
‫מי שיש לו שן, שירים אותה.
אם אין לכם שן, פשוט תעמדו.‬

105
00:08:12,043 --> 00:08:14,918
‫אני מת על דברים כאלה. תנו לי...‬

106
00:08:15,001 --> 00:08:17,709
‫ככה ייראו חיינו מכאן ואילך.‬

107
00:08:17,793 --> 00:08:21,043
‫כולנו נעשה מה שיתחשק לנו‬

108
00:08:21,125 --> 00:08:24,293
‫ונחיה בהרמוניה מושלמת!‬

109
00:08:32,958 --> 00:08:34,043
‫אני משפריץ.‬

110
00:08:34,583 --> 00:08:37,458
‫החור הלא נכון. החור הלא נכון.‬

111
00:08:39,250 --> 00:08:40,668
‫בדיוק.‬

112
00:08:48,543 --> 00:08:50,418
‫תודה. הבא בתור.‬

113
00:08:51,251 --> 00:08:54,376
‫טוב, תקשיבי, אם לומר את האמת,
חששתי שעשיתי לנו מזל רע‬

114
00:08:54,458 --> 00:08:56,501
‫קודם, כשאמרתי שחיינו יהיו מושלמים,‬

115
00:08:56,583 --> 00:08:58,458
‫אבל נראה שהם באמת יהיו כאלה.‬

116
00:08:58,583 --> 00:09:00,126
‫פרנק, זו הפעם הראשונה‬

117
00:09:00,209 --> 00:09:02,793
‫שאנחנו לא עומדים בפני איום קיומי.‬

118
00:09:02,876 --> 00:09:06,251
‫ואנחנו יכולים להתרכז זה בזה באופן מוחלט.‬

119
00:09:06,543 --> 00:09:10,251
‫אני לא מצליחה לחשוב על דרך מתוקה יותר
להתחיל את הפרק החדש בחיינו.‬

120
00:09:10,751 --> 00:09:14,084
‫חוללנו מהפכה ויצרנו את המצב הזה.‬

121
00:09:14,168 --> 00:09:18,084
‫- זו תולדה של מעשינו.
- נכון. כאילו אלה הילדים שלנו.‬

122
00:09:18,376 --> 00:09:20,459
‫ועכשיו הילדים שלנו מזדיינים זה עם זה.‬

123
00:09:22,584 --> 00:09:24,376
‫לא כולם מזדיינים זה עם זה.‬

124
00:09:26,668 --> 00:09:29,418
‫היי, בארי, אתה בסדר?
בקושי זיינת את הארוחה שלך.‬

125
00:09:30,001 --> 00:09:32,626
‫נראה לי שרק אסתכל בינתיים,
אבל תמשיכו בשלכם.‬

126
00:09:32,708 --> 00:09:35,543
‫אני אסתכל עליכם.
פרנק, אני יודע שאתה נהנה מזה.‬

127
00:09:35,626 --> 00:09:37,793
‫קדימה. כולם נכנסים לזה.‬

128
00:09:37,876 --> 00:09:40,293
‫תראו איך שמן ומים מתערבלים.‬

129
00:09:40,376 --> 00:09:41,543
‫לא חשבתי שאראה את זה.‬

130
00:09:41,626 --> 00:09:43,583
‫תראה. הם כמו שוקולד וחמאת בוטנים.‬

131
00:09:43,668 --> 00:09:45,668
‫כן, תסתכל איך מכניסים לפלפלים האלה.‬

132
00:09:46,458 --> 00:09:50,208
‫- לא כמו שמכניסים לסמי.
- תזיינו אותי עד אובדן חושים.‬

133
00:09:50,293 --> 00:09:54,458
‫ברצינות, תזיינו אותי
עד שאפסיק להרגיש או לחשוב.‬

134
00:09:55,126 --> 00:09:58,001
‫לא. אני מרגיש עוד משהו חוץ מהתקיעות.‬

135
00:09:58,083 --> 00:09:59,793
‫שמישהו חדש יצטרף, בבקשה.‬

136
00:10:00,793 --> 00:10:03,001
‫כן. הוא באמת נראה מאושר למדי.‬

137
00:10:03,834 --> 00:10:07,876
‫הוא שינה את חייו לחלוטין
ובמהירות הבזק. כל הכבוד לו.‬

138
00:10:08,251 --> 00:10:11,584
‫אנחנו יודעים שקשה לך להתמודד
עם שוך להט הקרבות,‬

139
00:10:11,668 --> 00:10:13,543
‫אבל תן לזה זמן. אתה תסתגל.‬

140
00:10:14,043 --> 00:10:17,376
‫אנחנו נעזור לך. לכל אורך הדרך.
בשביל זה יש חברים.‬

141
00:10:19,084 --> 00:10:21,626
‫אולי אתה צודק. טוב להיות בין חברים.‬

142
00:10:22,668 --> 00:10:23,793
‫בהחלט, חזור והדגש.‬

143
00:10:23,876 --> 00:10:26,251
‫- טוב להיות בין חברים.
- אז הנה.‬

144
00:10:26,418 --> 00:10:29,626
‫רק נשיקה עדינה. תמשיכו. תתנשקו שוב.‬

145
00:10:29,709 --> 00:10:30,793
‫תפתחו את הפה.‬

146
00:10:30,876 --> 00:10:33,333
‫טוב, הפעם על הגוף, בדיוק שם.‬

147
00:10:33,418 --> 00:10:36,583
‫כן, קדימה. תראו זה לזה
עד כמה החברות ביניכם חשובה.‬

148
00:10:37,043 --> 00:10:39,418
‫אין מקום שהוא מחוץ לתחום בין חברים.‬

149
00:10:40,708 --> 00:10:42,833
‫תדעו שמיטוט מערכת האמונות שלנו‬

150
00:10:42,918 --> 00:10:45,168
‫והקמתה מהיסוד של חברה חדשה,‬

151
00:10:45,293 --> 00:10:47,708
‫אם לומר את האמת, ממש מחרמנות אותי כרגע.‬

152
00:10:58,333 --> 00:11:02,084
‫- אלוהים. מותק, תגידי לי שאני אורגני.
- אתה אורגני.‬

153
00:11:02,168 --> 00:11:04,876
‫זה נהדר. מה זה?‬

154
00:11:18,418 --> 00:11:20,668
‫אני נמסה!‬

155
00:11:20,834 --> 00:11:23,376
‫גם אני. זה לוהט. כן.‬

156
00:11:23,459 --> 00:11:25,168
‫שאני אמות!‬

157
00:11:25,418 --> 00:11:28,293
‫תקשיבו לזה.
כולם מביאים בטירוף בדיוק כמונו.‬

158
00:11:28,376 --> 00:11:29,876
‫זה מה שאני אוהב לשמוע.‬

159
00:11:29,959 --> 00:11:32,251
‫אני לא מרגישה את הפרצוף שלי!‬

160
00:11:32,333 --> 00:11:34,168
‫אני רוצה את מה שהיא קיבלה.‬

161
00:11:34,251 --> 00:11:35,793
‫אחי מת!‬

162
00:11:35,876 --> 00:11:39,043
‫מה? טוב, אני לגמרי בקטע הקינקי,
אבל מה הפטיש הזה?‬

163
00:11:39,126 --> 00:11:42,668
‫תפסיקו כבר להזדיין. כולם מתים בכל מקום.‬

164
00:11:42,751 --> 00:11:44,833
‫יש חור בראש של אחי!‬

165
00:11:44,918 --> 00:11:45,918
‫מה קורה פה?‬

166
00:11:49,543 --> 00:11:50,793
‫זה לא טוב.‬

167
00:11:54,876 --> 00:11:56,458
‫התקרה דולפת!‬

168
00:12:01,084 --> 00:12:03,293
‫לא!‬

169
00:12:08,918 --> 00:12:11,251
‫- את בסדר?
- כן. עדיין יבשה.‬

170
00:12:15,584 --> 00:12:17,876
‫- תראו שם.
- הגגון. תרוצו לגגון.‬

171
00:12:19,376 --> 00:12:20,959
‫כן, קדימה!‬

172
00:12:21,668 --> 00:12:25,126
‫תרוצו בצורה מאורגנת!
נראה לי שגרמנו למנוסת בהלה.‬

173
00:12:25,251 --> 00:12:27,251
‫- כולם לתפוס מחסה!
- תרוצו!‬

174
00:12:27,751 --> 00:12:29,709
‫חברים, מפה. אחריי.‬

175
00:12:41,126 --> 00:12:42,458
‫סמי!‬

176
00:12:49,751 --> 00:12:51,001
‫לא ככה.‬

177
00:12:53,958 --> 00:12:55,126
‫נגן עליך, קטנצ'יק.‬

178
00:12:55,208 --> 00:12:56,501
‫- תודה.
- אין בעיה.‬

179
00:12:56,583 --> 00:12:58,208
‫תמשיכו לרוץ. כמעט הגענו.‬

180
00:13:01,418 --> 00:13:02,584
‫מה הצליל הזה?‬

181
00:13:10,459 --> 00:13:14,918
‫לא! לעזאזל, תרוצי! קדימה!‬

182
00:13:19,168 --> 00:13:20,876
‫את בסדר? הכול בסדר?‬

183
00:13:35,333 --> 00:13:38,876
‫סוזן, אן, קונדוליזה! קונדוליזה!‬

184
00:13:38,958 --> 00:13:40,543
‫לנטוש את הקלח!‬

185
00:13:42,583 --> 00:13:45,083
‫שמישהו יעזור לי. אני תקועה!‬

186
00:13:49,251 --> 00:13:51,501
‫תודה. תודה!‬

187
00:13:51,876 --> 00:13:55,001
‫לא. תודה לך, אורז דביק.
אני מת על הדברים האלה.‬

188
00:13:55,626 --> 00:13:57,876
‫תפוז מנוול!‬

189
00:14:07,251 --> 00:14:09,834
‫- לא! ג'רלד!
- אלוהים, הפרצוף שלו.‬

190
00:14:09,918 --> 00:14:11,418
‫אלוהים! הוא נמעך לריבה!‬

191
00:14:11,501 --> 00:14:12,626
‫אלוהים!‬

192
00:14:14,376 --> 00:14:15,751
‫הצילו!‬

193
00:14:21,543 --> 00:14:24,584
‫זה מסוכן כל כך. לסיפון הצ'יפס!‬

194
00:14:25,209 --> 00:14:26,334
‫בארי, מה אתה עושה?‬

195
00:14:31,751 --> 00:14:35,668
‫- אנחנו מצליחים, צ'יפס. אנחנו מצליחים.
- באמת? אלוהים!‬

196
00:14:49,208 --> 00:14:51,793
‫אני נופלת לגיהינום, חברים.‬

197
00:14:57,833 --> 00:14:58,751
‫זה הסוף!‬

198
00:15:11,043 --> 00:15:15,251
‫עם גמישות רבה מגיעה אחריות רבה.‬

199
00:15:23,543 --> 00:15:24,709
‫זה גאם!‬

200
00:15:34,168 --> 00:15:35,626
‫רוצו, טיפשים!‬

201
00:15:37,958 --> 00:15:39,333
‫לא!‬

202
00:15:42,293 --> 00:15:43,293
‫אאוץ'.‬

203
00:15:45,333 --> 00:15:46,918
‫גאם, לא!‬

204
00:15:48,126 --> 00:15:49,543
‫- פרנק!
- תפסתי אותך!‬

205
00:15:51,751 --> 00:15:52,626
‫לא.‬

206
00:15:54,418 --> 00:15:56,251
‫נמתחת יותר מדי.‬

207
00:15:57,001 --> 00:16:01,418
‫לא, נמתחתי די הצורך‬

208
00:16:01,834 --> 00:16:05,626
‫כדי להציל את חבריי מצרכי המזון.‬

209
00:16:10,918 --> 00:16:13,626
‫אתה תהיה בסדר. אתה תתגבר.‬

210
00:16:13,709 --> 00:16:15,793
‫אנחנו מסתכלים על אותה החתיכה מגאם?‬

211
00:16:15,876 --> 00:16:17,626
‫ברנדה צודקת.‬

212
00:16:17,751 --> 00:16:22,001
‫מחזור חיי הגיע אל סיומו הלא טבעי.‬

213
00:16:22,084 --> 00:16:23,709
‫מה נעשה בלעדיך?‬

214
00:16:23,793 --> 00:16:26,459
‫כלומר, בזכותך הגענו עד הלום.‬

215
00:16:26,918 --> 00:16:30,043
‫אין לנו מושג איך הדברים עובדים.
אנחנו לא יודעים כלום.‬

216
00:16:30,459 --> 00:16:35,708
‫הידע הוא לא הדבר הכי חשוב בחיים, פרנק.‬

217
00:16:36,626 --> 00:16:42,251
‫הדבר הכי חשוב בחיים הוא...‬

218
00:16:43,751 --> 00:16:47,083
‫הוא מה? מה הדבר הכי חשוב?‬

219
00:16:47,251 --> 00:16:49,583
‫גאם!‬

220
00:16:50,293 --> 00:16:53,168
‫פרנק, הוא מת. רואה?‬

221
00:16:57,333 --> 00:16:59,668
‫מה... לא. היא יצאה שוב. תחזרי פנימה.‬

222
00:16:59,751 --> 00:17:03,001
‫טוב, אצטרך להכניס אותה בכוח. רואה? איכס.‬

223
00:17:03,084 --> 00:17:05,168
‫לא. לא!‬

224
00:17:17,376 --> 00:17:20,001
‫איך זה קרה מהר כל כך? רק הרגע חגגנו.‬

225
00:17:25,333 --> 00:17:28,834
‫אלוהים. טוניק. איבדתי אותך.‬

226
00:17:29,668 --> 00:17:33,751
‫לפחות עדיין נותר... לא!‬

227
00:17:33,876 --> 00:17:37,918
‫- מאהבים מתים בכל מקום.
- איפה הבקר?‬

228
00:17:38,001 --> 00:17:42,376
‫היי. תירגע. הכול בסדר.
נמצא את הבקר שלך. מה שמו?‬

229
00:17:42,459 --> 00:17:45,084
‫ולינגטון!‬

230
00:17:46,376 --> 00:17:49,293
‫חסרות פה כמה אומצות, אז התחדשו בי העוצמות.‬

231
00:17:49,376 --> 00:17:52,668
‫לא הרגשתי חי כל כך
מאז שהאנשימים היו... בחיים.‬

232
00:17:52,918 --> 00:17:54,543
‫יש מצרכי מזון שזקוקים לעזרה.‬

233
00:17:54,626 --> 00:17:57,126
‫אעמוד בראש צוות החיפוש וההצלה. אתם באים?‬

234
00:17:57,459 --> 00:18:00,251
‫חבר'ה? טוב, אני רואה
שאתם עדיין מעכלים את העניין.‬

235
00:18:00,334 --> 00:18:01,668
‫אחזור אליכם.‬

236
00:18:01,918 --> 00:18:04,084
‫- זה נגמר?
- שפשוט נתאבד?‬

237
00:18:04,251 --> 00:18:05,876
‫- מה זה היה?
- זה יקרה שוב?‬

238
00:18:06,043 --> 00:18:07,626
‫- מה נעשה?
- טוב.‬

239
00:18:07,709 --> 00:18:11,043
‫שכולם יירגעו. אנחנו נענה על הכול.‬

240
00:18:11,168 --> 00:18:15,043
‫- בבקשה, פרנק.
- מה? טוב. קודם כול...‬

241
00:18:15,126 --> 00:18:17,543
‫כן, אנחנו מבינים שיש לכם הרבה שאלות.‬

242
00:18:17,668 --> 00:18:20,501
‫ואנחנו בוחנים את כולן,‬

243
00:18:20,584 --> 00:18:24,793
‫ונחזור אליכם עם כל התשובות שאתם רוצים.‬

244
00:18:25,043 --> 00:18:30,126
‫תחזרו אלינו? הם לא יודעים כלום.
הם מפברקים. זה סתם אלתור גרוע.‬

245
00:18:30,209 --> 00:18:33,876
‫אנחנו לא יודעים מה קרה,
אבל מה שאנחנו כן יודעים זה...‬

246
00:18:33,959 --> 00:18:37,626
‫- בלי פניקה.
- מישהו אמר "פניקה"? אני ממש נלחץ!‬

247
00:18:38,251 --> 00:18:39,459
‫יודעים מה? שיזדיינו!‬

248
00:18:39,543 --> 00:18:43,501
‫אני חוזר לסופר שופוול.
שם היינו בטוחים. מי בא איתי?‬

249
00:18:57,334 --> 00:18:58,959
‫חבר'ה! בבקשה, אל תלכו.‬

250
00:18:59,043 --> 00:19:01,209
‫אתם חוזרים אחורה. מה לגבי פודטופיה?‬

251
00:19:01,293 --> 00:19:04,376
‫- פודטופיה לא קיימת.
- סמי, אל תגיד דברים כאלה.‬

252
00:19:04,459 --> 00:19:06,584
‫באמת? זה נראה לכם כמו גן עדן?‬

253
00:19:06,668 --> 00:19:10,668
‫תסתכלו סביבכם.
יש פה מלונים עיוורים ודלועים מרוסקים.‬

254
00:19:11,084 --> 00:19:13,293
‫אתם רוצים לומר לי שהמהפכה שווה את זה?‬

255
00:19:13,376 --> 00:19:15,876
‫אין מצב. אין מצב, אחי.‬

256
00:19:15,959 --> 00:19:17,168
‫עכשיו, אם תסלחו לי,‬

257
00:19:17,251 --> 00:19:20,709
‫אני חוזר אל סלסילת הבייגלים שממנה באתי.‬

258
00:19:33,959 --> 00:19:36,209
‫החנות בפירוש מתפוררת.‬

259
00:19:36,293 --> 00:19:38,959
‫אז מה? זה עדיין טוב יותר ממה שקורה שם.‬

260
00:19:39,043 --> 00:19:40,793
‫תקשיב, תוותר, נקניקון.‬

261
00:19:40,876 --> 00:19:46,043
‫עד שתוכל להסביר למה המים דולפים שם מהתקרה,‬

262
00:19:46,459 --> 00:19:48,543
‫אני אשב פה יבש ויפה.‬

263
00:19:48,626 --> 00:19:49,918
‫- זה דפוק כל כך.
- נכון.‬

264
00:19:50,001 --> 00:19:51,793
‫ואנחנו נצטרך לפתור הכול.‬

265
00:19:51,876 --> 00:19:55,251
‫לכן זה אפילו עוד יותר דפוק.
הלוואי שגאם היה איתנו.‬

266
00:19:56,959 --> 00:19:57,793
‫היי, פרנק.‬

267
00:19:57,918 --> 00:20:00,793
‫מה נראה לך שגאם רצה לומר לפני שהוא מת?‬

268
00:20:00,876 --> 00:20:02,543
‫מה חשוב יותר מידע?‬

269
00:20:03,751 --> 00:20:06,376
‫אולי הוא רצה לומר, "להיות נאמנים לעצמנו"?‬

270
00:20:07,001 --> 00:20:08,709
‫חשוב מאוד להיות נאמנים לעצמנו,‬

271
00:20:08,834 --> 00:20:10,709
‫אבל לא בטוח שזה נשמע כמו גאם.‬

272
00:20:10,793 --> 00:20:12,584
‫טוב. אולי "להיות נאמנים לעצמנו"?‬

273
00:20:12,668 --> 00:20:18,084
‫בכנות, זה נשמע בדיוק כמו גאם,
אבל זה עדיין לא נשמע כמו "גאם טיפוסי".‬

274
00:20:18,168 --> 00:20:20,001
‫לעזאזל. האירוניה.‬

275
00:20:20,084 --> 00:20:22,918
‫אילו ידענו יותר,
היינו פותרים את החידה הטיפשית.‬

276
00:20:23,001 --> 00:20:25,543
‫לו רק השארנו את אחד השמוקים האלה בחיים,‬

277
00:20:25,626 --> 00:20:28,459
‫אולי היינו מוציאים ממנו במכות
כמה תשובות, נכון?‬

278
00:20:28,543 --> 00:20:30,834
‫פרנק, אתה קולט שהמצב דפוק כל כך,‬

279
00:20:30,918 --> 00:20:32,959
‫שאנחנו מייחלים שהיה לנו אנשימי?‬

280
00:20:34,334 --> 00:20:35,501
‫לא!‬

281
00:20:37,459 --> 00:20:38,751
‫שקט.‬

282
00:20:41,418 --> 00:20:45,751
‫- היי, זו הנעל שלי.
- יש לך בעיות גדולות מזו עכשיו, מותק.‬

283
00:20:52,209 --> 00:20:54,043
‫- אני גוסס.
- אלוהים.‬

284
00:20:54,126 --> 00:20:56,084
‫- כבר איבדת הרבה ריבה.
- תעזור לי.‬

285
00:20:56,168 --> 00:20:57,959
‫בוא נראה עם מה אנחנו מתמודדים.‬

286
00:21:00,251 --> 00:21:02,709
‫מה נסגר? אל תנסה לדבר.‬

287
00:21:02,793 --> 00:21:05,001
‫פשוט תירגע. תשמור על האנרגייה.‬

288
00:21:05,584 --> 00:21:08,126
‫תמשיך ללחוץ על הפצע, טוב? אתה לא...‬

289
00:21:08,209 --> 00:21:10,376
‫מה, לעזאזל? איפה כולם, לכל הרוחות?‬

290
00:21:23,376 --> 00:21:24,626
‫אנשימי.‬

291
00:22:23,209 --> 00:22:25,209
‫תרגום כתוביות: עדיאלה דיוויס‬

292
00:22:25,293 --> 00:22:27,293
‫בקרת כתוביות
דניאלה מגדל‬