1
00:00:16,375 --> 00:00:17,543
‫פודטופיה!‬

2
00:00:17,626 --> 00:00:21,418
‫מסיבת נקניקיות: פודטופיה‬

3
00:01:02,043 --> 00:01:06,501
‫מספיק כבר, ג'וליוס.
אל תשכח, אתה כלום בלעדיי.‬

4
00:01:06,918 --> 00:01:08,001
‫תנקה את זה!‬

5
00:01:10,626 --> 00:01:13,376
‫עכשיו, תחייך. ככה.‬

6
00:01:26,626 --> 00:01:28,793
‫תאכלו את זה, מטומטמים עלובים.‬

7
00:01:31,918 --> 00:01:33,501
‫כן, קחו לכם.‬

8
00:01:37,959 --> 00:01:39,876
‫סיפורן של שתי ערים.‬

9
00:01:40,293 --> 00:01:43,626
‫אחת שבה יש עושר וכוח מעבר לכל דמיון.‬

10
00:01:44,376 --> 00:01:45,376
‫האחרת...‬

11
00:01:48,001 --> 00:01:49,418
‫שממה צחיחה,‬

12
00:01:49,501 --> 00:01:53,959
‫מוכת עוני ומצחינה מייאוש ומריקבון.‬

13
00:01:57,418 --> 00:02:01,001
‫מצטער, וינר. אני לא יכול לשדר
את הקטעים המדכאים הקבועים שלך.‬

14
00:02:01,084 --> 00:02:04,584
‫ההוראה החדשה מג'וליוס
היא להסיר את הדגש מחוסר השוויון‬

15
00:02:04,668 --> 00:02:07,293
‫ולהסיח את דעת מצרכי המזון
באמצעות חדשות מרעישות‬

16
00:02:07,376 --> 00:02:09,668
‫שאת אמיתותן לא נבדוק, ובאמצעות בידור.‬

17
00:02:09,709 --> 00:02:11,543
‫כתוכנית החדשה, "משחקי הדיונון".‬

18
00:02:11,584 --> 00:02:14,543
‫זה שידור חי שבו האחים קלמארי משחקים בדמקה.‬

19
00:02:14,751 --> 00:02:16,584
‫...אני שם את זה פה ואז מנצח.‬

20
00:02:17,834 --> 00:02:19,001
‫מרגיע להפליא.‬

21
00:02:19,293 --> 00:02:21,376
‫אבל איך אתה יכול להתעלם מהסבל?‬

22
00:02:21,459 --> 00:02:26,876
‫אנחנו צריכים להיכנס לאירוע
בלי לתכנן בכלל, לשקוע בסיפורים.‬

23
00:02:26,959 --> 00:02:29,959
‫זו ממש הת-חלה של שואה.‬

24
00:02:30,043 --> 00:02:32,543
‫לא לדבריו של הפנליסט החדש, מלון גיבסון.‬

25
00:02:32,793 --> 00:02:34,459
‫אני בחל-חלה! השואה היא שקר.‬

26
00:02:34,543 --> 00:02:37,543
‫בנוסף, הבייגלים אשמים בכל המלחמות.‬

27
00:02:37,626 --> 00:02:39,959
‫טוב. לא. תירגע, מלון.‬

28
00:02:55,751 --> 00:02:58,418
‫היי, חבר'ה, רוצים לבלות עם מישהו מפורסם?‬

29
00:03:01,834 --> 00:03:04,293
‫טוב, סמי הפך לחתיכת חרא רציני, נכון?‬

30
00:03:05,084 --> 00:03:08,293
‫חבל מאוד. פעם חיבבתי אותו,
אבל עכשיו ברור שהוא מקרה אבוד.‬

31
00:03:08,584 --> 00:03:12,626
‫רק דוגמה נוספת למזון שהתקלקל. כן.‬

32
00:03:13,043 --> 00:03:16,084
‫חברים באמת מאכזבים בסוף, נכון?‬

33
00:03:16,918 --> 00:03:18,376
‫חוץ ממך, ברנדה. את בסדר.‬

34
00:03:19,168 --> 00:03:23,251
‫תודה, בארי. נראה שמצרכי המזון
לא היו מוכנים למיטוט המערכת כולה.‬

35
00:03:23,334 --> 00:03:24,834
‫אסור היה לי לפצל את הקולות.‬

36
00:03:24,918 --> 00:03:27,334
‫אני גרמתי לך לעשות את זה. זו אשמתי.‬

37
00:03:27,418 --> 00:03:29,334
‫- לא הייתי צריך לשקר לכם.
- ו...?‬

38
00:03:29,418 --> 00:03:32,793
‫לא הייתי צריך לגנוב את השיניים.
בייחוד לא כראש תפוד.‬

39
00:03:33,334 --> 00:03:34,251
‫ו...?‬

40
00:03:34,334 --> 00:03:36,334
‫לא הייתי צריך להשליך אותך למזרקה‬

41
00:03:36,418 --> 00:03:38,584
‫בתמרון הבלם כשנמלטתי משוד השיניים.‬

42
00:03:39,293 --> 00:03:40,418
‫ו...?‬

43
00:03:40,918 --> 00:03:44,668
‫טוב. ולא הייתי צריך להשתתף
בהזדיינות מינית עם האנשימי.‬

44
00:03:44,793 --> 00:03:48,668
‫הנה זה, סוף סוף.
"לא הייתי צריך לזיין את האנשימי."‬

45
00:03:49,334 --> 00:03:51,126
‫הרגשתי חסר ביטחון, ופשוט...‬

46
00:03:51,209 --> 00:03:55,376
‫הוא האמין בי כל כך
בתקופה שבה לא האמנתי מספיק בעצמי.‬

47
00:03:56,084 --> 00:03:56,918
‫או בכם.‬

48
00:03:58,043 --> 00:04:01,668
‫הייתי צריך להאמין בנו יותר
ולא האמנתי. ואני מצטער.‬

49
00:04:01,876 --> 00:04:03,501
‫אני לא מצפה שתסלחו לי אי פעם.‬

50
00:04:03,626 --> 00:04:05,709
‫טוב מאוד, כי עשית מעשה בלתי נסלח.‬

51
00:04:05,876 --> 00:04:09,334
‫אני יודע, ואם זה משנה משהו,
אני איפטר מהאנשימי, בארי.‬

52
00:04:09,959 --> 00:04:11,959
‫לתמיד. אני נשבע בחברות שלנו.‬

53
00:04:12,793 --> 00:04:14,293
‫איזו חברות?‬

54
00:04:20,668 --> 00:04:24,584
‫טוב, זה כנראה מגיע לי.
ובטח מגיעים לי ממך דברים גרועים יותר.‬

55
00:04:25,250 --> 00:04:28,293
‫אז פשוט אלך. אני לא יודע לאן, אבל...‬

56
00:04:29,375 --> 00:04:30,375
‫אני סולחת לך.‬

57
00:04:31,250 --> 00:04:32,168
‫באמת?‬

58
00:04:32,459 --> 00:04:35,043
‫- ממש פישלת.
- אני יודע. באמת פישלתי.‬

59
00:04:35,209 --> 00:04:37,834
‫אבל אולי זה טבע מצרכי המזון לפשל.‬

60
00:04:37,918 --> 00:04:41,084
‫אף אחד מאיתנו לא מושלם,
ולכן גם החברה שלנו לא מושלמת.‬

61
00:04:41,334 --> 00:04:44,293
‫כן, בדיוק. כל אחד מאיתנו
היה יכול לזיין את האנשימי.‬

62
00:04:45,334 --> 00:04:47,750
‫אני מצטער שאמרתי את זה. זה לא נכון.‬

63
00:04:48,793 --> 00:04:52,418
‫העניין הוא שהפעלנו על עצמנו
יותר מדי לחץ לתקן את פודטופיה,‬

64
00:04:52,500 --> 00:04:55,625
‫כשהיינו צריכים להשקיע יותר אנרגייה בנו.‬

65
00:04:55,709 --> 00:04:59,793
‫ונראה שנקודת האור
היא שנוכל לעשות זאת עכשיו.‬

66
00:05:01,668 --> 00:05:02,918
‫זה ייקח זמן.‬

67
00:05:03,668 --> 00:05:05,793
‫ראיתי דברים מזעזעים.‬

68
00:05:06,709 --> 00:05:08,876
‫ואני לא מסוגלת להוציא את התמונות מהראש.‬

69
00:05:08,959 --> 00:05:11,209
‫כמו זו שבה מיונז השפריץ מתוך ה...‬

70
00:05:11,293 --> 00:05:13,834
‫טוב, את לא צריכה להגיד את זה. אני מבין.‬

71
00:05:14,293 --> 00:05:17,625
‫כי הייתי שם. תיקחי לך כמה זמן שאת צריכה.‬

72
00:05:17,875 --> 00:05:20,000
‫אבל פרנק, עדיין צריך לתקן את פודטופיה.‬

73
00:05:20,625 --> 00:05:23,168
‫הפסדנו, אבל הם עדיין הילדים שלנו.‬

74
00:05:23,543 --> 00:05:25,334
‫הם תמיד יהיו באחריותנו,‬

75
00:05:25,418 --> 00:05:28,543
‫גם אם הם ירחיקו אותנו
או יתנהגו כמו מניאקים קטנים.‬

76
00:05:29,000 --> 00:05:31,293
‫היי, לוזרים. ג'וליוס הוא השולט.‬

77
00:05:33,250 --> 00:05:36,459
‫מתפקידנו למצוא את הטוב. אפילו בג'וליוס.‬

78
00:05:37,084 --> 00:05:39,375
‫אני בטוחה שבתוך תוכו,‬

79
00:05:39,875 --> 00:05:42,418
‫יש מצרך מזון שרק רוצה שיאהבו אותו.‬

80
00:05:42,500 --> 00:05:44,168
‫בטח אוכל להשפיע עליו.‬

81
00:05:45,459 --> 00:05:48,000
‫החמל-חמנייה שבך לא מפסיקה להדהים אותי.‬

82
00:05:49,125 --> 00:05:51,875
‫גם מאפרה הרעיל של התבוסה‬

83
00:05:52,125 --> 00:05:57,000
‫צומחת המחילה, שמביאה ליבול השופע של האהבה.‬

84
00:05:58,584 --> 00:06:00,126
‫הבחור הזה עוד מצלם אותך?‬

85
00:06:00,709 --> 00:06:02,376
‫כן, זה כבר לא מפריע לי.‬

86
00:06:02,584 --> 00:06:05,543
‫- נתראה אחר כך?
- אני לא רואה סיבה שלא.‬

87
00:06:27,918 --> 00:06:30,834
‫פרנק. הכול בסדר? איך עברו הבחירות?‬

88
00:06:30,918 --> 00:06:34,959
‫הכול עבר בהצלחה, חבר.
כן, כל העניין הלך מצוין.‬

89
00:06:35,043 --> 00:06:37,209
‫כי עשית עבודה נפלאה.‬

90
00:06:37,293 --> 00:06:40,459
‫זה מדהים. התנודדת כמו שהצעתי?‬

91
00:06:40,834 --> 00:06:44,625
‫ידעתי שלא תסיים את הקשר הזה, פרנק.
נראה שאני אצטרך לעשות את זה.‬

92
00:06:44,875 --> 00:06:47,834
‫כן, התנודדתי כל הזמן.‬

93
00:06:47,918 --> 00:06:52,125
‫והם מתו על זה.
נראה לי שההתנודדות הייתה הגורם המכריע.‬

94
00:06:53,709 --> 00:06:56,918
‫ולכן קצת קשה לי לומר את הדבר הבא.‬

95
00:06:57,043 --> 00:06:59,000
‫אוי לא, לא עוד פעם.‬

96
00:07:00,293 --> 00:07:03,001
‫ג'ק, זה לא אתה, גבר, טוב? זה אני,‬

97
00:07:03,126 --> 00:07:06,584
‫והעובדה שלעולם לא אוכל להיות
עם מישהו כמוך.‬

98
00:07:07,293 --> 00:07:10,793
‫- אז אתה בעצם אומר שזה אני.
- טוב, זה אתה. אתה אנשימי.‬

99
00:07:11,043 --> 00:07:14,501
‫תדע, מכל הפעמים שזרקו אותי,
הפעם הזו הכי כואבת.‬

100
00:07:15,751 --> 00:07:18,834
‫אפילו יותר מהפעם ההיא
שזרקו אותי ברכבת הרים,‬

101
00:07:18,918 --> 00:07:22,168
‫ואז המון אנשים זרים קנו
הדפסים של התמונה שלי מהנסיעה‬

102
00:07:22,250 --> 00:07:24,500
‫כי בכיתי כל כך.‬

103
00:07:30,125 --> 00:07:31,709
‫יודע מה? לא.‬

104
00:07:31,793 --> 00:07:35,500
‫בכל פעם אחרת שזרקו אותי,
פשוט הלכתי והשלמתי עם זה.‬

105
00:07:35,584 --> 00:07:39,709
‫אבל לא הפעם.
לא כשאלה אנחנו. אני אילחם למען זה.‬

106
00:07:39,793 --> 00:07:41,293
‫- אתה תילחם למען זה?
- כן.‬

107
00:07:41,375 --> 00:07:43,375
‫יודע מה אני אומר על ניסיון הפרידה?‬

108
00:07:43,459 --> 00:07:45,209
‫- לא, תודה.
- מה?‬

109
00:07:45,584 --> 00:07:49,375
‫לא אתן לך להיפטר ממני, כי אני מאוהב בך.‬

110
00:07:49,459 --> 00:07:52,834
‫שמעת את זה, עולם? אני מאוהב בנקניקייה!‬

111
00:07:53,959 --> 00:07:57,250
‫היי, תפסיק לומר את זה.
מספיק עם זה. אל תצעק.‬

112
00:07:57,334 --> 00:08:00,293
‫תקשיב, אני מנסה
להחזיר את החיים שלי למסלול, טוב?‬

113
00:08:00,376 --> 00:08:02,168
‫אוכל להיות עם ברנדה‬

114
00:08:02,251 --> 00:08:06,168
‫ורק לקוות שבארי יבטח בי שוב
רק אם איפרד ממך.‬

115
00:08:06,793 --> 00:08:10,084
‫לא. מה שיש בינינו הוא אמיתי, פרנק.‬

116
00:08:10,543 --> 00:08:15,001
‫מאה אחוז אמיתי, כמו בשר סוג א'.‬

117
00:08:20,000 --> 00:08:22,000
‫לא נכון.‬

118
00:08:22,084 --> 00:08:25,834
‫באמת חשבת
שמצרכי המזון יקבלו אותך כאחד משלנו?‬

119
00:08:25,959 --> 00:08:29,125
‫תסתלק מפה. אתה והבל הפה
האנושי והטיפשי שלך.‬

120
00:08:29,750 --> 00:08:32,583
‫לך! תסתלק!‬

121
00:08:32,708 --> 00:08:35,333
‫תסתלק מפה!
אתה לא מבין שאני לא רוצה בך יותר?‬

122
00:08:35,458 --> 00:08:37,083
‫אתה לא מתכוון לזה.‬

123
00:08:39,375 --> 00:08:43,168
‫בטח שכן. מפלצת שכמוך.‬

124
00:08:43,793 --> 00:08:46,293
‫ידעתי שנקניקיות עלולות לסתום את עורקי הלב,‬

125
00:08:46,793 --> 00:08:49,001
‫אבל לא ידעתי שהן עלולות לשבור לב.‬

126
00:09:33,126 --> 00:09:34,501
‫אני יודע מה אתה עושה, סמי.‬

127
00:09:35,583 --> 00:09:36,958
‫הייתי מוכן לוותר עליך,‬

128
00:09:37,043 --> 00:09:40,708
‫אבל עכשיו אני מבין
שגם מזון טוב עלול להתקלקל...‬

129
00:09:41,293 --> 00:09:44,043
‫ואז יש לו פוטנציאל להשתפר שוב.‬

130
00:09:44,208 --> 00:09:46,251
‫אתה אומר שאני "התקלקלתי"?‬

131
00:09:46,333 --> 00:09:49,083
‫אז למה מצרכי מזון רבים כל כך
הגיעו לפה בשבילי?‬

132
00:09:49,168 --> 00:09:51,833
‫למה הם מריעים לי כשאני רוקד ככה?‬

133
00:09:59,876 --> 00:10:03,043
‫סמי, לא הכרת אותי כשהייתי הננס באריזה.‬

134
00:10:03,501 --> 00:10:05,834
‫כולם הציקו לי בגלל הגודל שלי.‬

135
00:10:06,084 --> 00:10:09,001
‫ואז התחילה המהפכה והפכתי לגיבור.‬

136
00:10:09,626 --> 00:10:12,584
‫כשהרגתי אנשימים הרגשתי כמו אילן גבוה.‬

137
00:10:12,668 --> 00:10:16,293
‫אבל עכשיו אני מבין
שהחיפוש אחרי אקשן מסעיר ורווי ריגושים‬

138
00:10:16,376 --> 00:10:19,793
‫היה רק ניסיון להסתיר
את הכאב שהרגשתי כשהייתי הננס.‬

139
00:10:20,376 --> 00:10:22,793
‫ואני די בטוח שאתה משתמש בפרסום ובתשומת הלב‬

140
00:10:22,876 --> 00:10:25,751
‫כדי להסתיר את הכאב
שאתה מרגיש לאחר מות לוואש.‬

141
00:10:30,209 --> 00:10:33,001
‫היי. שלא תזכיר את שמו בפניי שוב.‬

142
00:10:34,293 --> 00:10:36,083
‫תסתלק מפה, ננס שכמוך.‬

143
00:10:36,293 --> 00:10:41,333
‫אתה סתם מקנא בהצלחה שלי
ובמכוניות שלי ובחברים שלי ובמסכים שלי.‬

144
00:10:41,418 --> 00:10:42,958
‫לא, שום דבר לא יכול להיות...‬

145
00:10:43,208 --> 00:10:45,751
‫יש לי כל מה שאי פעם רציתי. הכול.‬

146
00:10:45,833 --> 00:10:47,833
‫אני בייגל שיש לו הכול!‬

147
00:10:47,918 --> 00:10:48,958
‫טוב. אני הייתי...‬

148
00:10:49,043 --> 00:10:51,708
‫טוב, יש לך הכול. ואו, אלוהים.‬

149
00:10:54,751 --> 00:10:56,918
‫אלוהים. ככה אני נשמע?‬

150
00:11:01,126 --> 00:11:02,168
‫באתי אל ג'וליוס.‬

151
00:11:03,293 --> 00:11:06,334
‫הכניסה לסוויטה של ג'וליוס אסורה
בין שעות החושך לאור.‬

152
00:11:06,626 --> 00:11:09,001
‫טוב. אחזור... רק רגע. מה?‬

153
00:11:09,084 --> 00:11:11,418
‫לא, לא אלך עד שאפגוש אותו.‬

154
00:11:11,501 --> 00:11:13,418
‫תקשיבו, מצרכי מזון מתים ברחובות.‬

155
00:11:13,626 --> 00:11:15,209
‫כן. אז תצטרפי אליהם.‬

156
00:11:28,793 --> 00:11:33,043
‫פתח אוורור מייבב? רגע.
פתחי אוורור לא עושים דברים כאלה.‬

157
00:11:34,751 --> 00:11:40,083
‫ג'וליוס. בדיוק מה שחשבתי.
הוא סתם פרי הדר קטן ומסכן.‬

158
00:12:19,959 --> 00:12:20,918
‫שלום?‬

159
00:12:28,418 --> 00:12:29,543
‫ג'וליוס?‬

160
00:12:31,209 --> 00:12:32,126
‫ג'וליוס?‬

161
00:12:32,918 --> 00:12:37,126
‫הצילו! את חייבת לעזור לי לצאת מפה!
טוב? אני צריך עזרה!‬

162
00:12:38,418 --> 00:12:41,333
‫הצילו! את חייבת לעזור לי לצאת מפה!‬

163
00:12:41,418 --> 00:12:43,668
‫מה? אני לא מבינה. מה קורה פה?‬

164
00:12:43,751 --> 00:12:45,333
‫פשוט תוציאי אותי מפה!‬

165
00:12:45,418 --> 00:12:47,501
‫טוב... מה הקוד?‬

166
00:12:47,668 --> 00:12:51,251
‫אני לא יודע. אני לא יודע כלום כשהיא בתוכי.‬

167
00:12:51,333 --> 00:12:54,001
‫- בתוכך?
- המוח שלי פשוט נכבה.‬

168
00:12:54,083 --> 00:12:57,208
‫מה? טוב, אני ממש מבולבלת.
על מה אתה מדבר, לעזאזל?‬

169
00:12:58,708 --> 00:13:01,001
‫אוי, לא. היא חזרה. היא חזרה!‬

170
00:13:01,084 --> 00:13:02,209
‫מה? מי חזרה?‬

171
00:13:03,293 --> 00:13:06,751
‫- את חייבת לברוח. תברחי, לחמנייה טיפשה!
- לברוח ממה?‬

172
00:13:06,834 --> 00:13:07,751
‫תברחי!‬

173
00:13:07,834 --> 00:13:12,668
‫יפה מאוד. תראו מה הביא איתו התפוז.‬

174
00:13:13,668 --> 00:13:14,959
‫סליחה. שלום?‬

175
00:13:15,793 --> 00:13:17,251
‫תסתכלי למטה, יקירתי.‬

176
00:13:18,418 --> 00:13:21,876
‫את כנראה די מבולבלת כרגע,‬

177
00:13:21,959 --> 00:13:23,626
‫המוח שלך עמוס בשאלות.‬

178
00:13:24,876 --> 00:13:26,918
‫מי היא גרגר האורז הקטנה הזו?‬

179
00:13:27,168 --> 00:13:31,168
‫למה ג'וליוס קשור ומתחנן לעזרה?‬

180
00:13:34,751 --> 00:13:38,126
‫ומהו המתקן המוזר‬

181
00:13:38,208 --> 00:13:41,251
‫שמאחורי חור התחת הבהיר והמכווץ שלו?‬

182
00:13:42,083 --> 00:13:44,458
‫למה את רק מסתכלת?‬

183
00:13:45,126 --> 00:13:47,168
‫אני לא מבינה על מה אני מסתכלת בכלל.‬

184
00:13:47,251 --> 00:13:49,126
‫אישרתי לך לדבר, ג'וליוס?‬

185
00:13:52,376 --> 00:13:56,083
‫אולי זה יעזור אם אספר לך
את סיפור הרקע שלי.‬

186
00:13:58,583 --> 00:13:59,626
‫לאחר המלחמה,‬

187
00:14:00,293 --> 00:14:05,876
‫המחשבה על איחוד אמיתי בין מצרכי המזון
הייתה מבטיחה כל כך.‬

188
00:14:06,918 --> 00:14:08,668
‫אבל אז בא השיטפון.‬

189
00:14:09,084 --> 00:14:15,043
‫וכל תקוותיי נשטפו איתו,
ביחד עם 4,000 הדודנים שלי.‬

190
00:14:16,209 --> 00:14:17,251
‫הייתי זקוקה לעזרה.‬

191
00:14:17,584 --> 00:14:18,876
‫תודה! תודה!‬

192
00:14:18,959 --> 00:14:21,751
‫לא. תודה לך, אורז דביק.
אני מת על הדברים האלה.‬

193
00:14:21,834 --> 00:14:23,334
‫אבל לא קיבלתי אותה.‬

194
00:14:24,751 --> 00:14:27,293
‫חזרתי אל סופר שופוול כמו כולם.‬

195
00:14:27,918 --> 00:14:32,126
‫אבל לא הייתה שום אחדות.
זה היה כל מצרך מזון לעצמו.‬

196
00:14:34,626 --> 00:14:38,751
‫שם ראיתי את אופיים האמיתי של מצרכי המזון.‬

197
00:14:39,208 --> 00:14:40,833
‫ראיתי מה הם צריכים.‬

198
00:14:41,458 --> 00:14:43,668
‫מה הם יעשו זה לזה כדי להשיג את זה.‬

199
00:14:45,793 --> 00:14:48,583
‫ידעתי שאין לי סיכוי.‬

200
00:14:48,668 --> 00:14:50,208
‫הייתי קטנה מדי.‬

201
00:14:51,208 --> 00:14:54,126
‫ואז החבר שלך חזר עם התשובה.‬

202
00:14:54,418 --> 00:14:57,001
‫אני שולט בשמוק המטומטם מהתחת שלו.‬

203
00:14:59,751 --> 00:15:03,168
‫אם מצרך מזון יכול לשלוט אנאלית באנשימי,‬

204
00:15:03,251 --> 00:15:06,751
‫תהיתי אם ניתן
ליישם את השיטה הזו על מצרכי המזון.‬

205
00:15:07,084 --> 00:15:10,834
‫ואז ברגע קארמתי סימפוני,‬

206
00:15:10,918 --> 00:15:15,959
‫למנוול הכי גדול שהכרתי
היה חור התחת הכי גדול שאי פעם ראיתי.‬

207
00:15:17,126 --> 00:15:21,709
‫זה לא היה סתם תחת שטוח, לא סתם ישבן קטנטן.‬

208
00:15:22,584 --> 00:15:25,334
‫זה היה חתיכת עכוז עסיסי.‬

209
00:15:25,918 --> 00:15:29,584
‫עכוז עסיסי כל כך, לח ורענן באופן מגוחך.‬

210
00:15:29,668 --> 00:15:32,126
‫טוב, כן, הבנתי. מצאת תפוז עם טוסיק.‬

211
00:15:32,251 --> 00:15:35,418
‫נכון, וקפצתי על זה.‬

212
00:15:57,376 --> 00:16:01,543
‫החיבור בינינו היה טהור יותר
ממה שיכולתי לקוות שיהיה.‬

213
00:16:02,293 --> 00:16:04,501
‫שלטתי בתנועות שלו.‬

214
00:16:05,918 --> 00:16:07,168
‫אפילו בדיבור שלו.‬

215
00:16:07,834 --> 00:16:10,043
‫בדיקה, בדיקה. האם...‬

216
00:16:10,126 --> 00:16:11,251
‫שומעים אותי?‬

217
00:16:12,959 --> 00:16:17,418
‫עם חוכמה של אורז וגוף של אליל תפוזי,‬

218
00:16:17,626 --> 00:16:21,751
‫הבאתי את עצמי לעמדה המושלמת להצלחה.‬

219
00:16:21,834 --> 00:16:23,709
‫שלי!‬

220
00:16:23,793 --> 00:16:24,834
‫שלי.‬

221
00:16:24,918 --> 00:16:28,459
‫ואז טרקתי להם את הדלת בפרצוף המטומטם שלהם.‬

222
00:16:28,543 --> 00:16:30,626
‫אני לא בטוחה שהפרטים האלה נחוצים.‬

223
00:16:30,959 --> 00:16:34,376
‫הפכתי ממצרך המזון החלש ביותר בעיר‬

224
00:16:34,833 --> 00:16:37,001
‫לחזק ביותר.‬

225
00:16:38,793 --> 00:16:42,208
‫אבל אז, את והנקניקון הקטן שלך‬

226
00:16:42,293 --> 00:16:45,793
‫ניסיתם לקחת את זה ממני
כשהעליתם את רעיון...‬

227
00:16:45,918 --> 00:16:47,043
‫תוכנית החלוקה.‬

228
00:16:47,501 --> 00:16:48,583
‫כן.‬

229
00:16:49,083 --> 00:16:51,583
‫ואז מסיבה כלשהי, כמו טמבלים, הסתכסכתם,‬

230
00:16:51,668 --> 00:16:53,333
‫אני זכיתי בבחירות, וזהו זה.‬

231
00:16:53,876 --> 00:16:56,043
‫אבל את אורז.‬

232
00:16:56,126 --> 00:16:58,126
‫יכולת לנצל את כוחך לעזור למצרכי מזון‬

233
00:16:58,208 --> 00:17:00,293
‫קטנים ופגיעים כמוך.‬

234
00:17:00,376 --> 00:17:01,751
‫למה שאעשה דבר כזה?‬

235
00:17:01,834 --> 00:17:06,793
‫הם לא הושיטו לי יד
כשהייתה להם הזדמנות. אף לא אחד!‬

236
00:17:06,876 --> 00:17:08,668
‫אני מושיטה לך יד עכשיו.‬

237
00:17:08,751 --> 00:17:10,626
‫לא מאוחר מדי להשתנות.‬

238
00:17:10,708 --> 00:17:13,251
‫ואני בטוחה שגם ג'וליוס יסלח לך בסוף.‬

239
00:17:19,043 --> 00:17:20,001
‫את יודעת מה?‬

240
00:17:20,418 --> 00:17:23,251
‫כן, אני אעשה את זה.‬

241
00:17:23,418 --> 00:17:26,418
‫מה? זה מדהים. ידעתי שתשתכנעי.‬

242
00:17:26,501 --> 00:17:28,043
‫לא את זה.‬

243
00:17:28,126 --> 00:17:31,668
‫סתם הרהרתי לעצמי אם להרוג אותך או לא,‬

244
00:17:32,126 --> 00:17:34,043
‫כי גילית את הסוד שלי.‬

245
00:17:34,418 --> 00:17:35,584
‫ואעשה את זה. כן.‬

246
00:18:09,043 --> 00:18:11,459
‫כן.‬

247
00:18:17,918 --> 00:18:20,209
‫אבל מצרכי מזון לא הורגים זה את זה.‬

248
00:18:20,293 --> 00:18:21,959
‫את צוחקת עליי, לחמנייה?‬

249
00:18:22,043 --> 00:18:26,168
‫כמה מצרכי מזון מתו
כי אחרים ניצבו מנגד ולא עשו דבר?‬

250
00:18:26,251 --> 00:18:28,918
‫אנחנו רק הורגים זה את זה, לעזאזל.‬

251
00:18:29,168 --> 00:18:32,293
‫בסדר. טוב. רוצה ללכת מכות?‬

252
00:18:35,584 --> 00:18:39,709
‫אני אלך מכות עד לסוף המר. קדימה, נתחיל.‬

253
00:19:14,126 --> 00:19:16,876
‫אני אגרום לבאן-באן שלי לחזור‬

254
00:19:16,959 --> 00:19:20,084
‫לבאן-באן שלי לחזור
אני אגרום לבאן-באן...‬

255
00:19:32,334 --> 00:19:34,293
‫העין שלי!‬

256
00:19:42,709 --> 00:19:44,209
‫לעזאזל, זה שורף!‬

257
00:19:49,959 --> 00:19:52,793
‫תצאי משם, חתיכת בת זונה!‬

258
00:19:53,584 --> 00:19:54,918
‫תפוז, תכווץ!‬

259
00:20:11,376 --> 00:20:13,126
‫היי, ראיתם את ברנדה איפשהו?‬

260
00:20:13,209 --> 00:20:14,751
‫אתה לא ראוי לה!‬

261
00:20:15,584 --> 00:20:18,834
‫באמת? חכה עד שהיא תראה
איך סידרתי את בית העץ שלנו.‬

262
00:20:41,209 --> 00:20:44,251
‫- רגע, לא. זה אני, ג'וליוס האמיתי.
- מה?‬

263
00:20:44,334 --> 00:20:46,459
‫כנראה הוצאת ממני במכה את אורז.‬

264
00:20:46,543 --> 00:20:48,043
‫- היא איננה.
- באמת?‬

265
00:20:48,293 --> 00:20:50,834
‫כן. אלוהים. תודה.‬

266
00:20:50,959 --> 00:20:54,668
‫טוב, היא בטח מסתובבת פה איפשהו.‬

267
00:20:55,001 --> 00:20:57,376
‫אנחנו עדיין לא בטוחים.‬

268
00:20:57,543 --> 00:20:58,626
‫את צודקת.‬

269
00:21:03,459 --> 00:21:08,084
‫התנור יקפא לפני שתגברי על ברנדה בנסן.‬

270
00:21:15,584 --> 00:21:17,626
‫בטוח שהיא לא שם? היא אמרה שהיא...‬

271
00:21:17,709 --> 00:21:20,834
‫מה מתוך "הכניסה לשם אסורה
בין שעות החושך לשעות האור"‬

272
00:21:20,918 --> 00:21:21,959
‫לא הבנת?‬

273
00:21:45,793 --> 00:21:50,209
‫לא. רגע. זה אני, ג'וליוס. הפעם באמת.‬

274
00:21:50,293 --> 00:21:52,126
‫נראה לך שאפול בפח שוב?‬

275
00:22:18,543 --> 00:22:20,876
‫שלום? ברנדה? ג'וליוס?‬

276
00:22:23,293 --> 00:22:24,334
‫מה, לעזאזל?‬

277
00:22:36,418 --> 00:22:37,293
‫ברנדה.‬

278
00:22:44,793 --> 00:22:45,709
‫ברנדה.‬

279
00:22:46,001 --> 00:22:48,376
‫פרנק. זה בסדר. אני בסדר.‬

280
00:22:49,334 --> 00:22:50,459
‫לא משנה.‬

281
00:22:50,584 --> 00:22:53,876
‫לא, אוי לא. תישארי פה.‬

282
00:22:53,959 --> 00:22:56,459
‫אין לך רגליים, אז אלך לקרוא לעזרה.‬

283
00:22:56,543 --> 00:23:00,876
‫רגע. פרנק, אני רואה את גאם.‬

284
00:23:01,251 --> 00:23:03,376
‫הוא מאושר, פרנק.‬

285
00:23:03,751 --> 00:23:08,709
‫הוא קם מהכיסא שלו. הוא אפילו רוקד קצת.‬

286
00:23:09,751 --> 00:23:13,043
‫הוא רוצה שארקוד איתו אל עבר האור, פרנק.‬

287
00:23:13,126 --> 00:23:15,334
‫לא. אל תלכי, ברנדה.‬

288
00:23:15,418 --> 00:23:18,043
‫תתרחקי מגאם. אל תרקדי איתו אל עבר האור.‬

289
00:23:18,126 --> 00:23:21,043
‫תגידי לו שילך להזדיין.
לך תזדיין, גאם. תתרחק ממנה.‬

290
00:23:21,126 --> 00:23:23,876
‫הוא קורא לי. מה אמרת, גאם?‬

291
00:23:26,168 --> 00:23:28,251
‫הוא אומר לי מה התשובה.‬

292
00:23:28,334 --> 00:23:29,168
‫איזו תשובה?‬

293
00:23:29,293 --> 00:23:34,584
‫אתה זוכר את המסר שלו
לגבי הדבר שהכי חשוב בחיים?‬

294
00:23:35,584 --> 00:23:38,168
‫והוא לא הצליח לומר מהו לפני שמת.‬

295
00:23:38,543 --> 00:23:40,584
‫זוכר? זה היה קצת מעצבן,‬

296
00:23:40,668 --> 00:23:45,334
‫כי לקח לו הרבה זמן פשוט לומר את זה.‬

297
00:23:45,418 --> 00:23:47,543
‫כן, אני זוכר.‬

298
00:23:47,834 --> 00:23:49,251
‫אני יודעת מהו עכשיו.‬

299
00:23:49,501 --> 00:23:52,084
‫באמת? את יודעת מה סוף המשפט?‬

300
00:23:52,459 --> 00:23:54,209
‫הוא עמוק כל כך.‬

301
00:23:55,209 --> 00:23:57,293
‫הוא משנה הכול.‬

302
00:23:57,918 --> 00:24:02,543
‫הלוואי שידעתי מהו קודם לכן.‬

303
00:24:02,626 --> 00:24:03,626
‫מהו?‬

304
00:24:03,751 --> 00:24:07,626
‫הדבר הכי חשוב בחיים‬

305
00:24:09,376 --> 00:24:10,459
‫הוא...‬

306
00:24:12,209 --> 00:24:15,168
‫הוא?‬

307
00:24:15,418 --> 00:24:18,668
‫לא...‬

308
00:24:21,126 --> 00:24:22,834
‫אלוהים! לא!‬

309
00:24:26,293 --> 00:24:29,626
‫לא!‬

310
00:26:11,084 --> 00:26:13,084
‫תרגום כתוביות: עדיאלה דיוויס‬

311
00:26:13,168 --> 00:26:15,168
‫בקרת כתוביות
דניאלה מגדל‬