1 00:00:14,123 --> 00:00:18,963 ‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬ 2 00:00:25,363 --> 00:00:27,963 ‫בחייו של כל יצור עלי אדמות…‬ 3 00:00:31,403 --> 00:00:32,283 ‫יש הדים…‬ 4 00:00:35,163 --> 00:00:38,923 ‫של אירועים שהתרחשו לפני זמן רב מאוד.‬ 5 00:00:43,723 --> 00:00:45,643 ‫אירועים בקנה מידה שלא ייאמן…‬ 6 00:00:47,963 --> 00:00:48,843 ‫ויופי אלים…‬ 7 00:00:51,483 --> 00:00:54,283 ‫שמחברים בין כל היצורים החיים,‬ 8 00:00:56,123 --> 00:00:58,803 ‫כל פעולה וכל החלטה שלהם,‬ 9 00:00:59,483 --> 00:01:00,963 ‫כל פעימה של ליבם,‬ 10 00:01:02,963 --> 00:01:05,763 ‫לבין הסיפור הגדול ביותר שסופר אי פעם.‬ 11 00:01:07,803 --> 00:01:12,563 ‫זהו סיפור שהחל לפני 13.8 מיליארד שנים,‬ 12 00:01:14,723 --> 00:01:17,203 ‫שבמהלכו מיליארדי כוכבים…‬ 13 00:01:18,283 --> 00:01:20,243 ‫ומיליארדי עולמות…‬ 14 00:01:22,283 --> 00:01:25,483 ‫חיו ומתו…‬ 15 00:01:28,123 --> 00:01:31,003 ‫ויצרו את כוכב הלכת היחיד‬ 16 00:01:31,723 --> 00:01:34,923 ‫שידוע לנו שיש בו חיים.‬ 17 00:01:39,243 --> 00:01:41,203 ‫מאבק הכוכבים שבנה אותנו…‬ 18 00:01:43,483 --> 00:01:46,683 ‫עד למרכיבים הקוסמיים שמקיימים אותנו…‬ 19 00:01:52,923 --> 00:01:56,443 ‫ולאור הכוכבים שמספק לכל זה עוצמה,‬ 20 00:01:58,003 --> 00:02:03,403 ‫זהו סיפורו של היקום שלנו.‬ 21 00:02:28,043 --> 00:02:32,243 ‫- לעולם בעקבות השמש -‬ 22 00:02:39,603 --> 00:02:41,283 ‫מזרח אפריקה.‬ 23 00:02:42,003 --> 00:02:45,683 ‫- הסרנגטי, טנזניה -‬ 24 00:02:46,203 --> 00:02:50,923 ‫זהו המקום שבו אפשר למצוא‬ ‫את הקשר החיוני ביותר של החיים ליקום,‬ 25 00:02:55,043 --> 00:02:57,403 ‫וגם טורפת מיוחדת מאוד…‬ 26 00:03:00,443 --> 00:03:02,803 ‫בשם וא צ'יני.‬ 27 00:03:06,043 --> 00:03:10,443 ‫חייהם של הברדלסים הם חיפוש תמידי אחר מזון,‬ 28 00:03:12,363 --> 00:03:13,923 ‫כדי להשיג אנרגייה חיונית.‬ 29 00:03:16,163 --> 00:03:21,603 ‫וזהו אחד המקומות עלי אדמות‬ ‫שבהם קשה ביותר לטורף להשיגו.‬ 30 00:03:31,043 --> 00:03:34,283 ‫השמש היוקדת הרחיקה כמעט כל דבר‬ 31 00:03:34,363 --> 00:03:36,883 ‫מהמישורים היבשים והשוממים האלה.‬ 32 00:03:42,843 --> 00:03:47,003 ‫כל יצור שנותר כאן נאבק כדי לשרוד.‬ 33 00:03:51,523 --> 00:03:53,803 ‫הדבר היחיד שווא צ'יני מתמקדת בו,‬ 34 00:03:57,403 --> 00:03:59,523 ‫הדבר היחיד שמניע אותה,‬ 35 00:04:03,043 --> 00:04:04,163 ‫הוא הרעב.‬ 36 00:04:07,843 --> 00:04:10,843 ‫הדחף הפשוט והקמאי הזה‬ 37 00:04:10,923 --> 00:04:14,763 ‫נובע מקשר העמוק שלה עם סביבתה,‬ 38 00:04:15,563 --> 00:04:18,723 ‫קשר שמגיע אל מעבר לסרנגטי,‬ 39 00:04:19,323 --> 00:04:20,883 ‫אל מעבר לכוכב הלכת שלנו,‬ 40 00:04:22,043 --> 00:04:23,843 ‫אל היקום עצמו.‬ 41 00:04:29,763 --> 00:04:31,843 ‫כל תא בגופה של וא צ'יני‬ 42 00:04:34,203 --> 00:04:36,843 ‫מחובר אל זרם אנרגייה עתיק‬ 43 00:04:39,963 --> 00:04:44,323 ‫שקושר בין חייה לבין ליבו של כוכב.‬ 44 00:04:49,883 --> 00:04:53,843 ‫הזרם הלא פוסק הזה‬ ‫משתרע על פני מרחבים עצומים של חלל…‬ 45 00:04:58,283 --> 00:05:02,283 ‫ונמתח 13.8 מיליארד שנים לאחור.‬ 46 00:05:13,243 --> 00:05:18,323 ‫אנרגייה עתיקה, שהתקיימה כשהיקום שלנו נוצר,‬ 47 00:05:20,163 --> 00:05:21,523 ‫היא שמספקת לכל דבר כוח.‬ 48 00:05:23,243 --> 00:05:24,283 ‫לכל כוכב לכת.‬ 49 00:05:26,363 --> 00:05:27,323 ‫לכל כוכב שבת.‬ 50 00:05:30,523 --> 00:05:31,443 ‫לכל יצור חי.‬ 51 00:05:40,243 --> 00:05:42,883 ‫וא צ'יני צדה אנרגייה…‬ 52 00:05:46,123 --> 00:05:47,683 ‫אך לא רק למען עצמה.‬ 53 00:05:49,483 --> 00:05:52,363 ‫כאימם של שני גורים בני חמישה חודשים,‬ 54 00:05:53,843 --> 00:05:57,123 ‫עליה להאכיל את משפחתה הרעבה.‬ 55 00:06:04,443 --> 00:06:07,803 ‫זוהי עונת היובש, והמזון נמצא בצמצום.‬ 56 00:06:08,963 --> 00:06:12,123 ‫אך האנרגייה מצויה בשפע יותר מאי פעם.‬ 57 00:06:15,963 --> 00:06:17,923 ‫היא פשוט חבויה לעין כול.‬ 58 00:06:21,323 --> 00:06:25,923 ‫העצם הגדול ביותר,‬ ‫הבהיר ביותר והחם ביותר במערכת השמש שלנו.‬ 59 00:06:28,163 --> 00:06:29,003 ‫השמש.‬ 60 00:06:41,283 --> 00:06:45,843 ‫לולאות ענק של פלזמה לוהטת‬ ‫מתפרצות מפני השטח שלה.‬ 61 00:06:52,003 --> 00:06:58,963 ‫השמש שלנו מקרינה אנרגייה‬ ‫של ארבעה וחצי טריליון פצצות אטום מדי שנייה‬ 62 00:07:01,603 --> 00:07:04,443 ‫ושולחת לכוכב הלכת שלנו‬ ‫בשעה אחת יותר אנרגייה‬ 63 00:07:04,923 --> 00:07:08,123 ‫מכפי שהעולם כולו צורך במשך שנה.‬ 64 00:07:12,563 --> 00:07:16,443 ‫אך למרות שכדור האש הענק הזה הוא מרשים,‬ 65 00:07:18,723 --> 00:07:21,563 ‫וא צ'יני אינה יכולה לאכול אור שמש.‬ 66 00:07:23,803 --> 00:07:26,363 ‫היא אוכלת רק דברים שרצים.‬ 67 00:07:29,323 --> 00:07:30,723 ‫כמו צבאים.‬ 68 00:07:38,803 --> 00:07:44,803 ‫פרוותה המנומרת מעניקה לה‬ ‫הסוואה שחיונית כדי לארוב לטרפה.‬ 69 00:07:58,243 --> 00:08:03,683 ‫אין כאן הרבה מקומות מסתור,‬ ‫ולכן היא אינה יכולה להתקרב.‬ 70 00:08:15,683 --> 00:08:19,483 ‫למזלה של וא צ'יני, יש לה יתרון סמוי.‬ 71 00:08:26,323 --> 00:08:30,003 ‫הברדלסים הם בעלי החיים‬ ‫היבשתיים המהירים ביותר.‬ 72 00:08:32,203 --> 00:08:35,723 ‫הם מגיעים למהירות‬ ‫בת 100 קמ"ש בתוך שלוש שניות בלבד.‬ 73 00:08:37,483 --> 00:08:40,923 ‫אך הצבאים שניים בכך רק להם.‬ 74 00:08:45,123 --> 00:08:47,483 ‫וא צ'יני משתמשת בהרבה אנרגייה…‬ 75 00:09:00,003 --> 00:09:01,563 ‫אך לשווא.‬ 76 00:09:05,443 --> 00:09:09,083 ‫ברדלס בוגר יכול לשרוד‬ ‫למעלה משבוע מבלי לאכול.‬ 77 00:09:12,643 --> 00:09:17,203 ‫אך גורים חייבים לאכול מדי כמה ימים.‬ 78 00:09:24,123 --> 00:09:29,803 ‫והשניים האלה הופכים רעבים מאוד.‬ 79 00:09:31,763 --> 00:09:36,283 ‫- 24 שעות מאז הארוחה הקודמת -‬ 80 00:09:37,883 --> 00:09:41,163 ‫ציד במהירות כה גבוהה‬ ‫מכלה אנרגייה רבה מאוד.‬ 81 00:09:43,243 --> 00:09:46,643 ‫מאגרי האנרגייה של וא צ'יני‬ ‫נמוכים במידה מסוכנת עתה.‬ 82 00:09:50,723 --> 00:09:54,243 ‫יחלפו שעות לפני שיהיה לה הכוח לצוד שוב.‬ 83 00:10:00,243 --> 00:10:04,283 ‫מכלי הדלק של וא צ'יני ושל גוריה ריקים.‬ 84 00:10:22,083 --> 00:10:25,603 ‫בעלי חיים בכל רחבי העולם‬ ‫משתתפים באותו מאבק בלתי פוסק‬ 85 00:10:26,523 --> 00:10:27,803 ‫בין אכילה…‬ 86 00:10:31,363 --> 00:10:32,963 ‫לבין שימוש באנרגייה.‬ 87 00:10:38,203 --> 00:10:40,043 ‫ותהיה האיסטרטגיה שלכם אשר תהיה,‬ 88 00:10:40,123 --> 00:10:42,203 ‫בין אם מהירה ובין אם איטית,‬ 89 00:10:47,123 --> 00:10:50,043 ‫הארוחה הבאה שלכם אינה מובטחת לעולם.‬ 90 00:10:59,323 --> 00:11:03,603 ‫רעב הוא דבר שכולנו חייבים להתגבר עליו.‬ 91 00:11:04,843 --> 00:11:08,683 ‫- 30 שעות מאז הארוחה הקודמת -‬ 92 00:11:12,643 --> 00:11:15,123 ‫לאחר שהתאוששה מהמרדף הקודם,‬ 93 00:11:15,963 --> 00:11:18,723 ‫תרה וא צ'יני אחר ההזדמנות הבאה שלה.‬ 94 00:11:22,963 --> 00:11:24,803 ‫ככל הברדלסיות שיש להן גורים,‬ 95 00:11:26,083 --> 00:11:27,963 ‫היא הורה יחידני.‬ 96 00:11:31,723 --> 00:11:36,603 ‫כדי שהגורים הצעירים יזכו‬ ‫לתזונה הולמת, עליה להרוג מדי יום ביומו.‬ 97 00:11:38,283 --> 00:11:40,963 ‫אך זמן ההתאוששות שלה היה ארוך מאוד‬ 98 00:11:42,283 --> 00:11:44,123 ‫והשמש שוקעת עתה.‬ 99 00:11:53,763 --> 00:11:55,443 ‫בשעה שהאור גווע,‬ 100 00:11:56,523 --> 00:11:58,883 ‫גוועת גם תקוותה של המשפחה הזאת לארוחה.‬ 101 00:12:05,883 --> 00:12:07,403 ‫בשעה שכדור הארץ מסתובב,‬ 102 00:12:10,003 --> 00:12:15,443 ‫נע הסרנגטי מאור השמש לתוך האפלה.‬ 103 00:12:21,563 --> 00:12:24,963 ‫זוהי תזכורת רבת עוצמה‬ ‫לקשר בין החיים לבין השמש.‬ 104 00:12:29,243 --> 00:12:33,003 ‫סיפורנו הוא סיפורה של השמש.‬ 105 00:12:35,203 --> 00:12:36,763 ‫לפני זמן רב מאוד…‬ 106 00:12:39,803 --> 00:12:44,483 ‫הייתה מערכת השמש שלנו‬ ‫קרה וחשוכה עוד יותר מכפי שהיא כיום.‬ 107 00:12:52,723 --> 00:12:56,843 ‫- לפני 4.6 מיליארד שנים -‬ 108 00:12:56,923 --> 00:13:02,003 ‫אך למרות זאת היו אלה‬ ‫התנאים המושלמים ללידתו של כוכב.‬ 109 00:13:05,243 --> 00:13:08,043 ‫בקור שקרוב לאפס המוחלט,‬ 110 00:13:08,683 --> 00:13:12,003 ‫החל כוח הכבידה למשוך אבק וגז יחדיו…‬ 111 00:13:14,283 --> 00:13:15,803 ‫לענן כביר.‬ 112 00:13:22,923 --> 00:13:28,403 ‫הענן קרס פנימה,‬ ‫מחץ את עצמו והפך לכדור גז חם ובוהק.‬ 113 00:13:32,283 --> 00:13:33,763 ‫קדם-כוכב.‬ 114 00:13:40,923 --> 00:13:45,203 ‫בדומה לווא צ'יני,‬ ‫הכוכב הזה היה רעב מאוד כשהתהווה.‬ 115 00:13:48,043 --> 00:13:51,363 ‫הוא משך אליו‬ ‫כל כך הרבה גז עד שסילונים של חומר לוהט‬ 116 00:13:52,403 --> 00:13:54,883 ‫ניתזו מקטביו‬ 117 00:13:56,323 --> 00:13:59,443 ‫ונמתחו שנות אור לתוך החלל.‬ 118 00:14:02,323 --> 00:14:08,403 ‫הכוכב הצעיר המשיך לגדול‬ ‫במשך 30 מיליון שנים.‬ 119 00:14:19,483 --> 00:14:20,723 ‫עד שלבסוף‬ 120 00:14:21,923 --> 00:14:26,403 ‫הוא הפך לחם מספיק‬ ‫בשביל להפיק אנרגייה בכוחות עצמו.‬ 121 00:14:29,403 --> 00:14:30,483 ‫השמש שלנו.‬ 122 00:14:33,323 --> 00:14:37,203 ‫קרניה הזהובות מאירות בבוהק ובקביעות…‬ 123 00:14:39,243 --> 00:14:41,883 ‫כבר 4.6 מיליארד שנים.‬ 124 00:14:47,443 --> 00:14:52,003 ‫זהו רק כוכב אחד בגלקסייה של מיליארדים.‬ 125 00:14:57,403 --> 00:15:00,803 ‫אך זהו כוכב מיוחד מאוד.‬ 126 00:15:03,163 --> 00:15:06,123 ‫כי זהו הכוכב שמספק חום ואור…‬ 127 00:15:08,483 --> 00:15:11,363 ‫לכוכב הלכת שוקק החיים והלא ייאמן הזה.‬ 128 00:15:16,443 --> 00:15:20,963 ‫- 42 שעות מאז הארוחה הקודמת -‬ 129 00:15:23,723 --> 00:15:27,803 ‫כל יצור חי בסרנגטי‬ ‫תלוי בשמש לצורך האנרגייה שלו.‬ 130 00:15:29,843 --> 00:15:34,123 ‫גוריה של וא צ'יני מותשים‬ ‫והם כבר יותר מאשר רעבים כעת.‬ 131 00:15:35,203 --> 00:15:37,483 ‫הם חייבים לאכול היום.‬ 132 00:15:39,043 --> 00:15:44,403 ‫אך כל מה שווא צ'יני יכולה‬ ‫לספק הבוקר הוא טיפול חם ואוהב.‬ 133 00:15:45,843 --> 00:15:47,563 ‫בארץ השחונה הזאת,‬ 134 00:15:48,083 --> 00:15:52,683 ‫השמש שלנו נותנת, אך גם לוקחת.‬ 135 00:15:53,683 --> 00:15:57,283 ‫החיים זקוקים לאנרגייה הכבירה שלה.‬ 136 00:15:58,363 --> 00:16:02,443 ‫אך יש לה גם את הכוח להשמיד.‬ 137 00:16:06,643 --> 00:16:12,363 ‫היה ברור מראש שהחיים‬ ‫כה קרוב לכור גרעיני ענק לא יהיו קלים.‬ 138 00:16:21,323 --> 00:16:24,203 ‫כדי להבין את מקורו של החום הבלתי נסבל הזה,‬ 139 00:16:25,403 --> 00:16:28,083 ‫עלינו להביט לתוך התופת…‬ 140 00:16:37,283 --> 00:16:40,443 ‫אל מתחת לשכבות החיצוניות‬ ‫של פלזמה חמה ומבעבעת…‬ 141 00:16:46,003 --> 00:16:50,363 ‫שש מאות וחמישים אלף קילומטרים מטה,‬ 142 00:16:54,963 --> 00:16:57,163 ‫אל ליבתה של השמש שלנו.‬ 143 00:17:00,883 --> 00:17:05,043 ‫ליבו של כוכב השבת שלנו‬ ‫עשוי להיראות שלו באופן מפתיע,‬ 144 00:17:07,083 --> 00:17:11,003 ‫אך ברמה האטומית הוא תוהו ובוהו מוחלט.‬ 145 00:17:14,403 --> 00:17:18,443 ‫זהו החלק החם ביותר במערכת השמש שלנו.‬ 146 00:17:21,043 --> 00:17:24,603 ‫החום כאן מגיע ל-15 מיליון מעלות…‬ 147 00:17:27,683 --> 00:17:32,243 ‫ויוצר את התנאים לאירוע‬ ‫שאינו יכול להתרחש כמעט בשום מקום אחר.‬ 148 00:17:36,643 --> 00:17:39,643 ‫אטומים מתנגשים במהירות גבוהה וניתכים.‬ 149 00:17:45,203 --> 00:17:47,083 ‫אז הם משחררים אנרגייה טהורה.‬ 150 00:17:54,803 --> 00:17:59,083 ‫התהליך הזה נקרא היתוך גרעיני‬ 151 00:17:59,923 --> 00:18:02,563 ‫והוא הדבר שגורם לשמש שלנו להאיר.‬ 152 00:18:06,523 --> 00:18:11,443 ‫למעשה, זהו הכוח‬ ‫שמספק עוצמה לכל הכוכבים שביקום שלנו.‬ 153 00:18:15,323 --> 00:18:20,363 ‫מקורה של האנרגייה הזאת,‬ ‫שהכוכבים משחררים, הוא בראשית הזמן…‬ 154 00:18:25,523 --> 00:18:27,363 ‫כאשר לא היה חומר‬ 155 00:18:27,883 --> 00:18:32,123 ‫וביקום הייתה אנרגייה בלבד.‬ 156 00:18:35,163 --> 00:18:39,203 ‫וכל פיסה ממנה קיימת ביקומנו גם כיום.‬ 157 00:18:46,643 --> 00:18:48,483 ‫בשעה שאור השמש מגיע לסרנגטי,‬ 158 00:18:49,923 --> 00:18:53,323 ‫אנרגייה שזורמת כבר 13.8 מיליארד שנים‬ 159 00:18:54,923 --> 00:18:58,603 ‫מוצאת את דרכה אל וא צ'יני ואל גוריה,‬ 160 00:18:59,083 --> 00:19:03,203 ‫וממשיכה במסעה דרך סביבתם.‬ 161 00:19:04,923 --> 00:19:08,283 ‫היא אינה נוצרת ואינה מושמדת לעולם.‬ 162 00:19:09,043 --> 00:19:12,883 ‫היא פשוט משתנה בלי הרף.‬ 163 00:19:14,283 --> 00:19:18,883 ‫אך וא צ'יני וגוריה יכולים‬ ‫להשיג את האנרגייה הזו בצורה אחת בלבד:‬ 164 00:19:23,603 --> 00:19:24,763 ‫בשר.‬ 165 00:19:33,843 --> 00:19:36,523 ‫ויש כאן טורפים שמתחרים בה,‬ 166 00:19:39,243 --> 00:19:42,163 ‫והם יכולים לחטוף לא רק את מזונה,‬ 167 00:19:42,243 --> 00:19:43,523 ‫אלא גם את גוריה.‬ 168 00:19:58,123 --> 00:20:00,003 ‫אם לא ייזונו בקרוב,‬ 169 00:20:01,043 --> 00:20:02,723 ‫הם ימותו כך או כך.‬ 170 00:20:23,523 --> 00:20:26,603 ‫זהו רק חטיף קטן, אך לאחר יומיים ללא מזון,‬ 171 00:20:27,123 --> 00:20:28,643 ‫הוא מציל חיים.‬ 172 00:20:32,523 --> 00:20:35,883 ‫אבל למעלה מעשרה אחוזים‬ ‫מהטרף שהברדלסים הורגים נגנבים.‬ 173 00:20:40,323 --> 00:20:44,083 ‫על וא צ'יני להגן‬ ‫על כל פיסת אנרגייה שהיא משיגה…‬ 174 00:20:47,883 --> 00:20:49,923 ‫כי כאשר אין הרבה אנרגייה בנמצא,‬ 175 00:20:50,763 --> 00:20:53,483 ‫התחרות עזה.‬ 176 00:20:57,123 --> 00:21:01,363 ‫מאבקה של וא צ'יני לשרוד‬ ‫ולקיים את משפחתה חוזר על עצמו שוב ושוב,‬ 177 00:21:01,443 --> 00:21:03,483 ‫מדי יום ביומו,‬ 178 00:21:06,083 --> 00:21:07,883 ‫מדי חודש בחודשו.‬ 179 00:21:17,923 --> 00:21:21,843 ‫כל ארוחה היא מאבק.‬ 180 00:21:27,363 --> 00:21:30,483 ‫בקרב שבין השגת אנרגייה לבין השימוש בה,‬ 181 00:21:32,603 --> 00:21:35,243 ‫מצליחה וא צ'יני בקושי להגיע למצב של תיקו.‬ 182 00:21:40,443 --> 00:21:45,843 ‫עונת היובש בסרנגטי מאופיינת ברעב תמידי.‬ 183 00:21:52,083 --> 00:21:53,803 ‫אך באוויר מורגש שינוי.‬ 184 00:21:55,603 --> 00:22:00,963 ‫חומה של השמש משך‬ ‫את הלחות המעטה שקיימת כאן גבוה אל השמיים.‬ 185 00:22:05,123 --> 00:22:06,603 ‫ומה שעולה…‬ 186 00:22:07,923 --> 00:22:11,163 ‫חייב לרדת בסופו של דבר.‬ 187 00:22:14,723 --> 00:22:17,483 ‫גשם שוטף את המישורים‬ 188 00:22:18,403 --> 00:22:21,083 ‫ומביא את עונת היובש אל קיצה.‬ 189 00:22:26,683 --> 00:22:28,323 ‫בשעה שהעננים מתפזרים‬ 190 00:22:30,003 --> 00:22:31,923 ‫מופיע ניצוץ של תקווה.‬ 191 00:22:44,163 --> 00:22:47,603 ‫עלה עשב בודד‬ ‫אינו יכול להזין את משפחתה של וא צ'יני,‬ 192 00:22:49,963 --> 00:22:54,603 ‫אך הפתרון לרעבונם נמצא עמוק בתאיו.‬ 193 00:23:06,563 --> 00:23:09,283 ‫עולם נסתר מתקיים כאן.‬ 194 00:23:15,043 --> 00:23:21,803 ‫ערמות מיקרוסקופיות בשם גראנה‬ ‫משתזפות בקרני השמש החמימות.‬ 195 00:23:32,843 --> 00:23:37,643 ‫פניהן מכוסים ביער‬ ‫של חלבונים זעירים הניזונים מאור,‬ 196 00:23:38,923 --> 00:23:42,763 ‫שקולטים אנרגייה מהכוכב הקרוב אלינו ביותר.‬ 197 00:23:47,843 --> 00:23:50,763 ‫הם גדושים בצבען הירוק כלורופיל,‬ 198 00:23:52,443 --> 00:23:55,163 ‫שסופח קרני אור.‬ 199 00:24:00,043 --> 00:24:02,283 ‫באמצעות קסמה של הפוטוסינתזה…‬ 200 00:24:12,683 --> 00:24:15,363 ‫משתלבים מים עם פחמן דו-חמצני,‬ 201 00:24:18,363 --> 00:24:21,603 ‫וקרני השמש הופכות לסוכר.‬ 202 00:24:38,483 --> 00:24:43,323 ‫בתוך ימים ספורים,‬ ‫המישורים הצחיחים לשעבר נצבעים בירוק.‬ 203 00:24:51,363 --> 00:24:55,603 ‫מיליארדים של עלי עשב‬ ‫קולטים עתה את אור השמש השופע.‬ 204 00:25:00,523 --> 00:25:05,083 ‫והאנרגייה של היקום הופכת לחלק מהנוף.‬ 205 00:25:10,443 --> 00:25:11,963 ‫יש רק בעיה אחת.‬ 206 00:25:14,523 --> 00:25:17,243 ‫ברדלסים אינם יכולים לאכול עשב.‬ 207 00:25:22,963 --> 00:25:25,843 ‫אך הרחק באזורים המיוערים שבצפון,‬ 208 00:25:27,123 --> 00:25:31,283 ‫יש בעלי חיים שיכולים לעשות זאת.‬ 209 00:25:34,123 --> 00:25:36,123 ‫מאות אלפי יצורים כאלה.‬ 210 00:25:38,923 --> 00:25:40,163 ‫גנואים.‬ 211 00:25:43,163 --> 00:25:48,363 ‫יש להם פה רחב, שפתיים גמישות וארבע קיבות,‬ 212 00:25:49,083 --> 00:25:52,043 ‫שמותאמים באופן מושלם לאכילת עשב.‬ 213 00:26:01,123 --> 00:26:03,923 ‫העדרים הענקיים נעים כל העת‬ 214 00:26:05,843 --> 00:26:07,683 ‫בחיפוש אחר שדות מרעה חדשים.‬ 215 00:26:11,043 --> 00:26:14,163 ‫כדי למצוא את העשב, הם הולכים בעקבות הגשם.‬ 216 00:26:17,843 --> 00:26:19,243 ‫הם מונעים, כמו כולנו,‬ 217 00:26:21,283 --> 00:26:22,363 ‫בידי הרעב.‬ 218 00:26:32,043 --> 00:26:34,563 ‫אך אם קיים כלל כלשהו בסרנגטי,‬ 219 00:26:36,243 --> 00:26:39,203 ‫הוא שאף פעם לא קל להשיג מזון.‬ 220 00:26:48,043 --> 00:26:49,523 ‫נהר המארה.‬ 221 00:26:52,163 --> 00:26:55,203 ‫התנינים שחיים בו‬ ‫הם בין הגדולים ביותר שבכדור הארץ.‬ 222 00:26:59,123 --> 00:27:00,883 ‫זהו מכשול קשה‬ 223 00:27:00,963 --> 00:27:04,123 ‫בחיפושם של הגנואים‬ ‫אחר אנרגייה שתקיים אותם.‬ 224 00:27:16,203 --> 00:27:17,243 ‫בדרום,‬ 225 00:27:17,803 --> 00:27:22,443 ‫וא צ'יני מנצלת כל רגע אפשרי‬ ‫וסורקת את המישורים בחיפוש אחר משהו אכיל.‬ 226 00:27:33,043 --> 00:27:36,043 ‫לאחר ששרדה שישה חודשים על תפריט דל,‬ 227 00:27:37,763 --> 00:27:40,203 ‫הצליחה גורה אחת לגדול‬ 228 00:27:47,763 --> 00:27:50,883 ‫והיא אף לומדת כמה כישורי ציד משלה.‬ 229 00:27:57,043 --> 00:28:01,443 ‫אך הגור השני אינו נראה לעין.‬ 230 00:28:07,443 --> 00:28:10,843 ‫רק חמישה אחוזים‬ ‫מגורי הברדלסים מצליחים להגיע לבגרות.‬ 231 00:28:13,723 --> 00:28:17,843 ‫רובם נהרגים בידי אריות וצבועים רעבים.‬ 232 00:28:25,243 --> 00:28:28,923 ‫עתידה של הגורה הזאת אינו מובטח כלל,‬ 233 00:28:32,923 --> 00:28:36,123 ‫אפילו כאשר האנרגייה נראית קרובה מאוד.‬ 234 00:28:42,443 --> 00:28:44,403 ‫לגנואים שנאספו על גדות המארה‬ 235 00:28:45,283 --> 00:28:48,203 ‫יש אפשרות לנוע קדימה בלבד.‬ 236 00:28:52,123 --> 00:28:55,203 ‫אך מישהו חייב להיות ראשון.‬ 237 00:29:34,923 --> 00:29:37,123 ‫מיליון וחצי גנואים‬ 238 00:29:38,083 --> 00:29:40,603 ‫עושים את המסע הזה מדי שנה.‬ 239 00:29:44,323 --> 00:29:49,043 ‫וכאן ניטש קרב אדירים בין שימוש באנרגייה…‬ 240 00:29:50,723 --> 00:29:52,723 ‫לבין צריכתה.‬ 241 00:30:08,163 --> 00:30:11,043 ‫בעבור בני המזל שמצליחים לחצות,‬ 242 00:30:12,443 --> 00:30:14,043 ‫זוהי רק ההתחלה.‬ 243 00:30:23,243 --> 00:30:25,923 ‫עתה עליהם לנדוד מאות קילומטרים,‬ 244 00:30:27,843 --> 00:30:28,963 ‫יומם וליל,‬ 245 00:30:30,083 --> 00:30:31,523 ‫במשך למעלה מחודשיים…‬ 246 00:30:34,243 --> 00:30:36,123 ‫כדי להגיע אל מישורי העשב.‬ 247 00:30:48,643 --> 00:30:52,443 ‫וא צ'יני ממתינה בשקיקה להגעתם של הגנואים,‬ 248 00:30:53,963 --> 00:30:58,123 ‫אך קיימת גם הגירה נוספת,‬ 249 00:30:58,203 --> 00:31:00,643 ‫כזו שחיונית להישרדותם של שני בעלי החיים.‬ 250 00:31:03,883 --> 00:31:08,563 ‫זהו מסע על פני מרחק וזמן בלתי נתפסים,‬ 251 00:31:11,683 --> 00:31:17,203 ‫וכל יצור בסרנגטי ירעב בלעדיו.‬ 252 00:31:24,243 --> 00:31:26,243 ‫בליבתה של השמש שלנו,‬ 253 00:31:26,323 --> 00:31:28,723 ‫בשעה שאטומים מתנגשים וניתכים,‬ 254 00:31:29,403 --> 00:31:34,403 ‫משוחררים פוטונים שזורמים החוצה.‬ 255 00:31:38,843 --> 00:31:44,043 ‫למארזים הזעירים האלה‬ ‫של אנרגיית אור אין מסה כלל‬ 256 00:31:44,123 --> 00:31:46,123 ‫והם נעים במהירות האור.‬ 257 00:31:47,843 --> 00:31:51,123 ‫אך בתוך הליבה, שדחוסה באופן שלא ייאמן,‬ 258 00:31:51,203 --> 00:31:55,123 ‫הם נכבלים, נבלעים ומפוזרים.‬ 259 00:31:58,243 --> 00:32:01,523 ‫מסע שבדרך כלל נמשך שתי שניות בלבד‬ 260 00:32:02,203 --> 00:32:04,083 ‫עשוי להימשך מיליון שנים.‬ 261 00:32:11,003 --> 00:32:15,123 ‫זהו מאבק מתיש, שמטרתו היא להימלט מן השמש.‬ 262 00:32:20,043 --> 00:32:23,603 ‫אך הפוטונים מצליחים לעלות אט אט,‬ 263 00:32:25,243 --> 00:32:27,723 ‫מבעד לשכבותיה של השמש,‬ 264 00:32:29,683 --> 00:32:32,083 ‫לעבר פניה הלוהטים,‬ 265 00:32:34,523 --> 00:32:37,243 ‫שם הם יכולים לצאת לחופשי לבסוף.‬ 266 00:32:40,723 --> 00:32:43,403 ‫הם מוקרנים לכל עבר…‬ 267 00:32:45,683 --> 00:32:47,083 ‫כאור כוכבים.‬ 268 00:32:53,763 --> 00:32:59,803 ‫הם עוברים 150 מיליון קילומטרים‬ ‫בתוך מעט יותר משמונה דקות.‬ 269 00:33:04,923 --> 00:33:06,803 ‫הם מגיעים בדיוק במועד…‬ 270 00:33:09,203 --> 00:33:12,963 ‫כדי להיפגש עם הגנואים, שמסיימים את מסעם.‬ 271 00:33:16,443 --> 00:33:23,043 ‫כל עלה עשב סופג‬ ‫עשרה קוודריליון פוטונים מדי שנייה‬ 272 00:33:27,923 --> 00:33:33,683 ‫וביחד הם משיגים מספיק אנרגייה‬ ‫כדי להאכיל את עדרי הענק האלה.‬ 273 00:33:43,763 --> 00:33:44,803 ‫מהכוכב…‬ 274 00:33:47,643 --> 00:33:48,603 ‫אל העשב…‬ 275 00:33:52,323 --> 00:33:53,403 ‫אל הגנואים.‬ 276 00:33:59,763 --> 00:34:02,683 ‫אור השמש מספק להם עתה את הכוח לנוע…‬ 277 00:34:04,683 --> 00:34:05,723 ‫לגדול…‬ 278 00:34:07,803 --> 00:34:08,963 ‫ולהתרבות.‬ 279 00:34:17,203 --> 00:34:20,243 ‫וככל שהם נמצאים‬ ‫זמן רב יותר במישורים ואוכלים,‬ 280 00:34:21,083 --> 00:34:24,163 ‫כך הם זמינים יותר להיאכל.‬ 281 00:34:39,923 --> 00:34:45,163 ‫אנרגייה עשירה, טעימה ורבה‬ 282 00:34:45,243 --> 00:34:47,643 ‫נמצאת בהישג יד לבסוף.‬ 283 00:34:55,843 --> 00:34:58,203 ‫אך כאשר יש שלושה מיליון עיניים צופות,‬ 284 00:35:01,843 --> 00:35:03,923 ‫על וא צ'יני לנוע במהירות.‬ 285 00:35:06,603 --> 00:35:09,403 ‫למזלה, היא ברדלסית.‬ 286 00:35:59,283 --> 00:36:03,323 ‫לבסוף מצליחה וא צ'יני‬ ‫לטעום את טעמו של אור כוכבים.‬ 287 00:36:26,083 --> 00:36:27,523 ‫בכל נגיסה,‬ 288 00:36:27,603 --> 00:36:31,723 ‫חלבונים ושומן שמכילים אנרגייה קוסמית‬ 289 00:36:31,803 --> 00:36:33,843 ‫נכנסים למחזור הדם של וא צ'יני.‬ 290 00:36:39,883 --> 00:36:44,403 ‫יעדם הסופי הוא‬ ‫תחנות הכוח שנמצאות בתאים שבגופה.‬ 291 00:36:45,563 --> 00:36:47,203 ‫המיטוכונדריה.‬ 292 00:36:49,123 --> 00:36:52,923 ‫זהו המקום שבו מתחולל השינוי האחרון.‬ 293 00:37:00,883 --> 00:37:05,123 ‫בתוך כל מיטוכונדריון יש נוף מתפרץ:‬ 294 00:37:08,763 --> 00:37:13,163 ‫נקיקים של ממברנות‬ ‫שמתנועעות בתהליכים כימיים מורכבים.‬ 295 00:37:15,123 --> 00:37:19,723 ‫כאן מתחוללת תגובה‬ ‫בין המזון העשיר באנרגייה לבין חמצן,‬ 296 00:37:20,203 --> 00:37:22,163 ‫עד שלבסוף הוא מתפרק…‬ 297 00:37:28,723 --> 00:37:34,483 ‫ומשחרר את האנרגייה של יקומנו‬ ‫ישירות לתוך תאיה של וא צ'יני.‬ 298 00:37:38,483 --> 00:37:41,203 ‫הוא מספק את הכוח לכל פעולה, לכל מחשבה‬ 299 00:37:41,963 --> 00:37:43,683 ‫ולכל תנועה קלה.‬ 300 00:37:51,203 --> 00:37:54,203 ‫המסע מכוכב לתא הושלם עתה.‬ 301 00:37:59,043 --> 00:38:01,203 ‫האנרגייה שהאירה את היקום פעם‬ 302 00:38:02,603 --> 00:38:06,083 ‫נותנת עתה לווא צ'יני‬ ‫ולגורה שלה את מתת החיים.‬ 303 00:38:18,963 --> 00:38:20,243 ‫בעונה הירוקה,‬ 304 00:38:21,203 --> 00:38:23,243 ‫הרעב הוא זיכרון בלבד.‬ 305 00:38:32,923 --> 00:38:36,963 ‫בכל רחבי הסרנגטי,‬ ‫האנרגייה עוברת שינוי כל העת.‬ 306 00:38:41,363 --> 00:38:44,003 ‫היא עוברת מיצור חי אחד למשנהו.‬ 307 00:38:45,683 --> 00:38:48,643 ‫היא מזינה את המערכת האקולוגית כולה.‬ 308 00:38:51,443 --> 00:38:54,483 ‫השמש שלנו היא המפרנסת האולטימטיבית.‬ 309 00:38:55,643 --> 00:38:58,523 ‫כל דבר ניזון מאור כוכבים.‬ 310 00:39:03,723 --> 00:39:07,483 ‫הבעיה היא שאין מה שיזין את השמש.‬ 311 00:39:10,963 --> 00:39:13,203 ‫בתוך חמישה מיליארד שנים,‬ 312 00:39:13,683 --> 00:39:15,443 ‫הדלק שלה יאזל.‬ 313 00:39:19,883 --> 00:39:21,763 ‫בשעה שליבתה תקרוס,‬ 314 00:39:22,563 --> 00:39:24,123 ‫השמש תתפשט…‬ 315 00:39:26,723 --> 00:39:28,563 ‫ותהפוך לענק אדום…‬ 316 00:39:31,563 --> 00:39:33,963 ‫שיטרוף את כוכבי הלכת הפנימיים,‬ 317 00:39:34,043 --> 00:39:36,843 ‫כוכב חמה ונוגה.‬ 318 00:39:41,843 --> 00:39:43,883 ‫בשעה שהיא תתפח ותתקרב לכדור הארץ,‬ 319 00:39:44,763 --> 00:39:48,443 ‫כוח הכבידה הקיצוני‬ ‫יקרע את הירח שלנו לגזרים…‬ 320 00:40:02,323 --> 00:40:05,563 ‫ומסביב לכדור הארץ תיוותר טבעת של סלעי ירח.‬ 321 00:40:10,523 --> 00:40:14,043 ‫גורלו הסופי של כוכב הלכת שלנו אינו ידוע.‬ 322 00:40:18,483 --> 00:40:21,923 ‫אך תהיה זריחה אחרונה אחת…‬ 323 00:40:25,683 --> 00:40:28,643 ‫לפני שהשכבות החיצוניות‬ ‫של הכוכב שלנו יתפוגגו להן‬ 324 00:40:30,363 --> 00:40:32,403 ‫והוא ינשום את נשימתו האחרונה.‬ 325 00:40:40,083 --> 00:40:44,083 ‫תיוותר ממנו רק גחלת גוועת.‬ 326 00:40:45,003 --> 00:40:46,163 ‫גמד לבן,‬ 327 00:40:46,683 --> 00:40:52,323 ‫בקושי בגודלו של כדור הארץ,‬ ‫שיהיה מוקף בענן זוהר ענק.‬ 328 00:40:55,443 --> 00:40:57,243 ‫זו תהיה משואה ליקום:‬ 329 00:40:58,163 --> 00:41:00,483 ‫היינו כאן פעם.‬ 330 00:41:04,403 --> 00:41:05,923 ‫אך נכון לעכשיו,‬ 331 00:41:06,403 --> 00:41:09,883 ‫הכוכב שלנו ממשיך להאיר עלינו…‬ 332 00:41:13,003 --> 00:41:16,283 ‫וימשיך לעשות זאת במשך מיליארדי שנים.‬ 333 00:41:17,243 --> 00:41:22,483 ‫האנרגייה שלו היא כוח‬ ‫שחיוני לכל צורות החיים.‬ 334 00:41:30,163 --> 00:41:32,283 ‫בפרק הבא בסיפורו של היקום שלנו,‬ 335 00:41:33,923 --> 00:41:35,683 ‫בין אם אתם כוכב בוהק,‬ 336 00:41:38,123 --> 00:41:39,923 ‫חור שחור ענק,‬ 337 00:41:40,963 --> 00:41:44,003 ‫או קוף שימפנזה שלומד כיצד להתנהג,‬ 338 00:41:44,083 --> 00:41:46,323 ‫כל דבר זקוק לזמן.‬ 339 00:41:48,123 --> 00:41:51,963 ‫אך מה אתם באמת יודעים‬ ‫אודות הממד המסתורי הזה?‬ 340 00:41:53,243 --> 00:41:58,763 ‫מדוע לכל דבר יש עבר, הווה ועתיד?‬ 341 00:41:59,523 --> 00:42:01,523 ‫והאם מישהו מאיתנו היה נמצא כאן,‬ 342 00:42:03,563 --> 00:42:04,763 ‫ללא הזמן?‬ 343 00:42:36,923 --> 00:42:38,923 ‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬