1 00:00:16,851 --> 00:00:19,353 ‫- NETFLIX מציגה -‬ 2 00:00:26,903 --> 00:00:30,114 ‫בלילה מיוחד במינו מדי שנה,‬ 3 00:00:30,782 --> 00:00:36,621 ‫האגדה מספרת על זקן שמח‬ ‫בחליפה אדומה שעף באוויר‬ 4 00:00:36,704 --> 00:00:41,626 ‫ומפזר מתנות, צחוק ושמחה לילדים בכל מקום.‬ 5 00:00:51,427 --> 00:00:55,473 ‫יש כאלה שמאמינים בו וכאלה שלא.‬ 6 00:00:55,556 --> 00:00:57,809 ‫- דנבר, קולורדו -‬ 7 00:01:00,228 --> 00:01:03,439 ‫- 176 ימים לפני חג המולד… -‬ 8 00:01:03,523 --> 00:01:06,192 ‫אז אני אומרת שאלוהים יברך את אמריקה.‬ 9 00:01:06,275 --> 00:01:09,904 ‫כמובן. אז אני אומרת‬ ‫שאלוהים יברך את אמריקה,‬ 10 00:01:09,987 --> 00:01:14,617 ‫כמובן, אבל שאלוהים יברך‬ ‫את ההשקפות השונות שלנו?‬ 11 00:01:16,285 --> 00:01:19,080 ‫כן. אה, אני חושבת שאשתמש בחופש.‬ 12 00:01:19,163 --> 00:01:22,125 ‫שאלוהים יברך את החופש על כל צורותיו.‬ 13 00:01:22,208 --> 00:01:23,042 ‫בסדר.‬ 14 00:01:26,170 --> 00:01:27,046 ‫צורותיו.‬ 15 00:01:28,172 --> 00:01:31,968 ‫כן, זה נשמע מושלם.‬ 16 00:01:32,510 --> 00:01:34,262 ‫טוב, תודה.‬ ‫-יש!‬ 17 00:01:36,472 --> 00:01:39,851 ‫סוף סוף קבעתי ראיון עם מלארדס לכתבה שלי‬ 18 00:01:39,934 --> 00:01:41,310 ‫על קולקציית הסתיו שלהם.‬ 19 00:01:41,811 --> 00:01:44,897 ‫ואני שלחתי לגרנט‬ ‫את הכתבה שלי על הארבעה ביולי.‬ 20 00:01:44,981 --> 00:01:46,232 ‫שלך יותר טוב.‬ 21 00:01:46,315 --> 00:01:48,401 ‫זו הייתה הכתבה הכי קלה שכתבתי.‬ 22 00:01:48,484 --> 00:01:49,861 ‫היא ממש כתבה את עצמה.‬ 23 00:01:49,944 --> 00:01:51,654 ‫אני מתה על החג הזה.‬ 24 00:01:52,280 --> 00:01:53,698 ‫ליסה!‬ ‫-כן, גרנט?‬ 25 00:01:53,781 --> 00:01:56,284 ‫שלחת לי את הכתבה שלך בדוא"ל הרגע?‬ ‫-כן, גרנט.‬ 26 00:01:56,784 --> 00:01:58,286 ‫הזכרת נקניקיות?‬ 27 00:01:58,369 --> 00:01:59,704 ‫כן.‬ 28 00:01:59,787 --> 00:02:03,374 ‫אני ממש מחכה לראות‬ ‫פרסומות שמנסות למכור נקניק ליד הכתבה שלי.‬ 29 00:02:03,457 --> 00:02:04,792 ‫צריכים להתפרנס איכשהו.‬ 30 00:02:05,334 --> 00:02:07,628 ‫הזכרת את מכנסי הסקי?‬ 31 00:02:08,212 --> 00:02:11,299 ‫זו כתבה על ארבעה ביולי.‬ 32 00:02:11,382 --> 00:02:12,216 ‫נדבר.‬ 33 00:02:15,178 --> 00:02:17,221 ‫אמרת "נקניק" לגרג.‬ 34 00:02:18,598 --> 00:02:19,682 ‫את הגיבורה שלי.‬ 35 00:02:21,851 --> 00:02:23,227 ‫טוב. יודעת מה? אני צריכה לאסוף‬ 36 00:02:23,311 --> 00:02:25,813 ‫את תחפושת הדבורה של אלה ליום שבת.‬ 37 00:02:25,897 --> 00:02:27,982 ‫חשבתי שהפעם זה התור של רוברט.‬ 38 00:02:28,065 --> 00:02:31,944 ‫התנדבתי לקחת את התחפושת.‬ ‫אנחנו עדיין יוצאות בסוף השבוע.‬ 39 00:02:33,279 --> 00:02:34,363 ‫"יום העצמאות.‬ 40 00:02:35,323 --> 00:02:37,116 ‫"החג הטוב ביותר בלוח השנה."‬ 41 00:02:40,119 --> 00:02:42,455 ‫הארבעה ביולי אף פעם לא מאכזב.‬ 42 00:02:42,538 --> 00:02:45,708 ‫זה פשוט כיף קיצי עם משחקים,‬ 43 00:02:45,791 --> 00:02:48,419 ‫תהלוכות, הופעות, המבורגרים,‬ 44 00:02:48,502 --> 00:02:52,256 ‫נקניקיות, ופיצוצים בוערים בשמיים.‬ 45 00:02:52,340 --> 00:02:55,593 ‫לא מבשלים הודו במשך שש שעות.‬ 46 00:02:55,676 --> 00:02:58,763 ‫לא חוצים מדינות בשלג ובקרח,‬ 47 00:02:59,388 --> 00:03:01,807 ‫אין לחץ לבזבז כסף,‬ 48 00:03:01,891 --> 00:03:05,061 ‫וכל זה הופך אותו להרבה יותר טוב מחג המולד.‬ 49 00:03:05,645 --> 00:03:07,063 ‫"הרבה יותר טוב מחג המולד"?‬ 50 00:03:07,146 --> 00:03:08,814 ‫זה עלוב.‬ 51 00:03:08,898 --> 00:03:09,941 ‫מי כתב את זה?‬ 52 00:03:11,108 --> 00:03:13,611 ‫היי, אסאן, שמח שאתה ער.‬ ‫ניפגש בעוד 30 דקות.‬ 53 00:03:14,403 --> 00:03:16,072 ‫אנחנו צריכים לארגן את הביתן.‬ 54 00:03:16,155 --> 00:03:17,657 ‫טוב, תודה, אחי. ביי.‬ 55 00:03:36,592 --> 00:03:38,010 ‫אימא, אנחנו חייבות למהר.‬ 56 00:03:38,094 --> 00:03:40,763 ‫רגע, תביאי את שאר התחפושת שלך, בבקשה.‬ 57 00:03:42,848 --> 00:03:45,643 ‫אז, ספרי לי עוד על רוברט.‬ 58 00:03:45,726 --> 00:03:49,105 ‫לרוברט הייתה בעיית לוח זמנים קלה היום.‬ 59 00:03:49,647 --> 00:03:51,857 ‫הוא באגם עם החברה החדשה שלו.‬ 60 00:03:51,941 --> 00:03:53,776 ‫רואה, בעיית לוח זמנים קטנה.‬ 61 00:03:53,859 --> 00:03:54,860 ‫אימא, המחוש שלי.‬ 62 00:03:55,528 --> 00:03:56,445 ‫אוי.‬ 63 00:04:00,574 --> 00:04:01,784 ‫יודעת מה? הנה.‬ 64 00:04:02,743 --> 00:04:03,703 ‫עכשיו זה יישאר.‬ 65 00:04:03,786 --> 00:04:04,620 ‫בואי.‬ 66 00:04:06,330 --> 00:04:07,290 ‫אלה.‬ ‫-בואי.‬ 67 00:04:07,373 --> 00:04:10,584 ‫אלה! אנחנו נגיע לשם. יהיה בסדר.‬ 68 00:04:10,668 --> 00:04:11,794 ‫בסדר. תודה.‬ 69 00:04:11,877 --> 00:04:14,046 ‫אני אעשה את זה. אנחנו נהיה בסדר.‬ 70 00:04:14,130 --> 00:04:15,923 ‫נשארו לנו עוד 25 דקות.‬ 71 00:04:16,007 --> 00:04:18,050 ‫זה לא מספיק זמן. בואי.‬ 72 00:04:18,134 --> 00:04:19,427 ‫אה! אלה!‬ 73 00:04:20,553 --> 00:04:23,848 ‫הגמד לא נמצא היכן שהוא היה.‬ 74 00:04:24,432 --> 00:04:26,559 ‫כן, אני מבין,‬ 75 00:04:26,642 --> 00:04:30,187 ‫אבל אינך יכול להאשים את שכנך בלי הוכחה.‬ 76 00:04:30,855 --> 00:04:33,399 ‫הוא שם עליו עין מאז שהבאתי אותו.‬ 77 00:04:33,983 --> 00:04:36,527 ‫תראה, מדובר בפריט אספנות של "הייזנר".‬ 78 00:04:37,153 --> 00:04:38,279 ‫ברור לי שהוא לקח אותו.‬ 79 00:04:38,779 --> 00:04:42,241 ‫אבל לדעת ולהוכיח הם שני דברים שונים.‬ 80 00:04:42,325 --> 00:04:45,619 ‫הוכחה חותכת היא בסיס מערכת המשפט שלנו.‬ 81 00:04:46,203 --> 00:04:49,915 ‫אם תהיה לך הוכחה, תתקשר למשרד שלי. בסדר?‬ 82 00:04:49,999 --> 00:04:52,251 ‫נראה מה אפשר לעשות. בסדר.‬ 83 00:04:52,335 --> 00:04:53,336 ‫רגע. הנה.‬ 84 00:04:53,878 --> 00:04:54,754 ‫קח את זה.‬ 85 00:04:56,672 --> 00:04:57,590 ‫יום עצמאות שמח!‬ 86 00:05:00,051 --> 00:05:03,262 ‫ובכן, עשינו עבודה משפטית מדהימה היום.‬ 87 00:05:03,346 --> 00:05:04,347 ‫בסדר.‬ 88 00:05:04,430 --> 00:05:07,141 ‫הגיע הזמן לנקניקיות טבעוניות.‬ ‫-תפסיק, תישאר.‬ 89 00:05:08,100 --> 00:05:09,393 ‫אנחנו רק מתחילים.‬ 90 00:05:10,394 --> 00:05:13,856 ‫בחייך, טום. תראה כמה כולם נהנים.‬ 91 00:05:13,939 --> 00:05:18,110 ‫בחורים חמודים בשבילי,‬ ‫בחורות חמודות בשבילך. כדאי לנו להתערבב.‬ 92 00:05:18,194 --> 00:05:20,029 ‫לא אמורים לעבוד ביום חופש.‬ 93 00:05:20,696 --> 00:05:22,782 ‫על עבודה משלמים. זו התנדבות.‬ 94 00:05:23,449 --> 00:05:26,660 ‫אתה בחרת להתנדב, וכרגיל, אני הסתבכתי בזה.‬ 95 00:05:28,329 --> 00:05:29,997 ‫זאת הגישה הנכונה.‬ 96 00:05:30,081 --> 00:05:31,916 ‫היי, מריסה.‬ 97 00:05:31,999 --> 00:05:33,042 ‫היי, חבר'ה.‬ 98 00:05:33,125 --> 00:05:35,461 ‫ההופעה עדיין מתקיימת בזמן שנקבע?‬ 99 00:05:35,544 --> 00:05:37,963 ‫אני חושבת שכן. נתחיל בסביבות 12:30.‬ 100 00:05:38,047 --> 00:05:41,425 ‫בסדר. תודה ו"תעקצי" אותם!‬ 101 00:05:41,509 --> 00:05:42,635 ‫תודה, אימא.‬ 102 00:05:43,844 --> 00:05:44,804 ‫כולן מוכנות?‬ 103 00:05:44,887 --> 00:05:47,515 ‫בואו נעבור על הריקוד כמה פעמים לפני שנעלה.‬ 104 00:05:49,975 --> 00:05:50,851 ‫תישארו יחד.‬ 105 00:05:56,524 --> 00:05:58,776 ‫"הילדים רוצים לשחק במגלשה.‬ 106 00:06:01,612 --> 00:06:03,906 ‫יום עצמאות שמח!‬ 107 00:06:06,909 --> 00:06:07,743 ‫מריסה?‬ 108 00:06:11,914 --> 00:06:12,790 ‫אימא?‬ 109 00:06:15,584 --> 00:06:16,419 ‫אוי לא.‬ 110 00:06:31,642 --> 00:06:33,018 ‫- ביילי, פוטר ומקלן -‬ 111 00:06:33,102 --> 00:06:33,936 ‫טום.‬ 112 00:06:39,525 --> 00:06:40,359 ‫היי.‬ 113 00:06:41,152 --> 00:06:41,986 ‫את בסדר?‬ 114 00:06:42,820 --> 00:06:44,363 ‫אני לא מוצאת את אימא שלי.‬ 115 00:06:44,447 --> 00:06:47,032 ‫טוב, אני יכול לנסות לעזור לך למצוא אותה.‬ 116 00:06:48,617 --> 00:06:50,453 ‫היא לא לבושה כמו דבורה כמוך, נכון?‬ 117 00:06:51,203 --> 00:06:53,789 ‫לא, כמו אדם רגיל.‬ 118 00:06:53,873 --> 00:06:54,915 ‫בסדר.‬ 119 00:06:56,167 --> 00:06:57,793 ‫טוב. יש לי ביתן.‬ 120 00:06:57,877 --> 00:07:00,129 ‫אולי קודם נצא מתוך הקהל?‬ 121 00:07:01,255 --> 00:07:04,842 ‫אתה לא מתכוון להציע לי ממתקים, נכון?‬ ‫-לא.‬ 122 00:07:05,634 --> 00:07:09,096 ‫לא הייתי מתנגדת לכמה ממתקים.‬ ‫-בסדר.‬ 123 00:07:09,180 --> 00:07:11,223 ‫לא, טום.‬ ‫-מה?‬ 124 00:07:11,307 --> 00:07:13,517 ‫אנחנו לא נתבע אף הורה‬ ‫על שעת שינה מאוחרת מדי.‬ 125 00:07:13,601 --> 00:07:16,687 ‫לא, היא לא צריכה ייעוץ משפטי.‬ ‫היא צריכה אימא אבודה.‬ 126 00:07:16,770 --> 00:07:18,898 ‫אני אברר אם יש כאן ביתן לילדים אבודים.‬ 127 00:07:18,981 --> 00:07:19,815 ‫אני אלך.‬ ‫-מה?‬ 128 00:07:19,899 --> 00:07:23,569 ‫תישארו כאן למקרה שאימא שלה תחזור.‬ ‫-אתה לא הולך לקנות נקניקיה, נכון?‬ 129 00:07:23,652 --> 00:07:26,614 ‫נו, באמת, טום.‬ ‫יכול להיות שאקנה גם לימונדה.‬ 130 00:07:27,198 --> 00:07:29,450 ‫תבקש מהם לכרוז אם לא תמצא…‬ 131 00:07:31,327 --> 00:07:33,913 ‫נחכה כאן עד שהוא יחזור. בסדר?‬ 132 00:07:33,996 --> 00:07:35,748 ‫אני טום.‬ ‫-אני יודעת.‬ 133 00:07:35,831 --> 00:07:38,876 ‫את לא תעקצי אותי, נכון?‬ ‫-אין לי עוקץ.‬ 134 00:07:38,959 --> 00:07:40,211 ‫תודה לאל.‬ 135 00:07:40,294 --> 00:07:44,673 ‫חוג הריקוד שלי מופיע.‬ ‫-אז אולי פשוט אקח אותך לשם?‬ 136 00:07:44,757 --> 00:07:48,010 ‫אני לא יודעת לאן הם הלכו.‬ ‫-לא לבמה?‬ 137 00:07:48,093 --> 00:07:49,261 ‫זה יהיה מאוחר יותר.‬ 138 00:07:50,179 --> 00:07:54,099 ‫בסדר. בואי נחכה ונראה מה אסאן ימצא.‬ 139 00:07:54,183 --> 00:07:56,143 ‫מה קרה פה?‬ 140 00:07:56,227 --> 00:07:58,437 ‫זה נשבר איכשהו.‬ ‫-תני לי לראות.‬ 141 00:08:02,525 --> 00:08:03,817 ‫כמה קשה‬ 142 00:08:03,901 --> 00:08:07,321 ‫לומר שתעשה משהו, ואז באמת לעשות אותו?‬ 143 00:08:07,404 --> 00:08:10,282 ‫זה לא חלק ממערכת ההפעלה של רוברט, אז…‬ 144 00:08:10,366 --> 00:08:11,909 ‫מעולם לא היה.‬ 145 00:08:18,791 --> 00:08:19,625 ‫תחזיקי את זה.‬ 146 00:08:41,063 --> 00:08:43,148 ‫שלום?‬ ‫-היי.‬ 147 00:08:45,025 --> 00:08:48,279 ‫את זקוקה לייעוץ משפטי?‬ ‫-לא, אבל כנראה שאתה זקוק.‬ 148 00:08:48,362 --> 00:08:49,280 ‫סליחה?‬ 149 00:08:49,363 --> 00:08:51,615 ‫מה הבת שלי עושה בביתן שלך?‬ ‫-אימא!‬ 150 00:08:51,699 --> 00:08:53,492 ‫זאת הבת שלך?‬ ‫-כן, אני די בטוחה.‬ 151 00:08:54,118 --> 00:08:55,327 ‫את בסדר?‬ 152 00:08:55,411 --> 00:08:58,247 ‫הלכתי לאיבוד.‬ ‫-היא פשוט שוטטה, ו…‬ 153 00:08:58,789 --> 00:09:02,334 ‫החבר שלו הלך לחפש אותך,‬ ‫והוא תיקן את הקשת שלי.‬ 154 00:09:05,838 --> 00:09:06,672 ‫טוב…‬ 155 00:09:08,716 --> 00:09:09,758 ‫נחמד מאוד מצידך.‬ 156 00:09:09,842 --> 00:09:11,760 ‫אני פשוט שמח שחזרתן להיות ביחד.‬ 157 00:09:14,054 --> 00:09:18,058 ‫כדאי שנלך למצוא את מריסה.‬ ‫-רוצה לבוא לראות את ההופעה שלי?‬ 158 00:09:24,523 --> 00:09:27,234 ‫הם מתחילים ב־12:30. אם תהיה פנוי.‬ 159 00:09:28,694 --> 00:09:31,405 ‫כן, אני אשמח לראות את ההופעה שלך.‬ 160 00:09:31,488 --> 00:09:33,324 ‫מגניב.‬ ‫-טוב. אז…‬ 161 00:09:34,325 --> 00:09:35,326 ‫תודה.‬ ‫-בכיף.‬ 162 00:09:37,828 --> 00:09:38,954 ‫זה היה מוזר.‬ 163 00:09:39,038 --> 00:09:41,832 ‫בחור חמוד גנב את הילדה שלך.‬ ‫מה הסיכוי שזה יקרה?‬ 164 00:09:44,126 --> 00:09:46,170 ‫לא היה שם אף אחד.‬ ‫-אף אחד איפה?‬ 165 00:09:46,253 --> 00:09:48,213 ‫בדוכן הנקניקיות או בדוכן האבדות?‬ 166 00:09:48,297 --> 00:09:51,425 ‫הם היו ממש זה ליד זה. דולר ו־99 סנט.‬ 167 00:09:53,886 --> 00:09:55,220 ‫טום. איבדת את הילדה!‬ 168 00:10:09,360 --> 00:10:11,278 ‫כל הכבוד אלה!‬ 169 00:10:14,531 --> 00:10:15,741 ‫תודה לכולם.‬ 170 00:10:22,581 --> 00:10:23,874 ‫איבדת עוד ילד?‬ 171 00:10:24,958 --> 00:10:25,793 ‫לא.‬ 172 00:10:28,045 --> 00:10:31,465 ‫אם את מחפשת את הבחור מהביתן, הוא שם.‬ 173 00:10:34,426 --> 00:10:35,344 ‫הוא בא.‬ 174 00:10:36,804 --> 00:10:38,597 ‫כדאי שתלכי להודות לו.‬ 175 00:10:39,264 --> 00:10:40,140 ‫כבר עשיתי את זה.‬ 176 00:10:40,224 --> 00:10:41,600 ‫את צריכה להודות לו שוב.‬ 177 00:10:42,142 --> 00:10:44,645 ‫והפעם תעשי תנועה או שתיים עם השיער.‬ 178 00:10:45,312 --> 00:10:47,815 ‫אלה מגיעה.‬ ‫-אני אדאג לאלה. לכי.‬ 179 00:10:50,359 --> 00:10:51,193 ‫לכי.‬ 180 00:10:52,236 --> 00:10:53,070 ‫לכי.‬ 181 00:10:53,654 --> 00:10:54,530 ‫תנועת שיער.‬ 182 00:10:55,030 --> 00:10:55,864 ‫כן.‬ 183 00:10:58,033 --> 00:11:00,619 ‫זה חמוד. בטח.‬ 184 00:11:02,329 --> 00:11:03,831 ‫באת.‬ 185 00:11:03,914 --> 00:11:07,543 ‫כן, אמרתי שאבוא, כך שלא יכולתי שלא להגיע.‬ 186 00:11:08,711 --> 00:11:09,545 ‫נכון.‬ 187 00:11:10,504 --> 00:11:14,466 ‫רציתי להודות לך כראוי על שדאגת לבת שלי.‬ 188 00:11:14,550 --> 00:11:16,176 ‫זה היה ממש נחמד מצידך.‬ 189 00:11:16,260 --> 00:11:19,179 ‫ואני מצטערת אם חשבתי שאתה מישהו רע.‬ 190 00:11:19,263 --> 00:11:20,097 ‫אני מבין.‬ 191 00:11:20,180 --> 00:11:23,976 ‫יש הרבה ביתני חטיפת ילדים השנה. זה מוזר.‬ 192 00:11:24,059 --> 00:11:26,729 ‫תזכיר לי עבור מה הביתן שלך?‬ 193 00:11:26,812 --> 00:11:29,148 ‫הענקת ייעוץ משפטי בחינם. אני עורך דין.‬ 194 00:11:29,231 --> 00:11:30,399 ‫אז אתה באמת מישהו רע.‬ 195 00:11:32,151 --> 00:11:35,404 ‫לא, אני אחד מאותם מעט עורכי דין טובים.‬ 196 00:11:37,281 --> 00:11:38,240 ‫אני טום.‬ 197 00:11:39,324 --> 00:11:40,159 ‫ליסה.‬ 198 00:11:40,659 --> 00:11:42,202 ‫במה את עוסקת, ליסה?‬ 199 00:11:42,286 --> 00:11:43,162 ‫אני כותבת.‬ 200 00:11:44,747 --> 00:11:45,789 ‫אימא, נו!‬ 201 00:11:45,873 --> 00:11:47,958 ‫אתם מתכוונות להישאר לזיקוקים?‬ 202 00:11:48,041 --> 00:11:49,126 ‫אין סיכוי שנחמיץ אותם.‬ 203 00:11:49,209 --> 00:11:51,670 ‫אני מכיר מקום מצוין לצפות ממנו.‬ ‫-אנחנו בדרך כלל הולכות…‬ 204 00:11:51,754 --> 00:11:53,088 ‫מצפה "וינדי סאדל".‬ 205 00:11:57,342 --> 00:12:00,763 ‫מפתיע שלא התראינו שם קודם.‬ 206 00:12:01,764 --> 00:12:03,807 ‫אולי לא ידענו מה אנחנו מחפשים.‬ 207 00:12:15,861 --> 00:12:18,572 ‫זה סגול.‬ ‫-ההוא היה טוב.‬ 208 00:12:18,655 --> 00:12:20,073 ‫אהבתי את הסגול ההוא.‬ 209 00:12:23,452 --> 00:12:24,369 ‫אז…‬ 210 00:12:27,164 --> 00:12:29,249 ‫יש לך מסעדה מועדפת?‬ 211 00:12:30,459 --> 00:12:31,335 ‫כן.‬ 212 00:12:32,169 --> 00:12:33,045 ‫אמרתי כן,‬ 213 00:12:33,128 --> 00:12:34,713 ‫וזה מה שהביא אותי לדנוור.‬ 214 00:12:35,422 --> 00:12:36,924 ‫אני שמח שאת כאן.‬ 215 00:12:39,426 --> 00:12:41,386 ‫כנראה שמישהו מנסה לרמוז לנו משהו.‬ 216 00:13:09,289 --> 00:13:10,499 ‫תעלול או ממתק!‬ 217 00:13:15,003 --> 00:13:16,421 ‫אלה, אל תמהרי!‬ 218 00:13:20,634 --> 00:13:21,552 ‫פספסת.‬ 219 00:13:36,108 --> 00:13:37,693 ‫הנה.‬ 220 00:13:41,029 --> 00:13:41,905 ‫אני אוהב אותך.‬ 221 00:13:41,989 --> 00:13:43,198 ‫גם אני אוהבת אותך.‬ 222 00:13:51,123 --> 00:13:53,083 ‫לילה טוב.‬ ‫-לילה טוב.‬ 223 00:14:02,467 --> 00:14:04,970 ‫- 25 יום לפני חג המולד… -‬ 224 00:14:05,721 --> 00:14:07,264 ‫כבר חמישה חודשים.‬ 225 00:14:09,099 --> 00:14:11,727 ‫אני חושבת שאף פעם‬ ‫לא ראיתי אותך מאושרת כל כך.‬ 226 00:14:12,227 --> 00:14:13,937 ‫זה היה די קסום עד כה.‬ 227 00:14:14,938 --> 00:14:17,608 ‫ובנוסף, אלה כל כך אוהבת את טום.‬ 228 00:14:17,691 --> 00:14:18,901 ‫אני יודעת, נכון?‬ 229 00:14:19,902 --> 00:14:21,486 ‫אז מה אני לא רואה?‬ 230 00:14:21,570 --> 00:14:22,571 ‫מה זאת אומרת?‬ 231 00:14:22,654 --> 00:14:25,657 ‫לא ייתכן שהוא כזה מושלם. מה אני מפספסת?‬ 232 00:14:25,741 --> 00:14:26,575 ‫לא, ליס.‬ 233 00:14:26,658 --> 00:14:29,745 ‫לא אתן לך‬ ‫לשכנע את עצמך לצאת מסיפור האהבה הזה.‬ 234 00:14:29,828 --> 00:14:32,539 ‫מה יכול להשתבש?‬ ‫-אלוהים!‬ 235 00:14:36,543 --> 00:14:39,963 ‫סליחה, לא ראיתי אותך. את בסדר?‬ 236 00:14:40,047 --> 00:14:42,382 ‫כן, זה פשוט הפתיע אותי. זה הכול.‬ 237 00:14:43,133 --> 00:14:45,135 ‫בחג המולד אין דבר כזה "גדול מדי", נכון?‬ 238 00:14:46,970 --> 00:14:50,307 ‫כן. תודה.‬ ‫-כן. קדימה, מותק. אני איתך.‬ 239 00:14:51,224 --> 00:14:52,267 ‫חג מולד שמח.‬ 240 00:14:52,351 --> 00:14:55,312 ‫אולי כדאי שאכתוב על זה בכתבת חג המולד שלי.‬ 241 00:14:55,395 --> 00:14:58,690 ‫רגע, גרנט ביקש ממך לכתוב כתבה על חג המולד?‬ 242 00:14:59,524 --> 00:15:00,609 ‫בחיי.‬ 243 00:15:00,692 --> 00:15:03,070 ‫אני מתה לראות איך זה יתפתח.‬ 244 00:15:08,784 --> 00:15:10,577 ‫זה מתוק.‬ 245 00:15:13,330 --> 00:15:17,042 ‫היי. אסאן. הכול בסדר?‬ 246 00:15:17,125 --> 00:15:18,919 ‫בהחלט, גבירותיי.‬ 247 00:15:19,002 --> 00:15:20,712 ‫תנו לי לקחת את המעילים שלכן.‬ 248 00:15:23,298 --> 00:15:24,925 ‫נקבל אותם בחזרה, נכון?‬ 249 00:15:25,008 --> 00:15:27,427 ‫ברור, טום פשוט רוצה שתרגישו בנוח.‬ 250 00:15:27,511 --> 00:15:29,930 ‫אתה מפחיד אותי קצת.‬ 251 00:15:30,639 --> 00:15:33,183 ‫אין לך מושג.‬ ‫-מה זה אומר?‬ 252 00:15:33,266 --> 00:15:35,310 ‫ברוכים הבאים לחג המולד.‬ 253 00:15:42,025 --> 00:15:43,443 ‫הגענו למקום הנכון?‬ 254 00:16:14,307 --> 00:16:17,227 ‫היי, סליחה חבר'ה. אני מאחר. ברוכות הבאות.‬ 255 00:16:19,604 --> 00:16:21,982 ‫חג מולד שמח!‬ 256 00:16:22,065 --> 00:16:23,275 ‫היי, שרון.‬ ‫-היי.‬ 257 00:16:23,358 --> 00:16:24,943 ‫היי. חג מולד שמח.‬ 258 00:16:25,027 --> 00:16:30,240 ‫כן, מה קורה כאן? זה אמיתי?‬ 259 00:16:30,323 --> 00:16:32,617 ‫הכול כאן אמיתי לגמרי.‬ 260 00:16:32,701 --> 00:16:35,287 ‫אני לא יודעת לאיזו תחרות נרשמת,‬ ‫אבל בטוח שניצחת.‬ 261 00:16:36,163 --> 00:16:38,373 ‫לא, זה רק לכבוד חג המולד.‬ 262 00:16:41,918 --> 00:16:45,172 ‫תראה להן את קיר התמונות.‬ ‫-אה, כן, בואו מכאן.‬ 263 00:16:49,760 --> 00:16:52,304 ‫כן, יש לי כאן ערכה שלמה.‬ 264 00:16:52,387 --> 00:16:57,476 ‫חשבתי שנוכל להצטלם עם אביזרים‬ ‫ועם סנטה בכבודו ובעצמו.‬ 265 00:16:57,559 --> 00:16:59,728 ‫טוב, האשטאג קדחת הקוטב הצפוני.‬ 266 00:17:01,938 --> 00:17:03,857 ‫אתם מנסים למתוח אותי?‬ 267 00:17:05,567 --> 00:17:07,360 ‫שרון, את חלק מהדבר הזה?‬ 268 00:17:07,444 --> 00:17:08,653 ‫אל תסתכלי עליי.‬ 269 00:17:09,654 --> 00:17:10,697 ‫את לא אוהבת את זה?‬ 270 00:17:11,364 --> 00:17:13,909 ‫אני ידועה בתור כזו שלא אוהבת את זה.‬ 271 00:17:13,992 --> 00:17:15,535 ‫לא דיברנו על זה?‬ 272 00:17:15,619 --> 00:17:18,955 ‫לא, זה משהו שהייתי זוכר אם היית מספרת.‬ 273 00:17:20,040 --> 00:17:22,000 ‫אתה עושה את זה כל שנה?‬ 274 00:17:22,084 --> 00:17:22,918 ‫כן.‬ 275 00:17:23,460 --> 00:17:24,753 ‫אבל בשביל מי זה?‬ 276 00:17:24,836 --> 00:17:29,132 ‫בשבילי. והערב בשבילכם.‬ ‫בעיקר כי זהו חג המולד.‬ 277 00:17:30,050 --> 00:17:33,303 ‫כתזכורת שצריך לשמור על רוח החג.‬ 278 00:17:33,386 --> 00:17:35,138 ‫אולי פשוט תשים פתק לתזכורת על המקרר?‬ 279 00:17:36,973 --> 00:17:39,726 ‫אני רואה בזה פתק ענקי לתזכורת.‬ 280 00:17:39,810 --> 00:17:42,104 ‫טוב, אבל זה יקר, לא?‬ 281 00:17:42,187 --> 00:17:43,772 ‫לא.‬ 282 00:17:43,855 --> 00:17:47,609 ‫טוב, הכול ביחד כנראה שווה הרבה.‬ 283 00:17:47,692 --> 00:17:50,362 ‫אבל רוב הדברים האלה איתי מאז שהייתי ילד.‬ 284 00:17:50,445 --> 00:17:52,447 ‫אני לא קונה קישוטים חדשים מדי שנה.‬ 285 00:17:52,531 --> 00:17:56,284 ‫כן, אבל עדיין מדובר בפריטי חג המולד.‬ 286 00:17:56,368 --> 00:17:59,955 ‫האם מישהו יחזיק אצלו מפצח אגוזים,‬ 287 00:18:00,038 --> 00:18:02,874 ‫או בובת אייל הצפון, כשלא מדובר בחג המולד?‬ 288 00:18:02,958 --> 00:18:06,211 ‫לא, אבל לא צריך לבזבז כסף כדי לקשט, נכון?‬ 289 00:18:06,294 --> 00:18:10,674 ‫יש לי כמה רעיונות לקישוטים מתוצרת עצמית.‬ ‫הכול סביב רוח החג.‬ 290 00:18:11,550 --> 00:18:13,969 ‫זה הפרויקט שאמרת שיש לך בסוף השבוע הזה?‬ 291 00:18:14,052 --> 00:18:16,471 ‫כן. זה היה החלק המהנה. החלק הקשה היה לארגן‬ 292 00:18:16,555 --> 00:18:19,141 ‫את כל חומרי העבודה שלי ולהעביר אותם למשרד.‬ 293 00:18:21,017 --> 00:18:22,769 ‫למה לא סיפרת לי?‬ 294 00:18:23,603 --> 00:18:25,564 ‫רציתי להפתיע אותך.‬ 295 00:18:28,608 --> 00:18:30,026 ‫ובכן, הצלחת.‬ 296 00:18:40,287 --> 00:18:42,122 ‫אני הרכבתי את כל הרכבת.‬ 297 00:18:42,956 --> 00:18:44,499 ‫אני מקווה שטום נתן לך פרס.‬ 298 00:18:46,626 --> 00:18:49,629 ‫רגע, לא מדובר רק בקישוטים, טוב?‬ 299 00:18:49,713 --> 00:18:53,049 ‫תקופת חג המולד‬ ‫קשורה גם לאירועי החג השונים.‬ 300 00:18:53,133 --> 00:18:56,261 ‫יש המון אירועים בעיירה. הנה, תראי.‬ 301 00:18:57,220 --> 00:19:00,056 ‫אני בטוח שהייתן בחלקם.‬ 302 00:19:00,140 --> 00:19:01,641 ‫הייתי בכולם.‬ 303 00:19:03,560 --> 00:19:06,229 ‫יש טקס הדלקת עץ, שירה של מזמורי חג המולד,‬ 304 00:19:06,313 --> 00:19:07,522 ‫הפקות לכבוד החג.‬ 305 00:19:07,606 --> 00:19:10,984 ‫כיף פשוט להסתובב בעיר,‬ ‫ולספוג את אנרגיית חג המולד.‬ 306 00:19:11,067 --> 00:19:11,943 ‫באמת?‬ 307 00:19:12,027 --> 00:19:14,112 ‫טוב, תראי, הבנתי.‬ 308 00:19:14,196 --> 00:19:18,283 ‫את לא אוהבת את חג המולד, אבל תני לי‬ ‫להראות לך כמה כיף זה יכול להיות.‬ 309 00:19:18,950 --> 00:19:21,578 ‫אני מניחה שאלה תיהנה מכמה מאלה.‬ 310 00:19:23,705 --> 00:19:25,624 ‫אלה עם אבא שלה הערב?‬ 311 00:19:25,707 --> 00:19:29,878 ‫כן, צפויה להם בקרוב‬ ‫תחרות החלקה על קרטונים חשובה.‬ 312 00:19:29,961 --> 00:19:32,464 ‫אני בטוח שאני יודע מה הסוד. נייר דבק.‬ 313 00:19:32,964 --> 00:19:35,383 ‫מה? נייר דבק?‬ ‫-אתם יודעים מה אומרים?‬ 314 00:19:35,467 --> 00:19:40,055 ‫אם נייר דבק לא פותר את הבעיה,‬ ‫זה אומר שלא השתמשת במספיק נייר דבק.‬ 315 00:19:40,138 --> 00:19:42,641 ‫טוב, אני אעביר את המסר הזה.‬ 316 00:19:42,724 --> 00:19:45,227 ‫הו! חכו, יש עוד.‬ 317 00:19:45,310 --> 00:19:46,603 ‫עוד אוכל?‬ 318 00:19:46,686 --> 00:19:47,729 ‫כן.‬ ‫-בחיי.‬ 319 00:19:47,812 --> 00:19:49,648 ‫מישהו רוצה פאי דלעת?‬ 320 00:19:50,899 --> 00:19:51,816 ‫אני אמצא מקום.‬ 321 00:19:51,900 --> 00:19:54,277 ‫גם אני. זוזו הצידה, כדורי אורז.‬ 322 00:19:55,403 --> 00:19:56,238 ‫תודה.‬ 323 00:19:57,322 --> 00:19:58,573 ‫ביי.‬ ‫-ביי.‬ 324 00:19:58,657 --> 00:20:01,034 ‫הזמנת את פאשה?‬ ‫-כן. אני ליסה.‬ 325 00:20:04,829 --> 00:20:08,750 ‫מסתבר שליסה איננה חובבת חג המולד.‬ 326 00:20:08,833 --> 00:20:10,335 ‫הרגשתי את זה.‬ 327 00:20:11,253 --> 00:20:13,338 ‫טוב, נראה אם היא תשרוד את זה.‬ 328 00:20:14,965 --> 00:20:19,386 ‫שמתי לב שלא הזכרת את סנטה.‬ ‫-זה אתגר שאני עדיין לא מוכן לקראתו.‬ 329 00:20:21,721 --> 00:20:23,431 ‫אולי אוכל לגרום לה לחבב אותו.‬ 330 00:20:24,891 --> 00:20:26,393 ‫מה לכל ה… את בסדר?‬ 331 00:20:26,476 --> 00:20:29,479 ‫אנחנו בסדר. מתנצלת. פשוט תמשיך לנסוע.‬ 332 00:20:29,562 --> 00:20:31,481 ‫היא פשוט מנסה לפתור כמה דברים.‬ 333 00:20:31,564 --> 00:20:33,775 ‫החבר שלי אוהב את חג המולד.‬ 334 00:20:33,858 --> 00:20:36,653 ‫החבר שלי.‬ ‫-לזה לא ציפיתי.‬ 335 00:20:36,736 --> 00:20:38,405 ‫מה אני אמורה לעשות עכשיו?‬ 336 00:20:38,488 --> 00:20:41,074 ‫פשוט ניפרד ואז נחזור בינואר?‬ 337 00:20:41,157 --> 00:20:44,911 ‫בחייך, אתם הזוג החלומי.‬ ‫את בטח תסתדרי עם קצת כיף של חג המולד.‬ 338 00:20:44,995 --> 00:20:48,832 ‫זה לא היה כיף. זה היה מוזר.‬ 339 00:20:48,915 --> 00:20:51,418 ‫כל הקישוטים האלה, כל הזמן.‬ 340 00:20:51,501 --> 00:20:54,546 ‫הוא השקיע שלושה ימים רצופים לעצב את הדירה.‬ 341 00:20:54,629 --> 00:20:58,091 ‫הוא מסוגל להיות ממוקד מאוד.‬ ‫זו התכונה שלו בתור עורך דין.‬ 342 00:20:58,174 --> 00:21:00,802 ‫מישהו שאין לו זמן פנוי במהלך השבוע,‬ 343 00:21:00,885 --> 00:21:03,346 ‫עכשיו יש לו המון זמן‬ ‫לעשות דברים של חג המולד?‬ 344 00:21:03,430 --> 00:21:04,597 ‫זה היופי שבזה.‬ 345 00:21:04,681 --> 00:21:07,100 ‫בזכות כל הדברים‬ ‫שהוא דיבר עליהם בארוחת הערב,‬ 346 00:21:07,183 --> 00:21:09,811 ‫מרוצי המזחלות, סרטי החג המולד,‬ ‫או מה שזה לא יהיה,‬ 347 00:21:09,894 --> 00:21:12,522 ‫תוכלו להיות ביחד כל יום.‬ 348 00:21:14,316 --> 00:21:15,859 ‫כדי לחגוג את חג המולד.‬ 349 00:21:15,942 --> 00:21:17,902 ‫כן, זה האתגר.‬ 350 00:21:17,986 --> 00:21:22,240 ‫ואני יודעת איך לגרום לך לקפוץ ישר לתוך זה.‬ 351 00:21:22,324 --> 00:21:23,491 ‫תני לי את הטלפון שלך.‬ 352 00:21:24,117 --> 00:21:25,660 ‫תני לי את הטלפון שלך.‬ 353 00:21:26,911 --> 00:21:27,746 ‫תודה.‬ 354 00:21:28,330 --> 00:21:30,248 ‫כן!‬ 355 00:21:33,501 --> 00:21:34,461 ‫אני טוב.‬ 356 00:21:38,048 --> 00:21:39,674 ‫כן, תודה על העזרה, ספילברג.‬ 357 00:21:40,550 --> 00:21:41,760 ‫בניתי את הרכבת.‬ 358 00:21:41,843 --> 00:21:42,677 ‫כן.‬ 359 00:21:45,347 --> 00:21:46,181 ‫זאת ליסה.‬ 360 00:21:47,390 --> 00:21:51,311 ‫סליחה, חבר. הייתה לכם תקופה טובה.‬ 361 00:21:52,145 --> 00:21:56,274 ‫לא, היא רוצה שאראה לה‬ ‫רעיונות לקישוטים ביתיים.‬ 362 00:21:57,317 --> 00:22:01,279 ‫"מחר עם אלה אחרי הלימודים.‬ ‫אני רוצה לתת הזדמנות לחג המולד."‬ 363 00:22:02,739 --> 00:22:05,825 ‫זו לא התחושה שקיבלתי כשהן הלכו.‬ 364 00:22:06,409 --> 00:22:07,952 ‫זה בזכות הקסם של חג המולד.‬ 365 00:22:08,953 --> 00:22:11,164 ‫אצטרך לנסוע למחסן שלי בבוקר,‬ 366 00:22:11,247 --> 00:22:13,917 ‫ולאסוף את קישוטי הגיבוי שלי.‬ ‫אוכל לתלות אותם על העץ שלה,‬ 367 00:22:14,000 --> 00:22:16,544 ‫כי מבחינה טכנית, זה לא נחשב כהוצאה.‬ 368 00:22:16,628 --> 00:22:17,754 ‫אתה צריך לעבוד מחר.‬ 369 00:22:18,880 --> 00:22:20,006 ‫אני אקח יום מחלה.‬ 370 00:22:21,800 --> 00:22:23,093 ‫אתה תיקח יום מחלה?‬ 371 00:22:23,176 --> 00:22:26,888 ‫כן, למה? רגע, איך לוקחים יום מחלה?‬ ‫מתקשרים למשרד האחות?‬ 372 00:22:26,971 --> 00:22:28,848 ‫יש לנו משרד אחות בחברה שלי?‬ 373 00:22:28,932 --> 00:22:30,100 ‫תתקשר לעוזרת שלך.‬ 374 00:22:30,183 --> 00:22:32,018 ‫כן. אני אתקשר לעוזרת שלי.‬ 375 00:22:32,102 --> 00:22:32,936 ‫טום.‬ ‫-כן?‬ 376 00:22:33,019 --> 00:22:34,229 ‫קח נשימה.‬ 377 00:22:35,397 --> 00:22:36,231 ‫עמוקה יותר.‬ 378 00:22:38,858 --> 00:22:40,276 ‫פשוט תכתוב בחזרה לליסה.‬ 379 00:22:40,360 --> 00:22:44,531 ‫אה, נכון. כן. לכתוב בחזרה ל…‬ 380 00:22:46,908 --> 00:22:47,826 ‫בסדר.‬ 381 00:22:48,618 --> 00:22:50,703 ‫- נתחיל ב־11:00? אקח יום חופש -‬ 382 00:22:51,413 --> 00:22:52,247 ‫נו?‬ 383 00:22:53,164 --> 00:22:56,751 ‫הוא פנוי מחר, יום שני.‬ 384 00:22:56,835 --> 00:22:58,253 ‫מחר בערב?‬ 385 00:22:58,336 --> 00:22:59,170 ‫כל היום.‬ 386 00:23:00,839 --> 00:23:03,174 ‫הללויה!‬ ‫-אתן צורחות יותר מדי.‬ 387 00:23:03,258 --> 00:23:05,385 ‫אבל פאשה, זה חג המולד.‬ 388 00:23:10,432 --> 00:23:17,397 ‫- הכנות וקישוטים אצל העץ של ליסה! -‬ 389 00:23:38,501 --> 00:23:40,128 ‫היי.‬ ‫-טום.‬ 390 00:23:40,211 --> 00:23:42,547 ‫ליסה, את יוצאת?‬ 391 00:23:43,548 --> 00:23:45,633 ‫חשבתי שתבוא ב־11:00.‬ 392 00:23:45,717 --> 00:23:48,219 ‫סליחה, קמתי והמחסן היה פתוח,‬ 393 00:23:48,303 --> 00:23:50,805 ‫ואז התחלתי לסחוב,‬ ‫וחשבתי שאם התעוררת מוקדם…‬ 394 00:23:50,889 --> 00:23:52,515 ‫אני צריכה לנסוע למשרד.‬ 395 00:23:52,599 --> 00:23:54,476 ‫את לא עובדת מהבית היום?‬ 396 00:23:54,559 --> 00:23:55,977 ‫יש לנו ישיבת צוות.‬ 397 00:23:59,063 --> 00:24:00,690 ‫אנחנו אמורים להשתמש בכל זה?‬ 398 00:24:03,443 --> 00:24:05,945 ‫יש עוד שתי תיבות ליד המכונית.‬ 399 00:24:09,491 --> 00:24:11,993 ‫אתה תצליח להסתדר בעצמך?‬ 400 00:24:12,076 --> 00:24:14,787 ‫בהחלט. כן. אני צריך לעבור‬ 401 00:24:14,871 --> 00:24:17,165 ‫על כל קישוטי הגיבוי שיש לי.‬ 402 00:24:17,248 --> 00:24:18,917 ‫יש לך קישוטים?‬ 403 00:24:19,000 --> 00:24:20,710 ‫כדי שאדע כמה יש לנו סך הכול.‬ 404 00:24:20,793 --> 00:24:22,378 ‫זאת קופסת חג המולד שלי.‬ 405 00:24:22,462 --> 00:24:25,465 ‫נהדר. אני אעבור על הקופסה ועל הקישוטים.‬ 406 00:24:25,548 --> 00:24:27,008 ‫תלכי לעבודה ואל תדאגי.‬ 407 00:24:27,967 --> 00:24:31,179 ‫טוב. נשאר קצת קפה.‬ ‫-יש לך קקאו?‬ 408 00:24:32,430 --> 00:24:33,890 ‫ממתי אתה שותה שוקו חם?‬ 409 00:24:33,973 --> 00:24:38,061 ‫קקאו הוא אחד מההנאות הרבות של חג המולד.‬ 410 00:24:38,853 --> 00:24:41,606 ‫בסדר. לא, אין לי קקאו.‬ 411 00:24:41,689 --> 00:24:42,899 ‫אני אקנה.‬ 412 00:24:42,982 --> 00:24:44,108 ‫בסדר.‬ ‫-בסדר.‬ 413 00:24:44,192 --> 00:24:45,652 ‫אני הולכת לי לעבודה.‬ 414 00:24:45,735 --> 00:24:46,819 ‫לכי לך.‬ 415 00:24:52,325 --> 00:24:54,911 ‫אנחנו צריכים יותר לחיצות.‬ ‫אף אחד לא פותח אותנו.‬ 416 00:24:54,994 --> 00:24:57,580 ‫ואם אף אחד לא יפתח אותנו, לא נבוא לעבודה.‬ 417 00:24:57,664 --> 00:24:58,498 ‫- חג המולד… -‬ 418 00:24:58,581 --> 00:25:00,708 ‫אנו רוצים להראות משהו שיעורר רצון להישאר,‬ 419 00:25:00,792 --> 00:25:02,877 ‫ואז לעבור לדבר הבא. ליסה, את איתנו?‬ 420 00:25:02,961 --> 00:25:04,462 ‫כן. כן, גרנט.‬ 421 00:25:04,546 --> 00:25:08,007 ‫נהדר. אז אנחנו‬ ‫צריכים לחשוב על רעיונות חדשים.‬ 422 00:25:13,638 --> 00:25:15,390 ‫צריכים לשמוע עוד רעיונות.‬ 423 00:25:15,473 --> 00:25:18,893 ‫מישהו הציע משהו‬ ‫שקשור למועדון המטפסים ההיפסטרים.‬ 424 00:25:21,145 --> 00:25:25,358 ‫ומה הקטע של גלן עם אסמ"ר.‬ ‫אין לי שום מושג מה זה.‬ 425 00:25:25,441 --> 00:25:28,194 ‫אני שמח שהוא לא בא היום. התכוונתי…‬ 426 00:25:28,278 --> 00:25:34,158 ‫חג המולד, אובססיה של גבר אחד,‬ ‫סיוט של אישה אחת.‬ 427 00:25:35,118 --> 00:25:37,036 ‫טה־דה! קקאו!‬ 428 00:25:37,120 --> 00:25:38,997 ‫ואו, זה מושקע.‬ 429 00:25:39,080 --> 00:25:42,917 ‫שמתי מעט אגוז מוסקט‬ ‫כדי להוסיף קצת טעם מעקצץ.‬ 430 00:25:43,585 --> 00:25:46,129 ‫היה לי אגוז מוסקט?‬ ‫-קניתי אחד שלם כשיצאתי.‬ 431 00:25:46,212 --> 00:25:48,423 ‫צריך לטחון אותו טרי,‬ ‫אחרת הוא יאבד את הטעם.‬ 432 00:25:48,506 --> 00:25:49,716 ‫באמת?‬ ‫-באמת.‬ 433 00:25:50,508 --> 00:25:52,969 ‫טוב, זה לא השוקו החם של אימא.‬ 434 00:25:53,052 --> 00:25:55,805 ‫אה, לא. זה קקאו.‬ 435 00:26:01,144 --> 00:26:04,647 ‫ואו! זה טעים!‬ ‫-טוב.‬ 436 00:26:04,731 --> 00:26:08,026 ‫אפשר להראות לך מה עשיתי?‬ ‫-כן, אחריך.‬ 437 00:26:08,109 --> 00:26:14,198 ‫אז, כל הקישוטים מוכנים לתלייה.‬ ‫הייתי צריך לחבר ווים לכמה מהם.‬ 438 00:26:14,282 --> 00:26:17,535 ‫לגבי האורות, בדקתי שאין נורות שרופות‬ ‫באף אחד מהחוטים.‬ 439 00:26:17,619 --> 00:26:19,287 ‫חשוב לוודא שלא יהיו הפתעות.‬ 440 00:26:19,370 --> 00:26:23,374 ‫ולגבי העץ, חשבתי שנוכל לפנות מקום בפינה.‬ 441 00:26:23,458 --> 00:26:25,752 ‫כן.‬ ‫-נכון? טוב. בואי הנה.‬ 442 00:26:27,211 --> 00:26:31,841 ‫עמדת הפרויקט מוכנה להכנת קישוטים.‬ 443 00:26:33,509 --> 00:26:34,761 ‫היית עסוק.‬ 444 00:26:34,844 --> 00:26:37,221 ‫זה כיף. הכול היה בסדר בעבודה?‬ 445 00:26:39,015 --> 00:26:41,809 ‫כן, אני מתקשה עם איזושהי כתבה.‬ 446 00:26:42,518 --> 00:26:45,647 ‫יודע מה? אלה מסיימת ללמוד ב־15:00.‬ ‫שנצא לארוחת צהריים?‬ 447 00:26:45,730 --> 00:26:48,066 ‫כן, מושלם. סיימי את הקקאו ונצא.‬ 448 00:27:16,803 --> 00:27:20,056 ‫אף פעם לא נהנית עם המשפחה בחג המולד?‬ 449 00:27:21,391 --> 00:27:24,352 ‫ההורים שלי מעולם לא נהנו.‬ 450 00:27:26,312 --> 00:27:29,273 ‫אולי כי אף אחד מהם לא לבש את זה.‬ 451 00:27:48,209 --> 00:27:49,419 ‫לא.‬ 452 00:27:49,502 --> 00:27:52,755 ‫עם צלצולים? זה נהדר. תראי, בשבילי.‬ 453 00:27:57,135 --> 00:27:59,470 ‫אני מכיר חנות קאפקייקס לחג המולד‬ 454 00:27:59,554 --> 00:28:03,015 ‫שבה הם לוקחים את הציפוי…‬ ‫סליחה, תלכי בצד הזה.‬ 455 00:28:03,099 --> 00:28:05,184 ‫זו שכונה די מסוכנת.‬ 456 00:28:05,268 --> 00:28:07,687 ‫תפגע בו!‬ ‫-ואו! זהירות.‬ 457 00:28:08,521 --> 00:28:14,068 ‫תתכופפי! טוב, רוצי! לא היום, פרקלס.‬ 458 00:28:16,154 --> 00:28:19,449 ‫חשבת על רשימת חג המולד בשביל סנטה?‬ 459 00:28:19,532 --> 00:28:21,576 ‫יש לי כמה רעיונות.‬ 460 00:28:21,659 --> 00:28:22,618 ‫כמו מה?‬ 461 00:28:22,702 --> 00:28:24,829 ‫אייפון.‬ 462 00:28:24,912 --> 00:28:28,207 ‫אני לא בטוחה‬ ‫שלשדונים יש טכנולוגיה של אייפון.‬ 463 00:28:28,291 --> 00:28:29,959 ‫הם יכולים לייצר אייפון.‬ 464 00:28:30,042 --> 00:28:33,838 ‫אני די בטוחה‬ ‫שלא מייצרים אייפונים בקוטב הצפוני.‬ 465 00:28:33,921 --> 00:28:36,048 ‫בקוטב הצפוני אפשר לייצר כל מה שתרצי.‬ 466 00:28:38,384 --> 00:28:43,347 ‫טום, תנסה לזרום איתי.‬ ‫שמעתי שיש מגבלת גיל לאייפונים.‬ 467 00:28:43,431 --> 00:28:44,807 ‫סנטה אמר שאפשר מגיל 11.‬ 468 00:28:45,558 --> 00:28:46,601 ‫אחת עשרה?‬ 469 00:28:48,603 --> 00:28:51,189 ‫סנטה לא מביא מתנות לילדים מעל גיל 10.‬ 470 00:28:53,608 --> 00:28:54,942 ‫זו הנקודה, טום.‬ 471 00:28:55,735 --> 00:28:59,739 ‫שמעתי שלדעתו, גיל שמונה‬ ‫צעיר מדי בשביל אייפון.‬ 472 00:28:59,822 --> 00:29:05,203 ‫כן, נכון. אימא שלך צודקת.‬ ‫סנטה יודע הכול עלייך,‬ 473 00:29:05,286 --> 00:29:07,955 ‫והוא לא יכול להביא לך מתנה‬ ‫שאת לא מוכנה אליה.‬ 474 00:29:09,791 --> 00:29:10,750 ‫בסדר.‬ 475 00:29:10,833 --> 00:29:14,128 ‫בסדר. טוב, קדימה, בואי נמצא עץ. קדימה.‬ 476 00:29:15,129 --> 00:29:18,716 ‫גובה העץ לדירה שלך צריך להיות כ־180 ס"מ.‬ 477 00:29:18,800 --> 00:29:21,511 ‫אז לדעתי אלה יתאימו.‬ 478 00:29:22,303 --> 00:29:25,681 ‫אז זו האפשרות הראשונה שלנו.‬ 479 00:29:26,224 --> 00:29:27,975 ‫עכשיו רק צריך מישהו שיבדוק‬ 480 00:29:28,059 --> 00:29:30,728 ‫כדי לוודא שאין חלקים יבשים.‬ ‫-אני אטפל בזה.‬ 481 00:29:30,812 --> 00:29:31,646 ‫טוב.‬ 482 00:29:32,230 --> 00:29:34,232 ‫תבדקי מאחור. לפעמים הם מתחבאים שם.‬ 483 00:29:34,315 --> 00:29:38,194 ‫הענפים נראים טוב. הוא מושלם.‬ 484 00:29:38,277 --> 00:29:40,988 ‫אז מצאנו את העץ שלנו.‬ ‫-אני מתה עליו.‬ 485 00:29:41,072 --> 00:29:44,909 ‫אבל רגע, עדיין לא סיימנו. "הושלגתן" פעם?‬ 486 00:29:53,501 --> 00:29:54,794 ‫מי היה מאמין?‬ 487 00:29:54,877 --> 00:29:58,297 ‫זה ממש מגניב. מה עוד אפשר "להשליג"?‬ 488 00:29:59,382 --> 00:30:00,675 ‫רק את העץ היום.‬ 489 00:30:01,592 --> 00:30:03,719 ‫טוב, צריך להשאיר אותו ללילה כדי שיתייבש,‬ 490 00:30:03,803 --> 00:30:06,430 ‫אבל בינתיים נוכל להכין את הקישוטים,‬ 491 00:30:06,514 --> 00:30:09,517 ‫כדי שנוכל לתלות אותם על העץ מחר.‬ ‫טוב? בסדר, בואו.‬ 492 00:30:22,655 --> 00:30:24,115 ‫תראו את זה!‬ 493 00:30:47,638 --> 00:30:51,267 ‫ואו. הנה זה. זהו זה.‬ 494 00:30:51,350 --> 00:30:54,270 ‫"הגרינץ' נתפס על ידי ילדה פצפונת‬ 495 00:30:54,353 --> 00:30:57,315 ‫"שקמה מהמיטה כדי לשתות כוס מים קרים.‬ 496 00:30:57,398 --> 00:30:59,942 ‫"היא הביטה בגרינץ' ואמרה…"‬ 497 00:31:00,026 --> 00:31:01,903 ‫"סנטה קלאוס, למה?‬ 498 00:31:01,986 --> 00:31:05,489 ‫"למה אתה לוקח את עץ חג המולד שלי? למה?"‬ 499 00:31:06,115 --> 00:31:10,286 ‫"אבל אתם יודעים,‬ ‫הגרינץ' הזקן היה כל כך חכם וכל כך ערמומי,‬ 500 00:31:10,369 --> 00:31:13,331 ‫"שהוא המציא שקר, והמציא אותו די מהר.‬ 501 00:31:13,414 --> 00:31:16,459 ‫"'ילדתי המתוקה…'"‬ 502 00:31:21,339 --> 00:31:23,049 ‫חג מולד שמח.‬ 503 00:31:23,132 --> 00:31:24,759 ‫חג מולד שמח.‬ 504 00:31:31,265 --> 00:31:32,725 ‫זה היה יום ארוך.‬ 505 00:31:34,435 --> 00:31:36,395 ‫נהנית ממנו?‬ 506 00:31:37,813 --> 00:31:40,066 ‫אני חייבת להודות שכן.‬ 507 00:31:40,149 --> 00:31:41,067 ‫כן?‬ 508 00:31:41,150 --> 00:31:43,986 ‫כן. אבל בעיקר כי היינו ביחד,‬ 509 00:31:44,070 --> 00:31:46,656 ‫ואנחנו תמיד נהנים כשאנחנו ביחד.‬ 510 00:31:47,198 --> 00:31:50,368 ‫כן, אבל חג המולד הופך את זה לקסום יותר.‬ 511 00:31:50,910 --> 00:31:53,412 ‫חג המולד גרם לזה לקרות ביום שני.‬ 512 00:31:54,205 --> 00:31:55,039 ‫כן.‬ 513 00:31:55,998 --> 00:32:00,586 ‫אגב, יש עוד דבר אחד שהכנתי‬ 514 00:32:00,670 --> 00:32:02,296 ‫ושעדיין לא הראיתי לך.‬ 515 00:32:02,380 --> 00:32:04,048 ‫אוי ואבוי. מה עוד?‬ 516 00:32:06,384 --> 00:32:07,218 ‫זה.‬ 517 00:32:09,845 --> 00:32:12,098 ‫מה זה? כוסברה?‬ 518 00:32:12,181 --> 00:32:14,934 ‫לא. זה דבקון.‬ 519 00:32:15,017 --> 00:32:16,769 ‫אה, שמעתי על זה.‬ 520 00:32:19,188 --> 00:32:20,606 ‫אנחנו אמורים לעשות משהו?‬ 521 00:32:26,237 --> 00:32:28,531 ‫זה באמת חג מולד שמח.‬ 522 00:32:34,996 --> 00:32:37,373 ‫- לקשט את העץ! -‬ 523 00:32:42,753 --> 00:32:45,506 ‫זה הגיע אחרי שעזבתי,‬ ‫אז לא, לא עשיתי את זה.‬ 524 00:32:45,589 --> 00:32:49,427 ‫בסדר, שים את זה על השולחן שלי.‬ ‫אני אסתכל בבוקר.‬ 525 00:32:51,762 --> 00:32:53,848 ‫חג מולד שמח!‬ 526 00:33:00,146 --> 00:33:03,566 ‫אל תשכח להשאיר גזר לרודולף.‬ 527 00:33:07,737 --> 00:33:08,738 ‫"הושלג", ועוד איך!‬ 528 00:33:09,905 --> 00:33:10,906 ‫זה יפה כל כך.‬ 529 00:33:10,990 --> 00:33:11,866 ‫נכון?‬ 530 00:33:11,949 --> 00:33:14,243 ‫טום, המעיל שלך.‬ ‫-כן?‬ 531 00:33:14,827 --> 00:33:17,329 ‫איכס! נראה ש"השליגו" אותי.‬ 532 00:33:19,123 --> 00:33:21,709 ‫האחרון. זה היה האחרון, מבטיח.‬ 533 00:33:23,794 --> 00:33:25,129 ‫תיכנס.‬ ‫-בסדר.‬ 534 00:33:25,212 --> 00:33:28,299 ‫אני לא צריך עזרה. ואו. לא, אני מסתדר.‬ 535 00:33:30,426 --> 00:33:32,053 ‫מזמן לא ראיתי את זה.‬ 536 00:33:34,346 --> 00:33:36,974 ‫זו אני כשהייתי בגילך.‬ 537 00:33:38,684 --> 00:33:43,355 ‫מה קרה לשיער שלך?‬ ‫-אז עדיין נתתי לסבתא ג'וי לספר אותי.‬ 538 00:33:47,693 --> 00:33:48,569 ‫זה חמוד.‬ 539 00:33:57,536 --> 00:33:58,913 ‫סנטה קלאוס אמיתי?‬ 540 00:33:58,996 --> 00:34:01,832 ‫מה? כמובן שהוא אמיתי.‬ 541 00:34:01,916 --> 00:34:03,793 ‫יש ילד בבית הספר שאומר שלא,‬ 542 00:34:03,876 --> 00:34:06,712 ‫ושההורים קונים את המתנות.‬ 543 00:34:06,796 --> 00:34:08,506 ‫למה הוא חושב כך?‬ 544 00:34:09,173 --> 00:34:10,549 ‫אחיו סיפר לו.‬ 545 00:34:10,633 --> 00:34:12,051 ‫אוי. אחים.‬ 546 00:34:13,219 --> 00:34:15,888 ‫מה השם של הילד הזה?‬ ‫-קונור.‬ 547 00:34:15,971 --> 00:34:18,516 ‫טוב. בואי נניח שאת סנטה,‬ 548 00:34:18,599 --> 00:34:22,061 ‫וקונור לא מאמין בך. תרצי להביא לו משהו?‬ 549 00:34:22,853 --> 00:34:25,564 ‫איך הוא לא יכול להאמין בי? אני אדם אמיתי.‬ 550 00:34:25,648 --> 00:34:30,277 ‫כן. גם סנטה. בסדר?‬ ‫אז אם קונור לא מאמין בסנטה,‬ 551 00:34:30,361 --> 00:34:32,363 ‫סנטה ירצה להביא לו מתנה?‬ 552 00:34:34,532 --> 00:34:37,535 ‫אני מניחה שלא.‬ ‫-כן, אז זו בעיה של קונור.‬ 553 00:34:37,618 --> 00:34:41,956 ‫אבל זו לא בעיה שלך, כל עוד את מאמינה.‬ 554 00:34:45,835 --> 00:34:48,045 ‫אני אכין רשימה ליתר ביטחון.‬ 555 00:34:48,129 --> 00:34:49,839 ‫אני חושב שזה רעיון נהדר.‬ 556 00:34:56,011 --> 00:34:59,056 ‫מוכנים? שלוש, שתיים, אחת.‬ 557 00:35:00,975 --> 00:35:02,309 ‫אני מתה על זה.‬ 558 00:35:04,103 --> 00:35:06,272 ‫זה העץ הכי יפה שהיה לנו.‬ 559 00:35:32,214 --> 00:35:39,180 ‫- מזמור חג המולד -‬ 560 00:35:49,398 --> 00:35:50,733 ‫היא מעולפת.‬ 561 00:35:55,905 --> 00:35:58,574 ‫הו, אני?‬ 562 00:36:03,412 --> 00:36:04,288 ‫את בסדר?‬ 563 00:36:05,331 --> 00:36:06,332 ‫מחסום כתיבה.‬ 564 00:36:07,458 --> 00:36:10,836 ‫חגגת את חג המולד כל השבוע,‬ ‫ועדיין את לא מוצאת על מה לכתוב?‬ 565 00:36:12,171 --> 00:36:13,881 ‫אני מבולבלת מתמיד.‬ 566 00:36:15,132 --> 00:36:17,092 ‫העברנו שבוע בעשיית דברים מהנים.‬ 567 00:36:17,176 --> 00:36:21,222 ‫אבל למה דווקא החג הזה‬ ‫חייב להיות חשוב כל כך?‬ 568 00:36:23,766 --> 00:36:25,684 ‫ליסה.‬ ‫-כן, גרנט?‬ 569 00:36:25,768 --> 00:36:27,102 ‫כתבת חג המולד.‬ 570 00:36:27,186 --> 00:36:29,897 ‫אני מנסה לוודא שהיא תהיה מושלמת, בוס.‬ 571 00:36:29,980 --> 00:36:33,108 ‫טוב, סנטה קלאוס מגיע העירה,‬ ‫ואני צריך למכור פרסומות.‬ 572 00:36:33,817 --> 00:36:35,611 ‫צ'ה־צ'ינג. אני מחכה לה.‬ 573 00:36:35,694 --> 00:36:36,570 ‫אין בעיה.‬ 574 00:36:39,531 --> 00:36:41,533 ‫בגלל זה יש לו פרצוף שדומה לגרינץ'.‬ 575 00:36:44,662 --> 00:36:46,205 ‫- ארוחת ערב אצלי -‬ 576 00:36:46,288 --> 00:36:50,668 ‫ואז אלה שאלה איך סקרוג' מת, אבל לא מת.‬ 577 00:36:50,751 --> 00:36:54,129 ‫אולי היא פספסה כמה נקודות בעלילה,‬ ‫אבל נראה שהיא קלטה את הרעיון.‬ 578 00:36:54,213 --> 00:36:55,506 ‫לא, היא אהבה את זה.‬ 579 00:36:55,589 --> 00:36:57,383 ‫כן.‬ ‫-זה אדיר.‬ 580 00:36:57,466 --> 00:36:58,926 ‫בלי להעליב, טום,‬ 581 00:36:59,009 --> 00:37:02,179 ‫אבל קיוויתי לשנת חופש מ"מזמור חג המולד".‬ 582 00:37:02,263 --> 00:37:04,682 ‫עכשיו נעלבתי.‬ 583 00:37:04,765 --> 00:37:07,810 ‫בשמי ובשם אבנעזר, שהוא רגיש מאוד.‬ 584 00:37:07,893 --> 00:37:08,811 ‫אני מצטער.‬ 585 00:37:08,894 --> 00:37:11,730 ‫כל השבוע הזה היה ממש מאיר עיניים.‬ 586 00:37:11,814 --> 00:37:16,235 ‫נראה שממש נכנסת‬ ‫לרוח החג של סנטה! אני גאה בך.‬ 587 00:37:16,318 --> 00:37:19,029 ‫תודה. אלוהים, וטום,‬ 588 00:37:19,113 --> 00:37:21,240 ‫תודה שדיברת עם אלה על סנטה קלאוס.‬ 589 00:37:21,323 --> 00:37:23,284 ‫אני תמיד חוששת מהשיחה הזאת.‬ 590 00:37:23,367 --> 00:37:24,285 ‫למה?‬ 591 00:37:25,119 --> 00:37:28,163 ‫אני לא רוצה לגזול ממנה‬ ‫את הכיף של אמונה בסנטה,‬ 592 00:37:28,247 --> 00:37:31,667 ‫אבל אני שונאת לשקר לה,‬ ‫ואני לא רוצה שיקניטו אותה‬ 593 00:37:31,750 --> 00:37:33,877 ‫בבית הספר על כך שהיא עדיין מאמינה.‬ 594 00:37:33,961 --> 00:37:36,338 ‫אלוהים. הקניטו אותי המון בכיתה ג'.‬ 595 00:37:36,422 --> 00:37:39,383 ‫הייתה בחורה יהירה מבית עשיר,‬ ‫ג'ניפר אלרדיס,‬ 596 00:37:39,466 --> 00:37:41,010 ‫ששלטה בכל הכיתה.‬ 597 00:37:41,093 --> 00:37:43,929 ‫אז כשהיא הפסיקה להאמין,‬ ‫גם כל השאר היו צריכים.‬ 598 00:37:44,013 --> 00:37:46,598 ‫אני הייתי הסרבנית היחידה באותו חג מולד.‬ 599 00:37:46,682 --> 00:37:47,725 ‫כל כך טרגי.‬ 600 00:37:47,808 --> 00:37:50,477 ‫שרון הקטנה המסכנה. אני מצטערת.‬ 601 00:37:50,561 --> 00:37:52,062 ‫אני יודעת, נכון? אלוהים.‬ 602 00:37:57,026 --> 00:37:59,278 ‫אבל מה אם הוא אמיתי?‬ 603 00:37:59,361 --> 00:38:00,362 ‫מי? סנטה?‬ 604 00:38:02,531 --> 00:38:05,326 ‫כן, מה אם המאמינים צודקים,‬ 605 00:38:05,409 --> 00:38:07,161 ‫והספקנים טועים?‬ 606 00:38:07,953 --> 00:38:10,539 ‫כמו בכיתה ג'?‬ ‫-לא, כמו תמיד.‬ 607 00:38:12,958 --> 00:38:14,251 ‫שסנטה קלאוס אמיתי?‬ 608 00:38:16,837 --> 00:38:17,671 ‫כן.‬ 609 00:38:19,673 --> 00:38:20,716 ‫תשתוק.‬ 610 00:38:22,176 --> 00:38:23,302 ‫לא, באמת.‬ 611 00:38:24,011 --> 00:38:25,095 ‫טום.‬ 612 00:38:26,430 --> 00:38:27,681 ‫אוי לא.‬ 613 00:38:27,765 --> 00:38:32,686 ‫טוב, אז אתה חושב שבאמת יש מישהו‬ ‫שחוצה את העולם בלילה אחד,‬ 614 00:38:32,770 --> 00:38:36,982 ‫ומחלק מתנות לכולם?‬ ‫-רק לילדים, אבל כן.‬ 615 00:38:38,317 --> 00:38:40,903 ‫אין מצב שאתה רציני.‬ 616 00:38:40,986 --> 00:38:43,947 ‫אתה מאמין שיש מישהו שחי בקוטב הצפוני‬ 617 00:38:44,031 --> 00:38:46,075 ‫ושדונים מכינים צעצועים בשבילו.‬ 618 00:38:46,158 --> 00:38:47,701 ‫כן. כל זה.‬ 619 00:38:50,079 --> 00:38:51,789 ‫אבל זה בלתי אפשרי, טום.‬ 620 00:38:51,872 --> 00:38:56,418 ‫לכן ילדים מפסיקים להאמין.‬ ‫הם מתחילים להבין את ההיגיון,‬ 621 00:38:56,502 --> 00:38:58,462 ‫וזה לא מתקבל על הדעת.‬ 622 00:38:58,545 --> 00:39:01,924 ‫זה לא קשור להיגיון. זה קשור לקסם.‬ 623 00:39:02,925 --> 00:39:05,594 ‫אז אתה חושב שהקסם הזה אמיתי?‬ 624 00:39:05,677 --> 00:39:08,222 ‫קסם חג המולד. כן.‬ 625 00:39:15,229 --> 00:39:17,773 ‫טוב, בואו נזרום עם זה.‬ ‫-כן.‬ 626 00:39:17,856 --> 00:39:22,277 ‫כן. אז אתה מאמין שלבחור הזה יש מזחלת‬ 627 00:39:22,361 --> 00:39:24,029 ‫שאיילים מושכים אותה.‬ 628 00:39:24,113 --> 00:39:24,988 ‫כן.‬ 629 00:39:25,072 --> 00:39:26,240 ‫איילים יכולים לעוף?‬ 630 00:39:26,323 --> 00:39:28,367 ‫כן. בעזרת קסם חג המולד.‬ 631 00:39:28,450 --> 00:39:30,786 ‫ויש לו שק מלא במיליוני צעצועים?‬ 632 00:39:30,869 --> 00:39:31,995 ‫אכן יש לו.‬ 633 00:39:32,079 --> 00:39:34,957 ‫בזכות קסם חג המולד?‬ ‫-לא היה קורה בלעדיו.‬ 634 00:39:40,546 --> 00:39:43,048 ‫אני לא מצליחה להבין אם אתה רציני או לא.‬ 635 00:39:43,799 --> 00:39:48,512 ‫טוב, איך הוא חוצה את כל העולם בלילה אחד?‬ 636 00:39:49,054 --> 00:39:51,807 ‫ואל תגיד קסם חג מולד.‬ 637 00:39:53,267 --> 00:39:54,476 ‫אבל זה חלק מזה.‬ 638 00:39:54,560 --> 00:39:59,022 ‫אבל מן הסתם הוא חי בתפיסת זמן שונה משלנו.‬ 639 00:40:00,274 --> 00:40:01,859 ‫על מה אתה מדבר?‬ ‫-תחשבי על זה.‬ 640 00:40:01,942 --> 00:40:04,069 ‫הוא יכול להתנייד בכל העולם בלילה אחד.‬ 641 00:40:04,153 --> 00:40:06,071 ‫הוא חי יותר מכל אדם אחר.‬ 642 00:40:06,155 --> 00:40:08,615 ‫כל זה הוא עניין של תפיסת זמן.‬ 643 00:40:08,699 --> 00:40:11,452 ‫הוא חי במודל זמן משלו,‬ ‫ואנחנו חיים במודל אחר.‬ 644 00:40:11,535 --> 00:40:15,456 ‫חשבתי שאתה מתפרנס מהתעסקות בחוקים,‬ 645 00:40:15,539 --> 00:40:17,124 ‫בהוכחות ובהיגיון.‬ 646 00:40:17,207 --> 00:40:20,669 ‫כן. בואי נדבר על ההיגיון, טוב?‬ ‫בואי נסתכל על זה מהצד שלך.‬ 647 00:40:21,253 --> 00:40:24,006 ‫את טוענת שקיים סיפור מומצא לחלוטין‬ 648 00:40:24,089 --> 00:40:27,134 ‫שמעל שני מיליארד אנשים מסכימים עליו?‬ 649 00:40:27,217 --> 00:40:33,640 ‫שכל הורה באמריקה הוא חלק‬ ‫מקשירת קשר ענקית להנצחת שקר,‬ 650 00:40:33,724 --> 00:40:36,018 ‫אבל אותו שקר בדיוק.‬ 651 00:40:36,101 --> 00:40:40,355 ‫זה נראה הרבה פחות הגיוני מאשר אדם אמיתי‬ 652 00:40:40,439 --> 00:40:42,316 ‫עם קסם חג מולד שאנחנו חוגגים.‬ 653 00:40:42,399 --> 00:40:44,693 ‫כן, אבל לא כולם חוגגים את חג המולד.‬ 654 00:40:44,776 --> 00:40:46,945 ‫ברוב העולם חוגגים.‬ 655 00:40:47,029 --> 00:40:50,282 ‫אסאן, אתה מוסלמי, יש לך משהו להוסיף כאן?‬ 656 00:40:50,365 --> 00:40:53,452 ‫אני ניהלתי את הוויכוח הזה כבר לפני שנים.‬ ‫תצטרכו להתמודד עם זה לבדכן.‬ 657 00:40:53,535 --> 00:40:57,206 ‫אסאן חוגג את חג המולד.‬ ‫-אני די בטוחה שהוא לא.‬ 658 00:40:57,289 --> 00:41:00,292 ‫הוא לא חוגג את חג המולד כחג דתי.‬ 659 00:41:00,375 --> 00:41:03,378 ‫אני מדבר על חג המולד של סנטה.‬ 660 00:41:03,462 --> 00:41:05,172 ‫כשאת מוצאת את עצמך‬ 661 00:41:05,255 --> 00:41:10,260 ‫מזמזמת יחד עם מזמור חג מולד ברדיו,‬ ‫את חוגגת את חג המולד.‬ 662 00:41:10,344 --> 00:41:14,056 ‫כשאת הולכת למסיבת חג,‬ ‫או מתכננת להיפגש עם המשפחה,‬ 663 00:41:14,139 --> 00:41:16,934 ‫את חוגגת את חג המולד.‬ ‫-אלה רק מנהגי חג‬ 664 00:41:17,017 --> 00:41:18,519 ‫שלא נוכל לברוח מהם.‬ 665 00:41:18,602 --> 00:41:21,438 ‫"לברוח" אומר שאנחנו כלואים,‬ 666 00:41:21,522 --> 00:41:24,816 ‫אבל אנחנו לא.‬ ‫אנחנו מחכים לחג המולד מדי שנה.‬ 667 00:41:25,651 --> 00:41:28,529 ‫זה הדבר היחיד שמאחד את כולם.‬ 668 00:41:29,154 --> 00:41:33,659 ‫ואת מנסה להגיד לי שאנרגיה מאחדת כזאת,‬ 669 00:41:33,742 --> 00:41:37,663 ‫נוכחות גלובלית שמתעלה‬ ‫מעל מושגים של מדינה ודת,‬ 670 00:41:37,746 --> 00:41:39,998 ‫היא לא בגלל אדם אחד?‬ 671 00:41:42,209 --> 00:41:48,382 ‫ובכן, אני חושבת‬ ‫שסנטה אמיתי בתור רוח חג המולד,‬ 672 00:41:48,465 --> 00:41:49,550 ‫בדיוק כמוך.‬ 673 00:41:49,633 --> 00:41:53,220 ‫כך אני חושב, כן. אבל אני לא מתבדח.‬ 674 00:41:54,304 --> 00:41:56,139 ‫אני מאמין בסנטה קלאוס.‬ 675 00:41:59,393 --> 00:42:01,103 ‫את בסדר?‬ ‫-כן, היא תהיה בסדר.‬ 676 00:42:01,186 --> 00:42:03,105 ‫אל תדאג לה. פשוט תמשיך לנסוע.‬ 677 00:42:03,188 --> 00:42:05,357 ‫אנחנו בסדר. קדימה, סע.‬ 678 00:42:06,525 --> 00:42:08,902 ‫החבר שלי מאמין בסנטה קלאוס.‬ 679 00:42:09,987 --> 00:42:11,530 ‫אשתי מאמינה באסטרולוגיה.‬ 680 00:42:11,613 --> 00:42:13,323 ‫לא מדברות איתך.‬ ‫-סליחה.‬ 681 00:42:14,700 --> 00:42:17,160 ‫תאומים.‬ ‫-זה מטורף לגמרי.‬ 682 00:42:17,744 --> 00:42:21,123 ‫טוב, הוא העלה כמה טיעונים לא רעים.‬ 683 00:42:21,206 --> 00:42:22,708 ‫זה גורם לך לחשוב.‬ 684 00:42:22,791 --> 00:42:26,712 ‫לא, שרון, אל תשתפי פעולה.‬ ‫את רוצה שאני פשוט אשלים עם זה?‬ 685 00:42:26,795 --> 00:42:29,548 ‫בעצמך אמרת שהיה לך שבוע נהדר עם טום.‬ 686 00:42:29,631 --> 00:42:32,134 ‫כן, עם טום וסנטה.‬ 687 00:42:32,217 --> 00:42:33,218 ‫ועם אלה.‬ 688 00:42:33,719 --> 00:42:38,015 ‫אלוהים! עכשיו יש שניים‬ ‫שאני צריכה לשכנע שסנטה לא אמיתי.‬ 689 00:42:41,476 --> 00:42:45,063 ‫לפחות היא לא יצאה בכעס.‬ ‫-אבל היא לא חיבבה את הרעיון.‬ 690 00:42:48,609 --> 00:42:51,945 ‫אף אחד לא מחבב את זה, טום.‬ ‫יש לך ציפיות גבוהות מדי.‬ 691 00:42:52,779 --> 00:42:54,489 ‫חשבתי שאתה חיבבת.‬ 692 00:42:54,573 --> 00:42:58,827 ‫אני מחבב אותך, אחי.‬ ‫כל העניין עם סנטה הוא משני.‬ 693 00:42:59,995 --> 00:43:01,913 ‫אז גם אתה חושב שאני משוגע.‬ 694 00:43:01,997 --> 00:43:03,707 ‫לא, לא אמרתי את זה.‬ 695 00:43:05,000 --> 00:43:08,503 ‫תראה, אם לעולם לא נדע אם סנטה אמיתי,‬ 696 00:43:08,587 --> 00:43:13,133 ‫אז אשמח להאמין ביחד איתך,‬ ‫למענך ולמען החברות בינינו.‬ 697 00:43:14,259 --> 00:43:16,595 ‫אין לי אותה אמונה כמוך,‬ 698 00:43:16,678 --> 00:43:19,640 ‫כי זה לא חשוב לי כל כך.‬ 699 00:43:20,891 --> 00:43:24,436 ‫אז מה אעשה? קבעתי את הדלקת העץ ליום שני.‬ 700 00:43:25,187 --> 00:43:27,314 ‫טוב, לפעמים צריך להתאים‬ 701 00:43:27,397 --> 00:43:29,941 ‫את לוח הזמנים שלך לצרכים של אחרים.‬ 702 00:43:30,651 --> 00:43:33,111 ‫את רוצה לכתוב כתבה מדהימה על חג המולד?‬ 703 00:43:33,779 --> 00:43:36,239 ‫אני חושבת שמצאת את ההזדמנות המושלמת.‬ 704 00:43:37,282 --> 00:43:39,326 ‫אני לא חושבת שאני מסוגלת.‬ 705 00:43:39,409 --> 00:43:43,622 ‫אל תברחי. תתעמקי בזה. יש עוד הרבה לגלות.‬ 706 00:43:43,705 --> 00:43:46,792 ‫זה עדיף על מאמר שנכתב מעצמו.‬ 707 00:43:46,875 --> 00:43:48,669 ‫הוא יכול להיכתב על ידי סנטה.‬ 708 00:43:49,252 --> 00:43:51,630 ‫אתה אוהב אותה, וזה מה שחשוב.‬ ‫-נכון.‬ 709 00:43:51,713 --> 00:43:54,132 ‫והיא אוהבת אותך.‬ ‫-יופי. אני מקווה.‬ 710 00:43:54,216 --> 00:43:57,386 ‫אז תנסה להאמין שהיא תקבל אותך כפי שאתה.‬ 711 00:43:57,469 --> 00:43:59,012 ‫אני אנסה להאמין.‬ 712 00:43:59,096 --> 00:44:00,514 ‫כן. תודה.‬ ‫-בסדר.‬ 713 00:44:00,597 --> 00:44:02,557 ‫היי, בשביל זה יש שדונים.‬ 714 00:44:02,641 --> 00:44:04,142 ‫כן. אין כמוך.‬ 715 00:44:06,937 --> 00:44:08,188 ‫לילה טוב.‬ ‫-לילה טוב.‬ 716 00:44:14,778 --> 00:44:21,702 ‫- אנחנו עדיין נפגשים ביום שני? -‬ 717 00:44:36,299 --> 00:44:38,927 ‫- אנחנו עדיין נפגשים ביום שני? -‬ 718 00:44:44,558 --> 00:44:50,689 ‫- יום שני עדיין בתוקף. -‬ 719 00:45:14,212 --> 00:45:17,591 ‫אז איך הדלקת העץ משתלבת בקסם חג המולד?‬ 720 00:45:17,674 --> 00:45:21,970 ‫עלינו לשמור על רוח חג המולד בחיים.‬ ‫קסם חג המולד נובע ממנה.‬ 721 00:45:22,053 --> 00:45:23,972 ‫בתליית אורות על עץ?‬ 722 00:45:25,056 --> 00:45:28,268 ‫אורות מנצנצים הם הזיקוקים של חג המולד.‬ 723 00:45:28,351 --> 00:45:32,230 ‫אנחנו מביטים בדברים האלה מדי יום,‬ ‫עץ, בית, פנס רחוב.‬ 724 00:45:32,314 --> 00:45:34,441 ‫אבל בחודש אחד בשנה‬ 725 00:45:34,524 --> 00:45:38,236 ‫הם מכוסים בזוהר יפהפה של צבע ואור,‬ 726 00:45:38,320 --> 00:45:40,822 ‫ואז אנחנו מביטים בעולם בדרך אחרת לגמרי.‬ 727 00:45:41,615 --> 00:45:44,826 ‫הפלא הילדותי הוא שיוצר את הקסם.‬ 728 00:46:18,819 --> 00:46:20,987 ‫הם נהדרים.‬ ‫-נכון.‬ 729 00:46:21,071 --> 00:46:25,033 ‫תודה לכולכם שבאתם הערב.‬ ‫אני חושבת שכדאי שנדליק את החמוד הזה.‬ 730 00:46:25,700 --> 00:46:26,785 ‫לך על זה, בן!‬ 731 00:46:31,081 --> 00:46:33,333 ‫כן! אין בעיה!‬ 732 00:46:51,268 --> 00:46:52,561 ‫תפגעו בו!‬ 733 00:46:59,276 --> 00:47:00,777 ‫לסגת!‬ ‫-קדימה!‬ 734 00:47:01,278 --> 00:47:02,195 ‫יש!‬ 735 00:47:04,656 --> 00:47:06,616 ‫קבל את זה, פרקלס!‬ 736 00:47:07,701 --> 00:47:08,910 ‫יש!‬ 737 00:47:13,331 --> 00:47:18,086 ‫בסדר. תסתכלי על השדון.‬ 738 00:47:18,169 --> 00:47:20,547 ‫תסתכלי על השדוני.‬ 739 00:47:20,630 --> 00:47:23,466 ‫השדוני מתוק כל כך. תסתכלי על השדוני.‬ 740 00:47:23,550 --> 00:47:24,593 ‫אוי לא.‬ 741 00:47:26,678 --> 00:47:28,930 ‫הילדה הזאת תהרוג את סנטה קלאוס?‬ 742 00:47:29,014 --> 00:47:31,850 ‫יכול להיות שהיא תהרוג אותו.‬ ‫אבל האמיתי יהיה בסדר.‬ 743 00:47:32,350 --> 00:47:33,351 ‫תדברי עם טווינקלס.‬ 744 00:47:33,435 --> 00:47:34,561 ‫שלום.‬ 745 00:47:34,644 --> 00:47:35,645 ‫תודה.‬ 746 00:47:35,729 --> 00:47:40,817 ‫זה בסדר. חג מולד שמח.‬ 747 00:47:43,570 --> 00:47:45,739 ‫שלום, בואי תעלי.‬ ‫-היי.‬ 748 00:47:46,698 --> 00:47:47,782 ‫מה שמך?‬ 749 00:47:47,866 --> 00:47:48,700 ‫אני אלה.‬ 750 00:47:48,783 --> 00:47:50,243 ‫נעים מאוד, אלה.‬ 751 00:47:50,327 --> 00:47:53,914 ‫מה תרצי לחג המולד?‬ ‫-אני רוצה אייפון.‬ 752 00:47:53,997 --> 00:47:55,540 ‫אייפון. בחיי!‬ 753 00:47:55,624 --> 00:47:58,293 ‫אתה יודע למה סנטה לעולם לא ימות, טום?‬ 754 00:47:58,376 --> 00:47:59,336 ‫למה?‬ 755 00:47:59,961 --> 00:48:04,299 ‫כי הוא הדמות שמייצגת‬ ‫את בזבוזי הכסף לכבוד חג המולד.‬ 756 00:48:04,966 --> 00:48:08,011 ‫כל החנויות שמוכרות צעצועים, כרטיסי ברכה,‬ 757 00:48:08,094 --> 00:48:12,223 ‫ומכוניות לקסוס עם סרטים ענקיים עליהן,‬ ‫לא יוותרו על איש המפתח שלהם.‬ 758 00:48:12,307 --> 00:48:14,476 ‫נכון.‬ ‫-במיוחד כשכולם‬ 759 00:48:14,559 --> 00:48:18,021 ‫קובעים כמה חג המולד שלהם שמח‬ ‫על פי מספר המתנות שקיבלו.‬ 760 00:48:18,104 --> 00:48:20,899 ‫אבל מה שאני באמת רוצה, זה…‬ ‫-כן? זה…‬ 761 00:48:24,486 --> 00:48:26,529 ‫חברות יפעלו כפי שהן יראו לנכון,‬ 762 00:48:26,613 --> 00:48:31,117 ‫אבל תחשבי על הרגע‬ ‫שבו את רואה מישהו פותח את המתנה המושלמת.‬ 763 00:48:31,201 --> 00:48:34,120 ‫המבט הנהדר שיש לו בעיניים.‬ 764 00:48:35,080 --> 00:48:38,500 ‫כן, אבל לא צריך‬ ‫להאמין בסנטה כדי להעניק מתנות.‬ 765 00:48:38,583 --> 00:48:40,585 ‫טוב, כמובן שלא.‬ 766 00:48:40,669 --> 00:48:43,964 ‫כן. ולא כדאי שנעשה את זה כל השנה?‬ 767 00:48:44,714 --> 00:48:47,258 ‫כן.‬ ‫-העניין במתנות חג המולד‬ 768 00:48:47,342 --> 00:48:50,512 ‫הוא שהן תמיד הפתעה,‬ ‫לכן אני לא יכול להבטיח. בסדר?‬ 769 00:48:51,262 --> 00:48:52,305 ‫את מבינה?‬ ‫-כן.‬ 770 00:48:52,389 --> 00:48:54,557 ‫טוב מאוד. בואי נצטלם.‬ 771 00:48:54,641 --> 00:48:56,768 ‫תסתכלי על ספרינקלס. שלום, ספרינקלס.‬ 772 00:48:58,228 --> 00:49:00,021 ‫חג מולד שמח. תודה רבה.‬ 773 00:49:00,647 --> 00:49:03,483 ‫תודה, סנטה.‬ ‫-תודה לכם. חג מולד שמח.‬ 774 00:49:03,566 --> 00:49:04,526 ‫חג מולד שמח.‬ 775 00:49:07,028 --> 00:49:08,029 ‫תודה, אימא.‬ 776 00:49:10,699 --> 00:49:13,451 ‫טוב, אז מה ביקשת מסנטה?‬ 777 00:49:13,535 --> 00:49:14,536 ‫אני לא מגלה.‬ 778 00:49:15,578 --> 00:49:16,997 ‫למה?‬ 779 00:49:17,080 --> 00:49:19,207 ‫זה שמור ביני לבין האיש הגדול.‬ 780 00:49:25,338 --> 00:49:27,048 ‫טוב, השאלה הבאה.‬ 781 00:49:28,341 --> 00:49:33,388 ‫מהם שלושת הכללים של סנטה‬ ‫לבניית גינה נהדרת?‬ 782 00:49:33,471 --> 00:49:38,309 ‫מהם שלושת הכללים של סנטה‬ ‫לבניית גינה נהדרת?‬ 783 00:49:40,061 --> 00:49:43,648 ‫כבר יש לך שלושה?‬ ‫-יש לי אותם. תסמכי עליי.‬ 784 00:49:43,732 --> 00:49:44,733 ‫בסדר.‬ 785 00:49:46,443 --> 00:49:49,487 ‫אם היה אפשר לראות את סנטה,‬ ‫זה היה מוכיח את זה.‬ 786 00:49:49,988 --> 00:49:51,281 ‫אתה ראית את סנטה?‬ 787 00:49:51,364 --> 00:49:54,701 ‫לא. לא, אי אפשר. הוא לא יבקר אצלך בבית‬ 788 00:49:54,784 --> 00:49:57,662 ‫אם תישארי ערה כדי לחכות לו, או לתפוס אותו‬ 789 00:49:57,746 --> 00:49:59,164 ‫כאילו הוא גנב שבא לשדוד.‬ 790 00:49:59,873 --> 00:50:03,168 ‫אבל אם אי אפשר להוכיח את זה,‬ ‫איך אפשר להאמין בו?‬ 791 00:50:03,251 --> 00:50:06,546 ‫צריך להאמין בו‬ ‫דווקא בגלל שאי אפשר להוכיח את זה.‬ 792 00:50:07,213 --> 00:50:09,591 ‫נדרשת אמונה כדי להאמין בבלתי נודע.‬ 793 00:50:11,843 --> 00:50:12,761 ‫בסדר.‬ 794 00:50:14,721 --> 00:50:16,014 ‫מה אם אתה טועה?‬ 795 00:50:17,849 --> 00:50:22,604 ‫אני מניח שאעדיף לטעות‬ ‫בכך שהייתה לי אמונה במשהו נפלא,‬ 796 00:50:22,687 --> 00:50:26,232 ‫מאשר לטעות כי לא הייתה בי אמונה.‬ 797 00:50:30,737 --> 00:50:32,697 ‫התשובה מגיעה!‬ 798 00:50:34,657 --> 00:50:39,871 ‫שלושת הכללים של סנטה להכנת גינה נהדרת,‬ 799 00:50:39,954 --> 00:50:43,875 ‫הו הו הו!‬ 800 00:50:44,709 --> 00:50:46,294 ‫ידעתי.‬ 801 00:50:46,377 --> 00:50:48,546 ‫אם זו הייתה התשובה שלכם, צדקתם!‬ 802 00:50:48,630 --> 00:50:50,381 ‫הצלחתם. ברכותיי.‬ 803 00:50:51,132 --> 00:50:52,425 ‫עדיין מובילים.‬ 804 00:50:59,390 --> 00:51:02,102 ‫- מרתון אפיית עוגיות חג המולד -‬ 805 00:51:05,105 --> 00:51:06,773 ‫התבנית הבאה, בבקשה.‬ 806 00:51:13,321 --> 00:51:15,657 ‫מושלם! בום!‬ 807 00:51:19,744 --> 00:51:20,995 ‫עוד תבנית אחת?‬ 808 00:51:21,079 --> 00:51:23,331 ‫זו הייתה התבנית האחרונה, מותק.‬ 809 00:51:23,414 --> 00:51:24,916 ‫רק עוד אחת.‬ 810 00:51:24,999 --> 00:51:27,377 ‫כבר הכנת את התבנית הנוספת שלך.‬ 811 00:51:27,460 --> 00:51:28,920 ‫היית נהדרת, ילדונת.‬ 812 00:51:29,003 --> 00:51:34,300 ‫הנה. עכשיו, לכי לצחצח שיניים,‬ ‫ואני אבוא לבדוק מה שלומך.‬ 813 00:51:53,403 --> 00:51:55,321 ‫כמה עוד תבניות, טום?‬ 814 00:51:55,405 --> 00:51:58,116 ‫יש לי עוד שש שצריכות להיכנס לתנור,‬ 815 00:51:58,199 --> 00:52:02,203 ‫ואז אולי אכין עוד ארבע.‬ ‫יש לי מספיק בצק לארבע נוספות.‬ 816 00:52:05,165 --> 00:52:07,625 ‫צריך לוודא שיהיה לי מספיק‬ ‫לכל מי שברשימה שלי.‬ 817 00:52:07,709 --> 00:52:09,836 ‫הרשימה שלך? כן, הבנתי.‬ 818 00:52:12,463 --> 00:52:14,966 ‫הצלחת לגלות מה אלה ביקשה מסנטה?‬ 819 00:52:16,134 --> 00:52:18,845 ‫לא, היא לא תספר לי,‬ ‫אבל אם הייתי צריכה לנחש,‬ 820 00:52:18,928 --> 00:52:21,806 ‫זה מתחיל ב"איי" ומסתיים ב"פון".‬ 821 00:52:22,932 --> 00:52:24,142 ‫מסכנה.‬ 822 00:52:24,851 --> 00:52:27,520 ‫יש המון דברים שאני בטוחה שהיא תאהב מאוד.‬ 823 00:52:27,604 --> 00:52:31,691 ‫כן. אבל טוב שהיא סיפרה לסנטה מה שהיא רוצה.‬ 824 00:52:33,735 --> 00:52:37,739 ‫סנטה לא מביא לה מתנות.‬ ‫הן באות ממני ומרוברט.‬ 825 00:52:37,822 --> 00:52:39,449 ‫אלא אם כן היא מאמינה.‬ 826 00:52:47,498 --> 00:52:51,211 ‫אולי עדיף שתפסיק לדבר עם אלה על סנטה?‬ 827 00:52:52,128 --> 00:52:54,088 ‫אני חוששת שהיא מקבלת מסר לא נכון.‬ 828 00:52:54,172 --> 00:52:55,924 ‫שסנטה קלאוס אמיתי?‬ 829 00:52:58,134 --> 00:53:00,386 ‫כן, המסר הזה.‬ 830 00:53:02,347 --> 00:53:04,849 ‫אז בשבוע שעבר,‬ ‫כשאמרתי לה שסנטה קלאוס אמיתי,‬ 831 00:53:04,933 --> 00:53:07,227 ‫זה היה בסדר מבחינתך, כי חשבת שאני משקר.‬ 832 00:53:07,310 --> 00:53:10,104 ‫ועכשיו כשזו האמת, זה לא מוצא חן בעינייך.‬ 833 00:53:13,524 --> 00:53:15,235 ‫אני לא חושבת שזו האמת.‬ 834 00:53:16,402 --> 00:53:18,571 ‫אז אל תגזלי מאמה את האמונה שלה.‬ 835 00:53:18,655 --> 00:53:21,157 ‫זו לא כוונתי. לא עכשיו,‬ 836 00:53:21,241 --> 00:53:24,118 ‫אבל יום יבוא‬ ‫שבו היא תשאל אותי, ואז אגלה לה…‬ 837 00:53:24,202 --> 00:53:27,413 ‫אני לא חושב שזה הוגן‬ ‫שחוסר האמונה שלך ישפיע על אלה.‬ 838 00:53:27,497 --> 00:53:29,499 ‫אלה היא הבת שלי, טום.‬ 839 00:53:32,001 --> 00:53:34,128 ‫כן, את צודקת.‬ 840 00:53:34,212 --> 00:53:37,298 ‫אני לא רוצה לעשות מזה עניין גדול.‬ 841 00:53:37,382 --> 00:53:39,884 ‫אני מצטער.‬ ‫-אני פשוט צריכה להגן על הבת שלי.‬ 842 00:53:42,553 --> 00:53:43,388 ‫אני מבין.‬ 843 00:53:45,932 --> 00:53:49,769 ‫טום, תוכל להקריא לי את "הגרינץ'" הערב?‬ 844 00:53:50,478 --> 00:53:55,275 ‫יודעת מה? אני חייב להמשיך לעבוד.‬ ‫אבל אימא שלך תוכל.‬ 845 00:53:56,067 --> 00:53:58,361 ‫היא לא עושה את הקול של הגרינץ' טוב כמוך.‬ 846 00:53:58,444 --> 00:53:59,654 ‫מה?‬ 847 00:53:59,737 --> 00:54:02,282 ‫תודה, אבל אני חייב לסיים.‬ 848 00:54:03,116 --> 00:54:04,033 ‫בסדר.‬ 849 00:54:04,909 --> 00:54:06,119 ‫את באה, אימא?‬ 850 00:54:07,287 --> 00:54:10,081 ‫אני לא אימא שלך. אני הגרינץ'.‬ 851 00:54:10,164 --> 00:54:11,374 ‫רואה?‬ 852 00:54:12,000 --> 00:54:12,875 ‫כן.‬ 853 00:54:12,959 --> 00:54:17,422 ‫אני הגרינץ'!‬ 854 00:54:17,505 --> 00:54:19,299 ‫הגרינץ' לא מתנהג ככה.‬ 855 00:55:05,428 --> 00:55:09,849 ‫חג המולד. אם את לא חלק ממנו, את מנודה.‬ 856 00:55:58,147 --> 00:55:59,649 ‫- יום שישי, 12 בדצמבר -‬ 857 00:55:59,732 --> 00:56:00,691 ‫אלוהים.‬ 858 00:56:17,041 --> 00:56:19,836 ‫ראיתי את זה, וחשבתי עלייך.‬ 859 00:56:29,512 --> 00:56:32,348 ‫זה נהדר.‬ 860 00:56:35,226 --> 00:56:36,853 ‫אני איראה ממש…‬ 861 00:56:38,688 --> 00:56:39,647 ‫חגיגית.‬ 862 00:56:39,730 --> 00:56:40,648 ‫כן.‬ 863 00:56:43,818 --> 00:56:45,820 ‫הו! הו! הו!‬ 864 00:57:04,755 --> 00:57:06,090 ‫- בוקר טוב -‬ 865 00:57:16,267 --> 00:57:17,727 ‫אז איך היה בעבודה?‬ 866 00:57:17,810 --> 00:57:19,061 ‫היה טוב. הרבה עבודה.‬ 867 00:57:19,645 --> 00:57:22,356 ‫אלה עדיין כאן?‬ ‫-לא, היא כבר עזבה עם רוברט.‬ 868 00:57:22,440 --> 00:57:25,818 ‫קיוויתי לראות אותה,‬ ‫כי שמתי בשבילה את כל שירי חג המולד שלי‬ 869 00:57:25,902 --> 00:57:27,236 ‫על הכונן הנייד הזה.‬ 870 00:57:27,320 --> 00:57:29,280 ‫תוכל לתת לה אותו מאוחר יותר.‬ ‫-כן.‬ 871 00:57:29,822 --> 00:57:32,033 ‫נשתה לפני שתתחילי להתכונן?‬ 872 00:57:32,909 --> 00:57:33,826 ‫להתכונן למה?‬ 873 00:57:33,910 --> 00:57:35,203 ‫לנסיעה במזחלת.‬ 874 00:57:36,120 --> 00:57:37,663 ‫זה הערב?‬ ‫-כן.‬ 875 00:57:38,164 --> 00:57:41,000 ‫הייתי בטוחה שאמרת שזה בשבת.‬ 876 00:57:41,083 --> 00:57:43,836 ‫לא, מחר שרים ביחד את מזמורי חג המולד.‬ 877 00:57:43,920 --> 00:57:45,171 ‫הנסיעה במזחלת תהיה הערב.‬ 878 00:57:47,381 --> 00:57:51,969 ‫מה אם ניקח לילה חופשי מכל ענייני חג המולד?‬ 879 00:57:52,053 --> 00:57:53,638 ‫כל הכרטיסים נמכרו.‬ 880 00:57:53,721 --> 00:57:56,224 ‫כך שזו ההזדמנות היחידה שלנו להשתתף בזה.‬ 881 00:57:56,307 --> 00:57:58,518 ‫כן, אבל מה אם לא נשתתף?‬ 882 00:57:58,601 --> 00:57:59,936 ‫אני משתתף בזה כל שנה.‬ 883 00:58:00,728 --> 00:58:04,232 ‫טום. תסתכל על עצמך, אתה מותש.‬ 884 00:58:04,315 --> 00:58:07,818 ‫לא ייתכן שתעבוד קשה כל כך‬ ‫רק בגלל חג המולד.‬ 885 00:58:07,902 --> 00:58:09,445 ‫אני אהיה בסדר.‬ 886 00:58:09,529 --> 00:58:11,614 ‫טוב. לי לא מתחשק‬ 887 00:58:11,697 --> 00:58:14,909 ‫לעטוף את עצמי רק כדי לקפוא בנסיעה במזחלת.‬ 888 00:58:14,992 --> 00:58:17,787 ‫הם מגישים שתייה חמה,‬ ‫ובחוץ לא קר באופן קיצוני.‬ 889 00:58:17,870 --> 00:58:19,747 ‫טוב, טום…‬ ‫-ברגע שתגיעי לשם,‬ 890 00:58:19,830 --> 00:58:22,416 ‫תראי שזה ממש מהנה.‬ ‫-טוב, טום.‬ 891 00:58:22,500 --> 00:58:24,460 ‫אמרתי שאני לא רוצה להשתתף בזה.‬ 892 00:58:25,336 --> 00:58:30,216 ‫כן, אבל תכננתי להשתתף בזה,‬ ‫אז אני מרגיש שאני ממש צריך ללכת.‬ 893 00:58:31,926 --> 00:58:32,885 ‫אז לך.‬ 894 00:58:37,098 --> 00:58:38,182 ‫את לא באה?‬ 895 00:58:38,933 --> 00:58:39,767 ‫אני לא.‬ 896 00:58:41,936 --> 00:58:46,232 ‫היי, את לא יכולה לוותר עכשיו על חג המולד!‬ ‫-אני לא מוותרת, טום.‬ 897 00:58:46,941 --> 00:58:48,401 ‫אני פשוט צריכה הפסקה.‬ 898 00:58:48,484 --> 00:58:50,278 ‫חג המולד הוא הפסקה.‬ 899 00:58:50,361 --> 00:58:53,322 ‫זו התקופה שבה כולם‬ ‫יכולים להיות הגרסה הטובה יותר של עצמם.‬ 900 00:58:53,948 --> 00:58:55,199 ‫זה מה שזה?‬ 901 00:58:55,992 --> 00:58:57,702 ‫הגרסה הטובה יותר של טום?‬ 902 00:58:58,244 --> 00:59:00,621 ‫כן.‬ ‫-טוב, גם אני חשבתי כך.‬ 903 00:59:00,705 --> 00:59:04,417 ‫כי חשבתי שאתה משנה את שעות העבודה שלך‬ 904 00:59:04,500 --> 00:59:07,712 ‫בשביל לפנות זמן‬ ‫לעשות דברים של חג המולד איתי ועם אלה.‬ 905 00:59:08,379 --> 00:59:11,132 ‫עכשיו הבנתי שאתה לא מפנה זמן בשבילנו.‬ 906 00:59:11,882 --> 00:59:13,676 ‫אתה מפנה זמן בשביל סנטה.‬ 907 00:59:14,719 --> 00:59:16,887 ‫כי זו חגיגה.‬ 908 00:59:16,971 --> 00:59:19,724 ‫לא, טום. זו אובססיה.‬ 909 00:59:19,807 --> 00:59:24,061 ‫זה לא רק שמחה, כיף וקשת בענן. טוב?‬ 910 00:59:24,562 --> 00:59:25,438 ‫עבור חלק מאיתנו,‬ 911 00:59:25,521 --> 00:59:29,358 ‫מדובר במנהגים ריקים והבטחות שהופרו.‬ 912 00:59:29,442 --> 00:59:33,779 ‫ולפעמים, טום, זה ממש לא מרגיש טוב.‬ 913 00:59:42,204 --> 00:59:47,501 ‫כשהייתי בת שבע,‬ ‫מצאתי בובת ברבי בארון של הוריי.‬ 914 00:59:48,085 --> 00:59:51,255 ‫היא הייתה אמורה להיות בשבילי מסנטה.‬ 915 00:59:52,506 --> 00:59:55,843 ‫וכשסיפרתי להם על זה, הם לא נתנו לי אותה.‬ 916 00:59:55,926 --> 01:00:00,723 ‫הם החזירו אותה לחנות,‬ ‫והאשימו אותי שהרסתי לעצמי את חג המולד.‬ 917 01:00:01,849 --> 01:00:05,436 ‫וסנטה לא הופיע שוב אחרי זה.‬ 918 01:00:06,354 --> 01:00:09,106 ‫אני מצטער.‬ ‫-הם העדיפו את המנהגים היקרים שלהם‬ 919 01:00:09,190 --> 01:00:11,442 ‫על פני הרגשות של אותה ילדה קטנה.‬ 920 01:00:13,152 --> 01:00:15,905 ‫וכעת זה קורה שוב.‬ 921 01:00:30,419 --> 01:00:32,338 ‫מה אוכל לעשות כדי שזה יהיה בסדר?‬ 922 01:00:32,421 --> 01:00:33,756 ‫אתה לא יכול, טום.‬ 923 01:00:33,839 --> 01:00:39,345 ‫אתה לא יכול פשוט להניף‬ ‫שרביט קסמים של חג המולד ולפתור הכול.‬ 924 01:00:40,513 --> 01:00:42,848 ‫אנחנו פשוט שני אנשים שונים מאוד.‬ 925 01:00:48,145 --> 01:00:50,356 ‫אני לא חושבת שכדאי שנמשיך להיות ביחד.‬ 926 01:00:50,439 --> 01:00:54,485 ‫לא, ליס. זה לא מה שאני רוצה.‬ 927 01:00:56,362 --> 01:00:58,447 ‫אני לא יכולה לתת לך‬ ‫את מה שאתה רוצה, טום.‬ 928 01:01:00,908 --> 01:01:02,326 ‫אז זה מה שאני רוצה.‬ 929 01:01:10,835 --> 01:01:12,420 ‫ובכן, בסדר.‬ 930 01:01:18,134 --> 01:01:21,429 ‫יודעת מה, את יכולה לתת את זה לאלה.‬ 931 01:01:39,238 --> 01:01:41,824 ‫לא הייתי צריך לספר לליסה על סנטה.‬ 932 01:01:42,992 --> 01:01:44,034 ‫זה לא נכון, אחי.‬ 933 01:01:45,202 --> 01:01:47,872 ‫זה חלק ממי שאתה. זה היה הורג אותך.‬ 934 01:01:47,955 --> 01:01:50,833 ‫טוב, לא להיות איתה הורג אותי עוד יותר.‬ 935 01:01:53,669 --> 01:01:55,212 ‫מה בדיוק היא אמרה?‬ 936 01:01:58,424 --> 01:01:59,425 ‫הרסתי את ה…‬ 937 01:02:02,470 --> 01:02:04,430 ‫הרסתי הכול בגלל סנטה.‬ 938 01:02:06,974 --> 01:02:08,684 ‫זה בדיוק מה שהיא אמרה?‬ 939 01:02:08,768 --> 01:02:11,520 ‫לא, לא בדיוק. אבל…‬ 940 01:02:13,147 --> 01:02:14,231 ‫קיבלתי את המסר.‬ 941 01:02:16,525 --> 01:02:17,777 ‫אולי זה לא קשור אליך.‬ 942 01:02:18,611 --> 01:02:22,114 ‫אולי יש לה בעיות משלה עם חג המולד.‬ 943 01:02:24,825 --> 01:02:26,744 ‫טוב, עכשיו כבר מאוחר מדי.‬ 944 01:02:27,912 --> 01:02:31,415 ‫שלום, חברים. ברוכים הבאים‬ ‫לשירה בציבור שלנו לכבוד חג המולד.‬ 945 01:02:33,918 --> 01:02:37,546 ‫נתחיל במזמור ישן ואהוב,‬ ‫"סנט ניקולאוס הזקן השמח".‬ 946 01:02:37,630 --> 01:02:39,882 ‫אני רוצה לשמוע את כולם שרים.‬ 947 01:02:39,965 --> 01:02:42,551 ‫ליסה הייתה מתאימה הרבה יותר לדבר הזה.‬ 948 01:02:43,177 --> 01:02:44,053 ‫תפסיק.‬ 949 01:03:01,862 --> 01:03:03,864 ‫"ערב חג המולד יגיע בקרוב…"‬ 950 01:03:17,002 --> 01:03:17,920 ‫אתה בסדר?‬ 951 01:03:20,214 --> 01:03:21,131 ‫לא.‬ 952 01:03:23,217 --> 01:03:24,635 ‫רוצה שנלך מכאן?‬ 953 01:03:25,511 --> 01:03:27,346 ‫כן.‬ ‫-כן. בוא.‬ 954 01:03:35,062 --> 01:03:38,023 ‫גברת קלאוס ואני החלטנו‬ 955 01:03:38,107 --> 01:03:42,194 ‫שזה יהיה חג המולד הכי טוב שהיה.‬ 956 01:03:42,278 --> 01:03:45,698 ‫הו הו הו! חג מולד…‬ 957 01:03:53,330 --> 01:03:58,127 ‫"איך חג המולד‬ ‫הפך את מערכת היחסים שלי לגוש פחם."‬ 958 01:04:28,741 --> 01:04:31,660 ‫באתי הכי מהר שיכולתי. מה מקרה החירום?‬ 959 01:04:37,124 --> 01:04:38,375 ‫היי, שרון.‬ 960 01:04:39,376 --> 01:04:42,880 ‫רוברט נאלץ לטוס לחו"ל לשליחות.‬ 961 01:04:42,963 --> 01:04:45,049 ‫ומרוץ המזחלות יתקיים ביום ראשון.‬ 962 01:04:45,132 --> 01:04:50,137 ‫אוי, בחיי. אין לי הרבה ניסיון‬ ‫בבניית מזחלות מקרטון.‬ 963 01:04:50,763 --> 01:04:54,308 ‫אמרתי לאימא שלי להתקשר לטום,‬ ‫אבל היא התקשרה אלייך.‬ 964 01:04:54,934 --> 01:04:56,644 ‫טום עסוק השבוע.‬ 965 01:04:56,727 --> 01:04:59,521 ‫איך את יודעת? אפילו לא שאלת אותו.‬ 966 01:04:59,605 --> 01:05:00,564 ‫אני פשוט יודעת.‬ 967 01:05:01,899 --> 01:05:03,567 ‫טוב, אז,‬ 968 01:05:04,276 --> 01:05:07,738 ‫אולי פשוט תיכנסי לקופסה‬ ‫ותחליקי במורד הגבעה?‬ 969 01:05:11,116 --> 01:05:12,826 ‫יבוא!‬ ‫-טום.‬ 970 01:05:12,910 --> 01:05:16,872 ‫אלה! היי! הו, כן!‬ 971 01:05:17,414 --> 01:05:19,875 ‫התגעגעתי אליך.‬ ‫-גם אני התגעגעתי אלייך.‬ 972 01:05:20,584 --> 01:05:23,420 ‫את עובדת על פרויקט?‬ ‫-פרויקט גדול.‬ 973 01:05:25,464 --> 01:05:29,385 ‫טוב, תני לי לבדוק את זה.‬ ‫בואי נראה מה יש לנו, שרון.‬ 974 01:05:35,891 --> 01:05:40,020 ‫אלוהים אדירים! זה ממש מגניב!‬ 975 01:05:44,274 --> 01:05:48,195 ‫אני מתה על זה! הבית שלך מדהים!‬ 976 01:05:52,574 --> 01:05:53,492 ‫מה יש מתחת לזה?‬ 977 01:05:56,787 --> 01:05:57,663 ‫אופס.‬ 978 01:05:58,288 --> 01:06:02,459 ‫איך ייתכן שיש סדין על סנטה קלאוס?‬ 979 01:06:03,752 --> 01:06:07,047 ‫מוצא חן בעינייך?‬ ‫-ואו. הוא עושה משהו?‬ 980 01:06:07,131 --> 01:06:08,215 ‫שאלה נהדרת.‬ 981 01:06:12,720 --> 01:06:15,097 ‫חג מולד שמח!‬ ‫-הוא חי.‬ 982 01:06:17,266 --> 01:06:20,477 ‫נוכל לשחק עם הרכבת?‬ ‫-לא היה לך פרויקט?‬ 983 01:06:20,561 --> 01:06:22,813 ‫כן, והוא במצב רע.‬ 984 01:06:30,946 --> 01:06:32,031 ‫מתי המרוץ הזה?‬ 985 01:06:32,740 --> 01:06:33,824 ‫יום ראשון בבוקר.‬ 986 01:06:35,576 --> 01:06:39,913 ‫נצטרך עוד הרבה נייר דבק.‬ ‫-איך זה אמור להיראות בכלל?‬ 987 01:06:55,304 --> 01:06:57,431 ‫חג מולד שמח!‬ 988 01:07:04,730 --> 01:07:05,689 ‫לילה טוב, ג'ן.‬ 989 01:07:22,915 --> 01:07:25,209 ‫גרנט, יש לך דקה?‬ 990 01:07:26,418 --> 01:07:27,669 ‫את רוצה לדבר איתי?‬ 991 01:07:27,753 --> 01:07:30,422 ‫ובכן, זה הולך להיות מעניין.‬ 992 01:07:31,215 --> 01:07:33,217 ‫זה נוגע לכתבת חג המולד הנשכחת שלך?‬ 993 01:07:33,300 --> 01:07:35,302 ‫נשכחת. מילה גדולה.‬ 994 01:07:35,803 --> 01:07:37,137 ‫אני הרי עורך.‬ 995 01:07:38,555 --> 01:07:41,225 ‫אני לא חושבת שאוכל לכתוב אותה.‬ ‫-לא בא בחשבון.‬ 996 01:07:41,308 --> 01:07:44,561 ‫גרנט, אתה מכיר אותי.‬ ‫אתה יודע שאני לא אוהבת את חג המולד.‬ 997 01:07:44,645 --> 01:07:46,313 ‫למה בחרת בי לכתוב אותה?‬ 998 01:08:00,744 --> 01:08:04,289 ‫ליסה, לא רציתי שמישהי תכתוב סתם כתבה‬ 999 01:08:04,373 --> 01:08:06,625 ‫על נצנצים וליקר ביצים.‬ 1000 01:08:07,626 --> 01:08:11,463 ‫רציתי מישהי עם גישה מעניינת‬ ‫לגבי הנושא הזה.‬ 1001 01:08:11,547 --> 01:08:12,923 ‫וזו את.‬ 1002 01:08:13,006 --> 01:08:14,716 ‫את שונאת את חג המולד.‬ 1003 01:08:14,800 --> 01:08:16,510 ‫אני יודע. אני מבין.‬ 1004 01:08:17,511 --> 01:08:19,138 ‫אבל שאר העולם לא שונא אותו.‬ 1005 01:08:20,722 --> 01:08:22,015 ‫אז איך נפגשים באמצע?‬ 1006 01:08:24,560 --> 01:08:25,727 ‫זה כל מה שיש לך?‬ 1007 01:08:28,522 --> 01:08:31,233 ‫בחרתי בך בשביל זה כי אני מאמין בך.‬ 1008 01:08:35,946 --> 01:08:37,197 ‫אני יודע שתמצאי את זה.‬ 1009 01:08:53,422 --> 01:08:54,965 ‫היי.‬ ‫-היי!‬ 1010 01:08:55,048 --> 01:08:55,883 ‫תיכנסי.‬ 1011 01:08:55,966 --> 01:08:58,510 ‫תודה שאפשרת לי לבוא לבקר.‬ 1012 01:08:58,594 --> 01:08:59,428 ‫בהחלט.‬ 1013 01:09:02,347 --> 01:09:05,058 ‫ואו, זה טעים!‬ 1014 01:09:06,185 --> 01:09:09,563 ‫זה מעלה זיכרונות,‬ ‫אבל זה לעולם לא יהיה טוב כמו של אימא שלי.‬ 1015 01:09:10,814 --> 01:09:12,816 ‫אני בטוחה. אבל אני מתה על זה.‬ 1016 01:09:15,944 --> 01:09:16,820 ‫אז…‬ 1017 01:09:18,405 --> 01:09:19,239 ‫טום.‬ 1018 01:09:20,532 --> 01:09:23,202 ‫אז, כן.‬ 1019 01:09:26,121 --> 01:09:27,831 ‫אני זקוקה לנקודת מבט נוספת.‬ 1020 01:09:28,415 --> 01:09:30,459 ‫איך זה שאתה כל כך בסדר עם זה?‬ 1021 01:09:31,919 --> 01:09:35,797 ‫חשוב שתדעי שטום ממש חשש לספר לך על סנטה.‬ 1022 01:09:36,465 --> 01:09:38,592 ‫הכרתי את טום שלוש שנים‬ 1023 01:09:38,675 --> 01:09:40,093 ‫לפני שהוא סיפר לי עליו.‬ 1024 01:09:41,345 --> 01:09:43,222 ‫חשבתי שאני יודע הכול עליו,‬ 1025 01:09:43,305 --> 01:09:45,807 ‫ואז הוא הטיל את הפצצה המטורפת הזאת.‬ 1026 01:09:45,891 --> 01:09:47,726 ‫אבל זה באמת מטורף.‬ 1027 01:09:47,809 --> 01:09:49,519 ‫בהתחלה גם אני חשבתי כך.‬ 1028 01:09:51,063 --> 01:09:53,565 ‫אבל אני לא רוצה לשפוט אותו על זה בלבד.‬ 1029 01:09:54,149 --> 01:09:55,817 ‫אני אוהב להיות חבר שלו, ו…‬ 1030 01:09:58,362 --> 01:10:01,281 ‫אני לא אומר שקל היה‬ ‫להיות חבר של אדם שמאמין במשהו‬ 1031 01:10:01,365 --> 01:10:04,201 ‫שאף אחד מעל גיל עשר מאמין בו.‬ ‫-נכון?‬ 1032 01:10:04,284 --> 01:10:08,747 ‫ואז חשבתי על חיי כמוסלמי בדנוור, קולורדו.‬ 1033 01:10:10,707 --> 01:10:14,002 ‫רוב הזמן הייתי מוקף באנשים‬ ‫שלא חולקים איתי את אותה אמונה.‬ 1034 01:10:15,837 --> 01:10:17,965 ‫הבחנתי בהבעות של כמה מהאנשים‬ 1035 01:10:18,048 --> 01:10:19,549 ‫כשגיליתי להם שאני מוסלמי.‬ 1036 01:10:20,092 --> 01:10:24,721 ‫כאילו האמונות שלי הפכו אותי למסוכן,‬ 1037 01:10:24,805 --> 01:10:28,558 ‫או מרושע, או מוזר,‬ ‫או מה שהם משייכים אליו את החלק הזה שבי.‬ 1038 01:10:29,935 --> 01:10:31,728 ‫ברגע שהם שמו אותי באותה קופסה,‬ 1039 01:10:32,604 --> 01:10:33,730 ‫זה כל מה שאני בשבילם.‬ 1040 01:10:36,233 --> 01:10:37,067 ‫אני מצטערת.‬ 1041 01:10:39,111 --> 01:10:39,987 ‫תודה.‬ 1042 01:10:42,948 --> 01:10:46,118 ‫אבל טום מעולם לא התנהג ככה.‬ 1043 01:10:47,119 --> 01:10:49,621 ‫לא היה אכפת לו‬ ‫שהאמונות שלי שונות משלו, אז…‬ 1044 01:10:50,539 --> 01:10:52,082 ‫איך יכולתי לעשות לו את זה?‬ 1045 01:10:59,715 --> 01:11:04,219 ‫אני מבינה את הטענה שלך, אסאן.‬ ‫אבל סנטה איננו דת.‬ 1046 01:11:05,595 --> 01:11:09,057 ‫ההבדל היחיד בין דת לסנטה,‬ 1047 01:11:09,141 --> 01:11:11,977 ‫הוא שכאשר אנחנו מתבגרים, אנשים דתיים‬ 1048 01:11:12,060 --> 01:11:14,146 ‫אומרים לנו שהאמונה שלנו תמיד צודקת,‬ 1049 01:11:14,771 --> 01:11:16,106 ‫אבל גם להם אין הוכחות.‬ 1050 01:11:16,606 --> 01:11:19,401 ‫הם פשוט אומרים שהסיפורים‬ ‫שבהם אנחנו מאמינים הם נכונים.‬ 1051 01:11:19,901 --> 01:11:21,236 ‫אבל כשמדובר בסנטה,‬ 1052 01:11:21,320 --> 01:11:23,905 ‫המבוגרים יגידו שהסיפורים אינם נכונים.‬ 1053 01:11:24,781 --> 01:11:28,243 ‫וטום פשוט בחר לא להאמין למבוגרים.‬ 1054 01:11:31,330 --> 01:11:32,706 ‫אתה חבר טוב.‬ 1055 01:11:34,041 --> 01:11:34,875 ‫גם הוא.‬ 1056 01:11:38,462 --> 01:11:39,921 ‫- מסיבת חג המולד במשרד -‬ 1057 01:11:40,005 --> 01:11:42,799 ‫- מפצח האגוזים -‬ 1058 01:11:45,010 --> 01:11:46,261 ‫היי, אחי, מה קורה?‬ 1059 01:11:46,345 --> 01:11:48,221 ‫באיזו שעה "מפצח האגוזים" הערב?‬ 1060 01:11:48,305 --> 01:11:50,932 ‫אני צריך לצרוך‬ ‫כמות ראויה של קפאין כחצי שעה לפני.‬ 1061 01:11:51,016 --> 01:11:52,309 ‫אנחנו לא הולכים.‬ 1062 01:11:53,435 --> 01:11:57,481 ‫מה? רגע, מי זה? אפשר לדבר עם טום?‬ 1063 01:11:57,564 --> 01:12:00,442 ‫אני לא יכול.‬ ‫אני צריך לעבוד על המזחלה של אלה.‬ 1064 01:12:00,525 --> 01:12:03,612 ‫היא נשארה ערה עד מאוחר,‬ ‫ועדיין לא סיימנו אותה.‬ 1065 01:12:03,695 --> 01:12:07,074 ‫מלך העכברים המופלא ביותר‬ ‫שחנן את הבמה בביה"ס היסודי וודברי‬ 1066 01:12:07,157 --> 01:12:09,910 ‫מתכוון לוותר על "מפצח האגוזים"?‬ 1067 01:12:09,993 --> 01:12:11,745 ‫שתדע, אימא שלי כתבה את הביקורת ההיא.‬ 1068 01:12:12,746 --> 01:12:14,289 ‫מה לגבי לוח הזמנים שלך?‬ 1069 01:12:14,373 --> 01:12:16,041 ‫אסאן, אתה לא יודע‬ 1070 01:12:16,124 --> 01:12:18,335 ‫שלפעמים צריך לשנות את לוח הזמנים שלך‬ 1071 01:12:18,418 --> 01:12:20,087 ‫כדי להתחשב בצרכים של אחרים?‬ 1072 01:12:21,963 --> 01:12:23,715 ‫אלה דברי חוכמה מרשימים, אחי.‬ 1073 01:12:23,799 --> 01:12:25,842 ‫אפשר אפילו לומר שמדובר בגאונות.‬ 1074 01:12:26,426 --> 01:12:27,636 ‫איך זה מתקדם?‬ 1075 01:12:28,470 --> 01:12:31,807 ‫עדיין בשלבי הרכבה.‬ ‫לא הייתה לי שום הזדמנות לבדוק.‬ 1076 01:12:33,016 --> 01:12:35,894 ‫המרוץ מחר, נכון?‬ ‫-זה לא עוזר.‬ 1077 01:12:35,977 --> 01:12:37,562 ‫תזכור, נייר דבק.‬ 1078 01:12:37,646 --> 01:12:38,563 ‫אני מנתק עכשיו.‬ 1079 01:12:40,440 --> 01:12:45,237 ‫"סנטי קלאוס, למה אתה לוקח‬ ‫את עץ חג המולד שלי? למה?"‬ 1080 01:12:54,246 --> 01:12:58,750 ‫חג המולד. אפילו הגרינץ'‬ ‫פענח אותו בסופו של דבר.‬ 1081 01:13:11,096 --> 01:13:11,930 ‫טום!‬ 1082 01:13:12,013 --> 01:13:15,684 ‫היי, אלה! היי.‬ 1083 01:13:15,767 --> 01:13:16,893 ‫היי.‬ 1084 01:13:16,977 --> 01:13:19,563 ‫המזחלת המנצחת מוכנה לפעולה.‬ 1085 01:13:20,397 --> 01:13:23,316 ‫הוספת עוד נייר דבק?‬ ‫-השתמשתי בכל חתיכה שהייתה לנו.‬ 1086 01:13:23,942 --> 01:13:25,861 ‫שאלת את זה מסנטה קלאוס?‬ 1087 01:13:26,528 --> 01:13:29,489 ‫לא, אבל קיבלתי ממנו קצת השראה.‬ 1088 01:13:30,198 --> 01:13:31,158 ‫זה נראה נהדר,‬ 1089 01:13:31,700 --> 01:13:35,454 ‫אבל אף פעם לא רכבנו בה. מה אם היא תתפרק?‬ 1090 01:13:36,371 --> 01:13:37,205 ‫מה אם?‬ 1091 01:13:37,789 --> 01:13:39,249 ‫כדאי שתעשי בדיקה אחרונה.‬ 1092 01:13:41,168 --> 01:13:44,087 ‫אני אלך לקו הסיום כדי לצלם תמונות.‬ 1093 01:13:44,171 --> 01:13:45,172 ‫בהצלחה.‬ 1094 01:13:45,255 --> 01:13:46,381 ‫שיהיה לך חמים ונעים.‬ 1095 01:13:49,801 --> 01:13:53,722 ‫תודה שפינית זמן בשביל זה, טום.‬ ‫אלה נרגשת מאוד.‬ 1096 01:13:53,805 --> 01:13:54,973 ‫היא ממש אוהבת אותה.‬ 1097 01:13:55,056 --> 01:13:58,518 ‫הפלא הילדותי הוא שיוצר את הקסם.‬ 1098 01:14:01,646 --> 01:14:06,109 ‫אני מצטער שבחרתי‬ ‫להתמקד יותר בחג המולד מאשר בקשר שלנו.‬ 1099 01:14:07,777 --> 01:14:09,029 ‫נעשיתי משוגע קצת.‬ 1100 01:14:11,615 --> 01:14:15,160 ‫לא הייתי משתמשת במילה "משוגע". אבל תודה.‬ 1101 01:14:16,369 --> 01:14:18,538 ‫הבדיקה הסתיימה, המפקד.‬ ‫-ו…?‬ 1102 01:14:19,080 --> 01:14:20,957 ‫היא עברה בהצטיינות.‬ 1103 01:14:21,917 --> 01:14:24,169 ‫טוב, תיכנסי. תבדקי איך מרגיש לך בתוכה.‬ 1104 01:14:26,338 --> 01:14:27,422 ‫מה דעתך?‬ 1105 01:14:28,798 --> 01:14:29,883 ‫זה מרגיש מושלם.‬ 1106 01:14:30,926 --> 01:14:32,344 ‫טוב, קדימה.‬ 1107 01:14:32,427 --> 01:14:33,303 ‫בהצלחה.‬ 1108 01:14:34,471 --> 01:14:35,347 ‫אתם תזדקקו לה.‬ 1109 01:14:38,767 --> 01:14:40,101 ‫פרקלס.‬ 1110 01:14:41,061 --> 01:14:42,562 ‫עכשיו אנחנו חייבים לנצח.‬ 1111 01:14:43,313 --> 01:14:45,941 ‫בסדר, רוכבים. היכנסו למושבים.‬ 1112 01:14:46,024 --> 01:14:48,860 ‫מרוץ המזחלות המשפחתי מתחיל בעוד דקה.‬ 1113 01:14:48,944 --> 01:14:51,613 ‫את נוסעת איתנו, אימא?‬ ‫-כדאי לך.‬ 1114 01:14:51,696 --> 01:14:54,366 ‫התכוונתי לצפות מכאן.‬ 1115 01:14:54,449 --> 01:14:57,035 ‫נו, בואי.‬ ‫-כן, יש המון מקום.‬ 1116 01:14:57,118 --> 01:14:57,953 ‫בבקשה, אימא.‬ 1117 01:14:58,620 --> 01:15:00,163 ‫קדימה. אני יכול לעזור לך.‬ 1118 01:15:00,247 --> 01:15:02,249 ‫אני חושב שתאהבי את זה.‬ 1119 01:15:05,210 --> 01:15:08,129 ‫טוב, כולם להידחק לחזית.‬ 1120 01:15:08,213 --> 01:15:10,549 ‫הברכיים שלי צמודות לפרצוף שלי.‬ 1121 01:15:10,632 --> 01:15:14,678 ‫ככה היא עוצבה. הכול בסדר שם, טייסת?‬ 1122 01:15:14,761 --> 01:15:16,263 ‫כן, המפקד.‬ 1123 01:15:17,764 --> 01:15:19,057 ‫איך נזנק?‬ 1124 01:15:20,308 --> 01:15:21,351 ‫הגעתי בזמן?‬ 1125 01:15:21,434 --> 01:15:24,271 ‫כן, בקושי. היא בדיוק שאלה עליך.‬ 1126 01:15:25,438 --> 01:15:28,942 ‫טוב. כשהיא תכריז על הזינוק,‬ ‫תדחוף אותנו ואז אנחנו נעשה את החלק הקשה.‬ 1127 01:15:29,025 --> 01:15:31,611 ‫הדחיפה היא החלק הקשה.‬ 1128 01:15:31,695 --> 01:15:34,364 ‫רוכבים, תפסו את מקומותיכם.‬ 1129 01:15:34,447 --> 01:15:37,033 ‫טוב, כולם לכופף ראשים.‬ ‫-קיבלתי.‬ 1130 01:15:37,117 --> 01:15:39,077 ‫טום. אני ממש לא בטוחה לגבי זה.‬ 1131 01:15:39,160 --> 01:15:41,788 ‫יהיה בסדר. זה עניין של אמונה עיוורת.‬ 1132 01:15:41,871 --> 01:15:44,833 ‫לא, זו קפיצה עיוורת מהר אמיתי.‬ 1133 01:15:45,917 --> 01:15:47,544 ‫נתראה בצד השני.‬ 1134 01:15:48,295 --> 01:15:49,379 ‫רוכבים, מוכנים?‬ 1135 01:15:52,465 --> 01:15:53,925 ‫צאו לדרך!‬ 1136 01:15:55,135 --> 01:15:56,720 ‫הנה זה בא!‬ 1137 01:15:56,803 --> 01:15:58,638 ‫ואו!‬ 1138 01:16:02,183 --> 01:16:04,185 ‫זה ממש מפחיד!‬ 1139 01:16:14,070 --> 01:16:15,488 ‫צריך לעקוף עוד מזחלה אחת!‬ 1140 01:16:18,199 --> 01:16:19,993 ‫אנחנו מנצחים אותם!‬ 1141 01:16:26,958 --> 01:16:30,378 ‫נוכל לעקוף אותם‬ ‫אם נבצע קפיצה. תישענו לימין!‬ 1142 01:16:33,423 --> 01:16:34,424 ‫תתכוננו!‬ 1143 01:16:37,218 --> 01:16:39,054 ‫באוויר נוכל להתקדם מהר יותר.‬ 1144 01:16:42,432 --> 01:16:43,475 ‫אלוהים!‬ 1145 01:16:47,520 --> 01:16:48,813 ‫לא!‬ 1146 01:16:55,403 --> 01:16:56,279 ‫קדימה!‬ 1147 01:17:03,870 --> 01:17:04,871 ‫יש!‬ 1148 01:17:06,790 --> 01:17:07,666 ‫יש!‬ 1149 01:17:07,749 --> 01:17:09,292 ‫ניצחנו!‬ ‫-הצלחנו! נכון!‬ 1150 01:17:11,252 --> 01:17:13,630 ‫ניצחנו! יש!‬ 1151 01:17:16,257 --> 01:17:18,927 ‫בסדר! חיוך גדול!‬ 1152 01:17:20,011 --> 01:17:20,929 ‫אני דחפתי אותם.‬ 1153 01:17:26,935 --> 01:17:29,312 ‫איך הקקאו כאן בבקתה?‬ 1154 01:17:29,396 --> 01:17:32,148 ‫הוא בסדר. לא טוב כמו שלך.‬ 1155 01:17:32,232 --> 01:17:35,193 ‫טוב, אני אכין לך‬ ‫קקאו של אלופים כשנחזור הביתה.‬ 1156 01:17:37,570 --> 01:17:39,447 ‫ידברו על הקבוצה הזאת לנצח.‬ 1157 01:17:40,073 --> 01:17:41,032 ‫אנחנו אגדה.‬ 1158 01:17:41,116 --> 01:17:42,951 ‫זה נכון.‬ ‫-בהחלט.‬ 1159 01:17:43,034 --> 01:17:45,829 ‫לא יכולנו לעשות את זה‬ ‫בלי דחיפה קטנה מאסאן.‬ 1160 01:17:46,955 --> 01:17:48,081 ‫תודה, אסאן.‬ 1161 01:17:49,624 --> 01:17:51,918 ‫אני רוצה לומר משהו לכולם.‬ 1162 01:17:52,001 --> 01:17:55,130 ‫אתה מתכוון לעמוד?‬ ‫-זה די חשוב.‬ 1163 01:17:55,672 --> 01:17:57,257 ‫הנה זה מגיע.‬ ‫-טוב.‬ 1164 01:17:58,675 --> 01:18:01,678 ‫כולכם יודעים שאני אוהב את חג המולד.‬ 1165 01:18:01,761 --> 01:18:02,637 ‫בלשון המעטה.‬ 1166 01:18:02,721 --> 01:18:08,727 ‫אבל השנה למדתי שחג המולד‬ ‫יכול לבוא עם אתגרים,‬ 1167 01:18:08,810 --> 01:18:10,270 ‫בנוסף למתנות,‬ 1168 01:18:10,353 --> 01:18:16,693 ‫ושזה הזמן בשנה לחשבון נפש.‬ ‫אבל לפעמים חשבון נפש יכול להיות כואב.‬ 1169 01:18:17,277 --> 01:18:22,198 ‫אבל אני יודע שאני מוכן לקבל‬ ‫כל מה שעונת החגים תביא איתה.‬ 1170 01:18:22,991 --> 01:18:26,077 ‫ושהבילוי עם האנשים שאתה אוהב‬ 1171 01:18:26,161 --> 01:18:27,954 ‫הופך את חג המולד לקסום.‬ 1172 01:18:28,037 --> 01:18:31,583 ‫לא רק קישוטים או אירועי חג.‬ 1173 01:18:31,666 --> 01:18:32,876 ‫אמן, אחי.‬ 1174 01:18:32,959 --> 01:18:33,793 ‫נכון.‬ 1175 01:18:36,629 --> 01:18:38,631 ‫טוב, גם אני רוצה לומר משהו.‬ 1176 01:18:38,715 --> 01:18:40,091 ‫הנה זה בא.‬ 1177 01:18:40,175 --> 01:18:41,217 ‫כן.‬ 1178 01:18:43,428 --> 01:18:46,431 ‫כידוע לכולכם, הייתי קצת מסויגת‬ ‫לגבי חג המולד.‬ 1179 01:18:46,514 --> 01:18:47,348 ‫קצת?‬ 1180 01:18:48,767 --> 01:18:50,769 ‫אבל טום, לימדת אותי‬ 1181 01:18:50,852 --> 01:18:55,356 ‫שלא מדובר רק במסורות קפדניות.‬ 1182 01:18:55,440 --> 01:18:56,941 ‫הוא יכול להיות כיף שוב.‬ 1183 01:18:57,025 --> 01:19:02,447 ‫ובארון לא תמיד מסתתרת ברבי שתהרוס הכול.‬ 1184 01:19:03,865 --> 01:19:05,033 ‫על מה היא מדברת?‬ 1185 01:19:05,116 --> 01:19:06,868 ‫אל תעצרי בה. היא בשוונג.‬ 1186 01:19:06,951 --> 01:19:08,077 ‫בסדר.‬ 1187 01:19:08,620 --> 01:19:09,496 ‫טום.‬ 1188 01:19:10,121 --> 01:19:11,831 ‫עשית את זה בשביל אלה.‬ 1189 01:19:13,082 --> 01:19:14,334 ‫לא לכבוד חג המולד,‬ 1190 01:19:15,043 --> 01:19:18,004 ‫אלא בגלל שאתה אוהב אותה ואותי.‬ 1191 01:19:19,130 --> 01:19:22,842 ‫וכשהזדקקנו לך יותר מכול,‬ ‫היית שם כדי לתת את כל כולך,‬ 1192 01:19:23,468 --> 01:19:26,346 ‫וזה סוג הקסם שאני רוצה להאמין בו.‬ 1193 01:19:29,224 --> 01:19:30,391 ‫אמן, אחותי.‬ 1194 01:19:31,684 --> 01:19:36,147 ‫והאם אוכל לחזור בי‬ ‫מהדברים שאמרתי בערב ההוא?‬ 1195 01:19:36,231 --> 01:19:37,774 ‫בבקשה. כן, בבקשה.‬ 1196 01:19:37,857 --> 01:19:40,109 ‫אני מסכים, כן, תודה.‬ 1197 01:19:41,027 --> 01:19:41,861 ‫אמרתי לך.‬ 1198 01:19:41,945 --> 01:19:43,947 ‫לא צריך להיות גאון כדי לנחש.‬ 1199 01:19:44,739 --> 01:19:47,534 ‫אבל יש לי עוד דבר אחד.‬ ‫-אבל לי יש עוד דבר אחד.‬ 1200 01:19:48,159 --> 01:19:50,119 ‫הדבר שלך הוא הדבר שלי?‬ ‫-לא יודע מה הדבר שלך.‬ 1201 01:19:50,203 --> 01:19:51,329 ‫אז תעשה את הדבר שלך.‬ 1202 01:19:51,412 --> 01:19:54,207 ‫אני חושב שעדיף שתעשי את שלך.‬ ‫-שמישהו יעשה את הדבר שלו.‬ 1203 01:19:55,834 --> 01:19:58,545 ‫את תעשי את הדבר שלך. תעשי, בבקשה.‬ ‫-בסדר.‬ 1204 01:19:59,921 --> 01:20:04,926 ‫טום, אני רוצה‬ ‫שלעולם לא תוותר על האמונה שלך בסנטה,‬ 1205 01:20:05,468 --> 01:20:06,803 ‫את אהבתך לחג המולד.‬ 1206 01:20:07,470 --> 01:20:08,638 ‫כי לימדת אותי‬ 1207 01:20:08,721 --> 01:20:12,225 ‫כמה חשוב להאמין במשהו גדול מאיתנו.‬ 1208 01:20:12,851 --> 01:20:14,435 ‫ובמשהו שאנחנו לא יכולים להוכיח.‬ 1209 01:20:15,061 --> 01:20:16,563 ‫ושכל מבוגר‬ 1210 01:20:16,646 --> 01:20:19,941 ‫צריך להיות מסוגל להתחבר לפלא הילדותי‬ 1211 01:20:20,024 --> 01:20:22,026 ‫שהופך את החיים למתוקים יותר.‬ 1212 01:20:24,863 --> 01:20:26,155 ‫רגע, הם עוד לא סיימו.‬ 1213 01:20:26,781 --> 01:20:30,285 ‫תישארי במקומך. אני אעשה את הדבר שלי.‬ 1214 01:20:30,368 --> 01:20:32,203 ‫זה דבר אחר.‬ ‫-ידעתי.‬ 1215 01:20:33,663 --> 01:20:35,540 ‫הכנתי רשימה.‬ 1216 01:20:36,374 --> 01:20:40,211 ‫זו רשימת המשאלות שלי לסנטה השנה.‬ 1217 01:20:42,338 --> 01:20:44,424 ‫- 1. ליסה 2. אלה -‬ 1218 01:20:48,344 --> 01:20:52,015 ‫זה הכול. זה כל מה שאני רוצה.‬ 1219 01:20:53,308 --> 01:20:54,183 ‫אותנו.‬ 1220 01:20:57,812 --> 01:21:02,650 ‫אלה, את הילדה הכי מגניבה שפגשתי,‬ 1221 01:21:02,734 --> 01:21:07,488 ‫ואני מבטיח שתמיד אהיה החבר שלך.‬ 1222 01:21:12,118 --> 01:21:12,994 ‫וליסה.‬ 1223 01:21:15,121 --> 01:21:20,668 ‫אני אוהב אותך יותר משאוכל לתאר במילים.‬ 1224 01:21:21,252 --> 01:21:22,128 ‫אז…‬ 1225 01:21:23,630 --> 01:21:29,677 ‫במקום זאת, אבחר לתת אמון שהאהבה שלנו‬ 1226 01:21:29,761 --> 01:21:36,267 ‫והעתיד המשותף שלנו‬ ‫יהיו מופלאים יותר מסנטה קלאוס.‬ 1227 01:21:47,570 --> 01:21:49,238 ‫אין מצב בעולם.‬ 1228 01:21:57,747 --> 01:21:59,332 ‫ליסה אן ראסל,‬ 1229 01:22:02,043 --> 01:22:02,919 ‫התינשאי לי?‬ 1230 01:22:08,841 --> 01:22:11,928 ‫מעולם לא ציפיתי‬ ‫שאקבל הצעת נישואים שתכלול את סנטה קלאוס.‬ 1231 01:22:13,137 --> 01:22:16,391 ‫כן.‬ ‫-כן. הו, אלוהים.‬ 1232 01:22:17,684 --> 01:22:19,018 ‫כן! ואו!‬ 1233 01:22:19,102 --> 01:22:19,936 ‫כן!‬ 1234 01:22:22,981 --> 01:22:24,607 ‫הוא אמיתי.‬ 1235 01:22:24,691 --> 01:22:25,525 ‫מה?‬ 1236 01:22:25,608 --> 01:22:27,068 ‫סנטה אמיתי.‬ 1237 01:22:28,611 --> 01:22:32,824 ‫זה מה שביקשתי ממנו. שאת וטום תתחתנו.‬ 1238 01:22:32,907 --> 01:22:34,242 ‫ועכשיו זה יקרה.‬ 1239 01:22:43,584 --> 01:22:45,378 ‫עם היגיון כזה אי אפשר להתווכח.‬ 1240 01:22:50,633 --> 01:22:52,969 ‫בואי הנה.‬ 1241 01:22:53,052 --> 01:22:55,138 ‫תנו לי קצת מזה.‬ 1242 01:22:59,017 --> 01:23:01,310 ‫עשיתי את זה! אני גבר!‬ 1243 01:23:02,520 --> 01:23:05,523 ‫ואו! אלוהים, אני מזיע.‬ ‫-אתה בסדר? כן.‬ 1244 01:23:05,606 --> 01:23:06,607 ‫כל חלק בי.‬ 1245 01:23:09,193 --> 01:23:11,904 ‫חג המולד, גם כשאוהבים אותו‬ ‫וגם כשחוששים לקראתו,‬ 1246 01:23:11,988 --> 01:23:15,616 ‫הוא הזמן היחיד בשנה שבו כולם מתואמים.‬ 1247 01:23:16,576 --> 01:23:20,371 ‫מתחשק לך להפוך את ביתך‬ ‫לחגיגת מרדי גרא זמנית?‬ 1248 01:23:21,164 --> 01:23:24,417 ‫אין צורך לדאוג שהשכנים יכעסו.‬ 1249 01:23:24,500 --> 01:23:27,462 ‫במקום זאת, הם יגיעו בהמוניהם להתפעל ממנו.‬ 1250 01:23:31,215 --> 01:23:33,176 ‫מזמן לא ראית את קרובי המשפחה שלך?‬ 1251 01:23:34,719 --> 01:23:37,930 ‫קבלו ברוח טובה את העיכובים בנסיעות, חברים,‬ 1252 01:23:38,014 --> 01:23:41,726 ‫כי אתם לא היחידים‬ ‫שעושים מסע כדי לחדש את הקשר.‬ 1253 01:23:43,936 --> 01:23:48,316 ‫לזמן קצר, הלחצים ולוחות הזמנים‬ ‫של העולם הדינמי שלנו‬ 1254 01:23:48,399 --> 01:23:52,361 ‫מפנים את מקומם למסורות ישנות וחדשות כאחד.‬ 1255 01:24:06,000 --> 01:24:07,794 ‫זה חג המולד של סנטה.‬ 1256 01:24:08,419 --> 01:24:11,172 ‫הוא מתעלה מעל מושגים של מדינה ודת.‬ 1257 01:24:11,672 --> 01:24:12,840 ‫אין לו מתחרים.‬ 1258 01:24:13,341 --> 01:24:14,634 ‫מאמינים בו,‬ 1259 01:24:15,968 --> 01:24:17,011 ‫או שלא.‬ 1260 01:24:19,889 --> 01:24:24,102 ‫אסור לנו לפקפק בכוחה‬ ‫של האמונה העיוורת הקטנה שלנו.‬ 1261 01:24:24,894 --> 01:24:30,691 ‫אמונה היא אולי המושג‬ ‫הכלל־עולמי האחרון שמחזיק את כל העולם יחד.‬ 1262 01:24:37,448 --> 01:24:40,910 ‫"וחוץ מזה, קצת קסם מעולם לא הזיק לאף אחד.‬ 1263 01:24:42,078 --> 01:24:44,122 ‫"חג שמח לכולכם."‬ 1264 01:24:45,957 --> 01:24:48,459 ‫מצא חן בעיניך?‬ ‫-אני מת על זה.‬ 1265 01:24:50,878 --> 01:24:52,171 ‫הכול עטוף.‬ 1266 01:24:52,255 --> 01:24:53,631 ‫כן.‬ ‫-מוכנים למחר.‬ 1267 01:24:53,714 --> 01:24:54,966 ‫זה נראה מדהים.‬ 1268 01:24:55,842 --> 01:24:58,469 ‫עכשיו רק צריך ללכת לישון,‬ ‫ואז נראה מה סנטה הביא.‬ 1269 01:24:58,553 --> 01:24:59,929 ‫טום.‬ ‫-ליסה.‬ 1270 01:25:01,430 --> 01:25:04,433 ‫אתה יכול להאמין בזה,‬ ‫ואני אוהב אותך בכל זאת.‬ 1271 01:25:05,601 --> 01:25:08,688 ‫ואת יכולה לא להאמין בזה,‬ ‫ואני אוהב אותך בכל זאת.‬ 1272 01:25:13,234 --> 01:25:15,903 ‫ארגז שלם של זה מחכה לך.‬ 1273 01:25:16,696 --> 01:25:17,613 ‫בחדר השינה שלי.‬ 1274 01:25:18,447 --> 01:25:19,907 ‫אני מת על כוסברה.‬ 1275 01:25:22,743 --> 01:25:23,911 ‫חכי לי!‬ 1276 01:25:35,840 --> 01:25:38,342 ‫- חג המולד הגיע -‬ 1277 01:25:42,680 --> 01:25:45,349 ‫אני לא מאמינה! יש!‬ 1278 01:25:48,436 --> 01:25:49,562 ‫טום?‬ 1279 01:25:56,652 --> 01:25:58,154 ‫האם אתם מאמינים?‬ 1280 01:25:58,237 --> 01:25:59,572 ‫- אני מאמין בסנטה -‬ 1281 01:29:20,106 --> 01:29:22,775 ‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬