1
00:00:08,801 --> 00:00:12,180
{\an8}‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬

2
00:00:19,645 --> 00:00:23,191
{\an8}‫שמעתם על קאי, הטרמפיסט הגיבור עם הגרזן?‬

3
00:00:23,274 --> 00:00:24,525
{\an8}‫אם לא, עוד תשמעו.‬

4
00:00:24,609 --> 00:00:27,361
{\an8}‫זה הסרטון הכי פופולרי באינטרנט כרגע.‬

5
00:00:27,445 --> 00:00:29,238
{\an8}‫על מה אתה רוצה לדבר?‬
‫-מה קרה היום?‬

6
00:00:29,322 --> 00:00:32,950
{\an8}‫זה לא היה‬
‫סיפור חדשותי רגיל. אולי הוא התחיל ככה,‬

7
00:00:33,034 --> 00:00:36,662
{\an8}‫אבל הוא מהר מאוד הפך להרבה יותר מזה.‬

8
00:00:38,081 --> 00:00:41,375
{\an8}‫אין ספק שבאותו יום קאי היה גיבור.‬

9
00:00:41,459 --> 00:00:45,088
{\an8}‫כל העולם רצה לדבר ממנו משהו.‬

10
00:00:45,713 --> 00:00:47,548
{\an8}‫הוא היה יכול לקבל כל מה שרצה.‬

11
00:00:47,632 --> 00:00:50,301
{\an8}‫הוא היה יכול ליהנות מכסף, תהילה.‬

12
00:00:50,384 --> 00:00:52,762
{\an8}‫אבל הבחור הזה שהצגתי לעולם‬

13
00:00:52,845 --> 00:00:55,014
{\an8}‫הפך בתוך שלושה חודשים‬

14
00:00:55,098 --> 00:00:57,934
{\an8}‫מאדם מדהים וגיבור,‬

15
00:00:58,017 --> 00:01:01,229
{\an8}‫למבוקש על רצח.‬

16
00:01:01,979 --> 00:01:04,941
{\an8}‫אז זה סיפור ממש דפוק.‬

17
00:01:05,441 --> 00:01:06,943
{\an8}‫הוא מתקשר עכשיו.‬

18
00:01:07,026 --> 00:01:08,486
{\an8}‫מי זה?‬
‫-קאי.‬

19
00:01:08,569 --> 00:01:10,780
{\an8}‫הלו?‬
‫-זוהי שיחה משולמת מראש.‬

20
00:01:10,863 --> 00:01:12,657
{\an8}‫לא תחויב על שיחה זו.‬

21
00:01:12,740 --> 00:01:16,577
{\an8}‫שיחה זו היא מאסיר בבית הסוהר של ניו ג'רזי.‬

22
00:01:16,661 --> 00:01:18,788
{\an8}‫שיחה זו תנוטר ותוקלט.‬

23
00:01:36,264 --> 00:01:39,433
‫כשהתחלנו לשמוע על‬
‫הסיפור החדש הזה בחדר החדשות‬

24
00:01:39,517 --> 00:01:41,519
‫קצת אחרי 14:00 אחר הצוהריים היום,‬

25
00:01:41,602 --> 00:01:43,688
‫זה נשמע מוזר מאוד.‬

26
00:01:43,771 --> 00:01:46,566
‫וכפי ששדרן החדשות‬
‫בקיי-אם-פי-אייץ', ג'סוב רייסבק, מראה לנו,‬

27
00:01:46,649 --> 00:01:48,776
‫זה רק הפך למשוגע יותר.‬

28
00:01:48,860 --> 00:01:51,404
‫זה היה ב-1 בפברואר 2013.‬

29
00:01:51,487 --> 00:01:55,158
{\an8}‫שובצתי לדווח חדשות באותו יום.‬

30
00:01:55,241 --> 00:01:57,535
‫ובסורק המשטרתי אמרו,‬

31
00:01:57,618 --> 00:01:59,996
‫"התרחשה תאונה. זה נראה די רע.‬

32
00:02:00,079 --> 00:02:04,417
‫"מישהו תקוע בין‬
‫המכונית לרכב של חברת תשתיות.‬

33
00:02:04,500 --> 00:02:06,502
‫"הנהג צועק דברים משוגעים.‬

34
00:02:06,586 --> 00:02:09,172
‫"'אני ישו. כל השחורים צריכים למות'."‬

35
00:02:09,255 --> 00:02:10,673
‫דברים גזעניים. דברים נוראיים.‬

36
00:02:10,756 --> 00:02:14,343
{\an8}‫מקרה מוזר פה‬
‫בווסט פרזנו בפינת מקינלי ומרקס.‬

37
00:02:14,427 --> 00:02:16,679
‫הייתי קריין וכתב ספורט,‬

38
00:02:16,762 --> 00:02:20,016
‫ומסיבה מסוימת היו חסרים לנו כתבים.‬

39
00:02:20,099 --> 00:02:24,020
‫אז זה היה ממש‬
‫היום הראשון שבו דיווחתי חדשות,‬

40
00:02:24,103 --> 00:02:25,938
‫וזה הפך להיות,‬

41
00:02:26,564 --> 00:02:28,232
‫בחיי, משהו אחר.‬

42
00:02:28,733 --> 00:02:31,736
‫אדם התנגש עם רכבו בעובד חברת תשתיות,‬

43
00:02:31,819 --> 00:02:34,906
‫והצמיד אותו לטנדר שלו, בגלל שהיה שחור.‬

44
00:02:34,989 --> 00:02:37,366
‫עדים לאירוע באו להצלה.‬

45
00:02:37,450 --> 00:02:40,077
‫הוא ודאי‬
‫עשה את זה בכוונה. ניסה להרוג אותו.‬

46
00:02:40,661 --> 00:02:42,955
‫אימא שלי רצה לנהג כדי לוודא שהוא בסדר‬

47
00:02:43,039 --> 00:02:45,166
‫כי חשבנו שאולי זו רק תאונה.‬

48
00:02:45,249 --> 00:02:47,460
‫הוא פשוט המשיך לומר שהוא ישו‬

49
00:02:47,543 --> 00:02:50,296
‫והוא יציל את כולנו, אבל אנחנו צריכים…‬

50
00:02:50,880 --> 00:02:55,051
‫הוא השתמש במילת גנאי לשחורים,‬
‫ואמר שאנחנו צריכים למחוק אותם מהעולם.‬

51
00:02:55,676 --> 00:03:01,057
‫הנהג היה אדם גדול‬
‫בגובה 1.9 מ' ובמשקל 140 ק"ג.‬

52
00:03:01,974 --> 00:03:04,560
‫אחרי זה הוא ניגש לאישה שניסתה לעזור‬

53
00:03:04,644 --> 00:03:07,063
‫והתחיל לפגוע בה, תפס אותה בחיבוק דוב,‬

54
00:03:07,146 --> 00:03:08,064
‫חנק אותה.‬

55
00:03:09,398 --> 00:03:11,359
‫אז היא אמרה שפתאום הנוסע‬

56
00:03:11,442 --> 00:03:13,444
‫שנראה כמו טרמפיסט, חסר בית,‬

57
00:03:13,527 --> 00:03:16,364
‫בא ותקף את הנהג והציל אותה.‬

58
00:03:16,447 --> 00:03:18,449
‫ותוך כדי הראיון שלי,‬

59
00:03:18,532 --> 00:03:21,285
‫אני מביט מעבר‬
‫לכביש החקלאי הזה בן שני מסלולים‬

60
00:03:21,369 --> 00:03:23,704
‫והולך במורד הצד השני של הכביש‬

61
00:03:23,788 --> 00:03:27,708
‫בחור עם שיער ארוך,‬
‫בנדנה, תיק גב גדול מאוד,‬

62
00:03:27,792 --> 00:03:30,962
‫ובלי להכליל, נראה כמו טרמפיסט חסר בית.‬

63
00:03:31,045 --> 00:03:33,923
‫אפשר לדבר איתך? אכפת לך?‬
‫-על מה אתה רוצה לדבר?‬

64
00:03:34,006 --> 00:03:35,299
‫מה קרה היום?‬

65
00:03:35,383 --> 00:03:38,094
‫הגעתי ישר מדוגטאון (מערב לוס אנג'לס).‬

66
00:03:38,177 --> 00:03:40,054
‫נסעתי על סקייטבורד, גלשתי…‬

67
00:03:40,137 --> 00:03:43,140
‫הדבר הראשון שרצה לעשות‬
‫היה לשלוח מסר של אהבה‬

68
00:03:43,224 --> 00:03:46,352
‫למי שיראה את הראיון.‬
‫זה עוצמתי. זה עשה לי צמרמורת.‬

69
00:03:46,435 --> 00:03:50,731
‫הוא עבר מצב הזוי‬
‫שעבור רוב האנשים יהיה טראומטי,‬

70
00:03:50,815 --> 00:03:52,275
‫והוא הביט למצלמה…‬

71
00:03:52,358 --> 00:03:54,151
‫לפני שאדבר, אני רוצה לומר‬

72
00:03:54,235 --> 00:03:56,362
‫שלא משנה מה עשיתם, מגיע לכם כבוד.‬

73
00:03:56,445 --> 00:03:58,364
‫גם אם טעיתם, מגיעה לכם אהבה,‬

74
00:03:58,447 --> 00:04:01,659
‫ולא משנה המראה,‬
‫הכישורים, הגיל, הגודל שלכם או כל דבר,‬

75
00:04:01,742 --> 00:04:05,788
‫אתם בעלי ערך.‬
‫אף אחד לא יכול לקחת את זה מכם. עכשיו…‬

76
00:04:05,871 --> 00:04:10,251
‫הייתה לו נקודת מבט‬
‫שונה לגבי מה שהיה אמור לעשות באותו רגע.‬

77
00:04:10,334 --> 00:04:12,003
‫הסתכלתי. הבנאדם היה תקוע.‬

78
00:04:12,086 --> 00:04:14,046
‫הבחור יצא. שתי נשים ניסו לעזור לו.‬

79
00:04:14,130 --> 00:04:16,215
‫הוא רץ, תפס אחת מהן.‬

80
00:04:16,299 --> 00:04:19,260
‫אדם בגודל הזה‬
‫יכול לשבור מפרקת של אישה כמו עיפרון.‬

81
00:04:19,343 --> 00:04:21,387
‫אז פאקינג רצתי מאחוריו עם גרזן.‬

82
00:04:21,470 --> 00:04:24,432
‫בום! בום! בווום!‬

83
00:04:25,224 --> 00:04:26,100
‫כן.‬

84
00:04:26,183 --> 00:04:28,269
‫מי היה מצפה שטרמפיסט עם גרזן‬

85
00:04:28,352 --> 00:04:31,230
‫יציל את היום?‬

86
00:04:33,399 --> 00:04:35,985
‫נדהמתי. לגמרי נדהמתי.‬

87
00:04:36,068 --> 00:04:38,321
{\an8}‫במבט עליו, הוא קצת גס בגישה שלו,‬

88
00:04:38,404 --> 00:04:40,156
{\an8}‫ואז רואים‬

89
00:04:40,239 --> 00:04:42,033
‫את האוצר שהוא.‬

90
00:04:42,116 --> 00:04:43,534
‫האישה ההיא הייתה בסכנה.‬

91
00:04:43,617 --> 00:04:46,787
‫הוא בדיוק סיים מה שנראה אז כמו רצח.‬

92
00:04:46,871 --> 00:04:49,290
‫אם לא הייתי עושה את זה, הוא היה הורג עוד.‬

93
00:04:49,373 --> 00:04:51,625
‫נראה לך מוזר שיש לו גרזן?‬

94
00:04:51,709 --> 00:04:53,586
‫לא ממש. כלומר, אני רק…‬

95
00:04:53,669 --> 00:04:56,672
‫חשבתי לעצמי שבגלל שהוא נווד חסר בית,‬

96
00:04:56,756 --> 00:04:58,924
‫גרזן הוא פריט שכדאי להחזיק בו.‬

97
00:04:59,008 --> 00:05:01,594
‫הוא ראה אישה בסכנה. "אעזור לה."‬

98
00:05:01,677 --> 00:05:05,348
‫אבל האופן שבו היה בעל‬
‫רצון ויכולת להשתמש בו על גולגולת של אדם,‬

99
00:05:05,431 --> 00:05:07,850
‫אולי, כן. זה די מטלטל.‬

100
00:05:07,933 --> 00:05:09,101
‫למה היית במכונית שלו?‬

101
00:05:09,185 --> 00:05:12,396
‫תפסתי טרמפים. מזל שתפסתי טרמפים.‬

102
00:05:12,480 --> 00:05:15,524
‫אנשים אומרים,‬
‫"אל תתפסו טרמפים, זה מה שקורה."‬

103
00:05:15,608 --> 00:05:18,652
‫אז לפחות הייתי פה.‬
‫-מה שמך?‬

104
00:05:18,736 --> 00:05:20,738
‫אני קאי.‬
‫-איך מאייתים את זה?‬

105
00:05:20,821 --> 00:05:24,033
‫היישר מדוגטאון. ק-א-י.‬
‫-יש לך שם משפחה?‬

106
00:05:24,116 --> 00:05:26,118
‫לא, אחי. אין לי כלום.‬

107
00:05:26,702 --> 00:05:29,038
‫ככל שהמצב היה משוגע, החדשות הטובות הן‬

108
00:05:29,121 --> 00:05:33,000
‫שאיכשהו, במזל,‬
‫אף פציעה לא הייתה מסכנת חיים,‬

109
00:05:33,084 --> 00:05:36,879
‫ונהג המכונית במקומו הראוי, בידי המשטרה.‬

110
00:05:36,962 --> 00:05:39,924
‫בווסט פרזנו,‬
‫ג'סוב רייסבק, חדשות קיי-אם-פי-אייץ'.‬

111
00:05:40,007 --> 00:05:43,928
‫בסיום הראיונות,‬
‫כתבים מתחנות אחרות ניגשו אליו,‬

112
00:05:44,011 --> 00:05:46,097
‫ואמרו, כמובן, "אפשר לדבר איתך?"‬

113
00:05:46,180 --> 00:05:48,140
‫הוא היה ממש כריזמטי.‬

114
00:05:48,224 --> 00:05:50,935
‫כזה שמדבר עם כולם.‬
‫הוא רוצה שכולם יראו אותו.‬

115
00:05:51,435 --> 00:05:55,731
‫מסיבה כלשהי הוא אמר,‬
‫"לא. אני לא מדבר עם אף אחד אחר", והלך.‬

116
00:05:56,232 --> 00:05:58,484
‫וכשזה קרה, ידעתי.‬

117
00:05:58,567 --> 00:06:01,278
‫אלוהים אדירים.‬
‫יש לנו עכשיו משהו ממש מיוחד.‬

118
00:06:01,362 --> 00:06:05,116
‫כי נהיה היחידים עם הראיון הזה.‬

119
00:06:06,534 --> 00:06:09,870
‫כשמסתכלים על סיפור,‬
‫כל סיפור, אם מתכוונים לספר סיפור,‬

120
00:06:09,954 --> 00:06:11,163
‫צריך את הרע,‬

121
00:06:12,665 --> 00:06:14,625
‫צריך גיבור בלתי צפוי,‬

122
00:06:14,708 --> 00:06:18,963
‫צריך תרחיש מדהים וצריך מישהו במצוקה,‬

123
00:06:19,046 --> 00:06:20,798
‫וכאן היה הכול.‬

124
00:06:20,881 --> 00:06:22,842
‫כן, זה היה קשוח, בנאדם.‬

125
00:06:22,925 --> 00:06:26,303
‫אלוהים אדירים. זה היה‬
‫הגל הכי גדול שגלשתי עליו בחיים.‬

126
00:06:27,138 --> 00:06:29,140
‫ידענו שיש לנו זהב.‬

127
00:06:32,810 --> 00:06:38,732
‫באותו לילה החלטתי‬
‫שאני רוצה שהעולם יראה את הראיון המלא,‬

128
00:06:38,816 --> 00:06:40,985
‫כל שש ומשהו הדקות של הראיון,‬

129
00:06:41,068 --> 00:06:44,363
‫כי עד אז אנשים הצליחו לראות רק‬

130
00:06:44,447 --> 00:06:47,324
‫את הקטע בן הדקה וחצי שהצגתי בחדשות.‬

131
00:06:48,159 --> 00:06:51,162
‫אז שמתי את זה ביוטיוב, לחצתי על "העלאה",‬

132
00:06:51,245 --> 00:06:52,997
‫ואז הלכתי לישון.‬

133
00:07:01,046 --> 00:07:04,133
‫התעוררתי למוחרת והעולם שלי השתנה.‬

134
00:07:04,216 --> 00:07:08,053
‫זה שינה את הכללים בחיים שלי,‬
‫בוודאות, רק ההעלאה של הסרטון.‬

135
00:07:08,137 --> 00:07:09,972
‫היה לי ערוץ יוטיוב משלי,‬

136
00:07:10,055 --> 00:07:11,765
‫והיו לי כ-20 עוקבים.‬

137
00:07:11,849 --> 00:07:15,311
‫העליתי אותו‬
‫כשהגעתי הביתה, והסתכלתי באותו ערב,‬

138
00:07:15,394 --> 00:07:18,397
‫וחשבתי, "אה, זה קיבל 20 צפיות.‬

139
00:07:18,481 --> 00:07:19,857
‫"נחמד. אחלה."‬

140
00:07:20,649 --> 00:07:23,527
‫ג'סוב התקשר אליי‬
‫למוחרת. הוא אמר, "טרי, אחי!"‬

141
00:07:23,611 --> 00:07:25,946
‫"כן, ג'סוב? מה?"‬

142
00:07:26,030 --> 00:07:27,781
‫"ראית את הסרטון שלך?"‬

143
00:07:27,865 --> 00:07:31,911
‫"כן, הלך לו טוב.‬
‫נראה לי שצפו בו 20 או 30 אנשים."‬

144
00:07:31,994 --> 00:07:36,081
‫חשבתי שזה טוב. הוא אמר, "אחי,‬
‫זה עכשיו עומד על משהו כמו חצי מיליון".‬

145
00:07:36,165 --> 00:07:38,751
‫ידעתי באותו יום‬

146
00:07:39,752 --> 00:07:43,881
{\an8}‫שקאי הטרמפיסט עם הגרזן נולד.‬

147
00:07:44,465 --> 00:07:47,468
{\an8}‫הדבר הזה פה, נסעתי…‬

148
00:07:53,057 --> 00:07:56,143
{\an8}‫בום! בום! בווום!‬

149
00:07:56,769 --> 00:07:58,812
‫בום!‬
‫-בום!‬

150
00:07:58,896 --> 00:08:01,190
{\an8}‫הוא ממש מחזיק גרזן ביד.‬

151
00:08:01,273 --> 00:08:03,317
{\an8}‫אני באובססיה עליו.‬

152
00:08:03,400 --> 00:08:05,236
{\an8}‫הוא הגיבור שלי!‬

153
00:08:05,319 --> 00:08:08,197
{\an8}‫קאי, הטרמפיסט עם הגרזן.‬

154
00:08:08,697 --> 00:08:09,532
{\an8}‫מעולה.‬

155
00:08:13,661 --> 00:08:14,995
‫בכל רענון,‬

156
00:08:15,079 --> 00:08:17,373
‫מישהו אחר פרסם מחדש את הסרטון,‬

157
00:08:17,456 --> 00:08:19,959
‫וזה קיבל עשרות או מאות אלפי צפיות.‬

158
00:08:20,042 --> 00:08:23,254
‫אז זה היה כמו כדור שלג שהתגלגל והתגלגל,‬

159
00:08:23,337 --> 00:08:25,005
‫ובאינטרנט זללו את זה.‬

160
00:08:25,089 --> 00:08:26,549
‫"אני קאי"‬

161
00:08:26,632 --> 00:08:31,512
‫יש עשרות שירים אוטומטיים. זה היה מטורף.‬

162
00:08:31,595 --> 00:08:35,724
‫בום, בום, בווום!‬

163
00:08:35,808 --> 00:08:39,436
‫המימז? תעשו טובה. הוא מים מהלך.‬

164
00:08:39,520 --> 00:08:40,938
‫אולי הוא המקור למימז.‬

165
00:08:41,021 --> 00:08:42,565
‫"אנשים אומרים, 'אל תיסעו בטרמפים'‬

166
00:08:42,648 --> 00:08:44,525
‫"אז מזל שתפסתי טרמפים‬

167
00:08:44,608 --> 00:08:46,110
‫"האישה ההיא הייתה בסכנה‬

168
00:08:46,652 --> 00:08:48,737
‫"אז רצתי אליו עם גרזן‬

169
00:08:48,821 --> 00:08:51,532
‫"בום, בום, בווום!‬

170
00:08:51,615 --> 00:08:52,950
‫"כן, כן‬

171
00:08:53,033 --> 00:08:54,785
‫"אם היה מתחיל לנהוג שוב‬

172
00:08:54,868 --> 00:08:57,162
‫"היו פה הרבה יותר גופות‬

173
00:08:57,246 --> 00:08:58,956
‫"אחי, הוא היה מטורלל‬

174
00:08:59,039 --> 00:09:01,166
‫"מישהו בגודל הזה יכול לשבור צוואר של אישה‬

175
00:09:01,250 --> 00:09:03,377
‫"אז התחלתי להכות אותו בראש‬

176
00:09:03,460 --> 00:09:05,796
‫"בום, בום, בווום!"‬

177
00:09:05,879 --> 00:09:07,673
‫טרמפיסטים עם גרזנים.‬

178
00:09:09,133 --> 00:09:13,470
‫המון פעמים סגרתי את החלון‬

179
00:09:13,554 --> 00:09:16,307
‫והאצתי כדי לעבור חסר בית שמשחיז גרזן.‬

180
00:09:16,390 --> 00:09:19,893
‫כשראיתי את המערכון של סטיבן קולבר,‬

181
00:09:19,977 --> 00:09:22,396
‫לא צפיתי הרבה בקולבר עד אז,‬

182
00:09:22,479 --> 00:09:24,523
‫ואז הפכתי מיד למעריץ של התוכנית.‬

183
00:09:24,607 --> 00:09:27,610
‫לראשונה בהיסטוריה‬
‫של האנושות, אנשים אומרים,‬

184
00:09:27,693 --> 00:09:29,320
‫"היה לנו הרבה מזל‬

185
00:09:29,403 --> 00:09:32,239
‫"שטרמפיסט חסר בית נשא גרזן."‬

186
00:09:33,157 --> 00:09:37,161
‫קאי משך רייטינג כי היה חדש ומעניין.‬

187
00:09:37,244 --> 00:09:39,163
‫אהבו אותו, ורייטינג שווה כסף.‬

188
00:09:39,246 --> 00:09:43,959
‫אז כולם רצו אותו, ליהנות מאפקט קאי.‬

189
00:09:44,460 --> 00:09:46,003
‫שמי בראד מלקייהי.‬

190
00:09:46,086 --> 00:09:48,714
‫ב-2013 הייתי חוקר מגמות העניין‬

191
00:09:48,797 --> 00:09:51,383
‫בתוכנית הלייט נייט, "ג'ימי קימל לייב".‬

192
00:09:51,467 --> 00:09:55,262
{\an8}‫מוכנים או לא, הינה ג'ימי קימל!‬

193
00:09:55,346 --> 00:09:57,765
{\an8}‫הייתי צריך למצוא סיפורים מעניינים‬

194
00:09:58,557 --> 00:10:02,144
‫או קטעים מעניינים‬
‫ולהביא אותם לחזרה או לשלוח אותם לג'ימי‬

195
00:10:02,227 --> 00:10:04,313
‫או למצוא מה שג'ימי אוהב.‬

196
00:10:04,396 --> 00:10:08,859
‫אחרי זה הייתי מחפש‬
‫את האדם כדי שיופיע בתוך 36 שעות.‬

197
00:10:08,942 --> 00:10:10,694
‫אנחנו נוטים לשדר דברים מצחיקים.‬

198
00:10:10,778 --> 00:10:12,863
‫עזבו את בריטני!‬

199
00:10:12,946 --> 00:10:14,948
‫אנחנו בעיקר אוהבים אנשים כנים‬

200
00:10:15,032 --> 00:10:18,327
‫שהתגובה שלהם למשהו בלתי צפוי היא כנה.‬

201
00:10:18,410 --> 00:10:22,081
‫והדוגמה הכי טובה‬
‫שאני יכול לחשוב עליה כרגע היא פול וסקז,‬

202
00:10:22,164 --> 00:10:23,624
‫ההוא מהקשת הכפולה.‬

203
00:10:23,707 --> 00:10:25,709
‫הוא היה בפארק יוסמיטי,‬

204
00:10:25,793 --> 00:10:28,253
‫ויום אחד בפארק הוא צילם קשת בענן,‬

205
00:10:28,337 --> 00:10:32,174
‫ובזמן שצילם התחילה קשת שנייה.‬

206
00:10:32,257 --> 00:10:36,845
‫ואו! אלוהים! אלוהים אדירים!‬

207
00:10:37,805 --> 00:10:39,515
‫אלוהים אדירים!‬

208
00:10:41,183 --> 00:10:44,645
‫אז היו לזה רק עשרות אלפי צפיות.‬

209
00:10:45,604 --> 00:10:49,483
‫אחרי שהופיע בתוכנית‬
‫זה עלה ליותר מ-45 מיליון.‬

210
00:10:49,566 --> 00:10:53,570
‫האם בלעת או שאפת חומר בלתי חוקי‬

211
00:10:53,654 --> 00:10:54,571
‫כשצילמת את…‬

212
00:10:54,655 --> 00:10:57,574
‫ממש לא. הייתי לגמרי פיכח. בסרטון הזה.‬

213
00:10:57,658 --> 00:11:01,161
‫כשראיתי לראשונה‬
‫את הסרטון עם קאי, זה היה משכר,‬

214
00:11:01,245 --> 00:11:07,376
‫מלבד העובדה שבאמת‬
‫עזר לשני אנשים שהיו בסכנה.‬

215
00:11:07,459 --> 00:11:08,669
‫וזה היה מעולה.‬

216
00:11:08,752 --> 00:11:12,256
‫הלכתי לחזרה, ונדמה לי שאמרו לי כמעט מיד,‬

217
00:11:12,339 --> 00:11:14,633
‫"נסה למצוא אותו."‬

218
00:11:14,717 --> 00:11:16,844
‫היי, חמוד! כלב טוב.‬

219
00:11:17,928 --> 00:11:18,971
‫מי כלב טוב, חמוד?‬

220
00:11:19,054 --> 00:11:22,766
‫כמובן שכולם רוצים להיות‬
‫מפורסמים, אבל למי יש את גורם המשיכה?‬

221
00:11:22,850 --> 00:11:26,353
{\an8}‫מה הדבר הזה שכל כך מרתק,‬

222
00:11:26,437 --> 00:11:28,272
{\an8}‫שאי אפשר להפסיק להביט במישהו,‬

223
00:11:28,355 --> 00:11:30,733
‫שכאילו… "מה יעשה עכשיו?"‬

224
00:11:31,984 --> 00:11:35,195
{\an8}‫אחת מהתוכניות הגדולות‬
‫שהתמזל מזלי לעבוד בהן‬

225
00:11:35,279 --> 00:11:37,239
{\an8}‫הייתה "משפחת קרדשיאן".‬

226
00:11:37,322 --> 00:11:39,742
{\an8}‫אל תחמיצו את פרק הבכורה‬
‫בעונה של "משפחת קרדשיאן".‬

227
00:11:40,325 --> 00:11:42,244
‫ולדעתי מה שמשך אצל קאי היה,‬

228
00:11:42,327 --> 00:11:46,832
‫שרוב הגיבורים הם לא חסרי בית.‬

229
00:11:46,915 --> 00:11:50,544
‫זה היה מישהו מסגנון חיים שונה‬

230
00:11:50,627 --> 00:11:53,672
‫שפשוט יכול לפתוח קהלים חדשים‬

231
00:11:53,756 --> 00:11:57,551
‫ולחשוף אנשים לעולם אחר שמעולם לא ראו.‬

232
00:11:58,260 --> 00:12:02,765
‫והיה בו משהו מצחיק,‬
‫סוג של חמוד ומתוק ותמים.‬

233
00:12:02,848 --> 00:12:06,685
‫אם מישהו רואה את זה‬
‫ויכול להשאיל לי מיני מאל‬

234
00:12:06,769 --> 00:12:09,354
‫עם חליפת גלישה, אשמח לגלוש במאווריקס.‬

235
00:12:09,855 --> 00:12:11,148
‫יש לו את גורם המשיכה.‬

236
00:12:11,231 --> 00:12:12,775
‫אז אני רוצה למצוא אותו.‬

237
00:12:13,442 --> 00:12:15,903
‫אבל איך מוצאים חסר בית?‬

238
00:12:26,288 --> 00:12:28,248
‫איפה מתחילים, נכון?‬

239
00:12:28,332 --> 00:12:30,167
‫כאילו, ואו!‬

240
00:12:30,250 --> 00:12:33,587
‫בהתחלה נכנסתי לפייסבוק,‬

241
00:12:33,670 --> 00:12:36,924
‫ולקאי היה פרופיל, אז הוספתי אותו‬

242
00:12:37,007 --> 00:12:40,385
‫ושלחתי לו הודעה על זה שאני רוצה למצוא אותו‬

243
00:12:40,469 --> 00:12:42,471
‫ושאני עובדת בחברת הפקה.‬

244
00:12:43,013 --> 00:12:44,723
‫איך מתחילים?‬

245
00:12:46,225 --> 00:12:47,309
‫לא יודע.‬

246
00:12:47,392 --> 00:12:51,814
‫ואז התקשרתי לתחנה בפרזנו שהעלתה את הקליפ.‬

247
00:12:52,439 --> 00:12:56,485
‫דיברתי עם ג'סוב.‬
‫שאלתי, "איך אני יוצרת קשר איתו?"‬

248
00:12:56,568 --> 00:12:59,238
‫ג'סוב אמר שאי אפשר.‬

249
00:13:00,155 --> 00:13:02,032
‫ג'סוב היה השומר בשער.‬

250
00:13:03,992 --> 00:13:07,371
‫כל העולם רצה ליצור קשר עם הבחור הזה.‬

251
00:13:08,288 --> 00:13:11,750
‫בשלב מסוים אני זוכר‬
‫שמחקתי את האימיילים שלי.‬

252
00:13:11,834 --> 00:13:13,377
‫אחרי שש דקות,‬

253
00:13:13,460 --> 00:13:15,671
‫שש דקות, היו לי 124 אימיילים‬

254
00:13:15,754 --> 00:13:18,006
‫מאנשים ביפן, אוסטרליה,‬

255
00:13:18,090 --> 00:13:19,675
‫החוף המזרחי, החוף המערבי,‬

256
00:13:19,758 --> 00:13:21,927
‫כל תוכניות האירוח שתוכלו לדמיין.‬

257
00:13:22,010 --> 00:13:26,098
‫ידעתי שהם רוצים לדבר איתו,‬
‫להיות הראשונים שיספרו את הסיפור שלו.‬

258
00:13:26,181 --> 00:13:28,851
‫אבל גם ידעתי‬
‫שאני היחיד שיש לו את האימייל שלו.‬

259
00:13:28,934 --> 00:13:30,811
‫אז שלחתי לו הודעה,‬

260
00:13:30,894 --> 00:13:32,521
‫ואמרתי לו,‬

261
00:13:32,604 --> 00:13:36,692
‫הרבה אנשים רוצים לעשות אותו עשיר ומפורסם,‬

262
00:13:36,775 --> 00:13:40,320
‫אבל אני רוצה‬
‫להיות הראשון לפני כל ההזדמנויות האלה.‬

263
00:13:40,404 --> 00:13:42,573
‫רציתי לספר לו על ההזדמנויות האלה‬

264
00:13:42,656 --> 00:13:44,658
‫בדרך כנה והוגנת.‬

265
00:13:45,325 --> 00:13:47,494
‫נושא, "פופולרי בטירוף".‬

266
00:13:48,662 --> 00:13:50,831
{\an8}‫"היי אחי, נשמח לראיין אותך‬

267
00:13:50,914 --> 00:13:54,793
{\an8}‫"על כל הטירוף באינטרנט ובעולם לגביך.‬

268
00:13:54,877 --> 00:13:56,378
{\an8}‫"אנשים רוצים לשמוע ממך.‬

269
00:13:56,461 --> 00:13:58,755
{\an8}‫"נשמח להיות אלה שנאפשר להם את זה.‬

270
00:13:58,839 --> 00:14:00,173
{\an8}‫"מקווה שהכול טוב.‬

271
00:14:00,257 --> 00:14:01,466
{\an8}‫"שמור על עצמך."‬

272
00:14:02,134 --> 00:14:05,679
‫כולם ניסו להשיג אותו. זה היה מצוד אחר אדם.‬

273
00:14:07,097 --> 00:14:08,473
‫- צריך למצוא אותו! -‬

274
00:14:08,557 --> 00:14:09,850
‫- אני רוצה "לצוד קאי"! -‬

275
00:14:09,933 --> 00:14:11,560
‫- מישהו רוצה לחפש את קאי? -‬

276
00:14:11,643 --> 00:14:12,728
‫- רוצה להתחתן איתו! -‬

277
00:14:13,312 --> 00:14:14,813
‫- אשוטט עד שאפגוש אותו -‬

278
00:14:14,897 --> 00:14:16,315
‫- עוד לא מצאתי את קאי -‬

279
00:14:16,398 --> 00:14:19,985
‫- יש לי גלשן שאני רוצה לתת לקאי. שתפו! -‬

280
00:14:22,905 --> 00:14:26,491
‫ככל שהדבר הזה הלך וגדל,‬

281
00:14:26,575 --> 00:14:31,121
‫ידעתי שאני חייב‬
‫לדבר איתו שוב. הייתי חייב לדעת עליו יותר.‬

282
00:14:31,204 --> 00:14:32,706
‫הייתי חייב לספר את הסיפור שלו.‬

283
00:14:34,958 --> 00:14:37,836
‫בסוף הוא השתמש בטלפון‬
‫של מישהו בתחנת דלק והתקשר אליי.‬

284
00:14:37,920 --> 00:14:39,171
‫ממש התלהבתי.‬

285
00:14:39,254 --> 00:14:42,966
‫ואז אמרתי, "איפה אתה,‬
‫ומתי נוכל לבוא לדבר איתך?"‬

286
00:14:43,050 --> 00:14:46,136
‫והוא אמר משהו כמו,‬
‫"אה, טוב, אני בסטוקטון".‬

287
00:14:46,929 --> 00:14:50,140
‫אפילו הבוס שלי אמר, "תעשה מה שצריך.‬

288
00:14:50,223 --> 00:14:53,936
‫"תשיג לו חדר במלון.‬
‫תשכן אותו במקום שבו נוכל לדבר איתו."‬

289
00:14:55,854 --> 00:14:59,066
‫בכל פעם שאתה בנסיעה‬
‫ומתכונן לראיין מישהו, אתה מתלהב.‬

290
00:14:59,149 --> 00:15:01,485
‫אבל אני חושב שזה היה קצת יותר מלהיב‬

291
00:15:01,568 --> 00:15:06,156
‫כי הוא נהיה ויראלי, וכולם רצו לדבר איתו.‬

292
00:15:06,657 --> 00:15:10,827
‫אבל אף אחד לא הצליח‬
‫למצוא אותו חוץ מאדם אחד בכל העולם.‬

293
00:15:10,911 --> 00:15:12,412
‫וזה היה ג'סוב.‬

294
00:15:13,622 --> 00:15:14,831
‫לאורך כל הנסיעה לשם,‬

295
00:15:14,915 --> 00:15:18,418
‫דיברתי עם אנשים שונים,‬
‫עשיתי ראיונות שונים.‬

296
00:15:18,502 --> 00:15:22,130
‫זה בלתי נפסק.‬
‫הם ניסו להשיג אותו. "אני אדבר איתו."‬

297
00:15:22,214 --> 00:15:24,257
‫הם רצו לדעת איפה. לא סיפרתי להם.‬

298
00:15:25,384 --> 00:15:27,594
‫נסענו למלון,‬

299
00:15:27,678 --> 00:15:30,222
‫פניתי והסתובבתי אל ג'סוב,‬

300
00:15:30,305 --> 00:15:32,265
‫"זה לא קאי?" ג'סוב אמר…‬

301
00:15:32,349 --> 00:15:35,435
‫"הינה הוא. תסתובב. קדימה. נגיע אליו."‬

302
00:15:38,063 --> 00:15:39,815
‫כן, בוא נעשה את זה, בעוד שלוש…‬

303
00:15:41,191 --> 00:15:44,152
‫תראו מי זה! סוף סוף מצאנו אותו.‬

304
00:15:44,236 --> 00:15:46,488
‫הסנסציה העולמית,‬

305
00:15:46,571 --> 00:15:49,574
‫החבר של כולם, ופחות או יותר גיבור עולמי,‬

306
00:15:49,658 --> 00:15:52,452
‫זה קאי. קאי, אומר לך בזריזות.‬

307
00:15:53,078 --> 00:15:56,206
‫אתה כמו באטמן,‬
‫אבל אין לך את הזרקור של באטמן.‬

308
00:15:56,289 --> 00:15:58,166
‫לבאטמן יש את הזרקור…‬

309
00:15:58,250 --> 00:16:02,170
‫ואני לא טחון ומפונק שמתנשא על כולם.‬

310
00:16:02,671 --> 00:16:06,591
‫לדעתי ההבדל הגדול ביותר‬
‫בין לראות אותו בסרטון הוויראלי‬

311
00:16:06,675 --> 00:16:10,303
‫לבין להיות בנוכחותו, הוא שהיה בלתי צפוי.‬

312
00:16:10,387 --> 00:16:13,724
‫הרגשתי שהאנרגיה שלו קצת משוגעת.‬

313
00:16:13,807 --> 00:16:15,767
‫הייתה לו אנרגיה מוזרה‬

314
00:16:15,851 --> 00:16:18,520
‫שגרמה לך לא לדעת מה יעשה עכשיו.‬

315
00:16:18,603 --> 00:16:20,313
‫אפשר לצנזר את זה, נכון?‬

316
00:16:20,397 --> 00:16:21,773
‫הראשון… אוקיי…‬

317
00:16:25,360 --> 00:16:28,363
‫הוא היה מאוד מעורר חיבה, מאוד כריזמטי.‬

318
00:16:28,447 --> 00:16:31,742
‫אני לא יודע אם‬
‫פגשתי מישהו כל כך כריזמטי כמוהו.‬

319
00:16:31,825 --> 00:16:34,619
‫זו אחת מהחברות שלי.‬

320
00:16:34,703 --> 00:16:36,121
‫קוראים לה ג'ואן סואיט.‬

321
00:16:36,204 --> 00:16:37,789
‫בשבת,‬

322
00:16:37,873 --> 00:16:42,836
‫חלק מאוכפי המדיניות ב…‬

323
00:16:42,919 --> 00:16:44,087
‫זו סטוקטון.‬

324
00:16:44,171 --> 00:16:46,673
‫ניגשו אליה עם אקדח.‬

325
00:16:46,757 --> 00:16:48,675
‫שלפו עליה אקדח.‬

326
00:16:49,217 --> 00:16:52,929
‫זה מבחינתי פאקינג מגוחך.‬
‫זו תצוגה גסה של כוח,‬

327
00:16:53,013 --> 00:16:55,807
‫ולא בדרך שלדעתי פיל אנסלמו יעריך.‬

328
00:16:55,891 --> 00:17:00,812
‫הוא נהג למלא עגלה‬
‫בחנות מקומית ולגנוב את המוצרים.‬

329
00:17:00,896 --> 00:17:03,690
‫אבל הוא היה יוצא‬
‫ונותן את זה לאנשים שזקוקים לזה.‬

330
00:17:03,774 --> 00:17:07,235
‫אז כאילו,‬
‫"שיט, אני אפילו לא יודע מה לחשוב על זה".‬

331
00:17:07,319 --> 00:17:10,405
‫מה הרגשת כשהפכת לסנסציה ויראלית,‬

332
00:17:10,489 --> 00:17:12,949
‫לגיבור של כולם עכשיו, קאי?‬

333
00:17:13,742 --> 00:17:16,578
‫אני לא וירוס. אתה צוחק?‬

334
00:17:16,661 --> 00:17:19,539
‫שיט, אני סנסציה. אני קאי.‬

335
00:17:19,623 --> 00:17:23,418
‫קודם עשינו את הראיון ואז צריך בי-רול.‬

336
00:17:23,502 --> 00:17:26,797
‫"מה לדעתך יהיה צילום טוב שלך?"‬

337
00:17:26,880 --> 00:17:29,841
‫והוא אמר, "יש שם חנות מוזיקה.‬

338
00:17:29,925 --> 00:17:32,969
‫"אני יכול לקחת גיטרה‬
‫ולנגן שיר." אמרנו, "מעולה."‬

339
00:17:33,720 --> 00:17:35,722
‫כתבתי את זה.‬

340
00:17:39,184 --> 00:17:42,771
‫הוא ניגן את השיר, וזה היה מדהים.‬

341
00:17:44,981 --> 00:17:47,484
‫"מעולם לא ראיתי יפהפייה כמוך‬

342
00:17:47,567 --> 00:17:49,653
‫"נשיקות ללא נשימה עוברות בדלת‬

343
00:17:49,736 --> 00:17:52,280
‫"יש לך אור של לחימה בעיניים‬

344
00:17:52,364 --> 00:17:54,282
‫"את השקיעה שמביאה את הדמדומים‬

345
00:17:54,366 --> 00:17:56,910
‫"נשיקות רכות וכתומות, החמצות אומללות‬

346
00:17:56,993 --> 00:17:58,453
‫"כשאת עוזבת‬

347
00:17:58,995 --> 00:18:01,832
‫"נשיקות רכות וכתומות, שמלות יפות‬

348
00:18:01,915 --> 00:18:03,125
‫"שאת משאירה"‬

349
00:18:03,875 --> 00:18:06,211
‫ביצוע טוב, שירה טובה.‬

350
00:18:06,294 --> 00:18:08,588
‫הנגינה הייתה מעולה.‬

351
00:18:08,672 --> 00:18:11,007
‫הוא גם מבצע את זה.‬

352
00:18:11,091 --> 00:18:13,760
‫בשלב מסוים הוא שר משהו כמו,‬

353
00:18:13,844 --> 00:18:15,095
‫"תורידי את הקפוצ'ון",‬

354
00:18:15,178 --> 00:18:18,348
‫ואז הוא מוריד את הבנדנה ברגע המושלם.‬

355
00:18:19,891 --> 00:18:22,352
‫"תורידי לי את הקפוצ'ון ונשקי אותי טוב‬

356
00:18:23,603 --> 00:18:25,605
‫"ופשוט זוזי, תתקרבי קצת‬

357
00:18:25,689 --> 00:18:27,774
‫"ותורידי, תורידי‬

358
00:18:28,275 --> 00:18:29,359
‫"ופשוט זוזי‬

359
00:18:29,442 --> 00:18:33,238
‫"נרגיש את הקצב הזה באהבה שלנו‬

360
00:18:33,989 --> 00:18:37,576
‫"נרגיש את הקצב הזה באהבה שלנו"‬

361
00:18:38,243 --> 00:18:41,913
‫הוא פרפורמר מעולה, והוא ממש מוכשר.‬

362
00:18:41,997 --> 00:18:46,334
‫ואו, זה עוד היבט מדהים שלו.‬

363
00:18:46,418 --> 00:18:49,337
‫הוא מוכן להיות גיבור במצב מסוכן.‬

364
00:18:49,838 --> 00:18:51,381
‫הוא גם מוזיקאי ממש טוב.‬

365
00:18:51,464 --> 00:18:53,508
‫איך אתה מכיר אותו?‬
‫-מהאינטרנט.‬

366
00:18:53,592 --> 00:18:57,137
‫הוא הכה מישהו עם גרזן בראש.‬

367
00:18:57,220 --> 00:18:59,347
‫הוא לא ידע מה ההיקף אז,‬

368
00:18:59,431 --> 00:19:02,350
‫לגבי כמה הסיפור שלו היה גדול.‬

369
00:19:02,434 --> 00:19:05,854
‫הוא התחיל להבין את זה‬
‫כי אנשים כבר זיהו אותו‬

370
00:19:05,937 --> 00:19:08,315
‫וביקשו ממנו תמונות וחתימות.‬

371
00:19:08,398 --> 00:19:09,733
‫איך הגעת לפה?‬

372
00:19:10,442 --> 00:19:11,359
‫בטרמפים.‬

373
00:19:11,860 --> 00:19:13,361
‫מעולה.‬
‫-כן, אחי.‬

374
00:19:13,445 --> 00:19:16,740
‫אני מקווה שעדיין יש לך גרזן.‬
‫-כבר לא. לקחו לי אותו.‬

375
00:19:16,823 --> 00:19:18,617
‫צריך להשיג לך גרזן חדש.‬

376
00:19:18,700 --> 00:19:22,245
‫אז סיימנו לצלם ואמרתי,‬

377
00:19:22,329 --> 00:19:24,539
‫"רוצה לאכול?" הוא אמר, "אבוא לאכול".‬

378
00:19:25,874 --> 00:19:29,127
‫התחלתי לציין את האפשרויות שלו,‬

379
00:19:29,211 --> 00:19:32,631
‫כולם מהחוף המזרחי ועד המערבי, וג'ימי קימל,‬

380
00:19:32,714 --> 00:19:37,135
‫והמפיקים של‬
‫משפחת קרדשיאן רוצים לתת לו תוכנית משלו.‬

381
00:19:37,219 --> 00:19:39,846
‫"קאי, הוא מנסה לומר שאתה מפורסם עכשיו."‬

382
00:19:40,347 --> 00:19:42,933
‫ואפשר היה לראות את האורות נדלקים לו בראש,‬

383
00:19:43,016 --> 00:19:45,268
‫כאילו, "ואו, אני מפורסם. מה?"‬

384
00:19:45,352 --> 00:19:47,938
‫אין מותג גדול יותר ממשפחת קרדשיאן.‬

385
00:19:48,021 --> 00:19:52,359
‫אני יכולה לזרוק חץ ולגשת לכל אחד‬

386
00:19:53,235 --> 00:19:56,821
‫ולפתות אותו להיות כוכב ראליטי.‬

387
00:19:56,905 --> 00:20:01,076
‫הוא יכול להיות עשיר ומפורסם‬
‫ולעשות כל מה שהוא רוצה‬

388
00:20:01,785 --> 00:20:02,994
‫אם הוא רוצה.‬

389
00:20:04,454 --> 00:20:06,706
‫היו כרטיסי משוב על השולחן,‬

390
00:20:06,790 --> 00:20:09,125
‫והיה עיפרון קטן לידם.‬

391
00:20:09,209 --> 00:20:11,628
‫הוא שיחק עם העיפרון כשדיברתי איתו.‬

392
00:20:11,711 --> 00:20:13,588
‫שאלתי, "קאי, אתה מקשיב לי?‬

393
00:20:13,672 --> 00:20:15,674
‫"תקשיב למה שאני אומר לך.‬

394
00:20:15,757 --> 00:20:18,635
‫"זה לא ייאמן.‬
‫אתה יכול להיות מיליונר בן לילה."‬

395
00:20:19,552 --> 00:20:21,304
‫הוא המשיך לשחק עם העיפרון.‬

396
00:20:21,388 --> 00:20:25,308
‫הוא אמר,‬
‫"בא לי ללכת לאזור המפרץ ולעשן ויד."‬

397
00:20:25,392 --> 00:20:28,311
‫כל הדברים בעולם בצד אחד,‬

398
00:20:28,395 --> 00:20:29,896
‫עישון ויד בצד אחר.‬

399
00:20:29,980 --> 00:20:32,440
‫זה הפיצול בכביש שאליו הגענו עם קאי.‬

400
00:20:32,524 --> 00:20:34,567
‫פתאום הוא מרים אותו, זורק אותו‬

401
00:20:34,651 --> 00:20:37,028
‫וזה מסתובב ונופל,‬

402
00:20:37,112 --> 00:20:38,780
‫הוא הסתכל עליי ואמר,‬

403
00:20:39,281 --> 00:20:41,157
‫"אלך לאזור המפרץ לעשן ויד."‬

404
00:20:41,908 --> 00:20:44,869
‫"אתה צוחק עליי? רק שנייה.‬

405
00:20:44,953 --> 00:20:47,497
‫"אתה אומר לי שהוא לא ייפגש איתנו‬

406
00:20:47,580 --> 00:20:49,499
‫"כי הוא סובב איזה עיפרון."‬

407
00:20:52,127 --> 00:20:54,296
‫צריך לחשוב, אם אתם קאי,‬

408
00:20:54,379 --> 00:20:55,672
‫"מה יש לי להפסיד?‬

409
00:20:55,755 --> 00:20:59,217
‫"זה חייב לשנות‬
‫את החיים שלי איכשהו. למה לא?‬

410
00:21:00,552 --> 00:21:02,846
‫"היי, פשוט תחזור אליו ותגיד‬

411
00:21:02,929 --> 00:21:06,141
‫"שנשלח לו לימוזינה מלאה בוויד."‬

412
00:21:07,976 --> 00:21:10,145
‫"תקשיב, זה מה שהם הציעו בתגובה."‬

413
00:21:11,313 --> 00:21:12,480
‫קאי אמר, "בסדר".‬

414
00:21:13,732 --> 00:21:15,608
‫אלכס ואני קופצים לניידת השידור,‬

415
00:21:15,692 --> 00:21:19,029
‫וחוזרים לפרזנו עם הכתבה שיש לנו.‬

416
00:21:19,112 --> 00:21:22,824
{\an8}‫קיי-אם-פי-אייץ' הם עדיין‬
‫תחנת הטלוויזיה היחידה בעולם שמדברת עם קאי,‬

417
00:21:22,907 --> 00:21:25,410
{\an8}‫אבל הוא מקבל הצעות‬
‫להרפתקאות טלוויזיוניות חדשות.‬

418
00:21:25,493 --> 00:21:27,454
{\an8}‫לא תאמינו.‬

419
00:21:27,537 --> 00:21:31,124
{\an8}‫אז יש סיכוי גדול‬
‫שתראו אותו במקום חדש בקרוב מאוד.‬

420
00:21:32,083 --> 00:21:34,210
‫כולם רוצים להגיע אל קאי,‬

421
00:21:34,294 --> 00:21:38,673
‫אז ג'סוב אמר,‬
‫"היי, תקשיבי. קאי מוכן לעשות משהו עבורכם,‬

422
00:21:38,757 --> 00:21:40,759
‫"אבל גם אצל קימל רוצים אותו.‬

423
00:21:40,842 --> 00:21:44,637
‫"אז זה בטח טוב בשבילנו. ממש עלינו על משהו.‬

424
00:21:44,721 --> 00:21:48,516
‫"אם מי שאנחנו רוצים‬
‫לעשות איתו תוכנית יהיה אצל קימל,‬

425
00:21:48,600 --> 00:21:51,644
‫"זה רק יגביר את‬
‫הפופולריות שלו, אז זה בטח טוב בשבילנו."‬

426
00:21:51,728 --> 00:21:55,857
‫לא יכולנו להעלות אותו‬
‫לרכבת או למטוס כי אין לו תעודת הזהות.‬

427
00:21:55,940 --> 00:21:59,694
‫אז מישהו צריך לקחת אותו‬

428
00:21:59,778 --> 00:22:01,696
‫ולהסיע אותו 800 ק"מ.‬

429
00:22:01,780 --> 00:22:04,616
‫אז אנחנו מביאים אותו לתוכנית,‬

430
00:22:04,699 --> 00:22:09,579
‫והבוס שלי אמר, "נשלח את ג'יי-אר איתך.‬
‫הוא מכיר את קרוליינה הצפונית."‬

431
00:22:13,416 --> 00:22:15,960
‫לא היה לי מושג מי זה קאי.‬

432
00:22:16,044 --> 00:22:18,630
‫אז צפיתי בסרטון הוויראלי ביוטיוב,‬

433
00:22:18,713 --> 00:22:21,966
‫והבנתי, ואו, יש בו תכונות חביבות,‬

434
00:22:22,050 --> 00:22:23,968
‫אבל הוא גם הופיע בחדשות‬

435
00:22:24,052 --> 00:22:27,764
‫כי חבט למישהו בראש עם נשק קטלני.‬

436
00:22:28,640 --> 00:22:30,392
‫זה יהיה מעניין.‬

437
00:22:32,644 --> 00:22:34,562
‫נראה שרוב חברות ההפקה של ראליטי‬

438
00:22:34,646 --> 00:22:38,817
‫מחפשות את אייקון תרבות הפופ הבא,‬

439
00:22:38,900 --> 00:22:41,528
‫ואחרי ש"חיים פשוטים" עם פריס הילטון ירדה,‬

440
00:22:41,611 --> 00:22:44,948
‫הם היו צריכים‬
‫פריס הילטון חדשה, וזו הייתה קים קרדשיאן.‬

441
00:22:45,490 --> 00:22:48,201
‫אז תמיד מחפשים את הדבר הגדול הבא.‬

442
00:22:52,038 --> 00:22:54,040
‫קאי אמר לג'סוב‬

443
00:22:54,124 --> 00:22:57,043
‫שנסע בטרמפים לסנטה רוזה.‬

444
00:22:58,628 --> 00:23:01,256
‫אז יצאנו. קדימה.‬

445
00:23:01,339 --> 00:23:03,341
‫עוד 400,000 כמוני.‬

446
00:23:03,425 --> 00:23:07,595
‫ויש את אלה‬
‫שמתקשים לקום, אבל אנחנו עוזרים להם.‬

447
00:23:07,679 --> 00:23:10,682
‫הרושם הראשוני שלי הוא‬
‫"אלוהים, הוא מסריח מאלכוהול".‬

448
00:23:10,765 --> 00:23:14,352
‫הוא מסטול לגמרי.‬

449
00:23:15,353 --> 00:23:21,568
‫הדבר הראשון שעשה זה‬
‫לראות מישהו שנראה כאילו "יש לו פחות ממנו".‬

450
00:23:21,651 --> 00:23:23,820
‫הוא הוריד את התיק מהגב,‬

451
00:23:23,903 --> 00:23:25,822
‫והוא נתן לו את התיק.‬

452
00:23:25,905 --> 00:23:30,702
‫חשבתי לעצמי, ואו. אוקיי, זה די טוב.‬

453
00:23:31,870 --> 00:23:34,372
‫קימל יעשה את הקטע שלו. זה יהיה חד-פעמי.‬

454
00:23:34,456 --> 00:23:36,958
‫מה שאנחנו חייבים להקפיד עליו,‬

455
00:23:37,041 --> 00:23:40,920
‫לפני שמישהו אחר בהוליווד‬
‫ישים עליו ידיים תאוות בצע,‬

456
00:23:41,004 --> 00:23:42,839
‫"הינה החוזה. תחתום פה."‬

457
00:23:42,922 --> 00:23:46,759
‫ואני זוכר שחתם בכתב חרטומים.‬

458
00:23:46,843 --> 00:23:50,305
‫לקח לו עשר דקות לחתום, וזה היה ג'יבריש.‬

459
00:23:50,388 --> 00:23:53,308
‫אני לא יודע איך לתאר את זה.‬
‫זה היה כמו ציור מערות.‬

460
00:23:53,391 --> 00:23:55,894
‫זו הייתה ה"חתימה" שלו כשהסכים להופיע.‬

461
00:23:55,977 --> 00:23:58,771
‫אז אני מניח שתאורטית היה לנו "הסכם".‬

462
00:23:58,855 --> 00:24:00,273
‫המשימה הושלמה.‬

463
00:24:00,356 --> 00:24:03,276
‫לא היינו בדיוק בטוחים מה תהיה התוכנית.‬

464
00:24:03,359 --> 00:24:05,737
‫אבל לדעתי מה שאנשים דמיינו בחברה שלי‬

465
00:24:05,820 --> 00:24:12,327
‫זה שקאי יכול להיות‬
‫שער לעולם שמעולם לא ראינו.‬

466
00:24:12,410 --> 00:24:16,998
‫חסרי בית שחיים בשמחה ברחובות.‬

467
00:24:17,081 --> 00:24:19,334
‫התוכנית תהיה הזויה, זה ברור!‬

468
00:24:19,417 --> 00:24:22,587
‫אם קאי הוא הדמות הראשית, זה יהיה מטורף.‬

469
00:24:23,963 --> 00:24:26,466
‫אני זוכר שאמרתי לה, "תתכונני.‬

470
00:24:26,549 --> 00:24:28,092
‫"זה לא קל.‬

471
00:24:28,176 --> 00:24:30,303
‫"הוא אחלה, והוא משוגע,‬

472
00:24:30,386 --> 00:24:33,223
‫"אבל לא הכול חדי-קרן וקשת בענן איתו.‬

473
00:24:33,306 --> 00:24:36,142
‫"זה מתיש. זה קשה. אז פשוט תתכונני.‬

474
00:24:36,226 --> 00:24:40,980
‫"ואם תצטרכי, תתקשרי אליי.‬
‫מה שאוכל לעשות… אדבר איתו אם משהו יקרה."‬

475
00:24:45,693 --> 00:24:50,198
‫- לוס אנג'לס -‬

476
00:24:53,993 --> 00:24:58,581
‫השעה שמונה, ואני עומד‬
‫מחוץ למלון רוזוולט בשדרות הוליווד.‬

477
00:24:58,665 --> 00:25:00,542
‫ליסה עוצרת עם קאי,‬

478
00:25:00,625 --> 00:25:02,835
‫ואני רואה את ליסה בפעם הראשונה,‬

479
00:25:02,919 --> 00:25:05,088
‫ואני רואה את קאי בפעם הראשונה.‬

480
00:25:05,171 --> 00:25:07,173
‫וליסה מביטה ואומרת,‬

481
00:25:07,257 --> 00:25:10,802
‫"תוכל להשגיח עליו לרגע?‬
‫אלך להחנות את המכונית",‬

482
00:25:10,885 --> 00:25:14,097
‫וזה היה מעבר לפינה, אז אמרתי, "אין בעיה".‬

483
00:25:14,180 --> 00:25:18,184
‫קאי יצא מהמכונית. אני והוא בשדרות הוליווד,‬

484
00:25:18,268 --> 00:25:21,271
‫ואנשים מזהים אותו כמעט מיד.‬

485
00:25:21,354 --> 00:25:24,607
‫אנשים עוברים במכוניות, וצועקים "בום!"‬

486
00:25:24,691 --> 00:25:27,485
‫אני פשוט עומד שם.‬
‫אני לא משגיח עליו. הוא בוגר.‬

487
00:25:27,569 --> 00:25:29,571
‫ליסה עוברת את הפינה,‬

488
00:25:29,654 --> 00:25:32,490
‫ואני רואה אותה, והיא מסתכלת עליי ועוצרת.‬

489
00:25:32,574 --> 00:25:35,785
‫קאי הפשיל מכנסיים…‬

490
00:25:35,868 --> 00:25:39,205
‫והוא השתין על הכוכב של חוליו איגלסיאס‬

491
00:25:39,289 --> 00:25:41,207
‫ממש מול המלון.‬

492
00:25:41,291 --> 00:25:45,128
‫ואמרתי, "פאקינג ביקשתי שתשים עליו עין".‬

493
00:25:45,211 --> 00:25:48,339
‫והפרצוף שלה, "העברתי איתו עכשיו 26 שעות.‬

494
00:25:48,423 --> 00:25:49,841
‫"לא הסתדרת חמש דקות?"‬

495
00:25:50,967 --> 00:25:55,555
‫נכנסנו למלון רוזוולט,‬
‫שבו השתכנה בעבר מרילין מונרו,‬

496
00:25:55,638 --> 00:25:58,725
‫שבו ערכו טקסי אוסקר, והינה מגיע קאי.‬

497
00:26:01,853 --> 00:26:03,146
‫נכנסנו לחדר,‬

498
00:26:03,229 --> 00:26:07,150
‫והוא מיד שמח מאוד לראות את המיניבר.‬

499
00:26:07,233 --> 00:26:10,361
‫אלה לא היו בקבוקי אלכוהול קטנים.‬

500
00:26:10,445 --> 00:26:12,447
‫אלה היו בקבוקי אלכוהול ענקיים.‬

501
00:26:12,530 --> 00:26:14,741
‫הוא מיד פתח ג'ק דניאלס‬

502
00:26:14,824 --> 00:26:16,367
‫והתחיל לגמוע אותו.‬

503
00:26:18,286 --> 00:26:24,292
‫לא מדובר על מזיגה לכוס. מדובר על טירוף.‬

504
00:26:24,375 --> 00:26:25,793
‫הוא היה חסר שליטה.‬

505
00:26:25,877 --> 00:26:28,296
‫הייתי עם הרבה מפורסמים,‬

506
00:26:28,379 --> 00:26:31,090
‫וראיתי את חלקם מתנהגים קצת משוגע.‬

507
00:26:31,633 --> 00:26:32,717
‫אבל שום דבר כזה.‬

508
00:26:32,800 --> 00:26:35,637
‫הדבר הבא, לדעתי, היה לאכול משהו.‬

509
00:26:35,720 --> 00:26:39,766
‫הוא לקח את הסקייטבורד. ירדנו ללובי המלון,‬

510
00:26:39,849 --> 00:26:42,810
‫וזה לובי יוקרתי.‬

511
00:26:42,894 --> 00:26:46,022
‫אנשים עשירים. זה ערב שבת בשדרות הוליווד.‬

512
00:26:46,105 --> 00:26:48,775
‫והריצוף הוא כמו אבני רחוב.‬

513
00:26:48,858 --> 00:26:52,195
‫אז הוא לקח‬
‫את הסקייטבורד, רכב עליו וזה נשמע…‬

514
00:26:54,364 --> 00:26:56,240
‫…כל הדרך. יצאנו.‬

515
00:26:56,324 --> 00:26:58,910
‫אחרי שלוש שניות המאבטחים יצאו‬

516
00:26:58,993 --> 00:27:01,079
‫ואמרו, "הוא לא יכול לחזור פנימה.‬

517
00:27:01,162 --> 00:27:03,831
‫"כולכם בחוץ." וחשבתי לעצמי,‬

518
00:27:03,915 --> 00:27:06,501
‫"הם בכלל לא יודעים שהשתין מול הבניין."‬

519
00:27:06,584 --> 00:27:09,045
‫הם היו רציניים. "אדוני, אתה בחוץ."‬

520
00:27:09,128 --> 00:27:12,006
‫ותוך זמן קצר היינו בחוץ על המדרכה.‬

521
00:27:13,549 --> 00:27:18,179
‫ואז הוא רץ הרחק מאיתנו ושלף סכין ענק‬

522
00:27:18,763 --> 00:27:20,932
‫וניסה לתקוע אותו בקרקע.‬

523
00:27:21,891 --> 00:27:24,394
‫טוב, זה קצת מפחיד.‬

524
00:27:24,477 --> 00:27:29,524
‫בהתחלה התעניינו בקאי, למצוא אותו וכל זה,‬

525
00:27:29,607 --> 00:27:33,194
‫והתרגשנו לגבי מה שאנחנו עושים.‬

526
00:27:33,277 --> 00:27:36,739
‫ועכשיו אנחנו שואלים, "זה בסדר?"‬

527
00:27:38,366 --> 00:27:41,202
‫אם מה שהם רצו, חברת ההפקות שלי,‬

528
00:27:41,285 --> 00:27:44,747
‫זה טרמפיסט חופשי, שמח ובלי בית,‬

529
00:27:44,831 --> 00:27:49,043
‫שדואג לחלשים, זה לא מה שהוא הקרין.‬

530
00:27:49,127 --> 00:27:52,922
‫העיפו אותי כי רכבתי‬
‫על סקייטבורד ושתיתי בקבוק ג'ק דניאלס.‬

531
00:27:53,005 --> 00:27:54,173
‫מתי זה היה?‬

532
00:27:54,257 --> 00:27:56,134
‫והשתנתי על מדרכת התהילה,‬

533
00:27:56,217 --> 00:28:00,513
‫וכל אנשי היח"צ אמרו, "לא! די!"‬

534
00:28:00,596 --> 00:28:01,556
‫אני כאילו…‬

535
00:28:02,974 --> 00:28:04,642
‫פשוט נהניתי.‬

536
00:28:04,726 --> 00:28:08,604
‫כתבתי, "לא תרצו לעשות תוכנית ראליטי איתו",‬

537
00:28:08,688 --> 00:28:10,440
‫אבל אני מניח שמנקודת מבטם,‬

538
00:28:10,523 --> 00:28:13,484
‫זה היה יותר, "כמה גרוע הוא כבר יכול להיות?‬

539
00:28:13,568 --> 00:28:14,652
‫"תביא אותו לפה.‬

540
00:28:14,736 --> 00:28:17,447
‫"נדבר איתו בעצמנו ונחליט לבד."‬

541
00:28:20,616 --> 00:28:22,994
‫לא ברור לי למה לקחתי על עצמי לחשוב,‬

542
00:28:23,077 --> 00:28:27,999
‫"אני אחראית עליו. אני הבייביסיטר שלו,‬
‫"ואני צריכה לוודא שיופיע בתוכנית של קימל."‬

543
00:28:28,082 --> 00:28:31,919
‫זו לא אמורה להיות האחריות שלו או של בראד?‬

544
00:28:32,003 --> 00:28:33,838
‫אבל פתאום חשבתי,‬

545
00:28:33,921 --> 00:28:37,508
‫אני לא יודעת אם זה רעיון מטורף או מטומטם.‬

546
00:28:37,592 --> 00:28:39,051
‫הבאתי אותו לבית שלי.‬

547
00:28:41,262 --> 00:28:42,805
‫היינו רק שנינו.‬

548
00:28:42,889 --> 00:28:44,348
‫הוא היה מנומס.‬

549
00:28:45,266 --> 00:28:46,434
‫ניגן בגיטרה.‬

550
00:28:48,770 --> 00:28:53,399
‫אבל היה בו סוג של‬
‫משהו מסוכן, עכשיו כשחושבים על זה.‬

551
00:28:57,862 --> 00:29:01,949
‫- 11 בפברואר 2013 -‬

552
00:29:02,033 --> 00:29:04,869
‫- עשרה ימים אחרי שהפך לוויראלי -‬

553
00:29:05,536 --> 00:29:09,332
‫ביום שני סיימתי.‬
‫שבראד ייקח אותו, יעשה איתו מה שהוא רוצה.‬

554
00:29:09,415 --> 00:29:13,711
‫אפילו לא חשבתי‬
‫על הסדרה שלנו, אם נעשה עם זה משהו.‬

555
00:29:14,420 --> 00:29:18,341
‫הוא לא נראה נלהב במיוחד‬
‫לגבי ההופעה בתוכנית של קימל.‬

556
00:29:18,424 --> 00:29:22,512
‫לפחות הוא לא הפגין התלהבות לגבי זה.‬

557
00:29:22,595 --> 00:29:24,347
‫- ג'ימי קימל לייב -‬

558
00:29:24,430 --> 00:29:28,601
‫ליסה וצוות ההפקה שלה לקחו את קאי לאולפן,‬

559
00:29:28,684 --> 00:29:30,770
‫ובחניון האחורי,‬

560
00:29:30,853 --> 00:29:33,773
‫יש שלט ענק של התוכנית של ג'ימי קימל‬

561
00:29:33,856 --> 00:29:37,151
‫לאורך גדר. הם יצאו מהמכונית.‬

562
00:29:37,235 --> 00:29:40,738
‫הדבר הראשון שקאי עושה‬
‫זה לגשת לשלט ולהשתין עליו.‬

563
00:29:41,239 --> 00:29:43,491
‫כמובן כולם אומרים, "מה לעזאזל אתה…‬

564
00:29:43,574 --> 00:29:46,369
‫"מה אתה עושה?" מאבטח מגיע.‬

565
00:29:46,452 --> 00:29:48,371
‫"מה אתה עושה? זה אסור",‬

566
00:29:48,454 --> 00:29:51,207
‫כל הדברים האלה, שכמובן, קאי, אסור לעשות.‬

567
00:29:51,290 --> 00:29:54,752
‫אסור לעשות את זה. תפסו אותו, עצרו בעדו.‬

568
00:29:54,836 --> 00:29:57,672
‫הוא נכנס. ג'ימי מחכה שם.‬

569
00:29:57,755 --> 00:29:59,882
‫הם הצטלמו, עשו מה שהתכוונו לעשות,‬

570
00:29:59,966 --> 00:30:02,677
‫ואז ג'ימי נותן לקאי מעטפה.‬

571
00:30:02,760 --> 00:30:04,887
‫בפנים היו 500 דולר.‬

572
00:30:05,847 --> 00:30:08,307
‫קאי לקח את זה ונתן את זה למאבטח‬

573
00:30:08,391 --> 00:30:10,726
‫ואמר, "סליחה שהשתנתי על השלט".‬

574
00:30:10,810 --> 00:30:12,687
‫אני זוכר שחשבתי, "אין מצב‬

575
00:30:12,770 --> 00:30:15,022
‫שהוא יופיע בתוכנית של ג'ימי קימל".‬

576
00:30:15,106 --> 00:30:18,401
‫הם יראו שהוא מטורף. הם יראו שהוא לא יציב.‬

577
00:30:18,484 --> 00:30:21,779
‫הם יראו שהוא בעייתי והם יגנזו את הרעיון,‬

578
00:30:21,863 --> 00:30:24,949
‫ואין מצב שהוא יהיה בתוכנית.‬

579
00:30:25,616 --> 00:30:27,243
‫אז אנחנו בחדר הירוק,‬

580
00:30:27,326 --> 00:30:30,872
‫והתוכנית מתחילה בעוד 90 דקות,‬

581
00:30:30,955 --> 00:30:32,331
‫ומגיעים שוטרים.‬

582
00:30:34,125 --> 00:30:37,086
{\an8}‫שלום. אסור לצלם פה, טוב?‬

583
00:30:37,169 --> 00:30:39,922
{\an8}‫תודה רבה. אלא אם אתם רוצים ללכת…‬

584
00:30:40,006 --> 00:30:42,216
{\an8}‫טוב, עכשיו לכו. תודה רבה.‬

585
00:30:42,300 --> 00:30:45,386
‫כשהשוטרים נכנסו, ידעתי בשביל מי באו.‬

586
00:30:45,469 --> 00:30:47,930
‫והם באו, תפסו אותו ולקחו אותו.‬

587
00:30:48,014 --> 00:30:51,267
‫ואני… מעולם לא הייתי מאוכזב יותר.‬

588
00:31:01,736 --> 00:31:05,364
‫שמי ג'ף סטריקר, ובפברואר 2013‬

589
00:31:05,448 --> 00:31:09,285
‫הייתי בלש במחלק רצח‬
‫במשרד השריף של מחוז פרזנו.‬

590
00:31:09,368 --> 00:31:11,996
‫ג'ט מקברייד, שהיה נהג הרכב‬

591
00:31:12,079 --> 00:31:16,292
‫שהתנגש בריישון נילי,‬
‫עובד חברת התשתיות, היה במעצר,‬

592
00:31:16,375 --> 00:31:18,544
‫וקאי היה עד המפתח שלנו.‬

593
00:31:18,628 --> 00:31:21,797
‫חוקרי התובע המחוזי לא ידעו איפה קאי,‬

594
00:31:21,881 --> 00:31:25,217
‫אבל במדיה החברתית‬

595
00:31:25,301 --> 00:31:26,510
{\an8}‫ג'ימי קימל צייץ,‬

596
00:31:26,594 --> 00:31:29,347
‫"קאי, הטרמפיסט עם הגרזן, יהיה בתוכנית."‬

597
00:31:29,430 --> 00:31:34,018
‫אז הם יצאו מפרזנו‬
‫ללוס אנג'לס כדי לפגוש את קאי.‬

598
00:31:34,101 --> 00:31:37,480
‫חלק מהאנשים לא התבאסו‬
‫מזה שהשוטרים לקחו אותו.‬

599
00:31:37,563 --> 00:31:40,316
‫חלק אמרו, "זה הגיוני", ו…‬

600
00:31:40,399 --> 00:31:41,400
‫אבל לא אני.‬

601
00:31:41,484 --> 00:31:45,112
‫טעיתי לגבי זה כל הזמן.‬
‫חשבתי, "חייבים להחזיר אותו".‬

602
00:31:46,155 --> 00:31:48,532
{\an8}‫התובע המחוזי של פרזנו גייס‬

603
00:31:48,616 --> 00:31:51,077
{\an8}‫את עזרת משרד השריף במחוז לוס אנג'לס‬

604
00:31:51,160 --> 00:31:53,621
{\an8}‫כדי למצוא את קאי באולפן של ג'ימי קימל‬

605
00:31:53,704 --> 00:31:55,081
{\an8}‫ולקחת אותו למעצר.‬

606
00:31:55,164 --> 00:31:57,166
{\an8}‫משרד התובע המחוזי הגיש לו צו‬

607
00:31:57,249 --> 00:32:00,628
{\an8}‫שבו צוין שהוא צריך למסור‬
‫הצהרה על פשע השנאה שהיה ניסיון הרצח‬

608
00:32:00,711 --> 00:32:03,923
‫שהתחיל את כל זה כי הוא עד המפתח.‬

609
00:32:04,423 --> 00:32:07,134
{\an8}‫כולנו בלחץ, כנראה בעיקר בראד.‬

610
00:32:09,053 --> 00:32:11,722
‫המדיה החברתית סביב קאי הייתה מטורפת אז.‬

611
00:32:11,806 --> 00:32:14,016
‫הוא קיבל המון צפיות ותגובות.‬

612
00:32:14,100 --> 00:32:15,434
‫במיליונים.‬

613
00:32:17,728 --> 00:32:20,564
‫בסופו של דבר, כ-30 דקות לפני התוכנית,‬

614
00:32:20,648 --> 00:32:23,693
‫המשטרה החזירה אותו. אבל הינה הקטע.‬

615
00:32:23,776 --> 00:32:25,695
‫כל מה שאני עושה, ההקדמה,‬

616
00:32:25,778 --> 00:32:27,488
‫השיחות, השכנוע,‬

617
00:32:27,571 --> 00:32:31,283
‫הדבר היחיד שאין לי‬
‫שליטה עליו הוא מה שכולם יראו.‬

618
00:32:31,367 --> 00:32:32,284
‫מה יהיה בשידור.‬

619
00:32:32,368 --> 00:32:36,455
‫זה החלק היחיד‬
‫שלא בשליטתי, ורק את זה כולם זוכרים.‬

620
00:32:37,707 --> 00:32:38,958
{\an8}‫ג'סוב בשורה הראשונה.‬

621
00:32:39,542 --> 00:32:41,544
‫אני צועד בעצבנות בחדר הירוק.‬

622
00:32:42,628 --> 00:32:45,715
‫שנינו יודעים, יותר מאחרים,‬

623
00:32:46,424 --> 00:32:48,551
‫עד כמה זה יכול להשתבש.‬

624
00:32:48,634 --> 00:32:51,137
‫אני עומד לאסוף טרמפיסט מאוד מיוחד.‬

625
00:32:51,220 --> 00:32:53,639
‫גבירותיי ורבותיי, תגידו שלום לקאי.‬

626
00:32:53,723 --> 00:32:55,141
‫קאי, תיכנס למכונית.‬

627
00:33:00,438 --> 00:33:03,399
‫קאי, לא על המכונית, בתוך המכונית.‬

628
00:33:03,482 --> 00:33:06,485
‫אני לא יודע אם תישא במשקל שלך. ככה.‬
‫-זה ג'ימי קימל!‬

629
00:33:07,445 --> 00:33:09,405
‫תסתכל על הכביש.‬

630
00:33:09,488 --> 00:33:10,364
‫אלוהים…‬

631
00:33:10,448 --> 00:33:12,783
‫ברוך הבא, קאי. מה שלומך?‬

632
00:33:12,867 --> 00:33:15,077
‫מעולה. מה איתך?‬
‫-שלומי טוב.‬

633
00:33:15,161 --> 00:33:17,913
‫ממש לא הייתי בטוח שילך לו טוב.‬

634
00:33:18,622 --> 00:33:21,000
‫אבל בהחלט הייתי בעדו.‬

635
00:33:21,083 --> 00:33:23,627
‫תיארו אותך בסרטון כ"טרמפיסט חסר בית".‬

636
00:33:23,711 --> 00:33:25,379
‫אתה לא אוהב את המילה "חסר בית".‬

637
00:33:25,463 --> 00:33:26,714
‫חופשי מבית.‬
‫-חופשי מבית.‬

638
00:33:26,797 --> 00:33:29,300
‫זו ארץ החופשיים וביתם של הגיבורים.‬

639
00:33:29,383 --> 00:33:31,761
‫אתה בכלל לא רוצה בית, נכון?‬

640
00:33:31,844 --> 00:33:34,138
‫על מה אתה מדבר? אני כבר בבית.‬

641
00:33:34,847 --> 00:33:36,390
‫כן, אני רואה.‬

642
00:33:36,474 --> 00:33:39,018
‫אז כל מקום‬
‫הוא בית עבורך. זו הפילוסופיה שלך.‬

643
00:33:39,101 --> 00:33:41,604
‫ג'ימי טיפל בזה מעולה, כי קאי,‬

644
00:33:41,687 --> 00:33:44,398
‫בסגנון טיפוסי לקאי, ענה תשובות מאוד מוזרות‬

645
00:33:44,482 --> 00:33:48,110
‫ואמר דברים‬
‫מאוד מוזרים, אבל ג'ימי זרם עם זה.‬

646
00:33:48,194 --> 00:33:51,280
‫הרבה אנשים קוראים לך גיבור כי…‬

647
00:33:51,363 --> 00:33:54,450
‫כיסחת את המשוגע ההוא, נכון?‬

648
00:33:54,533 --> 00:33:58,704
‫אין הרבה הבדל בינו‬
‫לבין מי שמוכרים בתור ישו בכל מקרה.‬

649
00:33:58,788 --> 00:34:01,540
‫אני לא יודע. לא פגשתי אותו.‬

650
00:34:01,624 --> 00:34:02,833
‫היה לו זקן?‬

651
00:34:03,793 --> 00:34:07,963
‫לא. הוא היה לבן שמן ועשיר.‬

652
00:34:08,047 --> 00:34:12,259
‫אתה… מן הסתם, מיליוני אנשים ראו…‬

653
00:34:12,343 --> 00:34:14,637
‫אין לי כלום נגד אנשים שמנים ועשירים.‬

654
00:34:14,720 --> 00:34:16,722
‫לא, לבנים שמנים, כן.‬

655
00:34:16,806 --> 00:34:18,599
‫כן, אתה יושב ליד אחד.‬

656
00:34:19,266 --> 00:34:23,312
‫ג'ימי היה מעולה.‬
‫ראיתי אותו עושה את זה מאות פעמים,‬

657
00:34:23,395 --> 00:34:27,191
‫כש… זו דוגמה לקאי כשהוא מנסה להצחיק,‬

658
00:34:27,274 --> 00:34:29,068
‫וג'ימי יודע איך לעצור את זה.‬

659
00:34:29,151 --> 00:34:32,446
‫ללעוג לעצמו ולהמשיך הלאה.‬

660
00:34:32,947 --> 00:34:33,948
‫אלוהים, הוא טוב.‬

661
00:34:34,031 --> 00:34:35,991
‫בוא נצא מהמכונית לשנייה.‬

662
00:34:36,075 --> 00:34:39,370
‫אני לא יודע אם תמסור את זה מיד,‬

663
00:34:39,453 --> 00:34:41,038
‫אבל יש לנו משהו בשבילך.‬

664
00:34:46,252 --> 00:34:49,797
‫בבקשה. גלשן מיני מאל וחליפת גלישה.‬

665
00:34:50,422 --> 00:34:54,635
‫תעשה עם זה מה שתרצה.‬
‫אם תבחר למסור את זה, שיהיה.‬

666
00:34:55,678 --> 00:34:58,639
‫אין לכם מושג כמה אנשים פנו אליי‬

667
00:34:59,473 --> 00:35:02,393
‫בניסיון לתת לו גלשן וחליפה‬

668
00:35:02,476 --> 00:35:04,812
‫וכל מה שרצה, רק מהמשפט ההוא,‬

669
00:35:04,895 --> 00:35:07,898
‫הוא קיבל מאות הצעות.‬
‫שיט, ג'ימי קימל נתן לו את זה.‬

670
00:35:08,607 --> 00:35:09,733
‫אתה בסדר, קאי?‬

671
00:35:11,735 --> 00:35:14,655
‫טוב. קאי הטרמפיסט, כולם.‬

672
00:35:14,738 --> 00:35:15,573
‫תודה, קאי.‬

673
00:35:16,615 --> 00:35:18,617
‫ותודה שלא הרגת אותי עם גרזן.‬

674
00:35:20,327 --> 00:35:22,955
‫היי, כולם, יש לנו תוכנית מעולה הערב.‬

675
00:35:23,038 --> 00:35:27,543
‫קרל ריינר פה. תכף נחזור עם מינדי קיילינג.‬

676
00:35:31,255 --> 00:35:34,842
‫כל העולם היה פתוח בפניו אז. באמת.‬

677
00:35:35,342 --> 00:35:38,888
‫אז ביקשנו ממנו‬
‫לחזור למוחרת לעשות ביקורות סרטים.‬

678
00:35:42,641 --> 00:35:44,185
‫כן, אוקיי. בואו נראה סרטים.‬

679
00:35:44,268 --> 00:35:46,520
{\an8}‫למוחרת ראינו צד שונה של קאי.‬

680
00:35:47,146 --> 00:35:50,649
‫לא הייתה לא יכולת להתרכז בכלום.‬

681
00:35:50,733 --> 00:35:51,859
{\an8}‫"כוננות עם שחר"‬

682
00:35:53,068 --> 00:35:58,324
{\an8}‫זה על זה שאומרים לנו לשמור על גוף אלקליני‬

683
00:35:58,407 --> 00:36:01,076
{\an8}‫ומשקים אותם פלואוריד במים.‬

684
00:36:01,160 --> 00:36:03,245
‫"קאי, פשוט תצפה בסרט."‬

685
00:36:03,329 --> 00:36:06,040
‫נראה לי שבשלב מסוים‬
‫פשוט אמרנו, "צפה בטריילר".‬

686
00:36:06,123 --> 00:36:08,667
‫שתי דקות ו-32 שניות. הוא לא הצליח לסיים.‬

687
00:36:08,751 --> 00:36:11,337
‫אז אם היו שמים כמטרייל על קיר הבית שלכם‬

688
00:36:11,420 --> 00:36:12,463
‫עם סקופולאמין,‬

689
00:36:12,546 --> 00:36:17,927
‫ומנסים לגרום לכם להתנהג כמו … זומבים‬
‫כדי להרוג את כולכם ולקחת לכם את הבתים,‬

690
00:36:18,510 --> 00:36:20,763
‫אז זו הייתה דרך … מעולה לעשות את זה.‬

691
00:36:20,846 --> 00:36:24,350
‫בקושי הצלחנו להתמודד איתו‬
‫לשמונה הדקות האלה באותו ערב.‬

692
00:36:24,433 --> 00:36:27,353
‫תוכנית ראליטי איתו בחיים לא הייתה עובדת.‬

693
00:36:27,436 --> 00:36:29,104
‫אוסמה בין לאדן היה שייח.‬

694
00:36:29,188 --> 00:36:32,107
{\an8}‫הוא בחיים לא היה‬
‫עושה את זה. הוא היה מגיע ב-15:45‬

695
00:36:32,191 --> 00:36:35,569
‫לאיזו חנות דונאטס ומזייף סצנה שכתבו?‬

696
00:36:36,195 --> 00:36:38,822
‫אין מצב. אין מצב שיעשה את זה.‬

697
00:36:38,906 --> 00:36:40,699
‫כאילו, אין מצב.‬

698
00:36:41,367 --> 00:36:43,994
‫איזה דבר מוזר. זה בחיים לא היה עובד.‬

699
00:36:47,164 --> 00:36:51,001
‫אחרי קימל, ג'ימי‬
‫הבטיח לו שייקח אותו לאן שיירצה.‬

700
00:36:51,085 --> 00:36:54,338
‫הוא אמר שהוא רוצה‬
‫לחזור צפונה וג'ימי קיים את ההבטחה.‬

701
00:36:57,800 --> 00:36:59,593
‫- יפה. אתה חתיך! -‬

702
00:36:59,677 --> 00:37:01,470
‫- אתה חמוד -‬

703
00:37:02,805 --> 00:37:06,558
‫הוא היה בעולם שבו אף אחד לא הקשיב לו,‬

704
00:37:06,642 --> 00:37:11,355
‫ועכשיו הוא בתוך‬
‫תיבת תהודה של כל מה שהוא אומר,‬

705
00:37:11,438 --> 00:37:14,775
‫יש לפחות אלף אנשים‬
‫שאומרים, "זה רעיון מעולה".‬

706
00:37:14,858 --> 00:37:16,318
‫אני רוצה חיבוק ידיים.‬

707
00:37:16,402 --> 00:37:17,653
‫חיבוק ידיים?‬
‫-חיבוק ידיים.‬

708
00:37:17,736 --> 00:37:19,154
‫תודה רבה.‬

709
00:37:19,238 --> 00:37:22,408
‫הפרסום שלך, זה עוזר לך עם נשים?‬

710
00:37:22,491 --> 00:37:24,368
‫אתה יוצא לדייטים בימינו?‬

711
00:37:24,451 --> 00:37:25,327
‫יוצא לדייטים?‬

712
00:37:25,411 --> 00:37:27,746
‫נשים ניגשות אליך בצורה שונה מבעבר?‬

713
00:37:28,372 --> 00:37:32,001
‫כן, מישהי ניסתה לראות אם זה אני,‬

714
00:37:32,084 --> 00:37:33,919
‫והיא נתקלה בתמרור עצור.‬

715
00:37:34,003 --> 00:37:35,629
‫היא הייתה די נבוכה.‬

716
00:37:35,713 --> 00:37:38,424
‫נתתי לה חיבוק גדול, והיא אמרה, "אתה קאי!"‬

717
00:37:38,507 --> 00:37:42,011
‫לא היה קשה לעקוב אחריו כי הוא חי את החלום.‬

718
00:37:42,094 --> 00:37:46,140
‫הוא היה די מפורסם. הוא צץ בסרטוני גלישה.‬

719
00:37:46,223 --> 00:37:47,599
‫בואו נתפוס גל.‬

720
00:37:47,683 --> 00:37:50,894
‫אנשים רצו שיבוא להופיע. בשלב מסוים,‬

721
00:37:50,978 --> 00:37:54,315
‫אחד מהאנשים של‬
‫ג'סטין ביבר התקשר לשאול עליו.‬

722
00:37:54,398 --> 00:37:58,569
‫צריך שיתוף פעולה קטן אחד עם‬
‫ג'סטין ביבר כדי להתחיל קריירה, אני בטוח.‬

723
00:38:01,030 --> 00:38:03,407
‫אנשים שמחו לראות אותו אז.‬

724
00:38:04,867 --> 00:38:08,871
‫אם היה מגיע לעיר שלך‬
‫ומעלה פוסט והולך לספרייה המקומית‬

725
00:38:08,954 --> 00:38:13,417
‫וזה הגיע לפייסבוק ואתה בן 17 עד 23,‬

726
00:38:14,126 --> 00:38:16,086
‫היית אומר, "אבוא לאסוף אותך".‬

727
00:38:16,170 --> 00:38:19,048
‫הרגע ראית אותו‬
‫מציל מישהו, מופיע בטלוויזיה.‬

728
00:38:19,923 --> 00:38:24,720
‫לא היה בו משהו שהיה גורם לך להיזהר מזה.‬

729
00:38:25,721 --> 00:38:28,807
‫זה הפך את קאי לסנסציית אינטרנט.‬

730
00:38:28,891 --> 00:38:30,309
‫הוא הפך ללהיט ענק.‬

731
00:38:30,392 --> 00:38:32,728
‫או אולי "הגיע בבום".‬
‫-כן!‬

732
00:38:33,687 --> 00:38:37,066
‫- פרזנו, קליפורניה -‬

733
00:38:37,149 --> 00:38:41,653
‫- שלושה שבועות אחרי שהפך לוויראלי -‬

734
00:38:44,406 --> 00:38:48,285
‫זו המכונית שבה נסעו ג'ט מקברייד וקאי‬

735
00:38:48,369 --> 00:38:49,953
‫ביום האירוע.‬

736
00:38:50,621 --> 00:38:51,955
‫עדיין יש עליה דם.‬

737
00:38:52,998 --> 00:38:55,709
‫מפתיע שמישהו בכלל שרד את זה.‬

738
00:38:57,753 --> 00:39:00,714
‫לא באמת עקבתי אחרי מקום הימצאו של קאי,‬

739
00:39:00,798 --> 00:39:04,218
‫מה הוא עושה, כל תשומת הלב שקיבל,‬

740
00:39:04,301 --> 00:39:05,677
‫תוכניות האירוח.‬

741
00:39:05,761 --> 00:39:08,847
‫לא היה לי אכפת. רק רציתי לוודא שיחזור‬

742
00:39:08,931 --> 00:39:11,642
‫לשימוע טרום המשפט של ג'ט מקברייד.‬

743
00:39:11,725 --> 00:39:13,477
‫קאי היה עד המפתח שלנו.‬

744
00:39:13,560 --> 00:39:16,897
‫הוא היה במכונית כשהם‬
‫התנגשו בריישון נילי ופצעו אותו.‬

745
00:39:16,980 --> 00:39:20,734
‫הוא יודע על מה‬
‫הם דיברו. היה לו את כל המידע.‬

746
00:39:20,818 --> 00:39:23,153
‫אין עד טוב מזה.‬

747
00:39:23,237 --> 00:39:24,488
‫היי, טניה.‬

748
00:39:25,197 --> 00:39:26,824
‫היי, אנשים, מה קורה?‬

749
00:39:29,701 --> 00:39:31,912
‫בבית המשפט, פרטים התחילו להיחשף.‬

750
00:39:31,995 --> 00:39:35,082
‫התמונה התחילה להתבהר.‬

751
00:39:35,582 --> 00:39:38,168
‫טניה בייקר העידה שמקברייד תקף אותה‬

752
00:39:38,252 --> 00:39:40,170
‫כשניסתה להציל את נילי.‬

753
00:39:40,254 --> 00:39:43,465
‫הוא תפס אותי בחיבוק דוב והיכה בי מאחור.‬

754
00:39:43,549 --> 00:39:46,051
‫אז קאי ניגש עם הגרזן שלו,‬

755
00:39:46,135 --> 00:39:50,848
‫היכה במקברייד בראש לא פעם,‬
‫לא פעמיים, אלא שלוש פעמים.‬

756
00:39:51,515 --> 00:39:53,767
‫מתוך ידיעה מיהו קאי,‬

757
00:39:53,851 --> 00:39:56,687
‫תהיתי מה באמת קרה באותו יום בפרזנו.‬

758
00:39:56,770 --> 00:39:58,981
‫האם הוא באמת היה המושיע?‬

759
00:39:59,064 --> 00:40:02,067
‫האם הוא היה גיבור או לא?‬

760
00:40:02,151 --> 00:40:04,528
‫בלי גרזן ביד הפעם,‬

761
00:40:04,611 --> 00:40:06,780
‫האדם המוכר בתור "קאי" עלה לדוכן,‬

762
00:40:06,864 --> 00:40:09,616
‫לא לפני שגרם לכמה צופים לצחקק.‬

763
00:40:09,700 --> 00:40:15,372
‫רק רגע. תקשיב לפקידה‬
‫בזמן שתקריא לך את השבועה‬

764
00:40:15,456 --> 00:40:18,917
‫כדי שתוכל להשיב לה.‬
‫צריך להרים רק יד אחת, יד ימין.‬

765
00:40:19,001 --> 00:40:23,630
‫קאי נשאל אם גלגל ג'וינט עם ג'ט מקברייד.‬

766
00:40:23,714 --> 00:40:27,468
‫קאי אמר שכן, ובראיון שלי עם ג'ט,‬

767
00:40:27,551 --> 00:40:30,220
‫הוא רמז שקאי טען‬

768
00:40:30,304 --> 00:40:33,724
‫ששניהם רוחות רפאים אחרי שעישנו מריחואנה,‬

769
00:40:33,807 --> 00:40:37,352
‫וקאי אמר, "אני בטוח‬
‫שנוכל לנסוע דרך הטנדר הזה עכשיו‬

770
00:40:37,436 --> 00:40:39,271
‫"ואף אחד בכלל לא יראה אותנו."‬

771
00:40:39,771 --> 00:40:43,609
‫הוא לא לגמרי‬
‫חף מפשע באירוע הזה. הציגו אותו כגיבור.‬

772
00:40:44,318 --> 00:40:47,905
‫מה שעשה כדי למנוע ממנו‬
‫לתקוף את טניה היה ראוי לשבח,‬

773
00:40:47,988 --> 00:40:52,117
‫אבל יש לו אשם תורם.‬

774
00:40:52,201 --> 00:40:54,578
‫קאי לאחר מכן העיד שבדיוק לפני התאונה,‬

775
00:40:54,661 --> 00:40:58,248
‫מקברייד סיפר לו בגאווה על אונס בת 14.‬

776
00:40:58,332 --> 00:41:03,670
‫הוא אמר, "הבנתי שאני ישו,‬
‫ואני מתחמק מעונש על כל מה שאני רוצה".‬

777
00:41:03,754 --> 00:41:09,843
‫הסתכלתי קדימה‬
‫והיה צוות שלם של עובדי בניין מולי.‬

778
00:41:09,927 --> 00:41:13,055
‫רובם קפצו הצידה. אחד מהם נלכד מתחת.‬

779
00:41:13,138 --> 00:41:17,184
‫קאי אמר שמקברייד‬
‫אז תקף כמה אנשים שניסו לעזור.‬

780
00:41:17,267 --> 00:41:20,187
‫הוא עדיין החזיק אותה, אז הכיתי אותו שוב.‬

781
00:41:20,270 --> 00:41:24,274
‫והוא המשיך להחזיק בשיער שלה. אמרתי כאילו…‬

782
00:41:24,358 --> 00:41:26,568
‫הכיתי בו טוב וחזק.‬

783
00:41:26,652 --> 00:41:29,029
‫בהתחלה, כשקאי הכה אותו,‬

784
00:41:29,112 --> 00:41:32,115
‫הוא השתמש בחלק הקהה, החלק האחורי של הגרזן.‬

785
00:41:32,199 --> 00:41:36,453
‫ומכה שלישית,‬
‫הוא סובב אותו והשתמש בחלק החד.‬

786
00:41:37,287 --> 00:41:39,748
‫להכות מישהו בראש עם גרזן שלוש פעמים,‬

787
00:41:39,831 --> 00:41:41,375
‫עם הצד הקהה או לא,‬

788
00:41:41,458 --> 00:41:42,417
‫זה אלים.‬

789
00:41:42,501 --> 00:41:44,628
‫ועדיין, בגלל ההתנהגות שלו,‬

790
00:41:45,212 --> 00:41:47,381
‫עבורי, זה היה מעורפל.‬

791
00:41:48,048 --> 00:41:51,677
‫וראיתי רק את קאי האדיב.‬

792
00:41:51,760 --> 00:41:55,305
‫קאי האלים, שהראה את עצמו בפניי שם,‬

793
00:41:56,431 --> 00:41:57,599
‫לא ראיתי את זה.‬

794
00:41:58,100 --> 00:41:59,685
‫בראיון המקורי,‬

795
00:41:59,768 --> 00:42:03,939
‫שאלתי אותו, "היית פעם מעורב בדבר כזה?"‬

796
00:42:04,022 --> 00:42:06,525
‫פעם הייתי במטע,‬

797
00:42:06,608 --> 00:42:10,404
‫ואיזה פאקינג אחד‬
‫התחיל להכות אישה, שקרא לה "שלו".‬

798
00:42:10,487 --> 00:42:13,448
‫אז ניגשתי והתחלתי להכות אותו בראש.‬

799
00:42:13,532 --> 00:42:16,785
‫רואה את כל סימני השיניים פה, למצלמה?‬

800
00:42:16,868 --> 00:42:20,539
‫כן, התחלתי להכות אותו‬
‫בראש ובשיניים, שברתי לו את כל השיניים.‬

801
00:42:20,622 --> 00:42:23,750
‫כן, הוא הציל אישה. עם זאת, זה קצת קיצוני,‬

802
00:42:23,834 --> 00:42:26,837
‫להתפאר בפרקי הידיים המצולקים‬

803
00:42:26,920 --> 00:42:30,507
‫ולא רק לעצור את התקיפה, אלא להכות אותו.‬

804
00:42:30,591 --> 00:42:34,261
‫אותו דבר כששאלתי אותו‬
‫על הכאת הנהג עם הגרזן.‬

805
00:42:34,344 --> 00:42:35,846
‫כאילו, "כן, קיצצתי אותו".‬

806
00:42:35,929 --> 00:42:38,890
‫הוא אמר, "כן, אני גאה בזה, והרגשתי טוב".‬

807
00:42:38,974 --> 00:42:42,894
‫זה היה כמעט הקלה עבורו, וזו מחשבה מפחידה.‬

808
00:42:50,068 --> 00:42:52,988
‫מה אתה מתכנן לעשות עכשיו כשמתעניינים בך?‬

809
00:42:53,071 --> 00:42:57,200
‫כי לדברים האלה‬
‫יש חיי מדף. זה יתחיל להיעלם.‬

810
00:42:57,284 --> 00:42:59,995
‫ל… הקשוח הזה אין חיי מדף.‬

811
00:43:00,078 --> 00:43:03,915
‫לא מתאים לי מדף.‬
‫לא מתאימות לי גם הגבלות זמן.‬

812
00:43:03,999 --> 00:43:06,918
‫אנשים מתעניינים לא רק בעובדה‬

813
00:43:07,002 --> 00:43:11,465
‫שכיסחתי מישהו עם גרזן‬
‫שניסה לרצוח כמה אנשים ברצח המוני,‬

814
00:43:11,548 --> 00:43:14,551
‫אלא גם בזה שאני מנגן מוזיקה טובה.‬

815
00:43:14,635 --> 00:43:16,887
‫אני מנגן פאנק. אני מנגן גריינד.‬

816
00:43:16,970 --> 00:43:20,641
‫אני מנגן מטאל רציני.‬
‫אני יכול לנגן בשישה כלי נגינה.‬

817
00:43:21,683 --> 00:43:25,812
‫קיבלתי הצעות להקלטות‬
‫ממקומות כמו גרינהאוס רקורדס‬

818
00:43:25,896 --> 00:43:27,898
‫ויוניברסל.‬

819
00:43:32,653 --> 00:43:34,154
{\an8}‫שמי גבריאל פרנסיסקו.‬

820
00:43:34,237 --> 00:43:36,865
{\an8}‫אני הסולן של להקה בשם רדקואוטס.‬

821
00:43:46,166 --> 00:43:48,418
‫נשאלתי, "רוצה מופע עם קאי?"‬

822
00:43:48,502 --> 00:43:52,130
‫חשבתי, "קאי המפורסם. ההוא עם הגרזן?"‬

823
00:43:52,214 --> 00:43:55,008
‫חשבתי, "הוא מגוחך".‬

824
00:43:55,092 --> 00:43:57,552
{\an8}‫אז ראיתי סרטון שלו מנגן בגיטרה אקוסטית…‬

825
00:44:04,768 --> 00:44:06,144
{\an8}‫וחשבתי, "זה לא רע".‬

826
00:44:06,228 --> 00:44:08,480
{\an8}‫"מעולם לא ראיתי יפהפייה כמוך‬

827
00:44:08,563 --> 00:44:10,440
{\an8}‫"נשיקות ללא נשימה עוברות בדלת‬<i>‫…"‬</i>

828
00:44:10,524 --> 00:44:15,445
‫יש לו קול נחמד‬
‫ונשמע כמו אחד ליד מדורה עם גיטרה אקוסטית.‬

829
00:44:15,529 --> 00:44:19,074
‫הסכמנו כי רצינו את הקהל של קאי.‬

830
00:44:19,157 --> 00:44:21,326
‫רצינו את מי שיגיעו לראות את קאי,‬

831
00:44:21,410 --> 00:44:24,204
‫ואז לשחק אותה ולהלהיב אותם.‬

832
00:44:24,287 --> 00:44:26,289
‫וזה מה שעושים. זה כמו ב"רוק בנד".‬

833
00:44:26,373 --> 00:44:29,126
‫"צירפתם 20 מעריצים הלילה."‬
‫"צירפתם 50 מעריצים."‬

834
00:44:30,627 --> 00:44:35,090
‫קאי הגיע לפרזנו כמו כדור אש גדול.‬

835
00:44:35,173 --> 00:44:37,592
‫הוא הגיע לבדיקת סאונד,‬

836
00:44:37,676 --> 00:44:42,639
{\an8}‫ולדעתי אני יודע‬
‫לקרוא אנשים. סלדתי ממנו די מהר‬

837
00:44:42,723 --> 00:44:46,810
‫רק בגלל איך שדיבר,‬
‫התנהג והתייחס לצוות שלי.‬

838
00:44:48,061 --> 00:44:51,648
‫הוא היה הולך לבר וכמעט דורש בירה בחינם‬

839
00:44:51,732 --> 00:44:55,736
‫בגלל מי שהוא, והתשובה הייתה,‬
‫"אנחנו לא עושים את זה פה".‬

840
00:44:55,819 --> 00:44:59,114
‫אבל אז היה יוצא‬
‫ומשכנע מישהו לקנות לו שתייה.‬

841
00:45:00,449 --> 00:45:03,827
‫עשינו בדיקת סאונד והוא דיבר על אותו יום,‬

842
00:45:04,453 --> 00:45:07,080
‫היום שבו הכה את האיש בראש עם גרזן.‬

843
00:45:07,164 --> 00:45:09,291
‫ובמילים של קאי, הוא התרברב,‬

844
00:45:09,374 --> 00:45:11,501
‫הוא אמר, "הוא אסף אותי,‬

845
00:45:11,585 --> 00:45:14,880
‫"והצעתי לו ג'וינט,‬
‫והוא בכלל לא הצליח להתמודד עם זה,‬

846
00:45:14,963 --> 00:45:16,798
‫"כי נתתי לו ג'וינט,‬

847
00:45:16,882 --> 00:45:20,677
‫אבל הוא לא ידע שזה מעורבב. וזה היה…"‬

848
00:45:20,761 --> 00:45:23,263
‫הוא התחיל לומר שמות של סמים. לא מכיר אותם.‬

849
00:45:23,346 --> 00:45:29,186
‫אבל מה שקאי אמר לי במפורש‬
‫זה שהוא נתן לו ג'וינט מעורבב,‬

850
00:45:29,269 --> 00:45:31,313
‫ואז קאי אמר לי,‬

851
00:45:31,396 --> 00:45:35,233
‫"אז הוא התחיל להשתגע מכלום‬
‫כי הוא לא הצליח להתמודד עם זה",‬

852
00:45:35,317 --> 00:45:36,526
‫והוא צחק.‬

853
00:45:36,610 --> 00:45:39,613
‫ואני מבועת, והוא מספר לקבוצת אנשים,‬

854
00:45:39,696 --> 00:45:43,408
‫וכולם צוחקים.‬
‫אף אחד לא מקשיב למה שהוא אומר,‬

855
00:45:43,492 --> 00:45:45,952
‫ואני עומד שם וחושב, "אלוהים.‬

856
00:45:46,578 --> 00:45:48,830
‫"קאי הודה במשהו ענק.‬

857
00:45:48,914 --> 00:45:50,373
‫"הוא סימם אותו?"‬

858
00:45:51,166 --> 00:45:52,834
‫זה כמו להצית שרפה,‬

859
00:45:52,918 --> 00:45:56,046
‫לכבות אותה ואז שיקראו לך גיבור.‬

860
00:46:00,634 --> 00:46:03,386
‫אז הבנתי שהמשטרה בדקה את המריחואנה‬

861
00:46:03,470 --> 00:46:06,014
‫ועשו בדיקת רעלים לנהג.‬

862
00:46:06,556 --> 00:46:08,391
‫אבל אם חושבים על זה,‬

863
00:46:08,475 --> 00:46:11,394
‫מה אם יש משהו שלא הופיע בבדיקה?‬

864
00:46:14,314 --> 00:46:19,611
‫ואז הוא דיבר על החיים וגישה חיובית.‬

865
00:46:19,694 --> 00:46:22,197
‫"צריך פשוט להמשיך", וזה מאוד היפי,‬

866
00:46:22,280 --> 00:46:23,824
‫ואז, משומקום, הוא אמר,‬

867
00:46:23,907 --> 00:46:26,535
‫"אלא אם איזה זקן מזיין אותך בתחת,‬

868
00:46:26,618 --> 00:46:29,663
‫"וצריך להישאר מחובר ולהוריד אותו."‬

869
00:46:29,746 --> 00:46:31,373
‫וזה היה כל כך מוזר.‬

870
00:46:32,374 --> 00:46:35,669
‫ואז, כמו בהפעלת מתג, חזר לומר,‬

871
00:46:36,837 --> 00:46:39,840
‫"הכול טוב", וכולם קיבלו את זה איכשהו.‬

872
00:46:39,923 --> 00:46:44,719
‫וזה היה אחד מאותם דברים‬
‫שבגללם חשבתי, "מה קרה פה עכשיו?"‬

873
00:46:45,220 --> 00:46:47,347
‫נכנסתי והייתי קצת מזועזע‬

874
00:46:47,430 --> 00:46:50,225
‫ואמרתי, "אני צריך‬
‫להופיע עכשיו עם הידע הזה",‬

875
00:46:50,308 --> 00:46:52,269
‫והאימא של המתופף שלנו, שהיא צלמת,‬

876
00:46:52,352 --> 00:46:55,856
‫אמרה, "גייב, עמוד ליד קאי. בוא להצטלם."‬

877
00:46:55,939 --> 00:46:58,108
‫וחשבתי, "אלוהים.‬

878
00:46:58,191 --> 00:47:01,570
‫"אני לא רוצה להיראות איתו כשכל זה יתגלה",‬

879
00:47:01,653 --> 00:47:04,447
‫כי חשבתי, "זה יתגלה.‬

880
00:47:04,531 --> 00:47:05,991
‫"זה יהיה ענק."‬

881
00:47:06,616 --> 00:47:07,617
‫וזה לא קרה.‬

882
00:47:10,537 --> 00:47:13,331
‫אני לא זוכר שנשארתי להופעה של קאי.‬

883
00:47:13,415 --> 00:47:16,918
‫הייתי די מזועזע באותו לילה מההתנהגות שלו.‬

884
00:47:17,002 --> 00:47:20,297
‫"אם תתעוררו מתים, קליעים בראש שלכם‬

885
00:47:20,380 --> 00:47:23,133
‫"אני הורג אתכם, אחד אחרי השני‬

886
00:47:23,216 --> 00:47:26,261
‫"לא מתחרט על שום דבר שעשיתי"‬

887
00:47:26,344 --> 00:47:28,972
‫בסוף העפתי אותו החוצה אחרי ההופעה שלו‬

888
00:47:29,055 --> 00:47:31,725
‫כי השתין על אחד מהשיחים שלנו.‬

889
00:47:31,808 --> 00:47:35,186
‫בקטע של, "אתה לא יכול‬
‫לנהוג בחוסר כבוד למקום שלנו ככה".‬

890
00:47:35,270 --> 00:47:36,813
‫הוא שרף גשרים.‬

891
00:47:36,897 --> 00:47:40,275
‫זו עיר גדולה, אבל יש בה אווירה של עיירה.‬

892
00:47:40,358 --> 00:47:43,361
‫אם נשרפים בעיר הזו, השמועה מתפשטת.‬

893
00:47:43,445 --> 00:47:45,488
‫מילותיי האחרונות היו, "תזדיין מפה".‬

894
00:47:47,949 --> 00:47:51,036
‫במבט על קאי אני לא יודע מה הוא חושב.‬

895
00:47:51,119 --> 00:47:53,622
‫אני לא יודע עד כמה הוא בריא רגשית.‬

896
00:47:56,082 --> 00:48:01,254
‫אבל אני חושב שבגלל אורח חיים‬
‫כזה חופשי וחסר חוקים שנמשך זמן כל כך ארוך,‬

897
00:48:01,963 --> 00:48:04,132
‫הוא לא חשב על השלכות.‬

898
00:48:07,302 --> 00:48:09,429
‫אנשים נתנו לו הרבה הזדמנויות,‬

899
00:48:09,512 --> 00:48:11,473
‫ולדעתי הוא נכנס להלך מחשבה שלפיו‬

900
00:48:11,556 --> 00:48:13,433
‫"זה העולם של קאי עכשיו."‬

901
00:48:13,516 --> 00:48:15,685
‫הרבה אנשים מילאו את הראש שלו‬

902
00:48:15,769 --> 00:48:19,481
‫בדברים שהוא יכול לעשות‬
‫בלי השלכות, ואולי זה התנקם בו קצת.‬

903
00:48:20,148 --> 00:48:23,693
‫אז אתם בטח כבר יודעים‬
‫מיהו קאי, הטרמפיסט עם הגרזן.‬

904
00:48:23,777 --> 00:48:25,403
‫הוא בכל מקום ביוטיוב.‬

905
00:48:25,487 --> 00:48:28,448
‫הוא הגיבור האהוב‬
‫על כולם, אבל למעשה פגשתי אותו.‬

906
00:48:30,283 --> 00:48:31,701
‫אתה הסוכן שלו?‬

907
00:48:31,785 --> 00:48:35,163
‫הסוכן שלו? אין לי ומעולם לא היו לי לקוחות.‬

908
00:48:36,206 --> 00:48:38,708
‫אבל לא משנה מה עשיתם, מגיע לכם כבוד.‬

909
00:48:38,792 --> 00:48:41,294
‫ולא משנה המראה‬
‫או הכישורים שלכם, אתם בעלי ערך.‬

910
00:48:41,378 --> 00:48:42,545
‫לא, זה לכולם.‬

911
00:48:42,629 --> 00:48:46,049
{\an8}‫ולא משנה אם אתם עושים טעויות,‬

912
00:48:46,132 --> 00:48:48,760
{\an8}‫עדיין מגיעה לכם אהבה. יש ארבעה סוגי אהבה.‬

913
00:48:48,843 --> 00:48:51,805
{\an8}‫יש לסבול מישהו, לחבב מישהו.‬

914
00:48:52,305 --> 00:48:55,183
{\an8}‫יש לחבב מישהו רומנטית,‬

915
00:48:55,266 --> 00:48:59,312
{\an8}‫ויש מוכנות להרוג מישהו עבור אדם אחר.‬

916
00:48:59,396 --> 00:49:00,939
{\an8}‫אהבה עם הקרבה.‬

917
00:49:02,357 --> 00:49:06,236
‫התוכנית של קימל הייתה בהחלט השיא.‬

918
00:49:06,319 --> 00:49:09,197
‫התהילה הוויראלית התחילה,‬
‫וזה פשוט היה כדור שלג,‬

919
00:49:09,280 --> 00:49:10,448
‫אז התהילה גדלה.‬

920
00:49:10,532 --> 00:49:13,743
‫עוד דברים קרו עבור קאי,‬
‫דברים נהיו מדהימים יותר.‬

921
00:49:13,827 --> 00:49:16,121
‫אז ג'ימי קימל פה, כי זה היה הכי טוב,‬

922
00:49:16,204 --> 00:49:17,455
‫ואז…‬

923
00:49:19,457 --> 00:49:20,667
‫ירד לאט ואז…‬

924
00:49:21,960 --> 00:49:26,715
‫עבור רוב האנשים, מה שהם יודעים עליו‬
‫זה משהו שאולי אנחנו רוצים להיות.‬

925
00:49:27,215 --> 00:49:30,844
‫אולי הרבה מאיתנו‬
‫לא רוצים את האחריות שיש לנו.‬

926
00:49:30,927 --> 00:49:33,888
‫החובות והמכוניות והביטוח והמיסים,‬

927
00:49:33,972 --> 00:49:37,267
‫והוא פשוט חי בלי אחריות,‬

928
00:49:37,350 --> 00:49:39,102
‫וזה הלך טוב.‬

929
00:49:39,853 --> 00:49:41,646
‫ואז זה הפסיק להיות טוב.‬

930
00:49:41,730 --> 00:49:43,273
‫זה קיום הרבה יותר עצוב‬

931
00:49:43,356 --> 00:49:47,944
‫בהשוואה לחוויה‬
‫המלהיבה והחופשית שאנשים מדמיינים.‬

932
00:49:50,155 --> 00:49:53,575
‫- ניו יורק -‬

933
00:50:04,294 --> 00:50:06,838
‫יום שישי, 10 במאי 2013,‬

934
00:50:06,921 --> 00:50:09,591
‫קצת יותר משלושה חודשים אחרי האירוע‬

935
00:50:09,674 --> 00:50:12,052
‫שהתחיל את כל המסע המדהים הזה,‬

936
00:50:12,135 --> 00:50:14,429
‫הוא הגיע לניו יורק סיטי‬

937
00:50:14,512 --> 00:50:20,518
‫והעלה פוסט פייסבוק מטריד ומנבא רעות.‬

938
00:50:20,602 --> 00:50:23,646
‫הוא אמר שזה המסר שלו ליום האם,‬

939
00:50:23,730 --> 00:50:26,566
‫ולא מצפים לדבר כזה בתור מסר ליום האם.‬

940
00:50:26,649 --> 00:50:27,484
‫כתוב,‬

941
00:50:28,026 --> 00:50:32,280
‫"זיכרונות ראשונים.‬
‫הייתי בעריסה וה'משפחה' כרכרה סביבי.‬

942
00:50:32,363 --> 00:50:35,825
‫"אבל כל הזמן אמרו לי ש'יש בי שד'.‬

943
00:50:36,951 --> 00:50:39,329
‫"יכלאו אותי בחדר ל-20 שעות ביום‬

944
00:50:39,412 --> 00:50:42,332
‫"עם סיר לילה קטן בפינת החדר.‬

945
00:50:43,333 --> 00:50:45,960
‫"אחרי זה מילאו את הפה שלי בפלפל חריף וסבון‬

946
00:50:46,044 --> 00:50:48,379
‫"כי צעקתי 'תזדיין' הכי חזק שיכולתי.‬

947
00:50:48,463 --> 00:50:51,007
‫"להתראות, 'יום אם שמח'."‬

948
00:50:53,009 --> 00:50:55,929
‫וכמובן, אני זוכר שכשפגשתי אותו‬

949
00:50:56,012 --> 00:50:58,640
‫בפעם הראשונה אחרי האירוע המקורי בסטוקטון,‬

950
00:50:58,723 --> 00:51:00,850
‫וישבנו לראיון הארוך,‬

951
00:51:00,934 --> 00:51:02,977
‫הוא בהחלט סיפר‬

952
00:51:03,061 --> 00:51:06,981
‫על דברים נוראיים שקרו לו.‬

953
00:51:07,065 --> 00:51:11,111
‫וכמובן שבמדיה שאני עובד בה, חדשות מקומיות,‬

954
00:51:11,194 --> 00:51:13,404
‫אי אפשר להציג הרבה מזה בטלוויזיה.‬

955
00:51:13,488 --> 00:51:15,448
‫בדיוק מלאו לי 17 שנים והסתובבתי בדרכים.‬

956
00:51:15,532 --> 00:51:18,618
{\an8}‫היה מישהו, הוא הצמיד אותי לקרקע,‬

957
00:51:18,701 --> 00:51:22,539
‫ואז הכה אותי כמה פעמים, והתחיל לחנוק אותי.‬

958
00:51:23,289 --> 00:51:28,086
‫הוא הפך אותי והוריד לי‬
‫את המכנסיים והתחיל לאנוס אותי.‬

959
00:51:28,169 --> 00:51:30,630
‫כשזה קרה וקאי היה על הקרקע,‬

960
00:51:30,713 --> 00:51:33,550
‫אז הוא אמר שהוא הביט לשמיים‬

961
00:51:33,633 --> 00:51:37,512
‫וראה עורב עף מעל באותו רגע‬

962
00:51:37,595 --> 00:51:40,849
‫שאמר לו, "קום, תגן על עצמך ותברח".‬

963
00:51:40,932 --> 00:51:44,018
‫וזה מה שעשה, והוא ברח ממנו.‬

964
00:51:44,936 --> 00:51:50,233
‫ואני לא יודע אם הוא‬
‫ראה אותו שוב או אם הסתבך בגלל זה,‬

965
00:51:50,316 --> 00:51:54,070
‫אבל קשה להאמין להרבה מזה,‬

966
00:51:54,154 --> 00:51:57,115
‫אבל אני לא בעמדה לומר לו שזה לא קרה.‬

967
00:51:57,615 --> 00:52:00,577
‫אז רק נותר לי להאמין שזה קרה.‬

968
00:52:01,161 --> 00:52:02,287
‫ספר לי עוד.‬

969
00:52:02,370 --> 00:52:05,415
‫אה, אחי. אוקיי, אתה רוצה שאתחיל מהילדות?‬

970
00:52:05,498 --> 00:52:07,667
‫נעלו אותי בכלוב לארבע פאקינג שנים‬

971
00:52:07,750 --> 00:52:09,252
‫והתייחסו אליי כמו לחיה.‬

972
00:52:09,836 --> 00:52:12,755
‫התקינו מנעול על דלת הכניסה‬

973
00:52:12,839 --> 00:52:16,634
‫כדי שיוכלו‬
‫לראות טלוויזיה, להזדיין וכל החרא הזה.‬

974
00:52:17,218 --> 00:52:19,053
‫יש סוג של תשישות מראיונות,‬

975
00:52:19,137 --> 00:52:24,517
‫ומפתחים "מד אמת" שבודק אם האדם דובר אמת,‬

976
00:52:24,601 --> 00:52:28,563
‫ולא ידעתי אם זה ב-100% נכון.‬

977
00:52:29,772 --> 00:52:33,526
‫אבל גם אם רק 50% ממה שאמר היה אמת,‬

978
00:52:33,610 --> 00:52:35,987
‫הוא עבר ילדות נוראית.‬

979
00:52:37,947 --> 00:52:42,035
‫- אדמונטון, קנדה -‬

980
00:52:49,751 --> 00:52:53,671
‫שמי ג'רמי מקגילוורי וולף,‬
‫ואני בן דוד מדרגה ראשונה של קאי.‬

981
00:52:54,297 --> 00:52:56,132
‫הוא היה כמו אח שלי.‬

982
00:52:57,258 --> 00:53:02,305
{\an8}‫כשראיתי אותו אצל‬
‫קימל, פשוט ואו. הוא ויראלי בענק,‬

983
00:53:02,388 --> 00:53:05,225
{\an8}‫והייתי בשוק כל הזמן.‬

984
00:53:05,308 --> 00:53:08,228
‫אני עדיין בשוק, האמת.‬

985
00:53:08,770 --> 00:53:12,565
‫זה מישהו שגדלתי איתו‬
‫שנותן את הראיון המדהים הזה.‬

986
00:53:13,233 --> 00:53:18,154
‫אבל מעולם לא‬
‫הכרתי אותו בתור "קאי". אלא בתור קיילב.‬

987
00:53:19,280 --> 00:53:22,200
‫שמעתי את קאי בפעם הראשונה בסרטון ביוטיוב.‬

988
00:53:22,283 --> 00:53:23,743
‫אין לי משפחה.‬

989
00:53:24,577 --> 00:53:29,207
‫מבחינת כל מי שגדלתי איתו, אני כבר מת.‬

990
00:53:29,290 --> 00:53:30,875
‫אז, שיהיה.‬

991
00:53:31,876 --> 00:53:36,965
‫הרגשתי רע אחרי‬
‫שאמר את זה, כי אכפת לנו ממך.‬

992
00:53:37,048 --> 00:53:40,093
‫חבל שאתה מרגיש ככה. תמיד היה לנו אכפת.‬

993
00:53:40,176 --> 00:53:43,930
‫לא משנה אם התווכחנו, האהבה לא מפסיקה שם.‬

994
00:53:47,558 --> 00:53:50,353
‫ההורים של קיילב נפרדו כשהיה בן ארבע.‬

995
00:53:51,354 --> 00:53:52,855
‫כילד, הוא היה רועש.‬

996
00:53:52,939 --> 00:53:54,732
‫הוא היה מצחיק ושובב.‬

997
00:53:55,233 --> 00:53:56,317
‫שובב מאוד.‬

998
00:53:57,694 --> 00:53:59,862
‫לי התאפשר להתנהג כמו ילד,‬

999
00:53:59,946 --> 00:54:02,865
‫והתאפשר לי לצאת לשחק.‬

1000
00:54:02,949 --> 00:54:04,951
‫קיילב לא נהנה מהיכולת הזו.‬

1001
00:54:05,034 --> 00:54:07,036
‫החזיקו אותו בבית.‬

1002
00:54:07,912 --> 00:54:10,873
‫אימא שלו נעלה אותו בחדר להרבה זמן,‬

1003
00:54:11,374 --> 00:54:14,085
‫וכש… היא ניסתה לנעול גם אותי בחדר.‬

1004
00:54:14,168 --> 00:54:16,587
‫בדיוק סיימנו ארוחת ערב. זה היה בקיץ,‬

1005
00:54:16,671 --> 00:54:18,589
‫והחלון היה פתוח,‬

1006
00:54:18,673 --> 00:54:21,050
‫אז אפשר היה לשמוע ילדים משחקים בחוץ.‬

1007
00:54:21,134 --> 00:54:23,094
‫אבל היו שמיכות כהות על החלונות,‬

1008
00:54:23,177 --> 00:54:26,180
‫אז זה היה מואפל‬
‫לגמרי כדי שייראה כאילו לילה.‬

1009
00:54:26,264 --> 00:54:28,349
‫אז ידענו שהיה לו קשה.‬

1010
00:54:29,475 --> 00:54:32,186
‫פעם אחת הוא ניסה להצית אש בבית,‬

1011
00:54:32,270 --> 00:54:36,983
‫ואז, לא הרבה אחרי זה, אימא שלו‬
‫החליטה שהיא לא יכולה להתמודד איתו עוד.‬

1012
00:54:37,650 --> 00:54:40,570
‫הוא היה בן 13 כשעבר אל בוסקו הומס,‬

1013
00:54:40,653 --> 00:54:43,573
‫וזה מקום שבו‬
‫מקבלים בני נוער בעייתיים, אני מניח,‬

1014
00:54:43,656 --> 00:54:47,618
‫שהסתבכו בנעורים שלהם ולא היה להם בית‬

1015
00:54:48,202 --> 00:54:50,997
‫או פשוט הגיעו‬
‫ממשפחות שלא רצו אותם, אני מניח.‬

1016
00:54:52,290 --> 00:54:56,085
‫אם אתם עדיין צופים, זה אומר‬
‫שאתם מן הסתם אוהבים מה שאתם רואים,‬

1017
00:54:56,169 --> 00:54:58,504
‫אז זה נחמד ויפה מאוד.‬

1018
00:54:59,339 --> 00:55:01,841
‫אולי שמתם לב שהעיניים שלי נראות כהות מאוד.‬

1019
00:55:02,717 --> 00:55:05,511
‫בעצם, אולי כל התמונה נראית כהה מאוד עכשיו.‬

1020
00:55:06,804 --> 00:55:10,058
‫משהו שלדעתי מאדאם גויון‬
‫קראה לו "הלילה האפל של הנשמה".‬

1021
00:55:10,141 --> 00:55:12,018
‫כל דבר קטן היה טריגר עבורו.‬

1022
00:55:12,101 --> 00:55:14,771
‫קיילב לא הבין אם צוחקים איתו‬

1023
00:55:14,854 --> 00:55:16,606
‫או צוחקים עליו,‬

1024
00:55:16,689 --> 00:55:21,069
‫והוא היה מתעצבן אם‬
‫היה חושב שמקניטים אותו או צוחקים עליו.‬

1025
00:55:21,152 --> 00:55:23,488
‫הוא היה עובר התקפי זעם קטנים‬

1026
00:55:23,571 --> 00:55:25,114
‫ואז יוצא מהם.‬

1027
00:55:30,286 --> 00:55:32,080
‫"כשהייתי בן ארבע‬

1028
00:55:33,039 --> 00:55:34,540
‫"היה לי מצית‬

1029
00:55:35,625 --> 00:55:40,254
‫"ניסיתי לשרוף את‬
‫הבית של ההורים שלי לחלוטין"‬

1030
00:55:40,338 --> 00:55:44,092
‫אני באמת חושב שיש לקיילב בעיות נפשיות‬

1031
00:55:44,175 --> 00:55:46,969
‫כי הוא נראה בסדר,‬

1032
00:55:47,053 --> 00:55:50,139
‫אבל במצב מסוים או תחת לחץ מסוים,‬

1033
00:55:50,223 --> 00:55:53,267
‫או שהופכים ליהלום או שמתרסקים.‬

1034
00:55:53,351 --> 00:55:57,021
‫ובמקרה הזה, קיילב מתרסק.‬

1035
00:55:57,105 --> 00:55:58,272
‫"זה כאילו‬

1036
00:55:59,232 --> 00:56:01,401
‫"כולנו פראיים בפנים‬

1037
00:56:01,484 --> 00:56:03,486
‫"אין משהו שצריך לנסות להסתיר"‬

1038
00:56:09,534 --> 00:56:11,786
‫אני שירלי. אני אימו של קיילב.‬

1039
00:56:11,869 --> 00:56:15,331
‫הוא מוכר גם בשם קאי,‬
‫ואני קוראת לו בשם שקיבל‬

1040
00:56:15,415 --> 00:56:18,459
‫בגלל המשמעות שלו. נועז ואמיץ.‬

1041
00:56:19,127 --> 00:56:20,795
‫מעולם לא נעלתי אותו בחדר.‬

1042
00:56:20,878 --> 00:56:22,505
‫כאילו, "לנעול אותו בחדר".‬

1043
00:56:23,214 --> 00:56:27,260
‫נאלצתי לשים, לתקופה קצרה,‬

1044
00:56:28,219 --> 00:56:31,889
‫אמצעי… למנוע ממנו לצאת מהחדר מוקדם מדי‬

1045
00:56:31,973 --> 00:56:34,183
‫כי הוא היה נפש חופשיה‬

1046
00:56:34,267 --> 00:56:38,604
‫והתעורר מוקדם ממני‬
‫ועשה דברים שעלולים לפגוע בו,‬

1047
00:56:38,688 --> 00:56:42,233
‫ובתור אם אחראית, הייתי צריכה למנוע את זה.‬

1048
00:56:42,316 --> 00:56:44,193
‫וזה היה לתקופה קצרה.‬

1049
00:56:44,277 --> 00:56:48,865
‫לטובתו ולהגנתו של הקטנצ'יק.‬

1050
00:56:49,991 --> 00:56:52,160
‫לא הבנו מה קורה.‬

1051
00:56:52,243 --> 00:56:57,373
‫רופאים תהו אם יש לו הפרעת‬
‫קשב, ריכוז והיפראקטיביות ודברים כאלה.‬

1052
00:56:57,457 --> 00:57:00,334
‫אבל בסוף,‬

1053
00:57:00,418 --> 00:57:03,254
‫לא היה אבחון ספציפי סופי.‬

1054
00:57:03,337 --> 00:57:06,799
‫זה היה ניסיון שלהם לשאול, "איך נעזור?‬

1055
00:57:06,883 --> 00:57:09,051
‫"איך נעשה את זה? איך ננווט עם זה?"‬

1056
00:57:09,135 --> 00:57:10,511
‫והזמן,‬

1057
00:57:11,387 --> 00:57:12,513
‫הזמן עשה את זה.‬

1058
00:57:12,597 --> 00:57:14,682
‫בום! בום!‬

1059
00:57:14,765 --> 00:57:16,642
‫בום!‬
‫-זה באמת אתה?‬

1060
00:57:16,726 --> 00:57:18,853
‫כן.‬
‫-אחי, בוא, בבקשה.‬

1061
00:57:18,936 --> 00:57:20,146
‫היי, בום!‬

1062
00:57:20,229 --> 00:57:24,275
‫תוכלו לקנות לי בקבוק‬
‫אם תוכלו לצלם 17 תמונות שלי?‬

1063
00:57:24,358 --> 00:57:26,819
‫זה סרטון. ניתן לך בירה.‬
‫-איש הבום!‬

1064
00:57:26,903 --> 00:57:29,071
‫בום!‬
‫-בום!‬

1065
00:57:29,155 --> 00:57:30,698
‫בום!‬
‫-שיט!‬

1066
00:57:31,240 --> 00:57:32,617
‫בום!‬

1067
00:57:32,700 --> 00:57:35,328
‫בום!‬
‫-פאקינג גיבור.‬

1068
00:57:35,411 --> 00:57:36,412
‫בום!‬

1069
00:57:39,373 --> 00:57:42,251
‫לא ידעתי שהתפרסם מאוד,‬

1070
00:57:42,335 --> 00:57:46,255
‫ושיש אנשים אמיתיים שרוצים להגיע אליו‬

1071
00:57:46,339 --> 00:57:49,133
‫ולומר, "כל הכבוד", ו"אנחנו פה בשבילך".‬

1072
00:57:49,217 --> 00:57:51,844
‫ולא נראה לי שזה היה בהכרח רע.‬

1073
00:57:51,928 --> 00:57:54,805
‫הוא אוהב אנשים. מאוד פתוח.‬

1074
00:57:55,890 --> 00:57:59,519
‫אבל קצת חששתי כי הוא מאוד בוטח,‬

1075
00:57:59,602 --> 00:58:01,854
‫ואני יודעת שלא כולם מהימנים.‬

1076
00:58:01,938 --> 00:58:06,943
‫"אתה קאי האמיתי? זה באמת אתה?‬

1077
00:58:07,026 --> 00:58:08,486
‫"זה באמת קרה?"‬

1078
00:58:08,569 --> 00:58:12,365
‫וכאילו, אם היית הרבה יותר גדול,‬

1079
00:58:12,448 --> 00:58:14,450
‫הייתי פשוט מושיט יד, "טראח!‬

1080
00:58:14,534 --> 00:58:15,743
‫"התחושה אמיתית?"‬

1081
00:58:15,826 --> 00:58:18,913
‫קיילב הוא אדם שתמיד הולך אחרי הלב.‬

1082
00:58:19,705 --> 00:58:21,916
‫ובגלל זה הוא מאוד בוטח.‬

1083
00:58:22,583 --> 00:58:25,211
‫אני לא בטוחה שזה תמיד בריא עבור אנשים,‬

1084
00:58:25,294 --> 00:58:27,922
‫ואני בהחלט רואה במצב עם הבן שלי‬

1085
00:58:28,005 --> 00:58:30,675
‫שאני לא בטוחה שזה היה הכי טוב.‬

1086
00:58:32,009 --> 00:58:37,098
‫כי לדעתי זה שם אותו במצב‬
‫שהוביל אותו לתוצאה לא טובה.‬

1087
00:58:37,640 --> 00:58:38,975
‫מה זאת אומרת?‬

1088
00:58:39,475 --> 00:58:41,894
‫הוא סמך על האנשים הלא נכונים.‬

1089
00:58:46,148 --> 00:58:50,069
‫- קלארק, ניו ג'רזי -‬

1090
00:58:53,614 --> 00:58:56,534
‫חשש הבוקר בשכונה בניו ג'רזי‬

1091
00:58:56,617 --> 00:58:59,912
‫בזמן שהמשטרה מנסה‬
‫לפתור את הרצח של עו"ד ידוע.‬

1092
00:58:59,996 --> 00:59:02,873
‫הקורבן בן ה-73 נמצא בתוך ביתו‬

1093
00:59:02,957 --> 00:59:05,376
‫בסטארלייט דרייב בקלארק.‬

1094
00:59:05,459 --> 00:59:09,547
‫שם ג'וזף גלפי גר ב-15 השנים האחרונות.‬

1095
00:59:09,630 --> 00:59:14,260
‫חברים ידעו שמשהו‬
‫לא בסדר כשגלפי לא הופיע לעבודה ביום שני.‬

1096
00:59:14,343 --> 00:59:19,890
‫הם התקשרו ל-911 ושוטרים‬
‫מצאו אותו בתוך ביתו לאחר שהוכה למוות.‬

1097
00:59:23,019 --> 00:59:27,064
‫אני בוב אלנפורט,‬
‫חבר של ג'ו גלפי, השכן שלי מאחור.‬

1098
00:59:27,148 --> 00:59:31,444
‫קיבלתי שיחת טלפון מהמזכירה של ג'ו גלפי,‬

1099
00:59:31,527 --> 00:59:35,114
‫ונאמר בה שג'ו היה צריך להיות בבית המשפט,‬

1100
00:59:35,197 --> 00:59:36,824
‫והוא לא הופיע,‬

1101
00:59:36,907 --> 00:59:39,785
‫והיא לא הצליחה‬
‫ליצור איתו קשר בטלפון הסלולרי שלו.‬

1102
00:59:39,869 --> 00:59:43,414
‫האם אוכל לראות אם יש מישהו בבית?‬

1103
00:59:43,497 --> 00:59:45,916
‫אז הלכתי לשם‬

1104
00:59:46,000 --> 00:59:49,003
‫וראיתי שהעיתון של יום ראשון‬

1105
00:59:49,086 --> 00:59:52,465
‫והעיתון של יום שני‬
‫עדיין היו בכניסה לבית של ג'ו.‬

1106
00:59:53,966 --> 00:59:56,636
‫הניו יורק טיימס עוד היה על המרפסת הקדמית.‬

1107
00:59:56,719 --> 00:59:59,680
‫זה היה מוזר כי הוא היה אדם של הרגלים.‬

1108
00:59:59,764 --> 01:00:02,266
{\an8}‫הוא היה אדם שאסף את העיתון שלו כל בוקר.‬

1109
01:00:02,350 --> 01:00:05,019
{\an8}‫אז עצם העובדה‬
‫שזה עדיין היה שם הדאיגה מספיק‬

1110
01:00:05,102 --> 01:00:06,979
{\an8}‫כדי להתקשר למשטרה לבדיקת רווחה.‬

1111
01:00:07,063 --> 01:00:09,231
‫הבית עצמו,‬

1112
01:00:09,315 --> 01:00:11,317
‫הכול נראה במקום,‬

1113
01:00:11,400 --> 01:00:12,943
‫שום דבר לא נגנב.‬

1114
01:00:13,027 --> 01:00:17,073
‫אבל אחרי שעברו‬
‫בכל החדרים והגיעו לחדר השינה הראשי,‬

1115
01:00:17,156 --> 01:00:20,660
{\an8}‫שם הם מצאו את הגופה של ג'ו גלפי.‬

1116
01:00:23,829 --> 01:00:27,750
‫הוא היה על הרצפה,‬
‫לבוש רק בתחתונים וגרביים,‬

1117
01:00:27,833 --> 01:00:29,377
‫שרוע בשלולית דם.‬

1118
01:00:29,877 --> 01:00:32,254
{\an8}‫אחרי שנכנסים לבית, כל בית,‬

1119
01:00:32,338 --> 01:00:34,215
{\an8}‫מחפשים סימני מאבק.‬

1120
01:00:34,298 --> 01:00:37,635
‫האם דברים היו לא במקומם? האם מגרות נהפכו?‬

1121
01:00:37,718 --> 01:00:39,345
‫האם דברים נפלו?‬

1122
01:00:39,845 --> 01:00:41,681
‫אבל לא היה שום דבר כזה.‬

1123
01:00:42,181 --> 01:00:45,893
‫הבית הזה היה‬
‫מאוד מסודר, מאורגן. לא הייתה פריצה.‬

1124
01:00:47,103 --> 01:00:49,355
‫אבל בחדר המשפחה,‬

1125
01:00:49,438 --> 01:00:52,149
‫היה מחשב נייד על כן לצד כיסא,‬

1126
01:00:53,150 --> 01:00:55,695
‫ומתחת למחשב היה מספר טלפון‬

1127
01:00:56,320 --> 01:00:58,155
‫עם השם "לורנס קאי".‬

1128
01:00:58,656 --> 01:01:02,535
‫לא ידענו מיהו קאי עד שגיגלנו אותו.‬

1129
01:01:03,828 --> 01:01:06,372
‫והסרטון צץ.‬

1130
01:01:06,997 --> 01:01:09,417
‫ובסרטון היה לו גרזן,‬

1131
01:01:09,500 --> 01:01:12,420
‫והוא תיאר בדיוק מה הוא עושה,‬

1132
01:01:12,503 --> 01:01:16,132
‫ואני חושב שזה היה "באם!"‬

1133
01:01:17,007 --> 01:01:18,718
‫זה גורם לך לעצור ולחשוב.‬

1134
01:01:18,801 --> 01:01:21,303
‫האם הוא יכול להיות אחראי למשהו כזה?‬

1135
01:01:21,804 --> 01:01:25,933
‫כשבחנו את חדר השינה הראשי‬
‫שבו נמצאה הגופה של מר גלפי,‬

1136
01:01:26,016 --> 01:01:29,770
‫אחד מהבלשים משך את תשומת ליבי לכרטיס רכבת,‬

1137
01:01:29,854 --> 01:01:32,481
‫ותאריך הכרטיס היה היום הקודם.‬

1138
01:01:32,565 --> 01:01:36,193
‫יום ראשון. זה היה יום האם, 09:38.‬

1139
01:01:36,277 --> 01:01:39,238
‫אז שלחנו אנשים‬
‫לתחנת הרכבת כדי לראות אם יש וידאו.‬

1140
01:01:39,321 --> 01:01:43,451
‫וניסינו לבדוק אם נראה את הנפטר, מר גלפי.‬

1141
01:01:46,537 --> 01:01:49,623
‫לרוב אנחנו לא מקבלים צילומי וידאו מיד,‬

1142
01:01:49,707 --> 01:01:51,208
‫אבל במקרה הזה, כן.‬

1143
01:01:53,544 --> 01:01:56,422
‫ובסרטון אפשר לראות את מר גלפי,‬

1144
01:01:56,505 --> 01:01:59,425
‫ואפשר לראות בבירור שהוא רוכש כרטיס,‬

1145
01:01:59,508 --> 01:02:03,429
‫והוא לוקח את הכרטיס,‬
‫מסתובב ונותן אותו למישהו שלא מופיע בפריים.‬

1146
01:02:10,728 --> 01:02:13,647
‫ואפשר לראות שזה גבר אחר, שיער קצת ארוך,‬

1147
01:02:13,731 --> 01:02:17,943
‫סוג של מתולתל, עם תיק גב, והם חיכו לרכבת.‬

1148
01:02:21,155 --> 01:02:25,993
‫אז יש לנו‬
‫את המידע הזה על תופעת האינטרנט הזו,‬

1149
01:02:26,076 --> 01:02:27,828
‫קאי, הטרמפיסט עם הגרזן,‬

1150
01:02:27,912 --> 01:02:31,165
‫כפי שאני חושב שקראו לו בקליפורניה.‬

1151
01:02:31,248 --> 01:02:34,960
‫אז צפינו בסרטון מרשות התחב"צ של ניו ג'רזי‬

1152
01:02:35,044 --> 01:02:37,505
‫ושאלנו את עצמנו, "זה אפשרי?‬

1153
01:02:38,005 --> 01:02:40,299
‫"זה אותו אחד מקליפורניה?"‬

1154
01:02:44,178 --> 01:02:45,888
‫אז התקשרנו‬

1155
01:02:45,971 --> 01:02:48,265
‫למשטרת פרזנו, קליפורניה.‬

1156
01:02:48,349 --> 01:02:52,144
‫דיברתי עם בלש‬
‫עם מבטא די כבד של החוף המזרחי.‬

1157
01:02:52,228 --> 01:02:54,438
‫הוא אמר, "אנחנו חוקרים לגבי מישהו.‬

1158
01:02:54,522 --> 01:02:58,108
‫"ייתכן שהוא מעורב ברצח,‬
‫אבל אנחנו לא בטוחים כרגע.‬

1159
01:02:58,192 --> 01:03:01,237
‫מדובר בחסר בית. הוא היה בפרזנו לא מזמן",‬

1160
01:03:01,320 --> 01:03:03,656
‫ושאלתי, "קאי? אתם מחפשים את קאי?"‬

1161
01:03:03,739 --> 01:03:06,200
‫הוא אמר, "תן לי את כל המידע שיש לך",‬

1162
01:03:06,283 --> 01:03:07,827
‫אז מסרתי לו כל מה שיש לי.‬

1163
01:03:07,910 --> 01:03:11,038
‫וכשנתנו לו את השם שהיה לנו, לורנס קאי,‬

1164
01:03:11,121 --> 01:03:15,501
‫הם אמרו, "כן, אנחנו מכירים‬
‫אותו כקאי, אבל קוראים לו קיילב מקגילוורי".‬

1165
01:03:16,293 --> 01:03:19,255
‫הוא הניח את הטלפון‬
‫ושמעתי אותו צועק לאחרים,‬

1166
01:03:19,338 --> 01:03:21,298
‫"סוף סוף מצאנו את המניאק!"‬

1167
01:03:21,382 --> 01:03:25,302
‫זה היה רגע של תגלית.‬
‫"בינגו. נראה לי שמצאנו את הבחור שלנו."‬

1168
01:03:26,512 --> 01:03:29,765
‫והבנו מהם שהוא נווד.‬

1169
01:03:29,849 --> 01:03:31,475
‫הוא חי ממה שיש.‬

1170
01:03:31,559 --> 01:03:33,978
‫הוא חי על הנדיבות של אחרים.‬

1171
01:03:34,061 --> 01:03:35,604
‫הוא אופורטוניסט.‬

1172
01:03:35,688 --> 01:03:39,400
‫אז הסיכוי שייסע לקצה השני של אמריקה‬

1173
01:03:39,483 --> 01:03:42,194
‫ויהיה בניו יורק הוא גבוה.‬

1174
01:03:42,278 --> 01:03:47,491
‫זה סיפק אישוש נוסף‬
‫שהבחור הזה, קאי, הוא החשוד שלנו.‬

1175
01:03:47,575 --> 01:03:49,201
‫אז עכשיו צריך למצוא את קאי.‬

1176
01:03:49,285 --> 01:03:51,704
‫היה לו טלפון, אבל הוא לא היה פעיל.‬

1177
01:03:51,787 --> 01:03:54,915
‫ואז זה היה תלוי בציבור.‬
‫הוצאנו הודעה לעיתונות.‬

1178
01:03:54,999 --> 01:03:57,793
‫לפני מספר דקות התבשרנו‬
‫מיהו האדם שהמשטרה מחפשת‬

1179
01:03:57,877 --> 01:03:59,920
‫בחקירת רצח עוה"ד בקלארק, ניו ג'רזי.‬

1180
01:04:00,004 --> 01:04:03,382
‫חכו שתשמעו את מי הם מחפשים.‬

1181
01:04:03,465 --> 01:04:05,342
‫קיילב לורנס מקגילוורי.‬

1182
01:04:05,426 --> 01:04:11,056
‫אתם אולי‬
‫מכירים אותו כקאי, הטרמפיסט עם הגרזן.‬

1183
01:04:11,682 --> 01:04:14,518
‫יש להניח שהוא חמוש ומסוכן.‬

1184
01:04:14,602 --> 01:04:15,895
‫לא ידוע איפה הוא.‬

1185
01:04:15,978 --> 01:04:19,732
‫הוא מסתמך על נדיבותם‬
‫של זרים בשביל מזון ומגורים.‬

1186
01:04:19,815 --> 01:04:21,942
‫הוא טרמפיסט ויכול להיות בכל מקום.‬

1187
01:04:22,526 --> 01:04:24,862
‫האם ינסה לרצוח שוב? האם ירצח שוב?‬

1188
01:04:26,030 --> 01:04:29,116
‫הריגוש שבציד התחיל.‬

1189
01:04:33,829 --> 01:04:35,831
‫מיד פניתי אליו.‬

1190
01:04:35,915 --> 01:04:38,918
‫רציתי לדבר איתו ולהבין מה לעזאזל קורה.‬

1191
01:04:39,752 --> 01:04:43,130
‫כשאתה מגלה שהרשויות מחפשות מישהו‬

1192
01:04:43,213 --> 01:04:47,009
‫שסוג של אכפת לך ממנו ויש לך קשר נחמד איתו,‬

1193
01:04:47,092 --> 01:04:49,345
‫עכשיו הם מחפשים אותו בעוון רצח,‬

1194
01:04:49,428 --> 01:04:50,804
‫הייתי הרוס רגשית.‬

1195
01:04:51,680 --> 01:04:54,642
‫אחד מהבנים שלי‬
‫שגר קרוב אליי ניגש לדלת שלי.‬

1196
01:04:54,725 --> 01:04:57,019
‫אמרתי, "מה שלומך?" "אימא, שמעת?"‬

1197
01:04:57,519 --> 01:04:58,854
‫שאלתי, "שמעתי מה?"‬

1198
01:04:58,938 --> 01:05:01,523
‫הוא אמר, "שמעת שקיילב מבוקש על רצח?"‬

1199
01:05:02,274 --> 01:05:03,442
‫ואמרתי,‬

1200
01:05:04,526 --> 01:05:07,655
‫"לא שמעתי. מה קרה?"‬

1201
01:05:07,738 --> 01:05:11,075
‫שמי טד רומנקו. אני התובע של מחוז יוניון.‬

1202
01:05:12,076 --> 01:05:17,706
‫היום אנחנו מודיעים על הוצאת צו מעצר‬

1203
01:05:17,790 --> 01:05:21,961
‫נגד קיילב מקגילוורי.‬

1204
01:05:22,044 --> 01:05:24,838
‫חשנו שהוא מסוכן. זה אדם ש…‬

1205
01:05:24,922 --> 01:05:27,841
‫שתקף מישהו בקליפורניה עם גרזן.‬

1206
01:05:27,925 --> 01:05:30,761
‫הוא הכיר את הנהג ההוא רק כמה שעות,‬

1207
01:05:30,844 --> 01:05:32,388
‫והוא תקף אותו.‬

1208
01:05:32,471 --> 01:05:34,932
‫והוא שוטט באזור שלנו איפשהו,‬

1209
01:05:35,015 --> 01:05:37,518
‫וחשבנו שהוא טיפוס מסוכן מאוד,‬

1210
01:05:37,601 --> 01:05:39,603
‫אז הודענו את זה לציבור.‬

1211
01:05:41,021 --> 01:05:43,649
‫אנחנו לא יודעים איפה הוא, אבל ידוע לנו‬

1212
01:05:43,732 --> 01:05:46,485
‫שהוא רגיל לחיי נוודות,‬

1213
01:05:47,319 --> 01:05:50,030
‫והוא נחשב מסוכן.‬

1214
01:05:50,114 --> 01:05:51,615
‫אל תטעו בעניין.‬

1215
01:05:51,699 --> 01:05:53,951
‫הוא נחשב חמוש ומסוכן.‬

1216
01:05:56,745 --> 01:06:01,125
‫הדבר הראשון שחשבתי הוא,‬
‫"אלוהים אדירים. הוא ישן בבית שלי.‬

1217
01:06:01,208 --> 01:06:03,836
‫"הייתי יכולה להירצח. משהו היה יכול לקרות.‬

1218
01:06:04,670 --> 01:06:07,172
‫"המשטרה בכלל תמצא אותו?"‬

1219
01:06:07,256 --> 01:06:09,091
‫כי הוא יכול להיעלם בקלות.‬

1220
01:06:10,718 --> 01:06:13,679
‫ידעתי שהיה קשה לאתר את קאי כעד,‬

1221
01:06:13,762 --> 01:06:17,307
‫וריחמתי קצת על הבלשים כשחשבתי,‬

1222
01:06:17,391 --> 01:06:20,102
‫"איך הם יאתרו אותו כחשוד?"‬

1223
01:06:21,895 --> 01:06:24,606
‫הוצפתי באימיילים, בהודעות‬

1224
01:06:24,690 --> 01:06:26,692
‫כי תמיד מקשרים בינינו.‬

1225
01:06:27,651 --> 01:06:29,028
‫וזה היה מבאס.‬

1226
01:06:29,111 --> 01:06:30,195
‫זה היה מבאס‬

1227
01:06:30,279 --> 01:06:35,242
‫כי רק רציתי דברים טובים בשבילו.‬

1228
01:06:35,325 --> 01:06:40,247
‫עכשיו… הוא מבוקש על רצח אפשרי.‬

1229
01:06:40,330 --> 01:06:43,375
‫זה הדהים אותי.‬
‫"מה זאת אומרת שיש מצוד אחר קאי?‬

1230
01:06:43,459 --> 01:06:44,918
‫"מה קורה עם קאי?"‬

1231
01:06:45,002 --> 01:06:48,172
‫ואמרו, "הוא הרג מישהו בן 70 ומשהו".‬

1232
01:06:48,672 --> 01:06:50,132
‫אמרתי, "לא".‬

1233
01:06:50,215 --> 01:06:53,052
‫לפני שלושה חודשים חיפשתי אותו‬

1234
01:06:53,135 --> 01:06:56,388
‫כדי שיופיע בטלוויזיה וכולנו ניהנה ממנו.‬

1235
01:06:56,472 --> 01:06:59,391
‫כעבור שלושה חודשים המשטרה מחפשת אותו‬

1236
01:06:59,475 --> 01:07:03,228
‫כדי שיישפט על רצח.‬

1237
01:07:06,106 --> 01:07:08,650
‫אחרי יומיים עדיין לא שמעתי ממנו.‬

1238
01:07:09,276 --> 01:07:13,947
‫ואז ביום שלישי, 14 במאי 2013,‬

1239
01:07:14,031 --> 01:07:16,200
‫קאי פרסם את זה בפייסבוק.‬

1240
01:07:17,242 --> 01:07:19,953
‫"מה תעשו אם תתעוררו בערפול חושים,‬

1241
01:07:20,037 --> 01:07:23,040
‫"טעם מתכתי בפה, בבית של זר…‬

1242
01:07:23,123 --> 01:07:24,208
‫"תיגשו למראה‬

1243
01:07:24,291 --> 01:07:26,585
‫"ותראו שפיך נוטף על צד הפנים שלכם‬

1244
01:07:26,668 --> 01:07:28,504
‫"מהפה שלכם, ותתחילו להקיא,‬

1245
01:07:28,587 --> 01:07:33,550
‫"בהבנה שמישהו סימם אתכם,‬
‫אנס אתכם, וגמר לכם בפה?"‬

1246
01:07:33,634 --> 01:07:36,845
‫והייתה שאלה‬
‫מנבאת רעות בסוף. "מה הייתם עושים?"‬

1247
01:07:37,346 --> 01:07:38,722
‫אני זוכר שפניתי לאשתי‬

1248
01:07:38,806 --> 01:07:41,225
‫ואמרתי, "הוא הרג מישהו".‬

1249
01:07:41,767 --> 01:07:47,648
‫- הייתי מוצא אותו הכי מהר שאפשר ומכסח לו‬
‫את הצורה עם גרזן או כל מה שאפשר למצוא. -‬

1250
01:07:47,731 --> 01:07:54,196
‫- אהבתי את הרעיון שלך -‬

1251
01:07:54,279 --> 01:07:57,116
‫מה שאני יודע על קאי‬
‫זה שיש לו נטייה להתהפך,‬

1252
01:07:57,199 --> 01:08:02,121
‫ויש בו כעס עמוק ושנאה כלפי תקיפה.‬

1253
01:08:02,955 --> 01:08:05,082
‫אבל אני פשוט לא מאמין…‬

1254
01:08:05,165 --> 01:08:08,252
‫לא נראה לי שהוא יעשה משהו כזה בלי סיבה.‬

1255
01:08:09,169 --> 01:08:11,713
‫הם היו חייבים למצוא אותו בהקדם האפשרי‬

1256
01:08:11,797 --> 01:08:14,383
‫כדי לוודא שאף אחד אחר לא ייפגע.‬

1257
01:08:15,509 --> 01:08:19,638
‫- יום ראשון, 12 במאי, יום האם -‬

1258
01:08:19,721 --> 01:08:22,266
‫החקירות חשפו כי היו תכתובות‬

1259
01:08:22,349 --> 01:08:26,937
‫עם אישה צעירה שהייתה מעריצה שלו‬
‫וכוח המשימה קרא לה "מעריצה מספר אחת".‬

1260
01:08:27,020 --> 01:08:29,982
‫והיא הייתה מישהי שקיילב פגש דרך פייסבוק,‬

1261
01:08:30,065 --> 01:08:31,316
‫תקשר איתה,‬

1262
01:08:31,400 --> 01:08:34,111
‫מישהו שהביעה עניין בבילוי איתו.‬

1263
01:08:34,194 --> 01:08:37,531
‫הם עשו תוכניות להיפגש. זה היה יום האם.‬

1264
01:08:39,158 --> 01:08:40,117
‫- קאי -‬

1265
01:08:40,200 --> 01:08:42,411
‫- מתי נראה לך שתגיעי? -‬

1266
01:08:44,246 --> 01:08:46,248
‫- קים, רק בעוד שעה או שעתיים -‬

1267
01:08:47,166 --> 01:08:49,626
‫- קים, מה תרצה לארוחת ערב? -‬

1268
01:08:49,710 --> 01:08:52,171
‫קיילב לא מימש את התוכניות האלה,‬

1269
01:08:52,254 --> 01:08:55,382
‫והם לא נפגשו במועד המתוכנן.‬

1270
01:08:55,465 --> 01:08:57,509
‫ידוע לנו שאחרי זה היא לא שמעה ממנו‬

1271
01:08:57,593 --> 01:08:59,595
‫עד בערך תשע באותו לילה.‬

1272
01:09:02,431 --> 01:09:03,599
‫- קאי -‬

1273
01:09:03,682 --> 01:09:06,226
‫- אני תקוע… אין לי איפה להישאר -‬

1274
01:09:07,436 --> 01:09:11,231
‫והוא התחיל להתקשר ולכתוב לה שוב ושוב,‬

1275
01:09:11,315 --> 01:09:12,482
‫ביקש שתאסוף אותו,‬

1276
01:09:12,566 --> 01:09:15,402
‫ביקש טרמפ אל מחוץ לאזור קלארק.‬

1277
01:09:17,487 --> 01:09:19,448
‫- 21:26 -‬

1278
01:09:20,991 --> 01:09:22,993
‫- 21:51 -‬

1279
01:09:23,702 --> 01:09:27,206
‫שיחתך הועברה למערכת דואר קולי אוטומטית.‬

1280
01:09:27,289 --> 01:09:29,124
‫היי, קים, זה קאי.‬

1281
01:09:30,250 --> 01:09:31,835
‫אין לי איפה להיות.‬

1282
01:09:31,919 --> 01:09:35,339
‫תהיתי אם את עדיין יכולה לנסוע לפה.‬

1283
01:09:36,048 --> 01:09:37,716
‫יהיה ממש מעולה אם תוכלי.‬

1284
01:09:38,217 --> 01:09:40,719
‫אבל, כן, אם תוכלי לכתוב לי חזרה.‬

1285
01:09:40,802 --> 01:09:42,137
‫הטלפון שלי כל הזמן כבה.‬

1286
01:09:46,391 --> 01:09:52,272
‫מליל ראשון ליום שני, קיילב‬
‫הצליח להגיע מראוויי לאסבורי פארק.‬

1287
01:09:52,356 --> 01:09:54,650
‫הוא נפגש עם מעריצה מספר אחת.‬

1288
01:09:54,733 --> 01:09:56,485
‫הם הצטלמו יחד,‬

1289
01:09:56,568 --> 01:09:59,363
‫והיא אמרה לחוקרים שהיא הופתעה‬

1290
01:09:59,446 --> 01:10:01,323
‫כי המראה שלו היה שונה‬

1291
01:10:01,406 --> 01:10:04,284
‫ממה שהכירה בסרטון שלו‬

1292
01:10:04,368 --> 01:10:06,787
‫ובתמונות בפייסבוק.‬

1293
01:10:06,870 --> 01:10:08,622
‫נראה שהוא הסתפר,‬

1294
01:10:08,705 --> 01:10:11,208
‫וזה עזר מאוחר יותר בחקירה.‬

1295
01:10:11,750 --> 01:10:13,710
‫אבל עכשיו יש לו תמונה עדכנית.‬

1296
01:10:13,794 --> 01:10:14,962
‫ראו שיער קצר.‬

1297
01:10:15,045 --> 01:10:17,965
‫ראו קעקוע על הפנים בפירוט די רב,‬

1298
01:10:18,048 --> 01:10:20,842
‫והתמונה הזו פורסמה בכל העולם.‬

1299
01:10:23,220 --> 01:10:27,557
‫- פילדלפיה, יום חמישי, 16 במאי -‬

1300
01:10:35,607 --> 01:10:39,027
{\an8}‫עובד בסניף סטארבקס זיהה אותו‬

1301
01:10:39,111 --> 01:10:40,737
‫והתקשר במהירות ל-911.‬

1302
01:10:41,947 --> 01:10:43,907
{\an8}‫המשטרה הגיעה. הוא לא היה שם.‬

1303
01:10:43,991 --> 01:10:46,326
{\an8}‫שוטרים התחילו לחפש באזור הקרוב.‬

1304
01:10:46,410 --> 01:10:50,497
{\an8}‫אחד מהשוטרים החליט לנסות‬
‫את תחנת האוטובוסים הבינעירוניים,‬

1305
01:10:50,580 --> 01:10:53,625
‫ראה אותו באזור ההמתנה, הזמין גיבוי‬

1306
01:10:53,709 --> 01:10:55,252
‫וביצע מעצר.‬

1307
01:11:00,340 --> 01:11:03,552
‫- שלושה חודשים אחרי שהפך לוויראלי -‬

1308
01:11:12,394 --> 01:11:16,440
‫תוכל לספר לנו מה קרה?‬
‫-ספר לנו מה קרה?‬

1309
01:11:16,523 --> 01:11:19,651
‫עו"ד ייעץ לי לא לומר לכם כלום.‬

1310
01:11:20,777 --> 01:11:22,487
‫תודה לכל התומכים.‬

1311
01:11:22,571 --> 01:11:24,031
‫הוא נראה שונה, בוודאות.‬

1312
01:11:24,114 --> 01:11:26,575
‫השיער שלו היה קצר. היה לו קעקוע על הפנים.‬

1313
01:11:26,658 --> 01:11:30,620
‫ראיתי תמונות של‬
‫קעקוע הפנים במדיה חברתית, אבל…‬

1314
01:11:34,708 --> 01:11:37,544
‫ואולי זה בגלל המצב סביב.‬

1315
01:11:37,627 --> 01:11:40,380
‫עכשיו הוא בידי המשטרה ומבוקש על רצח,‬

1316
01:11:40,464 --> 01:11:44,468
‫אז התפישה לגביו‬
‫גם כן משתנה. הוא לא גיבור. הוא הרע.‬

1317
01:11:44,551 --> 01:11:47,512
‫בפברואר, קאי, הטרמפיסט עם הגרזן,‬

1318
01:11:47,596 --> 01:11:51,391
‫סיכן את חייו להצלת חפים מפשע בווסט פרזנו.‬

1319
01:11:51,475 --> 01:11:55,020
‫היום הוא נעצר כי נטל לכאורה את חייו‬

1320
01:11:55,103 --> 01:11:56,897
‫של אדם בניו ג'רזי.‬

1321
01:11:56,980 --> 01:11:58,106
‫היה המון עצב,‬

1322
01:11:58,190 --> 01:12:02,027
‫נאלצתי לדווח שהאדם הזה שהיה גיבור‬

1323
01:12:02,110 --> 01:12:03,695
‫והפך לחבר‬

1324
01:12:04,488 --> 01:12:08,533
‫עכשיו במעצר על רצח, ומישהו מת.‬

1325
01:12:09,993 --> 01:12:14,081
‫תגיד כל מה שאתה רוצה לומר לנו מההתחלה.‬

1326
01:12:15,457 --> 01:12:17,292
‫הוא פגש אותי בטיימס סקוור.‬

1327
01:12:17,376 --> 01:12:19,961
‫הוא אמר, "אתה נראה אבוד. לאן אתה הולך?"‬

1328
01:12:20,045 --> 01:12:20,921
‫אמרתי, "ג'רזי".‬

1329
01:12:21,421 --> 01:12:24,716
‫הוא אמר, "אני בדרך לשם.‬

1330
01:12:24,800 --> 01:12:27,260
‫"רוצה לאכול משהו?" דברים כאלה.‬

1331
01:12:27,344 --> 01:12:30,305
‫חשבתי שהוא ממש נחמד,‬
‫ואז הוא פאקינג אנס אותי.‬

1332
01:12:30,806 --> 01:12:32,140
‫מה אכלתם?‬

1333
01:12:33,183 --> 01:12:37,896
‫הוא הביא משהו‬
‫עם פרמז'ן ממסעדה איטלקית ליד.‬

1334
01:12:38,772 --> 01:12:40,440
‫ואז מה עשיתם?‬

1335
01:12:41,316 --> 01:12:42,818
‫אחרי זה שתינו בירה,‬

1336
01:12:42,901 --> 01:12:47,489
‫והוא רצה למזוג את הבירה לכוס במקום הבקבוק,‬

1337
01:12:47,572 --> 01:12:50,742
‫וצפינו בטלוויזיה.‬

1338
01:12:50,826 --> 01:12:53,578
‫אז הייתי עייף והלכתי לישון.‬

1339
01:12:53,662 --> 01:12:54,955
‫התעוררתי למוחרת,‬

1340
01:12:55,038 --> 01:12:57,040
‫והיה לי טעם מתכתי בפה.‬

1341
01:12:57,124 --> 01:13:00,627
‫הסתכלתי במראה, ושפיך זלג לי על הפנים.‬

1342
01:13:01,545 --> 01:13:02,504
‫התעמת איתו?‬

1343
01:13:02,587 --> 01:13:04,714
‫לא.‬
‫-אוקיי.‬

1344
01:13:04,798 --> 01:13:06,925
‫התעוררת, הוא אמר לך שצריך לקום?‬

1345
01:13:07,008 --> 01:13:11,179
‫הוא הסיע אותי לתחנת התחב"צ‬
‫של ניו ג'רזי וקנה לי כרטיס לאסבורי.‬

1346
01:13:11,263 --> 01:13:13,807
‫אוקיי. ומה אמרת לו?‬

1347
01:13:15,016 --> 01:13:17,018
‫אמרתי להתראות, והוא אמר,‬

1348
01:13:17,102 --> 01:13:22,065
‫"תתקשר אליי למספר הזה או שלח לי‬
‫אימייל אם תצטרך מקום לישון, או משהו."‬

1349
01:13:22,732 --> 01:13:25,068
‫ואז קנה לך כרטיס רכבת?‬
‫-כן.‬

1350
01:13:25,902 --> 01:13:28,947
‫הלכתי לאסבורי לחכות לחבר שאמר שיפגוש אותי‬

1351
01:13:29,030 --> 01:13:31,116
‫באחת או שתיים, וכבר הגיעה השעה חמש,‬

1352
01:13:31,199 --> 01:13:33,785
‫הוא עדיין לא הגיע, אז התקשרתי אליו שוב.‬

1353
01:13:34,369 --> 01:13:36,496
‫אז החבר שלך לא הגיע?‬

1354
01:13:37,205 --> 01:13:39,082
‫לא, ואני…‬

1355
01:13:40,876 --> 01:13:44,296
‫נאנסתי. אתם‬
‫מאשימים אותי ברצח מדרגה ראשונה?‬

1356
01:13:44,838 --> 01:13:48,592
‫כן. אז כשחבר שלך לא הגיע, מה עשית?‬

1357
01:13:49,509 --> 01:13:52,929
‫חזרתי לראות אם אוכל לישון אצלו בלילה.‬

1358
01:13:53,972 --> 01:13:55,474
‫ומה עשיתם?‬

1359
01:13:56,600 --> 01:13:58,351
‫הוא החזיר אותי לבית שלו‬

1360
01:13:58,435 --> 01:14:01,605
‫ואמר שהוא לא רוצה להזמין אוכל באותו ערב,‬

1361
01:14:01,688 --> 01:14:03,398
‫ונתן לי המבורגרים‬

1362
01:14:03,482 --> 01:14:07,444
‫ושתינו כמה בירות. זה כל מה שאני זוכר.‬

1363
01:14:07,527 --> 01:14:11,031
‫אחרי זה, התעוררתי על הרצפה‬
‫והוא ניסה להוריד לי את המכנסיים.‬

1364
01:14:11,114 --> 01:14:13,742
‫אז התעוררת על הרצפה עם המכנסיים מופשלים?‬

1365
01:14:13,825 --> 01:14:17,078
‫כן, הוא הוריד לי את המכנסיים.‬
‫-אוקיי.‬

1366
01:14:17,162 --> 01:14:18,914
‫ואיך הוא היה לבוש?‬

1367
01:14:19,998 --> 01:14:22,042
‫הוא היה בתחתונים.‬

1368
01:14:22,125 --> 01:14:23,126
‫אוקיי.‬

1369
01:14:23,877 --> 01:14:25,045
‫מה קרה אז?‬

1370
01:14:25,128 --> 01:14:26,213
‫רק הכיתי אותו.‬

1371
01:14:26,296 --> 01:14:28,089
‫הוא ניסה להתעסק איתי.‬

1372
01:14:28,590 --> 01:14:31,301
‫אוקיי.‬
‫-הוא טלטל אותי, ואני…‬

1373
01:14:33,011 --> 01:14:34,429
‫עם מה הכית אותו?‬

1374
01:14:34,930 --> 01:14:37,641
‫פשוט הכיתי אותו.‬

1375
01:14:38,642 --> 01:14:39,935
‫עם הידיים?‬

1376
01:14:40,018 --> 01:14:44,022
‫כן, אני אפילו לא זוכר.‬
‫אולי הכנסתי לו מרפק.‬

1377
01:14:44,898 --> 01:14:46,691
‫ברך, לא יודע.‬

1378
01:14:46,775 --> 01:14:49,444
‫אוקיי. איך בסוף הורדת אותו ממך?‬

1379
01:14:50,862 --> 01:14:53,949
‫פאקינג הכיתי אותו בראש.‬

1380
01:14:55,283 --> 01:14:56,910
‫אפשר לשתות מים?‬

1381
01:15:07,796 --> 01:15:10,298
‫כדאי שאדבר עם עו"ד, לא?‬

1382
01:15:10,382 --> 01:15:13,093
‫אני לא יכול לתת לך‬
‫ייעוץ משפטי. זה תלוי בך.‬

1383
01:15:13,760 --> 01:15:16,471
‫אני רוצה עו"ד.‬
‫-אוקיי, בסדר.‬

1384
01:15:17,889 --> 01:15:21,601
‫השעה בערך 21:50.‬

1385
01:15:22,602 --> 01:15:25,146
‫מר לורנס החליט לדבר עם עו"ד.‬

1386
01:15:25,939 --> 01:15:27,524
‫אחרי שאצא מהחדר הזה,‬

1387
01:15:27,607 --> 01:15:30,777
‫לא אוכל לדבר איתך שוב. יש לך שאלות אלינו?‬

1388
01:15:30,860 --> 01:15:33,321
‫מה העונש על הפשע הזה בניו ג'רזי?‬

1389
01:15:34,114 --> 01:15:37,492
‫לא אנחנו מחליטים.‬
‫-השופט מחליט.‬

1390
01:15:38,451 --> 01:15:39,452
‫יש…‬

1391
01:15:40,245 --> 01:15:42,914
‫יש עונש מוות פה בניו ג'רזי?‬

1392
01:15:43,832 --> 01:15:46,334
‫טוב, סיימנו, אוקיי? ביקשת עורך דין,‬

1393
01:15:46,418 --> 01:15:48,503
‫אז נצטרך להפסיק לדבר, אוקיי?‬

1394
01:15:48,587 --> 01:15:49,588
‫טוב?‬

1395
01:15:51,631 --> 01:15:53,466
‫בהצלחה.‬
‫-תודה.‬

1396
01:16:02,183 --> 01:16:06,771
‫קאי ניסה לטעון להגנה עצמית.‬
‫זה לא מה שראינו בזירת הפשע.‬

1397
01:16:07,272 --> 01:16:11,234
‫בזירת הפשע ראינו‬
‫שהאדם הזה פשוט הוכה למוות.‬

1398
01:16:11,318 --> 01:16:12,652
‫הוא בן 74.‬

1399
01:16:13,236 --> 01:16:15,655
‫לא נראה שקאי נאבק בו,‬

1400
01:16:16,156 --> 01:16:19,034
‫כי אחרת היו פצעי התגוננות‬

1401
01:16:19,117 --> 01:16:22,746
‫חוסמים אגרופים,‬
‫אז אמורות להיות מכות, שריטות.‬

1402
01:16:22,829 --> 01:16:24,831
‫בשום מקום אף אחד לא אמר‬

1403
01:16:24,914 --> 01:16:29,794
‫שראה את קאי עם שריטות, חתכים, מכות… כלום.‬

1404
01:16:29,878 --> 01:16:33,465
‫אני יודעת שיש מצבים שבהם אנשים מסוממים‬

1405
01:16:33,548 --> 01:16:37,677
‫ונאנסים, מה שלא יהיה,‬

1406
01:16:37,761 --> 01:16:41,264
‫והם מתעוררים מזה ונלחמים על החיים שלהם.‬

1407
01:16:41,348 --> 01:16:43,892
‫איך מאבק הישרדות נראה?‬

1408
01:16:45,810 --> 01:16:48,146
‫מידע התחיל לצאת.‬

1409
01:16:48,229 --> 01:16:50,315
‫דוח הנתיחה, זה היה נורא.‬

1410
01:16:51,191 --> 01:16:53,693
‫זה הפך את ההגנה העצמית בגרסה של קאי‬

1411
01:16:55,779 --> 01:16:57,489
‫להרבה יותר בלתי סבירה.‬

1412
01:16:58,823 --> 01:17:01,618
‫לפי העדות של הפתולוג,‬

1413
01:17:01,701 --> 01:17:03,703
‫הוא אמר שזה נראה כאילו שהוא נרמס.‬

1414
01:17:04,454 --> 01:17:06,748
‫ארובות העיניים שלו נשברו.‬

1415
01:17:06,831 --> 01:17:10,960
‫אלה כנראה העצמות‬
‫הכי חזקות בגוף אחרי עצם הירך.‬

1416
01:17:11,044 --> 01:17:14,005
‫האף שלו נשבר. החלק מעל האף נשבר.‬

1417
01:17:14,089 --> 01:17:16,758
‫האוזן שלו כמעט נתלשה,‬

1418
01:17:16,841 --> 01:17:22,722
‫והיה לו סימן שפשוף‬
‫על האוזן שדומה לכתם הדם במסדרון,‬

1419
01:17:22,806 --> 01:17:25,850
‫שבו אפשר לראות חומר כלשהו בכתם הדם,‬

1420
01:17:25,934 --> 01:17:28,520
‫וזה נראה ככה באוזן שלו.‬

1421
01:17:29,104 --> 01:17:31,856
‫זה לא קורה מאגרופים.‬

1422
01:17:31,940 --> 01:17:34,984
‫זה קורה מרמיסת הראש של מישהו.‬

1423
01:17:36,820 --> 01:17:40,699
‫בשלב הזה ברור‬
‫מי עשה את זה. תמיד רוצים לדעת למה.‬

1424
01:17:40,782 --> 01:17:44,285
‫הוא אמר שהותקף מינית בשבת בלילה.‬

1425
01:17:44,369 --> 01:17:49,624
‫בשבת בבוקר הוא יוצא‬
‫ומחבק את מי שתקף אותו מינית,‬

1426
01:17:50,208 --> 01:17:54,212
‫ואז הוא יוצר קשר עם האדם שתקף אותו מינית‬

1427
01:17:54,295 --> 01:17:55,714
‫מאוחר יותר באותו יום‬

1428
01:17:56,423 --> 01:17:58,883
‫וחוזר לקלארק.‬

1429
01:17:59,926 --> 01:18:03,805
‫שבועיים וחצי לפני שקאי פגש את מר גלפי,‬

1430
01:18:03,888 --> 01:18:07,684
‫הוא פרסם משהו מטריד בפייסבוק.‬

1431
01:18:07,767 --> 01:18:10,603
‫קאי כתב, "מאמר מהאפינגטון פוסט עם הכותרת,‬

1432
01:18:10,687 --> 01:18:14,149
‫"'האם ציד נקמה של פדופילים הוא רעיון טוב?'‬

1433
01:18:14,232 --> 01:18:16,443
‫"תחליטו אתם! בשביל עצמכם!‬

1434
01:18:16,526 --> 01:18:18,153
‫"אני אחליט בשביל עצמי."‬

1435
01:18:19,237 --> 01:18:21,448
‫כשנעצר, היו לו תדפיסים‬

1436
01:18:21,531 --> 01:18:24,492
‫של שמות תוקפים מיניים,‬
‫שהיו מוכרים ומורשעים.‬

1437
01:18:24,576 --> 01:18:28,079
‫האם הוא ראה בג'ו גלפי תוקף מיני‬

1438
01:18:28,830 --> 01:18:33,042
‫וחשב שהוא מספק צדק נקמני כלשהו?‬

1439
01:18:34,419 --> 01:18:35,503
‫אני לא יודע.‬

1440
01:18:36,546 --> 01:18:40,842
{\an8}‫לא הגיוני שג'ו, שהוא אדם נעים הליכות‬

1441
01:18:41,634 --> 01:18:44,220
‫ורוצה לעזור, יתקוף מישהו.‬

1442
01:18:45,346 --> 01:18:49,350
‫אבל סימם ואנס אותו?‬
‫זה לא מתאים לג'ו, נכון?‬

1443
01:18:49,434 --> 01:18:50,685
‫לא מתאים לג'ו‬

1444
01:18:50,769 --> 01:18:57,233
‫וגם פיזית,‬
‫ג'ו הוא לא ארנולד שוורצנגר בגיל 70.‬

1445
01:18:57,984 --> 01:19:01,529
‫פשוט לא. ככל שחיבבתי את ג'ו,‬

1446
01:19:02,614 --> 01:19:06,826
‫לא הייתי מסתמך עליו בקרב אגרופים.‬

1447
01:19:11,331 --> 01:19:15,126
‫יש רגע שבו מישהו רצח אדם‬

1448
01:19:16,085 --> 01:19:19,464
‫ויש את הפחד מצד הקורבן‬

1449
01:19:20,298 --> 01:19:22,300
‫של, "אני עומד למות".‬

1450
01:19:24,803 --> 01:19:28,223
‫בכל פעם שדיברנו על זה במשרד,‬

1451
01:19:28,306 --> 01:19:31,684
‫אמרנו שאנחנו תמיד הקול של הקורבן.‬

1452
01:19:31,768 --> 01:19:34,062
‫זו המהות של משרד התובע.‬

1453
01:19:34,145 --> 01:19:39,484
‫והיה רגע, בלי קשר למה שמר גלפי עשה,‬

1454
01:19:39,567 --> 01:19:41,569
‫שבו הוא חש את הפחד הזה.‬

1455
01:19:43,112 --> 01:19:47,116
‫יכולתי לדמיין את הסיטואציה שבה קאי זעם,‬

1456
01:19:47,200 --> 01:19:50,495
‫לא הכה רק פעם אחת, אלא המשיך להלום,‬

1457
01:19:50,578 --> 01:19:53,998
‫ולהלום, כשג'ו מנסה לברוח במסדרון‬

1458
01:19:54,082 --> 01:19:56,835
‫ופשוט מדמם למוות.‬

1459
01:19:58,419 --> 01:19:59,462
‫אני כועס.‬

1460
01:20:00,213 --> 01:20:03,174
‫זה רצח, חד וחלק,‬

1461
01:20:03,258 --> 01:20:06,511
‫וג'ו היה אדם טוב מדי‬

1462
01:20:06,594 --> 01:20:11,140
‫ולא הגיע לו להירצח על כמעט כלום.‬

1463
01:20:12,392 --> 01:20:14,894
‫ואף אחד לא יודע. אף אחד לא יודע למה.‬

1464
01:20:16,145 --> 01:20:19,482
{\an8}‫עם העבר שלו, לא נראה לי שזה מפתיע‬

1465
01:20:19,566 --> 01:20:21,693
{\an8}‫שהוא יתהפך ויעשה משהו כזה.‬

1466
01:20:21,776 --> 01:20:24,153
‫לא נראה לי שזו הייתה הגנה עצמית.‬

1467
01:20:24,237 --> 01:20:27,365
‫אני באמת חושב שהוא היה חף מפשע.‬

1468
01:20:27,448 --> 01:20:32,287
‫הוא הפך מגיבור למבוקש‬
‫תוך שלושה חודשים. איך אני אמור להרגיש?‬

1469
01:20:32,370 --> 01:20:34,789
‫אני רוצה שקאי יהיה חופשי וימשיך…‬

1470
01:20:34,873 --> 01:20:36,791
‫אתה אוהב את הוויראליות שלו.‬
‫-כן!‬

1471
01:20:36,875 --> 01:20:39,711
‫הוא מלאך מגן? או רוצח בדם קר?‬

1472
01:20:39,794 --> 01:20:41,337
‫ספרו לנו בתגובות.‬

1473
01:20:42,964 --> 01:20:46,342
‫יש הבדל בין בית הדין של דעת הציבור‬

1474
01:20:46,426 --> 01:20:48,344
‫לבין בית הדין העליון עצמו.‬

1475
01:20:48,428 --> 01:20:51,347
‫וחבר מושבעים בבית הדין העליון‬

1476
01:20:51,931 --> 01:20:55,226
‫מאזין לעובדות המקרה שמשרד התובע מציג,‬

1477
01:20:55,310 --> 01:20:58,855
‫הם מקשיבים לעובדות המקרה‬
‫לפי מה שיש לקיילב לומר,‬

1478
01:20:59,355 --> 01:21:00,607
‫ולבסוף הם מחליטים‬

1479
01:21:00,690 --> 01:21:03,776
‫שמשרד התובע עשה את עבודתו נאמנה.‬

1480
01:21:04,736 --> 01:21:06,905
‫המשפט ארך מספר ימים,‬

1481
01:21:06,988 --> 01:21:12,368
‫וחבר המושבעים וכולם ראו בקאי‬
‫צד שונה מזה שאני ראיתי,‬

1482
01:21:12,452 --> 01:21:17,415
‫ובסוף המשפט השופט אמר‬
‫כמה דברים מאוד חריפים ועוצמתיים.‬

1483
01:21:17,498 --> 01:21:19,792
{\an8}‫השופט רוברט קירש כינה את קאי‬

1484
01:21:19,876 --> 01:21:22,712
{\an8}‫"חבית אבק שרפה של זעם נפיץ.‬

1485
01:21:22,795 --> 01:21:25,924
{\an8}‫"יצרת תדמית ציבורית של נפש חופשיה,‬

1486
01:21:26,007 --> 01:21:29,135
{\an8}‫"אך מתחת לנפש החופשיה‬
‫חבר המושבעים ראה צד אחר שלך.‬

1487
01:21:29,761 --> 01:21:33,139
{\an8}‫"רוצח קר ומחושב."‬

1488
01:21:35,058 --> 01:21:39,270
‫חבר המושבעים לא האמין לי כי אנשים‬
‫רגילים לזה שלא מאמינים לניצולי אונס,‬

1489
01:21:39,354 --> 01:21:41,230
‫מניחים שהאנס חף מפשע.‬

1490
01:21:41,314 --> 01:21:44,150
‫אבל זה לא היה משפט אונס. האנס מת.‬

1491
01:21:44,233 --> 01:21:47,904
‫זה היה משפט רצח.‬
‫הגנה עצמית מפני אונס היא זכות.‬

1492
01:21:47,987 --> 01:21:50,073
‫אבל אמרו לחבר המושבעים שהנטל עליי‬

1493
01:21:50,156 --> 01:21:53,660
‫להוכיח סימום ואונס‬
‫עם ראיות ברורות ומשכנעות.‬

1494
01:21:53,743 --> 01:21:55,954
‫אבל מגיעה גם לי ההנחה שאני חף מפשע,‬

1495
01:21:56,037 --> 01:21:58,247
‫אלא אם הוכח שאני אשם מעל ספק סביר,‬

1496
01:21:58,331 --> 01:22:02,460
‫כמו שזוכים לה שבעה מתוך שמונה אנסים‬
‫שלא נמצאים אשמים ויוצאים לחופשי.‬

1497
01:22:02,543 --> 01:22:07,423
‫פגשתי את קאי בסיטואציה הרואית,‬

1498
01:22:07,507 --> 01:22:09,592
‫והשופט הזה, אני מבין,‬

1499
01:22:09,676 --> 01:22:14,305
‫הוא ראה רק את הצד‬
‫הרע של קאי ועבר את כל המשפט הזה‬

1500
01:22:14,389 --> 01:22:17,392
‫שהיה קשה בגלל זירת הפשע ודברים כאלה, אז…‬

1501
01:22:18,559 --> 01:22:21,020
‫החלק של "בדם קר" ו"בלי סיבה",‬

1502
01:22:21,104 --> 01:22:22,438
‫אני לא בטוח.‬

1503
01:22:25,274 --> 01:22:26,401
‫אני לא בטוח.‬

1504
01:22:27,443 --> 01:22:29,862
‫למה אף אחד לא הבין שהוא מסוכן?‬

1505
01:22:29,946 --> 01:22:31,197
‫לדעתי אנשים הבינו.‬

1506
01:22:32,031 --> 01:22:38,037
‫לדעתי היו אנשים שחשבו בצדק שהוא מסוכן.‬

1507
01:22:38,121 --> 01:22:41,541
‫לא אני…‬

1508
01:22:41,624 --> 01:22:45,420
‫וזה לא כי רציתי נורא להביא אותו לטלוויזיה‬

1509
01:22:45,503 --> 01:22:49,424
‫ולכן האמנתי לו, השתקתי את הפחד ממנו,‬

1510
01:22:49,507 --> 01:22:54,053
‫או זלזלתי בפחד‬
‫של אחרים כי זה עזר לי איכשהו.‬

1511
01:22:54,721 --> 01:22:57,932
‫זה היה כי לא ראיתי את זה.‬
‫זה היה כי לא האמנתי לזה.‬

1512
01:22:58,016 --> 01:23:00,226
‫לא ניסיתי להקטין את הפחדים של אחרים‬

1513
01:23:00,309 --> 01:23:02,520
‫כי זה הועיל לי. פשוט…‬

1514
01:23:03,938 --> 01:23:05,732
‫ראיתי מה שחשבתי שראיתי,‬

1515
01:23:05,815 --> 01:23:08,151
‫ורציתי לעזור לאדם שחשבתי שראיתי.‬

1516
01:23:08,651 --> 01:23:10,278
‫וטעיתי.‬

1517
01:23:13,406 --> 01:23:18,202
‫לדעתי לתקשורת יש אשם כלשהו ביצירה של קאי.‬

1518
01:23:18,786 --> 01:23:21,706
‫עוד לא ראיתי ניתוח כלשהו‬

1519
01:23:22,415 --> 01:23:26,586
‫של מישהו בתקשורת שאומר, "טעינו?‬

1520
01:23:26,669 --> 01:23:32,717
‫"האם יצרנו‬
‫מפורסם ומפלצת בלי לעשות שיעורי בית?"‬

1521
01:23:33,676 --> 01:23:37,388
‫לדעתי מה שבוב אומר הוא‬
‫שאם מתכוונים להלל מישהו,‬

1522
01:23:37,472 --> 01:23:39,474
‫צריך לדעת את מי מהללים.‬

1523
01:23:39,974 --> 01:23:43,728
‫אני יכול לשבת פה‬
‫ולומר שעשיתי הכול נכון וניסיתי…‬

1524
01:23:45,396 --> 01:23:49,067
‫ניסיתי לעשות הכול עבורו ושיצליח ויהיה שמח‬

1525
01:23:49,150 --> 01:23:54,072
‫ו… לא יודע,‬
‫לחשוף את הטוב שבו ולהסתיר את הרע.‬

1526
01:23:54,155 --> 01:23:55,907
‫ופשוט לא הצלחתי, אני מניח.‬

1527
01:23:55,990 --> 01:23:57,658
‫נראה לי שאף אחד לא היה יכול.‬

1528
01:23:59,535 --> 01:24:01,537
‫בתקשורת בינינו אמרתי לו בעבר,‬

1529
01:24:01,621 --> 01:24:03,706
‫אם הוא רוצה שאבקר אותו, אבוא.‬

1530
01:24:03,790 --> 01:24:05,458
‫נכון לעכשיו הוא מסרב.‬

1531
01:24:06,042 --> 01:24:08,377
‫אני לא יודעת אם אי פעם אראה אותו שוב.‬

1532
01:24:09,420 --> 01:24:13,341
‫אין יותר "חופשי מבית". אין יותר דוגטאון.‬

1533
01:24:13,424 --> 01:24:16,344
‫אין יותר כלום, אף פעם.‬

1534
01:24:16,969 --> 01:24:21,474
‫הכתובת שלך תהיה הכתובת שלך לנצח,‬

1535
01:24:22,683 --> 01:24:25,478
‫וזה מישהו שאף פעם לא רצה כתובת.‬

1536
01:24:29,482 --> 01:24:30,608
‫אלוהים אדירים.‬

1537
01:24:47,041 --> 01:24:50,044
‫- ג'ט מקברייד נמצא אשם בתקיפה עם נשק קטלני‬

1538
01:24:50,128 --> 01:24:53,172
‫ונשפט ל-9 שנים במוסד לבריאות הנפש.‬

1539
01:24:53,256 --> 01:24:55,466
‫בבדיקות הרעלים שהמשטרה ביצעה למקברייד‬

1540
01:24:55,550 --> 01:24:59,428
‫לא נמצאו סמים מלבד מריחואנה.‬

1541
01:24:59,512 --> 01:25:02,390
‫קיילב מקגילוורי (קאי) מרצה כעת 57 שנים‬

1542
01:25:02,473 --> 01:25:04,892
‫בכלא שמור בניו ג'רזי.‬

1543
01:25:05,726 --> 01:25:08,229
‫באוגוסט 2021, בית הדין העליון של ניו ג'רזי‬

1544
01:25:08,312 --> 01:25:11,065
‫דחה את הערעור של מקגילוורי על ההרשעה שלו.‬

1545
01:25:12,066 --> 01:25:17,113
‫הוא ממשיך בניסיונות הערעור. -‬

1546
01:25:53,232 --> 01:25:58,196
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬