1
00:00:17,100 --> 00:00:18,143
‫- שבעה ביוני, 2021 -‬

2
00:00:18,226 --> 00:00:20,770
‫911, מחוז המפטון, איפה מקרה החירום?‬

3
00:00:22,313 --> 00:00:26,151
‫מדבר אלק מורדוק מרחוב מוזל 4147.‬

4
00:00:26,234 --> 00:00:28,987
‫אני צריך משטרה ואמבולנס מיד.‬

5
00:00:29,070 --> 00:00:31,698
‫אשתי והבן שלי נורו ונפצעו קשה.‬

6
00:00:31,781 --> 00:00:34,617
‫זה רחוב מוזל 4147 באיילנטון?‬

7
00:00:34,701 --> 00:00:37,829
‫כן, אדוני, דרך מוזל 4147.‬
‫-טוב.‬

8
00:00:37,912 --> 00:00:39,873
‫תישאר על הקו, בסדר?‬
‫-מהר, בבקשה.‬

9
00:00:39,956 --> 00:00:41,791
‫זה רצח בדם קר.‬

10
00:00:45,211 --> 00:00:47,505
‫סנטרל 717. הזירה מאובטחת.‬

11
00:00:47,589 --> 00:00:49,340
‫יש כאן נקבה לבנה וזכר לבן.‬

12
00:00:49,424 --> 00:00:51,217
‫שניהם נורו בראשם.‬

13
00:01:01,311 --> 00:01:02,979
‫זה סיפור ארוך.‬

14
00:01:03,063 --> 00:01:06,608
‫לבן שלי הייתה תאונת שיט לפני כמה חודשים.‬

15
00:01:06,691 --> 00:01:08,234
‫אני יודע שזה קשור לזה.‬

16
00:01:09,527 --> 00:01:14,657
‫- רצח כפול: שערורייה בדרום קרוליינה -‬

17
00:01:16,743 --> 00:01:20,205
‫שלום, כאן מרכזיית אמטל מתקשרת‬

18
00:01:20,288 --> 00:01:22,499
‫מבית המעצר אלווין ס. גלן‬

19
00:01:22,582 --> 00:01:24,709
‫עם שיחת גוביינא מ…‬

20
00:01:25,752 --> 00:01:26,753
‫אלק.‬

21
00:01:28,213 --> 00:01:29,047
‫היי, באס.‬

22
00:01:29,547 --> 00:01:31,049
‫היי.‬
‫-מה שלומך?‬

23
00:01:31,925 --> 00:01:32,759
‫טוב.‬

24
00:01:33,927 --> 00:01:36,721
‫תקשיב. ג'ים אמר לי שהם הגישו כתב אישום‬

25
00:01:36,805 --> 00:01:39,015
‫ביום שישי שעבר על עוד הרבה דברים,‬

26
00:01:39,099 --> 00:01:41,434
‫אבל אתה יודע שהם מגזימים, נכון?‬

27
00:01:41,976 --> 00:01:42,811
‫כן.‬

28
00:01:42,894 --> 00:01:45,647
‫הם מנסים להפיל עליי עוד דברים.‬
‫אתה יודע את זה, כן?‬

29
00:01:45,730 --> 00:01:46,648
‫אני מודע לכך.‬

30
00:01:46,731 --> 00:01:47,982
‫אבל אוכל לעמוד בזה.‬

31
00:01:50,401 --> 00:01:51,945
‫אז אל תדאג בקשר לזה.‬

32
00:01:52,946 --> 00:01:56,199
‫- ב-23 בינואר 2023, אלק מורדוק הגיע‬
‫לבית המשפט של מחוז קולטון -‬

33
00:01:56,282 --> 00:01:58,535
‫- כדי לעמוד למשפט על רצח אשתו ובנו. -‬

34
00:01:58,618 --> 00:01:59,869
‫- הוא כפר באשמה. -‬

35
00:02:06,084 --> 00:02:08,211
‫אלק מורדוק…‬
‫-זה היה שווה את זה?‬

36
00:02:08,294 --> 00:02:10,839
‫זה היה שווה את זה?‬
‫-למה עשית את זה?‬

37
00:02:10,922 --> 00:02:12,549
‫אתה נהנה מזמנך מחוץ לכלא?‬

38
00:02:12,632 --> 00:02:15,635
‫תתבייש לך על מה שעשית לאשתך ולבן שלך!‬

39
00:02:15,718 --> 00:02:17,095
‫אני סתם סקרנית.‬

40
00:02:18,388 --> 00:02:19,889
‫באסטר, יש לך מה לומר?‬

41
00:02:30,275 --> 00:02:32,610
‫שמי רבקה, בקי היל,‬

42
00:02:33,194 --> 00:02:35,905
‫ואני ילידת וולטרבורו.‬

43
00:02:35,989 --> 00:02:38,283
‫אני אוהבת את המחוז שלי, ואת העבודה שלי.‬

44
00:02:39,367 --> 00:02:42,287
‫אני פקידת בית המשפט של מחוז קולטון.‬

45
00:02:42,996 --> 00:02:48,209
‫אנו נבחרי ציבור שמנהלים‬
‫את מה שקורה בבית המשפט.‬

46
00:02:49,836 --> 00:02:53,715
‫ההכנות למשפט של אלק מורדוק היו עצומות.‬

47
00:02:53,798 --> 00:02:56,217
‫- בית המשפט של מחוז קולטון נוסד ב-1822 -‬

48
00:02:56,301 --> 00:02:59,053
‫בני משפחת מורדוק‬
‫עסקו בעריכת דין ושימשו כתובעים‬

49
00:02:59,137 --> 00:03:01,681
‫בבית המשפט הזה מאז שנת 1920.‬

50
00:03:02,974 --> 00:03:06,728
‫בכניסה לאולם בית המשפט, על הקיר האחורי,‬
‫יש תמונה של סבא של אלק,‬

51
00:03:06,811 --> 00:03:08,730
‫תמונת דיוקן עם מסגרת מוזהבת.‬

52
00:03:09,814 --> 00:03:11,524
‫השופט הורה להוריד את התמונה,‬

53
00:03:11,608 --> 00:03:13,943
‫אז כשאתה נכנס ומסתכל שמאלה,‬

54
00:03:14,027 --> 00:03:17,405
‫יש אזור בהיר יותר‬
‫היכן שהתמונה הייתה תלויה.‬

55
00:03:18,406 --> 00:03:22,619
‫במשך מאה שנים,‬
‫משפחת מורדוק שימשו כתובעים במקרי רצח.‬

56
00:03:23,244 --> 00:03:24,954
‫בחדר הזה בדיוק.‬

57
00:03:25,914 --> 00:03:29,500
‫עבר זמן רב מאז שמשפט בסדר גודל כזה‬

58
00:03:29,584 --> 00:03:32,212
‫התרחש בעיר קטנה בדרום קרוליינה.‬

59
00:03:33,463 --> 00:03:36,049
‫ידענו שהמחוז חייב להתארגן‬

60
00:03:36,132 --> 00:03:39,052
‫ולהיות מוכן לכל דבר שעלול לצוץ.‬

61
00:03:39,844 --> 00:03:45,308
‫במהלך בחירת המושבעים, היו דברים שהמחישו‬
‫עד כמה הקהילה הזו קטנה.‬

62
00:03:46,059 --> 00:03:50,271
‫הם שלחו 900 זימונים.‬
‫זה אומר שאם הלכת לכנסייה באותו בוקר,‬

63
00:03:50,355 --> 00:03:52,899
‫אחד מכל 20 או 25 אנשים‬
‫קיבל זימון לחבר מושבעים.‬

64
00:03:53,483 --> 00:03:55,610
‫הבת שלי כמעט והייתה מושבעת.‬

65
00:03:56,819 --> 00:03:57,946
‫היא כל כך התרגשה.‬

66
00:03:58,488 --> 00:04:00,949
‫זו פשוט קהילה מלוכדת. זה לא רק שיגידו,‬

67
00:04:01,032 --> 00:04:05,828
‫"הכרתי את משפחת מורדוק". אלא,‬
‫"ובכן, הלכתי לנשף הסיום עם אלק."‬

68
00:04:05,912 --> 00:04:09,165
‫זה היום השני. מוקדם יותר היום, בבית המשפט,‬

69
00:04:09,249 --> 00:04:12,502
‫תהליך הכנת רשימת המושבעים הסתיים.‬

70
00:04:12,585 --> 00:04:14,629
‫כעת יש לנו מאגר של מושבעים אפשריים‬

71
00:04:14,712 --> 00:04:18,758
‫וממנו יבחרו את 12 המושבעים ושישה מחליפים.‬

72
00:04:18,841 --> 00:04:22,512
‫שמעתי שהיו צריכים לבחור‬
‫מתוך רשימה של יותר מ-900 איש.‬

73
00:04:22,595 --> 00:04:24,597
‫אני הייתי האדם השני שנבחר.‬

74
00:04:24,681 --> 00:04:26,641
‫זה היה דבר חשוב שהיה חייב להיעשות נכון.‬

75
00:04:26,724 --> 00:04:28,893
‫היינו חייבים לתת למר מורדוק הזדמנות הוגנת.‬

76
00:04:30,103 --> 00:04:34,065
‫היה לי מזל שתפסתי מקום.‬
‫וידעתי שאני רוצה להיות כאן כל יום.‬

77
00:04:34,148 --> 00:04:36,985
‫והיה חשוב להיות בבית המשפט כל יום.‬

78
00:04:37,652 --> 00:04:40,863
‫הגעת לבית המשפט בסביבות שמונה בבוקר.‬

79
00:04:40,947 --> 00:04:42,824
‫בית המשפט נפתח בערך בתשע, תשע וחצי.‬

80
00:04:42,907 --> 00:04:46,411
‫אנשים עמדו בתור מסביב לבניין בית המשפט.‬

81
00:04:46,494 --> 00:04:49,956
‫זה היה נראה כמו תור‬
‫למתקן רכבת הרים בלונה פארק.‬

82
00:04:50,665 --> 00:04:53,334
‫אנחנו נכנסים היישר לאולם בית המשפט.‬

83
00:04:53,418 --> 00:04:56,045
‫נתראה בדרום קרוליינה.‬

84
00:04:56,629 --> 00:04:58,631
‫אנשים צילמו את כל צוותי החדשות.‬

85
00:04:58,715 --> 00:05:00,842
‫חלק צילמו סרטונים לרשתות החברתיות.‬

86
00:05:00,925 --> 00:05:03,803
‫- הצוות שלי ואני הגענו לבית המשפט‬
‫בשעה שמונה בערך. -‬

87
00:05:03,886 --> 00:05:06,472
‫- זה באמת מטורף מה שקורה פה. -‬

88
00:05:06,556 --> 00:05:08,891
‫- ויש עוד ועוד. -‬

89
00:05:08,975 --> 00:05:12,520
‫או.ג'יי סימפסון מגיב למשפט של אלק מורדוק.‬

90
00:05:12,603 --> 00:05:15,648
‫הוא פרסם סרטון באורך שלוש דקות‬
‫ברשתות החברתיות.‬

91
00:05:15,732 --> 00:05:16,566
‫תקשיבו.‬

92
00:05:16,649 --> 00:05:17,650
‫זה אני, עבדכם הנאמן.‬

93
00:05:17,734 --> 00:05:23,239
‫הרבה אנשים שאלו אותי מה דעתי‬
‫על המשפט של אלק מורדוק.‬

94
00:05:23,323 --> 00:05:26,409
‫אני לא יודע למה הם חושבים שאני מומחה, אבל…‬

95
00:05:26,492 --> 00:05:30,163
‫ממש לא אופתע אם הוא ינצח. רק אומר זאת.‬

96
00:05:31,706 --> 00:05:34,792
‫מעט מאוד מידע שוחרר לציבור לפני המשפט.‬

97
00:05:34,876 --> 00:05:37,086
‫אנו יודעים, לפי תרמילי הנשק שנמצאו בזירה,‬

98
00:05:37,170 --> 00:05:39,797
‫מה סוג הרובים שמהם נורו מגי ופול.‬

99
00:05:39,881 --> 00:05:42,800
‫ואנו יודעים שלמשפחת מורדוק יש רובים כאלה,‬

100
00:05:43,384 --> 00:05:46,179
‫אבל כלי הרצח עצמם מעולם לא נמצאו.‬

101
00:05:46,679 --> 00:05:49,265
‫אין עדים למה שקרה באותו הלילה.‬

102
00:05:50,266 --> 00:05:52,143
‫שמעתי אנשים אומרים שהוא קיבל עזרה.‬

103
00:05:52,727 --> 00:05:54,479
‫יש את תאוריית "בן הדוד אדי".‬

104
00:05:56,105 --> 00:05:58,858
‫זה הבחור שירה לו בראש, לפי דברי אלק,‬

105
00:05:58,941 --> 00:06:01,986
‫ושקיבל את כל הצ'קים, ממש עד למועד הרציחות.‬

106
00:06:03,363 --> 00:06:04,822
‫אם אתה יוצא מהבית שלך,‬

107
00:06:04,906 --> 00:06:07,950
‫ואתה רואה שלג שמכסה את כל האדמה סביבך,‬

108
00:06:08,034 --> 00:06:11,788
‫זו ראיה נסיבתית לכך שירד שלג‬
‫בזמן שישנת אתמול בלילה.‬

109
00:06:11,871 --> 00:06:14,916
‫זה חשוב לא פחות מראיה ישירה, אבל לפעמים…‬

110
00:06:14,999 --> 00:06:17,668
‫מושבעים כבר הורגלו, אנשים כבר הורגלו‬

111
00:06:17,752 --> 00:06:19,629
‫שכדי להאמין שמישהו מסוים אשם‬

112
00:06:19,712 --> 00:06:21,964
‫צריך לשכנע אותם מעל לכל ספק,‬

113
00:06:22,048 --> 00:06:23,508
‫לא רק מעל לספק סביר.‬

114
00:06:23,591 --> 00:06:26,219
‫אז זה היה תיק עם ראיות נסיבתיות,‬

115
00:06:27,053 --> 00:06:30,056
‫שבו היה מעשה אלימות‬
‫כלפי אישה וילד של מישהו.‬

116
00:06:30,723 --> 00:06:35,186
‫הרגשתי שלשכנע אנשים על ידי ראיות נסיבתיות‬

117
00:06:35,269 --> 00:06:37,063
‫תהיה משימה קשה מאוד.‬

118
00:06:38,898 --> 00:06:42,110
‫דיק הרפוטליאן, ג'ים גריפין‬
‫והצוות המשפטי שלהם,‬

119
00:06:42,193 --> 00:06:45,196
‫הם עורכי דין מוכשרים ומוצלחים מאוד.‬

120
00:06:45,279 --> 00:06:48,950
‫אני חושב שכולם מכבדים‬
‫את היכולת שלהם כצוות הגנה פלילי.‬

121
00:06:49,033 --> 00:06:49,909
‫אנחנו כיבדנו.‬

122
00:06:50,618 --> 00:06:53,538
‫אני זוכר שאמרתי לקרייטון,‬
‫כמה שבועות לפני המשפט.‬

123
00:06:53,621 --> 00:06:54,747
‫אמרתי, "קרייטון,‬

124
00:06:55,581 --> 00:06:58,167
‫אני אגיע לוולטרבורו,‬

125
00:06:58,251 --> 00:07:00,795
‫ואני אהיה מעורב בתיק הזה."‬

126
00:07:01,587 --> 00:07:03,840
‫"אבל אני לא רוצה שתרגיש‬
‫שאני לוקח אותו ממך."‬

127
00:07:03,923 --> 00:07:07,218
‫הוא השתמש בדימוי שבו הוא כמו רוזוולט‬

128
00:07:07,301 --> 00:07:08,761
‫ואני כמו אייזנהאואר.‬

129
00:07:08,845 --> 00:07:12,807
‫אני הבוס שלך, אבל אתה הוא זה‬
‫שמסתער על חופי נורמנדי.‬

130
00:07:14,142 --> 00:07:15,685
‫ביום הראשון של המשפט,‬

131
00:07:15,768 --> 00:07:19,981
‫אלק נכנס ואמר,‬
‫"בוקר טוב, מיס בקי, מה שלומך?"‬

132
00:07:20,064 --> 00:07:23,234
‫זה נאמר במעין נימה קלילה.‬

133
00:07:23,317 --> 00:07:26,154
‫כאילו תוך שבוע שבועיים הכול יסתיים.‬

134
00:07:26,237 --> 00:07:27,655
‫כולנו נחזור הביתה.‬

135
00:07:27,738 --> 00:07:29,699
‫כל זה פשוט ייעלם.‬

136
00:07:30,199 --> 00:07:33,202
‫נמשיך כעת בהצהרות הפתיחה של המדינה.‬

137
00:07:33,286 --> 00:07:34,287
‫תודה, כבודו.‬

138
00:07:35,246 --> 00:07:38,291
‫אתם תראו הצהרות בווידאו‬

139
00:07:38,374 --> 00:07:40,126
‫של אלק מורדוק.‬

140
00:07:40,209 --> 00:07:41,836
‫יש הרבה ראיות מז"פ.‬

141
00:07:41,919 --> 00:07:45,548
‫ראיית המז"פ החשובה ביותר‬
‫שעליה תשמעו בתיק זה‬

142
00:07:45,631 --> 00:07:47,091
‫היא הטלפון הנייד.‬

143
00:07:48,134 --> 00:07:50,470
‫הטלפון של אלק, הטלפון של מגי,‬

144
00:07:51,179 --> 00:07:52,180
‫הטלפון של פול.‬

145
00:07:52,680 --> 00:07:56,058
‫אתם תשמעו קצת מהדברים שהתרחשו‬

146
00:07:56,142 --> 00:07:58,853
‫בחייו של אלק מורדוק שהובילו ליום הזה.‬

147
00:07:58,936 --> 00:08:01,981
‫דברים שקרו באותו היום.‬
‫דברים שקדמו לאותו היום.‬

148
00:08:02,064 --> 00:08:03,941
‫סערה מושלמת שהתחילה להתהוות.‬

149
00:08:04,650 --> 00:08:09,280
‫תקשיבו לסערה שהתהוותה והגיעה לשיאה‬

150
00:08:09,363 --> 00:08:11,365
‫בשבעה ביוני, 2021,‬

151
00:08:11,449 --> 00:08:16,454
‫ביום שבו, כך הראיות יראו,‬
‫הוא הרג את מגי ופול.‬

152
00:08:17,830 --> 00:08:22,668
‫תראו גם סרטון ממצלמת הגוף‬
‫של השוטרים שהגיעו לזירה.‬

153
00:08:22,752 --> 00:08:26,130
‫שימו לב למה שהוא אומר. תראו איך הוא מתנהג.‬

154
00:08:27,256 --> 00:08:31,052
‫הוא אומר, תוך כמה דקות, שמדובר בתיק הסירה.‬

155
00:08:31,135 --> 00:08:32,386
‫זה סיפור ארוך.‬

156
00:08:32,470 --> 00:08:35,806
‫הבן שלי היה בתאונת שיט לפני כמה חודשים.‬

157
00:08:36,307 --> 00:08:37,808
‫הוא מקבל איומים.‬

158
00:08:37,892 --> 00:08:41,145
‫אני יודע שזה קשור לזה.‬
‫-אוקיי.‬

159
00:08:42,063 --> 00:08:43,397
‫זה אלק מורדוק.‬

160
00:08:44,857 --> 00:08:48,444
‫ואלק היה אביו האוהב של פול‬

161
00:08:50,112 --> 00:08:52,448
‫ובעלה האוהב של מגי.‬

162
00:08:53,783 --> 00:08:59,038
‫אני טוען שמה שהתובע הכללי‬
‫הציג בפניכם כ"עובדות",‬

163
00:08:59,705 --> 00:09:02,124
‫הן לא. אין עדי ראייה.‬

164
00:09:02,625 --> 00:09:05,503
‫אין כאן מצלמה. אין טביעות אצבעות.‬

165
00:09:05,586 --> 00:09:09,006
‫אין שום ממצאים פליליים‬
‫שקושרים אותו לפשע. כלום.‬

166
00:09:09,090 --> 00:09:11,551
‫הוא לא עשה את זה.‬

167
00:09:11,634 --> 00:09:12,927
‫- אלק מורדוק -‬

168
00:09:13,010 --> 00:09:16,722
‫ההגנה העלתה טענה שהמניע היה רצח כנקמה.‬

169
00:09:16,806 --> 00:09:18,224
‫אולי זה קשור לסמים.‬

170
00:09:18,307 --> 00:09:22,603
‫אולי זה היה איזה פורע חוק אקראי.‬
‫אולי זה קשור לתאונת השיט.‬

171
00:09:22,687 --> 00:09:26,732
‫בתיק שהסתמך בעיקר על ראיות נסיבתיות,‬
‫היו דברים שלא הסתדרו.‬

172
00:09:26,816 --> 00:09:30,736
‫מיד בהתחלה, היה חשוב לקבוע שהזרז,‬

173
00:09:30,820 --> 00:09:32,947
‫מה שגרם לדברים להתגלות,‬

174
00:09:33,531 --> 00:09:35,324
‫היה תיק הסירה.‬

175
00:09:35,408 --> 00:09:38,661
‫פול עמד בפני אישומים פליליים‬
‫בגלל תיק הסירה,‬

176
00:09:38,744 --> 00:09:41,956
‫דבר שאיים לערער תחת המורשת המשפחתית,‬

177
00:09:42,039 --> 00:09:43,833
‫שהייתה כל כך חשובה לאלק.‬

178
00:09:44,584 --> 00:09:47,545
‫אני חושבת שכשמר אלק הזכיר את תאונת השיט,‬

179
00:09:48,045 --> 00:09:51,591
‫הוא הכין את הקרקע כך שלא יאשימו אותו.‬

180
00:09:51,674 --> 00:09:55,970
‫בדיוק כפי שהוא הגיע לבית החולים‬
‫מיד לאחר תאונת השיט.‬

181
00:09:58,097 --> 00:10:02,101
‫לדעתי הוא היה עושה ואומר כל דבר‬
‫כדי להסיט את האשמה אל מישהו אחר.‬

182
00:10:02,184 --> 00:10:05,896
‫מיילי, מלורי, פול, אנתוני, קונור.‬

183
00:10:05,980 --> 00:10:09,150
‫לדעתי הוא מאשים את כולנו בנפילתו.‬

184
00:10:09,233 --> 00:10:11,360
‫תאונת השיט היא הסיבה לכך‬

185
00:10:11,444 --> 00:10:15,531
‫שהיה זרקור שהופנה לכל מה שהאיש הזה עשה.‬

186
00:10:15,615 --> 00:10:18,492
‫אני לא חושב שלתאונת השיט היה קשר‬

187
00:10:18,576 --> 00:10:20,828
‫למוות של פול וגברת מגי.‬

188
00:10:21,495 --> 00:10:23,831
‫וזה כאב לי מאוד‬

189
00:10:24,457 --> 00:10:28,711
‫לשמוע שמישהו אומר את זה,‬
‫ובייחוד שהוא אומר זאת.‬

190
00:10:43,184 --> 00:10:44,685
‫אתה הולך? שב.‬

191
00:10:46,270 --> 00:10:48,606
‫ילד טוב.‬

192
00:10:48,689 --> 00:10:49,523
‫קדימה.‬

193
00:10:51,359 --> 00:10:52,193
‫קדימה, מותק.‬

194
00:10:53,694 --> 00:10:57,114
‫בשבוע שעבר ממש ישבתי‬

195
00:10:57,198 --> 00:10:59,200
‫וצפיתי בסרט התיעודי.‬

196
00:11:00,284 --> 00:11:02,870
‫אני קוראת להם ילדים, אני יודעת שהם צעירים,‬

197
00:11:04,455 --> 00:11:07,541
‫אבל ראיתי את הסיפור שלהם.‬

198
00:11:08,834 --> 00:11:09,752
‫עד כמה כואב להם.‬

199
00:11:12,463 --> 00:11:14,340
‫מלורי!‬

200
00:11:14,423 --> 00:11:16,842
‫איפה מלורי, לעזאזל?‬

201
00:11:19,804 --> 00:11:21,806
‫מה שאנתוני אמר נגע ללבי,‬

202
00:11:21,889 --> 00:11:23,557
‫באופן שבו הוא תיאר את פול.‬

203
00:11:24,183 --> 00:11:26,936
‫אתה יודע, הם נהנו. הם דגו, הם צדו.‬

204
00:11:27,019 --> 00:11:29,522
‫הצד שלו שלא כולם מכירים.‬

205
00:11:31,440 --> 00:11:34,527
‫עבדתי אצל מגי ואלק במשך שנים.‬

206
00:11:35,277 --> 00:11:38,948
‫לפני כן, הייתי סוהרת בכלא.‬

207
00:11:40,366 --> 00:11:43,661
‫פגשתי את אלק בסוף שנות ה-90.‬

208
00:11:44,245 --> 00:11:47,790
‫עבדתי עם אלק בתרגום מה שנאמר בבית המשפט‬

209
00:11:47,873 --> 00:11:49,583
‫עבור לקוחות דוברי ספרדית.‬

210
00:11:50,960 --> 00:11:54,880
‫זמן קצר לאחר מכן, פגשתי את אשתו, מגי.‬

211
00:11:54,964 --> 00:11:57,550
‫מגי הייתה זקוקה לעזרה עם הבנים.‬

212
00:11:58,259 --> 00:12:00,094
‫אמרתי, "אם תרצה, אוכל לעזור לה."‬

213
00:12:02,221 --> 00:12:04,306
‫כשרק התחלתי לעבוד אצל מגי,‬

214
00:12:04,390 --> 00:12:11,272
‫הבנתי שהיא לא נסיכה גנדרנית וסנובית.‬

215
00:12:11,355 --> 00:12:12,523
‫היא הייתה מצחיקה.‬

216
00:12:13,315 --> 00:12:14,275
‫קדימה, באבה.‬

217
00:12:15,234 --> 00:12:17,945
‫אתה מוכן ללכת? תעלה לאוטו.‬

218
00:12:18,028 --> 00:12:19,196
‫מגי אהבה את באבה.‬

219
00:12:19,780 --> 00:12:23,659
‫הוא היה הדבר היקר לה מכל.‬
‫הוא לא היה מהכלבים שחיים במלונה.‬

220
00:12:27,371 --> 00:12:30,541
‫לאן שהם הלכו, הוא הלך.‬
‫אם הם היו על הסירה, הוא היה איתם.‬

221
00:12:30,624 --> 00:12:33,210
‫אם הם היו מבקרים‬
‫את המשפחה של מגי, הוא היה איתם.‬

222
00:12:33,294 --> 00:12:35,588
‫בוא אליי, באבה. בוא.‬

223
00:12:40,551 --> 00:12:44,555
‫במהלך השנים,‬
‫החברות בינינו נהייתה קרובה יותר.‬

224
00:12:44,638 --> 00:12:46,348
‫- החלק לפתיחה -‬

225
00:12:46,432 --> 00:12:49,894
‫היא הייתה מתקשרת אליי ב-11‬
‫או ב-12 בלילה ושואלת אם אני ערה.‬

226
00:12:49,977 --> 00:12:52,104
‫"ברור שאני ערה. עניתי לטלפון."‬

227
00:12:52,188 --> 00:12:54,940
‫היא הייתה אומרת,‬
‫"טוב, אני אספר לך מה עשיתי."‬

228
00:12:56,358 --> 00:12:58,152
‫ראיתי שאלק אוהב את מגי.‬

229
00:12:58,652 --> 00:13:02,239
‫הוא היה נכנס למטבח בבוקר ואומר,‬
‫"היי מותק, אני חייב ללכת."‬

230
00:13:03,324 --> 00:13:04,909
‫"בסדר, נדבר אחר כך."‬

231
00:13:05,534 --> 00:13:08,412
‫וחמש דקות אחר כך,‬
‫הם היו מדברים בטלפון שוב.‬

232
00:13:09,789 --> 00:13:11,749
‫היא העריצה אותו, בעיקרון.‬

233
00:13:12,249 --> 00:13:14,001
‫היא הייתה גאה בבעלה,‬

234
00:13:14,502 --> 00:13:16,462
‫גאה בהישגים שלו.‬

235
00:13:16,545 --> 00:13:19,924
‫אבל יש תדמית שעליה צריך לשמור.‬

236
00:13:20,007 --> 00:13:22,843
‫על השם של משפחת מורדוק.‬

237
00:13:26,013 --> 00:13:27,932
‫פול ואני יצאנו ארבע שנים.‬

238
00:13:28,557 --> 00:13:31,435
‫בזמנו, מגי ואני דיברנו הרבה.‬

239
00:13:32,019 --> 00:13:34,230
‫היינו יושבות במטבח ומדברות.‬

240
00:13:35,481 --> 00:13:39,777
‫היא סיפרה לי שפעם אחת,‬
‫אשתו של מר רנדולף, גברת ליבי, רצתה להתגרש,‬

241
00:13:39,860 --> 00:13:44,865
‫והוא פרסם מודעת אבל שלה ב"המפטון גרדיאן".‬

242
00:13:46,075 --> 00:13:49,620
‫הוא כתב בעצמו את מודעת האבל,‬

243
00:13:49,703 --> 00:13:53,666
‫ולדעתי זה נעשה‬
‫על מנת להפחיד אותה כדי שתישאר.‬

244
00:13:54,583 --> 00:13:59,255
‫לדעתי זאת הייתה הדרך שלה‬
‫להבהיר לי לאן אני נכנסת.‬

245
00:13:59,797 --> 00:14:02,007
‫היום, נראה לי שזו הייתה אזהרה.‬

246
00:14:06,011 --> 00:14:08,639
‫אנחנו מוכנים להתקדם עם התביעה?‬

247
00:14:09,139 --> 00:14:10,975
‫כן, כבודו.‬
‫-כן, אדוני.‬

248
00:14:11,475 --> 00:14:15,271
‫כתובע, אתה מדבר בשם הקורבן,‬

249
00:14:15,354 --> 00:14:19,692
‫והתפקיד שלך הוא לקחת את העובדות,‬
‫כפי שאתה מכיר אותן,‬

250
00:14:19,775 --> 00:14:22,194
‫ולספר סיפור באמצעות העובדות האלה והראיות‬

251
00:14:22,278 --> 00:14:24,446
‫שהרשו לך להציג בפני המושבעים.‬

252
00:14:24,530 --> 00:14:26,907
‫אז צריך לספר את הסיפור בצורה לא מסודרת‬

253
00:14:26,991 --> 00:14:29,660
‫ואז להרכיב הכול מחדש בטיעוני הסיכום.‬

254
00:14:30,619 --> 00:14:33,664
‫רציתי להראות למושבעים‬
‫את הסרטון ממצלמות הגוף בשלב מוקדם‬

255
00:14:33,747 --> 00:14:36,458
‫כי רציתי שהם יכירו את הקול שלו,‬

256
00:14:36,542 --> 00:14:38,085
‫שהוא מאוד ייחודי.‬

257
00:14:38,168 --> 00:14:40,421
‫כבודו, יש כאן תמונות קשות,‬

258
00:14:40,504 --> 00:14:43,299
‫אז כולם צריכים לכסות את הצגים שלהם.‬

259
00:14:44,633 --> 00:14:46,844
‫סנטרל 717. הזירה מאובטחת.‬

260
00:14:46,927 --> 00:14:50,097
‫יש כאן נקבה לבנה וזכר לבן.‬
‫שניהם נורו בראשם.‬

261
00:14:51,098 --> 00:14:53,142
‫רציתי שתדע שבגלל מה שקרה פה,‬

262
00:14:53,225 --> 00:14:55,269
‫הלכתי והבאתי הנה רובה.‬

263
00:14:55,352 --> 00:14:56,562
‫הוא ברכב שלך?‬

264
00:14:56,645 --> 00:14:58,397
‫יש עליך רובה?‬
‫-לא, אדוני.‬

265
00:14:58,480 --> 00:15:00,900
‫השענתי אותו על המכונית שלי.‬
‫-תסתובב בבקשה.‬

266
00:15:00,983 --> 00:15:03,193
‫אין עלי כלום.‬
‫-כן, אדוני. אני רואה.‬

267
00:15:04,236 --> 00:15:06,155
‫זה כלי הנשק היחידי שברשותך כרגע?‬

268
00:15:06,822 --> 00:15:08,991
‫זה היחידי, או שיש עוד במשאית?‬

269
00:15:10,117 --> 00:15:11,118
‫לדעתי זה הכול.‬

270
00:15:20,586 --> 00:15:24,423
‫הם מתים, נכון?‬
‫-כן, אדוני. ככה זה נראה.‬

271
00:15:25,799 --> 00:15:29,720
‫רנדי, מגי ופול מתים.‬

272
00:15:30,596 --> 00:15:33,182
‫מתי בפעם האחרונה היית כאן איתם?‬

273
00:15:33,265 --> 00:15:36,852
‫או דיברת איתם, או משהו כזה?‬
‫-מוקדם יותר הערב.‬

274
00:15:36,936 --> 00:15:39,605
‫אני לא יודע את השעה המדויקת, אבל…‬
‫-בסדר.‬

275
00:15:39,688 --> 00:15:42,566
‫עזבתי. הלכתי לשעה וחצי לאימא שלי,‬

276
00:15:42,650 --> 00:15:45,361
‫וראיתי אותם בערך 45 דקות לפני כן.‬

277
00:15:45,986 --> 00:15:48,614
‫עשיתי סיבוב עם פול שעתיים אחר הצוהריים.‬

278
00:15:48,697 --> 00:15:50,032
‫זה הבן שלך, פול?‬

279
00:15:52,826 --> 00:15:54,495
‫מישהו הולך לבדוק אותם?‬

280
00:15:54,578 --> 00:15:56,163
‫כבר בדקו.‬

281
00:15:56,246 --> 00:15:57,665
‫הם בדקו אותם?‬
‫-כן, אדוני.‬

282
00:15:57,748 --> 00:15:59,249
‫בטוח שהם מתים?‬

283
00:15:59,333 --> 00:16:00,834
‫כן, ככה זה נראה.‬

284
00:16:04,004 --> 00:16:06,423
‫אני מצטער.‬
‫-לא, אתה בסדר.‬

285
00:16:08,550 --> 00:16:09,635
‫מה שלומך?‬

286
00:16:17,101 --> 00:16:18,352
‫הם מכסים אותם?‬

287
00:16:22,773 --> 00:16:24,775
‫אתם מכירים את המשפחה הזאת?‬
‫-כן.‬

288
00:16:24,858 --> 00:16:26,652
‫לא הכרתי עד שהוא אמר לי את השם.‬

289
00:16:26,735 --> 00:16:28,821
‫בסדר. אעדכן אותך אחר כך.‬

290
00:16:28,904 --> 00:16:33,117
‫האדון בחולצה הלבנה הוא הבעל שלה ואבא שלו.‬

291
00:16:33,659 --> 00:16:34,702
‫זה פול מורדוק.‬

292
00:16:34,785 --> 00:16:38,914
‫פול מורדוק היה הבחור‬
‫שהיה מעורב בתאונת השיט לפני זמן מה.‬

293
00:16:39,999 --> 00:16:42,918
‫זו כנראה פעולת תגמול.‬

294
00:16:43,002 --> 00:16:43,836
‫קרוב לוודאי.‬

295
00:16:45,045 --> 00:16:51,260
‫כשהיינו בבית המשפט, ניסינו להבין‬
‫מי יכול היה לעשות את זה.‬

296
00:16:51,343 --> 00:16:55,097
‫אני מכירה את רוב האנשים שהיו בתאונת השיט,‬
‫וזה פשוט לא מסתדר.‬

297
00:16:55,180 --> 00:16:57,182
‫כשמכירים את האנשים שהיו בתאונת השיט,‬

298
00:16:57,266 --> 00:17:02,813
‫המחשבה שמשפחה או חברים מהצד שנפגע‬
‫ירצו לבוא ולפגוע בהם,‬

299
00:17:03,522 --> 00:17:05,899
‫לא מתאימה למי שהם.‬

300
00:17:12,990 --> 00:17:15,534
‫בעוד דקה, נרים את הסדין הזה.‬

301
00:17:15,617 --> 00:17:16,452
‫בסדר.‬

302
00:17:16,535 --> 00:17:19,788
‫והייתי רוצה להרים באופן כזה,‬
‫כך שהם לא יראו את זה.‬

303
00:17:19,872 --> 00:17:21,707
‫נראה אם יש…‬

304
00:17:21,790 --> 00:17:23,709
‫כי זה עלול לשנות הכול.‬

305
00:17:23,792 --> 00:17:26,086
‫אם יש נשק חם מתחתיו,‬

306
00:17:26,170 --> 00:17:29,590
‫נוכל להאט ולתת לאס-אל-אי-די לטפל בזה.‬
‫-הבנתי.‬

307
00:17:29,673 --> 00:17:32,634
‫אבל אם אין, נצטרך להתרחק מהגופה מהר.‬

308
00:17:32,718 --> 00:17:35,262
‫בסדר.‬
‫-ולהרחיק את כולם עוד יותר.‬

309
00:17:38,223 --> 00:17:39,266
‫זה הטלפון שלו.‬

310
00:17:39,349 --> 00:17:42,019
‫לא נראה לי שהוא שם את הטלפון מאחורה.‬

311
00:17:42,978 --> 00:17:44,813
‫לא שאלתי את האבא על הטלפון,‬

312
00:17:44,897 --> 00:17:47,900
‫אבל האבא אמר שהוא בא ובדק את הדופק.‬

313
00:17:49,234 --> 00:17:52,613
‫היה לו רובה ציד. שמתי אותו ברכב שלי.‬

314
00:17:53,113 --> 00:17:56,492
‫זו ירייה כלפי מעלה. יש דם על כל התקרה.‬

315
00:17:56,575 --> 00:17:59,161
‫נכנסה מפה, והורידה הכול מלמעלה.‬

316
00:17:59,244 --> 00:18:00,829
‫זה יכול להצביע על התאבדות.‬

317
00:18:01,538 --> 00:18:03,582
‫אז הוא הגיע לכאן, לקח את הרובה.‬

318
00:18:04,458 --> 00:18:06,835
‫זה מה שאני חושב.‬
‫-אולי.‬

319
00:18:08,337 --> 00:18:13,842
‫פול נורה ומוחו ניתז החוצה.‬
‫מגי נורתה מספר פעמים.‬

320
00:18:13,926 --> 00:18:18,388
‫הם חששו שפול ניסה‬
‫להרוג את אימו ואז להתאבד,‬

321
00:18:18,472 --> 00:18:22,309
‫אז הם היו צריכים להגיע אל מתחת לגופתו‬
‫ולראות אם יש שם אקדח.‬

322
00:18:22,392 --> 00:18:24,728
‫אלוהים, יכול להיות שזה היה רצח-התאבדות?‬

323
00:18:24,812 --> 00:18:31,485
‫אבל למה אלק לא התערב, ואיך זה שהוא לא נורה‬
‫ואפילו לא נפגע בשום צורה?‬

324
00:18:34,780 --> 00:18:36,532
‫ברשותו של בית המשפט.‬
‫-כן, אדוני.‬

325
00:18:36,615 --> 00:18:40,536
‫מדינת קרוליינה הדרומית מזמנת לדוכן העדים‬
‫את הסוכן המיוחד דיוויד אוון.‬

326
00:18:40,619 --> 00:18:42,287
‫- הסוכן דיוויד אוון, אס-אל-אי-די -‬

327
00:18:43,497 --> 00:18:45,624
‫- 11:47 בלילה -‬

328
00:18:45,707 --> 00:18:47,918
‫הגעתי לזירה בערך בחצות.‬

329
00:18:48,001 --> 00:18:49,211
‫- אס-אל-אי-די מגיעה -‬

330
00:18:50,003 --> 00:18:53,799
‫הוא לבש חולצה לבנה,‬
‫מכנסיים קצרים בצבע חאקי,‬

331
00:18:53,882 --> 00:18:55,259
‫נעלי טניס לבנות.‬

332
00:18:58,178 --> 00:19:01,723
‫בצילומים ממצלמת הגוף,‬
‫דיוויד יושב בצד הנהג.‬

333
00:19:01,807 --> 00:19:03,517
‫אלק יושב בצד הנוסע.‬

334
00:19:04,601 --> 00:19:08,730
‫הסוכן אוון לוקח את מצלמת הגוף שלו‬
‫ושם אותה על המראה הקדמית,‬

335
00:19:08,814 --> 00:19:11,066
‫כך שיש אפקט צילום של עין הדג,‬

336
00:19:11,150 --> 00:19:14,862
‫שבו רואים את אלק ממש מקרוב.‬

337
00:19:16,363 --> 00:19:18,615
‫תתחיל מההתחלה. קח את הזמן.‬

338
00:19:19,783 --> 00:19:21,618
‫כשחזרתי הנה,‬

339
00:19:21,702 --> 00:19:26,665
‫כלומר, עצרתי ויכולתי לראות אותו,‬
‫וידעתי שקרה משהו רע.‬

340
00:19:26,748 --> 00:19:29,293
‫ברחתי החוצה. ידעתי שזה רע מאוד.‬

341
00:19:31,336 --> 00:19:35,841
‫הילד שלי שם, יכולתי לראות את המוח שלו.‬

342
00:19:42,639 --> 00:19:45,851
‫אני חושב שקודם ניסיתי להפוך את פול.‬

343
00:19:45,934 --> 00:19:48,312
‫הטלפון שלו קפץ לו מהכיס החוצה.‬

344
00:19:48,395 --> 00:19:51,773
‫התחלתי לנסות לעשות איתו משהו,‬
‫וחשבתי שאולי…‬

345
00:19:51,857 --> 00:19:54,526
‫אבל החזרתי אותו מהר מאוד.‬

346
00:19:55,694 --> 00:19:57,279
‫ואז הלכתי לאשתי,‬

347
00:19:57,362 --> 00:20:01,200
‫ואני…יכולתי לראות…‬

348
00:20:05,746 --> 00:20:07,831
‫מה גרם לך להגיע הנה הערב?‬

349
00:20:07,915 --> 00:20:12,044
‫אימא שלי חולת אלצהיימר בשלב מתקדם.‬
‫אבא שלי בבית החולים.‬

350
00:20:13,670 --> 00:20:18,634
‫אימא שלי נלחצת.‬
‫ואז אני הולך לבדוק מה שלומם.‬

351
00:20:20,844 --> 00:20:26,475
‫יש לכם בעיות כאן? מסיגי גבול? פורצים?‬

352
00:20:26,558 --> 00:20:31,104
‫לא שאני יודע. הדבר היחיד שעולה לי בראש‬

353
00:20:31,188 --> 00:20:36,068
‫הוא שהבן שלי, פול,‬
‫היה בתאונת שיט לפני כמה שנים.‬

354
00:20:36,151 --> 00:20:39,112
‫היה הרבה פרסום שלילי על זה,‬

355
00:20:39,196 --> 00:20:44,326
‫והרבה אנשים ברשת, אמרו דברים ממש מגעילים.‬

356
00:20:44,409 --> 00:20:48,664
‫אבל הוא חטף ונפגע והותקף הרבה.‬

357
00:20:48,747 --> 00:20:53,252
‫אז, אתה יודע. אבל שום דבר כזה.‬

358
00:20:53,335 --> 00:20:57,923
‫כן. מישהו מסוים או קבוצה מסוימת?‬

359
00:21:00,342 --> 00:21:01,760
‫אני לא יודע.‬

360
00:21:01,843 --> 00:21:07,849
‫אף אחד שהכיר את פול מורדוק לא איים עליו.‬

361
00:21:07,933 --> 00:21:13,647
‫כל האיומים או הקללות הגיעו מאנשים שכנראה‬

362
00:21:14,731 --> 00:21:17,401
‫מעולם לא היו בהמפטון, דרום קרוליינה.‬

363
00:21:17,484 --> 00:21:19,361
‫ובטוח שלא ידעו מי זה פול.‬

364
00:21:21,530 --> 00:21:24,157
‫הדירה שלו הייתה בקומה התחתונה.‬

365
00:21:24,241 --> 00:21:29,454
‫הוא אמר למגי שילדים היו ניגשים לחלון‬
‫וקוראים לו, "רוצח שכמוך!"‬

366
00:21:29,538 --> 00:21:31,331
‫וצעקו לעברו דברים.‬

367
00:21:32,874 --> 00:21:35,919
‫אפילו בלי לדבר עם פול,‬
‫ידעתי לאורך כל הזמן הזה‬

368
00:21:37,254 --> 00:21:38,338
‫שהוא מצטער.‬

369
00:21:38,922 --> 00:21:43,093
‫למרות שלא הייתה לו הזדמנות להתנצל‬

370
00:21:43,176 --> 00:21:46,638
‫בגלוי, בפומבי, איך שלא תרצו לקרוא לזה,‬

371
00:21:47,723 --> 00:21:53,228
‫אני ועוד כמה מהחברים הקרובים שלו ידענו…‬

372
00:21:56,398 --> 00:21:58,108
‫שכואב לו.‬

373
00:21:58,191 --> 00:22:00,152
‫- חיי בדידות -‬

374
00:22:00,235 --> 00:22:03,447
‫פול רצה לומר כמה דברים,‬

375
00:22:04,031 --> 00:22:09,161
‫אבל לדעתי מנעו ממנו לעשות זאת.‬

376
00:22:09,828 --> 00:22:13,790
‫עד ליום מותו של פול,‬
‫מודעת האבל של מלורי הייתה בטנדר שלו.‬

377
00:22:15,167 --> 00:22:17,961
‫לא עבר יום שבו‬

378
00:22:18,795 --> 00:22:23,800
‫הוא לא זכר את מלורי.‬

379
00:22:24,676 --> 00:22:28,221
‫כעת, מדינת קרוליינה הדרומית‬
‫מזמנת את גברת בלנקה סימפסון.‬

380
00:22:29,056 --> 00:22:32,142
‫ציר הזמן של השבעה ביוני‬
‫הוא חשוב מאוד, כמובן.‬

381
00:22:32,726 --> 00:22:36,396
‫אני לא רוצה רק את העובדות‬
‫של מה שהתרחש באותו היום,‬

382
00:22:36,480 --> 00:22:38,315
‫אני רוצה לדעת מיהם האנשים האלה.‬

383
00:22:40,192 --> 00:22:42,110
‫היינו צריכים לנסות להאניש‬

384
00:22:42,194 --> 00:22:44,946
‫את מגי ופול כמיטב יכולתנו‬
‫באמצעות העדים שלנו.‬

385
00:22:45,489 --> 00:22:47,407
‫המושבעים צריכים לדעת על מי מדברים,‬

386
00:22:47,491 --> 00:22:48,825
‫וזה היה מאתגר.‬

387
00:22:48,909 --> 00:22:51,036
‫אבל זאת הסיבה, לדעתי, שבלנקה בלטה.‬

388
00:22:51,661 --> 00:22:54,873
‫למרות שלא רואים, כל הגוף שלי רעד.‬

389
00:22:55,499 --> 00:22:59,378
‫העפתי בו מבט,‬

390
00:23:00,212 --> 00:23:02,464
‫וראיתי את  המבט שלו,‬

391
00:23:03,423 --> 00:23:08,220
‫והבנתי שהוא רוצה שאסתכל עליו.‬

392
00:23:09,471 --> 00:23:11,640
‫אבל ידעתי שאם הייתי מסתכלת,‬

393
00:23:11,723 --> 00:23:15,352
‫לא הייתי מצליחה לתת עדות.‬

394
00:23:15,435 --> 00:23:19,606
‫גברת סימפסון, אני מבקש שתיזכרי‬
‫ותספרי למושבעים מה התרחש‬

395
00:23:19,689 --> 00:23:22,484
‫בשבעה ביוני, 2021.‬

396
00:23:26,029 --> 00:23:30,033
‫- שבעה ביוני, 2021, יום הרצח -‬

397
00:23:31,284 --> 00:23:33,328
‫- 6:30-7:00 בבוקר -‬

398
00:23:33,412 --> 00:23:35,872
‫- מגי מתעוררת במוזל -‬

399
00:23:44,381 --> 00:23:46,925
‫מגי ואני תמיד דיברנו בטלפון.‬

400
00:23:48,343 --> 00:23:53,014
‫דיברנו בטלפון באותו בוקר,‬
‫וגם דיברנו במשך היום.‬

401
00:23:54,015 --> 00:23:54,850
‫באמת?‬

402
00:23:56,143 --> 00:23:57,477
‫אם כך, מה הבעיה?‬

403
00:24:02,023 --> 00:24:05,193
‫בדרך לעבודה, היא התקשרה אליי,‬

404
00:24:05,986 --> 00:24:07,362
‫ואז היא שלחה לי הודעה.‬

405
00:24:08,697 --> 00:24:11,700
‫היא שאלה אותי‬
‫אם אוכל לקנות לאלק קפרי סאנס.‬

406
00:24:13,201 --> 00:24:14,077
‫- בסדר. -‬

407
00:24:14,161 --> 00:24:15,662
‫אמרתי, "בטח, אין בעיה."‬

408
00:24:16,663 --> 00:24:20,584
‫בזמן שדיברנו בטלפון, שמעתי את אלק ברקע.‬

409
00:24:25,005 --> 00:24:29,050
‫היה לה תור לרופא,‬
‫אז פספסנו אחת את השנייה בחמש דקות.‬

410
00:24:42,898 --> 00:24:43,982
‫כשהגעתי,‬

411
00:24:45,442 --> 00:24:49,154
‫אלק יצא מהחדר, בערך שעה אחרי שהגעתי לשם?‬

412
00:24:50,739 --> 00:24:54,659
‫הוא לבש מכנסי חאקי ובלייזר כחול.‬

413
00:24:56,328 --> 00:24:59,664
‫אלק אהב שדברים ייעשו בדרך מסוימת.‬

414
00:24:59,748 --> 00:25:05,253
‫כשהחליפות שלו חזרו מניקוי,‬
‫היה צריך להוריד אותן מהקולבים,‬

415
00:25:05,337 --> 00:25:07,547
‫ולשים אותן על קולבים אחרים.‬

416
00:25:07,631 --> 00:25:11,426
‫הוא רצה שחולצות הפולו שלו‬
‫יהיו מכופתרות ועם צווארון מורם.‬

417
00:25:11,927 --> 00:25:14,304
‫באותו בוקר הוא היה קצת עצבני.‬

418
00:25:14,971 --> 00:25:19,851
‫זה נראה כאילו הוא לבש את אותם הבגדים‬
‫שלבש אמש ורק שם ג'קט מעל.‬

419
00:25:21,645 --> 00:25:23,772
‫הוא לא סירק את השיער.‬

420
00:25:23,855 --> 00:25:27,651
‫הוא פשוט היה נראה…עייף.‬

421
00:25:29,277 --> 00:25:32,072
‫חצי מהצווארון שלו בלט מעל הז'קט.‬

422
00:25:32,155 --> 00:25:33,365
‫אמרתי, "בוא הנה",‬

423
00:25:34,115 --> 00:25:36,493
‫וסידרתי את הצווארון.‬

424
00:25:36,576 --> 00:25:38,578
‫הוא אמר, "בסדר, נתראה אחר כך",‬

425
00:25:39,621 --> 00:25:41,748
‫והוא יצא מהדלת.‬

426
00:25:45,335 --> 00:25:50,090
‫ידענו שאלק יצטרך לעבוד באותו יום‬
‫על תיק הסירה.‬

427
00:25:50,173 --> 00:25:55,095
‫להילחם בתיק אזרחי חזק מאוד,‬
‫שיחשוף את המצב הפיננסי של אלק.‬

428
00:25:56,638 --> 00:25:59,599
‫דרך אחת שבה הראינו את החשיבות של תיק הסירה‬

429
00:25:59,683 --> 00:26:01,393
‫הייתה עם ג'ייני סקינג'ר,‬

430
00:26:02,352 --> 00:26:04,938
‫מנהלת הכספים הראשית של משרד עורכי הדין.‬

431
00:26:05,021 --> 00:26:08,567
‫ג'ייני היא מנהלת הכספים,‬
‫אבל גם המנהלת הכללית. היא מנהלת את המקום.‬

432
00:26:08,650 --> 00:26:11,945
‫היא חכמה מאוד, ומאוד עניינית.‬

433
00:26:12,529 --> 00:26:15,991
‫ג'ייני סקינג'ר מצאה הוכחה שאלק גונב,‬

434
00:26:17,075 --> 00:26:19,619
‫ובשבעה ביוני, היא התעמתה איתו.‬

435
00:26:19,703 --> 00:26:24,624
‫נודע לי שחסרים 792,000 דולר.‬

436
00:26:25,458 --> 00:26:28,670
‫לא חשבנו שאלק מועל בכספים.‬

437
00:26:29,421 --> 00:26:32,299
‫חששנו מזה שהוא מעביר כסף‬

438
00:26:32,382 --> 00:26:35,510
‫על שמה של מגי כדי להסתיר אותו‬
‫מהתביעה של תאונת השיט.‬

439
00:26:36,011 --> 00:26:41,057
‫אז, בשבעה ביוני,‬
‫התכוונתי לנסות שוב לגלות מה קרה.‬

440
00:26:41,933 --> 00:26:43,935
‫המשרד שלו בקומה השנייה.‬

441
00:26:45,103 --> 00:26:50,400
‫כשבאתי, הוא הסתובב אליי ואמר לי,‬
‫"מה את צריכה עכשיו?"‬

442
00:26:50,483 --> 00:26:55,530
‫ונתן לי מבט מלוכלך מאוד,‬
‫לא קיבלתי מאלק מבטים כאלו בעבר.‬

443
00:26:56,573 --> 00:26:59,784
‫הוא קיבל שיחת טלפון באמצע השיחה.‬

444
00:27:05,832 --> 00:27:09,753
‫שיחת הטלפון הייתה לגבי אבא שלו,‬
‫שהיה בבית החולים.‬

445
00:27:10,920 --> 00:27:15,091
‫מצבו הפך לסופני,‬
‫והמשפחה לא הייתה יכולה לעשות עבורו דבר.‬

446
00:27:16,468 --> 00:27:20,680
‫זה שינה את האווירה של השיחה.‬
‫הפסקנו לדבר על עסקים,‬

447
00:27:20,764 --> 00:27:24,267
‫ומיד שאלתי עליו‬
‫ועל המשפחה שלו, על אבא שלו.‬

448
00:27:25,644 --> 00:27:29,439
‫דיברנו כידידים בשלב הזה. מתוך דאגה למשפחה.‬

449
00:27:32,442 --> 00:27:34,903
‫מגי שלחה לי הודעה‬

450
00:27:34,986 --> 00:27:38,239
‫שאבא של אלק חזר לבית החולים.‬

451
00:27:40,283 --> 00:27:44,287
‫- אני מחכה לרופא. אלק רוצה שאחזור הביתה.‬
‫אבא שלו חזר לבית החולים. -‬

452
00:27:44,371 --> 00:27:45,705
‫- אין סרטן. זו דלקת ריאות. -‬

453
00:27:49,959 --> 00:27:54,422
‫אני חושבת שבשלב הזה היא ידעה‬
‫שאם משהו יקרה לרנדולף,‬

454
00:27:55,256 --> 00:27:56,925
‫אלק יישבר.‬

455
00:27:57,008 --> 00:27:59,761
‫הוא היה קרוב מאוד לאבא שלו, בדיוק כמו פול.‬

456
00:28:00,470 --> 00:28:02,722
‫פול היה קרוב מאוד למר רנדולף.‬

457
00:28:05,141 --> 00:28:08,728
‫אולי זה לא נאמר, אבל לדעתי המשפחה ידעה‬

458
00:28:08,812 --> 00:28:14,192
‫שברגע שמר רנדולף כבר לא יהיה בחיים,‬

459
00:28:14,943 --> 00:28:17,278
‫הדינמיקה המשפחתית תשתנה.‬

460
00:28:18,363 --> 00:28:21,825
‫לא תהיה יותר אחדות משפחתית.‬

461
00:28:23,326 --> 00:28:26,955
‫הייתי המטפלת של אימא של אלק‬
‫במשך שלוש שנים.‬

462
00:28:27,038 --> 00:28:29,541
‫מר רנדולף היה איש מיוחד.‬

463
00:28:31,418 --> 00:28:33,545
‫הוא היה מאוד פתוח‬

464
00:28:35,338 --> 00:28:37,215
‫ואדם שנעים לעבוד איתו.‬

465
00:28:39,634 --> 00:28:43,805
‫בשבעה ליוני, המשפחה הודיעה לנו‬
‫שהוא בבית החולים.‬

466
00:28:43,888 --> 00:28:46,307
‫הוא היה חולה, והמצב הלך והחמיר.‬

467
00:28:48,268 --> 00:28:51,938
‫זו הייתה תקופה קשה למשפחת מורדוק.‬
‫תקופה קשה מאוד עבורם.‬

468
00:28:54,649 --> 00:28:58,236
‫מאוחר יותר באותו היום,‬
‫מגי הייתה בביקור אצל רופא.‬

469
00:28:59,028 --> 00:29:00,029
‫סימסנו אחת לשנייה.‬

470
00:29:00,572 --> 00:29:02,907
‫מגי דאגה לבריאותו של אלק.‬

471
00:29:03,783 --> 00:29:09,038
‫אלק כל הזמן התרוצץ בקשר לאבא שלו.‬

472
00:29:09,789 --> 00:29:11,499
‫מגי הייתה מתרגזת לפעמים‬

473
00:29:11,583 --> 00:29:14,419
‫כי נראה היה שהוא תמיד בתנועה,‬

474
00:29:14,919 --> 00:29:19,883
‫והיא הרגישה שהאחים שלו תמיד התקשרו אליו‬
‫כדי שיעזור למר רנדולף.‬

475
00:29:22,260 --> 00:29:26,222
‫אמרתי לה רק שתתפלל,‬
‫ושכולם צריכים להירגע קצת.‬

476
00:29:26,306 --> 00:29:28,683
‫זה מה שניסיתי להגיד לה.‬

477
00:29:28,767 --> 00:29:31,936
‫וגם ניסיתי לנחם אותה כי היא הייתה מודאגת.‬

478
00:29:33,229 --> 00:29:38,067
‫מה שהפתיע אותי‬

479
00:29:38,151 --> 00:29:43,990
‫זה שאלק לא היה זה‬
‫שהלך לבית החולים באותו היום.‬

480
00:29:48,787 --> 00:29:51,748
‫בסביבות השעה ארבע, הטלפון שלי במשרד צלצל.‬

481
00:29:56,711 --> 00:30:00,173
‫אני זוכרת את זה, כי הייתי בטוחה‬

482
00:30:00,256 --> 00:30:02,467
‫שאלק רוצה ללכת לבית החולים.‬

483
00:30:02,550 --> 00:30:06,596
‫הוא ביקש ממני מידע על קרן הפנסיה שלו‬

484
00:30:06,679 --> 00:30:09,182
‫כי הוא טען שהוא עובר על כמה מהחשבונות שלו‬

485
00:30:09,265 --> 00:30:11,476
‫לשימוע בנוגע לתאונת השיט.‬

486
00:30:12,977 --> 00:30:16,022
‫לא הפתיע אותי שהוא מתקשר‬
‫ושואל אותי על זה,‬

487
00:30:16,105 --> 00:30:18,858
‫אבל הופתעתי שהוא היה בבניין ועבד על זה.‬

488
00:30:20,485 --> 00:30:23,071
‫חשבתי שהוא מתכוון ללכת לאבא שלו.‬

489
00:30:25,657 --> 00:30:30,453
‫במהלך השבוע, מגי הייתה באדיסטו‬
‫כי הם עשו שם שיפוצים.‬

490
00:30:30,954 --> 00:30:33,748
‫היא התכוננה ליום העצמאות.‬

491
00:30:33,832 --> 00:30:36,209
‫היא רצתה שהמשפחה שלה תבוא לשם.‬

492
00:30:37,252 --> 00:30:41,381
‫היא סימסה לי שאלק רוצה שהיא תחזור למוזל.‬

493
00:30:41,464 --> 00:30:43,466
‫הוא גם אמר לפול לבוא הביתה.‬

494
00:30:44,133 --> 00:30:46,886
‫מגי שאלה,‬
‫"תוכלי לבשל ארוחת ערב, כי פול בא?"‬

495
00:30:55,019 --> 00:30:57,689
‫שלחתי לה הודעה שארוחת הערב בתנור.‬

496
00:30:59,023 --> 00:31:02,026
‫סיימתי לנקות, נעלתי ועזבתי.‬

497
00:31:05,613 --> 00:31:08,491
‫- מגי: זה בסדר שאלך לעיסוי‬
‫כפות רגליים ואז אבוא הביתה -‬

498
00:31:08,575 --> 00:31:13,371
‫- פול: כן -‬

499
00:31:14,247 --> 00:31:17,333
‫- מגי: אוהבת אותך ובלנקה הכינה ארוחת ערב -‬

500
00:31:17,417 --> 00:31:20,545
‫- מה היא הכינה? -‬

501
00:31:20,628 --> 00:31:23,965
‫- מגי: סטייק ומקרוני בגבינה. -‬

502
00:31:30,305 --> 00:31:33,474
‫ציפיתי לקבל שיחה באותו ערב.‬

503
00:31:33,558 --> 00:31:37,604
‫ובשעה תשע,‬
‫תהיתי למה היא עוד לא התקשרה אליי,‬

504
00:31:37,687 --> 00:31:40,273
‫כי תמיד כשבישלתי, היא נהגה להתקשר אליי‬

505
00:31:40,356 --> 00:31:43,359
‫להגיד לי, אכלנו ארוחת ערב וזה היה טעים.‬

506
00:31:44,319 --> 00:31:48,197
‫אבל זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי עם מגי.‬

507
00:32:25,318 --> 00:32:29,781
‫- רוגאן גיבסון: יו -‬

508
00:32:29,864 --> 00:32:34,744
‫- רוגאן גיבסון (חבר של פול):‬
‫תגידי לפול שיתקשר אליי -‬

509
00:32:34,827 --> 00:32:39,707
‫- אלק -‬

510
00:32:39,791 --> 00:32:41,626
‫- יום שני, שבעה ביוני, 9:06 -‬

511
00:32:41,709 --> 00:32:44,003
‫- אלק: תתקשרי אליי, מותק. -‬

512
00:32:49,467 --> 00:32:53,805
‫- אלק: תתקשרי, בבקשה. דחוף. -‬

513
00:33:53,072 --> 00:33:55,074
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬