1
00:00:06,548 --> 00:00:08,091
‫- בכל יום חמישי! מכירה פומבית -‬

2
00:00:08,174 --> 00:00:09,843
‫- "המקום המוביל למכירות פומביות" -‬

3
00:00:16,391 --> 00:00:18,852
‫- 16 במרץ, 2023, שנתיים לאחר הרציחות -‬

4
00:00:21,688 --> 00:00:24,524
‫טוב, יש כאן צוותי חדשות.‬

5
00:00:25,108 --> 00:00:30,530
‫זו מכירה פומבית של החפצים של אלק מורדוק.‬

6
00:00:31,489 --> 00:00:32,323
‫הגענו.‬

7
00:00:32,991 --> 00:00:34,409
‫הינה מנורות הצבים.‬

8
00:00:35,952 --> 00:00:37,829
‫וקצת מכלי המטבח של מגי.‬

9
00:00:38,580 --> 00:00:40,749
‫עשרים וחמש, מי נותן עשרים וחמש.‬

10
00:00:40,832 --> 00:00:43,001
‫עשרים וחמש, מי נותן עשרים וחמש, ושלושים…‬

11
00:00:43,084 --> 00:00:45,712
‫מאות פריטים נמצאים כאן,‬
‫בבית המכירות ליברטי,‬

12
00:00:45,795 --> 00:00:47,922
‫והכול מוכן למכירה הפומבית‬
‫ביום חמישי הקרוב.‬

13
00:00:48,006 --> 00:00:51,259
‫לדברי הבעלים, זו תהיה המכירה‬
‫עם שיעור ההגעה הגבוה ביותר אי פעם.‬

14
00:00:51,342 --> 00:00:55,096
‫כ-700 איש נרשמו כדי להשתתף בהצעות מחיר‬

15
00:00:55,180 --> 00:00:58,183
‫על הרכוש, הידוע לשמצה, של משפחת מורדוק.‬

16
00:00:58,266 --> 00:01:03,438
‫אבל אנשים רבים התעניינו בפריט אחד במיוחד.‬

17
00:01:04,022 --> 00:01:07,108
‫אני כאן, ליד מנורות הצבים.‬

18
00:01:07,192 --> 00:01:08,610
‫לא נוכל לעזוב בלי אחת.‬

19
00:01:09,694 --> 00:01:11,446
‫כשהמכירה התרחשה,‬

20
00:01:11,529 --> 00:01:14,115
‫ראיתי שמוכרים את שריוני הצבים של גברת מגי.‬

21
00:01:14,199 --> 00:01:17,368
‫היא אספה אותם ותלתה אותם.‬

22
00:01:17,452 --> 00:01:21,748
‫לגברת מגי היה חוש לעיצוב.‬
‫הבית היה כל כך מסביר פנים ונעים,‬

23
00:01:22,415 --> 00:01:26,252
‫וכל פרט קטן היה מושלם.‬

24
00:01:26,336 --> 00:01:29,005
‫גברת מגי השקיעה בעיצוב הרבה מחשבה.‬

25
00:01:29,089 --> 00:01:31,257
‫ונשבר לי הלב כשראיתי שמוכרים אותם.‬

26
00:01:38,098 --> 00:01:41,184
‫אז, חבר'ה, הנה האופניים של מגי מורדוק,‬

27
00:01:41,267 --> 00:01:45,730
‫יחד עם סרבל של אלק.‬

28
00:01:49,442 --> 00:01:53,988
‫יום לפני המכירה הפומבית, נתנו לי להיכנס‬

29
00:01:54,072 --> 00:01:57,659
‫ואפשרו לי לבדוק את הסחורה.‬

30
00:01:59,702 --> 00:02:05,375
‫אחד הדברים היותר מצמררים שקניתי‬
‫היה שואב אבק.‬

31
00:02:05,458 --> 00:02:09,587
‫שואב האבק עלה בערך 50 דולר.‬

32
00:02:09,671 --> 00:02:12,465
‫אבל, וזה קצת מצמרר, הוא הגיע‬

33
00:02:12,549 --> 00:02:17,637
‫כשהשקית שבתוכו מלאה באבק.‬

34
00:02:17,720 --> 00:02:22,517
‫התפתיתי לפתוח אותה‬
‫ולראות מה בתוכה, אבל עדיין לא עשיתי זאת.‬

35
00:02:24,435 --> 00:02:29,816
‫בזמן המכירה הפומבית,‬
‫הכרוז הרים את תיק הצילום,‬

36
00:02:29,899 --> 00:02:33,653
‫הוא התחיל במכרז,‬
‫וכל הזמן החזקתי את הכרטיס שלי למעלה,‬

37
00:02:33,736 --> 00:02:36,281
‫ועד סוף המכרז לא ידעתי‬

38
00:02:36,364 --> 00:02:41,369
‫שמספר 704 היה המנצח וזכה בתיק הצילום הזה.‬

39
00:02:41,452 --> 00:02:43,037
‫רק מאוחר יותר,‬

40
00:02:43,121 --> 00:02:46,082
‫כשהוצאתי את כרטיס הזיכרון מהמצלמה שלהם,‬

41
00:02:47,500 --> 00:02:51,838
‫ראיתי שיש שם תמונות שלהם,‬

42
00:02:51,921 --> 00:02:56,676
‫של חופשות ומסיבות בבית.‬

43
00:02:58,428 --> 00:03:04,017
‫רוב התמונות צולמו בזמנים מאושרים יותר.‬

44
00:03:04,809 --> 00:03:07,228
‫קשה לדמיין‬

45
00:03:08,271 --> 00:03:14,235
‫שבעל ירצח את אשתו ואת בנו בצורה כה אכזרית.‬

46
00:03:15,737 --> 00:03:18,948
‫בכנות, התקשיתי להאמין בזה בעצמי,‬

47
00:03:23,411 --> 00:03:25,580
‫במיוחד אחרי שראיתי את התמונות.‬

48
00:03:29,209 --> 00:03:34,589
‫- רצח כפול: שערורייה בדרום קרוליינה -‬

49
00:03:37,300 --> 00:03:40,261
‫- 8 ביוני, 2021, יום אחרי הרציחות -‬

50
00:03:48,728 --> 00:03:50,980
‫- כדורים לרובה וינצ'סטר לונג בירד -‬

51
00:03:55,568 --> 00:03:56,444
‫לא.‬

52
00:03:57,528 --> 00:04:00,740
‫אלו כדורים שונים.‬
‫-זה מה שהיה ברובה.‬

53
00:04:00,823 --> 00:04:02,075
‫זה היה ברובה.‬

54
00:04:04,744 --> 00:04:05,787
‫מצאתי…‬

55
00:04:08,790 --> 00:04:11,459
‫כדור בקליבר 0.30 בקופסה אחרת.‬

56
00:04:12,335 --> 00:04:14,420
‫לא מצאתי קוקאין או משהו כזה.‬

57
00:04:15,088 --> 00:04:17,882
‫אנחנו לא פה בגלל סמים. אלא בגלל רצח.‬

58
00:04:22,262 --> 00:04:23,096
‫כן.‬

59
00:04:25,932 --> 00:04:27,016
‫כן, קליבר 0.30.‬

60
00:04:31,020 --> 00:04:36,693
‫אלק התקשר אלי.‬
‫נראה לי שזה היה בשש, שש וחצי בבוקר.‬

61
00:04:37,443 --> 00:04:39,237
‫הוא נשמע עצוב.‬

62
00:04:42,490 --> 00:04:45,952
‫הוא אמר, "בי, הם אינם."‬

63
00:04:47,203 --> 00:04:50,999
‫אמרתי, "מה זאת אומרת הם אינם?"‬

64
00:04:51,082 --> 00:04:53,293
‫הוא אמר, "הם מתים, בי".‬

65
00:04:54,127 --> 00:04:55,253
‫אמרתי, "מה?"‬

66
00:04:55,962 --> 00:04:57,380
‫"מגי ופול מתים."‬

67
00:04:59,048 --> 00:05:00,133
‫נכנסתי להלם.‬

68
00:05:02,427 --> 00:05:04,387
‫אלק אמר, "בי, את שם?"‬

69
00:05:06,097 --> 00:05:09,017
‫אמרתי, "כן, אני כאן",‬

70
00:05:09,100 --> 00:05:12,812
‫והוא אמר, "כנראה יגיעו הרבה אנשים לבית."‬

71
00:05:12,895 --> 00:05:17,066
‫הוא אמר,‬
‫"אכפת לך לסדר את הבית? לנקות קצת?"‬

72
00:05:17,775 --> 00:05:21,654
‫אמרתי, "תודיע לי אם אתה צריך שאעשה משהו".‬

73
00:05:23,448 --> 00:05:28,911
‫היה עליי לחזור בחזרה לתפקידי‬
‫ולעשות מה שמוטל עליי.‬

74
00:05:30,288 --> 00:05:33,708
‫הוא שאל אם אני יכולה לסדר קצת‬
‫כי אנשים עמדו להגיע עם אוכל,‬

75
00:05:33,791 --> 00:05:37,211
‫ואימא שלה, אחותה ואבא שלה עמדו להגיע.‬

76
00:05:38,713 --> 00:05:42,216
‫רציתי לוודא שהכול יהיה מסודר‬

77
00:05:42,300 --> 00:05:45,428
‫בדיוק כמו שמגי עשתה כשהם הגיעו לביקור.‬

78
00:05:48,473 --> 00:05:53,186
‫לפני שיצאתי, הוא אמר,‬
‫"אל תגיעי מהצד של המכלאות, אלא מהצד השני,‬

79
00:05:53,269 --> 00:05:55,980
‫כי יש שם הרבה סוכני אס-אל-אי-די."‬

80
00:05:58,441 --> 00:06:01,402
‫כשהגעתי, עבד שם צוות.‬

81
00:06:03,821 --> 00:06:05,073
‫לא אמרו לי כלום.‬

82
00:06:05,156 --> 00:06:08,618
‫אף אחד לא התקשר אליי כדי להגיד,‬
‫"היי, מה את עושה?"‬

83
00:06:09,327 --> 00:06:10,578
‫הלכתי ישר,‬

84
00:06:11,454 --> 00:06:16,042
‫יצאתי מהטנדר שלי, הלכתי לדלת הקדמית,‬
‫פתחתי את הדלת ונכנסתי.‬

85
00:06:19,295 --> 00:06:22,006
‫פניתי לכיוון המטבח.‬

86
00:06:22,799 --> 00:06:27,804
‫הסתכלתי ותהיתי איפה הסירים,‬
‫כי הם לא היו בכיור.‬

87
00:06:28,388 --> 00:06:30,098
‫פתחתי את המקרר,‬

88
00:06:30,598 --> 00:06:35,019
‫וכל הסירים והמחבתות היו במקרר,‬
‫מכוסים במכסה.‬

89
00:06:36,187 --> 00:06:41,025
‫וחשבתי, "זה מוזר. הם לא עושים את זה."‬

90
00:06:42,735 --> 00:06:48,783
‫כשעברתי דרך המטבח,‬
‫פניתי שמאלה, והבחנתי בפיג'מה שלה‬

91
00:06:49,617 --> 00:06:53,663
‫באמצע המעבר, מונחת באופן מסודר.‬

92
00:06:55,248 --> 00:06:58,251
‫זה יוצא דופן?‬
‫-זה מאוד יוצא דופן.‬

93
00:06:58,334 --> 00:07:00,878
‫היא לא הייתה מניחה את הבגדים שלה ככה.‬

94
00:07:01,379 --> 00:07:03,756
‫לא באמצע הדלת.‬

95
00:07:03,840 --> 00:07:06,092
‫הוא לא היה צריך לדאוג לסידור הבית.‬

96
00:07:06,175 --> 00:07:10,179
‫פשוט חשבתי שזה מוזר‬
‫שהוא ביקש ממנה לבוא לסדר,‬

97
00:07:10,263 --> 00:07:11,973
‫כמו לנקות זירת פשע.‬

98
00:07:18,521 --> 00:07:20,231
‫למוחרת בבוקר, כולם היו במוזל.‬

99
00:07:20,314 --> 00:07:22,567
‫אנשים הסתובבו בזירת הפשע,‬

100
00:07:24,777 --> 00:07:27,655
‫כולל ג'ון מרווין, הצעיר מבין האחים.‬

101
00:07:28,906 --> 00:07:29,949
‫מה שלומך, אדוני?‬

102
00:07:30,825 --> 00:07:33,953
‫סוכני אס-אל-אי-די‬
‫ערכו חיפוש בזמן שהיית שם?‬

103
00:07:34,036 --> 00:07:36,831
‫כן. אני לא יודע כמה זמן הייתי שם.‬

104
00:07:36,914 --> 00:07:41,919
‫הם באו ודיברנו בחדר המשחקים.‬

105
00:07:42,003 --> 00:07:44,714
‫אני חושב שמישהו תיאר אותו כ"חדר הרובים".‬

106
00:07:45,673 --> 00:07:50,386
‫הם אמרו שהם צריכים‬
‫להיכנס לבית ולחפש דברים.‬

107
00:07:52,513 --> 00:07:56,726
‫הם יביאו את פול ואת גברת מגי הביתה.‬

108
00:07:56,809 --> 00:08:00,229
‫בגלל שהם שני אנשים, זה ייקח קצת יותר זמן.‬

109
00:08:00,313 --> 00:08:01,731
‫הם יוכלו לחזור.‬

110
00:08:03,357 --> 00:08:06,110
‫במשך כמה זמן היית סמוך לזירת הפשע?‬

111
00:08:06,194 --> 00:08:08,154
‫אתה זוכר?‬
‫-די הרבה זמן.‬

112
00:08:08,654 --> 00:08:10,615
‫באיזה מצב היה אלק?‬

113
00:08:10,698 --> 00:08:14,035
‫הוא פשוט היה שבור, כלומר, נסער.‬

114
00:08:14,118 --> 00:08:16,496
‫כולם היו. היו שם עוד כמה אנשים,‬

115
00:08:16,579 --> 00:08:21,792
‫אבל רק התחבקנו ובכינו.‬
‫אני אפילו לא יודע אם דיברנו.‬

116
00:08:25,755 --> 00:08:29,217
‫הלכת בסוף למכלאות?‬
‫-כן.‬

117
00:08:29,300 --> 00:08:35,014
‫הייתי צריך לראות בעצמי מה קרה‬
‫כדי שאוכל לעכל את זה.‬

118
00:08:35,723 --> 00:08:42,063
‫אבל אגיד ככה. לפני שהלכתי,‬
‫לא הייתי בטוח אם מותר לי ללכת,‬

119
00:08:42,146 --> 00:08:44,065
‫כי ידעתי שזו זירת פשע.‬

120
00:08:45,233 --> 00:08:48,528
‫אז יצרתי קשר עם חבר שלי במשטרה.‬

121
00:08:49,654 --> 00:08:53,199
‫אני מאמין שמייקל פול‬
‫הוא זה שאישר לי ללכת לשם.‬

122
00:08:53,282 --> 00:08:54,492
‫- מר מייקל פול תומאס  -‬

123
00:08:54,575 --> 00:08:55,660
‫וניקו שם?‬

124
00:08:56,285 --> 00:08:58,329
‫לא, ג'ים, לא ניקו.‬

125
00:08:59,080 --> 00:09:01,415
‫כשמדובר בזירת פשע גדולה ומדממת,‬

126
00:09:01,499 --> 00:09:04,168
‫המדינה תשתתף ברוב ההוצאות‬

127
00:09:04,252 --> 00:09:05,962
‫לניקוי זירת הפשע שלך.‬

128
00:09:06,629 --> 00:09:10,841
‫השירותים האלה הוצעו למשפחה,‬
‫והם סירבו לקבלם.‬

129
00:09:10,925 --> 00:09:14,971
‫ראיתי דם. ראיתי מוחות.‬
‫ראיתי חתיכות גולגולת.‬

130
00:09:15,471 --> 00:09:18,182
‫אני לא יודע מה ראיתי. זה היה נורא.‬

131
00:09:18,724 --> 00:09:21,686
‫ומסיבה כלשהי, חשבתי שזה…‬

132
00:09:22,812 --> 00:09:26,649
‫משהו שהייתי צריך לעשות‬
‫בשביל פול, לנקות את זה.‬

133
00:09:28,150 --> 00:09:30,236
‫הרגשתי שזה המעשה הנכון.‬

134
00:09:31,320 --> 00:09:32,697
‫הרגשתי שאני חייב לו.‬

135
00:09:41,747 --> 00:09:43,165
‫לעניות דעתי,‬

136
00:09:43,833 --> 00:09:47,628
‫התפקיד של מומחה בלתי תלוי‬
‫הוא לומר את האמת,‬

137
00:09:47,712 --> 00:09:49,755
‫כמיטב ידיעתו,‬

138
00:09:50,256 --> 00:09:53,968
‫ולהסביר את הראיות האלה לחבר המושבעים.‬

139
00:09:54,051 --> 00:09:57,346
‫זו לא חייבת להיות‬
‫מכונת טביעות האצבע הקסומה‬

140
00:09:57,430 --> 00:09:59,140
‫או מכונת טביעות הרגל הקסומה.‬

141
00:09:59,223 --> 00:10:05,271
‫אפשר לעשות הרבה עם ציוד צילום טוב,‬
‫מכשיר מדידה ותיעוד טוב.‬

142
00:10:06,647 --> 00:10:08,733
‫הראיות יצביעו אל הכיוון הנכון.‬

143
00:10:08,816 --> 00:10:12,903
‫השאלה החשובה היא‬
‫האם אתה מסיק את המסקנות הנכונות,‬

144
00:10:12,987 --> 00:10:16,490
‫ואני מאמין שראינו חלק מזה בתיק הזה.‬

145
00:10:18,534 --> 00:10:23,289
‫כשהחקירה התקדמה,‬
‫הוצגה בפנינו תיאורית ההגנה.‬

146
00:10:23,372 --> 00:10:25,625
‫בגלל שהיו שני רובים, הם ניסו להוכיח‬

147
00:10:25,708 --> 00:10:28,336
‫שאלק מורדוק לא היה הרוצח היחידי.‬

148
00:10:28,419 --> 00:10:30,671
‫שהיו חייבים להיות שני יורים.‬

149
00:10:30,755 --> 00:10:35,551
‫הייתי מתוסכל, אז שאלתי את קני קינסי‬
‫אם זה בכלל אפשרי.‬

150
00:10:36,260 --> 00:10:37,637
‫הלכתי לזירה.‬

151
00:10:38,387 --> 00:10:40,931
‫התפקיד שלי היה לאמת את מה שדווח.‬

152
00:10:41,932 --> 00:10:44,644
‫מהן סדר היריות שבהן פול נורה?‬

153
00:10:45,519 --> 00:10:47,480
‫מה המיקום של היורה?‬

154
00:10:47,563 --> 00:10:50,858
‫נשכרתי על ידי התובע הכללי‬
‫כדי לענות על השאלות האלה.‬

155
00:10:52,443 --> 00:10:58,282
‫הם ידעו שלא היה שם רובה אחד, אלא שניים,‬
‫בגלל שנמצאו תרמילים שונים על הקרקע.‬

156
00:10:58,366 --> 00:11:02,370
‫יש כמה דרכים להסתכל על זה,‬
‫אבל אני מאמין שמדובר ביורה אחד.‬

157
00:11:02,453 --> 00:11:07,917
‫אני חושב שאם היו שני אנשים,‬
‫זה היה מתבצע באופן הרבה יותר יעיל.‬

158
00:11:10,795 --> 00:11:14,298
‫שחזור יראה את הדברים שאפשר להוכיח.‬

159
00:11:16,592 --> 00:11:20,971
‫זה היה חייב לקרות בדרך הזאת‬
‫בגלל עניינים נסיבתיים.‬

160
00:11:21,472 --> 00:11:26,102
‫לא אני יצרתי את זה,‬
‫אבל ראיתי אנימציות דומות.‬

161
00:11:26,185 --> 00:11:29,105
‫זה די מדויק מבחינה היסטורית.‬

162
00:11:32,108 --> 00:11:35,111
‫לדעתי, פול היה הקורבן הראשון.‬

163
00:11:37,738 --> 00:11:41,117
‫הוא היה בחור צעיר ומוכשר, די חזק.‬

164
00:11:41,200 --> 00:11:45,287
‫למען האמת, לדעתי הוא היה משיב מלחמה‬
‫אם הוא לא היה הראשון שנורה.‬

165
00:11:45,371 --> 00:11:50,459
‫הוא בהחלט לא היה נותן‬
‫לאימא שלו להיות קורבן‬

166
00:11:50,543 --> 00:11:52,837
‫בלי לנסות לפחות להשיב מלחמה.‬

167
00:11:53,671 --> 00:11:56,674
‫הוא עמד בערך באמצע חדר ההאכלה.‬

168
00:11:57,967 --> 00:12:01,137
‫הוא נורה פעם אחת.‬

169
00:12:01,220 --> 00:12:05,558
‫הוא הלך לעבר דלת חדר ההאכלה.‬

170
00:12:06,642 --> 00:12:08,728
‫מי שלחץ על ההדק של הרובה‬

171
00:12:08,811 --> 00:12:12,690
‫כנראה הופתע מאוד מכך שפול עדיין עומד.‬

172
00:12:12,773 --> 00:12:16,152
‫בנקודה זו, יש לך אפשרות אחת.‬

173
00:12:16,235 --> 00:12:19,864
‫להשתמש בקליע השני שברובה‬
‫כדי לסיים את העבודה.‬

174
00:12:21,157 --> 00:12:23,993
‫הירייה השנייה והקטלנית פגעה בפול‬

175
00:12:24,076 --> 00:12:27,955
‫כשפלג גופו העליון היה ממש מחוץ לדלת.‬

176
00:12:29,457 --> 00:12:31,876
‫הקורבן השני היה גברת מגי מורדוק.‬

177
00:12:32,877 --> 00:12:36,046
‫היא לא נהרגה על ידי אותו הנשק שהרג את פול.‬

178
00:12:36,130 --> 00:12:39,925
‫היא נורתה ברובה מסוג 300 בלקאאוט.‬

179
00:12:40,718 --> 00:12:44,472
‫העובדות מהשטח שבו גברת מגי נמצאה‬

180
00:12:44,555 --> 00:12:47,975
‫מעידות על כך שהיא הלכה לכיוון חדר ההאכלה.‬

181
00:12:50,019 --> 00:12:52,062
‫גברת מגי פגשה את היורה.‬

182
00:12:53,606 --> 00:12:56,650
‫אנחנו לא יודעים אילו יריות פגעו בגברת מגי,‬

183
00:12:56,734 --> 00:12:59,278
‫אבל אנחנו יודעים ששלוש מהן לא היו קטלניות,‬

184
00:12:59,361 --> 00:13:03,908
‫אחת פגעה בירך השמאלית שלה והשנייה בבטן,‬

185
00:13:03,991 --> 00:13:06,619
‫וזה גרם לה ליפול על הברכיים.‬

186
00:13:07,495 --> 00:13:10,623
‫הפגיעה הקטלנית נורתה כשהיא הייתה למטה,‬

187
00:13:11,582 --> 00:13:13,959
‫והיא גרמה לגוף שלה להתמוטט.‬

188
00:13:15,127 --> 00:13:16,754
‫היא לא זזה שוב.‬

189
00:13:17,838 --> 00:13:21,300
‫בשלב הזה, היורה התמקם מאחוריה.‬

190
00:13:21,884 --> 00:13:23,636
‫למרות שהיא כבר מתה,‬

191
00:13:23,719 --> 00:13:27,431
‫הירייה האחרונה הייתה לראש שלה.‬

192
00:13:28,849 --> 00:13:31,644
‫למשפחת מורדוק היו הרבה כלי נשק,‬

193
00:13:31,727 --> 00:13:34,146
‫ויש להם כמה רובי ציד.‬

194
00:13:34,230 --> 00:13:38,734
‫הם מחזיקים כמה רובים מסוג 300 בלקאאוט.‬

195
00:13:40,152 --> 00:13:44,490
‫אני חושב שהשימוש בשני כלי נשק‬
‫נועד ליצור את האשליה הזו,‬

196
00:13:44,573 --> 00:13:47,284
‫ליצור את האליבי שאומר‬
‫"זה לא יכול להיות אני."‬

197
00:13:47,368 --> 00:13:49,954
‫"לא יכולתי לעשות זאת.‬
‫אלה היו חייבים להיות שני אנשים."‬

198
00:13:56,877 --> 00:13:58,629
‫אלק, איך אתה מרגיש היום?‬

199
00:14:00,548 --> 00:14:04,051
‫במהלך המשפט, ההגנה רצתה להעביר מסר,‬

200
00:14:04,134 --> 00:14:06,262
‫כדי לוודא שהמושבעים ידעו‬

201
00:14:06,345 --> 00:14:10,099
‫שמשפחת מורדוק‬
‫עומדת לצדו שלאלק ומגבה אותו.‬

202
00:14:10,724 --> 00:14:14,019
‫אז ההגנה זימנה את בנו השני של אלק,‬

203
00:14:14,103 --> 00:14:15,980
‫באסטר מורדוק, לדוכן העדים.‬

204
00:14:16,814 --> 00:14:21,110
‫באסטר, אני רוצה לדבר על סופי השבוע‬
‫שקדמו לשבעה ביוני.‬

205
00:14:21,193 --> 00:14:24,238
‫אנא הראו את מוצג הגנה מספר 61.‬

206
00:14:24,321 --> 00:14:25,364
‫זה נמצא בראיות.‬

207
00:14:27,324 --> 00:14:29,994
‫- סרטון יום הולדת -‬

208
00:14:30,077 --> 00:14:32,913
‫"יום הולדת שמח!"‬

209
00:14:32,997 --> 00:14:35,457
‫- 27 במאי, 2021, יום ההולדת של אלק -‬

210
00:14:35,541 --> 00:14:38,460
‫"יום הולדת שמח, אלק היקר!"‬

211
00:14:39,336 --> 00:14:43,173
‫"יום הולדת שמח!"‬

212
00:14:43,257 --> 00:14:45,634
‫תודה רבה לכולכם.‬
‫-היי!‬

213
00:14:46,260 --> 00:14:51,515
‫ציינתם את יום הזיכרון כרגיל,‬
‫בסוף שבוע באדיסטו עם המשפחה והחברים שלך?‬

214
00:14:51,599 --> 00:14:52,433
‫נכון.‬

215
00:14:53,100 --> 00:14:54,476
‫זה לא נכון.‬

216
00:14:54,560 --> 00:14:56,812
‫הרבה דברים קרו אז.‬

217
00:14:58,522 --> 00:15:03,444
‫בסוף השבוע שקדם לרציחות, דיברתי עם מגי.‬

218
00:15:03,527 --> 00:15:07,656
‫היא אמרה, "פול הסתבך שוב בצרות."‬
‫אמרתי, "מה זאת אומרת?"‬

219
00:15:07,740 --> 00:15:10,993
‫הוא היה על הסירה עם חברים, והם שתו.‬

220
00:15:11,827 --> 00:15:14,079
‫היא אמרה שהם התקשרו לאלק.‬

221
00:15:14,163 --> 00:15:17,416
‫היא אמרה, "נראה לי שהוא אמר שיטפל בזה."‬

222
00:15:19,710 --> 00:15:23,589
‫המשרד להגנת הסביבה תפס אותו‬
‫עם סירה מלאה באנשים שתויים,‬

223
00:15:23,672 --> 00:15:26,383
‫עם צידנית מלאה באלכוהול, מוכנים לצאת לשיט.‬

224
00:15:26,467 --> 00:15:30,262
‫הם מנעו ממנו לצאת לשיט‬
‫והוציאו את כל האלכוהול מהסירה.‬

225
00:15:30,346 --> 00:15:33,140
‫זה הגיוני לחשוב שמישהו שעומד למשפט‬

226
00:15:33,223 --> 00:15:37,227
‫שבו ייקבע אם הוא ילך לכלא‬
‫על הריגת מישהו בתאונת שיט‬

227
00:15:37,311 --> 00:15:38,354
‫רק שנתיים לפני כן,‬

228
00:15:38,938 --> 00:15:44,443
‫לא יימצא חוגג על סירה.‬

229
00:15:44,985 --> 00:15:48,781
‫זה מעלה תהייה האם זה יצר לחץ נוסף על אלק,‬

230
00:15:49,448 --> 00:15:51,951
‫כשהבין שהוא לא יכול לשלוט במה שפול עושה.‬

231
00:15:53,118 --> 00:15:57,081
‫וזה התווסף ללחץ שהלך והתעצם בחייו של אלק.‬

232
00:15:59,875 --> 00:16:02,878
‫- עשרה ביוני, 2021,‬
‫שלושה ימים אחרי הרציחות -‬

233
00:16:04,672 --> 00:16:05,589
‫בסדר, אדוני.‬

234
00:16:06,548 --> 00:16:12,471
‫אז כשדיברנו באותו ערב,‬
‫קיבלתי סקירה בסיסית.‬

235
00:16:12,554 --> 00:16:16,684
‫כן, אדוני.‬
‫-זה היה די טראומטי.‬

236
00:16:16,767 --> 00:16:19,937
‫זה בסדר. אני יודע שעליך לשאול אותי…‬
‫תשאל מה שאתה צריך.‬

237
00:16:20,020 --> 00:16:23,107
‫אני רוצה שאתה…בוא נתחיל ביום שני בבוקר,‬

238
00:16:23,190 --> 00:16:25,067
‫וספר לי על היום שהיה לך.‬

239
00:16:27,444 --> 00:16:28,404
‫יום שני בבוקר,‬

240
00:16:29,363 --> 00:16:30,280
‫הלכתי לעבודה.‬

241
00:16:33,575 --> 00:16:37,663
‫יצאתי קצת מוקדם מהרגיל,‬
‫כי הבן שלי, פול, חזר הביתה.‬

242
00:16:39,957 --> 00:16:43,252
‫התכוונו לשתול מחדש כמה חמניות למחרת.‬

243
00:16:48,424 --> 00:16:51,969
‫נסענו בשטח, סתם הסתובבנו.‬

244
00:16:52,553 --> 00:16:54,013
‫חיפשנו חזירים.‬

245
00:16:55,055 --> 00:16:56,890
‫קצת קליעה למטרה.‬

246
00:16:57,474 --> 00:17:00,227
‫אני חושב שהוא ירה פעמיים‬
‫ואני יריתי פעם אחת.‬

247
00:17:08,527 --> 00:17:09,653
‫יותר טוב מאיך שהיה.‬

248
00:17:11,113 --> 00:17:12,865
‫זה לקח יותר משעה, כנראה.‬

249
00:17:13,949 --> 00:17:17,494
‫אימא עוד לא הייתה בבית. היה לה תור לרופא.‬

250
00:17:19,705 --> 00:17:22,750
‫בשלב מסוים, כולנו היינו יחד בבית.‬

251
00:17:23,292 --> 00:17:24,752
‫מגי חזרה הביתה.‬

252
00:17:29,006 --> 00:17:31,550
‫היינו קצת בבית.‬

253
00:17:33,886 --> 00:17:36,346
‫מגי ופול הלכו למכלאות.‬

254
00:17:36,430 --> 00:17:41,518
‫בדרך כלל הם נהגו לשם.‬
‫בטרקטורון, ברכב ארבע על ארבע,‬

255
00:17:42,144 --> 00:17:43,562
‫או שהם הלכו.‬

256
00:17:45,105 --> 00:17:46,732
‫אני נשארתי בבית.‬

257
00:17:46,815 --> 00:17:50,903
‫ראיתי טלוויזיה. נרדמתי על הספה.‬

258
00:17:52,362 --> 00:17:55,741
‫אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשקמתי‬
‫היה להתקשר למגי,‬

259
00:17:56,950 --> 00:17:58,911
‫כי הייתי בדרך לאימא שלי.‬

260
00:18:00,537 --> 00:18:02,790
‫שלחתי לה הודעה ב-21:06.‬

261
00:18:04,541 --> 00:18:06,335
‫היא לא ענתה,‬

262
00:18:07,086 --> 00:18:09,379
‫ונסעתי לאימא שלי.‬

263
00:18:09,463 --> 00:18:12,299
‫- אלמדה, בית ההורים של אלק -‬

264
00:18:12,382 --> 00:18:13,509
‫- 21.8 ק"מ -‬

265
00:18:13,592 --> 00:18:17,387
‫בדקתי מה שלום אימא שלי,‬
‫דיברתי עם שלי כמה דקות.‬

266
00:18:19,932 --> 00:18:21,141
‫עזבתי את הבית של אימא.‬

267
00:18:21,225 --> 00:18:23,977
‫- אלק: תתקשרי אליי, מותק . -‬

268
00:18:24,061 --> 00:18:26,063
‫אני יודע שהתקשרתי לכמה אנשים בדרך.‬

269
00:18:26,146 --> 00:18:28,315
‫אני יודע שהתקשרתי בחזרה לאחי ג'ון.‬

270
00:18:28,398 --> 00:18:30,567
‫אני יודע שדיברתי עם באסטר.‬

271
00:18:31,819 --> 00:18:32,820
‫חזרתי הביתה.‬

272
00:18:33,529 --> 00:18:34,655
‫הגעתי לבית.‬

273
00:18:35,364 --> 00:18:38,283
‫לא היה שם אף אחד. נכנסתי למכונית.‬

274
00:18:38,367 --> 00:18:43,914
‫חזרתי למכלאות,‬
‫וראיתי את מגי וראיתי את פול שוכב. ידעתי…‬

275
00:18:45,833 --> 00:18:46,959
‫ידעתי שזה רע.‬

276
00:18:47,543 --> 00:18:49,586
‫והתקשרתי למשטרה.‬

277
00:18:54,508 --> 00:18:55,968
‫כשהראיון התקיים,‬

278
00:18:56,051 --> 00:18:58,637
‫אלק ומשפחתו היו בשטח של ג'ון מרווין.‬

279
00:18:59,388 --> 00:19:03,725
‫למיטב הבנתי, רנדולף בדיוק יצא‬
‫מבית החולים והלך לפגוש את אלק,‬

280
00:19:03,809 --> 00:19:06,645
‫כדי לעודד אותו ולבדוק מה קורה.‬

281
00:19:06,728 --> 00:19:08,522
‫רנדולף היה שברירי מאוד,‬

282
00:19:09,815 --> 00:19:12,401
‫וכמובן שהיה עצוב מאוד.‬

283
00:19:14,153 --> 00:19:17,322
‫בזמן שהראיונות נערכו, רנדולף הלך הביתה.‬

284
00:19:17,823 --> 00:19:19,491
‫הוא נפטר מאוחר יותר באותו יום.‬

285
00:19:19,575 --> 00:19:21,535
‫- חגיגה לזכר חייו‬
‫של רנדולף מורדוק השלישי -‬

286
00:19:21,618 --> 00:19:25,247
‫זה היה קשה, לא רק לאלק, אלא גם לאחים.‬

287
00:19:25,330 --> 00:19:29,334
‫זו הייתה כמות עצומה של אובדן‬
‫בכמה ימים בלבד.‬

288
00:19:29,418 --> 00:19:34,798
‫כל השלושה, רנדולף השלישי, מגי ופול,‬
‫נקברו באותו סוף שבוע.‬

289
00:19:38,093 --> 00:19:42,055
‫ההספד שלה עדיין נמצא בתנ"ך שלי.‬

290
00:19:42,556 --> 00:19:46,518
‫מגי ואני דיברנו. סתם התבדחנו.‬

291
00:19:46,602 --> 00:19:51,523
‫אמרנו שכשנהיה זקנות,‬
‫מגי אמרה, "אני אשיר בלוויה שלך."‬

292
00:19:51,607 --> 00:19:53,942
‫ואמרתי, "טוב, אני אשיר בשלך."‬

293
00:19:54,026 --> 00:19:57,237
‫אמרתי, "לא משנה מי תשיר,‬
‫זה יקרה כשכבר נהיה זקנות."‬

294
00:19:57,988 --> 00:20:01,533
‫אמרתי, "יהיה לנו הרבה זמן ללמוד את השיר."‬

295
00:20:02,117 --> 00:20:03,744
‫היא רצתה את השיר "חסד מופלא",‬

296
00:20:05,537 --> 00:20:08,498
‫והנושא לא עלה עוד.‬

297
00:20:12,419 --> 00:20:15,964
‫בלילה שבו הוא נפטר, לא ידעתי שהוא נפטר.‬

298
00:20:16,048 --> 00:20:19,593
‫אני זוכרת שבדיוק בישלתי ארוחת ערב וניקיתי,‬

299
00:20:20,552 --> 00:20:22,221
‫וחשבתי על פול.‬

300
00:20:24,514 --> 00:20:29,937
‫הרגשתי שהוא ישמח מאוד‬
‫לראות איך התקדמתי בחיים.‬

301
00:20:30,020 --> 00:20:32,189
‫ואז למוחרת, התעוררתי,‬

302
00:20:32,272 --> 00:20:36,193
‫ואימא שלי התקשרה להגיד שהוא נפטר.‬

303
00:20:36,652 --> 00:20:37,861
‫- אני מזמין מלאך לנשף -‬

304
00:20:39,321 --> 00:20:43,242
‫זה נשמע מטורף.‬
‫אני מרגישה כאילו הוא ביקר אותי,‬

305
00:20:43,992 --> 00:20:46,328
‫אני לא יודעת, במסעו האחרון.‬

306
00:20:59,091 --> 00:21:03,845
‫אחרי הלוויות, בסוף יוני, יולי,‬
‫או בתחילת אוגוסט, יצאה הצהרה מוקדמת‬

307
00:21:03,929 --> 00:21:06,807
‫שאין נזק או סכנה לציבור. וזה הכול.‬

308
00:21:06,890 --> 00:21:10,769
‫לא היו פרטים על האופן שבו מגי ופול נהרגו,‬

309
00:21:10,852 --> 00:21:13,522
‫או על חשודים אפשריים. הייתה דממה.‬

310
00:21:13,605 --> 00:21:15,274
‫במהלך החקירה,‬

311
00:21:15,357 --> 00:21:19,361
‫ניסינו להרכיב את ציר הזמן‬
‫של אלק ולאשר את הסיפור שלו.‬

312
00:21:20,279 --> 00:21:23,156
‫הוא אמר שהוא נסע לאלמדה‬
‫בלילה ההוא כדי לבקר את אימו.‬

313
00:21:23,657 --> 00:21:26,368
‫לטענתו, הוא דיבר רק עם אדם אחד,‬

314
00:21:26,451 --> 00:21:29,871
‫והיא המטפלת של אימו, שלי.‬
‫אז החלטנו לדבר איתה.‬

315
00:21:35,669 --> 00:21:38,130
‫כעורכי דין, אנו יכולים לגרום לאנשים להעיד.‬

316
00:21:38,839 --> 00:21:43,093
‫אבל אנו רוצים שאנשים יקומו‬
‫ויספרו את החלק שלהם בסיפור,‬

317
00:21:43,176 --> 00:21:47,055
‫ושיבינו שיש להם מחויבות לעשות צדק,‬

318
00:21:47,139 --> 00:21:51,935
‫ושצדק תלוי באנשים שמוכנים‬
‫לעשות את הצעד האמיץ הזה‬

319
00:21:52,019 --> 00:21:53,895
‫ולעלות לשם ולספר את הסיפור שלהם.‬

320
00:21:53,979 --> 00:21:57,983
‫במקרה הזה, בטלוויזיה הלאומית והבינלאומית.‬

321
00:22:02,654 --> 00:22:05,449
‫אימא תמיד אמרה, "תגיד את האמת אם זה כואב".‬

322
00:22:08,618 --> 00:22:13,165
‫אני אסירת תודה על האנשים שתומכים בי,‬
‫הילדים שלי, הבן שלי והבנות שלי.‬

323
00:22:14,541 --> 00:22:16,793
‫הילדים שלי הם החיים שלי.‬

324
00:22:16,877 --> 00:22:19,963
‫- שלי סמית, המטפלת של ליבי מורדוק -‬

325
00:22:20,047 --> 00:22:24,343
‫מדינת קרוליינה הדרומית‬
‫מזמנת את גברת מישל סמית לדוכן העדים.‬

326
00:22:26,845 --> 00:22:29,097
‫חיי השתנו כשעליתי לדוכן.‬

327
00:22:30,557 --> 00:22:34,102
‫זה לימד אותי‬
‫את המשמעות האמיתית של להיות כנה.‬

328
00:22:35,354 --> 00:22:40,108
‫גברת סמית, בבקשה, ספרי להם‬
‫על ליל השבעה ביוני.‬

329
00:22:45,155 --> 00:22:48,658
‫ב-7 ביוני, בלילה,‬
‫באתי לעבוד בבית של גברת ליבי.‬

330
00:22:49,910 --> 00:22:51,119
‫סתם לילה רגיל.‬

331
00:22:52,162 --> 00:22:55,415
‫בערך ב-9:30, אלק התקשר אליי.‬

332
00:22:55,499 --> 00:23:00,337
‫הוא אמר, "שלי, אני בחוץ", אמרתי, "בסדר".‬
‫והלכתי לדלת האחורית כדי להכניס אותו.‬

333
00:23:01,088 --> 00:23:04,800
‫אלק בא לבדוק מה עם אימא שלו,‬
‫ולהודיע לה שאבא שלו בבית החולים,‬

334
00:23:04,883 --> 00:23:06,009
‫אבל היא ישנה.‬

335
00:23:08,136 --> 00:23:10,972
‫הוא התנהג מוזר מאוד, חסר מנוחה.‬

336
00:23:12,015 --> 00:23:16,478
‫הוא צפה בתוכנית טלוויזיה איתי על המיטה.‬
‫ואמר, "אני תיכף אלך",‬

337
00:23:17,187 --> 00:23:18,146
‫והוא הלך.‬

338
00:23:20,273 --> 00:23:24,778
‫למוחרת, אחרי הרציחות,‬
‫אלק הגיע לבית כדי לדבר איתי.‬

339
00:23:24,861 --> 00:23:26,321
‫- 8 ביוני, 2021‬
‫יום אחרי הרצח -‬

340
00:23:26,405 --> 00:23:29,658
‫הוא אמר, "אם מישהו שואל אותך אם הייתי שם,‬

341
00:23:29,741 --> 00:23:32,160
‫פשוט תגידי שהייתי כאן 30 עד 40 דקות."‬

342
00:23:32,244 --> 00:23:35,539
‫זה לא נכון. הוא היה כאן 20 דקות.‬

343
00:23:35,622 --> 00:23:39,334
‫מה הוא אמר לך‬
‫לגבי השהייה שלו בבית בליל הרצח?‬

344
00:23:40,085 --> 00:23:42,045
‫שהוא היה שם 30-40 דקות.‬

345
00:23:42,796 --> 00:23:46,174
‫ישבנו שם והרגשתי שהלב של כולם יוצא אל שלי.‬

346
00:23:46,258 --> 00:23:50,137
‫כי ראו שקשה לה להיות שם.‬

347
00:23:50,846 --> 00:23:52,514
‫למה את בוכה?‬

348
00:23:54,641 --> 00:23:58,145
‫כי הם משפחה טובה, ואני אוהבת לעבוד שם,‬

349
00:23:58,937 --> 00:24:00,856
‫ואני מצטערת שכל זה קרה.‬

350
00:24:01,565 --> 00:24:04,943
‫ריחמתי על גברת שלי.‬
‫אפשר היה לראות שהיא עצובה.‬

351
00:24:06,236 --> 00:24:08,905
‫אני חושבת שהיא פחדה להעיד,‬

352
00:24:08,989 --> 00:24:11,450
‫אבל היא ידעה שהיא צריכה לומר את האמת,‬

353
00:24:11,533 --> 00:24:13,285
‫וזה מה שהיא עשתה.‬

354
00:24:14,161 --> 00:24:18,707
‫היא לא שינתה את דבריה בגלל אלק.‬
‫היא דבקה בזמן שהיא אמרה.‬

355
00:24:19,291 --> 00:24:21,418
‫במהלך העדות שלה התברר‬

356
00:24:21,501 --> 00:24:25,213
‫שהיא פחדה מאוד, ושהיא שיתפה את בני משפחתה‬

357
00:24:25,297 --> 00:24:30,385
‫בספקות שהיו לה לגבי מה שאלק מורדוק‬
‫ביקש ממנה לומר, ולכן הם היו שם.‬

358
00:24:30,469 --> 00:24:34,514
‫דיברתי עם אחי כי הוא שוטר.‬

359
00:24:34,598 --> 00:24:40,562
‫אז אמרתי לעצמי, "זה בסדר.‬
‫פשוט תגידי את האמת, זהו זה."‬

360
00:24:40,645 --> 00:24:42,355
‫"פשוט תגידי את האמת. תהיי כנה".‬

361
00:24:42,439 --> 00:24:45,358
‫הוא לא היה שם 30 או 40 דקות, נכון?‬
‫-לא.‬

362
00:24:47,986 --> 00:24:49,529
‫זה היה לא ייאמן.‬

363
00:24:49,613 --> 00:24:53,950
‫הבנו שאלק הלך לאלמדה כדי לבסס לעצמו אליבי.‬

364
00:24:54,034 --> 00:24:56,745
‫הוא שיקר לגבי משך הזמן ששהה שם‬
‫כדי שייראה כאילו‬

365
00:24:56,828 --> 00:24:58,622
‫הוא לא היה בבית בזמן הרציחות.‬

366
00:24:59,122 --> 00:25:03,460
‫כנראה אני היחידה‬
‫שהייתי שם באותו לילה שמגי ופול נרצחו,‬

367
00:25:03,543 --> 00:25:06,838
‫אז לכן אלק שאל אותי,‬
‫כי הוא רצה שאהיה האליבי שלו.‬

368
00:25:08,256 --> 00:25:11,134
‫לא יכולתי להאמין. זה היה הלם.‬

369
00:25:12,052 --> 00:25:15,514
‫הוא חשב שאני אהיה בצד שלו,‬
‫אבל אני לא אשקר.‬

370
00:25:22,103 --> 00:25:24,731
‫אחרי הלוויה של פול ומגי,‬

371
00:25:25,273 --> 00:25:28,151
‫אלק התקשר אליי ואמר,‬
‫"אני צריך לבקש ממך טובה."‬

372
00:25:28,235 --> 00:25:33,031
‫"אני רוצה לדעת אם את ומייקל", בעלי,‬
‫"יכולים לעבור למוזל."‬

373
00:25:34,574 --> 00:25:36,993
‫באותו זמן הוא שהה באלמדה.‬

374
00:25:37,702 --> 00:25:41,456
‫חשבנו שאנחנו עוזרים לו.‬

375
00:25:43,041 --> 00:25:47,295
‫בלילה הראשון היה שם די מפחיד.‬

376
00:25:47,379 --> 00:25:48,755
‫בשטח מוזל,‬

377
00:25:49,965 --> 00:25:54,094
‫עבור אנשים שמעולם לא חוו חושך מוחלט,‬

378
00:25:54,177 --> 00:25:56,763
‫זה חושך אחר לגמרי.‬

379
00:25:58,807 --> 00:26:03,103
‫למרות שהם פרסמו הודעה שאמרה שאין סכנה,‬

380
00:26:04,062 --> 00:26:07,607
‫לא ידענו אם מישהו יפרוץ לבית,‬
‫מתוך מחשבה שאין שם אף אחד.‬

381
00:26:07,691 --> 00:26:10,777
‫עדיין דיברנו על ההרס‬

382
00:26:10,860 --> 00:26:15,365
‫שנגרם על ידי מעשי הרצח ועל זה שלא נעשה דבר‬

383
00:26:15,448 --> 00:26:18,451
‫בקשר לגילוי המעורבים בנעשה.‬

384
00:26:18,535 --> 00:26:22,581
‫האם אלק ובאסטר עדיין על הכוונת שלהם?‬

385
00:26:22,664 --> 00:26:27,419
‫אבל נראה שאלק ובאסטר חיו את חייהם.‬

386
00:26:27,502 --> 00:26:31,798
‫אני זוכרת שראיתי בפייסבוק שהם באדיסטו,‬

387
00:26:31,881 --> 00:26:36,303
‫יוצאים לטיולים‬
‫ולטורנירים בסירות באדיסטו בקיץ.‬

388
00:26:36,386 --> 00:26:39,097
‫חיים את החיים כרגיל.‬

389
00:26:42,559 --> 00:26:45,854
‫אלק חוזר. הוא שזוף וירד הרבה במשקל,‬

390
00:26:46,354 --> 00:26:49,149
‫נכנס למשרד אס-אל-אי-די בוולטרבורו‬

391
00:26:49,232 --> 00:26:53,737
‫על מנת לקבל עדכון בתיק, כפי שאלק ביקש,‬

392
00:26:53,820 --> 00:26:57,282
‫אחר כך הם אמרו‬
‫שזה היה ראיון לשם השגת מידע.‬

393
00:26:57,365 --> 00:26:59,868
‫- 11 באוגוסט, 2021‬
‫חודשיים אחרי הרציחות -‬

394
00:26:59,951 --> 00:27:02,078
‫אלק, אני מודה לך שבאת היום.‬

395
00:27:03,330 --> 00:27:05,540
‫אעשה בשמחה הכול.‬
‫-אני מבין.‬

396
00:27:05,624 --> 00:27:09,169
‫אני יודע שיש לנו על מה לדבר.‬
‫אני יודע שיש לך המון שאלות.‬

397
00:27:11,379 --> 00:27:14,299
‫אבל לפני שנתחיל עם השאלות שלך,‬

398
00:27:15,508 --> 00:27:17,469
‫זה נמשך כבר יותר מחודשיים,‬

399
00:27:17,969 --> 00:27:20,180
‫ועשינו הרבה.‬

400
00:27:20,263 --> 00:27:21,139
‫אני יודע.‬

401
00:27:21,222 --> 00:27:25,018
‫ואני צריך הבהרה לגבי עוד כמה נושאים.‬

402
00:27:25,602 --> 00:27:30,649
‫דבר אחד שאני מנסה להבין הוא ציר הזמן שלך.‬

403
00:27:31,232 --> 00:27:33,401
‫באיזו שעה פול חזר הביתה באותו לילה?‬

404
00:27:34,653 --> 00:27:35,862
‫פול ואני…‬

405
00:27:38,281 --> 00:27:40,241
‫הגענו בערך באותו הזמן.‬

406
00:27:48,208 --> 00:27:49,167
‫יותר טוב מאיך שהיה.‬

407
00:27:49,250 --> 00:27:54,381
‫יש סרטון של שניכם בחווה באותו הערב.‬

408
00:27:55,131 --> 00:27:57,634
‫לבשת מכנסי חאקי וחולצה.‬

409
00:27:59,344 --> 00:28:01,137
‫אתה משחק באיזה עץ.‬

410
00:28:04,182 --> 00:28:06,434
‫אני לא זוכר ששיחקתי בעץ.‬
‫-כן.‬

411
00:28:06,935 --> 00:28:12,774
‫השאלה היא כזאת, כשפגשתי אותך באותו לילה,‬
‫לבשת מכנסיים קצרים וחולצת טריקו.‬

412
00:28:12,857 --> 00:28:15,527
‫באיזה שלב באותו ערב החלפת בגדים?‬

413
00:28:19,989 --> 00:28:21,074
‫אני לא בטוח.‬

414
00:28:21,991 --> 00:28:23,618
‫אתה יודע, זה…‬

415
00:28:25,161 --> 00:28:27,747
‫לפני או אחרי האוכל?‬
‫-לא, זה היה…‬

416
00:28:29,416 --> 00:28:32,669
‫באיזו שעה זה היה?‬
‫חשבתי ששם כבר החלפתי בגדים.‬

417
00:28:33,169 --> 00:28:36,464
‫אין על זה חותמת זמן,‬
‫כי יש כל כך הרבה פוסטים.‬

418
00:28:36,965 --> 00:28:39,759
‫אבל לדעתי זה נראה לפני שקיעה.‬

419
00:28:40,719 --> 00:28:43,138
‫אז בערך בשעה שבע וחצי, שמונה.‬

420
00:28:44,472 --> 00:28:47,100
‫כנראה החלפתי בגדים כשחזרתי הביתה.‬

421
00:28:49,185 --> 00:28:52,147
‫זה היה מרתק כי דיוויד אוון‬
‫הציג בפניו ראיות.‬

422
00:28:52,230 --> 00:28:55,859
‫"כן, לבשת משהו שונה‬
‫ממה שלבשת מאוחר יותר באותו לילה."‬

423
00:28:55,942 --> 00:28:58,069
‫"מתי התקלחת? מתי החלפת בגדים?"‬

424
00:28:58,153 --> 00:29:01,114
‫זה הלילה הכי חשוב בחייו ואלק לא זוכר.‬

425
00:29:04,325 --> 00:29:07,829
‫ב-20 באוגוסט, 2021, אלק פנה אליי.‬

426
00:29:08,788 --> 00:29:11,291
‫הוא אמר, "בי, בואי הנה.‬
‫אני צריך לדבר איתך."‬

427
00:29:11,374 --> 00:29:13,293
‫"בואי שבי." ואני…‬

428
00:29:13,793 --> 00:29:17,672
‫קודם כול, מוזר שהוא ביקש ממני לשבת.‬

429
00:29:17,756 --> 00:29:22,177
‫הוא תמיד היה בתנועה,‬
‫והיה קשה לדבר איתו שיחה ארוכה,‬

430
00:29:22,260 --> 00:29:23,595
‫כי הוא היה תמיד עסוק.‬

431
00:29:24,095 --> 00:29:27,182
‫כשהוא שאל אותי את זה,‬
‫אמרתי, "טוב, אני אשב."‬

432
00:29:27,891 --> 00:29:30,143
‫התיישבתי ואמרתי, "מה קורה?"‬

433
00:29:30,226 --> 00:29:33,813
‫הוא אמר, "את זוכרת מה לבשתי באותו היום?"‬

434
00:29:34,355 --> 00:29:36,733
‫כלומר ביום שבו מגי ופול נהרגו.‬

435
00:29:37,650 --> 00:29:41,780
‫זה באמת מוזר, אבל אני זוכרת מה הוא לבש,‬

436
00:29:42,864 --> 00:29:44,657
‫אבל לא רציתי להגיד כלום.‬

437
00:29:44,741 --> 00:29:49,037
‫אבל הוא המשיך ולחץ,‬
‫"את זוכרת את החולצה ואת זה?"‬

438
00:29:49,621 --> 00:29:51,748
‫הוא אמר, "פשוט יש לי הרגשה רעה."‬

439
00:29:52,832 --> 00:29:56,628
‫בשלב הזה, לא ידעתי על מה הוא מדבר,‬

440
00:29:56,711 --> 00:29:59,214
‫כי לא ידעתי שיש סרטון.‬

441
00:30:00,548 --> 00:30:02,717
‫חשבתי שהוא רק מתאבל.‬

442
00:30:03,551 --> 00:30:07,055
‫זה עדיין מוזר לי שהוא שאל אותי משהו כזה.‬

443
00:30:07,138 --> 00:30:09,390
‫אבל זו רק תחושה כזאת שעלתה בי,‬

444
00:30:09,474 --> 00:30:14,562
‫בגלל שהוא חזר על זה שוב ושוב.‬

445
00:30:15,522 --> 00:30:17,190
‫עוד כמה שאלות.‬
‫-טוב.‬

446
00:30:17,899 --> 00:30:21,027
‫רצחת את מגי?‬
‫-לא. האם רצחתי את אשתי?‬

447
00:30:21,110 --> 00:30:22,445
‫כן, אדוני.‬
‫-לא, דיוויד.‬

448
00:30:24,030 --> 00:30:26,950
‫אתה יודע מי רצח?‬
‫-לא, אני לא יודע מי רצח.‬

449
00:30:29,202 --> 00:30:31,830
‫הרגת את פול?‬
‫-לא, לא הרגתי את פול.‬

450
00:30:32,455 --> 00:30:35,250
‫אתה יודע מי רצח?‬
‫-לא, אדוני, אני לא יודע מי רצח.‬

451
00:30:35,750 --> 00:30:37,460
‫אתה חושב שהרגתי את מגי?‬

452
00:30:42,006 --> 00:30:45,260
‫אני הולך לאן שהראיות והעובדות לוקחות אותי.‬
‫-אני מבין.‬

453
00:30:47,679 --> 00:30:49,305
‫ואתה חושב שהרגתי את פול?‬

454
00:30:49,389 --> 00:30:52,100
‫אני הולך לאן שהראיות והעובדות לוקחות אותי,‬

455
00:30:52,183 --> 00:30:57,564
‫ואין לי שום דבר שמצביע על מישהו אחר כרגע.‬

456
00:30:59,858 --> 00:31:02,318
‫אז זה אומר שאני חשוד?‬

457
00:31:02,902 --> 00:31:04,237
‫אתה עדיין בפנים.‬

458
00:31:08,116 --> 00:31:11,995
‫בתוך כמה ימים מהפגישה ההיא,‬
‫עם המנהלים הבכירים באס-אל-אי-די,‬

459
00:31:12,495 --> 00:31:15,582
‫כל העולם שלו התחיל להתפרק.‬

460
00:31:18,751 --> 00:31:22,005
‫ראיון טלפוני עם אלק מורדוק.‬

461
00:31:22,839 --> 00:31:24,048
‫בתאריך 13.9.21.‬

462
00:31:24,924 --> 00:31:26,092
‫ג'ים גריפין: ג'ים מדבר.‬

463
00:31:26,175 --> 00:31:30,096
‫אס-אל-אי-די: היי ג'ים, כאן ראיין קלי וג'ו‬
‫מאס-אל-אי-די. מה שלומך?‬

464
00:31:30,179 --> 00:31:32,390
‫ג'ים: היי, ראיין וג'ו.‬
‫אס-אל-אי-די: כן.‬

465
00:31:33,224 --> 00:31:37,145
‫ג'ים: אנחנו במשרד עם אלק ודיק,‬

466
00:31:37,228 --> 00:31:41,149
‫ואני שם את הטלפון על השולחן ליד אלק.‬

467
00:31:41,733 --> 00:31:44,277
‫אלק: הייתי במקום לא טוב.‬
‫ג'ים: מה זאת אומרת?‬

468
00:31:44,777 --> 00:31:47,780
‫אלק: חשבתי שיהיה יותר טוב אם לא אהיה יותר.‬

469
00:31:47,864 --> 00:31:51,659
‫חשבתי שזה יקל על המשפחה שלי‬

470
00:31:52,744 --> 00:31:54,078
‫אם אני אמות.‬

471
00:31:54,162 --> 00:31:57,248
‫דיק: אז החלטת להתאבד?‬
‫אלק: נכון.‬

472
00:31:57,749 --> 00:32:00,668
‫התקשרתי לקרטיס אדי סמית בטלפון.‬

473
00:32:00,752 --> 00:32:02,545
‫דיק: מי זה קרטיס אדי סמית?‬

474
00:32:03,087 --> 00:32:05,798
‫אדי סמית כונה "מורדוק הרביעי".‬

475
00:32:05,882 --> 00:32:09,052
‫הוא עזר להם לנקות כל מה שהם היו צריכים.‬

476
00:32:09,135 --> 00:32:12,013
‫אדי סמית, שלפי השמועות‬
‫הוא סוחר הסמים של אלק.‬

477
00:32:12,096 --> 00:32:16,267
‫הם עסקו יחד בעסקאות סמים,‬
‫הונאות כספים, פדיון צ'קים.‬

478
00:32:16,351 --> 00:32:17,810
‫האם הוא היה מעורב ברציחות?‬

479
00:32:22,190 --> 00:32:25,109
‫האם ירית באחד מהאנשים האלה בשטח מוזל?‬

480
00:33:25,211 --> 00:33:27,213
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬