1
00:00:11,344 --> 00:00:13,930
‫- 911, מחוז המפטון, איפה מקרה החירום? -‬

2
00:00:14,514 --> 00:00:17,392
‫כן, אנחנו בדרך סלקהאצ'י,‬

3
00:00:17,475 --> 00:00:20,645
‫ובצד הדרך עומד גבר שכולו מלא בדם.‬

4
00:00:20,729 --> 00:00:22,147
‫הוא מנופף בידיים.‬

5
00:00:22,230 --> 00:00:24,816
‫הוא נראה בסדר, אבל זה הרגיש כמו מלכודת,‬
‫אז לא עצרנו.‬

6
00:00:24,899 --> 00:00:26,484
‫- 4 בספטמבר,‬
‫3 חודשים לאחר הרציחות -‬

7
00:00:26,568 --> 00:00:29,362
‫אני לא מאשימה אותך.‬
‫אשלח לשם שוטרים לבדוק.‬

8
00:00:29,988 --> 00:00:34,034
‫האישה אומרת שהוא נהג ברכב שטח,‬
‫דומה למשאית, מסוג מרצדס.‬

9
00:00:39,414 --> 00:00:41,166
‫מה שלומך?‬
‫-היי, מה שלומך?‬

10
00:00:41,249 --> 00:00:42,459
‫טוב, מה קרה?‬

11
00:00:44,294 --> 00:00:45,587
‫- המפטון -‬

12
00:00:45,670 --> 00:00:50,300
‫זה היה סוף השבוע של יום העבודה,‬
‫וחבר מהמפטון התקשר אליי‬

13
00:00:50,383 --> 00:00:52,385
‫ואמר שאלק נורה.‬

14
00:00:52,469 --> 00:00:58,808
‫והדבר הראשון שחשבתי היה‬
‫שהאדם שירה במגי ופול מצא את אלק.‬

15
00:00:59,434 --> 00:01:04,230
‫אלק אושפז בבית החולים,‬
‫והם לא בטוחים מי ירה בו.‬

16
00:01:04,314 --> 00:01:06,900
‫תעלומה בדרום קרוליינה‬
‫הופכת למסתורית עוד יותר.‬

17
00:01:06,983 --> 00:01:10,945
‫גורמים רשמיים אמרו ל"פוקס ניוז"‬
‫שעורך הדין בן ה-53, אלק מורדוק,‬

18
00:01:11,029 --> 00:01:14,157
‫נורה ונפצע היום‬
‫במחוז המפטון, דרום קרוליינה.‬

19
00:01:14,240 --> 00:01:15,408
‫אין מידע על מצבו.‬

20
00:01:15,492 --> 00:01:17,410
‫אלק הובהל לבית החולים.‬

21
00:01:17,494 --> 00:01:22,540
‫הוא נורה לאור היום בראשו,‬
‫כשהחליף צמיג בצד הכביש.‬

22
00:01:23,124 --> 00:01:26,127
‫הסיפור של אלק השתנה ביום אחד.‬

23
00:01:26,211 --> 00:01:29,380
‫אני חושבת שגילינו שבן הדוד אדי היה מעורב.‬

24
00:01:32,550 --> 00:01:35,386
‫- תכחיש הכול…אל תודה בדבר…‬
‫תאשים מישהו אחר! -‬

25
00:01:42,268 --> 00:01:43,103
‫כן.‬

26
00:01:43,853 --> 00:01:45,480
‫מעולם לא הייתי אדם שקט.‬

27
00:01:46,523 --> 00:01:49,609
‫שמי קרטיס אדוארד סמית. כולם קוראים לי אדי.‬

28
00:01:52,112 --> 00:01:53,113
‫קדימה, מותק.‬

29
00:01:54,364 --> 00:01:55,281
‫לעזאזל.‬

30
00:01:55,365 --> 00:01:58,409
‫פגשתי את אלק בסוף שנות ה-80,‬
‫תחילת שנות ה-90.‬

31
00:01:58,493 --> 00:02:00,703
‫- קרטיס אדי סמית, חבר של אלק מורדוק -‬

32
00:02:00,787 --> 00:02:04,290
‫הכרתי את אבא שלו.‬
‫אני חצי מורדוק, אל תספר לאף אחד.‬

33
00:02:05,875 --> 00:02:07,043
‫באמת, אל.‬

34
00:02:07,961 --> 00:02:11,631
‫הייתי חבר של אלק,‬
‫וגם עבדתי קצת אצלו במהלך השנים.‬

35
00:02:12,841 --> 00:02:16,386
‫עשיתי סידורים עבורו ועבודות קטנות,‬

36
00:02:16,469 --> 00:02:18,847
‫כמו עבודות פינוי והכנת קרקע,‬

37
00:02:19,597 --> 00:02:24,185
‫חציבת תעלות למעבר מים בשטח,‬
‫כדי שיהיה ניקוז טוב.‬

38
00:02:33,736 --> 00:02:37,115
‫הוא התקשר אליי בעשר, עשר וחצי בבוקר,‬
‫ושאל מה אני עושה.‬

39
00:02:37,198 --> 00:02:38,867
‫אמרתי, "כלום, עבדתי עד מאוחר."‬

40
00:02:38,950 --> 00:02:41,327
‫הוא אמר, "אתה יכול להגיע הנה לרגע?"‬

41
00:02:41,995 --> 00:02:45,707
‫הוא אמר לי לפגוש אותו‬
‫בבית הלוויות בוורנוויל.‬

42
00:02:46,708 --> 00:02:48,501
‫כשהרמתי עיניים, הוא בדיוק הגיע.‬

43
00:02:50,211 --> 00:02:54,048
‫הוא משך את מגן השמש לכיוון החלון שלו,‬

44
00:02:54,132 --> 00:02:58,052
‫והעלה את החלון למעלה,‬
‫כך שהסתכלתי עליו דרך חור כזה.‬

45
00:02:58,136 --> 00:02:59,679
‫שאלתי, "מה אתה עושה?"‬

46
00:02:59,762 --> 00:03:03,183
‫והוא ענה, "ובכן…אני לא רוצה‬
‫שיראו אותי בעיר."‬

47
00:03:06,519 --> 00:03:08,730
‫והוא אומר, "עוקבים אחריי."‬

48
00:03:08,813 --> 00:03:11,816
‫אמרתי, "מי עוקב אחריך?"‬
‫הוא אמר, "אס-אל-אי-די".‬

49
00:03:13,109 --> 00:03:15,111
‫ואמרתי, "למה הם עוקבים אחריך?"‬

50
00:03:16,237 --> 00:03:18,740
‫הוא אמר, "אתה יודע, בגלל מה שקרה."‬

51
00:03:18,823 --> 00:03:20,658
‫אמרתי, "מה שקרה במוזל?"‬

52
00:03:21,159 --> 00:03:23,828
‫הוא אמר, "כן."‬
‫אמרתי, "מה באמת קרה שם?"‬

53
00:03:23,912 --> 00:03:26,206
‫הוא אמר, "הכול פשוט נדפק."‬

54
00:03:27,332 --> 00:03:28,249
‫פשוט ככה.‬

55
00:03:28,958 --> 00:03:31,294
‫הוא אמר, "אתה אוהב אותי?"‬
‫אמרתי, "כמו אח."‬

56
00:03:31,377 --> 00:03:32,879
‫"אעשה בשבילך הכול."‬

57
00:03:33,379 --> 00:03:35,423
‫הוא אמר, "אני רוצה שתירה בי למוות."‬

58
00:03:35,506 --> 00:03:39,677
‫אמרתי, "זה לא יקרה.‬
‫לא היום ולא מחר. תשכח מזה."‬

59
00:03:40,553 --> 00:03:44,766
‫והוא אמר, "אז כנראה אצטרך‬
‫לעשות זאת בעצמי."‬

60
00:03:44,849 --> 00:03:45,767
‫והוא נסע.‬

61
00:03:46,768 --> 00:03:47,769
‫יצאתי בעקבותיו.‬

62
00:03:47,852 --> 00:03:51,022
‫עקבתי אחריו מתוך דאגה טהורה,‬

63
00:03:52,148 --> 00:03:56,277
‫ולו רק בגלל שמגי ופול כבר מתים,‬

64
00:03:56,361 --> 00:03:58,947
‫מר רנדולף מת שלושה או ארבעה ימים לאחר מכן,‬

65
00:03:59,030 --> 00:04:01,032
‫המשפחה לא צריכה שיקרה עוד משהו.‬

66
00:04:01,950 --> 00:04:05,245
‫כשהגעתי לשם, ופתחתי את החלון,‬

67
00:04:05,328 --> 00:04:07,247
‫הוא ניגש לחלון שלי עם אקדח.‬

68
00:04:07,330 --> 00:04:09,415
‫חשבתי שאוכל להפחיד אותו כך שיתעשת.‬

69
00:04:11,292 --> 00:04:12,543
‫יריתי באוויר.‬

70
00:04:13,127 --> 00:04:15,171
‫והוא, עם כל המטר תשעים שלו,‬

71
00:04:16,297 --> 00:04:17,507
‫פשוט צנח לאספלט.‬

72
00:04:18,007 --> 00:04:20,093
‫מכאן הגיע הסימן על הראש שלו.‬

73
00:04:20,176 --> 00:04:22,804
‫מהאבנים שנמצאות בצדי הכביש,‬

74
00:04:22,887 --> 00:04:24,555
‫לא מכדור בראש.‬

75
00:04:24,639 --> 00:04:27,058
‫פספסתי אותו בשני מטר בערך, מאחורה.‬

76
00:04:27,850 --> 00:04:31,396
‫כששאלתי, "למה רצית שאירה בך?" הוא ענה לי,‬

77
00:04:32,313 --> 00:04:36,567
‫"כי הם יוכלו להוכיח‬
‫שאני אחראי למוות של מגי ופול."‬

78
00:04:37,151 --> 00:04:39,112
‫וידעתי שאני לא יריתי בו.‬

79
00:04:39,195 --> 00:04:43,324
‫ראיתי שעליו אין דם ועליי אין דם,‬
‫אז הלכתי הביתה.‬

80
00:04:44,742 --> 00:04:48,871
‫- רצח כפול: שערורייה בדרום קרוליינה -‬

81
00:04:55,253 --> 00:04:57,380
‫היי, מה שלומך, אדוני?‬
‫-היי, מה שלומך?‬

82
00:04:57,463 --> 00:04:59,215
‫מה קרה?‬
‫-ירו בי.‬

83
00:05:01,092 --> 00:05:03,261
‫ספר לי עוד מה…‬

84
00:05:03,344 --> 00:05:09,434
‫תוך כדי נסיעה היה לי תקר בגלגל. עצרתי בצד,‬

85
00:05:10,226 --> 00:05:12,812
‫ומכונית עברה לידי.‬

86
00:05:12,895 --> 00:05:15,315
‫לא הקדשתי הרבה תשומת לב למשאית,‬

87
00:05:15,398 --> 00:05:17,608
‫אבל אז היא הסתובבה בחזרה.‬

88
00:05:18,860 --> 00:05:21,404
‫הוא נראה כמו בחור נחמד,‬

89
00:05:21,487 --> 00:05:26,367
‫וסובבתי את הראש ואז, בום.‬

90
00:05:29,078 --> 00:05:32,957
‫ושישה, שבעה ימים לאחר מכן,‬
‫מחלקת אכיפת החוק של המדינה הגיעה‬

91
00:05:33,041 --> 00:05:35,126
‫והתחילה לשאול אותי שאלות.‬

92
00:05:35,209 --> 00:05:39,547
‫ואז גיליתי שהייתי אמור‬
‫לירות לו בעורף עם אקדח בקוטר 38.‬

93
00:05:40,048 --> 00:05:42,592
‫סוכנים ממחלקת אכיפת החוק‬
‫של קרוליינה הדרומית‬

94
00:05:42,675 --> 00:05:47,305
‫עצרו את קרטיס אדוארד סמית‬
‫בן ה-61 ממחוז קולטון.‬

95
00:05:47,388 --> 00:05:49,766
‫רשויות המדינה טוענות שסמית תכנן את הירי.‬

96
00:05:49,849 --> 00:05:52,435
‫כעת השאלה היא, מיהו קרטיס סמית,‬

97
00:05:52,518 --> 00:05:55,855
‫והאם היו לו קשרים‬
‫עם משפחת מורדוק לפני כל זה?‬

98
00:05:55,938 --> 00:05:58,316
‫איך הרגשת כשראית את זה בחדשות?‬

99
00:06:02,403 --> 00:06:05,114
‫זה היה מאכזב מאוד. באמת.‬

100
00:06:05,198 --> 00:06:07,700
‫מעולם לא הסתבכתי…‬

101
00:06:09,827 --> 00:06:10,787
‫עם החוק.‬

102
00:06:10,870 --> 00:06:14,332
‫השוטרים לא יושבים לי על הווריד.‬
‫הם לא באים אליי הביתה.‬

103
00:06:14,415 --> 00:06:17,668
‫הם לא עוצרים אותי ומחפשים "סמים".‬

104
00:06:19,295 --> 00:06:23,174
‫מעולם לא דיברתי עם עורך דין או משהו כזה.‬

105
00:06:24,258 --> 00:06:28,429
‫דיברתי עם אס-אל-אי-די בלי עורך דין.‬
‫לא היה לי מה להסתיר מהם.‬

106
00:06:29,097 --> 00:06:32,266
‫לא התייחסתי לעניין הזה ברצינות, למען האמת.‬

107
00:06:33,726 --> 00:06:35,353
‫ידעתי שלא יריתי בו,‬

108
00:06:35,436 --> 00:06:39,107
‫אבל זה מה שהוא ניסה לספר לכולם,‬
‫או, בעצם, סיפר לכולם.‬

109
00:06:40,108 --> 00:06:42,902
‫הירי בצד הדרך הכניס את אדי סמית לתמונה,‬

110
00:06:42,985 --> 00:06:45,822
‫ואלק ניסה להפיל את זה על סמית,‬

111
00:06:45,905 --> 00:06:48,241
‫אבל העניינים של אלק התחילו לקרוס.‬

112
00:06:50,243 --> 00:06:52,370
‫אדי כונה "המורדוק הרביעי".‬

113
00:06:52,870 --> 00:06:57,041
‫הוא עזר למשפחת מורדוק לנקות‬
‫כל מה שהיה זקוק לניקוי.‬

114
00:06:57,125 --> 00:07:00,545
‫אדי ואלק היו בני דודים,‬
‫איפשהו בשושלת המשפחתית,‬

115
00:07:00,628 --> 00:07:05,633
‫ולפי מה ששמעתי,‬
‫הם היו מעורבים בהונאות כספים.‬

116
00:07:06,134 --> 00:07:10,096
‫זה כלל פדיון המחאות. כנראה גם סמים.‬

117
00:07:11,389 --> 00:07:12,723
‫אתה סוחר סמים?‬

118
00:07:13,349 --> 00:07:15,560
‫לא.‬

119
00:07:15,643 --> 00:07:18,813
‫אם הייתי כזה, הייתי אחד ממש גרוע.‬
‫היה לי רק לקוח אחד…‬

120
00:07:20,481 --> 00:07:21,899
‫וזה אלק מורדוק.‬

121
00:07:22,900 --> 00:07:23,734
‫במה עבדת?‬

122
00:07:23,818 --> 00:07:27,405
‫בשום דבר…חוץ מלעשות עבורו שליחויות.‬

123
00:07:33,578 --> 00:07:37,290
‫זה התחיל בסוף 2015, תחילת 2016.‬

124
00:07:37,790 --> 00:07:40,543
‫הייתי במשרד יום אחד, אני לא זוכר למה.‬

125
00:07:40,626 --> 00:07:43,463
‫הוא היה צריך לשלוח מעטפה לביופורט.‬

126
00:07:44,255 --> 00:07:46,799
‫השלכתי אותה על המושב, ושמעתי…‬

127
00:07:47,884 --> 00:07:49,802
‫קול רשרוש, מבין?‬

128
00:07:49,886 --> 00:07:52,180
‫וידעתי היטב שאין שם נחש.‬

129
00:07:52,680 --> 00:07:57,477
‫הקול שבקבוק כדורים משמיע כשהוא חצי מלא.‬

130
00:07:59,020 --> 00:08:02,315
‫ומעולם לא הסתכלתי על השם שעל המעטפה.‬

131
00:08:02,398 --> 00:08:04,901
‫הנחתי שזה אמור להגיע‬
‫למשרד עורכי דין שנמצא שם.‬

132
00:08:04,984 --> 00:08:07,403
‫בשעה וחצי הרווחתי 200 דולר.‬

133
00:08:08,029 --> 00:08:09,989
‫רק נסעתי, אתה מבין.‬

134
00:08:11,949 --> 00:08:14,160
‫הוא ביקש שאסע לשדה התעופה לפגוש אנשים.‬

135
00:08:14,243 --> 00:08:17,497
‫נמלי תעופה קטנים‬
‫באזור דרום קרוליינה, ג'ורג'יה.‬

136
00:08:18,498 --> 00:08:23,461
‫אני די בטוחה שבאסטר ופול ידעו על הסמים.‬

137
00:08:28,758 --> 00:08:30,384
‫לדעתי כולם ידעו‬

138
00:08:30,468 --> 00:08:36,265
‫שיש בעיה עם…בעיית הסמים של אלק.‬

139
00:08:36,849 --> 00:08:37,683
‫המצב היה,‬

140
00:08:39,519 --> 00:08:41,896
‫שכולם ידעו, אבל לא דיברנו על זה.‬

141
00:08:42,939 --> 00:08:45,816
‫אני לא יודעת בכמה מדובר. זה היה לא מעט.‬

142
00:08:46,943 --> 00:08:49,153
‫היו לו סמים בכל מקום.‬

143
00:08:50,321 --> 00:08:51,906
‫הוא היה שם אותם בכל מקום.‬

144
00:08:51,989 --> 00:08:54,825
‫אלו היו שקיות קטנות.‬

145
00:08:55,660 --> 00:08:59,914
‫לפעמים היו שם רק שאריות אבקה,‬
‫ולפעמים הייתה שם גלולה.‬

146
00:09:00,957 --> 00:09:05,211
‫לפעמים אלק היה משאיר את השקיות.‬
‫אני מניחה שהן נפלו לו מהכיס.‬

147
00:09:05,836 --> 00:09:07,713
‫מגי ידעה שמשהו חשוד קורה,‬

148
00:09:09,715 --> 00:09:13,094
‫אבל לדעתי היא לא הייתה ערה להיקף הבעיה.‬

149
00:09:14,554 --> 00:09:18,516
‫במחוז המפטון היו שמועות שמדובר בקרטלים,‬

150
00:09:18,599 --> 00:09:20,226
‫כנראה גם הלבנת כספים,‬

151
00:09:21,143 --> 00:09:24,397
‫ואז שמענו שמועות על בעל הנכס,‬

152
00:09:24,480 --> 00:09:26,274
‫שהיה חבר קרוב של משפחת מורדוק,‬

153
00:09:26,357 --> 00:09:28,943
‫והיה הבעלים של השטח לפניהם.‬

154
00:09:29,026 --> 00:09:32,863
‫יש ראיות משמעותיות‬
‫לכך שהוא היה מעורב בסחר בסמים.‬

155
00:09:32,947 --> 00:09:37,702
‫הוא לא הורשע, אבל הוא הואשם בסחר בסמים,‬

156
00:09:37,785 --> 00:09:40,538
‫והעד מת ממש לפני המשפט.‬

157
00:09:41,330 --> 00:09:46,168
‫ההגנה העלתה גם תיאוריה אחרת‬
‫שדיברה על קשר להברחת סמים,‬

158
00:09:46,252 --> 00:09:49,297
‫ושאנשים מעולם הסמים רצחו את המשפחה‬

159
00:09:49,380 --> 00:09:52,091
‫כדי לסגור חובות שהיו להם.‬

160
00:09:54,260 --> 00:09:57,847
‫תראו, עבדתי על הרבה זירות רצח,‬

161
00:09:57,930 --> 00:10:02,226
‫מכנופיות רחוב וחיסולים של חבורות אופנוענים‬

162
00:10:02,310 --> 00:10:04,061
‫ועד לפגיעות ירי עצמיות.‬

163
00:10:04,145 --> 00:10:05,730
‫- ד"ר קנת קינסי‬
‫מומחה לזיהוי פלילי -‬

164
00:10:05,813 --> 00:10:07,898
‫עבדתי על הרבה מקרים מזעזעים.‬

165
00:10:07,982 --> 00:10:10,067
‫מעולם לא ראיתי רצח שמבוצע ככה.‬

166
00:10:11,652 --> 00:10:14,572
‫לדעתי, זה לא היה רצח מתוכנן.‬

167
00:10:15,323 --> 00:10:19,118
‫לא היינו רואים‬
‫כל כך הרבה פגיעות בגברת מגי.‬

168
00:10:20,328 --> 00:10:23,080
‫היו יורים בה פעמיים וזהו.‬

169
00:10:23,164 --> 00:10:26,334
‫זו הייתה עבודה של חובבן‬
‫או של אדם שלא תכנן את זה.‬

170
00:10:26,417 --> 00:10:32,048
‫ואז עלה רעיון שאלק היה מעורב בפשע,‬
‫או עם אנשים מעולם הסמים.‬

171
00:10:32,548 --> 00:10:34,842
‫יש הרבה חקירות פתוחות בנושא,‬

172
00:10:34,925 --> 00:10:37,011
‫ואנחנו לא מגיבים על חקירות פתוחות.‬

173
00:10:37,094 --> 00:10:39,639
‫ולא על מידע בנוגע לחבר המושבעים הגדול.‬

174
00:10:39,722 --> 00:10:43,601
‫ואנחנו מודעים לכך שיש אינטרנט.‬
‫אנשים יכולים לכתוב מה שהם רוצים.‬

175
00:10:43,684 --> 00:10:47,146
‫אז עלינו להיזהר ולבדוק האם באמת יש ראיות‬

176
00:10:47,229 --> 00:10:49,857
‫לאותם קשרים שאנו אומרים שהיו.‬

177
00:10:51,359 --> 00:10:56,113
‫נוכל לדבר על ההמחאות?‬
‫פדית הרבה המחאות בשביל אלק.‬

178
00:10:57,740 --> 00:10:59,075
‫תוכל להסביר את זה?‬

179
00:11:01,285 --> 00:11:03,579
‫יש עליו תמיד שלושה או ארבעה פנקסי המחאות.‬

180
00:11:04,497 --> 00:11:08,209
‫פדיתי הרבה המחאות בשבילו,‬
‫במהלך שמונה או עשר שנים.‬

181
00:11:11,420 --> 00:11:15,216
‫שאלתי אותו כמה פעמים,‬
‫"זו לא הלבנת כספים, נכון?"‬

182
00:11:15,716 --> 00:11:18,511
‫"לא, אתה רק עושה לי טובה."‬

183
00:11:18,594 --> 00:11:21,138
‫"אתה פודה את ההמחאה שלי מהחשבון שלי."‬

184
00:11:21,972 --> 00:11:24,433
‫כל ההמחאות שקיבלתי היו מהחשבון שלו.‬

185
00:11:24,934 --> 00:11:27,353
‫ניסיתי להבין איך לצאת מזה.‬

186
00:11:28,062 --> 00:11:34,902
‫רציתי להפסיק, וכשאמרתי לו,‬
‫"תראה, לא אעשה את זה יותר."‬

187
00:11:34,985 --> 00:11:38,030
‫"אני לא אהיה איש השליחויות שלך, כביכול."‬

188
00:11:39,532 --> 00:11:43,661
‫הוא הכיר את הבת שלי.‬
‫הוא ידע שאממן לה את הלימודים.‬

189
00:11:44,537 --> 00:11:49,500
‫וכדי להגיע לעבודתה,היה עליה לעבור בשכונות‬

190
00:11:49,583 --> 00:11:51,961
‫שלא כדאי לעבור בהן.‬

191
00:11:52,962 --> 00:11:56,340
‫והוא אמר, "ניקול עדיין עובדת‬
‫באוניברסיטת קליפורניה?"‬

192
00:11:58,676 --> 00:11:59,593
‫זאת הייתה העסקה.‬

193
00:12:00,219 --> 00:12:04,682
‫משהו כמו,‬
‫"אתה נשאר פה ואתה לא הולך לשום מקום."‬

194
00:12:04,765 --> 00:12:07,643
‫מעולם לא היה איום מפורש.‬

195
00:12:08,853 --> 00:12:10,062
‫זה היה מרומז.‬

196
00:12:11,021 --> 00:12:13,941
‫לא היה אף אחד,‬

197
00:12:15,067 --> 00:12:18,779
‫אף אחד מכל ארבעת או חמשת המחוזות פה מסביב‬

198
00:12:19,447 --> 00:12:23,451
‫שלא היה מכניס אותי לבית משוגעים‬

199
00:12:23,534 --> 00:12:26,078
‫אם הייתי מספר לו מה קורה.‬

200
00:12:28,456 --> 00:12:29,415
‫פשוט ככה.‬

201
00:12:29,498 --> 00:12:30,583
‫- רנדולף מורדוק -‬

202
00:12:30,666 --> 00:12:34,795
‫כלומר, הם פרקליטים כבר במשך 88 שנים,‬
‫ועדיין יש להם כוח.‬

203
00:12:35,504 --> 00:12:37,339
‫ארבעה דורות במשפחה אחת.‬

204
00:12:39,133 --> 00:12:40,217
‫זה בלתי רגיל.‬

205
00:12:40,301 --> 00:12:43,220
‫- רנדולף מורדוק השלישי -‬

206
00:12:43,304 --> 00:12:47,349
‫ההגנה גם טענה, בשלב מוקדם יותר,‬
‫שייתכן שלאדי סמית, בן הדוד אדי,‬

207
00:12:47,433 --> 00:12:51,479
‫היה מניע להרוג את המשפחה.‬

208
00:12:52,855 --> 00:12:55,524
‫ממש לא. מהר מאוד הכול נהיה רציני.‬

209
00:12:56,150 --> 00:12:58,027
‫הרגשתי כאילו מנסים להפיל את זה עליי.‬

210
00:12:58,110 --> 00:13:01,530
‫שאני הייתי אחראי לכל זה.‬
‫שאני יריתי במגי ופול.‬

211
00:13:03,616 --> 00:13:06,577
‫שגנבתי את הכסף של כולם,‬
‫ובכלל לא ידעתי במי מדובר.‬

212
00:13:08,537 --> 00:13:11,499
‫בחודש שקדם לרצח הכפול בשבעה ביוני,‬

213
00:13:11,582 --> 00:13:14,084
‫קיבלת המחאה על שמך,‬

214
00:13:14,668 --> 00:13:17,463
‫עשרה ימים לפני הרציחות.‬

215
00:13:17,546 --> 00:13:18,881
‫על מה שילמו לך?‬

216
00:13:19,590 --> 00:13:23,219
‫בכל הנוגע להמחאות שנפדו‬
‫לפני או אחרי הרציחות,‬

217
00:13:23,803 --> 00:13:27,014
‫הייתה המחאה על סך 25,000 דולר,‬
‫כפי שאתה רואה.‬

218
00:13:28,557 --> 00:13:32,686
‫הוא נתן לי את ההמחאות,‬
‫אמר לי להכניס אותן לחשבון.‬

219
00:13:32,770 --> 00:13:36,357
‫הוא רשם המחאות.‬
‫ואני פדיתי אותן והבאתי לו את הכסף.‬

220
00:13:37,066 --> 00:13:40,736
‫אבל…זה לפני שזה קרה, זאת אומרת…‬

221
00:13:41,779 --> 00:13:44,240
‫לא ידעתי מה עומד לקרות.‬

222
00:13:44,782 --> 00:13:46,951
‫לא הייתי חושב על זה.‬

223
00:13:53,082 --> 00:13:55,042
‫עזרת להרוג את פול?‬

224
00:13:56,293 --> 00:13:57,127
‫לא.‬

225
00:13:59,421 --> 00:14:00,923
‫עזרת להרוג את מגי?‬

226
00:14:01,507 --> 00:14:02,341
‫לא.‬

227
00:14:03,884 --> 00:14:07,888
‫אם הייתי יודע,‬
‫אין סיכוי שהייתי נותן לזה לקרות.‬

228
00:14:08,597 --> 00:14:10,307
‫לאף אחד לא מגיע משהו כזה.‬

229
00:14:19,692 --> 00:14:23,904
‫נראה לי שמעולם לא הרגשתי‬
‫כזה לחץ להצליח בתיק.‬

230
00:14:23,988 --> 00:14:26,323
‫באותו זמן, לא היו מספיק ראיות‬

231
00:14:26,407 --> 00:14:28,534
‫כדי להאשים את אלק ברצח פול ומגי.‬

232
00:14:29,493 --> 00:14:30,911
‫במשך כל הזמן הזה ידענו‬

233
00:14:30,995 --> 00:14:34,623
‫שזה לא יהיה תיק שעוסק בדנ"א,‬
‫או בטביעות אצבע,‬

234
00:14:34,707 --> 00:14:36,584
‫סימני צמיגים, או משהו כזה,‬

235
00:14:36,667 --> 00:14:41,297
‫כמו שאנשים רואים בתכניות כמו סי-אס-איי,‬
‫והם קיימים בכל תיק.‬

236
00:14:41,380 --> 00:14:43,465
‫אבל יש ראיות טובות באותה מידה,‬

237
00:14:43,549 --> 00:14:46,677
‫ואלה הראיות הדיגיטליות,‬
‫טביעת הרגל הדיגיטלית של כולנו.‬

238
00:14:46,760 --> 00:14:49,889
‫עד לאותו הזמן,‬
‫לא יכולנו להיכנס לטלפון הנייד של פול‬

239
00:14:49,972 --> 00:14:52,850
‫כדי להבין מה פול עשה בדקותיו האחרונות.‬

240
00:14:53,350 --> 00:14:57,187
‫קיבלנו מידע מרוגן גיבסון, חבר קרוב של פול.‬

241
00:14:57,271 --> 00:15:01,233
‫הוא דיבר בטלפון עם פול, כשהוא היה במכלאות,‬
‫באותו ערב של הרציחות.‬

242
00:15:02,818 --> 00:15:05,362
‫אבל ידענו שזה לא יספיק.‬

243
00:15:06,906 --> 00:15:09,658
‫הטלפון של פול היה נעול,‬
‫ואף אחד לא ידע את הסיסמה.‬

244
00:15:09,742 --> 00:15:14,788
‫יש לנו הורדה חלקית כי אין לנו את הסיסמה.‬

245
00:15:15,372 --> 00:15:17,625
‫אתה יודע מה הסיסמה שלו?‬
‫-לא.‬

246
00:15:17,708 --> 00:15:21,170
‫הוא התנהג בחשאיות לגבי הטלפון שלו.‬

247
00:15:22,004 --> 00:15:24,840
‫גם השירות החשאי עשה ניסיון.‬

248
00:15:24,924 --> 00:15:28,427
‫מישהו ניסה את תאריך יום ההולדת של פול,‬
‫והופ, הטלפון נפתח.‬

249
00:15:28,510 --> 00:15:30,888
‫הטלפון נפתח, ואיתו גם התיק שלנו.‬

250
00:15:30,971 --> 00:15:33,557
‫שם מצאנו את סרטון המכלאות הידוע לשמצה.‬

251
00:15:34,224 --> 00:15:35,851
‫אתה רשאי לקרוא לעד הבא שלך.‬

252
00:15:35,935 --> 00:15:38,062
‫תודה, כבודו, אנו מזמנים את רוגן גיבסון.‬

253
00:15:43,525 --> 00:15:46,403
‫- רוגן גיבסון, חבר של פול מורדוק -‬

254
00:15:46,487 --> 00:15:51,450
‫היה לי חשוב לראות את העדות של רוגן.‬

255
00:15:51,533 --> 00:15:54,954
‫רוגן הוא אחד האנשים הנאמנים ביותר‬
‫שאי פעם פגשתי.‬

256
00:15:55,037 --> 00:15:56,038
‫גדלנו ביחד.‬

257
00:15:56,121 --> 00:15:58,916
‫הוא ייתן בשבילך הכול, זה בטוח.‬

258
00:15:58,999 --> 00:16:01,669
‫בן כמה היית כשהכרת את פול מורדוק?‬

259
00:16:02,169 --> 00:16:03,963
‫אני מכיר אותו כל חיי.‬

260
00:16:04,046 --> 00:16:07,049
‫היית חבר קרוב של פול עד היום שבו הוא נרצח?‬

261
00:16:07,132 --> 00:16:07,967
‫כן.‬

262
00:16:08,050 --> 00:16:10,386
‫האם היית קרוב לשאר המשפחה?‬

263
00:16:10,469 --> 00:16:11,345
‫כן.‬

264
00:16:11,428 --> 00:16:12,471
‫הם כמו משפחה שנייה.‬

265
00:16:12,554 --> 00:16:14,682
‫הם כמו משפחה שנייה בשבילך?‬
‫-כן, אדוני.‬

266
00:16:15,182 --> 00:16:18,602
‫רוגן הוא שכן וחבר ותיק של המשפחה.‬

267
00:16:18,686 --> 00:16:22,398
‫באותה התקופה הוא גר מחוץ לעיר‬
‫והוא היה צריך מישהו שיטפל‬

268
00:16:22,481 --> 00:16:25,651
‫בכלב החדש שלו, קאש, ופול טיפל בו.‬

269
00:16:25,734 --> 00:16:29,571
‫פול צילם את הכלב של חבר שלו, רוגן,‬

270
00:16:29,655 --> 00:16:31,699
‫שהייתה לו בעיה עם הזנב.‬

271
00:16:31,782 --> 00:16:32,866
‫הם היו במכלאות.‬

272
00:16:32,950 --> 00:16:37,037
‫פול ניסה להשיג אותו בפייסטיים,‬
‫אבל לפי עדויות, יש שם קליטה חלשה.‬

273
00:16:37,121 --> 00:16:40,749
‫אז במקום פייסטיים עם הכלב,‬
‫הוא מצלם את הסרטון הזה.‬

274
00:16:41,333 --> 00:16:46,255
‫כבודו, כעת אציג לעד‬
‫את מוצג ההגנה מספר 297.‬

275
00:16:46,338 --> 00:16:51,802
‫- שבעה ביוני, 2021, ליל הרציחות -‬

276
00:16:52,886 --> 00:16:54,096
‫תתרחק.‬

277
00:16:54,179 --> 00:16:56,056
‫- 8:44 בערב -‬

278
00:16:56,140 --> 00:17:02,521
‫- 8:44 בערב, פול מצלם את קאש -‬

279
00:17:02,604 --> 00:17:06,400
‫שב, קאש. קדימה, שב. טוב. בוא הנה.‬

280
00:17:08,318 --> 00:17:09,278
‫בוא הנה, קאש.‬

281
00:17:10,779 --> 00:17:11,947
‫בוא הנה.‬

282
00:17:12,614 --> 00:17:13,449
‫קאש.‬

283
00:17:13,949 --> 00:17:16,118
‫היי, יש לו ציפור בפה.‬

284
00:17:16,201 --> 00:17:17,161
‫יש לו אבן.‬

285
00:17:18,287 --> 00:17:19,371
‫היי, באבה.‬

286
00:17:21,290 --> 00:17:23,834
‫זה שרקן.‬
‫-יש שם אפרוח.‬

287
00:17:25,502 --> 00:17:26,378
‫בוא הנה, באבה!‬

288
00:17:27,129 --> 00:17:28,922
‫ידעתי שהיא הלכה למכלאה.‬

289
00:17:29,006 --> 00:17:30,257
‫הייתי בבית.‬

290
00:17:30,340 --> 00:17:33,427
‫הפעם האחרונה שראית את פול ומגי‬
‫הייתה כשאכלתם ארוחת ערב.‬

291
00:17:33,510 --> 00:17:34,344
‫כן, אדוני.‬

292
00:17:34,428 --> 00:17:37,556
‫אחרי ארוחת הערב, מגי ופול הלכו למכלאה?‬

293
00:17:37,639 --> 00:17:39,141
‫נשארתי על הספה.‬

294
00:17:39,725 --> 00:17:40,768
‫בוא הנה, באבה!‬

295
00:17:49,610 --> 00:17:52,196
‫שקט השתרר ברחבי בית המשפט.‬

296
00:17:52,696 --> 00:17:55,949
‫השתררה דממה, מעין עצירת נשימה בתדהמה.‬

297
00:17:56,033 --> 00:18:00,120
‫ואז הבחנתי שאנשים מרימים ראש,‬
‫כאילו נשענים קדימה.‬

298
00:18:00,204 --> 00:18:01,789
‫ותוהים האם הם שמעו נכון?‬

299
00:18:02,623 --> 00:18:04,583
‫וזיהית את הקולות שהיו שם?‬

300
00:18:04,666 --> 00:18:06,710
‫כן.‬
‫-ומה שמעת?‬

301
00:18:07,211 --> 00:18:09,296
‫את פול, גברת מגי, מר אלק.‬

302
00:18:10,089 --> 00:18:11,590
‫האם תוכל להצביע על אלק מורדוק,‬

303
00:18:11,673 --> 00:18:14,968
‫האדם שאת קולו זיהית בסרטון,‬
‫בבית המשפט הזה?‬

304
00:18:15,052 --> 00:18:16,470
‫הוא שם, בג'קט האפור.‬

305
00:18:17,179 --> 00:18:19,681
‫נא לציין בפרוטוקול שהעד זיהה את הנאשם.‬

306
00:18:24,937 --> 00:18:28,190
‫מגי הייתה שם, ופול. הכלבים היו שם,‬

307
00:18:28,899 --> 00:18:31,610
‫התרנגולת ובאבה. וגם אלק.‬

308
00:18:33,612 --> 00:18:37,616
‫כשראיתי את הסרטון, עברה בי תחושה מצמררת.‬

309
00:18:38,200 --> 00:18:41,578
‫שמעתי את פול מתעסק עם קאש,‬

310
00:18:42,162 --> 00:18:45,374
‫ואז שמעתי את מגי צועקת, "זה שרקן."‬

311
00:18:46,250 --> 00:18:49,586
‫ואז, פתאום, שמעתי אותו קורא לבאבה.‬

312
00:18:49,670 --> 00:18:50,671
‫בוא הנה, באבה.‬

313
00:18:51,213 --> 00:18:54,341
‫כששמעתי את הקול, מיד ידעתי.‬

314
00:18:55,050 --> 00:18:56,135
‫ידעתי שזה הוא.‬

315
00:18:57,177 --> 00:19:00,931
‫הסרטון שצולם בשעה 8:44‬
‫הוא הציר המרכזי של תיק הרצח הזה,‬

316
00:19:01,014 --> 00:19:05,978
‫כי אנו יודעים שמגי, פול ואלק‬
‫השתמשו הרבה בטלפון שלהם.‬

317
00:19:06,603 --> 00:19:08,230
‫ובתוך מספר דקות,‬

318
00:19:08,313 --> 00:19:11,733
‫הפעילות בטלפון שלהם נפסקה, לנצח.‬

319
00:19:11,817 --> 00:19:13,402
‫- יום שני, שבעה ביוני, 8:49 -‬

320
00:19:13,485 --> 00:19:17,573
‫התביעה הייתה משוכנעת שהם נהרגו‬
‫בין שעה 8:44 ל-8:49.‬

321
00:19:17,656 --> 00:19:19,741
‫אלק מורדוק היה שם,‬

322
00:19:20,492 --> 00:19:23,328
‫בערך שתי דקות לפני שמגי ופול נרצחו.‬

323
00:19:23,912 --> 00:19:27,666
‫והוא לא חשב שפיסת המידע הזאת חשובה מספיק‬

324
00:19:27,749 --> 00:19:30,669
‫כדי לשתף את רשויות החוק. במשך שנה.‬

325
00:19:31,628 --> 00:19:36,133
‫אלוהים, יש לי צמרמורת.‬
‫היה קשה לראות שנייה אחרי שנייה.‬

326
00:19:36,925 --> 00:19:40,262
‫אין לדעת אם אלה היו מילותיה האחרונות,‬
‫אבל הן היו בין האחרונות.‬

327
00:19:40,345 --> 00:19:42,890
‫בידי פול הייתה הראייה האחרונה,‬
‫החשובה כל כך.‬

328
00:19:42,973 --> 00:19:45,100
‫זו הייתה העדות של פול, במובן מסוים.‬

329
00:19:45,976 --> 00:19:50,355
‫למרות שלא ראיתי‬
‫או דיברתי עם פול כבר שלוש שנים,‬

330
00:19:50,439 --> 00:19:53,734
‫זה היה כאילו יכולתי, בבירור, לראות הכול.‬

331
00:19:55,235 --> 00:19:57,196
‫פול צועק על הכלב.‬

332
00:19:57,279 --> 00:19:59,531
‫זה היה כאילו שהייתי שם.‬

333
00:19:59,615 --> 00:20:02,618
‫יכולתי לדמיין הכול.‬

334
00:20:02,701 --> 00:20:04,077
‫הוא נשמע לי שמח,‬

335
00:20:05,037 --> 00:20:05,913
‫ו…‬

336
00:20:07,789 --> 00:20:10,417
‫זה נתן לי קצת שלווה, אני מניח.‬

337
00:20:12,044 --> 00:20:14,171
‫לדעת שאלו היו רגעיהם האחרונים…‬

338
00:20:15,130 --> 00:20:17,049
‫- מורגן דוטי, חברתו לשעבר של פול מורדוק -‬

339
00:20:17,132 --> 00:20:20,677
‫זה היה קשה, וכנראה שזו הסיבה‬
‫שצפיתי בו כל כך הרבה פעמים.‬

340
00:20:21,762 --> 00:20:25,224
‫אני חושבת הרבה על זה‬
‫שגברת מגי הגיעה למכלאות,‬

341
00:20:26,016 --> 00:20:27,184
‫היא מעולם לא עשתה זאת.‬

342
00:20:27,684 --> 00:20:29,937
‫כשהיה חושך, היא הייתה בבית.‬

343
00:20:30,771 --> 00:20:32,356
‫גברת מגי הייתה פחדנית.‬

344
00:20:32,439 --> 00:20:36,526
‫אם מר אלק לא היה בבית, היא הייתה‬
‫מבקשת מפול לישון בחדר השינה הסמוך.‬

345
00:20:37,069 --> 00:20:39,988
‫היא הייתה עוברת ונועלת כל דלת, כל חלון.‬

346
00:20:40,489 --> 00:20:43,283
‫אני מרגישה שהייתה סיבה לכך‬
‫שקראו לה להגיע לשם.‬

347
00:20:44,326 --> 00:20:45,744
‫אתה יודע, זה קשה.‬

348
00:20:45,827 --> 00:20:49,206
‫לא רציתי שהדבר האחרון שפול יראה‬
‫יהיה הפרצוף של מר אלק.‬

349
00:20:50,457 --> 00:20:52,334
‫לא רציתי שהוא יירצח,‬

350
00:20:52,417 --> 00:20:56,088
‫ועברו בי המון מחשבות בנוגע לזה.‬

351
00:20:56,171 --> 00:20:59,841
‫חשבתי על מיליון אנשים שונים‬
‫שזה היה יכול לקרות להם.‬

352
00:21:01,051 --> 00:21:03,095
‫מר אלק הרג את פול ומגי.‬

353
00:21:04,096 --> 00:21:08,350
‫הסרטון שנמצא בטלפון של פול הוכיח‬

354
00:21:08,433 --> 00:21:12,062
‫שהוא בוודאות היה קרוב לאזור,‬
‫ולא כפי שהוא טען,‬

355
00:21:12,145 --> 00:21:15,565
‫אבל לא אוכל להגיד‬
‫שאני חושב שהוא רצח את הילד שלו.‬

356
00:21:17,693 --> 00:21:22,489
‫חלון הזמן המכריע,‬
‫כשנפסקה הפעילות בטלפונים שלהם,‬

357
00:21:22,572 --> 00:21:25,492
‫הוא אומר שהוא לא היה שם,‬
‫ואנחנו יודעים שהוא היה.‬

358
00:21:28,328 --> 00:21:32,374
‫אני חושבת על זה שבתחילת המשפט,‬
‫המשפחה הגיעה.‬

359
00:21:32,874 --> 00:21:36,003
‫הייתה אווירה יותר קלילה.‬

360
00:21:36,086 --> 00:21:41,049
‫אלק היה מסתובב אליהם ומדבר איתם.‬
‫הם נתנו כיף אגרוף, היו מדברים, מתחבקים.‬

361
00:21:43,719 --> 00:21:44,553
‫תתרחק.‬

362
00:21:44,636 --> 00:21:47,973
‫אחרי הסרטון, הייתה תחושת של דאגה וחשש.‬

363
00:21:49,808 --> 00:21:52,978
‫אני חושב שאלק מורדוק רצה לעלות לדוכן.‬

364
00:21:53,061 --> 00:21:55,230
‫הוא רצה להעיד כי הוא האמין‬

365
00:21:55,314 --> 00:21:58,692
‫שיוכל לתמרן את המושבעים,‬
‫כפי שעשה פעמים רבות כל כך.‬

366
00:21:58,775 --> 00:22:02,112
‫לדעתי, לתת לאלק מורדוק להעיד היה צעד גרוע,‬

367
00:22:02,195 --> 00:22:04,031
‫אבל לא בטוח שהייתה להם ברירה.‬

368
00:22:04,114 --> 00:22:05,532
‫אתה רשאי לקרוא לעד הבא שלך.‬

369
00:22:08,452 --> 00:22:09,786
‫תודה, כבודו.‬

370
00:22:10,871 --> 00:22:15,459
‫הנאשם, ריצ'רד אלכסנדר מורדוק,‬
‫מבקש לעלות לדוכן.‬

371
00:22:17,544 --> 00:22:19,129
‫אני זוכרת שישבתי שם וחשבתי,‬

372
00:22:19,212 --> 00:22:22,883
‫"האם הוא יצליח לעשות קסמים כעורך דין,‬

373
00:22:22,966 --> 00:22:24,634
‫ויוכיח את המוניטין שלו?"‬

374
00:22:24,718 --> 00:22:26,219
‫אני זוכרת שהשבעתי את אלק.‬

375
00:22:26,887 --> 00:22:29,473
‫נראה שהוא ממהר להגיע לדוכן.‬

376
00:22:29,556 --> 00:22:32,976
‫הוא ידע בעל פה את השבועה,‬
‫וענה לה לפני שסיימתי.‬

377
00:22:33,852 --> 00:22:34,936
‫אני אלק מורדוק.‬

378
00:22:35,437 --> 00:22:38,106
‫מ-ו-ר-ד-ו-ק.‬

379
00:22:39,524 --> 00:22:40,359
‫בוקר טוב.‬

380
00:22:44,488 --> 00:22:45,364
‫מר מורדוק,‬

381
00:22:46,615 --> 00:22:52,412
‫ב-7 ביוני, 2021, האם לקחת את האקדח הזה,‬
‫או כל אקדח דומה לו‬

382
00:22:53,538 --> 00:22:56,124
‫וירית לבן שלך פול בחזה‬

383
00:22:56,208 --> 00:22:59,169
‫בחדר ההאכלה בשטח שלכם בדרך מוזל?‬

384
00:22:59,252 --> 00:23:00,379
‫לא.‬

385
00:23:01,088 --> 00:23:04,883
‫מר מורדוק, האם לקחת את האקדח הזה,‬
‫או כל אקדח דומה לו‬

386
00:23:05,592 --> 00:23:11,098
‫ופוצצת לבן שלך את המוח‬
‫בשבעה ביוני או בכל יום ובכל זמן אחר?‬

387
00:23:11,181 --> 00:23:12,099
‫לא.‬

388
00:23:12,599 --> 00:23:17,604
‫מר גריפין,‬
‫מעולם לא יריתי באשתי או בבן שלי.‬

389
00:23:18,772 --> 00:23:19,731
‫בוא הנה, באבה.‬

390
00:23:19,815 --> 00:23:21,400
‫מר מורדוק, האם זה אתה‬

391
00:23:22,317 --> 00:23:24,528
‫שמופיע בסרטון מהמכלאה בשעה 8:44,‬

392
00:23:24,611 --> 00:23:27,406
‫בשבעה ביוני, בלילה שבו מגי ופול נרצחו?‬

393
00:23:27,489 --> 00:23:28,323
‫כן.‬

394
00:23:29,282 --> 00:23:33,495
‫האם היית במכלאות בשעה 8:44,‬
‫בערב בו מגי ופול נרצחו?‬

395
00:23:33,578 --> 00:23:34,413
‫כן.‬

396
00:23:36,248 --> 00:23:38,291
‫האם שיקרת לסוכן אס-אל-אי-די אוון‬

397
00:23:38,375 --> 00:23:41,837
‫כשאמרת שהפעם האחרונה שראית‬
‫את מגי ופול הייתה בארוחת הערב?‬

398
00:23:42,629 --> 00:23:43,713
‫שיקרתי להם.‬

399
00:23:44,756 --> 00:23:45,757
‫למה?‬

400
00:23:51,138 --> 00:23:53,682
‫אתה יודע, "אנחנו טווים רשת סבוכה."‬

401
00:23:53,765 --> 00:23:55,517
‫אבל מהרגע ששיקרתי,‬

402
00:23:56,393 --> 00:23:57,644
‫נאלצתי להמשיך ולשקר.‬

403
00:23:59,604 --> 00:24:03,066
‫אחד הדברים שהדהימו אותי, כאבא וכבעל,‬

404
00:24:03,608 --> 00:24:07,571
‫הוא שאם אצא מהבית‬
‫וכעבור שתי דקות, מישהו ייכנס‬

405
00:24:07,654 --> 00:24:09,990
‫וירצח באכזריות את כל המשפחה שלי,‬

406
00:24:10,532 --> 00:24:14,327
‫הדבר היחיד שאחשוב עליו ואצרח אותו הוא,‬
‫"אילו רק הייתי שם."‬

407
00:24:14,411 --> 00:24:17,581
‫"אם רק הייתי נשאר עוד שתי דקות,‬
‫הייתי יכול להציל אותם."‬

408
00:24:17,664 --> 00:24:21,710
‫בשום שלב בחקירתו הנגדית הוא לא הביע חרטה‬

409
00:24:21,793 --> 00:24:24,921
‫על כך שהוא פספס את הרוצחים של אשתו ובנו‬

410
00:24:25,005 --> 00:24:27,048
‫שנכנסו לשם ורצחו אותם באכזריות.‬

411
00:24:28,133 --> 00:24:30,552
‫אז בסופו של דבר,‬
‫אלק היה העורך דין של עצמו.‬

412
00:24:31,720 --> 00:24:36,016
‫אין לי ספק שהעדות של אלק‬
‫פגעה בתיק של עורך הדין שלו.‬

413
00:24:38,268 --> 00:24:41,271
‫כשדיברת עם גברת שלי לאחר מה שקרה,‬

414
00:24:41,354 --> 00:24:45,942
‫ביקשת ממנה להגיד שהיית שם יותר מ-20 דקות.‬

415
00:24:48,403 --> 00:24:50,655
‫שמעתי את העדות של שלי.‬

416
00:24:52,741 --> 00:24:55,076
‫אני מאמין ששלי היא אדם טוב.‬

417
00:24:55,160 --> 00:24:58,163
‫אולי דיברנו על כמה זמן שהיתי שם.‬

418
00:24:58,246 --> 00:25:02,083
‫באותו זמן, אם חשבתי שהייתי שם 45 דקות,‬

419
00:25:02,167 --> 00:25:05,295
‫ייתכן שאמרתי שהייתי שם 45 דקות, אבל…‬

420
00:25:06,796 --> 00:25:08,340
‫אני לא יודע.‬

421
00:25:08,423 --> 00:25:13,094
‫הוא שיקר כי לעולם לא הייתי אומרת‬
‫את זה אם זה לא היה נכון.‬

422
00:25:18,225 --> 00:25:20,435
‫אחד הדברים שבלטו במשפט הזה‬

423
00:25:20,519 --> 00:25:22,646
‫הוא שכמה מהעדויות הכי אפקטיביות,‬

424
00:25:22,729 --> 00:25:25,357
‫נוגעות ללב והבלתי נשכחות היו של נשים.‬

425
00:25:25,941 --> 00:25:26,775
‫שלי,‬

426
00:25:27,859 --> 00:25:29,611
‫ובהחלט בלנקה.‬

427
00:25:32,489 --> 00:25:34,324
‫- 1 במרץ 2023,‬
‫שישה שבועות מתחילת המשפט -‬

428
00:25:34,407 --> 00:25:38,662
‫לרוב, ההגנה מבקשת‬
‫שהמושבעים יבקרו בזירת הפשע.‬

429
00:25:39,704 --> 00:25:42,707
‫אני מאמינה שההגנה, במקרה זה,‬

430
00:25:42,791 --> 00:25:45,835
‫רצתה שהמושבעים יראו עד כמה גדול שטח מוזל,‬

431
00:25:45,919 --> 00:25:49,506
‫איך דברים במקרה התרחשו.‬

432
00:26:10,235 --> 00:26:15,365
‫ההגנה מאוד רצתה שהמושבעים יגיעו למוזל,‬
‫והתביעה הסכימה.‬

433
00:26:15,448 --> 00:26:20,537
‫אז בבוקר האחרון,‬
‫השופט ארגן סיור עבור חבר המושבעים.‬

434
00:26:20,620 --> 00:26:22,539
‫הוחלט שיהיה ליווי עיתונאי.‬

435
00:26:22,622 --> 00:26:27,502
‫אז היה צוות של צלם וידאו,‬
‫צלם סטילס, וכתב אחד.‬

436
00:26:28,545 --> 00:26:30,880
‫למזלי נבחרתי ללכת.‬

437
00:26:33,800 --> 00:26:37,637
‫לדעתי לא היה סיור כזה מאז שחבר המושבעים‬
‫של או.ג'יי הגיע לברנטווד.‬

438
00:26:37,721 --> 00:26:41,141
‫זה זכה לתהודה‬
‫בכל רחבי המדינה, וגם ברמה הבינלאומית.‬

439
00:26:44,728 --> 00:26:47,981
‫רציתי לוודא שאני רואה, מתארת‬

440
00:26:48,064 --> 00:26:52,944
‫ומעבירה את זה באופן נכון לאנשים,‬
‫ועוזרת להסביר את הסיור החשוב הזה.‬

441
00:26:57,240 --> 00:26:59,242
‫אחד הדברים הראשונים שעשיתי‬

442
00:26:59,326 --> 00:27:04,289
‫היה לקבוע מה המרחק‬
‫בין מקום הנפילה של מגי לזה של פול.‬

443
00:27:04,789 --> 00:27:06,458
‫היה קשה לדמיין את זה.‬

444
00:27:09,794 --> 00:27:13,965
‫הדפסתי את המוצג שהראה היכן נמצאו הגופות.‬

445
00:27:14,924 --> 00:27:19,054
‫מגי ראתה הכול, והיא ראתה מי עשה זאת,‬

446
00:27:19,137 --> 00:27:22,182
‫מאותו המקום שבו היא נפלה.‬

447
00:27:22,265 --> 00:27:27,020
‫אני זוכרת שהלכתי לחדר ההאכלה,‬
‫ואז הלכתי הלוך ושוב,‬

448
00:27:27,103 --> 00:27:32,192
‫וספרתי צעדים כדי למדוד כמה זה רחוק,‬
‫וזה היה במרחק 12 צעדים רגילים.‬

449
00:27:32,275 --> 00:27:35,028
‫זה היה המרחק שלה מהמקום שבו הוא נפל.‬

450
00:27:36,112 --> 00:27:41,534
‫ולא קיבלנו הוראות ספציפיות,‬
‫אז הלכתי לחדר ההאכלה.‬

451
00:27:45,580 --> 00:27:49,459
‫פול עמד בערך חצי מטר בתוך החדר כשהוא נורה.‬

452
00:27:49,542 --> 00:27:53,046
‫אז עמדתי קרוב ככל האפשר‬
‫למקום שבו חשבתי שהוא נורה,‬

453
00:27:53,129 --> 00:27:57,050
‫והבנתי…שהוא לא היה יכול לראות,‬

454
00:27:57,967 --> 00:28:00,762
‫לפחות בירייה הראשונה, מי ירה בו.‬

455
00:28:01,262 --> 00:28:03,223
‫אבל אז, אם הוא מעד קדימה,‬

456
00:28:04,516 --> 00:28:06,851
‫אין ספק, הוא ראה מי…‬

457
00:28:07,852 --> 00:28:10,689
‫פוצץ לו את המוח.‬

458
00:28:17,112 --> 00:28:21,157
‫הייתה לי הרגשה,‬
‫לאחר הזמן המשותף שלי עם המושבעים במוזל,‬

459
00:28:21,241 --> 00:28:25,537
‫שלא ייקח למושבעים הרבה זמן‬
‫להגיע להחלטה בתיק הזה.‬

460
00:28:26,162 --> 00:28:28,415
‫זה נקרא אינטואיציה נשית.‬

461
00:28:29,457 --> 00:28:31,668
‫ואז נכנסתי למשרד שלי,‬

462
00:28:31,751 --> 00:28:36,047
‫להתכונן למה שעמדנו לעשות‬
‫בנוגע להקראת פסק הדין.‬

463
00:28:36,131 --> 00:28:40,760
‫והתקשרתי לחברה שלי,‬
‫שהיא פקידת בית המשפט של מחוז המפטון.‬

464
00:28:40,844 --> 00:28:44,222
‫אמרתי, "לא בטוח שאוכל לעשות זאת.‬
‫אני אבקש מהשופט ניומן לעשות זאת."‬

465
00:28:44,305 --> 00:28:45,849
‫"לא בטוח שאוכל לעשות זאת."‬

466
00:28:45,932 --> 00:28:48,560
‫היא אמרה, "מותק, תקראי את זה‬
‫כמו כל פסק דין אחר."‬

467
00:28:51,604 --> 00:28:55,692
‫כשחבר המושבעים חזר, הרגשתי מאוד מותש.‬

468
00:28:55,775 --> 00:28:58,069
‫אני חושב שהרגשנו שאמרנו הכול.‬

469
00:28:58,153 --> 00:28:59,571
‫עשינו כל מה שיכולנו לעשות.‬

470
00:29:00,488 --> 00:29:02,866
‫חבר המושבעים סיים, וזה היה יום ארוך.‬

471
00:29:03,658 --> 00:29:06,786
‫הלכתי למרכז התקשורת כדי לנסות להתכונן‬

472
00:29:06,870 --> 00:29:08,747
‫למה שחשבנו שהסיפור יהיה.‬

473
00:29:08,830 --> 00:29:13,418
‫אני זוכרת את דיק, ג'ים וצוות ההגנה‬
‫נכנסים למרכז התקשורת.‬

474
00:29:14,794 --> 00:29:17,881
‫בזמן שאנחנו עומדים שם, דיק שמע שהמושבעים‬

475
00:29:17,964 --> 00:29:22,343
‫ביקשו מוניטורים לתצוגה,‬
‫והוא ראה זאת כסימן חיובי.‬

476
00:29:23,219 --> 00:29:27,056
‫דפקו לי בדלת ואמרו שהמושבעים מוכנים לצאת.‬

477
00:29:27,140 --> 00:29:31,978
‫הודענו לשופט ניומן‬
‫שכולם מוכנים בבית המשפט.‬

478
00:29:32,061 --> 00:29:35,398
‫העובדה שלקח למושבעים פחות משעה לחזור,‬

479
00:29:36,232 --> 00:29:41,529
‫הפיגה את הספקות של כולם ואמרה,‬
‫"אנחנו לא צריכים ארוחת ערב, אנחנו מוכנים."‬

480
00:29:42,864 --> 00:29:46,367
‫היה קשה לתפוס שתכף תהיה החלטה,‬
‫כזו או אחרת.‬

481
00:29:46,868 --> 00:29:50,330
‫הגעתם להכרעה?‬
‫-כן, אדוני.‬

482
00:29:50,413 --> 00:29:52,749
‫החלטתם פה אחד?‬
‫-נכון, אדוני.‬

483
00:29:52,832 --> 00:29:57,754
‫טוב, תעבירי בבקשה לפקידה, שתעביר לי.‬

484
00:30:03,551 --> 00:30:08,348
‫הוא עבר על פסק הדין, ואז הוא מסר לי אותו.‬

485
00:30:08,848 --> 00:30:11,810
‫ואמר, "גברתי הפקידה,‬
‫את מוכנה לקרוא את פסק הדין?"‬

486
00:30:11,893 --> 00:30:17,941
‫צוות ההגנה והמשפחה הסתכלו עליי בדריכות,‬

487
00:30:18,024 --> 00:30:21,653
‫וגם כולם בבית המשפט וכנראה גם בכל העולם.‬

488
00:30:22,779 --> 00:30:25,907
‫אז נשמתי עמוק, והתחלתי לקרוא את פסק הדין,‬

489
00:30:25,990 --> 00:30:29,619
‫מההתחלה ועד הסוף, לא רציתי לפספס דבר.‬

490
00:30:29,702 --> 00:30:32,705
‫מדינת קרוליינה הדרומית, מחוז קולטון,‬

491
00:30:32,789 --> 00:30:35,083
‫בבית המשפט המחוזי,‬

492
00:30:36,626 --> 00:30:40,588
‫בחודש יולי 2022,‬

493
00:30:40,672 --> 00:30:44,259
‫המדינה נגד ריצ'רד אלכסנדר מורדוק, הנאשם,‬

494
00:30:44,342 --> 00:30:45,844
‫באישום על רצח…‬

495
00:30:49,055 --> 00:30:50,723
‫ניתן גזר דין אשם.‬

496
00:30:53,643 --> 00:30:55,478
‫יכולת להרגיש את הדממה.‬

497
00:30:56,980 --> 00:31:00,650
‫אף על פי שהמשפחה‬
‫לא הפגינה רגשות באולם המשפט,‬

498
00:31:00,733 --> 00:31:03,111
‫נאמר לי שכשהם חזרו לחדר,‬

499
00:31:03,194 --> 00:31:06,197
‫זה היה המקום שבו המשפחה הייתה ביחד,‬

500
00:31:06,281 --> 00:31:11,411
‫באסטר נשבר ונפל על ברכיו, ופשוט בכה.‬

501
00:31:11,494 --> 00:31:12,954
‫- גוון ג'נרט, מושבעת -‬

502
00:31:13,037 --> 00:31:15,248
‫כבר ידעתי מה פסק הדין שלי כשהגענו לשם.‬

503
00:31:16,583 --> 00:31:18,084
‫הצבענו כמה פעמים.‬

504
00:31:19,794 --> 00:31:21,921
‫היו שאלות על הרובים.‬

505
00:31:22,714 --> 00:31:26,009
‫הייתה שם גברת צעירה‬
‫שלא האמינה שהוא עשה זאת,‬

506
00:31:26,092 --> 00:31:29,846
‫כי היא לא האמינה‬
‫שאדם יכול להרוג את המשפחה שלו.‬

507
00:31:29,929 --> 00:31:31,890
‫זה מה שהיא כל הזמן אמרה.‬

508
00:31:32,515 --> 00:31:34,100
‫וכשהצבענו שוב,‬

509
00:31:35,018 --> 00:31:36,060
‫זה היה פה אחד.‬

510
00:31:36,144 --> 00:31:40,023
‫הרגשתי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה.‬
‫שאנחנו קיבלנו החלטה נכונה.‬

511
00:31:40,523 --> 00:31:43,568
‫כששמעתי את גברת בקי מקריאה שהוא נמצא אשם,‬

512
00:31:44,319 --> 00:31:48,531
‫הסתכלתי על הצוות שהיה בצד‬
‫ועל רשויות החוק שהיו מאחורינו,‬

513
00:31:48,615 --> 00:31:52,160
‫וכל כך שמחתי שהם לא עברו את כל זה לשווא,‬

514
00:31:52,243 --> 00:31:56,581
‫ושקיבלנו את הצדק שחשבנו שמגיע למגי ולפול.‬

515
00:32:00,418 --> 00:32:04,339
‫כשהמושבעים חזרו עם פסק דין אשם,‬
‫הרגשתי שקיבלתי חיזוק עצום.‬

516
00:32:04,964 --> 00:32:07,634
‫חיזוק לכך שקיבלתי את ההחלטה הנכונה.‬

517
00:32:07,717 --> 00:32:10,887
‫חיזוק לכך שהצוות שלנו עשה את הדבר הנכון‬

518
00:32:10,970 --> 00:32:13,973
‫השיג הרשעה, והוכיח להרבה אנשים שהם טעו.‬

519
00:32:18,311 --> 00:32:22,649
‫- 3 במרץ, 2023, מתן גזר הדין -‬

520
00:32:23,691 --> 00:32:25,526
‫מר מורדוק, תעמוד בבקשה.‬

521
00:32:26,402 --> 00:32:27,904
‫להקראת גזר הדין.‬

522
00:32:31,824 --> 00:32:36,996
‫זה היה אחד המקרים המטרידים ביותר,‬

523
00:32:37,080 --> 00:32:40,667
‫לא רק עבורי, כשופט,‬

524
00:32:42,502 --> 00:32:44,754
‫ועבור המדינה וצוות ההגנה,‬

525
00:32:44,837 --> 00:32:48,841
‫אלא גם לכל האזרחים בקהילה זו.‬

526
00:32:49,550 --> 00:32:53,554
‫יש לנו אישה שנרצחה,‬

527
00:32:54,722 --> 00:32:56,975
‫בן שנרצח באכזריות.‬

528
00:32:58,434 --> 00:33:01,104
‫אבל כשבאת והעדת, באופן מפתיע,‬

529
00:33:01,646 --> 00:33:06,234
‫שאשתי, בני ואני יצאנו ונהנינו מהחיים,‬

530
00:33:06,943 --> 00:33:09,487
‫זה היה לא אמין ולא משכנע.‬

531
00:33:09,570 --> 00:33:12,198
‫הביטוי שבו השתמשת על דוכן העדים,‬

532
00:33:12,740 --> 00:33:17,829
‫"אנחנו טווים רשת סבוכה", למה התכוונת בזה?‬

533
00:33:18,496 --> 00:33:21,249
‫התכוונתי שמרגע ששיקרתי, המשכתי לשקר.‬

534
00:33:23,584 --> 00:33:27,964
‫טוב, מר מורדוק, ברצח של אשתך, מגי מורדוק,‬

535
00:33:29,173 --> 00:33:32,885
‫אני דן אותך למאסר עולם עד סוף חייך.‬

536
00:33:33,928 --> 00:33:35,304
‫על הרצח של פול,‬

537
00:33:36,305 --> 00:33:38,307
‫שכנראה אהבת כל כך,‬

538
00:33:39,934 --> 00:33:43,396
‫אני גוזר עליך מאסר עולם עד סוף חייך.‬

539
00:33:44,188 --> 00:33:47,025
‫גזרי הדין יתבצעו באופן עוקב.‬

540
00:33:47,859 --> 00:33:52,447
‫השוטרים רשאים לקחת את האסיר.‬

541
00:34:24,854 --> 00:34:27,899
‫חשבנו שאחרי מתן גזר הדין,‬

542
00:34:27,982 --> 00:34:30,068
‫העול הכבד יוסר,‬

543
00:34:30,151 --> 00:34:33,071
‫שבהמפטון תשתרר תחושה קלילה יותר,‬

544
00:34:33,696 --> 00:34:39,410
‫אבל זה פתח עוד תיבת פנדורה של שאלות.‬

545
00:34:41,370 --> 00:34:45,291
‫שואלים אותי,‬
‫"האם מישהו עזר לאלק לרצוח את פול ומגי?"‬

546
00:34:46,209 --> 00:34:47,919
‫אם מישהו עזר לו, היינו מחפשים אותו.‬

547
00:34:48,002 --> 00:34:50,046
‫ענני הסערה התחילו להתאסף מעליו,‬

548
00:34:50,129 --> 00:34:53,591
‫והיה עליו לעשות מעשה נואש אחרון‬
‫על מנת להציל עצמו‬

549
00:34:53,674 --> 00:34:55,676
‫ולשמר את המורשת האישית שלו.‬

550
00:34:55,760 --> 00:34:59,680
‫ורציחת פול ומגי‬
‫היה המחיר שהוא היה מוכן לשלם.‬

551
00:34:59,764 --> 00:35:02,141
‫לדעתי אלק לחץ על ההדק.‬

552
00:35:03,184 --> 00:35:08,397
‫ולדעתי הוא קיבל עזרה‬
‫בניקוי מה שהיה צריך לנקות.‬

553
00:35:08,481 --> 00:35:12,985
‫ומה שנשאר לנו הייתה זירת הפשע‬
‫שהובילה אותנו למשפט.‬

554
00:35:14,612 --> 00:35:17,490
‫לדעתי הוא תכנן את זה במשך הרבה זמן.‬

555
00:35:18,699 --> 00:35:21,410
‫בתוך תוכי, אני מרגישה שאולי הייתה לו עזרה.‬

556
00:35:21,911 --> 00:35:24,539
‫אבל לדעתי הוא היה זה שקיבל את ההחלטות.‬

557
00:35:27,458 --> 00:35:29,877
‫קשה לי לחשוב על זה, זה מצמרר אותי.‬

558
00:35:30,586 --> 00:35:33,756
‫הדבר היחידי שאני יכול לומר על המצב הזה‬

559
00:35:33,840 --> 00:35:37,260
‫הוא שלדעתי יש אדם נוסף,‬

560
00:35:37,343 --> 00:35:40,638
‫ואולי אפילו יותר, אבל יש לפחות עוד אדם אחד‬

561
00:35:42,098 --> 00:35:46,811
‫שצריך לעמוד מול אותם האישומים‬
‫שמולם עמד מר אלק.‬

562
00:35:47,937 --> 00:35:50,815
‫כי אני לא חושב‬
‫שמר אלק היה יכול לירות בילד שלו.‬

563
00:35:51,315 --> 00:35:53,985
‫אנחנו לא יודעים למה הוא עשה את זה.‬

564
00:35:54,068 --> 00:35:56,279
‫אולי יום אחד הוא יספר לאנשים.‬

565
00:35:56,362 --> 00:35:58,072
‫רק הוא יודע למה הוא עשה זאת.‬

566
00:35:59,991 --> 00:36:02,618
‫את חושבת שאלק קיבל עזרה?‬

567
00:36:05,955 --> 00:36:08,541
‫אני לא רוצה לענות על השאלה הזאת.‬

568
00:36:11,752 --> 00:36:12,920
‫אני לא…‬

569
00:36:17,216 --> 00:36:20,052
‫לא מרגישה בנוח לענות על השאלה הזאת.‬

570
00:36:21,053 --> 00:36:22,597
‫התייחסתי אליו כאל אח.‬

571
00:36:25,266 --> 00:36:28,436
‫הוא הצליח לשטות בי.‬
‫הוא הצליח לשטות בהרבה אנשים.‬

572
00:36:31,022 --> 00:36:33,983
‫אם מר רנדולף היה חי, כל זה לא היה קורה.‬

573
00:36:34,901 --> 00:36:37,778
‫אל תחשוב שבגלל שהוא בכלא, זה נגמר.‬

574
00:36:37,862 --> 00:36:40,740
‫זאת רק מהמורה בדרך.‬

575
00:36:53,461 --> 00:36:56,464
‫- מרגרט ב. מורדוק 1968-2021 -‬

576
00:36:57,965 --> 00:37:00,718
‫אני מתגעגעת לזמן שהיינו בבית לבדנו.‬

577
00:37:02,053 --> 00:37:05,723
‫איתי היא לא הייתה צריכה‬
‫להעמיד פנים שהיא מישהי אחרת,‬

578
00:37:06,682 --> 00:37:07,683
‫ואני מתגעגעת לזה.‬

579
00:37:11,020 --> 00:37:13,731
‫לעולם לא תהיה לי חברה כזאת.‬

580
00:37:15,233 --> 00:37:17,401
‫אני לא יודעת מה עוד לומר, כלומר…‬

581
00:37:20,154 --> 00:37:21,822
‫היא לא כאן, הוא לא פה,‬

582
00:37:22,823 --> 00:37:24,033
‫והכלב אצלי.‬

583
00:37:28,329 --> 00:37:29,205
‫רק אנחנו.‬

584
00:37:31,540 --> 00:37:32,416
‫אני מניחה…‬

585
00:37:34,585 --> 00:37:36,128
‫שזה רק שנינו עכשיו.‬

586
00:37:41,008 --> 00:37:48,015
‫- אלק מורדוק מבקש כעת לערער על הרשעתו. -‬

587
00:37:50,559 --> 00:37:57,566
‫- אלק מורדוק ובאסטר מורדוק‬
‫סירבו להתראיין. -‬

588
00:38:01,696 --> 00:38:05,074
‫- קרטיס אדוארד סמית עומד לדין‬
‫על שימוש בנשק חם, -‬

589
00:38:05,157 --> 00:38:08,911
‫- קשירת קשר, סיוע בהתאבדות,‬
‫תקיפה וחבלה בנסיבות מחמירות, -‬

590
00:38:08,995 --> 00:38:11,872
‫- תביעה כוזבת לתשלום,‬
‫וארבעה מקרים של הלבנת הון. -‬

591
00:38:13,624 --> 00:38:18,170
‫- בכתב האישום נטען שסמית פדה 437 המחאות -‬

592
00:38:18,254 --> 00:38:24,343
‫- בסכום כולל של כ-2.4 מיליון דולר‬
‫עבור אלק מורדוק. -‬

593
00:39:19,648 --> 00:39:21,650
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬