1
00:01:04,064 --> 00:01:05,982
‫- כשהחיים נותנים לך מנדרינות -‬

2
00:01:07,067 --> 00:01:08,568
‫אפשר לקבל עוד מרק דיונון?‬

3
00:01:08,651 --> 00:01:10,070
‫בטח.‬
‫-כמובן.‬

4
00:01:15,533 --> 00:01:17,160
‫אנחנו קוראים את זה או לא?‬

5
00:01:18,745 --> 00:01:19,746
‫"בכפר …"‬

6
00:01:20,246 --> 00:01:21,206
‫ברוכים הבאים!‬

7
00:01:21,289 --> 00:01:22,415
‫ברוכים הבאים!‬

8
00:01:25,877 --> 00:01:27,003
‫תצטרכו לחכות קצת.‬

9
00:01:27,087 --> 00:01:28,671
‫נקרא לכן בקרוב.‬
‫-תודה.‬

10
00:01:31,174 --> 00:01:32,634
‫חכו כאן רגע.‬

11
00:01:37,138 --> 00:01:39,390
‫חבר'ה, אמרתי לכם שהתור כאן ממש ארוך.‬

12
00:01:39,474 --> 00:01:42,560
‫וסוף סוף, הפעמונים החלו לרקד בלב היער.‬

13
00:01:43,812 --> 00:01:45,438
‫בקול גיהוץ כרטיסי אשראי.‬

14
00:01:46,022 --> 00:01:49,442
‫אני לא יכולה לפרוש, הכול בגלל אה-סון.‬

15
00:01:50,443 --> 00:01:53,863
‫שערוריית "דאמפלינג הזבל" משפיעה‬
‫אפילו על חנויות דאמפלינג בעבודת יד.‬

16
00:01:53,947 --> 00:01:56,574
‫הסיוט שמסעדות העוף חוו בתקופת שפעת העופות‬

17
00:01:56,658 --> 00:01:58,159
‫מגיע למסעדות הדאמפלינג.‬

18
00:01:58,243 --> 00:01:59,244
‫צ'וי ג'י-וו הייתה פה.‬

19
00:01:59,327 --> 00:02:00,662
‫תני לי לעטוף לך את זה.‬

20
00:02:00,745 --> 00:02:03,581
‫אני אכין לך ביס מדהים. הנה.‬

21
00:02:03,665 --> 00:02:04,582
‫תפתחי.‬

22
00:02:05,333 --> 00:02:07,877
‫תפסיקי לבהות בלקוחות‬
‫שמבקשים עוד מרק דיונון.‬

23
00:02:07,961 --> 00:02:10,171
‫בואי נאכל את זה.‬
‫-תפתרי מה שצריך לפתור.‬

24
00:02:10,255 --> 00:02:12,465
‫הכלה שלך היא ברמה אחת מעל שלי.‬

25
00:02:12,549 --> 00:02:15,426
‫אני לא רוצה. תאכל את זה אתה, סבא.‬

26
00:02:16,386 --> 00:02:17,720
‫למי תיתני את זה?‬

27
00:02:17,804 --> 00:02:20,682
‫לאיזה סבא תיתני את זה? למי מאיתנו?‬

28
00:02:21,266 --> 00:02:22,892
‫הנה. נכון.‬

29
00:02:27,272 --> 00:02:29,524
‫אתה לא יכול לשאול בפה פתוח.‬

30
00:02:30,191 --> 00:02:32,360
‫אפשר לקבל עוד מרק דיונון?‬
‫-כמובן!‬

31
00:02:32,443 --> 00:02:34,529
‫עוד מרק, בבקשה.‬
‫-גם בשבילנו.‬

32
00:02:34,612 --> 00:02:35,905
‫כן, כמובן.‬

33
00:02:35,989 --> 00:02:40,451
‫היי, למה את שמה כל כך הרבה דיונון?‬
‫בגלל זה הם מזמינים סירים שלמים.‬

34
00:02:40,952 --> 00:02:44,330
‫תוסיפי מרק דיונון לתפריט‬
‫או שלא יישאר לך כלום.‬

35
00:02:47,625 --> 00:02:50,628
‫אנחנו צריכים להעסיק אנשים.‬
‫זה יותר מדי עבודה בשבילך.‬

36
00:02:51,713 --> 00:02:53,631
‫מי אמר שזה יותר מדי בשבילי?‬

37
00:02:54,883 --> 00:02:57,385
‫הכסף הארור הזה גרם לאמא שלי לרקוד.‬

38
00:02:57,468 --> 00:03:00,555
‫"הגשם שוב יורד‬

39
00:03:01,181 --> 00:03:02,015
‫"אני שר ורוקד…"‬

40
00:03:02,098 --> 00:03:04,392
‫למה את יורדת ככה במדרגות?‬

41
00:03:04,893 --> 00:03:06,269
‫עברת את גיל המעבר?‬

42
00:03:08,021 --> 00:03:09,397
‫אני לא יודעת. זה מוזר.‬

43
00:03:09,981 --> 00:03:12,734
‫אני כל כך מאושרת. ככה זה מרגיש שיש כסף?‬

44
00:03:12,817 --> 00:03:15,195
‫אנחנו כל כך עסוקים מהבוקר עד הלילה.‬

45
00:03:16,154 --> 00:03:20,617
‫אבל לא קשה להמשיך כשהקופה ממשיכה להתמלא.‬

46
00:03:22,285 --> 00:03:23,119
‫את שמחה?‬

47
00:03:23,203 --> 00:03:26,706
‫כן, אני שמחה כל כך.‬

48
00:03:27,207 --> 00:03:31,628
‫אולי האלים התקמצנו עלינו‬
‫רק כדי לברך אותנו בבת אחת.‬

49
00:03:32,503 --> 00:03:34,255
‫משלוחים בזמן המונדיאל.‬

50
00:03:34,339 --> 00:03:35,924
‫חנויות פטורות ממכס בג'ג'ו.‬

51
00:03:36,007 --> 00:03:38,426
‫הם גם צילמו את "אול אין" בג'ג'ו.‬

52
00:03:39,510 --> 00:03:42,305
‫"ג'ונגגונארה" עזר לנו לתפוס את צ'ול-יונג.‬

53
00:03:42,388 --> 00:03:46,017
‫שחקנית פרסמה את המסעדה שלנו.‬
‫איך כל זה קרה?‬

54
00:03:47,018 --> 00:03:51,231
‫זה מרגיש כאילו אנחנו צוברים‬
‫בונוס רציני כרגע.‬

55
00:03:52,190 --> 00:03:53,316
‫מותק, אתה יודע מה?‬

56
00:03:53,399 --> 00:03:54,776
‫אנחנו צריכים לטייל.‬

57
00:03:54,859 --> 00:03:57,237
‫בוא ניסע לגואם ולסין.‬

58
00:03:57,320 --> 00:04:00,281
‫מי-סוק הארורה מטיילת לה,‬
‫למה שאני לא אוכל גם?‬

59
00:04:02,659 --> 00:04:05,370
‫למה את תמיד אומרת, "מי-סוק הארורה"?‬

60
00:04:07,664 --> 00:04:12,377
‫אם כל יום היה ככה,‬
‫הייתי רוצה לחיות אלפי שנים.‬

61
00:04:16,214 --> 00:04:19,217
‫"הגשם שוב יורד‬

62
00:04:19,968 --> 00:04:22,762
‫"אני שר ורוקד…"‬

63
00:04:23,805 --> 00:04:26,224
‫הוריי החרוצים, שפעם חרשו שדות סלעיים,‬

64
00:04:27,892 --> 00:04:30,520
‫הפכו לאנשים שבנו ציוני דרך.‬

65
00:04:41,864 --> 00:04:47,203
‫- מסעדת הדיונון המקורית -‬

66
00:04:47,287 --> 00:04:49,247
‫מי-סוק, הארורה הזאת.‬

67
00:04:49,330 --> 00:04:52,000
‫איך היא מעזה לקרוא למקום שלה "המקורי"?‬

68
00:04:53,042 --> 00:04:55,169
‫השתלטת על כל הדיונון בג'ג'ו?‬

69
00:04:55,253 --> 00:04:56,671
‫יש לך פטנט על זה?‬

70
00:04:57,255 --> 00:05:01,843
‫אז יש לך פטנט‬
‫של רכיבה על ההצלחה של מישהו אחר?‬

71
00:05:01,926 --> 00:05:05,638
‫לא, רגע. אולי פטנט למסז' בכפות הרגליים?‬

72
00:05:06,848 --> 00:05:08,099
‫אמרתי לך,‬

73
00:05:08,182 --> 00:05:11,102
‫נתפסו לי הבהונות!‬

74
00:05:11,185 --> 00:05:12,520
‫תשני את השלט שלך.‬

75
00:05:12,603 --> 00:05:14,105
‫תשני את התפריט שלך!‬

76
00:05:15,648 --> 00:05:16,649
‫תניחו לה.‬

77
00:05:16,733 --> 00:05:18,609
‫האמת שאני אסירת תודה.‬

78
00:05:18,693 --> 00:05:21,237
‫יותר טוב שהיא תתחרה איתנו על אותו הדבר.‬

79
00:05:25,908 --> 00:05:27,577
‫כן? למה?‬

80
00:05:28,286 --> 00:05:32,457
‫הדבר האמיתי‬
‫תמיד נמכר טוב יותר בסמוך לחיקוי.‬

81
00:05:37,712 --> 00:05:39,964
‫אדוני, אפשר לקבל עוד מרק דיונון?‬

82
00:05:40,048 --> 00:05:40,965
‫כן, כמובן.‬

83
00:05:41,883 --> 00:05:43,843
‫תחתום פה, בבקשה.‬

84
00:05:43,926 --> 00:05:45,928
‫- מרק דיונון‬
‫4,000 וון -‬

85
00:05:46,012 --> 00:05:47,221
‫הייתה מישהי‬

86
00:05:47,305 --> 00:05:49,557
‫שאפילו אמא תמיד תפסיד מולה.‬

87
00:05:49,640 --> 00:05:51,267
‫היי, בת שלי.‬

88
00:05:51,351 --> 00:05:54,103
‫אמרתי לך שאני רוצה לאכול את זה בעצמי!‬

89
00:05:54,604 --> 00:05:56,314
‫אני! אני! אני רציתי.‬

90
00:05:56,397 --> 00:05:58,566
‫אני רציתי!‬

91
00:05:58,649 --> 00:06:00,860
‫וגם לי הייתה מישהי כזאת.‬

92
00:06:00,943 --> 00:06:01,903
‫אמא!‬

93
00:06:01,986 --> 00:06:04,322
‫אני רציתי לעשות את זה!‬

94
00:06:04,405 --> 00:06:07,909
‫אפילו אישה בגיל 37 האיום הייתה צריכה אמא.‬

95
00:06:13,122 --> 00:06:14,582
‫אוי ואבוי. בואי.‬

96
00:06:14,665 --> 00:06:17,835
‫אני מבינה שהיא בגיל ארבע הנורא,‬
‫אבל איך היא עשתה את זה?‬

97
00:06:17,919 --> 00:06:20,046
‫רק האכלתי אותה.‬

98
00:06:20,129 --> 00:06:23,049
‫האכלתי אותה כשהיא רצתה להאכיל את עצמה.‬

99
00:06:27,720 --> 00:06:29,055
‫תגידי, "ביי-ביי" לאמא.‬

100
00:06:29,138 --> 00:06:31,682
‫ביי-ביי, אני אחזור בקרוב!‬

101
00:06:31,766 --> 00:06:34,519
‫שמתי לב רק לבת שלי,‬
‫ואמא שלי שמה לב רק אליי.‬

102
00:06:34,602 --> 00:06:36,604
‫היא רזתה.‬

103
00:06:36,687 --> 00:06:37,522
‫אני אחזור.‬

104
00:06:39,190 --> 00:06:41,818
‫היא כזאת ילדה ערמומית, משחקת אותה ביישנית.‬

105
00:06:41,901 --> 00:06:44,445
‫הכרתי את אלפי הבעות הפנים של הבת שלי,‬

106
00:06:44,529 --> 00:06:47,698
‫אבל בקושי יכולתי לדמיין‬
‫את הבעות פניה של אמא שלי.‬

107
00:06:49,450 --> 00:06:51,077
‫לא היה לי מושג אז‬

108
00:06:52,120 --> 00:06:54,622
‫שיום אחד אזכור את אמא שלי‬

109
00:06:55,289 --> 00:06:58,918
‫רק מהבעות הפנים הנבוכות שלה בתמונות.‬

110
00:07:05,466 --> 00:07:07,593
‫אוי, ילדה עקשנית שכמותך.‬

111
00:07:08,428 --> 00:07:10,763
‫למה את לא מקשיבה לאמא שלך?‬

112
00:07:13,307 --> 00:07:15,101
‫אפילו שאת הנכדה שלי,‬

113
00:07:15,768 --> 00:07:19,856
‫זה קצת מצער אותי‬
‫כשאת עושה לבת שלי יותר מדי צרות.‬

114
00:07:20,690 --> 00:07:25,153
‫האישה שאת לוקחת כמובנת מאליה בעולם‬

115
00:07:26,779 --> 00:07:28,239
‫היא האישה‬

116
00:07:29,657 --> 00:07:32,285
‫שהכי יקרה לסבתא.‬

117
00:07:38,583 --> 00:07:40,918
‫בבקשה תקלי על הבת שלי.‬

118
00:07:42,170 --> 00:07:46,466
‫בבקשה תשמרי על הבת שלי לעוד הרבה זמן.‬

119
00:07:47,049 --> 00:07:47,884
‫בסדר?‬

120
00:07:50,595 --> 00:07:56,142
‫"נומי, נומי, לכי לישון‬

121
00:07:56,851 --> 00:08:00,563
‫"התינוקת שלי ישנה עמוק…"‬

122
00:08:00,646 --> 00:08:02,398
‫משום מה…‬

123
00:08:02,482 --> 00:08:03,608
‫ברצינות?‬

124
00:08:03,691 --> 00:08:05,776
‫להגיד "תודה" הרגיש כל כך מביך.‬

125
00:08:05,860 --> 00:08:07,820
‫מי ביקש ממך לנקות את הבית?‬

126
00:08:07,904 --> 00:08:09,530
‫ולמה ניקית את השירותים?‬

127
00:08:09,614 --> 00:08:11,824
‫תחזרי לישון. אמרת שזה יום החופש שלך.‬

128
00:08:11,908 --> 00:08:15,328
‫אמא, זו בדיוק הסיבה‬
‫שאני לא רוצה לקרוא לך הנה.‬

129
00:08:15,411 --> 00:08:17,580
‫היי, בת 37 נוראית,‬

130
00:08:18,164 --> 00:08:19,790
‫פשוט תגידי תודה.‬

131
00:08:19,874 --> 00:08:22,585
‫אני יודעת איך את מרגישה רק לפי הגבות שלך.‬

132
00:08:24,253 --> 00:08:25,254
‫אז רק תניחי אותה.‬

133
00:08:26,255 --> 00:08:29,091
‫אמרת שאת עושה כוסות רוח לגב.‬

134
00:08:32,512 --> 00:08:34,514
‫אני נשבעת,‬

135
00:08:34,597 --> 00:08:36,599
‫סא-בום היא הדבר הראשון בחיים שלי‬

136
00:08:36,682 --> 00:08:39,185
‫שגרם לדברים לא לקרות כמו שאני רוצה.‬

137
00:08:39,268 --> 00:08:43,856
‫איך היא יכולה להיות כל כך עקשנית?‬
‫היא אף פעם לא אומרת "כן" בפעם הראשונה.‬

138
00:08:45,191 --> 00:08:47,068
‫זה מגיע לך.‬

139
00:08:47,151 --> 00:08:49,195
‫יש לך בת בדיוק כמוך.‬

140
00:08:51,781 --> 00:08:54,492
‫בכנות, גם אתה התעצבנת, נכון?‬

141
00:08:55,409 --> 00:08:57,411
‫איך גידלת שלושה ילדים?‬

142
00:08:57,495 --> 00:09:01,999
‫את צריכה תמיד לקחת את שוקי העוף‬
‫ולעשות מה שאת רוצה בחיים.‬

143
00:09:02,083 --> 00:09:05,086
‫את צריכה לחיות את החיים שלך‬
‫כדי לא תנטרי טינה.‬

144
00:09:05,169 --> 00:09:08,798
‫אם תמשיכי לפקפק‬
‫אם זה שווה את זה ולתהות אם זה נכון,‬

145
00:09:08,881 --> 00:09:10,258
‫אפילו הבת שלך תדע.‬

146
00:09:10,341 --> 00:09:13,219
‫היא תדע רק מלהסתכל על הפנים שלך.‬

147
00:09:13,719 --> 00:09:17,181
‫את כל היקום של סא-בום עכשיו.‬

148
00:09:21,310 --> 00:09:22,270
‫אבל‬

149
00:09:23,688 --> 00:09:25,773
‫זה לא יחזיק מעמד זמן רב.‬

150
00:09:26,482 --> 00:09:28,526
‫יום אחד,‬

151
00:09:29,151 --> 00:09:33,197
‫את תהיי דמות משנית בחיי הבת שלך בכל מקרה.‬

152
00:09:35,032 --> 00:09:37,952
‫אז פשוט תעשי יותר ממה שאת רוצה לעשות.‬

153
00:09:41,038 --> 00:09:42,748
‫אמא, יש לך חרטות?‬

154
00:09:44,041 --> 00:09:46,043
‫לא יכולת לעשות כל מה שרצית.‬

155
00:09:46,961 --> 00:09:48,838
‫עשיתי הכול כי רציתי.‬

156
00:09:50,673 --> 00:09:54,844
‫או אה-סון היתומה הבודדה, או אה-סון המשרתת,‬

157
00:09:54,927 --> 00:09:56,721
‫ואו אה-סון שנשרה מהתיכון.‬

158
00:09:58,097 --> 00:10:00,141
‫התואר הנפלא ביותר שאי פעם היה לי‬

159
00:10:00,224 --> 00:10:03,561
‫הוא אמא של גום-מיונג ואון-מיונג.‬

160
00:10:04,854 --> 00:10:07,398
‫חייתי חיים יוצאי דופן בדרך שלי.‬

161
00:10:07,481 --> 00:10:09,775
‫אל תרחמי על החיים שחייתי.‬

162
00:10:12,820 --> 00:10:13,946
‫את יודעת,‬

163
00:10:14,864 --> 00:10:16,866
‫אולי אין לי אינסטינקט אימהי.‬

164
00:10:16,949 --> 00:10:18,868
‫לפעמים אני כל כך כועסת…‬

165
00:10:20,870 --> 00:10:22,830
‫ובסוף אני צועקת על הילדה.‬

166
00:10:22,913 --> 00:10:24,915
‫נראה לי שאני מתחרפנת.‬

167
00:10:24,999 --> 00:10:27,168
‫מי הופכת לאמא בן לילה?‬

168
00:10:27,752 --> 00:10:30,671
‫הבת שלך תגדל, וכך גם את.‬

169
00:10:33,049 --> 00:10:34,008
‫סא-בום.‬

170
00:10:34,091 --> 00:10:37,011
‫את שוב תלעסי את האוכל שלך‬
‫100 פעם מחר בבוקר?‬

171
00:10:37,094 --> 00:10:39,055
‫שוב תחליפי בגדים עשר פעמים?‬

172
00:10:39,555 --> 00:10:42,725
‫למה את עושה לי כאלה חיים קשים כל בוקר?‬

173
00:10:43,768 --> 00:10:44,769
‫למה?‬

174
00:10:45,686 --> 00:10:49,815
‫אם אני אוכלת מוקדם, את הולכת מוקדם יותר.‬

175
00:10:49,899 --> 00:10:53,819
‫כשאני מסיימת לאכול ולהתלבש,‬

176
00:10:54,612 --> 00:10:55,946
‫את הולכת לעבודה.‬

177
00:10:57,740 --> 00:11:00,910
‫בגלל זה עשית את זה? לא רצית שאני אלך?‬

178
00:11:05,081 --> 00:11:09,418
‫אני מצטערת שצעקתי עלייך באותו יום, בסדר?‬

179
00:11:09,502 --> 00:11:10,795
‫אני כל כך מצטערת.‬

180
00:11:11,671 --> 00:11:12,588
‫בואי הנה.‬

181
00:11:14,090 --> 00:11:15,466
‫אוי.‬

182
00:11:16,550 --> 00:11:18,552
‫אמא אוהבת אותך, סא-בום.‬

183
00:11:18,636 --> 00:11:21,013
‫אני אוהבת אותך כל כך, בסדר?‬

184
00:11:21,514 --> 00:11:22,682
‫נשיקות.‬

185
00:11:22,765 --> 00:11:25,768
‫הבת של אמא גדלה להיות אמא בעצמה.‬

186
00:11:28,145 --> 00:11:32,024
‫אמא קיוותה שהתקופה שלה‬
‫עם ילדה משלה לא יהיה קשה מדי.‬

187
00:11:33,025 --> 00:11:35,444
‫- גום-מיונג: תה ג'ינג'ר‬
‫סא-בום: ירקות קצוצים -‬

188
00:11:35,528 --> 00:11:36,737
‫- צ'ונג-סאופ: שום שחור -‬

189
00:11:36,821 --> 00:11:39,073
‫במשך כל חייה,‬

190
00:11:39,156 --> 00:11:41,951
‫אמא הייתה צריכה לחתוך ולהדביק את הזמן שלה.‬

191
00:11:47,998 --> 00:11:49,792
‫מותק.‬
‫-מה?‬

192
00:11:50,292 --> 00:11:53,045
‫נכון הכסף שחסכנו כדי לקנות לסא-בום פסנתר?‬

193
00:11:53,754 --> 00:11:56,173
‫אפשר להשתמש בו בשביל אמא ואבא שלי?‬

194
00:11:58,384 --> 00:11:59,802
‫פשוט יש לי תחושה‬

195
00:12:00,594 --> 00:12:02,847
‫שאתחרט אם לא אעשה את זה עכשיו.‬

196
00:12:05,307 --> 00:12:06,142
‫מותק.‬

197
00:12:06,851 --> 00:12:07,685
‫כן?‬

198
00:12:07,768 --> 00:12:08,978
‫למה את שואלת אותי?‬

199
00:12:09,061 --> 00:12:10,521
‫את זו‬

200
00:12:11,105 --> 00:12:12,690
‫שמקבלת את ההחלטות.‬

201
00:12:17,611 --> 00:12:20,114
‫מה עכשיו? שאני אוריד גרביים שוב?‬

202
00:12:26,078 --> 00:12:30,249
‫מטופל 109, אנא גש לחלון מספר שתיים.‬

203
00:12:30,332 --> 00:12:31,459
‫אז כמה זה?‬

204
00:12:33,127 --> 00:12:35,045
‫הבדיקות יקרות יותר בסיאול, נכון?‬

205
00:12:35,629 --> 00:12:39,216
‫אני צריכה לשלם כדי שתפסיקו לדחות את זה.‬

206
00:12:40,009 --> 00:12:44,680
‫גם הורים צריכים לכבד את הילדים שלהם.‬
‫בכך שתשמרו על הבריאות שלכם, בסדר?‬

207
00:12:44,764 --> 00:12:46,098
‫רק בדיקת דם בשבילי.‬

208
00:12:46,932 --> 00:12:49,560
‫אבא, הכאב בברך שלך כרוני.‬

209
00:12:49,643 --> 00:12:52,146
‫אמא, כוסות רוח לא מרפאות הכול.‬

210
00:12:52,730 --> 00:12:55,900
‫אז כמה זה עולה לשנינו?‬
‫-אני רק אעשה בדיקת דם.‬

211
00:13:03,532 --> 00:13:04,909
‫היי, יונג-גון!‬

212
00:13:05,618 --> 00:13:06,744
‫אני בסיאול.‬

213
00:13:07,620 --> 00:13:09,079
‫לא, אני לא יכול לבוא.‬

214
00:13:11,999 --> 00:13:13,375
‫עכשיו שאנחנו במצב טוב…‬

215
00:13:13,459 --> 00:13:14,460
‫כן, נכון.‬

216
00:13:14,543 --> 00:13:17,087
‫…הוא לומד לנגן על גיטרה. גיטרה אקוסטית.‬

217
00:13:17,963 --> 00:13:20,132
‫אבא? גיטרה?‬

218
00:13:20,841 --> 00:13:22,927
‫כן. פשוט תמשיך בשיעור בלעדיי.‬

219
00:13:23,511 --> 00:13:25,471
‫לאחרים היה זמן ליהנות מנגינה,‬

220
00:13:25,554 --> 00:13:27,890
‫אבל אבא שלך לא זכה לנסות אפילו פעם אחת.‬

221
00:13:28,599 --> 00:13:30,559
‫קים קוואנג-סוק הוא האליל שלו.‬

222
00:13:30,643 --> 00:13:31,477
‫בחייך.‬

223
00:13:31,977 --> 00:13:35,481
‫יש לו תחביב בפעם הראשונה בחייו.‬

224
00:13:36,023 --> 00:13:38,025
‫- הנחיות זהירות לאנדוסקופיה -‬

225
00:13:45,533 --> 00:13:48,244
‫אמרתי לך שהיינו צריכים להסיר‬
‫את כתמי השמש שלך.‬

226
00:13:49,245 --> 00:13:51,372
‫מתי הזדקנת כל כך?‬

227
00:13:53,040 --> 00:13:55,000
‫לא, מה שאני אומר זה…‬

228
00:13:58,045 --> 00:13:59,630
‫אני לא רוצה ללכת.‬

229
00:14:02,758 --> 00:14:03,759
‫מה קרה?‬

230
00:14:04,677 --> 00:14:06,887
‫מישהו כל הזמן מבקש ממך לבוא?‬

231
00:14:08,138 --> 00:14:09,139
‫העניין הוא…‬

232
00:14:12,935 --> 00:14:15,354
‫שאני לא יכול ללכת לבנות את המחסום.‬

233
00:14:18,566 --> 00:14:22,903
‫לא כדאי שאלך לבנות את המחסום.‬

234
00:14:29,159 --> 00:14:30,286
‫דונג-מיונג…‬

235
00:14:32,830 --> 00:14:34,081
‫לא כדאי…‬

236
00:14:36,542 --> 00:14:37,793
‫דונג-מיונג…‬

237
00:14:40,713 --> 00:14:41,839
‫דונג-מיונג.‬

238
00:14:44,258 --> 00:14:45,301
‫דונג-מיונג.‬

239
00:14:47,970 --> 00:14:49,388
‫אבא…‬

240
00:14:51,307 --> 00:14:52,308
‫דונג-מיונג.‬

241
00:14:53,392 --> 00:14:54,518
‫דונג-מיונג.‬

242
00:14:55,185 --> 00:14:57,021
‫במשך זמן רב, אבא המשיך לקרוא…‬

243
00:14:57,104 --> 00:14:58,480
‫דונג-מיונג!‬

244
00:15:00,274 --> 00:15:04,153
‫את השם שלא הצליח להביא את עצמו לומר קודם.‬

245
00:15:05,237 --> 00:15:08,198
‫דונג-מיונג.‬

246
00:15:13,954 --> 00:15:14,788
‫דונג-מיונג.‬

247
00:15:15,873 --> 00:15:17,082
‫באותו יום, אמא ראתה…‬

248
00:15:17,583 --> 00:15:18,417
‫דונג-מיונג.‬

249
00:15:18,500 --> 00:15:21,378
‫…איפה אבא היה כלוא בפעם הראשונה.‬

250
00:15:26,091 --> 00:15:26,926
‫מחסום?‬

251
00:15:27,009 --> 00:15:28,344
‫- מרכז אנדוסקופיה -‬

252
00:15:28,427 --> 00:15:32,348
‫"לא הייתי צריך ללכת לבנות את המחסום."‬

253
00:15:33,349 --> 00:15:34,850
‫"לא הייתי צריך ללכת."‬

254
00:15:37,436 --> 00:15:38,687
‫זה מה שהוא אמר.‬

255
00:15:39,813 --> 00:15:43,817
‫אבא שלך גם חזר ואמר את השם של דונג-מיונג.‬

256
00:15:44,652 --> 00:15:46,570
‫ואז הבנתי סוף סוף‬

257
00:15:47,154 --> 00:15:51,575
‫למה לא הצלחנו לדבר על דונג-מיונג.‬

258
00:15:55,371 --> 00:15:56,330
‫טוב,‬

259
00:15:57,081 --> 00:15:58,958
‫שאלתי מתי ירדימו אותי,‬

260
00:15:59,041 --> 00:16:01,293
‫אבל אמרו שאני יכול ללכת כי הם סיימו.‬

261
00:16:02,670 --> 00:16:05,881
‫אבא, אתה לא רעב? אני אביא לך מה שתרצה.‬

262
00:16:06,423 --> 00:16:08,300
‫בטן חזיר?‬
‫-בטן חזיר?‬

263
00:16:08,384 --> 00:16:09,343
‫כן.‬

264
00:16:09,969 --> 00:16:11,053
‫בתוך ליבם…‬

265
00:16:15,182 --> 00:16:16,475
‫נח קבר,‬

266
00:16:17,643 --> 00:16:20,229
‫זעיר אך עצום.‬

267
00:16:33,200 --> 00:16:35,285
‫וואו.‬

268
00:16:35,369 --> 00:16:36,996
‫ביפ.‬

269
00:16:46,755 --> 00:16:48,132
‫אתה לא ייאמן.‬

270
00:16:48,924 --> 00:16:51,218
‫באת הנה לבד לעשות את זה כל הזמן הזה?‬

271
00:16:55,889 --> 00:16:58,517
‫חשבת שאני אבוא מחר, אז באת היום?‬

272
00:16:59,018 --> 00:17:00,519
‫מחר זה היום.‬

273
00:17:01,520 --> 00:17:04,523
‫הייתה לי הרגשה שתבוא היום,‬
‫אז עקבתי אחריך.‬

274
00:17:06,567 --> 00:17:10,279
‫אני בטוחה שדונג-מיונג רוצה לראות‬
‫את שני הוריו ביום הולדתו.‬

275
00:17:12,698 --> 00:17:13,949
‫זה שונה.‬

276
00:17:15,909 --> 00:17:20,330
‫משפחות מתאספות יחד לבקר את קבר ההורים,‬

277
00:17:21,415 --> 00:17:23,375
‫אבל איפה שהילד נח…‬

278
00:17:26,962 --> 00:17:28,213
‫לא יכולתי להסתכל‬

279
00:17:29,339 --> 00:17:30,382
‫לך בעיניים.‬

280
00:17:44,396 --> 00:17:46,815
‫איך התינוק שלנו יכול להישאר לבד?‬

281
00:17:54,406 --> 00:17:55,699
‫אוי, לא.‬

282
00:17:58,327 --> 00:18:00,537
‫התינוק שלנו בטח מפחד שוב.‬

283
00:18:02,414 --> 00:18:04,708
‫התינוק שלנו בטח מפחד.‬

284
00:18:08,754 --> 00:18:10,798
‫צעדיהם פינו שביל חלק,‬

285
00:18:11,840 --> 00:18:13,550
‫ולאורך כל ארבע העונות,‬

286
00:18:14,593 --> 00:18:17,763
‫הקבר שבו שכב ילדם נשאר המסודר מכולם.‬

287
00:18:44,832 --> 00:18:46,166
‫היכן שדונג-מיונג שכב,‬

288
00:18:46,875 --> 00:18:50,921
‫הונחו דברים חמודים אך שוברי לב.‬

289
00:18:51,004 --> 00:18:52,548
‫- כיתה א'‬
‫יאנג דונג-מיונג -‬

290
00:19:09,857 --> 00:19:10,858
‫בוא.‬

291
00:19:16,029 --> 00:19:17,739
‫בוא נלך הביתה.‬

292
00:19:19,032 --> 00:19:20,075
‫חזרה הביתה.‬

293
00:19:27,124 --> 00:19:31,545
‫עכשיו אני סוף סוף מבינה‬
‫למה לא הצלחנו לדבר‬

294
00:19:32,629 --> 00:19:34,381
‫על דונג-מיונג.‬

295
00:19:41,263 --> 00:19:46,268
‫כשהאשמה גוברת על הכמיהה,‬
‫היא לעולם לא תוכל להפוך לזיכרון אהוב.‬

296
00:19:49,396 --> 00:19:52,441
‫הוא היה הכי צעיר, והערצנו אותו.‬

297
00:19:53,901 --> 00:19:55,819
‫הוא היה פשוט מלאך.‬

298
00:20:00,657 --> 00:20:04,036
‫לפחות זכינו להחזיק מלאך במשך ארבע שנים.‬

299
00:20:05,454 --> 00:20:09,041
‫הייתי עושה את הכול מחדש אם הייתי צריכה.‬

300
00:20:10,167 --> 00:20:12,794
‫נוכל לפגוש אותו שוב בעולם הבא.‬

301
00:20:13,378 --> 00:20:17,341
‫אנחנו מתקרבים ליום הזה.‬

302
00:20:23,055 --> 00:20:24,097
‫אני לא רוצה.‬

303
00:20:24,598 --> 00:20:27,476
‫אני מעדיף שדונג-מיונג לא יבקר אותי כשאמות.‬

304
00:20:27,559 --> 00:20:29,144
‫התפללתי כל יום‬

305
00:20:30,604 --> 00:20:33,774
‫שדונג-מיונג ישכח מאיתנו לגמרי.‬

306
00:20:34,441 --> 00:20:36,151
‫בדיוק כמו שאני מתגעגע אליו,‬

307
00:20:36,235 --> 00:20:37,569
‫אם הוא לבד‬

308
00:20:39,321 --> 00:20:40,906
‫ומתגעגע אלינו, זה יהיה…‬

309
00:20:43,408 --> 00:20:47,496
‫דאגתי שהקטן הזה לא יעמוד בזה.‬
‫אם הוא יעמוד בגעגועים אלינו.‬

310
00:21:02,803 --> 00:21:04,596
‫מתי אני אזכה לראות את זה?‬

311
00:21:09,309 --> 00:21:11,019
‫מה שם השיר של היום?‬

312
00:21:16,566 --> 00:21:18,902
‫"הדוד הכי מקסים."‬

313
00:21:18,986 --> 00:21:20,570
‫דוד דונג-מיונג.‬

314
00:21:21,446 --> 00:21:25,158
‫כשאמרתי לילדים, "זה הדוד דונג-מיונג",‬

315
00:21:25,993 --> 00:21:27,327
‫זה הרגיש כל כך מוזר.‬

316
00:21:28,370 --> 00:21:29,621
‫זה הרגיש מוזר, אבל…‬

317
00:21:31,581 --> 00:21:32,416
‫שמחתי.‬

318
00:21:33,417 --> 00:21:36,169
‫אולי דונג-מיונג ירגיש פחות בודד.‬

319
00:21:36,670 --> 00:21:38,130
‫אתה יודע, זה מוזר,‬

320
00:21:38,880 --> 00:21:42,259
‫אבל אני מרגישה שהפכתי לאמא פחות גרועה.‬

321
00:21:45,012 --> 00:21:49,016
‫תקשיבי לי. מטבעך,‬
‫איך את יכולה להיות אדם רע?‬

322
00:21:49,891 --> 00:21:52,894
‫כלבים מביאים כלבים,‬
‫ופרות מביאות פרות, נכון? הלו?‬

323
00:21:52,978 --> 00:21:53,979
‫מה עם מלאך?‬

324
00:21:54,062 --> 00:21:54,896
‫כן, מה איתו?‬

325
00:21:54,980 --> 00:21:57,316
‫אמרת שדונג-מיונג הוא מלאך.‬
‫-רגע.‬

326
00:21:57,399 --> 00:21:58,734
‫כל לילה כשאת ישנה,‬

327
00:21:58,817 --> 00:22:01,778
‫השקעתי כל כך הרבה מאמץ‬
‫כדי לשמור על הגב שלך.‬

328
00:22:01,862 --> 00:22:04,948
‫הייתי עסוק בניסיון לדחוף‬
‫את הכנפיים בחזרה לגב,‬

329
00:22:05,032 --> 00:22:06,950
‫אז לא יכולתי אפילו לישון.‬

330
00:22:09,202 --> 00:22:11,913
‫אבא, יאנג סטאר רוצה לדבר איתך.‬

331
00:22:13,165 --> 00:22:15,459
‫לא עם אמא? איתי? היא רוצה לדבר איתי?‬

332
00:22:15,542 --> 00:22:17,461
‫תעירי את הילדים. בואי נלך הביתה.‬

333
00:22:22,841 --> 00:22:23,925
‫היי, יאנג סטאר.‬

334
00:22:24,009 --> 00:22:26,219
‫היא תופיע שוב בעיתונים?‬

335
00:22:26,803 --> 00:22:28,305
‫אמא? היא כאן.‬

336
00:22:28,930 --> 00:22:30,724
‫חשבתי שרצית לדבר איתי.‬

337
00:22:31,808 --> 00:22:32,642
‫כן.‬

338
00:22:32,726 --> 00:22:34,561
‫היא רוצה לדבר איתי, נכון?‬

339
00:22:37,230 --> 00:22:38,398
‫כן.‬

340
00:22:42,736 --> 00:22:44,154
‫מה קרה?‬

341
00:22:44,654 --> 00:22:45,572
‫כן.‬

342
00:22:46,490 --> 00:22:48,950
‫בדיוק כשהעניינים התחילו להשתפר,‬

343
00:22:49,034 --> 00:22:50,827
‫כשהצרות הוסתו הצידה…‬

344
00:22:51,745 --> 00:22:52,579
‫באמת?‬

345
00:22:53,580 --> 00:22:54,915
‫מה? מה העניין?‬

346
00:22:55,499 --> 00:22:58,168
‫…זה הרגיש כאילו האלים‬
‫שילמו את כל מה שהגיע בבת אחת,‬

347
00:22:58,668 --> 00:23:01,046
‫וכשזה קרה, נשמע קול.‬

348
00:23:01,713 --> 00:23:04,716
‫"סליחה."‬

349
00:23:05,342 --> 00:23:07,511
‫הם רק רוצים לעשות עוד בדיקה.‬

350
00:23:08,011 --> 00:23:09,388
‫זה בטח שום דבר.‬

351
00:23:09,471 --> 00:23:12,891
‫גם אם יש משהו, הכול בר טיפול עכשיו.‬

352
00:23:12,974 --> 00:23:14,768
‫מר יאנג גואן-סיק.‬
‫-כן.‬

353
00:23:14,851 --> 00:23:16,728
‫חכה בבקשה ליד חדר בדיקות הדם.‬

354
00:23:18,688 --> 00:23:22,901
‫איזו מין תפנית זאת?‬
‫איך לב הפלדה יכול לעשות לי את זה?‬

355
00:23:25,529 --> 00:23:26,530
‫אבא.‬

356
00:23:27,614 --> 00:23:28,615
‫אל תדאג.‬

357
00:23:29,157 --> 00:23:30,158
‫אל תפחד.‬

358
00:23:30,742 --> 00:23:33,370
‫אני כאן. אני אהיה כאן, בסדר?‬

359
00:23:34,371 --> 00:23:36,665
‫אני בכלל לא מודאג.‬

360
00:23:37,499 --> 00:23:39,167
‫אני לא מכיר את הגוף שלי?‬

361
00:23:41,795 --> 00:23:42,796
‫לא ידענו‬

362
00:23:43,463 --> 00:23:49,261
‫כמה שברירי לב הפלדה היה באמת.‬

363
00:23:56,518 --> 00:23:57,894
‫אמא.‬
‫-כן.‬

364
00:23:59,062 --> 00:24:01,398
‫אל תבכי, לא משנה מה יגיד הרופא.‬

365
00:24:02,649 --> 00:24:05,277
‫זה לא יקרה לאבא שלך. זה לא.‬

366
00:24:05,777 --> 00:24:08,530
‫אף אחד בעולם לא אדיב כמו אבא שלך.‬

367
00:24:09,531 --> 00:24:10,824
‫אמא. אמא?‬

368
00:24:10,907 --> 00:24:12,659
‫כן?‬
‫-את לא סומכת עליי?‬

369
00:24:13,410 --> 00:24:17,330
‫גם אם הוא חולה, אני פשוט אתקן אותו.‬

370
00:24:17,414 --> 00:24:19,040
‫כן, אני סומכת עלייך.‬

371
00:24:19,875 --> 00:24:21,168
‫כן.‬

372
00:24:21,251 --> 00:24:22,919
‫אז אל תבכי מול אבא.‬

373
00:24:25,338 --> 00:24:27,007
‫גם אבא קצת המום.‬

374
00:24:30,469 --> 00:24:33,388
‫הייתה לך דלקת מפרקים שיגרונית במשך זמן רב.‬

375
00:24:33,889 --> 00:24:35,891
‫סבלת את הכאב יותר מדי זמן.‬

376
00:24:37,058 --> 00:24:39,060
‫לפעמים תסמינים של מיאלומה נפוצה‬

377
00:24:39,144 --> 00:24:41,646
‫מאובחנים בטעות כדלקת פרקים שיגרונית,‬

378
00:24:42,147 --> 00:24:44,107
‫מה שמוביל לעיכוב באבחון.‬

379
00:24:44,733 --> 00:24:48,487
‫מיאלומה נפוצה הוא סוג של סרטן בדם.‬

380
00:24:48,570 --> 00:24:51,448
‫אפשר לחשוב על זה‬
‫כקרוב משפחה רחוק של לוקמיה.‬

381
00:24:52,073 --> 00:24:54,743
‫אבא בקושי הכיר שיר פופולרי אחד,‬

382
00:24:54,826 --> 00:24:58,788
‫והוא תמיד שאל, "זו סונג יו-רי?"‬
‫כשהוא ראה להקת בנות.‬

383
00:24:58,872 --> 00:25:00,290
‫זה היה מתסכל.‬

384
00:25:01,166 --> 00:25:04,211
‫אבא רק רצה לדבר עם הבת שלו.‬

385
00:25:04,711 --> 00:25:07,631
‫הוא גם היה אדם שרצה לנגן בגיטרה.‬

386
00:25:08,131 --> 00:25:10,967
‫אבל לא ידעתי, או העמדתי פנים שלא ידעתי.‬

387
00:25:11,051 --> 00:25:14,763
‫אנשים עם סף כאב גבוה‬
‫מבקרים אחרי שהמחלה מחמירה.‬

388
00:25:15,472 --> 00:25:19,351
‫זה כבר התקדם לאי ספיקת כליות. לא הרגשת?‬

389
00:25:19,434 --> 00:25:21,645
‫בטח היית עייף מאוד.‬

390
00:25:22,229 --> 00:25:23,230
‫אז…‬

391
00:25:25,857 --> 00:25:27,025
‫מה יקרה עכשיו?‬

392
00:25:28,652 --> 00:25:30,111
‫במצב הנוכחי,‬

393
00:25:30,737 --> 00:25:34,824
‫ללא טיפול מיידי, זה עלול להיות מסוכן.‬

394
00:25:36,409 --> 00:25:37,536
‫זה המצב.‬

395
00:25:41,623 --> 00:25:44,626
‫האלים היו כל כך קשוחים כלפי אבא שלי,‬

396
00:25:45,585 --> 00:25:48,463
‫שרק התחיל לאהוב את קים קוואנג-סוק.‬

397
00:25:51,424 --> 00:25:52,509
‫כן.‬

398
00:25:53,969 --> 00:25:55,679
‫את לא צריכה לאסוף אותנו.‬

399
00:25:56,221 --> 00:25:59,599
‫גום-מיונג,‬
‫אנחנו לא נעשה את זה רק ליום-יומיים.‬

400
00:25:59,683 --> 00:26:03,353
‫אל תעשי את זה. את תתישי את עצמך.‬

401
00:26:23,123 --> 00:26:23,957
‫תן לי.‬

402
00:26:28,253 --> 00:26:29,713
‫אל תדאג.‬

403
00:26:30,589 --> 00:26:33,174
‫אני אוודא שאתה תבריא.‬

404
00:26:34,259 --> 00:26:35,802
‫אז הכול יהיה בסדר.‬

405
00:26:37,887 --> 00:26:39,014
‫בוא.‬

406
00:26:54,321 --> 00:26:58,658
‫עשרים וארבעה טיפולים של כימותרפיה‬
‫המסו אפילו את לב הפלדה.‬

407
00:26:59,451 --> 00:27:02,162
‫אמא שכחה איזו עונה זו הייתה.‬

408
00:27:02,662 --> 00:27:05,790
‫היי, פרח-שמש. תראי את הפרחים האלה.‬

409
00:27:08,793 --> 00:27:10,754
‫דברים כאלה נותנים השראה לשירים.‬

410
00:27:12,130 --> 00:27:16,134
‫את כותבת את השירים שלך?‬
‫מתי אני אזכה לראות אותם?‬

411
00:27:17,510 --> 00:27:20,722
‫את כל כך אוהבת פרחים,‬
‫אבל את מסתכלת רק על הרגליים שלי.‬

412
00:27:21,222 --> 00:27:23,933
‫אתה תהיה בצרות רציניות‬
‫אם אני אתן לך ליפול.‬

413
00:27:24,684 --> 00:27:27,646
‫תסתכלי. בואי נסתכל עליהם ביחד.‬

414
00:27:44,496 --> 00:27:48,041
‫בשנה הבאה, בוא נלך לג'אנגג'יאג'יה‬
‫לראות את השלכת.‬

415
00:27:48,625 --> 00:27:51,961
‫גם מי-סוק הארורה נסעה לשם.‬
‫היא לא הפסיקה להשוויץ.‬

416
00:27:53,880 --> 00:27:58,468
‫למה את מחזיקה את היד שלי כל כך חזק?‬
‫את מפחדת שמישהו ייקח אותי?‬

417
00:27:59,344 --> 00:28:04,140
‫אם אתה לא לצידי, אין לי אף אחד.‬
‫אתה יודע את זה, נכון?‬

418
00:28:04,224 --> 00:28:05,934
‫בטח שיש לך. הילדים שלנו.‬

419
00:28:06,017 --> 00:28:07,102
‫אין לי.‬

420
00:28:08,186 --> 00:28:10,146
‫לשניהם יש משפחות משלהם עכשיו.‬

421
00:28:12,315 --> 00:28:13,733
‫הנטל היקר שלי.‬

422
00:28:14,776 --> 00:28:16,236
‫אה-סון, הנטל שלי.‬

423
00:28:16,736 --> 00:28:21,783
‫כילדים, רק המחשבה שלא היו לך‬
‫דגי מוסר בבית של דוד שלך‬

424
00:28:22,534 --> 00:28:24,744
‫הכעיסה אותי כל כך שלא נרדמתי.‬

425
00:28:26,162 --> 00:28:27,163
‫מאז,‬

426
00:28:28,790 --> 00:28:31,710
‫הנטל הזה תקוע לי בלב.‬

427
00:28:34,504 --> 00:28:37,507
‫אז תדאג להתגבר על זה.‬

428
00:28:38,258 --> 00:28:40,969
‫אם יחידנית היא גם נטל על הילדים שלה.‬

429
00:28:42,345 --> 00:28:44,264
‫אל תיתן לי להזדקן לבד.‬

430
00:28:45,598 --> 00:28:48,351
‫ברור. אני לא יכול להשאיר אותך מאחור.‬

431
00:28:52,397 --> 00:28:55,567
‫אני לא מעז להשאיר‬
‫את אה-סון היקרה שלי לבד מאחור.‬

432
00:28:56,526 --> 00:29:00,280
‫זמנו של אבא עבר כמו פריחת הדובדבן.‬

433
00:29:05,660 --> 00:29:08,371
‫זה היה קשה, נכון? זה לא עשה לך בחילה?‬

434
00:29:08,455 --> 00:29:11,040
‫לא ממש. זה לא כאב כל כך.‬

435
00:29:11,124 --> 00:29:13,460
‫ברור שזה כאב.‬

436
00:29:13,543 --> 00:29:15,086
‫איך זה לא יכאב?‬

437
00:29:15,170 --> 00:29:16,921
‫מר יאנג גואן-סיק.‬

438
00:29:17,005 --> 00:29:17,839
‫כן.‬

439
00:29:19,382 --> 00:29:21,509
‫תשתה את זה. תשתה, בסדר?‬

440
00:29:22,552 --> 00:29:23,970
‫מר סאו ג'י-וון.‬
‫-כן.‬

441
00:29:25,930 --> 00:29:27,390
‫עשיתם את בדיקת הדם?‬

442
00:29:28,224 --> 00:29:32,103
‫לא. אמרו לי למטה לבוא הנה קודם, אז…‬

443
00:29:32,187 --> 00:29:34,522
‫כל הנהלים כתובים כאן.‬

444
00:29:35,064 --> 00:29:36,232
‫אוי.‬

445
00:29:36,816 --> 00:29:38,151
‫לכי, בבקשה.‬
‫-סליחה?‬

446
00:29:38,234 --> 00:29:40,403
‫צאי החוצה בבקשה.‬
‫-טוב, זה…‬

447
00:29:40,487 --> 00:29:43,239
‫את לא יכולה להיכנס.‬
‫את צריכה להניח את אלה בחוץ.‬

448
00:29:43,740 --> 00:29:44,741
‫נכון, לא ראיתי.‬

449
00:29:44,824 --> 00:29:46,659
‫- נא להניח מסמכים במגש ולחכות -‬

450
00:29:46,743 --> 00:29:47,660
‫זה כתוב פה.‬

451
00:29:49,412 --> 00:29:51,790
‫גברת פארק גיונג-ג'ה. בואי, בבקשה.‬

452
00:29:59,756 --> 00:30:02,008
‫אז זה בסדר שהוא יאכל בשר?‬

453
00:30:02,091 --> 00:30:05,678
‫מישהו אמר שבשר לא טוב לו.‬

454
00:30:05,762 --> 00:30:07,096
‫לאכול טוב זה טוב בשבילו.‬

455
00:30:08,306 --> 00:30:09,432
‫ניפגש בחודש הבא.‬

456
00:30:09,516 --> 00:30:12,977
‫ואדוני, זה בסדר אם הוא יקבל מוקסה?‬

457
00:30:13,561 --> 00:30:15,980
‫שמעתי שמוקסה תהיה טובה בשבילו.‬

458
00:30:16,815 --> 00:30:19,567
‫את מתכוונת לשאול על כל מה שמצאת באינטרנט?‬

459
00:30:24,781 --> 00:30:26,699
‫מטופל 832.‬
‫-הבא, בבקשה.‬

460
00:30:27,575 --> 00:30:32,121
‫זה לא זה? יש לי מספר 832.‬

461
00:30:32,205 --> 00:30:36,501
‫אי אפשר להביא מספר של הקבלה לדלפק התשלום.‬

462
00:30:37,126 --> 00:30:39,629
‫הבנתי. אז המספר הזה…‬

463
00:30:39,712 --> 00:30:41,130
‫זה כתוב שם.‬

464
00:30:41,214 --> 00:30:42,215
‫טוב, זה…‬

465
00:30:44,884 --> 00:30:46,803
‫לכי בבקשה לחלון שבע.‬

466
00:30:47,554 --> 00:30:48,930
‫מספר 835 כבר לא פה?‬

467
00:30:51,933 --> 00:30:54,143
‫תעשה את זה. פשוט תעשה את זה בשבילה!‬

468
00:30:54,936 --> 00:30:56,729
‫כל כך הרבה עובדים כאן,‬

469
00:30:57,230 --> 00:31:00,024
‫אז למה אתה לא יכול לעשות את זה‬
‫בגלל אי ההבנה?‬

470
00:31:00,108 --> 00:31:01,484
‫מה קרה?‬

471
00:31:02,193 --> 00:31:05,363
‫ומה עם האנחות?‬
‫למה אתה נאנח בפנים של מישהו?‬

472
00:31:06,281 --> 00:31:07,991
‫מותק.‬
‫-אף אחד לא יודע בהתחלה.‬

473
00:31:08,074 --> 00:31:10,410
‫למה נזפת בה וגרמת לה להרגיש חסרת ערך?‬

474
00:31:10,493 --> 00:31:12,412
‫אתם חושבים שאתם כאלה נהדרים?‬

475
00:31:12,495 --> 00:31:14,289
‫אתם ממציאים דברים שרק אתם מבינים‬

476
00:31:14,372 --> 00:31:16,916
‫ומתייחסים לאחרים‬
‫כאל טיפשים אם הם לא מבינים.‬

477
00:31:17,000 --> 00:31:19,544
‫היא גם חכמה. היא אפילו יותר חכמה ממך!‬

478
00:31:19,627 --> 00:31:21,379
‫אמא, מה קרה?‬
‫-היי, גום-מיונג.‬

479
00:31:21,462 --> 00:31:24,299
‫ולמה את עסוקה? מה מעסיק אותך כל כך?‬

480
00:31:24,382 --> 00:31:29,345
‫תמיד תבואי איתנו לבית החולים.‬
‫זה הכלל מעכשיו. הבנת?‬

481
00:31:32,015 --> 00:31:33,516
‫זה בגלל שאבא חולה.‬

482
00:31:34,267 --> 00:31:36,102
‫הכאב עושה אותו עצבני.‬

483
00:31:37,312 --> 00:31:40,940
‫כלומר, רק מיגרנה‬
‫מספיקה כדי להטריף אותך, אז…‬

484
00:31:41,983 --> 00:31:44,319
‫הוא לא כעס עלייך.‬
‫את יודעת את זה, נכון?‬

485
00:31:46,154 --> 00:31:49,866
‫את חושבת שאבא שלך תמיד בצד שלי, נכון?‬

486
00:31:50,742 --> 00:31:51,868
‫הוא לא.‬

487
00:31:51,951 --> 00:31:53,161
‫אם את ואני נריב,‬

488
00:31:53,870 --> 00:31:55,788
‫אבא תמיד יהיה בצד שלך.‬

489
00:31:57,665 --> 00:32:00,376
‫אולי אני מספר אחת שלו,‬
‫אבל את מספר אפס שלו.‬

490
00:32:00,877 --> 00:32:04,797
‫לאבא, את כמו הטבעת משר הטבעות.‬

491
00:32:04,881 --> 00:32:06,633
‫מי שיתעסק איתך, מת.‬

492
00:32:08,718 --> 00:32:14,223
‫מטופל 848, אנא גש לחלון ארבע.‬

493
00:32:17,477 --> 00:32:19,896
‫אבא ראה את אמא.‬

494
00:32:22,774 --> 00:32:26,486
‫הוא ראה אותה יושבת כאן לבד‬

495
00:32:27,654 --> 00:32:29,113
‫בעתיד הרחוק.‬

496
00:32:38,081 --> 00:32:38,915
‫תבטלי את זה.‬

497
00:32:40,208 --> 00:32:41,876
‫קחי חדר לארבעה אנשים מחר.‬

498
00:32:43,002 --> 00:32:46,130
‫החדר הזה לא בשבילך,‬
‫זה בשביל שלאמא יהיה יותר נוח.‬

499
00:32:47,006 --> 00:32:47,840
‫בסדר?‬

500
00:32:49,759 --> 00:32:52,553
‫בחיים לא הייתי משיג לך חדר פרטי.‬

501
00:32:53,471 --> 00:32:55,640
‫זכיתי בכל הקופה כי יש לך בת כמוך.‬

502
00:32:55,723 --> 00:32:58,059
‫אז תחלים מהר ותחזיר לי.‬

503
00:32:58,893 --> 00:33:03,064
‫תשמור על סא-בום בשבילי‬
‫ותשמור על המשמעת של החתן שלך.‬

504
00:33:05,692 --> 00:33:07,276
‫הוא עדיין מתייחס אלייך יפה?‬

505
00:33:08,528 --> 00:33:10,321
‫הוא מטורף עליי.‬

506
00:33:18,329 --> 00:33:20,999
‫אני אבוא איתו מחר,‬
‫נעזור לחפוף לך את השיער…‬

507
00:33:21,082 --> 00:33:22,333
‫את הולכת?‬

508
00:33:23,084 --> 00:33:27,255
‫אתה לא רוצה שאני אלך?‬
‫אתה תמיד מזרז אותי ללכת, אז מה קרה?‬

509
00:33:28,715 --> 00:33:30,883
‫תישני כאן הלילה. זה חדר פרטי.‬

510
00:33:37,390 --> 00:33:40,059
‫חדרים פרטיים מגיעים עם כרית גם למשפחה.‬

511
00:33:40,143 --> 00:33:41,310
‫זה כל כך נחמד.‬

512
00:33:42,478 --> 00:33:44,355
‫אז כמה עולה החדר הזה?‬

513
00:33:44,439 --> 00:33:46,524
‫מותק, לכי לגום-מיונג ותתרחצי.‬

514
00:33:47,233 --> 00:33:48,943
‫היא תישאר כאן הלילה.‬

515
00:33:53,990 --> 00:33:57,160
‫זה מטורף. חוסר יכולת נפשית וכלכלית?‬

516
00:33:57,243 --> 00:33:59,495
‫אז הם לקחו מאמא את נשיאות הכיתה?‬

517
00:33:59,579 --> 00:34:01,956
‫המחנך הזה היה מטורף.‬
‫-בן זונה.‬

518
00:34:02,749 --> 00:34:03,624
‫בן זונה.‬

519
00:34:03,708 --> 00:34:04,751
‫לא ייאמן.‬

520
00:34:08,713 --> 00:34:12,050
‫אז אמא נגחה באישה הזאת?‬

521
00:34:13,760 --> 00:34:17,430
‫היא שברה את האף של אשת הפונדק עם הראש שלה.‬

522
00:34:21,559 --> 00:34:23,102
‫אז ראית את אמא שם?‬

523
00:34:24,062 --> 00:34:26,731
‫ראית אותה שוכבת ליד הקבר של דונג-מיונג?‬

524
00:34:27,440 --> 00:34:28,691
‫כן.‬

525
00:34:29,275 --> 00:34:33,863
‫עקבתי אחריה בחשאי,‬
‫פחדתי שהיא הייתה עלולה לקפוץ לים.‬

526
00:34:34,906 --> 00:34:36,449
‫איך היא המשיכה הלאה?‬

527
00:34:36,949 --> 00:34:37,909
‫בזמנו,‬

528
00:34:39,243 --> 00:34:40,703
‫אמא שלך הייתה רק בת 28.‬

529
00:34:42,705 --> 00:34:43,831
‫עשרים ושמונה.‬

530
00:34:46,709 --> 00:34:48,544
‫כשהצעתי לה להתחתן איתי,‬

531
00:34:49,253 --> 00:34:51,506
‫הבטחתי שאהפוך אותה למשוררת,‬

532
00:34:52,340 --> 00:34:55,009
‫או שאשלח אותה לאוניברסיטה,‬
‫או שאקח אותה ליבשת.‬

533
00:34:56,761 --> 00:34:59,097
‫חשבתי שלא אזכה להגשים אפילו הבטחה אחת.‬

534
00:35:00,515 --> 00:35:02,391
‫אבל אמא שלך כותבת לאחרונה.‬

535
00:35:03,309 --> 00:35:05,728
‫רק לראות את זה משמח אותי מאוד.‬

536
00:35:06,562 --> 00:35:10,817
‫אמא שלך זכתה פעם בתחרות הכתיבה.‬

537
00:35:12,026 --> 00:35:14,112
‫היא הייתה המובילה בתיכון שלה.‬

538
00:35:15,571 --> 00:35:17,740
‫אמא שלך הייתה מדהימה עד כדי כך.‬

539
00:35:19,659 --> 00:35:21,911
‫היא יקרה לי מעבר לכל דמיון.‬

540
00:35:26,541 --> 00:35:27,834
‫תתייחסי אליה יפה.‬

541
00:35:27,917 --> 00:35:29,627
‫בבקשה תדאגי לה, בסדר?‬

542
00:35:32,547 --> 00:35:33,965
‫אבא, אתה כזה מעצבן.‬

543
00:35:34,549 --> 00:35:36,926
‫אמרת לי להישאר כדי שתוכל להגיד לי את זה.‬

544
00:35:39,303 --> 00:35:41,389
‫אני מרחם על הבת שלי עד רגע האחרון.‬

545
00:35:42,348 --> 00:35:44,392
‫אני אפילו משאיר את אשתי בהשגחתך.‬

546
00:35:45,560 --> 00:35:48,271
‫לאן נדמה לך שאתה הולך?‬

547
00:35:48,354 --> 00:35:49,897
‫אני לא רוצה את זה.‬

548
00:35:50,565 --> 00:35:52,692
‫עוד לא סיימתי לגדול.‬

549
00:35:53,234 --> 00:35:54,777
‫תגדל אותי עוד לפני שתלך.‬

550
00:35:55,319 --> 00:35:57,321
‫למה אתה ממהר לעזוב אותנו?‬

551
00:35:59,073 --> 00:36:00,408
‫גום-מיונג,‬

552
00:36:02,076 --> 00:36:04,245
‫גרמת לי להרגיש כאילו תפסתי לווייתן‬

553
00:36:05,496 --> 00:36:07,039
‫בסירה קטנה.‬

554
00:36:08,291 --> 00:36:10,293
‫את היית הראשונה שלמדה את לוח הכפל.‬

555
00:36:10,793 --> 00:36:12,962
‫ואז למדת באוניברסיטת סיאול.‬

556
00:36:14,046 --> 00:36:15,006
‫וואו.‬

557
00:36:16,048 --> 00:36:17,842
‫הייתי המום אבל הצטערתי.‬

558
00:36:19,135 --> 00:36:20,720
‫הצטערתי בפנייך כל יום.‬

559
00:36:22,096 --> 00:36:24,599
‫אני מתנצל בפני הבת שלי,‬

560
00:36:24,682 --> 00:36:26,309
‫אבל כשאני חושב על אמא שלך,‬

561
00:36:27,685 --> 00:36:29,478
‫אני כל כך מצטער, זה הורג אותי.‬

562
00:36:32,064 --> 00:36:33,232
‫אני לא מצליח לישון.‬

563
00:36:34,317 --> 00:36:35,651
‫אני לא מצליח לישון.‬

564
00:36:36,652 --> 00:36:39,530
‫אז תישאר לצד אמא עוד זמן.‬

565
00:36:40,031 --> 00:36:41,866
‫תישאר עוד קצת.‬

566
00:36:43,492 --> 00:36:44,327
‫גום-מיונג.‬

567
00:36:45,620 --> 00:36:47,538
‫ברור שאני רוצה.‬

568
00:36:49,749 --> 00:36:51,459
‫אני ממש רוצה.‬

569
00:36:55,129 --> 00:36:56,214
‫עבורי…‬

570
00:36:58,216 --> 00:37:00,092
‫אמא שלך היא כל העולם.‬

571
00:37:02,345 --> 00:37:05,556
‫אל תתייחסי אליה כאל מטרד. אל תהיי מתוסכלת.‬

572
00:37:06,432 --> 00:37:08,226
‫אל תתעצבני עליה.‬

573
00:37:09,727 --> 00:37:10,770
‫תהיי מתוקה אליה.‬

574
00:37:15,441 --> 00:37:16,442
‫תהיי מתוקה אליה.‬

575
00:37:21,072 --> 00:37:22,073
‫איך אני…‬

576
00:37:25,409 --> 00:37:29,372
‫איך אני אמורה להיפרד ממך?‬

577
00:37:39,006 --> 00:37:40,299
‫אבא.‬

578
00:37:41,342 --> 00:37:42,802
‫אבא, אני מצטערת.‬

579
00:37:42,885 --> 00:37:44,470
‫אני כל כך מצטערת.‬

580
00:37:45,805 --> 00:37:47,890
‫אני מצטערת שהתעצבנתי עליך.‬

581
00:37:48,599 --> 00:37:53,104
‫אני… אני מצטערת שאני תמיד‬
‫ממהרת לנתק כשאנחנו מדברים בטלפון.‬

582
00:37:54,272 --> 00:37:55,273
‫אבל‬

583
00:37:55,982 --> 00:37:59,986
‫לא עשיתי את זה כי באמת התעצבנתי.‬

584
00:38:01,279 --> 00:38:04,615
‫אף פעם לא התעצבנתי, אבא.‬

585
00:38:09,328 --> 00:38:10,579
‫אני יודע.‬

586
00:38:12,123 --> 00:38:13,165
‫ברור שאני יודע.‬

587
00:38:14,625 --> 00:38:15,918
‫הבת שלי הכי טובה.‬

588
00:38:20,172 --> 00:38:22,550
‫היה לי אבא אוהב.‬

589
00:38:23,634 --> 00:38:26,762
‫אז אבא בא או לא?‬

590
00:38:27,263 --> 00:38:30,766
‫אבל לאבא שלי לא הייתה בת אוהבת.‬

591
00:38:31,851 --> 00:38:33,769
‫"דרקון מהנחל."‬

592
00:38:34,770 --> 00:38:36,564
‫למה אני שונאת לשמוע את זה?‬

593
00:38:37,315 --> 00:38:40,693
‫מי מרוויח אם דרקון קם מהנחל?‬

594
00:38:40,776 --> 00:38:43,362
‫עמוד התווך, האחות הגדולה,‬
‫הבכורה. נמאס לי מזה!‬

595
00:38:43,863 --> 00:38:44,780
‫יאנג גום-מיונג!‬

596
00:38:45,740 --> 00:38:49,035
‫בקשתו האוהבת שאהיה מתוקה לאמא שלי‬

597
00:38:50,536 --> 00:38:52,038
‫עדיין צורבת לי בלב.‬

598
00:38:52,580 --> 00:38:55,166
‫אתה רוצה שאני אחיה כמוך? זה מה שאתה רוצה?‬

599
00:38:55,666 --> 00:38:57,877
‫עשיתי את זה כדי שלא אחיה כמוך.‬

600
00:38:57,960 --> 00:39:00,671
‫אני שונא את הרעיון‬
‫של לחיות לפי היכולות שלי.‬

601
00:39:00,755 --> 00:39:03,758
‫תמיד הסרחת מקומפרסים קרים,‬
‫אבל מה עשית בשבילי?‬

602
00:39:05,009 --> 00:39:06,510
‫לקחנו את אבא כמובן מאליו,‬

603
00:39:07,762 --> 00:39:09,972
‫כאילו שהוא היה שלנו לנצח.‬

604
00:39:11,474 --> 00:39:12,808
‫הוא יכול להישאר בבית?‬

605
00:39:14,352 --> 00:39:16,187
‫זה מה שהוא באמת רוצה.‬

606
00:39:16,270 --> 00:39:18,773
‫הוא אומר שהוא רוצה להיות בבית,‬
‫גם אם רק לזמן קצר.‬

607
00:39:19,398 --> 00:39:21,025
‫הוא רוצה לראות את הים.‬

608
00:39:21,984 --> 00:39:23,277
‫אם הוא יהיה בבית,‬

609
00:39:24,111 --> 00:39:26,197
‫הוא יחלים.‬

610
00:39:39,585 --> 00:39:40,419
‫אבא.‬

611
00:39:41,003 --> 00:39:43,506
‫אתה מדווש בישיבה, אז הגב שלך יהיה בסדר.‬

612
00:39:44,215 --> 00:39:47,301
‫אתה יכול לשבת בכיסא הזה‬
‫ולהקשיב לקים קוואנג-סוק.‬

613
00:39:47,802 --> 00:39:50,971
‫חיפשתי בכל רחבי האינטרנט את התקליט הזה, ו…‬

614
00:39:51,055 --> 00:39:52,056
‫הגיטרה שלך…‬

615
00:39:56,560 --> 00:39:58,437
‫אבא, מה…‬

616
00:39:59,772 --> 00:40:00,856
‫למה…‬

617
00:40:02,066 --> 00:40:03,734
‫למה רזית כל כך?‬

618
00:40:05,319 --> 00:40:06,362
‫אבא.‬

619
00:40:07,780 --> 00:40:09,782
‫אבא, למה?‬

620
00:40:10,324 --> 00:40:11,617
‫בוא הנה.‬

621
00:40:12,118 --> 00:40:13,994
‫אתה אבא. אל תביך את עצמך.‬

622
00:40:15,871 --> 00:40:17,289
‫אבא, מה קרה?‬

623
00:40:19,291 --> 00:40:21,085
‫ביקשתי ממך לשמור עליי.‬

624
00:40:22,378 --> 00:40:24,171
‫אמרתי לך שאקנה לך מרצדס.‬

625
00:40:24,672 --> 00:40:26,340
‫אמרתי לך שאקנה את הסירה שלך!‬

626
00:40:27,675 --> 00:40:30,845
‫השגחתי עליך. אבא השגיח עליך כל הזמן הזה.‬

627
00:40:33,681 --> 00:40:35,057
‫היית בן טוב.‬

628
00:40:38,352 --> 00:40:39,186
‫אני כבר יודע.‬

629
00:40:39,895 --> 00:40:41,814
‫תמיד ידעתי, אבל אני…‬

630
00:40:43,357 --> 00:40:44,275
‫אני…‬

631
00:40:45,901 --> 00:40:49,488
‫אחיך נפטר שלושה ימים אחרי יום ההולדת שלך.‬

632
00:40:49,572 --> 00:40:51,323
‫תשלים עם חיים ללא ימי הולדת.‬

633
00:40:51,407 --> 00:40:54,034
‫אבל זה לא הוגן!‬

634
00:40:54,743 --> 00:40:56,454
‫אני לא רוצה!‬

635
00:40:58,247 --> 00:40:59,999
‫אני לא רוצה!‬

636
00:41:02,376 --> 00:41:03,711
‫און-מיונג, בוא הנה.‬

637
00:41:12,470 --> 00:41:14,180
‫און-מיונג, תבחר אחד.‬

638
00:41:14,263 --> 00:41:18,058
‫להכין עוגות אורז בבית‬
‫או לצאת לאכול טנגסויוק ביום ההולדת שלך.‬

639
00:41:18,142 --> 00:41:19,768
‫אי אפשר את שניהם. תבחר אחד.‬

640
00:41:20,811 --> 00:41:22,354
‫צעצוע רובוט וטנגסויוק.‬

641
00:41:25,357 --> 00:41:28,068
‫אז שאני אמשיך לקנות לך אותם בחשאי או לא?‬

642
00:41:28,152 --> 00:41:28,986
‫תקנה לי.‬

643
00:41:30,279 --> 00:41:32,364
‫רק תדאג לשמור את זה בסוד.‬

644
00:41:33,908 --> 00:41:35,951
‫אתה תספר לאחותך, נכון?‬

645
00:41:36,702 --> 00:41:38,454
‫פטפטן שכמוך.‬

646
00:41:39,997 --> 00:41:43,709
‫אני חושב שאתה אוהב אותי‬
‫יותר מאת גום-מיונג.‬

647
00:41:47,046 --> 00:41:48,005
‫קח גם מזה.‬

648
00:41:48,088 --> 00:41:49,465
‫קנית אותם רק בשבילי.‬

649
00:41:50,090 --> 00:41:51,675
‫נתת לי אותם בחשאי.‬

650
00:41:52,384 --> 00:41:54,220
‫ידעתי כל הזמן.‬

651
00:41:56,347 --> 00:41:59,183
‫פשוט בחרתי לזכור רק מה שרציתי.‬

652
00:41:59,266 --> 00:42:00,643
‫פטפטן שכמוך.‬

653
00:42:01,727 --> 00:42:03,437
‫הנה שוב אתה מלשין עליי.‬

654
00:42:04,772 --> 00:42:06,106
‫אני בן זונה.‬

655
00:42:08,901 --> 00:42:11,028
‫עכשיו אתה גם מעליב אותי ככה?‬

656
00:42:16,909 --> 00:42:18,661
‫הדודות אספו את אלה.‬

657
00:42:19,286 --> 00:42:20,579
‫הים הארור הזה.‬

658
00:42:20,663 --> 00:42:24,708
‫הוא בטח כועס שאתה חולה,‬
‫אז הוא נתן עוד יותר.‬

659
00:42:26,001 --> 00:42:29,713
‫הים נותן בלי סוף,‬
‫אפילו אם נאסוף ממנו כל חיינו.‬

660
00:42:31,340 --> 00:42:33,008
‫אמא, הבן שלך פה.‬

661
00:42:33,842 --> 00:42:35,135
‫תתרחץ מהר.‬

662
00:42:35,928 --> 00:42:37,263
‫תתרחץ ותאכל.‬

663
00:42:40,766 --> 00:42:43,852
‫בשבילנו, אבא היה הים.‬

664
00:42:46,564 --> 00:42:49,608
‫כולנו סמכנו עליו בשביל לחיות.‬

665
00:42:55,281 --> 00:42:56,532
‫הקטנטנה הזאת‬

666
00:42:57,324 --> 00:43:02,079
‫קנתה לי כוס קולה דובדבן‬
‫וביקשה ממני לחתום איתה על חוזה.‬

667
00:43:02,663 --> 00:43:05,249
‫היא אמרה שהיא תהפוך אותי למרצה מפורסם.‬

668
00:43:05,833 --> 00:43:07,543
‫האמת היא שזה היה מגוחך.‬

669
00:43:08,210 --> 00:43:13,299
‫אבל אחרי שראיתי את שם החברה,‬
‫החלטתי לתת לזה הזדמנות.‬

670
00:43:14,091 --> 00:43:16,844
‫הדוברת הבאה שאציג היא מישהי‬

671
00:43:16,927 --> 00:43:19,555
‫שמשנה את כללי המשחק בעולם.‬

672
00:43:20,055 --> 00:43:23,559
‫זאת יאנג גום-מיונג,‬
‫מנכ"לית "ללמוד עוד ועוד".‬

673
00:43:25,394 --> 00:43:27,438
‫- יאנג גום-מיונג, מנכ"לית -‬

674
00:43:27,521 --> 00:43:29,231
‫אוי.‬

675
00:43:29,315 --> 00:43:31,317
‫תראה, זאת גום-מיונג.‬

676
00:43:32,484 --> 00:43:34,194
‫נאלצנו להחזיר את החוב שלנו.‬

677
00:43:34,778 --> 00:43:37,698
‫הארנו את דרכו אל הכוכבים בקול תרועה.‬

678
00:43:38,365 --> 00:43:40,826
‫שלום, שמי יאנג גום-מיונג.‬

679
00:43:41,785 --> 00:43:43,329
‫כשלמדתי ביפן,‬

680
00:43:43,954 --> 00:43:47,458
‫השתמשתי בזה כדי להקליט הרצאות‬
‫ולהקשיב להן שוב ושוב.‬

681
00:43:48,417 --> 00:43:52,755
‫כיוון שלא דברתי את השפה,‬
‫זה היה הדבר היחיד שהסתמכתי עליו.‬

682
00:43:54,423 --> 00:43:59,261
‫חשבתי, "לא יהיה נהדר לשאת את המורה בידי?"‬

683
00:43:59,887 --> 00:44:02,765
‫יום אחד חזרתי לעיר הולדתי‬
‫והסתכלתי על הכוננית.‬

684
00:44:02,848 --> 00:44:05,934
‫ואז משהו הכה בי כמו לבנה.‬

685
00:44:07,770 --> 00:44:10,481
‫זו הייתה חוברת ההכנה לאוניברסיטה‬

686
00:44:12,316 --> 00:44:14,485
‫של אמא שלי.‬

687
00:44:15,861 --> 00:44:17,696
‫היא מדברת עליי?‬

688
00:44:18,197 --> 00:44:22,076
‫אמא שלי הייתה באמת אדם מדהים.‬

689
00:44:22,159 --> 00:44:25,245
‫היא הייתה חכמה וחרוצה,‬

690
00:44:25,788 --> 00:44:27,039
‫והיא רצתה מאוד‬

691
00:44:27,665 --> 00:44:29,083
‫ללמוד באוניברסיטה.‬

692
00:44:30,125 --> 00:44:34,088
‫אם לאמא שלי הייתה גישה‬
‫לשיעורים בכף ידה אז,‬

693
00:44:34,171 --> 00:44:36,215
‫היא הייתה לומדת כאוות נפשה.‬

694
00:44:37,091 --> 00:44:38,759
‫היא הייתה ממריאה כל כך גבוה.‬

695
00:44:39,593 --> 00:44:42,846
‫אפילו בלי לגור במוקד חינוכי‬
‫או לקבל שיעורים פרטיים יקרים,‬

696
00:44:42,930 --> 00:44:47,518
‫תולעת ספרים על אי קטן‬
‫צריכה להיות מסוגלת ללמוד אם היא רוצה.‬

697
00:44:48,894 --> 00:44:50,020
‫אני מאמינה שכולם,‬

698
00:44:50,604 --> 00:44:53,774
‫לא משנה מי, מתי או איפה הם,‬

699
00:44:53,857 --> 00:44:58,112
‫צריכים לקבל הזדמנות ללמוד אם הם רוצים.‬

700
00:44:58,821 --> 00:45:00,406
‫וככה‬

701
00:45:01,699 --> 00:45:02,658
‫"ללמוד עוד ועוד"‬

702
00:45:04,201 --> 00:45:06,954
‫החל מהחלום של אמא שלי.‬

703
00:45:13,043 --> 00:45:14,253
‫אני לא מאמינה.‬

704
00:45:15,254 --> 00:45:16,463
‫מה היא עושה?‬

705
00:45:17,589 --> 00:45:19,800
‫היא יודעת למכור סיפורים.‬

706
00:45:22,678 --> 00:45:27,683
‫מספר משתמשי האינטרנט המהיר‬
‫עלה על 10 מיליון בערך באותו זמן,‬

707
00:45:27,766 --> 00:45:29,643
‫ונגני מדיה ניידים יצאו לשוק.‬

708
00:45:30,436 --> 00:45:32,813
‫שיחות וידאו איחדו משפחות שהתפלגו במלחמה.‬

709
00:45:34,064 --> 00:45:36,734
‫הייתי בטוחה שעידן ההרצאות באינטרנט יגיע.‬

710
00:45:36,817 --> 00:45:41,447
‫המשכתי עם החריצות הבלתי נלאית‬
‫שירשתי מאבא שלי.‬

711
00:45:41,530 --> 00:45:43,073
‫היא הזכירה גם אותי.‬

712
00:45:44,616 --> 00:45:45,993
‫היו דברים‬

713
00:45:46,493 --> 00:45:48,871
‫שהיינו צריכים להראות לאבא שלנו בכל מחיר.‬

714
00:45:49,455 --> 00:45:52,124
‫לכבוד הגאווה וההיסטוריה‬
‫של ההאניו של ג'ג'ו,‬

715
00:45:52,207 --> 00:45:54,752
‫מוזאון ההאניו נפתח רשמית היום.‬

716
00:45:55,544 --> 00:46:02,509
‫פתיחת מוזאון המוקדש‬
‫לגאווה ולהיסטוריה של ההאניו של ג'ג'ו‬

717
00:46:02,593 --> 00:46:05,471
‫יאפשר לנו להציג לעולם את ההאניו.‬

718
00:46:05,554 --> 00:46:08,974
‫כדי להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית,‬

719
00:46:09,057 --> 00:46:12,978
‫אנחנו רוצות להראות שאנחנו חיות,‬
‫שגם התרבות שלנו חיה, ו…‬

720
00:46:14,021 --> 00:46:15,147
‫קיימת!‬

721
00:46:15,647 --> 00:46:16,815
‫כן, אנחנו קיימות.‬

722
00:46:17,524 --> 00:46:19,401
‫אנחנו קיימות!‬

723
00:46:20,027 --> 00:46:23,781
‫עם רוח החלוציות האיתנה של ההאניו של ג'ג'ו…‬

724
00:46:23,864 --> 00:46:26,742
‫אתה רציני? אתה חושב שככה תהיה בן טוב?‬

725
00:46:26,825 --> 00:46:29,828
‫איך לקחת כסף מהארנק שלי‬
‫כדי לקנות לאה-רום קשת לשיער?‬

726
00:46:29,912 --> 00:46:32,247
‫זה ג'ונג אה-רם, לא אה-רום.‬

727
00:46:33,791 --> 00:46:36,543
‫מותק, את עשית לו את הגוונים האלה?‬

728
00:46:37,503 --> 00:46:39,213
‫פה גדול.‬
‫-תראי אותו.‬

729
00:46:41,256 --> 00:46:44,176
‫אתה הולך לבי"ס עם השיער הזה‬
‫כדי לצאת עם אה-רום, נכון?‬

730
00:46:44,259 --> 00:46:45,302
‫אני יודע הכול.‬

731
00:46:45,385 --> 00:46:47,721
‫אבא שלך יודע הכול. הוא מומחה.‬

732
00:46:49,056 --> 00:46:51,600
‫למה אני מרגיש שאבא שלי כל הזמן צוחק?‬

733
00:46:51,683 --> 00:46:54,478
‫אתה מחייך בכל פעם שאני מתווכח עם הבן שלי.‬

734
00:46:55,062 --> 00:46:56,897
‫החלפנו תפקידים בחיים, נכון?‬

735
00:46:57,564 --> 00:46:59,900
‫אתה תמיד קוצר את מה שאתה זורע. מגיע לך.‬

736
00:47:05,322 --> 00:47:06,156
‫מה?‬

737
00:47:11,954 --> 00:47:12,788
‫מותק.‬

738
00:47:14,289 --> 00:47:15,499
‫מה?‬

739
00:47:15,582 --> 00:47:16,583
‫מה עכשיו?‬

740
00:47:16,667 --> 00:47:18,001
‫אני לא מאמינה.‬

741
00:47:18,627 --> 00:47:22,005
‫מה נסגר עם המשפחה הזאת?‬
‫אין רגע של שלווה.‬

742
00:47:22,089 --> 00:47:23,882
‫מה עכשיו?‬

743
00:47:24,591 --> 00:47:26,301
‫קיימת את ההבטחה שלך.‬

744
00:47:26,385 --> 00:47:30,138
‫קיימת אחת מתוך השלוש.‬

745
00:47:42,776 --> 00:47:44,695
‫"ללב שמותיר אותי מאחור."‬

746
00:47:45,320 --> 00:47:48,240
‫מאת או אה-סון מדודונג-דונג, ג'ג'ו.‬

747
00:47:49,283 --> 00:47:53,370
‫"האמנתי שעליי להחזיק את ידך‬
‫כדי להרגיש את החום שלה כשהייתי צעירה‬

748
00:47:53,871 --> 00:47:58,125
‫"אבל עכשיו אני יודעת שאתה איתי‬
‫גם אם אתה לא לצידי‬

749
00:47:58,834 --> 00:48:01,628
‫"עכשיו שגם לי יש פינה חמה,‬

750
00:48:01,712 --> 00:48:05,215
‫"רק המחשבה עליך‬
‫מחממת את כל ליבי‬

751
00:48:06,466 --> 00:48:11,096
‫"אני אחיה בידיעה שהירח עדיין שם‬
‫אפילו במהלך היום‬

752
00:48:12,472 --> 00:48:15,934
‫"אז אם אתה מתכוון לעזוב,‬
‫לך כמו הגלים העדינים.‬

753
00:48:16,518 --> 00:48:20,147
‫"אחרי 50 שנה‬
‫אתה יכול סוף סוף להניח אותי ולצאת לחופשי.‬

754
00:48:20,731 --> 00:48:24,401
‫"יקירי‬
‫עבדת קשה כל כך‬

755
00:48:25,319 --> 00:48:29,281
‫"אהובי היקר‬
‫לחיי כל מה שעברת"‬

756
00:48:37,247 --> 00:48:40,167
‫כל מה שאתה עושה זה לבכות לאחרונה.‬

757
00:48:47,841 --> 00:48:51,219
‫רואה? קיימת אחת מההבטחות.‬

758
00:48:52,596 --> 00:48:55,641
‫עכשיו שהשיר שלי פורסם בספר, אני גם משוררת.‬

759
00:48:56,642 --> 00:49:00,062
‫אם לא היית איתי, היית מפרסמת ספר כבר מזמן.‬

760
00:49:00,646 --> 00:49:02,898
‫לא יכולתי לעשות את זה בלעדיך.‬

761
00:49:02,981 --> 00:49:05,192
‫לא יכולתי לכתוב שירים כמו זה.‬

762
00:49:06,610 --> 00:49:09,154
‫וואו. אה-סון הארורה.‬

763
00:49:10,364 --> 00:49:11,448
‫הנטל שלי, אה-סון.‬

764
00:49:14,576 --> 00:49:15,410
‫אתה שמח?‬

765
00:49:17,329 --> 00:49:18,163
‫כן.‬

766
00:49:20,207 --> 00:49:22,626
‫אני כל כך שמח.‬

767
00:49:29,466 --> 00:49:31,510
‫הם מתנשקים.‬

768
00:49:32,761 --> 00:49:33,595
‫שק-קמח?‬

769
00:49:34,596 --> 00:49:35,514
‫אני כבדה.‬

770
00:49:35,597 --> 00:49:39,393
‫בחייכם, הילדים מסתכלים. תתנהגו יפה.‬

771
00:49:39,476 --> 00:49:42,187
‫בגלל שניכם,‬
‫הילדים חושבים שאהבה זה כל מה שחשוב.‬

772
00:49:42,270 --> 00:49:44,564
‫תקנה 100 עותקים‬
‫ותן אותם לעיירת הדייגים.‬

773
00:49:44,648 --> 00:49:46,858
‫תדאג לעשות את זה, בסדר?‬

774
00:49:52,239 --> 00:49:56,910
‫אמא התפללה כל הלילה שהזמן ייעצר באותו יום‬

775
00:49:57,995 --> 00:50:01,748
‫וששיר הבונוס לא ייגמר לעולם.‬

776
00:50:07,421 --> 00:50:08,463
‫מותק.‬

777
00:50:10,090 --> 00:50:11,800
‫בוא פשוט נחיה ככה.‬

778
00:50:13,051 --> 00:50:18,098
‫אני רק רוצה לחיות ככה עוד חמש שנים.‬

779
00:50:22,227 --> 00:50:23,145
‫לא,‬

780
00:50:24,646 --> 00:50:26,314
‫בוא נהיה יחד בכל העונות‬

781
00:50:27,649 --> 00:50:29,484
‫רק עוד פעם אחת, בסדר?‬

782
00:50:29,985 --> 00:50:34,698
‫הפחד שאני אעזוב לפני שאראה‬
‫את אחת המשאלות מתגשמת שיגע אותי.‬

783
00:50:35,866 --> 00:50:38,035
‫אבל ראיתי אותך כותבת לפני שאני עוזב,‬

784
00:50:39,286 --> 00:50:41,288
‫והלב שלי מרגיש הרבה יותר טוב.‬

785
00:50:41,371 --> 00:50:42,706
‫הרבה יותר טוב.‬

786
00:50:44,207 --> 00:50:45,667
‫בחיים הבאים שלנו…‬

787
00:50:47,669 --> 00:50:50,547
‫אני אקיים חמש, לא, עשר הבטחות.‬

788
00:50:52,883 --> 00:50:54,718
‫האם תהיי איתי שוב בחיים הבאים?‬

789
00:51:01,683 --> 00:51:02,684
‫האם אני אוכל…‬

790
00:51:04,811 --> 00:51:06,438
‫לפגוש אותך שוב בחיים הבאים?‬

791
00:51:07,272 --> 00:51:08,106
‫למה?‬

792
00:51:09,357 --> 00:51:11,026
‫את לא רוצה לפגוש אותי שוב?‬

793
00:51:16,448 --> 00:51:19,910
‫ברכות כאלה לעולם לא קורות אחת אחרי השנייה.‬

794
00:51:22,162 --> 00:51:24,790
‫איך אוכל להיות היחידה‬
‫שחיה בגן עדן פרחוני?‬

795
00:51:28,085 --> 00:51:30,587
‫סבלת כל חייך בגללי.‬

796
00:51:32,464 --> 00:51:34,007
‫בזכותך,‬

797
00:51:35,634 --> 00:51:37,761
‫לא הייתי בודדה אפילו יום אחד.‬

798
00:51:39,763 --> 00:51:40,806
‫אפילו לא יום אחד.‬

799
00:51:43,600 --> 00:51:45,894
‫איפה תמצא חיים כאלה?‬

800
00:51:48,063 --> 00:51:48,897
‫אה-סון.‬

801
00:51:49,815 --> 00:51:50,649
‫כן?‬

802
00:51:51,358 --> 00:51:53,193
‫יש לי טובה אחת לבקש ממך.‬

803
00:51:56,738 --> 00:51:57,864
‫כשיגיע זמני…‬

804
00:51:59,866 --> 00:52:01,034
‫אל תבכי יותר מדי.‬

805
00:52:03,578 --> 00:52:05,122
‫זה קורע אותי לגזרים‬

806
00:52:06,373 --> 00:52:08,625
‫כשאו אה-סון בוכה.‬

807
00:52:11,086 --> 00:52:13,004
‫אז אני לא אוכל ללכת כמו הגלים העדינים.‬

808
00:52:15,590 --> 00:52:17,008
‫מה שאני רוצה לראות…‬

809
00:52:19,136 --> 00:52:21,638
‫ברגעיי האחרונים…‬

810
00:52:24,891 --> 00:52:26,309
‫זה את החיוך שלך.‬

811
00:52:28,895 --> 00:52:30,188
‫בזכות החיוך שלך,‬

812
00:52:31,314 --> 00:52:33,984
‫כל חיי היו מלאים באושר.‬

813
00:52:44,744 --> 00:52:48,832
‫אוי. את לא יכולה לעשות אפילו את זה בשבילי?‬

814
00:52:50,876 --> 00:52:51,877
‫תלטף לי את הגב.‬

815
00:53:06,766 --> 00:53:10,187
‫״נומי, נומי‬

816
00:53:12,731 --> 00:53:14,941
‫"לכי לישון.‬

817
00:53:16,693 --> 00:53:20,071
‫״נומי, נומי‬

818
00:53:20,155 --> 00:53:22,866
‫"לכי לישון.‬

819
00:53:25,410 --> 00:53:26,703
‫"התינוקת שלי…"‬

820
00:53:26,786 --> 00:53:28,038
‫אני מתגעגעת אליה כל כך.‬

821
00:53:28,121 --> 00:53:30,999
‫"…ישנה עמוק‬

822
00:53:32,959 --> 00:53:35,962
‫"תישני מהר‬

823
00:53:36,046 --> 00:53:38,381
‫"תישני מהר‬

824
00:53:39,633 --> 00:53:45,472
‫"כלב שחור מתרחק מכאן‬

825
00:53:46,640 --> 00:53:52,604
‫"כלב שחור מגיע הנה.‬

826
00:53:53,480 --> 00:53:59,152
‫"בוא לעזור לתינוקת שלי לישון‬

827
00:54:00,195 --> 00:54:05,742
‫"ואני אעזור לגורים שלך לישון."‬

828
00:54:06,785 --> 00:54:09,120
‫אמא שלי תמיד אמרה‬

829
00:54:09,204 --> 00:54:12,290
‫שהיו ימים קשים אבל אף פעם לא בודדים.‬

830
00:54:12,374 --> 00:54:13,416
‫- תעודת קבלה -‬

831
00:54:13,500 --> 00:54:15,126
‫בדיעבד, חייה היו גן עדן.‬

832
00:54:15,627 --> 00:54:17,212
‫בחיי.‬

833
00:54:18,255 --> 00:54:20,757
‫אבא בילה את חייו בטפיחה על הגב שלנו.‬

834
00:54:22,467 --> 00:54:23,843
‫- לפני 13,881 יום -‬

835
00:54:23,927 --> 00:54:26,179
‫הוא נתן לנו את כל הכוח שלו עד הסוף.‬

836
00:54:26,263 --> 00:54:27,681
‫מותק, את תעשי תאונה.‬

837
00:54:27,764 --> 00:54:28,848
‫- היום -‬

838
00:54:28,932 --> 00:54:30,225
‫תעצרי בצד בינתיים.‬

839
00:54:30,308 --> 00:54:32,269
‫אני כבר אגיע.‬
‫-זה בסדר.‬

840
00:54:32,352 --> 00:54:33,561
‫- 16 בנובמבר, 2006 -‬

841
00:54:33,645 --> 00:54:34,896
‫אין מכוניות.‬

842
00:54:35,480 --> 00:54:37,857
‫אין מכוניות על הכביש.‬
‫-אין מכוניות?‬

843
00:54:38,858 --> 00:54:40,568
‫אבא, אל תלך עד שאני אגיע לשם.‬

844
00:54:40,652 --> 00:54:42,112
‫אל תלך עד שאראה אותך.‬

845
00:54:42,821 --> 00:54:45,031
‫האלים הפגינו רחמים פעם אחת אחרונה‬

846
00:54:45,532 --> 00:54:47,867
‫כדי שנוכל ללוות אותו בפעם האחרונה.‬

847
00:54:47,951 --> 00:54:50,453
‫אבא, אני כאן. אבא, אני כאן.‬

848
00:54:50,537 --> 00:54:53,081
‫אבא, אני אישאר כאן.‬

849
00:54:53,164 --> 00:54:56,084
‫אבא, אל תפחד.‬

850
00:54:56,584 --> 00:54:58,962
‫אבא, אני מצטערת.‬

851
00:54:59,879 --> 00:55:02,299
‫אבא, אני אוהבת אותך.‬

852
00:55:02,382 --> 00:55:03,967
‫אבא, אני מצטער.‬

853
00:55:04,050 --> 00:55:05,051
‫לא, אבא.‬

854
00:55:06,386 --> 00:55:07,470
‫אבא.‬
‫-מותק.‬

855
00:55:08,138 --> 00:55:09,222
‫אבא, אני מצטער.‬

856
00:55:10,932 --> 00:55:13,518
‫המבט האחרון שאבא ראה על פנינו‬

857
00:55:14,936 --> 00:55:16,646
‫היה מלא בעצב‬

858
00:55:17,314 --> 00:55:18,982
‫שהוא מעולם לא ראה קודם.‬

859
00:55:52,140 --> 00:55:56,478
‫היית צריך להקל על עצמך יותר.‬
‫למה הזדקנת מהר כל כך?‬

860
00:55:58,938 --> 00:56:00,565
‫אבל את עדיין אותו הדבר.‬

861
00:56:04,069 --> 00:56:05,737
‫גם אני הזדקנתי.‬

862
00:56:08,281 --> 00:56:09,115
‫לא.‬

863
00:56:10,283 --> 00:56:11,534
‫את אותו הדבר.‬

864
00:56:13,161 --> 00:56:15,288
‫בעיניי, נראית אותו הדבר‬

865
00:56:16,414 --> 00:56:17,749
‫ב-50 השנים האחרונות.‬

866
00:56:30,553 --> 00:56:34,057
‫הייתה ילדה בחייו של הילד.‬

867
00:56:36,643 --> 00:56:41,356
‫כל חייו, הילד שמר על עולמה של הילדה.‬

868
00:56:43,942 --> 00:56:46,611
‫תודה, מותק.‬

869
00:56:48,113 --> 00:56:49,989
‫חיית חיים טובים.‬

870
00:56:51,741 --> 00:56:52,951
‫חיים נהדרים באמת.‬

871
00:56:57,580 --> 00:56:58,832
‫זה היה בסדר?‬

872
00:57:01,835 --> 00:57:05,296
‫הזמן שלנו ביחד היה טוב?‬

873
00:57:07,257 --> 00:57:09,175
‫זה היה יותר ממושלם.‬

874
00:57:17,892 --> 00:57:21,020
‫זה היה כל כך נפלא‬
‫שאני לא יכולה לבקש יותר מזה.‬

875
00:57:24,107 --> 00:57:28,611
‫במבט על האדם היחיד שהיה חרוט בחייו…‬

876
00:57:34,701 --> 00:57:35,535
‫אבא‬

877
00:57:36,870 --> 00:57:38,997
‫ישן טוב בפעם הראשונה.‬

878
00:57:49,174 --> 00:57:51,426
‫אחרי שהשאיר את מתנותיו האחרונות מאחור.‬

879
00:57:54,429 --> 00:57:57,557
‫אבא שלך ביקש ממני לתת לך את זה, ויהי מה.‬

880
00:58:02,228 --> 00:58:03,062
‫אבא‬

881
00:58:04,022 --> 00:58:08,443
‫מעולם לא משך את הסכומים הצנועים ששלחתי לו.‬

882
00:58:08,943 --> 00:58:10,069
‫הוא לא השתמש בכסף,‬

883
00:58:11,029 --> 00:58:13,531
‫אבל המשיך לעדכן את פנקס הבנק,‬
‫אז שאלתי למה.‬

884
00:58:14,032 --> 00:58:17,785
‫הוא אמר שהעובדה שחשבת‬
‫לשלוח לו כסף הייתה כל כך חשובה לו.‬

885
00:58:19,537 --> 00:58:20,914
‫למה הוא לא השתמש בו?‬

886
00:58:21,581 --> 00:58:23,082
‫ה-100,000 וון ששלחת‬

887
00:58:23,166 --> 00:58:25,960
‫הביא לאבא שלך אושר ששווה מיליון וון.‬

888
00:58:28,963 --> 00:58:30,256
‫אבל כל מה שהיה לו‬

889
00:58:31,090 --> 00:58:33,259
‫היה רק החלק הקטן הזה של הארון.‬

890
00:58:35,303 --> 00:58:37,180
‫אבא, אתה כזה מעצבן.‬

891
00:58:38,264 --> 00:58:40,308
‫האהבה החד-צדדית של אבא הסתיימה,‬

892
00:58:41,017 --> 00:58:43,102
‫בעוד שלי רק התחילה.‬

893
00:58:48,149 --> 00:58:49,442
‫המרצדס הארורה הזאת.‬

894
00:58:50,443 --> 00:58:51,945
‫אבא שלך רצה לקנות לך אחת.‬

895
00:58:53,404 --> 00:58:56,407
‫הוא רצה שלפחות אתה תחייה חיים מדהימים.‬

896
00:58:58,826 --> 00:59:00,245
‫מה הקילומטראז'?‬

897
00:59:02,872 --> 00:59:03,873
‫אתה באמת‬

898
00:59:04,916 --> 00:59:07,669
‫ממש דומה לבת שלי.‬

899
00:59:23,351 --> 00:59:25,937
‫את עונדת את סיכות הראש ומאבדת אותן כל יום.‬

900
00:59:26,521 --> 00:59:29,607
‫למה אני טורח לקנות אותן?‬
‫את מאבדת אותן כל יום.‬

901
00:59:57,677 --> 00:59:59,053
‫אי המטמון של אמא‬

902
00:59:59,554 --> 01:00:01,681
‫היה מלא ב-50 שנות חיבה.‬

903
01:00:17,947 --> 01:00:21,618
‫הוא הכיל לב שלעולם לא ימות.‬

904
01:00:34,714 --> 01:00:36,382
‫מותק, מה לעשות?‬

905
01:00:40,845 --> 01:00:42,472
‫איך אני אמורה להמשיך לחיות?‬

906
01:01:05,453 --> 01:01:07,080
‫תפסיקי להכין חביתה מגולגלת.‬

907
01:01:09,957 --> 01:01:12,460
‫לא יכולת לאכול סוג'בי אחרי שדונג-מיונג מת.‬

908
01:01:12,543 --> 01:01:15,254
‫אחרי שאלך, את תבכי למראה חביתה מגולגלת.‬

909
01:01:35,858 --> 01:01:38,319
‫אם הילדים יבקשו ממך לגור איתם,‬

910
01:01:38,403 --> 01:01:40,697
‫תוותרי ולכי איתם, בסדר?‬

911
01:01:41,739 --> 01:01:43,032
‫אם תהיי כאן לבד,‬

912
01:01:44,033 --> 01:01:45,284
‫אני אבכה.‬

913
01:02:19,026 --> 01:02:19,861
‫וואו.‬

914
01:02:21,195 --> 01:02:23,489
‫מתי הוא הוריד את הכול למטה?‬

915
01:02:40,339 --> 01:02:41,674
‫היית עסוק.‬

916
01:02:42,633 --> 01:02:44,343
‫היית עסוק כל כך, בעל שלי.‬

917
01:02:45,970 --> 01:02:48,639
‫בדיוק כפי שידעה‬
‫שהירח היה בשמיים במהלך היום,‬

918
01:02:49,140 --> 01:02:49,974
‫אמא‬

919
01:02:50,892 --> 01:02:52,852
‫המשיכה לחיות עם אבא.‬

920
01:03:03,738 --> 01:03:08,367
‫- לראות אדם אהוב חוזר בכל יום‬
‫דרך הדלת שיצא ממנה בבוקר. -‬

921
01:03:08,451 --> 01:03:12,663
‫- זה היה נס בכל יום. -‬

922
01:03:22,715 --> 01:03:24,008
‫עברתי דרך ארוכה.‬

923
01:03:26,052 --> 01:03:27,428
‫בהחלט.‬

924
01:03:33,100 --> 01:03:35,853
‫עכשיו בוא נמשיך.‬

925
01:03:39,106 --> 01:03:41,108
‫- או אה-סון -‬

926
01:03:44,487 --> 01:03:46,697
‫בדיוק כמו שלג שכיסה את העולם,‬

927
01:03:47,782 --> 01:03:50,493
‫הזמן כיסה את רעשי הצער…‬

928
01:03:53,788 --> 01:03:55,414
‫והחורף הגיע במלוא הדרו.‬

929
01:03:58,209 --> 01:03:59,961
‫אני אחזור.‬

930
01:04:00,461 --> 01:04:02,296
‫אני אחזור בקרוב.‬

931
01:04:12,265 --> 01:04:13,349
‫לא,‬

932
01:04:13,975 --> 01:04:17,478
‫פשוט בעלי נמצא שם.‬

933
01:04:28,072 --> 01:04:29,073
‫תראה.‬

934
01:04:29,740 --> 01:04:31,742
‫כתבתי את כל הספר.‬

935
01:04:31,826 --> 01:04:33,870
‫סיימתי אותו.‬

936
01:04:38,791 --> 01:04:41,252
‫אני שולחת לך את 70 השנים של הוריי.‬

937
01:04:41,335 --> 01:04:43,880
‫אני מאמינה שזה סיפור שאסור שיישכח.‬

938
01:04:44,463 --> 01:04:48,217
‫מיאנג גום-מיונג, הילדה הבכורה‬
‫של יאנג גואן-סיק ואו אה-סון.‬

939
01:05:00,146 --> 01:05:03,608
‫המילים ששמרת עמוק בליבך כל חייך.‬

940
01:05:03,691 --> 01:05:05,651
‫זה יהיה השיר הכי טוב של חייך.‬

941
01:05:22,001 --> 01:05:24,712
‫המורה, תוכלי לצבוע את שלי?‬

942
01:05:26,047 --> 01:05:29,634
‫למה את תמיד מבקשת ממני לעשות הכול בשבילך?‬

943
01:05:29,717 --> 01:05:32,511
‫את צריכה להתרגל לעשות דברים בכוחות עצמך.‬

944
01:05:33,721 --> 01:05:36,307
‫תבלי זמן בציור לבדך.‬

945
01:05:36,390 --> 01:05:38,768
‫תדברי לעצמך קצת.‬

946
01:05:38,851 --> 01:05:40,645
‫תשחקי קלפים.‬

947
01:05:41,270 --> 01:05:43,439
‫ככה תוכלו להישאר בריאים.‬

948
01:05:44,315 --> 01:05:46,442
‫בדידות לא טובה לבריאות.‬

949
01:05:47,234 --> 01:05:48,152
‫אוי.‬

950
01:05:48,653 --> 01:05:50,529
‫למה את כל הזמן נותנת לי את שלך?‬

951
01:05:50,613 --> 01:05:54,241
‫אתמול הלכתי למסעדה‬
‫עם הבת שלי ובעלה.‬

952
01:05:54,325 --> 01:05:55,993
‫הזמנתי אוכל בעצמי.‬

953
01:05:56,494 --> 01:05:57,870
‫זה בזכותך.‬

954
01:05:58,537 --> 01:05:59,956
‫זה בזכות המורה שלי, אה-סון.‬

955
01:06:00,831 --> 01:06:03,376
‫"אנאלפביתית" מאת ג'ונג גונג-רי.‬

956
01:06:03,459 --> 01:06:05,711
‫"נאלצתי לצלול. לא יכולתי ללמוד.‬

957
01:06:05,795 --> 01:06:08,839
‫"הרגשתי בושה כל חיי.‬

958
01:06:09,340 --> 01:06:13,469
‫"כשהם פותחים תפריט ושואלים,‬
‫"מה את רוצה להזמין?"‬

959
01:06:13,552 --> 01:06:15,805
‫"הלב שלי שוקע‬

960
01:06:15,888 --> 01:06:21,060
‫"אבל אתמול,‬
‫הזמנתי מה שרציתי‬

961
01:06:21,143 --> 01:06:23,020
‫"הזמנתי מנת ספיישל סושי‬

962
01:06:23,104 --> 01:06:25,815
‫"הטעם היה גן עדן."‬

963
01:06:26,565 --> 01:06:27,692
‫המורה.‬

964
01:06:29,318 --> 01:06:30,820
‫תאכלי קצת. הנה.‬

965
01:06:30,903 --> 01:06:33,197
‫אוי, למה אתם כל הזמן נותנים לי דברים?‬

966
01:06:33,823 --> 01:06:37,618
‫את מקסימה כל כך.‬
‫-כי אני מזכירה לך את הבת שלך?‬

967
01:06:39,370 --> 01:06:41,247
‫זה היה יכול להיות נפלא‬

968
01:06:41,330 --> 01:06:44,542
‫אם הבת שלי הייתה יכולה להיות כמוך,‬
‫להיות מורה.‬

969
01:06:45,167 --> 01:06:49,255
‫יהיה נחמד לחיות כמו המורה שלך,‬
‫לשבת ליד השולחן ולכתוב דברים.‬

970
01:06:55,845 --> 01:06:59,098
‫הלוואי שאמא שלי הייתה כאן‬
‫כדי לקלף את המנדרינות האלה.‬

971
01:06:59,181 --> 01:07:02,226
‫הייתי מזמינה אותה למנת ספיישל סושי.‬

972
01:07:03,269 --> 01:07:06,147
‫מה שרציתי לומר יותר מכול בחיי…‬

973
01:07:07,898 --> 01:07:08,941
‫אמא.‬

974
01:07:11,068 --> 01:07:12,319
‫אמא.‬

975
01:07:13,029 --> 01:07:14,363
‫אמא.‬

976
01:07:16,282 --> 01:07:18,451
‫אמא!‬

977
01:07:20,870 --> 01:07:23,873
‫אחרים חיים עד גיל 90 או אפילו 100,‬

978
01:07:24,498 --> 01:07:26,292
‫אז מה החיפזון?‬

979
01:07:26,792 --> 01:07:29,503
‫נולדת מחדש בעולם הנפלא הזה?‬

980
01:07:30,504 --> 01:07:35,468
‫אני מקווה שזכית לשבת ליד שולחן העבודה‬
‫שתמיד רצית ולחיות כמו בוסית.‬

981
01:07:42,099 --> 01:07:43,100
‫- בת שלי -‬

982
01:07:45,895 --> 01:07:48,105
‫היי, מה קרה?‬

983
01:07:49,482 --> 01:07:52,943
‫שום דבר מיוחד. כרגיל.‬

984
01:07:54,195 --> 01:07:55,029
‫מה?‬

985
01:07:56,947 --> 01:07:58,032
‫מה פתאום?‬

986
01:08:01,077 --> 01:08:03,079
‫אמרת שלא תוכלי לבוא גם החודש.‬

987
01:08:03,162 --> 01:08:07,666
‫אוי לא, הייתי צריכה לתת לדודה שלך‬
‫את הקימצ'י החמוץ.‬

988
01:08:08,292 --> 01:08:11,962
‫אמא, תפסיקי להוציא עוד אוכל ושבי.‬

989
01:08:12,046 --> 01:08:17,051
‫את אוהבת את החמוץ, ואון-מיונג אוהב טרי.‬

990
01:08:17,134 --> 01:08:19,512
‫אני תמיד צריכה להכין אותם בנפרד.‬

991
01:08:20,137 --> 01:08:21,472
‫אתם פשוט הורגים אותי.‬

992
01:08:22,056 --> 01:08:24,058
‫אמא, שהייתה בודדה עד אתמול,‬

993
01:08:24,558 --> 01:08:26,977
‫פתאום הפכה שוב לנערה צעירה.‬

994
01:08:28,771 --> 01:08:31,482
‫הסירה שלהם הייתה עמוסה ברשתות מלאות.‬

995
01:08:35,444 --> 01:08:37,863
‫אמא, תראי. זה לים יאנג-וונג.‬

996
01:08:41,492 --> 01:08:42,493
‫אוי.‬

997
01:08:47,206 --> 01:08:50,292
‫למה את כל כך בקטע של לים יאנג-וונג?‬

998
01:08:51,794 --> 01:08:54,046
‫אבא שלכם אהב את קים קוואנג-סוק.‬

999
01:08:54,797 --> 01:08:56,590
‫הוא למד גיטרה כדי לנגן את השיר הזה.‬

1000
01:08:57,675 --> 01:09:00,386
‫אבל הוא לא שר לי את זה‬

1001
01:09:01,303 --> 01:09:02,555
‫כי הייתי בוכה.‬

1002
01:09:03,347 --> 01:09:06,725
‫אבל אז שמעתי את יאנג-וונג שר את זה.‬

1003
01:09:09,228 --> 01:09:10,563
‫זה גרם לי לדמוע.‬

1004
01:09:12,356 --> 01:09:15,651
‫אמא, איך את נשארת ילדה צעירה לנצח?‬

1005
01:09:16,443 --> 01:09:18,237
‫בעונת עלי הכותרת…‬

1006
01:09:18,320 --> 01:09:20,781
‫- מוזאון ההאניו -‬

1007
01:09:20,865 --> 01:09:24,827
‫אתר מורשת תרבותית בלתי מוחשית אונסק"ו‬
‫מופע האניו - בואו נלך ביחד -‬

1008
01:09:25,995 --> 01:09:27,580
‫…עדיין היו לה חלומות…‬

1009
01:09:29,498 --> 01:09:31,750
‫תלכי איתי לבית החולים.‬

1010
01:09:31,834 --> 01:09:33,669
‫את לא צריכה לבקש מהילדים.‬

1011
01:09:34,170 --> 01:09:36,505
‫אני אטפל בך אם תחלי.‬

1012
01:09:37,673 --> 01:09:39,967
‫תטפל בעצמך, בסדר?‬

1013
01:09:41,093 --> 01:09:42,386
‫תסתכל על הבטן שלך.‬

1014
01:09:43,637 --> 01:09:48,601
‫החותנים שלנו ירכלו עליך.‬
‫ותצבע את השיער. אוי.‬

1015
01:09:50,269 --> 01:09:51,353
‫תעשי את זה בשבילי.‬

1016
01:09:52,479 --> 01:09:53,731
‫תצבעי לי את השיער.‬

1017
01:09:56,275 --> 01:09:59,945
‫אז יש הגבלת גיל לאהבה ראשונה?‬

1018
01:10:00,029 --> 01:10:01,322
‫תפסיק לדבר.‬

1019
01:10:03,157 --> 01:10:04,617
‫אם אין, אנחנו יכולים…‬

1020
01:10:04,700 --> 01:10:06,118
‫תן לי לצאת מהמכונית.‬

1021
01:10:06,202 --> 01:10:08,871
‫למה את מנסה לצאת ממכונית נוסעת?‬

1022
01:10:08,954 --> 01:10:10,664
‫תסתכל קדימה ותנהג.‬

1023
01:10:12,041 --> 01:10:13,709
‫אני הנהג הפרטי שלך או משהו?‬

1024
01:10:15,002 --> 01:10:17,463
‫…בעונה שנותרה ילדותית‬

1025
01:10:19,048 --> 01:10:22,885
‫עמדה אמא, שחייה עדיין נצבעו בתמימות ויופי.‬

1026
01:10:25,512 --> 01:10:27,598
‫את לא מזדקנת, נכון?‬

1027
01:10:29,767 --> 01:10:31,602
‫להזדקן זה לא משהו מיוחד.‬

1028
01:10:31,685 --> 01:10:36,065
‫היה הבדל משמעותי בין שנות ה-30 ל-40 שלך?‬

1029
01:10:36,148 --> 01:10:38,067
‫את מרגישה אותו הדבר בגיל 70?‬

1030
01:10:38,150 --> 01:10:39,902
‫אלוהים, זה נשמע מתיש.‬

1031
01:10:40,903 --> 01:10:42,238
‫זה אותו הדבר.‬

1032
01:10:43,072 --> 01:10:45,741
‫הכול אותו דבר.‬

1033
01:10:47,076 --> 01:10:48,619
‫את מרגישה אותו הדבר בפנים,‬

1034
01:10:50,537 --> 01:10:52,456
‫אבל כשאת מביטה במראה,‬

1035
01:10:53,499 --> 01:10:55,542
‫את רואה אישה זקנה.‬

1036
01:10:55,626 --> 01:10:57,962
‫זו ההזדקנות.‬

1037
01:10:58,045 --> 01:11:00,214
‫אמא, זה הגיע!‬

1038
01:11:01,257 --> 01:11:02,758
‫זו לא הייתה תרמית.‬

1039
01:11:03,259 --> 01:11:04,802
‫- הוצאה לאור "פרח-ים" -‬

1040
01:11:05,386 --> 01:11:06,762
‫הבהרתי את זה‬

1041
01:11:06,845 --> 01:11:09,765
‫שאחותי היא אישה חשובה‬
‫ושאני בעל זיכיון על סניף.‬

1042
01:11:09,848 --> 01:11:13,227
‫חשבתי שסוחרי הספרים האלה‬
‫יבקש מאיתנו ברגע האחרון‬

1043
01:11:13,310 --> 01:11:16,272
‫להוסיף עוד כסף כדי לפרסם את אוסף השירה.‬

1044
01:11:16,939 --> 01:11:19,024
‫אבל זו לא הייתה תרמית אחרי הכול.‬

1045
01:11:20,150 --> 01:11:22,152
‫בטח יצאתי מדעתי.‬

1046
01:11:23,862 --> 01:11:26,323
‫כתוב "אוסף שירים מאת או אה-סון".‬

1047
01:11:27,116 --> 01:11:27,950
‫אמא.‬

1048
01:11:29,368 --> 01:11:32,997
‫אני בטוחה שאבא צוחק באושר עכשיו, אה?‬

1049
01:11:36,875 --> 01:11:39,378
‫מה? סבתא שוב עושה את התרגיל שלה.‬

1050
01:11:44,842 --> 01:11:46,635
‫- לחיי כל מה שעברת -‬

1051
01:11:47,594 --> 01:11:52,266
‫- הסיפור היפהפה והחלומי הביא אותי לדמעות -‬
‫"אני מצטערת. תודה. אני אוהבת אותך" -‬

1052
01:11:52,349 --> 01:11:53,267
‫- דבר העורכת -‬

1053
01:11:53,350 --> 01:11:55,269
‫- עורכת ראשית‬
‫קלואי ה. לי -‬

1054
01:12:01,859 --> 01:12:06,780
‫- יכולת נפשית ופיננסית -‬

1055
01:12:10,576 --> 01:12:14,079
‫אז באתם לראות את הפרחים היום. מה דעתכם?‬

1056
01:12:15,122 --> 01:12:16,915
‫הפרחים מזכירים לי את אהבתי הראשונה.‬

1057
01:12:16,999 --> 01:12:19,835
‫אהבה ראשונה. כמובן.‬
‫-אז לך תגור איתה.‬

1058
01:12:21,754 --> 01:12:23,547
‫היי-ראן. זה מלוכלך.‬

1059
01:12:29,762 --> 01:12:32,014
‫סליחה, גברתי. מה את עושה שם?‬

1060
01:12:32,097 --> 01:12:33,474
‫אני כאן.‬

1061
01:12:34,141 --> 01:12:36,226
‫גברתי, את מי באת לראות?‬

1062
01:12:36,310 --> 01:12:39,521
‫טוב, חמותי אמרה לי ללכת לאישה היפה.‬

1063
01:12:39,605 --> 01:12:41,398
‫אז מי זאת תהיה?‬

1064
01:12:42,316 --> 01:12:43,442
‫מי זאת תהיה?‬

1065
01:13:01,210 --> 01:13:03,337
‫- פרחח קטן -‬

1066
01:13:05,547 --> 01:13:06,799
‫"היום בו היינו באותו גיל"‬

1067
01:13:06,882 --> 01:13:10,052
‫"הייתי בת עשר כשאיבדתי את אמא‬
‫היא הותירה מאחור שלושה ילדים בגיל 29‬

1068
01:13:10,135 --> 01:13:12,137
‫"כשמלאו לי 29,‬
‫בכיתי כאילו הייתי בת עשר שוב"‬

1069
01:13:50,092 --> 01:13:50,926
‫רגע.‬

1070
01:13:51,760 --> 01:13:52,678
‫את בוכה?‬

1071
01:13:55,848 --> 01:13:56,682
‫כן.‬

1072
01:13:57,766 --> 01:13:59,017
‫מה קרה לי?‬

1073
01:14:00,602 --> 01:14:02,104
‫למה אני בוכה?‬

1074
01:14:04,189 --> 01:14:05,524
‫את אוהבת את זה עד כדי כך?‬

1075
01:14:06,817 --> 01:14:07,651
‫פשוט…‬

1076
01:14:09,194 --> 01:14:10,028
‫אני כל כך…‬

1077
01:14:11,697 --> 01:14:12,614
‫כל כך…‬

1078
01:14:16,535 --> 01:14:17,828
‫איך אני אגיד את זה?‬

1079
01:14:20,706 --> 01:14:21,707
‫אני גאה בה.‬

1080
01:14:23,167 --> 01:14:24,084
‫גאה מאוד.‬

1081
01:14:27,546 --> 01:14:29,465
‫- או אה-סון -‬

1082
01:14:29,548 --> 01:14:30,382
‫- תוכן -‬

1083
01:14:30,466 --> 01:14:33,760
‫- האביב חולף ביעף - שמש הקיץ הקופחת‬
‫- סתיו פורה - חורף מנצנץ -‬

1084
01:14:33,844 --> 01:14:35,804
‫איך נחגוג את ספר הבכורה שלך?‬

1085
01:14:37,389 --> 01:14:39,516
‫מה שתגידי. אל תהססי.‬

1086
01:14:39,600 --> 01:14:41,226
‫הבת שלך היא אישה מצליחה עכשיו.‬

1087
01:14:41,310 --> 01:14:43,854
‫היא אפילו קנתה לך בית.‬

1088
01:14:44,354 --> 01:14:46,940
‫תבואי לבקר אותי יותר.‬

1089
01:14:47,691 --> 01:14:52,279
‫המשאלה שלי לפני שיגיע זמני‬
‫היא לראות את הבת העסוקה שלי עוד 100 פעם.‬

1090
01:14:54,573 --> 01:14:57,409
‫למה שתגידי דבר כזה?‬

1091
01:14:58,202 --> 01:15:02,664
‫אני בקושי רואה אותך‬
‫10 פעמים בשנה כי את עסוקה כל כך.‬

1092
01:15:04,458 --> 01:15:07,461
‫אני אשמח מאוד אם אוכל לראות אותך מאה פעם.‬

1093
01:15:11,173 --> 01:15:13,884
‫לכן אמרתי שאת צריכה לבוא איתי לסיאול.‬

1094
01:15:13,967 --> 01:15:16,553
‫למה את הולכת לבית האבות בכזו חריצות?‬

1095
01:15:18,764 --> 01:15:22,643
‫אפילו כשאת זקנה, את רוצה מקום בעולם.‬

1096
01:15:23,352 --> 01:15:26,146
‫הייתי שונאת את זה‬
‫אם היו מתייחסים אליי כמיותרת.‬

1097
01:15:26,813 --> 01:15:29,358
‫במקומך הייתי פשוט נהנית מהחיים.‬

1098
01:15:29,983 --> 01:15:33,237
‫היית עסוקה כל כך כל חייך.‬

1099
01:15:34,029 --> 01:15:37,866
‫למען האמת, אני הולכת לשם כי זה מרגש אותי.‬

1100
01:15:39,785 --> 01:15:42,955
‫כשאני שם, כולם קוראים לי "המורה".‬

1101
01:15:43,830 --> 01:15:48,627
‫אפשר לומר שבאמת התקדמתי בחיים.‬

1102
01:15:52,589 --> 01:15:56,218
‫מבת של האניו שבכתה כל יום בים,‬

1103
01:15:56,718 --> 01:16:01,473
‫לתולעת ספרים שהכל מביך אותה…‬

1104
01:16:01,557 --> 01:16:04,977
‫עכשיו יש לנו בית וסירה.‬

1105
01:16:05,060 --> 01:16:08,605
‫…לאשת קפטן מאושרת עד הגג…‬

1106
01:16:11,441 --> 01:16:12,693
‫למנהלת או,‬

1107
01:16:13,193 --> 01:16:16,154
‫לגברת שמפלטת דגים בשוק,‬

1108
01:16:16,989 --> 01:16:20,367
‫למורה לכאורה בגיל 70,‬

1109
01:16:20,450 --> 01:16:22,911
‫ולבסוף, לאו אה-סון המשוררת.‬

1110
01:16:24,121 --> 01:16:27,624
‫בחיים, אין לדעת מה יקרה‬
‫אם לא הולכים על כל הקופה.‬

1111
01:16:29,001 --> 01:16:32,504
‫היה חבל אם הייתי מוותרת באמצע הדרך.‬

1112
01:16:33,213 --> 01:16:36,508
‫אני שמחה כל כך שחייתי את כל זה.‬

1113
01:16:37,634 --> 01:16:38,468
‫אז‬

1114
01:16:39,720 --> 01:16:41,638
‫האביב שוב הגיע אלייך?‬

1115
01:16:42,723 --> 01:16:43,557
‫כן.‬

1116
01:16:44,182 --> 01:16:46,852
‫כן, האביב חזר. אביב.‬

1117
01:16:48,812 --> 01:16:49,646
‫חשבתי‬

1118
01:16:50,147 --> 01:16:55,694
‫שהחיים עברו מאביב לקיץ, סתיו ואז חורף,‬

1119
01:16:57,070 --> 01:16:58,280
‫אבל טעיתי.‬

1120
01:17:00,073 --> 01:17:02,951
‫לפעמים מרגיש כמו חורף,‬

1121
01:17:04,202 --> 01:17:06,580
‫לפעמים כמו אביב.‬

1122
01:17:10,334 --> 01:17:13,795
‫היו לי הרבה ימי אביב.‬

1123
01:17:17,466 --> 01:17:20,886
‫שבעים שנה של כוכבים התאחדו‬
‫כדי ליצור את שביל החלב.‬

1124
01:17:21,595 --> 01:17:26,475
‫היו לי הרבה רגעים נוצצים.‬

1125
01:17:27,059 --> 01:17:28,185
‫היו לי כל כך הרבה.‬

1126
01:17:33,649 --> 01:17:36,276
‫שבעים שנות חיי בגן עדן פרחוני‬

1127
01:17:36,360 --> 01:17:37,986
‫נמצאות בתוך הספר הזה.‬

1128
01:17:39,196 --> 01:17:41,740
‫אינספור זיכרונות שהיא קברה בלבה‬

1129
01:17:42,240 --> 01:17:43,700
‫היו כעת בשיא פריחתם.‬

1130
01:17:44,451 --> 01:17:45,285
‫אז‬

1131
01:17:46,995 --> 01:17:47,913
‫את שמחה?‬

1132
01:17:50,999 --> 01:17:51,833
‫כן.‬

1133
01:17:53,085 --> 01:17:53,919
‫אני שמחה.‬

1134
01:17:54,753 --> 01:17:58,131
‫אני שמחה כל כך.‬

1135
01:17:59,800 --> 01:18:03,720
‫אמא שלי זורחת עכשיו בצבעים יפהפיים.‬

1136
01:18:06,640 --> 01:18:08,809
‫"לאהובי.‬

1137
01:18:09,851 --> 01:18:12,437
‫"מגיל תשע ועד עכשיו,‬

1138
01:18:13,480 --> 01:18:14,815
‫"בזכותך,‬

1139
01:18:15,315 --> 01:18:18,568
‫"חיי היו אביב בכל יום.‬

1140
01:18:21,154 --> 01:18:25,242
‫"הספר הזה לא היה קיים בלעדיך.‬

1141
01:18:26,243 --> 01:18:28,453
‫"עד האביב בו ניפגש שוב,‬

1142
01:18:29,705 --> 01:18:32,999
‫"אני אחיה כאילו כל יום הוא אביב."‬

1143
01:18:33,750 --> 01:18:34,668
‫בוא הנה.‬

1144
01:18:37,963 --> 01:18:40,132
‫אם אהיה משוררת יום אחד,‬

1145
01:18:40,215 --> 01:18:42,300
‫אני אלבש שמלות חליפה כמו המפורסמות.‬

1146
01:18:42,384 --> 01:18:44,094
‫ואם אני אהיה עשירה,‬

1147
01:18:44,177 --> 01:18:47,889
‫אני אגור בבית עם שתי קומות‬
‫ואגדל כלב חמוד.‬

1148
01:18:47,973 --> 01:18:50,308
‫והילדים שלנו ילמדו פסנתר.‬

1149
01:18:51,017 --> 01:18:53,019
‫אני אוכל בחוץ לעיתים קרובות.‬

1150
01:18:54,187 --> 01:18:56,148
‫אני אנהג בג'יפ‬

1151
01:18:57,023 --> 01:18:59,359
‫ואחבוש משקפי ריי-באן.‬
‫-אתה אוהב מכוניות?‬

1152
01:19:00,360 --> 01:19:01,278
‫כן.‬

1153
01:19:02,154 --> 01:19:03,447
‫אתה באמת אוהב משהו?‬

1154
01:19:03,530 --> 01:19:06,992
‫אני אסיע אותך במכונית הזאת,‬
‫וניסע לכל מקום ביחד.‬

1155
01:19:07,576 --> 01:19:08,410
‫אפילו לאמריקה.‬

1156
01:19:09,578 --> 01:19:10,746
‫אני מתה על זה!‬

1157
01:19:12,456 --> 01:19:15,709
‫יד ביד, נטייל לנו, נעשה כל מה שנרצה.‬

1158
01:19:15,792 --> 01:19:18,044
‫אני אוהב את זה. גם אני אוהב את זה.‬

1159
01:19:19,546 --> 01:19:22,549
‫בוא נעשה כל מיני דברים שונים כל חיינו.‬

1160
01:19:22,632 --> 01:19:24,301
‫בואו נעשה מה שנרצה!‬

1161
01:19:37,522 --> 01:19:38,940
‫להורים שלי ולעונות שלהם,‬

1162
01:19:40,400 --> 01:19:42,527
‫שהיו כה צעירים ונותרו עדינים כל כך.‬

1163
01:19:44,696 --> 01:19:46,490
‫בחרטה, הכרת תודה,‬

1164
01:19:47,824 --> 01:19:49,576
‫ובכבוד עמוק.‬

1165
01:19:51,912 --> 01:19:53,663
‫לחיי כל מה שעברתם.‬

1166
01:22:47,629 --> 01:22:54,219
‫- "אם את לא יכולה, תיסוגי.‬
‫תמיד נהיה כאן בשבילך." -‬

1167
01:23:01,017 --> 01:23:03,853
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬