1 00:00:14,827 --> 00:00:17,328 {\an8}‫אז, זאת תמונת המצב.‬ 2 00:00:17,329 --> 00:00:20,999 {\an8}‫שלושים ימי מעקב,‬ ‫הקלטות, תמונות, הכול לחינם.‬ 3 00:00:21,000 --> 00:00:23,168 ‫זה לא היה לחינם, מר קאבלר.‬ 4 00:00:23,169 --> 00:00:25,462 ‫שללנו מספר רב של תאוריות.‬ 5 00:00:25,463 --> 00:00:27,547 ‫ובכך התקדמתם... לשום מקום.‬ 6 00:00:27,548 --> 00:00:30,133 ‫אני לא קרוב יותר‬ ‫ממה שהייתי לפני ששכרתי אותך.‬ 7 00:00:30,134 --> 00:00:33,178 ‫אנחנו רק צריכים עוד זמן.‬ ‫החקירה טרם הסתיימה.‬ 8 00:00:33,179 --> 00:00:34,929 ‫לא נותר עוד מה לחקור.‬ 9 00:00:34,930 --> 00:00:37,474 ‫מחר אני מגיש תביעה לביטוח עבור השרשרת‬ 10 00:00:37,475 --> 00:00:40,186 ‫ומוציא את אימא שלי מתוך בור הרקב הזה.‬ 11 00:00:41,103 --> 00:00:42,104 ‫סיימנו כאן.‬ 12 00:00:44,899 --> 00:00:48,902 ‫אני מתחיל לחשוב שהבחור הזה... מבאס.‬ 13 00:00:48,903 --> 00:00:50,945 ‫למרבה הצער, הוא צודק.‬ 14 00:00:50,946 --> 00:00:54,074 ‫הגנב הבין מי אתה, איכשהו,‬ 15 00:00:54,075 --> 00:00:57,535 ‫השאיר לך את השעון של אליוט‬ ‫כדי לשלוח לך מסר שהוא עלה עליך,‬ 16 00:00:57,536 --> 00:01:01,956 ‫וכעת הוא פשוט ממתין שתצא מהתמונה,‬ ‫כי הוא יודע שלא נוכל להמשיך לחקור לנצח.‬ 17 00:01:01,957 --> 00:01:04,834 ‫אפשר לפתור את זה. אל תוותרי.‬ 18 00:01:04,835 --> 00:01:06,086 ‫נראה לך שאני רוצה?‬ 19 00:01:06,087 --> 00:01:09,715 ‫צ'ארלס, אני אוהבת לפתור תיקים.‬ 20 00:01:10,341 --> 00:01:13,551 ‫הרגע הזה שאתה זוכה‬ ‫לשבת מול טיפשים אשמים,‬ 21 00:01:13,552 --> 00:01:16,971 ‫והם ממלמלים ומגמגמים,‬ ‫ונוטפים מזיעה מרוב לחץ,‬ 22 00:01:16,972 --> 00:01:19,724 ‫והם תמיד אומרים, "אני לא יודע מה אתה רומז,‬ 23 00:01:19,725 --> 00:01:21,142 ‫"אבל זו שערורייה."‬ 24 00:01:21,143 --> 00:01:26,564 ‫ואז אתה מציג בפניהם הוכחה‬ ‫שלא ניתן להכחיש, והם פשוט מתפרקים מולך.‬ 25 00:01:26,565 --> 00:01:29,776 ‫הביטחון העצמי שלהם מתרסק,‬ ‫האגו שלהם פשוט מתנפץ‬ 26 00:01:29,777 --> 00:01:33,488 ‫כמו גל על סלע ההונאה שלהם.‬ 27 00:01:33,489 --> 00:01:35,866 ‫נשמע... מספק.‬ 28 00:01:37,034 --> 00:01:38,326 ‫אבל לא נזכה לזה.‬ 29 00:01:38,327 --> 00:01:41,496 ‫אני אעדכן את דידי שאתה עוזב.‬ 30 00:01:41,497 --> 00:01:43,039 ‫מה מתוכנן לך היום בלו"ז?‬ 31 00:01:43,040 --> 00:01:44,791 ‫זה יום רביעי. הולכים לקניון.‬ 32 00:01:44,792 --> 00:01:48,461 ‫אוקיי. אז לך תבלה כמה שעות בקניון,‬ ‫תאכל ארוחת ערב, לך לישון.‬ 33 00:01:48,462 --> 00:01:51,549 ‫מחר, תקבל את חייך הקודמים בחזרה.‬ 34 00:02:00,516 --> 00:02:04,061 {\an8}‫- האיש שלי בפנים -‬ 35 00:02:05,062 --> 00:02:07,230 ‫- דיור מוגן פסיפיק ויו -‬ 36 00:02:07,231 --> 00:02:08,481 ‫- סאקס השדרה החמישית -‬ 37 00:02:08,482 --> 00:02:10,608 ‫טוב, חברים. רק תזכורת,‬ 38 00:02:10,609 --> 00:02:13,153 ‫אנחנו ניפגש במתחם האוכל בעוד שעה.‬ 39 00:02:13,154 --> 00:02:16,114 ‫אלו מכם שיוצאים‬ ‫להליכה מהירה, הקפידו לשתות.‬ 40 00:02:16,115 --> 00:02:17,658 ‫תיהנו.‬ ‫-צאו לדרך.‬ 41 00:02:18,742 --> 00:02:20,286 ‫עוקף מימין.‬ 42 00:02:22,913 --> 00:02:24,582 ‫לאן אתה רוצה ללכת קודם?‬ 43 00:02:25,249 --> 00:02:26,082 ‫לא אכפת לי.‬ 44 00:02:26,083 --> 00:02:28,168 ‫אני לא באמת צריך שום דבר. מה איתך?‬ 45 00:02:28,169 --> 00:02:29,544 ‫אני צריך גרביים.‬ 46 00:02:29,545 --> 00:02:30,879 ‫יש לך גרביים.‬ 47 00:02:30,880 --> 00:02:34,424 ‫לגבר אף פעם אין מספיק גרביים.‬ ‫-זה ממש לא נכון.‬ 48 00:02:34,425 --> 00:02:35,885 ‫ביקרת פה פעם?‬ 49 00:02:36,385 --> 00:02:38,052 ‫קתדרלת סנט מרי?‬ 50 00:02:38,053 --> 00:02:41,557 ‫היא עוצבה בסגנון‬ ‫הקסדות של חיילי הקונקיסטאדור.‬ 51 00:02:42,057 --> 00:02:43,016 ‫די מרשים.‬ 52 00:02:43,017 --> 00:02:44,642 ‫לא ביקרתי בשום מקום.‬ 53 00:02:44,643 --> 00:02:48,479 ‫בני אמר שייקח אותי לראות אתרי תיירות‬ ‫כשעברתי מוושינגטון הבירה,‬ 54 00:02:48,480 --> 00:02:50,648 ‫אבל אף פעם לא הספקנו לעשות את זה.‬ 55 00:02:50,649 --> 00:02:51,567 ‫היי.‬ 56 00:02:52,318 --> 00:02:53,568 ‫בוא נעוף מפה.‬ 57 00:02:53,569 --> 00:02:55,570 ‫תן לי להראות לך את העיר.‬ 58 00:02:55,571 --> 00:02:56,614 ‫יהיה כיף.‬ 59 00:02:57,114 --> 00:03:00,074 ‫מה נכנס בך פתאום?‬ ‫-אני רק רוצה לנצל את המרב מהיום.‬ 60 00:03:00,075 --> 00:03:03,120 ‫לעשות חיים עם חבר שלי.‬ ‫קדימה. יש לך כרטיס נסיעות?‬ 61 00:03:03,996 --> 00:03:08,167 ‫אם אנחנו עושים את זה,‬ ‫אז אנחנו נעשה את זה כמו שצריך.‬ 62 00:03:10,002 --> 00:03:11,252 ‫הנה הרכב.‬ 63 00:03:11,253 --> 00:03:12,837 ‫נוסעים בסטייל.‬ 64 00:03:12,838 --> 00:03:14,589 ‫סי.ג'יי. חיבר אותי לחשבון שלו בחברה,‬ 65 00:03:14,590 --> 00:03:17,467 ‫כדי שתהיה לי דרך להתנייד‬ ‫בזמן שהוא היה בעבודה.‬ 66 00:03:17,468 --> 00:03:19,219 ‫מעולם לא השתמשתי בזה קודם.‬ 67 00:03:19,220 --> 00:03:21,347 ‫טוב, אנחנו ללא ספק ניהנה מזה.‬ 68 00:03:23,891 --> 00:03:26,017 ‫היי, אמילי. איך אוכל לעזור לך?‬ 69 00:03:26,018 --> 00:03:30,731 ‫רציתי להודיע לך‬ ‫שאבא שלי החליט לעבור לגור איתי.‬ 70 00:03:31,315 --> 00:03:33,150 ‫אז הוא יעזוב מחר בבוקר.‬ 71 00:03:34,902 --> 00:03:38,404 ‫וואו. אוקיי. זה לא היה צפוי.‬ 72 00:03:38,405 --> 00:03:40,198 ‫נראה שהוא די מאושר כאן.‬ 73 00:03:40,199 --> 00:03:43,285 ‫כן, אבל יש לי חדר בשבילו,‬ ‫כך שנוכל לחסוך בעלויות.‬ 74 00:03:45,287 --> 00:03:46,455 ‫אפשר לשאול,‬ 75 00:03:47,706 --> 00:03:49,207 ‫קרה משהו בזמן השהייה שלו?‬ 76 00:03:49,208 --> 00:03:51,377 ‫יש משהו שכדאי שאדע עליו?‬ 77 00:03:52,211 --> 00:03:55,673 ‫את יודעת, הוא לא כל כך הסתדר עם האנשים.‬ 78 00:03:56,382 --> 00:03:57,465 ‫באמת?‬ 79 00:03:57,466 --> 00:03:59,843 ‫כן. כלומר, הוא הותקף.‬ 80 00:04:00,427 --> 00:04:01,594 ‫זה לא היה נחמד.‬ 81 00:04:01,595 --> 00:04:02,596 ‫נכון.‬ 82 00:04:03,555 --> 00:04:05,473 ‫אני מצטערת שהוא עוזב.‬ 83 00:04:05,474 --> 00:04:06,600 ‫תודה.‬ 84 00:04:13,065 --> 00:04:14,817 ‫היי, אמילי.‬ ‫-היי.‬ 85 00:04:15,401 --> 00:04:16,317 ‫סוזן, נכון?‬ 86 00:04:16,318 --> 00:04:17,695 ‫הנשיאה סוזן.‬ 87 00:04:18,320 --> 00:04:21,323 ‫צ'ארלס הזכיר שאת דואגת לגבי הבטיחות כאן.‬ 88 00:04:21,949 --> 00:04:23,450 ‫כן, אבל...‬ 89 00:04:25,452 --> 00:04:26,452 ‫למה את שואלת?‬ 90 00:04:26,453 --> 00:04:28,663 ‫נפלתי ברשת.‬ 91 00:04:28,664 --> 00:04:33,001 ‫מישהו גנב משהו יקר מאוד מהחדר שלי.‬ 92 00:04:33,002 --> 00:04:33,919 ‫באמת?‬ 93 00:04:35,296 --> 00:04:36,754 ‫בואי נדבר, סוזן.‬ 94 00:04:36,755 --> 00:04:38,172 ‫הנשיאה סוזן.‬ 95 00:04:38,173 --> 00:04:39,341 ‫בואי אחריי.‬ 96 00:04:40,718 --> 00:04:42,594 ‫קדימה! מהר!‬ ‫-אני באה.‬ 97 00:04:44,722 --> 00:04:47,640 ‫אז זה כלא אלקטרז.‬ 98 00:04:47,641 --> 00:04:50,935 ‫אם תצטרך לבלות את שארית חייך‬ ‫בהירקבות בחור טחוב,‬ 99 00:04:50,936 --> 00:04:53,479 ‫כדאי שלפחות יהיה נוף יפה.‬ 100 00:04:53,480 --> 00:04:58,318 ‫דרך אגב, אם תרצה לעשות שם סיור,‬ ‫צריך להזמין כרטיסים מראש.‬ 101 00:04:58,319 --> 00:05:01,530 ‫אני לא עושה סיור בכלא רדוף רוחות, צ'ארלס.‬ 102 00:05:04,283 --> 00:05:08,037 ‫היי. המשרד של סי.ג'יי. נמצא‬ ‫בבניין האפור הגדול ביותר.‬ 103 00:05:09,371 --> 00:05:11,456 ‫הוא ביקש ממני לבוא איתו לסינגפור.‬ 104 00:05:11,457 --> 00:05:14,500 ‫הוא אמר שהוא מצא‬ ‫דיור מוגן נחמד שאוכל לגור בו.‬ 105 00:05:14,501 --> 00:05:15,461 ‫וואו.‬ 106 00:05:16,587 --> 00:05:17,588 ‫אתה מתכוון לנסוע?‬ 107 00:05:18,088 --> 00:05:19,048 ‫אולי.‬ 108 00:05:19,965 --> 00:05:21,758 ‫אני יכול גם לעבור לירח.‬ 109 00:05:21,759 --> 00:05:25,387 ‫אני מכיר את אותו מספר אנשים‬ ‫על הירח כמו שאני מכיר בסינגפור.‬ 110 00:05:27,056 --> 00:05:30,809 ‫האירוניה היא שעברתי לכאן‬ ‫כדי להיות קרוב אליו.‬ 111 00:05:31,310 --> 00:05:35,314 ‫ובכן, לדברים האלה יש דרך להסתדר מעצמם.‬ 112 00:05:40,277 --> 00:05:41,736 ‫איפה נמצא אצטדיון אורקל פארק?‬ 113 00:05:41,737 --> 00:05:45,783 ‫זה בצד השני.‬ 114 00:05:47,451 --> 00:05:48,619 ‫נכון.‬ 115 00:05:49,119 --> 00:05:51,080 ‫אתה מאלה שאוהבים בייסבול, נכון?‬ 116 00:05:52,039 --> 00:05:54,874 ‫חוץ מאשתי המנוחה‬ ‫ובני שנושא את שם משפחתי,‬ 117 00:05:54,875 --> 00:05:58,169 ‫יש רק שני דברים אחרים‬ ‫שהפכו את החיים שלי לשווים לחיות.‬ 118 00:05:58,170 --> 00:06:02,173 ‫אחד מהם היה הרכב שלי,‬ ‫שברולט קורבט סי-3 מודל 1979.‬ 119 00:06:02,174 --> 00:06:06,260 ‫עם עור בצבע שחור מבפנים וגג נפתח.‬ 120 00:06:06,261 --> 00:06:10,014 ‫והדבר השני, הכרטיסים שלי‬ ‫לעונת המשחקים של בולטימור אוריולס,‬ 121 00:06:10,015 --> 00:06:12,725 ‫שבזבזתי עליהם חצי מההכנסה הפנויה שלי,‬ 122 00:06:12,726 --> 00:06:15,395 ‫וזה היה שווה כל אגורה.‬ 123 00:06:15,396 --> 00:06:18,148 ‫אז כן. אני מאלה שאוהבים בייסבול.‬ 124 00:06:18,649 --> 00:06:19,525 ‫ובכן...‬ 125 00:06:20,943 --> 00:06:22,694 ‫בוא נלך לצפות במשחק בייסבול.‬ 126 00:06:24,571 --> 00:06:26,365 {\an8}‫- פסיפיק ויו -‬ 127 00:06:28,534 --> 00:06:30,159 ‫את חושדת? במה?‬ 128 00:06:30,160 --> 00:06:32,662 ‫אני לא יודעת.‬ ‫צ'ארלס הגיע לכאן לפני חודש.‬ 129 00:06:32,663 --> 00:06:34,330 ‫ואז קרו מלא דברים מטורפים.‬ 130 00:06:34,331 --> 00:06:37,626 ‫ואז הוא התמקם, ושחררתי מזה.‬ ‫אבל עכשיו, משום מקום, הוא עוזב.‬ 131 00:06:38,544 --> 00:06:40,128 ‫משהו מוזר מתרחש כאן‬ 132 00:06:40,129 --> 00:06:42,131 ‫וארבעתנו הולכים להבין מה.‬ 133 00:06:42,798 --> 00:06:45,758 ‫ביום הראשון שלו כאן,‬ ‫הוא יושב עם הלן, שהוא לא מכיר,‬ 134 00:06:45,759 --> 00:06:48,219 ‫ושואל אותה שאלות פולשניות שמפחידות אותה,‬ 135 00:06:48,220 --> 00:06:51,139 ‫כולל האם היא הרגישה בטוחה פה או לא‬ 136 00:06:51,140 --> 00:06:53,850 ‫זמן קצר אחרי שהיא דיווחה‬ ‫שהשרשרת שלה נגנבה.‬ 137 00:06:53,851 --> 00:06:54,851 ‫איך הוא ידע?‬ 138 00:06:54,852 --> 00:06:57,062 ‫כולם מרכלים על כל דבר כאן.‬ 139 00:06:57,646 --> 00:06:58,896 ‫הגיוני.‬ 140 00:06:58,897 --> 00:07:02,733 ‫אליוט מאשים אותו בגניבת השעון שלו,‬ ‫ואז מרביץ לו על גניבת אשתו.‬ 141 00:07:02,734 --> 00:07:03,819 ‫כי אליוט מטורף.‬ 142 00:07:04,653 --> 00:07:07,071 ‫הגיוני. ואז יש את המוזרות הכללית.‬ 143 00:07:07,072 --> 00:07:10,199 ‫אנשים מדווחים שהוא מתגנב.‬ ‫הוא נכנס לעניינים של כולם.‬ 144 00:07:10,200 --> 00:07:12,660 ‫ויש עניין משונה עם הבת שלו,‬ 145 00:07:12,661 --> 00:07:14,370 ‫אני לא מצליחה להבין מה.‬ 146 00:07:14,371 --> 00:07:17,540 ‫היא מנהלת תקשורת במכללה קהילתית,‬ ‫והיא קנתה לו שעון רולקס.‬ 147 00:07:17,541 --> 00:07:19,959 ‫מה בדיוק קורה לדעתך?‬ 148 00:07:19,960 --> 00:07:22,044 ‫איזה סוג של פשע מבוצע כאן?‬ 149 00:07:22,045 --> 00:07:23,713 ‫אני לא יודעת. הונאה.‬ 150 00:07:23,714 --> 00:07:25,548 ‫זו תמיד הונאה עם קשישים.‬ 151 00:07:25,549 --> 00:07:27,925 ‫אימייל שמעדכן שהחבילות שלהם מתעכבות בדואר.‬ 152 00:07:27,926 --> 00:07:30,178 ‫הודעות טקסט על הרחבת אחריות מוצר.‬ 153 00:07:30,179 --> 00:07:34,140 ‫שיחה מנציג מתחזה ממס הכנסה,‬ ‫שאומר שהם יכנסו למעצר אם לא ישלחו כסף.‬ 154 00:07:34,141 --> 00:07:37,477 ‫אם צ'ארלס ובתו היו עושים‬ ‫משהו מפוקפק כדי להשיג כסף,‬ 155 00:07:37,478 --> 00:07:41,063 ‫הם היו פשוט תובעים‬ ‫את המקום הזה אחרי שאליוט הכה אותו.‬ 156 00:07:41,064 --> 00:07:42,024 ‫או תובעים את אליוט.‬ 157 00:07:43,150 --> 00:07:45,861 ‫הבחור עוזב מחר.‬ ‫למה זה בכלל משנה?‬ 158 00:07:49,323 --> 00:07:51,032 ‫- אורקל פארק -‬ 159 00:07:51,033 --> 00:07:52,743 ‫טוב, הנה.‬ 160 00:07:55,704 --> 00:07:57,413 {\an8}‫אוקיי. מספיק עם הדברים האלה.‬ 161 00:07:57,414 --> 00:07:58,916 {\an8}‫כן.‬ ‫-בוא נראה קצת בייסבול.‬ 162 00:08:00,083 --> 00:08:03,085 {\an8}‫אני חושב שאנחנו כאן.‬ ‫-כן, שורה 149.‬ 163 00:08:03,086 --> 00:08:04,880 ‫שורה 149.‬ ‫-כן.‬ 164 00:08:11,929 --> 00:08:13,472 ‫קדימה!‬ 165 00:08:15,349 --> 00:08:18,143 ‫זה אצטדיון מהמם.‬ 166 00:08:19,186 --> 00:08:21,729 ‫סי.ג'יי. אוהב בייסבול כמוך?‬ 167 00:08:21,730 --> 00:08:22,688 ‫כן.‬ 168 00:08:22,689 --> 00:08:24,649 ‫אני דאגתי לכך.‬ 169 00:08:24,650 --> 00:08:26,734 ‫הבאתי לו כפפה‬ ‫לפני שהוא אפילו התחיל ללכת.‬ 170 00:08:26,735 --> 00:08:28,487 ‫אימנתי אותו בליגת הילדים.‬ 171 00:08:29,279 --> 00:08:30,696 ‫כשהוא היה בן 12,‬ 172 00:08:30,697 --> 00:08:33,533 ‫לקחתי אותו לראות את קאל ריפקן‬ ‫שובר את השיא של לו גריג‬ 173 00:08:33,534 --> 00:08:35,159 ‫בכמות משחקים רצופים.‬ 174 00:08:35,160 --> 00:08:38,246 ‫ריפקן רץ מסביב לאצטדיון,‬ ‫נתן כיפים לאוהדים.‬ 175 00:08:38,247 --> 00:08:41,832 ‫נדחפתי דרך הקהל בדיוק בזמן‬ ‫כדי שריפקן ייתן כיף לסי.ג'יי.‬ 176 00:08:41,833 --> 00:08:42,750 ‫אלוהים!‬ 177 00:08:42,751 --> 00:08:46,712 ‫הוא הסתכל עליי,‬ ‫עם עיניים נוצצות כמו יהלומים.‬ 178 00:08:46,713 --> 00:08:48,674 ‫הוא היה מאושר כל כך.‬ 179 00:08:51,426 --> 00:08:53,136 ‫יש לכם מזל.‬ 180 00:08:53,720 --> 00:08:57,641 ‫לאמילי ולי אין באמת...‬ ‫משהו כזה משותף.‬ 181 00:08:58,225 --> 00:09:00,351 ‫אבל היא תמיד באה לבקר,‬ 182 00:09:00,352 --> 00:09:03,146 ‫מביאה לך שעונים יוקרתיים‬ ‫ובודקת מה שלומך.‬ 183 00:09:04,940 --> 00:09:06,650 ‫לא, אתה צודק. זה נכון.‬ 184 00:09:07,484 --> 00:09:09,361 ‫אבל זה מורכב.‬ 185 00:09:09,861 --> 00:09:12,697 ‫ניהלנו שיחה... רצינית.‬ 186 00:09:12,698 --> 00:09:13,865 ‫היא רוצה...‬ 187 00:09:14,658 --> 00:09:18,703 ‫היא רוצה שתהיה לנו מערכת יחסים מסוג אחר.‬ 188 00:09:18,704 --> 00:09:22,457 ‫ואתה חושש שאולי‬ ‫אתה זקן מדי בשביל להסתגל לשינוי הזה.‬ 189 00:09:25,544 --> 00:09:26,962 ‫כן.‬ 190 00:09:28,005 --> 00:09:28,964 ‫פסלו אותו.‬ 191 00:09:29,548 --> 00:09:32,258 ‫אני צריך להפסיק לדבר‬ ‫ולתת לך ליהנות מהמשחק.‬ 192 00:09:32,259 --> 00:09:35,178 ‫זה בסדר.‬ ‫אני לא ממש מבין בבייסבול.‬ 193 00:09:35,721 --> 00:09:37,305 ‫מה קרה שם?‬ 194 00:09:37,306 --> 00:09:39,641 ‫אתה צוחק עליי?‬ ‫-מה?‬ 195 00:09:40,267 --> 00:09:42,685 ‫אני אוהב להיות כאן‬ ‫כי אתה אוהב להיות כאן.‬ 196 00:09:42,686 --> 00:09:44,353 ‫צ'ארלס.‬ ‫-מה?‬ 197 00:09:44,354 --> 00:09:47,440 ‫אני יכול ללכת לראות דברים שאני אוהב בעצמי.‬ 198 00:09:47,441 --> 00:09:52,487 ‫אם אתה רוצה להראות לי את העיר שאתה אוהב,‬ ‫תראה לי את העיר שאתה אוהב.‬ 199 00:09:53,447 --> 00:09:54,656 ‫אוקיי.‬ 200 00:09:55,616 --> 00:09:58,492 ‫אליוט, אני חוששת‬ ‫שלא דאגתי לי למספיק נעליים.‬ 201 00:09:58,493 --> 00:09:59,702 ‫נראה לי שיש מספיק.‬ 202 00:09:59,703 --> 00:10:01,912 ‫היי.‬ ‫-איפה צ'ארלס? אני צריכה לדבר איתו.‬ 203 00:10:01,913 --> 00:10:02,955 ‫הוא עזב.‬ 204 00:10:02,956 --> 00:10:04,957 ‫מה? למה?‬ ‫-אני לא בטוחה.‬ 205 00:10:04,958 --> 00:10:07,585 ‫הוא וקלברט יצאו.‬ ‫הם אמרו שהם יחזרו הנה לבד.‬ 206 00:10:07,586 --> 00:10:11,088 ‫דידי, ניסית פעם בייגלה חם?‬ 207 00:10:11,089 --> 00:10:13,966 ‫ניסיתי אחד היום בפעם הראשונה‬ ‫במתחם האוכל ו...‬ 208 00:10:13,967 --> 00:10:15,968 ‫אוקיי. כן, זה היה כל הסיפור.‬ 209 00:10:15,969 --> 00:10:17,137 ‫בסדר.‬ 210 00:10:20,349 --> 00:10:22,725 ‫- אמילי ניואנדייק סקרמנטו -‬ 211 00:10:22,726 --> 00:10:24,685 ‫- סקרמנטו, קליפורניה, ארצות הברית -‬ 212 00:10:24,686 --> 00:10:26,772 ‫- אמילי ניואנדייק‬ ‫מנהלת תקשורת -‬ 213 00:10:32,069 --> 00:10:34,488 ‫- צוות הסגל והעובדים -‬ 214 00:10:38,617 --> 00:10:40,369 ‫- פסיפיק ויו‬ ‫דידי סנטוס קורדרו -‬ 215 00:10:41,411 --> 00:10:42,370 ‫- לענות -‬ 216 00:10:42,371 --> 00:10:44,413 ‫קולג' קהילתי אורנג' גרוב.‬ 217 00:10:44,414 --> 00:10:45,415 ‫- השיחה הסתיימה -‬ 218 00:10:51,880 --> 00:10:53,548 ‫רק שנייה, סוזן.‬ 219 00:10:54,466 --> 00:10:56,676 ‫קרלוס? מה שלומך?‬ 220 00:10:56,677 --> 00:10:59,679 ‫התקשרו מפסיפיק ויו לקולג' אורנג' גרוב.‬ 221 00:10:59,680 --> 00:11:00,721 ‫לא התקיימה שיחה.‬ 222 00:11:00,722 --> 00:11:03,974 ‫זה מגניב. זה היה מי שאני חושבת שזה היה?‬ 223 00:11:03,975 --> 00:11:06,227 ‫קו העבודה של דידי. היא חוקרת עלייך.‬ 224 00:11:06,228 --> 00:11:07,937 ‫זה מדהים.‬ 225 00:11:07,938 --> 00:11:09,271 ‫היי, תקשיב, קרלוס.‬ 226 00:11:09,272 --> 00:11:11,732 ‫אני עם מישהי חשובה מאוד כרגע.‬ 227 00:11:11,733 --> 00:11:14,610 ‫אפשר לחזור אליך אחר כך?‬ ‫אני רוצה לשמוע על זה.‬ 228 00:11:14,611 --> 00:11:16,696 ‫זה כל כך מוזר לדבר איתך כשאת במסווה‬ 229 00:11:16,697 --> 00:11:18,906 ‫כי את נחמדה אליי, וזה מלחיץ אותי.‬ 230 00:11:18,907 --> 00:11:21,785 ‫מהמם. בסדר. נדבר בקרוב.‬ 231 00:11:24,287 --> 00:11:27,123 ‫אז זה מה שנגנב ממני.‬ 232 00:11:27,124 --> 00:11:31,127 {\an8}‫סט של מטבעות מצופים זהב‬ ‫של האבות המייסדים של ארה"ב.‬ 233 00:11:31,128 --> 00:11:32,753 {\an8}‫הם נדירים מאוד.‬ 234 00:11:32,754 --> 00:11:35,506 ‫רק 50,000 סטים הוטבעו.‬ 235 00:11:35,507 --> 00:11:37,383 ‫בזמנים לא יציבים אלה,‬ 236 00:11:37,384 --> 00:11:40,845 ‫מתכות יקרות הן הדרך‬ ‫הבטוחה ביותר להגן על הפרישה שלי.‬ 237 00:11:40,846 --> 00:11:46,183 ‫אוקיי. אז לסיכום,‬ ‫מישהו נכנס לחדר הנעול שלך,‬ 238 00:11:46,184 --> 00:11:50,396 ‫גנב את המטבעות המזויפים האלה,‬ ‫לא לקח את הכסף הזה,‬ 239 00:11:50,397 --> 00:11:53,525 ‫או את התכשיטים שלך, ואז פשוט עזב.‬ 240 00:11:54,609 --> 00:11:55,485 ‫כן.‬ 241 00:11:56,695 --> 00:11:57,945 ‫סוזן, איפה המטבעות?‬ 242 00:11:57,946 --> 00:11:59,321 ‫בארון מאחורייך.‬ 243 00:11:59,322 --> 00:12:00,866 ‫אלוהים אדירים.‬ 244 00:12:01,366 --> 00:12:02,742 ‫אני מצטערת.‬ 245 00:12:02,743 --> 00:12:06,412 ‫אני מנסה כל כך הרבה זמן‬ ‫לשכנע את דידי להגביר את האבטחה,‬ 246 00:12:06,413 --> 00:12:09,081 ‫אבל היא מסרבת לכל מה שאני מציעה.‬ 247 00:12:09,082 --> 00:12:12,543 ‫זה רק עניין של זמן‬ ‫לפני שמישהו יברח עם המטבעות שלי.‬ 248 00:12:12,544 --> 00:12:15,379 ‫סוזן. אף אחד לא רוצה את אלה.‬ 249 00:12:15,380 --> 00:12:16,714 ‫הם זבל חסר ערך.‬ 250 00:12:16,715 --> 00:12:19,968 {\an8}‫את חייבת להפסיק להקשיב‬ ‫לאנשים שמפחידים אותך בטלוויזיה.‬ 251 00:12:20,761 --> 00:12:21,887 ‫את בסדר.‬ 252 00:12:25,056 --> 00:12:28,058 ‫היי.‬ ‫-אני חושבת שאני יודעת למה דידי מחטטת.‬ 253 00:12:28,059 --> 00:12:29,643 ‫היא הגנבת.‬ 254 00:12:29,644 --> 00:12:33,439 ‫והיא מנסה להבין‬ ‫מה את יודעת לפני שאת עוזבת?‬ 255 00:12:33,440 --> 00:12:36,609 ‫נכון. אולי הסיבה שהיא‬ ‫כל כך מתנגדת לשדרוגי אבטחה‬ 256 00:12:36,610 --> 00:12:38,027 ‫זה כי היא זו שגונבת.‬ 257 00:12:38,028 --> 00:12:40,154 ‫או שהיא עוזרת למי שזה לא יהיה.‬ 258 00:12:40,155 --> 00:12:41,989 ‫מניע?‬ ‫-עמוסה מדי. לא משלמים לה מספיק.‬ 259 00:12:41,990 --> 00:12:44,575 ‫גרה בסן פרנסיסקו.‬ ‫-הגיוני. אני אבדוק את זה.‬ 260 00:12:44,576 --> 00:12:48,370 ‫אם כבר מדברים על שעות עבודה רבות‬ ‫ועבודה לא מתגמלת, לא תזיק לי העלאה.‬ 261 00:12:48,371 --> 00:12:50,247 ‫אוי לא, מייגן.‬ ‫אני לא שומעת אותך. מייגן?‬ 262 00:12:50,248 --> 00:12:52,167 ‫את שם? אני לא שומעת אותך.‬ 263 00:12:53,543 --> 00:12:56,963 ‫לא משנה כמה פעמים אני רואה אותו,‬ ‫אף פעם לא נמאס לי.‬ 264 00:12:57,464 --> 00:12:59,841 ‫כתבתי עליו ספר.‬ 265 00:13:00,801 --> 00:13:01,968 ‫עוד ספר.‬ 266 00:13:02,552 --> 00:13:03,804 ‫יש מאות כאלה.‬ 267 00:13:04,846 --> 00:13:08,516 ‫שלי נקרא "שער לאוקיינוס השקט".‬ 268 00:13:08,517 --> 00:13:09,935 ‫הוא באמת משהו מיוחד.‬ 269 00:13:10,685 --> 00:13:13,563 ‫בפעם הראשונה שחציתי‬ ‫את הגשר הזה, הייתי בקולג'.‬ 270 00:13:14,231 --> 00:13:17,818 ‫כשהגעתי לצד השני, הייתי אדם אחר.‬ 271 00:13:19,110 --> 00:13:20,779 ‫אתה מוכן לחצות לצד השני?‬ 272 00:13:27,828 --> 00:13:29,620 ‫נראה לי שהבנתי את הקטע.‬ 273 00:13:29,621 --> 00:13:31,038 ‫כן.‬ 274 00:13:31,039 --> 00:13:32,791 ‫זה גשר ממש ארוך.‬ 275 00:13:33,750 --> 00:13:36,169 ‫בוא נחזור למכונית המפוארת.‬ 276 00:13:46,680 --> 00:13:48,138 ‫היי, אני עדיין כאן.‬ 277 00:13:48,139 --> 00:13:50,391 ‫מן הסתם, מתחילים עם האריזה.‬ 278 00:13:50,392 --> 00:13:52,685 ‫רציתי לדעת אם הניירת מוכנה.‬ 279 00:13:52,686 --> 00:13:56,188 ‫בטח. האמת שזה יעזור לי‬ ‫אם נוכל לעשות את ריאיון היציאה עכשיו‬ 280 00:13:56,189 --> 00:13:57,648 ‫בזמן שאת חותמת על טפסי השחרור.‬ 281 00:13:57,649 --> 00:13:59,191 ‫יש ריאיון יציאה?‬ 282 00:13:59,192 --> 00:14:00,860 ‫כן. זה די סטנדרטי.‬ 283 00:14:00,861 --> 00:14:04,071 ‫לשימוש פנימי בלבד.‬ ‫רק כדי לעזור לנו להשתפר. עשר דקות.‬ 284 00:14:04,072 --> 00:14:06,407 ‫נהדר. האמת שיש לי כמה שאלות גם בשבילך.‬ 285 00:14:06,408 --> 00:14:07,616 ‫נהדר. בואי נלך למשרדי.‬ 286 00:14:07,617 --> 00:14:09,077 ‫נהדר.‬ ‫-מעולה.‬ 287 00:14:10,704 --> 00:14:13,038 {\an8}‫- קולונל ארמסטרונג -‬ 288 00:14:13,039 --> 00:14:17,544 {\an8}‫העצים העתיקים ביותר בחורשה הזאת‬ ‫הם בני יותר מ-1,000 שנה.‬ 289 00:14:18,295 --> 00:14:22,382 {\an8}‫העץ הכי גבוה‬ ‫הוא בגובה של יותר מ-90 מטר.‬ 290 00:14:22,883 --> 00:14:28,138 ‫צ'ארלס, אתה בחור נחמד,‬ ‫אבל אתה גם מדריך טיולים משעמם מאוד.‬ 291 00:14:29,180 --> 00:14:30,765 ‫אתה נשמע כמו ויקטוריה.‬ 292 00:14:32,225 --> 00:14:33,434 ‫בכל פעם שהגענו לכאן,‬ 293 00:14:33,435 --> 00:14:36,186 ‫הייתי מקשקש לגבי כמות המים שהם צריכים‬ 294 00:14:36,187 --> 00:14:39,732 ‫או על התפתחות מערכות השורשים.‬ 295 00:14:39,733 --> 00:14:42,485 ‫והיא הייתה אומרת, "אוי, צ'ארלס, בבקשה".‬ 296 00:14:43,194 --> 00:14:45,822 ‫"פשוט תשתוק ותיהנה מהמקום."‬ 297 00:14:46,615 --> 00:14:48,241 ‫אני מחבב את ויקטוריה.‬ 298 00:14:49,242 --> 00:14:50,285 ‫גם אני.‬ 299 00:14:56,791 --> 00:14:58,793 ‫לפני שנים רבות...‬ 300 00:15:00,712 --> 00:15:05,300 ‫היא הייתה באירוע התרמה של המוזאון בקמפוס.‬ 301 00:15:06,259 --> 00:15:11,306 ‫היא דיברה...‬ ‫עם איזה תורם גדול במשך שעות.‬ 302 00:15:12,557 --> 00:15:14,809 ‫אבל הוא גילה יותר עניין בה.‬ 303 00:15:15,810 --> 00:15:20,648 ‫אז היא תפסה בזרוע של איזה בחור אקראי‬ 304 00:15:20,649 --> 00:15:23,401 ‫והעמידה פנים שהוא בן הזוג שלה.‬ 305 00:15:24,903 --> 00:15:30,240 ‫זה היה קולגה שלה, פרופסור להנדסה,‬ ‫שמעולם לא היה לו את האומץ‬ 306 00:15:30,241 --> 00:15:32,744 ‫אפילו לדבר איתה.‬ 307 00:15:34,663 --> 00:15:37,415 ‫זו דרך טובה להכיר את אשתך.‬ 308 00:15:38,166 --> 00:15:40,585 ‫דוגמה טובה ללהיות במקום הנכון, בזמן הנכון.‬ 309 00:15:41,544 --> 00:15:45,590 ‫זאת אומרת, הסיבה היחידה שהייתי שם‬ ‫הייתה רק בשביל האוכל והמשקאות חינם.‬ 310 00:15:47,550 --> 00:15:49,677 ‫מה אם הייתי נשאר בבית באותו לילה?‬ 311 00:15:49,678 --> 00:15:54,264 ‫מה אם הייתי עומד...‬ ‫במרחק שישה מטרים מהם?‬ 312 00:15:54,265 --> 00:15:56,518 ‫אבל כן היית שם.‬ 313 00:15:57,018 --> 00:15:58,478 ‫כן, אני יודע.‬ 314 00:15:59,312 --> 00:16:00,647 ‫זה נס.‬ 315 00:16:03,984 --> 00:16:05,360 ‫איך הכרת את אשתך?‬ 316 00:16:07,529 --> 00:16:09,614 ‫הלכתי למסיבה.‬ 317 00:16:10,657 --> 00:16:13,410 ‫ראיתי את האישה היפה הזאת.‬ 318 00:16:13,910 --> 00:16:16,705 ‫התחלתי איתה כל הלילה. ניסיתי הכול.‬ 319 00:16:17,831 --> 00:16:20,959 ‫ואז היא אחזה באיזה חנון גבוה‬ ‫והעמידה פנים שהוא בן הזוג שלה.‬ 320 00:16:22,043 --> 00:16:24,128 ‫לעזאזל, קלברט.‬ 321 00:16:24,129 --> 00:16:26,755 ‫אז התחלתי עם אישה אחרת, והתחתנו.‬ 322 00:16:26,756 --> 00:16:29,926 ‫אני מנסה להיות חשוף ופגיע כאן.‬ 323 00:16:30,427 --> 00:16:32,971 ‫אני יודע. מצטער.‬ 324 00:16:36,349 --> 00:16:38,893 ‫זו הייתה פגישה עיוורת.‬ 325 00:16:39,853 --> 00:16:41,771 ‫ישר ידעתי.‬ 326 00:16:42,605 --> 00:16:46,568 ‫מרגו לא הייתה בטוחה...‬ ‫עד שבישלתי לה.‬ 327 00:16:50,071 --> 00:16:51,990 ‫גם זה הרגיש כמו נס.‬ 328 00:16:53,700 --> 00:16:57,996 ‫כל דבר נפלא בחייך, בהסתכלות לאחור,‬ 329 00:16:58,872 --> 00:17:00,749 ‫מרגיש כמו נס.‬ 330 00:17:03,918 --> 00:17:05,170 {\an8}‫בהחלט.‬ 331 00:17:07,839 --> 00:17:10,758 ‫אני אומרת לך,‬ ‫זו בטח עבודה קשה מאוד.‬ 332 00:17:10,759 --> 00:17:14,470 ‫כמה זמן את עובדת כאן?‬ ‫-שתיים עשרה שנים. שמונה כמנהלת.‬ 333 00:17:14,471 --> 00:17:17,431 ‫וואו. בטח המנהלים העשירים האלה‬ ‫בתאגיד לא קרובים‬ 334 00:17:17,432 --> 00:17:18,808 ‫לשלם את הסכום שמגיע לך.‬ 335 00:17:19,768 --> 00:17:22,644 ‫לא. הם למעשה הציעו לי קידום.‬ 336 00:17:22,645 --> 00:17:25,731 ‫אבל סירבתי. אני חושבת‬ ‫שהעבודה הזאת הרבה יותר מתגמלת.‬ 337 00:17:25,732 --> 00:17:26,858 ‫כן.‬ 338 00:17:27,525 --> 00:17:28,902 ‫"מתגמלת."‬ 339 00:17:31,613 --> 00:17:34,615 ‫חשבתי לעשות מחר‬ ‫ארוחת צהריים קטנה לכבוד צ'ארלס.‬ 340 00:17:34,616 --> 00:17:35,949 ‫ארוחת פרידה.‬ 341 00:17:35,950 --> 00:17:39,661 ‫אנחנו נוסעים לנאפה על הבוקר,‬ ‫אז נצא מכאן מוקדם מאוד.‬ 342 00:17:39,662 --> 00:17:42,415 ‫אה. אני מצטערת שאתם כל כך ממהרים.‬ 343 00:17:43,583 --> 00:17:45,834 ‫- שקרנית -‬ 344 00:17:45,835 --> 00:17:48,880 ‫והאם בת דודך, ג'ולי,‬ ‫תיקח חלק בטיפולו של צ'ארלס?‬ 345 00:17:49,631 --> 00:17:51,340 ‫זו שאלה בטופס היציאה?‬ 346 00:17:51,341 --> 00:17:54,718 ‫טוב, היא הייתה כאן‬ ‫ביום שבו אליוט הכה את צ'ארלס.‬ 347 00:17:54,719 --> 00:17:55,928 ‫ואת לא היית.‬ 348 00:17:55,929 --> 00:17:59,808 ‫אז חשבתי ששתיכן עובדות יחד.‬ 349 00:18:00,683 --> 00:18:02,476 ‫מה הכתובת שלה? שיהיה לנו רשום.‬ 350 00:18:02,477 --> 00:18:04,728 ‫ג'ולי אוהבת לשמור על הפרטיות שלה.‬ 351 00:18:04,729 --> 00:18:07,606 ‫אני לא רוצה למסור מידע בלי רשותה.‬ 352 00:18:07,607 --> 00:18:08,775 ‫אני מבינה.‬ 353 00:18:09,359 --> 00:18:12,028 ‫למה שלא נתקשר אליה?‬ 354 00:18:16,282 --> 00:18:17,157 ‫הלו?‬ 355 00:18:17,158 --> 00:18:20,285 ‫היי, ג'ולי. זו דידי מ"פסיפיק ויו".‬ ‫יש לי כמה שאלות.‬ 356 00:18:20,286 --> 00:18:21,203 ‫היי, ג'ולס.‬ 357 00:18:21,204 --> 00:18:24,748 ‫כן, גם בת דודך אמילי כאן.‬ 358 00:18:24,749 --> 00:18:27,669 ‫יש לי רק כמה שאלות‬ ‫מאחר ודוד שלך עוזב מחר.‬ 359 00:18:28,378 --> 00:18:29,503 ‫כן, בטח.‬ 360 00:18:29,504 --> 00:18:31,588 ‫את תבואי לעזור לו עם המעבר?‬ 361 00:18:31,589 --> 00:18:34,925 ‫הייתי שמחה,‬ ‫אבל הוא ואמילי נוסעים לנאפה‬ 362 00:18:34,926 --> 00:18:36,594 ‫ישר על הבוקר.‬ 363 00:18:37,387 --> 00:18:38,346 ‫נכון.‬ 364 00:18:38,847 --> 00:18:42,933 ‫אכפת לך להגיד לי‬ ‫למה את חושבת שדודך רצה לעזוב?‬ 365 00:18:42,934 --> 00:18:49,690 ‫הוא אהב את פסיפיק ויו,‬ ‫אך מעולם לא חווה את המקום כבית.‬ 366 00:18:49,691 --> 00:18:52,068 ‫הוא לא ממש התחבר עם חלק מהאנשים.‬ 367 00:18:52,777 --> 00:18:54,778 ‫כלומר, אליוט נתן לו אגרוף בפרצוף.‬ 368 00:18:54,779 --> 00:18:56,155 ‫אוקיי.‬ 369 00:18:56,156 --> 00:18:57,322 ‫תודה רבה.‬ 370 00:18:57,323 --> 00:19:00,368 ‫אין בעיה. ואם יש לך עוד שאלות, תרגישי...‬ 371 00:19:01,452 --> 00:19:03,078 ‫קיבלת את כל מה שאת צריכה?‬ 372 00:19:03,079 --> 00:19:04,621 ‫נהדר.‬ 373 00:19:04,622 --> 00:19:07,916 ‫דידי היא לא הגנבת.‬ ‫אבל היא ממש חושדת בנו.‬ 374 00:19:07,917 --> 00:19:08,917 ‫לסיים את זה?‬ 375 00:19:08,918 --> 00:19:10,211 ‫תסיימי. עכשיו.‬ 376 00:19:11,671 --> 00:19:15,382 ‫היי. חכו לצפצוף. שיהיה לכם יום נעים.‬ ‫-לעזאזל.‬ 377 00:19:15,383 --> 00:19:17,676 ‫איפה אתה? למה אתה לא עונה לי?‬ 378 00:19:17,677 --> 00:19:19,845 ‫הכיסוי שלך נחשף.‬ ‫אתה צריך לצאת עוד הערב.‬ 379 00:19:19,846 --> 00:19:22,974 ‫אני הולכת למצוא ארגזים‬ ‫ולארוז לך את הדברים. תתקשר אליי.‬ 380 00:19:25,852 --> 00:19:29,271 ‫בתור מדריך הטיולים המשעמם שלך,‬ 381 00:19:29,272 --> 00:19:30,939 ‫אני חייב לשאול אותך.‬ 382 00:19:30,940 --> 00:19:34,067 ‫רוצה לשמוע עובדות מעניינות‬ ‫על היכל האמנויות היפות?‬ 383 00:19:34,068 --> 00:19:35,360 ‫לא.‬ 384 00:19:35,361 --> 00:19:38,823 ‫אני רוצה לדבר על איך‬ ‫הכלב הזה מזכיר לי את אליוט.‬ 385 00:19:41,201 --> 00:19:44,370 ‫זה לגמרי אליוט.‬ 386 00:19:45,121 --> 00:19:47,247 ‫"על מה אתם מסתכלים?‬ ‫תעזבו אותי בשקט."‬ 387 00:19:47,248 --> 00:19:50,335 ‫"העיר הזאת מתדרדרת לאבדון."‬ 388 00:19:53,630 --> 00:19:56,424 ‫כדאי שנזוז אם אנחנו רוצים‬ ‫להספיק לארוחת הערב.‬ 389 00:19:57,300 --> 00:19:58,760 ‫יש לי רעיון טוב יותר.‬ 390 00:19:59,469 --> 00:20:01,596 ‫- טוני ניק'ס‬ ‫בית קפה -‬ 391 00:20:03,890 --> 00:20:06,683 ‫זו הייתה ארוחה ממש טובה.‬ 392 00:20:06,684 --> 00:20:10,187 ‫אני שמח שנהנית.‬ ‫זה המקום האהוב עליי בעיר.‬ 393 00:20:10,188 --> 00:20:11,272 ‫רבותיי.‬ 394 00:20:12,065 --> 00:20:14,274 ‫קפה אספרסו, על חשבון הבית.‬ 395 00:20:14,275 --> 00:20:17,861 ‫תודה, מתאו.‬ ‫זה חברי הטוב, קלברט.‬ 396 00:20:17,862 --> 00:20:19,322 ‫נעים להכיר.‬ ‫-מתאו.‬ 397 00:20:20,406 --> 00:20:22,574 ‫זה כל כך נפלא‬ ‫לראות אותך שוב, צ'ארלס.‬ 398 00:20:22,575 --> 00:20:24,534 ‫אני כל כך מצטער על ויקטוריה.‬ 399 00:20:24,535 --> 00:20:27,287 ‫הלוואי שהייתה מבלה יותר בנעימים‬ ‫בביקורכם האחרון.‬ 400 00:20:27,288 --> 00:20:30,333 ‫זו לא הייתה אשמתך, בן אדם.‬ 401 00:20:31,209 --> 00:20:33,752 ‫היא אהבה את המקום הזה. מאז ומתמיד.‬ ‫-כן.‬ 402 00:20:33,753 --> 00:20:35,963 ‫תודה.‬ 403 00:20:35,964 --> 00:20:37,048 ‫תיהנו.‬ 404 00:20:42,929 --> 00:20:47,392 ‫מתאו הביא את המנה האהובה עליה,‬ ‫זו שהיא תמיד הזמינה.‬ 405 00:20:48,268 --> 00:20:50,560 ‫והיא סירבה לאכול את זה.‬ 406 00:20:50,561 --> 00:20:54,189 ‫היא התעצבנה והתחילה לצעוק.‬ 407 00:20:54,190 --> 00:20:55,692 ‫היא אמרה שהיא רוצה...‬ 408 00:20:57,735 --> 00:21:00,113 ‫פרוסות תפוח וחמאת בוטנים.‬ 409 00:21:00,989 --> 00:21:03,490 ‫מתאו הסביר שאין להם כזה דבר,‬ 410 00:21:03,491 --> 00:21:05,492 ‫אבל היא אמרה, "כמובן שיש לכם".‬ 411 00:21:05,493 --> 00:21:08,913 ‫"אני אוכלת את זה כל הזמן, אחרי הלימודים."‬ 412 00:21:09,956 --> 00:21:13,167 ‫היא חשבה שהיא חזרה‬ ‫לסנט לואיס, לפני 60 שנה.‬ 413 00:21:15,461 --> 00:21:19,090 ‫לא יכולתי לומר שום דבר‬ ‫שישכנע אותה שזה לא נכון.‬ 414 00:21:22,885 --> 00:21:26,431 ‫ידעתי שמצבה חמור מכדי לצאת לארוחת ערב.‬ 415 00:21:28,808 --> 00:21:30,935 ‫אני מניח שהייתי בהכחשה.‬ 416 00:21:32,729 --> 00:21:34,689 ‫כולנו בהכחשה.‬ 417 00:21:35,481 --> 00:21:38,151 ‫אתה חייב להיות. זו הדרך היחידה להתמודד.‬ 418 00:21:39,360 --> 00:21:40,986 ‫יום אחד, הברך שלך מתחילה לכאוב.‬ 419 00:21:40,987 --> 00:21:45,907 ‫אבל במקום להחלים כמו פעם, זה כואב לנצח.‬ 420 00:21:45,908 --> 00:21:47,285 ‫אז אתה מתעלם מזה.‬ 421 00:21:48,661 --> 00:21:50,913 ‫ואז המילים מתחילות להיעלם לך.‬ 422 00:21:51,748 --> 00:21:53,040 ‫שמות העצם.‬ 423 00:21:53,041 --> 00:21:55,292 ‫שמות עצם ארורים.‬ 424 00:21:55,293 --> 00:21:57,169 ‫"זוכר כשהיינו בחנות?‬ 425 00:21:57,170 --> 00:21:58,879 ‫"אתה יודע, איך קוראים לה?‬ 426 00:21:58,880 --> 00:22:00,505 ‫"וראינו את החבר שלך,‬ 427 00:22:00,506 --> 00:22:04,509 ‫"זה שנראה כמו השחקן מהסרט ההוא."‬ 428 00:22:04,510 --> 00:22:07,554 ‫"הסרט עם האישה שהייתה בסרט האחר‬ 429 00:22:07,555 --> 00:22:10,057 ‫"עם הבחור שנראה כמו הסנטור.‬ 430 00:22:10,058 --> 00:22:11,433 ‫"איך קוראים לו?"‬ 431 00:22:11,434 --> 00:22:13,268 ‫אז שמות העצם נעלמים.‬ 432 00:22:13,269 --> 00:22:15,103 ‫והברך עדיין כואבת.‬ 433 00:22:15,104 --> 00:22:18,440 ‫ואז אתה מתחיל להתעורר כל שעתיים.‬ 434 00:22:18,441 --> 00:22:20,651 ‫זה מעולם לא קרה לפני כן.‬ 435 00:22:21,402 --> 00:22:23,613 ‫ואתה יודע מה המשמעות של כל זה.‬ 436 00:22:24,822 --> 00:22:27,700 ‫אנחנו יודעים לאן כל זה מוביל.‬ 437 00:22:29,494 --> 00:22:33,164 ‫אז אתה מעמיד פנים שזה לא מוביל לשם‬ ‫רק כדי לעבור את היום.‬ 438 00:22:34,290 --> 00:22:35,875 ‫כולנו עושים את זה.‬ 439 00:22:36,376 --> 00:22:39,629 ‫היית צריך לעשות‬ ‫יותר מכולם כדי לעבור את הימים שלך.‬ 440 00:22:40,129 --> 00:22:42,090 ‫וכדי לעזור לאשתך לעבור את שלה.‬ 441 00:22:45,927 --> 00:22:47,887 ‫מה הייתה המנה האהובה עליה?‬ 442 00:22:48,679 --> 00:22:50,681 ‫זו שהיא תמיד הזמינה?‬ 443 00:22:57,021 --> 00:22:58,063 ‫שכחתי.‬ 444 00:22:58,064 --> 00:23:00,399 ‫לא. באמת?‬ 445 00:23:00,400 --> 00:23:01,525 ‫אני לא זוכר.‬ 446 00:23:01,526 --> 00:23:04,027 ‫נו, בחייך.‬ 447 00:23:04,028 --> 00:23:05,488 ‫לא.‬ 448 00:23:05,988 --> 00:23:08,532 ‫לינגוויני וצדפות.‬ 449 00:23:08,533 --> 00:23:09,951 ‫תודה לאל.‬ 450 00:23:10,952 --> 00:23:12,078 ‫זה היה קרוב.‬ 451 00:23:14,831 --> 00:23:18,333 ‫רחוב דייט. אבל זה בעצם האזור האיטלקי.‬ 452 00:23:18,334 --> 00:23:19,252 ‫אבא.‬ 453 00:23:21,504 --> 00:23:23,213 ‫מה עשית כל היום?‬ 454 00:23:23,214 --> 00:23:26,883 ‫טיילתי עם חבר שלי.‬ ‫-למה התעלמת מהשיחות שלי?‬ 455 00:23:26,884 --> 00:23:30,346 ‫ולמה יש חיוב של 800 דולר‬ ‫על רכב החברה על החשבון שלי?‬ 456 00:23:33,349 --> 00:23:34,642 ‫זה לא מצחיק.‬ 457 00:23:35,852 --> 00:23:37,811 ‫סי.ג'יי, אני מצטער. זו הייתה אשמתי.‬ 458 00:23:37,812 --> 00:23:38,938 ‫לא.‬ 459 00:23:39,730 --> 00:23:42,858 ‫כמה פעמים ראיתי אותך בשנה האחרונה?‬ 460 00:23:42,859 --> 00:23:44,192 ‫עשר, אולי?‬ 461 00:23:44,193 --> 00:23:47,696 ‫אבל עכשיו אתה מחליט להופיע כאן‬ ‫ולצעוק עליי על רכב חברה?‬ 462 00:23:47,697 --> 00:23:50,240 ‫אל תנסה להפיל את זה עליי, דאגתי לך.‬ 463 00:23:50,241 --> 00:23:53,410 ‫כבר הרבה זמן שלא דאגת לי, בן.‬ 464 00:23:53,411 --> 00:23:54,453 ‫וזה בסדר.‬ 465 00:23:54,454 --> 00:23:55,454 ‫אתה בחור עסוק.‬ 466 00:23:55,455 --> 00:23:59,249 ‫אבל הקטע הזה שאתה עושה,‬ ‫להעביר אותי ממקום למקום ברחבי העולם,‬ 467 00:23:59,250 --> 00:24:02,252 ‫זה כדי להקל על חייך, לא על חיי.‬ 468 00:24:02,253 --> 00:24:05,464 ‫הסכמנו שההתקרבות שלך הייתה לטובה.‬ 469 00:24:05,465 --> 00:24:08,342 ‫מאיפה זה מגיע?‬ ‫-ככה אני מרגיש.‬ 470 00:24:08,926 --> 00:24:12,889 ‫ושתיתי לא מעט יין,‬ ‫אז אני אומר מה שאני מרגיש.‬ 471 00:24:15,558 --> 00:24:19,228 ‫אוקיי. זה היה לילה ארוך.‬ ‫אני אקח אתכם חזרה לפסיפיק ויו.‬ 472 00:24:19,812 --> 00:24:21,147 ‫צ'ארלס, יש לך אובר?‬ 473 00:24:22,648 --> 00:24:23,732 ‫כן.‬ 474 00:24:23,733 --> 00:24:25,066 ‫צ'ארלס יחזיר אותנו.‬ 475 00:24:25,067 --> 00:24:28,779 ‫תמשיך לחיות את חייך בסינגפור.‬ ‫החיים שלי הם כאן עכשיו.‬ 476 00:24:29,614 --> 00:24:30,781 ‫אני אסתדר.‬ 477 00:24:33,409 --> 00:24:34,368 ‫אוקיי.‬ 478 00:24:42,084 --> 00:24:43,002 ‫אתה בסדר?‬ 479 00:24:43,586 --> 00:24:44,587 ‫כן.‬ 480 00:24:45,421 --> 00:24:46,964 ‫זה היה צריך להיאמר.‬ 481 00:24:48,299 --> 00:24:49,967 ‫הורים וילדים, בן אדם.‬ 482 00:24:51,469 --> 00:24:53,179 ‫הורים וילדים.‬ 483 00:25:07,151 --> 00:25:08,069 ‫מה?‬ 484 00:25:09,570 --> 00:25:11,739 ‫שום דבר. סליחה.‬ 485 00:25:12,865 --> 00:25:14,659 ‫פשוט קלטתי משהו.‬ 486 00:25:24,043 --> 00:25:25,836 ‫על מה לעזאזל אתם מסתכלים?‬ 487 00:25:34,595 --> 00:25:35,596 ‫מושלם.‬ 488 00:25:36,806 --> 00:25:38,808 ‫בן אדם. היה כיף היום, נכון?‬ 489 00:25:40,226 --> 00:25:41,394 ‫יום נהדר.‬ 490 00:25:41,894 --> 00:25:42,895 ‫תודה, צ'ארלס.‬ 491 00:25:44,188 --> 00:25:45,397 ‫מה דעתך?‬ 492 00:25:45,398 --> 00:25:47,857 ‫משחק שש-בש כדי לסגור את הערב?‬ 493 00:25:47,858 --> 00:25:50,318 ‫אני מותש. נשחק מחר.‬ 494 00:25:50,319 --> 00:25:51,362 ‫בסדר.‬ 495 00:26:14,802 --> 00:26:16,011 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 496 00:26:16,012 --> 00:26:18,263 ‫אני רק אורזת פה.‬ 497 00:26:18,264 --> 00:26:20,683 ‫מגניב. חשיבה טובה, ג'ולי.‬ 498 00:26:21,809 --> 00:26:23,894 ‫קוראים לך ג'ולי, נכון?‬ 499 00:26:24,562 --> 00:26:26,146 ‫ביום שבו אליוט הכה את צ'ארלס,‬ 500 00:26:26,147 --> 00:26:29,649 ‫שני אנשים נרשמו‬ ‫כאמילי ניואנדייק בהפרש של חצי שעה.‬ 501 00:26:29,650 --> 00:26:33,195 ‫בכתב יד שונה.‬ ‫תראי את הדוח המשטרתי.‬ 502 00:26:33,738 --> 00:26:37,198 ‫וכאן, כעדה, כתוב שם אמילי ניואנדייק,‬ 503 00:26:37,199 --> 00:26:40,160 ‫וזה מוזר כי לא היית כאן.‬ 504 00:26:40,161 --> 00:26:41,162 ‫אבל ג'ולי הייתה.‬ 505 00:26:43,372 --> 00:26:44,457 ‫תקשיבי.‬ 506 00:26:46,167 --> 00:26:51,046 ‫אני לא יודעת מה את חושבת‬ ‫שאת יודעת או מה את רומזת,‬ 507 00:26:51,047 --> 00:26:52,547 ‫אבל אני...‬ 508 00:26:52,548 --> 00:26:54,633 ‫את יודעת, זה מעליב, אם לדבר בכנות.‬ 509 00:26:54,634 --> 00:26:57,720 ‫ערב טוב, גבירותיי.‬ ‫-צ'ארלס, תעמוד כאן מאחוריי.‬ 510 00:26:58,304 --> 00:26:59,639 ‫אוקיי.‬ 511 00:27:00,514 --> 00:27:02,349 ‫מה את חושבת שקורה כאן בדיוק?‬ 512 00:27:02,350 --> 00:27:03,600 ‫אני לא יודעת.‬ 513 00:27:03,601 --> 00:27:07,312 ‫אני חושבת שאת ובת הדוד שלך‬ ‫מבצעות הונאה ב"פסיפיק ויו".‬ 514 00:27:07,313 --> 00:27:09,564 ‫אולי הונאת ביטוח רפואי או הונאת בנקאות.‬ 515 00:27:09,565 --> 00:27:13,943 ‫ואני חושבת שאת ובת הדוד שלך‬ ‫תפסתן את האיש המתוק והתמים הזה,‬ 516 00:27:13,944 --> 00:27:15,570 ‫איכשהו, אולי כדי לסחוט אותו.‬ 517 00:27:15,571 --> 00:27:17,865 ‫דידי, זו לא הונאה.‬ 518 00:27:18,699 --> 00:27:21,410 ‫ואני הייתי מעורב בזה מההתחלה.‬ 519 00:27:22,078 --> 00:27:24,580 ‫צ'ארלס, לך תעמוד לידה.‬ ‫-אוקיי.‬ 520 00:27:26,999 --> 00:27:28,166 ‫אוקיי.‬ 521 00:27:28,167 --> 00:27:30,252 ‫אני בלשית פרטית.‬ 522 00:27:30,836 --> 00:27:34,923 ‫הלקוח שלי שכר אותי כדי לחקור‬ ‫את מקרה גניבת התכשיטים של אימו.‬ 523 00:27:34,924 --> 00:27:37,926 ‫צ'ארלס עובד איתי כאיש שלי מבפנים.‬ 524 00:27:37,927 --> 00:27:42,973 ‫והאישה שאת מכירה‬ ‫כג'ולי היא בתי האמיתית, אמילי.‬ 525 00:27:43,474 --> 00:27:46,309 ‫לא היה לה שום קשר לזה.‬ ‫-שיקרת לי.‬ 526 00:27:46,310 --> 00:27:49,979 ‫גברת, היו לפחות שני מקרים‬ ‫של גנבות חמורות כאן‬ 527 00:27:49,980 --> 00:27:51,773 ‫בחודשיים האחרונים.‬ 528 00:27:51,774 --> 00:27:54,401 ‫מישהו במקום הזה הוא פושע.‬ 529 00:27:54,402 --> 00:27:55,568 ‫אכפת לך בכלל?‬ 530 00:27:55,569 --> 00:27:58,029 ‫את לא יודעת על מה את מדברת.‬ 531 00:27:58,030 --> 00:28:01,241 ‫אני לא יודעת על מה אני מדברת?‬ ‫מישהו גנב את השרשרת של הלן.‬ 532 00:28:01,242 --> 00:28:03,076 ‫לא היו שום גנבות.‬ 533 00:28:03,077 --> 00:28:04,120 ‫שתיכן טועות.‬ 534 00:28:07,790 --> 00:28:09,458 ‫פענחתי את התיק.‬ 535 00:29:17,234 --> 00:29:18,235 ‫- בהשראת "החפרפרת" -‬ 536 00:29:19,278 --> 00:29:21,197 ‫תרגום כתוביות: סיון שפירא‬