1 00:00:24,901 --> 00:00:28,196 ‫אתה לא רוצה את האוכמנית?‬ ‫-חילקתי אותן בצורה שוויונית.‬ 2 00:00:28,196 --> 00:00:29,155 ‫שוויונית?‬ 3 00:00:29,155 --> 00:00:31,949 ‫שוויונית. אותו מספר אוכמניות.‬ ‫-תחלוק איתי?‬ 4 00:00:34,619 --> 00:00:38,372 ‫הנה אוכמנית קטנה. זהו.‬ ‫-תודה. זהו זה? אני אקח אותה.‬ 5 00:00:47,381 --> 00:00:48,841 ‫לא.‬ ‫-לא, אני צריך ללכת.‬ 6 00:00:51,761 --> 00:00:55,681 ‫- אשלי -‬ 7 00:00:55,681 --> 00:00:58,101 ‫לדעתי לא עזבתי את המיטה הזו‬ ‫מיום שלישי.‬ 8 00:01:00,186 --> 00:01:03,439 ‫אני לא מתלוננת,‬ ‫אבל אני נרגשת לקראת הנסיעה בסוף השבוע.‬ 9 00:01:03,439 --> 00:01:04,982 ‫גם אני. יופי.‬ 10 00:01:05,858 --> 00:01:08,361 ‫נחליף את המיטה הזו‬ ‫במיטה דומה או בגודל זהה.‬ 11 00:01:08,361 --> 00:01:12,490 ‫כן. התקשרת למלון‬ ‫כדי לוודא שיהיו שני חלוקי רחצה בחדר?‬ 12 00:01:12,490 --> 00:01:14,575 ‫כן.‬ ‫-לפעמים הם נותנים רק אחד.‬ 13 00:01:14,575 --> 00:01:17,328 ‫אני רוצה שניראה דומים‬ ‫בפעם הראשונה שניסע יחד.‬ 14 00:01:17,328 --> 00:01:20,998 ‫אני יודע. הזכרת שזה חשוב לך כמה פעמים.‬ 15 00:01:21,582 --> 00:01:23,668 ‫יהיו שניים.‬ ‫-תודה.‬ 16 00:01:35,096 --> 00:01:36,305 ‫הרב כהן, שלום.‬ 17 00:01:40,810 --> 00:01:43,437 ‫בהחלט. אשמח להחליף אותך בסוף השבוע הזה.‬ 18 00:01:43,437 --> 00:01:47,650 ‫כן. בשמחה. תודה. תודה על ההזדמנות.‬ 19 00:01:47,650 --> 00:01:49,902 ‫אעבוד על זה. תודה. שלום.‬ ‫-בסוף השבוע?‬ 20 00:01:50,611 --> 00:01:51,696 ‫אל תגיד לי את זה.‬ 21 00:01:51,696 --> 00:01:54,490 ‫אני ממש מצטער. זה היה הבוס שלי.‬ ‫-מה?‬ 22 00:01:54,490 --> 00:01:57,368 ‫הוא צריך שאחליף אותו בסוף השבוע.‬ ‫לא יכולתי לסרב.‬ 23 00:01:57,368 --> 00:02:00,663 ‫מה אעשה עכשיו? אישאר בבית לבד?‬ 24 00:02:02,206 --> 00:02:04,250 ‫אוקיי...‬ 25 00:02:04,750 --> 00:02:05,585 ‫תקשיבי.‬ 26 00:02:05,585 --> 00:02:07,086 ‫אולי...‬ 27 00:02:07,086 --> 00:02:11,632 ‫זה לא ביג סור,‬ ‫אבל העבודה שלי היא בקייטנה יהודית באוהיי.‬ 28 00:02:12,550 --> 00:02:14,302 ‫אני מבין שזה לא נשמע כיף.‬ 29 00:02:14,302 --> 00:02:17,263 ‫תמשיך לדבר.‬ ‫-טוב. לא איבדתי אותך עדיין? מעולה.‬ 30 00:02:17,263 --> 00:02:19,765 ‫אני רק צריך להעביר שיעור תורה אחד ואתפנה.‬ 31 00:02:19,765 --> 00:02:22,768 ‫נוכל לבלות כל סוף השבוע. יפהפה שם.‬ 32 00:02:22,768 --> 00:02:26,272 ‫יש נהר נהדר.‬ ‫נוף הררי נהדר. נוכל לצאת לטייל.‬ 33 00:02:26,272 --> 00:02:27,690 ‫יש להם חלוקים תואמים?‬ 34 00:02:28,316 --> 00:02:29,775 ‫אין להם.‬ 35 00:02:31,611 --> 00:02:32,445 ‫טוב,‬ 36 00:02:33,487 --> 00:02:38,201 ‫כנראה שאחת ההופעות המוצלחות שלי‬ ‫היא בחולצת פלנל לא מכופתרת ובלי חזייה.‬ 37 00:02:38,701 --> 00:02:40,453 ‫טוב, עכשיו את חייבת לבוא.‬ 38 00:02:43,080 --> 00:02:48,961 ‫- רק לא זה -‬ 39 00:02:48,961 --> 00:02:51,589 ‫את לא יכולה לנסוע בסוף השבוע הזה.‬ ‫-למה?‬ 40 00:02:51,589 --> 00:02:54,300 ‫יש לכן ארוחת ערב עם המנהלים מספוטיפיי.‬ 41 00:02:54,300 --> 00:02:56,135 ‫קראתן את המייל שלי?‬ ‫-כן.‬ 42 00:02:56,135 --> 00:02:57,094 ‫כן, קראתי.‬ 43 00:02:57,094 --> 00:02:59,555 ‫התכוונתי לקרוא אותו שוב.‬ 44 00:02:59,555 --> 00:03:00,556 ‫בקול רם.‬ ‫-מושלם.‬ 45 00:03:00,556 --> 00:03:05,186 ‫נכון? "ארוחת ערב עם המנהלים בספוטיפיי".‬ ‫הנה, באותיות גדולות: "ביום שישי. בהול.‬ 46 00:03:05,186 --> 00:03:09,065 ‫"מקרה חירום. תתקשרי מייד."‬ ‫אמוג'י של אזעקה ומשטרה. את ממש דרמטית.‬ 47 00:03:09,065 --> 00:03:11,067 ‫כן.‬ ‫-ראיתי את זה.‬ 48 00:03:11,067 --> 00:03:13,778 ‫גם אני.‬ ‫-הם רוצים לדבר על שידורים חיים, טוב?‬ 49 00:03:13,778 --> 00:03:18,324 ‫זה דחוף. שם נמצא הכסף.‬ ‫-אלוהים, גם לי יש עניין מפתיע בעבודה,‬ 50 00:03:18,324 --> 00:03:19,742 ‫נואה ימות.‬ 51 00:03:19,742 --> 00:03:23,162 ‫טוב, זו לא הפתעה שקשורה לעבודה.‬ ‫ג'ואן, תתעוררי!‬ 52 00:03:23,162 --> 00:03:27,833 ‫טוב, סליחה. זה פשוט מעצבן,‬ ‫לא אוכל לפספס את סוף השבוע הרומנטי שלי,‬ 53 00:03:27,833 --> 00:03:31,504 ‫אבל לא אוכל לפספס את ארוחת הערב הזו‬ ‫כי מורגן לא תסתדר לבד.‬ 54 00:03:31,504 --> 00:03:34,924 ‫סליחה. אוקיי.‬ ‫אני בהחלט מסוגלת לעשות את זה לבד.‬ 55 00:03:35,549 --> 00:03:38,844 ‫למדתי שלושה סמסטרים בקולג'.‬ ‫-אבל לא בארבעת השנים האחרות.‬ 56 00:03:38,844 --> 00:03:41,430 ‫אף אחת מכן לא למדה בקולג'.‬ ‫-יש שני סמסטרים.‬ 57 00:03:41,430 --> 00:03:44,058 ‫מי יהיה בפגישה?‬ ‫-מארק וביילי.‬ 58 00:03:44,058 --> 00:03:49,021 ‫הם לא עוזרים משודרגים?‬ ‫אני חושבת שמורגן תוכל לטפל בזה.‬ 59 00:03:49,021 --> 00:03:51,065 ‫אלוהים. למה את כזו עוקצנית כלפיי?‬ 60 00:03:51,065 --> 00:03:54,068 ‫את מבריזה מהעבודה‬ ‫כדי להסתובב עם מישהו שרק הכרת.‬ 61 00:03:54,068 --> 00:03:56,570 ‫תראי, האמת שזה נעשה רציני, טוב?‬ 62 00:03:56,570 --> 00:04:00,074 ‫ולכן אנחנו נוסעים‬ ‫וחושפים את הקשר שלנו לעיני כל.‬ 63 00:04:00,074 --> 00:04:02,285 ‫כן. "לעיני כל" באמצע היער.‬ 64 00:04:02,285 --> 00:04:04,453 ‫אלוהים. למה את לא שמחה בשמחתי?‬ 65 00:04:04,453 --> 00:04:07,623 ‫זו הפעם הראשונה‬ ‫שיהיה לי חבר שאני באמת מחבבת.‬ 66 00:04:07,623 --> 00:04:13,421 ‫תראי, אני שמחה בשמחתך,‬ ‫אבל את אף פעם לא נתת לי לסרב לעבודה, טוב?‬ 67 00:04:13,421 --> 00:04:16,173 ‫את זוכרת שנשרפתי בשמש‬ ‫והכרחת אותי להשתתף בכנס?‬ 68 00:04:16,173 --> 00:04:18,217 ‫כן.‬ ‫-זה נקרא הרפס שפתיים, מורגן,‬ 69 00:04:18,217 --> 00:04:20,428 ‫תקראי לזה בשמו.‬ ‫-זו הייתה כווית שמש!‬ 70 00:04:20,428 --> 00:04:22,013 ‫היא לא תודה בזה.‬ ‫-הרפס.‬ 71 00:04:22,013 --> 00:04:24,348 ‫אף פעם לא קיבלתי הרפס.‬ ‫-למה היא מכחישה?‬ 72 00:04:24,348 --> 00:04:27,435 ‫נבדקתי מספר פעמים. לא סבלתי מזה בפנים.‬ 73 00:04:27,435 --> 00:04:30,938 ‫תשלחי לי את התוצאות. אני צריכה שתתרכזו.‬ 74 00:04:30,938 --> 00:04:34,275 ‫כל פגישה חשובה.‬ ‫אנחנו צריכות לסגור את העסקה הזו.‬ 75 00:04:34,900 --> 00:04:35,776 ‫אוקיי.‬ 76 00:04:35,776 --> 00:04:38,612 ‫את... סעי לסוף השבוע שלך.‬ 77 00:04:39,780 --> 00:04:41,741 ‫אני אישאר ואוודא שתהיה לנו עבודה.‬ 78 00:04:41,741 --> 00:04:43,409 ‫נשמע טוב?‬ ‫-מעולה.‬ 79 00:04:43,409 --> 00:04:48,789 ‫טוב, כנראה שמורגן אחראית עכשיו‬ ‫ואני אתקן אחר כך את מה שהיא תדפוק.‬ 80 00:04:49,373 --> 00:04:50,499 ‫תוכלו למהר?‬ 81 00:04:50,499 --> 00:04:51,959 ‫נראה לי. כן.‬ 82 00:04:53,044 --> 00:04:55,546 ‫אלוהים. אצטרך למכור את הביציות שלי.‬ 83 00:05:00,468 --> 00:05:03,637 ‫למה אתה לוקח אותה לקייטנת חברים?‬ ‫זה מקום דפוק.‬ 84 00:05:04,138 --> 00:05:08,517 ‫לא נכון. היא תאהב את זה. יפהפה שם.‬ ‫זה מקום ממש מגניב.‬ 85 00:05:08,517 --> 00:05:11,145 ‫ברור שאתה חושב שזה מקום מגניב, הפכת לרב.‬ 86 00:05:11,145 --> 00:05:13,022 ‫המקום הזה עלוב עם תעודות.‬ 87 00:05:13,022 --> 00:05:14,940 ‫אתה עלוב עם תעודות.‬ 88 00:05:14,940 --> 00:05:16,650 ‫אלוהים. זו חולצה שלה?‬ 89 00:05:16,650 --> 00:05:17,651 ‫כן.‬ 90 00:05:17,651 --> 00:05:20,071 ‫זה מדהים. היא נראית כמו חולצה של בובה.‬ 91 00:05:21,697 --> 00:05:23,741 ‫אני שמח שאתה לוקח אותה לשם.‬ 92 00:05:23,741 --> 00:05:27,787 ‫אני מת לשמוע את הרכילות‬ ‫עליך ועל השיקסה הקטנה שלך בקייטנת חברים.‬ 93 00:05:27,787 --> 00:05:29,580 ‫לא, לא תהיה רכילות.‬ 94 00:05:29,580 --> 00:05:30,498 ‫לא?‬ ‫-לא.‬ 95 00:05:30,498 --> 00:05:34,668 ‫הרב כהן ביקש שאחליף אותו, הוא לא יהיה שם‬ ‫וגם אף אחד אחר שמכיר אותנו.‬ 96 00:05:34,668 --> 00:05:38,672 ‫סמוך עליי. אני לא מוכן להתמודד‬ ‫עם כל עניין ה"אני יוצא עם שיקסה".‬ 97 00:05:38,672 --> 00:05:41,759 ‫נהיה רק אני וג'ואן‬ ‫וכמה מתבגרים שלא אכפת להם בכלל.‬ 98 00:05:42,385 --> 00:05:46,389 ‫אנחנו בשלב הזה‬ ‫שבו אנחנו חייבים לבלות כל שנייה יחד.‬ 99 00:05:46,389 --> 00:05:50,101 ‫כן. גם אסתר ואני בשלב הזה.‬ ‫אלא שאצלנו זאת מחויבות משפטית.‬ 100 00:05:50,976 --> 00:05:53,437 ‫אל תיתן לגיוזה להתייבש, היא מתקלקלת מהר.‬ 101 00:05:53,437 --> 00:05:54,563 ‫השארתי אותה לך.‬ 102 00:05:55,231 --> 00:05:59,443 ‫גם כיף לחשוב על זה שהיא תראה אותי בתפקיד,‬ ‫אתה יודע?‬ 103 00:05:59,443 --> 00:06:02,988 ‫כן. לילדים שם יש כינוי מיוחד בשבילי.‬ 104 00:06:02,988 --> 00:06:06,909 ‫זה ממש טיפשי, אני לא זוכר את זה.‬ ‫"הרב החתיך", או משהו כזה.‬ 105 00:06:06,909 --> 00:06:10,079 ‫אני לא יודע. זה טיפשי.‬ ‫-בהצלחה, הרב החתיך.‬ 106 00:06:12,164 --> 00:06:13,332 ‫זה לא טוב.‬ 107 00:06:14,333 --> 00:06:15,209 ‫אל תאכל את זה.‬ 108 00:06:15,209 --> 00:06:17,670 ‫אני לא מבין את זה,‬ ‫אכלתי שתי ארוחות בוקר.‬ 109 00:06:26,178 --> 00:06:27,972 ‫- ברוכים הבאים לקייטנת חברים -‬ 110 00:06:36,564 --> 00:06:38,107 ‫מה קורה פה?‬ 111 00:06:38,107 --> 00:06:40,901 ‫זה נקרא "לתפוס קצב עם להיטי המכבים".‬ 112 00:06:41,444 --> 00:06:43,404 ‫שנצטרף? היי.‬ ‫-כן.‬ 113 00:06:48,117 --> 00:06:50,202 ‫נואה רוקלוב הקטן!‬ 114 00:06:50,202 --> 00:06:51,871 ‫היי!‬ ‫-הרבנית שירה.‬ 115 00:06:51,871 --> 00:06:54,874 ‫לא ידעתי שתהיי פה. מה שלומך?‬ 116 00:06:54,874 --> 00:06:58,043 ‫טוב. ומי קרן השמש הקטנה הזו?‬ 117 00:06:58,043 --> 00:06:59,670 ‫זו ג'ואן.‬ 118 00:06:59,670 --> 00:07:02,173 ‫זו ה... ידידה שלי.‬ 119 00:07:03,299 --> 00:07:04,633 ‫זו הידידה שלך?‬ 120 00:07:04,633 --> 00:07:06,218 ‫שלום, ג'ואן.‬ 121 00:07:06,218 --> 00:07:10,055 ‫שלום גם לך. שאלה קטנה, מה זה "שלום"?‬ 122 00:07:10,055 --> 00:07:13,851 ‫זו מילה שכיחה מאוד בעברית.‬ ‫פירושה ברכת שלום, להתראות, וגם שלום.‬ 123 00:07:14,518 --> 00:07:15,978 ‫כמו "אלוהה" יהודי.‬ 124 00:07:15,978 --> 00:07:17,396 ‫כן.‬ ‫-אוקיי, אהבתי.‬ 125 00:07:17,396 --> 00:07:18,481 ‫סליחה.‬ ‫-היא נחמדה.‬ 126 00:07:18,481 --> 00:07:20,733 ‫מרגש מאוד לראות כאן גויה.‬ 127 00:07:20,733 --> 00:07:24,695 ‫את זוהרת ובלונדינית טבעית‬ ‫וגם יכולה לעכל גבינה.‬ 128 00:07:24,695 --> 00:07:28,073 ‫יש לי תרופה לבעלי רגישות ללקטוז.‬ ‫-אל תהרסי לי את הפנטזיה.‬ 129 00:07:28,073 --> 00:07:31,118 ‫אוקיי. אני אוכלת רק גבינה.‬ ‫-כן!‬ 130 00:07:31,118 --> 00:07:33,579 ‫שירה היא רבנית בבית הכנסת בית דוד הסמוך.‬ 131 00:07:33,579 --> 00:07:35,539 ‫כן, אבל חשוב מכך,‬ 132 00:07:35,539 --> 00:07:38,584 ‫הייתי המדריכה של נואה הקטן‬ ‫בקייטנה הזו ממש.‬ 133 00:07:38,584 --> 00:07:42,796 ‫בזמנו הוא היה ממש מוזר‬ ‫ואהב מאוד בובות בייבי ביני.‬ 134 00:07:42,796 --> 00:07:43,714 ‫וואו!‬ ‫-כן.‬ 135 00:07:43,714 --> 00:07:46,759 ‫למרות זאת,‬ ‫הוא עדיין הצליח להקסים את כל הבנות.‬ 136 00:07:46,759 --> 00:07:48,969 ‫תראי אותו. הפכת לגבר.‬ ‫-הבנתי.‬ 137 00:07:48,969 --> 00:07:52,473 ‫והוא מועמד לתפקיד רב ראשי. השמועות נכונות?‬ 138 00:07:52,473 --> 00:07:54,808 ‫אני לא יודע. שום דבר לא סגור.‬ 139 00:07:54,808 --> 00:07:56,393 ‫תהרגי אותי אם אקח אותו?‬ 140 00:07:56,393 --> 00:07:58,729 ‫יש אלף אנשים שרוצים לומר לו שלום.‬ ‫-לא.‬ 141 00:07:58,729 --> 00:08:00,022 ‫תכף נחזור.‬ ‫-טוב.‬ 142 00:08:01,649 --> 00:08:02,650 ‫זה היה "להתראות".‬ 143 00:08:05,819 --> 00:08:07,112 ‫תראו את זה.‬ 144 00:08:08,113 --> 00:08:10,324 ‫רגע, מה זה?‬ ‫-מה זה?‬ 145 00:08:10,324 --> 00:08:11,951 ‫מה קורה, בנות?‬ 146 00:08:14,537 --> 00:08:16,580 ‫מטורף בקייטנה, מה?‬ 147 00:08:17,164 --> 00:08:18,749 ‫את מדריכה חדשה?‬ 148 00:08:18,749 --> 00:08:19,750 ‫איכס, לא.‬ 149 00:08:19,750 --> 00:08:23,087 ‫את יוצאת עם הרב החתיך?‬ ‫-אתן קוראות לו הרב החתיך?‬ 150 00:08:23,087 --> 00:08:26,215 ‫אלוהים, אני מרגישה ממש גאה.‬ ‫-פעם העמדתי פנים שנחנקתי‬ 151 00:08:26,215 --> 00:08:28,425 ‫כדי שהוא יעשה לי החייאה.‬ ‫-את גאונה.‬ 152 00:08:28,425 --> 00:08:31,178 ‫כן, אבל הוא רק טפח לי על הגב כמה פעמים.‬ 153 00:08:32,596 --> 00:08:34,598 ‫אז הוא החבר שלך?‬ 154 00:08:34,598 --> 00:08:38,519 ‫תבינו, אצל המבוגרים,‬ ‫העניין הזה יותר מורכב.‬ 155 00:08:39,228 --> 00:08:42,189 ‫אבל כן, אנחנו בהחלט "אנחנו".‬ 156 00:08:42,189 --> 00:08:44,608 ‫שמעתי שהוא הציג אותך כידידה שלו.‬ 157 00:08:45,859 --> 00:08:47,570 ‫שוב, זה עניין מורכב.‬ 158 00:08:47,570 --> 00:08:51,198 ‫מי שרק עבר באזור ושמע אותנו,‬ ‫לא היה מבין את ההקשר.‬ 159 00:08:51,198 --> 00:08:53,117 ‫אני די בטוחה שהבנו את ההקשר.‬ 160 00:08:54,493 --> 00:08:57,121 ‫אלוהים. היא נשמעת כמו שושנה.‬ 161 00:08:57,121 --> 00:08:59,290 ‫כן.‬ ‫-לגמרי!‬ 162 00:08:59,290 --> 00:09:00,374 ‫לא נכון.‬ 163 00:09:02,876 --> 00:09:04,628 ‫מי זאת שושנה?‬ ‫-אני.‬ 164 00:09:05,546 --> 00:09:06,755 ‫אני יצאתי עם אליוט.‬ 165 00:09:06,755 --> 00:09:11,051 ‫היינו מסתובבים, אבל רק במקומות ריקים מאדם,‬ ‫כמו אצל ראלף.‬ 166 00:09:11,051 --> 00:09:12,219 ‫מי זה ראלף?‬ 167 00:09:12,219 --> 00:09:13,679 ‫המכולת.‬ 168 00:09:13,679 --> 00:09:14,930 ‫אלוהים.‬ 169 00:09:14,930 --> 00:09:17,600 ‫הוא לא ישב לידי באוטובוס בדרך ל"חברים".‬ 170 00:09:17,600 --> 00:09:22,187 ‫אז הבנתי שהוא לא רוצה להיראות בחברתי.‬ ‫אז אמרתי לאימא שלי לאסוף אותי מוקדם.‬ 171 00:09:23,272 --> 00:09:24,815 ‫הדור שלכן כל כך חלש.‬ 172 00:09:24,815 --> 00:09:26,066 ‫אוקיי.‬ 173 00:09:27,651 --> 00:09:30,070 ‫לא ניתן לדברים כאלה להשפיע עלינו, נכון?‬ 174 00:09:30,070 --> 00:09:33,157 ‫קרה משהו שאת לא אוהבת,‬ ‫וכבר אמרת לאימא לאסוף אותך?‬ 175 00:09:33,157 --> 00:09:37,161 ‫חוץ מזה, זה לא המצב שלנו. אז תסלחו לי,‬ 176 00:09:37,161 --> 00:09:40,831 ‫אלך למצוא את החבר שלי.‬ 177 00:09:42,458 --> 00:09:44,043 ‫הוא ממש היה...‬ 178 00:09:44,043 --> 00:09:46,837 ‫הוא ממש קרא לה "ידידה".‬ ‫-כן.‬ 179 00:09:46,837 --> 00:09:49,256 ‫שלום לך, הרב החתיך.‬ 180 00:09:51,592 --> 00:09:54,678 ‫שמעת על זה? אוי, לא.‬ ‫-כן. הן סיפרו לי.‬ 181 00:09:55,721 --> 00:10:00,017 ‫את מתרגלת את ברכות השלום שלך?‬ ‫-אני משפריצה שלום לכל עבר.‬ 182 00:10:00,017 --> 00:10:02,770 ‫מעולה. תרצי לבוא איתי לבקתה?‬ 183 00:10:02,770 --> 00:10:04,313 ‫באמת? רק עכשיו הגענו.‬ ‫-כן.‬ 184 00:10:04,313 --> 00:10:07,650 ‫אני יודע,‬ ‫אבל אני רוצה לעשות לך דברים של הרב החתיך.‬ 185 00:10:07,650 --> 00:10:08,567 ‫אוקיי.‬ 186 00:10:18,118 --> 00:10:19,828 {\an8}‫- ברוכים הבאים לקייטנת חברים -‬ 187 00:10:25,000 --> 00:10:26,669 ‫בילית כאן כל קיץ?‬ 188 00:10:27,294 --> 00:10:30,089 ‫בערך, חוץ מקיץ שלם שבו הייתה לי שפעת.‬ 189 00:10:30,798 --> 00:10:31,632 ‫כן.‬ 190 00:10:32,257 --> 00:10:33,884 ‫את רוצה לשמוע משהו מגניב?‬ 191 00:10:34,385 --> 00:10:36,261 ‫בשדה הזה שברתי את הזרת‬ 192 00:10:36,261 --> 00:10:39,098 ‫בזמן משחק המחניים הקשוח ביותר‬ ‫בתולדות הקייטנה.‬ 193 00:10:39,098 --> 00:10:40,015 ‫הנה החלק הטוב.‬ 194 00:10:40,015 --> 00:10:43,894 ‫נחשי מי זרק את הכדור המנצח?‬ ‫-זה היה גיבור עם זרת שבורה?‬ 195 00:10:43,894 --> 00:10:48,607 ‫ועוד איך. ושם?‬ ‫שם ביקשתי ממישל קיז להיות החברה שלי‬ 196 00:10:48,607 --> 00:10:50,567 ‫אחרי שרקדנו סלואו בנשף הקייטנה.‬ 197 00:10:50,567 --> 00:10:54,321 ‫מישל קיז לא ממש התעניינה באווירה, מה?‬ ‫-המחסן היה המקום.‬ 198 00:10:54,321 --> 00:10:57,658 ‫היית הגברבר של הקייטנה? לא ידעתי.‬ 199 00:10:57,658 --> 00:11:00,452 ‫ביקשת מהרבה בנות להיות החברות שלך בקייטנה?‬ 200 00:11:00,452 --> 00:11:04,790 ‫כן. היית מוכרח לצאת מהקייטנה עם חברה.‬ ‫זה היה כל הקטע.‬ 201 00:11:05,624 --> 00:11:06,542 ‫אוקיי.‬ 202 00:11:08,961 --> 00:11:11,213 ‫רגע. זו מורגן. חכה.‬ 203 00:11:12,506 --> 00:11:15,300 ‫מה את צריכה?‬ ‫אני מפלרטטת עם מישהו חמוד ליד אגם.‬ 204 00:11:15,300 --> 00:11:19,221 ‫אשלי שמעה שמישהו חשוב יגיע לפגישה הערב.‬ 205 00:11:19,221 --> 00:11:22,349 ‫מלקולם מילר.‬ ‫הוא מנהל את מחלקת הפודקאסטים, אז...‬ 206 00:11:22,349 --> 00:11:23,267 ‫מה?‬ ‫-כן.‬ 207 00:11:23,267 --> 00:11:24,560 ‫הוא בא עכשיו?‬ ‫-כן.‬ 208 00:11:24,560 --> 00:11:26,437 ‫אוקיי. זה בסדר.‬ 209 00:11:26,437 --> 00:11:29,398 ‫את מעולה עם גברים בעלי עוצמה.‬ ‫-לא. הוא נשוי.‬ 210 00:11:29,398 --> 00:11:30,816 ‫פאק! אוקיי.‬ ‫-כן.‬ 211 00:11:30,816 --> 00:11:32,401 ‫טוב, אז אני באה הביתה.‬ 212 00:11:32,401 --> 00:11:34,111 ‫לא! אל תעשי את זה. תישארי.‬ 213 00:11:34,111 --> 00:11:37,489 ‫מורגן, לא תוכלי להתמודד‬ ‫עם כל מחלקת הפודקאסטים לבד...‬ 214 00:11:37,489 --> 00:11:39,241 ‫ג'ואן? לא, אני אעשה את זה.‬ 215 00:11:39,241 --> 00:11:42,453 ‫אני צריכה שתשלחי לי‬ ‫תקצירי פרקים לשידורים חיים.‬ 216 00:11:42,453 --> 00:11:45,873 ‫שיט. אין לי את הרשימות שלי.‬ ‫השארתי את המחשב שלי אצל נואה.‬ 217 00:11:45,873 --> 00:11:48,333 ‫סשה יכניס אותה לבית שלי והיא תיקח את זה.‬ 218 00:11:48,333 --> 00:11:49,752 ‫אסמס לו.‬ ‫-אוקיי.‬ 219 00:11:49,752 --> 00:11:52,463 ‫שמעת את זה? סשה יוכל לתת לך את הרשימות.‬ 220 00:11:52,463 --> 00:11:56,341 ‫מורגן, אני חייבת לוודא שלא תד...‬ ‫-אוקיי. ביי!‬ 221 00:11:58,469 --> 00:11:59,428 ‫והיא ניתקה.‬ 222 00:12:00,220 --> 00:12:04,016 ‫היא נשמעה בטוחה בעצמה.‬ ‫-כן. היא... היא תהיה...‬ 223 00:12:04,016 --> 00:12:06,226 ‫היא תהיה...‬ 224 00:12:06,226 --> 00:12:10,564 ‫אני צריכה לחזור לבקתה‬ ‫ולכתוב לה עוד הערות בטלפון, ליתר ביטחון.‬ 225 00:12:10,564 --> 00:12:13,484 ‫בסדר, מה דעתך? אקח לנו שתי צלחות אוכל.‬ 226 00:12:13,484 --> 00:12:15,360 ‫אחזור וכשתסיימי, נצא לפיקניק.‬ 227 00:12:15,360 --> 00:12:16,487 ‫פיקניק?‬ ‫-כן.‬ 228 00:12:16,487 --> 00:12:19,156 ‫קניתי שמלה מושלמת,‬ ‫אבל רק כשהיא מוארת מאחור,‬ 229 00:12:19,156 --> 00:12:21,408 ‫אז תישאר מערבית אליי.‬ 230 00:12:21,408 --> 00:12:22,743 ‫אני אלבש את זה.‬ ‫-טוב.‬ 231 00:12:22,743 --> 00:12:24,870 ‫בסדר. להתראות.‬ ‫-כן.‬ 232 00:12:29,792 --> 00:12:31,668 ‫אלוהים. תודה. אלוהים.‬ 233 00:12:31,668 --> 00:12:35,422 ‫אני ממש צריכה את זה, זה היה סיוט. זהו זה.‬ 234 00:12:35,422 --> 00:12:37,758 ‫יש לי מישהו שיוכל למחוק אותו בתוך שעה.‬ 235 00:12:37,758 --> 00:12:41,428 ‫מה? לא. אני רק צריכה להוריד ממנו כמה דברים‬ ‫לפגישת עבודה בערב.‬ 236 00:12:41,428 --> 00:12:43,806 ‫סליחה, האנרגיה שלך הייתה מטורפת,‬ 237 00:12:43,806 --> 00:12:47,267 ‫אז זה בלבל אותי.‬ ‫-כן, כי אחותי מבריזה מהעבודה שלנו הערב‬ 238 00:12:47,267 --> 00:12:49,061 ‫כדי לשכב עם אחיך הטיפש‬ 239 00:12:49,061 --> 00:12:53,440 ‫ועכשיו הבוס הגדול מגיע ואני משתגעת‬ ‫כי אצטרך להוכיח לכולם שאוכל להסתדר לבד.‬ 240 00:12:54,358 --> 00:12:55,275 ‫אני מבין.‬ 241 00:12:57,027 --> 00:12:59,738 ‫את האחות הלוזרית.‬ ‫-מה?‬ 242 00:12:59,738 --> 00:13:01,949 ‫אני לא שופט אותך. אני האח הלוזר.‬ 243 00:13:01,949 --> 00:13:04,701 ‫קשה להתחרות כשאחיך הוא ישו היהודי.‬ 244 00:13:04,701 --> 00:13:05,786 ‫כן.‬ 245 00:13:06,912 --> 00:13:08,539 ‫אבל זה לא הגיוני במקרה שלך.‬ 246 00:13:09,122 --> 00:13:12,000 ‫את ממש מגניבה,‬ ‫תמיד יש לך תשובה שנונה לכל דבר.‬ 247 00:13:12,000 --> 00:13:15,587 ‫את מרתקת. יש לך אנרגיה של אימא אדמה כזו.‬ 248 00:13:15,587 --> 00:13:16,839 ‫מה?‬ ‫-את יודעת?‬ 249 00:13:16,839 --> 00:13:19,550 ‫ואת הרבה יותר מושכת מאחותך. היא נמוכה מדי.‬ 250 00:13:19,550 --> 00:13:22,636 ‫סוף סוף מישהו מבין את זה. היא ממש נמוכה.‬ 251 00:13:23,220 --> 00:13:27,808 ‫בקשר לערב. זו רק הצעה, אבל לפני שנתיים‬ ‫פגשתי בבר אדם שמנהל מו"מ עם חוטפים‬ 252 00:13:27,808 --> 00:13:30,435 ‫והוא סיפר לי...‬ ‫-רגע, לא מעורבים פה בני ערובה,‬ 253 00:13:30,435 --> 00:13:34,314 ‫זו ארוחת ערב ופגישת עבודה.‬ ‫-בחיים תמיד מעורבים בני ערובה.‬ 254 00:13:35,023 --> 00:13:36,275 ‫אוקיי...‬ 255 00:13:36,275 --> 00:13:40,153 ‫אז הוא סיפר לי‬ ‫על טכניקה שהוא משתמש בה בשם "המראה".‬ 256 00:13:40,153 --> 00:13:44,074 ‫לא משנה מה האדם הזה יגיד לך,‬ ‫תחזרי תמיד על המילים האחרונות שאמר‬ 257 00:13:44,074 --> 00:13:46,952 ‫כאילו שהוא אמר משהו חכם ומעניין‬ ‫והוא ימשיך לדבר.‬ 258 00:13:46,952 --> 00:13:48,912 ‫זה הוציא אותי מהרבה מצבים קשים.‬ 259 00:13:50,330 --> 00:13:52,291 ‫"הרבה מצבים קשים"?‬ 260 00:13:53,000 --> 00:13:55,168 ‫השתמשתי בזה בבית ובעבודה.‬ 261 00:13:55,168 --> 00:13:57,963 ‫פעם אחת השתמשתי בזה בכלא הולנדי.‬ ‫-כלא הולנדי?‬ 262 00:13:57,963 --> 00:14:02,759 ‫מסתבר שקוקאין הוא עדיין ממש לא חוקי שם.‬ ‫-רגע, קוקאין עדיין ממש לא חוקי שם?‬ 263 00:14:04,094 --> 00:14:06,346 ‫בחיי, את מעולה בזה.‬ ‫-תודה.‬ 264 00:14:07,097 --> 00:14:08,056 ‫זה היה טיפ נהדר.‬ 265 00:14:08,056 --> 00:14:10,267 ‫תודה לך על הטיפ. לא, זה לא עובד.‬ 266 00:14:10,267 --> 00:14:11,685 ‫לא, זה לא מוצלח.‬ 267 00:14:21,236 --> 00:14:23,238 ‫הנה האיש שחיפשתי.‬ 268 00:14:23,238 --> 00:14:28,285 ‫הרב כהן, היי. חשבתי שתפגוש תורמים היום.‬ 269 00:14:28,285 --> 00:14:30,370 ‫התוכניות של משפחת שלוסברג השתנו,‬ 270 00:14:30,370 --> 00:14:36,168 ‫אז חשבתי לבוא ולראות את שיעור התורה.‬ 271 00:14:36,168 --> 00:14:38,086 ‫כן, מצוין!‬ ‫-כן.‬ 272 00:14:38,086 --> 00:14:40,589 ‫אני כל כך שמח שתהיה שם באופן אישי.‬ 273 00:14:40,589 --> 00:14:42,883 ‫כן, אתה ממש מעמיס.‬ 274 00:14:42,883 --> 00:14:45,802 ‫כן, כל זה בשבילי.‬ 275 00:14:45,802 --> 00:14:49,723 ‫אני נעשה רעב לפני שאני מדבר מול קהל.‬ ‫-כן...‬ 276 00:14:49,723 --> 00:14:54,478 ‫אני מבין.‬ ‫הרבה פעילויות גורמות לי להיות רעב. כן.‬ 277 00:14:54,478 --> 00:14:57,314 ‫האוכל הזה לא יאכל את עצמו, אז אני...‬ 278 00:14:57,314 --> 00:14:58,857 ‫אוקיי. זהירות.‬ 279 00:14:58,857 --> 00:15:00,150 ‫כן, מדרגות.‬ 280 00:15:01,443 --> 00:15:02,945 ‫להתראות שם!‬ ‫-להתראות שם.‬ 281 00:15:02,945 --> 00:15:04,029 ‫אני שמח שבאת.‬ 282 00:15:06,782 --> 00:15:09,409 ‫כלבה מהממת, עשית זאת שוב.‬ 283 00:15:14,289 --> 00:15:15,832 ‫היי.‬ ‫-שלום.‬ 284 00:15:17,793 --> 00:15:19,461 ‫אני מת על זה.‬ ‫-תלבושת פיקניק.‬ 285 00:15:19,461 --> 00:15:24,424 ‫כן, את יודעת...‬ ‫חשבתי שנעשה את הפיקניק בפנים.‬ 286 00:15:24,424 --> 00:15:29,805 ‫נסדר שמיכות, נדליק אש ונבלה לנו כאן.‬ ‫-אני לא יודעת, דמיינתי את זה בחוץ,‬ 287 00:15:29,805 --> 00:15:32,307 ‫רציתי להרגיש את הרוח בשיער.‬ ‫-כן, אני מבין,‬ 288 00:15:32,307 --> 00:15:36,728 ‫אבל פיקניק בפנים יוכל להיות מעולה.‬ ‫תחשבי על זה, יש יותר פרטיות.‬ 289 00:15:36,728 --> 00:15:38,438 ‫אוקיי.‬ ‫-פחות חרקים.‬ 290 00:15:38,438 --> 00:15:41,900 ‫אני לא אוהבת חרקים,‬ ‫ואני באמת אוהבת פרטיות.‬ 291 00:15:42,442 --> 00:15:46,196 ‫ואולי אחרי הפרטיות שלנו‬ ‫נוכל לשבת מתחת לעצים.‬ 292 00:15:46,196 --> 00:15:49,241 ‫אני צריך להעביר שיעור תורה,‬ ‫ואז נעשה את זה.‬ 293 00:15:49,241 --> 00:15:51,243 ‫אני יודעת. אני אהיה שם.‬ 294 00:15:51,243 --> 00:15:53,286 ‫אני אצלם הכול מהשורה הראשונה‬ 295 00:15:53,286 --> 00:15:55,455 ‫כמו דודה מביכה בלי ילדים.‬ 296 00:15:55,455 --> 00:15:58,458 ‫את יודעת, חשבתי על זה. זה יהיה די משעמם.‬ 297 00:15:58,458 --> 00:16:01,044 ‫אולי תרצי להישאר פה, להירגע, לקרוא ספר.‬ 298 00:16:01,044 --> 00:16:02,713 ‫לא, אני ממש רוצה לבוא.‬ 299 00:16:02,713 --> 00:16:05,424 ‫זה יהיה משעמם. את לא צריכה להיות שם.‬ 300 00:16:06,216 --> 00:16:08,385 ‫אתה מתנהג מוזר?‬ ‫-אני לא חושב.‬ 301 00:16:09,511 --> 00:16:11,096 ‫ההתנהגות שלך משונה.‬ 302 00:16:15,726 --> 00:16:16,601 ‫טוב, תראי.‬ 303 00:16:18,603 --> 00:16:20,981 ‫הבוס שלי הגיע במפתיע.‬ 304 00:16:21,565 --> 00:16:25,652 ‫ואני... לא יודע אם זה רעיון טוב‬ 305 00:16:26,278 --> 00:16:29,489 ‫אם הוא יראה אותך פה איתי.‬ 306 00:16:29,489 --> 00:16:32,200 ‫אתה רציני? אסור לך להזמין אורחים?‬ 307 00:16:32,200 --> 00:16:35,162 ‫לא, אני יכול להזמין אורחים. פשוט...‬ 308 00:16:38,415 --> 00:16:40,792 ‫תראי, אני עשוי לקבל קידום גדול‬ 309 00:16:40,792 --> 00:16:43,670 ‫והוא איש מאוד מסורתי.‬ 310 00:16:43,670 --> 00:16:46,506 ‫העתיד שלי נמצא בידיו‬ 311 00:16:46,506 --> 00:16:49,384 ‫ולמען האמת, עכשיו זה...‬ 312 00:16:50,177 --> 00:16:52,387 ‫זה הפך למצב מוזר עבורי.‬ 313 00:16:57,100 --> 00:16:58,185 ‫בגללי?‬ 314 00:16:58,810 --> 00:17:00,604 ‫בגלל שאני לא יהודייה?‬ 315 00:17:01,354 --> 00:17:02,314 ‫הבנתי.‬ 316 00:17:03,899 --> 00:17:05,525 ‫תודה על הכנות.‬ 317 00:17:06,151 --> 00:17:07,235 ‫את בסדר?‬ 318 00:17:08,028 --> 00:17:09,404 ‫כן. הכול טוב.‬ 319 00:17:10,989 --> 00:17:12,949 ‫כן. אני...‬ 320 00:17:13,742 --> 00:17:16,036 ‫לבושה כדי לצאת החוצה, אז אני...‬ 321 00:17:16,787 --> 00:17:22,042 ‫אני עדיין אצא. אקח את שניהם.‬ ‫אני אצא ואעשה פיקניק משלי.‬ 322 00:17:22,042 --> 00:17:23,043 ‫זה בסדר.‬ 323 00:17:27,881 --> 00:17:28,924 ‫אלוהים.‬ 324 00:17:33,762 --> 00:17:35,013 ‫זהירות. זה חם.‬ 325 00:17:41,520 --> 00:17:42,729 ‫היי!‬ 326 00:17:44,773 --> 00:17:46,942 ‫שבת שלום, ג'ואן.‬ 327 00:17:48,860 --> 00:17:50,779 ‫שבת שלום גם לך.‬ 328 00:17:50,779 --> 00:17:55,617 ‫תצטרפי אלינו.‬ ‫אנחנו מכינים נרות לשבת. זה ממש כיף ו...‬ 329 00:17:56,535 --> 00:18:00,080 ‫אולי זה יסיח את דעתך ממה שמעסיק אותה כרגע.‬ 330 00:18:01,665 --> 00:18:02,749 ‫אני לא...‬ 331 00:18:02,749 --> 00:18:06,002 ‫אני פשוט... אוכלת מנות לחם של שני סועדים.‬ 332 00:18:07,546 --> 00:18:08,880 ‫מה זה שבת?‬ 333 00:18:09,631 --> 00:18:15,262 ‫מהשקיעה ביום שישי ועד השקיעה בשבת,‬ ‫אנחנו נחים, מבלים עם היקרים לנו‬ 334 00:18:15,262 --> 00:18:16,930 ‫וחושבים על השבוע שהיה.‬ 335 00:18:16,930 --> 00:18:21,226 ‫אסור לעבוד?‬ ‫אתם פשוט יושבים ומדברים עם החברים והמשפחה?‬ 336 00:18:22,018 --> 00:18:23,270 ‫זה נשמע נחמד.‬ 337 00:18:23,270 --> 00:18:24,312 ‫נכון.‬ 338 00:18:24,312 --> 00:18:25,897 ‫נחמד להתחבר למשפחה‬ 339 00:18:25,897 --> 00:18:28,066 ‫וללכלך על מי שמעצבן אותך.‬ 340 00:18:29,025 --> 00:18:31,611 ‫עכשיו את מדברת בשפתי.‬ ‫-ידעתי את זה.‬ 341 00:18:31,611 --> 00:18:34,030 ‫אני צריכה לעזור לאנה עם הנר שלה. סליחה.‬ 342 00:18:38,368 --> 00:18:39,995 ‫אז איפה הרב החתיך?‬ 343 00:18:42,164 --> 00:18:43,790 ‫בנות, אתן צדקתן.‬ 344 00:18:43,790 --> 00:18:45,876 ‫נואה מנסה להסתיר אותי.‬ 345 00:18:45,876 --> 00:18:47,669 ‫אני מתה, את קוראת לו נואה!‬ 346 00:18:48,170 --> 00:18:51,089 ‫הוא נראה ממש בעניין שלי, ואני לא יודעת...‬ 347 00:18:51,089 --> 00:18:52,174 ‫הייתי שם.‬ 348 00:18:52,924 --> 00:18:55,135 ‫זה רשמי. אני שושנה.‬ 349 00:18:56,178 --> 00:18:58,471 ‫אל תיעלבי, אחותי.‬ ‫-זה קורה.‬ 350 00:18:58,471 --> 00:19:01,766 ‫האמת, את צריכה לעזוב אותו,‬ ‫כדי שבעוד חמש או שש שנים,‬ 351 00:19:01,766 --> 00:19:05,854 ‫הוא יוכל להיות עם חניכה לשעבר בקייטנה‬ ‫ולבלות איתה את כל חייו.‬ 352 00:19:09,357 --> 00:19:12,777 ‫אני מרגישה כמו טיפשה.‬ ‫ויתרתי על משהו חשוב מאוד בעבודה‬ 353 00:19:12,777 --> 00:19:14,070 ‫כדי להיות איתו פה.‬ 354 00:19:14,070 --> 00:19:16,781 ‫כשאני אגדל, אני לא רוצה להיות אומללה כזאת.‬ 355 00:19:16,781 --> 00:19:19,868 ‫ג'ואן היא בת 50 בערך‬ ‫והיא מתנהגת כמו מכורה לחיזוקים.‬ 356 00:19:19,868 --> 00:19:22,495 ‫אני רוצה להיות מועצמת ובטוחה בגיל העמידה.‬ 357 00:19:22,495 --> 00:19:26,833 ‫אני בטוחה ואני מועצמת! זה כל המותג שלי.‬ 358 00:19:28,084 --> 00:19:30,295 ‫ובזה אני צריכה להתמקד. בעצמי.‬ 359 00:19:32,672 --> 00:19:35,717 ‫וואו. השיפוט הקשוח שלכן באמת עזר לי.‬ 360 00:19:36,343 --> 00:19:37,636 ‫ועכשיו אני הולכת.‬ 361 00:19:37,636 --> 00:19:40,305 ‫כנראה שגם הדור שלך חלש.‬ 362 00:19:56,696 --> 00:19:57,614 ‫היי, בנות.‬ 363 00:19:58,615 --> 00:20:00,742 ‫בנות, ראיתן את ג'ואן?‬ 364 00:20:00,742 --> 00:20:01,910 ‫היא הלכה, נואה.‬ 365 00:20:03,453 --> 00:20:06,706 ‫תקראי לי הרב רוקלוב. אז היא עזבה?‬ 366 00:20:06,706 --> 00:20:08,500 ‫כן, היא הבינה שאתה מפוקפק.‬ 367 00:20:09,542 --> 00:20:10,377 ‫אני לא מפוקפק.‬ 368 00:20:10,377 --> 00:20:12,337 ‫התייחסת לג'ואן כמו למשהו לדפוק.‬ 369 00:20:12,337 --> 00:20:15,382 ‫"משהו לדפוק"?‬ ‫-כל הבנים טיפשים באופן רפואי?‬ 370 00:20:15,382 --> 00:20:18,635 ‫היא רוצה להיות חברה שלך, נואה, לא ידידה.‬ 371 00:20:18,635 --> 00:20:20,679 ‫אני לא מאמינה שאי פעם אהבתי אותך.‬ 372 00:20:31,564 --> 00:20:32,399 ‫היי!‬ 373 00:20:32,399 --> 00:20:35,527 ‫מורגן!‬ ‫אני שמחה שסוף סוף נעשה את זה רשמי.‬ 374 00:20:35,527 --> 00:20:38,363 ‫איפה אחותך?‬ ‫-למי אכפת? קיבלתם את המוצלחת יותר.‬ 375 00:20:39,155 --> 00:20:40,865 ‫נכון!‬ ‫-לא, רק צחקתי,‬ 376 00:20:40,865 --> 00:20:45,161 ‫ג'ואן יצאה להרפתקה מעצבנת‬ ‫שתתפוצץ בסופו של דבר‬ 377 00:20:45,161 --> 00:20:47,497 ‫ותהפוך לסיפור מעולה לפודקאסט שלנו, אז...‬ 378 00:20:47,497 --> 00:20:49,624 ‫מדהים.‬ ‫-כמה טוב להיפגש סוף סוף.‬ 379 00:20:49,624 --> 00:20:52,419 ‫אני אוהב לחבר פנים לקול.‬ 380 00:20:52,419 --> 00:20:54,963 ‫בבקשה, ספרי לי על עצמך,‬ 381 00:20:54,963 --> 00:20:57,132 ‫אני אוהב לפתח חברות עם המנחים,‬ 382 00:20:57,132 --> 00:20:59,426 ‫זה כנראה בגלל שנולדתי בקנדה.‬ 383 00:20:59,426 --> 00:21:01,177 ‫נולדת בקנדה?‬ 384 00:21:01,177 --> 00:21:03,638 ‫כן. טוב, נולדתי בקנדה...‬ ‫-מדהים.‬ 385 00:21:03,638 --> 00:21:07,392 ‫אבל גדלתי בשיקגו,‬ ‫כנראה שתוכלי לזהות זאת מהמבטא שלי.‬ 386 00:21:07,392 --> 00:21:09,686 ‫אני שומעת מבטא קל.‬ 387 00:21:09,686 --> 00:21:13,398 ‫קצת. הנה סיפור מצחיק מימיי בשיקגו...‬ 388 00:21:13,398 --> 00:21:15,400 ‫אני אוהב את סמי סוסה...‬ 389 00:21:17,652 --> 00:21:18,695 ‫היא טובה.‬ 390 00:21:19,279 --> 00:21:20,572 ‫תודה.‬ 391 00:21:20,572 --> 00:21:21,948 ‫מה שלום הידידה שלך?‬ 392 00:21:23,992 --> 00:21:25,285 ‫היא עזבה.‬ 393 00:21:26,077 --> 00:21:27,912 ‫חבל מאוד. היא נראתה נהדרת.‬ 394 00:21:27,912 --> 00:21:29,789 ‫כן. היא נהדרת.‬ 395 00:21:29,789 --> 00:21:32,250 ‫נלחצתי כשהרב כהן הגיע‬ 396 00:21:32,250 --> 00:21:35,337 ‫ו... היא לא קיבלה את זה טוב.‬ 397 00:21:36,046 --> 00:21:37,213 ‫הבנתי.‬ ‫כן.‬ 398 00:21:37,213 --> 00:21:40,633 ‫הוא יתמוך בי לתפקיד רב ראשי‬ ‫אם הוא ידע שאני עם גויה?‬ 399 00:21:41,926 --> 00:21:43,887 ‫לדעתי, השאלה שלך מוטעית.‬ 400 00:21:45,138 --> 00:21:46,806 ‫איך אתה מרגיש כשאתה איתה?‬ 401 00:21:46,806 --> 00:21:50,268 ‫האמת, אף פעם לא הרגשתי ככה בחיים.‬ 402 00:21:51,186 --> 00:21:52,812 ‫אבל את יודעת, זה...‬ 403 00:21:53,855 --> 00:21:56,358 ‫לא נטול סיבוכים משמעותיים.‬ 404 00:21:57,609 --> 00:22:00,111 ‫היהדות קיימת אלפי שנים, נכון?‬ 405 00:22:00,111 --> 00:22:03,740 ‫ועד ל-50 השנים האחרונות,‬ ‫לנשים היו אסור לשאת בסמכויות של רב.‬ 406 00:22:03,740 --> 00:22:06,701 ‫אבל הנה אני כאן, אז תקפצו לי.‬ 407 00:22:07,702 --> 00:22:09,996 ‫כאילו, שינוי הוא תהליך.‬ 408 00:22:09,996 --> 00:22:12,957 ‫אולי אתה תשתנה. אולי היא. אולי שניכם.‬ 409 00:22:12,957 --> 00:22:16,711 ‫אבל זה לא אומר שמותר לוותר על משהו נהדר‬ ‫רק בגלל שזה קשה.‬ 410 00:22:19,422 --> 00:22:23,802 ‫בכיתי כל יום במשך שנה‬ ‫ואז הייתי מוכן להמשיך הלאה.‬ 411 00:22:24,511 --> 00:22:27,180 ‫אף פעם לא סיפרתי על זה למישהו.‬ 412 00:22:27,889 --> 00:22:28,807 ‫באמת?‬ ‫-לא.‬ 413 00:22:29,808 --> 00:22:33,311 ‫רגע, אתן גורמות לכל האורחים בפודקאסט‬ ‫להרגיש כל כך נוח?‬ 414 00:22:33,311 --> 00:22:34,562 ‫אנחנו מנסות, אבל...‬ 415 00:22:34,562 --> 00:22:38,108 ‫זה בעיקר בזכות מורגן.‬ ‫אנשים לא מעריכים עד כמה היא טובה.‬ 416 00:22:38,108 --> 00:22:40,235 ‫טוב, יש מי שמעריך.‬ 417 00:22:41,027 --> 00:22:44,697 ‫טוב, זה בגלל שנתת לאנשים סיבות להרגיש ככה.‬ 418 00:22:44,697 --> 00:22:45,865 ‫כן?‬ 419 00:22:45,865 --> 00:22:47,033 ‫כן, נתת.‬ 420 00:22:47,033 --> 00:22:48,743 ‫טוב, בואי נשמע על זה.‬ 421 00:22:50,120 --> 00:22:53,415 ‫וזה חלק מהקסם בין אחיות‬ ‫שמתרחש כששתינו כאן.‬ 422 00:22:53,415 --> 00:22:55,375 ‫וואו. נפלא.‬ 423 00:22:55,375 --> 00:22:57,961 ‫ואני חושבת שזה יהיה נהדר בשידורים חיים.‬ 424 00:22:57,961 --> 00:23:01,089 ‫וזה הכיוון אליו נרצה לקחת את התוכנית.‬ ‫-לחיים.‬ 425 00:23:01,089 --> 00:23:02,298 ‫מה קורה?‬ 426 00:23:03,550 --> 00:23:06,594 ‫מעולה.‬ ‫-אני מצטערת. תוכלו לסלוח לי לרגע?‬ 427 00:23:06,594 --> 00:23:09,013 ‫אוקיי. מי זה?‬ 428 00:23:09,013 --> 00:23:11,349 ‫זה החבר הרב של ג'ואן.‬ 429 00:23:12,809 --> 00:23:16,563 ‫רק ידיד. אבל בזמני הפנוי,‬ ‫אני מייעצת בנושאים תנ"כיים.‬ 430 00:23:18,273 --> 00:23:19,274 ‫סליחה.‬ 431 00:23:19,274 --> 00:23:20,191 ‫זה נכון?‬ 432 00:23:21,276 --> 00:23:24,446 ‫מה אתה עושה פה?‬ ‫-היי. אשלי אמרה לי שתהיי פה. תקשיבי...‬ 433 00:23:24,446 --> 00:23:28,992 ‫אני ממש מצטער.‬ ‫אני יודע שדחית את העבודה בגללי ואז...‬ 434 00:23:28,992 --> 00:23:31,453 ‫אני פשוט החבאתי אותך מהבוס שלי.‬ 435 00:23:31,453 --> 00:23:34,330 ‫נלחצתי לגמרי. אני יודע כמה זה פגע בך, טוב?‬ 436 00:23:34,330 --> 00:23:37,417 ‫ג'ואן, אני לא רוצה לאבד אותך, טוב?‬ 437 00:23:37,417 --> 00:23:40,462 ‫אני מבטיח, אם תיתני לי קצת זמן,‬ 438 00:23:40,462 --> 00:23:41,838 ‫אעבוד על זה.‬ 439 00:23:41,838 --> 00:23:43,214 ‫זה פגע בי, נואה.‬ 440 00:23:43,214 --> 00:23:48,261 ‫וגם קראת לי "ידידה" שלך מול הנערות האלה,‬ ‫שאין דבר יותר חשוב לי מאשר דעתן.‬ 441 00:23:48,261 --> 00:23:50,597 ‫זה היה ממש מפוקפק.‬ ‫-ומה שאולי הכי חשוב,‬ 442 00:23:50,597 --> 00:23:52,891 ‫גרמת לי לפספס את השבת הראשונה שלי.‬ 443 00:23:54,434 --> 00:23:57,729 ‫השבת הראשונה שלך?‬ ‫-כן, נואה. היום יום שישי, זה הזמן לשבת.‬ 444 00:23:57,729 --> 00:23:59,481 ‫למדתי את זה כשהכנתי נרות.‬ 445 00:24:00,273 --> 00:24:03,193 ‫אוכל לתקן את זה. רגע. חכי רגע.‬ 446 00:24:05,862 --> 00:24:09,073 ‫אפשר לקבל שתי כוסות יין אדום? תודה.‬ 447 00:24:13,077 --> 00:24:13,995 ‫רק רגע.‬ 448 00:24:17,957 --> 00:24:21,878 ‫מישהו שכח את נרות השבת שלו בקייטנה.‬ 449 00:24:25,173 --> 00:24:28,593 ‫שירה סיפרה לך‬ ‫למה אנחנו מדליקים שני נרות בשבת?‬ 450 00:24:29,260 --> 00:24:30,178 ‫לא.‬ 451 00:24:30,678 --> 00:24:33,556 ‫יש כמה פירושים,‬ ‫אבל אספר לך על הפירוש האהוב עליי.‬ 452 00:24:34,224 --> 00:24:37,977 ‫הנרות מסמלים‬ ‫את שני בתי המקדש שהוחרבו בירושלים,‬ 453 00:24:37,977 --> 00:24:42,148 ‫ואנחנו מדליקים אותם כדי לזכור‬ ‫שבניינים יכולים לקרוס, אבל זה לא חשוב.‬ 454 00:24:42,148 --> 00:24:45,193 ‫מה שחשוב הוא להתאסף סביב היקרים לנו‬ 455 00:24:45,193 --> 00:24:47,237 ‫כך שהשבת תוכל לקרות בכל מקום.‬ 456 00:24:47,237 --> 00:24:48,863 ‫כמו סוג של חנות פופ-אפ.‬ 457 00:24:48,863 --> 00:24:53,076 ‫כן, נכון.‬ ‫אז ברוכה הבאה לסעודת השבת הראשונה שלך.‬ 458 00:24:54,118 --> 00:24:56,538 ‫תרצי להדליק את הנרות? אני אומר את התפילה.‬ 459 00:24:57,121 --> 00:24:59,374 ‫אוקיי.‬ ‫-זו הגרסה המקוצרת.‬ 460 00:25:15,431 --> 00:25:16,307 ‫לחיים.‬ 461 00:25:32,407 --> 00:25:34,450 ‫עכשיו יש לי משהו חשוב לשאול אותך.‬ 462 00:25:35,285 --> 00:25:37,579 ‫וזה לא בגלל שזה היום האחרון בקייטנה.‬ 463 00:25:38,913 --> 00:25:39,914 ‫ג'ואן...‬ 464 00:25:41,499 --> 00:25:45,420 ‫האם תהיי החברה שלי, בבקשה?‬ 465 00:25:47,964 --> 00:25:50,675 ‫נואה, אנחנו מבוגרים.‬ ‫נגיד שנפסיק עם האפליקציות.‬ 466 00:25:50,675 --> 00:25:54,846 ‫היא אמרה כן! נפסיק עם האפליקציות!‬ 467 00:26:54,906 --> 00:26:59,327 ‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬