1
00:00:18,644 --> 00:00:21,355
‫שירתי במשטרת בוסטון 38 שנים.‬

2
00:00:23,858 --> 00:00:25,318
‫למדתי הרבה לקחים.‬

3
00:00:28,196 --> 00:00:29,989
‫אבל הדבר הכי חשוב היה...‬

4
00:00:31,574 --> 00:00:35,161
‫אם אנשים רוצים לפגוע באנשים,‬
‫הם ימצאו דרכים לעשות את זה.‬

5
00:01:07,985 --> 00:01:11,030
‫אנו עושים כמיטב יכולתנו‬
‫למנוע טרגדיות כאלה, אבל...‬

6
00:01:13,199 --> 00:01:16,327
‫יש צד נוסף לאנשים שאף אחד לא רואה אף פעם.‬

7
00:01:18,996 --> 00:01:21,916
‫- מסע ציד -‬

8
00:01:21,916 --> 00:01:27,463
‫- הפיגוע במרתון בוסטון -‬

9
00:01:28,881 --> 00:01:31,759
‫- פרק ראשון:‬
‫כובע לבן, כובע שחור -‬

10
00:01:46,315 --> 00:01:48,109
‫רצתי 59 מרתונים.‬

11
00:01:50,236 --> 00:01:52,864
‫ובוסטון הוא המרתון הכי טוב בעולם.‬

12
00:01:52,864 --> 00:01:56,450
‫- בילי אוונס‬
‫רפ"ק, משטרת בוסטון -‬

13
00:01:56,450 --> 00:01:59,370
‫זה כמו טקס האביב. בסביבות חג הפסחא.‬

14
00:01:59,370 --> 00:02:01,998
‫העיר מתעוררת לחיים. הפרחים פורחים.‬

15
00:02:01,998 --> 00:02:04,083
‫כולם מצפים ליום הפטריוטים.‬

16
00:02:06,711 --> 00:02:08,713
‫זה חג מקומי בבוסטון.‬

17
00:02:09,213 --> 00:02:11,841
‫כולם יוצאים וצופים במרתון.‬

18
00:02:11,841 --> 00:02:14,343
‫זה יום גדול בעיר. זה יום מיוחד.‬

19
00:02:14,343 --> 00:02:18,264
‫מסצ'וסטס היא אחד המקומות היחידים‬
‫שחוגגים את יום הפטריוטים.‬

20
00:02:18,264 --> 00:02:19,473
‫- קרן מקווטרס‬
‫צופה -‬

21
00:02:19,473 --> 00:02:22,435
‫זה מדהים כי יש פה הרבה היסטוריה.‬

22
00:02:22,435 --> 00:02:26,147
‫תענוג גדול לחזור לעיר‬

23
00:02:26,147 --> 00:02:28,482
‫שבה המבטא שלי נחשב נורמלי.‬

24
00:02:30,151 --> 00:02:33,070
‫האנשים בבוסטון הם מבוסטון.‬
‫יש הרבה גאווה בבוסטון.‬

25
00:02:33,070 --> 00:02:37,408
‫בעיניי, אין אנשים טובים יותר בעולם‬
‫מאשר תושבי העיר בוסטון.‬

26
00:02:40,244 --> 00:02:42,079
‫עשינו את זה!‬
‫-לכו תזדיינו!‬

27
00:02:42,079 --> 00:02:44,957
‫הם יכולים להיות ממש מגעילים‬
‫כשמדובר בספורט שלהם.‬

28
00:02:44,957 --> 00:02:49,128
‫קדימה, ברוינס!‬

29
00:02:49,128 --> 00:02:51,672
‫אבל המרתון הוא עניין גדול בבוסטון.‬

30
00:02:52,548 --> 00:02:55,259
{\an8}‫זה המרתון הוותיק ביותר באמריקה,‬

31
00:02:56,344 --> 00:02:57,678
‫והבכיר מכולם.‬

32
00:02:59,472 --> 00:03:03,226
‫זה יום חגיגי מאוד.‬
‫אנשים עושים מזה עניין גדול.‬

33
00:03:03,726 --> 00:03:08,022
{\an8}‫הם סוגרים את הרכבות, את האוטובוסים.‬
‫הרחובות מלאים באנשים.‬

34
00:03:08,814 --> 00:03:10,566
‫הייתי הולכת למרתון כל שנה,‬

35
00:03:10,566 --> 00:03:12,693
‫ואותה קבוצת חברים הייתה הולכת‬

36
00:03:12,693 --> 00:03:14,487
‫לצפות בחבר שלי קווין רץ.‬

37
00:03:14,987 --> 00:03:16,113
‫- קווין מקווטרס‬
‫רץ -‬

38
00:03:16,113 --> 00:03:18,532
‫בכנות, מעולם לא חשבתי שארוץ מרתון.‬

39
00:03:18,532 --> 00:03:21,911
‫לא רצתי עד גיל 42.‬

40
00:03:22,662 --> 00:03:24,455
‫אבל זה נהדר. זה כמו מסיבה.‬

41
00:03:25,706 --> 00:03:28,209
‫כולם תומכים ומעודדים את כולם.‬

42
00:03:28,960 --> 00:03:30,336
‫כולנו שווים באותו יום.‬

43
00:03:30,920 --> 00:03:32,004
‫- בוסטון -‬

44
00:03:32,004 --> 00:03:37,009
{\an8}‫קו הזינוק נמצא בהופקינטון‬
‫והוא במרחק 42.2 ק"מ.‬

45
00:03:37,927 --> 00:03:39,345
{\an8}‫ואז מסיימים בעיר.‬

46
00:03:39,929 --> 00:03:43,349
{\an8}‫מגיעים לשם,‬
‫וכולם ידידותיים ומאחלים לך בהצלחה.‬

47
00:03:43,975 --> 00:03:46,310
‫אנשים פשוט כל כך נחמדים.‬

48
00:03:46,310 --> 00:03:49,230
‫העיירה הופקינטון מוכנה לחלוטין.‬

49
00:03:49,230 --> 00:03:52,775
‫המוטו שלהם הוא "הכול מתחיל כאן",‬
‫ואפשר להרגיש זאת באוויר.‬

50
00:03:52,775 --> 00:03:55,403
‫להיכנס למרתון בוסטון זה הישג לא קטן.‬

51
00:03:55,403 --> 00:03:58,781
‫אי אפשר סתם להירשם. צריך לעמוד בדרישות,‬

52
00:03:59,407 --> 00:04:02,285
‫והגעת לפסגת חייך אם אתה רץ בבוסטון.‬

53
00:04:03,035 --> 00:04:04,870
‫מרכז בוסטון, נהר הצ'רלס.‬

54
00:04:04,870 --> 00:04:07,248
‫הכול חלק מחגיגת יום פטריוטים ענקית.‬

55
00:04:07,248 --> 00:04:08,457
‫- 15 באפריל, 2013 -‬

56
00:04:08,457 --> 00:04:12,670
‫באותו יום, הצלחתי לצאת לדרך עם הגל הראשון.‬

57
00:04:13,796 --> 00:04:18,134
{\an8}‫- מרתון בוסטון 2013 -‬

58
00:04:18,134 --> 00:04:21,554
{\an8}‫ומרתון בוסטון כבר החל עבור חלק מהאנשים.‬

59
00:04:22,054 --> 00:04:25,975
‫מרתון בוסטון במלוא הדרו יוצא לדרך עכשיו,‬
‫אבל לפעמים...‬

60
00:04:25,975 --> 00:04:28,769
‫זה היה כמו כל מרתון אחר. כולם היו שמחים.‬

61
00:04:28,769 --> 00:04:31,022
‫לא יכול היה להיות יום מושלם יותר.‬

62
00:04:31,022 --> 00:04:33,816
‫רק מתאמנת עם אבא שלי!‬
‫הוא רץ איתי קצת.‬

63
00:04:33,816 --> 00:04:35,026
‫תגיד היי, אבא.‬
‫-היי.‬

64
00:04:37,278 --> 00:04:39,238
‫חברתי, קריסטל, ואני התחלנו מאוחר‬

65
00:04:39,238 --> 00:04:43,159
‫כי חגגנו קצת יותר מדי בלילה שלפני‬
‫וקמנו מאוחר.‬

66
00:04:44,076 --> 00:04:44,994
‫ותראו את זה.‬

67
00:04:44,994 --> 00:04:48,039
‫מרתון בוסטון עובר ממש ליד פנווי פארק,‬

68
00:04:48,039 --> 00:04:51,834
‫שבקרוב יתרוקן‬
‫כשהרד סוקס והרייס יסיימו לשחק‬

69
00:04:51,834 --> 00:04:54,462
‫ואלפי אנשים נוספים יצאו לרחובות.‬

70
00:04:54,462 --> 00:04:58,257
‫אומרים שחצי מיליון אנשים צופים‬
‫במרתון בוסטון‬

71
00:04:58,257 --> 00:04:59,842
‫ברחובות כאן בניו אינגלנד.‬

72
00:05:00,676 --> 00:05:02,928
‫קריסטל לא הלכה מעולם למרתון בוסטון‬

73
00:05:02,928 --> 00:05:05,306
‫כי היא תמיד הלכה לרד סוקס.‬

74
00:05:06,599 --> 00:05:09,518
‫עכשיו בדרך לשדה השמאלי.‬
‫הכדור הזה מגיע מהקיר.‬

75
00:05:09,518 --> 00:05:12,188
‫פדרויה רץ סביב הבסיסים בדרך הביתה.‬

76
00:05:12,772 --> 00:05:18,069
‫הזריקה לא תספיק להגיע. ניצחון לרד סוקס!‬
‫ווק אוף ביום הפטריוטים.‬

77
00:05:18,069 --> 00:05:20,696
‫באותו יום, קריסטל ואני הלכנו ברחוב צדדי,‬

78
00:05:20,696 --> 00:05:23,657
‫והיינו במקום הכי מושלם, קו הסיום.‬

79
00:05:23,657 --> 00:05:26,369
‫אתה מביט ברחוב בוילסטון שמלא באנשים.‬

80
00:05:26,369 --> 00:05:27,661
‫דגלים של כל האומות.‬

81
00:05:28,537 --> 00:05:32,083
‫צילמתי תמונה של הדגלים בקו הסיום‬

82
00:05:32,083 --> 00:05:33,709
‫ופרסמתי אותה בפייסבוק.‬

83
00:05:33,709 --> 00:05:34,794
‫- שיגעון במרתון -‬

84
00:05:36,545 --> 00:05:40,341
‫הסתמסנו עם כל החברים שלנו,‬
‫והם כל הזמן אמרו, "בואו לפגוש אותנו!"‬

85
00:05:40,341 --> 00:05:41,884
‫אבל פשוט אמרנו שנישאר פה‬

86
00:05:41,884 --> 00:05:44,595
‫כי נראה לי שנוכל‬
‫לצלם תמונה ממש טובה של קווין‬

87
00:05:44,595 --> 00:05:47,515
‫חוצה את קו הסיום. אז נשארנו שם בסוף.‬

88
00:05:48,516 --> 00:05:51,727
‫ואני תמיד זוכר‬
‫שפניתי את הפנייה הזו שמאלה לרח' בוילסטון‬

89
00:05:51,727 --> 00:05:54,063
‫וראיתי את קו הסיום במרחק חמישה רחובות.‬

90
00:05:56,232 --> 00:05:59,777
‫ולא משנה כמה כואב לך, הקהל הזה מעודד אותך.‬

91
00:06:04,490 --> 00:06:06,909
‫העובדה שהמשפחה שלי שם, שהמשטרה שלי שם.‬

92
00:06:07,785 --> 00:06:08,744
‫זה עושה צמרמורת.‬

93
00:06:10,663 --> 00:06:14,667
‫סיימתי אותו בשלוש שעות ו-35 דקות,‬
‫תוצאה שמבחינתי,‬

94
00:06:15,501 --> 00:06:16,794
‫משמחת אותי מאוד.‬

95
00:06:17,753 --> 00:06:22,842
‫בשלב הזה, עליתי לאוטו שלי‬
‫ונסעתי הביתה לדרום בוסטון.‬

96
00:06:22,842 --> 00:06:25,803
‫- חמש שעות לתוך המרוץ‬
‫14:49 -‬

97
00:06:25,803 --> 00:06:29,014
‫באותו יום, התחיל להיווצר עומס מסוים.‬

98
00:06:29,014 --> 00:06:30,641
‫עוד רצים התחילו להגיע.‬

99
00:06:30,641 --> 00:06:33,811
‫התחלנו לעודד אנשים, "יופי לך. עשית את זה!"‬

100
00:06:33,811 --> 00:06:35,688
‫- ג'אנל חימנז‬
‫חובשת -‬

101
00:06:35,688 --> 00:06:40,109
‫אני פשוט אוהבת את האווירה.‬
‫אני אוהבת את העידוד.‬

102
00:06:41,527 --> 00:06:43,362
‫זה כמו מסיבת רחוב גדולה.‬

103
00:06:45,448 --> 00:06:47,533
‫עמדנו שם וחיכינו לקווין,‬

104
00:06:48,492 --> 00:06:51,579
‫וחברים שעקבו אחריו שלחו לי הודעה ואמרו‬

105
00:06:51,579 --> 00:06:55,124
‫שלקווין הייתה התכווצות שרירים‬
‫איפשהו בקיימברידג',‬

106
00:06:55,124 --> 00:06:58,878
‫והוא יאחר קצת בהגעה לקו הסיום.‬

107
00:07:01,046 --> 00:07:04,842
‫ואמרנו, "יש לנו מקום נהדר.‬
‫עדיף שנישאר פה".‬

108
00:07:34,788 --> 00:07:35,623
‫אלוהים.‬

109
00:07:36,248 --> 00:07:37,583
‫המצב דפוק פה.‬

110
00:08:02,608 --> 00:08:05,861
‫08:33. משהו התפוצץ הרגע בקו הסיום.‬

111
00:08:08,030 --> 00:08:09,865
‫יו.סי.סי, שמעתי נכון?‬

112
00:08:10,533 --> 00:08:12,243
‫כן, אני מאשר את זה.‬

113
00:08:12,243 --> 00:08:15,329
‫שני מטענים הופעלו עכשיו בבוילסטון ובאקסטר.‬

114
00:08:15,329 --> 00:08:17,498
‫- שעת האפס‬
‫יום שני -‬

115
00:08:17,498 --> 00:08:21,627
‫- השעה ה-1‬
‫יום שני -‬

116
00:08:21,627 --> 00:08:24,380
‫ונסה!‬
‫-מה לעזאזל?‬

117
00:08:24,380 --> 00:08:27,841
‫לא!‬
‫-מה לעזאזל?‬

118
00:08:43,065 --> 00:08:45,025
‫אני זוכרת שהתעוררתי על המדרכה.‬

119
00:08:47,278 --> 00:08:49,405
‫היה ריח נורא.‬

120
00:08:50,114 --> 00:08:53,617
‫האוזניים שלי צלצלו כל כך שלא ממש שמעתי.‬

121
00:08:54,952 --> 00:08:57,121
‫בשלב הזה זה היה פשוט כאוס.‬

122
00:09:09,049 --> 00:09:10,593
‫הסתכלתי סביבי, ו...‬

123
00:09:13,304 --> 00:09:16,599
‫הזעקות היו של אימה.‬

124
00:09:21,895 --> 00:09:22,730
‫בסדר?‬

125
00:09:23,480 --> 00:09:24,607
‫רק תזיז את זה מפה.‬

126
00:09:25,399 --> 00:09:29,695
‫בשלב מסוים, הייתה אישה,‬
‫הסתכלתי על הרגל שלה וחשבתי,‬

127
00:09:29,695 --> 00:09:31,155
‫"ואו, זה נראה ממש רע."‬

128
00:09:33,032 --> 00:09:35,200
‫והייתי צריכה לעצור את הדימום איכשהו,‬

129
00:09:36,410 --> 00:09:37,745
‫והייתה לי רק חגורה.‬

130
00:09:38,245 --> 00:09:41,123
‫אז הורדתי חגורה‬
‫ואני זוכרת שכרכתי אותה סביב רגליה‬

131
00:09:41,123 --> 00:09:42,625
‫כדי לעצור את הדימום.‬

132
00:09:44,835 --> 00:09:46,378
‫היו דיבורים בקשר‬

133
00:09:46,378 --> 00:09:48,714
‫שאולי תהיה פצצה שלישית.‬

134
00:09:49,381 --> 00:09:51,759
‫הדרך חסומה עקב מטענים משניים!‬

135
00:09:52,885 --> 00:09:56,930
‫התקשרתי לחבר שלי בזמנו.‬
‫אמרתי לו שאני אוהבת אותו.‬

136
00:10:00,225 --> 00:10:01,143
‫סליחה.‬

137
00:10:02,519 --> 00:10:04,980
‫ואמרתי לו לומר לאימא שלי שאני אוהבת אותה.‬

138
00:10:11,028 --> 00:10:11,862
‫ואז...‬

139
00:10:12,488 --> 00:10:14,073
‫הקו פשוט מת.‬

140
00:10:24,083 --> 00:10:25,709
‫ראיתי דם בכל מקום,‬

141
00:10:26,919 --> 00:10:30,964
‫והרגל שלי פנתה הצידה, שבורה.‬

142
00:10:31,548 --> 00:10:35,928
‫אבל הייתי ליד קריסטל והחזקתי לה את היד.‬

143
00:10:36,720 --> 00:10:38,806
‫היא נראתה כמו בובת סמרטוטים.‬

144
00:10:40,516 --> 00:10:44,603
‫ברגע הזה כל המציאות של מה שקרה באמת שקעה.‬

145
00:10:44,603 --> 00:10:45,938
‫זה היה נורא.‬

146
00:10:57,366 --> 00:11:00,744
‫בסדר, באשר לפיצוצים, אל תדאג, טוב?‬

147
00:11:00,744 --> 00:11:01,995
‫זה היה ממש רועש.‬

148
00:11:02,496 --> 00:11:05,708
‫אני זוכרת צוות שלם של אנשים שבא לקחת אותי‬

149
00:11:06,375 --> 00:11:09,128
‫ושאל אותי מה שמי, ולא יכולתי לומר להם.‬

150
00:11:23,183 --> 00:11:24,935
‫כשהכניסו אותי לאמבולנס,‬

151
00:11:24,935 --> 00:11:28,564
‫אישה אחת רצה אליי ואמרה,‬
‫"גברתי, הנה הטלפון שלך".‬

152
00:11:28,564 --> 00:11:31,734
‫ולקחתי את הטלפון והכנסתי אותו לכיס,‬

153
00:11:32,234 --> 00:11:34,236
‫אבל זה לא היה הטלפון שלי.‬

154
00:11:34,236 --> 00:11:37,531
‫זה היה הטלפון של קריסטל,‬
‫ומשם אני לא זוכרת שום דבר אחר.‬

155
00:11:42,202 --> 00:11:46,415
‫- 25 דקות אחרי הפיצוצים -‬

156
00:12:04,600 --> 00:12:06,894
‫- מבזק חדשות -‬

157
00:12:06,894 --> 00:12:10,814
‫זהו מבזק חדשות שקורות עכשיו בבוסטון.‬

158
00:12:10,814 --> 00:12:15,903
‫אנחנו מבינים‬
‫שהיו לפחות שני פיצוצים ליד קו הסיום‬

159
00:12:15,903 --> 00:12:17,738
‫של מרתון בוסטון.‬

160
00:12:17,738 --> 00:12:21,700
‫אנחנו מראים לכם צילומים חיים ממסוק עכשיו.‬

161
00:12:21,700 --> 00:12:23,911
{\an8}‫נראה שיש לנו טרגדיה גדולה‬

162
00:12:23,911 --> 00:12:26,872
{\an8}‫פה בבוסטון, מסצ'וסטס, אחר הצהריים.‬

163
00:12:26,872 --> 00:12:30,959
{\an8}‫אנחנו לא יודעים מה התפוצץ.‬
‫אנחנו לא יודעים אם הייתה תאונה.‬

164
00:12:30,959 --> 00:12:32,920
{\an8}‫אם מישהו הפעיל משהו.‬

165
00:13:00,739 --> 00:13:04,243
‫כשהסתכלתי סביבי, זה היה כאוס.‬

166
00:13:05,619 --> 00:13:08,372
‫ומישהו מזכיר ש...‬

167
00:13:09,706 --> 00:13:12,376
‫היה שם מישהו ש...‬

168
00:13:15,128 --> 00:13:15,963
‫הלך לעולמו.‬

169
00:13:19,967 --> 00:13:24,680
‫בשלב הזה, ניסינו‬
‫להביא את החולים הכי קשים לבית חולים.‬

170
00:13:28,976 --> 00:13:31,061
‫עצרו אותי ליד קו הסיום.‬

171
00:13:31,562 --> 00:13:34,690
‫והיו שוטרים שאמרו שהמרוץ מבוטל.‬

172
00:13:34,690 --> 00:13:37,568
‫המרוץ הסתיים. נגמר. המרתון הסתיים.‬

173
00:13:40,028 --> 00:13:42,406
‫הם אמרו שהייתה פצצה או משהו.‬

174
00:13:42,948 --> 00:13:46,159
‫זה מה שאני, אתה יודע...‬
‫אבל אף אחד לא ידע כלום.‬

175
00:13:46,159 --> 00:13:47,077
‫רוצו!‬

176
00:13:48,787 --> 00:13:51,164
‫כולם מנסים לצאת מהעיר.‬

177
00:13:52,082 --> 00:13:55,168
‫המשכתי להתקשר לקארן,‬
‫אבל כל הטלפונים נדפקו.‬

178
00:13:56,128 --> 00:13:59,214
‫אז ידעתי שזאת בעיה. בעיה גדולה.‬

179
00:13:59,798 --> 00:14:05,304
‫קדימה! כולם לכאן.‬
‫חברים, הגיע הזמן לסיים. קדימה!‬

180
00:14:06,096 --> 00:14:07,973
‫לאן אנחנו אמורים ללכת?‬

181
00:14:10,726 --> 00:14:13,979
‫אחרי המרתון, חזרתי לדרום בוסטון,‬

182
00:14:15,147 --> 00:14:18,233
‫ואחד מהסמלים שלי הגיע בריצה ואמר,‬

183
00:14:18,734 --> 00:14:22,112
‫"אומרים לי‬
‫ששתי פצצות התפוצצו עכשיו בקו הסיום."‬

184
00:14:22,613 --> 00:14:28,410
‫אני אומר, "מה? זה לא...‬
‫אין מצב. הרגע הייתי שם".‬

185
00:14:31,496 --> 00:14:34,333
‫קפצתי לרכב והפעלתי את הסירנות.‬

186
00:14:35,292 --> 00:14:37,502
‫וכשעברתי מעל גשר רחוב ארבע,‬

187
00:14:39,212 --> 00:14:40,756
‫יכולתי לראות אנשים בוכים.‬

188
00:14:46,261 --> 00:14:48,931
‫ידעתי שזה יהיה נורא.‬

189
00:14:52,351 --> 00:14:53,644
‫כשהגעתי לזירה,‬

190
00:14:54,144 --> 00:14:57,648
‫נפגשתי עם המפכ"ל דייויס‬
‫שבדיוק חזר לזירה גם.‬

191
00:14:57,648 --> 00:15:01,652
‫- אד דייויס -‬

192
00:15:01,652 --> 00:15:03,070
‫- מפכ"ל משטרת בוסטון -‬

193
00:15:03,070 --> 00:15:07,783
‫יצאתי מהמכונית,‬
‫וברגע שהרגל שלי נגעה בקרקע,‬

194
00:15:07,783 --> 00:15:09,534
‫הרגשתי רסיסים מתחת לרגליים.‬

195
00:15:11,578 --> 00:15:13,872
‫ואז ראיתי את הנזק מעבר לרחוב.‬

196
00:15:17,709 --> 00:15:20,337
‫כמות הדם וחלקי הגוף על הקרקע‬

197
00:15:20,337 --> 00:15:22,130
‫הייתה משהו שמעולם לא ראיתי.‬

198
00:15:23,215 --> 00:15:26,551
{\an8}‫קדימה! קדימה! עד למעלה.‬

199
00:15:26,551 --> 00:15:28,261
‫לראות את ההרס,‬

200
00:15:29,304 --> 00:15:31,848
‫לראות את גופות הצעירים שוכבות ברחוב,‬

201
00:15:33,100 --> 00:15:36,770
‫זה משהו שלעולם לא יצא לי מהראש עד היום.‬

202
00:15:39,106 --> 00:15:40,899
‫ברגע הזה די הבנתי‬

203
00:15:40,899 --> 00:15:44,778
‫שאולי מדובר במתקפת טרור,‬
‫ולמען האמת, זה קצת יותר מדי.‬

204
00:15:46,655 --> 00:15:48,281
‫אף אחד לא ידע מה לחשוב.‬

205
00:15:48,865 --> 00:15:51,326
‫כל כך הרבה דברים עוברים לך בראש ו...‬

206
00:15:51,326 --> 00:15:52,953
‫איפה אתה בכלל מתחיל?‬

207
00:15:52,953 --> 00:15:55,247
‫- פיליפ מרטין‬
‫כתב חוקר -‬

208
00:15:55,247 --> 00:15:58,000
‫אני כתב כבר יותר משלושה עשורים.‬

209
00:15:58,000 --> 00:16:03,088
‫כשיש לך מצב כזה,‬
‫חסר תקדים בהיסטוריה של בוסטון,‬

210
00:16:03,088 --> 00:16:05,590
‫אתה מנסה למצוא תשובות כעיתונאי,‬

211
00:16:05,590 --> 00:16:08,051
‫כעיתונאי חוקר, לקהל שלך.‬

212
00:16:10,178 --> 00:16:14,141
‫מיהרתי לזירה כשהם עוד הציבו סרט צהוב.‬

213
00:16:14,933 --> 00:16:17,978
‫והייתה הנחה שאולי זה משהו גדול הרבה יותר‬

214
00:16:17,978 --> 00:16:19,396
‫ממה שקרה עכשיו.‬

215
00:16:20,272 --> 00:16:22,733
‫זה היה מצב שהטיל אימה על כולם.‬

216
00:16:22,733 --> 00:16:25,152
{\an8}‫אנחנו לא יודעים מהי סיבת הפיצוץ כרגע.‬

217
00:16:25,152 --> 00:16:28,780
‫כולם מנסים להבין מה בדיוק קרה.‬

218
00:16:29,364 --> 00:16:32,409
‫היינו במסעדה. היה בום עצום פעמיים.‬

219
00:16:32,409 --> 00:16:35,871
‫אחד רך יותר ואחד ממש חזק, וזה ממש נורא.‬

220
00:16:35,871 --> 00:16:37,622
‫זה נשמע כמו פיצוץ תותח,‬

221
00:16:37,622 --> 00:16:40,459
‫אבל זה הרגיש כל כך חזק שכמעט עף לי הכובע.‬

222
00:16:40,459 --> 00:16:43,837
‫אני לא בטוח בדיוק מה הם אומרים,‬
‫אם הייתה תאונה או לא.‬

223
00:16:43,837 --> 00:16:45,714
‫אף אחד לא יודע מה קרה,‬

224
00:16:46,506 --> 00:16:49,593
‫והמשטרה התמודדה עם הרבה בלבול.‬

225
00:16:49,593 --> 00:16:50,719
‫הוא לא...‬
‫-הוא רץ?‬

226
00:16:50,719 --> 00:16:54,056
‫כן. הוא לא מדבר אנגלית,‬
‫ואנחנו לא מוצאים אותו בשום מקום.‬

227
00:16:54,056 --> 00:16:56,224
‫השוטר ניגש אליי ואמר,‬

228
00:16:56,224 --> 00:16:59,936
‫לכי מכאן, אנחנו לא יודעים מה עוד יקרה.‬

229
00:16:59,936 --> 00:17:03,899
‫אנחנו מתחילים‬
‫לקבל גל דיווחים על פצצות בכל רחבי העיר.‬

230
00:17:05,776 --> 00:17:09,321
‫ואז הייתה שריפה חשודה‬
‫שהתרחשה בספריית קנדי.‬

231
00:17:09,321 --> 00:17:13,158
‫זה קרה כל כך מהר אחרי שני הפיצוצים האלה.‬

232
00:17:13,158 --> 00:17:15,243
‫יכול להיות שזה קשור?‬

233
00:17:15,243 --> 00:17:16,828
‫שניים כבר התפוצצו לנו.‬

234
00:17:16,828 --> 00:17:19,164
‫כולם חשבו שהדברים האלה מגיעים בשלשות.‬

235
00:17:19,164 --> 00:17:22,125
‫הפחד הכי גרוע שלנו הוא מהמתקפה השנייה.‬

236
00:17:22,918 --> 00:17:27,172
‫אנחנו בעולם חדש עבורנו,‬
‫וידעתי שאני זקוק לכל העזרה שאוכל לקבל.‬

237
00:17:27,172 --> 00:17:30,092
‫אז מיד יצרתי קשר עם ריק דה-לורייה‬

238
00:17:30,092 --> 00:17:33,512
‫- ריק דה-לורייה -‬

239
00:17:33,512 --> 00:17:36,348
‫- הסוכן האחראי‬
‫FBI -‬

240
00:17:36,348 --> 00:17:38,308
‫כמה מעמיתיי תיארו אותי‬

241
00:17:38,308 --> 00:17:39,559
‫כמי שמאבחן דברים.‬

242
00:17:41,394 --> 00:17:43,396
‫אני מאבחן דברים לפרטי פרטים.‬

243
00:17:44,189 --> 00:17:47,609
‫ואני מנסה להבין‬
‫מה דרוש כדי לקבל את הפתרון הטוב ביותר.‬

244
00:17:51,029 --> 00:17:52,155
‫- השעה ה-1‬
‫יום שני -‬

245
00:17:52,155 --> 00:17:53,490
‫- השעה ה-2‬
‫יום שני -‬

246
00:17:53,490 --> 00:17:55,075
‫כשהגעתי לבוסטון,‬

247
00:17:55,575 --> 00:17:59,538
‫העדיפות הראשונה הייתה לוודא‬
‫שאין שם פצצות משניות.‬

248
00:18:00,705 --> 00:18:03,083
‫אבל לא נוכל לעשות זאת‬
‫עד שנאבטח את הזירה.‬

249
00:18:04,751 --> 00:18:07,379
‫היה עלינו לסגור חצי ק"מ ברחוב בוילסטון,‬

250
00:18:07,379 --> 00:18:10,549
‫ואז רחוב אחד מצפון ומדרום לרחוב בוילסטון.‬

251
00:18:11,174 --> 00:18:14,010
‫זו הייתה זירה נוראה. ראית טבח בכל מקום.‬

252
00:18:14,010 --> 00:18:16,471
‫היה עדיין דם של הקרבנות על המדרכה.‬

253
00:18:17,639 --> 00:18:21,852
‫כשהסתכלתי על זירת הפשע,‬
‫הבנתי שיש תיקים בכל מקום.‬

254
00:18:21,852 --> 00:18:23,937
‫כל אחד מהם יכול היה להיות פצצה.‬

255
00:18:24,855 --> 00:18:27,941
‫המשימה שלנו בשלב הזה הייתה‬
‫לשלוח את החבלנים שלנו לשם‬

256
00:18:27,941 --> 00:18:30,235
‫ולחפש מטענים משניים.‬

257
00:18:32,112 --> 00:18:36,575
‫היו לנו כלבים שמריחים פצצות.‬
‫אנחנו עוברים על תרמילים, על חלונות ראווה.‬

258
00:18:36,575 --> 00:18:38,410
‫עדיין סרקנו את הסצנה.‬

259
00:18:40,704 --> 00:18:43,206
‫יחידת החבלה מתחילה לאבטח את זירת הפשע‬

260
00:18:43,206 --> 00:18:46,209
‫כדי ששאר האנליסטים יוכלו להגיע בבטחה לשטח.‬

261
00:18:48,420 --> 00:18:49,421
‫ברגע שקבענו‬

262
00:18:49,421 --> 00:18:52,090
‫שאין מטענים משניים באתר הפיגוע,‬

263
00:18:53,216 --> 00:18:55,302
‫קראנו לפרקליטת המדינה, כרמן אורטיז.‬

264
00:18:55,302 --> 00:18:57,429
‫- כרמן אורטיז‬
‫פרקליטת מדינה -‬

265
00:18:57,429 --> 00:19:01,308
‫בסופו של דבר היא תהיה זו‬
‫שתעמיד לדין את המחבלים.‬

266
00:19:01,850 --> 00:19:03,143
‫- השעה ה-2‬
‫יום שני -‬

267
00:19:03,143 --> 00:19:04,352
‫- השעה ה-3‬
‫יום שני -‬

268
00:19:04,352 --> 00:19:06,396
‫כשהסתכלתי על ההרס,‬

269
00:19:07,439 --> 00:19:10,192
‫פשוט עמדתי שם עם זיעה קרה.‬

270
00:19:11,067 --> 00:19:13,653
‫בהחלט היה נראה שזו פעולת טרור.‬

271
00:19:14,446 --> 00:19:17,699
‫יכולנו לראות את רסיסי המתכת,‬
‫את הכדוריות, את הדם.‬

272
00:19:17,699 --> 00:19:21,411
‫ידענו שזה סוג של מטען שהתפוצץ.‬

273
00:19:21,912 --> 00:19:25,582
‫שלחנו שוטרי מדינה לנמל התעופה לוגן‬
‫כדי לתפוס אנשים‬

274
00:19:25,582 --> 00:19:27,751
‫שאולי צילמו משהו במצלמות שלהם.‬

275
00:19:28,376 --> 00:19:31,129
‫בשלב הזה הקמנו את מסוף הפלקון השחור‬

276
00:19:31,129 --> 00:19:33,924
‫כמיקום לעיבוד ראיות.‬

277
00:19:33,924 --> 00:19:36,927
‫- פלקון שחור‬
‫טרמינל -‬

278
00:19:36,927 --> 00:19:41,348
‫המיקום הזה היה חשוב מאוד,‬
‫כיוון שהוא היה מקום מאובטח ונוח‬

279
00:19:41,348 --> 00:19:43,683
‫לאסוף את הראיות האלה, לעבד אותן,‬

280
00:19:43,683 --> 00:19:45,936
‫ולהטיס אותן לקוונטיקו, וירג'יניה.‬

281
00:19:47,270 --> 00:19:49,189
‫היו כל כך הרבה ראיות.‬

282
00:19:49,940 --> 00:19:52,275
‫זה קנה מידה אחר לגמרי ממה שראיתי בעבר.‬

283
00:19:52,984 --> 00:19:55,695
‫זה היה האירוע הכי גדול שקרה בעיר הזאת,‬

284
00:19:56,279 --> 00:19:58,323
‫ולא היה לנו מושג מי אחראי.‬

285
00:19:59,658 --> 00:20:03,620
‫אז התחלנו לשלוח חוקרים לתחקר את הפצועים.‬

286
00:20:03,620 --> 00:20:07,999
‫יש לי רסיסים בחלק האחורי של הרגל,‬
‫בידיים, כמובן,‬

287
00:20:07,999 --> 00:20:11,127
‫ויש לי כוויות בעור, אבל אני מרגיש בר מזל.‬

288
00:20:11,127 --> 00:20:15,632
‫חלק מהפצועים טופלו‬
‫באמצעות קטיעת איברים בזירה.‬

289
00:20:15,632 --> 00:20:17,425
‫הרגליים שלהם התפוצצו.‬

290
00:20:18,260 --> 00:20:21,846
‫ואז קיבלנו דיווח על אדם חשוד‬

291
00:20:21,846 --> 00:20:24,349
‫שמלווה לחדר המיון.‬

292
00:20:25,433 --> 00:20:28,770
‫הבחור הזה, שהיה אזרח סעודי, יצא מהעשן.‬

293
00:20:28,770 --> 00:20:32,065
‫כולו חתוך ובבגדים מרופטים.‬

294
00:20:32,649 --> 00:20:34,734
‫וכשהמשטרה מתחילה לצעוד לעברו‬

295
00:20:34,734 --> 00:20:37,904
‫הוא רואה את המשטרה מגיעה,‬
‫יש לו טלפון נייד ביד,‬

296
00:20:37,904 --> 00:20:40,532
‫והוא זורק את הטלפון על הרצפה ומרסק אותו.‬

297
00:20:40,532 --> 00:20:41,992
‫טלפון יכול להוות נפץ.‬

298
00:20:41,992 --> 00:20:44,577
‫יש אדם שנעצר.‬

299
00:20:44,577 --> 00:20:48,790
‫הוא אזרח סעודי שהיה קרוב לזירת הפיצוץ.‬

300
00:20:48,790 --> 00:20:50,834
‫חשבתי, "זה אחד מהבחורים שלנו?"‬

301
00:20:50,834 --> 00:20:51,835
‫- השעה ה-4‬
‫שני -‬

302
00:20:51,835 --> 00:20:53,044
‫- השעה ה-5‬
‫יום שני -‬

303
00:20:53,044 --> 00:20:57,882
‫אחד הדברים הראשונים‬
‫ששמענו היה שאזרח סעודי נחשב לחשוד.‬

304
00:20:57,882 --> 00:21:01,553
‫הייתה הנחה שאולי זה קשור לאל-קאעידה.‬

305
00:21:01,553 --> 00:21:02,804
‫במשך יותר מעשור,‬

306
00:21:02,804 --> 00:21:07,142
‫המדינה הזאת הייתה במתח,‬
‫בכוננות להתקפה הבאה.‬

307
00:21:07,142 --> 00:21:08,768
‫ובכן, היום היא הגיעה.‬

308
00:21:08,768 --> 00:21:09,686
‫- בית חולים -‬

309
00:21:09,686 --> 00:21:14,399
‫הוא נפצע,‬
‫והמשטרה חקרה את האזרח הסעודי בבית החולים.‬

310
00:21:14,399 --> 00:21:15,442
‫- משטרת בוסטון -‬

311
00:21:15,442 --> 00:21:16,359
‫דיברנו איתו,‬

312
00:21:16,359 --> 00:21:20,447
‫וביקשנו מאנשי הימ"מ והבלשים ללכת לבית שלו.‬

313
00:21:24,617 --> 00:21:26,369
‫מצאנו דברים חשודים בבית,‬

314
00:21:26,369 --> 00:21:29,789
‫כמה מסמכים רשמיים, דרכונים,‬
‫דברים כאלה, שהיו בעייתיים.‬

315
00:21:30,915 --> 00:21:35,462
‫בהתחשב בחומרת המצב,‬
‫אתה רוצה לעשות את זה בדרך חוקית,‬

316
00:21:35,462 --> 00:21:37,255
‫כדי שאם הראיות יובילו‬

317
00:21:37,255 --> 00:21:39,841
‫לאדם שלדעתך ביצע את הפשע הזה,‬

318
00:21:39,841 --> 00:21:42,177
‫תוכל להשתמש בראיות האלה בבית המשפט.‬

319
00:21:42,177 --> 00:21:44,929
‫הרשויות ערכו חיפוש בדירה של סטודנט זר‬

320
00:21:44,929 --> 00:21:47,474
‫שנפצע בפיצוץ ונראה בורח,‬

321
00:21:47,474 --> 00:21:50,810
‫אבל הם לא מצאו דבר, והוא לא נחשב לחשוד.‬

322
00:21:50,810 --> 00:21:53,938
‫מתברר שהוא פשוט היה קרבן.‬
‫לא היה לו שום קשר לזה.‬

323
00:21:55,732 --> 00:21:58,109
‫הוא במקרה היה סעודי שהיה ליד קו הסיום,‬

324
00:21:58,109 --> 00:22:00,945
‫וחי בעידן של איסלאמופוביה.‬

325
00:22:01,696 --> 00:22:04,407
‫ולא היה ספק שיש מידה מסוימת של דעה קדומה‬

326
00:22:04,407 --> 00:22:06,117
‫לגבי האחראי האפשרי.‬

327
00:22:07,035 --> 00:22:08,953
‫אחרי היום הראשון לא היו חשודים.‬

328
00:22:08,953 --> 00:22:13,083
‫היו לנו כמה קצוות חוט, אבל שום דבר מוחשי.‬
‫ורצינו לקיים מסיבת עיתונאים‬

329
00:22:13,083 --> 00:22:16,211
‫כדי לספר לציבור האמריקאי‬
‫מה ידענו על הפיגועים.‬

330
00:22:17,462 --> 00:22:20,840
‫אמרתי למושל שזו יכולה להיות מתקפת טרור,‬

331
00:22:20,840 --> 00:22:23,343
‫אז ה-FBI ישמח להוביל את החקירה.‬

332
00:22:23,343 --> 00:22:26,554
{\an8}‫למען האמת, הייתי כזה, "כן, כולה שלך".‬

333
00:22:26,554 --> 00:22:28,264
{\an8}‫- דבאל פטריק‬
‫מושל מסצ'וסטס -‬

334
00:22:28,264 --> 00:22:32,477
{\an8}‫אבל המושל ביקש ממני‬
‫לנהל את מסיבת העיתונאים, ואני כזה, "אני?"‬

335
00:22:32,477 --> 00:22:35,188
‫והייתי צריך להבין, לא?‬

336
00:22:35,730 --> 00:22:39,734
‫פוליטיקאים לא אוהבים לספר חדשות רעות,‬
‫ואני איש החדשות הרעות.‬

337
00:22:39,734 --> 00:22:44,364
{\an8}‫הרשו לי להעביר את רשות הדיבור לאד דייויס‬
‫מפכ"ל המשטרה כאן בבוסטון.‬

338
00:22:46,199 --> 00:22:47,200
{\an8}‫תודה, המושל.‬

339
00:22:48,451 --> 00:22:52,580
{\an8}‫ב-14:50 אירעו פיצוצים סימולטניים‬

340
00:22:52,580 --> 00:22:55,625
‫לאורך מסלול מרתון בוסטון ליד קו הסיום.‬

341
00:22:55,625 --> 00:22:58,795
{\an8}‫אנשים צריכים להיות רגועים,‬
‫אבל הם צריכים להבין‬

342
00:22:58,795 --> 00:23:01,506
{\an8}‫שזה אירוע פעיל, והם צריכים להבין‬

343
00:23:01,506 --> 00:23:05,718
{\an8}‫שאנחנו צריכים את כל המידע‬
‫שנוכל לקבל לרשותנו.‬

344
00:23:05,718 --> 00:23:08,513
{\an8}‫אמרתי לציבור,‬
‫"אם יש לכם תמונות, תעבירו לנו".‬

345
00:23:08,513 --> 00:23:11,641
‫אם מישהו ראה משהו בתקרית הזאת,‬

346
00:23:11,641 --> 00:23:18,189
{\an8}‫הם צריכים להתקשר אלינו לקו החם.‬

347
00:23:18,189 --> 00:23:21,776
‫הרבה פעמים במקרים כאלה,‬
‫מישהו רואה מה קורה ומבין,‬

348
00:23:21,776 --> 00:23:23,528
‫"אלוהים, הוא אמר לי‬

349
00:23:23,528 --> 00:23:26,573
‫"שהוא יעשה משהו כזה.‬
‫אני צריך להתקשר למשטרה."‬

350
00:23:26,573 --> 00:23:29,534
{\an8}‫אתה מתאר את זה כרגע כפיגוע טרור?‬

351
00:23:29,534 --> 00:23:33,538
{\an8}‫המושל פטריק אמר שזה היה פיגוע.‬
‫הייתי אומר שזה פיגוע טרור?‬

352
00:23:33,538 --> 00:23:36,082
{\an8}‫אנחנו לא בטוחים בזה כרגע,‬

353
00:23:36,082 --> 00:23:41,171
{\an8}‫אבל את יכולה להגיע למסקנות שלך‬
‫בהתבסס על מה שקרה.‬

354
00:23:41,671 --> 00:23:47,302
{\an8}‫כאזרח וככתב, נראה שהיה מדובר בפעולת טרור.‬

355
00:23:47,302 --> 00:23:51,931
‫יש שמבקרים את ה-FBI על כך‬
‫שלא קרא לזה פיגוע טרור מיד,‬

356
00:23:51,931 --> 00:23:53,850
‫אבל היה עלינו לאסוף ראיות קודם.‬

357
00:23:53,850 --> 00:23:56,978
‫- השעה ה-5‬
‫יום שני -‬

358
00:23:56,978 --> 00:23:59,022
‫- השעה ה-6‬
‫יום שני -‬

359
00:23:59,022 --> 00:24:02,066
‫בלילה ההוא יצאתי לחפש את קארן.‬

360
00:24:03,818 --> 00:24:05,528
‫לא ידעתי מה קורה‬

361
00:24:06,404 --> 00:24:08,072
‫והבת שלי אומרת,‬

362
00:24:08,072 --> 00:24:10,992
‫"אפשר לשים אותך בפייסבוק עם הדגלים?"‬

363
00:24:12,744 --> 00:24:14,078
‫- הלוואי שהיא בטוחה. -‬

364
00:24:14,078 --> 00:24:17,040
‫- מקווה שאת בטוחה ואשמע ממך בקרוב‬
‫-עוד לא שמעתי ממנה... -‬

365
00:24:17,040 --> 00:24:19,042
‫והחבר של קריסטל, ג'ו, צלצל אליי.‬

366
00:24:20,168 --> 00:24:21,920
‫ג'ו בא, אוסף אותי.‬

367
00:24:22,420 --> 00:24:25,632
‫הוא מראה לי תמונה של קארן וקריסטל‬
‫שוכבות על הקרקע.‬

368
00:24:28,259 --> 00:24:30,053
‫איכשהו היא כבר הייתה באינטרנט.‬

369
00:24:31,387 --> 00:24:36,851
‫ראיתי את הפנים שלהן. הם נראו חסרי חיים.‬

370
00:24:40,104 --> 00:24:42,565
‫מיד נסענו לבית החולים מסצ'וסטס.‬

371
00:24:48,696 --> 00:24:52,325
‫הגענו לשם ואמרו לי שקריסטל שם.‬

372
00:24:52,325 --> 00:24:54,786
‫הם ניתחו את הרגל שלה. הרגל שלה במצב רע.‬

373
00:24:54,786 --> 00:24:56,329
‫הם ינסו להציל אותה.‬

374
00:24:57,580 --> 00:25:00,124
‫אבל הם אמרו לי שקארן לא שם.‬

375
00:25:01,292 --> 00:25:06,381
‫ואין להם תשובות.‬
‫הם לא יודעים כלום. שום דבר.‬

376
00:25:06,923 --> 00:25:07,757
‫הם אמרו,‬

377
00:25:08,633 --> 00:25:10,176
‫"איננו יודעים מה לומר לך."‬

378
00:25:10,176 --> 00:25:13,263
‫והם פשוט ממשיכים.‬

379
00:25:15,265 --> 00:25:16,474
‫זה לא היה הגיוני.‬

380
00:25:17,850 --> 00:25:18,893
‫והם אמרו,‬

381
00:25:19,894 --> 00:25:23,439
‫"אתם צריכים ללכת לכל בתי החולים."‬

382
00:25:24,732 --> 00:25:26,234
‫אז אנחנו מתחילים ללכת.‬

383
00:25:27,986 --> 00:25:31,114
‫אין נפש חיה. מעולם לא ראיתי דבר כזה.‬

384
00:25:31,114 --> 00:25:32,907
‫אין נפש חיה בבוסטון.‬

385
00:25:40,873 --> 00:25:44,335
{\an8}‫חיפשנו בכל מקום. התקשרנו לכל בתי החולים.‬

386
00:25:44,335 --> 00:25:48,673
{\an8}‫לאף אחד לא היו תשובות עבורנו.‬
‫פשוט לא מצאנו את קארן בשום מקום.‬

387
00:25:49,173 --> 00:25:53,553
‫בראש שלי, חשבתי שקארן מתה. בלי שום ספק.‬

388
00:25:57,098 --> 00:25:59,601
‫ואז פתאום הטלפון שלי מצלצל.‬

389
00:26:00,810 --> 00:26:03,938
‫אמרו לי שקארן בחדר ניתוח.‬

390
00:26:04,522 --> 00:26:09,027
‫לא האמנתי.‬
‫הייתי חייב לראות את זה בעיניים שלי.‬

391
00:26:10,903 --> 00:26:12,655
‫וחזרתי לבית החולים.‬

392
00:26:14,407 --> 00:26:15,575
‫וראיתי את קארן.‬

393
00:26:18,745 --> 00:26:22,373
‫כשהתעוררתי לראשונה,‬
‫הפרצוף הראשון שראיתי היה של קווין.‬

394
00:26:22,373 --> 00:26:26,711
‫שמחתי. החזקתי את היד שלה, לחצתי חזק.‬

395
00:26:27,420 --> 00:26:29,297
‫היא לא ידעה מה קורה‬

396
00:26:29,797 --> 00:26:32,008
‫ואני רק אמרתי, "הכול יהיה בסדר.‬

397
00:26:32,008 --> 00:26:33,676
‫"אל תדאגי. אני אוהב אותך.‬

398
00:26:34,302 --> 00:26:36,638
‫"אני אוהב אותך, והכול יהיה בסדר."‬

399
00:26:39,682 --> 00:26:41,309
‫זה היה נס.‬

400
00:26:41,309 --> 00:26:42,727
‫- השעה ה-10‬
‫יום שני -‬

401
00:26:42,727 --> 00:26:45,521
‫- השעה ה-11‬
‫יום שלישי -‬

402
00:26:45,521 --> 00:26:46,689
‫בלילה הראשון‬

403
00:26:46,689 --> 00:26:50,234
‫ידענו שקצה החוט הטוב ביותר שלנו‬
‫יהיה וידאו מהזירה.‬

404
00:26:50,234 --> 00:26:54,322
‫היה לנו אירוע ספורט גדול.‬
‫היה לנו סיקור בתקשורת הארצית.‬

405
00:26:54,822 --> 00:26:58,493
‫היו לנו אנשים עם טלפונים ניידים‬
‫ומצלמות וידאו בכל מקום.‬

406
00:26:59,035 --> 00:27:00,411
‫פה נכנס קווין סווינדון.‬

407
00:27:00,411 --> 00:27:02,497
‫- קווין סווינדון -‬

408
00:27:02,497 --> 00:27:03,873
‫- אגף הסייבר‬
‫FBI -‬

409
00:27:03,873 --> 00:27:07,627
‫קווין סווינדון היה מפקד יחידת הסייבר‬

410
00:27:07,627 --> 00:27:09,420
{\an8}‫במשרד ה-FBI בבוסטון.‬

411
00:27:10,254 --> 00:27:13,341
{\an8}‫תפקידי היה מז"פ ממוחשב ומז"פ דיגיטלי.‬

412
00:27:14,842 --> 00:27:17,428
‫מיד ידענו שמדיה דיגיטלית תהיה‬

413
00:27:17,428 --> 00:27:20,598
‫גורם משמעותי בחקירה הזאת.‬

414
00:27:21,140 --> 00:27:23,643
‫הטלפונים לא צלצלו,‬
‫אבל המייל היה עמוס מאוד.‬

415
00:27:26,312 --> 00:27:29,190
‫עד כדי כך שהייתה סכנה שיתמלא.‬

416
00:27:29,732 --> 00:27:31,651
‫עשרות אלפי מיילים.‬

417
00:27:31,651 --> 00:27:36,906
‫מה שלא לקחתי בחשבון‬
‫היא כמות הראיות הדיגיטליות העצומה שהגיעה.‬

418
00:27:37,990 --> 00:27:42,412
‫הם מקבלים אלפי תמונות,‬
‫סרטונים מאייפונים.‬

419
00:27:42,412 --> 00:27:44,747
‫נראה שסיימתי תוך 3:38 וקצת.‬

420
00:27:44,747 --> 00:27:49,001
‫יותר מ-125 טלפונים ניידים‬
‫נאספו מרח' בוילסטון.‬

421
00:27:51,254 --> 00:27:53,923
‫יפה, הגענו לק"מ וחצי במרתון בוסטון!‬

422
00:27:55,842 --> 00:27:56,801
‫אלוהים אדירים!‬

423
00:27:58,010 --> 00:27:58,970
‫מה לעזאזל?‬

424
00:28:00,596 --> 00:28:02,140
‫בשלב הזה לא היו קצות חוט.‬

425
00:28:02,140 --> 00:28:05,101
‫אז חיפשנו את הסרטון שיספק לנו רמזים כלשהם.‬

426
00:28:06,602 --> 00:28:09,689
‫היו לנו צילומים מהפורום.‬
‫היו לנו צילומים מוולגרינס.‬

427
00:28:09,689 --> 00:28:13,818
‫היו לנו צילומים מבנקים.‬
‫כל עסק לאורך המסלול הזה,‬

428
00:28:13,818 --> 00:28:17,155
‫אספנו והשגנו כל סרטון שיכולנו.‬

429
00:28:17,155 --> 00:28:20,908
‫היו לנו מאות אלפי סרטונים אבל האתגר בעיבוד‬

430
00:28:20,908 --> 00:28:22,618
‫כל כך הרבה ראיות וידאו‬

431
00:28:22,618 --> 00:28:25,621
‫הוא שיש גבול לכמות שאפשר לעבד בזמן.‬

432
00:28:27,665 --> 00:28:30,376
‫אם יש לך שמונה שעות של סרטון‬
‫ועליך לבחון אותו,‬

433
00:28:30,376 --> 00:28:32,462
‫ייקח לך שמונה שעות לבחון אותו.‬

434
00:28:36,799 --> 00:28:41,763
‫היו לנו כמה צוותים של אנשים‬
‫שעברו על הסרטונים.‬

435
00:28:43,556 --> 00:28:46,017
‫הבעיה הייתה שהיו אלפי שעות של וידאו.‬

436
00:28:50,438 --> 00:28:51,939
‫מעבר לזה, האתגר היה‬

437
00:28:51,939 --> 00:28:55,067
‫שלא ידענו מה או את מי אנחנו מחפשים.‬

438
00:28:55,067 --> 00:28:56,569
‫בכל דקה שעוברת‬

439
00:28:56,569 --> 00:29:00,072
‫ישנה אפשרות שהאחראי לזה יחמוק.‬

440
00:29:01,657 --> 00:29:04,535
‫מה שהתמודדתי איתו‬
‫הייתה החקירה הכי אינטינסיבית‬

441
00:29:04,535 --> 00:29:06,996
‫שמשטרת בוסטון ערכה אי פעם.‬

442
00:29:15,129 --> 00:29:16,881
‫כשהפיגועים עצמם התרחשו,‬

443
00:29:17,715 --> 00:29:20,676
‫המשפחה שלי ואני היינו בחופשה באריזונה.‬

444
00:29:22,386 --> 00:29:25,181
‫בדיוק הודעתי ל-FBI שאני עומד לפרוש.‬

445
00:29:26,140 --> 00:29:30,520
‫- ג'ון פולי -‬

446
00:29:30,520 --> 00:29:33,022
‫- סגן הסוכן האחראי‬
‫FBI -‬

447
00:29:33,022 --> 00:29:38,444
‫רק כשהגענו לסדונה,‬
‫הטלפון שלי התחיל להתפוצץ.‬

448
00:29:39,570 --> 00:29:42,532
‫ואז ראיתי את התמונות של הפיגוע.‬

449
00:29:47,078 --> 00:29:48,162
‫זה היה נורא.‬

450
00:29:52,458 --> 00:29:55,628
‫טיפלתי בפשעים אלימים, סמים, כנופיות.‬

451
00:29:57,630 --> 00:30:00,007
‫הרבה אנשים היו אומרים שאני מגנט לחרא.‬

452
00:30:03,094 --> 00:30:05,429
‫וכשראיתי את התמונות של הפיגוע...‬

453
00:30:10,518 --> 00:30:13,020
‫אשתי אמרה, "לך תתפוס את החארות האלה".‬

454
00:30:13,020 --> 00:30:14,313
‫- השעה ה-16‬
‫שלישי -‬

455
00:30:14,313 --> 00:30:15,731
‫- השעה ה-17‬
‫שלישי -‬

456
00:30:15,731 --> 00:30:17,441
‫זה הכי קרוב שאפשר להגיע‬

457
00:30:17,441 --> 00:30:20,403
‫לאתר הפיצוצים אתמול במרתון בוסטון.‬

458
00:30:20,403 --> 00:30:22,864
‫האבטחה צמודה מאוד, כפי שניתן לצפות.‬

459
00:30:23,406 --> 00:30:26,576
‫אנחנו עדיין לא יודעים‬
‫מי ביצע את מה שקרה אתמול‬

460
00:30:26,576 --> 00:30:27,702
‫וגם לא למה.‬

461
00:30:27,702 --> 00:30:31,330
{\an8}‫לא בוצע אף מעצר. אין חשודים ידועים.‬

462
00:30:31,330 --> 00:30:32,957
{\an8}‫- שלושה נהרגו, 176 נפצעו -‬

463
00:30:32,957 --> 00:30:37,461
‫רק שני מטענים נמצאו ואלו השניים שהתפוצצו.‬

464
00:30:37,461 --> 00:30:40,506
‫הם לא מצאו אף מטען שלא התפוצץ.‬

465
00:30:41,716 --> 00:30:44,427
‫ביום שלישי בבוקר, צוותי איסוף הראיות‬

466
00:30:44,427 --> 00:30:47,430
‫נכנסו והתחילו לעבור על זירת הפשע.‬

467
00:30:48,556 --> 00:30:52,518
‫היו לנו ראיות על בניינים,‬
‫על אדני חלון, על מכוניות.‬

468
00:30:54,103 --> 00:30:58,941
‫זו הייתה זירת פשע ענקית,‬
‫והיא נרמסה ונבעטה לכל מקום.‬

469
00:31:00,526 --> 00:31:02,778
‫אנחנו מוצאים כדוריות, רסיסים.‬

470
00:31:03,279 --> 00:31:07,158
‫סוג הרסיסים שהם ראו‬
‫לא יכול היה להיות סתם פסולת מהרחוב,‬

471
00:31:07,158 --> 00:31:10,912
‫אלא מדובר בעצם במסמרי נגרים‬
‫ועצמים דמויי כדוריות רובה אוויר.‬

472
00:31:10,912 --> 00:31:15,249
‫הם בוחנים איך הפצצה הזו הורכבה.‬

473
00:31:15,249 --> 00:31:19,170
‫באילו חומרים השתמשו? מה היה הפתיל?‬
‫מה היה הנפץ?‬

474
00:31:20,421 --> 00:31:26,010
‫היו שם תיקי גב קרועים לגזרים,‬
‫בניגוד לתיק גב שנפגע.‬

475
00:31:26,594 --> 00:31:29,555
‫אלה היו התיקים שלדעתנו החזיקו את הפצצות.‬

476
00:31:30,389 --> 00:31:35,478
‫מומחי החבלה אומרים מיד,‬
‫"זה מטען בשלט רחוק".‬

477
00:31:36,562 --> 00:31:38,105
‫כשאספנו את הראיות,‬

478
00:31:38,105 --> 00:31:41,108
‫התחלנו להרכיב את הפאזל של הפצצות האלה.‬

479
00:31:44,195 --> 00:31:46,405
{\an8}‫הפצצה הראשונה התפוצצה ליד קו הסיום.‬

480
00:31:48,616 --> 00:31:50,868
{\an8}‫הפצצה השנייה התפוצצה כ-12 שניות אחר כך‬

481
00:31:50,868 --> 00:31:52,828
{\an8}‫מול מסעדה בשם "הפורום".‬

482
00:31:55,581 --> 00:32:00,461
‫התאוריה שלנו הייתה‬
‫שהפצצות הועברו לאתרי הפיצוץ בתיקי גב,‬

483
00:32:00,461 --> 00:32:03,839
‫ושהיה מדובר בפצצות סירי לחץ‬
‫עם חלקי מתכת בתוכם.‬

484
00:32:03,839 --> 00:32:06,968
‫פצצות סיר לחץ הן נשק טרוריסטי פופולרי‬

485
00:32:06,968 --> 00:32:09,679
‫כי את החלקים אפשר לקנות בחנויות שונות.‬

486
00:32:09,679 --> 00:32:12,640
‫המכסה לסיר הלחץ ששימש לפיצוץ ביום שני‬

487
00:32:12,640 --> 00:32:15,559
{\an8}‫נמצא על גג סמוך.‬

488
00:32:15,559 --> 00:32:16,769
‫זה נראה לך‬

489
00:32:16,769 --> 00:32:19,939
{\an8}‫כמשהו שיש לו מאפיינים של טרור מבית?‬

490
00:32:19,939 --> 00:32:23,275
‫זו חקירת טרור. זה תיק של טרור.‬

491
00:32:23,275 --> 00:32:27,279
‫וגם אם הפוליטיקאים מודאגים‬
‫ש"זה נשמע רע. אנו לא רוצים להגיד את זה."‬

492
00:32:27,279 --> 00:32:31,283
‫זה בסדר, אבל אל תטעו, זו חקירת טרור.‬

493
00:32:31,283 --> 00:32:33,035
‫לכן ה-FBI מנהל את זה.‬

494
00:32:33,035 --> 00:32:36,330
‫טרור הוא פיגוע שמונע מאידאולוגיה.‬

495
00:32:36,330 --> 00:32:39,375
‫בפיגוע מרתון בוסטון לא ידענו במה מדובר.‬

496
00:32:40,167 --> 00:32:42,336
‫אבל במקביל, לא משנה מי האחראי,‬

497
00:32:42,837 --> 00:32:45,506
‫מצאנו את תיקי הגב, את פצצות סירי הלחץ.‬

498
00:32:45,506 --> 00:32:48,592
‫מצאנו חתיכות מתכת שהיו בתוך סירי הלחץ.‬

499
00:32:48,592 --> 00:32:51,387
‫אלה נועדו בבירור לפצוע ולהרוג אנשים.‬

500
00:32:52,138 --> 00:32:54,265
‫אז הרגשנו בנוח לספר לציבור האמריקאי‬

501
00:32:54,265 --> 00:32:56,017
‫שאנו חושדים שזה פיגוע טרור.‬

502
00:32:56,684 --> 00:32:58,019
‫- השעה ה-20‬
‫יום שלישי -‬

503
00:32:58,019 --> 00:33:00,771
‫- השעה ה-21‬
‫יום שלישי -‬

504
00:33:03,733 --> 00:33:04,692
‫בוקר טוב, כולם.‬

505
00:33:05,568 --> 00:33:08,571
‫הצוות שלי לביטחון לאומי תדרך אותי עכשיו‬

506
00:33:08,571 --> 00:33:11,949
‫כולל ראש ה-FBI מולר, לגבי המתקפות בבוסטון.‬

507
00:33:11,949 --> 00:33:15,536
‫ובהתחשב במה שאנחנו יודעים עכשיו‬
‫על מה שארע,‬

508
00:33:15,536 --> 00:33:18,414
‫ה-FBI חוקר את זה כפעולת טרור.‬

509
00:33:19,582 --> 00:33:23,294
‫בכל פעם שפצצות מופעלות כנגד אזרחים תמימים,‬

510
00:33:23,794 --> 00:33:25,129
‫מדובר בפעולת טרור.‬

511
00:33:25,880 --> 00:33:29,216
‫אנחנו עדיין לא יודעים מי עשה את זה או למה,‬

512
00:33:29,717 --> 00:33:33,179
‫ואנשים לא צריכים לקפוץ למסקנות‬
‫לפני שיש לנו את כל העובדות.‬

513
00:33:33,721 --> 00:33:37,475
‫אבל אל תטעו, אנחנו נרד לשורש העניין,‬

514
00:33:37,475 --> 00:33:41,562
‫ונגלה מי עשה את זה.‬
‫אנחנו נגלה למה הם עשו את זה.‬

515
00:34:05,669 --> 00:34:09,090
‫- איסמאעיל פני -‬

516
00:34:09,090 --> 00:34:13,344
‫- אימאם בבוסטון -‬

517
00:34:13,344 --> 00:34:16,722
‫לדעתי, 11 בספטמבר הייתה נקודת מפנה לכולנו.‬

518
00:34:17,848 --> 00:34:19,475
‫אבל במיוחד למוסלמים.‬

519
00:34:20,768 --> 00:34:23,270
‫היינו בהלם כשראינו מה קרה.‬

520
00:34:25,481 --> 00:34:27,525
‫אבל בהחלט היה שינוי.‬

521
00:34:29,902 --> 00:34:35,741
‫בהחלט הרגשנו שפתאום אנחנו האשמים.‬

522
00:34:40,788 --> 00:34:42,498
‫זו הייתה תקופה קשה עבורנו.‬

523
00:34:42,498 --> 00:34:44,667
‫- לא נשכח את 9/11‬
‫לא למסגד ג'יהאדי -‬

524
00:34:44,667 --> 00:34:47,086
‫מהות האיסלאם היא להיות אדם טוב.‬

525
00:34:47,086 --> 00:34:48,963
‫- 09/11/01‬
‫לא למסגד של אובמה! -‬

526
00:34:48,963 --> 00:34:53,342
‫אנחנו כאן כאמריקאים.‬
‫אנחנו כאן כחלק מהחברה.‬

527
00:34:54,385 --> 00:34:57,138
‫אבל כשאתה לא מכיר משהו,‬

528
00:34:59,056 --> 00:35:01,892
‫התגובה הראשונה שלך היא לפחד ממנו.‬

529
00:35:01,892 --> 00:35:03,561
‫- האיסלאם הוא מהשטן -‬

530
00:35:03,561 --> 00:35:05,020
‫וזה מה שקרה עם מוסלמים.‬

531
00:35:05,020 --> 00:35:06,480
‫- 09/11‬
‫יום שרפת קוראן -‬

532
00:35:07,565 --> 00:35:08,983
‫- לעולם לא נשכח -‬

533
00:35:11,569 --> 00:35:12,820
‫חזרו הביתה!‬

534
00:35:12,820 --> 00:35:13,946
‫עופו מפה!‬

535
00:35:13,946 --> 00:35:14,989
‫חזרו הביתה!‬

536
00:35:17,241 --> 00:35:19,952
‫- יוסוף א-דפאלי‬
‫סטודנט -‬

537
00:35:19,952 --> 00:35:23,998
‫בעידן שאחרי 11 בספטמבר,‬
‫הבריונות הייתה אכזרית.‬

538
00:35:23,998 --> 00:35:26,083
‫היא הייתה עקבית. כל יום.‬

539
00:35:28,627 --> 00:35:34,383
‫והסתרתי כל הזמן היבטים מסוימים של עצמי,‬

540
00:35:34,383 --> 00:35:35,509
‫בכל פעם ש...‬

541
00:35:36,802 --> 00:35:38,179
‫שניווטתי בחיים, באמת.‬

542
00:35:39,138 --> 00:35:41,432
‫עברתי לבוסטון כשהייתי בן שבע.‬

543
00:35:42,600 --> 00:35:44,268
‫שבועיים לפני ה-11 בספטמבר.‬

544
00:35:45,561 --> 00:35:47,938
‫הילדים היו באים אליי עם פצצות מזויפות‬

545
00:35:48,439 --> 00:35:50,774
‫ואז בורחים ומשמיעים קולות תקתוק.‬

546
00:35:51,817 --> 00:35:54,486
‫אז התביישתי מאוד להיות מוסלמי.‬

547
00:35:56,322 --> 00:35:58,699
‫כשהפיצוצים קרו, למדתי בקולג'.‬

548
00:36:00,743 --> 00:36:04,121
‫אני זוכר שחשבתי,‬
‫"בבקשה שזה לא קשור לאיסלאם".‬

549
00:36:05,164 --> 00:36:08,000
‫לא יכולת להימנע מהתחושה הזו ששוקעת בך‬

550
00:36:08,876 --> 00:36:12,755
‫לחשוב שאולי זה בוצע על ידי מישהו‬

551
00:36:14,215 --> 00:36:15,174
‫מוסלמי.‬

552
00:36:17,343 --> 00:36:20,262
‫האיסלאמופוביה רק התחילה להתפוגג.‬

553
00:36:21,722 --> 00:36:27,645
‫מיד ידעתי שהם יאשימו את האיסלאם בזה.‬

554
00:36:29,980 --> 00:36:32,316
‫- השעה ה-22‬
‫יום שלישי -‬

555
00:36:32,316 --> 00:36:34,902
‫- השעה ה-23‬
‫יום שלישי -‬

556
00:36:36,528 --> 00:36:39,365
‫ברגע שקבענו שמדובר באירוע טרור,‬

557
00:36:39,990 --> 00:36:43,702
‫כל המשקל והכוח של הממשלה הפדרלית‬
‫הוקדש לחיפוש אחר המחבלים.‬

558
00:36:46,497 --> 00:36:47,915
{\an8}‫ידענו את מיקום הפיגועים.‬

559
00:36:47,915 --> 00:36:50,251
{\an8}‫ידענו שהיו עסקים לאורך רחוב בוילסטון‬

560
00:36:50,251 --> 00:36:52,294
{\an8}‫שהיו להם מצלמות אבטחה מולם.‬

561
00:36:52,294 --> 00:36:54,880
‫אז ידענו שאם נסתכל עליהן,‬

562
00:36:54,880 --> 00:36:57,841
‫סביר שנמצא תמונות חזותיות של המחבלים.‬

563
00:36:58,968 --> 00:37:03,305
{\an8}‫הראיה המשמעותית הראשונה‬
‫הייתה צילומי הווידאו מהפורום.‬

564
00:37:04,556 --> 00:37:07,518
{\an8}‫הייתה להם מצלמה חיצונית שהוצבה מעל דלת,‬

565
00:37:08,018 --> 00:37:12,189
{\an8}‫שלמעשה השקיפה על אתר הפיצוץ השני.‬

566
00:37:13,691 --> 00:37:15,567
‫והתחלנו לעבד את זה מהר מאוד‬

567
00:37:16,652 --> 00:37:19,780
‫כי ידענו שהיא עשויה‬
‫להכיל כמה ראיות משמעותיות עבורנו.‬

568
00:37:20,906 --> 00:37:25,661
‫אנליסטים שלנו צפו בסרטון הזה שוב ושוב.‬

569
00:37:25,661 --> 00:37:29,331
‫הריצו אחורה, צפו בו שוב, הריצו אחורה.‬

570
00:37:30,374 --> 00:37:31,208
‫הגדילו.‬

571
00:37:34,920 --> 00:37:36,380
‫כל הלילה, פריים פריים.‬

572
00:37:40,926 --> 00:37:43,470
‫לא היה שום דבר יוצא דופן בסרטון בכלל.‬

573
00:37:45,723 --> 00:37:48,684
‫אבל קיבלנו טלפון מאזרח שאמר,‬

574
00:37:48,684 --> 00:37:53,188
‫"הייתי מעבר לרחוב,‬
‫ויש לי כמה תמונות שאולי תרצו.‬

575
00:37:53,188 --> 00:37:56,442
‫"התמונות האלה צולמו ממש לפני הפיצוץ."‬

576
00:37:59,028 --> 00:38:01,530
‫צוות איסוף הראיות שלנו‬
‫לקח את התמונות האלה,‬

577
00:38:02,698 --> 00:38:05,576
‫ובתמונה ראו תיק על הרצפה.‬

578
00:38:07,911 --> 00:38:12,750
‫סינכרנו את הזמנים בין התמונה‬
‫לסרטון מהפורום,‬

579
00:38:13,250 --> 00:38:17,004
‫וכך ראינו אדם כלשהו שהיה מעט גבוה מכולם‬

580
00:38:17,004 --> 00:38:18,130
‫וחבש כובע לבן.‬

581
00:38:19,548 --> 00:38:21,508
‫מיד התקשרתי לריק ואמרתי,‬

582
00:38:21,508 --> 00:38:24,178
‫"ריק, אתה חייב לבוא למעבדה לראות את זה."‬

583
00:38:24,678 --> 00:38:27,514
‫קווין סווינדון צלצל,‬
‫"בוס, אני רוצה שתראה סרטון".‬

584
00:38:29,224 --> 00:38:33,103
‫רואים את האיש הזה עם הכובע הלבן‬
‫הולך לעבר אתר הפיצוץ,‬

585
00:38:33,812 --> 00:38:36,273
‫והוא עוצר ליד עץ מול מסעדת הפורום.‬

586
00:38:36,273 --> 00:38:38,776
‫והוא עומד שם ומסתכל מסביב כמו כל אחד אחר.‬

587
00:38:39,360 --> 00:38:43,530
‫ואז רואים אותו מפיל תיק גב לרצפה‬
‫והוא עומד שם.‬

588
00:38:44,198 --> 00:38:47,368
‫נראה שהוא מצלם אנשים רצים. שהוא מסמס.‬

589
00:38:48,786 --> 00:38:53,040
‫ואז רואים את הזעזוע של הפצצה הראשונה.‬

590
00:38:54,166 --> 00:38:58,545
‫כולם במצלמה מסתכלים שמאלה,‬
‫והוא הולך ימינה במהירות.‬

591
00:38:58,545 --> 00:39:04,176
‫אלוהים! משהו התפוצץ.‬
‫אלוהים, משהו קרה.‬

592
00:39:04,176 --> 00:39:07,388
‫וברגע שהוא עוזב את שדה הראייה של המצלמה,‬

593
00:39:07,388 --> 00:39:10,307
‫הפצצה השנייה מתפוצצת מול מסעדת פורום.‬

594
00:39:12,017 --> 00:39:16,605
‫בשלב הזה,‬
‫ידענו שיש לנו סרטון של אחד המחבלים.‬

595
00:39:18,816 --> 00:39:20,025
‫קראנו לו "כובע לבן".‬

596
00:39:25,739 --> 00:39:27,449
‫- השעה ה-38‬
‫יום רביעי -‬

597
00:39:27,449 --> 00:39:29,201
‫- השעה ה-39‬
‫יום רביעי -‬

598
00:39:29,201 --> 00:39:33,288
‫יום רביעי הוא כמעט כמו יום איפול‬
‫כי לא שומעים כלום,‬

599
00:39:33,831 --> 00:39:37,709
{\an8}‫ואז פתאום מתבטלת מסיבת עיתונאים‬
‫שהייתה אמורה להתחיל.‬

600
00:39:37,709 --> 00:39:39,211
‫תהיה לנו מסיבת עיתונאים.‬

601
00:39:39,211 --> 00:39:41,964
‫אבל כעת אנו צריכים עוד זמן להתכונן.‬
‫תודה רבה.‬

602
00:39:41,964 --> 00:39:44,675
‫מתי?‬
‫-אני לא יודע מתי.‬

603
00:39:45,175 --> 00:39:47,386
‫קיבלנו החלטה לא לקיים מסיבת עיתונאים‬

604
00:39:47,386 --> 00:39:50,055
‫כי גילינו את ראיית הווידאו במקביל‬

605
00:39:50,055 --> 00:39:52,141
‫והיינו צריכים להתמקד בה קודם.‬

606
00:39:53,016 --> 00:39:55,936
‫אבל אני חושב שזה הוביל להשערות מצד התקשורת‬

607
00:39:55,936 --> 00:39:57,271
‫בנוגע למה שקורה.‬

608
00:39:58,772 --> 00:40:04,153
‫המשטרה ניסתה לשמור על המידע חשאי.‬

609
00:40:04,153 --> 00:40:07,239
‫ראית את החלל מתמלא ברשתות החברתיות.‬

610
00:40:07,239 --> 00:40:08,824
‫- רדיט.קום -‬

611
00:40:10,784 --> 00:40:12,494
‫- סאברדיט: למצוא את המחבלים -‬

612
00:40:12,494 --> 00:40:15,831
‫אנשים הסתכלו בתמונות ואמרו,‬
‫"מה אתם יודעים על האיש הזה?"‬

613
00:40:16,498 --> 00:40:19,960
‫הבעיה עם השאלה הזאת, כמובן,‬
‫היא שיש בה אשמה מובנית.‬

614
00:40:20,752 --> 00:40:22,421
‫הופנו אצבעות כלפי אנשים,‬

615
00:40:22,963 --> 00:40:25,924
‫ומשטרת בוסטון קיבלה הרבה קצות חוט שגויים.‬

616
00:40:25,924 --> 00:40:28,469
{\an8}‫מישהו העלה תמונה של דמות מעורפלת‬

617
00:40:28,469 --> 00:40:30,095
{\an8}‫הולכת על הגג.‬

618
00:40:30,095 --> 00:40:32,890
‫זה נראה כמו אחת מהתמונות של ביגפוט.‬

619
00:40:33,640 --> 00:40:36,685
‫ואז קיבלנו תמונה‬
‫של תיק קטן על מסלול המרוץ‬

620
00:40:36,685 --> 00:40:38,020
‫במקום שבו קרה הפיצוץ.‬

621
00:40:38,020 --> 00:40:41,773
‫ואז ה-FBI ניתח אותה ואמר,‬
‫"לא, זו עבודת פוטושופ".‬

622
00:40:41,773 --> 00:40:46,445
‫זה מסיט משאבי חקירה מרדיפה אחר הרעים.‬

623
00:40:47,196 --> 00:40:49,072
‫אבל הדברים האלה צצו ברשת.‬

624
00:40:49,573 --> 00:40:53,285
{\an8}‫אנשים ישבו בסלון שלהם,‬
‫שיחקו אותה בלשים ברשתות החברתיות.‬

625
00:40:53,952 --> 00:40:58,415
‫זו גם הפכה להזדמנות של גזענים‬
‫ליהנות מההנחות שלהם ולהפיץ אותן הלאה.‬

626
00:40:58,415 --> 00:41:00,584
‫- הפיגוע בוצע ע"י מחבל מוסלמי רשע -‬

627
00:41:00,584 --> 00:41:03,545
‫אנשים אמרו שברור‬
‫שזה בוצע ע"י מחבלים איסלאמיים.‬

628
00:41:03,545 --> 00:41:06,256
‫- אין ספק שזו אשמת הערבים האלה -‬

629
00:41:06,256 --> 00:41:07,758
‫- אני מאשים את הערבים. -‬

630
00:41:07,758 --> 00:41:11,512
‫וזה לא עזר שאנשי ימין הדהדו את זה.‬

631
00:41:11,512 --> 00:41:15,724
‫רוב הטרוריסטים, לפחות לאחרונה,‬
‫היו מוסלמים.‬

632
00:41:15,724 --> 00:41:20,145
‫הם הציתו מחדש את להבות האיסלאמופוביה‬
‫ברחבי המדינה.‬

633
00:41:20,145 --> 00:41:23,815
‫רשתות החדשות לא עזרו.‬

634
00:41:23,815 --> 00:41:28,612
‫המקורות שלנו בסיפור הזה עודדו אותנו‬
‫לבחון היטב‬

635
00:41:28,612 --> 00:41:30,948
‫מיהו האזרח הסעודי הזה.‬

636
00:41:30,948 --> 00:41:34,201
‫אפילו אחרי שהוא זוכה, התקשורת רדפה‬

637
00:41:34,201 --> 00:41:36,954
‫את האזרח הסעודי ואפילו את שותפו לדירה.‬

638
00:41:36,954 --> 00:41:38,872
‫אתה יודע משהו על הפיגועים האלה?‬

639
00:41:38,872 --> 00:41:42,543
‫לך או לחבריך יש קשר אליהם?‬
‫כי המשטרה הגיעה לדירה שלך.‬

640
00:41:42,543 --> 00:41:44,586
‫ואז הם אמרו שמישהו הובא‬

641
00:41:44,586 --> 00:41:46,004
‫לבית המשפט הפדרלי.‬

642
00:41:46,004 --> 00:41:51,051
{\an8}‫יש כמה דיווחים בתקשורת שבוצע מעצר.‬

643
00:41:51,051 --> 00:41:53,929
{\an8}‫ועכשיו יש מאות אנשים מחוץ לבית המשפט.‬

644
00:41:54,513 --> 00:41:57,599
‫כתבים נמצאים בכל מקום. זה ממש כאוס.‬

645
00:41:58,183 --> 00:42:00,811
{\an8}‫אני זוכר ששאלתי, "הבחור הזה במעצר?"‬

646
00:42:00,811 --> 00:42:02,437
{\an8}‫הם אמרו, "לא, לא שמעתי".‬

647
00:42:02,437 --> 00:42:06,858
‫היה הרבה מידע מוטעה. כולם רצו להביא סקופ.‬

648
00:42:07,859 --> 00:42:08,819
‫ולפתע פתאום,‬

649
00:42:08,819 --> 00:42:12,823
‫ייתכן שיש פצצה או חומר נפץ באזור.‬

650
00:42:13,323 --> 00:42:15,867
‫אחרי כל המהומה הזאת,‬
‫קיבלנו אישור שהשטח נקי‬

651
00:42:15,867 --> 00:42:18,870
‫ועובדים הורשו להיכנס ולקחת את החפצים שלהם,‬

652
00:42:18,870 --> 00:42:21,206
‫ואז בית המשפט נסגר להיום.‬

653
00:42:21,206 --> 00:42:24,293
‫הרשויות מדגישות שלא נעצר חשוד.‬

654
00:42:24,293 --> 00:42:27,254
‫הרבה מידע שגוי הסתובב בחוץ.‬

655
00:42:27,254 --> 00:42:31,300
‫היינו צריכים להבין מה אמיתי ומה לא אמיתי.‬

656
00:42:31,300 --> 00:42:33,510
‫- השעה ה-52‬
‫יום רביעי -‬

657
00:42:33,510 --> 00:42:35,929
‫- השעה ה-53‬
‫יום רביעי -‬

658
00:42:37,389 --> 00:42:40,934
‫בשלב הזה, ידענו‬
‫שזיהינו ויזואלית את אחד המחבלים.‬

659
00:42:43,854 --> 00:42:46,189
‫המשימה הבאה הייתה לאסוף עוד ראיות וידאו‬

660
00:42:46,189 --> 00:42:47,149
‫מרח' בוילסטון.‬

661
00:42:48,942 --> 00:42:51,153
{\an8}‫כי רצינו לקבוע אם יש עוד קצות חוט‬

662
00:42:51,153 --> 00:42:53,363
‫שיכולים לעזור לנו לזהות את האדם הזה.‬

663
00:42:54,197 --> 00:42:57,159
‫הראיה הקריטית הבאה שהשגנו גישה אליה‬

664
00:42:57,159 --> 00:42:59,578
‫הייתה סרטון מעסק‬

665
00:42:59,578 --> 00:43:02,372
‫בפינת רחוב בוילסטון בשם "ויסקי'ס".‬

666
00:43:03,749 --> 00:43:06,460
‫מהסרטון, הצלחנו לסנכרן את הזמן‬

667
00:43:06,460 --> 00:43:09,212
‫כדי לזהות את כובע לבן‬
‫כשהוא הולך מסביב לפינה.‬

668
00:43:12,215 --> 00:43:14,509
‫אבל הבנו שיש עוד משהו בסרטון.‬

669
00:43:16,762 --> 00:43:21,433
‫ליווה אותו גבר נוסף עם כובע שחור ותיק גב,‬
‫והם היו יחד.‬

670
00:43:23,268 --> 00:43:28,106
‫זה הפך לחקירה נפרדת. יש לנו אותם כאן.‬

671
00:43:28,106 --> 00:43:32,361
{\an8}‫איך נוכל לעקוב אחריהם אחורה בזמן‬
‫באמצעות סרטונים?‬

672
00:43:32,986 --> 00:43:36,865
‫הצלחנו לבנות ציר זמן בין שני המקומות האלה‬

673
00:43:36,865 --> 00:43:38,992
‫ממצלמות הווידאו השונות.‬

674
00:43:40,952 --> 00:43:42,621
‫ואז בעצם התחקינו אחר צעדיהם,‬

675
00:43:42,621 --> 00:43:46,750
‫כשהם פונים בוויסקי'ס‬
‫והולכים לכיוון הפורום.‬

676
00:43:48,502 --> 00:43:51,797
‫התברר לנו ששניהם הסתתרו באופן גלוי.‬

677
00:43:55,175 --> 00:43:58,595
‫לא היו להם ברדסים.‬
‫הם לא הסתירו את פניהם.‬

678
00:43:58,595 --> 00:44:00,597
‫אפשר לזהות אותם מבחינה ויזואלית.‬

679
00:44:01,098 --> 00:44:03,767
‫אלה היו שני גברים צעירים לבנים.‬

680
00:44:04,267 --> 00:44:06,269
‫הם חבשו כובעים, משקפי שמש.‬

681
00:44:07,229 --> 00:44:09,690
‫הבעיה היא שלא ידענו מי הם.‬

682
00:44:10,857 --> 00:44:13,360
‫בזמנו, תוכנות לזיהוי פנים היו טובות‬

683
00:44:13,360 --> 00:44:16,279
‫אם הייתה לך תמונת פנים ברורה‬
‫באורך 10 על 10 ס"מ.‬

684
00:44:17,322 --> 00:44:20,575
‫פשוט לא הייתה לנו כזו בהירות.‬
‫הן היו מגורענות.‬

685
00:44:21,076 --> 00:44:22,911
‫לפעמים הן צולמו מרחוק.‬

686
00:44:22,911 --> 00:44:24,329
‫לא ידענו מי הם,‬

687
00:44:24,329 --> 00:44:27,124
‫ומה היה המניע שלהם לפיגוע,‬

688
00:44:27,124 --> 00:44:29,292
‫אבל המחבלים היו על הכוונת שלנו.‬

689
00:44:32,504 --> 00:44:34,548
‫קיבלתי שיחה מריק דה-לורייה,‬

690
00:44:34,548 --> 00:44:36,800
‫ואני מגיע לשם כמה שיותר מהר.‬

691
00:44:38,051 --> 00:44:41,972
‫כרמן אורטיז הייתה שם, הם הריצו את הסרטון‬

692
00:44:41,972 --> 00:44:44,349
‫וראיתי את הבחורים האלה בפעם הראשונה.‬

693
00:44:46,685 --> 00:44:48,603
‫הם ניגנו אותו שוב ושוב.‬

694
00:44:52,899 --> 00:44:55,944
‫כשראיתי את הסרטון הזה,‬
‫אמרתי, "יש לנו אותם.‬

695
00:44:56,528 --> 00:44:57,571
‫"אלו הם."‬

696
00:45:00,949 --> 00:45:03,702
‫הדהים אותי כמה תמימים הם נראו.‬

697
00:45:04,411 --> 00:45:08,039
‫תיק גב על הכתפיים, הולכים ברחוב,‬
‫נראים כמו כל סטודנט אחר.‬

698
00:45:09,207 --> 00:45:10,292
‫אבל לא ידענו‬

699
00:45:11,042 --> 00:45:12,002
‫מי הם,‬

700
00:45:13,211 --> 00:45:14,171
‫איפה הם,‬

701
00:45:14,755 --> 00:45:16,423
‫ואם הם עם מישהו אחר.‬

702
00:45:18,216 --> 00:45:20,177
‫בשלב הזה היינו צריכים להחליט‬

703
00:45:20,177 --> 00:45:22,846
‫מה נעשה עם ראיות הווידאו האלה.‬

704
00:45:22,846 --> 00:45:26,349
‫האם לשחרר אותן לציבור האמריקאי‬
‫או לשמור אותן ולהמשיך‬

705
00:45:26,349 --> 00:45:29,269
‫לעבוד מאחורי הקלעים‬
‫לנסות לזהות את האנשים האלה?‬

706
00:45:29,269 --> 00:45:31,688
‫ובכן, חשבתי שזה ממש קריטי‬

707
00:45:31,688 --> 00:45:33,899
‫שנפרסם את התמונות לציבור.‬

708
00:45:35,734 --> 00:45:37,736
‫אך זו לא הייתה הדעה הרווחת.‬

709
00:45:40,530 --> 00:45:42,073
‫היו השקפות שונות‬

710
00:45:42,073 --> 00:45:46,077
‫לגבי עיתוי פרסום התמונות האלה‬
‫ובקשת העזרה מהציבור.‬

711
00:45:46,077 --> 00:45:49,664
‫הדחף שלי הוא לא לשמור את המידע בסוד.‬

712
00:45:49,664 --> 00:45:52,584
‫הוא לפרסם אותו.‬
‫והייתי משוכנע שאם נעשה את זה,‬

713
00:45:52,584 --> 00:45:55,253
‫החבר'ה האלה יהיו בכיס שלנו בתוך כמה שעות.‬

714
00:45:56,880 --> 00:45:58,799
‫נתקלתי בשקט מוחלט.‬

715
00:45:59,966 --> 00:46:02,260
‫ב-FBI, אנחנו רוצים לנסות לשלוט במצבים.‬

716
00:46:02,260 --> 00:46:03,970
‫כשאנו שולטים, זה בטוח יותר.‬

717
00:46:04,471 --> 00:46:07,599
‫אם תשחרר את התמונות של המחבלים,‬
‫אתה נותן להם לדעת‬

718
00:46:07,599 --> 00:46:10,727
‫שאתה יודע מי הם ואתה עלול לגרום להם לברוח.‬

719
00:46:10,727 --> 00:46:13,146
‫יכול להיות שאם מישהו היה רואה‬

720
00:46:13,146 --> 00:46:15,440
‫שהתמונה שלו פורסמה, הוא היה בורח.‬

721
00:46:16,483 --> 00:46:17,359
‫אבל למי אכפת?‬

722
00:46:17,359 --> 00:46:21,238
‫אנשים יודעים מי ביצע את הפשעים האלה‬
‫ויעזרו לנו.‬

723
00:46:21,238 --> 00:46:23,365
‫יש לנו תמונה של שני אנשים.‬

724
00:46:23,365 --> 00:46:25,700
‫זה רק הם? או שזה גדול יותר מזה?‬

725
00:46:25,700 --> 00:46:27,994
‫לא חשבנו בהכרח שיש עוד מחבלים,‬

726
00:46:27,994 --> 00:46:32,457
‫אבל היינו צריכים לברר‬
‫אם יש עוד משתפי פעולה שעזרו למחבלים.‬

727
00:46:32,457 --> 00:46:36,211
‫אנו לא יודעים מה זה,‬
‫אז אם אנו מפרסמים תמונות,‬

728
00:46:36,211 --> 00:46:37,504
‫אנו לא שולטים בכלום.‬

729
00:46:37,504 --> 00:46:40,966
‫הסיכון והנזק הפוטנציאלי‬
‫עלולים להיות עצומים.‬

730
00:46:40,966 --> 00:46:42,884
‫כל החלטה שאנחנו מקבלים בחקירה,‬

731
00:46:42,884 --> 00:46:46,763
‫במיוחד לגבי שחרור ראיות לציבור האמריקאי,‬

732
00:46:46,763 --> 00:46:48,390
‫צריכה לקבל אישור מכרמן‬

733
00:46:48,390 --> 00:46:50,684
‫וממשרד המשפטים בוושינגטון.‬

734
00:46:51,643 --> 00:46:54,020
‫כרמן אמרה, "דיברתי עם אנשי משרד המשפטים,‬

735
00:46:54,020 --> 00:46:56,231
‫"ואנחנו לא משחררים את התמונות האלה."‬

736
00:46:56,857 --> 00:46:59,442
‫והייתי די נסער מזה.‬

737
00:46:59,442 --> 00:47:01,361
‫חשבתי שכדאי שנמתין.‬

738
00:47:01,361 --> 00:47:05,156
‫אם היו לנו קצות חוט טובים‬
‫שעשויים להוביל לאנשים האלה,‬

739
00:47:05,156 --> 00:47:08,827
‫עדיף לעשות זאת בצורה הזו‬
‫כדי לנסות לתפוס אותם בלתי מוכנים.‬

740
00:47:08,827 --> 00:47:13,415
‫ואמרתי, "כי אני רוצה שתדעו‬
‫שאם מישהו ייפגע,‬

741
00:47:13,415 --> 00:47:15,709
‫"אני אפרסם לציבור את המידע הזה."‬

742
00:47:16,501 --> 00:47:17,669
‫השתררה דממה.‬

743
00:47:19,462 --> 00:47:22,132
‫הפגישה הסתיימה ויצאתי לבד.‬

744
00:47:24,634 --> 00:47:26,678
‫- השעה ה-52‬
‫יום רביעי -‬

745
00:47:26,678 --> 00:47:28,722
‫- השעה ה-53‬
‫יום רביעי -‬

746
00:47:33,894 --> 00:47:36,104
‫קארן הייתה בהכרה מעורפלת,‬

747
00:47:36,980 --> 00:47:40,567
{\an8}‫אבל היא שאלה מה קרה לקריסטל.‬

748
00:47:42,360 --> 00:47:46,406
{\an8}‫כשיכולתי לדבר, שאלתי "היא מתה?‬
‫אני יודעת שכן. אתה חייב לספר לי".‬

749
00:47:47,157 --> 00:47:49,284
{\an8}‫ואז אמרו לי שהיא באמת הלכה לעולמה.‬

750
00:47:49,784 --> 00:47:52,746
‫היום זוהתה עוד הרוגה אחת.‬

751
00:47:52,746 --> 00:47:56,374
‫קריסטל קמפבל בת ה-29 ממדפורד, מסצ'וסטס.‬

752
00:47:56,374 --> 00:48:00,003
‫גילינו שהבלבול היה בגלל שהטלפון של קריסטל‬

753
00:48:00,003 --> 00:48:01,588
‫היה בכיס של קארן.‬

754
00:48:01,588 --> 00:48:05,050
‫הטלפון הנייד שהיה לי בכיס היה של קריסטל.‬

755
00:48:05,050 --> 00:48:06,468
‫המשפחה שלה צלצלה אליו.‬

756
00:48:06,468 --> 00:48:09,846
‫הם ביקשו את קריסטל ואמרו להם, "קריסטל פה".‬

757
00:48:10,388 --> 00:48:14,434
‫אבל למעשה,‬
‫זו הייתה קארן בחדר הניתוח, לא קריסטל.‬

758
00:48:15,936 --> 00:48:18,688
‫החבר שקריסטל יצאה איתו בזמנו היה זה‬

759
00:48:18,688 --> 00:48:22,609
‫שנכנס לחדר הניתוח וזיהה שזו אני.‬

760
00:48:23,944 --> 00:48:27,364
‫איני יכול לדמיין‬
‫איך המשפחה של קריסטל הרגישה.‬

761
00:48:27,364 --> 00:48:32,410
‫לשבת כל הלילה במחשבה שקריסטל בסדר,‬
‫ואז הכול‬

762
00:48:33,662 --> 00:48:36,081
‫התהפך לגמרי, זה בלתי יאמן.‬

763
00:48:36,081 --> 00:48:40,418
‫לבנו נשבר עקב מותה של בתנו, קריסטל.‬

764
00:48:40,919 --> 00:48:42,504
‫היא הייתה אדם נפלא.‬

765
00:48:44,547 --> 00:48:48,176
‫וכל מי שהכיר אותה אהב אותה.‬

766
00:48:48,802 --> 00:48:53,306
‫זה היה פשוט הרבה מאוד לעכל.‬
‫הרבה מאוד. זה עדיין כך, עד היום.‬

767
00:48:53,306 --> 00:48:54,891
‫אני עדיין לא מבינה את זה.‬

768
00:48:55,392 --> 00:48:58,937
{\an8}‫- קריסטל קמפבל -‬

769
00:48:58,937 --> 00:49:02,482
{\an8}‫שובר לי את הלב‬
‫לחשוב על הקרבנות המסכנים שאיבדו את חייהם.‬

770
00:49:02,482 --> 00:49:05,485
{\an8}‫- מרטין ריצ'רד -‬

771
00:49:05,485 --> 00:49:06,403
{\an8}‫- לו לינגזי -‬

772
00:49:06,403 --> 00:49:10,240
{\an8}‫לקחתי את זה אישית מאוד,‬
‫ורציתי לגלות מי אחראי לזה.‬

773
00:49:11,741 --> 00:49:12,993
‫אבל ביום חמישי בבוקר,‬

774
00:49:13,493 --> 00:49:15,787
‫הנשיא אובמה ואשתו הגיעו לעיר.‬

775
00:49:15,787 --> 00:49:17,372
‫- השעה ה-65‬
‫יום חמישי -‬

776
00:49:17,872 --> 00:49:20,875
‫בנוסף לכך שהמשרדים שלנו עבדו קשה‬
‫למצוא מי עשה את זה,‬

777
00:49:21,751 --> 00:49:23,920
‫נאלצתי להפיק ביקור נשיאותי.‬

778
00:49:23,920 --> 00:49:28,633
‫בכל פעם שנשיא מגיע לעיירה שלך,‬
‫גם ביום טוב, מדובר בהרבה עבודה.‬

779
00:49:30,135 --> 00:49:34,514
‫יש לנו 11 מחוזות משטרה.‬
‫אנחנו בערך 1,800 שוטרים במדים.‬

780
00:49:35,682 --> 00:49:39,102
‫ותפקידי להציב את השוטרים האלה‬
‫במקום שבו הם נחוצים יותר.‬

781
00:49:41,688 --> 00:49:44,941
‫בזבוז המשאבים היה משהו שדאגנו לגביו.‬

782
00:49:47,819 --> 00:49:51,614
‫זו הייתה ההכנה האינטנסיבית ביותר‬
‫לביקור נשיאותי שעשינו אי פעם‬

783
00:49:51,614 --> 00:49:53,908
‫כי היה איום גובר נגד הנשיא.‬

784
00:49:54,951 --> 00:49:58,163
‫הם אמרו שהנשיא אובמה יבוא לראות אותי.‬

785
00:49:58,163 --> 00:49:59,539
‫אני זוכרת שחשבתי,‬

786
00:49:59,539 --> 00:50:02,792
‫"הרגע איבדתי את חברתי.‬
‫אני לא פה לחלוק באבל שלי כרגע.‬

787
00:50:02,792 --> 00:50:05,253
‫"אני רק רוצה לנוח ולנסות להחלים."‬

788
00:50:05,253 --> 00:50:07,756
‫הוא נכנס פנימה. הוא דמות מרשימה.‬

789
00:50:07,756 --> 00:50:10,884
‫הוא אמר, "אנחנו נתפוס את החארות האלה".‬

790
00:50:13,928 --> 00:50:15,638
‫הם ביקשו להפחיד אותנו,‬

791
00:50:17,390 --> 00:50:18,516
‫להטיל עלינו אימה,‬

792
00:50:19,225 --> 00:50:23,438
‫לערער את הערכים‬
‫שהופכים אותנו למי שאנחנו כאמריקאים.‬

793
00:50:23,438 --> 00:50:27,567
‫ובכן, זה כבר צריך להיות די ברור‬
‫שהם בחרו בעיר הלא נכונה לעשות את זה.‬

794
00:50:36,743 --> 00:50:38,161
‫לא כאן בבוסטון.‬

795
00:50:42,707 --> 00:50:44,042
‫לא כאן בבוסטון.‬

796
00:50:46,336 --> 00:50:50,006
‫ובזמן הזה בשנה הבאה, העולם ישוב‬

797
00:50:50,006 --> 00:50:53,927
‫לעיר האמריקאית הנהדרת הזאת‬
‫כדי לרוץ מהר יותר מאי פעם‬

798
00:50:53,927 --> 00:51:00,016
‫ולעודד אף יותר חזק את מרתון בוסטון ה-118.‬

799
00:51:03,728 --> 00:51:04,562
‫סמכו על זה.‬

800
00:51:16,324 --> 00:51:21,037
‫חשבתי שהנאום שלו היה חזק מאוד‬
‫והוסיף לכל השבוע‬

801
00:51:21,037 --> 00:51:25,250
‫שבו על כולנו להתאחד ולפענח מה קרה.‬

802
00:51:25,917 --> 00:51:28,253
‫זה לא מקום שבו אפשר להפחיד אנשים‬

803
00:51:28,253 --> 00:51:31,089
‫וזה ייצוג נהדר של מה שצריך לעשות‬

804
00:51:31,089 --> 00:51:33,883
‫תחת לחץ.‬

805
00:51:34,384 --> 00:51:36,886
{\an8}‫זו הייתה הסחת דעת,‬

806
00:51:37,887 --> 00:51:40,431
‫אבל אני חושב שהעיר הייתה זקוקה לזה.‬

807
00:51:45,645 --> 00:51:48,690
‫ביום הרביעי הייתה לנו סוג של הדלפה.‬

808
00:51:49,816 --> 00:51:52,402
‫אחת הרשתות השיגה את התמונות.‬

809
00:51:53,778 --> 00:51:57,240
‫תחנת טלוויזיה בבוסטון התכוונה‬
‫לשחרר את התמונות האלה‬

810
00:51:57,240 --> 00:51:59,951
‫לציבור האמריקאי וזה הכעיס אותי בזמנו.‬

811
00:52:01,911 --> 00:52:02,787
‫כלומר, אני...‬

812
00:52:03,746 --> 00:52:05,957
‫זה פשוט היה גדול מדי מכדי לשלוט בו.‬

813
00:52:05,957 --> 00:52:09,669
‫היינו פשוט צריכים‬
‫לקבל את ההחלטות הכי טובות האפשריות‬

814
00:52:10,295 --> 00:52:12,714
‫בזמן שהנסיבות משתנות.‬

815
00:52:13,298 --> 00:52:14,591
‫ארבעה ימים חלפו.‬

816
00:52:15,091 --> 00:52:16,551
‫שום דבר לא קרה.‬

817
00:52:17,135 --> 00:52:20,096
‫ואין לנו שום דבר ממשי בשלב הזה.‬

818
00:52:21,097 --> 00:52:22,098
‫רק התמונות.‬

819
00:52:23,433 --> 00:52:25,727
‫קיבלנו את ההחלטה שהדבר הכי טוב לעשות‬

820
00:52:25,727 --> 00:52:29,147
‫הוא לפרסם את הראיות מהסרטון‬
‫לציבור האמריקאי לפני התקשורת.‬

821
00:52:31,524 --> 00:52:33,985
‫למען האמת, הוקל לי שזה יקרה.‬

822
00:52:34,944 --> 00:52:36,112
{\an8}‫האם מישהו חשב,‬

823
00:52:36,112 --> 00:52:38,281
{\an8}‫"אד הוא היחיד שרצה לשחרר אותן?"‬

824
00:52:39,657 --> 00:52:42,702
‫בחיים לא הייתי עושה דבר כזה בחקירה כזאת.‬

825
00:52:42,702 --> 00:52:44,829
‫אין לי מושג איך זה הודלף.‬

826
00:52:45,955 --> 00:52:51,502
‫מאוחר יותר באותו יום,‬
‫אתה שומע שנקבעה מסיבת עיתונאים מיוחדת.‬

827
00:52:53,588 --> 00:52:58,468
‫המקורות שלי אמרו לי‬
‫שהייתה פריצת דרך משמעותית בתיק.‬

828
00:52:58,468 --> 00:53:02,680
‫אם תסתכלו מאחוריי,‬
‫תראו שהם הוציאו עכשיו את כני הציור האלה.‬

829
00:53:02,680 --> 00:53:07,477
‫אני אזוז מהדרך‬
‫כי הם מתכוננים למסיבת העיתונאים הזו עכשיו.‬

830
00:53:09,812 --> 00:53:11,648
‫מסיבת העיתונאים הייתה צפופה.‬

831
00:53:11,648 --> 00:53:14,901
‫זו הייתה מסיבת העיתונאים‬
‫הכי צפופה בקריירה שלי.‬

832
00:53:16,861 --> 00:53:19,364
‫לפני שעליתי לבמה במסיבת העיתונאים ההיא,‬

833
00:53:20,323 --> 00:53:22,283
‫מעולם לא הרגשתי יותר לחץ.‬

834
00:53:24,077 --> 00:53:26,246
‫הרגשתי כאילו משקל העולם על כתפי.‬

835
00:53:28,665 --> 00:53:31,084
‫כשהייתי ילד, ואפילו בבית הספר למשפטים,‬

836
00:53:31,084 --> 00:53:32,835
‫הייתי מבועת מדיבור בפני קהל.‬

837
00:53:32,835 --> 00:53:37,131
‫הייתי מעדיף רולטה רוסית עם חמישה כדורים,‬
‫מאשר לעמוד על במה ולשאת נאום.‬

838
00:53:38,508 --> 00:53:41,427
‫אבל ידעתי שזו אחריותי לשאת את הנאום הזה.‬

839
00:53:41,427 --> 00:53:43,513
‫זה לא היה נאום של אף אחד אחר מלבדי‬

840
00:53:43,513 --> 00:53:45,515
‫והייתי צריך להצליח עבור הקרבנות.‬

841
00:53:47,850 --> 00:53:49,894
{\an8}‫אחה"צ טובים. שמי ריצ'רד דה-לורייה,‬

842
00:53:49,894 --> 00:53:53,106
{\an8}‫ואני הסוכן המיוחד‬
‫שאחראי על משרד ה-FBI בבוסטון.‬

843
00:53:53,606 --> 00:53:55,608
{\an8}‫הושקעה הרבה עבודה בהכנת הנאום הזה.‬

844
00:53:55,608 --> 00:53:57,652
‫הוא נבדק על ידי משרד המשפטים‬

845
00:53:57,652 --> 00:53:59,779
‫כדי לוודא שלא נאמר דבר שיסכן‬

846
00:53:59,779 --> 00:54:01,531
‫תביעה פלילית בתיק.‬

847
00:54:02,615 --> 00:54:06,244
{\an8}‫אחרי ניתוח מפורט מאוד של תמונות,‬
‫וידאו וראיות אחרות,‬

848
00:54:06,244 --> 00:54:09,163
{\an8}‫אנחנו משחררים תמונות של שני החשודים האלה.‬

849
00:54:09,664 --> 00:54:12,834
‫הם מזוהים כחשוד מספר אחד וחשוד מספר שניים.‬

850
00:54:13,584 --> 00:54:15,211
‫נראה שהם קשורים.‬

851
00:54:15,712 --> 00:54:18,589
‫אם אתם רואים את האנשים האלה, פנו למשטרה.‬

852
00:54:18,589 --> 00:54:21,801
{\an8}‫אם ידוע לכם דבר על הפיגועים‬
‫או על הגברים בתמונות כאן,‬

853
00:54:21,801 --> 00:54:24,554
{\an8}‫בבקשה התקשרו לטלפון שמופיע על התמונות.‬

854
00:54:25,179 --> 00:54:27,932
{\an8}‫בעזרת התקשורת התמונות יועברו מיד‬

855
00:54:27,932 --> 00:54:30,476
{\an8}‫ישירות לידיהם של מיליונים ברחבי העולם.‬

856
00:54:30,476 --> 00:54:33,771
‫אנחנו מחשיבים אותם כחמושים ומסוכנים ביותר.‬

857
00:54:34,480 --> 00:54:36,107
‫אסור לאיש להתקרב אליהם.‬

858
00:54:36,607 --> 00:54:39,902
‫אסור לאיש לנסות לעצור אותם‬
‫פרט לרשויות אכיפת החוק.‬

859
00:54:40,403 --> 00:54:41,612
‫תודה רבה.‬

860
00:54:48,494 --> 00:54:50,705
‫כובע שחור, כובע לבן.‬

861
00:54:50,705 --> 00:54:54,083
‫אלה האנשים שאנחנו מחפשים. הם היו ברורים.‬

862
00:54:54,083 --> 00:54:58,629
‫מיד, אנשים בטלפונים שלהם, מצלמים,‬

863
00:54:58,629 --> 00:55:01,215
‫מעבירים את המידע הזה לציבור בהקדם האפשרי.‬

864
00:55:01,716 --> 00:55:05,636
‫ה-FBI משחרר תמונות של שני החשודים שלו‬

865
00:55:05,636 --> 00:55:07,889
‫בפרשת הפיגוע במרתון בוסטון.‬

866
00:55:07,889 --> 00:55:11,851
‫רגע שאנשים ברחבי העולם חיכו לו.‬

867
00:55:11,851 --> 00:55:15,563
‫עכשיו אנחנו רואים את התמונות.‬
‫הם מבקשים את עזרת הציבור.‬

868
00:55:15,563 --> 00:55:18,483
‫ברור שזה נועד לחשוף את החשודים.‬

869
00:55:18,483 --> 00:55:21,778
‫והיה ברור גם‬
‫שרשויות אכיפת החוק היו תחת לחץ.‬

870
00:55:21,778 --> 00:55:25,281
‫היינו בטוחים שהציבור יזהה את המחבלים האלה‬

871
00:55:25,281 --> 00:55:27,033
‫ויגלה לנו מי הם.‬

872
00:55:27,033 --> 00:55:31,245
‫הם האנשים המבוקשים ביותר באמריקה הלילה.‬
‫תעיפו מבט.‬

873
00:55:31,245 --> 00:55:36,584
{\an8}‫ה-FBI חשף היום את החשוד הראשון‬
‫ואת החשוד השני.‬

874
00:55:36,584 --> 00:55:40,546
‫...שני חשודים וקראו לציבור‬
‫לעזור בזיהוי הגברים‬

875
00:55:40,546 --> 00:55:42,632
‫אותם הם תיארו כחמושים ומסוכנים.‬

876
00:55:42,632 --> 00:55:45,885
‫החוקרים מנסים להצמיד שמות לתמונות.‬

877
00:55:51,933 --> 00:55:54,977
‫חבר התקשר אליי בשלוש בבוקר.‬

878
00:55:55,478 --> 00:55:58,022
‫הוא שולח לי תמונה של כובע לבן, כובע שחור.‬

879
00:55:58,898 --> 00:56:01,651
‫הוא אמר, "תגיד, זה לא נראה כמו דז'וחר?"‬

880
00:56:02,527 --> 00:56:03,361
‫ואני כזה,‬

881
00:56:04,237 --> 00:56:08,074
‫"קודם כול, אתה יודע מה זה אומר שאתה‬

882
00:56:08,074 --> 00:56:09,534
‫מצביע עליו?"‬

883
00:56:10,076 --> 00:56:12,370
‫"אתה יודע מה אתה אומר עכשיו?‬

884
00:56:13,579 --> 00:56:14,872
‫"זה לא דז'וחר."‬

885
00:56:17,458 --> 00:56:18,626
‫היינו מצילים יחד.‬

886
00:56:19,877 --> 00:56:21,671
‫הוא היה קפטן קבוצת ההיאבקות.‬

887
00:56:23,297 --> 00:56:25,091
‫הילד הפופולרי והמגניב.‬

888
00:56:26,884 --> 00:56:31,431
‫זה היה כל כך בלתי נתפס‬
‫ששכנעתי אותו שזה לא הוא.‬

889
00:56:32,056 --> 00:56:37,353
‫ואז השיחה הסתיימה,‬
‫"כן, לא, אתה צודק. אין סיכוי".‬

890
00:56:43,443 --> 00:56:47,029
‫עכשיו אני צריך לחיות עם הבגידה שאני יודע‬

891
00:56:48,030 --> 00:56:50,575
‫שאותו חבר שהיה אכפת לי ממנו ושבטחתי בו‬

892
00:56:51,909 --> 00:56:52,910
‫עשה את מה שעשה.‬

893
00:56:58,624 --> 00:56:59,750
‫וזה הרס אותי.‬

894
00:57:03,379 --> 00:57:06,507
{\an8}‫במבט לאחור עכשיו,‬
‫מה דעתך על פרסום התמונות?‬

895
00:57:06,507 --> 00:57:10,011
{\an8}‫היית מחזיקה אותן יותר או שאת חושבת‬
‫שזו הייתה ההחלטה הנכונה?‬

896
00:57:11,179 --> 00:57:12,180
‫כלומר, אני...‬

897
00:57:16,225 --> 00:57:20,438
‫מה שקרה בסוף זה בדיוק מה שלא רצינו שיקרה.‬

898
00:57:28,446 --> 00:57:33,701
{\an8}‫אלוהים. כל היחידות להגיב.‬
‫שוטר נפצע. כל היחידות.‬

899
00:57:36,537 --> 00:57:37,538
{\an8}‫פיצוצים חזקים!‬

900
00:59:44,999 --> 00:59:49,920
‫- תרגום כתוביות: ניתאי גת -‬