1
00:00:16,100 --> 00:00:18,603
‫כדי להבין באמת מה קרה,‬

2
00:00:19,729 --> 00:00:20,646
‫עלינו לחזור.‬

3
00:00:34,702 --> 00:00:36,370
‫- ברית המועצות -‬

4
00:00:38,706 --> 00:00:42,794
‫ב-1944,‬
‫הדיקטטור הסובייטי יוסיף סטלין החליט‬

5
00:00:42,794 --> 00:00:46,172
‫שכל האומה הצ'צ'נית עוזרת לגרמניה הנאצית.‬

6
00:00:46,881 --> 00:00:49,175
‫כתוצאה מכך, הם הוכנסו למשאיות בקר‬

7
00:00:49,175 --> 00:00:52,095
‫ונשלחו לאזור מרוחק במרכז אסיה.‬

8
00:00:53,679 --> 00:00:58,351
‫זו הייתה הגליה המונית של עם שלם.‬
‫חצי מהם מתו בדרך.‬

9
00:00:59,894 --> 00:01:01,104
‫אחד מאלה ששרדו‬

10
00:01:01,104 --> 00:01:05,316
‫היה סבא של טמרלן ודז'וחר, זיינדי צרנייב.‬

11
00:01:06,609 --> 00:01:11,072
‫כדי לשרוד ולפרנס את משפחתו,‬
‫זיינדי היה מסתובב במגרש גרוטאות‬

12
00:01:11,072 --> 00:01:14,450
‫ומחפש חלקים שהוא יוכל למכור מחדש.‬

13
00:01:15,743 --> 00:01:18,788
‫יום אחד הוא הכניס את הדברים שלו למכונית‬
‫מבלי לדעת‬

14
00:01:18,788 --> 00:01:24,252
‫שאחד הדברים שהוא מצא הייתה תחמושת חיה‬
‫שהתפוצצה והרגה אותו במקום.‬

15
00:01:26,629 --> 00:01:30,758
‫בנו אנזור פוגש אישה בשם זובידאת,‬
‫והם מתחתנים.‬

16
00:01:30,758 --> 00:01:32,260
‫הם מביאים ארבעה ילדים.‬

17
00:01:32,844 --> 00:01:36,139
‫המבוגר ביותר הוא טמרלן.‬
‫הצעיר ביותר הוא דז'וחר.‬

18
00:01:37,140 --> 00:01:39,267
‫הם הצליחו להשיג מעמד של פליטים‬

19
00:01:39,267 --> 00:01:43,813
‫ולנסוע לארה"ב, לאזור בוסטון.‬
‫הוא חיפש את החלום האמריקאי.‬

20
00:01:46,065 --> 00:01:47,275
‫אך אז הם מגיעים הנה,‬

21
00:01:49,026 --> 00:01:52,029
‫והחלום הזה לא היה אמיתי.‬

22
00:01:52,530 --> 00:01:55,992
‫והדברים פשוט לא מתקדמים לפי התוכנית.‬

23
00:01:59,203 --> 00:02:01,956
‫- מסע ציד -‬

24
00:02:01,956 --> 00:02:07,545
‫- הפיגוע במרתון בוסטון -‬

25
00:02:08,880 --> 00:02:11,841
‫- פרק שלישי:‬
‫אי אפשר לחקור גופה -‬

26
00:02:15,511 --> 00:02:18,222
{\an8}‫זה היה הסיפור הכי מדהים ששמעתי וראיתי...‬

27
00:02:18,222 --> 00:02:19,682
{\an8}‫- פיליפ מרטין‬
‫כתב חוקר -‬

28
00:02:19,682 --> 00:02:21,684
{\an8}‫וחוויתי בחיי.‬

29
00:02:23,060 --> 00:02:26,689
‫וזה קרה בזמן אמת באותו רגע בווטרטאון.‬

30
00:02:26,689 --> 00:02:28,524
‫- השעה ה-83‬
‫יום שישי -‬

31
00:02:28,524 --> 00:02:30,818
‫- השעה ה-84‬
‫יום שישי -‬

32
00:02:30,818 --> 00:02:34,614
‫אחד החשודים מת. השני ברח.‬

33
00:02:34,614 --> 00:02:36,532
{\an8}‫- בילי אוונס‬
‫רפ"ק משטרת בוסטון -‬

34
00:02:36,532 --> 00:02:39,076
{\an8}‫חיפשנו שם כל הלילה במסדרונות, במוסכים.‬

35
00:02:39,076 --> 00:02:42,538
‫השוטרים לא מדברים,‬
‫אבל אנשים בשכונה מדברים,‬

36
00:02:43,039 --> 00:02:44,999
‫והם מתארים קרב יריות.‬

37
00:02:45,583 --> 00:02:49,337
‫שמענו את הבום! בום! קול של רובה ציד.‬

38
00:02:49,337 --> 00:02:55,176
‫ואז באם באם! בום, בום!‬

39
00:02:55,176 --> 00:02:56,677
‫הלוך ושוב, זה היה מטורף.‬

40
00:02:56,677 --> 00:02:59,138
‫בום! ואני פשוט... לא ידענו מה זה,‬

41
00:02:59,138 --> 00:03:02,266
‫ואז פתאום ראינו 100 ניידות.‬

42
00:03:02,266 --> 00:03:05,353
‫עוד התקרבנו לשם, אבל אז תושבים מהחלונות‬

43
00:03:05,353 --> 00:03:08,731
‫צעקו, "היי, זה ירי, אל תלכו לשם".‬

44
00:03:11,692 --> 00:03:15,238
{\an8}‫דיווחו לנו‬
‫שמשטרת בוסטון מדברת עם נהג מונית...‬

45
00:03:15,238 --> 00:03:16,572
{\an8}‫- ג'ון פולי‬
‫סוכן FBI -‬

46
00:03:16,572 --> 00:03:20,952
‫שאסף אזרח צ'צ'ני מווטרטאון והוריד אותו‬

47
00:03:20,952 --> 00:03:24,580
‫בתחנת הרכבת הדרומית בבוסטון.‬

48
00:03:24,580 --> 00:03:26,290
‫יש גם דיווח‬

49
00:03:26,290 --> 00:03:30,878
‫שנמצא מטען צינור ברחוב סמוך לתחנת הרכבת.‬

50
00:03:30,878 --> 00:03:36,008
‫"אלוהים. מה יש לנו כאן?‬
‫יש עוד אנשים חוץ מהצרנייבים?‬

51
00:03:36,008 --> 00:03:40,263
‫"האם מערכת הרכבות שלנו מותקפת?‬
‫מישהו שם עם פצצות?"‬

52
00:03:40,263 --> 00:03:43,933
‫אנחנו צריכים עוד מידע,‬
‫אז אנחנו שולחים עוד אנשים לשם.‬

53
00:03:43,933 --> 00:03:46,227
{\an8}‫עצרנו רכבות על המסילות דרומה מבוסטון...‬

54
00:03:46,227 --> 00:03:48,020
{\an8}‫- ריק דה-לורייה‬
‫הסוכן האחראי -‬

55
00:03:48,020 --> 00:03:52,275
‫לניו יורק ולוושינגטון,‬
‫וביצענו חיפושים ברכבות האלה.‬

56
00:03:52,275 --> 00:03:53,484
{\an8}‫היינו בעמדת הפיקוד.‬

57
00:03:53,484 --> 00:03:55,111
{\an8}‫- אד דייויס‬
‫מפכ"ל משטרת בוסטון -‬

58
00:03:55,111 --> 00:03:57,822
‫מפקד משטרת התנועה היה איתנו.‬
‫המושל היה איתנו.‬

59
00:03:58,406 --> 00:04:00,908
‫הבנו שהאוטובוסים‬

60
00:04:00,908 --> 00:04:04,453
‫שיתחילו לעבוד בחמש וחצי או שש בבוקר‬

61
00:04:04,954 --> 00:04:06,497
‫עלולים להוות אמצעי מילוט.‬

62
00:04:08,624 --> 00:04:12,003
‫וישנה התייעצות‬
‫כדי להבין מה אנחנו אמורים לעשות.‬

63
00:04:13,879 --> 00:04:16,590
‫התקבלה החלטה לסגור את העיר.‬

64
00:04:21,095 --> 00:04:23,848
{\an8}‫בוקר טוב, כולם. ישנו מצוד עצום כרגע.‬

65
00:04:23,848 --> 00:04:25,683
{\an8}‫- דבאל פטריק‬
‫מושל מסצ'וסטס -‬

66
00:04:25,683 --> 00:04:28,144
{\an8}‫השעינו את כל שירותי התחבורה באזור.‬

67
00:04:29,812 --> 00:04:35,151
‫אנחנו מבקשים מאנשים למצוא מחסה,‬
‫להישאר בבית ולנעול את הדלת,‬

68
00:04:35,151 --> 00:04:37,570
‫ולא לפתוח את הדלת לאף אחד‬

69
00:04:37,570 --> 00:04:41,365
‫מלבד איש אכיפת חוק שמזדהה כראוי.‬

70
00:04:41,365 --> 00:04:46,787
‫וזה תקף כאן בווטרטאון‬
‫וגם בקיימברידג', וולת'ם,‬

71
00:04:46,787 --> 00:04:53,127
‫ניוטון, בלמונט, ובשלב הזה, בכל בוסטון.‬

72
00:04:53,127 --> 00:04:55,713
‫מיליון איש בסגר בבוסטון כרגע.‬

73
00:04:55,713 --> 00:04:57,548
‫כפי ששמעתם, הכול נסגר.‬

74
00:04:57,548 --> 00:04:59,175
‫זה פשוט חסר תקדים.‬

75
00:04:59,175 --> 00:05:01,052
‫העיר הפכה לעיר רפאים.‬

76
00:05:02,345 --> 00:05:04,013
‫לא היה אף אחד ברחוב.‬

77
00:05:04,764 --> 00:05:06,599
{\an8}‫כולם צייתו לזה.‬

78
00:05:06,599 --> 00:05:09,935
‫כל העיר בוסטון. התושבים מתבקשים,‬

79
00:05:09,935 --> 00:05:12,772
{\an8}‫"הישארו בביתכם, אל תפתחו את הדלת‬

80
00:05:12,772 --> 00:05:15,232
‫"אלא אם כן אתם רואים שוטר שמזוהה היטב."‬

81
00:05:15,232 --> 00:05:16,859
‫תפנית מדהימה של האירועים.‬

82
00:05:16,859 --> 00:05:19,904
‫רשויות אכיפת החוק‬
‫היו צריכות גישה חופשית לרחובות.‬

83
00:05:20,404 --> 00:05:24,450
‫לא היה מדובר רק בבוסטון וווטרטאון.‬
‫זה היה כמעט בכל מזרח מסצ'וסטס.‬

84
00:05:26,410 --> 00:05:29,372
‫היה מדובר בשימוש בסמכות משטרתית‬
‫שמעולם לא ראיתי.‬

85
00:05:30,081 --> 00:05:33,584
‫הזרמנו משאבים פדרליים ומקומיים אל ווטרטאון‬

86
00:05:33,584 --> 00:05:37,004
‫כדי למצוא את האדם שזיהינו כדז'וחר צרנייב.‬

87
00:05:38,547 --> 00:05:41,092
‫המוני שוטרים מגיעים לכאן.‬

88
00:05:41,092 --> 00:05:43,469
‫אני רואה שוטרים עירוניים, כמדומני.‬

89
00:05:43,469 --> 00:05:46,180
‫אני רואה שוטרי מדינה. כולם עוזרים.‬

90
00:05:46,680 --> 00:05:51,185
‫בסופו של דבר,‬
‫היו כ-2,500 שוטרים בווטרטאון.‬

91
00:05:52,978 --> 00:05:55,815
‫רבים אף ממרחק,‬
‫למשל מניו המפשייר ורוד איילנד.‬

92
00:05:56,982 --> 00:06:00,111
‫הם שמעו מה קורה, קפצו לרכבים שלהם והגיעו.‬

93
00:06:02,196 --> 00:06:05,366
‫המשטרה ממשיכה להדק את אחיזתה באזור הזה‬

94
00:06:05,366 --> 00:06:08,619
‫שבו הם מאמינים שהחשוד השני מסתתר.‬

95
00:06:09,495 --> 00:06:13,040
‫היו לנו אנשי מקצוע‬
‫שמבינים את החוק, זכויות אזרח,‬

96
00:06:13,040 --> 00:06:16,335
‫שמבינים איך לעשות דברים כמו שצריך,‬
‫וזה מה שקרה.‬

97
00:06:16,335 --> 00:06:19,130
‫אבל זה נעשה בדחיפות רבה.‬

98
00:06:19,130 --> 00:06:20,214
‫- השעה ה-85‬
‫שישי -‬

99
00:06:20,214 --> 00:06:21,298
‫- השעה ה-86‬
‫שישי -‬

100
00:06:21,298 --> 00:06:23,134
‫יש מצוד מתמשך אחר מישהו‬

101
00:06:23,134 --> 00:06:25,761
‫שמבוקש בקשר לפיגוע במרתון ביום שני.‬

102
00:06:25,761 --> 00:06:28,973
‫תושבי ווטרטאון מתבקשים להישאר בבית.‬

103
00:06:32,935 --> 00:06:35,020
‫היינו ערים בלילה עקב החדשות.‬

104
00:06:35,020 --> 00:06:38,441
‫ואז בסביבות 05:30 התעוררנו‬
‫ושוטרים החלו להגיע,‬

105
00:06:38,441 --> 00:06:40,067
‫עוברים מבית לבית.‬

106
00:06:42,445 --> 00:06:44,905
‫אני רק מוודא שהכול בסדר בבית.‬

107
00:06:44,905 --> 00:06:46,449
‫הכול בסדר.‬
‫-אתם בסדר?‬

108
00:06:46,449 --> 00:06:47,366
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

109
00:06:47,366 --> 00:06:51,412
‫המשטרה חיפשה מתוך הנחה‬
‫שמישהו סייע לבריחה שלו.‬

110
00:06:51,412 --> 00:06:53,873
‫המרתף כרגיל? הכול נעול?‬
‫-כן.‬

111
00:06:53,873 --> 00:06:57,585
‫ובכן, יש לנו מוסך פתוח מאחור.‬
‫-רק נבדוק את זה.‬

112
00:06:57,585 --> 00:07:01,464
‫בסדר. אבל עליית הגג נעולה. תודה.‬
‫-בסדר גמור. תודה.‬

113
00:07:03,048 --> 00:07:04,884
‫אלוהים. תראו, הם בכל מקום.‬

114
00:07:06,260 --> 00:07:08,053
‫אני לא רוצה להתעורר לזה שוב.‬

115
00:07:08,053 --> 00:07:11,432
‫הרבה אנשים היו נסערים כשהמשטרה עברה‬

116
00:07:11,432 --> 00:07:13,976
‫מחצר אחורית אחת לשנייה, מסמטה לסמטה.‬

117
00:07:13,976 --> 00:07:16,812
‫איך היו 24 השעות האחרונות?‬

118
00:07:18,189 --> 00:07:19,064
‫מזעזעות.‬

119
00:07:19,064 --> 00:07:20,524
‫איך זה מרגיש?‬

120
00:07:21,192 --> 00:07:25,279
‫אימה. זה מרגיש... זה נורא. זה מלחיץ אותי.‬

121
00:07:25,279 --> 00:07:27,364
‫אני מת מפחד. אני מפחד.‬

122
00:07:28,616 --> 00:07:31,035
‫היה שם מישהו אחר? רק שניכם?‬

123
00:07:31,535 --> 00:07:33,662
‫זה בית גדול אחד או מספר דירות?‬

124
00:07:33,662 --> 00:07:35,623
‫מציאת מחסה הייתה החלטה נכונה.‬

125
00:07:36,165 --> 00:07:39,919
‫הוא יכול היה להיות בכל מקום,‬
‫אבל הרגשנו שהוא בווטרטאון.‬

126
00:07:43,964 --> 00:07:47,426
‫לא היה ברור לאן הוא הלך.‬
‫האם היו עוד מעורבים?‬

127
00:07:47,426 --> 00:07:50,221
‫האם יש עוד חומרי נפץ בעיר? פשוט לא ידענו.‬

128
00:07:50,221 --> 00:07:53,641
‫ללא ספק, לחקירה הזאת היו שני חלקים.‬

129
00:07:54,225 --> 00:07:58,687
‫החלק הראשון‬
‫היה חיפוש עיקש אחר החשוד באזור,‬

130
00:07:58,687 --> 00:08:00,523
‫שדרש הרבה מתשומת ליבנו.‬

131
00:08:02,441 --> 00:08:06,403
‫החלק השני היה להבין את שני האחים האלה.‬

132
00:08:06,403 --> 00:08:08,197
‫איך הם עשו את מה שהם עשו,‬

133
00:08:08,948 --> 00:08:12,451
‫וחשוב מכך,‬
‫לגלות אם מישהו אחר לקח חלק בזה.‬

134
00:08:12,451 --> 00:08:13,410
‫- קיימברידג' -‬

135
00:08:13,410 --> 00:08:14,745
‫- השעה ה-87‬
‫יום שישי -‬

136
00:08:14,745 --> 00:08:17,456
‫- השעה ה-88‬
‫יום שישי -‬

137
00:08:19,291 --> 00:08:23,003
‫גילינו שהאחים גרים בקיימברידג', מסצ'וסטס.‬

138
00:08:23,003 --> 00:08:26,757
‫אז מיד ביקשנו צווי חיפוש‬
‫כדי לערוך סריקות בבית שלהם.‬

139
00:08:26,757 --> 00:08:28,926
{\an8}‫- רח' נורפולק 410‬
‫בית מש' צרנייב -‬

140
00:08:34,473 --> 00:08:39,895
‫צוותי איסוף הראיות מצאו מהר מאוד‬
‫ציוד להכנת פצצות.‬

141
00:08:41,855 --> 00:08:43,732
‫אבל דז'וחר לא היה שם.‬

142
00:08:44,400 --> 00:08:46,944
‫גילינו שלטמרלן הייתה אישה, קתרין ראסל.‬

143
00:08:46,944 --> 00:08:51,282
{\an8}‫המפיק שלנו ראה שוטרים יוצאים מהבניין שלו‬
‫עם אישה.‬

144
00:08:52,533 --> 00:08:56,620
‫היא הכירה את טמרלן והפכה למוסלמית אדוקה.‬

145
00:08:57,871 --> 00:08:59,873
‫היא נחקרה.‬

146
00:08:59,873 --> 00:09:01,625
‫היא לא שיתפה פעולה.‬

147
00:09:02,251 --> 00:09:05,504
‫אנשים חפים מפשע שרואים דבר כזה קורה‬

148
00:09:05,504 --> 00:09:09,633
‫בדרך כלל הרוסים מכך שקרובם היה מעורב‬

149
00:09:09,633 --> 00:09:11,885
‫במשהו כל כך נתעב.‬

150
00:09:11,885 --> 00:09:14,638
‫זה מה שמדהים בחקירה הזאת.‬

151
00:09:14,638 --> 00:09:16,807
‫לא הייתה שום חרטה או הזדהות.‬

152
00:09:17,308 --> 00:09:21,937
‫הרושם שלי היה שהיא הייתה מתואמת עם טמרלן‬

153
00:09:21,937 --> 00:09:24,898
‫ולמרות הדברים הנוראיים שהוא עשה,‬

154
00:09:25,399 --> 00:09:28,110
‫היא לא התכוונה לעזור לממשלת ארה"ב.‬

155
00:09:31,614 --> 00:09:34,908
‫קיוויתי שיהיה מספיק מידע‬
‫כדי להעמיד אותה לדין‬

156
00:09:34,908 --> 00:09:37,494
‫כי חשבתי שהיא כנראה מעורבת,‬

157
00:09:37,494 --> 00:09:39,455
‫אבל זה לא קרה.‬

158
00:09:39,455 --> 00:09:42,458
‫לא היו מספיק ראיות‬

159
00:09:42,458 --> 00:09:44,627
‫כדי להגיש כתב אישום נגד קתרין ראסל.‬

160
00:09:45,252 --> 00:09:50,883
‫אם אתה מגלה או חושד שמישהו עומד לבצע פשע‬

161
00:09:50,883 --> 00:09:54,053
‫זה לא בניגוד לחוק פשוט לשתוק,‬

162
00:09:54,553 --> 00:09:58,849
‫לא להגיד כלום או לעשות כלום‬
‫כדי למנוע את זה.‬

163
00:10:02,019 --> 00:10:04,063
‫- השעה ה-87‬
‫יום שישי -‬

164
00:10:04,063 --> 00:10:06,565
‫- השעה ה-88‬
‫יום שישי -‬

165
00:10:06,565 --> 00:10:09,568
‫כמעט בלתי אפשרי לשלוט בהדלפות לתקשורת‬

166
00:10:09,568 --> 00:10:11,570
‫בחקירה בסדר גודל כזה.‬

167
00:10:15,991 --> 00:10:17,117
‫שקט, בבקשה!‬

168
00:10:17,117 --> 00:10:19,411
‫אז החלטנו לפרסם את שמותיהם.‬

169
00:10:22,456 --> 00:10:25,626
‫- משטרת בוסטון:‬
‫תמונה של דז'וחר צרנייב שוחררה. -‬

170
00:10:28,629 --> 00:10:34,385
{\an8}‫החשוד המת זוהה כטמרלן צרנייב.‬

171
00:10:34,385 --> 00:10:36,345
‫טמרלן.‬
‫-טמרלן.‬

172
00:10:36,345 --> 00:10:39,473
‫האדם שאותו עדיין מחפשים נקרא דז'וחר.‬

173
00:10:39,473 --> 00:10:40,516
‫דז'וחר צרנייב.‬

174
00:10:40,516 --> 00:10:41,558
‫דז'וחר.‬

175
00:10:42,476 --> 00:10:46,313
‫אני מגיע מוקדם מאוד.‬
‫אני שומע ברדיו את שמותיהם.‬

176
00:10:46,313 --> 00:10:48,065
{\an8}‫- דייוויד פיליפוב‬
‫עיתונאי -‬

177
00:10:48,065 --> 00:10:49,566
{\an8}‫צרנייב הוא שם צ'צ'ני.‬

178
00:10:50,067 --> 00:10:54,655
‫שני ההורים חזרו לדאגסטן,‬
‫ואליזבת פאלמר השיגה את תגובתם.‬

179
00:10:58,158 --> 00:10:59,827
{\an8}‫מה שקרה זה דבר נורא,‬

180
00:10:59,827 --> 00:11:00,994
{\an8}‫- זובידאת צרנייב -‬

181
00:11:00,994 --> 00:11:04,289
{\an8}‫אבל אני יודעת שלילדים שלי אין שום קשר לזה.‬

182
00:11:04,289 --> 00:11:06,542
{\an8}‫אני יודעת. אני אימא שלהם.‬

183
00:11:06,542 --> 00:11:08,544
{\an8}‫אני חושש לחיי בני.‬

184
00:11:08,544 --> 00:11:09,586
{\an8}‫- אנזור צרנייב -‬

185
00:11:09,586 --> 00:11:12,715
{\an8}‫הם צריכים לעצור אותו. לעצור אותו בחיים.‬

186
00:11:13,757 --> 00:11:14,591
{\an8}‫בחיים.‬

187
00:11:14,591 --> 00:11:17,594
{\an8}‫ומערכת המשפט צריכה לחקור הכול.‬

188
00:11:17,594 --> 00:11:19,012
{\an8}‫מי צודק ומי אשם.‬

189
00:11:19,722 --> 00:11:24,268
‫כתבים מצאו את הדוד של החשודים.‬
‫המסר שלו לאחיינו, "היכנע".‬

190
00:11:24,268 --> 00:11:30,774
‫אם אתה בחיים, תסגיר את עצמך ותבקש סליחה‬

191
00:11:32,234 --> 00:11:33,318
‫מהקרבנות.‬

192
00:11:33,819 --> 00:11:37,406
‫- לארי ארונסון -‬

193
00:11:37,406 --> 00:11:39,032
‫- מורה, שכן -‬

194
00:11:39,032 --> 00:11:42,870
‫כששמעתי לראשונה את שמו של דז'וחר,‬
‫הייתי בהלם מוחלט.‬

195
00:11:42,870 --> 00:11:46,123
{\an8}‫דז'וחר צרנייב עדיין חופשי,‬

196
00:11:46,123 --> 00:11:49,585
{\an8}‫והמשטרה סורקת את כל העיר בוסטון.‬

197
00:11:49,585 --> 00:11:52,171
‫דז'וחר היה שכן, והוא גם היה תלמיד‬

198
00:11:52,171 --> 00:11:53,672
{\an8}‫בתיכון שבו לימדתי.‬

199
00:11:53,672 --> 00:11:55,132
{\an8}‫- דז'וחר -‬

200
00:11:55,132 --> 00:11:58,677
{\an8}‫הוא היה חברתי מאוד. הוא היה כריזמטי.‬

201
00:11:58,677 --> 00:12:01,305
‫היו לו המון חברים. הוא היה מקובל מאוד.‬

202
00:12:04,391 --> 00:12:06,101
‫הוא היה בקבוצת ההיאבקות.‬

203
00:12:10,063 --> 00:12:11,398
‫היה לו קסם מיוחד.‬

204
00:12:11,899 --> 00:12:15,235
‫אנשים שאלו אותי, "למה לא התקשרת לאנשים‬

205
00:12:15,235 --> 00:12:17,321
‫"לומר שאתה מזהה את האיש הזה?"‬

206
00:12:17,321 --> 00:12:20,407
‫כי אין סיכוי שזה הילד הזו, אז...‬

207
00:12:20,407 --> 00:12:21,492
‫למה?‬

208
00:12:21,492 --> 00:12:25,287
‫כי אין בו שום דבר שירמוז על משהו כזה.‬

209
00:12:25,287 --> 00:12:27,247
‫פוליטיקה, דת. שום דבר.‬

210
00:12:27,247 --> 00:12:31,543
‫זה התחיל להיות ברור יותר ויותר ש...‬

211
00:12:32,711 --> 00:12:35,047
‫"לארי, זה דז'וחר.‬

212
00:12:35,839 --> 00:12:38,842
‫"אתה מכיר את דז'וחר. הוא המחבל."‬

213
00:12:38,842 --> 00:12:40,302
{\an8}‫- יוסוף א-דפאלי‬
‫סטודנט -‬

214
00:12:40,302 --> 00:12:42,054
{\an8}‫כשגיליתי שמדובר בדז'וחר,‬

215
00:12:43,013 --> 00:12:45,015
‫לא הצלחתי לעכל את זה.‬

216
00:12:45,933 --> 00:12:48,101
‫והיה לי דיסוננס קוגניטיבי.‬

217
00:12:48,977 --> 00:12:51,522
‫לא היה שום דבר שהיה אפשר לומר לי‬

218
00:12:51,522 --> 00:12:55,108
‫כדי שאאמין שהם עשו את זה.‬

219
00:12:55,108 --> 00:13:00,781
‫הייתי צריך שמישהו יגיד לי ממש‬
‫שהוא ראה אותו עושה את זה,‬

220
00:13:00,781 --> 00:13:05,077
‫ואני צריך לסמוך על הפרספקטיבה של האדם הזה.‬

221
00:13:07,287 --> 00:13:09,915
‫פגשתי לראשונה את דז'וחר‬
‫כשהתחלתי לשחק כדורסל.‬

222
00:13:10,582 --> 00:13:13,168
‫הוא בהחלט היה פופולרי. כולם הכירו אותו.‬

223
00:13:15,671 --> 00:13:18,257
‫אני זוכר שבכל יום שישי הייתי הולך למסגד,‬

224
00:13:19,299 --> 00:13:20,926
‫והמקום היה מלא.‬

225
00:13:22,219 --> 00:13:24,972
‫ואני רואה את דז'וחר, וזה מבלבל אותי‬

226
00:13:25,681 --> 00:13:28,725
‫כי הנחתי שדז'וחר הוא ילד לבן מבוסטון.‬

227
00:13:28,725 --> 00:13:33,105
‫אני יושב לידו ואומר, "מה אתה עושה פה?"‬

228
00:13:35,399 --> 00:13:38,360
‫ואז הוא אמר,‬
‫"כן, אחי, הייתי מוסלמי כל חיי.‬

229
00:13:38,360 --> 00:13:41,905
‫"פשוט מעולם לא חשבתי שזה חשוב ל..."‬

230
00:13:41,905 --> 00:13:48,203
‫אני כזה, "אחי, נוכל לבלות יחד,‬
‫לעשות דברים של מוסלמים!"‬

231
00:13:49,830 --> 00:13:52,416
‫התחלנו לבלות יחד כל יום.‬

232
00:13:53,083 --> 00:13:55,961
‫יכולתי להתחבר אליו ברמה שלא יכולתי קודם.‬

233
00:13:55,961 --> 00:14:00,549
‫הוא היה צנוע, אדיב,‬
‫הוא היה נותן לי חמישה דולר לארוחת צהריים.‬

234
00:14:01,550 --> 00:14:03,343
‫הוא הסתדר עם כולם.‬

235
00:14:03,343 --> 00:14:08,098
‫מעולם לא ראיתי אותו כאדם אידאולוגי.‬
‫מעולם לא ראיתי אותו קיצוני. מעולם לא.‬

236
00:14:08,098 --> 00:14:09,933
‫והאמת היא שהיו פעמים‬

237
00:14:09,933 --> 00:14:13,437
‫שבהן ניסיתי לדבר איתו על ענייני צדק חברתי.‬

238
00:14:13,937 --> 00:14:16,690
‫הוא לא התעניין בשיחות כאלה.‬

239
00:14:16,690 --> 00:14:20,027
‫הוא לא סיפק שום רמז לכך‬
‫שהוא מתעניין בפוליטיקה בכלל.‬

240
00:14:21,695 --> 00:14:26,867
‫הוריו התגרשו וחזרו בנפרד לדאגסטן.‬

241
00:14:26,867 --> 00:14:30,287
‫פתאום יש לך קרע בכל המרקם‬

242
00:14:30,287 --> 00:14:34,499
‫של מה שזה היה אמור להיות,‬
‫והם כולם מאשימים את אמריקה בזה.‬

243
00:14:35,334 --> 00:14:40,339
‫לאבד את אימא שלך ואת אבא שלך‬
‫כמעט מיד אחרי כניסתך לקולג'‬

244
00:14:40,339 --> 00:14:42,257
‫זה בטח קשה מאוד.‬

245
00:14:43,717 --> 00:14:45,886
‫דז'וחר ואחיו התקרבו הרבה יותר.‬

246
00:14:45,886 --> 00:14:48,889
‫הוא העריץ את אחיו מאוד,‬

247
00:14:48,889 --> 00:14:52,351
‫ברמה כזו שכמעט קינאתי בקשר ביניהם.‬

248
00:14:55,103 --> 00:14:58,357
{\an8}‫עכשיו, הקשר בין טמרלן לדז'וחר...‬

249
00:14:58,357 --> 00:15:00,400
{\an8}‫- ג'ון אלן‬
‫מאמן האגרוף של טמרלן -‬

250
00:15:00,400 --> 00:15:02,736
{\an8}‫הייתה דומה מאוד באימונים‬

251
00:15:02,736 --> 00:15:06,073
‫לקשר בין טמרלן ואביו.‬

252
00:15:06,990 --> 00:15:11,119
‫טמרלן בהחלט אמר לדז'וחר מה לעשות.‬

253
00:15:11,119 --> 00:15:14,039
‫כמעט כמו בתקופה שאביו אימן אותו.‬

254
00:15:14,831 --> 00:15:18,293
‫אבל דז'וחר לא היה מעוניין באגרוף.‬
‫הוא רצה להיאבק.‬

255
00:15:22,673 --> 00:15:24,841
{\an8}‫דז'וחר הלך לאונ' מסצ'וסטס דארטמות'.‬

256
00:15:29,763 --> 00:15:31,431
‫הוא אמר שהוא מצליח בלימודים.‬

257
00:15:31,431 --> 00:15:34,309
‫שהוא נהנה מהכול. שהוא הרוויח כסף.‬

258
00:15:34,309 --> 00:15:35,769
‫התברר שזה לא נכון.‬

259
00:15:37,604 --> 00:15:39,856
‫דז'וחר היה משקר שהוא עומד לעבור,‬

260
00:15:39,856 --> 00:15:43,610
‫ושהציונים שלו היו טובים, כשלמעשה הוא נכשל.‬

261
00:15:44,569 --> 00:15:47,864
‫הוא לא ממש ילד טוב ירושלים עכשיו.‬
‫יש לו עסק לסמים‬

262
00:15:48,365 --> 00:15:52,995
‫שהוא די ניהל שם בדארטמות', סחר במריחואנה.‬

263
00:15:55,580 --> 00:15:58,250
‫ידעתי שהוא מוכר גראס,‬
‫אבל כל החברים שלי מכרו.‬

264
00:15:58,250 --> 00:15:59,793
‫בהחלט סוחרים בקילוגרמים,‬

265
00:16:00,585 --> 00:16:03,547
‫אבל לא עד כדי כך שה-FBI עומד לדפוק בדלת.‬

266
00:16:04,715 --> 00:16:09,011
‫הפעם האחרונה שנפגשנו‬
‫הייתה חודש לפני הפיגוע.‬

267
00:16:09,928 --> 00:16:12,556
‫אנחנו עומדים לצאת. להיפגש עם עוד חברים.‬

268
00:16:12,556 --> 00:16:14,349
‫היו שתי מסיבות באותו לילה.‬

269
00:16:14,850 --> 00:16:15,851
‫ואז...‬

270
00:16:17,811 --> 00:16:19,521
‫כן, הוא מקבל שיחה מאחיו,‬

271
00:16:19,521 --> 00:16:24,151
‫ומיד אחרי שהוא ניתק, הוא פונה אלינו ואומר,‬

272
00:16:24,735 --> 00:16:26,403
‫"היי, אחי, אני חייב ללכת."‬

273
00:16:27,779 --> 00:16:32,451
‫אמרנו, "אתה בסדר? הכול טוב?"‬
‫הוא אמר, "כן, סתם ענייני משפחה".‬

274
00:16:36,163 --> 00:16:39,958
‫זו הייתה... הפעם האחרונה שראיתי אותו.‬

275
00:16:47,549 --> 00:16:50,177
‫זה הדבר הכי משמעותי שעברתי.‬

276
00:16:52,888 --> 00:16:56,308
‫וכמורה להיסטוריה,‬
‫התפקיד שלי הוא להבין את זה.‬

277
00:17:03,273 --> 00:17:07,277
‫זה משהו שאף פעם לא הצלחתי להבין בראש.‬

278
00:17:11,239 --> 00:17:12,991
‫- השעה ה-94‬
‫יום שישי -‬

279
00:17:12,991 --> 00:17:14,951
‫- השעה ה-95‬
‫יום שישי -‬

280
00:17:14,951 --> 00:17:17,454
‫- ברוכים הבאים לאונ' מסצ'וסטס דארטמות' -‬

281
00:17:17,454 --> 00:17:20,916
{\an8}‫גילינו שלדז'וחר יש דירה‬
‫באונ' מסצ'וסטס דארטמות'.‬

282
00:17:21,541 --> 00:17:24,169
‫- בוסטון‬
‫קיימברידג' - ווטרטאון -‬

283
00:17:24,169 --> 00:17:25,879
{\an8}‫- אונ' מסצ'וסטס דארטמות' -‬

284
00:17:25,879 --> 00:17:29,549
{\an8}‫משטרת המדינה שולחת צוות טקטי‬
‫למתחם הדירות הזה.‬

285
00:17:29,549 --> 00:17:31,426
{\an8}‫- ברוכים הבאים, בוגרים לעתיד -‬

286
00:17:32,761 --> 00:17:33,678
‫- חבלני משטרה -‬

287
00:17:33,678 --> 00:17:35,972
‫היה לי עוד צוות חילוץ בני ערובה‬

288
00:17:35,972 --> 00:17:39,267
‫שהוטס במסוקים מווירג'יניה.‬

289
00:17:41,269 --> 00:17:45,065
‫ההתרגשות הייתה גדולה‬
‫כשמאות סטודנטים פונו מהקמפוס הבוקר‬

290
00:17:45,065 --> 00:17:48,276
‫וקיבלו הודעת סמס שמשהו לא בסדר.‬

291
00:17:48,276 --> 00:17:50,237
‫השותף שלי נכנס ואמר,‬

292
00:17:50,737 --> 00:17:53,156
‫"דרך אגב, אנחנו אמורים לעזוב את הקמפוס‬

293
00:17:53,156 --> 00:17:56,535
‫"כי הבחור לומד פה."‬
‫שאלתי, "הוא בוגר של האוניברסיטה?"‬

294
00:17:56,535 --> 00:17:59,955
‫והוא כזה,‬
‫"לא, הוא הבחור שאנחנו מבלים איתו לפעמים".‬

295
00:17:59,955 --> 00:18:00,997
‫אני עדיין בהלם.‬

296
00:18:01,665 --> 00:18:03,583
‫כן, אני רק רוצה שיצאו מכאן.‬

297
00:18:04,501 --> 00:18:07,879
‫זו הייתה התקווה הכי גדולה שלנו,‬
‫למצוא אותו שם בחיים.‬

298
00:18:07,879 --> 00:18:11,258
‫צוות ימ"מ נמצא ממש מחוץ לדלת המזוינת שלי.‬

299
00:18:11,258 --> 00:18:13,969
‫מכונית משוריינת. מה לעזאזל?‬

300
00:18:13,969 --> 00:18:16,221
‫אנחנו מקשיבים לזה בשידור חי בקשר.‬

301
00:18:16,805 --> 00:18:19,808
{\an8}‫דז'וחר צרנייב! צא מהבית עכשיו!‬

302
00:18:20,725 --> 00:18:23,436
{\an8}‫צא עם הידיים למעלה ואל תזיז את הידיים!‬

303
00:18:24,521 --> 00:18:26,148
‫אפשר היה לשמוע אותם נכנסים,‬

304
00:18:26,148 --> 00:18:28,483
‫מדברים עם אנשים, אומרים להם להתכופף.‬

305
00:18:28,483 --> 00:18:30,527
‫אתה נשאר ומחכה ולשמוע דברים.‬

306
00:18:30,527 --> 00:18:33,572
‫חשבנו,‬
‫"דז'וחר הוא בטח אחד האנשים שם בחדר.‬

307
00:18:33,572 --> 00:18:35,448
‫"הוא חייב להיות שם בחדר."‬

308
00:18:39,953 --> 00:18:40,912
‫מה לעזאזל?‬

309
00:18:44,416 --> 00:18:47,460
‫בשורה התחתונה, מה שאנחנו רוצים? הוא לא שם.‬

310
00:18:47,460 --> 00:18:50,255
‫זו הייתה חוויה מייאשת מאוד בשבילנו.‬

311
00:18:51,173 --> 00:18:52,757
‫הם לא מצאו כלום.‬

312
00:18:53,383 --> 00:18:57,262
‫זה היה מבוי סתום, והם היו מבולבלים מזה.‬

313
00:18:57,262 --> 00:18:59,723
‫אנחנו באמת עושים הכול,‬

314
00:18:59,723 --> 00:19:03,768
‫אבל תבינו, די נגמרים לנו קצות החוט הטובים.‬

315
00:19:03,768 --> 00:19:06,229
‫- השעה ה-97‬
‫יום שישי -‬

316
00:19:06,229 --> 00:19:08,523
‫- השעה ה-98‬
‫יום שישי -‬

317
00:19:08,523 --> 00:19:11,651
‫הם מתחילים למקד את החיפוש‬
‫באזור שהולך וקטן.‬

318
00:19:14,029 --> 00:19:15,906
‫אחד מהמפקדים שלי אמר,‬

319
00:19:15,906 --> 00:19:18,867
‫"יש לנו עוד כמה רחובות וסיימנו."‬

320
00:19:21,453 --> 00:19:24,998
‫הרגשנו שהוא חייב להיות ברחובות האלה.‬

321
00:19:25,498 --> 00:19:28,585
‫ותמיד הרגשנו שזה קרוב. ובמשך כל היום,‬

322
00:19:28,585 --> 00:19:32,339
‫צוותי ימ"מ שונים מתקשרים וחושבים שהם מצאו.‬

323
00:19:32,339 --> 00:19:34,758
‫פשוט רכבת הרים של עליות ומורדות‬

324
00:19:34,758 --> 00:19:37,844
‫ובשלב הזה לומר, "לא? שום דבר?‬

325
00:19:38,470 --> 00:19:39,888
‫"הוא ברח?"‬

326
00:19:40,388 --> 00:19:41,473
‫הרגשתי נורא.‬

327
00:19:43,642 --> 00:19:46,269
‫עניין "המחסה" הזה לא יכול להיות תקף לנצח.‬

328
00:19:46,269 --> 00:19:51,066
‫זה מבזבז זמן יקר לעסקים,‬
‫זה מטריד את האזרחים,‬

329
00:19:51,608 --> 00:19:54,611
‫והם לא בטוחים איפה הוא בשלב הזה.‬

330
00:19:57,322 --> 00:19:58,698
‫ואז המושל התקשר.‬

331
00:19:59,199 --> 00:20:01,243
‫הוא קיבל שיחה מהנשיא אובמה.‬

332
00:20:01,243 --> 00:20:04,371
‫ואובמה דאג לגבי עניין הוראת "מציאת המחסה".‬

333
00:20:04,371 --> 00:20:08,917
‫הנשיא אובמה אמר, "תקשיב,‬
‫אי אפשר להשאיר מטרופולין שלם סגור לנצח".‬

334
00:20:08,917 --> 00:20:12,045
‫אנשים באמת עבדו על אדים בשלב הזה,‬

335
00:20:12,045 --> 00:20:15,298
‫אז התכוונו להודיע‬
‫שאנחנו מסירים את ההוראה למצוא מחסה,‬

336
00:20:15,966 --> 00:20:17,968
‫אבל "אנא, היו זהירים מאוד.‬

337
00:20:17,968 --> 00:20:21,429
‫"אל תעזבו את הבית אם אינכם חייבים.‬
‫אנחנו עוד מחפשים אותו."‬

338
00:20:22,138 --> 00:20:25,016
‫- 18:03 -‬

339
00:20:25,016 --> 00:20:28,478
‫לאור ההתפתחויות, במהלך היום,‬

340
00:20:28,478 --> 00:20:31,147
‫בקשת ההישארות בבית מבוטלת.‬

341
00:20:31,773 --> 00:20:36,778
‫התחבורה נפתחת החל מעכשיו.‬

342
00:20:36,778 --> 00:20:39,614
‫אנחנו מבקשים מהציבור לשמור על ערנות.‬

343
00:20:39,614 --> 00:20:45,787
‫אם אתם בחוץ, אדם מאוד מסוכן עדיין חופשי.‬

344
00:20:46,288 --> 00:20:47,539
‫כולם החלו ללכת הביתה.‬

345
00:20:47,539 --> 00:20:51,209
‫יכולתי לראות את משטרת המדינה‬
‫ואת כולם מתחילים לארוז.‬

346
00:20:51,209 --> 00:20:54,963
‫שוטרים שסרקו את האזור הזה נקראים לצאת‬

347
00:20:54,963 --> 00:20:58,508
‫אחרי מסיבת העיתונאים המאכזבת למדי.‬

348
00:20:58,508 --> 00:21:02,595
{\an8}‫והשורה התחתונה ממסיבת העיתונאים‬
‫היא שהוא ברח.‬

349
00:21:02,595 --> 00:21:04,723
{\an8}‫האח הצעיר מסתובב חופשי עכשיו.‬

350
00:21:04,723 --> 00:21:08,852
{\an8}‫הוא חמוש, מסוכן מאוד.‬
‫אבל הרשויות המקומיות אומרות,‬

351
00:21:08,852 --> 00:21:11,771
{\an8}‫"יודעים מה, אנחנו הולכים לבטל את הסגר הזה,‬

352
00:21:11,771 --> 00:21:16,109
{\an8}‫חזרו לעשות מה שאתם צריכים לעשות."‬
‫הקיפאון למעשה הסתיים.‬

353
00:21:16,609 --> 00:21:18,903
‫זה היה ביום שישי בערב.‬

354
00:21:19,738 --> 00:21:23,867
‫בטח ישנתי שמונה שעות בחמשת הימים האחרונים.‬

355
00:21:23,867 --> 00:21:28,079
‫שמחתי לעמוד. ואני לא גאה בזה.‬

356
00:21:28,079 --> 00:21:31,041
‫אני ממש לא גאה בזה,‬
‫אבל זה בדיוק מה שזה היה.‬

357
00:21:31,833 --> 00:21:34,210
‫ריק דה-לורייה הביט מסביב לחדר‬

358
00:21:34,210 --> 00:21:39,758
‫ופשוט ראה אנשים מותשים, ואמר,‬

359
00:21:39,758 --> 00:21:44,721
‫אין לנו שום דבר מוחשי בשלב הזה.‬
‫בואו נסגור הכול.‬

360
00:21:44,721 --> 00:21:47,182
‫"נעסיק צוות מינימלי על זה.‬

361
00:21:47,182 --> 00:21:50,935
‫"נשלים קצת שעות שינה,‬
‫ונחזור לזה רעננים יותר."‬

362
00:21:54,939 --> 00:21:55,815
‫הייתי מותש.‬

363
00:21:55,815 --> 00:21:58,985
‫שלחתי את ראש המחלקה שלי הביתה‬
‫כי עיניו נעצמו כל הזמן.‬

364
00:21:59,861 --> 00:22:03,198
‫איבדנו כמה אנשי ימ"מ‬
‫שנאלצו ללכת לבית החולים‬

365
00:22:03,198 --> 00:22:06,201
‫כי הם היו מותשים כל כך.‬
‫והיה ברור שאנחנו צריכים‬

366
00:22:06,201 --> 00:22:08,870
‫לעשות הפסקה‬
‫ולתת לאנשים אחרים להיות אחראים.‬

367
00:22:09,537 --> 00:22:12,749
‫נכנסתי למכונית‬
‫והתחלתי לנסוע הביתה כדי לישון.‬

368
00:22:12,749 --> 00:22:18,797
‫הייתי אחד מהאנשים האחרונים‬
‫שעדיין היו בווטרטאון בתפקיד,‬

369
00:22:19,297 --> 00:22:22,384
‫כי ניסיתי למצוא מישהו שיתפוס את מקומי.‬

370
00:22:22,384 --> 00:22:24,344
‫- השעה ה-98‬
‫יום שישי -‬

371
00:22:24,344 --> 00:22:26,805
‫- השעה ה-99‬
‫יום שישי -‬

372
00:22:29,599 --> 00:22:32,977
{\an8}‫911, הקו הזה מוקלט.‬
‫מה הכתובת של מקרה החירום שלך?‬

373
00:22:32,977 --> 00:22:36,314
{\an8}‫רחוב פרנקלין 67, ווטרטאון.‬

374
00:22:36,314 --> 00:22:38,942
{\an8}‫טוב, אתה צריך משטרה, כיבוי אש או אמבולנס?‬

375
00:22:39,526 --> 00:22:42,445
{\an8}‫יש לי סירה בחצר שלי.‬

376
00:22:42,445 --> 00:22:46,908
{\an8}‫יש המון דם בפנים. יש מישהו בסירה.‬

377
00:22:47,659 --> 00:22:48,493
{\an8}‫אתה בטוח?‬

378
00:22:48,493 --> 00:22:50,120
{\an8}‫רק הסתכלתי על הסירה.‬

379
00:22:50,745 --> 00:22:52,747
‫- 18:42 -‬

380
00:22:52,747 --> 00:22:54,666
{\an8}‫טוב, תישאר על הקו.‬
‫-בסדר.‬

381
00:22:57,669 --> 00:23:01,131
‫שוטר בווטרטאון ניגש אליי ואמר,‬

382
00:23:01,131 --> 00:23:03,675
‫"קיבלנו דיווח שיש מישהו בסירה‬

383
00:23:03,675 --> 00:23:05,677
‫"מאחורי רחוב פרנקלין 67."‬

384
00:23:05,677 --> 00:23:08,471
‫אמרתי, "אתה צוחק עליי".‬
‫והוא אמר, "בוא אחריי".‬

385
00:23:11,015 --> 00:23:16,604
‫ועקבנו אחריו בשקט לחזית רחוב פרנקלין 67.‬

386
00:23:18,106 --> 00:23:20,525
‫בלי סירנות, בלי כלום. כניסה שקטה מאוד.‬

387
00:23:22,861 --> 00:23:27,365
‫היינו ממש הראשונים שם.‬
‫זה לא יצא עוד בקשר בכלל.‬

388
00:23:29,868 --> 00:23:32,954
‫הלכנו לאורך שביל הכניסה,‬
‫אני והסמלים‬

389
00:23:32,954 --> 00:23:34,747
‫שלפנו את הנשק שלנו.‬

390
00:23:34,747 --> 00:23:37,000
‫אני זוכר שהסתכלתי על אטם החום.‬

391
00:23:37,000 --> 00:23:39,252
‫נכון שלסירות יש כיסוי לחורף?‬

392
00:23:39,252 --> 00:23:44,048
‫יכולנו לראות אותו,‬
‫אצבע או אקדח מנסים להציץ דרכו.‬

393
00:23:46,176 --> 00:23:48,928
‫ידענו שיש לנו מישהו בסירה,‬
‫אבל מי היה בסירה?‬

394
00:23:49,471 --> 00:23:51,514
‫בבקשה, תהיה הבחור שלנו.‬

395
00:23:52,891 --> 00:23:56,060
‫בשלב הזה אני אומר,‬
‫"שננסה להשתלט עליו בעצמנו?"‬

396
00:23:56,060 --> 00:23:59,105
‫לא ידענו אם הוא לבש חגורת נפץ.‬

397
00:24:01,483 --> 00:24:03,860
‫ראינו את התחמושת שהייתה לו ברחוב.‬

398
00:24:03,860 --> 00:24:06,279
‫לא ידענו כמה אנשים נמצאים בסירה,‬

399
00:24:06,279 --> 00:24:10,033
‫אז בשלב הזה, החלטתי לקרוא ליחידה טקטית.‬

400
00:24:10,033 --> 00:24:11,701
‫ושנעשה את זה לאט,‬

401
00:24:11,701 --> 00:24:15,497
‫ובצורה רגועה, וגם בטוחה, נוציא אותו החוצה.‬

402
00:24:16,206 --> 00:24:20,585
{\an8}‫אפשר לקבל כאן יחידה טקטית, בבקשה?‬
‫פרנקלין 67.‬

403
00:24:20,585 --> 00:24:23,546
‫אבל הבעיה בשלב הזה היא שברגע שזה התפרסם,‬

404
00:24:24,589 --> 00:24:26,466
‫כולם התחילו לבוא.‬

405
00:24:28,134 --> 00:24:29,677
{\an8}‫468 סאניבנק.‬

406
00:24:30,261 --> 00:24:35,225
{\an8}‫אדוני, יש לי שיחה מרחוב פרנקלין 67.‬

407
00:24:36,017 --> 00:24:39,437
{\an8}‫יש סירה בחצר האחורית.‬
‫יש דם על כל הכיסוי שלה...‬

408
00:24:39,437 --> 00:24:42,857
{\an8}‫שמעתי בקשר, "בוס, הם מצאו אותו!‬

409
00:24:43,900 --> 00:24:45,109
‫"אתה חייב לחזור."‬

410
00:24:45,610 --> 00:24:48,363
‫אמרתי, "בסדר, אני במורד הרחוב".‬

411
00:24:48,363 --> 00:24:50,698
‫אני מסתובב עם הרכב וטס חזרה.‬

412
00:24:50,698 --> 00:24:53,034
‫השיחה הייתה שיש דיווח‬

413
00:24:53,034 --> 00:24:55,537
‫שיש חשוד בסירה בווטרטאון.‬

414
00:24:56,120 --> 00:24:58,623
{\an8}‫בדיעבד זה כמעט מצחיק, אבל אמרתי לנהג שלי,‬

415
00:24:58,623 --> 00:25:01,251
{\an8}‫"איפה המים בווטרטאון? איפה תהיה סירה?"‬

416
00:25:01,960 --> 00:25:04,754
{\an8}‫אם הצטרפתם אלינו עכשיו, ישנה עכשיו כנראה‬

417
00:25:04,754 --> 00:25:07,882
{\an8}‫התפתחות משמעותית בחיפוש המפרך שהיה.‬

418
00:25:09,968 --> 00:25:12,387
‫אם האדם הזה הוא דז'וחר צרנייב,‬

419
00:25:12,387 --> 00:25:16,933
‫הבחור הזה כנראה הסתתר בסירה במשך 18 שעות.‬

420
00:25:16,933 --> 00:25:17,850
{\an8}‫- ווטרטאון -‬

421
00:25:17,850 --> 00:25:22,397
{\an8}‫המרחק מהמקום שבו הוא נטש את הרכב‬
‫ועד למקום שהוא הסתתר‬

422
00:25:23,606 --> 00:25:24,899
‫היה רחוב אחד.‬

423
00:25:25,775 --> 00:25:29,571
‫איך הם פספסו סירה שיושבת בחצר האחורית,‬

424
00:25:29,571 --> 00:25:32,031
‫ולא ראו את טביעות הדם, אני לא יודע.‬

425
00:25:32,615 --> 00:25:36,035
‫המשטרה המקומית באזור ווטרטאון אמרה לכולם‬

426
00:25:36,035 --> 00:25:40,456
‫לשכוח מה שאמרו לפני שעה,‬
‫להישאר בפנים ולא לצאת החוצה.‬

427
00:25:40,456 --> 00:25:43,126
‫ברור שזה רגע משמעותי.‬

428
00:25:43,626 --> 00:25:46,963
‫יכולתי לראות שוטרים שבאים פתאום מכל עבר.‬

429
00:25:46,963 --> 00:25:48,464
‫שמעתי את הסירנות.‬

430
00:25:49,340 --> 00:25:52,427
‫וצעקתי עליהם ואמרתי, "תמנעו מהשוטרים לבוא.‬

431
00:25:52,427 --> 00:25:55,388
‫"אני מוכן. לא, אל תתנו לכולם להיכנס."‬

432
00:25:55,388 --> 00:25:57,682
{\an8}‫אנחנו לא רוצים יותר מדי עזרה פה, טוב?‬

433
00:25:57,682 --> 00:26:00,018
‫ידעתי שזה יהפוך את הזירה לכאוטית.‬

434
00:26:04,272 --> 00:26:06,983
{\an8}‫חמ"ל ווטרטאון לניידות, אל תתקרבו לסירה.‬

435
00:26:06,983 --> 00:26:08,192
{\an8}‫צרו מרחב מאובטח.‬

436
00:26:08,693 --> 00:26:12,113
‫כשכל העולם בעצם מחכה חמישה ימים‬
‫כדי לתפוס אותו,‬

437
00:26:12,113 --> 00:26:14,532
‫אפשר לדמיין את תגובת המשטרה באותו זמן,‬

438
00:26:14,532 --> 00:26:16,492
‫והיה לי קשה לשלוט בזה.‬

439
00:26:16,492 --> 00:26:17,535
‫כולם מגיעים.‬

440
00:26:18,036 --> 00:26:21,623
‫כשהרגענו את המצב, הכול היה שקט.‬

441
00:26:23,499 --> 00:26:24,792
‫ואז פתאום...‬

442
00:26:39,849 --> 00:26:41,100
{\an8}‫הם יורים?‬

443
00:26:42,185 --> 00:26:44,228
‫אלו יריות.‬
‫-אלו יריות.‬

444
00:26:44,228 --> 00:26:45,563
{\an8}‫אתם שומעים את זה?‬

445
00:26:49,567 --> 00:26:51,778
‫כולם צוללים לקרקע.‬

446
00:26:53,237 --> 00:26:54,864
‫לא ידעתי מי ירה ראשון.‬

447
00:26:54,864 --> 00:26:57,241
‫אני רק יודע שאני חייב לעצור את האש‬

448
00:26:57,241 --> 00:26:59,702
‫לפני שנהרוג את האדם בסירה.‬

449
00:26:59,702 --> 00:27:02,789
‫בילי בקשר צועק על כולם.‬

450
00:27:02,789 --> 00:27:04,707
‫"חדל אש."‬

451
00:27:04,707 --> 00:27:07,627
{\an8}‫אנשים, חדל אש. חדל אש!‬

452
00:27:07,627 --> 00:27:09,879
{\an8}‫כל היחידות, חדל אש! חדל אש!‬

453
00:27:09,879 --> 00:27:13,508
{\an8}‫כולם לחדול עד שהיחידה הטקטית תגיע. בסדר?‬

454
00:27:13,508 --> 00:27:15,510
‫זה בהתחלה דווח כקרב יריות.‬

455
00:27:15,510 --> 00:27:18,012
‫מובן שכעת אנו יודעים שזה היה ירי חד-צדדי.‬

456
00:27:18,012 --> 00:27:20,890
‫אני חושב שיותר ממאה קליעים פגעו בסירה הזו.‬

457
00:27:21,391 --> 00:27:22,725
‫- "סליפאווי 2"‬
‫בוסטון -‬

458
00:27:22,725 --> 00:27:26,396
‫מאה עשרים ושש יריות,‬
‫לא כולל הקליעים שפספסו את הסירה.‬

459
00:27:26,396 --> 00:27:29,315
‫הם נורו לכל כיוון, בכל רחבי השכונה.‬

460
00:27:29,315 --> 00:27:34,529
‫הרבה מזה הגיע משוטרים‬
‫שלא קיבלו אישור להיות באזור.‬

461
00:27:34,529 --> 00:27:37,990
‫שבכלל לא היו מורשים‬
‫להיות חלק מכוח המשימה הזה,‬

462
00:27:37,990 --> 00:27:40,868
‫אבל הכניסו את עצמם לזירה.‬

463
00:27:41,536 --> 00:27:44,163
‫כשהשוטרים הגיעו לרחוב פרנקלין 67,‬

464
00:27:44,163 --> 00:27:46,708
‫חלקם חשבו‬
‫שראו את דז'וחר מכוון לעברם אקדח.‬

465
00:27:46,708 --> 00:27:47,750
‫נראה לי שמה שקרה‬

466
00:27:47,750 --> 00:27:50,128
‫היה ששוטר אחד ירה וכולם התחילו לירות.‬

467
00:27:50,712 --> 00:27:53,506
‫היו דברים שקרו בקרב הירי הראשון‬

468
00:27:53,506 --> 00:27:57,885
‫ואז בסירה, שהצביעו בעצם על הצורך‬

469
00:27:57,885 --> 00:28:03,224
‫בפיקוד ובקרה על נכסים שונים‬
‫ממחלקות משטרה שונות,‬

470
00:28:03,224 --> 00:28:07,562
‫כדי שתהיה תגובה מתואמת. אלה לקחים שלמדנו.‬

471
00:28:08,146 --> 00:28:13,943
{\an8}‫נורו יריות, אנו יודעים זאת בוודאות כעת,‬
‫והחשוד נוטרל. זה הדיווח מהמשטרה.‬

472
00:28:13,943 --> 00:28:18,072
{\an8}‫עכשיו, אם החשוד הזה מת או לא בשלב הזה,‬
‫אנחנו לא יודעים.‬

473
00:28:18,072 --> 00:28:20,491
‫רצינו אותו בחיים, יש תהליך,‬

474
00:28:20,491 --> 00:28:23,369
‫להביא אותם לדין, ולקבל תשובות.‬

475
00:28:23,369 --> 00:28:26,122
‫התאכזבתי קשות כי מאוד רציתי‬

476
00:28:26,122 --> 00:28:27,957
‫לחקור את הבחור הזה.‬

477
00:28:27,957 --> 00:28:30,168
‫לא תוכל לדעת אם זו מזימה רחבה יותר,‬

478
00:28:30,168 --> 00:28:33,212
‫מי מימן את הפעולה הזו,‬
‫באמצעות חקירה של גופה.‬

479
00:28:33,212 --> 00:28:34,839
‫לא ידענו אם הוא מת.‬

480
00:28:39,677 --> 00:28:41,721
‫למסוק של משטרת המדינה‬

481
00:28:41,721 --> 00:28:44,348
‫יש יכולות אינפרא-אדום.‬

482
00:28:44,348 --> 00:28:48,686
‫אלו מצלמות אינפרא-אדום שקולטות חום, חותם,‬

483
00:28:48,686 --> 00:28:50,104
‫ונותנות לך תמונה.‬

484
00:28:50,772 --> 00:28:53,483
‫בשלב הזה הייתי בעמדת הפיקוד. זה היה דרמטי.‬

485
00:28:53,483 --> 00:28:56,944
‫אפשר היה לראות את התמונה התרמית של דז'וחר‬
‫שוכב בסירה.‬

486
00:28:57,445 --> 00:28:59,906
{\an8}‫היה גם שידור חי,‬

487
00:28:59,906 --> 00:29:01,991
{\an8}‫אז הצלחנו להבחין בזה.‬

488
00:29:01,991 --> 00:29:03,159
{\an8}‫נצמדתי לטלוויזיה.‬

489
00:29:03,159 --> 00:29:04,952
{\an8}‫- איסמאעיל פני‬
‫אימאם בבוסטון -‬

490
00:29:04,952 --> 00:29:07,121
‫צפינו בחדשות כל כך הרבה זמן.‬

491
00:29:07,121 --> 00:29:11,626
‫הקלסטרופוביה, המתח,‬
‫זה היה הרבה להתמודד איתו.‬

492
00:29:11,626 --> 00:29:14,420
‫העולם צפה בזה בשידור חי.‬

493
00:29:14,420 --> 00:29:17,507
‫פארה, את כאן.‬
‫אני יודע שאת מפעילה את המקורות שלך.‬

494
00:29:17,507 --> 00:29:20,051
‫ספרי לצופים שלנו מה את יודעת עכשיו.‬

495
00:29:20,051 --> 00:29:24,055
‫מאות שוטרים ממוקדים באדם‬

496
00:29:24,055 --> 00:29:26,974
‫שהם חושבים שהוא החשוד. הם דחקו אותו לפינה.‬

497
00:29:26,974 --> 00:29:29,268
‫יש להם קשר עין, הם רואים מה הוא עושה.‬

498
00:29:29,268 --> 00:29:31,145
‫אומרים לנו להיות בכוננות‬

499
00:29:31,145 --> 00:29:34,190
‫כי זה יכול להיות הרגע הגדול, ללא ספק.‬

500
00:29:35,316 --> 00:29:36,734
‫- השעה ה-99‬
‫יום שישי -‬

501
00:29:36,734 --> 00:29:39,320
‫- השעה ה-100‬
‫יום שישי -‬

502
00:29:39,904 --> 00:29:42,406
‫עדיין לא ידעתי אם הוא עוד בחיים.‬

503
00:29:51,374 --> 00:29:53,793
{\an8}‫טנגו, תשע, שלוש, B.‬
‫מסוק משטרת המדינה מוסר‬

504
00:29:53,793 --> 00:29:56,671
{\an8}‫שבהחלט יש תנועה בסירה.‬

505
00:29:57,380 --> 00:29:59,006
{\an8}‫טוב, בהחלט יש תנועה בסירה.‬

506
00:29:59,757 --> 00:30:03,052
{\an8}‫הדבר המרכזי היה שטייס המסוק אמר,‬

507
00:30:03,052 --> 00:30:05,012
‫"יש לנו תנועה בסירה."‬

508
00:30:05,012 --> 00:30:06,889
{\an8}‫צוות חילוץ נע קדימה, מצד שמאל.‬

509
00:30:07,765 --> 00:30:11,602
‫לצוות הטקטי היה רכב משוריין כבד בזירה.‬

510
00:30:12,895 --> 00:30:15,815
‫השתמשו בו כדי להתקרב לסירה‬

511
00:30:15,815 --> 00:30:17,942
‫וכדי למשוך את היריעה,‬

512
00:30:18,651 --> 00:30:21,320
‫דבר שסיפק למפעילים תצפית טובה יותר,‬

513
00:30:21,320 --> 00:30:24,365
‫אבל גם נתן לו הזדמנות‬

514
00:30:24,365 --> 00:30:27,702
‫לעמוד ולהיכנע, אם זה מה שהוא רוצה.‬

515
00:30:31,080 --> 00:30:35,209
‫מנהל צוות חילוץ בני הערובה של ה-FBI‬
‫הגיע אליי ואמר,‬

516
00:30:35,209 --> 00:30:37,378
‫"נזרוק רימון עשן בסירה."‬

517
00:30:37,378 --> 00:30:39,672
‫"אתה בסדר עם זה?" ואמרתי, "בטח".‬

518
00:30:44,010 --> 00:30:45,678
‫זה לא עבד. ואז הוא חזר ואמר,‬

519
00:30:45,678 --> 00:30:47,847
‫"נזרוק רימון הלם לסירה."‬

520
00:30:47,847 --> 00:30:52,560
‫אמרתי, "כן". הוא אומר, "הבעיה היחידה היא‬
‫"שיש 45 ליטר דלק בסירה הזאת."‬

521
00:30:52,560 --> 00:30:55,646
‫הוא אמר,‬
‫"אנחנו עלולים לפוצץ את הבית והכול".‬

522
00:30:55,646 --> 00:30:57,565
‫הוא אומר, "נצטרך כבאית".‬

523
00:30:58,065 --> 00:31:00,651
{\an8}‫הכבאית נוסעת בוולנאט.‬

524
00:31:00,651 --> 00:31:03,738
{\an8}‫אנחנו מורחקים אחורה על ידי המשטרה בכוח,‬

525
00:31:04,238 --> 00:31:06,532
{\an8}‫נשארים מאחור מעט, מאחורי פח זבל.‬

526
00:31:09,285 --> 00:31:11,871
‫ארין, הייתה סדרה של שמונה פיצוצים.‬

527
00:31:11,871 --> 00:31:15,124
‫אולי אלו רימוני ההלם‬
‫שג'ון קינג דיבר עליהם.‬

528
00:31:15,124 --> 00:31:19,128
‫הסירה לא התפוצצה‬
‫וזה לא הצליח לגרום לו לצאת החוצה.‬

529
00:31:21,213 --> 00:31:22,590
‫זה היה ככה.‬

530
00:31:22,590 --> 00:31:25,092
‫הייתי על קוצים כשצפיתי.‬

531
00:31:33,851 --> 00:31:35,269
‫הם ניהלו איתו משא ומתן.‬

532
00:31:38,689 --> 00:31:39,774
‫הם גרמו לו לשבת.‬

533
00:31:45,571 --> 00:31:46,614
‫הוא עומד.‬

534
00:31:52,161 --> 00:31:54,205
‫הם מבקשים ממנו להרים את החולצה.‬

535
00:31:56,916 --> 00:31:58,417
‫לא נראה שהוא חמוש.‬

536
00:32:00,878 --> 00:32:02,505
‫זה באמת יקרה?‬

537
00:32:08,135 --> 00:32:10,137
{\an8}‫הוא במעצר.‬

538
00:32:11,722 --> 00:32:13,265
{\an8}‫הימ"מ העירוני לקח פיקוד.‬

539
00:32:13,265 --> 00:32:17,353
{\an8}‫החשוד במעצר.‬

540
00:32:17,979 --> 00:32:20,398
‫לא ייאמן.‬

541
00:32:25,319 --> 00:32:28,072
‫"במעצר."‬
‫המילים הטובות ביותר ששמעתי אי פעם.‬

542
00:32:28,072 --> 00:32:30,241
‫שמעו אנשים פשוט מוחאים כפיים.‬

543
00:32:30,241 --> 00:32:32,076
{\an8}‫עבודה טובה, רבותיי.‬

544
00:32:32,076 --> 00:32:35,705
‫בקשר, כולם, "כן!" כולם צועקים, "כן!"‬

545
00:32:37,331 --> 00:32:40,668
‫חששתי כל כך שמדובר באיש הלא נכון בסירה.‬

546
00:32:40,668 --> 00:32:42,086
‫ואני תמיד אזכור‬

547
00:32:42,086 --> 00:32:45,965
‫כשראש צוות החילוץ התקרב אליי,‬
‫הרמתי אליו מבט...‬

548
00:32:45,965 --> 00:32:48,509
‫הוא מפחיד מאוד בשביל בחור רזה כמוני...‬

549
00:32:48,509 --> 00:32:51,387
‫אמרתי, "זה הבחור שלנו?" והוא עשה ככה.‬

550
00:32:51,387 --> 00:32:53,806
‫"זה הבחור שלנו 100 אחוז." פשוט ככה.‬

551
00:32:54,390 --> 00:32:56,726
‫הדם אזל מכל גופי.‬

552
00:32:56,726 --> 00:33:02,523
‫אחד הרגעים המספקים ביותר‬
‫בקריירת אכיפת החוק שלי‬

553
00:33:02,523 --> 00:33:04,567
‫היה לראות את דז'וחר צרנייב נעצר.‬

554
00:33:05,151 --> 00:33:08,946
{\an8}‫ערב טוב. הציוץ הגיע הרגע ממשטרת בוסטון,‬
‫ובו כתוב באותיות גדולות,‬

555
00:33:08,946 --> 00:33:13,075
‫"נתפס! המצוד נגמר. החשוד במעצר."‬

556
00:33:13,075 --> 00:33:16,287
‫ייתכן שישנן שאריות של דברים פתוחים.‬
‫עלינו לחקור.‬

557
00:33:16,287 --> 00:33:18,247
‫לברר מי עוד מעורב בזה,‬

558
00:33:18,247 --> 00:33:22,585
‫אבל המצוד הלא ייאמן שניהלנו כבר ארבעה ימים‬

559
00:33:22,585 --> 00:33:24,795
‫הסתיים עכשיו. תפסנו אותו.‬

560
00:33:32,094 --> 00:33:34,972
‫נדרשו 101 שעות להכניע את החבר'ה האלה.‬

561
00:33:34,972 --> 00:33:38,100
‫- השעה ה-101‬
‫יום שישי -‬

562
00:33:38,100 --> 00:33:42,104
‫יצאנו מהאזור הסגור לרחובות ווטרטאון‬

563
00:33:42,104 --> 00:33:45,983
‫ואנשים צרחו, נופפו.‬

564
00:33:46,817 --> 00:33:49,653
‫אני מרגיש‬
‫כאילו שחררנו את פריז במלחה"ע השנייה.‬

565
00:33:50,154 --> 00:33:54,325
‫אנשים מחאו כפיים והריעו. זה היה כמו מצעד.‬

566
00:34:01,749 --> 00:34:03,292
‫כל האנשים האלה...‬

567
00:34:05,878 --> 00:34:08,798
‫עמדו ברחוב. הרגשתי כל כך פטריוטית.‬

568
00:34:08,798 --> 00:34:12,009
‫הרגשתי כל כך חלק מהמדינה הזאת‬
‫וממה שעושה אותה טובה.‬

569
00:34:12,009 --> 00:34:14,136
‫ארה"ב! ארה"ב!‬

570
00:34:14,136 --> 00:34:17,014
‫זו הייתה חוויה מאוד רגשית בשבילי‬

571
00:34:17,014 --> 00:34:19,975
‫לראות אנשים זורמים מהבניינים,‬

572
00:34:19,975 --> 00:34:22,603
‫מניפים דגלי ארה"ב,‬
‫מודים לרשויות אכיפת החוק.‬

573
00:34:22,603 --> 00:34:25,856
‫וזה היה פשוט... עד היום, זה גורם לי לדמוע.‬

574
00:34:25,856 --> 00:34:29,735
‫אני חושב שזו סגירת מעגל נהדרת,‬
‫פשוט לסיים את זה כשהוא במעצר,‬

575
00:34:29,735 --> 00:34:31,529
‫והכול רגוע כרגע.‬

576
00:34:31,529 --> 00:34:33,989
‫הקלה. נוכל לישון היטב הלילה.‬

577
00:34:33,989 --> 00:34:38,327
‫זה ניצחון לשלום. זה ניצחון לאהבה, למדינה.‬

578
00:34:38,327 --> 00:34:40,579
‫זה ניצחון לכולנו, לבוסטון.‬

579
00:34:40,579 --> 00:34:44,750
‫בוסטון, מותק! גאוות בוסטון.‬
‫שום דבר לא יכול להרוס אותנו.‬

580
00:34:46,127 --> 00:34:49,588
‫סטודנטים יוצאים מהמעונות.‬
‫הם צועדים ברחובות.‬

581
00:34:49,588 --> 00:34:51,757
‫כמעט כאילו ניצחנו הרגע במלחמה.‬

582
00:34:51,757 --> 00:34:56,220
‫"שאלוהים יברך את אמריקה.‬

583
00:34:56,846 --> 00:35:01,642
‫"הבית שלי, הבית המתוק"‬

584
00:35:01,642 --> 00:35:04,562
‫היום, העיר בוסטון, העיר קיימברידג',‬

585
00:35:04,562 --> 00:35:07,565
‫והעיר ווטרטאון יכולות לנשום לרווחה,‬

586
00:35:07,565 --> 00:35:11,443
‫בידיעה ששני מחבלים‬
‫שגרמו לכל כך הרבה כאב וייסורים‬

587
00:35:11,944 --> 00:35:14,446
‫כבר אינם מהווים איום על ביטחוננו האישי‬

588
00:35:14,446 --> 00:35:15,865
‫והקהילות שלנו.‬

589
00:35:15,865 --> 00:35:20,077
‫בזמנו קראנו את הכותרת, "גופה נמצאה בסירה".‬

590
00:35:20,077 --> 00:35:22,746
‫אז חשבנו שהוא מת.‬

591
00:35:23,539 --> 00:35:27,501
‫אז אנחנו הולכים ברחוב. אנשים צורחים.‬

592
00:35:27,501 --> 00:35:30,880
‫ארה"ב!‬

593
00:35:30,880 --> 00:35:31,922
‫אנחנו נסערים.‬

594
00:35:32,423 --> 00:35:34,842
‫חבר שלנו מת עכשיו.‬

595
00:35:36,552 --> 00:35:40,556
‫ואז בחור על אופניים אמר, "היי, שמעתם?"‬

596
00:35:41,473 --> 00:35:46,187
‫ואנחנו יוצאים עליו ממש.‬

597
00:35:46,187 --> 00:35:49,773
‫"עוף לעזאזל מ..."‬
‫כאילו, "תעזוב אותנו בשקט, חתיכת..."‬

598
00:35:49,773 --> 00:35:54,236
‫והפרצוף שלו מבולבל לגמרי.‬

599
00:35:55,446 --> 00:35:57,072
‫נפגשנו עם עוד כמה חברים‬

600
00:35:57,072 --> 00:35:59,241
‫ואז גילינו שהוא...‬

601
00:36:00,159 --> 00:36:02,578
‫שהוא נתפס ולא נהרג.‬

602
00:36:16,842 --> 00:36:17,760
{\an8}‫- בוסטון חזקה -‬

603
00:36:17,760 --> 00:36:19,595
‫- 20 באפריל 2013 -‬

604
00:36:19,595 --> 00:36:20,679
‫- למחרת -‬

605
00:36:20,679 --> 00:36:23,974
‫אני זוכר שנכנסתי למפקדה למחרת בבוקר,‬

606
00:36:23,974 --> 00:36:26,060
‫והמפכ"ל דייויס קרא לנו‬

607
00:36:26,060 --> 00:36:28,938
‫ואמר, "קדימה, נלך לפנוויי פארק".‬

608
00:36:28,938 --> 00:36:31,732
‫רוצים לעשות שם מחווה קטנה.‬

609
00:36:32,233 --> 00:36:34,818
‫בסדר, בוסטון.‬

610
00:36:37,988 --> 00:36:39,823
‫- בוסטון חזקה‬
‫אהבה מווטרטאון! -‬

611
00:36:39,823 --> 00:36:46,372
‫על החולצה שאנחנו לובשים היום‬
‫לא כתוב רד סוקס. כתוב בוסטון.‬

612
00:36:50,417 --> 00:36:52,962
‫אנחנו רוצים להודות לכל המשטרה‬

613
00:36:52,962 --> 00:36:55,631
‫על העבודה הנהדרת שהיא עשתה בשבוע האחרון.‬

614
00:36:57,091 --> 00:36:58,801
‫זאת העיר המזוינת שלנו.‬

615
00:36:58,801 --> 00:37:02,596
‫- תודה למשטרה‬
‫בוסטון חזקה -‬

616
00:37:02,596 --> 00:37:04,556
‫ואף אחד לא יכתיב את החופש שלנו.‬

617
00:37:06,058 --> 00:37:08,352
‫תישארו חזקים. תודה.‬

618
00:37:08,936 --> 00:37:13,190
‫כשביג פאפי אמר שזו העיר המזוינת שלנו,‬
‫לא משנה כמה וולגרי הביטוי הזה,‬

619
00:37:13,190 --> 00:37:17,861
‫היה מדובר בשחרור של הרבה מתח‬
‫עבור כל העיר ברגע הזה.‬

620
00:37:18,570 --> 00:37:21,740
{\an8}‫כל הקטע של "בוסטון חזקה" לא היה גימיק,‬
‫זה היה אמיתי.‬

621
00:37:21,740 --> 00:37:23,909
{\an8}‫אם גרת פה בזמנו, זה היה אמיתי מאוד.‬

622
00:37:23,909 --> 00:37:25,911
{\an8}‫- דבר לא ידכא אותנו!‬
‫בוסטון חזקה -‬

623
00:37:26,620 --> 00:37:29,581
‫למרות שעצרנו את דז'וחר, החקירה רק התחילה.‬

624
00:37:30,874 --> 00:37:34,420
{\an8}‫היינו צריכים להתחיל להבין את המניע,‬
‫מי הם היו, מה הם עשו,‬

625
00:37:34,420 --> 00:37:36,463
{\an8}‫- קווין סווינדון‬
‫אגף הסייבר, FBI -‬

626
00:37:36,463 --> 00:37:39,008
{\an8}‫מי היו השותפים שלהם.‬
‫עלינו לגבש דפוס חיים.‬

627
00:37:39,008 --> 00:37:40,551
{\an8}‫- ביה"ח בית ישראל -‬

628
00:37:40,551 --> 00:37:42,511
{\an8}‫זמן קצר לאחר שדז'וחר נעצר,‬

629
00:37:42,511 --> 00:37:45,222
‫פציעותיו טופלו על ידי רופאים.‬

630
00:37:45,222 --> 00:37:47,725
‫ברגע שהוא היה כשיר לחקירה, הוא נחקר‬

631
00:37:47,725 --> 00:37:51,061
‫על ידי צוות החקירה הבכיר של ה-FBI.‬

632
00:37:51,061 --> 00:37:54,315
‫עמדו לחקור אותו.‬
‫לא עמדו לתת לו זכויות משפטיות‬

633
00:37:54,315 --> 00:37:56,150
‫או עורך דין מיד.‬

634
00:37:56,150 --> 00:37:59,069
‫זה קורה, במיוחד במקרי טרור.‬

635
00:37:59,653 --> 00:38:04,408
‫חלק מחוק הפטריוט‬
‫מאפשר לצוות החקירות הזה לחקור אנשים‬

636
00:38:04,408 --> 00:38:09,330
‫ללא ההגנות החוקתיות הרגילות שיש לאזרח,‬

637
00:38:09,330 --> 00:38:12,124
‫במיוחד כשמתמודדים עם אירוע טרור פעיל.‬

638
00:38:13,000 --> 00:38:15,794
‫דז'וחר לא יכול לדבר בגלל הפציעות שלו,‬

639
00:38:16,462 --> 00:38:19,173
‫אז הוא נאלץ לרשום כמה תגובות, כזכור לי.‬

640
00:38:19,173 --> 00:38:20,591
{\an8}‫- עורך דין? -‬

641
00:38:21,175 --> 00:38:25,554
{\an8}‫זה פסק דין של משרד התובע האמריקני‬
‫בנוגע למועד שבו יש להקריא לו את זכויותיו.‬

642
00:38:25,554 --> 00:38:27,181
{\an8}‫- עורך דין‬
‫איש זכויות אדם -‬

643
00:38:27,181 --> 00:38:29,099
{\an8}‫גם כשאנשים מבקשים לראות עו"ד,‬

644
00:38:29,099 --> 00:38:33,062
‫החקירה יכולה להימשך‬
‫כל עוד יש לך זכות לעשות זאת.‬

645
00:38:33,062 --> 00:38:36,357
{\an8}‫תקשיב, אחי, אני יודע מהן הזכויות שלי -‬

646
00:38:36,357 --> 00:38:38,400
{\an8}‫אבל יש לך רק זמן מוגבל‬

647
00:38:38,400 --> 00:38:41,904
‫שאתה יכול להחזיק במישהו‬
‫בלי להכניס אותו למערכת.‬

648
00:38:42,613 --> 00:38:43,739
‫חיפשנו בסירה.‬

649
00:38:43,739 --> 00:38:47,076
‫כל ראיה קטנה בשלב הזה הייתה קריטית עבורנו.‬

650
00:38:47,826 --> 00:38:50,371
‫מה שמצאנו שם היה מניפסט ג'יהאדי‬

651
00:38:50,371 --> 00:38:54,583
‫שדז'וחר כתב בתוך הסירה,‬
‫שהיה אחד הרמזים הראשונים שלנו‬

652
00:38:54,583 --> 00:38:58,420
‫שהאנשים האלה קיבלו השראה‬
‫מאמונות טרוריסטיות קיצוניות‬

653
00:38:58,420 --> 00:39:00,714
‫ועברו הקצנה בשלב מסוים בעבר.‬

654
00:39:02,299 --> 00:39:03,133
‫- אני מותש -‬

655
00:39:03,133 --> 00:39:06,720
‫היינו צריכים לדעת אם היו משתפי פעולה‬
‫שעזרו לבנות את הפצצות.‬

656
00:39:06,720 --> 00:39:08,972
‫- אף אחד אחר לא מעורב -‬

657
00:39:08,972 --> 00:39:10,766
‫הראיות שהיו על המחשב שלו‬

658
00:39:10,766 --> 00:39:13,936
‫כללו דברים‬
‫כמו מהדורות של מגזין "אינספייר",‬

659
00:39:13,936 --> 00:39:16,855
‫שהיה כתב עת ידוע של טרוריסטים.‬

660
00:39:16,855 --> 00:39:20,317
‫הוראות איך להכין פצצה במטבח של אימא שלך.‬

661
00:39:20,818 --> 00:39:24,446
‫מגזין "אינספייר"‬
‫הוא כתב העת הרשמי של אל-קאעדה.‬

662
00:39:24,446 --> 00:39:25,614
{\an8}‫- קראת אינספייר? -‬

663
00:39:25,614 --> 00:39:27,616
{\an8}‫הוא נחקר במשך יומיים-שלושה...‬

664
00:39:27,616 --> 00:39:29,535
{\an8}‫- אח שלי אצלכם?‬
‫לא היה לי אקדח -‬

665
00:39:29,535 --> 00:39:32,663
{\an8}‫אבל בסוף זה לא הניב מידע רב,‬
‫ואז קראו לו את זכויותיו.‬

666
00:39:33,455 --> 00:39:35,791
‫אבל גם בדקנו אנשים רבים‬

667
00:39:35,791 --> 00:39:37,167
‫שהיו חברים שלהם.‬

668
00:39:37,751 --> 00:39:42,339
‫ה-FBI הגיע לכולם,‬
‫אבל אני יודע שהם שמו להם למטרה במיוחד‬

669
00:39:42,339 --> 00:39:46,301
‫את חבריי המוסלמים הרבה יותר‬
‫מאשר כל חתך אוכלוסייה אחר.‬

670
00:39:46,802 --> 00:39:49,513
‫חקרו אותי במשך שמונה שעות.‬

671
00:39:49,513 --> 00:39:51,807
‫הייתי בן 19, הייתי מבועת.‬

672
00:39:51,807 --> 00:39:54,726
‫חיי היו בסכנה. ידעתי את זה. הם ידעו את זה.‬

673
00:39:55,477 --> 00:39:59,189
‫הרגשנו כאילו אנחנו אשמים‬
‫ושהיינו צריכים להוכיח את חפותנו.‬

674
00:39:59,189 --> 00:40:01,483
‫זה הזמן לאפליה סטטיסטית, לא, אנג'?‬

675
00:40:01,483 --> 00:40:03,110
‫- מתקפת איסלאם רדיקלי -‬

676
00:40:03,110 --> 00:40:04,611
‫כן...‬
‫-כי הפרופיל היה‬

677
00:40:04,611 --> 00:40:07,656
‫מוסלמים מהמזרח התיכון שפוצצו אנשים‬

678
00:40:07,656 --> 00:40:10,701
‫או ניסו לפוצץ אנשים ב-15 שנים האחרונות.‬

679
00:40:10,701 --> 00:40:14,663
‫טרוריסטים רבים הם מוסלמים,‬
‫ונהיה טיפשים אם לא נבחן‬

680
00:40:14,663 --> 00:40:17,124
‫את התופעה הזו ונתכונן אליה.‬

681
00:40:17,124 --> 00:40:20,335
{\an8}‫הפחדים הכי גרועים שלי הפכו למציאות.‬

682
00:40:20,919 --> 00:40:25,048
‫לא רק שמוסלמי ביצע את המעשה המחריד הזה,‬

683
00:40:25,048 --> 00:40:29,261
‫אלא גם מישהו שאני מכיר ומישהו שבא למסגד.‬

684
00:40:29,261 --> 00:40:34,558
‫למען האמת, זה היה רגע של ייאוש עמוק.‬

685
00:40:37,019 --> 00:40:40,022
‫מאוחר יותר גילינו שהשותף של האח הצעיר‬

686
00:40:40,022 --> 00:40:42,524
‫זיהה את התמונה שלו בחדשות.‬

687
00:40:43,108 --> 00:40:45,110
‫הם ניסו להיפטר מראיות.‬

688
00:40:47,738 --> 00:40:49,323
‫היו להם ראיות של חומרי נפץ‬

689
00:40:49,323 --> 00:40:52,242
‫מהן הם נפטרו במזבלה.‬

690
00:40:52,242 --> 00:40:56,079
‫והאמת שמצאנו את הראיות הללו,‬
‫והם שימשו כבסיס‬

691
00:40:56,079 --> 00:40:59,041
‫להאשים את שני האנשים האלה‬
‫בשיבוש הליכי חקירה.‬

692
00:40:59,041 --> 00:41:02,336
‫ברגע שהם ידעו שהם עשו את זה‬
‫וראו את התמונות שלהם,‬

693
00:41:02,336 --> 00:41:05,047
‫הם היו צריכים להגיע ולדבר.‬

694
00:41:05,047 --> 00:41:07,925
‫אם הם היו מגיעים,‬
‫השוטר קולייר היה עדיין בחיים.‬

695
00:41:08,425 --> 00:41:12,054
‫למרות העובדה שחלק מחבריו שיקרו ל-FBI,‬

696
00:41:12,054 --> 00:41:16,266
‫קיבלנו את הרושם שרק שניהם היו מעורבים.‬

697
00:41:16,266 --> 00:41:19,937
‫שהם יצרו את הפצצות בבית,‬
‫חיברו אותן במטבח של טמרלן.‬

698
00:41:19,937 --> 00:41:20,854
‫- אחי ואני -‬

699
00:41:20,854 --> 00:41:22,689
‫אני לא מאמין לרגע אחד‬

700
00:41:22,689 --> 00:41:26,401
‫שהפצצות האלה נוצרו על ידי חיפוש באינטרנט.‬

701
00:41:26,902 --> 00:41:29,154
‫אני מאמין שעזרו להם, ואני לא יודע מי,‬

702
00:41:29,655 --> 00:41:32,282
‫אבל זה קשה מאוד לבנות מטען מסוג זה‬

703
00:41:32,783 --> 00:41:37,704
‫וששניים כאלו יתפוצצו ללא תקלה,‬
‫תוך זמן קצר, עם נפצים בשלט רחוק.‬

704
00:41:38,747 --> 00:41:41,375
‫יש כאלו שחושבים‬
‫שמדובר במין קונספירציה גדולה,‬

705
00:41:41,375 --> 00:41:44,628
‫שמשהו הוחמץ. אבל זה לא קרה. זה קורה הרבה.‬

706
00:41:44,628 --> 00:41:45,796
‫יש זאבים בודדים.‬

707
00:41:45,796 --> 00:41:51,134
‫לא מדובר בחובבנים.‬
‫אלו היו מטעני חבלה מקצועיים,‬

708
00:41:51,134 --> 00:41:56,139
‫ויחידת הלוחמה במטענים מאולתרים באפגניסטן‬
‫הסכימה עם ההערכה הזו שלי.‬

709
00:41:56,139 --> 00:41:59,768
‫קבענו שהמחבלים היו זאבים בודדים קיצוניים‬

710
00:41:59,768 --> 00:42:04,773
‫שקיבלו השראה מקריאת מגזין "אינספייר"‬
‫של אנוואר אל-עוולקי,‬

711
00:42:04,773 --> 00:42:07,192
‫שנועד לגרום לג'יהאד ברחבי העולם.‬

712
00:42:09,528 --> 00:42:12,197
‫בכל פעם שאני שומע מישהו מדבר על ג'יהאד‬

713
00:42:12,698 --> 00:42:18,203
‫בהקשר של רצח, אני מתחלחל.‬

714
00:42:18,912 --> 00:42:21,540
{\an8}‫הפירוש הערבי של המילה ג'יהאד הוא להיאבק.‬

715
00:42:22,624 --> 00:42:25,711
‫אתה נאבק להשיג חיים טובים. זה ג'יהאד.‬

716
00:42:26,545 --> 00:42:29,965
‫אתה נאבק להיות אדם ישר. זה ג'יהאד.‬

717
00:42:30,966 --> 00:42:34,761
‫אתה נאבק להיות אדם דתי טוב. זה ג'יהאד.‬

718
00:42:35,637 --> 00:42:36,930
‫ג'יהאד זה לא...‬

719
00:42:38,682 --> 00:42:44,396
‫להרים אקדח או לייצר פצצה‬
‫ולהרוג אנשים חפים מפשע.‬

720
00:42:44,896 --> 00:42:51,528
‫- אורלנדו, פלורידה -‬

721
00:42:51,528 --> 00:42:54,114
‫כמה שבועות לאחר הפיגוע וסיום האירוע,‬

722
00:42:54,114 --> 00:42:59,786
‫המשטרה וה-FBI‬
‫חקרו מישהו בשם איברגים טודשב.‬

723
00:43:00,454 --> 00:43:03,040
‫הוא היה חבר של טמרלן צרנייב,‬

724
00:43:03,582 --> 00:43:06,251
‫צ'צ'ני גם כן, ולוחם MMA.‬

725
00:43:06,793 --> 00:43:10,631
‫הוא הודה כביכול ברצח שלושה אנשים,‬

726
00:43:10,631 --> 00:43:14,801
‫כולל ברנדון מס, ב-11 בספטמבר, 2011.‬

727
00:43:15,802 --> 00:43:19,389
‫ברנדון מס‬
‫היה החבר הכי טוב של טמרלן צרנייב.‬

728
00:43:20,223 --> 00:43:22,559
‫הם הכירו זה את זה מה-MMA.‬

729
00:43:23,310 --> 00:43:26,980
‫במהלך ההודאה הזו בדירה של טודשב,‬

730
00:43:26,980 --> 00:43:29,066
‫קורה משהו מוזר מאוד.‬

731
00:43:29,066 --> 00:43:32,778
‫ה-FBI ומשטרת המדינה אומרים‬
‫שהוא הסתער עליהם.‬

732
00:43:34,363 --> 00:43:37,866
‫כתוצאה מכך,‬
‫הם ירו באיברגים טודשב מספר פעמים.‬

733
00:43:40,202 --> 00:43:42,871
‫להרבה אנשים היו חשדות בנוגע לסיפור.‬

734
00:43:43,455 --> 00:43:45,874
‫נראה לי שהם פשוט ירו בו. הוא לא עשה כלום.‬

735
00:43:45,874 --> 00:43:49,002
‫הוא... אני מכיר אותו.‬
‫הוא רק רצה שהכול ייגמר.‬

736
00:43:49,586 --> 00:43:53,757
‫הסיפור נעשה מורכב ובעייתי יותר, אם תרצו,‬

737
00:43:54,257 --> 00:43:57,386
‫כשנקבע שאיברגים טודשב הודה‬

738
00:43:57,386 --> 00:44:02,265
‫שרצח את שלושת האנשים האלה‬
‫יחד עם טמרלן צרנייב.‬

739
00:44:04,476 --> 00:44:07,813
{\an8}‫אני חושב שחשוב להכיר את סדר הדברים,‬

740
00:44:07,813 --> 00:44:12,317
‫ברנדון מס נרצח בתוך הדירה שלו‬

741
00:44:12,317 --> 00:44:15,404
‫אחרי שטמרלן גילה שהוא לא יוכל‬

742
00:44:15,404 --> 00:44:17,322
‫לגשת למבחנים האולימפיים.‬

743
00:44:18,115 --> 00:44:22,077
‫לא היה סימן לפריצה,‬
‫מה שאומר שמי שעשה להם את זה,‬

744
00:44:22,077 --> 00:44:24,121
‫בטח הכיר אותם. הם הכניסו אותו.‬

745
00:44:24,121 --> 00:44:27,124
‫האופן שבו החבר'ה האלה נרצחו,‬
‫ראשם כמעט נערף,‬

746
00:44:27,124 --> 00:44:29,751
‫כפי שתואר, זה היה אישי.‬

747
00:44:31,586 --> 00:44:34,756
‫חבר יהודי, הוא חי את החלום האמריקאי.‬

748
00:44:35,424 --> 00:44:38,385
‫העולם פרוש לרגליו.‬
‫הוא לא היה צריך לעבוד. הוא עשיר.‬

749
00:44:38,385 --> 00:44:43,140
‫והדברים האלה קורים לטמרלן,‬
‫ואין לו אותן אפשרויות.‬

750
00:44:45,225 --> 00:44:49,229
‫להבנתי, טמרלן צרנייב היה מעורב בזה.‬
‫היו מעורבים בזה סמים,‬

751
00:44:49,229 --> 00:44:51,398
‫אבל איני יכול להגיב על זה יותר מדי.‬

752
00:44:51,898 --> 00:44:54,943
‫חקירת הרצח בוולת'ם עדיין פתוחה.‬

753
00:44:54,943 --> 00:44:57,028
‫זה הפריע לי. זה מפריע לי עד היום.‬

754
00:44:57,028 --> 00:44:59,990
‫יש הרבה שאלות פתוחות לגבי כל העניין הזה.‬

755
00:45:00,782 --> 00:45:04,035
‫זמר קצר אחרי הרצח המשולש בוולת'ם, להבנתנו,‬

756
00:45:04,035 --> 00:45:06,872
‫טמרלן צרנייב נסע לדאגסטן‬

757
00:45:06,872 --> 00:45:09,708
‫ועסק בפעילויות הקצנה שם.‬

758
00:45:10,709 --> 00:45:14,880
‫ואנחנו מאמינים‬
‫שזה היה אחד מעמודי התווך של ההקצנה.‬

759
00:45:15,380 --> 00:45:20,010
‫מה שקרה לו שם בטח השפיע עליו מאוד.‬

760
00:45:20,844 --> 00:45:22,596
‫כי כשהוא חזר,‬

761
00:45:22,596 --> 00:45:25,766
‫אנו יודעים שהוא התחיל לתכנן‬
‫ולבצע את הפיגוע בבוסטון.‬

762
00:45:26,892 --> 00:45:31,021
‫- דאגסטן -‬

763
00:45:31,980 --> 00:45:35,025
‫בקיץ 2012, טמרלן נוסע לדאגסטן‬

764
00:45:35,025 --> 00:45:38,361
‫כדי להתקרב לשורשים ההיסטוריים שלו‬
‫וגם לדת שלו.‬

765
00:45:40,113 --> 00:45:44,367
{\an8}‫ככתב, זה אומר שהסיפור יהיה שם.‬

766
00:45:46,453 --> 00:45:48,371
‫אתה רוצה לספר לאנשים מה קורה.‬

767
00:45:48,371 --> 00:45:50,707
‫אתה רוצה לוודא שאנשים מבינים.‬

768
00:45:50,707 --> 00:45:52,918
‫אל תאמינו להכללות וסטריאוטיפים.‬

769
00:45:52,918 --> 00:45:54,544
‫הנה בדיוק מה שקורה.‬

770
00:45:57,088 --> 00:46:00,675
‫ביליתי חודשיים בצ'צ'ניה,‬
‫דאגסטן וקירגיזסטן.‬

771
00:46:00,675 --> 00:46:02,385
‫ניסיתי למצוא מכרים שלהם,‬

772
00:46:02,886 --> 00:46:06,264
‫אנשים שאולי היו בסביבה כשטמרלן היה שם.‬

773
00:46:07,349 --> 00:46:10,727
‫הוא נפגש עם צעירים מוסלמים‬
‫שנמצאים בתנועה הזאת,‬

774
00:46:11,228 --> 00:46:12,604
‫איחוד הצדיקים.‬

775
00:46:19,945 --> 00:46:21,196
{\an8}‫סלאם עליכום!‬

776
00:46:21,196 --> 00:46:23,865
{\an8}‫אתם רואים את תוצאת הבריונות‬
‫של האחים מחצ'קלה‬

777
00:46:24,533 --> 00:46:29,037
{\an8}‫כלפי אחיהם שבא לכאן מאמריקה.‬

778
00:46:29,037 --> 00:46:29,955
{\an8}‫זה הוא.‬

779
00:46:29,955 --> 00:46:32,916
{\an8}‫וגם כלפי ג'מאט מקיזליאר, המיוצגת על ידי...‬

780
00:46:33,416 --> 00:46:37,003
‫ביליתי איתם ואני יכול להגיד לך,‬
‫הם הולכים לים, עושים על האש,‬

781
00:46:37,003 --> 00:46:39,130
‫הם הולכים למסגד, הם מדברים הרבה.‬

782
00:46:40,549 --> 00:46:44,469
‫אבל הדברים שהם אומרים אינם קיצוניים יותר‬
‫מכל דבר ששומעים בכל מקום.‬

783
00:46:46,137 --> 00:46:48,932
{\an8}‫אנחנו קוראים למה למותר,‬
‫ואוסרים על מה שאסור.‬

784
00:46:49,558 --> 00:46:52,602
{\an8}‫ואני מזכיר לכם לעלות על דרך האמת.‬

785
00:46:52,602 --> 00:46:54,396
{\an8}‫זו פשוט התעללות!‬

786
00:46:56,731 --> 00:46:58,483
‫זו לא קבוצה קיצונית.‬

787
00:47:02,279 --> 00:47:06,867
‫אז אני מנסה‬
‫לאשר או להכחיש כל קשר בין טמרלן‬

788
00:47:06,867 --> 00:47:09,744
‫ובין כל המגייסים של הקיצונים האמיתיים.‬

789
00:47:10,328 --> 00:47:14,207
‫מישהו לקח אותי רחוק ככל האפשר.‬
‫מישהו הצביע על הדרך משם.‬

790
00:47:16,042 --> 00:47:18,712
‫הלכתי לשם ונתקלתי בקבוצת אנשים.‬

791
00:47:20,005 --> 00:47:23,341
‫ולא, לא היה להם מושג.‬

792
00:47:24,676 --> 00:47:28,430
‫אנחנו לא מוצאים את הרגע‬
‫שבו הוא יושב שם, ואומר,‬

793
00:47:28,430 --> 00:47:31,349
‫"היי, יודעים מה?‬
‫בואו נהרוג אנשים חפים מפשע."‬

794
00:47:31,349 --> 00:47:35,270
‫זה כנראה לא משהו שהוא החליט‬
‫כשהוא נסע לדאגסטן.‬

795
00:47:35,270 --> 00:47:38,064
‫אני חושב שהוא נסע לדאגסטן‬
‫בניסיון למצוא משמעות.‬

796
00:47:39,107 --> 00:47:40,358
‫יש לו ספקות.‬

797
00:47:40,358 --> 00:47:42,569
‫הוא לא הצליח להגיע לנבחרת האולימפית‬

798
00:47:42,569 --> 00:47:45,322
‫והוא מאשים את הרגש האנטי-מוסלמי,‬

799
00:47:45,322 --> 00:47:48,033
‫אז הוא מנסה להתקרב למהות המוסלמית,‬

800
00:47:48,033 --> 00:47:52,746
‫ולכיוון שאליו הוא יכול לקחת את חייו.‬
‫אבל הוא לא מקבל את הקיצוניות שלו שם.‬

801
00:47:53,705 --> 00:47:56,833
‫הרגע הזה מגיע כשאתה חוזר לארצות הברית.‬

802
00:47:56,833 --> 00:47:59,502
‫וזה לא שינה את חייך. זה לא שינה כלום,‬

803
00:47:59,502 --> 00:48:01,087
‫ואתה לא במקום טוב יותר.‬

804
00:48:02,047 --> 00:48:07,302
‫ככל שהאחים נכנסים עמוק יותר לאיסלאם,‬
‫הם מתחילים לקשור אותו יותר‬

805
00:48:07,302 --> 00:48:11,848
‫עם הכישלון שלהם, ועם מה שקורה בחו"ל,‬

806
00:48:11,848 --> 00:48:13,183
‫שם בשלב הזה,‬

807
00:48:13,183 --> 00:48:16,561
‫ארה"ב נלחמת בשתי מלחמות‬
‫במדינות בעלות רוב מוסלמי.‬

808
00:48:17,187 --> 00:48:19,940
‫לפי מה שדז'וחר כתב בסירה,‬

809
00:48:19,940 --> 00:48:23,568
‫הוא מאשים את מדיניות ארה"ב נגד המוסלמים.‬

810
00:48:24,569 --> 00:48:25,445
‫וזה מה שכתבתי.‬

811
00:48:25,445 --> 00:48:27,238
‫- נפילת בית צרנייב -‬

812
00:48:27,238 --> 00:48:31,034
‫הרבה אנשים היו מאוד נסערים‬
‫כי לחלקם זה נראה כאילו‬

813
00:48:31,034 --> 00:48:35,956
‫שעל ידי האנשתם,‬
‫אנחנו נותנים לו תירוץ כלשהו‬

814
00:48:35,956 --> 00:48:39,626
{\an8}‫או לא יודע, מצדיקים או מוותרים לו.‬

815
00:48:42,003 --> 00:48:47,217
‫קיבלתי מייל,‬
‫"אני מקווה שאתה או מישהו שאתה אוהב‬

816
00:48:47,217 --> 00:48:51,137
‫"יירצחו על ידי טרוריסטים איסלאמיים,‬
‫כדי שתדע איך זה מרגיש."‬

817
00:48:51,137 --> 00:48:54,182
‫אני יודע בדיוק איך זה מרגיש‬
‫שמישהו שאתה אוהב‬

818
00:48:54,182 --> 00:48:55,976
‫נרצח ע"י טרוריסטים איסלאמיים.‬

819
00:48:55,976 --> 00:48:59,562
‫אבא שלי היה על המטוס הראשון‬
‫שהתרסק על מרכז הסחר העולמי.‬

820
00:49:00,563 --> 00:49:04,985
‫והעניין עם זה הוא‬
‫שבכל 11 בספטמבר אתה זוכה לצפות במטוס הזה‬

821
00:49:04,985 --> 00:49:07,487
‫טס לתוך הבניין שוב ושוב.‬

822
00:49:07,487 --> 00:49:09,364
‫כמה פעמים צריך לראות את זה?‬

823
00:49:09,364 --> 00:49:13,868
‫כמה פעמים אתה צריך‬
‫לראות את אבא שלך מתפוצץ?‬

824
00:49:14,369 --> 00:49:18,415
‫בכל הדבר הזה, לעולם לא ננסה‬
‫להצדיק את מה שהם עשו‬

825
00:49:18,415 --> 00:49:20,208
‫בכך שנאמר שהם עברו תקופה קשה.‬

826
00:49:20,875 --> 00:49:25,088
‫אבל האנשים האלה לא נולדו לחבל במרתון.‬
‫הם הפכו לכאלה.‬

827
00:49:25,714 --> 00:49:27,424
‫זאת האמת. זה הסיפור.‬

828
00:49:32,178 --> 00:49:34,389
‫- 4 במרץ‬
‫2015 -‬

829
00:49:34,389 --> 00:49:36,975
‫- שנתיים מאז תפיסתו של דז'וחר צרנייב -‬

830
00:49:46,818 --> 00:49:49,320
‫סיקרתי את המשפט מההתחלה ועד הסוף.‬

831
00:49:51,781 --> 00:49:54,951
‫לא היה ספק שדז'וחר צרנייב יימצא אשם.‬

832
00:49:54,951 --> 00:49:58,788
‫מה שבאמת היה על הכף במהלך המשפט‬
‫היה עונש מוות.‬

833
00:50:01,082 --> 00:50:04,627
‫גזר הדין החלופי היה מאסר עולם‬
‫בכלא שמור ביותר.‬

834
00:50:07,130 --> 00:50:13,136
{\an8}‫העדתי ובאמת רציתי להעיד,‬
‫וגם נתתי הצהרה משמעותית.‬

835
00:50:13,136 --> 00:50:14,345
{\an8}‫- קרן מקווטרס‬
‫צופה -‬

836
00:50:14,345 --> 00:50:17,432
{\an8}‫חשבתי שחשוב מאוד שאעשה את זה בשביל קריסטל.‬

837
00:50:19,142 --> 00:50:22,645
‫באמת הרגשתי שאני רוצה להיות הקול הזה.‬

838
00:50:26,858 --> 00:50:28,568
{\an8}‫- בית המשפט ע"ש מוקלי -‬

839
00:50:28,568 --> 00:50:30,779
{\an8}‫כשדז'וחר נכנס לבית המשפט,‬

840
00:50:30,779 --> 00:50:35,492
‫הרבה כתבים דיווחו שהוא נראה יהיר ומרוחק.‬

841
00:50:37,243 --> 00:50:42,457
‫אני פירשתי זאת כהשלמה.‬
‫נראה שהוא השלים עם גורלו.‬

842
00:50:43,792 --> 00:50:46,920
‫ואני אגיד לך,‬
‫כשהסתכלתי עליו, ראיתי את השטן.‬

843
00:50:47,420 --> 00:50:50,673
{\an8}‫העין שלו הייתה דפוקה,‬
‫וזה פשוט נראה כמו השטן.‬

844
00:50:50,673 --> 00:50:51,883
{\an8}‫- קווין מקווטרס‬
‫רץ -‬

845
00:50:51,883 --> 00:50:53,384
{\an8}‫היא הייתה אדומה. מפחידה.‬

846
00:50:53,384 --> 00:50:57,138
‫הוא היה מסתכל עלייך. הוא בהה בך.‬

847
00:50:57,722 --> 00:50:59,265
‫זה היה ממש קשה.‬

848
00:51:00,892 --> 00:51:03,561
‫להקשיב לחלק מהניצולים, מה שעבר עליהם‬

849
00:51:03,561 --> 00:51:06,064
‫ועם מה הם צריכים לחיות בשארית חייהם...‬

850
00:51:08,900 --> 00:51:12,028
‫זה בהחלט נשאר איתי מהמשפט.‬

851
00:51:13,988 --> 00:51:16,157
‫אני חושב שההגנה ניסתה להסביר‬

852
00:51:16,157 --> 00:51:19,911
‫שאחיו, שהיה מבוגר יותר, היה שתלטני‬

853
00:51:20,495 --> 00:51:24,582
‫והייתה לו אישיות חזקה ואף אלימה,‬

854
00:51:24,582 --> 00:51:27,001
‫ושהוא נכנע לאחיו הגדול.‬

855
00:51:27,001 --> 00:51:30,880
‫הוא עשה את זה‬
‫כי אחיו הכריח אותו לעשות את זה.‬

856
00:51:30,880 --> 00:51:32,841
‫ייתכן שאחיו השפיע עליו.‬

857
00:51:32,841 --> 00:51:37,929
‫אני חושבת שהוא הרגיש‬
‫שאולי לפעמים הוא לא מסוגל לסרב לאחיו,‬

858
00:51:38,513 --> 00:51:42,475
‫אבל הוא בחר‬
‫לשים את התיק הזה ליד הילדים האלה.‬

859
00:51:42,475 --> 00:51:46,813
‫אחיו לא היה שם ואמר,‬
‫"אתה צריך לשים את זה ליד הילדים האלה".‬

860
00:51:47,772 --> 00:51:51,818
‫וכשאתה מפוצץ משפחה צעירה כמו מש' ריצ'רד‬
‫ופוגע בלינגזי לו,‬

861
00:51:51,818 --> 00:51:56,364
‫בקמפבל הזו ובשון, אין לזה תירוץ.‬

862
00:51:56,364 --> 00:51:59,284
‫אל תטיל את האשמה לכך על אחיך שהקצין אותך.‬

863
00:51:59,284 --> 00:52:01,452
‫אני חושבת שמבחינתי, מה שהצביע על כך‬

864
00:52:01,452 --> 00:52:06,833
‫שהוא ידע מה הוא עושה‬
‫ושהוא היה מוכן לעשות את זה‬

865
00:52:06,833 --> 00:52:10,086
‫היה לא רק שצפיתי באופן‬
‫שבו הוא הניח את הפצצה,‬

866
00:52:10,086 --> 00:52:13,756
‫והתרחק ממנה בזמן כדי שהוא עצמו לא ייפגע...‬

867
00:52:16,593 --> 00:52:19,512
‫אלא שזמן קצר לאחר מכן, באותו אחר הצהריים,‬

868
00:52:19,512 --> 00:52:23,141
‫היו סרטונים שלו קונה בסופרמרקט‬

869
00:52:23,141 --> 00:52:25,018
‫כאילו שום דבר לא קרה.‬

870
00:52:27,145 --> 00:52:32,025
‫ואחרי הרצח של שון קולייר‬
‫והחטיפה של דני מנג,‬

871
00:52:32,025 --> 00:52:37,739
‫יש סרטון שלו קונה חטיפים בתחנת דלק. רגוע.‬

872
00:52:39,908 --> 00:52:41,159
‫פשוט רגוע.‬

873
00:52:41,159 --> 00:52:44,329
‫היו שני דברים שקרו במהלך המשפט שכנראה‬

874
00:52:44,329 --> 00:52:46,748
‫גרמו לאנשים להאמין שהוא יקבל עונש מוות.‬

875
00:52:46,748 --> 00:52:51,461
‫אחד מהם הייתה התמונה‬
‫שהופצה על ידי המשרד של כרמן אורטיז‬

876
00:52:51,461 --> 00:52:58,134
‫שלכאורה מראה את דז'וחר צרנייב‬
‫מרים אצבע משולשת למצלמה בתא שלו,‬

877
00:52:58,134 --> 00:53:02,013
‫מה שהתפרש כאצבע משולשת לתושבי בוסטון.‬

878
00:53:02,013 --> 00:53:04,974
‫והתובעים בהחלט ניסחו זאת כך.‬

879
00:53:05,475 --> 00:53:09,437
‫הדבר השני היה שהשופט החליט לא לקבל כראיה‬

880
00:53:09,437 --> 00:53:14,108
‫את הקשר לרצח של חברו הטוב ביותר של טמרלן‬
‫בוולת'ם כמה שנים קודם.‬

881
00:53:14,734 --> 00:53:17,862
‫ההגנה חשבה שעל ידי יצירת קשר‬
‫לרציחות בוולת'ם,‬

882
00:53:17,862 --> 00:53:20,448
‫אפשר להראות שמישהו שהיה כזה אכזרי,‬

883
00:53:20,448 --> 00:53:23,826
‫ששיסף את גרונו של חברו הטוב ביותר,‬
‫היה עושה הכול,‬

884
00:53:23,826 --> 00:53:26,120
‫ושאחיו היה תחת השפעתו.‬

885
00:53:26,996 --> 00:53:30,667
‫זה לא הותר. זו הייתה מכה גדולה להגנה.‬

886
00:53:30,667 --> 00:53:32,377
{\an8}‫- עונש מוות הוא רצח -‬

887
00:53:32,377 --> 00:53:34,254
‫- רחמים, לא הקרבת קרבן -‬

888
00:53:34,254 --> 00:53:36,589
‫קווין ואני הסכמנו מההתחלה,‬

889
00:53:37,257 --> 00:53:41,094
‫שאם הוא יקבל עונש מוות‬
‫או שהמושבעים יחליטו על מאסר עולם,‬

890
00:53:41,094 --> 00:53:42,011
‫ייעשה צדק.‬

891
00:53:45,765 --> 00:53:48,935
‫בסופו של דבר, דז'וחר צרנייב נידון למוות.‬

892
00:53:48,935 --> 00:53:50,228
‫כשקראו את גזר הדין,‬

893
00:53:50,728 --> 00:53:54,816
‫הוא לא הראה שום רגש, וכך הסתיים המשפט.‬

894
00:53:58,111 --> 00:53:59,529
‫מסיבת העיתונאים בעניין‬

895
00:53:59,529 --> 00:54:02,407
‫התקיימה בחוץ, מאחורי בית המשפט,‬

896
00:54:02,407 --> 00:54:05,660
‫שם התבקשו הקרבנות ומשפחותיהם לדבר.‬

897
00:54:05,660 --> 00:54:09,872
‫אני רוצה להודות באופן אישי‬
‫לכל אחד מאחיי הניצולים,‬

898
00:54:10,373 --> 00:54:12,375
‫ולהודות להם על נוכחותם כאן עבורנו.‬

899
00:54:12,959 --> 00:54:15,336
‫עליי לצפות בשני בניי מרכיבים רגל כל יום,‬

900
00:54:15,336 --> 00:54:18,840
‫אז איני יודעת אם זו סגירת מעגל,‬
‫אך אני יכולה לומר שזה מרגיש‬

901
00:54:18,840 --> 00:54:21,801
‫כאילו עול ירד מעל כתפיי, אז אני חושבת...‬

902
00:54:21,801 --> 00:54:25,013
‫עם הנמל ברקע,‬
‫זו לא הייתה רק סגירת מעגל שלהם.‬

903
00:54:25,013 --> 00:54:26,764
‫זו הייתה סגירת מעגל של העיר.‬

904
00:54:39,861 --> 00:54:41,154
‫אין כאן צדק.‬

905
00:54:42,238 --> 00:54:44,240
‫חזינו בארבעה מקרי מוות טרגיים.‬

906
00:54:45,783 --> 00:54:48,619
‫אנשים שאיבדו גפיים וש...‬

907
00:54:48,619 --> 00:54:51,122
‫הם לעולם לא יקבלו את התמימות של חייהם.‬

908
00:54:51,122 --> 00:54:54,876
‫אז להגיד שזה נגמר, זה לעולם לא ייגמר.‬

909
00:54:56,961 --> 00:54:59,839
‫אני מכיר את משפחת ריצ'רד,‬
‫והכרתי את משפחת קמפבל.‬

910
00:55:00,798 --> 00:55:03,551
‫הם חייבים לחיות עם הטרגדיה לנצח.‬

911
00:55:03,551 --> 00:55:05,345
‫- דרוש מידע‬
‫חשוד אלמוני שני -‬

912
00:55:05,970 --> 00:55:08,931
‫לכל מי שהיה שם אין סגירת מעגל.‬

913
00:55:08,931 --> 00:55:10,933
‫הדבר הזה תמיד יהיה זיכרון.‬

914
00:55:10,933 --> 00:55:14,020
‫לעולם לא תוכל לא להיות שם.‬

915
00:55:14,020 --> 00:55:15,980
‫ומדובר בכוחות ההצלה הראשונים.‬

916
00:55:15,980 --> 00:55:19,275
‫באנשים שנפצעו והפכו נכים.‬

917
00:55:19,275 --> 00:55:21,402
‫באנשים שאיבדו את יקיריהם.‬

918
00:55:21,986 --> 00:55:25,323
‫כולם יזכרו את הרגע הזה בשארית חייהם.‬

919
00:55:26,282 --> 00:55:28,785
‫זה לא משהו ששוכחים בקלות.‬

920
00:55:28,785 --> 00:55:31,329
‫זה עדיין בלבנו, למען האמת.‬

921
00:55:33,164 --> 00:55:35,458
‫זה הביא אותי לנקודת השפל של חיי.‬

922
00:55:35,458 --> 00:55:40,421
‫כבר לא ידעתי מי אני.‬
‫איבדתי קשר עם האדם שהייתי פעם.‬

923
00:55:42,673 --> 00:55:47,845
‫ובאמת, הרגשתי מאוכזב ונבגד.‬

924
00:55:48,846 --> 00:55:53,726
‫כל שנה,‬
‫זה פשוט מעורר את הזיכרונות של קארן,‬

925
00:55:53,726 --> 00:55:56,270
‫וזה קשה. זה עדיין קשה.‬

926
00:55:56,270 --> 00:55:58,731
‫אני לא רוצה שקריסטל תישכח לעולם.‬

927
00:56:00,149 --> 00:56:02,527
‫איבדתי את חברה שלי וזה היה דבר נורא.‬

928
00:56:02,527 --> 00:56:04,487
‫וזה תמיד יהיה דבר נורא.‬

929
00:56:06,114 --> 00:56:10,451
‫עברו כבר עשר שנים.‬
‫אתה מסתכל אחורה על הצילומים,‬

930
00:56:10,451 --> 00:56:17,333
‫ורואה אזרחים, עובדי מרתון, שוטרים‬

931
00:56:17,333 --> 00:56:22,380
‫וכוחות הצלה פשוט קופצים להציל‬
‫ולעשות מה שהם יכולים.‬

932
00:56:23,172 --> 00:56:25,425
‫זה באמת מעיד על האומץ‬

933
00:56:25,425 --> 00:56:28,136
‫והמחויבות של אזרחי בוסטון,‬

934
00:56:28,136 --> 00:56:29,804
‫לשכניהם,‬

935
00:56:29,804 --> 00:56:33,057
‫אבל גם לעמוד מול אלו שתוקפים אותנו.‬

936
00:56:34,308 --> 00:56:37,019
‫אני לא מאמין שעברו כבר 10 שנים.‬

937
00:56:37,019 --> 00:56:42,442
‫אני רק מעריך את זה שאני עדיין בחיים.‬

938
00:56:42,442 --> 00:56:44,902
‫חיי היו עלולים להסתיים באותו לילה.‬

939
00:56:47,697 --> 00:56:51,659
‫דני מנג הוא אחד הגיבורים החשובים‬
‫בחקירת הפיגוע במרתון בוסטון.‬

940
00:56:51,659 --> 00:56:55,872
‫האומץ שלו‬
‫הוא שהוביל לנטרול של טמרלן צרנייב‬

941
00:56:55,872 --> 00:56:57,707
‫וללכידתו של דז'וחר צרנייב.‬

942
00:56:59,709 --> 00:57:03,754
‫התראיינתי הרבה בנושא, וזה לא קשור לתהילה.‬

943
00:57:03,754 --> 00:57:06,215
‫לא מדובר במי היה גיבור, אתם יודעים.‬

944
00:57:06,215 --> 00:57:11,596
‫זו העובדה שבוסטון התאחדה‬
‫ותמכה במה שקרה באותו יום,‬

945
00:57:11,596 --> 00:57:15,808
‫תמכה במשפחות האלו שחייהן השתנו לנצח.‬

946
00:57:16,851 --> 00:57:18,102
‫הייתי רוצה לראות‬

947
00:57:18,102 --> 00:57:22,899
‫את מרתון בוסטון חוזר‬
‫להיות אירוע מופלא בעיר‬

948
00:57:22,899 --> 00:57:27,945
‫שלא כל הזמן חוסה בצלו‬
‫של הדבר הנורא הזה שקרה.‬

949
00:57:27,945 --> 00:57:30,907
‫כי יש כל כך הרבה טוב שנובע מהמרתון.‬

950
00:57:36,078 --> 00:57:41,125
‫הרצים בגל הראשון של מרתון בוסטון‬
‫ביום הפטריוטים‬

951
00:57:41,125 --> 00:57:42,418
‫יוצאים לדרך.‬

952
00:57:44,128 --> 00:57:47,006
‫- "מרתון ספורט"‬
‫לכבוד בוסטון 2022 -‬

953
00:57:47,006 --> 00:57:50,593
‫מרטין ריצ'רד, לינגזי לו,‬
‫קריסטל קמפבל ושון קולייר‬

954
00:57:50,593 --> 00:57:53,471
‫איבדו את חייהם במהלך הפיגוע והמצוד.‬

955
00:57:53,471 --> 00:57:55,890
‫יותר מ-260 אנשים נפצעו.‬

956
00:57:56,641 --> 00:58:01,729
‫קארן וקווין התחתנו שנה אחרי הפיגועים.‬

957
00:58:02,522 --> 00:58:06,234
‫אד דייויס, ריק דה-לורייה וג'ון פולי‬
‫פרשו כמה חודשים אחרי המצוד.‬

958
00:58:06,234 --> 00:58:09,278
‫בילי אוונס מונה למפכ"ל המשטרה‬
‫שישה חודשים לאחר מכן.‬

959
00:58:15,535 --> 00:58:17,203
‫אחרי שבוטל בערעור,‬

960
00:58:17,203 --> 00:58:20,957
‫עונש המוות של דז'וחר הושב‬
‫על ידי בית המשפט העליון ב-2022.‬

961
00:58:20,957 --> 00:58:25,086
‫הוא עצור כרגע בכלא פדרלי שמור ביותר‬
‫בעודו מחכה להוצאה להורג.‬

962
01:01:18,509 --> 01:01:23,514
‫- תרגום כתוביות: ניתאי גת -‬