1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:01:34,625 --> 00:01:38,541 ‫- ארנגארד: אומנות הפיתוי -‬ 4 00:01:54,625 --> 00:01:56,416 ‫אל תזוזי בבקשה, הוד מעלתך.‬ 5 00:02:00,916 --> 00:02:04,000 ‫לא ייאמן שאתה לא צריך לנוח קצת.‬ 6 00:02:04,083 --> 00:02:06,541 ‫יישרת שוב את השמלה שלך, הוד מעלתך?‬ 7 00:02:07,708 --> 00:02:09,375 ‫אם כן, לא בכוונה.‬ 8 00:02:15,208 --> 00:02:16,208 ‫אל תזוזי בבקשה.‬ 9 00:02:47,708 --> 00:02:48,833 ‫יש בעיה?‬ 10 00:02:51,833 --> 00:02:55,500 ‫בעלי היה עורף את ראשך לו היה רואה אותך.‬ 11 00:02:55,583 --> 00:03:00,208 ‫קיבלתי את הרושם שהדוכס הגדול‬ ‫רוצה ש... אנציח את היופי שלך.‬ 12 00:03:03,458 --> 00:03:05,416 ‫אם כך, אסור להיות קטנוניים.‬ 13 00:03:08,041 --> 00:03:09,041 ‫זהו.‬ 14 00:03:19,916 --> 00:03:21,208 ‫אתה מתחרט?‬ 15 00:03:21,875 --> 00:03:26,541 ‫חוששני שאני מעריך את מיקומו‬ ‫של ראשי על הגוף שלי, הוד מעלתך.‬ 16 00:03:32,125 --> 00:03:35,500 ‫אני נאלץ לבקש ממך לשבת בגב זקוף.‬ 17 00:03:49,000 --> 00:03:51,041 ‫זה לוקח נצח.‬ 18 00:03:51,125 --> 00:03:52,000 ‫אכן.‬ 19 00:03:53,416 --> 00:03:55,041 ‫דיוקן אמיתי דורש זמן.‬ 20 00:03:55,125 --> 00:03:56,875 ‫כן, שמתי לב.‬ 21 00:04:00,458 --> 00:04:01,750 ‫כמו פיתוי.‬ 22 00:04:06,708 --> 00:04:07,791 ‫מר קאסוט.‬ 23 00:04:09,041 --> 00:04:10,250 ‫העלמה זימרמן.‬ 24 00:04:46,833 --> 00:04:47,666 ‫מר קאסוט!‬ 25 00:04:49,125 --> 00:04:54,208 ‫אתה מאחר בתשלום שכר הדירה. אם לא תשלם...‬ ‫-גברתי היקרה...‬ 26 00:04:54,291 --> 00:04:58,500 ‫לא הצעתי לצייר סקיצה של הדיוקן שלך?‬ ‫לו ידעת מה הערך...‬ 27 00:04:58,583 --> 00:05:01,791 ‫אני לא רוצה ציור של עצמי. אני רוצה כסף.‬ 28 00:05:01,875 --> 00:05:05,083 ‫והוא בדרך. תאמיני לי. הוא יגיע.‬ 29 00:05:05,166 --> 00:05:08,500 ‫תחייכי. יש יום נפלא היום. הכול טוב.‬ 30 00:05:28,500 --> 00:05:31,541 ‫הוד מעלתכם, אני מתכבד לקבל את הזמנתכם.‬ 31 00:05:31,625 --> 00:05:33,500 ‫תודה לכם שהזמנתם אותי.‬ 32 00:05:34,000 --> 00:05:36,083 ‫אני נפעם. נפעם מאוד.‬ 33 00:05:49,958 --> 00:05:50,833 ‫תודה.‬ 34 00:05:57,708 --> 00:06:03,750 ‫הוד מעלתכם, אני נפעם ומתכבד‬ ‫לנוכח הזמנתכם. תודה.‬ 35 00:06:04,458 --> 00:06:05,333 ‫הצייר.‬ 36 00:06:05,416 --> 00:06:08,416 ‫אני מקווה שאתה מרוצה מהיצירה, הוד מעלתך.‬ 37 00:06:08,500 --> 00:06:10,333 ‫צייר?‬ 38 00:06:27,708 --> 00:06:30,500 ‫יפהפה, לא? זה נראה בדיוק כמוה.‬ 39 00:06:35,791 --> 00:06:37,583 ‫אבל מצד שני, זה לא דומה.‬ 40 00:06:38,125 --> 00:06:41,291 ‫אני לא מבין בדברים כאלה, אבל אם את אומרת.‬ 41 00:06:42,250 --> 00:06:43,416 ‫מעניין.‬ 42 00:06:44,166 --> 00:06:46,208 ‫אמרת, "אבל מצד שני, זה לא דומה".‬ 43 00:06:48,041 --> 00:06:51,583 ‫אני מאמין שאומנות צריכה לעשות יותר‬ ‫מאשר לחקות את החיים.‬ 44 00:06:51,666 --> 00:06:54,958 ‫כמו שירה שלא תמיד ניתן להבין, אבל...‬ 45 00:06:55,041 --> 00:06:58,791 ‫על מה אתה מדבר?‬ ‫-אני מתנצל. שמי קאסוט.‬ 46 00:06:58,875 --> 00:07:03,458 ‫ציירתי את הדיוקן הזה.‬ ‫אומן, צייר, גבר וכן הלאה. ומי את?‬ 47 00:07:06,250 --> 00:07:07,416 ‫סלח לי.‬ 48 00:07:18,250 --> 00:07:19,083 ‫בתי.‬ 49 00:07:19,166 --> 00:07:20,375 ‫בתך?‬ ‫-כן.‬ 50 00:07:46,208 --> 00:07:47,333 ‫מר קאסוט.‬ 51 00:07:48,458 --> 00:07:51,250 ‫אתה נראה מדוכדך. אתה לא נהנה?‬ 52 00:07:51,750 --> 00:07:53,583 ‫מאוד, הוד מעלתך.‬ 53 00:07:55,916 --> 00:07:58,791 ‫תספר לי בבקשה במי אתה בוהה.‬ 54 00:08:00,958 --> 00:08:01,875 ‫אני בוהה?‬ 55 00:08:01,958 --> 00:08:04,291 ‫כן, זה ברור מאוד.‬ 56 00:08:06,666 --> 00:08:08,291 ‫אתה יכול לספר לי הכול.‬ 57 00:08:08,791 --> 00:08:10,916 ‫אני לא מקנאת. להפך.‬ 58 00:08:11,000 --> 00:08:15,875 ‫מענג אותי לשמוע‬ ‫על תשוקות של אחרים. בפירוט, בבקשה.‬ 59 00:08:15,958 --> 00:08:20,500 ‫למען האמת, אכן ראיתי... גברת צעירה.‬ 60 00:08:21,250 --> 00:08:22,791 ‫איפה?‬ ‫-שם.‬ 61 00:08:24,333 --> 00:08:27,041 ‫אכן, ארנגארד.‬ 62 00:08:28,541 --> 00:08:30,916 ‫ארנגארד.‬ ‫-כן, היא יפה.‬ 63 00:08:31,000 --> 00:08:33,375 ‫אביה היה השליש האישי של חמי.‬ 64 00:08:33,875 --> 00:08:36,875 ‫משפחה נוקשה למדי.‬ ‫-הבנתי את זה, כן.‬ 65 00:08:38,125 --> 00:08:41,958 ‫היא אהבה את הדיוקן? כישרונותיך כישפו אותה?‬ 66 00:08:42,041 --> 00:08:44,250 ‫לא, זה לא בדיוק מה שקרה.‬ 67 00:08:44,333 --> 00:08:45,541 ‫מסכן.‬ 68 00:08:45,625 --> 00:08:47,666 ‫אבל אל תיראה מיואש כל כך.‬ 69 00:08:48,541 --> 00:08:53,125 ‫בחור צעיר אמר לי לאחרונה שפיתוי לוקח זמן.‬ 70 00:08:53,708 --> 00:08:55,208 ‫כמו ציור דיוקן.‬ 71 00:08:55,875 --> 00:08:58,250 ‫למען האמת, זו הסיבה שהזמנתי אותך הערב.‬ 72 00:09:00,375 --> 00:09:01,375 ‫דיוקן חדש?‬ 73 00:09:01,458 --> 00:09:05,125 ‫לא, כישרון הפיתוי שלך. בוא.‬ 74 00:09:11,333 --> 00:09:12,708 ‫אתה זוכר את בני?‬ 75 00:09:15,583 --> 00:09:18,333 ‫בחור צעיר ונאה, הוד מעלתך.‬ ‫-אכן.‬ 76 00:09:19,416 --> 00:09:20,791 ‫אנחנו זקוקים לעזרתך.‬ 77 00:09:20,875 --> 00:09:22,291 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 78 00:09:22,375 --> 00:09:25,333 ‫אתה מכיר את חוק הירושה?‬ ‫-לא.‬ 79 00:09:25,416 --> 00:09:31,333 ‫תיארתי לעצמי שלא.‬ ‫מקומנו על הכס לא יציב, אפשר לומר.‬ 80 00:09:32,625 --> 00:09:35,916 ‫אתה זוכר שהדוכס הגדול הקודם‬ ‫לא הוליד ילדים.‬ 81 00:09:36,000 --> 00:09:38,333 ‫אני לא ממש...‬ ‫-פשוט תקשיב.‬ 82 00:09:38,416 --> 00:09:41,125 ‫כך היה. ובעלי הוא לא צאצא ישיר.‬ 83 00:09:41,833 --> 00:09:45,791 ‫זה נגמר בסכסוך על הכס בין בני הדודים,‬ 84 00:09:45,875 --> 00:09:49,791 ‫ובעלי ניצח בו בסוף.‬ ‫שם תוכל לראות אחד מבני הדודים שלו.‬ 85 00:09:49,875 --> 00:09:50,958 ‫הרוזן מרבוד.‬ 86 00:09:52,291 --> 00:09:55,000 ‫והרוזנת אורסילה. איכס!‬ 87 00:09:55,625 --> 00:09:57,458 ‫הם משגיחים עלינו בעיני נץ.‬ 88 00:09:58,125 --> 00:10:01,791 ‫הבעיה היחידה שלנו‬ ‫היא שהדוכס הגדול חולה מאוד.‬ 89 00:10:01,875 --> 00:10:05,416 ‫הרופאים לא יכולים לעזור לו.‬ ‫-צר לי לשמוע, הוד מעלתך.‬ 90 00:10:06,083 --> 00:10:08,250 ‫כן, זה שובר לב.‬ 91 00:10:08,875 --> 00:10:11,541 ‫בני אמור לרשת את הכס,‬ 92 00:10:11,625 --> 00:10:14,500 ‫אך הוא אינו נשוי,‬ ‫אז הוא לא יכול לרשת אותו.‬ 93 00:10:14,583 --> 00:10:17,166 ‫אולי בנסיבות אחרות, אבל...‬ 94 00:10:17,250 --> 00:10:20,166 ‫מקומכם על הכס לא יציב.‬ ‫-בדיוק.‬ 95 00:10:22,916 --> 00:10:25,000 ‫ואיך אני אמור לעזור, הוד מעלתך?‬ 96 00:10:25,583 --> 00:10:26,541 ‫תסתכל על בני.‬ 97 00:10:27,458 --> 00:10:29,041 ‫תסתכל על הנסיך הצעיר,‬ 98 00:10:30,375 --> 00:10:32,791 ‫והנשים מתקהלות סביבו.‬ 99 00:10:33,791 --> 00:10:36,000 ‫אך הוא בקושי מביט לעברן.‬ 100 00:10:36,791 --> 00:10:38,000 ‫אפילו לא חיוך.‬ 101 00:10:38,833 --> 00:10:43,208 ‫חיי אהבה, ארוטיקה.‬ ‫הדברים האלה לא מעניינים אותו.‬ 102 00:10:43,291 --> 00:10:46,666 ‫אני מבין את כוונתך, הוד מעלתך, אבל...‬ ‫-אבל מה?‬ 103 00:10:47,750 --> 00:10:50,250 ‫פירות אציליים מבשילים לאט.‬ 104 00:10:50,333 --> 00:10:53,166 ‫כבר אמרתי לך, אין לנו זמן.‬ 105 00:10:53,250 --> 00:10:56,083 ‫הנסיך לותאר מוכרח למצוא כלה בקרוב,‬ 106 00:10:56,166 --> 00:10:58,958 ‫אחרת הכס יעבור...‬ 107 00:11:00,458 --> 00:11:01,958 ‫לבן דודו של בעלי.‬ 108 00:11:02,458 --> 00:11:05,708 ‫זה מבלבל מאוד, אבל אלה החוקים.‬ 109 00:11:05,791 --> 00:11:10,083 ‫פשוט... כן.‬ ‫-אתה, מר קאסוט. המשימה שלך...‬ 110 00:11:11,833 --> 00:11:14,250 ‫עליך לעורר את תשוקתו של בני.‬ 111 00:11:15,166 --> 00:11:16,500 ‫את תשוקתו למין היפה.‬ 112 00:11:17,500 --> 00:11:20,208 ‫אני?‬ ‫-קשה לי לדמיין מישהו מתאים יותר.‬ 113 00:11:25,875 --> 00:11:28,625 ‫אני לא יודע אם אני מתאים.‬ ‫-ודאי שכן.‬ 114 00:11:29,958 --> 00:11:31,500 ‫נקוב במחיר שלך.‬ 115 00:11:32,750 --> 00:11:35,875 ‫זה לא עניין של כסף, הוד מעלתך.‬ 116 00:11:35,958 --> 00:11:39,666 ‫אך אני מתעקשת שתקבל גמול על מאמציך.‬ 117 00:11:42,875 --> 00:11:43,833 ‫מה שתרצה.‬ 118 00:11:44,416 --> 00:11:45,916 ‫תפעיל את הדמיון שלך.‬ 119 00:11:52,250 --> 00:11:54,458 ‫ארנגארד.‬ ‫-ארנגארד?‬ 120 00:11:54,541 --> 00:11:56,291 ‫אני רוצה לצייר דיוקן שלה.‬ 121 00:11:57,625 --> 00:11:59,833 ‫אולי תוכלי לארגן את זה.‬ 122 00:12:01,375 --> 00:12:02,333 ‫בסדר גמור.‬ 123 00:12:03,375 --> 00:12:04,625 ‫אשתדל.‬ 124 00:12:05,708 --> 00:12:10,833 ‫אך אתה חייב לספר לי את כל הפרטים.‬ ‫-מן הסתם, הוד מעלתך.‬ 125 00:12:46,916 --> 00:12:48,250 ‫תשמרי את העודף.‬ 126 00:12:48,750 --> 00:12:53,291 ‫מישהו מהארמון יאסוף את שאר החפצים שלי.‬ 127 00:13:08,041 --> 00:13:09,416 ‫סלח לי, אדוני.‬ 128 00:13:10,000 --> 00:13:12,500 ‫שמי קאסוט. אני אומן.‬ 129 00:13:12,583 --> 00:13:16,333 ‫אני מכיר את אימא שלך, ופשוט טיילתי בגינה.‬ 130 00:13:16,416 --> 00:13:18,333 ‫אין בכוונתי לפגוע בך, אדוני.‬ 131 00:13:18,875 --> 00:13:21,958 ‫אבל כשראיתי אותך עומד שם, נראה לי...‬ 132 00:13:23,500 --> 00:13:26,708 ‫סלח לי, אבל עמדת פה ונראית קצת עצוב.‬ 133 00:13:32,833 --> 00:13:34,875 ‫הם רוצים שאתחתן.‬ ‫-מי?‬ 134 00:13:34,958 --> 00:13:36,250 ‫אימא ואבא שלי.‬ 135 00:13:36,875 --> 00:13:38,208 ‫כולם.‬ ‫-בחיי.‬ 136 00:13:39,541 --> 00:13:41,458 ‫ו... אתה לא רוצה?‬ 137 00:13:42,375 --> 00:13:43,208 ‫לא.‬ 138 00:13:44,875 --> 00:13:47,958 ‫כי אתה רוצה את החירות שלך. כמובן.‬ 139 00:13:50,375 --> 00:13:54,750 ‫מה אם אגיד לך, אדוני,‬ 140 00:13:54,833 --> 00:13:59,208 ‫בכל הכבוד הראוי, כמובן...‬ ‫שהבנת משהו לא נכון?‬ 141 00:13:59,791 --> 00:14:04,125 ‫מה שאתה רואה ככלא...‬ 142 00:14:05,000 --> 00:14:07,791 ‫הוא בעצם שחרור.‬ 143 00:14:07,875 --> 00:14:11,041 ‫תרשה לי להראות לך כמה סקיצות, אדוני.‬ 144 00:14:11,666 --> 00:14:13,000 ‫חיי אהבה.‬ 145 00:14:18,500 --> 00:14:20,541 ‫כן. כן, זה טוב.‬ 146 00:14:21,375 --> 00:14:22,375 ‫רואה את הפואטיקה?‬ 147 00:14:25,750 --> 00:14:29,291 ‫אתה אוהב אותה. היא שלך. קח אותה.‬ ‫-כן.‬ 148 00:14:30,500 --> 00:14:32,833 ‫הצלחתי לזכות באמונו של הנסיך.‬ 149 00:14:33,666 --> 00:14:37,625 ‫הוד מעלתך, כבודי אוסר עליי לחשוף בפרוטרוט‬ 150 00:14:37,708 --> 00:14:40,375 ‫את מה שסיפרתי לו באותם לילות וימים.‬ 151 00:14:41,166 --> 00:14:45,458 ‫די לומר שעוררתי את דמיונו כמיטב יכולתי.‬ 152 00:14:46,041 --> 00:14:50,125 ‫אני זוכר שדקלמתי קטעים‬ ‫מ"דקאמרון" ומ"סיפורי קנטרברי",‬ 153 00:14:50,208 --> 00:14:53,541 ‫על הטוחן ועל האישה מבאת'.‬ 154 00:14:53,625 --> 00:14:56,833 ‫על היופי המרהיב שניתן למצוא,‬ 155 00:14:56,916 --> 00:15:03,083 ‫על עלי ורדים רכים כמשי,‬ ‫על לבבות מתנפחים שמשתכרים מרוב דם,‬ 156 00:15:03,166 --> 00:15:06,625 ‫ועל הדלקת נר שלישי בעזרת הלפיד שלך.‬ 157 00:15:07,166 --> 00:15:09,125 ‫הצעתי שהוא ייסע לחופשה.‬ 158 00:15:09,875 --> 00:15:10,708 ‫חופשה?‬ 159 00:15:11,583 --> 00:15:13,416 ‫לארמון בלויכנשטיין.‬ 160 00:15:14,375 --> 00:15:18,125 ‫אני מצייר שם דיוקן משפחתי.‬ ‫אני אשמח להביא את הנסיך,‬ 161 00:15:18,208 --> 00:15:22,125 ‫להכיר לו את הבנות. לא בלי רשותך, כמובן.‬ 162 00:15:22,625 --> 00:15:28,583 ‫אבל כבר ניסינו עם משפחת לויכנשטיין.‬ ‫הן מזעזעות. חסרות כל קסם.‬ 163 00:15:29,125 --> 00:15:30,333 ‫לא הצעירה מביניהן.‬ 164 00:15:31,000 --> 00:15:33,083 ‫לודמילה.‬ ‫-אבל היא רק ילדה.‬ 165 00:15:33,750 --> 00:15:37,291 ‫הזמן טס, הוד מעלתך.‬ ‫היא תהיה בת 18 בשבוע הבא.‬ 166 00:15:37,791 --> 00:15:38,708 ‫באמת?‬ 167 00:15:39,708 --> 00:15:41,291 ‫אתה מכיר את המשפחה היטב?‬ 168 00:15:41,791 --> 00:15:45,125 ‫ציירתי את הדיוקנאות שלהם לפני זמן רב, כן.‬ 169 00:15:45,208 --> 00:15:46,583 ‫רק ציירת דיוקנאות?‬ 170 00:15:47,791 --> 00:15:50,625 ‫הוד מעלתך, מה את חושבת עליי?‬ 171 00:15:53,208 --> 00:15:56,416 ‫אולי לא כדאי שתפתח ציפיות.‬ 172 00:15:56,500 --> 00:15:59,666 ‫אין לי ציפיות. אבל יש לי תקווה.‬ 173 00:16:05,666 --> 00:16:09,875 ‫אדוני, חשבתי שאולי תלבש את זה.‬ 174 00:16:10,791 --> 00:16:12,375 ‫ואתלבש כמו פשוט עם?‬ 175 00:16:12,458 --> 00:16:17,041 ‫לא. תתחפש לשוליה שלי. אבל כן, אנונימיות.‬ 176 00:16:17,541 --> 00:16:21,625 ‫אתה יכול לאמוד את לודמילה‬ ‫בלי הנטל של התואר שלך.‬ 177 00:16:21,708 --> 00:16:25,208 ‫איך אתאר אותה? היא כמו הוורד‬ 178 00:16:25,291 --> 00:16:30,375 ‫שניחוחו העשיר‬ 179 00:16:30,458 --> 00:16:34,750 ‫מפתה בתמימות את העוברים והשבים לקטוף אותו.‬ 180 00:16:35,708 --> 00:16:37,916 ‫אך הוא טרם נקטף.‬ 181 00:16:38,000 --> 00:16:42,333 ‫עצום את עיניך‬ ‫ודמיין את האישה הכי יפה שעולה בדעתך.‬ 182 00:16:45,833 --> 00:16:48,625 ‫היד שלה כה מוצקה ולבנה.‬ 183 00:16:49,625 --> 00:16:50,458 ‫המותניים.‬ 184 00:16:51,333 --> 00:16:52,500 ‫הברכיים.‬ 185 00:16:52,583 --> 00:16:53,791 ‫הקרסוליים.‬ 186 00:16:54,541 --> 00:17:00,750 ‫קולה הקטיפתי והבל פיה הרך.‬ 187 00:17:08,041 --> 00:17:09,666 ‫אתה מוכן, אדוני?‬ 188 00:17:09,750 --> 00:17:11,208 ‫יופי. בוא נלך.‬ 189 00:17:16,875 --> 00:17:19,375 ‫כעת, הוד מעלתכן, אני חושב שסיימנו.‬ 190 00:17:20,458 --> 00:17:22,958 ‫אך עלינו לערוך שינוי אחד קטן.‬ 191 00:17:25,416 --> 00:17:29,000 ‫הנסיכה לודמילה, פרחת מהר כל כך.‬ 192 00:17:29,583 --> 00:17:33,958 ‫השתנית לחלוטין בחודשיים שחלפו‬ ‫מאז הביקור האחרון שלי.‬ 193 00:17:34,041 --> 00:17:38,708 ‫אז אם אוכל לבקש ממך‬ ‫להישאר כאן לזמן קצר, לבד,‬ 194 00:17:38,791 --> 00:17:40,750 ‫אני רוצה להוסיף כמה דברים.‬ 195 00:17:40,833 --> 00:17:42,375 ‫אימא, אבא, אפשר?‬ 196 00:17:58,625 --> 00:18:03,000 ‫חוששני שאצטרך לבקש מכם‬ ‫לצאת מהחדר, הוד מעלתכם.‬ 197 00:18:03,916 --> 00:18:06,916 ‫אם מטרתי היא להנציח את יופייה הייחודי,‬ 198 00:18:07,000 --> 00:18:12,833 ‫נדרש ניתוק מסוים מהתפקיד שלה‬ ‫בתור בת הזקונים, לצערי.‬ 199 00:18:14,625 --> 00:18:15,500 ‫בואו.‬ 200 00:18:20,958 --> 00:18:24,500 ‫צריך לקרב את כן הציור.‬ ‫-כן, אדוני.‬ 201 00:18:24,583 --> 00:18:26,416 ‫עכשיו, בואי נראה.‬ 202 00:18:27,833 --> 00:18:29,333 ‫אני מסמיקה.‬ ‫-אל תסמיקי.‬ 203 00:18:29,416 --> 00:18:32,250 ‫בבקשה, אל תצבע את הפנים שלי באדום.‬ ‫-אני מבטיח.‬ 204 00:18:32,333 --> 00:18:33,875 ‫נמעיט באדום.‬ 205 00:18:33,958 --> 00:18:36,666 ‫תרימי מעט את הסנטר, בבקשה. בדיוק.‬ 206 00:18:37,166 --> 00:18:40,666 ‫אני מוכרח לספר לך, גבירתי, על מזלי הגדול.‬ 207 00:18:41,166 --> 00:18:44,333 ‫מעולם לא היה לי עוזר מוכשר כמו...‬ 208 00:18:45,208 --> 00:18:50,250 ‫יש לו רוח אומנותית כמו שלא ראיתי בחיי.‬ 209 00:18:52,875 --> 00:18:54,083 ‫וסלחי לי...‬ 210 00:18:54,916 --> 00:18:57,166 ‫נכון שהוא נאה?‬ 211 00:18:59,041 --> 00:19:01,666 ‫כן, הוא נאה מאוד.‬ ‫-כה נאה.‬ 212 00:19:02,166 --> 00:19:04,166 ‫כה נאה ונפשו מוכשרת כל כך.‬ 213 00:19:05,041 --> 00:19:07,375 ‫הוא מוצא יופי במקומות שבהם איש לא מוצא.‬ 214 00:19:07,916 --> 00:19:09,083 ‫זה כישרון.‬ 215 00:19:09,166 --> 00:19:11,208 ‫מהות הכישרון.‬ 216 00:19:11,750 --> 00:19:15,750 ‫זה נפלא כל כך. למעשה,‬ ‫הרעיון לדייק את הדיוקן שלך היה שלו.‬ 217 00:19:17,875 --> 00:19:19,000 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 218 00:19:19,083 --> 00:19:20,333 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 219 00:19:20,416 --> 00:19:22,458 ‫"אתה עושה לה עוול, מר קאסוט.‬ 220 00:19:23,125 --> 00:19:25,625 ‫"חבוי בה יופי גדול עוד יותר." הוא אמר זאת.‬ 221 00:19:25,708 --> 00:19:27,833 ‫הוא לא אמר זאת.‬ ‫-כן, הוא אמר.‬ 222 00:19:28,416 --> 00:19:29,791 ‫ונאלצתי להסכים.‬ 223 00:19:29,875 --> 00:19:30,708 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 224 00:19:36,166 --> 00:19:37,333 ‫אבל חבל.‬ 225 00:19:38,458 --> 00:19:40,833 ‫חבל מאוד שהוא ביישן כל כך.‬ 226 00:19:46,166 --> 00:19:49,916 ‫אך זה מאפיין של רוב האומנים הגדולים, לא?‬ 227 00:19:52,833 --> 00:19:55,791 ‫אני לא יודעת.‬ ‫-כן. אני מבטיח לך שכן.‬ 228 00:19:57,125 --> 00:19:59,708 ‫מאיפה הוא?‬ ‫-מאיפה הוא?‬ 229 00:19:59,791 --> 00:20:01,750 ‫הוא נצר למשפחת אצולה.‬ 230 00:20:02,333 --> 00:20:03,333 ‫כמוך.‬ 231 00:20:12,583 --> 00:20:16,041 ‫הגיע הזמן לחשוף‬ ‫את זהותך האמיתית, הוד מעלתך.‬ 232 00:20:16,125 --> 00:20:18,666 ‫אני?‬ ‫-לא. ובכן...‬ 233 00:20:28,416 --> 00:20:31,458 ‫תוודא בבקשה שלא יפריעו לנסיכה.‬ 234 00:21:13,458 --> 00:21:16,791 ‫והם נעלמו כמו שני כלבלבים שובבים.‬ 235 00:21:22,458 --> 00:21:23,541 ‫לא!‬ 236 00:21:26,291 --> 00:21:27,125 ‫בוא.‬ 237 00:21:28,750 --> 00:21:31,166 ‫הם טיילו בגני הארמון.‬ 238 00:21:36,916 --> 00:21:38,750 ‫אתה גאון, מר קאסוט.‬ 239 00:21:38,833 --> 00:21:42,708 ‫הכמיהה הייתה בליבו של הבן שלך‬ ‫לאורך כל הדרך,‬ 240 00:21:42,791 --> 00:21:47,041 ‫רק ליביתי אותה.‬ ‫-שירת היטב את השושלת שלנו.‬ 241 00:21:47,125 --> 00:21:49,791 ‫באמת היה לי לעונג.‬ 242 00:21:50,333 --> 00:21:51,833 ‫דעי זאת בבקשה.‬ ‫-כן.‬ 243 00:21:59,125 --> 00:21:59,958 ‫אכן.‬ 244 00:22:02,333 --> 00:22:05,333 ‫מה זה?‬ ‫-חוששני שאני נאלצת לאכזב אותך.‬ 245 00:22:06,125 --> 00:22:08,750 ‫לאכזב?‬ ‫-דיברתי עם הגנרל שרקנשטיין.‬ 246 00:22:08,833 --> 00:22:12,875 ‫לא בא בחשבון שתצייר דיוקן של הבת שלו.‬ 247 00:22:13,500 --> 00:22:17,833 ‫יש לך מזל שלא הזכרתי את שמך. הוא נתקף זעם.‬ 248 00:22:20,708 --> 00:22:21,541 ‫הבנתי.‬ 249 00:22:27,583 --> 00:22:31,375 ‫אוי, אתה...‬ ‫-לא. ממש לא, הוד מעלתך. ממש לא.‬ 250 00:22:32,500 --> 00:22:36,041 ‫שמחתי לעזור, אך את לא צריכה לשלם לי.‬ 251 00:22:36,125 --> 00:22:38,333 ‫אבל החתונה. כן.‬ ‫-כן.‬ 252 00:22:38,416 --> 00:22:42,041 ‫החתונה של בני.‬ ‫אתה חייב לקבל את ההזמנה. אני מתעקשת.‬ 253 00:22:44,208 --> 00:22:48,250 ‫קבלו את הטבעות המבורכות והמקודשות הללו.‬ 254 00:22:48,333 --> 00:22:53,375 ‫החליפו אותן, ומי ייתן‬ ‫והן יהיו סמל נצחי להסכם הבלתי הפיך‬ 255 00:22:53,458 --> 00:22:55,958 ‫שנכרת ביניכם היום.‬ 256 00:22:56,625 --> 00:23:01,041 ‫לודמילה, בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬ 257 00:23:01,125 --> 00:23:03,500 ‫אני נושא אותך לאישה.‬ 258 00:23:07,000 --> 00:23:11,375 ‫לותאר, בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬ 259 00:23:11,458 --> 00:23:13,583 ‫אני נושאת אותך לבעל.‬ 260 00:23:20,375 --> 00:23:23,000 ‫את האיחוד שנוצר ביניכם כעת‬ 261 00:23:23,083 --> 00:23:29,791 ‫אני מאשר כחוק בשם האב, הבן ורוח הקודש.‬ 262 00:23:30,375 --> 00:23:31,208 ‫אמן.‬ 263 00:23:31,958 --> 00:23:34,166 ‫כל האורחים שהתכנסו כאן היום‬ 264 00:23:34,250 --> 00:23:38,458 ‫יהיו עדים לתוקפו‬ ‫של ההסכם הקדוש הזה שלא ניתן להפר.‬ 265 00:23:38,541 --> 00:23:41,666 ‫אסור לאיש להפריד את מה שאלוהים איחד.‬ 266 00:23:49,000 --> 00:23:49,958 ‫אמן.‬ 267 00:24:08,208 --> 00:24:09,833 ‫ו... עצרו!‬ 268 00:24:15,458 --> 00:24:18,166 ‫מר קאסוט. ארוז את חפציך ובוא איתנו.‬ 269 00:24:33,208 --> 00:24:34,541 ‫הוד מעלתך.‬ 270 00:24:35,666 --> 00:24:36,791 ‫הנה אתה.‬ 271 00:24:36,875 --> 00:24:38,000 ‫את נראית נסערת.‬ 272 00:24:41,041 --> 00:24:42,750 ‫יש יורש בדרך.‬ 273 00:24:45,750 --> 00:24:47,958 ‫ברכותיי.‬ ‫-לא, ממש לא.‬ 274 00:24:49,000 --> 00:24:50,583 ‫ממש לא?‬ ‫-לא.‬ 275 00:24:50,666 --> 00:24:53,916 ‫היורש אמור להיוולד בסוף מאי.‬ 276 00:24:55,416 --> 00:24:56,291 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 277 00:24:57,333 --> 00:25:00,250 ‫בעוד ארבעה חודשים.‬ ‫-כן, ככל הנראה.‬ 278 00:25:01,833 --> 00:25:03,625 ‫ארבעה חודשים, לא תשעה.‬ 279 00:25:07,916 --> 00:25:09,041 ‫אתה צוחק?‬ 280 00:25:09,541 --> 00:25:12,958 ‫אתה לא מבין שזו שערורייה?‬ ‫-כן, הוד מעלתך. אני מתנצל.‬ 281 00:25:14,375 --> 00:25:17,875 ‫אלוהים, האל, שהוא אומן נהדר,‬ 282 00:25:17,958 --> 00:25:21,416 ‫מצייר לעיתים את הציורים שלו‬ ‫כך שיעריכו אותם מרחוק.‬ 283 00:25:21,958 --> 00:25:27,041 ‫בעוד 150 שנים, הבעיה שניצבת בפנייך כעת‬ ‫תיראה כמו אידיליה טהורה,‬ 284 00:25:27,125 --> 00:25:30,625 ‫שמטרת קיומה היא לשמח את קהל הצופים.‬ ‫כרגע, את קרובה מדי...‬ 285 00:25:30,708 --> 00:25:32,083 ‫תחסוך ממני את השטויות.‬ 286 00:25:32,166 --> 00:25:33,583 ‫סליחה. אני מנסה לומר‬ 287 00:25:33,666 --> 00:25:38,250 ‫שכל נתינייך הנאמנים יחייכו בליבם‬ 288 00:25:38,333 --> 00:25:41,041 ‫כשהם ישמעו על העניין שמטריד אותך.‬ 289 00:25:41,541 --> 00:25:43,166 ‫כי כולם אוהבים זוגות יונים.‬ 290 00:25:43,250 --> 00:25:48,250 ‫כבר סיפרתי לך כמה אנחנו מתקשים‬ ‫להשאיר את באבנהאוזן בידינו.‬ 291 00:25:49,083 --> 00:25:51,166 ‫אה, בגלל בן הדוד...‬ ‫-מרבוד.‬ 292 00:25:51,750 --> 00:25:54,500 ‫אולי מופקרות מקובלת בחוגים האומנותיים שלך,‬ 293 00:25:54,583 --> 00:25:56,541 ‫אך בחוגים שלנו, היא גזר דין מוות.‬ 294 00:25:57,458 --> 00:25:59,041 ‫הנסיך לותאר ינושל מהירושה‬ 295 00:25:59,125 --> 00:26:03,000 ‫אם יתגלה שהילד נברא מחוץ לברית הנישואים.‬ 296 00:26:03,083 --> 00:26:05,000 ‫מה תעשי?‬ ‫-אין לי מושג.‬ 297 00:26:20,625 --> 00:26:24,291 ‫יש להבריח את בנך ואת אשתו למקום כלשהו.‬ 298 00:26:25,208 --> 00:26:27,875 ‫הרחק מעיני הציבור.‬ 299 00:26:28,375 --> 00:26:31,875 ‫במסתור?‬ ‫-כן. זה אמור להיות אפשרי.‬ 300 00:26:31,958 --> 00:26:35,416 ‫כן, אבל מדוע?‬ ‫-כדי להסתיר מהעם את האמת.‬ 301 00:26:35,500 --> 00:26:36,500 ‫להסתיר את האמת?‬ 302 00:26:36,583 --> 00:26:40,541 ‫כן, הסברתי לך כיצד פיתוי‬ ‫יכול להיות מעין משלח יד.‬ 303 00:26:40,625 --> 00:26:41,625 ‫כן.‬ 304 00:26:41,708 --> 00:26:44,875 ‫הציבור אמור להיות ניתן לפיתוי באותה צורה.‬ 305 00:26:46,458 --> 00:26:50,000 ‫מר קאסוט, אתה מדבר הרבה‬ ‫ואומר מעט מאוד. אתה מודע לכך?‬ 306 00:26:50,541 --> 00:26:52,708 ‫במובן מסוים, אני מרגיש אחראי.‬ 307 00:26:54,166 --> 00:26:58,541 ‫ביקשת ממני לפקוח את עיניו של בנך‬ ‫כך שיראה את קסמי המין הנשי.‬ 308 00:26:58,625 --> 00:27:00,000 ‫רק את עיניו, ותו לא.‬ 309 00:27:00,541 --> 00:27:06,041 ‫אבל הוד מעלתך...‬ ‫ההשגחה העליונה התערבה כדי לעזור לנו.‬ 310 00:27:07,333 --> 00:27:09,166 ‫אסור שנמעד.‬ 311 00:27:10,125 --> 00:27:13,625 ‫אני חושב שאני יודע איך לפתור את זה.‬ 312 00:27:15,000 --> 00:27:18,708 ‫ראשית, את והוד מעלתו מוכרחים להודיע לעם.‬ 313 00:27:19,375 --> 00:27:21,916 ‫אזרחי באבנהאוזן המוערכים.‬ 314 00:27:22,000 --> 00:27:26,250 ‫יש להכריז שתאריך המאורע המשמח‬ ‫צפוי מתישהו ב...‬ 315 00:27:26,333 --> 00:27:28,166 ‫בחודש ספטמבר.‬ 316 00:27:29,458 --> 00:27:34,708 ‫אתם תכריזו שהנסיכה לודמילה,‬ ‫בהתאם לעצתו של רופא הארמון,‬ 317 00:27:34,791 --> 00:27:36,916 ‫מוכרחה להישאר במיטתה חודשים רבים.‬ 318 00:27:37,000 --> 00:27:40,125 ‫שעליה לחיות בשלווה מוחלטת.‬ ‫-...שלווה מוחלטת.‬ 319 00:27:40,208 --> 00:27:42,791 ‫שלווה מוחלטת? אבל היכן?‬ 320 00:27:44,416 --> 00:27:49,166 ‫אני אצטרך למצוא מקום‬ ‫מבודד ושומם ככל האפשר.‬ 321 00:27:49,666 --> 00:27:51,333 ‫הרחק מהעולם.‬ 322 00:27:51,416 --> 00:27:54,208 ‫לארגן הכול בצורה הרמונית.‬ 323 00:27:54,291 --> 00:27:56,416 ‫תטפל גם בעיצוב הפנים?‬ ‫-כן.‬ 324 00:27:56,916 --> 00:28:00,541 ‫חיוני שאיש לא יראה את הנסיכה לודמילה‬ 325 00:28:00,625 --> 00:28:03,416 ‫עד שיחלפו שישה חודשים מהלידה.‬ 326 00:28:04,416 --> 00:28:06,708 ‫אני אישאר לאורך כל התקופה.‬ 327 00:28:07,333 --> 00:28:09,125 ‫כדי לוודא שהכול מתנהל כמתוכנן.‬ 328 00:28:09,208 --> 00:28:11,458 ‫אתה מסוגל לעשות זאת?‬ ‫-כן.‬ 329 00:28:14,666 --> 00:28:16,666 ‫עכשיו אתה פחות בטוח.‬ 330 00:28:16,750 --> 00:28:20,500 ‫לא, הוד מעלתך. התחוור לי הרגע‬ 331 00:28:20,583 --> 00:28:23,791 ‫שהנסיכה לודמילה תזדקק לבת לוויה מיוחדת.‬ 332 00:28:23,875 --> 00:28:27,500 ‫לא סתם אחת הרכלניות הרגילות מהארמון, אלא...‬ 333 00:28:28,041 --> 00:28:29,541 ‫מישהי שתיבחר בקפידה.‬ 334 00:28:30,166 --> 00:28:32,541 ‫מישהי שנוכל לסמוך עליה.‬ ‫-כמובן.‬ 335 00:28:32,625 --> 00:28:36,000 ‫היא חייבת להיות ממשפחה טובה,‬ ‫בעלת השכלה ומראה‬ 336 00:28:36,625 --> 00:28:39,250 ‫שיצדיקו את בחירתה.‬ 337 00:28:39,333 --> 00:28:41,291 ‫את לא מסכימה?‬ ‫-כן, בוודאי.‬ 338 00:28:43,041 --> 00:28:45,916 ‫וגם צעירה וטובת לב,‬ 339 00:28:46,583 --> 00:28:51,875 ‫מאחר שבזמן הבידוד שלה,‬ ‫הנסיכה תרצה בת לוויה‬ 340 00:28:51,958 --> 00:28:54,416 ‫שגילה והמזג שלה תואמים את שלה.‬ 341 00:28:56,791 --> 00:29:03,583 ‫ואיפה אנחנו אמורים למצוא‬ ‫בחורה צעירה ונעימה מהמעמד הגבוה ביותר,‬ 342 00:29:03,666 --> 00:29:08,000 ‫בעלת תבונה רבה ולב נאמן וישר...‬ 343 00:29:08,083 --> 00:29:10,333 ‫מר קאסוט, אתה שוב עושה את זה. מקשקש...‬ 344 00:29:10,416 --> 00:29:16,333 ‫סלחי לי. רק התכוונתי...‬ ‫את מכירה אישה כזו, הוד מעלתך?‬ 345 00:29:17,416 --> 00:29:20,500 ‫מישהי עולה בדעתך?‬ 346 00:29:27,750 --> 00:29:29,833 ‫ארנגארד.‬ ‫-אלוהיי. כמובן.‬ 347 00:29:31,833 --> 00:29:37,375 ‫אתה פשוט נוראי, מר קאסוט.‬ ‫-למה את מתכוונת, הוד מעלתך?‬ 348 00:29:38,041 --> 00:29:40,000 ‫אתה מתכוון לפתות אותה.‬ 349 00:29:40,083 --> 00:29:40,958 ‫לא.‬ 350 00:29:46,583 --> 00:29:47,500 ‫את צודקת.‬ 351 00:29:48,875 --> 00:29:49,750 ‫זה נכון.‬ 352 00:29:51,333 --> 00:29:57,041 ‫אני חייב לך את האמת.‬ ‫כאחת מהאנשים היחידים שפגשתי בחיי...‬ 353 00:29:57,708 --> 00:30:00,708 ‫שמבינים את האומן. את באמת מבינה.‬ 354 00:30:01,625 --> 00:30:04,458 ‫סלחי לי, האם אני רשאי‬ ‫להציג לך את מחשבותיי?‬ 355 00:30:07,458 --> 00:30:08,333 ‫כן.‬ 356 00:30:11,541 --> 00:30:12,500 ‫אני רואה אותה.‬ 357 00:30:14,791 --> 00:30:15,750 ‫אני רואה אותה.‬ 358 00:30:18,000 --> 00:30:22,000 ‫אישה צעירה בשמלה לבנה, בתם של לוחמים,‬ 359 00:30:22,083 --> 00:30:27,458 ‫שבהשקפת עולמה,‬ ‫האומנויות והאומן מעולם לא התקיימו.‬ 360 00:30:28,750 --> 00:30:33,500 ‫וזו בדיוק הסיבה שאני זועק כמו מיכלאנג'לו,‬ 361 00:30:34,291 --> 00:30:40,375 ‫"בתוך גוש השיש הזה‬ ‫חבוי ניצחוני הגדול ביותר."‬ 362 00:30:50,208 --> 00:30:54,000 ‫אם נתעלם לרגע ממיכלאנג'לו,‬ ‫מגוש השיש ומהלוחמת בשמלה הלבנה,‬ 363 00:30:54,083 --> 00:30:59,125 ‫בני משפחת שרקנשטיין הם לותרנים.‬ ‫גזע נוקשה מאוד, כפי שכבר ציינתי.‬ 364 00:30:59,208 --> 00:31:00,625 ‫פוריטנים, הלכה למעשה.‬ 365 00:31:01,125 --> 00:31:02,333 ‫כולם אנשי צבא.‬ 366 00:31:02,833 --> 00:31:04,625 ‫אתה לא תתקרב אליה.‬ 367 00:31:05,500 --> 00:31:06,458 ‫אולי.‬ 368 00:31:08,041 --> 00:31:11,791 ‫הפעם הגזמת בשאפתנות שלך, מר קאסוט.‬ ‫-זה בהחלט ייתכן.‬ 369 00:31:12,458 --> 00:31:13,541 ‫אך אין לי ספק.‬ 370 00:31:19,708 --> 00:31:22,000 ‫אז אולי אפשר להכריז על התערבות.‬ 371 00:31:25,791 --> 00:31:26,958 ‫התערבות?‬ 372 00:31:27,583 --> 00:31:29,416 ‫ארנגארד לא תיכנע לך.‬ 373 00:31:34,500 --> 00:31:35,875 ‫ואם אצליח?‬ 374 00:31:37,166 --> 00:31:41,208 ‫אם תזכה בארנגארד,‬ ‫אציע לך משרה בארמון לשארית חייך.‬ 375 00:31:41,291 --> 00:31:45,458 ‫יתר על כן, אציע לך‬ ‫משכן של אומן במיקום לבחירתך.‬ 376 00:31:46,166 --> 00:31:49,791 ‫ואז תוכל להסתובב שם ולקשקש כאוות נפשך.‬ 377 00:31:51,583 --> 00:31:52,541 ‫ואם איכשל?‬ 378 00:31:54,708 --> 00:31:57,250 ‫אז תצייר שוב את הדיוקן שלי.‬ 379 00:31:58,500 --> 00:32:01,500 ‫והפעם לא תדחה אותי.‬ 380 00:32:17,125 --> 00:32:18,125 ‫טוב מאוד.‬ 381 00:32:37,041 --> 00:32:40,708 ‫אני והדוכס הגדול‬ ‫זוכרים את שירותך הנאמן לאביו.‬ 382 00:32:40,791 --> 00:32:43,583 ‫זה היה השיא של הקריירה המוקדמת שלי.‬ 383 00:32:43,666 --> 00:32:47,416 ‫העניין שנדון בו...‬ ‫אסור שתחשפו אותו בפני אף אחד.‬ 384 00:32:47,500 --> 00:32:49,041 ‫אפילו לא הדוכס הגדול.‬ 385 00:32:49,916 --> 00:32:56,000 ‫אך ספרי לי בבקשה,‬ ‫איך הצלחת לאמוד את תכונותיה של בתי?‬ 386 00:32:56,500 --> 00:33:02,291 ‫בכל הכנות, אדוני הגנרל,‬ ‫הכבוד הזה הוטל על איש סודי במקרה הזה.‬ 387 00:33:02,375 --> 00:33:03,500 ‫מר קאסוט.‬ 388 00:33:04,750 --> 00:33:06,000 ‫ראיתי...‬ 389 00:33:08,375 --> 00:33:09,875 ‫שיש כאן...‬ 390 00:33:11,583 --> 00:33:12,791 ‫ולקיריה צעירה.‬ 391 00:33:14,000 --> 00:33:16,833 ‫שגדלה תחת הערכים הצבאיים הנוקשים ביותר.‬ 392 00:33:17,916 --> 00:33:20,458 ‫העלמה היחידה בשושלת ארוכה של לוחמים.‬ 393 00:33:20,541 --> 00:33:26,416 ‫מלאכית מלובנת, צעירה,‬ ‫מתאימה כמעט ברמות בלתי נתפסות,‬ 394 00:33:26,500 --> 00:33:31,041 ‫עם חרב בוערת שתשמור‬ ‫על גן העדן של האוהבים הצעירים.‬ 395 00:33:33,875 --> 00:33:37,333 ‫נסחפתי. בכל זאת,‬ ‫כוחה של ארנגארד מרשים בעיניי.‬ 396 00:33:37,875 --> 00:33:39,625 ‫ואני רואה מאין הוא בא.‬ 397 00:33:40,416 --> 00:33:42,000 ‫מספיק עם השטויות האלה.‬ 398 00:33:43,458 --> 00:33:44,541 ‫בכל מקרה...‬ 399 00:33:45,041 --> 00:33:48,375 ‫אף בן משפחת שרקנשטיין‬ ‫מעולם לא סירב לדוכס שלו.‬ 400 00:33:48,458 --> 00:33:51,458 ‫כל המשפחה שלנו אסירת תודה לך, אדוני הגנרל.‬ 401 00:33:55,166 --> 00:33:57,500 ‫ארנגארד, ארזי את חפצייך.‬ 402 00:33:57,583 --> 00:33:58,833 ‫כמובן, אבא.‬ 403 00:33:59,375 --> 00:34:01,291 ‫רק דבר אחד.‬ ‫-כן?‬ 404 00:34:01,375 --> 00:34:02,750 ‫אפשר להיפרד מקורט?‬ 405 00:34:03,958 --> 00:34:04,958 ‫קורט?‬ 406 00:34:05,750 --> 00:34:08,166 ‫הארוס שלי, הוד מעלתך.‬ 407 00:34:08,250 --> 00:34:11,250 ‫כמובן, את רשאית להיפרד לשלום מארוסך.‬ 408 00:35:01,833 --> 00:35:04,291 ‫שוב תודה לך, ארנגארד.‬ 409 00:35:06,041 --> 00:35:08,166 ‫אני מתכבדת לשרת את המדינה שלי.‬ 410 00:35:09,375 --> 00:35:12,666 ‫את ילדה טובה. אתה מסכים, מר קאסוט?‬ 411 00:35:12,750 --> 00:35:14,208 ‫כן. בהחלט.‬ ‫-כן.‬ 412 00:35:14,875 --> 00:35:16,500 ‫שינה ערבה, ארנגארד.‬ 413 00:35:16,583 --> 00:35:18,250 ‫שינה ערבה, הוד מעלתך.‬ 414 00:35:18,333 --> 00:35:20,625 ‫כן, שינה ערבה מאוד, ארנגארד.‬ 415 00:35:21,333 --> 00:35:22,458 ‫לילה טוב.‬ 416 00:35:32,666 --> 00:35:34,708 ‫איזה שרלטן נפוח.‬ 417 00:35:37,333 --> 00:35:40,333 ‫מצאתי מקום מרוחק.‬ ‫-כן?‬ 418 00:35:41,291 --> 00:35:42,208 ‫רוזנבאד.‬ 419 00:35:44,250 --> 00:35:45,666 ‫רוזנבאד?‬ ‫-כן.‬ 420 00:35:46,958 --> 00:35:49,666 ‫המקום הזה ריק כבר דורות.‬ ‫-בדיוק.‬ 421 00:36:02,291 --> 00:36:03,291 ‫ברוכים הבאים.‬ 422 00:36:04,583 --> 00:36:06,833 ‫הרופא שלנו, פרופסור פוציגר.‬ 423 00:36:07,375 --> 00:36:11,041 ‫הוא יישאר כאן כדי להשגיח‬ ‫על בריאותה של הנסיכה.‬ 424 00:36:12,875 --> 00:36:14,666 ‫הסייס שלנו, מר פודולסקי.‬ 425 00:36:15,875 --> 00:36:20,625 ‫וכמובן, הוד רוממותה,‬ ‫בת הלוויה הראשית שלנו, הרוזנת פוגנדורף.‬ 426 00:36:21,208 --> 00:36:23,583 ‫היא תמיד הייתה בת הלוויה הכי נאמנה שלי.‬ 427 00:36:29,291 --> 00:36:31,083 ‫וארנגארד.‬ 428 00:36:32,458 --> 00:36:33,833 ‫אך את ארנגארד אתה מכיר.‬ 429 00:36:35,291 --> 00:36:36,916 ‫בהצלחה רבה לך.‬ 430 00:36:42,541 --> 00:36:45,625 ‫צריך לצחצח את המראה הזו, כשיהיה לכם זמן.‬ 431 00:36:45,708 --> 00:36:51,541 ‫נמשיך למבואה. נא לסגור‬ ‫את הדלתות האלה כדי למנוע רוחות פרצים.‬ 432 00:36:53,166 --> 00:36:54,666 ‫מר קאסוט?‬ ‫-כן?‬ 433 00:36:54,750 --> 00:36:57,083 ‫אפשר לשאול אותך שאלה?‬ ‫-כמובן.‬ 434 00:36:57,166 --> 00:37:00,708 ‫האם אתה... מעין משרת של הארמון?‬ 435 00:37:00,791 --> 00:37:06,000 ‫לא. אני לא.‬ ‫אני משרת רק את האומנויות. אני צייר.‬ 436 00:37:07,083 --> 00:37:08,458 ‫המבואה.‬ 437 00:37:08,541 --> 00:37:10,291 ‫מר קאסוט.‬ ‫-כן.‬ 438 00:37:10,916 --> 00:37:13,375 ‫נזכרתי איפה ראיתי אותך לראשונה.‬ 439 00:37:14,250 --> 00:37:16,791 ‫כן?‬ ‫-בנשף הגדול.‬ 440 00:37:17,375 --> 00:37:20,916 ‫עמדת ליד הדיוקן שציירת של הדוכסית הגדולה.‬ 441 00:37:22,750 --> 00:37:25,208 ‫אני לא זוכר.‬ 442 00:37:25,875 --> 00:37:28,791 ‫אני בדרך כלל זוכר פרצופים היטב, אבל...‬ 443 00:37:28,875 --> 00:37:30,791 ‫לא את פרצופך מאותו ערב.‬ 444 00:37:31,291 --> 00:37:33,875 ‫לא התכוונתי להעליב אותך. אבל זה...‬ 445 00:37:33,958 --> 00:37:35,291 ‫להעליב אותי?‬ 446 00:37:36,125 --> 00:37:37,416 ‫תעשה כרצונך.‬ 447 00:37:53,708 --> 00:37:56,041 ‫ועכשיו לנופף! לנופף!‬ 448 00:37:57,375 --> 00:37:58,416 ‫ולחייך.‬ 449 00:38:10,416 --> 00:38:11,833 ‫זה כמו סיפור מהאגדות.‬ 450 00:38:11,916 --> 00:38:13,875 ‫אני שמח לשמוע.‬ 451 00:38:14,583 --> 00:38:16,041 ‫ניסיתי ליצור מקום‬ 452 00:38:16,125 --> 00:38:20,166 ‫שבו לנסיכה שלנו לא תהיה ברירה‬ ‫אלא ללדת את קופידון.‬ 453 00:38:20,250 --> 00:38:22,458 ‫הם בשבילי?‬ ‫-כן.‬ 454 00:38:23,916 --> 00:38:25,041 ‫תודה.‬ ‫-בשמחה.‬ 455 00:38:25,125 --> 00:38:26,000 ‫קאסוט.‬ 456 00:38:31,333 --> 00:38:32,833 ‫הוד מעלתך.‬ 457 00:38:34,083 --> 00:38:39,125 ‫האווירה הרומנטית השתלטה במהרה‬ ‫על הארמון הקטן שלנו.‬ 458 00:38:41,333 --> 00:38:46,875 ‫ובאשר לנסיכה לודמילה‬ ‫ולמערכת היחסים עם בת הלוויה החדשה שלה,‬ 459 00:38:46,958 --> 00:38:51,583 ‫הנסיכה, כבדה מרוב מתיקות החיים, כמו דבורה...‬ 460 00:38:51,666 --> 00:38:55,458 ‫כמו דבורה בדרכה לכוורת...‬ 461 00:38:56,083 --> 00:38:59,625 ‫לא יכולה שלא לראות בה אחות.‬ 462 00:38:59,708 --> 00:39:04,333 ‫זה נכון שארוסך הוא חייל?‬ ‫-זה נכון.‬ 463 00:39:06,666 --> 00:39:10,291 ‫אבל את בטח מפחדת.‬ ‫מה אם ישלחו אותו למלחמה יום אחד?‬ 464 00:39:11,166 --> 00:39:12,833 ‫זה מה שחיילים עושים.‬ 465 00:39:14,333 --> 00:39:18,125 ‫לימדתי אותו סיף.‬ ‫כולם במשפחה שלנו שולטים בזה.‬ 466 00:39:18,625 --> 00:39:21,125 ‫בתמורה, הוא לימד אותי לירות באקדח.‬ 467 00:39:26,000 --> 00:39:27,541 ‫כן. פעמים רבות.‬ 468 00:39:28,625 --> 00:39:29,875 ‫את רוצה ילדים?‬ 469 00:39:32,500 --> 00:39:38,333 ‫באשר להתערבות שלנו, הוד מעלתך,‬ ‫אני מוכרח לומר לך בכל הכנות‬ 470 00:39:38,416 --> 00:39:42,166 ‫שההתקדמות איטית, עם מעט מאוד התפתחויות.‬ 471 00:40:17,833 --> 00:40:18,708 ‫מר קאסוט.‬ 472 00:40:18,791 --> 00:40:20,750 ‫אה, ארנגארד.‬ 473 00:40:21,375 --> 00:40:22,708 ‫קמת מוקדם.‬ 474 00:40:24,500 --> 00:40:27,583 ‫כן. אני בדרך כלל קם מוקדם.‬ 475 00:40:28,166 --> 00:40:29,541 ‫אתה יוצא לרכיבה?‬ 476 00:40:30,208 --> 00:40:32,458 ‫סלחי לי?‬ ‫-אתה יוצא לרכיבה?‬ 477 00:40:33,208 --> 00:40:34,250 ‫תרצה להצטרף אליי?‬ 478 00:40:36,208 --> 00:40:38,750 ‫אבל אם אתה רוצה לרכוב לבד...‬ ‫-לא.‬ 479 00:40:39,500 --> 00:40:43,750 ‫לא, זה בסדר...‬ 480 00:40:45,083 --> 00:40:47,250 ‫אני חושב שזה יהיה בסדר.‬ 481 00:40:47,333 --> 00:40:49,166 ‫רק תני לי לחשוב.‬ 482 00:40:51,166 --> 00:40:52,541 ‫בטח, למה לא?‬ 483 00:40:53,875 --> 00:40:56,875 ‫בוקר טוב, מר פודולסקי.‬ ‫-בוקר טוב, מר קאסוט.‬ 484 00:40:56,958 --> 00:40:59,166 ‫תוכל להכין את הסוס שלי?‬ ‫-הסוס שלך?‬ 485 00:41:00,041 --> 00:41:02,625 ‫פשוט תן לי את הסוס שנתת לי אתמול.‬ 486 00:41:02,708 --> 00:41:03,625 ‫אתמול?‬ 487 00:41:04,708 --> 00:41:05,750 ‫פשוט סוס כלשהו.‬ 488 00:41:06,750 --> 00:41:07,791 ‫כן, אדוני.‬ 489 00:41:13,208 --> 00:41:17,125 ‫אתה בא?‬ ‫-פשוט תתקדמי. אני אדביק את הפער.‬ 490 00:41:30,375 --> 00:41:34,125 ‫אתה מתעייף. נגמר לך כל הכוח?‬ 491 00:41:38,291 --> 00:41:39,125 ‫תראה.‬ 492 00:41:42,583 --> 00:41:43,750 ‫זה זוהר האלפים.‬ 493 00:41:44,541 --> 00:41:49,958 ‫זו אינטראקציה נדירה‬ ‫בין הצבעים הספקטרליים באטמוספרה.‬ 494 00:41:52,166 --> 00:41:53,291 ‫זוהר האלפים?‬ 495 00:41:54,208 --> 00:41:55,041 ‫כן.‬ 496 00:41:55,541 --> 00:41:56,375 ‫זוהר האלפים.‬ 497 00:42:00,125 --> 00:42:01,708 ‫הוא כבר התחיל להיעלם.‬ 498 00:42:04,166 --> 00:42:05,500 ‫כן. מטבע הדברים.‬ 499 00:42:06,333 --> 00:42:11,708 ‫הוא חשף את מהותו הפנימית,‬ ‫וכעת הוא יכול רק להשמיד את עצמו. בום!‬ 500 00:42:12,750 --> 00:42:15,458 ‫אחריו יבוא יום בהיר. זה נס.‬ 501 00:42:16,125 --> 00:42:17,166 ‫לא!‬ 502 00:42:21,666 --> 00:42:25,958 ‫אתה חושב שאולי יהיה אפשרי‬ ‫להביא לכאן את הסוס שלי?‬ 503 00:42:26,791 --> 00:42:27,791 ‫הסוס שלך?‬ 504 00:42:27,875 --> 00:42:30,083 ‫המזג של הסוסים האלה רגוע מדי.‬ 505 00:42:30,666 --> 00:42:33,750 ‫כן. אכן. והסוס שלך לא כזה?‬ 506 00:42:33,833 --> 00:42:35,666 ‫שמו ווטאן.‬ 507 00:42:35,750 --> 00:42:37,458 ‫רק אני יכולה לרכוב עליו.‬ 508 00:42:38,500 --> 00:42:40,458 ‫אני מתאר לעצמי.‬ ‫-מר קאסוט.‬ 509 00:42:41,208 --> 00:42:43,333 ‫מר פודולסקי. מה הבעיה?‬ 510 00:42:43,833 --> 00:42:44,875 ‫מישהו בא.‬ 511 00:42:45,500 --> 00:42:48,958 ‫אז גרש אותו.‬ ‫-אני לא יכול. זה בן הדוד של הדוכס הגדול.‬ 512 00:43:07,208 --> 00:43:10,458 ‫באנו לבקר את הנסיכה.‬ ‫אני בן הדוד של הדוכס הגדול.‬ 513 00:43:10,541 --> 00:43:14,625 ‫אלוהיי, זה נחמד מצידכם.‬ ‫אבל לא, הנסיכה חלתה, לצערי.‬ 514 00:43:14,708 --> 00:43:18,500 ‫זה רק ביקור קצר. הבאנו לה סלסילת מתנות.‬ 515 00:43:18,583 --> 00:43:21,333 ‫תצטרכו לחזור ביום אחר.‬ 516 00:43:21,416 --> 00:43:23,375 ‫או לתת לי אותה.‬ ‫-נקניקיות טעימות.‬ 517 00:43:23,458 --> 00:43:28,625 ‫כפי שאתם בטח מתארים לעצמכם,‬ ‫מצבה של הנסיכה מונע ממנה לפגוש אנשים.‬ 518 00:43:28,708 --> 00:43:30,541 ‫אתה מגרש אותי?‬ 519 00:43:31,125 --> 00:43:32,750 ‫אני רק שליח.‬ ‫-אני מתעקש.‬ 520 00:43:32,833 --> 00:43:35,083 ‫תקשיב...‬ ‫-מי אתה חושב שאני?‬ 521 00:43:35,166 --> 00:43:36,458 ‫אני רק...‬ ‫-זוז!‬ 522 00:43:38,083 --> 00:43:39,125 ‫מרבוד.‬ 523 00:43:40,958 --> 00:43:42,125 ‫איזו הפתעה.‬ 524 00:43:42,208 --> 00:43:47,541 ‫היינו באזור, ו...‬ ‫הבאנו מתנות מהבית בשביל הנסיכה.‬ 525 00:43:47,625 --> 00:43:50,458 ‫אוודא שהיא תקבל אותן. היא חולה מאוד.‬ 526 00:43:50,958 --> 00:43:52,458 ‫זה רק ביקור קצר.‬ 527 00:43:53,041 --> 00:43:55,166 ‫זה מדבק. היא בבידוד.‬ 528 00:43:55,750 --> 00:43:57,000 ‫אבל...‬ ‫-להתראות.‬ 529 00:43:57,083 --> 00:44:00,541 ‫לותאר. לותאר היקר. זה רק ביקור קצר מאוד.‬ 530 00:44:09,666 --> 00:44:11,833 ‫ראית את השקרים שלו?‬ ‫-כמובן.‬ 531 00:44:11,916 --> 00:44:16,791 ‫והשרלטן הזה. ראית את הסמרטוטים שהוא לבש?‬ ‫סלחי לי על השאלה, אנחנו בקרקס נודד?‬ 532 00:44:21,000 --> 00:44:22,416 ‫עלינו להישאר קרובים.‬ 533 00:44:39,250 --> 00:44:44,541 ‫הבאנו מתנות לדיירי הארמון,‬ ‫אך הם לא מקבלים אורחים.‬ 534 00:44:45,416 --> 00:44:48,125 ‫אתה מכיר מישהו שמועסק בארמון?‬ 535 00:44:50,791 --> 00:44:53,125 ‫אני לא מתערב בענייני אחרים.‬ ‫-חכה.‬ 536 00:44:58,166 --> 00:45:03,041 ‫אולי תוכל לשקול מחדש את עמדתך?‬ 537 00:45:16,208 --> 00:45:20,458 ‫אנחנו חוזרים לבאבנהאוזן הערב.‬ ‫עכשיו אתה יודע איפה למצוא אותנו.‬ 538 00:45:45,333 --> 00:45:47,083 ‫הוד מעלתך.‬ 539 00:45:47,916 --> 00:45:51,541 ‫חלף חודש נוסף, והלידה ממשמשת ובאה.‬ 540 00:45:52,250 --> 00:45:56,250 ‫אני יודע שבשל אופיו של המצב,‬ ‫את לא יכולה לבקר אותנו,‬ 541 00:45:56,333 --> 00:45:59,291 ‫אז תרשי לי למסור לך רשמים מכאן.‬ 542 00:46:00,833 --> 00:46:04,500 ‫אני אתחיל בכך שאספר לך חדשות משמחות.‬ 543 00:46:05,958 --> 00:46:08,541 ‫המזל האיר לי פנים.‬ 544 00:46:10,583 --> 00:46:14,708 ‫לא הצלחתי להירדם והחלטתי ללכת לטיול ביער.‬ 545 00:46:24,833 --> 00:46:27,541 ‫כאן ראיתי אותה.‬ 546 00:46:29,958 --> 00:46:31,333 ‫ומייד הבנתי‬ 547 00:46:33,333 --> 00:46:37,666 ‫שהאלים העניקו לי מוטיב ייחודי.‬ 548 00:46:38,666 --> 00:46:42,833 ‫צדקתי בהחלט בהערכתי של יופייה.‬ 549 00:46:43,958 --> 00:46:45,666 ‫אבל זה היה משהו אחר.‬ 550 00:46:46,291 --> 00:46:50,375 ‫נדיבותם של האלים הייתה בלתי נתפסת אף יותר.‬ 551 00:46:50,458 --> 00:46:56,541 ‫ואני מבקש מהוד מעלתך‬ ‫לא לראות בזה בוטה או לחשוב עליי כעל מציצן.‬ 552 00:46:56,625 --> 00:47:00,041 ‫היה בזה משהו ציורי.‬ 553 00:47:00,583 --> 00:47:03,666 ‫האור, האגם ביער, האישה במים,‬ 554 00:47:03,750 --> 00:47:06,458 ‫כל הנוף הקסום,‬ 555 00:47:06,541 --> 00:47:10,833 ‫כל המצב זעק בדרישה‬ ‫שינציחו אותו באמצעות אומנות.‬ 556 00:47:12,583 --> 00:47:17,000 ‫והציור הזה שהצטוויתי לצייר...‬ 557 00:47:17,625 --> 00:47:20,291 ‫"נימפה מתרחצת באגם ביער",‬ 558 00:47:21,000 --> 00:47:25,833 ‫או "דיאנה מתרחצת", יהיה בפני עצמו פלא,‬ 559 00:47:25,916 --> 00:47:30,291 ‫תפארת, רגע השיא של הקריירה שלי כאומן.‬ 560 00:47:35,250 --> 00:47:41,041 ‫כיצד אוכל להפוך אותה לשלי‬ ‫יותר מאשר בהנצחתה,‬ 561 00:47:41,666 --> 00:47:47,416 ‫בהידוקה ובקיבועה על גבי הקנבס שלי,‬ ‫כל קו וכל גוון בגופה,‬ 562 00:47:47,500 --> 00:47:53,000 ‫כך שאף אחד עלי אדמות‬ ‫לא יוכל להפריד בינינו שוב?‬ 563 00:47:56,500 --> 00:47:59,083 ‫היצירה הזו דורשת סבלנות.‬ 564 00:48:00,041 --> 00:48:01,541 ‫אז אני מחכה.‬ 565 00:48:05,500 --> 00:48:09,541 ‫אני לא נוגע בשערה ואפילו לא מתחכך בידה.‬ 566 00:48:10,083 --> 00:48:14,125 ‫במקום זאת, אני מתקרב אליה בדרכים אחרות.‬ 567 00:48:14,708 --> 00:48:16,750 ‫ווטאן! היי.‬ 568 00:48:18,875 --> 00:48:19,875 ‫היי.‬ 569 00:48:25,833 --> 00:48:31,708 ‫וכך חולפים הימים, הוד מעלתך,‬ ‫בצעדים זעירים וזהירים.‬ 570 00:48:32,666 --> 00:48:34,000 ‫...לליבי.‬ 571 00:49:00,916 --> 00:49:03,375 ‫ארנגארד.‬ ‫-היי.‬ 572 00:49:06,541 --> 00:49:07,791 ‫תודה על המכתב שלך.‬ 573 00:49:07,875 --> 00:49:10,916 ‫התגעגעתי אלייך...‬ ‫-אבל אסור שניפגש כך.‬ 574 00:49:11,000 --> 00:49:11,833 ‫אבל למה לא?‬ 575 00:49:13,041 --> 00:49:14,500 ‫אסור לי לספר.‬ 576 00:49:14,583 --> 00:49:17,250 ‫אהיה מוצב כאן שלושה חודשים.‬ 577 00:49:18,333 --> 00:49:20,791 ‫אולי יום אחד אוכל לספר לך הכול.‬ 578 00:49:22,375 --> 00:49:23,708 ‫היה שלום, ידידי.‬ 579 00:49:46,458 --> 00:49:49,291 ‫ארנגארד! ירדו לה המים.‬ 580 00:50:00,916 --> 00:50:01,750 ‫עדיין לא.‬ 581 00:50:13,708 --> 00:50:16,166 ‫מר פודולסקי, זמן את הדוכסית הגדולה.‬ 582 00:50:23,541 --> 00:50:26,333 ‫איפה הילד?‬ ‫-הוד מעלתך.‬ 583 00:50:26,416 --> 00:50:28,833 ‫בהתחלה, הארמון רעד מרוב פחד,‬ 584 00:50:28,916 --> 00:50:32,875 ‫אך כאשר הצווחה הראשונה‬ ‫הדהדה מחדרה של הנסיכה,‬ 585 00:50:32,958 --> 00:50:35,291 ‫מצב הרוח שלנו קפץ מהמרתף לעליית הגג.‬ 586 00:50:35,375 --> 00:50:36,833 ‫מר קאסוט. דבר בכנות.‬ 587 00:50:37,666 --> 00:50:38,500 ‫הוא בריא?‬ 588 00:50:38,583 --> 00:50:43,875 ‫הוא הילד הכי יפה‬ ‫שראה את אור היום בבאבנהאוזן.‬ 589 00:50:44,916 --> 00:50:46,875 ‫הנה אתה. תן לי לראות אותו.‬ 590 00:50:46,958 --> 00:50:47,875 ‫בואי.‬ 591 00:50:50,791 --> 00:50:52,375 ‫בוא.‬ ‫-תן לי לראות אותו.‬ 592 00:50:52,458 --> 00:50:54,916 ‫נכון שהוא נפלא?‬ ‫-תן לי לראות.‬ 593 00:51:01,416 --> 00:51:02,666 ‫ברכותיי.‬ 594 00:51:05,416 --> 00:51:08,416 ‫הוא דומה לי. הוא דומה לסבתא.‬ 595 00:51:09,791 --> 00:51:13,458 ‫נכון שהוא היצור הקטן הכי יפה שראית בחייך?‬ 596 00:51:13,541 --> 00:51:17,916 ‫אפילו אני, הוד מעלתך,‬ ‫כמישהו שלא נוטה לרגשנות,‬ 597 00:51:18,500 --> 00:51:21,916 ‫נפעם מיופיו של הילד. אני מוכרח לומר.‬ 598 00:51:22,791 --> 00:51:25,958 ‫וארנגארד. איך ההתקדמות שלך איתה?‬ 599 00:51:29,500 --> 00:51:34,791 ‫בפעם הראשונה בחייה, ללא ידיעתה,‬ 600 00:51:34,875 --> 00:51:37,666 ‫היא התאהבה.‬ 601 00:51:39,000 --> 00:51:40,250 ‫מהר כל כך?‬ 602 00:51:42,333 --> 00:51:45,125 ‫לא בי, הוד מעלתך. בנכד שלך.‬ 603 00:51:45,208 --> 00:51:46,791 ‫אה!‬ ‫-כן.‬ 604 00:51:46,875 --> 00:51:49,083 ‫כן.‬ ‫-אוי... אוי, לא.‬ 605 00:51:49,666 --> 00:51:52,541 ‫היא איבדה בך עניין לחלוטין, מר קאסוט?‬ 606 00:51:52,625 --> 00:51:57,000 ‫לא, להפך. זה משרת את מטרתי בצורה מושלמת.‬ 607 00:51:57,083 --> 00:52:00,958 ‫ייתכן שהתאהבות באל האהבה בכבודו ובעצמו,‬ 608 00:52:01,041 --> 00:52:03,750 ‫עבור אישה קרת רוח עם אנרגייה כמו שלה,‬ 609 00:52:03,833 --> 00:52:08,875 ‫היא השלב הראשון‬ ‫בדרך לכניעה מוחלטת, הוד מעלתך.‬ 610 00:52:08,958 --> 00:52:11,458 ‫אני חשה שאתה נאחז בקש.‬ 611 00:52:11,541 --> 00:52:13,125 ‫דמותו של קופידון.‬ 612 00:52:13,208 --> 00:52:17,166 ‫התגלמות האהבה.‬ ‫הבובה הקטלנית ביותר. תאמיני לי.‬ 613 00:52:17,250 --> 00:52:18,333 ‫אימא.‬ 614 00:52:19,416 --> 00:52:20,875 ‫הכרכרה שלך ממתינה.‬ ‫-כן.‬ 615 00:52:20,958 --> 00:52:22,375 ‫את עוזבת מהר כל כך?‬ 616 00:52:22,458 --> 00:52:26,041 ‫הזוג מרבוד לא מסיר ממני את עיניו.‬ 617 00:52:26,125 --> 00:52:31,291 ‫אסור שמישהו מחוץ לארמון הזה יראה את הילד.‬ 618 00:52:31,375 --> 00:52:33,625 ‫זה מובן?‬ ‫-בוודאי, הוד מעלתך.‬ 619 00:52:33,708 --> 00:52:36,208 ‫ואתה, לותאר?‬ ‫-בוודאי, אימא.‬ 620 00:52:36,291 --> 00:52:39,375 ‫דבר אחד אחרון. מצאנו מינקת.‬ 621 00:52:39,958 --> 00:52:41,166 ‫קוראים לה...‬ 622 00:52:42,166 --> 00:52:45,583 ‫ליזבת. היא מקומית. נביא אותה לכאן.‬ 623 00:52:45,666 --> 00:52:46,875 ‫ואפשר לסמוך עליה?‬ 624 00:52:48,083 --> 00:52:49,125 ‫כן. ביררנו.‬ 625 00:52:49,208 --> 00:52:53,125 ‫ליזבת, בבקשה תחזרי הביתה לפעמים.‬ ‫איך אטפל בעצמי?‬ 626 00:52:53,208 --> 00:52:58,541 ‫עשיתי סידור עם השכנה.‬ ‫-למה את צריכה להתגורר שם?‬ 627 00:52:58,625 --> 00:53:01,250 ‫את יכולה לחזור הביתה מדי פעם...‬ 628 00:53:01,333 --> 00:53:02,708 ‫תעזוב את הדלת.‬ 629 00:53:03,208 --> 00:53:04,666 ‫ליזבת?‬ ‫-סע!‬ 630 00:53:05,166 --> 00:53:06,625 ‫ליזבת? אפשר...‬ 631 00:53:09,041 --> 00:53:11,166 ‫ליזבת. ליזבת!‬ 632 00:53:11,750 --> 00:53:13,666 ‫ליזבת!‬ 633 00:53:22,791 --> 00:53:24,541 ‫את באה?‬ ‫-כן.‬ 634 00:54:03,375 --> 00:54:06,000 ‫לקח לך זמן.‬ ‫-אני מצטער.‬ 635 00:54:07,541 --> 00:54:13,416 ‫ביררתי, אבל אין חדשות.‬ ‫רוזנבאד שקטה לחלוטין.‬ 636 00:54:13,500 --> 00:54:15,000 ‫אז למה קראת לנו?‬ 637 00:54:16,166 --> 00:54:17,958 ‫היו התפתחויות חדשות.‬ 638 00:54:18,875 --> 00:54:21,000 ‫משקה?‬ ‫-בבקשה.‬ 639 00:54:22,375 --> 00:54:25,500 ‫כן. לצערי, נשאר לי רק סוג יקר מאוד.‬ 640 00:54:26,375 --> 00:54:28,083 ‫אז בוא נקווה שהוא טוב.‬ 641 00:54:30,833 --> 00:54:33,750 ‫הארמון העסיק מישהי חדשה.‬ ‫-מי?‬ 642 00:54:35,166 --> 00:54:36,208 ‫אישה.‬ 643 00:54:38,708 --> 00:54:42,458 ‫ומה עוד?‬ ‫-אישה שיש לה ילדים קטנים.‬ 644 00:54:43,583 --> 00:54:45,625 ‫איך זה נודע לך?‬ 645 00:54:48,416 --> 00:54:50,833 ‫רואים אותו? הוא בעלה.‬ 646 00:54:51,333 --> 00:54:55,208 ‫הוא יושב כאן מדי ערב, מיואש.‬ 647 00:54:56,333 --> 00:54:57,875 ‫כדאי שתדברו איתו.‬ 648 00:55:10,833 --> 00:55:11,833 ‫סלח לנו.‬ 649 00:55:12,875 --> 00:55:15,291 ‫מה תוכל לספר לנו על רוזנבאד?‬ 650 00:55:16,958 --> 00:55:18,916 ‫הכול שקר אחד גדול.‬ 651 00:55:20,541 --> 00:55:22,083 ‫ועכשיו איבדתי את אשתי.‬ 652 00:55:23,416 --> 00:55:27,041 ‫היא נבחרה לעבוד בארמון כמשרתת של גבירה.‬ 653 00:55:28,208 --> 00:55:34,791 ‫כמשרתת של גבירה צעירה ומפונקת,‬ ‫ונאסר עליי לדבר איתה.‬ 654 00:55:35,666 --> 00:55:36,666 ‫אבל...‬ 655 00:55:37,750 --> 00:55:38,708 ‫אז...‬ 656 00:55:42,125 --> 00:55:44,250 ‫לא, הבטחתי לא לספר.‬ 657 00:55:44,875 --> 00:55:45,875 ‫אדוני הטוב.‬ 658 00:55:46,666 --> 00:55:48,583 ‫הדוכס הגדול הוא בן דודי.‬ 659 00:55:49,791 --> 00:55:52,708 ‫בשם הדוכסות,‬ ‫אני מצווה עליך לספר לי מה אתה יודע.‬ 660 00:56:00,000 --> 00:56:00,875 ‫יש...‬ 661 00:56:03,208 --> 00:56:05,083 ‫כבר יש ילד בארמון.‬ 662 00:56:06,708 --> 00:56:07,666 ‫ידעתי.‬ 663 00:56:08,291 --> 00:56:13,333 ‫עלינו לכתוב לבן הדוד שלך.‬ ‫נגיד שאנחנו דורשים לראות אותם.‬ 664 00:56:13,416 --> 00:56:16,750 ‫אני מתגעגע אליה כל כך.‬ ‫אתם לא יכולים לעזור לי?‬ 665 00:56:18,625 --> 00:56:20,041 ‫יש לי משימה עבורך.‬ 666 00:56:21,666 --> 00:56:26,291 ‫אם תצליח להשיג את הילד,‬ ‫ליזבת שלך תחזור אליך.‬ 667 00:56:28,000 --> 00:56:29,958 ‫להשיג?‬ ‫-כן.‬ 668 00:56:30,500 --> 00:56:33,625 ‫וכדי להכיר תודה על מאמציך ועל גבורתך,‬ 669 00:56:33,708 --> 00:56:38,708 ‫אוודא אישית שתקבל משרה בולטת מאוד בארמון‬ 670 00:56:38,791 --> 00:56:41,916 ‫כשאני ואשתי נשתלט על הכס.‬ 671 00:56:43,750 --> 00:56:47,541 ‫אתה לא חושב שזה יגרום‬ ‫לליזבת שלך להיות מאושרת? וגאה?‬ 672 00:56:49,000 --> 00:56:49,833 ‫יופי.‬ 673 00:56:50,541 --> 00:56:53,125 ‫הנה מה שאתה צריך לעשות.‬ 674 00:57:25,791 --> 00:57:26,875 ‫מר קאסוט.‬ 675 00:57:30,791 --> 00:57:33,250 ‫ארנגארד.‬ ‫-קמת מוקדם.‬ 676 00:57:33,916 --> 00:57:34,750 ‫כן.‬ 677 00:57:35,708 --> 00:57:36,666 ‫אכן.‬ 678 00:57:38,250 --> 00:57:41,458 ‫כן, אמש היה הלילה הכי קצר בשנה.‬ 679 00:57:42,000 --> 00:57:42,875 ‫באמת?‬ 680 00:57:43,375 --> 00:57:45,583 ‫לא ידעתי.‬ ‫-כן. באמת.‬ 681 00:57:45,666 --> 00:57:48,541 ‫ואני תמיד שוהה בחוץ בלילה הקצר ביותר.‬ 682 00:57:48,625 --> 00:57:50,791 ‫בחוץ? מדוע?‬ 683 00:57:51,583 --> 00:57:56,208 ‫זה מעין טקס.‬ 684 00:57:57,000 --> 00:57:58,083 ‫טקס?‬ ‫-כן.‬ 685 00:57:58,666 --> 00:57:59,916 ‫איזה מין טקס?‬ 686 00:58:00,000 --> 00:58:05,541 ‫אני מצייר... אני מנציח את הטבע‬ 687 00:58:06,458 --> 00:58:08,875 ‫ברגע הכי שביר שלו.‬ 688 00:58:08,958 --> 00:58:12,208 ‫שביר?‬ ‫-ברגע שבו הוא הכי שופע.‬ 689 00:58:12,791 --> 00:58:16,583 ‫לפני שהוא ייכנע שוב לאפלה, לאט-לאט.‬ 690 00:58:17,083 --> 00:58:18,833 ‫זה נשמע די עצוב.‬ 691 00:58:18,916 --> 00:58:22,250 ‫לא, זה לא. אני נהנה מזה.‬ ‫-אפשר לראות?‬ 692 00:58:23,041 --> 00:58:24,208 ‫את הציור?‬ ‫-כן.‬ 693 00:58:24,291 --> 00:58:27,416 ‫אני מעדיף שלא תראי.‬ ‫-אני בטוחה שהוא יהיה יפה בעיניי.‬ 694 00:58:27,500 --> 00:58:33,375 ‫לא. הציור הזה די טריוויאלי.‬ ‫-טריוויאלי? אני בספק.‬ 695 00:58:33,458 --> 00:58:37,250 ‫כן, מצוירים בו רק פרחים‬ ‫עם עלי הכותרת המתוקים שלהם,‬ 696 00:58:37,333 --> 00:58:43,708 ‫סרפדים עם חיבוקם הצורב,‬ ‫האגם ביער עם ליטופיו העדינים.‬ 697 00:58:44,208 --> 00:58:47,166 ‫זה סתם קשקוש רומנטי.‬ ‫-האגם ביער?‬ 698 00:58:47,958 --> 00:58:51,083 ‫מה?‬ ‫-ציירת את האגם ביער?‬ 699 00:58:56,291 --> 00:58:58,791 ‫אמרתי, "האגם ביער"? לא. לא ציירתי אותו.‬ 700 00:58:59,291 --> 00:59:01,833 ‫אני סתם חושב בקול רם.‬ ‫-תראה לי אותו.‬ 701 00:59:01,916 --> 00:59:04,666 ‫לא, אני סתם חושב בקול רם.‬ ‫-כן.‬ 702 00:59:14,750 --> 00:59:16,625 ‫היד שלי.‬ ‫-כן.‬ 703 00:59:18,458 --> 00:59:19,458 ‫מר קאסוט!‬ 704 00:59:21,250 --> 00:59:22,208 ‫מר קאסוט.‬ 705 00:59:22,916 --> 00:59:25,625 ‫הדוכסית הגדולה פה. היא רוצה אותך.‬ 706 00:59:29,750 --> 00:59:30,583 ‫סלחי לי.‬ 707 00:59:43,041 --> 00:59:46,083 ‫הם מתעקשים לבקר.‬ 708 00:59:46,166 --> 00:59:47,708 ‫מי מתעקש, הוד מעלתך?‬ 709 00:59:47,791 --> 00:59:49,250 ‫הזוג מרבוד.‬ 710 00:59:53,541 --> 00:59:57,083 ‫אי אפשר לסרב להם?‬ ‫-לא. בלתי אפשרי. הם קרובי משפחה.‬ 711 00:59:57,875 --> 01:00:01,708 ‫אני אוודא שהם לא ייכנסו לרוזנבאד‬ ‫ולא ישמעו את הילד.‬ 712 01:00:01,791 --> 01:00:03,833 ‫נערוך פיקניק.‬ ‫-מתי?‬ 713 01:00:05,041 --> 01:00:06,250 ‫ביום ראשון הקרוב.‬ 714 01:00:06,875 --> 01:00:09,833 ‫ביום ראשון הקרוב?‬ ‫-אין דרך להתחמק מזה.‬ 715 01:00:11,166 --> 01:00:12,666 ‫עלינו להחביא את הילד.‬ 716 01:00:13,208 --> 01:00:17,083 ‫ולודמילה צריכה להיות...‬ ‫-בחודש השישי להיריון. גדולה.‬ 717 01:00:18,083 --> 01:00:20,875 ‫ליזבת תישאר כאן עם הילד,‬ 718 01:00:20,958 --> 01:00:24,000 ‫ויש לתדרך בקפידה את כל השאר.‬ 719 01:00:25,041 --> 01:00:27,750 ‫כמובן. אדאג לזה, הוד מעלתך.‬ 720 01:00:28,375 --> 01:00:29,750 ‫יופי, מר קאסוט.‬ 721 01:00:32,041 --> 01:00:32,916 ‫בבקשה.‬ 722 01:00:35,666 --> 01:00:37,500 ‫טוב.‬ ‫-כן.‬ 723 01:00:39,125 --> 01:00:40,291 ‫וארנגארד?‬ 724 01:00:40,875 --> 01:00:44,333 ‫כידוע לך, ציירתי אותה בכל בוקר.‬ 725 01:00:45,125 --> 01:00:50,125 ‫ועל אף שהיא לאו דווקא‬ ‫הייתה מודעת לנוכחותי,‬ 726 01:00:50,208 --> 01:00:56,666 ‫לקיומי, אני באמת מרגיש‬ ‫כאילו התבסס בינינו חיבור.‬ 727 01:00:57,875 --> 01:01:00,125 ‫אני יודע מה את חושבת, הוד מעלתך.‬ 728 01:01:00,208 --> 01:01:02,541 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 729 01:01:02,625 --> 01:01:05,166 ‫למה הטיפשון הזה...‬ 730 01:01:05,750 --> 01:01:09,583 ‫לא מפתה את הבחורה‬ ‫בדרך המיושנת ומניח את דעתו?‬ 731 01:01:10,083 --> 01:01:12,083 ‫אני צודק?‬ ‫-פחות או יותר, כן.‬ 732 01:01:14,541 --> 01:01:17,125 ‫אך הטיפשון הזה הוא...‬ 733 01:01:19,166 --> 01:01:20,291 ‫אומן.‬ 734 01:01:20,375 --> 01:01:26,500 ‫ששקוע כרגע עד כדי שיכרון‬ ‫ביצירתה של יצירת מופת.‬ 735 01:01:26,583 --> 01:01:31,125 ‫אני מתעקש להשיג כניעה מלאה,‬ 736 01:01:31,208 --> 01:01:35,666 ‫בלי שום מגע פיזי.‬ 737 01:01:36,250 --> 01:01:41,750 ‫אני יכול לפתות את הבחורה בדרך המיושנת,‬ ‫בוודאי, וזה יהיה פחות קשה.‬ 738 01:01:41,833 --> 01:01:48,250 ‫אני יכול לפתות אותה ברגע מיוחד,‬ ‫שבו הנפש שלה נסערת ואימפולסיבית.‬ 739 01:01:48,333 --> 01:01:54,125 ‫אך הוד מעלתך, אני פשוט מרגיש‬ ‫שזה יהיה חסר משמעות עבורי.‬ 740 01:01:54,208 --> 01:01:57,000 ‫אתה נשמע כאילו הבנת‬ 741 01:01:57,083 --> 01:02:01,583 ‫שלא תצליח לנצח בהתערבות שלנו,‬ ‫ועכשיו אתה רוצה לשנות את התנאים.‬ 742 01:02:01,666 --> 01:02:05,208 ‫בשום פנים ואופן לא.‬ ‫אני עדיין מתכוון לפתות אותה, הוד מעלתך.‬ 743 01:02:05,291 --> 01:02:09,750 ‫זה יקרה, אך ההבדל הוא שרק היא תדע על זה.‬ 744 01:02:09,833 --> 01:02:13,875 ‫אחרים ימשיכו להביט בארנגארד ביראת כבוד,‬ 745 01:02:13,958 --> 01:02:18,375 ‫לראות אותה כבתולה זכה כשלג,‬ ‫אך נשמותינו יהיו מחוברות לנצח.‬ 746 01:02:19,166 --> 01:02:22,958 ‫וזה פיתוי אמיתי.‬ 747 01:02:24,916 --> 01:02:28,375 ‫וכיצד נדע שפיתית את הבחורה...‬ 748 01:02:28,458 --> 01:02:32,083 ‫איך נדע מי ניצח בהתערבות?‬ ‫-בדיוק.‬ 749 01:02:32,166 --> 01:02:35,083 ‫אראה לה את הציור שלה שציירתי,‬ 750 01:02:35,166 --> 01:02:38,750 ‫ובאותו רגע, היא תישבר.‬ 751 01:02:39,250 --> 01:02:42,666 ‫היא תהיה הוורד שנשרו ממנו כל עלי הכותרת‬ 752 01:02:42,750 --> 01:02:47,416 ‫בגלל משב רוח אחד,‬ ‫עד שהוא נותר חשוף, הוד מעלתך.‬ 753 01:02:47,500 --> 01:02:53,708 ‫כשאדם נכנע לתשוקה, הגוף הולך בעקבותיו.‬ 754 01:02:54,500 --> 01:03:00,625 ‫כשהיא תראה את הציור, היא פשוט... תתעלף.‬ 755 01:03:15,458 --> 01:03:17,833 ‫היא תתעלף? ארנגארד שלנו?‬ 756 01:03:17,916 --> 01:03:23,125 ‫מול כולם, וזו תהיה הוכחה לפיתוי מוחלט.‬ 757 01:03:35,541 --> 01:03:38,458 ‫אקבל את התנאים החדשים להתערבות שלנו.‬ 758 01:04:22,791 --> 01:04:24,916 ‫שאכין את הסוס שלך, העלמה ארנגארד?‬ 759 01:04:49,625 --> 01:04:52,000 ‫ליזבת!‬ 760 01:04:56,416 --> 01:04:58,625 ‫ליזבת!‬ 761 01:05:01,208 --> 01:05:03,750 ‫ליזבת!‬ 762 01:05:04,916 --> 01:05:06,583 ‫מה קורה?‬ 763 01:05:08,666 --> 01:05:12,458 ‫אדוני, חכה רגע. מדוע אתה משוטט וצועק?‬ 764 01:05:15,041 --> 01:05:20,333 ‫הוא איים עליי. הוא בלבל אותי לגמרי.‬ 765 01:05:20,416 --> 01:05:23,083 ‫עכשיו עשיתי טעות נוראית.‬ 766 01:05:26,041 --> 01:05:27,333 ‫הוא...‬ 767 01:05:28,333 --> 01:05:32,583 ‫הוא הבטיח לי שליזבת שלי‬ ‫תחזור אליי אם אעזור לו.‬ 768 01:05:32,666 --> 01:05:33,583 ‫ליזבת שלך?‬ 769 01:05:37,000 --> 01:05:40,291 ‫ליזבת שלי נלקחה ממני.‬ 770 01:05:41,250 --> 01:05:44,750 ‫ליזבת נלקחה ממך?‬ ‫-ועכשיו אני...‬ 771 01:05:45,416 --> 01:05:49,333 ‫עשיתי טעות נוראית.‬ 772 01:05:49,833 --> 01:05:52,458 ‫על איזו טעות אתה מדבר?‬ 773 01:05:52,541 --> 01:05:58,541 ‫בני האצולה ברוזנבאד שיקרו על הילד.‬ 774 01:05:59,791 --> 01:06:01,541 ‫נפלתי בפח.‬ 775 01:06:02,291 --> 01:06:03,125 ‫אבל...‬ 776 01:06:04,375 --> 01:06:05,875 ‫כעת אני חייב לעזור.‬ 777 01:06:07,375 --> 01:06:09,041 ‫כיצד אתה מתכוון לעזור?‬ 778 01:06:17,125 --> 01:06:18,083 ‫מחר...‬ 779 01:06:19,958 --> 01:06:23,000 ‫אני אמור לחטוף ילד ולהראות להם אותו.‬ 780 01:06:26,166 --> 01:06:29,583 ‫בשעה 14:00, עליי ללכת לקרחת היער.‬ 781 01:06:29,666 --> 01:06:32,416 ‫עכשיו אני תוהה אם זה המעשה הנכון.‬ 782 01:06:33,958 --> 01:06:36,208 ‫אני חייב לדבר קודם עם ליזבת שלי.‬ 783 01:06:37,958 --> 01:06:40,916 ‫אני חושב שליזבת לא תסלח לי לאחר מכן.‬ 784 01:06:49,791 --> 01:06:50,833 ‫תקשיב.‬ 785 01:06:51,583 --> 01:06:52,958 ‫אתה מקשיב?‬ 786 01:06:58,375 --> 01:07:00,250 ‫תמשיך כמתוכנן.‬ 787 01:07:00,875 --> 01:07:02,208 ‫אתה מבין?‬ 788 01:07:04,083 --> 01:07:04,916 ‫מה?‬ 789 01:07:05,458 --> 01:07:07,291 ‫תמשיך כמתוכנן.‬ 790 01:07:07,875 --> 01:07:09,625 ‫ואל תערב בזה את ליזבת.‬ 791 01:07:10,875 --> 01:07:12,333 ‫הכול יהיה בסדר.‬ 792 01:07:19,166 --> 01:07:20,500 ‫עכשיו, לך!‬ 793 01:08:05,500 --> 01:08:06,875 ‫איפה היית?‬ 794 01:08:07,666 --> 01:08:10,041 ‫כולם מחפשים אותך.‬ ‫-הנה אני.‬ 795 01:08:10,125 --> 01:08:11,958 ‫הפיקניק יתחיל בעוד רגע.‬ 796 01:08:12,625 --> 01:08:14,791 ‫הכול מוכן. הכול.‬ 797 01:08:14,875 --> 01:08:16,625 ‫כן? כן.‬ ‫-כן.‬ 798 01:08:18,041 --> 01:08:20,875 ‫אתה נראה חיוור, מר קאסוט.‬ ‫אתה מרגיש מדוכדך?‬ 799 01:08:20,958 --> 01:08:22,916 ‫לא. הכול טוב.‬ 800 01:08:37,958 --> 01:08:39,958 ‫והסכו"ם?‬ ‫-למטה.‬ 801 01:08:40,041 --> 01:08:41,291 ‫עדיין צריך כיסאות.‬ 802 01:08:41,375 --> 01:08:42,375 ‫קאסוט?‬ 803 01:08:44,541 --> 01:08:45,500 ‫ארנגארד.‬ 804 01:08:51,291 --> 01:08:53,833 ‫אני מתנצלת שלא הייתי באגם היום.‬ 805 01:08:58,958 --> 01:08:59,875 ‫באגם?‬ 806 01:09:04,125 --> 01:09:05,666 ‫ידעתי מההתחלה שאתה שם.‬ 807 01:09:11,083 --> 01:09:15,666 ‫ונעדרתי רק כי נוכחותי נדרשה כאן.‬ 808 01:09:23,125 --> 01:09:24,500 ‫אני רוצה...‬ 809 01:09:27,916 --> 01:09:29,708 ‫שתסיים את הציור.‬ 810 01:09:33,250 --> 01:09:34,583 ‫אבל חשבתי...‬ 811 01:09:39,125 --> 01:09:41,166 ‫שאולי נעשה זאת בחדר שלך.‬ 812 01:09:44,833 --> 01:09:48,000 ‫אולי אתה צריך להיות קצת יותר קרוב.‬ 813 01:09:55,625 --> 01:09:58,458 ‫פנים מול פנים.‬ 814 01:10:03,750 --> 01:10:05,333 ‫כן.‬ 815 01:10:07,208 --> 01:10:08,583 ‫כמובן. כן.‬ 816 01:10:09,875 --> 01:10:11,791 ‫כן. בהחלט.‬ 817 01:10:12,666 --> 01:10:14,875 ‫אתה מסוגל לדמיין את זה?‬ ‫-כן.‬ 818 01:10:16,125 --> 01:10:17,416 ‫תעצום את עיניך.‬ 819 01:10:19,166 --> 01:10:22,125 ‫סליחה?‬ ‫-תעצום את עיניך.‬ 820 01:10:24,083 --> 01:10:25,500 ‫עכשיו?‬ ‫-כן.‬ 821 01:10:28,916 --> 01:10:30,625 ‫ותדמיין את זה.‬ 822 01:10:40,916 --> 01:10:41,916 ‫כן, אני רוצה...‬ 823 01:10:44,000 --> 01:10:44,833 ‫בסדר גמור.‬ 824 01:10:46,500 --> 01:10:48,250 ‫תכין את הכול.‬ 825 01:10:48,333 --> 01:10:51,333 ‫תכין את הקנבס. אהיה שם אחרי ארוחת הצהריים.‬ 826 01:10:51,416 --> 01:10:53,333 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 827 01:10:53,416 --> 01:10:54,250 ‫כן.‬ 828 01:10:55,625 --> 01:10:58,375 ‫כן, תהיי שם אחרי ארוחת הצהריים.‬ 829 01:11:08,458 --> 01:11:09,625 ‫לחיים.‬ 830 01:11:13,625 --> 01:11:15,708 ‫מקום יפה כל כך, לא?‬ 831 01:11:24,000 --> 01:11:25,083 ‫מרבוד היקר.‬ 832 01:11:26,625 --> 01:11:32,000 ‫אני שמחה מאוד לארח אותך ואת אשתך היקרה.‬ 833 01:11:33,291 --> 01:11:36,375 ‫אני שמחה מאוד...‬ 834 01:11:36,458 --> 01:11:38,250 ‫כן, אני חושב שהרגע אמרת לנו.‬ 835 01:11:41,041 --> 01:11:42,291 ‫כן.‬ 836 01:11:43,083 --> 01:11:45,583 ‫ומשמח אותי...‬ 837 01:11:48,291 --> 01:11:52,916 ‫שהנסיכה לודמילה חשה בטוב‬ ‫מספיק כדי להיות איתנו היום.‬ 838 01:11:53,000 --> 01:11:54,083 ‫זה נפלא.‬ 839 01:11:54,166 --> 01:11:55,375 ‫וגם ש...‬ 840 01:11:57,041 --> 01:11:58,083 ‫מזג האוויר...‬ 841 01:12:01,125 --> 01:12:06,875 ‫ועכשיו לא אוסיף עוד הרבה,‬ ‫רק שאני שמחה לקבל את פניכם.‬ 842 01:12:06,958 --> 01:12:08,833 ‫העונג כולו שלנו.‬ 843 01:12:08,916 --> 01:12:10,291 ‫לחיים.‬ ‫-זה נפלא.‬ 844 01:12:10,375 --> 01:12:11,875 ‫לחיים.‬ ‫-לחיים.‬ 845 01:12:13,125 --> 01:12:14,166 ‫לחיים.‬ 846 01:12:23,250 --> 01:12:25,375 ‫זה יין נהדר.‬ ‫-כן, מאוד.‬ 847 01:12:25,458 --> 01:12:27,083 ‫הוא קליל ותוסס.‬ 848 01:12:29,791 --> 01:12:31,458 ‫אפשר את סרטן הנהרות?‬ 849 01:12:32,916 --> 01:12:33,750 ‫תודה.‬ 850 01:12:34,958 --> 01:12:36,625 ‫סרטן נהרות?‬ ‫-לא, תודה.‬ 851 01:12:36,708 --> 01:12:37,541 ‫צק-צק-צק.‬ 852 01:12:38,166 --> 01:12:40,250 ‫היה לנו מזל עם מזג האוויר.‬ 853 01:12:41,083 --> 01:12:44,125 ‫לא חם או קר מדי. מושלם.‬ ‫-מזג אוויר נהדר.‬ 854 01:13:40,416 --> 01:13:42,291 ‫זו פטריית שנטרל.‬ ‫-אכן.‬ 855 01:13:42,375 --> 01:13:43,541 ‫אכן, כן.‬ 856 01:13:44,083 --> 01:13:45,416 ‫הזהב של היער.‬ 857 01:13:58,250 --> 01:14:00,583 ‫די, תירגע.‬ 858 01:14:12,500 --> 01:14:13,583 ‫לא!‬ 859 01:14:19,958 --> 01:14:21,375 ‫מתיאס!‬ 860 01:14:21,458 --> 01:14:22,750 ‫מה...‬ 861 01:14:23,875 --> 01:14:25,375 ‫לא. אתה...‬ 862 01:14:27,083 --> 01:14:28,500 ‫עצור...‬ 863 01:14:28,583 --> 01:14:30,500 ‫טעים מאוד.‬ ‫-מצוין.‬ 864 01:14:34,166 --> 01:14:35,166 ‫כן.‬ 865 01:14:37,833 --> 01:14:39,583 ‫הקומדיה הזו נמשכה מספיק זמן.‬ 866 01:14:41,458 --> 01:14:44,916 ‫קומדיה?‬ ‫-בבקשה, אל תתערב.‬ 867 01:14:46,208 --> 01:14:47,208 ‫כן.‬ 868 01:14:49,833 --> 01:14:51,000 ‫נסיכה יקרה.‬ 869 01:14:51,833 --> 01:14:52,916 ‫תרשי לנו.‬ 870 01:15:02,708 --> 01:15:04,583 ‫כה מלאה בחיים.‬ 871 01:15:06,416 --> 01:15:07,416 ‫כה רכה.‬ 872 01:15:08,000 --> 01:15:10,541 ‫היא רכה מאוד. כמעט אפשר לחשוב...‬ 873 01:15:10,625 --> 01:15:11,541 ‫סליחה!‬ 874 01:15:13,083 --> 01:15:15,125 ‫אני מתנצלת!‬ ‫-מתיאס!‬ 875 01:15:16,000 --> 01:15:17,625 ‫הנה, הוא בא. איש טוב.‬ 876 01:15:17,708 --> 01:15:20,083 ‫מה אתה עושה? מתיאס!‬ 877 01:15:23,000 --> 01:15:24,166 ‫בוא, מתיאס.‬ 878 01:15:26,166 --> 01:15:27,791 ‫בוא.‬ ‫-עצור!‬ 879 01:15:27,875 --> 01:15:29,375 ‫מתיאס, בוא.‬ 880 01:15:29,958 --> 01:15:31,166 ‫מתיאס!‬ 881 01:15:31,250 --> 01:15:32,666 ‫קדימה, מתיאס.‬ 882 01:15:32,750 --> 01:15:34,166 ‫מתי...‬ ‫-קדימה!‬ 883 01:15:34,250 --> 01:15:35,208 ‫מתיאס!‬ 884 01:15:35,291 --> 01:15:37,541 ‫מה אתה עושה?‬ ‫-קדימה, בוא.‬ 885 01:15:41,916 --> 01:15:43,083 ‫סלחו לי.‬ 886 01:15:43,166 --> 01:15:45,666 ‫מתיאס! מתי...‬ 887 01:15:50,000 --> 01:15:51,666 ‫מתיאס! עצור.‬ 888 01:15:51,750 --> 01:15:53,291 ‫תירגע. אני יודע.‬ 889 01:15:54,208 --> 01:15:56,333 ‫מתיאס, עצור!‬ 890 01:15:58,166 --> 01:15:59,416 ‫בואי.‬ 891 01:15:59,500 --> 01:16:00,333 ‫לא!‬ 892 01:16:00,416 --> 01:16:01,500 ‫לא!‬ 893 01:16:01,583 --> 01:16:04,166 ‫תישארו. תאכלו. פוגנדורף.‬ ‫-עצרו!‬ 894 01:16:04,250 --> 01:16:05,750 ‫תחזיקי לי את היד.‬ ‫-עצרו!‬ 895 01:16:05,833 --> 01:16:06,916 ‫אוי, פוגנדורף.‬ 896 01:16:07,000 --> 01:16:07,833 ‫עצרו!‬ 897 01:16:07,916 --> 01:16:09,083 ‫מר פודולסקי.‬ 898 01:16:10,291 --> 01:16:11,500 ‫ארנגארד!‬ 899 01:16:12,666 --> 01:16:13,666 ‫ארנגארד, חכי!‬ 900 01:16:14,416 --> 01:16:15,708 ‫קדימה. צא.‬ 901 01:16:29,041 --> 01:16:31,458 ‫קדימה. עצרי! חכי!‬ 902 01:16:35,458 --> 01:16:37,041 ‫העגלון נעלם.‬ 903 01:16:37,125 --> 01:16:40,250 ‫פוגנדורף, תיכנסי. הוד מעלתך, בואי איתי.‬ 904 01:16:40,333 --> 01:16:42,500 ‫מהר!‬ ‫-תעזור לי להיכנס.‬ 905 01:16:43,000 --> 01:16:43,958 ‫אלוהים אדירים.‬ 906 01:16:44,041 --> 01:16:45,791 ‫תהיי בשקט.‬ ‫-תהיה אתה בשקט.‬ 907 01:16:48,250 --> 01:16:49,500 ‫תודה.‬ ‫-סע!‬ 908 01:16:57,541 --> 01:16:58,666 ‫קדימה.‬ 909 01:17:05,958 --> 01:17:06,958 ‫לאט, עצור!‬ 910 01:17:09,791 --> 01:17:10,916 ‫קדימה.‬ 911 01:17:14,500 --> 01:17:17,083 ‫אם אני אומר שזה מימין, זה מימין.‬ 912 01:17:17,166 --> 01:17:20,125 ‫זה משמאל.‬ ‫-אישה טיפשה!‬ 913 01:17:20,208 --> 01:17:23,000 ‫לא. אמרתי שזה מימין, אז אפנה ימינה.‬ 914 01:17:23,958 --> 01:17:25,333 ‫מהר יותר.‬ 915 01:17:32,833 --> 01:17:36,708 ‫אמרתי לך, העקבות מובילות לשם.‬ ‫למה אתה לא מקשיב?‬ 916 01:17:52,416 --> 01:17:53,541 ‫אתה!‬ 917 01:17:58,416 --> 01:17:59,875 ‫די! מספיק!‬ 918 01:18:03,750 --> 01:18:05,000 ‫מה קורה פה?‬ 919 01:18:05,083 --> 01:18:07,791 ‫אני נשבע, אני אדם חף מפשע.‬ 920 01:18:07,875 --> 01:18:10,500 ‫האישה הזו עושה לי עוול‬ ‫בכך שהיא תוקפת אותי.‬ 921 01:18:12,208 --> 01:18:13,041 ‫טוב.‬ 922 01:18:13,125 --> 01:18:16,541 ‫ניסיון יפה, בת דודה יקרה.‬ 923 01:18:19,041 --> 01:18:20,333 ‫אני לא מבינה.‬ 924 01:18:21,250 --> 01:18:22,666 ‫הילד הזה‬ 925 01:18:22,750 --> 01:18:23,833 ‫הוא שלי.‬ 926 01:18:38,791 --> 01:18:40,166 ‫כן, זה נכון.‬ 927 01:18:41,958 --> 01:18:43,625 ‫הילד הזה הוא שלה.‬ 928 01:18:45,708 --> 01:18:46,625 ‫תחזרי על זה.‬ 929 01:18:47,416 --> 01:18:53,916 ‫אחזור על זה שוב ושוב. זה הילד שלי!‬ 930 01:18:55,750 --> 01:18:56,583 ‫זה לא נכון.‬ 931 01:18:57,291 --> 01:18:58,166 ‫זה נכון.‬ 932 01:18:58,250 --> 01:18:59,875 ‫אכן. כן.‬ 933 01:18:59,958 --> 01:19:02,833 ‫אני מבטיחה לך שזו האמת.‬ ‫-כן.‬ 934 01:19:05,125 --> 01:19:07,333 ‫תשאל את ליזבת. היא תאשר זאת.‬ 935 01:19:07,416 --> 01:19:12,416 ‫הגבר הזה הוא אכן בעלה.‬ ‫הוא חטף את הילד ואת המינקת שלו.‬ 936 01:19:12,500 --> 01:19:15,125 ‫עקבתי אחריהם ומצאתי אותם כאן.‬ ‫-זה...‬ 937 01:19:15,208 --> 01:19:16,458 ‫זה לא נכון.‬ 938 01:19:16,541 --> 01:19:17,791 ‫זה כן.‬ ‫-זה כן.‬ 939 01:19:19,666 --> 01:19:21,708 ‫מי אביו של הילד?‬ 940 01:19:24,166 --> 01:19:25,583 ‫אני אספר לכם.‬ 941 01:19:29,916 --> 01:19:31,041 ‫קאסוט.‬ 942 01:19:33,083 --> 01:19:34,083 ‫כן.‬ 943 01:19:36,541 --> 01:19:41,375 ‫תקרא לכרכרה בבקשה‬ ‫ותוודא שיחזירו את הבן שלנו לרוזנבאד.‬ 944 01:19:47,125 --> 01:19:49,208 ‫ה... גנדרן הזה!‬ 945 01:19:51,375 --> 01:19:53,250 ‫טוב. עליכם להוכיח את זה.‬ 946 01:20:00,708 --> 01:20:03,416 ‫להוכיח את זה? איך הם אמורים לעשות זאת?‬ 947 01:20:03,500 --> 01:20:06,041 ‫שנחכה שהוא יגדל,‬ 948 01:20:06,125 --> 01:20:08,958 ‫כדי שנראה אם הוא דומה לאביו?‬ 949 01:20:10,333 --> 01:20:11,541 ‫את עושה מאיתנו צחוק!‬ 950 01:20:12,875 --> 01:20:13,750 ‫הוכחה!‬ 951 01:20:14,250 --> 01:20:16,208 ‫אני דורש הוכחה.‬ 952 01:20:19,416 --> 01:20:21,458 ‫קאסוט.‬ ‫-כן?‬ 953 01:20:23,708 --> 01:20:26,458 ‫תראה להם את המחברת שלך.‬ 954 01:20:35,125 --> 01:20:36,791 ‫המחברת שלך.‬ ‫-המחברת שלי?‬ 955 01:20:38,708 --> 01:20:41,083 ‫המחברת שלי... כן.‬ 956 01:20:41,166 --> 01:20:42,041 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 957 01:20:42,125 --> 01:20:44,666 ‫מתברר שזה הכרחי.‬ ‫-כן.‬ 958 01:20:47,500 --> 01:20:50,541 ‫הייתי עושה זאת בשמחה, אבל היא לא עליי.‬ 959 01:20:50,625 --> 01:20:51,583 ‫היא לא...‬ 960 01:20:52,083 --> 01:20:53,500 ‫היא כן עליך.‬ ‫-לא.‬ 961 01:20:54,250 --> 01:20:56,250 ‫היא לא בכיס השמאלי של המעיל שלך?‬ 962 01:21:26,708 --> 01:21:27,625 ‫כן.‬ 963 01:21:38,041 --> 01:21:39,458 ‫ארנגארד.‬ 964 01:21:39,541 --> 01:21:40,541 ‫קורט?‬ 965 01:21:42,541 --> 01:21:44,541 ‫לא עכשיו. לא עכשיו!‬ ‫-מה עם...‬ 966 01:22:03,416 --> 01:22:04,750 ‫לא.‬ 967 01:22:18,750 --> 01:22:19,875 ‫זה יספיק?‬ 968 01:22:49,625 --> 01:22:51,666 ‫הכול בסדר. בוא.‬ 969 01:22:53,000 --> 01:22:53,833 ‫הנה.‬ 970 01:22:54,666 --> 01:22:55,500 ‫בוא.‬ 971 01:22:58,708 --> 01:23:00,458 ‫מחר עם שחר.‬ 972 01:23:01,208 --> 01:23:02,208 ‫קורט!‬ 973 01:23:05,083 --> 01:23:06,291 ‫קדימה. בואי נלך.‬ 974 01:23:33,125 --> 01:23:36,416 ‫תרצה לבחור ראשון?‬ ‫-לא. תבחר אתה.‬ 975 01:23:36,500 --> 01:23:37,541 ‫בסדר גמור.‬ 976 01:23:46,291 --> 01:23:47,250 ‫תעזור לו.‬ 977 01:23:50,833 --> 01:23:52,083 ‫בסדר.‬ ‫-בבקשה.‬ 978 01:23:53,708 --> 01:23:54,833 ‫אתה מוכן?‬ 979 01:23:56,458 --> 01:24:00,833 ‫סלח לי, אבל אני לא מבין מדוע‬ ‫אנחנו לא יכולים לדבר על זה כמו מבוגרים.‬ 980 01:24:00,916 --> 01:24:03,291 ‫עשרים צעדים. או שאולי פחות?‬ 981 01:24:04,583 --> 01:24:05,875 ‫עשרים צעדים.‬ 982 01:24:07,291 --> 01:24:08,750 ‫תשקול בבקשה...‬ 983 01:24:09,458 --> 01:24:11,208 ‫אחת. שתיים.‬ 984 01:24:12,208 --> 01:24:13,250 ‫שלוש.‬ 985 01:24:13,333 --> 01:24:14,333 ‫ארבע.‬ 986 01:24:14,416 --> 01:24:15,500 ‫חמש.‬ 987 01:24:15,583 --> 01:24:16,541 ‫שש.‬ 988 01:24:16,625 --> 01:24:17,458 ‫שבע.‬ 989 01:24:17,958 --> 01:24:18,791 ‫שמונה.‬ 990 01:24:19,583 --> 01:24:20,416 ‫תשע.‬ 991 01:24:20,916 --> 01:24:21,916 ‫עשר.‬ 992 01:24:22,000 --> 01:24:23,041 ‫אחת עשרה.‬ 993 01:24:23,583 --> 01:24:25,250 ‫שתים עשרה. שלוש עשרה.‬ 994 01:24:26,000 --> 01:24:26,833 ‫ארבע עשרה.‬ 995 01:24:27,583 --> 01:24:28,666 ‫חמש עשרה.‬ 996 01:24:29,333 --> 01:24:30,333 ‫שש עשרה.‬ 997 01:24:31,250 --> 01:24:32,458 ‫שבע עשרה.‬ 998 01:24:33,041 --> 01:24:33,875 ‫שמונה עשרה.‬ 999 01:24:34,416 --> 01:24:35,541 ‫תשע עשרה.‬ 1000 01:24:41,916 --> 01:24:43,916 ‫לעזאזל, נוריתי!‬ 1001 01:24:47,791 --> 01:24:50,625 ‫נוריתי. נוריתי!‬ 1002 01:24:56,291 --> 01:24:57,416 ‫עצור!‬ 1003 01:24:58,291 --> 01:24:59,125 ‫חכה!‬ 1004 01:25:41,083 --> 01:25:42,125 ‫אמן.‬ ‫-אמן.‬ 1005 01:25:42,791 --> 01:25:44,208 ‫שהשלום יהיה עמך.‬ 1006 01:25:44,791 --> 01:25:46,625 ‫ועם נשמתך.‬ 1007 01:25:46,708 --> 01:25:50,250 ‫סוף סוף, קצת יותר משנה לאחר חתונתם,‬ 1008 01:25:50,333 --> 01:25:55,625 ‫הנסיך לותאר והנסיכה לודמילה‬ ‫יכלו להטביל את בנם הבכור.‬ 1009 01:26:03,875 --> 01:26:06,208 ‫כאן מסתיים סיפורה של ארנגארד.‬ 1010 01:26:06,291 --> 01:26:09,875 ‫באירוע הזה, היא לבשה מעל השמלה הלבנה שלה‬ 1011 01:26:09,958 --> 01:26:12,708 ‫את הסרט הכחול של מסדר סטפן הקדוש.‬ 1012 01:26:12,791 --> 01:26:14,708 ‫תואר כבוד שניתן לבנות אצולה‬ 1013 01:26:14,791 --> 01:26:17,750 ‫לאות שירותן למשפחת באבנהאוזן.‬ 1014 01:26:18,750 --> 01:26:22,833 ‫הייתי נוכח, אך לא קיבלתי תואר כבוד.‬ 1015 01:26:25,833 --> 01:26:26,916 ‫כן.‬ 1016 01:26:41,250 --> 01:26:44,416 ‫עכשיו. עכשיו!‬ 1017 01:26:53,583 --> 01:26:55,833 ‫לאחר מכן, נסעתי לרומא.‬ 1018 01:27:01,625 --> 01:27:04,291 ‫כאן קיבלתי משימות יוקרתיות רבות‬ 1019 01:27:04,375 --> 01:27:08,458 ‫שבהן יכולתי להמשיך לפתח‬ ‫את הכישרון האומנותי הגדול שלי.‬ 1020 01:27:10,541 --> 01:27:11,541 ‫תודה.‬ 1021 01:27:36,416 --> 01:27:40,083 ‫יתר על כן, חבריי העניקו לי את שם העט שלי.‬ 1022 01:27:42,750 --> 01:27:44,083 ‫הם קראו לי...‬ 1023 01:27:49,166 --> 01:27:50,375 ‫קזנובה.‬ 1024 01:32:57,375 --> 01:33:02,375 ‫תרגום כתוביות: דניאלה מגדל‬