1
00:00:21,541 --> 00:00:23,000
‫לידיה בופורט‬

2
00:00:40,458 --> 00:00:43,875
‫כל אחד ראוי לעולם מלא הזדמנויות.‬

3
00:00:44,458 --> 00:00:46,375
‫לחלום חלומות משלו,‬

4
00:00:46,375 --> 00:00:48,250
‫להיות מי שהוא רוצה להיות,‬

5
00:00:48,250 --> 00:00:49,791
‫לאהוב את מי שבא לו.‬

6
00:00:49,791 --> 00:00:52,958
‫לכל אחד מאיתנו הכוח לעצב את גורלנו,‬

7
00:00:54,041 --> 00:00:55,083
‫בין אם נשתמש בו...‬

8
00:00:55,083 --> 00:00:56,166
‫ובין אם לא.‬

9
00:01:08,958 --> 00:01:12,083
{\an8}‫התא הקולי של ג'יימס בופורט. השאירו הודעה.‬

10
00:01:12,083 --> 00:01:16,750
‫ג'יימס, פישלתי בגדול. אבא יתחרפן.‬

11
00:01:17,708 --> 00:01:20,250
‫אתה עדיין אצל סיריל?
אני לא יודעת מה לעשות.‬

12
00:01:25,833 --> 00:01:28,458
‫והנה הוא.‬

13
00:01:29,208 --> 00:01:30,875
‫כוכב הערב.‬

14
00:01:31,708 --> 00:01:32,791
‫הגדול מכולם.‬

15
00:01:32,791 --> 00:01:34,208
‫הנאה מכולם.‬

16
00:01:34,208 --> 00:01:36,083
‫חלומה של כל אישה.‬

17
00:01:37,083 --> 00:01:40,666
‫ג'יימס...‬

18
00:01:40,666 --> 00:01:44,250
‫בופורט!‬

19
00:01:46,916 --> 00:01:48,833
‫אז היא טובה כמו שהיא נראית?‬

20
00:01:48,833 --> 00:01:51,291
‫לך תזדיין. אל תדבר ככה על אחותי.‬

21
00:01:53,625 --> 00:01:54,666
‫תירגע.‬

22
00:01:55,208 --> 00:01:56,833
‫- זה מספיק.
- שיט!‬

23
00:02:01,125 --> 00:02:03,625
‫כן! אל תרחם עליו!‬

24
00:02:13,666 --> 00:02:14,958
‫היי, לידיה.‬

25
00:02:14,958 --> 00:02:16,625
‫התגעגענו אלייך אמש.‬

26
00:02:16,625 --> 00:02:20,791
‫ג'יימס, אחותך כאן והיא במצב רוח רע.‬

27
00:02:20,791 --> 00:02:21,875
‫לידיה?‬

28
00:02:25,208 --> 00:02:26,291
‫ליד, מה קורה?‬

29
00:02:28,000 --> 00:02:29,000
‫נסי לנשום.‬

30
00:02:33,541 --> 00:02:34,750
‫ברצינות?‬

31
00:02:34,750 --> 00:02:35,708
‫היי!‬

32
00:02:36,500 --> 00:02:38,000
‫מה קרה?‬

33
00:02:38,000 --> 00:02:39,166
‫היא התפרצה פנימה.‬

34
00:02:40,166 --> 00:02:41,250
‫ללא אזהרה.‬

35
00:02:41,250 --> 00:02:42,416
‫מי?‬

36
00:02:42,416 --> 00:02:44,625
‫רובי. רובי בל.‬

37
00:02:44,625 --> 00:02:46,416
‫העיתונות תסקול אותי.‬

38
00:02:47,583 --> 00:02:50,166
‫אבא לא יסלח על עוד שערורייה.‬

39
00:02:51,375 --> 00:02:52,541
‫קחי נשימה עמוקה.‬

40
00:02:52,541 --> 00:02:54,166
‫ברוגע, מההתחלה.‬

41
00:02:54,166 --> 00:02:55,833
‫מה קרה?‬

42
00:02:57,208 --> 00:02:59,500
‫ומי זאת רובי בל?‬

43
00:03:01,708 --> 00:03:05,416
‫ארבע שעות קודם לכן‬

44
00:03:27,125 --> 00:03:28,125
‫רוצה לשבת?‬

45
00:03:28,125 --> 00:03:30,125
‫בשמחה. תודה.‬

46
00:03:33,833 --> 00:03:35,750
‫מקסטון הול
10 קילומטרים‬

47
00:03:41,708 --> 00:03:43,333
‫- שלום, מר סאטון.
- רובי!‬

48
00:03:44,000 --> 00:03:45,166
‫נהנית בחופשה?‬

49
00:03:45,750 --> 00:03:48,875
‫קראתי את כל הספרים
מרשימת הקריאה של אוקספורד. פעמיים.‬

50
00:03:49,541 --> 00:03:50,375
‫אז כן.‬

51
00:03:52,500 --> 00:03:54,083
‫ועכשיו תורך.‬

52
00:03:55,208 --> 00:03:57,291
‫זה מספיק חומר לביוגרפיה.‬

53
00:03:57,708 --> 00:03:59,958
‫לא תהיה בעיה לכתוב מכתב המלצה.‬

54
00:04:05,875 --> 00:04:08,875
‫לכל אחד מגיע עולם מלא הזדמנויות.‬

55
00:04:09,375 --> 00:04:11,958
‫אם יש מקום אחד בו זה אפשרי,‬

56
00:04:12,083 --> 00:04:13,708
‫זו אוניברסיטת אוקספורד.‬

57
00:04:14,500 --> 00:04:16,875
‫העולם מקבל בברכה את אלו שלמדו שם.‬

58
00:04:17,000 --> 00:04:19,625
‫ואם הכול ילך כמתוכנן בסמסטר הזה,‬

59
00:04:19,625 --> 00:04:22,625
‫אהיה שם בעוד פחות מ-365 ימים.‬

60
00:04:23,833 --> 00:04:26,500
‫מקסטון הול הוא כרטיס הכניסה שלי.‬

61
00:04:29,541 --> 00:04:31,083
‫זה לא סתם בית ספר,‬

62
00:04:32,000 --> 00:04:33,291
‫זה אחד מהיוקרתיים ביותר.‬

63
00:04:39,291 --> 00:04:40,666
‫ברוכים הבאים‬

64
00:04:53,166 --> 00:04:54,333
‫לעזאזל!‬

65
00:05:02,125 --> 00:05:03,750
‫עבדתי קשה במשך חודשים‬

66
00:05:03,750 --> 00:05:05,958
‫כדי לזכות במלגה.‬

67
00:05:06,791 --> 00:05:08,958
‫זה נכון רק עבור מעטים אחרים כאן.‬

68
00:05:12,083 --> 00:05:15,166
‫למשפחות כמו משפחת בופורט יש יותר כוח וכסף‬

69
00:05:15,166 --> 00:05:17,500
‫מלכמה בתי מלוכה זה דורות.‬

70
00:05:17,500 --> 00:05:18,875
‫כל הדלתות פתוחות בפניהן.‬

71
00:05:25,041 --> 00:05:26,708
‫האצולה הבריטית.‬

72
00:05:26,708 --> 00:05:28,916
‫בנו של מאמן מנצ'סטר יונייטד.‬

73
00:05:28,916 --> 00:05:30,625
‫בן דודו של אמיר דובאי.‬

74
00:05:30,625 --> 00:05:35,333
‫הם כולם כאן. הם הולכים לאותן מסיבות,
מתקבלים לאותן עבודות,‬

75
00:05:35,333 --> 00:05:37,041
‫מתחתנים עם אותם אנשים.‬

76
00:05:37,041 --> 00:05:39,375
‫מיקרוקוסמוס של מיליונרים.‬

77
00:05:39,958 --> 00:05:41,708
‫שכחתי. ומלבד כסף והשפעה,‬

78
00:05:41,708 --> 00:05:44,375
‫לעמיתיי התלמידים יש עוד דבר אחד במשותף.‬

79
00:05:44,375 --> 00:05:45,583
‫אני בלתי נראית להם.‬

80
00:05:46,750 --> 00:05:49,375
‫מייד החשבתי את זה לכוח-על.‬

81
00:05:49,375 --> 00:05:53,541
‫כדי להירשם בעוד שנה,
איני יכולה להרשות לעצמי לעשות צעד מוטעה.‬

82
00:05:53,541 --> 00:05:55,625
‫במיוחד לא מול הקהל הזה.‬

83
00:05:56,333 --> 00:05:58,666
‫ככל שהם ידעו עליי פחות, כך ייטב.‬

84
00:06:00,000 --> 00:06:02,500
‫- הגשת אותו?
- לפני רגע.‬

85
00:06:02,500 --> 00:06:05,416
‫חבל שגם אני לא ביקשתי המלצה ממר סאטון.‬

86
00:06:05,416 --> 00:06:06,583
‫הוא הכי מגניב.‬

87
00:06:06,583 --> 00:06:08,583
‫גברת קמפבל טובה לפחות באותה מידה.‬

88
00:06:08,583 --> 00:06:11,375
‫- היא לא ראש המחזור שלה באוקספורד?
- כן, ב-1890.‬

89
00:06:13,208 --> 00:06:17,583
‫לין הייתה פעם אחת מהם
עד שהוריה איבדו את מקום עבודתם והתגרשו.‬

90
00:06:19,250 --> 00:06:21,000
‫איך היא עמדה בזה...‬

91
00:06:21,750 --> 00:06:22,875
‫אין לי מושג.‬

92
00:06:25,250 --> 00:06:26,250
‫בולט ג'ורנל‬

93
00:06:26,250 --> 00:06:28,083
‫זה מה שמצאתי באינטרנט.‬

94
00:06:28,083 --> 00:06:29,166
‫רובי בל‬

95
00:06:29,750 --> 00:06:33,416
‫אבל היצירות
על תאוריית הצדק שהמלצת לנו עליהן‬

96
00:06:33,416 --> 00:06:36,541
‫משקפות הכי טוב
את יסודות "המטאפיזיקה של המידות"...‬

97
00:06:36,541 --> 00:06:37,750
‫למסור מסמכים‬

98
00:06:37,750 --> 00:06:41,250
‫- ואת "ביקורת התבונה המעשית".
- תודה. כן, בדיוק.‬

99
00:06:41,250 --> 00:06:42,875
‫ולכן אני תמיד אומר,‬

100
00:06:42,875 --> 00:06:44,625
‫זה...‬

101
00:06:46,916 --> 00:06:49,250
‫זה הגוגל של סבא וסבתא שלכם.‬

102
00:06:50,500 --> 00:06:53,208
‫אבל בחזרה לקאנט, מר סמית, מה דעתך?‬

103
00:06:53,208 --> 00:06:55,041
‫קאנט רק אומר,‬

104
00:06:55,041 --> 00:06:58,291
‫"וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם,
כן תעשו להם גם אתם."‬

105
00:06:58,291 --> 00:07:00,250
‫זה מכתבי הקודש, לא של קאנט.‬

106
00:07:03,000 --> 00:07:06,166
‫אולי הצו הקטגורי של קאנט מנסה לומר לנו‬

107
00:07:06,166 --> 00:07:09,125
‫שעלינו להתעלם מהתוצאות של מעשינו‬

108
00:07:09,125 --> 00:07:10,833
‫אם זה הדבר שנכון לעשות.‬

109
00:07:13,791 --> 00:07:14,791
‫מיס בל?‬

110
00:07:15,458 --> 00:07:18,916
‫ההיגיון היה בליבה
של הפילוסופיה של קאנט. לא רגשות.‬

111
00:07:19,916 --> 00:07:22,666
‫אז אולי קאנט פחות רלוונטי ממה שנדמה לנו.‬

112
00:07:23,666 --> 00:07:28,041
‫בני אדם מסוגלים לנהוג בהיגיון,
אך הם נוטים לפעול על סמך רגשותיהם.‬

113
00:07:32,750 --> 00:07:34,416
‫לכן זה מעניין כל כך.‬

114
00:07:34,416 --> 00:07:38,083
‫העובדה שאנחנו מסוגלים להחליט אחרת
היא שמגדירה חוסן מוסרי.‬

115
00:07:38,625 --> 00:07:39,791
‫כן.‬

116
00:07:39,791 --> 00:07:40,916
‫יפה אמרת.‬

117
00:07:41,416 --> 00:07:42,291
‫אוקיי...‬

118
00:07:43,125 --> 00:07:44,458
‫נעבור לפרק הבא.‬

119
00:07:51,666 --> 00:07:54,083
‫מסיבת קבלת הפנים מחרתיים.‬

120
00:07:54,083 --> 00:07:57,666
‫ביליתי חצי מהקיץ בשיחה עם חשמלאים‬

121
00:07:57,666 --> 00:07:59,625
‫ועם אנשי קייטרינג רגשנים.‬

122
00:07:59,625 --> 00:08:01,666
‫אל תשכחי תקליטנים מסטולים.‬

123
00:08:01,666 --> 00:08:03,583
‫צריך להזמין את התקליטנית הפיכחת.‬

124
00:08:03,583 --> 00:08:05,916
‫מה לא נעשה למען קורות החיים שלנו?‬

125
00:08:05,916 --> 00:08:07,041
‫לעזאזל.‬

126
00:08:07,041 --> 00:08:08,291
‫מה?‬

127
00:08:08,291 --> 00:08:09,583
‫שכחתי משהו.‬

128
00:08:09,583 --> 00:08:11,958
‫אני צריכה ללכת למר סאטון. נתראה.‬

129
00:08:13,041 --> 00:08:13,875
‫אוקיי.‬

130
00:08:34,541 --> 00:08:35,750
‫סליחה...‬

131
00:08:42,666 --> 00:08:43,666
‫רובי, אני...‬

132
00:08:46,833 --> 00:08:47,875
‫רובי, אני...‬

133
00:08:51,416 --> 00:08:52,833
‫אני יכול להסביר...‬

134
00:08:53,750 --> 00:08:57,250
‫זה לא מה שזה נראה. רובי!‬

135
00:09:04,250 --> 00:09:09,500
{\an8}‫מקסטון הול - העולם בינינו‬

136
00:09:10,083 --> 00:09:14,750
‫מבוסס על הרומן מאת מונה קאסטן.‬

137
00:09:38,416 --> 00:09:39,666
‫תמתין פה, פרסי.‬

138
00:09:39,666 --> 00:09:41,291
‫זה לא ייקח הרבה זמן.‬

139
00:09:49,916 --> 00:09:51,791
‫רובי? הכול בסדר?‬

140
00:09:54,708 --> 00:09:55,708
‫רובי?‬

141
00:09:57,041 --> 00:10:00,833
‫טוב, זו הפגישה הראשונה לסמסטר זה
של ועדת האירועים.‬

142
00:10:00,833 --> 00:10:03,583
‫איך ההתקדמות עם מסיבת קבלת הפנים?‬

143
00:10:03,583 --> 00:10:05,833
‫- הפוסטרים נתלו.
- מושלם.‬

144
00:10:06,375 --> 00:10:09,125
‫דיברתי עם חברת האבטחה ועם הטכנאים.‬

145
00:10:09,125 --> 00:10:12,666
‫הם יספקו את המסך ואת המקרן לסרטון התדמית.‬

146
00:10:13,791 --> 00:10:15,083
‫קירן?‬

147
00:10:15,083 --> 00:10:17,875
‫אני מטפל זה.
הוספתי כמה צילומי רחפן מגניבים.‬

148
00:10:17,875 --> 00:10:19,041
‫נהדר.‬

149
00:10:24,250 --> 00:10:27,500
‫לקסינגטון רוצה את נבחרת הלקרוס
בסרטון התדמית‬

150
00:10:27,500 --> 00:10:31,083
‫מאחר שהם זכו בתואר השלישי שלהם ברציפות.
אני אטפל בתמונות.‬

151
00:10:32,166 --> 00:10:34,166
‫הסרטון יהיה שווה צפייה.‬

152
00:10:34,166 --> 00:10:36,833
‫ג'יימס בופורט מזיע בקלוז-אפ.‬

153
00:10:46,666 --> 00:10:48,791
‫- מה?
- ג'יימס בופורט נועץ בך מבטים.‬

154
00:10:54,000 --> 00:10:55,041
‫הוא לא.‬

155
00:10:56,166 --> 00:10:58,500
‫הוא כן. הוא בא לכיוון שלך.‬

156
00:11:00,375 --> 00:11:04,416
‫ג'יימס בופורט מגלם
את כל מה שלא בסדר עם העשירים.‬

157
00:11:04,416 --> 00:11:07,875
‫פריבילגיה, יהירות ובורות
גדולות יתר על המידה.‬

158
00:11:07,875 --> 00:11:08,958
‫היי.‬

159
00:11:08,958 --> 00:11:12,750
‫עד עכשיו, הייתי מסוגלת לשמור
בינינו מרחק של חדר מלא אנשים.‬

160
00:11:12,750 --> 00:11:14,750
‫אני יכול לשאול את החברה שלכם?‬

161
00:11:15,541 --> 00:11:16,750
‫בטח.‬

162
00:11:25,541 --> 00:11:26,541
‫אוקיי.‬

163
00:11:42,541 --> 00:11:44,000
‫רובין, נכון?‬

164
00:11:45,208 --> 00:11:48,458
‫- רובי.
- נכון, ידעתי שזה משהו עם רי"ש.‬

165
00:11:48,458 --> 00:11:49,583
‫את יודעת מי אני.‬

166
00:11:50,666 --> 00:11:52,333
‫אם אתה מתכוון לשמך, אז כן.‬

167
00:11:53,291 --> 00:11:54,541
‫אני אחיה של לידיה.‬

168
00:11:54,541 --> 00:11:56,458
‫היא בשיעור הפילוסופיה שלך.‬

169
00:11:59,166 --> 00:12:00,458
‫אני רוצה שתיקחי את זה.‬

170
00:12:03,041 --> 00:12:04,250
‫ותזכרי,‬

171
00:12:05,208 --> 00:12:07,833
‫מה שראית במשרדו של סאטון מעולם לא קרה.‬

172
00:12:15,500 --> 00:12:17,125
‫לא ניתן יותר מ-10,000.‬

173
00:12:17,125 --> 00:12:19,583
‫אם תשתקי עד סוף השנה, נכפיל את הסכום.‬

174
00:12:20,375 --> 00:12:21,291
‫וואו!‬

175
00:12:24,750 --> 00:12:26,958
‫אתה חמור אפילו יותר ממה שחשבתי.‬

176
00:12:28,750 --> 00:12:29,750
‫חכי.‬

177
00:12:29,750 --> 00:12:31,041
‫לא סיימנו כאן.‬

178
00:12:32,291 --> 00:12:34,583
‫אתה מתכוון להציע מזראטי וביצת פברז'ה?‬

179
00:12:35,500 --> 00:12:37,750
‫אני יודע שאת זקוקה לכסף.‬

180
00:12:39,833 --> 00:12:41,666
‫אולי בשביל תיק גב חדש?‬

181
00:12:42,791 --> 00:12:45,916
‫יש לי 17 לירות שטרלינג ו-28 פני בארנק שלי.‬

182
00:12:45,916 --> 00:12:47,333
‫זה יותר ממה שאני צריכה.‬

183
00:12:49,000 --> 00:12:50,958
‫אתה צריך כסף קטן לקפטריה?‬

184
00:12:52,875 --> 00:12:54,041
‫לא?‬

185
00:12:54,041 --> 00:12:56,833
‫אז תחזיר את זה לקרן הנאמנות שלך.‬

186
00:12:58,041 --> 00:12:59,208
‫את רצינית?‬

187
00:13:45,041 --> 00:13:47,500
‫לין
מה קרה מקודם? מה הוא רצה?‬

188
00:13:49,083 --> 00:13:53,583
‫להשפיל אותי? אבל אני לא צריכה
את הכסף שלו. אני מרוויחה בכוחות בעצמי.‬

189
00:13:55,791 --> 00:13:58,000
‫אנחנו משלימות זו את זו כאחיות.‬

190
00:13:58,000 --> 00:14:00,750
‫- את עשירה ואני יפה.
- לא היה לך שיעור מתמטיקה?‬

191
00:14:00,750 --> 00:14:04,750
‫גברת ומזי עברה התמוטטות עצבים
כי ויקטור ארגן לה דייט מטינדר.‬

192
00:14:04,750 --> 00:14:05,708
‫סיימנו מוקדם.‬

193
00:14:06,500 --> 00:14:10,000
‫אני יודעת שדברים כאלה
גורמים לך להתגעגע לבית הספר הישן שלך.‬

194
00:14:17,750 --> 00:14:18,833
‫בל‬

195
00:14:18,833 --> 00:14:20,250
‫כאמור, זה היה מצחיק.‬

196
00:14:20,250 --> 00:14:22,333
‫- היי.
- היי, שתי שדוניות!‬

197
00:14:22,333 --> 00:14:24,958
‫תן לי שתי דקות. אחליף בגדים ממש מהר.‬

198
00:14:24,958 --> 00:14:26,791
‫אל תברחו. הכנו ארוחת ערב.‬

199
00:15:07,833 --> 00:15:09,166
‫רגע, קישוא!‬

200
00:15:20,458 --> 00:15:21,458
‫נו?‬

201
00:15:22,750 --> 00:15:23,916
‫הוא היה נהדר.‬

202
00:15:24,541 --> 00:15:25,458
‫עצוב, אבל נהדר.‬

203
00:15:26,000 --> 00:15:29,125
‫כשקראתי אותו בגילך, הוא שינה את כל עולמי.‬

204
00:15:29,958 --> 00:15:31,583
‫איך "מחברת המוות"?‬

205
00:15:34,583 --> 00:15:36,708
‫- אתה רק באמצע הספר?
- סליחה?‬

206
00:15:36,708 --> 00:15:39,750
‫לקח לי חודש להבין איך לקרוא אותו.‬

207
00:15:39,750 --> 00:15:41,083
‫התקדמתי די הרבה.‬

208
00:15:41,083 --> 00:15:43,958
‫אחרי ג'יימס ג'ויס,
תגיד תודה שאין בו אלף עמודים.‬

209
00:15:46,833 --> 00:15:48,666
‫- טה-דה!
- וואו!‬

210
00:15:48,666 --> 00:15:50,708
‫אמבר, את נראית נהדר!‬

211
00:15:50,708 --> 00:15:52,000
‫כן, זה מלידה.‬

212
00:15:52,000 --> 00:15:54,250
‫- מה לגבי השמלה?
- יפה כל כך.‬

213
00:15:54,250 --> 00:15:57,750
‫היא עוד לא גמורה, אבל היא תצא יפה.
אולי עם קצת תחרה...‬

214
00:15:57,750 --> 00:15:58,875
‫חכי רגע...‬

215
00:15:59,416 --> 00:16:00,583
‫זאת החולצה שלי.‬

216
00:16:00,583 --> 00:16:03,916
‫היה לך אותה במשך 15 שנים.
הוגן שאני אירש אותה עכשיו.‬

217
00:16:06,916 --> 00:16:07,750
‫אוקיי,‬

218
00:16:09,333 --> 00:16:12,791
‫הרמת כוסית לחיי הבנות
הגנבות המוכשרות שלנו.‬

219
00:16:14,833 --> 00:16:16,250
‫איך יצאנו טוב כל כך?‬

220
00:16:28,250 --> 00:16:30,541
‫אבא לא עלה למעלה כבר שנים.‬

221
00:16:31,166 --> 00:16:33,666
‫מעלית המדרגות שחברת הביטוח נתנה התקלקלה‬

222
00:16:33,666 --> 00:16:35,666
‫חודשים ספורים לאחר התאונה.‬

223
00:16:36,333 --> 00:16:39,583
‫זה בטח שיגע אותו, אבל הוא לא אמר מילה.‬

224
00:16:40,458 --> 00:16:43,041
‫לכן הוא לא יודע שאני חוסכת כדי לקנות חדשה.‬

225
00:16:46,833 --> 00:16:49,000
‫הרמה עדינה‬

226
00:17:07,375 --> 00:17:10,416
‫אוקספורד‬

227
00:17:44,541 --> 00:17:47,125
‫אני צריכה בחזרה
את המסמכים למכתב שלי, אדוני.‬

228
00:17:48,666 --> 00:17:50,000
‫בטח. כמובן.‬

229
00:17:54,875 --> 00:17:56,666
‫כבר כתבתי את מכתב ההמלצה.‬

230
00:18:04,791 --> 00:18:06,416
‫רק את המסמכים, בבקשה.‬

231
00:18:14,125 --> 00:18:17,000
‫אין פה שום דבר שאינו האמת.‬

232
00:18:20,166 --> 00:18:22,666
‫החיים האישיים שלך הם לא ענייני.‬

233
00:18:24,250 --> 00:18:25,791
‫אבל אם מישהו יגלה,‬

234
00:18:26,958 --> 00:18:28,916
‫המכתב שלך יהיה חסר ערך עבורי.‬

235
00:18:38,041 --> 00:18:39,458
‫אמצא מישהו אחר.‬

236
00:18:49,166 --> 00:18:50,708
‫למה שלא תחזרי לסאטון...‬

237
00:18:50,708 --> 00:18:54,000
‫התבלבלתי במסמכים ועכשיו אין לו מספיק זמן.‬

238
00:18:54,000 --> 00:18:55,916
‫- שטויות.
- זו הייתה טעות שלי.‬

239
00:18:56,458 --> 00:18:58,666
‫את מתנהגת מוזר מאז ששוחחת עם בופורט.‬

240
00:18:58,666 --> 00:19:00,666
‫מה קרה בין שניכם?‬

241
00:19:00,666 --> 00:19:01,750
‫כלום.‬

242
00:19:02,291 --> 00:19:03,291
‫שום דבר.‬

243
00:19:04,416 --> 00:19:08,833
‫אף אחד מעולם לא העז
לבקש המלצה מהמנהל לקסינגטון.‬

244
00:19:09,291 --> 00:19:10,583
‫על זה אני בונה.‬

245
00:19:25,458 --> 00:19:28,625
‫- בואי נחדש את המשא ומתן.
- זה נהיה טקס יומי?‬

246
00:19:30,708 --> 00:19:33,375
‫- אם תנסה...
- תפסיקי לשחק אותה אימא תרזה.‬

247
00:19:33,375 --> 00:19:35,625
‫מה את רוצה מהמשפחה שלי?‬

248
00:19:38,333 --> 00:19:42,291
‫כרגע, אסתפק בצו הרחקה.‬

249
00:19:42,291 --> 00:19:46,541
‫אימא תרזה הייתה לוקחת את הכסף
ונותנת אותו לעניים. אני רק אומרת.‬

250
00:19:47,583 --> 00:19:49,083
‫את חושבת שזה מצחיק?‬

251
00:19:50,416 --> 00:19:52,041
‫לכל אחד יש מחיר.‬

252
00:19:54,083 --> 00:19:55,291
‫מה המחיר שלך?‬

253
00:20:11,666 --> 00:20:12,833
‫מה אתה עושה?‬

254
00:20:12,833 --> 00:20:16,000
‫הרפתקה קטנה עם הבחור הפנוי
הכי חתיך בבית הספר?‬

255
00:20:21,333 --> 00:20:23,875
‫זו הפעם הראשונה שאתה פונה לזנות?‬

256
00:20:24,583 --> 00:20:28,500
‫לא התכוונתי לגבות כסף.
אני יודע שאין לך הרבה כרגע.‬

257
00:20:29,791 --> 00:20:31,208
‫לך לעזאזל, בופורט.‬

258
00:20:32,000 --> 00:20:34,875
‫זה הרעיון שלך לדיבור ארוטי?‬

259
00:20:35,958 --> 00:20:38,833
‫אם תתקרב עוד צעד אחד,‬

260
00:20:40,333 --> 00:20:42,041
‫אבעט לך בביצים.‬

261
00:20:43,208 --> 00:20:46,208
‫- אז תיגשי ישר לעניין, רובין.
- שמי רובי, לעזאזל.‬

262
00:20:46,208 --> 00:20:48,041
‫אין לי את כל היום.‬

263
00:20:53,708 --> 00:20:57,208
‫אם שינית את דעתך,
אני לא יודע אם אני עדיין בעניין.‬

264
00:21:00,875 --> 00:21:02,375
‫אנקוב במחיר שלי.‬

265
00:21:04,333 --> 00:21:05,916
‫תתרחק ממני.‬

266
00:21:06,833 --> 00:21:09,250
‫פחות משני מטרים זה כבר קרוב מדי.‬

267
00:21:11,583 --> 00:21:14,083
‫אני לא רוצה שיראו אותי איתך שוב.‬

268
00:21:48,208 --> 00:21:52,791
‫לין
לקסינגטון מגיע למשחק. תזדרזי!‬

269
00:22:11,166 --> 00:22:13,541
‫בנים. כולם להתאסף.‬

270
00:22:14,791 --> 00:22:19,541
‫מאחר שרובכם עוזבים
לקיימברידג' ולאוקספורד בשנה הבאה,‬

271
00:22:19,541 --> 00:22:23,125
‫זו ההזדמנות האחרונה שלכם
לעשות היסטוריה עבור מקסטון הול!‬

272
00:22:25,500 --> 00:22:26,833
‫בשנתיים האחרונות,‬

273
00:22:26,833 --> 00:22:32,208
‫הבחור שלי בופורט וידא
שהנבחרת הזאת תתחרה על המוניטין שלה!‬

274
00:22:33,291 --> 00:22:36,291
‫אז צאו לשם ותבעטו בתחת של איסטוויו!‬

275
00:22:36,291 --> 00:22:37,625
‫- מובן?
- כן!‬

276
00:22:37,625 --> 00:22:42,291
‫- מקסטון!
- הול!‬

277
00:22:49,916 --> 00:22:52,750
‫שלא תעז להתקרב לרדיוס
של חמישה מטרים ממקורמק, טוב?‬

278
00:22:55,250 --> 00:22:56,541
‫צאו לשם!‬

279
00:22:58,125 --> 00:22:59,000
‫תניח לזה.‬

280
00:23:09,666 --> 00:23:13,416
‫ברוכים הבאים למשחק השני
בין מקסטון הול לאיסטוויו קולג'.‬

281
00:23:13,916 --> 00:23:16,458
‫לאחר המשחק האחרון נגד איסטוויו,‬

282
00:23:16,458 --> 00:23:20,083
‫השאלה היחידה היא האם לנבחרת מקסטון הול...‬

283
00:23:34,666 --> 00:23:39,583
‫מקסטון הול!‬

284
00:23:47,791 --> 00:23:49,208
‫מהר יותר!‬

285
00:23:49,958 --> 00:23:51,291
‫זרוק עכשיו!‬

286
00:24:01,708 --> 00:24:04,166
‫אחת-אפס למקסטון הול.‬

287
00:24:43,333 --> 00:24:45,958
‫מאז השינויים בניהול לפני שני סמסטרים,‬

288
00:24:45,958 --> 00:24:48,208
‫הקבוצה עשתה צעד ענק קדימה.‬

289
00:24:48,208 --> 00:24:50,708
‫המאמן פרימן יכול להתגאות בבחורים.‬

290
00:24:54,291 --> 00:24:55,583
‫אליסטר, לא!‬

291
00:25:03,333 --> 00:25:05,416
‫שחקן, מה אתה עושה?‬

292
00:25:06,666 --> 00:25:08,000
‫מקורמק, חתיכת מניאק.‬

293
00:25:16,791 --> 00:25:18,875
‫להירגע!‬

294
00:25:19,458 --> 00:25:20,916
‫ברור שזה מוגזם.‬

295
00:25:21,333 --> 00:25:23,916
‫מה אמרתי לך?‬

296
00:25:23,916 --> 00:25:25,250
‫מה זה החרא הזה?‬

297
00:25:25,250 --> 00:25:27,875
‫הוא כמעט שבר את המפרקת של קש במשחק האחרון.‬

298
00:25:28,416 --> 00:25:30,708
‫- זה הגיע לו.
- אלינגטון!‬

299
00:25:30,708 --> 00:25:32,541
‫רד מהמגרש!‬

300
00:25:32,541 --> 00:25:33,666
‫מייד!‬

301
00:25:36,125 --> 00:25:38,791
‫מקורמק מקבל טיפול רפואי
ואלינגטון חזר לספסל.‬

302
00:25:43,000 --> 00:25:46,250
‫נראה שהאווירה שוב נרגעה. המשחק ממשיך.‬

303
00:25:50,083 --> 00:25:52,250
‫אפשר לראות לפי ההרכב...‬

304
00:25:52,250 --> 00:25:57,541
‫מקסטון הול! מקסטון הול! מקסטון הול!‬

305
00:25:57,541 --> 00:26:00,125
‫אם את מחפשת את המגרש, הוא מאחורייך.‬

306
00:26:02,083 --> 00:26:02,958
‫תודה.‬

307
00:26:03,458 --> 00:26:05,208
‫אבל באתי רק בשביל ההיאבקות.‬

308
00:26:05,958 --> 00:26:09,875
‫רציתי להחטיף למקורמק עוד,
אבל השופטת הייתה מהירה מדי.‬

309
00:26:09,875 --> 00:26:12,375
‫אם היא תצטרף לאיסטוויו, עוד יש להם סיכוי.‬

310
00:26:20,500 --> 00:26:21,666
‫קדימה, בופורט!‬

311
00:26:30,291 --> 00:26:31,291
‫אליסטר.‬

312
00:26:48,791 --> 00:26:51,708
‫אני יכול לראות שאת חובבת לקרוס מושבעת.‬

313
00:26:51,708 --> 00:26:55,333
‫כן, אני מגיעה לכל המשחקים. לא שמת לב?‬

314
00:26:56,041 --> 00:26:58,166
‫אני תמיד קצת עסוק על המגרש.‬

315
00:26:59,500 --> 00:27:01,041
‫עסוק בלתת מכות ליריבים?‬

316
00:27:06,541 --> 00:27:08,333
‫שנצלם תמונה שלך?‬

317
00:27:08,833 --> 00:27:10,166
‫אולי פה?‬

318
00:27:10,166 --> 00:27:11,375
‫זהירות!‬

319
00:27:11,375 --> 00:27:12,958
‫היה לי לעונג, אליסטר.‬

320
00:27:18,041 --> 00:27:19,375
‫נהדר. עוד חיוך אחד?‬

321
00:27:20,291 --> 00:27:21,750
‫אדוני, יש לך דקה?‬

322
00:27:22,625 --> 00:27:24,041
‫אני עסוק, מיס בל.‬

323
00:27:24,041 --> 00:27:25,875
‫זה ייקח רק שתי דקות.‬

324
00:27:27,250 --> 00:27:30,791
‫תהיתי אם תוכל לכתוב לי
מכתב המלצה לאוקספורד.‬

325
00:27:31,666 --> 00:27:34,000
‫כבר היית צריכה לטפל בזה.‬

326
00:27:35,125 --> 00:27:40,041
‫אתה הממליץ הטוב ביותר בבית הספר.
חשבתי שלפחות אבדוק אם יש לך זמן.‬

327
00:27:40,041 --> 00:27:42,958
‫שנינו יודעים שאת תלמידה למופת.‬

328
00:27:43,500 --> 00:27:47,208
‫אבל זה לא מספיק
בשביל המלצה בעלת משמעות. לא לאוקספורד.‬

329
00:27:49,458 --> 00:27:51,291
‫כשאני חושב על זה,‬

330
00:27:51,291 --> 00:27:54,416
‫לא ממש שמתי לב אלייך
בשנתיים האחרונות, מיס בל.‬

331
00:27:54,916 --> 00:27:56,375
‫את יודעת למה זה כך?‬

332
00:27:57,416 --> 00:28:00,416
‫אני יושבת ראש ועדת האירועים השנה
יחד עם לין ואנג.‬

333
00:28:00,416 --> 00:28:02,250
‫נכון.‬

334
00:28:02,833 --> 00:28:04,958
‫איך הולך עם מסיבת קבלת הפנים?‬

335
00:28:04,958 --> 00:28:06,541
‫ההכנות בעיצומן.‬

336
00:28:07,666 --> 00:28:08,791
‫המסיבה הזאת‬

337
00:28:08,791 --> 00:28:12,750
‫היא הרושם הראשוני
שהתלמידים החדשים והוריהם מקבלים מאיתנו.‬

338
00:28:12,750 --> 00:28:16,000
‫הם משלמים עשרות אלפי ליש"ט מדי שנה.‬

339
00:28:16,000 --> 00:28:18,833
‫השנה יש לנו כמה תלמידים חדשים בולטים.‬

340
00:28:18,833 --> 00:28:21,833
‫- חשוב שהמסיבה תלך כשורה.
- אני מבינה, אדוני.‬

341
00:28:21,833 --> 00:28:25,458
‫אם תוכיחי שאת ראשת צוות טובה
והכול ילך כשורה...‬

342
00:28:26,083 --> 00:28:28,541
‫אכתוב לך מכתב המלצה.‬

343
00:28:33,750 --> 00:28:34,958
‫מיס בל.‬

344
00:28:36,375 --> 00:28:37,583
‫תוכלי לעשות לי טובה?‬

345
00:28:40,208 --> 00:28:41,416
‫צאי לי מהתמונה.‬

346
00:28:52,208 --> 00:28:53,208
‫יש!‬

347
00:29:04,500 --> 00:29:06,291
‫מהר, הבט לכאן.‬

348
00:29:14,958 --> 00:29:16,583
‫מה רצית מאליסטר?‬

349
00:29:17,541 --> 00:29:18,625
‫כלום.‬

350
00:29:19,458 --> 00:29:20,500
‫למה?‬

351
00:29:21,416 --> 00:29:23,500
‫אני לא יודע מה את מתכננת, בל.‬

352
00:29:23,500 --> 00:29:25,375
‫ולא אכפת לי.‬

353
00:29:26,000 --> 00:29:28,500
‫מישהי כמוך לא יכולה לגעת באנשים כמונו.‬

354
00:29:29,208 --> 00:29:32,166
‫את כלומניקית שבאה מחור נידח חסר שם,‬

355
00:29:32,166 --> 00:29:33,958
‫ואין לך כסף או קשרים.‬

356
00:29:35,000 --> 00:29:36,708
‫אז תעשי מה שבא לך.‬

357
00:30:15,083 --> 00:30:17,291
‫רשימת מטלות‬

358
00:30:37,166 --> 00:30:39,125
‫עברת בחשאי לנבחרת הרוגבי?‬

359
00:30:40,125 --> 00:30:41,083
‫אחת עשרה-חמש.‬

360
00:30:43,041 --> 00:30:45,583
‫הצלחה מודדים לפי שיפורים, לא לפי ניצחונות.‬

361
00:30:47,916 --> 00:30:48,750
‫אפלטון?‬

362
00:30:49,250 --> 00:30:50,250
‫טייגר וודס.‬

363
00:31:04,250 --> 00:31:05,958
‫מה את יודעת על רובי בל?‬

364
00:31:07,750 --> 00:31:11,833
‫כלום. רק שהיא יושבת ראש
ועדת האירועים המטופשת.‬

365
00:31:11,833 --> 00:31:13,833
‫זאת שמארגנת מסיבות בבית הספר?‬

366
00:31:18,375 --> 00:31:19,500
‫סאטון שומר על שתיקה?‬

367
00:31:21,166 --> 00:31:22,125
‫כן.‬

368
00:31:23,333 --> 00:31:25,000
‫כאילו מעולם לא הייתי קיימת.‬

369
00:31:27,708 --> 00:31:28,916
‫זה נכון.‬

370
00:32:17,625 --> 00:32:20,250
‫בופורט‬

371
00:32:26,708 --> 00:32:29,333
‫הפיל הוא אחת החיות החזקות ביותר.‬

372
00:32:30,625 --> 00:32:33,958
‫וזו הסיבה שהמטאפורה של הפיל הכבול‬

373
00:32:33,958 --> 00:32:35,666
‫תמיד ריתקה אותי.‬

374
00:32:41,791 --> 00:32:45,500
‫פיל יכול בקלות לעקור מהאדמה
את היתד שאליה הוא כבול.‬

375
00:32:50,791 --> 00:32:53,083
‫אבל לא משנה כמה הוא גדול וחזק,‬

376
00:32:53,083 --> 00:32:55,416
‫אמונתו שהוא חסר אונים‬

377
00:32:55,416 --> 00:32:56,833
‫מחזיקה אותו כבול במקום.‬

378
00:33:04,166 --> 00:33:05,625
‫בני אדם אינם שונים ממנו.‬

379
00:33:06,208 --> 00:33:09,500
‫הפחדים והדעות הקדומות שלנו מונעים מאיתנו‬

380
00:33:09,500 --> 00:33:11,208
‫לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו.‬

381
00:33:11,208 --> 00:33:13,166
‫לעקוב אחר החלומות שלנו.‬

382
00:33:24,541 --> 00:33:27,875
‫למזלי, אני יודעת שרק יתד קטנה מחזיקה אותי.‬

383
00:33:29,208 --> 00:33:32,416
‫ואני מנסה למשוך אותה החוצה, לאט לאט.‬

384
00:33:32,416 --> 00:33:34,333
‫קצת יותר מדי שנה בשנה.‬

385
00:33:39,333 --> 00:33:41,708
‫לא אתן לעצמי להיות שוב כבולה ליתד.‬

386
00:33:42,875 --> 00:33:45,583
‫ודאי שלא בידי מישהו כמו ג'יימס בופורט.‬

387
00:34:11,666 --> 00:34:13,500
‫ברוכים הבאים למקסטון הול‬

388
00:34:13,500 --> 00:34:15,708
{\an8}‫מקסטון הול‬

389
00:34:24,083 --> 00:34:28,208
‫הערב הזה הוא כל מה שעומד ביני
לבין מכתב ההמלצה לאוקספורד.‬

390
00:34:28,208 --> 00:34:30,125
‫ואני מתכוונת לוודא שהכול,‬

391
00:34:30,125 --> 00:34:32,833
‫אבל הכול, ילך חלק.‬

392
00:35:01,458 --> 00:35:02,458
‫שיהיה לכם ערב נהדר.‬

393
00:35:05,416 --> 00:35:07,333
‫אני אעשה הכול למען אירוע עלוב.‬

394
00:35:07,333 --> 00:35:09,916
‫- שנעלה, חבר'ה?
- כן, תזדרז.‬

395
00:35:10,791 --> 00:35:12,916
‫לכל המעריצים שלי, נתראה מאוחר יותר!‬

396
00:35:28,583 --> 00:35:29,541
‫אני יכול...‬

397
00:35:31,291 --> 00:35:32,791
‫לדבר איתך לרגע?‬

398
00:36:03,250 --> 00:36:04,875
‫מה שראית היה...‬

399
00:36:04,875 --> 00:36:07,666
‫לא מקובל בעליל.‬

400
00:36:12,791 --> 00:36:15,333
‫ידעתי שבסתר, אתה בקטע של ברונטיות.‬

401
00:36:17,625 --> 00:36:19,208
‫אבל זה לא מה שנדמה לך.‬

402
00:36:19,208 --> 00:36:23,125
‫מיס בופורט ואני לא הכרנו כמורה ותלמידה.‬

403
00:36:23,125 --> 00:36:24,750
‫הכרנו זה את זה לפני...‬

404
00:36:24,750 --> 00:36:28,750
‫- אדוני, זה לא עניי...
- זה לא יקרה שוב.‬

405
00:36:29,291 --> 00:36:33,500
‫אני רוצה שתדעי שאני מצטער
שהכנסתי אותך למצב הזה...‬

406
00:36:33,500 --> 00:36:34,750
‫מיס בל.‬

407
00:36:40,541 --> 00:36:41,708
‫ברכותיי.‬

408
00:36:43,583 --> 00:36:46,125
‫כך בדיוק דמיינתי את המסיבה.‬

409
00:36:49,708 --> 00:36:50,666
‫תודה, אדוני.‬

410
00:38:01,916 --> 00:38:03,375
‫תודה, זה מספיק.‬

411
00:38:29,166 --> 00:38:30,166
‫רובי!‬

412
00:38:47,958 --> 00:38:49,708
‫היי! כבי את המוזיקה!‬

413
00:38:50,208 --> 00:38:51,041
‫כבי את המוזיקה!‬

414
00:38:53,375 --> 00:38:55,833
‫"המסיבה שלי הרוסה! חרא!"‬

415
00:38:58,083 --> 00:38:59,083
‫בואו נלך, חבר'ה.‬

416
00:39:08,333 --> 00:39:10,000
‫היי, רובין. הכול בסדר?‬

417
00:39:10,000 --> 00:39:13,291
‫אתה יודע כמה אנשים
עבדו כמו חמורים למען מסיבה הזאת?‬

418
00:39:13,291 --> 00:39:17,875
‫לא רצית שאני אתפשט, אז חשבתי
שהבחורים האלה הם יותר הטיפוס שלך.‬

419
00:39:18,625 --> 00:39:21,000
‫אם אני לא יכול לגרום לך לסתום את הפה,‬

420
00:39:21,000 --> 00:39:25,416
‫אז אוודא שאף אחד לא יאמין לך כשתפתחי אותו.‬

421
00:39:31,416 --> 00:39:32,291
‫היי,‬

422
00:39:33,333 --> 00:39:35,000
‫לקסינגטון רוצה לדבר איתכם.‬

423
00:39:36,666 --> 00:39:37,666
‫עם שניכם.‬

424
00:39:50,041 --> 00:39:52,041
‫שניכם אכזבתם אותי הערב.‬

425
00:39:53,666 --> 00:39:54,666
‫לאין שיעור.‬

426
00:39:58,083 --> 00:40:00,916
‫אתה יכול להפסיק עם הזחיחות, מר בופורט.‬

427
00:40:01,666 --> 00:40:04,333
‫ראו אותך משלם לתקליטנית.‬

428
00:40:07,500 --> 00:40:08,500
‫אופס.‬

429
00:40:10,083 --> 00:40:12,958
‫אתה מושעה מנבחרת הלקרוס.‬

430
00:40:14,291 --> 00:40:17,250
‫ואני לא אכתוב לך מכתב המלצה.‬

431
00:40:20,000 --> 00:40:22,541
‫ציפיתי שהאירוע הזה יהיה בשליטתך,‬

432
00:40:22,541 --> 00:40:24,708
‫כיושבת ראש ועדת האירועים.‬

433
00:40:25,625 --> 00:40:27,958
‫הודות למתיחה הקטנה של מר בופורט,‬

434
00:40:27,958 --> 00:40:30,875
‫אני לא יכול לערוב לכישורים הארגוניים שלך.‬

435
00:40:32,833 --> 00:40:33,875
‫אלא אם כן...‬

436
00:40:34,708 --> 00:40:37,833
‫יש עוד משהו שאני צריך לדעת בנוגע למצב הזה.‬

437
00:40:39,125 --> 00:40:40,666
‫בנוגע אלייך.‬

438
00:40:40,666 --> 00:40:42,166
‫או למר בופורט.‬

439
00:41:01,791 --> 00:41:02,791
‫לא, אדוני.‬

440
00:41:12,083 --> 00:41:15,250
‫אני מבינה שעליי להשתפר,
ואני לוקחת זאת ברצינות.‬

441
00:41:15,250 --> 00:41:18,416
‫אז תוכל לסמוך עליי
בערב הגאלה לתורמים הקרוב.‬

442
00:41:18,416 --> 00:41:22,708
‫תהיה לך הזדמנות נוספת
לגבש דעה בנוגע לכישורים הארגוניים שלי.‬

443
00:41:35,333 --> 00:41:36,708
‫קטסטרופה שכזו‬

444
00:41:37,375 --> 00:41:38,916
‫לא יכולה להישנות.‬

445
00:41:39,791 --> 00:41:41,750
‫מה שקרה הערב לא יחזור על עצמו.‬

446
00:41:45,958 --> 00:41:47,791
‫לא במשמרת שלי.‬

447
00:41:50,416 --> 00:41:51,708
‫אם כך,‬

448
00:41:52,458 --> 00:41:54,041
‫מר בופורט‬

449
00:41:54,041 --> 00:41:57,125
‫יכול להשקיע את הזמן שהתפנה לו
בוועדת האירועים‬

450
00:41:57,125 --> 00:41:58,875
‫כדי לכפר על המעידה שלו.‬

451
00:42:01,666 --> 00:42:06,625
‫ושניכם, שהכתמתם את המוניטין של מוסד זה,‬

452
00:42:07,291 --> 00:42:09,791
‫תשיבו אותו על כנו עם ערב גאלה מושלם‬

453
00:42:09,791 --> 00:42:11,125
‫עד לפרט האחרון.‬

454
00:42:14,291 --> 00:42:17,000
‫לאחר מכן נראה
לגבי מכתב ההמלצה שלך, מיס בל.‬

455
00:42:18,708 --> 00:42:23,416
‫- הוא יהיר ולא אמין! אני לא יכולה...
- אני לא מתכנן מסיבות! אבא שלי...‬

456
00:42:28,500 --> 00:42:31,333
‫- אני מקווה שאתה מרוצה.
- יותר משועשע.‬

457
00:42:31,333 --> 00:42:34,333
‫כאילו אתן למישהי כמוך לתת לי הוראות.‬

458
00:42:35,625 --> 00:42:38,583
‫- כי אתה בן למשפחת בופורט, נכון?
- כן. בדיוק.‬

459
00:42:39,958 --> 00:42:42,875
‫אתה יכול לאיים כמה שתרצה.
אני לא מפחדת ממך.‬

460
00:42:44,708 --> 00:42:49,416
‫אני עושה עבודה מעולה בוועדה, ואתה לא תהרוס
את ההזדמנות שלי להתקבל לאוקספורד.‬

461
00:42:51,791 --> 00:42:52,625
‫אז...‬

462
00:42:55,708 --> 00:42:57,416
‫תעשה מה שבא לך.‬

463
00:43:04,375 --> 00:43:06,833
‫את רוצה מלחמה, רובי בל?‬

464
00:43:10,750 --> 00:43:11,875
‫קיבלת אותה.‬

465
00:45:05,250 --> 00:45:07,250
‫תרגום כתוביות: ליאור כרמל‬

466
00:45:07,250 --> 00:45:09,333
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬